פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת הפנים והגנת הסביבה 09/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 161 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (09 בינואר 2024), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> 1. מצב המועצות האזוריות והיישובים בקוו העימות – הטיפול של משרדי הממשלה השונים. 2. קידום החלטת ממשלה להגדרה ופתרון לתושבי היישובים שהתפנו שלא במסגרת החלטת הממשלה. 3. דחיית הבחירות לרשויות קו העימות והמשמעויות הנובעות מכך. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר יוראי להב הרצנו חוה אתי עטייה נאור שירי חברי הכנסת: יצחק פינדרוס יבגני סובה מוזמנים: תא"ל אלון פרידמן – מפקד מרכז עורף, פצ"ן, משרד הביטחון יוסי מצליח – מנהל מכלול רשויות, מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון דויד סויסה – ר' מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון אורנה ליכטמן – ר' חט' תשתיות, היח' להתיישבות, משרד הביטחון רונן כהן – מנהל מכלול תשתיות, מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון מעיין המרשלג – עוזרת ר' מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון ווהיב פארס – רת"ח מל"ח מחוז צפון, רח"ל, משרד הביטחון רונן פרץ – מנכ"ל משרד הפנים עינב פרץ – ממונה מחוז צפון, משרד הפנים ידידיה – משרד האוצר ואיל כיוף – מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות רבקה חיידר – מנהלת נפת עכו, משרד הרווחה חיים ביבס – יו"ר מרכז השלטון המקומי עבדאללה חיר אלדין – ראש המועצה המקומית חורפיש משה דוידוביץ' – ראש המועצה האזורית מטה אשר שי חג'ג' – יו"ר מרכז המועצות האזוריות בני בן מובחר – ראש המועצה האזורית מבואות חרמון ניר מאיר – מזכ"ל התנועה הקיבוצית ראדי נג'ם – ראש מועצת בית ג'אן רונן מרלי – ראש עיריית נהריה אילן אור – ראש המועצה המקומית יסוד המעלה גבי נעמן – ראש המועצה המקומית שלומי שמעון גואטה – ראש המועצה האזורית מעלה יוסף אדגר דכואר – ראש מועצת פסוטה מודי סעד – יו"ר מועצת יאנוח-ג'ת ארקדי פומרנץ – ראש עיריית מעלות-תרשיחא דקלה נסימי – עו"ד, מייצגת יישובים בצפון ענבר בזק – מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון חיים רוקח – ראש המועצה האזורית גולן אליאס אליאס – ראש המועצה המקומית ג'ש גיורא זלץ – ראש המועצה האזורית הגליל העליון עמית סופר – ראש המועצה האזורית מרום הגליל אלי רצ'בסקי – מנהל קהילה קיבוץ כפר בלום מרסלה שלח – מנהלת קהילה מועצה אזורית הגליל העליון ונציגת התושבים הדס בן זיו סולניק – מנהלת קהילה נאות מרדכי ונציגת התושבים פנינה בורנשטיין – מנהלת קהילה קיבוץ כפר סאלד חאתם עראף – ראש מועצת מעיליא כפיר מצויינף – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי פנינה אייזנברג – נציגת התושבים עדי פרסלר – נציגת התושבים אורית דניסמן – נציגת התושבים משתתפים באמצעים מקוונים: שלומי הייזלר – עו"ד, מנכ"ל משרד האוצר רישום פרלמנטרי: דניאל גלין, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. מצב המועצות האזוריות והיישובים בקוו העימות – הטיפול של משרדי הממשלה השונים. 2. קידום החלטת ממשלה להגדרה ופתרון לתושבי היישובים שהתפנו שלא במסגרת החלטת הממשלה. 3. דחיית הבחירות לרשויות קו העימות והמשמעויות הנובעות מכך. << נושא >> << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> אנחנו צריכים לארח פה את יושב-ראש ועדת הפנים, את חבר הכנסת יעקב אשר, את חברי הכנסת שהגיעו לפה, הבאנו לקו העימות, את מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, שמלווה אותנו בתקופה האחרונה ליווי צמוד אל קו העימות הצפוני. הגורם הממסדי הממשלתי הצמוד ביותר מול קו העימות הוא מנכ"ל משרד הפנים, ואנחנו לא ביום של תודות, אנחנו ביום של מלחמה, כשפה בפיקוד צפון נופלים כטב"מים בתוך הפיקוד. זה לא יום לשמחה, אבל אנחנו כקו עימות מצפים שהממשלה תעשה יותר ותדבר פחות, ואני שמח שאחרי שהיינו בישיבת ועדת הפנים, אדוני יושב-הראש, נאותת ואמרת בישיבה, "אני רוצה