פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 הוועדה לביטחון לאומי 22/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 115 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שני, י"ב בשבט התשפ"ד (22 בינואר 2024), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> עידוד והעצמת יכולות המתנדבים של המשרד לביטחון לאומי – משטרת ישראל, מג"ב, כבאות והצלה לישראל, שירות בתי הסוהר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר נאור שירי מוזמנים: עוז ארבל – משאבים אגף התכנון משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי קרן לרנר – אגף התכנון משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי מיה סטולרו – רמ"ד מתנדבים משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי משה אלפנדרי – קמ"ד אגף מבצעים יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי חיים ברוד – רב, אחראי מתנדבים וחינוך תורני שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי יאיר תמיר – מתנדב בשירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי איציק לוי – רמ"ח מתנדבים כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי טיראן טורג'מן – רמ"ד אוכלוסיות מיוחדות כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי לינור שבתאי – רמ"ד תיאום מבצעי כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי שרון רובינשטיין צמח – עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי ענבל דואק – מנהלת תחום תוכניות משטרה, המשרד לביטחון לאומי גבי פיסמן – ראשת אשכול סמכויות שלטוניות, משרד המשפטים רוני הרשקוביץ – מרכז המחקר והמידע, כנסת אלון ביטון – ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עידוד והעצמת יכולות המתנדבים של המשרד לביטחון לאומי – משטרת ישראל, מג"ב, כבאות והצלה לישראל, שירות בתי הסוהר << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב לכולם, הדיון הזה חשוב מדיי מכדי שנוותר עליו, מנצחים עם מי שיש ולא עם מי שרצה להיות. אנחנו ביום ה-108 למלחמת חרבות ברזל, אני מציין את זה בעיקר משום שיש לי הרגשה שבשבועות האחרונים קצרה רוחו של חלק מהעם, הם כבר רוצים לראות תוצאות, משהו שנגמר. התרגלנו לימים של מבצעים שהכול מתחיל במועד מסוים, נגמר מהר מאוד ויש תוצאות, או לפחות אנשים שעומדים ואומרים שיש תוצאות. כשהמלחמה הזאת התחילה עמדו מולנו מפקדי הצבא, בכירי הצבא, חלק מנבחרי הציבור ואמרו בצורה מאוד ברורה, המלחמה הזאת הולכת להיות מלחמה ארוכה. יש כאלה שאפילו נקטו בשנים, שנה ואולי יותר מזה. ואני אומר לכם, זה מה שייקח, זאת לא מלחמת אינסטנט. כולנו מבינים את גודל המכה שספגנו ב-7 באוקטובר, אבל היא הייתה רק חלק מחוסר הידע או מהלא נודע שלנו, ולא רק מכך שהם הפתיעו אותנו. גם העוצמה של ההתארגנות שלהם לא הייתה ברורה לנו. כל מי שחשב שיש עיר תחתית מתחת לעזה ונפרק אותה עם כמה פצצות של מטוסים בתוכנית המטרו הידועה, מבין היום שיש מדינה תחתית ולא עיר תחתית. אנחנו נמצאים היום באזור הכי מורכב, אנחנו נמצאים בחלק הקשה והעיקרי של הלחימה. החלק שהוכן על ידם בדיוק לשלב הזה. חאן יונס, רפיח וציר פילדלפי אלה המוקדים הקשים והמסובכים ביותר. ואנחנו הגענו לשם היום, אנחנו נלחמים שם ויש שם תוצאות יפיפיות. נכון, יש גם את אותן הודעות – שלשמחתי הבוקר לא היו – של הותר לפרסום, כואב וקשה. יש לנו גם 136 חטופים, זה כמעט בלתי אפשרי להתעורר בבוקר ולראות את המספר הזה ממשיך לנצנץ מולנו, אבל זאת חלק מהמציאות. יש כאלה שקוראים לזה מלחמת אין ברירה, יש כאלה כמוני, שקוראים לזה מלחמת הקיום. אבל זה באמת לא משנה איך אנחנו קוראים לזה, לכולנו ברור שאין דרך אחרת – אלא לנצח. לא רק בעזה גם ביהודה ושומרון, מי שלא מבין מה שקורה שם כל לילה וכמה כוחותינו נלחמים שם וגם שם התחלנו לגלות פתאום מנהרות. אני מזכיר לך שהיו מנהרות גם בצפון אצל החיזבאללה. אף אחד מהם לא בדיוק ציוני דגול ולא ממש רוצה הסכמי שלום. לכולם יש חזון אחד, לבנות על חורבותיה של מדינת ישראל מדינה אסלאמית. אם אנחנו רוצים למנוע את זה, בואו נזקוף גב, בואו נאמין ביכולות שלנו ונהיה קצת יותר אופטימיים, כי אני חושב שבסופו של דבר, יש לנו מערכת ביטחון שיש לנו הרבה סיבות להיות גאים בה. חיילים, לוחמים ומפקדים שראויים לכל טיפת אמון, שכדאי לתת בהם – ואני נותן בהם. ואני ממשיך להיות אופטימי, ברשותכם, למרות שיש בחלק מן המקומות סיבות לא להיות אופטימי. למה אתה מתרחק ממני הבוקר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאתה אוהב שאחרים קרובים אליך, אז אני מראש מכין את עצמי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נשמה. חבר הכנסת נאור שירי, למי שלא מכיר. ולענייננו, מדינת ישראל מאז הקמתה – אתם יודעים אפילו לפני הקמתה – נעזרה, השתמשה, נאלצה לקחת מתנדבים. כשהכנתי את עצמי לדיון הזה אתמול, ורציתי לראות מה קרה ב-75 שנים האחרונות, גיליתי שב-1901 ראשוני קק"ל היו מתנדבים. כלומר עוד לפני שהוקמה בכלל המדינה כבר היו גופים מתנדבים. וכב"ה ב-1939 לפני קום המדינה, הוקם על בסיס של מתנדבים. מכבי אש, ככה קראו להם במדינת ישראל. אני לא אמשיך לפרט את כל המתנדבים לאורך השנים, אבל מה שמעניין זה שבאמת – לפחות לי – הייתי בטוח שמקום המדינה אנחנו מתעסקים עם מתנדבים, מסתבר שזה היה עוד לפני קום המדינה. וטוב שכך, כי לכולנו ברור שההתנדבות היא מעשה שנעשה על ידי אדם מתוך רצון, ללא שום תמורה חוץ מהתודה שהוא מקבל מהסביבה. וזה משהו באמת שקשה להסביר אותו. לי היה קשה להסביר אותו עד לפני 14 שנים, עת התנדבתי להיות חבר ביחידת חילוץ גולן. פתאום אתה מגלה שלדבר הזה יש ערך מדהים, לחלק הזה של ההתנדבות. מה גם שמהר מאוד ידעתי להודות שההתנדבות הזאת מכסה פערים שהממלכה לא נותנת להם פתרון. לא יכולה, לא יודעת, עוד לא מוכנה, אנחנו מדינה צעירה, וכל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה. אבל מסתבר שגם במדינות בנות 400 שנים יש עדיין מתנדבים. כלומר, הציבור האזרחי יודע באמת להיכנס לאותם מקומות שבהם זקוקים למתנדבים, כי הם ידעו לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר. אנחנו החלטנו לקיים את הדיון הזה כדי לראות שאנחנו באמת יודעים לשמר את המתנדבים. להעריך כמו שצריך את ערך ההתנדבות, ולגרום לזה להמשיך להתקיים עם כל התנאים שיש. נכון, אני בא עם הרקע הזה של מתנדב, אבל הוא רק הוסיף לי ידע, אין פה שום עמדה בנויה מראש. אני רוצה לשמוע אתכם, אני רוצה להבין דרככם איך אפשר וצריך לעשות את זה טוב יותר, יעל יותר, מקצועי יותר, כי את ערך ההתנדבות יש לנו כבר. עכשיו בואו נראה איך אנחנו משלימים את שאר הדברים, כדי שהדבר הזה יפעל כמו שצריך. הדיון הזה יימשך עד 10:45, יש זמן לדיון, אין לחץ ואני רוצה לשמוע אתכם. ובעיקר להתמקד בנושאים שהגדרנו מראש, הנושאים להתייחסות. הדבר הראשון, לאיזה משימות אנחנו משתמשים במתנדבים? למה אנחנו באמת קוראים להם? איך אנחנו מסמיכים אותם למקצוע שלהם? כי בסופו של דבר זה מקצוע עם כל העובדה שזאת התנדבות. איך אנחנו שומרים על כשירותם לאורך השנים, כדי שיעשו את זה? איך אנחנו מתגמלים ומוקירים אותם? כי אני חושב שזה חלק חשוב. דרך אגב, התגמול הוא לא כספי, הוא בדרך כלל בא בצורה אחרת. מהתקציב, אם יש תקציב. אם אתם רוצים שנעזור בעניין הזה כדי להעלות את התקציב. ובסופו של דבר, זה משהו שנוגע לשנים האחרונות שנחשפתי אליו, במקרה של פציעה או חס וחלילה פטירה, מה הגב שאנחנו נותנים לאותם מתנדבים? עד כמה אנחנו באמת יודעים לעמוד אחרי המשפחה של אותו מתנדב, שלא בא לשם כדי להיפצע או להיהרג, חס וחלילה? אלה הנושאים, הבמה שלכם. חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה לומר משהו לפתיחה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, מי פותח? משטרה, בואו נתחיל. רמ"ד מתנדבים. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני רמ"ד מתנדבים. אני אתחיל לפני ה-7 באוקטובר ואחרי ה-7 באוקטובר. עד ה-7 באוקטובר משטרת ישראל הייתה עם 24,000 מתנדבים, מתחילת מלחמת חרבות ברזל 4,000 מתנדבים התייצבו בכל תחנות המשטרה. ראו את כל מה שקורה במדינה, ולמעשה באו ואמרו, אנחנו נמצאים פה ואנחנו רוצים לעזור. תביאו לנו ניידות, בולטות – הם היו שותפים בתוך הליך המלחמה. נכון להיום אנחנו עומדים על 36,000 מתנדבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עלייה של 50%. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> נכון. בתוך זה אנחנו כוללים גם את מתנדבי הסיור, שזה כ-21,000 מתנדבים, אבטחה כ-15,000 מתנדבים שבתוכם אנחנו כוללים את כיתת הכוננות שהיום הם עומדים על 8,700 מתנדבים. כשבקנה יש לנו עוד אלפי מתנדבים שנמצאים בהליך מיון, וכמובן יחידות המומחים שזה כ-2,000 מתנדבים ותכף אני ארחיב על התפקידים. המשימות שאנחנו נותנים למתנדבים שלנו, יש לנו קשת רחבה של יחידות התנדבות. אנחנו מדברים על יחידות היח"מ: יחידות הסיור, תנועה, מתנדב מג"ב, בילוש, רכבי שטח, הג'יפים שלנו, מתנדבים במוקד 100, שיטור ימי, פרשים ועוזרי חבל"ן. מתנדבי אבטחה – כמובן כיום זן הכותרת של כיתות הכוננות, האבטחה הקלאסית, משמר שכונה, נוער אבטחה ויחידת אופניים, והמומחים יחידות החילוץ שעושים עבודה מעולה, שנרחיב עליה אחר כך. אח"י, גששים, איתור נעדרים, סייבר, פינוי צירים של אגף התנועה, גם בימ"מ יש לנו, גם במו"מ יש לנו ובמערך האווירי. כמובן שלכל אחד יש את ההכשרה שלו, יש את המקצועיות שלו, יש את שמירת הכשירות שלו שבעצם על פי חוק אנחנו לא אמורים להכשיר אבל אנחנו כן כרגע נמצאים בשינוי חקיקה, וכדי להכניס את ההכשרות כחלק בלתי נפרד וכחובה לכל מתנדב לעבור הכשרה כשהוא נכנס אלינו למשטרה, ולקבל את הכלים המינימליים. ולאט לאט עם ההכשרה ועם ההתמקצעות את הכלים המקסימליים כדי לעשות את התפקיד שלשמו הם מגיעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל זה צריך היום לעשות תיקוני חקיקה? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> נכון. בלי קשר לזה, אנחנו מכשירים את כולם. אין אחד שנכנס לשערי משטרת ישראל ולא מקבל את ההכשרה הבסיסית שהוא צריך לקבל, כדי לקבל את הכלים ולעשות את התפקיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכל אחד מהמתנדבים יש סמכות שיטור? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לא לכולם יש סמכות שיטור. יש תפקידים בהם יש סמכות ויש תפקידים שאין בהם סמכות והם מגוונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להסדיר את ההכשרה שלהם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חקיקה ראשית? