פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת הכספים
03/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 289
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ד (03 בינואר 2024), שעה 9:30

סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: מענה לחובות אבודים של לקוחות מעזה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', של חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ ינון אזולאי << הלסי >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
יצחק קרויזר
אושר שקלים

מוזמנים: 
	יואל חלימי
	–
	אגף שומה וביקורת מע"מ, רשות המיסים

	רמי יצקן
	–
	ס' מנהל קרן פיצויים, רשות המיסים

	איתן ישראלי
	–
	יועץ למנכ"ל משרד האוצר

	רמזי גבאי
	–
	יו"ר איגוד תעשיית הטקסטיל והאופנה

	רועי כהן
	–
	נשיא להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	עוזיהו ליכטנברג
	–
	יבואן חומרי גלם לענף הבניין, לשכת המסחר

	דן אלחרר
	–
	יו"ר הארגון לעידוד ייצור האופנה בישראל

	יעקב סולימה
	–
	מנכ"ל חברת סולימה, חברה ליבוא מזון

	יפתח אורטל
	–
	מנכ"ל גליל שוק מקומי

	חיים דיין
	–
	מגדל בקר ברמת הגולן

	יעקב אחדות
	–
	בעל עסק אופנה לחברה החרדית

	אלונה מירון
	–
	יצרנית אופנה, תל אביב

	איילת ברקוביץ'
	–
	יועמ"ש, חברת אוריין

	אילנית פינשטיין
	–
	סמנכ"לית כספים של מכון אמבר

	אילן דיין
	–
	יצרן אופנה בדרום תל אביב

	אודי תמיר
	–
	מגדל עגלים, מושב נהלל



משתתפים באמצעים מקוונים: 
	סא"ל ניר עוז
	–
	ראש ענף כלכלה, משרד הביטחון



ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: מענה לחובות אבודים של לקוחות מעזה בעקבות מלחמת /חרבות ברזל', של ח"כ ינון אזולאי, ולדימיר בליאק, יצחק קרויזר (מס' 134). << נושא >> 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים היום בבקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי ויצחק קרויזר בנושא מענה לחובות אבודים של לקוחות מעזה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. פנו אליי גם במהלך התקופה הזאת כמה סוחרים שהמדינה עודדה אותם להעביר סחורה לעזה, פירות ודברים מהסוג הזה. יש אחת שאמרה לי שהסחורה שלה שם, בעצם קריסה כלכלית של כל מה שהיא עבדה כל השנים ומבקשים פתרון למצוקה הזאת. 

ברגע שהחברים אמרו שהם מבקשים את זה אני מיד שמתי את זה על סדר היום. אני אאפשר קודם לחברים שהציגו את זה להציג את הדברים כמות שהם. ולדימיר בליאק, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני קודם כל רוצה להודות גם לנשיאות הכנסת וגם לך על אישור הדיון הזה, אני חושב שזה דיון חשוב. באופן כללי אני חושב שהמטרה העליונה שלנו כאן בוועדת הכספים בימים האלה, שזו תקופה מאוד מאוד קשה, גם לבעלי עסקים וגם לעם ישראל באופן כללי, המטרה שלנו היא לעזור לאנשים וכל יום צצות פה עוד ועוד סוגיות ולא תמיד אנחנו מצליחים לטפל בהכול ולעזור, אבל לפחות צריך להשתדל. כאן אני רואה בזה את המטרה שלנו בפעילות. 

כשהתחלנו לנסח את הבקשה לדיון זה התחיל מאירוע יחסית קטן, אבל מאז האישור ומאז שזה התפרסם אני למעשה מדי יום מקבל עוד ועוד פניות מעוד ועוד חברות וענפים וזה בסוף מצטבר לאירוע משמעותי. אנחנו מדברים גם על התנועה לעידוד אופנה וארגון מגדלי הבקר וחברות שמייצרות כל מיני תשלובות מזון ועוד ועוד. להערכתי הנזק נאמר לפחות בעשרות מיליוני שקלים, יכול להיות שגם יותר. 

במצב שנוצר, במצב המלחמתי אין אפשרות לגבות, למיטב הבנתי אין גם שיפוי ביטוחי וצריך למצוא איזה שהיא דרך לעזור לעסקים האלה כי בסופו של דבר זו הכלכלה שלנו, זו התעשייה שלנו, וכמו שאמרתי, המטרה שלנו היא לעזור. 

אני סימנתי לעצמי מספר סוגיות, אנחנו כמובן נשמע גם את החברות והיצרנים ורשות המיסים, ננסה למפות את הבעיות ולראות איפה אפשר באמת להיכנס ולעזור, אני רק אציין שלוש סוגיות. קודם כל החזר מע"מ. בהחזר מע"מ היה תקדים במקרה, תקדים שראיתי ב-2001, באינתיפאדה השנייה, כאשר שר האוצר היה סילבן שלום ומצאו פתרון להחזר מע"מ לאותם עסקים שנפגעו מניתוק היחסים עם הרשות הפלסטינאית באותה תקופה. חובות אבודים. אני חייב להגיד שכרואה חשבון, בעוונותיי, אני לא רואה כל כך בעיה להכיר בהפסד הזה כחוב אבוד, אבל ככל שקיימת הבעיה אני אשמח לשמוע. ופיצוי בגין נזק עקיף, וכאן זו סוגיה יחסית יותר מורכבת כי צריך לשלב אותה במתווה הפיצויים שאישרנו לפני חודש וחצי.

ושוב, לעשות כל מאמץ גם למפות את הבעיות וגם לעשות כל מאמץ לעזור לעסקים, כי אנחנו חייבים לתת להם את האוויר לנשימה לעבור את התקופה הזאת. אני חושב שזה גם המפתח להתאוששות מהירה של כלכלת ישראל אחרי המלחמה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. בין היתר אני פניתי גם לשר הכלכלה והוא כתב מכתב.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הוא כאן, בוועדת כלכלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא משנה, אבל הוא כתב מכתב שהוא מבקש באמת לפצות את הסוחרים האלה, הוא מגולל את הנושא עצמו. חבר הכנסת קרויזר, בבקשה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה רבה לך, חבר הכנסת בליאק, על הדיון החשוב הזה ולשאר חברי הכנסת שהצטרפו, חבר הכנסת אזולאי. אני רוצה לפתוח קודם כל בלמסור תנחומים למשפחתו של לוחם צה"ל משה מירון, ה' ייקום דמו, שנפל ברצועת עזה. 

ובמעבר חד, כפי שציינת גם אתה, חבר הכנסת בליאק, המלחמה הזו, אדוני היושב ראש, הציפה המון המון סוגיות, בעיות, שחובתנו למצוא להן פתרונות, אבל אני יושב שיותר מכול היא חידדה עבור התעשייה המקומית את הצעקה שלהם שהם צועקים במשך שנים רבות על החובה שלנו לחזק את הייצור המקומי, את התעשייה המקומית. 

זה נכון גם לענף החקלאות, שראינו את הצורך שלו בתקופת הקורונה, כאשר היו פה בעיות של יבוא וראינו כמה התוצרת המקומית היא חשובה עבור הביטחון התזונתי של אזרחי מדינת ישראל ואנחנו רואים עכשיו כמה חובה עלינו לחזק את הייצור המקומי, וזה נכון לתעשייה הקלה, לתעשייה הכבדה, לתעשייה הביטחונית, אנחנו צריכים לחזור ולייצר בעצמנו את הציוד שנדרש עבורנו, כפי שאמרתי, בכל ההיקפים. 

אני חושב שאם אני אתמקד לפחות בדיון הזה בתעשיית הטקסטיל, שמדינת ישראל עודדה אותם לייצר עסקים מאיזה שהיא תפיסת עולם שהיום אנחנו קוראים לה הקונספציה, שאם יהיה טוב ברצועת עזה יהיה גם טוב לנו, אבל לאותם היצרנים זה לא רלוונטי, הם התעסקו בלייצר תעשייה מקומית ומדינת ישראל עודדה אותם לשנע סחורות בתוך רצועת עזה ולהקים שם מפעלים והם כרגע נמצאים בסיטואציה בעייתית מאוד שסחורה שלהם נמצאת שם, צ'קים שלהם נמצאים שם, הכסף שלהם, הפרנסה של הילדים שלהם כרגע ברצועת עזה ואי אפשר להוציא את זה. 

אז חבר הכנסת בליאק נתן פה כמה פתרונות, אני חושב שצריך להיות פה יצירתיים וגם יש כבר דברים מעשיים שאפשר לעשות כדי שהם יוכלו לכל הפחות להיכלל בתוך מתווה הפיצויים שעשינו, אבל אני חושב שגם בראייה כוללת, גם כאן בוועדת הכספים מחובתנו להמשיך ולחזק תוצרת מקומית, תעשייה מקומית. כפי שאמרתי, זה נכון גם לטקסטיל וגם לתעשייה הביטחונית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נכון, זה אנחנו עושים כל הזמן, אנחנו נגד זה שמעודדים את היבוא ופוגעים בתעשייה המקומית, זה ברור לגמרי. פה זה נושא מאוד קריטי. האורחים, בבקשה רמזי גבאי. 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

בוקר טוב ליושב ראש, בוקר טוב לחברי הוועדה. ברשותכם, כדי שנדע, יש פה שני סוגים של חובות אבודים וסחורות אבודים. חובות אבודים זה אנשים שמכרו לעזה ולא קיבלו כסף, סחורות אבודות, שזה בעיקר מאפיין את ענף הטקסטיל, זה כאלה שהכניסו סחורות ולא ראו את הסחורות חזרה. 

אני הוא זה שלפני שש שנים משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה פנו אליי ולחצו עליי להביא עבודה לעזה, במסגרת הרעיון, כמו שאמר חבר הכנסת, של לתת עבודה לעזה. אני עברתי בין היצרנים, התחלתי מהגדולים והגעתי ליותר קטנים וככה התחיל גל של העברת סחורות לעבודה בעזה, וכל שבוע ברמה של טריילרים יצאו ונכנסו עם סחורות. הלחץ שהופעל עליי בזמנו, גם על ידי משרד הביטחון וגם על ידי מפקדת תיאום הקישור, היה ממש בישיבות שהיינו יושבים במחסום ארז שבוע שבוע כמעט ונפגשים, מי נכנס, מי בא, כמה עוד אפשר להביא וכך הלאה, ממש לחץ מסיבי שהופעל עלינו בעניין ועשינו בעניין הזה השתדלות רבה. 