להגיע לקו העימות עם חברי הכנסת של הוועדה ולראות בעיניים", ואני אומר, טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. נמצאים איתנו פה גם יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ואני שמח שבאת אלינו, אתה גם אורח כבוד, חברי וידידי הטוב שי חגג', יושב ראש השלטון האזורי, נמצא פה גם ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית - - - אדוני יושב-הראש, תראה, אני אומר פה לא כקלישאה, נמצא פה גם, סליחה, - - - פיקוד צפון שעובד איתנו בשוטף ובעצם הוא הכתובת שלנו מול האתגר הגדול פה, מול החיזבאללה, אלון פרידמן שעושה עבודה נהדרת. אדוני יושב-הראש, מאות אלפי עיניים נושאים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר וזו ישיבה רשמית של הוועדה, קודם כל תודה למנהלת הוועדה על הכל, ואני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, כאן בקו העימות. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> חברי הכנסת, אדוני יושב-הראש, א', אנחנו שמחים שהכנסת ונבחריה יורדים לשטח. לפני שנים רבות, היה אוטובוס מנכ"לים וראש הממשלה היה יורד עם מנכ"לים לצפון ולדרום והם היו חשים את השטח. אני חושב שככל שהזמן נוקף נהיינו יותר היברידיים, יותר זומים, יותר מדברים בשח רחוק, פחות קשובים לשטח, פחות מבינים מה קורה. מאות אלפי עיניים נשואות אליכם. מבחינתנו אתם המחסום האחרון לפני הקריסה של הצפון, ואני אומר את זה לא כקלישאה אדוני יושב-הראש. אם לא תתקבצו ותראו את קו העימות הצפוני, בסופו של יום, תבוסת החרפה של החברה הישראלית תחול על כולנו, ובראש ובראשונה על נבחרי הציבור. כל הזמן מדברים איתנו בסיסמאות, חיזוק הצפון, הפנים לצפון. נער הייתי וגם בגרתי, הייתי גם מנכ"ל במשרד ממשלתי, וכל האמירות עד עכשיו בקשר לצפון היו מכובסות, יותר דיבורים ופחות מעשים, יותר אמירות ופחות תקציבים. אנחנו נמצאים בחבל הארץ היפה ביותר במדינת ישראל, מיקרו-קוסמוס של מדינת ישראל. יש פה יהודים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, מוסלמים ובדואים. כולם גרים באותו אזור נפלא ויודעים לחיות בהרמוניה ואנחנו לא זקוקים למהו"ת ולא זקוקים לסיוע כזה או אחר שיהיה רק במלחמה. אנחנו זקוקים לממשלה שתסייע להרים את הצפון פעם אחת ולתמיד, כמו שהיא עשתה - - - בדרום. עכשיו צריך להיות גם זמן הצפון. הממשלה לא צריכה לדבר איתנו בגלל שיש מלחמה, היא צריכה לפעול בכל הרבדים. יש לנו למעלה מ-70,000 מפונים, אדוני יושב-הראש, והאנשים האלה משוועים לפתרונות. אנחנו לא הבעיה של מדינת ישראל, אנחנו הפתרון שלה. אם מדינת ישראל חפצת חיים, אם הצפון לא יהיה חבל ארץ משגשג ואם לא יחיו פה בבטחה תושבים, כל מדינת ישראל תרעש. אנחנו מצפים קודם כל מהממשלה ומהקבינט הביטחוני להחזיר את התושבים שלנו בבטחה לצפון, בלי סיסמאות, בלי הסדרים כאלה ואחרים שהנייר סובל אותם, אבל העט שכתובה שתחתום עליהם לא תהיה שווה את הדיו הזו. אנחנו מצפים להחזרת הביטחון האמיתי. צה"ל יכול לעשות את זה, אנחנו סומכים על צה"ל כולנו ב-100%, רק צריך לתת לצה"ל לנצח. אני לא מדבר בסיסמאות. ברשותך, אפשר לתת לחיים ביבס לומר כמה מילים? בבקשה. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> צהריים טובים לכולם, מכובדיי היקרים, יושב-ראש ועדת הפנים, יושב-ראש יישובי העימות שלנו בצפון, דוד הורוביץ, חברי היקר, ראשי הרשויות, ראשי המועצות. בפתח דבריי קודם כל אני שולח תנחומים למשפחות חיילי צבא ההגנה לישראל שנפלו אתמול באירועים ברצועת עזה ולשלוח החלמה מהירה לכל הפצועים. ראשי הרשויות של קו העימות, אדוני יושב-הראש, נמצאים כבר שלושה חודשים בקו החזית, להבדיל מהדרום, שם הצבא נכנס בעצימות מלאה וטיפול מלא עם כל מה שצריך, ובצפון אנחנו נמצאים בסוג של מגננה. בסופו של דבר יש פה גם מפונים, חלקם נמצאים גם אצלי בעיר, חלקם אני פוגש ביומיום באזורי המרכז והם נמצאים בכל מקום. אנחנו משתדלים בערבות ההדדית שלנו לתת את מה שצרך כדי לטפל בהם, אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהם החזית שלנו. אני קורא לזה עוטף ישראל. יש צפון, דרום ומזרח. עוטף