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא יודע. כן, חקיקה ראשית? אוקיי. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> כבודו, אני אדייק, אני מהייעוץ המשפטי של המשטרה. יש לנו חובה לבצע הכשרות למתנדבים, למעט למתנדבים שמגיעים כרגע לפעילות שהיא פעילות למניעת איבה. כרגע זה אמור להיות מוסדר באיזשהו תיקון חקיקה שאנחנו עובדים עליו. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> כמו שאמרתי כולם מקבלים הכשרה, יש מטווח שאנחנו עושים למתנדבים, יש בדיקות רפואיות תקופתיות שאנחנו עושים, כל אחד על פי העצימות שלו. גם כדי לשמור על המתנדב וגם כדי לשמור על הכשירות שלו. צריך לקחת בחשבון שיש מתנדבים שמגיעים בתכופות להתנדבות כי הם נורא אוהבים ויש כאלה שמגיעים פעם בחודש, פעמיים בחודש. ואנחנו חייבים לשמור על כולם, כדאי שנשמר אותם מבחינת תגמול והוקרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני התגמול, מהו גיל סיום ההתנדבות? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> יש לנו לכל תפקיד גיל שונה. אם אנחנו מדברים על תפקידי הסיור יש לנו עד גיל 67 ואפשר להעריך באופן חריג עד גיל 69, כמובן אם הוא עומד מבחינה רפואית ובכל הקריטריונים שצריך. במקסימום יש לנו תפקידים במשלטים עד גיל 80, אלה תפקידים של תומכים ולא תפקידי שטח. לכולם נדרש אישור רופא, ואנחנו בוחנים את זה, שחס וחלילה, לא יקרה שום דבר בדרך. מבחינת תגמול והוקרה, כמו שאתה אמרת אין לנו יכולת ואנחנו לא מתגמלים או נותנים כסף למתנדבים, כשם שהם באים להתנדבות. מבחינת הוקרה, תקציב מחלקת מתנדבים הוא תקציב מאוד מצומצם ומאוד קטן. אנחנו לא מסוגלים לתת תקציב לשטח על מנת לתגמל את המתנדבים בהוקרה. יש מקומות שההוקרה היא הוקרה מקומית. חוזר מנכ"ל משרד הפנים מומש לפני עשור במשטרת ישראל. החוזר אמר לרשויות, עליכן לבוא ולתמוך ביחידות ההתנדבות, לתת ציוד ולתת מבנה. וכך היו מוקירים ועושים כנסים למתנדבים. החוזר הזה לא קיים כבר עשור, יש רשויות שנותנות ומאוד מוקירות את המתנדבים ויש כאלו שלא. לצערי, יש לנו יחידות שמסתמכות על תורמים, שזה גם משהו שמבחינתנו לא צריך להיות אבל אין לנו ברירה, כי אין לנו יכולת לתת את כל הדברים שאנחנו מאוד מאוד מאוד רוצים לתת. יחידת החילוץ למשל, הלוואי ויכולתי לתת להם נעליים כדי ללכת ולעשות את הפעילות שלהם בשטח, הצלחנו איכשהו לתת להם מכנסיים, שזה משהו שגם לא נמצא בתוך הסל של הדברים שאני אמורה לתת למתנדבים. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעת הזאת, אנחנו לא נשכח את האסון שהיה בנחל צפית, שם המתנדבים בחילוץ היו אמורים להכשיר את עצמם למים זורמים, בתוך מפלים, בתוך דברים שאנחנו באים ואומרים שככל שעובר הזמן, אנחנו נחשפים לאירועי אסון שאנחנו צריכים לדעת להתמודד איתם. התקציב שקיים גם ביחידות החילוץ, שהוא תקציב צבוע, לא מספיק. אנחנו צריכים להכשיר את היחידות האלה בצורה מאוד מאוד מאוד מקצועית. זאת יחידה שמצילה נפשות רבות בשטח ובלעדיהם – קוראים להם המלאכים הכתומים כשרואים אותם – לצערנו, יהיו אסונות מאוד מאוד גדולים, כי הם מגיעים לשטחים שלא כל אחד יכול להגיע אליהם. לא אנחנו המשטרה, ולפעמים לא הכבאות, ולפעמים כל יחידה שתגיע לא יכולה להגיע לשטחים האלו, וכמובן שיתוף פעולה מלא עם כל היחידות. אם זה חילוץ במסוק, ואם זה חילוץ בג'יפים או בטרקטורונים, ובכל דבר אחר. אני אפילו הלכתי לסיור, והם משתמשים אפילו בגמלים ובסוסים שיגיעו לשטחים כדי לחלץ את האנשים, והכול בעין יצירתית. הלוואי והיה לנו תקציב הרבה יותר גדול לתת לכל האוכלוסייה על מנת להוקיר את העבודה המדהימה שהם עושים. ושוב אני אחזור, 7 באוקטובר 4,000 מתנדבים הגיעו למשטרת ישראל כדי לסייע, להגיד לנו, אנחנו רוצים ניידת כדי ללכת להיות בולטים בשטח. אנחנו אפילו גרמנו למישטור הרכבים האזרחיים, אנחנו לקחנו את הרכבים של המתנדבים שלנו שמנו להם צ'קלקה, זיהוי משטרה ואמרנו להם, צאו, צאו לשטח, תהיו בולטים כדי שהאזרחים יראו אתכם. וכדי שאנחנו נבוא ונגיד, אנחנו נמצאים שם. אנחנו לא נשכח את הלחימה שהייתה לנו בדרום, הכוחות המשטרתיים שהלכו לדרום והיה נדרש לשמור במקומות נוספים. פציעה, גם משטרת ישראל מבינה שהמתנדבים הם חלק בלתי נפרד בכל מה שקשור בטיפוח הרווחתי בנושא הפציעות. לכאן הורחב שקציני הרווחה ביחידות – שאינם אחראים על מתנדבים – במידה ויש לנו מתנדב שנפצע ולא עלינו נפטר, הם מלווים את הפצוע ואת המשפחה. במידה ונדרש להגיש תביעה למשרד הביטחון או לביטוח לאומי – תלוי בפציעה – כמובן שהם מקבלים את הסיוע. יש להם החזר של אביזר רפואי, החזר הוצאות רפואיות, קבלת טיפול רפואי מיידי כולל כל המעטפת שהם מקבלים, הם מקבלים את זה ממשטרת ישראל. תקציב, התקציב מאוד מצומצם ומאוד קטן שלא מספיק לנו כדי לבוא ולתת למתנדבים את מה שאנחנו באמת רוצים לתת להם. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בעולם מתוקן, מה אנחנו יכולים לעזור? במה היית רוצה שנעזור? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אני מסתכלת על מתנדב כשוטר לכל דבר. וכשאני מסתכלת עליו ואני רואה שיש לי מתנדב בניידת סיור והדבר היחידי שאני נותנת לו הם מדים, זה לא מספיק לי. אני רוצה לראות אותו כמו הסייר בניידת. עם חגור סייר, עם אזיקים, עם פנס, עם שכפ"צ, עם קסדה ועם כל הציוד שיש לסייר כשהוא נמצא בעבודה. למה? כי אני מכשירה אותו וכשהאזרח רואה אותו בחוץ הוא לא מבדיל בין המתנדב לסייר. הוא רוצה לקבל את השירות שלו, ואין לי את הציוד המינימלי שאני יכולה לתת לו, הכול זה תקציב. מבחינתי לעשות תג מחיר לכל מתנדב על פי המקצוע שלו, על פי התפקיד שלו וכך אני אוכל להגיד, אתם לא באים רק להתנדב, אנחנו רוצים שתבואו להתנדב, אנחנו מוקירים אתכם ואתם חלק בלתי נפרד מאתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבין ממה שאת אומרת שיש הבדל מאוד משמעותי בין מתנדבים שהם מתנדבים בודדים לבין מתנדבים שהם קבוצה. כי קבוצה יכולה לעשות עמותה או לקבל תרומות. יחידים לא יכולים לעשות את זה. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מן הסתם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עמותות של מתנדבים? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יחידת חילוץ גולן, שאני הייתי בה יש לה עמותה והיא קיבלה כסף מבחוץ. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> הם מקבלים תרומות חיצוניות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון שלא יכולתי לקנות בזה כל מה שאני רוצה, אבל יכולתי להסתייע בזה. לעשות יום משפחה, לעשות ערב זוגי, אירוע יחידה וכל דבר אחר. לא יכולתי לקנות בזה ציוד, כי ציוד קונים מתקציב מרכזי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פנסים או נעליים אתה יכול לקנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בהחלט. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> כן. אבל זה עניין של תקציב, ובואו לא נשכח, יחידה אחת מסתכלת על השנייה. אחת מאוד מאוד עשירה כי היא השיגה והשנייה ענייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא הייתי כזה עשיר. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, משטרת ישראל לא מקבלת תרומות, ואנחנו מנסים במקרים נקודתיים לקבל אישורים ספציפיים לגבי תרומות ספציפיות בין אם זה במסגרת החלטת הממשלה וכדומה. אני כן רוצה להתייחס לסעיף של התקציב ולהגיד, שיש היום סעיף בחוק, בפקודת המשטרה יש סעיף 49ז, שבאופן עקרוני הוא קובע מסגרת תקציב להתנדבות של המשמר האזרחי, שמחייב באופן עקרוני את משרד הפנים להסדיר תקציב צבוע באמצעות הרשויות המקומיות. לצערנו, בעשר השנים האחרונות, ככל שידוע לנו, הדבר הזה לא מיושם. אחד הדברים שאנחנו חושבים שצריך לשים על השולחן, הוא לקחת את הדבר הזה ולהחיות אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תשימו, בשביל זה אנחנו עושים כאן דיון. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> אנחנו פה וקוראים לאדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, המדינה כן הסדירה. היא פשוט לא שמה שם כסף, זאת ההסדרה. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> משרד הפנים, עד כמה שידוע לנו, לא מבצע את המוטל עליו לפי חוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה משרד הפנים? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> רשויות מקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, הרשויות המקומיות צריכות? << אורח >> שרון רובינשטיין צמח: << אורח >> משרד הפנים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה שרשויות מקומיות יתנו כסף למתנדבים של המשטרה? << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> אני אקריא לאדוני את סעיף 49. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אוקיי, תקריא אם אתה רוצה להקריא, אני הבנתי. אוקיי, תקריא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא. השאלה שחבר הכנסת נאור שירי שואל נכונה מאוד והיא גם במקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התושבים משלמים פעמיים מיסים, פעם אחת למדינה ופעם אחת לרשות המקומית. הרשות המקומית צריכה לתת את הכסף של המיסים המשולמים לטובת הרשות המקומית. אם אני נותן כסף למשטרה דרך המיסים או דרך מע"מ או כל דבר, אני נותן כסף דרך הארנונה שמשרתת, למשל, את יחידת חילוץ גולן. לא הבנתי את הרציונל. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> הרשויות נותנות תקציב למתנדבים שנמצאים באזור שלהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם יש לך מתנדב שהוא במשטרת התנועה, הוא לא באזור שלהם. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לא, זה המשמר האזרחי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חברים, אבל אין יותר משמר אזרחי. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> התקציב היה במשרד הפנים כשהמשמר האזרחי היה והוא חולק לרשויות המקומיות. עם השנים משרד הפנים לא רצה את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה תיקון שאנחנו צריכים לעשות, הוא לא קיים פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, המשטרה לא רצתה את המשמר האזרחי. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לא, זה התחיל במשרד הפנים. משרד הפנים לא רצה לחלק את הכסף ולא רצה להתעסק עם הנושא. הוא אמר קחו את הכסף, מה אתם רוצים ממני ומה אני קשור למשמר האזרחי? זה מה שקרה. בגלל שהיו לרשות המקומית מתנדבים של המשמר האזרחי היא סייעה, היא נתנה רכב ונתנה מקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מבנה, נעליים ועוד הרבה דברים. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> יחד עם התקציב שמשרד הפנים נתן, ויחד עם התקציב שהרשות נתנה – הוא לא היה גדול – היה אפשר לקיים את אותה יחידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמו שנאמר פה יש חלק מהמועצות שכן לוקחות את זה על עצמן, הן באות ונותנות מכספי התמיכות ויש כאלה שלא, אבל שום דבר לא נעשה כחוק. הוא נעשה מתוך רצון טוב, ורצון טוב לא עובד בכל המקומות, לצערי הרב. כלומר, זה נושא שהייתם רוצים שנשנה אותו בחקיקה? תדפקו על השולחן, תגידו, זה מה שאנחנו רוצים, בשביל זה עשינו את הדיון הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא הבנתי מה החקיקה שצריכה שינוי. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> צריך פשוט ליישם את הסעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא מסכים עם הסעיף. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> זה סעיף שקיים היום בפקודה, זה סעיף בחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך לשנות אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא חושב שזה מה שהוא רוצה. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> נכון להיום הסעיף הזה לא מיושם. יכול להיות שיש דרך אחרת ליישם אותו, אולי לתקן את החקיקה, אם אתם חושבים שיש דרך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו, שוב פעם, אני מגיע מעולם מאוד קטן, מאוד מסוים ומאוד ממוקד ממשטרת ישראל, קוראים לו יחידות החילוץ. ליחידות החילוץ יש תקציב נפרד של 3.5 מיליון שקלים, מתקציב מעוגם ממספר משרדים, מי שרוצה נותן ומי שלא רוצה לא נותן. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> אגב, חלק מאוד מאוד קטן ממנו הולך למשטרה. הרוב הולך לצה"ל. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לאימונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, אני יודע. 2.5 מיליון – אם המספרים לא השתנו – הולכים בכלל לימי מילואים ואימונים. אבל עדיין יש איזשהו תקציב שהוא לא מעוגן בשום מקום, הוא הסכם או תקנה. צריך לראות איך אנחנו מעגנים את זה, לא ליחידות החילוץ ספציפית. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> למתנדבי משטרת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אולי מפסיקים עם העידן הזה של עמותות ועוד כל מיני דברים כאלה שקורים היום מתחת לשולחן, בואו גם נגיד את זה, זה לא בדיוק הדבר שמשטרת ישראל חיה איתו ברצון. לעצום עין כולנו יודעים, אנחנו רוצים לעשות את זה יותר מסודר, אני נותן לכם את ההזדמנות לבוא ולהגיד מה אתם רוצים. מה אתם רוצים שיהיה? בואו, תנו לנו להיאבק בשבילכם. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אנחנו רוצים שלמתנדב יהיה טוב כשהוא נמצא אצלנו, ממה שאנחנו נותנים לו. ממה שאנחנו מוקירים אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף עולה הטוב הזה? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> יש פה אנשי תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש איזשהו קטע שמגיע בקרוב לכנסת – תקציב מדינת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דבר, עוז. דבר. << אורח >> עוז ארבל: << אורח >> בוקר טוב לפורום, בוקר טוב, היושב-ראש, חבר הכנסת. לצורך העניין בעבודת מטה שנעשתה בשנה שעברה לקראת תקציב 2024, נבחן נושא המתנדבים, כולל יחידות החילוץ, כולל אח"י וכולל המתנדבים הקלאסיים: ימ"ענים, ימא"עים וכולי. אנחנו בהערכה grosso modo יכולים לדבר על סביבות 180 מיליון שקלים מקצה לקצה, על מנת שנוכל לבטל את כלל נושא ההסתמכות הרשויות. הסתמכות על כל מיני ארגונים חיצוניים, תרומות וכולי וכולי. זה מדבר על פריסה, על כלי רכב, על הכשרה מקצה לקצה כולל ציוד והצטיידות. אני חייב להגיד שעם פרוץ חרבות ברזל, 7 באוקטובר, המשרד לבל"מ התגייס לטובת האירוע הזה. כלומר, כל נושא של כיתות הכוננות, הצטיידות, הכשרות ברוח התקופה. אנחנו מבינים שגם המיקוד בגיוס עלה פלאים, ולכן כל עבודת המטה הזאת כרגע נשארה בצד, וצריך להתחיל את הסיפור הזה מחדש על מנת לבחון מחדש מה התקבל ומה עוד נשאר לתקצב. מבחינתנו אפשר להתחיל עבודת מטה החל מהיום על מנת לבחון את הנתונים האלה, ונעביר אותם בהקדם למשרד לבל"מ. זה יכול לתת לנו סוג של פתיחה לקראת 2025-2024. << אורח >> קרן לרנר: << אורח >> אני אשמח להוסיף אם אפשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, קרן. << אורח >> קרן לרנר: << אורח >> אחרי מלחמת חרבות ברזל אנחנו עושים רה-תכנון במסגרת תוכניות העבודה לשנת 2024. החשיבות של המערך הזה ברורה לנו, יש מספר עבודות מטה שקורות היום במשטרת ישראל שהמטרה שלהן היא לטייב את המערך. אם זה פורטל גיוס יותר ידידותי, דיגיטציה של כל מערך המתנדבים. מיקומים של אחסנת הנשקים, אנחנו צפויים לשלש את כמות הנשקים הארוכים במשטרת ישראל, ואנחנו צריכים לתת לזה מענה של אחסנה. הטבות למתנדבים כמו שמאיה אמרה וכולי. במסגרת הרה-תכנון ל-2024 אחרי המלחמה, אנחנו בהחלט מתעדפים את האירוע הזה במקומות הראשונים. חשיבות המערך ברורה לנו. בימים האלה מתגבשת תוכנית תקציבית לשנת 2024, אנחנו עדיין לא יודעים מה החלק התקציבי שהועבר למשטרת ישראל. ובמסגרת הזאת אנחנו ניצק את התוכן אחרי שנדע מה התקציב הצפוי. חשוב להגיד שזה בהחלט בתיעדוף שלנו, של המשטרה. זה על שולחן הדיונים עוד לפני המלחמה, וביתר שאת אחרי המלחמה, אחרי שאנחנו לגמרי מבינים מהי החשיבות של המערך הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נעשה לציבור הבהרה. כמה שוטרים יש במשטרת ישראל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 30,000. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה מתנדבים יש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, רגע. השאלה הבאה צריכה להיות כמה שוטרי סיור יש? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, לא. כמה מתנדבים יש? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> 36,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסדר גודל של עוד משטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק העניין, אני רוצה שאנחנו והציבור שצופה בנו נבין שבלי ה-36,000 מתנדבים האלה, היכולת שלנו להפגין בשטח נוכחות ולהציל חיי אדם היא הרבה יותר קטנה. אנחנו לא יכולים לוותר על הדבר הזה אם אני צריך להחזיק עוד 36,000 מתנדבים 200 מיליון שקל. חברים, סליחה, זה לא כסף, זה תשלום קטן כדי לקבל תוצרת כל כך גדולה, או כל כך טובה, או כל כך יעילה, שבאה רק מתוך רצון טוב ומתוך שותפות. המקום היחיד שאנחנו רואים את זה היום זה בגורמי ההצלה ובצבא הגנה לישראל, כדאי מאוד שנדע לשמור על זה. תגידו בדיוק מה אתם רוצים, כדי שאנחנו נוכל לעשות על זה מלחמה, אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. נאור ואני רוצים את זה בדיוק באותה מידה, תאמינו לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או שהוא רוצה יותר. אתם רואים, בכלל טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לך סיפור צביקה – לקח לי זמן למצוא את ההודעה. לפני חמש וחצי שנים ביקשתי להתנדב במשטרה, בהוד השרון, לא חזרו אליי עד לרגע זה. ביקשתי פעמיים. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אני חצי שנה בתפקיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני צוחק. אני אומר את זה כי ידעתי שאף אחד מפה לא היה עדיין בתפקיד, ושאני חלילה לא פוגע, אבל לתחזק מתנדב זה עולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ביחס, נכון. הכשרה, פנס, נעליים, נכון זה חלק אבל זה גם המפגשים, ההוקרה, זאת היכולת לייצר קהילה ועוד אלף ואחת דברים. אתם אומרים שנעשית עבודת מטה ואני סופר מתחבר למונחים המאוד כוללניים והנחמדים האלה, כי התקציב כבר קיים. אני גם משער שאתם בערך יודעים מה התקציב של משטרת ישראל, ואני מניח שאפשר לגלות את זה אם אני גיליתי את זה בזמן שדיברת. אני רוצה להניח שזה לא בתקציב, או לא בכל ה-180. אבל נניח שהייתה תוכנית חומש עכשיו שבאה ואומרת, אני רוצה לשים את המתנדב כחלק – אני לא אגיד הכי מרכזי כי בסוף שוטר הוא שוטר – זה לא בתקציב נכון? << אורח >> עוז ארבל: << אורח >> זה לא בא לידי ביטוי ב-100% בתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, גם עגום המשאבים, כמו שאתה אומר ושאני אומר שאני מכיר ברשות המקומית, שנותנת המון המון כספים. ולא רק הרשות המקומית כי הוצאות הביטחון ברשויות המקומיות גדולות, ואתם מכירים את זה. החל מרכבים שנותנים אפילו למפקדי המשטרה, נכון? הרשויות נותנות רכבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. אשקלון למשל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמעט כל רשות לדעתי. אפשר תחילה לעגם את המשאבים, המון כספים קיימים. אז בטוח מתוך ה-180 – איך אמרת grosso modo – אם אני מכפיל שנייה את הכסף שאני מכיר, לפחות 50 או 80 מיליון שקלים כבר קיימים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת עבודה שנעשה יחד אתכם זה בסדר. זה הרעיון. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אני רוצה לחזק את הדברים, ב-7 באוקטובר החלטנו להקים מוקד למתנדבים. ובמוקד נחשפנו לאזרח הטוב שרוצה לבוא ולתת. אנחנו קיבלנו בסביבות 40,000 שיחות טלפון של אנשים שאומרים, אנחנו רוצים לבוא. עכשיו אם לא חזרנו אליהם יום למחרת הם התקשרו שוב פעם, ושוב פעם עד שמישהו חזר אליהם ונתן להם מענה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה רמז לחבר הכנסת נאור שירי שלא חזרו אליו? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לא, זה לא רמז. זאת הכמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מודה שלא ביקשתי בחודשיים האחרונים. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> הכמות העצומה של האזרחים שרצו לבוא, לתת ולהתנדב הייתה כמות מדהימה. צריך מישהו שיבוא, יטפל ויתחזק, כמות מפקדי הבסיסים שלנו היא כמות מאוד מאוד קטנה, וכדי להכיל את כמות ההתנדבות הזאת מישהו צריך לעשות את העבודה מאחורי הקלעים. אי-אפשר להתעלם מהכמות הגדולה הזאת. ולכן, מתנדב שמקבל את תשומת הלב ומקבל את הקשב, ומקבל גם את התודה על שבאת והצטרפת, זה עולם ומלואו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה, מתנדב שעושה הכשרה מתאימה יכול לשמש ליד פקח שיטור עירוני? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> התחלנו לפתוח את זה, זה לא עד הסוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם הבעייתיים? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לא, לא, ממש לא. ממש לא, זה לא הם. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> לא, אני אתכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא אתה. משרד המשפטים. אני שואל בכוונה. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> יש קורס של יח"מ שלב ב'. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> זאת לא אותה הכשרה ולא אותן סמכויות. הסמכויות שנתונות לפקח מסייע הן סמכויות אחרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, פקח מסייע זאת הרשות. השוטר שלידו? << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> השוטר שלידו הוא שוטר לכל דבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מתנדב לא יכול לקבל את אותה הכשרה? << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> לפי תקנות המשמר האזרחי מתנדב הוא מתנדב שפועל תחת הנחית שוטר. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מתנדב שלב ב' יכול לפעול גם לבד, אבל האפשרות לטפל באירועים היא מצומצמת אל מול שוטר. לשוטר יש סמכויות הרבה יותר רחבות מהמתנדב ולכן, עדיין לא פתחנו. במלחמה כן היה סיוע עם השיטור העירוני, אבל אנחנו קצת חוזרים לשגרה. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> אבל לא במסגרת השיטור העירוני. אם עכשיו נוסע סייר או פקח של הרשות המקומית, האם אפשר – מה שהיה פעם שיטור קהילתי – לצרף אליו שוטר שמתנדב? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> את זה אנחנו עדיין לא פתחנו. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> זה כרגע אכן מעורר קושי משפטי. יש מדרג של סמכויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל סל האירועים שהוא יוכל לטפל בו יכול להתאים לסמכות שלו. אז אולי אפשר לגשר על פערים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, נכון. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> זה משהו שצריך לדבר עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לבחון אותו משפטית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> זה לא פשוט, התפיסה של הפקחים המסייעים היא שהם פועלים בהנחיית משטרה. זאת תפיסה שנקבעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם לא כל המתנדבים רוצים לעשות את זה. אבל מה שנאור אומר הוא דבר נכון. אם כבר יש והוא כבר חלק מהמערך המשטרתי, למה לא לנצל אותו? אם הוא מוכן, לא כולם מוכנים. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> אני חושבת שצריך גם לכבד את עבודת המשטרה בעניין הזה. הקושי כרגע להבנתי לא מצוי בניוד כוח האדם של המתנדבים אלא בשימור שלהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, באיוש. אני אומר שהשיטור המקומי יכול לפתור גם בעיית תקנים של שוטרים שחסרים, וגם את בעיית המימון של הרשות. כמו שאמרנו, נניח שהרשות נותנת כסף, אם השוטר נמצא בגבולה יש רציונל, יש היגיון ואפשר לבקש עוד כסף. << דובר >> רוני הרשקוביץ: << דובר >> אפשר להתייחס, אדוני? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. כן, בבקשה. << דובר >> רוני הרשקוביץ: << דובר >> אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. שאלה קטנה, האם אפשר לפרט קצת לגבי הסמכויות וההכשרה שהמתנדבים בכיתות הכוננות החדשות קיבלו. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מתנדבי כיתות הכוננות הם מתנדבים שמקבלים הכשרת אבטחה. התפקיד שלהם הוא להגיע בזמן חירום, על ידי הקפצה של מפקד התחנה. ובאירוע ביטחוני לבוא ולתת את הביטחון באותו מקום. בנוסף סמכויות האבטחה שלהם יכולות לתת להם גם תפקידי אבטחה קלאסיים שיש באותו אזור, הכול תלוי במתנדב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה הם עושים את ההכשרה ואת ההסמכה? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> במשטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנשקים שלהם הם נשקים ארוכים? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> נשקים ארוכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה הם מאחסנים? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> הנשק נמצא אצל כל מתנדב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבית? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> בבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כספות? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אנחנו נמצאים באפיון של כספת, כדי לבוא ולהתקין בכל בית של מתנדב. כמובן שפה יהיה גם הצורך ברצון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כספת או התקן נעילה? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> כספת. מבחינת חטיבת האבטחה צריכה להיות כספת. וגם כמובן אם המתנדב ירצה לאפסן ולשים כספת ארוכה בבית שלו, בחדר ממ"ד, צריך להיות בטון ואת כל האפיון של הכספות, במידה ולא יהיה מקום מרכזי באותו אזור ובאותו מקום טריטוריאלי שבו הוא גר, כדי שהוא יוכל לאפסן שם את הנשק שלו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש להם קשר? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אנחנו נמצאים היום באבחון של מכשיר POC, אנחנו מתחילים במחוז הצפוני, כבר עשינו שכירות של מכשיר קשר. אנחנו מתחילים פיילוט שאמור להסתיים בחודש הקרוב במחוז צפון. יש לנו את תחנת בית שאן ועפולה, יחד עם עוד שלוש יחידות של מג"ב. אנחנו בוחנים את האזור האם POC רלוונטי או לא רלוונטי, יכולת חבירה, יכולת פריצה של כמה יחידות ביחד. ובסיום במידה וזה יצלח אנחנו כמובן נעביר לכל משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת סמכות אבטחה? תפרטי ביום-יום מה זה אומר? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> הם יכולים להיות בבולטות בשטח, האזרח יראה אותם עם אפוד ויבין שבמידה ויש אירוע הוא יכולים לפנות אליו. יש להם סמכות ירי במידת הצורך, ובמידה ויש אירוע מורכב יותר, שאין לו את הסמכות כמו שיש למתנדב יח"מ, כמובן שיש להם את הקשר עם תחנת המשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז יש לו סמכות אזרחית? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לו סמכות שיטור. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> הוא מסתובב עם תעודת מינוי, אבל הסמכות שלו היא מאוד בסיסית לאבטחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מינוי של מי? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מאיתנו, משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה נותן? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> של מתנדב, זה נותן לו סמכויות של שוטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חיפוש? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> כן, הוא יכול לעשות חיפוש, הוא יכול לעשות עיכוב ומעצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מעצר? יש לו אזיקים? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> עיכוב ומעצר על פי הסמכויות. אין לו את הציוד של האזיקים, אבל הוא כן יכול לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איך הוא עושה מעצר? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> עוד פעם, זה תלוי איך האירוע מתפתח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משכיב אותו על הרצפה ושם לו רגל הצוואר. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> גם אני לא מסתובבת עם אזיקים, ואני יכולה להיתקל באירוע ולעצור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מבדר. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> כי זה לא הייעוד שלו בשוטף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, לכן אני שואל. כי בשוטף, ראינו כמה תופעות כאלה מגניבות. שהיה מגניב, הם מסתובבים עם כובעים, אפודים כאילו הם ב- team 6 navy, אבל לזה תמיד יש להם תקציב. יש להם סמכות מעצר וחיפוש, הם לא מבקשים אישור משוטר? להגיד הינה אני מחשיד עכשיו אדם\ ואני עושה עליו חיפוש? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> יש להם את הסמכויות, הם מקבלים הכשרה. על פי ההכשרה שהם מקבלים הם יודעים מה מותר להם ומה אסור להם. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> הוא מתנדב המשמר האזרחי לכל דבר, מהבחינה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, לא קיבלתם אותי לקורס, אז אני לא יודע. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח > לפני חמש וחצי שנים. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> עם כל הסמכויות של שוטר מבחינתך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק כשהוא במשמרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עם זה אין בעיה. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> רק כשהוא במשמרת, רק כשהוא מופעל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שימי לב, זה סמכויות כמעט מלאות של שוטר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כלומר ברגע שהוא מדווח נכנסתי למשמרת, מאותו רגע זה תקף. בזמן שהוא לא במשמרת זה לא תקף. חשוב להבהיר את זה. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> בוודאי. נכון, נכון. אנחנו נבהיר, הסמכויות של מתנדבי משמר אזרחי קיימות לו ובתנאי שהוא מופעל על ידי משטרת ישראל. אם היום הוא הולך עם הנשק הארוך, כי זה משהו שצמוד אליו, אבל הוא לא הופעל על ידי בסיס ההפעלה שלו, אין לו את הסמכויות שהוא קיבל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז אם כבר נכנסנו לעניין הזה של מתנדבים וסמכויות. מתנדבים ביישוב ששומרים על הש"ג. רוב היישובים שאני מכיר בצפון ובדרום שאינם 02, שמו רשימות שמירה יישוביות, האנשים ביישוב התנדבו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם במרכז. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם במרכז. יש מתנדבים ששומרים בשער, השער סגור, מי שמגיע וכולי. מה הסמכויות של אותו אחד? אני יכול כאזרח מן השורה שעושה עכשיו תורנות ב-02:00 בלילה בשער היישוב שלי, למנוע מאדם להיכנס ליישוב שלי? << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> או לתשאל מישהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פתח סוגריים, סיפור אמיתי, אני מגיע היום עם סיפורים. נכנסתי ליישוב כלשהו במועצה אזורית עמק חפר, קבעתי שם פגישה, ואמרו לי שבית הקפה סגור והוא מונע ממני להיכנס. אמרתי לו, בסדר, אני קבעתי פגישה ואני רוצה להיכנס והוא מונע ממני כניסה. הוא אומר לי, אתה לא נכנס, עזוב שנייה את עניין חבר הכנסת, לפגוע לי בחופש התנועה זה בסמכות שלו כי הוא חושב שבית הקפה סגור? << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> חד-משמעית אין לו שום סמכות. אני יכול להגיד שאזרח שנושא כלי ירייה פרטי, יש לו אפשרות לעשות שימוש בכלי הירייה באופן עקרוני רק להגנה עצמית ולא מעבר לזה. בכל סיטואציה אחרת הוא יכול להתקשר למשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מדבר על משהו מאוד ספציפי, אני עומד עכשיו בשער, השעה היא 02:00 בבוקר, מגיע לשער רכב שרוצה להיכנס, והבחור באוטו נראה לי חשוד, יש לו מבטא שלא מוצא חן בעיניי ואני רוצה למנוע ממנו להיכנס, אני יכול? << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> באופן עקרוני לא. אזרח מן השורה שלא בתאום עם המשטרה, לא יכול. למאבטח היישוב יש סמכות מאבטח, הוא עבר הכשרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, מאבטח. מתנדב, מתנדב. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מי הפעיל את המתנדב? << אורח >> עוז ארבל: << אורח >> מתנדב מטעם משטרת ישראל? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לא, הוא לא מטעם משטרת ישראל. אצל מי הוא מתנדב? << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> חוק השמירה זה משהו אחר, זה בעצם מתנדב שמופעל על ידי הרשות המקומית ויש לו סמכות של שומר. שומר זאת סמכות הזדהות ודברים מהסוג הזה ולא מעבר לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כלומר, אני לא יכול למנוע ממנו להיכנס ליישוב. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> למאבטח כן יש סמכות למניעת כניסה בסמכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למאבטח כן, אבל אני לא מאבטח עכשיו, אני מתנדב מטעם היישוב שלי. מה שאני אומר לכם זה משהו שקורה. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> אתה מדבר על תפקיד שהוא לא שלטוני בעצם, תפקיד שאין לא שום הסכמה. אדם שמתנדב ללא שום הסכמה והכשרה לא רשאי להפעיל סמכויות מהסוג הזה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> התשובה היא בעייתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בפועל אני לא אפתח לו את השער, שלא תבינו לא נכון. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> האנשים שלנו שנמצאים בש"ג, המאבטחים, חשופים לבעיות קשות מאוד. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> לא. מאבטח זה משהו אחר, יש לו סמכות. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> זה לא מאבטח בהגדרה, הוא לא קיבל תעודת הסכמה ממשטרת ישראל. הוא לכאורה עושה פעולת אבטחה וזאת הבעיה. הלכאורה זאת הבעיה, הפער בין הבפועל לבין מה שהוא עושה. יש פה לקונה מטורפת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מבינים את הפואנטה? את הפער? יש מתנדבים, אני גר ביישוב – מצטער שאני לוקח את זה למקום האישי – במשמר הירדן. כל התושבים התנדבו לשמור, כל אחד בא לשעתיים, שניים שיושבים בזוג. אחד הולך לשער ואחד עומד ליד הלחצן כדי לפתוח או לא לפתוח, ויש לו גם נשק בדרך כלל. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> נעדרי סמכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל בעצם אין לנו שום סמכות, כי אם באותו רגע ירצה להיכנס אותו אחד שנראה לי לא טוב ושהמבטא שלו לא מוצא חן בעיניי, אז אין לי ברירה, אני מכניס אותו. ואז יכול להיות שצדקתי והוא באמת עשה אחר כך פיגוע. ואז מה? << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אפשר לחדד את הדילמה. האם יש לך בכלל סמכות לתשאל אותו? אם אתה לא מאבטח. אתה יכול בכלל לשאול אותי שאלות? לא בטוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל זה מה שקורה. מה שקורה הוא שאתה שואל, שלום, מי אתה? למי אתה בא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אם הוא עובר חקירת משטרה בסוף, אם משהו קורה אסור לך לדבר איתו. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> נכון, אנשים שהיו מסתפקים על זה חדשות לבקרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך לתת לזה מענה, אלה גם מתנדבים. שמי שמצ'פר אותם ומתגמל אותם זה היישוב ולא המשטרה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> זאת הרשות המקומית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך לראות איך עושים את זה חוקית. תגידו מה צריך לעשות. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> הם צריכים להיות מתנדבי משטרה. זה בדיוק העניין של הנקודה של הדיון פה. היינו שמחים אם אותם האנשים היו מצטרפים לשירות המשטרה כמתנדבים. כל אחד בפני עצמו יעבור את ההכשרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן ההכשרה? בעבר זה היה שמונה מפגשים. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> היום כדי להכשיר מהר עשינו לכיתות כוננות שבעה משכים. כלומר ביום אחד בצורה זריזה אנחנו מסיימים את ההכשרה. אני חייבת לבוא ולהגיד, שאנחנו, משטרת ישראל, יצאנו בקול קורא לכל ההתנדבויות, בואו תצטרפו אלינו למקום מוסדר, למקום שנותן הכשרה וסמכויות ובואו תתנדבו דרכנו. גם לבני המקום שאוטוטו חלקם נסגרו וחלקם עוד קיימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חלקם המצומצם עוד קיים. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> נכון, גם שם פנינו לפיקוד העורף ואמרנו להם, חבר'ה, זה הטלפון שלנו תפנו את האנשים אלינו. אנחנו רוצים שהם יגיעו לכיתות הכוננות, וכך נוכל להמשיך לשמר את מה שעשיתם וכן לשים אותם אצלנו ביישובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כפותחים את כיתות הכוננות, לוקחים אותם מהרשות. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לשמור בש"ג לא ייתן מענה ליישובים. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> לאו דווקא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אני מתנדב במשטרה, הייתי בכיתת כוננות בני המקום ואני רוצה להיות רק בהרצליה? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אם אתה גר בהרצליה, אתה תהיה בהרצליה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גר בהרצליה. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> כיתות הכוננות של משטרת ישראל זה על פי מקום המגורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אם אני הייתי בבני המקום, ובשלושת החודשים האחרונים הייתי רק בהרצליה או בבית שאן – נצא מהאזור – אם אני ממשיך במשטרה אני נכנס לפול האזורי? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> לא, הכול תלוי באיפה שאתה גר. על פי מקום המגורים שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, בסדר. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> במקום שאתה גר ושם יש כיתת כוננות. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> שיטת ההפעלה של כיתת הכוננות היא כזו שאתה צריך להיות זמין מעכשיו לעכשיו. ולכן, יש חשיבות למקום המגורים שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל כיתת המגורים שלך מוגבלת במספר מקומות. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> עד 20 אנשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם יש 20 אנשים מאוישים? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> אז יש לנו מספיק על פי כיתת הכוננות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אתם לא חוזרים אליי שוב. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> צריך לשמור, ה-20 האלה לא ישמרו סביב השעון. << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> ישמרו אותך במאגרים שלנו וכשיהיה צורך אולי יפנו אליך. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מה זה? אנחנו לא חוזרים לבן אדם? אנחנו חוזרים לבן אדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי אליי. אם עכשיו יש 20 סלוטים שהוקצו בבית שאן והם מלאים, ואני רוצה להתנדב במשטרה, מה עושים איתי? << אורח >> משה אלפנדרי: << אורח >> יגידו לך לבוא להתנדב במשמר האזרחי, אבל לא בכיתת כוננות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז אני באזור, אני נכנס לניידת. << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> משמר אזרחי זה אומר שאתה עדיין באזור. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> אני ראשת אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים. המשטרה מציגה תפיסה מקצועית ותפיסת אבטחה. כשהמשטרה היא הגוף המקצועי שלוקח חסות על כל כיתות הכוננות. יש לנו בעצם הסדרה כוללת, ראיית רוחב, הכשרה מתאימה, הפעלת סמכויות מבוקרת וזאת התפיסה הנכונה. וכשחבר הכנסת שירי אומר, אבל אם הפול הזה כבר התמלא ואני גם רוצה להיות חבר בכיתת הכוננות, אז כן, הוא יצטרך ללכת לפי הצרכים שהוגדרו במסגרת הראייה הכוללת. וזה הדבר הנכון, וזה הדבר הראוי. ולא לתת מקום להתארגנויות ספורדיות, פרטיות שלא היו מכוסות, לא היו מבוקרות, לא היו מפוקחות ומוכשרות באופן מתאים – זאת הראייה הנכונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. יפה מאוד, תודה. אלון, בבקשה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני מנהל אגף חירום וביטחון של מרכז השלטון האזורי. מתוקף זה יש לנו 54 מועצות אזוריות, מעל 1,090 יישובים קטנים. יש כ-8,000 מתנדבים תחת מג"ב במרחב הכפרי. אצלנו הבעיה מועצמת בסדר גודל, כי בפועל אנחנו שיוריים במונחים של זמן ומרחב. תחנות המשטרה הכחולות בכוונת מכוון אומרות לנו תהיו חזקים, ואנחנו חזקים כי זה זמן ומרחב ארוך להגיע. ולכן, אנחנו ממציאים כל מיני פטנטים, ממשמר שכונה, ומשמר יישוב. מגייסים כמה שאפשר למתנדבי המתמיד, אבל צריך להגיד ביושר, שרוב העול ברמה התקציבית נופל על המועצות והיישובים, על הקיבוצים ועל המושבים. כי המוצר הזה הוא מוצר כמעט על-תקני במשטרת ישראל מבחינת הכסף. בפועל הרשות מקצה את בסיס ההפעלה, את המקום למפקד הבסיס, את המקום למשק"ים המוסדיים באשכולים, איפה שהם יושבים והיא תומכת בהם בהכול. מציוד הקבע, דרך הציוד המתכלה – זה עוד לפני שאני מדבר על המתנדב – אני מדבר על הבסיס הארגוני ועל הקושי של משמר הגבול במרחב הכפרי. המתנדב בכלל, מאירוע שנתי דרך ועד להם חולצות. אם אני מדבר על יחידות מיוחדות שיש אצלנו במרחב הכפרי, יחידות ג'יפים ויחידות פרשים, תכפילו את זה בסדרי הגודל. קרונות שאנשים קונים, ביטוחים לסוסים שהמועצות משלמות, וטרינריה וכל מה שקשור לציוד ייעודי, מגפי בוקרים וכולי. ובמרחב הכפרי יש לא מעט יחידות כאלה, גם של ג'יפים, גם של טרקטורונים וגם של פרשים. בפועל משרד הפנים לא מקצה שום תקציב למתנדבי משטרת ישראל. ואני אגיד עוד הערה אחת, הכול קורה בשטח. אנחנו ביום ה-108 למלחמה, מעל 10,000 נשקים ארוכים – שאנחנו מדברים עליהם – נמצאים כבר, לשמחתנו, בבתים של המתנדבים. ומתקני נעילה שאת חלקם קנינו לא מאושרים על ידי חטיבת האבטחה של המשטרה. אין עדיין כספות בדמ"צ, אין גם מחסני נשק ברמה, באיכות ובתפוצה שצריכים להיות. וכל העול הזה הולך ליפול על הרשויות בחלקו הגדול. כרגע המתנדבים שלנו ברמת סיכון מטורפת. כי מתנדב כיתת כוננות של המשטרה שהולך עכשיו לעבוד, הנשק שלו בבית. הנשק שלו חשוף לגניבות וזה דבר שצריך לפתור אותו אתמול. אני אסיים ואומר, שאין פתרון אחר, אני לא רואה פתרון אחר בנמצא. הבסיס במרחב הכפרי תמיד יהיה המתנדב. אנחנו קוראים לזה, הרשות המקומית היא לבנת היסוד, והאטום זה המתנדב. על הרבה מאוד חתכים. במרחב הכפרי המתנדבים, גם של הכבאות שמכשירים ומפעילים את צוותי הכיבו, גם של יחידות החילוץ ובטח ובטח של המשטרה. זה הלב וזה הבסיס, בלי זה יש רק שלד במרחב הכפרי. ולכן, יפה שעה אחת קודם שברמת הכסף והאמצעים שהמשטרה משקיעה בזה, לא צריכה להיות הכפלה אלא שילוש של האמצעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, אלון. דברים חשובים, אתה תוכל לדבר גם בהמשך אם תמצא לנכון. איציק, בבקשה. כב"ה, לוחמי האש. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> בוקר טוב, היושב-ראש, פורום נכבד. נמצאת איתי כאן טיראן, רמ"דית משאבי אנוש של מתנדבים וגם לינור רמ"דית תאום מבצעים כבאות והצלה לישראל. אנחנו שלחנו מצגת אם אתם רוצים להציג אותה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אתה רוצה להציג אותה, נציג אותה, בוודאי. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> היא אצלכם, אם תרצו אפשר להציג אותה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איציק, מוכנה. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> לא, זה של אתמול. זה לא קשור. כבאות והצלה לישראל מתעסקים כמו שכולם יודעים בנושא של כבאות, כיבוי שריפות, חילוץ לכודים, אירועי חומ"ס, כל המתחמים האורבנים וכל מה שיש לנו בעקבות ההתחממות הגלובלית, זה המענה שלנו. בעיקרון כל מערך הכבאות בישראל מונה 2,300-2,200 כבאים מסייעים, ועוד כ-900-800 אנשי מטה שנמצאים בכל התהליך. כן, זאת המצגת, אפשר להעביר, בבקשה. (מלווה את דבריו במצגת) אנחנו רואים את המענה שלנו כזמן ומרחב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה מתנדבים יש? << אורח >> איציק לוי: << אורח >> אנחנו כבר נגיע, ברשותך, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה שומר את זה בסוד? << אורח >> איציק לוי: << אורח >> לא, זה מופיע בשקף. אנחנו מתייחסים לזמן ומרחב כמה שנגיע יותר מהר, עם יותר כוח ככה פחות נזק. כולנו – חלקכם עדיין צעירים – גדלנו פעם על רהיטי סבא או סבתא בבית עם העץ החזק והעבה. אלו שריפות שאני ככבאי, כשהתחלתי לפני 33 שנה, היינו אומרים ששריפה כזאת מתמשכת 20 דקות ואחר כך עוד 20 דקות, 60 דקות נגמרת השריפה. היום, אם אנחנו לא מגיעים לשריפה תוך 10 דקות לא נשאר כלום. ואתם רואים את זה כולכם בשריפות האחרונות שקורות בעיר בבתי המגורים של הקשישים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסרטון שהראיתם לי אתמול, 4 דקות ו-50 שניות. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> בדיוק, הספה שבוערת. זה בגלל הייצור של הרהיטים וכולי ובגלל זה חשוב לנו הזמן במרחב. נעבור לעולם המתנדבים, למה אנחנו צריכים את מערך המתנדבים אצלנו בכב"ה? ראשית, דיברנו על זמן ומרחב. קיצור כל נושאי זמן התגובה. שנית, זה כוח עתודה ארצי, שלישית, חיזוק למערך המבצעי והתומך בתחנות. הגברת המודעות והבטיחות, שמים לב שהמתנדבים האלה שנמצאים ביישובים ובמקומות, הם חלק מההסברה הקהילתית, היישובית והעירונית, איפה שהם נמצאים, כולל צופי האש. ואחרון, כל נושא חיזוק הקשר עם הקהילה. התקנת גלאי עשן בבתים, אולי בתקופה הזאת של המלחמה לא, אבל זה היה מתקיים. היו מגיעים ומתקינים גלאי עשן בתוך בתים יחד עם הלוחמים ומאוד תורמים לכל הסיפור. גם ב-7 באוקטובר מערך הכבאות איבד חמישה מתנדבים ועוד חמישה לוחמים. אני כבר אומר זה היה ב-7 באוקטובר, מאז כבר איבדנו עוד הרבה מתנדבים, כי חלקם עושים שירות מילואים ונפלו בקרבות. ונקווה שהם יהיו החללים האחרונים וננצח במלחמה הזאת, בעזרת השם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חמשת המתנדבים האלה נהרגו. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> נהרגו ביום התקיפה, ב-7 באוקטובר. הם הגנו על ביתם, כולם מעוטף ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשוב לציין את זה. הם חלק ממערך מתנדבי הכבאות. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> בדיוק. מכאן אנחנו מגיעים לשקף שאליו התייחסת, כבוד היושב-ראש, מערך הכבאות כולל בתוכו כ-2,400 מתנדבים. תכף נגיע לפירוט אבל אתם רואים פה יחידות עצמאיות, מעל 1,200 אנשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדומה למה ששמענו במשטרה, גם במערך הכבאות זה עוד מערך. זה בול ה-3,000 איש שיש סך הכול בכבאות, יש 2,400 מתנדבים. כדי שנבין על מה שאנחנו מדברים. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> בדיוק. זה כל המערך שלנו, זה שירות לאומי, שירות אזרחי לאומי, מתנדבים בוגרים שנמצאים בתחנות, צופי אש. מה זה צופי אש, כבוד היושב-ראש? אתה רואה פה את השלט ארבל לוי, זה הבן שלי, הוא היה צריך להגיע, היינו אמורים להעלות בזום אבל בסוף הוא לא הגיע. צופי האש הם ילדים בני 15 עד 18, בכיתות י'-י"ב, שבאים לעשות מעורבות חברתית יחד עם צופי האש. יש להם סדר גודל של 60 שעות של מעורבות חברתית ואחר מכן הם ממשיכים אצלנו כצופי אש. הם יוצאים עם הכבאים, נמצאים בפעילות בתחנה, עושים הסברה, נמצאים עם הקהילה, עושים הדרכה בבתי הספר שלהם בנושא בטיחות אש במסגרת המעורבות החברתית וצופי האש. זה היה בכיתה י', ועכשיו באמצעות משרד החינוך העלנו את זה גם לכיתות י"א-י"ב, כדי שזה ייחשב להם כמעורבות חברתית, זה ציון בתעודה וזה ממש מעולה, ואלה הם צופי האש. לאחר מכן יש לנו מתנדבים בוגרים. מתנדב בוגר בתחנה, נציב כבאות והצלה הנחה שבזמן השירות הצבאי הוא לא יהיה מתנדב. לצערי, אם הוא מת כמתנדב, הוא מקבל מביטוח לאומי, הוא מת כחייל ויש לו את המעטפת הצבאית, אתה מכיר את זה, כבוד היושב-ראש. לכן, הנציב כרגע הנחה שבזמן השירות הצבאי הסדיר, הוא לא יתנדב אצלנו עד שהוא יסיים את הסדיר ואז יגיע אלינו להתנדב בתחנה שבה הוא נמצא. מכאן עוברים ליחידות המתנדבים העצמאיות. יש לנו 83 יחידות מתנדבים, יחידת מתנדבים מאילת ועד קריית שמונה, שממש מפוזרים בסדר גודל של עד 25 מתנדבים בוגרים בתחנה. שתכף תראו את רמת ההכשרה שלהם. הם עוברים הכשרה, הם עוברים את כל הקליטה, מאישור רפואי, אישור רישום פלילי, וכל האישורים שצריכים. מגיעים ועושים הכשרה של 60 שעות, שומרים על כשירות של אחת לחודש של עשר שעות. הם צריכים להגיע אלינו לסימולטור. כבוד היושב-ראש, ראית, הם עושים אימון על הסימולטור הנייד, עם רמת הצוות ואז הם יותר כשירים ומוכשרים. רצינו להזמין כאן את אחד ממפקדי היחידות, יחידת טייבה, היא יחידה במגזר הערבי. בחודש אוקטובר, כבוד היושב-ראש, היחידה הזאת פעלה ב-70 אירועים. זאת יחידת מתנדבים. זה רק מראה את הרצינות שלהם ואת הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חייב לעצור אותך, איציק. הייתי אתמול אורח של נציבות כבאות והצלה. וראיתי את החבר'ה המוכשרים האלה, את המתנדבים. אני חייב לומר לכם זה הרשים אותי בהיבט של המחויבות למתנדבים, אבל לא פחות את המתנדבים למקצוע הזה. החבר'ה האלה לבושים כמו כבאים, מחזיקים זרנוקים ביד, מסתערים עלה אש, ואללה זאת התנדבות מסוג אחר. אני הייתי מתנדב כמה שנים – זה מדהים. ראיתי במקרה חבר'ה שהם בני מיעוטים, זה משנה – נוהגים לקרוא לזה game changer, אני לא אוהב את הביטויים הלועזיים האלה – וזה בהחלט גורם שמוסיף אלמנט אחר בקהילה ובחברה שלנו. אתמול התרשמתי מאוד מהקטע הספציפי הזה, וידעתי שאני מקיים היום את הדיון, וזה גם עזר לי להבין עד כמה אתם רציניים בהתייחסות לזה. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> אם אפשר להחזיר לשקף הקודם, לזה התייחס כבוד היושב-ראש, מתנדבי שירות לאומי אזרחי. ילדים שלא יכולים לעשות שירות צבאי, באים אלינו לשירות לאומי. והתייחס פה כבוד היושב-ראש לבני שירות מהמגזר הלא יהודי, אנחנו קוראים להם תומכי לחימה. אני לא רוצה שהוא יהיה כבאי טוב אני רוצה שהוא יהיה אזרח טוב יותר במדינת ישראל. בהעשרה של ארבעה שבועות, אולי שבועיים וחצי הוא לומד כבאות. בכל השאר הוא לומד ערכים, הוא לומד עברית, הוא עושה סיורים במדינת ישראל ומכיר מקומות. הם היו ביד ושם, בלוחמי הגטאות, הם מכירים את הארץ. הקשר שלנו עם הקהילה הזאת הוא מאוד מאוד חשוב, וזה קורס מיוחד של בני השירות האזרחי. יש כבר שבעה לוחמים שנקלטו להיות לוחמי אש מתוך בני השירות האלה. זה מאוד חשוב ואנחנו רואים בהם game changer בנושא הזה. בנושא צוותי החירום וכיתות הכוננות, לאור ה-7 באוקטובר עשינו קול קורא לכמות אדירה של אנשים שרוצים להתנדב. אנחנו עושים הדרכה לכיתות כוננות ולצוותי חירום, אנחנו קוראים להם שומרי הבית. שומרי הבית, כיתת הכוננות נמצאת ביישוב, בקהילה שלה, והיא מקבלת הדרכה בסיסית כולל אמצעים ראשוניים לכיבוי שריפה. באמצעות הרשות יש טנדר או גרור ויש עליו מחבטים, זרנוקים – הצנרת של המים – ויש משאבה כזו או אחרת. הם עושים את הפעילות הראשונית, לפעמים עדיף שהוא לא יעשה כלום אבל העובדה שהוא יוביל אותי למקום האירוע, הוא בעצם חסך לי הרבה זמן בהגעה כי הוא מכיר את האירוע. כשהוא מדווח לי מה יש באירוע זה מונע ממני להוציא רכבים מיותרים או להיפך להוסיף רכבים אם צריך. הוא פשוט מכיר את כל האופציות ואת כל האפשרויות לגבי הדברים האלה. כמו שאמרתי הקב"ט והרישום הפלילי הם גם דברים שנדרשים. לגבי רמת ההכשרה, יש לנו את כל השלבים, זה מתחלק לפי רמת הקורסים. משלב המבואות שעוברים כולם, אחר כך שלבי בסיס הידע המקצועי. יש תרחישים וכל אחד בהתאם למתחם שלו. יש שקף מוסתר כבוד היושב-ראש, שממש מפרט כל הסכמה ואת מה שהוא צריך לעשות. כל מתנדב צריך לעבור לפחות שישה אימונים בשנה, שישה אימונים יחד עם התחנה, ובין 30-22 הדרכות עיוניות ומעשיות במסגרת התחנה, ובמסגרת היחידה שבה הוא נמצא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם הוא לא עושה את זה, הוא מוגדר לא כשיר? << אורח >> איציק לוי: << אורח >> צריך לבדוק למה הוא לא עשה. כמו למשל עכשיו, אנחנו יודעים שהרבה נמצאים במילואים, ואנחנו נעשה להם השלמות. כבוד היושב-ראש, גם לחייל שלא מתגייס שנה, לא שוללים את רישיון הנשק. הוא עושה מטווח ומחזירים אותו. יש אצלנו מעקב דרך המשא"ן, כדי לבדוק מי עשה ומי לא. ועוד דברים שאנחנו מעקב עליהם ורואים מה נעשה ומה לא. לגבי התגמולים, גם אנחנו כמו המשטרה. אצלנו מקבלים תעודות על סיום קורס, כמו שחילקת, אדוני היושב-ראש, בטקס ההוקרה למתנדבים. יש להם מפגשים חברתיים בערבי מפקד, ימי גיבוש, הרמת כוסיות כל מה שרשום פה, ללא תקציב. במשא"ן רוב התקציב הוא לטובת זה, אבל בסופו של דבר הוא לא בא לידי מימוש. כל נושא המתנדבים והתקציב שלו תמיד יהיה בשלב השני, הוא לא יהיה בשלב הראשון. כי קודם כול ייתנו לעובדים ולאחר מכן למתנדבים. בכבאות והצלה צריך להסדיר את התקציב לטובת המתנדבים. ברשותך אני אציין, אצלנו מתנדב מקבל זיווד מלא, ביגוד, נעליים, ציוד תקיפה, לא אחד לאחד בצוותים אלא שזה הולך לאחד לשלושה או אחד לשניים. הוא מקבל ציוד מיגון לשדה - - - מיגון לשטח אורבני, מסכת נשימה באירועים, קסדה וכל הדברים האלה שהוא צריך ברמה הצוותית. הוא מקבל ביגוד אישי ביום הקליטה שלו, וכל שלוש שנים מקבל סבב. יש כל הזמן אפשרות לרכוש דרך חנות המכר שלנו וכולי. למתנדבים אין עדיין את הכרטיס שאיתו אפשר לרכוש, אבל הכבאים עוזרים להם בכל התהליך הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת אומרת שמי שמתנדב בכבאות אצלך לא מקבל תעודת כבאי. אלא רק סיום קורס. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> הוא לא מקבל תעודת כבאי, הוא מקבל תעודת מתנדב של סיום קורס. אבל כמו שציינו אתמול, כבוד היושב-ראש, גם נציב כבאות והצלה התחיל בצופה אש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> צופה אש, בן שירות, עושה את אותו מסלול אם הוא רוצה להיות לוחם אש כמו לוחם אש מן המניין מהאזרח, יהיו לו נקודות זכות בוועדת הקבלה. עצם העובדה שהוא היה מתנדב, עצם העובדה שהוא היה צופה אש ובן שירות יעזרו לו להיקלט במערך. הוא מכיר את המערך, היתרון הוא שהוא כבר מכיר את החומר, הוא יכול להיכנס ממש מהר לכל התהליך הזה וזה מאוד חשוב לנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני תושב משמר הירדן, עברתי את ההכשרה שלכם ועכשיו אני נמצא בחופשה באילת ויש שם שריפה, אני יכול להצטרף לצוות הכיבוי של אילת? << אורח >> איציק לוי: << אורח >> בעיקרון כן. לא נוכל לרשום אותך באותה עת במערכת לפיד שראית אתמול במשלט אצלנו באילת כי זה מחוז אחר. יגרעו אותך מהמחוז הצפוני לטובת מחוז דרום ואפשר לעשות את זה. היינו שם בסיור עם הנציב לפני חודש בגלל האיום בגזרה הזאת, אנחנו רוצים לדעת איזה כבאים יורדים דרומה, כדי לדעת איך להפעיל אותם. למרות שגם שם יש הרבה כיתות כוננות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המתנדבים שלכם פונו או התפנו מיישוביהם ונמצאים במקומות אחרים, צריך לבחון איך לנצל אותם. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> נמצאים במלונות של ים המלח וגם באילת. אנחנו על זה, טיראן ואני ביקרנו את המפונים שלנו מזירות עוטף ישראל בבתי המלון בים המלח וגם באילת. לגבי התקציב, חסר פה נתון אני אדבר עליו בעל פה. מוות של מתנדב או פציעה של מתנדב בטיפול ביטוח לאומי. אנחנו כרגע מוגדרים כביטוח לאומי מאלף ועד תו. פרט לקטע של מעורבות חברתית שזה משרד החינוך, זה קטע קטן של 60 שעות, אסור לו לצאת בתקופה הזאת גם ככה לפעילות מבצעית. כל התהליך של מתנדב אצלנו הוא במסגרת ביטוח לאומי. גם בזכות הקידום אחרי כל מה שקרה בתהליך הזה עם כבאות והצלה לישראל חשוב אולי להכיר במתנדבים כגוף אחר ולא דרך ביטוח לאומי. אני יודע שהנציב על זה ובודקים את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נסיים קודם כול עם הכבאים ואחר כך נעשה את זה עם האחרים. << אורח >> איציק לוי: << אורח >> בדיוק. לגבי התקציב, תקציב הכבאות לא מסומן לטובת המתנדבים, דיברתי על הביטוח וגם על המישור המשפטי. זה מבחינתנו, אדוני היושב-ראש, על כבאות והצלה מתנדבים. אמרתי שיש לנו פניות רבות של אנשים שרוצים להגיע ולהתנדב. יצרנו קשר עם השומר החדש בכל הגזרה הצפונית וגם בגזרה הדרומית וגם כיתות ההדרכה, הם נושאים מאוד מאוד פעילים. חלק מהשומר החדש מתנדבים אצלנו באזור טבריה. כמו שציינתי, תן לי את האמצעים הראשוניים ואני אכווין אותך לשטח. הוא מכיר את השטח הרבה יותר טוב מהכבאים. אין לי יתרון יחסי, ביישובים שאפילו לא תאמינו, בבית חנן, בית עובד ובעוד יישובים באזור, המקומיים רוצים את הצוותים האלה, הם רוצים שתהיה להם לשמירה על הבית שלהם. בסופו של דבר, מי שגר בתוך היער יודע שיש מצב שבפעם הבאה היער יישרף או אפילו הבית שלו, והוא רוצה להגן עליו. לכן, יש לנו ממש פיזור של יחידות מתנדבים ושל התחנות, בזמן ובמרחב שיגיעו מהר, באמצעות הצוות המקומי שמגיע ראשון. אפשר לצמצם את הנזק ואפשר למנוע פגיעה באנשים. << אורח >> טיראן טורג'מן: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו, אני ראש מדור משאבי אנוש, אחראית על כל מערך המתנדבים ברשות הארצית לכבאות. אני רוצה לציין שעקב האכילס שלנו לפעמים הוא להיצמד לחוק, שבהגדרה מהו מתנדב בביטוח הלאומי. הרי ביטוח לאומי הוא הגוף שמאשר לכל גוף להפעיל מתנדבים. וההגדרה הבסיסית שם היא, מתנדב ללא תמורה. אתה אפילו לא יכול לתת לו סטאג', כדי שייצא לו משהו מזה לטובת התואר שלו, ואז יש התנדבות בצורה אחרת. חשוב להעלות את הנושא הזה פה, ולשנות את ההגדרה של המתנדב כי הוא כן אמור לקבל תמורה. אני כמעט ארבע שנים בתפקיד, המתנדבים מגיעים ועוזבים את הבית, עוזבים את החיים האישיים, את שעות הפנאי עם הילדים שלהם, ובאים להתנדב אצלנו ללא שום תמורה. אנחנו צריכים כל דבר וזה מקשה עלינו. אנחנו נותנים למתנדבים רישיון נהיגה, C1 כי בסוף הוא צריך לנהוג על הכבאית. אם לא יהיה לו רישיון, אז למה הצבנו שם משאית והרשות הקצתה מקום וכולי. אנחנו נתקלים בסוגיה של התקציב שאומרת, שהוא ללא שום תמורה ואז צריך לשכנע את פקידי האוצר. גם היום אנחנו במלחמה על הנושא הזה של רישיונות הנהיגה. הם זכאים להם כי אחרת הם לא יוכלו ליישם את תפקידם. כנ"ל לגבי בני השירות הלאומי, הרי הצלחנו להביא אותם והיום אנחנו עומדים על כמעט 250 בני שירות לאומי שמשרתים אצלנו. זאת אותה הטבה בשנה השנייה שנתנו להם, שאחרי שהוא עובר את הקורס בשנה השנייה הוא מקבל נעליים של כבאים ושובר וואוצ'ר לנהיגה. היום עושים עם זה בעיות ולא מאפשרים לנו לתת להם את המינימום שבמינימום. בשלושת השנים האחרונות 140 מתוך מערך המתנדבים התגייסו אלינו בכל מיני תפקידים, זה חוזר אלינו בחזרה. גם באוצר, גם מקבלי ההחלטות באגף התקציבים וגם במשרד צריכים להבין את החשיבות ואת הערך, ולא להסתכל רק על ה-6,500 של הוצאת הרישיון, סתם נתתי דוגמה. צריך שזה יהיה משהו אחיד, כי בסוף אנחנו יושבים תחת אותו משרד. גם המתנדבים של המשטרה, גם של השב"ס, גם של הרשות וגם שלנו, צריך שיהיה להם סל אחיד ולא שבמשטרה ייתנו X, ושבכב"ה ייתנו Y ושבשב"ס ייתנו Z. אז יהיה לנו הרבה יותר קל להציג את זה מול פקידי האוצר, שאמורים לאשר לנו את התקציבים בתחום המתנדבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, טיראן. דברים חשובים בהחלט. שירות בתי הסוהר. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני אחראי על תחום המתנדבים ברבנות שב"ס. חשוב לציין שיש גם מתנדבים בתחום החינוך והטיפול. אני 21 שנים בשב"ס, אני תושב לוד. דרך אגב, אתמול גם היו יריות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה אומר שכבר מגיע לך צל"ש. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> כן. בניגוד לגופים של המכובדים שיושבים כאן, אצלנו המתנדבים לא עוזרים לסוהרים או לתחום הביטחון של הארגון, אלא באים לעבוד בקרב האסירים. צריכים להבין שכוח האדם שעובד בתחום הטיפול והשיקום של האסירים הוא לא כזה גדול. יש לנו 14,000 אסירים פליליים בכל המגזרים וצריך לתת להם מענה טיפולי על מנת לשקם אותם לקראת השחרור שלהם, כי בסופו של דבר הם אזרחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת משימה לא פחות חשובה. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> נכון. יש לנו את המדרשות, את המורים, את תחום החינוך והטיפול, אבל תחום המתנדבים הוא מאוד מאוד חשוב. הוא נותן לנו עוד העשרה תורנית אחר הצוהריים. לאסירים למשל שעובדים במפעלים ולא נמצאים במסגרות חינוכיות רגילות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרב חיים, זאת תרומה כפולה. כי מצד אחד הם מגלים את העולם הזה ותורמים, ומצד שני אותם אסירים מתסכלים ורואים את האנשים שבאים על חשבון זמנם הפרטי, ללא שום תמורה לעשות את זה – זה נהדר. כמה כאלה יש לכם? << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> יש לנו כיום 108 מתנדבים קבועים בתחום שלנו, שמגיעים מפריסה ארצית. הרב יאיר יושב פה, הוא ידבר עוד מעט, אנחנו מאתרים אותם דרך עמותות וארגונים או אפילו דרך פנייה למתנדבים פרטיים. לפעמים הם פונים אלינו. כמובן שהדבר הזה נעשה תחת בדיקה ביטחונית, היות והוא נכנס לתוך האגף ויושב עם האסירים, אנחנו צריכים לבדוק אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלא יבריח פלאפונים. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> כן, הכול. גם לשמור עליו וגם לשמור שהוא, חס וחלילה, לא יעשה עבירה ביטחונית. ולכן, אנחנו מאתרים אותו ומראיינים אותו, הוא נותן שיעור ניסיוני ואם הוא מתאים הוא עובר את כל התהליך של אישור קבוע, כולל אישור כניסה. אגב, אנחנו נותנים גם מענה לדתות אחרות. בתחום הרבנות למשל, האסירים הנוצרים חוגגים עכשיו את חג המולד, יש לנו פעילות בכל בתי הסוהר לאסירים הנוצרים. כלומר זאת פעילות מאוד מאוד ייחודית. נותנים מענה גם לאסיר המוסלמי, זה בתחום שלנו, של הרבנות. מעבר לזה יש לנו המון המון אירועים חד-פעמיים. כמו שמחת בית השואבה, לקראת חגים, הרצאות מהרבנים הכי הכי מפורסמים בארץ שמגיעים לבתי הסוהר. אין ספק שהדברים הללו נותנים המון סיוע ועזרה לאסירים. קודם כול לשקם את עצמם ולהמשיך את התהליך הזה מחוץ לבית הסוהר כאשר הוא משתחרר. בתחום החינוך יש את האן-איי שמגיעים להעביר פעילות מדיטציה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרב חיים, מה היינו עושים בלי המתנדבים האלה? << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> היה קצת קשה. אני הרב של בית הסוהר מעשיהו, יש לי 1,100 אסירים. אני רב, יש לי עוזר ויש לי עוד עשרה מורי מדרשה, אני לא יכול להגיע לכל ה-1,100 אסירים האלה. המתנדבים האלה נותנים לנו מענה אחר הצוהריים. הם נכנסים לאגפים, עושים שיעורים, מחזקים את האסירים בנושא האמונה, העשרה תורנית וזאת פעילות מבורכת. אנחנו רואים גם את התוצאות של זה. אגב, הם פועלים בהמון המון אגפים, לא רק באגפים התורניים אצלנו, אלא בכל האגפים השונים. ובסופו של דבר, אנחנו מצליחים לקרב אותם ולחזק אותם והם מתחילים לעשות מסלול של טיפול ושיקום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הייתי אורח שלכם לא מזמן באחד מבתי הכלא, וזה הוצג לי והבנתי שחלק מהמורים המתנדבים עוזרים לחלק מהאסירים להשלים לימודים, תעודת בגרות וכולי. יותר מזה, הבנתי שהחבורה הזאת שמשלימה לימודים ותעודת בגרות, אחוז החוזרים מהם לעבירות ולכלא פעם נוספת הוא הכי קטן. כלומר, התרומה של אותם מתנדבים בלעזור לאותו אסיר, להשלים את הבגרות ואת הלימודים, תורמת לו בכך שהוא לא חוזר לעולם הפשע. תציינו את זה, אתם עושים את זה, לא אני. << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> נכון, נכון, בוודאי שזה תורם. מעבר לזה יש לנו חוג הורות של אדלר בחינוך. אצלנו יש חוג י.