זה לא מפורסם כל כך בציבור, כי אף אחד לא רצה להגיד לציבור הוא מוכר סחורה שמיוצרת בעזה, אף אחד לא פרסם את זה, אבל יש הרבה חברות גדולות, גדולות מאוד, שכולם פה בחדר מכירים אותם ויש עשרות חברות, ונכון להבוקר בדקתי גם עם מפקדת התיאום והקישור, יש סדר גודל של 80 חברות טקסטיל ששלחו סחורה לעזה ולא קיבלו אותה. יש חברות שמחזיקים שם סדר גודל של 25,000-20,000 פריטים שלא ראו מהם שום דבר, ויש חברות גם קטנות יותר, מכל הסוגים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

פניתם למישהו בממשלה כדי לקבל פיצוי לזה? 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

רון תומר הוציא מכתב לשר האוצר, לא נענינו עדיין על המכתב הזה, הוצאנו מכתב, ואני חושב שבעניין הזה, כבוד היושב ראש, חשוב מאוד, אני לא יודע אם נמצאים פה אנשי משרד הביטחון, אבל הם אלה שדחפו אותנו, באמת דחפו אותנו. אני זוכר, אני יכול לתת דוגמה שאני ישבתי עם גולברי וממש הפעלתי עליו לחץ וניהלתי לו את המשא ומתן עם העזתי בשם נביל שהבאתי אותו ולקחתי אותו והכנסתי אותו כי אמרו לי שזו משימה לאומית חשובה, תעשה את זה, ואני דחפתי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מה היקף הנזק, אצלכם? 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

בסך הכול זה עשרות מיליונים. יש חברות שהנזק שלהן, רק של עלות המכר, אני לא מדבר על רווחים ואובדן רווחים, יש חברות שהן לבד, כל חברה 3 מיליון, 2 מיליון. יש גם חברות קטנות. שיטת הפיצוי, אם כבודכם תאשרו פיצוי, צריך לשבת ולראות איך עושים את הפיצוי הזה כי זה מסובך. במפקדת התיאום אין רישומים מדויקים מה עבר ותצטרכו למצוא שיטה שהיא תהיה אמיתית ותיתן ביטוי גם לנזק שנגרם לאנשים. אני מדבר בעיקר על אובדן הסחורות ולא על המכירות. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כמה עסקים עלולים להיסגר אם לא תהיה פתרון? 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

בעסקים הגדולים זה נזק גדול, הם לא ייסגרו, בעסקים הקטנים, אין ספק שייסגרו עסקים, כי הסחורות נמצאות - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

חלק כבר נסגרו, יש לציין. 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

חלק אולי נסגרו, אנחנו בוודאי נשמע פה מהחברים, שזה בהחלט בהחלט משמעותי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

אנחנו נמצאים במצוקה עצומה, חלק מהחברות שנאלצו כבר להקטין את הפעילות שלהם. אני מבין שפה העסק ידון וידון, מה שמאוד חשוב לנו, זה לפחות, זה המעט של המעט, שבעוד כמה ימים אנחנו צריכים לשלם מע"מ על סחורות ששלחנו לעזה, הוצאנו חשבוניות ואת המע"מ כמובן לא ראינו, מצד שני הממשלה דורשת מאיתנו לשלם את המע"מ עוד עכשיו באמצע ינואר, או ב-19 בינואר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש להכין מכתב שאני אחתום עליו על הנושא שהוא אומר, זה דבר חמור, מכיוון שכל עוד שהמדינה לא עוזרת שהיא לא תגבה כסף. לגבות את המע"מ על סחורה - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא, דווקא למע"מ יש תקדים, היה תקדים לפני 20 שנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, יכול להיות שלא יודעים מזה בכלל, צריך להכין מכתב, היום אני אחתום עליו, להוציא את זה. זו טענה מרגיזה אפילו. הסחורות שם, המדינה צריכה לעזור לפי דעתנו, אבל כל עוד שהיא לא עוזרת היא לא יכולה לגבות מע"מ, הרי אין את המע"מ. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

הטכניקה שאני חושב שכל אחד יצהיר כמה החובות הפתוחים שיש לו בעזה, צריך להבין שמתוך החובות האלה ה-17% זה חובות של מע"מ. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הוצאתם גם חשבוניות. זה חשבוניות מיוחדות, חשבוניות שטחים. יש מעקב. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

יש מעקב וקל מאוד לעשות את זה וצריך לעשות את זה עוד עכשיו כי בינואר אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא הבנתי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

על כל עסקה יש חשבונית מיוחדת, חשבונית ירוקה של השטחים, שגם מקבלים אותה באופן פרטני מרשות המיסים, אז יש מעקב בנושא הזה. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

זה הרע במיעוטו. מצד שני יש את החובות הגדולים האלו שאני גם לא רואה כל כך הבדל גדול, בלי חס וחלילה לפגוע במי שיש לו מפעל בעוטף עזה ונפל טיל על המפעל והמפעל הזה כבר לא עובד לבין מי שלקחו לו את הכסף בעזה וגם היום הוא לא עובד. יש אמנם סוג של הבדל, אבל שם בקלות הם מקבלים ממס רכוש, במילים אחרות מכספי המדינה, את הכסף ואנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רוצה להבין. בסדר, אנחנו חוזרים לזה גם, אבל כשאתה מוכר סחורה לעזה ואתה משלם מע"מ, יש לך, כמו שחבר הכנסת בליאק אומר, זיהוי שזה היה סחורה שאתה שלחת אותה לעזה, מכרת אותה או לא חשוב מה עשית? 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

אחד על אחד יש לי זיהוי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

גם לעזה וגם ליו"ש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רשות המיסים יכולה לזהות שהסחורה שהזאת שעליה אנחנו מדברים הועברה או נמכרה או לא חשוב מה לעזה, יכולים לדעת מה זה, ואז אם אנחנו מבקשים את המע"מ לא יגבו על זה בגלל שזה הלך לאיבוד עכשיו במלחמה, האם הם יכולים לזהות את זה?

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

אחד על אחד. אתה מוציא חשבונית, אתה מצרף להם תעודת משלוח ובתעודת המשלוח רשום ככה וככה. חתמו לי, במחסום ארז או איפה שזה יהיה, שזה עבר לעזה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

גם יש מעקב ברשות המיסים אחרי כל חשבונית כזאת. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה עבר דרך המחסומים, זה עובר שם – 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לחשבונית הזאת קוראים מוקסה והיא מלווה כל מכירה לעזה או לרשות. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יש נציג של המת"ק? מפקדת התיאום, דרך שעברו הסחורות לתוך רצועת עזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תיכף נראה, קודם אני רוצה לשמוע אותם. 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

אני בדקתי אתמול בבוקר עם המפקדה, אין להם שום רישום על הסחורות שם. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בנו שם מסוף יותר יפה מנתב"ג ואין רישום של סחורות? 

 << אורח >> יפתח אורטל: << אורח >> 

על הסחורות החקלאיות יש רישום במעבר כרם שלום, כל סחורה שעוברת לעזה מתועדת. אנחנו מקבלים גם דוח כל חודש ממשרד החקלאות, מה עבר מכל מוצר, כך שהכול מתועד. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

לאחר שיצאה הסחורה ועברה את הגבול, יש חותמת, אתה בתור ספק מקבל את הנייר עם החותמת שזה עבר את הגבול בארז, או איפה שאתה רוצה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. דן אלחרר, יושב ראש הארגון לעידוד ייצור האופנה בישראל. 

 << אורח >> דן אלחרר: << אורח >> 

אני רוצה להתחיל מאיזה סיפור פרטני וממנו ללכת למקרו. יש פה איזה בחור שהוא ואשתו כל עולמם זה ענף האופנה, זה ייצור, הוא מתבייש להגיע לפה, הוא סגר את העסק שלו כרגע, כל החובות שלו זה 108,000 אל זה מתווסף על זה שהיה לו קשה מלפני. הוא התבייש להגיע, הוא הביא לי פה הכול מפורט, חובות, מה שהוא לא שילם. 

בוא נגיד שהבחור הזה סוגר ומתוך 100-80 עסקים קטנים שהוא אמר, דרך אגב כל החובות זה בין 10 ל-15 מיליון שקל, זה לא מספרים גדולים בכלל, אם רוצים לדעת כמה תפרנו אז יש חשבוניות תפירה שהגשנו למדינה שלושה חודשים לפני, יש קורלציה בין התפירה לבין עלות הבד, זה לא כזה מסובך אם רוצים להגיע למספרים. אם הבחור הזה הולך הביתה, מחר-מוחרתיים תקום המדינה, ואני שומע אותה, היא אומרת: תשמע, אנחנו לא רוצים את יהודה ושומרון פה, לא מתאים לנו שיסתובבו 100,000 מחבלים בינינו, אנחנו מעדיפים שהם יישארו שם, מצד שני יבוא בן אדם יגיד שם תהיה תסיסה, עוד פעם יפנו לרמזי, יגידו לו: רמזי, תייצר לנו עבודה שם, למי תבואו? למי רמזי בא? הוא בא אליי: דני, תביא את הקטנים שלך שיתפרו שם. 

אז מי יתפור שם אם הם יסגרו? אנחנו ידענו להעסיק בעזה קרוב ל-10,000 גברים ב-2023, זה היה שנת שיא, זה הלך ועלה. פתחו את זה ב-2018, דרך אגב, היה פרויקט ראשון של זארה, אחר כך הקטנים הצטרפו, העסקנו שם 10,000 גברים. בזמנו כולם האמינו שזה טוב. מחר תאמינו שזה טוב ביהודה ושומרון, תחזרו אלינו כבר לא יהיו אנשים. 

יש עוד השלכה, השלכה כלכלית. החבר'ה האלה כשהם סוגרים, אני אגיד לכם מה קורה. כשיצרן כזה סוגר, בסוף הטקסטיל זה משחק סכום אפס, יש 19 מיליארד שקל מדינת ישראל קונה טקסטיל, אם אני לא אמכור לו אותו אז פוקס ימכור לו אותו, ואם פוקס לא ימכור לו אותה ההוא ימכור לו אותו. ברגע שהבחור שלי סגר, אותו זוג שאני מביא פה את המקרה שלו סגר, אז שיין ימכור קצת יותר ועלי אקספרס ימכור קצת יותר ומהם אתם לא גובים מע"מ. ברגע שהבחור הזה סגר, אותה מכירה שלו, של 300,000 שקל בחודש, תלך לזארה טורקיה, עלי אקספרס, שיין, הם ייקחו את זה. 

היום, לפי הדוח של הממ"מ שלכם, הם מכרו 3 מיליארד ב-2016, היום הם מוערכים ב-6 מיליארד אופנה, 9 מיליארד סך הכול, חבילות שמגיעות פטורות ממע"מ ומכס למדינת ישראל. החבר'ה האלה, גם ככה הם שליש, הם יגדלו, הם לא משלמים מע"מ. עכשיו אנחנו מתחננים פה כמו קבצנים ל-15-10 מיליון שקל ענף הטקסטיל שיציל את ה-100-80 עסקים האלה. תן לנו חודש ללא מע"מ, חודש, מה שאתה נותן לסינים קבוע כל החיים. אני לא רוצה ממך שקל, אל תפצה אותי בכלום, תגיד ענף הטקסטיל חודש ייקח את המע"מ הביתה. הם לוקחים את זה שנים, הם הולכים וזורקים אותנו החוצה. מדינת ישראל פופוליסטית, אין לה את הביצים להגיד, כמו שעשו באוסטרליה וצרפת כרגע: אתם תשלמו. דרך אגב זה לא מעכב את החבילות, זה לא כלום, זה 10% מס מחזור. זה מוחק אותנו. 