ישראל צריך לקבל את הביטוי המלא, לא רק בדיבורים, אלא במעשים ומשאבים, כדי לטפל בהם בכל הדברים. קודם כל בביטחון, אחר כך לצד זה בכלכלה, בביטוח של התעסוקה, בתיירות, לתת להם את כל מה שצריך כי אם הם לא יהיו, אין מרכז. הם בסוף החוסן של מדינת ישראל. הם המגן האמיתי. אם מישהו חושב שרק באזור המרכז אפשר לקיים את הדבר הזה, הוא טועה. יושבים פה מראשי מועצות אזוריות, ראשי מועצות מקומיות, חברים שלנו מהמגזר הערבי, הדרוזי, הנוצרי. כולנו נמצאים במעטפת אחת. מדינת ישראל קיבלה החלטה ב-2018, מה שנקרא "מגן צפון", 5 מיליארד שקלים. היו אמורים לתת בכל שנה 500 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו התחילו עם 500 מיליון שקל. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> חמש שנים חלפו. כמה הם הוציאו? 500 מיליון. בזמנו, כשעשינו שביתה כולנו ביחד שמנו אז, דוידוביץ' ואני, 100 מיליון שקלים, ואמרנו "תיישמו". גם את זה הם לא יישמו, גם את זה הם לקחו לעצמם. בסוף אתם כוועדת הפנים, התפקיד המרכזי שלכם הוא לפקח על העמידה בתוכניות אנחנו לא מפלגה בכנסת, אין לנו שום דבר אחר. יש לנו ראשי רשויות ואנחנו הזרוע הביצועית האמיתית של מדינת ישראל. אם אנחנו לא נהיה חזקים, בסופו של דבר המדינה לא תהיה חזקה. יש שני גורמים במדינת ישראל שיודעים לנהל אירוע ברמת התושבים, הצבא עם פיקוד העורף, שלטון מקומי, הרשויות המקומיות, כל אחד מהם מהרגע הראשון נמצא מתחת לאלונקה. לא מביאים בחשבון ששבועיים לא ראינו את הממשלה בכלל, והוצאנו עשרות מיליונים מהכיס. רק אחרי שבועיים, המדינה החלה לבצבץ ולצאת החוצה, ולקח חודש וחצי כדי שיעבירו את מה שמגיע לנו. בדרום המדינה הקימה את מנהלת תקומה, נתנה מימון והם יצאו לדרך. פה יש לנו מנהלת מגן צפוני, וצריך לתת את המשאבים בדיוק כמו בדרום, בדרך הקצרה ביותר. פה החליטו, ואני מכבד את ההחלטה, להעביר את זה דרך משרדי הממשלה, ומשרדי הממשלה צריכים להעביר מיידית את הכסף. אי אפשר לעבור את הבירוקרטיה של משרדי ממשלה. אם לא יהיה פה קיצור הליכים, שמנכ"ל משרד הפנים מקבל את המנדט להוציא כסף מיידית, לא להיות תלוי באיזה פקיד במשרד האוצר. אם תושבי הצפון שגרים היום במרכז שנמצאים שם, יתרגלו לרעיון, לא יהיה אף אחד שיחזור. החוסן האמיתי של מדינת ישראל זה לא אף אחד אחר, זה עוטף ישראל – הצפון הדרום והמזרח זה החוסר שלנו. הם צריכים לקבל הרבה יותר מכל אחד אחר מאיתנו. ולכן אנחנו חייבים להיות שם, בנושא לצד זה שאנחנו מובילים את התוכנית להחזיר לתושבים את הביטחון האישי והחוסן שהלכו לאיבוד, אם זה נושא של סיירות ביטחון, אם זה נושא של הגדרת השיטור העירוני, אם זה נושא של אבטחת מוסדות חינוך ועירייה אחרת לגמרי וזה כל זה שווה מיליארד שקל. מפעילים עלינו לחץ דרך גורמים כאלה ואחרים להחזיר את אתרי הבנייה ותשתיות. זה לא יקרה. עד שהמדינה לא תהיה שותפה בזה שאנחנו ניתן ביטחון לתושבים, זה אומר סיירות ביטחון, עיבוי מערך האבטחה של מוסדות החינוך. כל הדברים האלה ביחד צריכים להתחבר, ורק לסבר לכם את האוזן, אנחנו מכניסים 45 מיליארד שקל בשנה לכיס של האוצר, ולא תהיה חזרה. אנחנו לא נחזור ל-6 באוקטובר. הקונספציה קרסה, תפיסת הביטחון השתנתה ואנחנו עומדים על כך. עוטף ישראל צריך לקבל ביטוי מלא לא בדיבורים, אלא בתקציבים, בתוכניות, בדברים שעובדים, לצד הביטחון האישי והחוסן של תושבי מדינת ישראל. הם כבר לא סומכים על אף אחד, הם רוצים לראות בעיניים את הדברים, והם צודקים במאה אחוז. אנחנו פה כשלוחה כדי לתת להם את הדברים בצורה מלאה, גם בעוטף וגם בביטחון האישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל, תודה שהמועצה מארחת אותנו, שאנחנו נמצאים כאן בכפר חורפיש. תודה רבה לך על האירוח, משה, לך ולכל הצוות, לידידיי חברי הכנסת שנמצאים כאן מסיעות הבית השונות, ולמנכ"ל משרד הפנים. יש פה ראשי רשויות, ראשי עיריות, ראשי ערים, ראשי מועצות מקומיות, ראשי יישובים וראשי מועצות אזוריות. מדינת ישראל היא מדינה אחת, צפון ודרום זה דבר אחד. בדרום עברנו טראומה קשה מאוד, אבל אנחנו במצב של שיפור, המצב בצפון שונה לחלוטין, אין