נ.ר, אפילו איך האסיר מדבר עם האישה והילדים שלו. וזה מאוד מאוד תורם כי בסופו של דבר האסיר אמור להגיע הביתה, והוא צריך לדעת איך קודם כול לדבר עם הילדים, עם האישה, בביקורים, בטלפון. אם יש לו חמישה ילדים אז איך לתת קשב לכל ילד וילד וזה ממש הצלת נפשות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נהדר. כמה מתנדבים יש לכם בסך הכול? << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> יש לנו כרגע 200 מתנדבים קבועים בפריסה ארצית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך הם מזדהים כמתנדבים? הם מקבלים איזושהי תעודה? יש להם שייכות? << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> הוא רשום במערכת. אנחנו משתדלים לעשות פעם בשנה כנס מתנדבים. השנה אתם עשיתם ובאמת הגיעו המון מתנדבים גם מהגוף שלנו. נתנו ייצוג כמעט לכל הארגונים שפועלים. אנחנו רוצים לעשות כנס פעם בשנה. התמורה היחידה שהמתנדב מקבל מעבר לזמן שהוא מקדיש הם החזרי הנסיעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה היית רוצה שהוא יקבל? << אורח >> חיים ברוד: << אורח >> אולי צריך לחשוב לתת לו מענק פעם בשנה, אולי תעודת מתנדב, בכל זאת הוא מתנדב, כשמו כן הוא. הבעל שם טוב הקדוש אומר: כשהנשמה יורדת לעולם היא חיה 80-70 בעולם, לעשות טובה לאדם אחר. ערך ההתנדבות הוא ערך שמאוד מאוד חשוב אצלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, הרב חיים. הרב יאיר, רוצה להגיד משהו? << אורח >> יאיר תמיר: << אורח >> צריך לציין שלחלק מבתי הכלא אין אפשרות להגיע באוטובוסים. לכן, תשלום הנסיעות שמשלמים הוא לא תגמול, כי אין אדם שנוסע באוטובוסים לעשות פעילות בשום מקום. זאת כהערת דרך אגב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשוב, תודה. המשרד לביטחון פנים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני חושבת שאנחנו מעלים משהו שהוא לכאורה ברור ומובן מאליו לכולנו. המתנדבים תמיד שם, ההיקפים מדברים בעד עצמם, אנחנו מדברים על גופים שמכפילים את היכולות שלהם. אלון דיבר נכון על זמן במרחב, זה מעסיק מאוד את כלל הגופים שלנו. ראינו את זה גם ב-7 באוקטובר כשתחנות משטרה היו עסוקות בערים ובהתמודדות עם הטרור שפגש אותם שם. ואנחנו יודעים שבשוטף זמני ההגעה שלנו ליישובים מרוחקים בעצם מתאפשרים באמצעות מתנדבים, שאנחנו יכולים להפעיל יותר סיור ויותר מענים בפועל. נשמע שיש כאן גופים שמזוהים מאוד כמצילי חיים, אני חושבת שיש דיפרנציאציה במגזרים. זה מאוד מובהק בשב"ס, במגזר מאוד מאוד ברור, והיינו רוצים לראות את אותו מגזר מתנדב ביתר הגופים. גם בעבודות המטה שלנו היום, מנסים לפצח את הדבר הזה והכניס עוד מתנדבים. גם לכב"ה ובעיקר למשטרה. כב"ה מזוהה מאוד כארגון מציל חיים, ושם קל לנו יותר עם חרדים וגם עם ערבים. אנחנו נראה יותר מתנדבים, הייתה כאן אמירה יפה של לשמור על הבית, אז זה באמת מזוהה ואנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי גם במספרים. במשטרה זה משהו שאנחנו עדיין מנסים לפצח, אני מצטרפת מאוד לאמירה שהמשטרה תציג תוכנית ברורה ומוסדרת. אני אגיד שאני נשואה לקצין משטרה שלאורך כל השירות השיח בבית הוא הערך המוסף של המתנדבים, וההצלחה שלו תימדד על פי אותם המתנדבים. ואם מתנדב פתאום מודיע שהוא רוצה לעזוב זה לא משהו שצריך לעבור עליו לסדר-היום. אנחנו גם יודעים שזה אחר כך משפיע על השיח בבית, ברחוב, בשכונה, בעיר ובכל החברה עצמה. והיינו רוצים לראות אותם שגרירים יותר טובים של הגופים האלה ונותנים שירות. המשטרה צריכה להציג תוכנית מסודרת שכוללת משמעויות תקציביות, ואני אגיד אפילו תפיסת הפעלה נכונה. האם מערך המתנדבים צריך להפעיל את המתנדבים או לתגמל אותם או לעשות את החיבורים? או האם היחידות בשטח והמוקדים העיקריים צריכים לעשות את זה? אנחנו כמובן נעבוד יחד, ה-7 באוקטובר הכניס את כולנו למוד אחר. כיתות הכוננות תוגברו, אני הייתי שותפה לאותו מוקד שהוקם. עם ישראל רצה להיות שם כדי לשמור על הבית. ואנחנו צריכים לנצל את הצורך הקיומי הזה של כולנו להיות בפרונט למען כולנו. ואני חושבת שהמשטרה עושה עבודה טובה בעניין הזה, ואנחנו רק צריכים להעצים אותם. וכל מה שיידרש אנחנו מאחוריהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, ענבל. שרון, עוד משהו? מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? מרגיש איזשהו צורך? גבי? לצערי, קרה ה-7 באוקטובר, אבל לשמחתי דולקת שוב נורת המתנדבים שמעידה שעדיין לא הסתאבנו, עדיין לא איבדנו את הערך הזה. אבל אנחנו חייבים לדעת לשמור עליו, כמו שאתם מבינים רק ממה ששמעתם פה, אנחנו בנויים מחלק ניכר מהיכולות של המתנדבים. אנחנו כנראה נעשה את המשימות שלנו ונמלא אחר ציפיות האזרחים במדינת ישראל פחות טוב ללא המתנדבים. זה משהו שאנחנו חייבים לדעת לשמר. אני לא מתכוון לרדת מהעניין ואני אומר את זה, אני מתכוון לקיים פה דיון בעוד חודשיים-שלושה פעם נוספת, כדי לראות את עבודת המטה, לשמוע נושאים של חקיקה, שאני מקווה שעד אז יעלו אלינו. נצלו את זה שאנחנו פה, אנחנו משרתי ציבור. תביאו אלינו את מה שאתם צריכים ואנחנו נלך לעשות את העבודה הזאת. במיוחד שאתם רואים שאין פה בעיות של קואליציה או אופוזיציה, או מלחמות אגו כאלו ואחרות אלא בדיוק להיפך. אני מבקש לרכז את תיקוני החקיקה ואת עבודת המטה, בתיקוני החקיקה אני מבקש בנוסף לבדוק שלושה דברים שנחשפתי אליהם באופן ישיר: אחד, האם נכון להגביל את המתנדבים לפי גיל או לפי יכולת? למה אני אומר את זה – מיה ישר צוחקת ובצדק – אני אומר את זה כי גם כשאתה מגיע לגיל מסוים אתה עדיין טוב להיות בחטיבה קרבית בצה"ל כשאתה בן 70, אבל אתה לא מספיק טוב בשביל להתנדב ביחידה כזו או אחרת במשטרת ישראל. אני דווקא חשבתי בזמנו שהדבר הנכון הוא כמו שנאמר פה קודם בין השורות, מבחן היכולת. אם אתה עומד בכושר הגופני הנדרש, אני הייתי צריך לעשות פעם בשנה את מבחן היכולת הזה, שהמשטרה שלחה אותי לעשות. איך הוא נקרא? << אורח >> מיה סטולרו: << אורח >> מלר"ת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק. ואם אתה עומד בזה אל מול המשימות שלך תמשיך והגיל לא חשוב. אבל אתם תחליטו, תביאו את זה ונסכם את זה. הנושא השני הוא פטירה ופציעה. לא יכול להיות שמישהו התנדב במשטרת ישראל ובמהלך תפקידו מת או נפצע, ולא יזכה להכרה מלאה של המערכת שלו. עכשיו גם פה, כן, כן יש לי משהו אישי ולמשהו האישי הזה קוראים פרץ גלעדי. מתנדב ביחידת חילוץ גולן, שנסע לחלץ אנשים שהביעו מצוקה בנחל עמוד. משפחה ברוכת ילדים שלא היה להם מים והיה חשד להתייבשות ובמהלך החילוך הוא נפל, שבר את המפרקת ומת. זהו, הוא לא מופיע בחללים של משטרת ישראל, הוא לא הונצח, הוא הונצח על ידי היחידה ועל ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים. זה משהו שלא יכול להיות, זה משהו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אם אנחנו רוצים את האנשים האלה, בואו נכבד אותם במותם ולא רק בחייהם. זה משהו שאני מתייחס אליו באופן אישי, אבל צריך להסתכל על זה באופן כללי כי, חס וחלילה, אנחנו עוד עלולים לפגוש במקרים כאלה, וצריך לתת להם מענה גם בביטוח, גם בהוקרה וגם בהנצחה. בואו נפתור את זה חקיקתית, תביאו לי את זה לשולחן ונפתור את זה חקיקתית. אני לא מכיר מישהו שימנע מאיתנו, כמה כאלה יש במדינת ישראל? בואו נכבד את מעט הגיבורים האלה. עבודת המטה לגיבוש תקציב. אני מבקש לקיים אותה ולהציג לנו אותה בעוד חודשיים-שלושה כשנקיים פה את הדיון. וגם פה, שב"ס, כב"ה ומשטרת ישראל, אתם צריכים את העזרה שלי, תנצלו אותה. אני אגלה לכם סוד ואל תגלו לאף אחד יש לי קרבה מיוחדת לשר לביטחון לאומי, אז תנצלו את זה, אולי אני יכול לעזור גם בעניין הזה. כדי שנוכל לקדם את זה כולל הכספות וכולל הכול. עלו פה כמה נושאים ואני לא רוצה להיכנס אליהם, אתם מכירים את זה מספיק טוב. משטרת ישראל, אני מבקש שתתנו את הדעת לעניין הזה של השמירה ביישובים, זאת התנדבות מדהימה והיא נמצאת במאות יישובים. במאות יישובים היום יש אנשים שמתנדבים כדי לשמור על השער וכדי לתרום לביטחון ולתחושת הביטחון באותו יישוב. אני אומר לכם, אנשים ישנים יותר טוב כשהם יודעים שכל השערים סגורים ושיש מישהו ששולט בעניין הזה, פטרול או ש"ג וכולי. אבל אם בסופו של דבר הוא לא יכול לעצור את מי שנראה לו לא בסדר או שהוא לא יכול לשאול אותו שאלות, משהו פה דפוק – סליחה על הביטוי הלא פופולרי – צריך לראות איך מטפלים בזה ואיך נותנים לזה מענה. יכול להיות שאותה משמרת שעולה לשמירה צריכה להודיע לתחנה האזורית, המרחבית או העירונית ולהעביר להם את רשימת השמירה, הם יקבלו את הגושפנקה מאותה תחנת משטרה אזורית. כי הרי המשטרה לא יכולה להגיע לכל ש"ג כזה שבו יש מישהו חשוד, אחרת שתי הניידות שיש, למשל אצלי באזור, לא יגיעו. כדאי שניתן לזה גיבוי ואני מבקש לראות איך אתם עושים את זה. אנחנו נמצאים בעת מאוד מיוחדת, אנחנו במצב חירום בעורף. דווקא בתקופה הזאת אנחנו חייבים לתת לזה מענה אחר. התרומה של המתנדבים היא לא רק לעצמם, היא לא רק לארגון שלהם אלא לקהילה. היא משהו שאנחנו לא יכולים לוותר עליו. אני מזכיר לכם שלפני ה-7 באוקטובר היו דיונים במדינת ישראל על סרבנים. זוכרים? היה דבר כזה. אז לפחות בתקופה הזאת אף אחד לא מזכיר את זה, למרות שיש כבר כמה כאלה שכן מנסים להזכיר את זה. בואו, זה לא כאן על השולחן, בדיוק להיפך. בצבא מעל 100% מהאנשים רצו להתגייס ולהתנדב, אפילו שהם לא היו ברשימות. כנ"ל אצלנו בארגונים, ביישובים ובכל מקום. אנחנו אמורים לתת לזה רוח חיים, להפיח בזה רוח גבית – בואו נעשה את זה ביחד. תודה רבה שבאתם, נפגש בעוד חודשיים-שלושה לדיון המשך. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>