אז יש שתי השלכות, אחת, לא יהיה פה מי שיתפור שם בשטחים, אנשים ישראלים שעסקו בזה הולכים הביתה, ושתיים, אתה לא תקבל את המיסים שלהם, זה אוטומטי הולך למה שהולך וגדל ושואב את כל הנופלים, האתרים האלה מחו"ל. האתרים האלה מחו"ל הורגים אותנו. תן לנו חודש בלי מע"מ, חודש אחד בלי מע"מ ואני לא צריך את כל הפיצוי הזה ממך. חודש מה שאתה נותן להם קבוע. 

כל בן אדם כזה זה עולם ומלואו, הוא יספר לך את הסיפור שלו, זה עולם ומלואו, זה אחד שהולך הביתה, זה אחד שלא יודע איך לקום בבוקר ואיך לשלם. נכון שהכול מתגמד לעומת מה שקורה כרגע בחזית, אבל בסוף 50% מהזמן שלו הוא בתוך זה, הוא מתקשר אליי, אתה לא מתקשר אליי ערב ערב? 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

כל ערב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

אני ואשתי, אנחנו מייצרי אופנה לחברה החרדית. אנחנו מעסיקים בישראל בעסק פיזית שלושה עובדים, אבל מעסיקים קרוב ל-50 אנשים מהתחלת ייצור של חולצה ועד קניות, בנקים, את כולם אנחנו מעסיקים. ברגע שאני הולך הביתה ה-50 האלה יהיה להם פחות עבודה. עוד משהו, אני בעזה העסקתי 150 אנשים, כמו שדני אומר, גם כשאלי כהן היה שר הכלכלה הוא בכלל לא ידע על קיומנו וכשהוא הגיע ליפו-תל אביב ושמע אותם כשהתחילו לעשות את הרעש, הוא אמר: מה, יש טקסטיל בישראל? אנחנו העסקנו אותם, הם באו, הם הרוויחו מאיתנו. 

מי שלא תופר הוא לא חופר, ככה אמרו לנו. ככה, במילים האלה. וכל פעם שהיו נתקעות סחורות בעזה הייתה מתקשרת אישה מטעם המדינה ואומרת: תשלחו תעודות משלוח, תשלחו את זה, תשלחו את זה, תשלחו את זה. היום לבוא ולהגיד: אנחנו לא מכירים בהם, למה? אתם לא שותפים שלנו ברווחים? המדינה לוקחת ממני 50% מס, ממני ומאשתי, אני משלם בסוף השנה, ב-2022 שילמתי 50% מס. איפה עכשיו העזרה של המדינה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ביקשת בקשה לפיצוי? 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

קיבלתי גם. 

 << אורח >> דן אלחרר: << אורח >> 

זניח, הוא קיבל 14,000 שקל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא חשוב, שקל אחד, על מה קיבלת? 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

קיבלת על הירידה במחזור. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

על הוצאות מזכות. 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

22% שקיבלתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

והכירו בזה שיש לך סחורה? 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

לא, בזה לא הכירו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

על זה אני שואל. 

 << אורח >> יעקב אחדות: << אורח >> 

לא, אין אפשרות לגשת. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לאן? ממי? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אין מתווה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי נמצא פה ממשרד האוצר? בבקשה. מה אתם אומרים לאחד כזה? הוא לא זכאי לפיצוי? הוא צריך עוד לשלם מע"מ על סחורה שהוא לא מקבל. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

בוקר טוב. שמי יואל חלימי מרשות המיסים, אני אחראי על מע"מ. במע"מ יש, כמו שנאמר פה על ידי חברי הכנסת, מנגנון מסודר של חשבוניות התחשבנות, המוקסה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה שהם אמרו קודם. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

מה שנאמר גם פה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתם יודעים מזה. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

אנחנו יודעים. בלי זה אי אפשר לעבור, בלי זה אי אפשר לקיים מסחר, גם באיו"ש וגם בעזה, בלי החשבונית המיוחדת הזאת. היום יש גם חשבוניות דיגיטליות, אנחנו עוברים למודל דיגיטלי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה שאני מבין מתחילת הדברים שלך זה שהמדינה מכירה בזה שיש שם מסחר והמסחר הזה גם מניב רווחים למדינת ישראל, במע"מ, בכל הדברים האחרים, במס הכנסה. אנחנו גם יודעים, מה שנאמר קודם על ידי המציעים, שהמדינה עודדה את זה, לא נעשה דבר על דעת עצמם.

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

זה אני לא יודע במע"מ. מישהו אחר אמור לדעת אם עודדו את זה, אני לא יודע שעודדו, אבל אני יודע שקיים מסחר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, גם שר הכלכלה אומר שעודדו את זה. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

בנוסף, גם נאמר פה, וזה נכון, ב-2001, באיזה מבצע באינתיפאדה, מה שקורה כל הנושא מול הרשות וכל התחשבנות, כל חשבונית כזאת אנחנו מעבירים את המע"מ לרשות, זו התחשבנות חודשית. כלומר את המע"מ של אותן חשבוניות שהישראלים העוסקים שלנו הוציאו אנחנו מעבירים את זה בהתחשבנות לרשות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה חלק מאותם כספי המיסים של הרשות הפלסטינאית? 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

זה חלק מאותם כספי המיסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, תעצור שנייה. אני לא מבין בעניין, אז אני צריך יותר לאט. אני סוחר שמכרתי לעזה סחורה בעידוד של המדינה. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

גם לא בעידוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא משנה, זה מה שעשיתי. אתה נתת לי קבלה או רשות המיסים נתנה לי את החשבונית, הכול בסדר, לא קיבלתי את הסחורה חזרה, יש מלחמה, איבדתי את הסחורה. עכשיו אתה מבקש ממנו את המע"מ? 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

קודם כל כן, אם זאת עסקה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

בוא נבחין בין עסקה - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו מבחינים. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

לא, אז אנחנו מבחינים פה בין העברת סחורה - - - 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

סליחה, כבוד היושב ראש, הוא מדבר על מכירה, אנחנו מדברים על חשבונית שהרשות מוציאה לי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני הבנתי. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

זה הפוך. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו מדברים על החזר מע"מ על החשבונית. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה צריך לקבל ישר ממשרד האוצר, במקום לקזז ושחלק מהקיזוז שדיבר שר האוצר יילך חזרה לאותם עסקים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל כדי שהוא יקבל החזר מע"מ אתה צריך לקבל תשלום, נכון? 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ממי? 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

מה זאת אומרת? קיבלתי, הכול בסדר, זה חשבונית P, זה הפוך. אצלך זה חשבונית P, אני מדבר על ה-I, על המכירות שלנו לרשות. המכירות שלנו לרשות, כל חשבונית שמופיעה במע"מ אנחנו גם מחזירים את זה לרשות, זה במסגרת כספי המיסים, ההתחשבנות בינינו שנערכת כל חודש, רק שנדע. זה לא מופיע בהסכמי פריז, אותם הסכמים כלכליים שנעשו, אין דבר כזה התקזזות, כלומר אין חשבוניות זיכוי בינינו לבין הרשות. ב-2001 זה היה הפעם הראשונה באינתיפאדה שהחרגנו את זה, מדינת ישראל הסכימה להכניס את זה כחוב אבוד. חוב אבוד כמשמעותו בחוק אצלנו, בדרך כלל זה בין ישראל. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

חוב אבוד במע"מ?

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

במע"מ, אני מדבר רק על מע"מ כרגע. חוב אבוד במע"מ הוא בין ישראלים. כשאנחנו מדברים על רשות זה לא קיים וזה גם לא מופיע בהסכמי פריז. ב-2001 זה הפעם הראשונה שזה הוחרג ומדינת ישראל החליטה להכיר בחוב אבוד גם בעסקות מול הרשות הפלסטינאית, זה מה שהיה. 

אנחנו גם פה, גם במקרים האלה, אנחנו אומרים תעמדו בתקנה 24 של הכרה בחוב אבוד, כלומר תראו לנו באמת שהצ'קים חזרו, יש קריטריונים לעמוד בתקנה של חובות אבודים, אני מאמין שאתם גם יודעים, כרואה חשבון אתה גם יודע, וברגע שעומדים בתקנה אז מקבלים את החוב אבוד. יש תקופת הבשלה לחוב אבוד, חוב אבוד יכול להיות רק חצי שנה מיום היווצרותו. אני לא יודע מה יקרה מחר, וזה קרה גם במבצעים קודמים או בשוטף, שאותו עוסק עזתי לא שילם לעוסק הישראלי ואחרי חודשיים הם כן הסתדרו והוא כן שילם. אני לא יכול לדעת היום מה יקרה - - - 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כמו שאתה רואה בעזה היום אין פיצוי. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

בסדר, אוקיי, אני לא יודע את זה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

חלק מהלקוחות שלנו כבר לא קיימים היום בכלל. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

אוקיי, אז ככל שהם לא קיימים וככל שתוכיחו לפי הקריטריונים אנחנו נכיר לכם בזה כחוב אבוד. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם אפשר היום לקצר את תקופת ההבשלה של החוב. יש מצב מיוחד מאוד. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 

יש לי חוק, יש לי תקנה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אז צריך לשנות את התקנה? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אולי במקום להעביר כסף, שיגבו בהם במע"מ, הרי יודעים מה הסכום, בלי שהם יעבירו את הכסף, כי אין להם כסף להעביר. 
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז מה אם יש תקנות? לא הבנתי, אנחנו נמצאים פה בכנסת. זה תלוי בשר שלך, הוא צריך להביא לפה תקנות לקצר תהליכים. אנחנו מקצרים פה תהליכים בגלל המלחמה באלף ואחד נושאים. הרי זה ברור לגמרי שבימים רגילים, שגרתיים, כשמכרו את הסחורה או העבירו סחורה לעזה הם יקבלו אותה חזרה בשלב כזה או אחר, פה אנחנו יודעים, העסק הזה נגמר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב אם מדיניות הממשלה היום להתנתק כלכלית מעזה אז מן הראוי גם לקצר את תקופת ההבשלה של חוב אבוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, אנחנו נאשר את זה. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

אתה אמרת פה דבר שהאוזניים שלי צורמות, אתה אמרת יש חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל על זה אנחנו מדברים עכשיו. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

צריך לחתוך את זה החודש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

על זה אנחנו מדברים, לא צריך לחכות, צריך לטפל. 