התקדמות, להפך. זאת סטגנציה של חוסר ודאות מהרבה סיבות, וחלק מהן זה גם הדרום. אנחנו עוד לא יודעים לאן הולכים בצפון. בצפון שכולנו אוהבים לבלות בו בימים כתיקונם יש חוסר ודאות, וחוסר הוודאות הזה בעייתי ופוגע מאוד בתושבים. אנשים לא יודעים מה יהיה מחר. יש לנו שלושה נושאים שאנחנו רוצים לדבר עליהם, ואני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לדיון ביטחוני. היה דיון בוועדה שיזמו כמה מחברי הכנסת שנמצאים כאן היום, ואי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו ועדה, לא משרד ממשלתי, אין לנו משאבים. זה קשה כשאתה בא מנקודת המבט הזאת, קשה לך להבין ולתכלל את המספרים שאתה מחליט עליהם ואת היומיום. ביום חמישי תתכנס הממשלה לדיון על התקציב. אין ספק שבתקציב הזה חייב להיות מצב שבו מטפלים בדיוק בנושאים הללו, ושיטופלו בצורה כזו או אחרת עם הכרה ועם פיקוח, והכל דרך הרשויות המקומיות. החלטות ממשלה רוחביות הן בעייתיות, ואני חושב שהממשלה צריכה לבנות את המנגנונים הללו באומץ דרך הרשויות המקומיות וכמובן שהאחריות גם שלכם. ראשי הרשויות צריכים להיות אחראיים, אנחנו צריכים לדעת לספק לכם את הכלים ולדאוג שהממשלה תספק לכם אותם. אני רוצה עכשיו לתת לכם, חברי הכנסת, את רשות הדיבור וכמובן שאנחנו נסכם. שלוש הנקודות שאני רוצה לדבר עליהן הן כמובן מצב הרשויות בקו העימות של משרדי הממשלה השונים, וגם לדבר על קו העימות כולו, לאו דווקא היישובים המפונים או המפונים בחלקם, שנמצאים כאן כולם. אני רוצה לדבר על נקודה שדיברנו עליה בישיבה הקודמת, על הפתרונות אד הוק, באותם יישובים שבהם יש תושבים שהתפנו מעצמם. צריך למצוא לזה פתרון נכון וחכם. יש עבודה שמתנהלת בעניין הזה, ויש רצון, מה גם שמנכ"ל משרד האוצר היה אמור להיות כאן איתנו בדיון, והוא לא הגיע בגלל דיוני התקציב, אבל יעלה בזום בהמשך הישיבה לכמה דקות. חשוב לי שכולם יהיו רתומים. גם אגף התקציבים נוכח בזום. זה הנושא השני. הנושא השלישי שנדבר עליו הוא שגרת החיים, להראות שאנחנו עדיין מתקיימים כאן. הייתי רוצה לשמוע התייחסות שלכם לנושא. אני רוצה לשמוע את דעתכם, דעות כאלה ואחרות על יישובים שהם כמעט לא מפונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באנו עד לפה לשמוע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארבעה ראשי רשויות או מועצות או מועצות אזוריות וחבר כנסת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לנו יש תמיד זמן לדבר. באנו לשמוע. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> נרצה שכמה ראשי רשויות יתייחסו לסוגיות, ואני מבקש מראשי הרשויות, מחבריי ומעמיתיי להתייחס לסוגיות שיושב-הראש ביקש. << דובר >> בני בן מובחר: << דובר >> אני קורא לחבריי שיסתכלו מי חברי הכנסת ומי המנכ"לים שהגיעו לפה. תודה. << דובר >> ראדי נג'ם: << דובר >> שמי ראדי, ראש מועצת בית ג'אן. ב-7 באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה. מאז אין פרנסה ביישוב. גם העובדים שעבדו בקו העימות חסרי פרנסה עכשיו, והם צריכים עזרה. המושג "שגרת חירום" מטעה – שהממשלה תחליט – או חירום או שגרה. אי אפשר לחיות בשניהם. לפעמים קובעים פרמטרים בלי לחשוב על גורמים משפיעים כבדי משקל כמו היישוב בית ג'אן, שהוא צמוד דופן להר מירון, ובהר מירון נפלו בשבת עשרות רקטות. חלקן נפלו בשטח חקלאי ששייך ליישוב. אי אפשר לבוא להגיד שאותו יישוב לא יכלל בתקנות של מס רכוש לצורך 1, 2, 3. בפרמטרים אני מכבד מה שנקבע על ידי פיקוד העורף, אבל זה לא הכל. צריך להביא דברים אחרים בחשבון ולחשוב עליהם יותר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתה מתכוון? << דובר >> ראדי נג'ם: << דובר >> פקידי האוצר, עם פקידות של מס רכוש קבעו פרמטרים שקבע אותם פיקוד העורף. פיקוד העורף עשה חלוקת צבעים – יישוב ירוק, יישוב חום, יישוב אדום – אבל יש יישובים, אדוני, שקיים בהם צפי פגיעה. כל פספוס הכי קטן במירון פוגע ביישוב. יש כמה דברים שבאמת צריך לאמץ אותם כרוח הדברים פה, נושא של דו-קיום. את המושג הזה צריך למחוק. התברכנו לחיות פה ביחד וצריך לדעת לעשות את זה. בשאר הדברים, בבחירות למשל, אני אישית יישוב שמתנשא כמעט 1,050 מטר מעל פני הים. ב-27 לחודש יש שלג, נניח. מי ייתן לי פתרונות? איך אני אסיע את האנשים? קרה. יש הרבה פרמטרים, צריך להביא דברים אחרים בחשבון. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. מנכ"ל משרד האוצר יעלה בזום ואחר כך נמשיך. אפשר להעלות אותו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלומי, אתה איתנו? << דובר >> שלומי הייזלר: << דובר >> שלום. שומעים אותי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שומעים אותך. בתחילת הישיבה דיברנו בגדול על המצוקות. נשמח לשמוע אותך ואת המחויבויות שלך למשרד שאתה מייצג, לגבי המצב שבו נמצאות כרגע כלל הרשויות, גם המפונים וגם הלא מפונים. בקו העימות כולו. בבקשה, שלומי. << דובר >> שלומי הייזלר: << דובר >> מאה אחוז, תודה רבה. קודם כל, אני מודה על ההזדמנות. ברגע שנוכל, נשמח לעוד ישיבה בצפון. אנחנו לגמרי מבינים שצריכים לעשות מעשה, ומהר ככל האפשר מבחינת כל מה שקשור לצפון. אנחנו מכירים את הבעיות של המילואים ואת הבעיות של הזמנים. מבחינתנו זה דבר שהוא ראשון במעלה. אני מברך על ההובלה של רונן, ואני חושב שהוא עושה את הדברים בצורה טובה מאוד ואנחנו שותפים. רונן יחד עם גורמים נוספים וגם משרד האוצר מקדמים בעיקר בתקציב 2024, תקציב נכבד מאוד במה שקשור - - - ואני מאוד מקווה שאנחנו נוכל להביא ממש בימים הקרובים אישור לתקציב, בשורות גדולות בעניין הזה. יש נושאים שהם קשים, בעיקר מה שקשור לגורמים מדיניים מלחמת לבנון הצבאית. אנחנו מכירים את הבעיה, מנסים לפתור אותה מכל מיני כיוונים ומנסים למצוא פתרונות כמו שמצאנו באזורים אחרים. כרגע זה קשה, אבל אנחנו מאמינים שגם לזה יימצא בסוף הפתרון. מדובר על תוכנית כוללת גדולה מאוד שרונן מוביל אותה, והתקיימה ישיבה אחת. לקראת התקציב נערכו דיונים משמעותיים עם אגף התקציבים. אנחנו רואים מבחינתנו התחייבות גדולה מאוד לעניין הזה, מבלי להיכנס לפרטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אני לא חושב שכדאי שתיכנס לזה. << דובר >> שלומי הייזלר: << דובר >> מבחינת המחויבות, מדובר בתוכנית בהיקף גדול מאוד, ואנחנו מבינים את הסיטואציה המורכבת בצפון במשך הזמן. אלה פני הדברים. אני בטוח שרונן שמוביל את הצוות יוכל לפרט יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שהוא ירצה לפרט - - - הייתה חשוב לי הנוכחות שלך והאמירה שלך. אנחנו כמובן ניתן לך תמיכה מבחינתנו ואת הדחיפה שלנו. אני מודה לך, תחזור לדיונים ואני מקווה שלקראת סוף השבוע הקרוב נקבל לפחות את הבשורה הכוללת בעניין הזה. << דובר >> שלומי הייזלר: << דובר >> תודה רבה על ההזדמנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה לך, אדוני המנכ"ל. להתראות. << דובר >> רונן מרלי: << דובר >> צהריים טובים. אני אשתדל להיות קצר. אני לא יודע אם מדינת ישראל הוציאה כל כך הרבה כספים בעבר במלחמות כמו בפעם הזו. יש ניתוק מוחלט מההבנה מהן הבעיות שלנו, מהם האתרים שלנו, מהם מפונים. אני לא מפונה ולא מוכן להתפנות. ימות העולם. שלא תעיזו לפנות את נהריה. הבעיה היא שעכשיו הפכתי להיות קולט מפונים, ואני נמצא על קו המים, בין 5.8 ק"מ בצפון ל-11 בדרום. אני חושב שפשוט לא מבינים את פערי המיגון. גמלאים למשל לא יכולים לחזור לפעילות, אין במתנ"סים מרחבים מוגנים. מאות משפחות שכולות שהחיים שלהן הם ללכת למרכז יד לבנים, גם לא יכולים לחזור. לגבי החינוך, אני יכול להרחיב בעשרות דגמים שאין להם מיגונים. אני חושב שהמשימה שלכם היא להחזיר את התושבים הביתה הכי מהר שאפשר. איך תעשו את זה? אולי לא נפרט כאן, אבל צריך להקנות כמובן את הביטחון ותחושת הביטחון, אבל צריך לחזור הביתה וצריך לנצח וזאת המשימה המרכזית, ואתם צריכים לעשות את המקסימום כדי להחזיר אותנו הכי מהר לבתים ולנצח. אני ראש רשות חמש שנים, ואני אומר לכל מי שמגיע אליי, "גליל חלש – מדינה חלשה", "גליל חזק – מדינה חזקה". הגליל חלש, וזה כל כך עצוב לראות את זה. לא הושקעו בו תשתיות. כביש 6 הוא דוגמה קלאסית לאיך שהמדינה רואה אותנו. במלחמה