 << אורח >> איתן ישראלי: << אורח >> 

ברשותכם, אני יועץ למנכ"ל משרד האוצר, מתעסק גם בעניינים של הפלסטינים. כשבאנו לפה היום, רוב מה שאתם אומרים פה, לא שמענו את זה, אנחנו באנו אמרנו, נשמע, נראה מה יש. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הוא אומר שהוא לא שמע, שבמשרד האוצר לא הכירו. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

פה שמענו קודם לכן, גם התאחדות התעשיינים פנתה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, רגע, רגע. מה לא שמעת? 

 << אורח >> איתן ישראלי: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד שאנחנו אמרנו נלמד את הנושא, נבין מה עולה פה, כי אנחנו חשבנו שאולי יש התייחסויות מסוימות. אני מבין מה אתה פונה עכשיו, אנחנו לא פוסלים את זה, אבל זה משהו שאנחנו צריכים ללמוד אותו, להכיר אותו, לראות מה ההשלכות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני לא בא בביקורת לממשלה, למשרד האוצר, זה דיון ראשון בעניין הזה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אז קודם כל כבר יצא משהו חיובי מהדיון הזה, עכשיו אתה שומע. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אומרים ששר הכלכלה נתן להם מכתב, הגיש לכם מכתב בנושא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

המכתב פה אצלי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יש שם יחסים מורכבים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לדיון הזה יש, למיטב הבנתי, שני חלקים. יכול להיות שיש יותר, אבל יש שני חלקים מרכזיים. האחד זה שאני מכרתי סחורה, עשיתי את הפעולה המסחרית, אתם מחייבים אותי כמו בכל דבר בתשלום מע"מ, אבל אין לי סחורה ואין לי את הלקוח ואין לי שום דבר, אתם לוקחים ממני כסף בחינם, על כלום. לא רק זה שאין לי כסף, אני גם בהפסד כלכלי שהקטנים שבנו יקרסו, אז מה אתה לוקח ממני מע"מ? זה דבר אחד שאני מבקש תשובה על זה. אני ביקשתי להכין מכתב, אני עכשיו לא מכין מכתב, עכשיו יש לי כתובת. אם אין לי תשובה אז אני פונה אליך. זה דבר אחד, אני רוצה תשובה מהר. 

פועל יוצא של העניין הזה, הערת המשנה, זה שבמקום רגיל אתם צריכים לחכות חצי שנה, אנחנו מבקשים לשנות את זה. במה שקורה בעזה, אנחנו מבקשים להעביר את זה לפחות זמן, חודש, שבועיים. זה הרי לא לעניין, מה אתם יושבים חודש? על מה? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כבר עברו שלושה חודשים, זה לא מאתמול. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה משהו משונה מאוד, זה נראה כאילו חומקים מהעניין. זה החלק הראשון, לדעת לגבי המע"מ ולדעת לגבי הזמן, לשנות הארכת מועד, לא חצי שנה, בגלל מה שאנחנו נמצאים עכשיו בעזה, לא חצי שנה, אלא לעשות את זה בזמן מאוד קצר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מיידית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, שבועיים. בכל אופן צריך לבדוק וצריך לראות. זה חלק אחד. החלק השני הוא הפיצוי. אנשים דיברו איתי ודיברו איתם כמובן. דיברו איתי הרבה מאוד. אני דיברתי עם ניר ברקת ודיברתי גם עם שר האוצר, יש פה עוול גדול. אנחנו עובדים פה כל הזמן, אנחנו בשבוע הבא גם נשב בעזרת ה' על התקנות של נובמבר-דצמבר, הבנתי שזה מגיע, אנחנו נדון על זה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בעזרת ה'. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בעזרת ה'. על כל פנים, יש דיון שאנחנו דנים עליו כל הזמן, החברים אמרו את זה, התפקיד שלנו זה לעזור לאנשים בעת הקשה הזו. אנחנו נותנים פיצוי, נותנים פיצוי לסוגים שונים של עוסקים, זה יכול להיות חקלאים וזה יכול להיות תיירות וזה יכול להיות סתם עסקים של אנשים פרטיים. אנחנו רוצים לעזור לאנשים האלה שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה, אנחנו רוצים פיצוי שצריך לתת להם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מה גם שהם יכולים להוכיח את הנזק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, בוודאי. אני לא יודע אם זה אתם, מישהו אצלכם צריך לתת תשובה על זה. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

ככל שחוב אבוד יוכר כחוב אבוד, יש אפשרות, אבל זה מותאם לסוג המסלול הזכאות של כל עוסק ועוסק. נתחיל מהפשוט, מי שהעסק שלו נמצא - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, אני נותן לך, אבל אני מאוד מתקשה בהבנה אז אני רוצה ש - - -

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

אני אפרט. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אני רק רוצה להגיד לך לאן אני חושב שאנחנו צריכים להגיע. אם הגענו לזה אז בסדר, אם לא הגענו לזה אז צריך להגיע לזה. אני מכרתי סחורות לעזה, זו הפרנסה שלי, אתה המדינה עודדת אותי, קרה מה שקרה שם, יש מלחמה. אני לא יודע בכלל מי זה הלקוח היום, מה מצבו, אני בוודאי לא מקבל יותר שום דבר, השקעתי את הכסף או את הסחורה, השקעתי שם, אני רוצה או את הסחורה חזרה או את הכסף חזרה. אם אני לא מקבל את שני הדברים האלה או אחד מהם, בגלל המלחמה הנזק עליי הוא נורא ואיום. 

אני עומד בכל הקריטריונים של מה שאתם קבעתם שעל זה נותנים פיצוי. מה ההבדל ביני לבין האחרים? לאחרים יש חנות או יש להם עסק והם יכולים להוכיח, זה הרווחתי בשנה שעברה או בחודש שעבר, זה אני מרוויח היום, אתה מקבל פיצוי על זה שנגרם לך נזק כתוצאה מהמלחמה. הם לא יכולים להביא שום דבר, אין להם חנות, הם מכרו סחורה, הסחורה נעלמה יחד עם הקונה, אתם מכירים בזה? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לחדד, אדוני היושב ראש. מתווה הפיצויים שאישרנו מדבר על המשכיות עסקית ופיצוי בגין הוצאות קבועות, מהמושג הזה של הוצאות קבועות אנחנו גזרנו את האחוזים, מ-7% ל-22%. כאן אנחנו מדברים על פיצוי שהוא מעבר להוצאות קבועות כי הסחורה הזאת זה לא הוצאות קבועות, זה עלות המכר, ולכן מתווה הפיצויים לא נותן מענה במקרה הזה, לפחות בעיניי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הוא גם ביום שבוצעו העסקאות, אין לנו ירידה במכירות, לא קיבלנו את התקבול. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

שוב, המתווה בהגדרה מדבר על פיצוי בגין הוצאות קבועות, זאת ההגדרה. 

 << אורח >> יעקב סולימה: << אורח >> 

המתווה פשוט שגוי, רק אם ירדת - - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הוא לא שגוי, הוא פשוט לא מתאים למקרה שלכם כי זה מקרה ייחודי. 

 << אורח >> יעקב סולימה: << אורח >> 

הוא מדבר על ירידה של 30% במחזור, 25%, יש הרבה מאוד עסקים שהמחזור שלהם נשאר אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה צריך להגיד שם ותפקיד.

 << אורח >> יעקב סולימה: << אורח >> 

השם שלי יעקב סולימה, מנכ"ל של חברת סולימה, חברה ליבוא מזון, עובד עם עזה ועם כל המדינה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

איזה מזון? 

 << אורח >> יעקב סולימה: << אורח >> 

מזון יבש, פירות יבשים, פיצוחים, קטניות. המתווה הזה, רק מי שירד לו המחזור מקבל איזה שהוא פיצוי, יש הרבה מאוד עסקים שהמחזור שלהם נשאר אותו דבר, אולי אפילו עלה, אבל יש להם חובות בעזה, זה נזק כלכלי לכל דבר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה בדיוק מה שאני אומר לך, שהמתווה הזה שהוא מדבר על המשכיות עסקית, זה פיצוי בגין הוצאות קבועות, הוא לא מתאים למקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא הבנת מה שהוא אמר, הבנת מה שהוא אמר? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הבנתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא אומר, היות שהוא הפסיד בעזה אז אפילו שבעסק הרגיל שיש לו אין לו הפסד, אבל כשרואים את התמונה הכוללת מכניסים גם את עזה אז יש לו הפסד. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

אפשר להשיב, אדוני? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, בטח, בשביל זה אנחנו פה. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

יש שלושה סוגי מסלולים שאפשר להתייחס אליהם בהקשר הזה של סחורות מעזה או לעזה. נתייחס למקרה שהעוסק נמצא באזור ספר, בעוטף, לגביו יש את המסלול האדום. דרך המסלול האדום הוא יכול להוכיח כל נזק, בין היתר הוא יוכל להוכיח שיש לו חוב אבוד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה מקרה פשוט. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

דרך יפו עדיין לא בעזה. דרך יפו בתל אביב עדיין לא בעזה. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

זה המקרה המובן והפשוט. לגבי מסלול ירוק מחזורים. ככל שהתשלום שנרשם הכנסה אבל בפועל לא התקבל, ברגע שמכירים בו חוב אבוד אפשר להפחית את זה לצורך העניין מתקופת הזכאות. במקרה שהוא תיאר פה שאין לו ירידת מחזורים, אז עכשיו כן תהיה לו ירידת מחזורים כי נפחית את ההכנסה הזאת כהכנסה שלא התקבלה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כי ברגע שאתה מכיר בחוב אבוד זה מקטין לו את המחזור. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

זה מקטין את המחזור וממילא ההפרש של המחזור יכול - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל פה זה חוב אבוד לא באשמתו, זה העניין. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

בחשבונאות כשמורידים חוב אבוד זה לא יורד מההכנסות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל צריך לעשות פה את ההתאמה. נכון, את צודקת, זה מגדיל את ההוצאה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני אמרתי לוולדימיר עכשיו, אני לא שם עוד, אני מדבר על כאלה, זה מה שדיברו איתי, שזו הפרנסה שלהם, אין להם חנות בדיזינגוף. יש להם רק את המסלול הזה כל השנים, שהם עבדו עם איזה סוחר או תופר בעזה והכול נפל להם, הם לא יכולים להכניס את זה למקומות שאין להם.

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

אדרבא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

דיברת על 40-7, או במסלול המחזורים, מה הפתרון לאלה שמעל 40? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

השאלה אם המדינה עומדת מהצד במקרה הזה. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

אני נותן פתרונות במסגרת החוקים הקיימים. אם יהיה צורך - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

והתפקיד שלנו לשנות את החוק. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

בכבוד גדול. לגבי מסלול הוצאות מזכות, כמו שאמרנו, יש את תקרת המקדם של 22%, למקבל יש סמכות להגדיל את זה פי אחד וחצי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ל-33% בעצם. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

נכון. זו דוגמה שיכולה לתת ביטוי לאותן הוצאות שירדו לטמיון וזו אפשרות להגדיל את המקדם במקרה כזה פי אחד וחצי. המשמעות היא שמתוך התשומות יתווספו עד 11% נוספים שייתנו ביטוי לאותה סחורה שירדה לטמיון. אלה המסלולים הקיימים ולגביהם יש לנו אפשרות, עוד פעם, לנתב את ה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ואני שואל אותך את השאלה ששאלתי קודם, אין לי עסק אחר, אין לי חנות באיזה שהוא מקום או מפעל, אני עובד כל השנים בהעברת סחורה לתופר בעזה, פתאום נהייתה מלחמה והלקוח שלי מעזה, אני בכלל לא יודע אם הוא חי או מת, אם הוא נמצא או לא נמצא, אין לי שום קשר איתו, הסחורה שם, הכסף לא קיבלתי וכנראה אני גם לא אקבל. האם המדינה עומדת מהצד במקרה הזה? זה לא קשור לשום מתווה שאישרנו.

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

עוד פעם, בסופו של דבר חוק מס רכוש וקרן פיצויים קובע הפסד ומניעת רווח ביישוב ספר, יישובי הספר הורחבו ל-40-7 - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היושב ראש, יכול להיות שצריך להעביר את השליטה הישראלית על רצועת עזה, אז יהיה להם יותר קל. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יצרני האופנה היושבים בתל אביב, איך זה קשור אלינו? 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

עוד פעם, המסגרת של ההוצאות המזכות זה כרגע מה שעומד כאפשרות להגדלת המקדם. 

 << אורח >> אלונה מירון: << אורח >> 

לי יש נזק שלא קשור בכלל להוצאות מזכות, נזק שהסחורה שלי, שקונטיינר שלם נכנס לעזה ואין עם מי לדבר. אני שילמתי כסף, שילמתי מע"מ, שילמתי הכול על הקונטיינר הזה, שילמתי משלוח, שילמתי, נסעתי לסין, קניתי בדים מספקים, אני יצרנית אופנה, 100 חנויות תלויות בי. אם אני אקרוס ואני כנראה אקרוס אם אני לא אקבל פיצוי על הנזק הזה, שאחרי הקורונה גם לא יכולנו להביא סחורה מסין - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי הגברת שמדברת? 

 << אורח >> אלונה מירון: << אורח >> 

אני אלונה מירון, אני יצרנית אופנה 38 שנה בתל אביב. עברנו את הקורונה, שרדנו אותה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

איפה בתל אביב? 

 << אורח >> אלונה מירון: << אורח >> 

בבניין פנורמה, דרום תל אביב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני הייתי אצלם? 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

לא, אתה היית אצלנו בדרך יפו, אבל זה לא רחוק, זה עשר דקות הליכה. 

 << אורח >> אלונה מירון: << אורח >> 

הפיצוי של 25%, 33%, אני לא יודעת כמה אחוזים, כן יגדל, לא יגדל, הוא לא קשור ובשום צורה הוא לא יכול לפצות אותי על הנזק שהכנסת קונטיינר שעלה לי בסביבות חצי מיליון שקל חודש וחצי לפני המלחמה. איך זה יכול לפצות אותי? אני לא קשורה, לא לחוב אבוד, לא לאחוזי פיצויים, פשוט נכנסה סחורה לתופר וב-2007 בהתנתקות אני קיבלתי נזק ולא היה ממי לבקש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

גברתי הנכבדה, אני כל הזמן מנסה לנתב את זה לשם. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

במספרים, הוא קיבל 14,000 שקל על ירידה של 22%, נגיד הגדלת לו ל-33, היהודי הנחמד הזה ייקח עוד 7,000, יש לו מעל 100,000 שקל סחורה בעזה, זה לא שווה ערך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כותב ניר ברקת לסמוטריץ', שר הכלכלה כותב לשר האוצר, הוא כותב לו: על מנת לסייע לאותם עסקים ולפצות אותם על נזק והפסד על סחורה שנמצאת בעזה אבקש כי תפעל למימוש סמכותך בהתאם לסעיף 38א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים המסמיך את שר האוצר באישור ועדת הכספים לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק נכסי חוץ ישראליים. זאת אומרת מבקש שר הכלכלה מכם, הוא מבקש לאשר פיצויים מיוחדים לעניין הזה. יש סמכות לשר האוצר באישור ועדת הכספים. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

נכס חוץ ישראלי מדבר על נזק ישיר, לא על נזק עקיף, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

למה זה נזק עקיף? זה נזק ישיר. 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

נזק ישיר זה נזק לגופו של נכס בעקבות מלחמה, לדוגמה פגיעה של טיל בסחורה. זה נזק ישיר, לא שום דבר אחר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אם אין סחורה? הסחורה עלתה באש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הוא צודק, יש הבדל בין נזק ישיר לנזק עקיף. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הסחורה היא נכס, אבל הנזק הוא לא נזק עקיף, הוא נזק ישיר. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

סליחה, הנזק הזה אומר שאני חי או מת בתור עסק. זה לא נזק ישיר? 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

גם אם חומר הגלם עצמו, זה משהו שהוא שילם עליו, הוא קנה את זה? 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

עוד פעם, זה לא נזק ישיר, זה נזק עקיף. אי תשלום עבור אותה סחורה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא משפיע על הסכום, אבל בהגדרה זה נזק עקיף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני חייב להגיד לכם, האנשים הנכבדים ממשרד האוצר, אני רוצה להגיד בכלל למשרד האוצר, זה לא כתוב במכתב, במכתב כתוב להיפך, שהוא מבקש שיחזירו את הסחורה, שהמדינה תעשה פעולות להחזיר את הסחורה, הוא כותב את זה במכתב. הוא שר בממשלה, שר שמופקד על הנושא של הכלכלה, אבל אם אתם מחפשים תירוצים לא לעזור להם יש לי הרבה יותר, אני יכול להביא לך מה שאתה רוצה. זה בדיוק כוונת המחוקק, בדיוק. 

 << אורח >> אלונה מירון: << אורח >> 

אני מאוד אשמח לקבל את הסחורה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אין סחורה, הכול נבזז.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הגעתי לשיא, כבר אני צועק, אז את כבר עוצרת אותי. המציאות היא, אתם לא יכולים לעמוד מהצד ואנחנו לא יכולים לעמוד מהצד. יש פה סיפור, הסיפור הזה הוא בוודאי בעקבות הלחימה, זה הנושא. יכול להיות שהסחורה נהרסה במלחמה כמו שכותב שר הכלכלה, אנחנו לא יודעים, יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אנחנו יודעים שהם מבקשים את הסחורה חזרה. יש מלחמה, אתה נמצא פה, אתה מדינת ישראל, תביא לי את הסחורה. אתה לא יכול להביא, אז אנחנו באים, ועדת הכספים, ומבקשים פיצוי. אז אתה מתחיל לדון איתי על נזק עקיף ונזק ישיר? 

 << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 

אני מסביר עוד פעם, הפתרונות שאנחנו יכולים להציע הם במסגרת החוק והתקנות הקיימים, אני לא יכול להמציא משהו שאין לי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אז יש לי מה לומר בהקשר הזה. קודם כל מכיוון שאני יושב פה בוועדת כספים יותר שעות ממה שאני נמצא בבית אז אני יודע שלפצות עסקים היום ב-50, 100 מיליון שקל, המדינה יכולה להרשות לעצמה את זה מכיוון שאני יודע אילו סכומים אנחנו העברנו פה ולאילו מטרות. אני לא אפתח את זה עכשיו. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

זה לא הוויכוח.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה גם ויכוח, אבל לא הוויכוח הזה. אני אומר שלמדינה יש את הכסף הזה לפצות אתכם, אם המדינה רוצה. זה דבר אחד. 

ברמה האופרטיבית הייתי מציע שני דברים. קודם כל הייתי מבקש ממשרד האוצר לקצר את תקופת ההבשלה של חוב אבוד משישה חודשים לשלושה חודשים, וזה תלוי במשרד האוצר, הם צריכים להביא את התקנות. במקסימום שלושה חודשים, אנחנו כבר בשלושה חודשים. אם עושים את זה היום שלושה חודשים אז זה מיידי. 

הדבר השני, אמנם קיים הפתרון הזה במתווה להגדיל תשומות ב-50%. בלי לבדוק אני יכול להגיד לכם שכנראה ההוצאות המשתנות שלכם הרבה יותר גבוהות מההוצאות הקבועות שלכם ולכן להגדיל את ההוצאות הקבועות ב-50% זה לא פתרון ולכן 33% לא יספק אתכם ולכן צריך להגדיל את זה בשיעור הרבה יותר גבוה. כאן צריך לדבר עם משרד האוצר איך עושים את זה. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

השאלה אם ייגשו עכשיו ויתחילו לעשות לנו חוקים ויגידו לנו בעוד שנתיים משהו, אנחנו כבר לא נהיה שם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה עניין של שבוע-שבועיים שאפשר להסדיר את זה, אם יהיה רצון. 

 << אורח >> יפתח אורטל: << אורח >> 

מה עם פתרון למגזר החקלאי? דיברתם על טקסטיל, אבל מה עם פתרון למגזר החקלאי? המגזר החקלאי מכר שנים רבות לעזה בעידוד המדינה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כשנגיע לזה, כי אנחנו מדברים על טקסטיל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

חבר הכנסת ינון אזולאי הוא ממציעי ההצעה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. תודה רבה גם לוולדימיר שמוביל את זה. האמת, אני לא יודע אם כולם זוכרים, אבל העלינו את זה גם תוך כדי הדיונים על הפיצויים, דיברנו על הטקסטיל, אתה מדבר על החקלאות שגם היא נפגעה, אבל, ולדימיר, אני חושב שהצעת דברים נכונים, ואם אנחנו מדברים על כספים ומשימות לאומיות אז זו משימה לאומית לעזור לזה בלי להגיד את מה שהתכוונת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אם אתה פה אני רגוע, אתה תמיד מפרש אותי נכון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אל תיקח את זה ככלל, לא כדאי לך. בכל אופן אני מסתכל על זה, אני גם טוען שזה נזק עקיף ולא ישיר, אמנם הוא ישיר מהמלחמה, אבל בפועל זה נזק עקיף. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש צילומים דווקא שהסחורה שלנו נהרסה בעזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני יודע, ראיתי את זה עכשיו. גם נזק ישיר כשהוא נמצא הוא נמצא בתוך ישראל ששם אתה נותן, זה גם החוק נותן לרשות המיסים את האפשרות, אבל אי אפשר להגיד שאנחנו לא יכולים לפצות, כי אתה יכול לפצות את אותם אלה כמו שאתה יכול לעשות מסלול של מחזורים ואתה יכול לעשות מסלול של שכר. בקורונה עשינו עוד מסלולים. 