כוללת של שתי חזיתות, אין שום סיכוי להעביר טנק אחד או מוביל טנקים אחד בוואדי ערה. אם לא יהיה כביש 6, אנחנו נתרסק לחלוטין. הוא יגיע מתישהו לנהריה, לשלומי, לגליל המערבי, לצומת כברי. זו תפיסה מעוותת של מדינה ש-5-6 עשורים ראשונים השקיעה בלב האסטרטגי שלה, בצדק כנראה, בין גדרה לחדרה, ולא בגליל ובנגב. אנשים רוצים להתפרנס. אני אדם ציוני, אני אוהב את המדינה, 28 שנה הייתי מפקד בצבא, נלחמתי. אפשר לתקן את זה, ויש פה גם אנשים מתוכנית הביטחון של אופק צפוני, תשתיות, חינוך, בריאות, תעסוקה, כי אין מקום יותר יפה ממדינת ישראל לחיות בו. תהיה תעסוקה, תהיה תיירות, יהיו תשתיות של בריאות כמו שצריך. בהתייחסות למספר המיטות ל-1,000 איש, בין המרכז לצפון, אתה מבין בדיוק איך הזניחו את החיים כאן. זה פתיר. בעשר שנים אנחנו הופכים את הגליל למקום הכי טוב בארץ, וצריך ליישב אותו. נהריה היא עיר שגדלה בחמש השנים האחרונות ב-15,000 תושבים. חברי הכנסת ויושב-ראש הוועדה, זה פתיר בהשקעה בתשתיות, בביטחון, בחינוך, בתעסוקה, בבריאות, בתיירות. יש כמה עוגנים שיש לנו להמליץ לכם, למדינת ישראל לעשות כאן בגליל, ופתרנו את הבעיה. אחר כך אנשים יעזבו את תל אביב ויגורו כאן, כי כיף לחיות כאן. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. << דובר >> אילן אור: << דובר >> אדוני יושב-הראש, חברי הוועדה, אני ראש מועצה עשר שנים. אני לא מתמודד לקדנציה נוספת, כך שאני לא נגוע בשום אינטרס אישי. הרשות המקומית היא לבנת היסוד של השלטון המרכזי במדינת ישראל. הכל עובר דרכנו. אנחנו מגיעים לתושבים, אנחנו מרגישים אותם ואנחנו גם מטפלים בהם בסופו של דבר באמצעות תקציבים שאנחנו מקבלים ממשרדי הממשלה. אנחנו במלחמה, ויש כרגע חילופי מהלומות, וההערכות הן שזה ילך ויחמיר והעימות יימשך כנראה לאורך זמן רב יותר מאשר בדרום, וכאן אני מבקש לקיים תוכנית שתתחשב לא רק בצמודי גדר מפונים, אלא גם בסמוכי גדר. אני יישוב שנמצא שמונה ק"מ מהגבול, ואף אחד לא דיבר איתי. אני לא יודע על מה מדברת התוכנית. אני מבקש לקיים איתי פגישה, להבין את הצרכים שלי. אנשי "אופק צפוני" היו אצלי, וזה מדהים. עסקנו בתחום הביטחון, אבל מעבר לביטחון יש לנו אתגרים אחרים שאנחנו מתמודדים איתם, חינוך, תעסוקה, רווחה והשוטף שלנו. אני מבקש לדבר איתנו ואני מבקש עוד דבר. במסגרת הקריטריונים להענקת תקציבים לרשויות, תורידו את העניין הסוציו-אקונומי. הוא מעוות ולא ממחיש את המצב הכלכלי של הרשות, אלא אולי של התושבים, וגם על זה יש לי מה להגיד. זו בקשה אחת שלי. בנושא הממ"דים, 50% מהאוכלוסייה נמצאת אצלי, אני שמונה ק"מ מהגבול, ללא מיגון. ביקשתי יותר מפעם אחת, בואו נצא במבצע של הענקת מענקים לתושבים בסדר גודל של 20-30 אלף שקל כדי לעודד אותם - - - עולה לבנות ממ"ד 150-160 אלף שקל ביישוב קו עימות בגלל קריטריונים של פיקוד העורף. בואו נעודד אותם. בנוגע לדחיית הבחירות - - - חיים מכיר את דעתי, במסגרת הנהלת המרכז של השלטון המקומי, ואני חבר הנהלה שם, אמרתי שאני חושב שזו לא העת לקיים בחירות. אני חושב שנכון שיש החלטה לצמודי גדר לא לקיים בחירות או לדחות את הבחירות, אני חושב שצריך להגדיר את זה בכל יישובי קו העימות על פי החלטת הממשלה או ביישובים שהם סמוכים, כי זה לא מצדיק בחירות. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> פסוטה זה יישוב בקו העימות. על מנת לחדד את האבסורד בהחלטת שר הביטחון לפנות חלק מהיישובים שהתייחסה אליהם החלטת הממשלה 975 מול 1810, שמעתי את הדיון ב-1 בינואר שהמלצת משרד הביטחון הייתה לפנות יישובים שהם רחוקים עד 3.5 ק"מ מהגבול. אצלי רשום שהמרחק של פסוטה מהגבול הוא 3,510 מטר. זאת אומרת, מה שמפריד ביני לבין החלטת פינוי, שהיא לא צו פינוי - - - בהתחלה כשביררנו אדוני יושב-הראש, על סמך מה כבוד השר החליט לקבוע עיתוי פינוי מיידי של 43 ישובים מתוך 51 שהוזכרו בהחלטה, ואמרו שאלה שיקולים מבצעיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי קודם, מכובדי - - - << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> זה לא מתיישב עם אותם 3.5 