אפשר למצוא להם פתרון כי אותם המדינה עודדה. כמו שהיום מדינת ישראל אומרת מצד אחד אנחנו נמצאים בבעיה מול איו"ש עם פועלי הבניין, שמי שהביא אותם זה מדינת ישראל כדי להוריד מסיר הלחץ הכלכלי שלהם כדי שזה לא יגרום לנו פה בעיות, אנחנו יודעים את זה, אז כשמדינת ישראל הכניסה עובדים עזתים לישראל, היא לא הכניסה אותם בגלל העיניים היפות שלהם אלא בשביל השקט כביכול שבסוף לא קיבלנו אותו. 

אז אי אפשר היום להגיד לאותם אלה שעשו את מה שמדינת ישראל, אמרה להם: לכו ותפרנסו אותם ותנו להם כדי שיהיה לנו פה שקט, ומצד שני, לצערי, יכול להיות שאנחנו מביאים משם ביותר זול, זו עדיין בעיה של מדינת ישראל שפה אנחנו לא יודעים לתת כל מיני הטבות לאותם אלה, אבל הם היו צריכים ללכת לשם, אז היום אי אפשר להתעלם ולהגיד, תשמע, אני לא יודע להסתדר עם זה. 

אפשר להסתדר עם זה, אפשר לעשות כל מיני מסלולים בתוך מה שיש לנו, ואם לא, אז צריך להביא חקיקה, אפשר להביא אותה בזמן קצר, אנחנו עושים את זה פה, בשביל אותם אלה, כי אי אפשר לזרוק אותם. להגיד שאנחנו לא יכולים, התשובה הזאת לא מתאימה סביב השולחן הזה, כי אתה בעצמך יודע, כשרוצים אפשר לעשות הכול. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה גם לא כסף גדול. אצלנו מדובר על 15-10 מיליון שקל, כל ענף האופנה, הצלת אותו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, סך הכול, 100 מיליון? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ב-70 מיליון שקל כנראה סוגרים את העניין. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא שזה לא כסף, אבל בשביל מה שהובא פה, 17 מיליארד לכל הפיצויים, עוד 100. אתה יודע מה? שיביאו או לא יביאו מה-17 מיליארד, אני מבטיח לך, לצערי, רשות המיסים לא תחלק את כל ה-17 מיליארד, זה יישאר שם, תנו להם רק 10% ממה שיישאר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל מה שנוצל זה 4.5, משהו כזה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

קודם כל תודה, אדוני היושב ראש, תודה על קיום הדיון. אני חושב שנמצאים פה אנשים שהם הדוגמה ליצרנים כחול-לבן שקמים בבוקר, לובשים שכפ"ץ והולכים להביא את הפרנסה שלהם. אני מלווה אותם למעלה משמונה שנים, את האנשים היקרים האלה, ורואה איך הענף שלהם הולך וגווע ויותר ויותר יצרנים לא מצליחים לעמוד בנטל הזה של התחרות הלא הוגנת בגלל המע"מ, בגלל שליצרן המיסים יש את ההטבה של 17%. 

והנה מקרה שבו מדינת ישראל יכולה לעזור ואני רוצה לספר לך, אדוני היושב ראש. אני אתן לך סקופ, הסוחרים העזתים כנראה ידעו יותר טוב מהמודיעין הישראלי שהולכת להיות מלחמה כי רוב האנשים האלה קיבלו טלפונים שמבקשים את הכסף מראש על התפירה. אני אומר לך את זה, אנשים נתנו לי את זה בעדות, אמרו לי: רועי, התקשרו אלינו, ביקשו מאיתנו להקדים את התשלומים. אז קודם כל זה נו"ן מאוד גדול. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה גם קורה בשוטף. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה השערות שלנו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

ודבר שני, כרגע יש את המצב הזה עם החותים, כל מס הכנסה התעסק על 6,000 רכבים שיבואני הרכב הפעילו פה לוביסטים והפעילו פה אנשים כדי שלא ישלמו את אותו מס ויעשו דחייה מהרגע להרגע. אני הייתי בפגישה עם ראש רשות המיסים כששר האוצר מרים לו טלפונים נונסטופ, אדוני, איך אתה פותר את העניין הזה של 6,000 רכבים? למה עכשיו היצרנים המסכנים האלה, שר האוצר לא מתקשר ומנסה לעזור להם? אני רוצה לשאול את זה. מה, הם פחות מיבואני הרכב? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

במה הוא יצטרך אותנו, רועי? כי לא צריכים סחורה בסין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, אני לא מסכים לזה. הזמן קצר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אבל אני רוצה לשאול את זה, באמת, אדוני היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש לי תשובה לשאלה הזאת. אגב, אנחנו דרשנו, היה פה דיון, אנחנו דרשנו בנושא הזה של הרכבים החשמליים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אין בעיה, אבל תן לזה ותן לזה ותן לזה, לא לקפח אנשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא לא פטר ממס, הוא רק אמר שמי שיש לו בתאריך שהוא היה אמור להגיע לפני 31 בדצמבר והוא לא הגיע בגלל החותים אז הוא, ההעלאה של המס לא תחול עליו. זה דבר הגיוני. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

יופי, וזה לא דבר הגיוני? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

פי אלף. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אז למה בזה לא מטפלים? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בשביל זה אנחנו מטפלים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אנחנו כאן. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אבל למה אף אחד לא מגיע עם פתרונות? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אתה שואל אותי, אתה עובד בממשלה? 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

לא, אבל אני שואל אותם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה עובד בוועדת הכספים, לא בממשלה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אני שואל את משרד האוצר, למה - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, על זה אנחנו מדברים עכשיו. תודה רבה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

בסדר גמור, תעזרו לאנשים האלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה עם החקלאות? שם ותפקיד. 

 << אורח >> יפתח אורטל: << אורח >> 

יפתח אורטל, מנכ"ל גליל שוק מקומי. זו חברה שמייצגת מעל 200 חקלאים מהעוטף בדרום ומהעוטף בצפון. 

במשך שנים המדינה עודדה אותנו לספק מזון לעזה, אנחנו מספקי מזון, מוכרים פירות וירקות ותוצרת. כל התוצרת עברה מסודר במעבר דרך כרם שלום, עם כל הקשיים שהיו במשך שנים התוצרת מועברת גם במכלים, שגם הם רכוש שלנו שהלכו במלחמה בעזה. מדובר פה על עשרות אלפי מכלים שאין, הם מתים שם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה נזק ישיר ממש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אם אתם בעוטף אתם במסלול האדום, לא? 

 << אורח >> יפתח אורטל: << אורח >> 

אבל לא כל החקלאים הם בעוטף. יש לנו מעל עשרות אלפי מכלים שאנחנו היינו משנעים את הסחורה על ידם לתוך ישראל והחוצה. זה אחת. דבר שני, בנושא המחזורים, אמר פה האדם המכובד הזה, התקבול שאנחנו היינו אמורים לקבל אם הכול היה עובד תקין, ב-7.10, זה תקבול עבור חודש או חודשיים לפני. אין לנו את התקבול הזה, כל ההכרה בחוב אבוד לא ייתן לנו שום דבר, ירידת מחזור לא תיתן לנו שום דבר, ואני לא מדבר על זה שהחקלאים קדימה, הלך להם פלח שוק, על זה המדינה עוד לא עודדה אותנו, הלך להם פלח שוק שהוא לא קיים. 

תוצרת חקלאית, אתם יודעים, מדברים על יבוא ותוצרת ופתאום כולם אוהדים שלנו ולא נביא מטורקיה וזה, חבר'ה, אנחנו מספקי מזון, אנחנו חלק מהמלחמה, הנזקים שלנו זה נזקים ישירים והכסף שלנו, אין מאיפה להביא אותו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

אני חיים דיין, אני מגדל בקר בגולן. בעבר ניהלתי את ענף הבקר לארץ, כל נושא שמירת שטחים פתוחים והייתי פה הרבה בדיונים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היה בסדר כשהיית? 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

היה בסדר גמור אפילו. מבחן התוצאה הוא טוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה. בקצרה, אנחנו חייבים לסיים. 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

בקצרה. אני מייצג כאן את מכון תערובת כפר יהושע, אני אמנם מגדל בקר, כמו שאמרתי, אבל אני מייצג את מכון תערובת כפר יהושע, אני עוסק בשיווק של תערובות. אני רוצה שתבינו שתערובת זה מזון לבעלי חיים, אנחנו שיווקנו כמויות עתק לעזה, לעופות, להודים, לעגלים, לטלאים, שיווקנו את כל המוצרים. 

צריך להבין שאנחנו מפעל קטן בכפר יהושע שמעסיק כ-30 עובדים ו-50% מהייצור שלנו היה לעזה כי לאט לאט עלינו ועלינו ועלינו. תבינו, מרבית הסוחרים בעזה שילמו לנו מזומן, הם היו ממש בסדר, מרבית הסוחרים, החלק שלא שילם במזומן ואנחנו תקועים עכשיו עם 12 מיליון שקל, אתם מדברים על 200-100, אנחנו 12 מיליון שקל תקועים עם העזתים כי צריך להבין שהיקף הסחורה הוא מאוד יקר וכשהם קונים כמויות של עשרות טונות אם לא מאות טונות בחודש אז הסכומים הם גדולים מאוד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא קיבלתם כסף? לא קיבלתם מקדמה? 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

קיבלנו צ'קים, כל הצ'קים חזרו, הבנקים סגורים שם, אין להם אפשרות לשלם לנו. חלק גדול מהסככות שהם פיטמו שם או מהלולים נהרסו להם, כלומר גם אם היום נניח הכול יהיה בסדר ונבקש מהם, לדעתי אין להם איך לשלם, הם גם אומרים לנו את זה. 

צריך להבין שהעבודה עם עזה בסך הכול הייתה טובה מאוד וקיבלנו הרבה עידוד, גם ממשרדי הממשלה, להמשיך ולעסוק בשיווק ובהגדלת הייצור לעזה ואכן עשינו את זה, אבל נפלנו נפילה אדירה עכשיו עם ה-12 מיליון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הגשתם בקשה לפיצוי? 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

לא, עוד לא הגשנו כי אין לנו לאן להגיש. אפילו מנהל רשות המיסים טוען שאין מסלול כזה בכלל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז לא ביקשתם בכלל? 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

לא, לא ביקשנו כי אין לאן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, שקיבלתם תשובה שלילית הבנתי, אבל ביקשתם? היה איזה דיאלוג? 

 << אורח >> חיים דיין: << אורח >> 

לא, עדיין לא, כי אין לנו את זה. גם בהסכם אין לנו שום סעיף שאומר לפנות לסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. אושר שקלים, חבר הכנסת הנכבד. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

אני הגעתי לכאן ממקום מאוד אישי. אני לא חבר קבוע בוועדה, לנו היה עסק פרטי, עסק עצמאי שנקרא אופנת אושר, במשך כ-30 שנה, אבא שלי ניהל את זה, אני עזרתי לו, קונפקציה לבגדי ילדים ותינוקות והיינו תופרים כמעט כל הזמן - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

העסק עוד עובד? בגלל שאם העסק עוד עובד לא תוכל להשתתף בדיון. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

לא, העסק כבר עשר שנים לא עובד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כי זה ממש ניגוד עניינים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

אתה יכול להיות רגוע, העסק לא עובד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

חבר כנסת זה לא רק רווחים, זה גם הפסדים. בעיקר הפסדים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

אתה לוקח לי את הזמן. צריך להבין, הנושא שהסחורה נמצאת שם בעזה, מדובר פה על שרשרת שלא רק משפיעה על אותם יצרנים קטנים, אנחנו קוראים לזה קונפקציות, שהם עסקים קטנים, שזה מטה לחמם, יש פה שרשרת, זה גם קשור לספקים שהם עובדים, לאותם בעלי חנות שהזמינו את הסחורה ונתקעו עכשיו שאין להם סחורה ואין להם עם מי לעבוד. יש פה הרבה כספים שלא מפורטים פה במכתב הפנייה הזה. שתבינו, הם הפסידו עונה שלמה ואין אלטרנטיבות אחרות. למצוא עכשיו אלטרנטיבות ותופרים חדשים אחרים שהעבודה שלהם תתאים להם וזה, זה לא לוקח המון המון המון זמן. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

עדות מומחה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

רואים שהיית יצרן. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

אני הייתי סוחב את הבאלות על הכתפיים, הייתי עושה ניטים ולחצנים, מכיר את זה יותר מדי טוב. לכן אני בא ממקום מאוד אישי, שאני הכי מבין פה את הדברים ואלה עסקים קטנים, זה לא עסקים שאפילו מעסיקים עשרה אנשים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

וזה עסקים כחול-לבן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ברור, על זה אנחנו מדברים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 

וזה חשוב והפיצוי פה הוא קריטי. וזה לא מעניין אותי עכשיו הניסוחים של נזק עקיף, נזק ישיר, זה לא מעניין, בסוף להם אין לחם להביא הביתה ובזה אנחנו צריכים לטפל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. על זה אנחנו מדברים, אתה צודק לגמרי. 

 << אורח >> איילת ברקוביץ': << אורח >> 

אני יועצת משפטית של חברת אוריין, חברת אוריין מתעסקת בתחומי שילוח בין-לאומי ולוגיסטיקה. אנחנו היינו מספקים שירותי שילוח בין-לאומיים ליבואנים בעזה, וגם זה בעידוד של מדינת ישראל, כמובן כל הסחורות וכל הדברים האלה. עם פרוץ המלחמה, כתוצאה מהמלחמה - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, אנחנו יודעים, על פרוץ המלחמה אנחנו כבר יודעים, אנחנו גם יודעים מה קרה אחרי זה, אנחנו מבקשים מה את מבקשת. 

 << אורח >> איילת ברקוביץ': << אורח >> 

נוצר חוב אבוד של מיליוני שקלים ואנחנו לא עומדים באף אחד ממסלולי הזכאות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה חברת אוריין עושה? 

 << אורח >> איילת ברקוביץ': << אורח >> 

שילוח בין-לאומי ולוגיסטיקה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

למה אתם לא עומדים במתווה? 

 << אורח >> איילת ברקוביץ': << אורח >> 

אנחנו לא במחזורים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מעל 400? 

 << אורח >> איילת ברקוביץ': << אורח >> 

כן, אבל עדיין נוצר לנו הפסד משמעותי וצריך לתת לו מענה. היה לי חשוב לחדד מעבר לסחורות שדובר הרבה, גם על נותני שירותים היקפיים שגם סבלו נזק משמעותי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

המחשבה שלנו היא לבקש שיכירו בחובות האבודים בדיוק כמו כל נזק מלחמתי אחר. במקרה שלנו אני יודע שהסוחר העיקרי שחייב לי בערך 2 מיליון שקל, הופצץ גם הבית שלו וגם המחסן שלו, אין סחורה, ואם נשאר משהו אחרי הפצצה זה מזון, זה הכול נבזז. אין מצב שאני אקבל, לא את הכסף ולא את הסחורה. אז אני מבקש פיצוי לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> עוזיהו ליכטנברג: << אורח >> 

מה שאני רוצה להגיד, להכניס מסלול חדש לחובות אבודים. 

 << אורח >> אילנית פינשטיין: << אורח >> 

אני סמנכ"לית הכספים של אמבר, שזה מכון תערובת. אני רוצה להוסיף, מהפן החקלאי, אנחנו ספקי המזון למעשה במדינה, ספקי מזון מאוד גדולים, אם זה בתערובות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לבעלי חיים בעיקר? 

 << אורח >> אילנית פינשטיין: << אורח >> 

לבעלי חיים, ודאי. היינו ספקים גדולים מאוד מעזה. מבחינתנו זה חובות מאוד גדולים שנשארו ואני מצטרפת פה לבקשות להכיר גם בחובות עצמם ולא רק בנושא של המע"מ, כי הסכום הארי פה הוא בסוף החובות ולא המע"מ. 

מבחינתנו בסוף אנחנו יושבים בדיוק בעוטף, יש לנו לולים שם, יש לנו המון המון לקוחות בצד השני, הצפוני, שנפגעו, לולים שנפגעו, המחזורים שלנו נפגעו, אבל גם אנחנו לא עומדים ב - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה, בקשתך הובנה. 

 << אורח >> אילנית פינשטיין: << אורח >> 

יש לנו גם לקוחות גדולים מאוד בארץ שנכנסו לסחרור בגלל המצב ואנחנו מוצאים את עצמנו בחובות של עשרות מיליונים בגלל הנושא של המלחמה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ברור. תודה רבה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

כבוד הרב, אילן דיין, אתה יודע איזה כוכב הוא? הוא מופיע אצל ארז טל כל ערב, מסביר להם מה זה עזה, מסביר להם בדיוק, עשה הסבר מאוד טוב. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

משתדל. שלום. אנחנו רצינו להציג את הבעיה שאנחנו נקלענו אליה. אילן דיין, יצרן אופנה בדרום תל אביב, מעסיק 14 עובדים. היית אצלי בעסק, כבוד השר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני לא שר.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

הוא לא רוצה להיות שר. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

נולדתי באופקים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש לך שתי מעלות, גם יש לך עסק בדרום תל אביב וגם נולדת באופקים. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

אני מאלה שנפגעו בנושא הזה עם עזה. נשארו שם הרבה בדים, נשארו שם הרבה סחורות גזירים, אין לנו פיצוי, אנחנו אפילו ראינו תמונות בעיניים שלנו שהמקום קרס עם הבדים ורואים את הבדים שם זרוקים עם ההפצצות. 

אנחנו מבקשים פיצוי, אנחנו עסקים, אני והחברים שלנו, אני מדמה אותנו לפצועים שמהגוף שלנו יוצא הרבה דם ואנחנו חייבים פה במהירות מישהו שיפצה אותנו כדי שיצליח לשמור אותנו כעסקים שהנפיקו הרבה רווח למדינה. המדינה צריכה להבין איך לפצות את העסקים האלה כי אנחנו, העסקים הקטנים, מחוללי הצמיחה במשק, זה ידוע. 

אנחנו מבקשים, חבר'ה, קיבלתם מאיתנו לא מעט, בואו תבינו אותנו במצב היום שנפגענו. לא רק אנחנו מתמודדים עם עוד הרבה דברים בענף האופנה, אנחנו מבקשים, גם הנושא הזה שהיום נותנים למתחרים שלנו פטור מ-75 דולר, נותנים להם הכול, אנחנו משרתים בצבא, עושים עבודה, משלמים מס, ומבקשים פיצוי למצב הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. בבקשה, משפט. 

 << אורח >> אודי תמיר: << אורח >> 

העברנו הרבה בקר לעזה, יש לנו חובות של כ-2.5 מיליון שקל. קודם כל אני שמח שאתה העלית את הדיון הזה וכל הכבוד לכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

החברים הציעו את זה והנשיאות הכירה בזה ואני גם כן שמח על כך. 

 << אורח >> אודי תמיר: << אורח >> 

שגם נרגיש שזה לא בושה שעבדנו עם עזה ושעודדו אותנו ושזה לא בושה, אנחנו לא צריכים להרגיש בושה עם זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, לא, לא. 

 << אורח >> אודי תמיר: << אורח >> 

אני מצטרף לכל מה שאמרו לגבי פיצוי לא עקיף של ה-33%, זה מאוד חשוב, וגם האמירה הזאת שיש התנתקות כלכלית מעזה, זה גורם לצד השני גם לא לרצות לשלם לנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. סגן אלוף ניר עוז, ראש ענף כלכלה. 

 << אורח >> ניר עוז: << אורח >> 

כחלק מהמדיניות האזרחית ביטחונית שהייתה נהוגה עד פרוץ המלחמה הייתה מדיניות שמאפשרת לייצר קשרים כלכליים בין רצועת עזה לישראל, גם בתחום של יבוא וגם ביצוא, דו כיווני, ואפשרנו דרך עבודה משותפת עם רשות המיסים ומשרד האוצר לייצר תהליכים של גביית מע"מ מסודרת והתחשבנות מסודרת בין הצדדים. אנחנו עוד לא יודעים איך ייראו הקשרים הכלכליים בין רצועת עזה לישראל ביום שאחרי המלחמה, הדבר הזה עוד נמצא בדיונים ועוד דורש איזה שהיא דירקטיבה מדינית. אז בנוגע למה שיקרה ביום שאחרי אנחנו עוד לא יודעים להגיד, זה כמובן ברור, כשאנחנו מבינים שהקשרים מול איו"ש נכון לכרגע יישארו כסדרם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, אבל אני רוצה לדעת לגבי נושא הדיון, לפצות את אלה שאתה אמרת שדי עודדו אותם לעשות את העסקים, גם יצוא וגם יבוא, הם מפסידים את כל הכסף שלהם שם. האם מדינת ישראל צריכה לפצות אותם כמו שהיא מפצה בעלי עסקים אחרים? 

 << אורח >> ניר עוז: << אורח >> 

אז אני אגיד ככה, אנחנו כחלק מהמדיניות אפשרנו לבצע את כל הקשרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, את זה הבנו. 

 << אורח >> ניר עוז: << אורח >> 

אני לא יודע אם להגיד עודדנו או מי עודד, אני לא יודע להגיד, אבל בוודאי שמדינת ישראל כחלק ממנגנון פיצוי שעושים לכל העסקים, אותו דבר גם רלוונטי לעסקים שהיו מול עוטף עזה - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

סליחה, אני לא ביקשתי ממך לגבי הנושא של העידוד וזה, יש מכתב של שר בממשלת ישראל שמופקד על העניין הזה שהוא אומר, העוסקים, חלק מעבודתם לפני המלחמה בעידוד ותמיכת המדינה, הם עבדו עם מתפרות ברצועת עזה. אני לא מבקש ממך אישור לדברים שלו. זה שזה נעשה בעידוד ובתמיכה אני יודע, אנחנו כולנו יודעים את זה, הייתה לזה גם קונספציה מאוד ברורה, אנחנו מבינים למה. אנחנו עוסקים במה עושים עכשיו עם העוסקים האלה שאיבדו את כל כספם. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

ברשותך, היושב ראש, נראה לי שזו שאלה יותר אוצרית. אני לא יודע מה מצופה להגיד על - - - 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

לשאול אם אפשר להוציא את הבדים, אם הוא כנציג משרד - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, לא, לא, רגע. אנחנו נמצאים בוועדה בכנסת ובכנסת הדבר הכי חשוב שעושים זה מדברים וכשנמצא פה נציג משרד הביטחון, שמשרד הביטחון הוא חלק מהעניין הזה שעליו אנחנו דנים, הוא יכול להגיד שזה לא עניינו, זה עניינכם, אבל מותר לו לתת לו להביע עמדה. זאת השאלה, מה העמדה שלך? 

 << אורח >> ניר עוז: << אורח >> 

עמדתי שככל שאוכלוסייה ישראלית נפגעה כתוצאה מהמלחמה נכון למצוא מנגנונים ואפשרויות לפצות את בעלי העסקים, וכמובן שזה עניין אוצרי ועניין של משאבים שקשורים בכנסת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמירה פגז, אמירה טובה. תודה רבה, ניר. רמי יצקן ואיתן ישראלי ויואל חלימי. אנחנו מבקשים לדעת שני דברים שהעלינו כאן. קודם כל לגבי המע"מ. המע"מ זה נראה דבר כאילו מדינת ישראל נוהגת לא בהגינות. לאנשים אין את הסחורה, גובים מע"מ ממישהו שיש לו סחורה, מכר, הרוויח 100 שקלים, גובים ממנו עוד 17 שקלים. פה אין, לכל הדעות אין להם את הסחורה, הם לא מכרו, הם לא קיבלו כסף, ואם קיבלו צ'קים הצ'קים חזרו, הבנקים בעזה קרסו. אז דבר ראשון אני רוצה לדעת לגבי הנושא של המע"מ. ומה שהחברים ביקשו, האם אפשר לצמצם את המועד, לקבוע שלושה חודשים, כמו שהוצע כאן, במקום שישה חודשים. אנחנו יודעים מה שקרה שם, זו תמונת המצב. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו מבקשים לדעת תשובה לגבי הנושא הזה, האם להכניס מתווה חדש לגבי אלה שהסחורה שלהם בעזה, באופן ספציפי לגבי המקרה הזה, אנחנו לא מבקשים על דברים אחרים, אנחנו מבקשים על זה, לתת פיצוי. שאנשים יבואו ויגידו, זה מכרנו, יש אפשרות לבדוק את זה או שהוא יגיש תצהיר, ולתת לו פיצוי.

אני מבקש משלושתכם, כל אחד בעניינו, תשובה תוך שבוע. בשבוע הזה אנחנו נפגשים איתכם, איתכם הכוונה עם משרד האוצר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש תקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה שאמרת לי, אני כבר שבועיים צועק להם שצריך להביא תקנות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יותר משבועיים. אנחנו יותר זמן צועקים, חודש לפחות. 

 << אורח >> אלונה מירון: << אורח >> 

מה לגבי מתווה של סחורה שנכנסה לתפירה, אני לא מכרתי סחורה, הכנסתי למתפרה. אין לי חשבונית. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

גם, ברור, זה חלק מהעניין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אל תסמכי כל כך, עד שנקבל מהם תשובות נצטרך הרבה להילחם, זה לא פשוט.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, בכל אופן, לדעתי לפחות, הגדלה של 50% זה לא פתרון פה, כלומר הגדלה מ-22% ל-33%, זה לא ייתן את המענה. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

כבוד היושב ראש, אמרתם שאתם תיתנו לנו דיון מהיר כמו שעשיתם עם הרכבים החשמליים, תעשו לנו דיון מהיר, שבועיים ועוד שבועיים ועוד שבועיים, אנחנו לא נקבל פיצוי, בסופו של דבר אנחנו ניעלם פה מהנוף של היצרנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רק רוצה שתדע, במערכת השלטונית במדינת ישראל הממשלה היא זאת שצריכה להחליט, שר מתוך הממשלה או כמה שרים מתוך הממשלה, אליהם פניתי. אנחנו לא יכולים להחליט, אנחנו יכולים לאשר אם הם יחליטו, אנחנו לוחצים עליהם בכל הכוח על מנת שזה יקרה. אנחנו לחצנו עליהם על הרכבים החשמליים, רצינו שיבטלו בכלל את המיסוי הזה מסיבות שונות שעלו כאן בדיון. לפחות החלק הזה, בגלל החותים, שהסחורה לא מגיעה, אל תעשה היקש - - -

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

אני לא באתי להגיד משהו נגד האנשים ההם, אני רק אמרתי שצריך לטפל בנו בזריזות כי אנחנו ממש גוססים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היושב ראש, זה אותו עניין, כי כשהחותים סוגרים את הים האדום גם לא יהיה טקסטיל במדינת ישראל, אם אנחנו לא נדאג להם הענף הזה יקרוס ואי אפשר להחזיר את הגלגל. 

 << אורח >> אילן דיין: << אורח >> 

אני מדבר משם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, הכול בסדר. אני מדבר עם השרים כבר שבועות ארוכים, המכתב הזה של ניר ברקת זה אחרי שיחה ארוכה שלי איתו שסיפרתי לו מסיפורים שלכם שלא הכרתי קודם, שהכרתי רק ממה שאתם אמרתם. אני מבקש בתוך שבוע תשובות על השאלות האלה, אם יש לכם תשובה לפני שבת עוד יותר טוב. 

גם תשובה שלילית היא תשובה. אני ממשיך את הדיון הזה, אם התשובה היא חיובית אז סיימנו. אז בסדר, אז אנחנו גם נראה מה אתם מתכוונים לעשות. אם התשובה היא שלילית אנחנו נמשיך פה את הדיון, אני אבקש משר האוצר שיבוא או מהמנכ"ל שיבוא, נמשיך את הדיון. אתם נמצאים כאן בשבוע הבא בגלל הנושא של מתווה הפיצויים על נובמבר-דצמבר, אף אחד מאיתנו לא יישב בשקט אם הבעיה הזאת לא תיפתר, אתם תשמעו את הדברים האלה ולכן אני מבקש תשובה. 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

ברשותך, אני מבקש מאנשי האוצר, מעבר למה שביקש היושב ראש, פשוט תחשבו על מתווה אחר, לא ה-33%, לטובת הסחורות שנשלחו לשם. יש שם סחורות, זה לא כסף, זה לא שמכרו להם עם חשבונית, שלחו סחורות לשם. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

עוד מילה קטנה לבחור מהאוצר. כרגע האוניות שם בסין לא אוספות סחורה של טקסטיל, פחות או יותר 50% לא עולה על האונייה. אני צופה שבאפריל-מאי הקרוב, התחלת עונת הקיץ, יהיה פה מחסור מטורף והמחירים יעלו לשמים, אתם תהיו חייבים אותנו. אנחנו כרגע מביאים בטירוף בדים כי אנחנו יודעים שיהיה פה מחסור, הם לא אוספים סחורה בסין. אם אנחנו לא נהיה קיימים לא יהיה מה שיצנן את המחיר, אם החבר'ה האלה לא יחזרו לעבוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. ולדימיר, תגיד סיכום וגם אתה. . 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק אחזור על מה שאמרתי, אני חושב שקיצור תקופת ההבשלה של חוב אבוד זה משהו שמתבקש וזה יחסית פשוט. אפשר באמת לעשות את זה מהיום למחר אם יהיה רצון. שוב אדגיש שהפתרון שקיים היום במתווה לשיקול דעתו של המנהל להגדיל את התשומות ב-50% זה לא ייתן מענה במקרה הזה, והמדינה יכולה לפצות וחייבת לפצות ואני מאוד מקווה שנקבל תשובה חיובית תוך זמן קצר. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. חבר הכנסת יצחק קרויזר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תודה, אדוני היושב שראש. שוב אני מצטרף לנושאים שהעלה עכשיו חבר הכנסת בליאק, גם עם החזר המע"מ למרות שזה יהיה רק ממש איזה שהיא תקווה קטנה לאותם עסקים להמשיך ולשרוד. ולנקודה הסופית, בדיוק כמו עם הרכבים, מה שאתה ציינת, אדוני היושב ראש, ברגע שהים האדום ייחסם לא ייכנסו מכולות, ענף הטקסטיל הישראלי ייפגע, יימחק, לא יהיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, זה עוד ענף שיילך וייגרע ואנחנו שוב פעם נמצא את עצמנו עם בעיית יוקר המחיה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

חבר הכנסת יצחק קרויזר, אתה יושב ראש סיעת עוצמה יהודית, לא? סיעת הציונות הדתית? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, עוצמה יהודית. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אז אתם באותה סיעה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אל תתערב בפוליטיקה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

לא, אם יש פה תמימות דעים בין אופוזיציה לקואליציה למה זה לא קורה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא קורה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

למה? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יש פה תמימות דעים עם כל מי שיושב כאן ואנחנו נחכה לתשובות של משרד האוצר, אנחנו לא נעזוב את העניין הזה עד שנקבל תשובות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל שים לב, אנחנו יזמנו את הדיון. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אני רואה, זה גם קואליציה וגם אופוזיציה ואנחנו כאילו עכשיו מחכים לגודו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה גם קואליציה וגם אופוזיציה וגם אני בעניין. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל ממשלה זה רק קואליציה, שים לב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא יהיה טוב אם אתה תדגיש את זה מכיוון שאז חברים בקואליציה יגידו רגע, מה שהממשלה מחליטה אנחנו לא מתערבים. אנחנו מתערבים, חברי קואליציה מתערבים, זה אי צדק משווע לאנשים האלה. אנחנו מבקשים את התשובות, כפי שאמרתי, שזה יהיה בנפש חפצה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

וברוח טובה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, בדיוק. תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>