ק"מ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי קודם שאני לא רוצה לקיים על זה דיון. למרות האבסורד, אני מסכים איתך - - - << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> אני רוצה לחדד את האבסורד הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה החלטות צבאיות שאנחנו צריכים - - - << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> אדוני, אתם קיימתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשזה יגיע לוועדה מסוימת שמתחילה באות כ', אז - - - << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - - הביטחון גם הולך. << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> - - - לא האמנתי למשמע אוזניי. איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני לא. << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> אני אגיד עוד דבר. אם תבוצע מדידה עדכנית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה מצב - - - << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> הרבה פחות מ-3.5 ק"מ. אצלי 50% מהבתים ללא ממ"דים. יש לי מקלטים ציבוריים, הלימודים מתקיימים באופן חלקי מאוד ואין לי פתרונות לאנשים. מה אני אגיד להם? "בגלל 10 מטרים אתם תישארו ותסבלו"? חורפיש נמצאת כמובן בקו האדום, אנחנו הרבה יותר קרובים. אנחנו שומעים, אבל גם רואים את כל מה שמתרחש בגזרה האמצעית הזו בגבול. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה רבה, אדגר. << דובר >> אדגר דכואר: << דובר >> החיים הם בלתי נסבלים והחלוקה הדיכוטומית הזאת שנעשתה לא הגיוני. תחפשו מבחנים אחרים שיתחשבו בכל יישוב ובכל אזור ושתהיה התייחסות בכל הנושאים שדוברו כאן ספציפית מכוונת - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה רבה. << דובר >> גבי נעמן: << דובר >> אני חושב שזה יהיה נכון להציג את היישוב סמוך הגדר שלומי, 9,000 תושבים. למעשה כל תושביו מפוזרים בירושלים, בחיפה, בטבריה וברוב חלקי הארץ. אני חושב שיהיה נכון לחזק את התושבים של היישובים, הם מסתובבים בכל בתי המלון עם מצוקות לא פשוטות. זה א'-ב'. אני חושב שמחר צריכה להיות פה החלטה שפעימה ראשונה חוזרת ליישובים המפונים בצפון ולתת פעימה שלישית ורביעית. זה מביא שקט, זה מרגיע, אני מרגיש את העומס הקשה מאוד על התושבים. הוא עובר אלינו. יחד עם זאת, שמענו את מנכ"ל משרד האוצר יחד עם מנכ"ל משרד הפנים על התוכנית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא שמענו את מנכ"ל משרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נשמע. << דובר >> גבי נעמן: << דובר >> תוכנית שמדברת על ישובים, על 4 מיליארד שקלים, יש חשיבות ויש לתת חיזוק משמעותי תושבים סמוכי הגדר. זה הכרחי. הקהילות של נו מפורות אין לנו קהילה. כדי להחזיר אותה ולגבש אותה נצטרך משאבים גדולים מאוד בחינוך, בתרבות וברווחה, וכדאיות לחזור ליישובים שלנו. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא נעזוב עד שלא נשמע את כולכם. << דובר >> שמעון גואטה: << דובר >> יושב-הראש, המנכ"ל, משה ביבס, ושי חג'ג' חברי היקר. ראשי הרשויות, אני אומר קודם כל הנושא הסוציו-אקונומי הוא דבר שהורס רשות - - - בנושא הזה צריך לשבת ולחשוב. אתה רוצה להעלות את הארנונה בכמה שקלים, אתה לא מקבל את האישור. 2, וזה חשוב באמת, אתה לא יכול להיכנס לקולות הקוראים, הילדים שלך לא יכולים לקבל את מה שמקבלים בתי הספר. כל הדברים האלה לא יכולים לקרות יותר. 3, נושא הפינוי יצר קרע במועצה האזורית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שמעון גואטה: << דובר >> צריך להודות להודות למשרד הפנים, למנכ"ל משרד הפנים. גם בימים הראשונים של המלחמה באו והקימו את ועדת מנכ"לים, ונתנו שיפוי לרשויות, היו שלוש פעימות. צריך לבוא ולחשוב עתידית. אנשים מתרגלים. אני לא יודע אם הם ירצו לחזור. הם רואים את העיר, מה יש להם שם, אנחנו במלחמת עולם להביא אותם לגור שם בגבולות, ובסוף זה מה שקורה. אני חושב שצריכים ליצור תוכנית רצינית לקו העימות וליישובים, במיוחד בשביל להחזיר את הילדים. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה, שמעון. עכשיו חברי הכנסת, ואחר כך אתם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. תודה רבה. תודה למשה ולחיים על הדברים. משה, קו העימות זו מילה לא טובה לפורום שלך, כי בעימות אנחנו מפסידים. תחליף ל"קו העתיד", אולי בעתיד לא נפסיד. אני אומר את זה בצער רב - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> לא אני המצאתי את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בעימות הזה אנחנו מפסידים. באנו להגיד את האמת. אני אשתדל להיות ממלכתי, אני מייצג את מפלגת ישראל ביתנו. אין עכשיו קואליציה-אופוזיציה. מהרגע הראשון אמרנו שאנחנו מוכנים לתמוך בכל מה שהממשלה עושה למען התושבים המפונים, וככה אנחנו עושים. צריך להבין, אין אופוזיציה היום בכנסת. אנחנו לא משתמשים בכלים שלנו כאופוזיציה, אנחנו לא מעכבים שום החלטות, אנחנו מצביעים יחד עם הממשלה בכנסת, בכל מה שקשור לטיפול במלחמה. יש לנו הרבה ביקורת, הרבה ביקורת על משרדי הממשלה. חלפו שלושה חודשי מלחמה ואנחנו עדיין מדברים במונחים של 6 באוקטובר ולא 7 באוקטובר. אני רוצה להזכיר ולדייק כמה דברים לגבי התוכנית שהוזכרה פה, מיגון הצפון. אם היינו ממשיכים בה כפי שעשה ראש המפלגה שלי, שר הביטחון לשעבר, ליברמן, היום היינו במצב הרבה יותר טוב. ב-2018 התוכנית הזאת הופסקה. נכנסנו למערבולת של בחירות, ואני הייתי יושב-ראש הסיעה וישבתי בהנהלת הקואליציה בתקציב 2021-2022. מצאנו 500 מיליון שקלים. הייתה קורונה, גירעון של כמעט 10%, ואבטלה של 9%. בסוף בשנה וחצי הצלחנו להוריד את זה כמעט לאפס. יעקב, בתקציב של 2024-2023 לא היו 500 מיליון שקלים. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> היו 100 מיליון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היו 100 מיליון במקום 500 מיליון. הממשלה לצערי הפחיתה ל-100 מיליון, במקום 500 מיליון, במקום להמשיך את הצעד שאנחנו התחלנו. זה לא קשור לימין, שמאל, מרכז – אלא למיגון של התושבים בצפון. אני לא יודע מה התכנון ל-2024, כי אין כסף. מישהו צריך לקצץ, מישהו צריך לבוא ולהתניע גם את הכלכלה. הפעם ראשונה שבה השמענו ביקורת הייתה כשהממשלה הגישה תיקון תקציב ב-2023. אמרנו "עד כאן, זה כבר מעבר לממלכתיות". לא מקשיבים לנו. אנשים בתוך הממשלה הצביעו נגד התקציב. אנשי המחנה ממלכתי, למשל, הצביעו נגד התקציב למרות שהם נשארו בממשלה. אי אפשר להימנע מפוליטיקה, ויש גם חלוקה לא נכונה. אני קורא לממשלה, אני קורא לשר האוצר, תגיעו לכאן. בשלושה חודשי מלחמה, הממשלה לא הגיעה לצפון אפילו פעם אחת. אני קורא לממשלה להיערך לישיבת ממשלת ישראל בצפון. יש פה אנשים שיקבלו זאת בברכה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בנושא קו העימות וערים שאינן מפונות, זה מחדל אחד גדול. בדקתי עם חבריי, אני ממלא מקום בוועדת חוץ וביטחון, ומתברר שלא התקיים אפילו דיון אחד בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתה הצעה לסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה דיון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אז פעם אחת היה דיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ניסית להתניע את זה בוועדת הפנים? היה דיון מאוד מוצלח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היה דיון שגרר הרבה תקשורת ותשומת לב. צריך להמשיך את זה מול המשרדים הרלוונטיים. זה לא הגיוני שבגלל 10 מטר או 50 מטר יתייחסו אלינו כאילו אנחנו מוגנים. אין מיגון וגם לא צריך להתייחס לפי המטרים – צריך להתייחס לפי היישובים. לסיכום, אני לא מאמין שנגיע להסדר דיפלומטי, זו דעתי. אני לא רואה כיצד 100,000 אנשים חוזרים לבתים בידיעה שכוח רדואן נמצא 5 ק"מ מהגבול. אני לא רואה מצב כזה. לא צריך לשקר לעצמנו ולא לתושבים. אנחנו חייבים פתרון צבאי. בשביל מה אנחנו משלמים כל שנה 80 מיליארד שקל? פתרון צבאי יכול להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים, לכם. אתם ראשי המועצות, אתם אלה שצריכים להחזיר את האנשים, ורק כך להחזיר גם את הכבוד הלאומי, אחרת מחר, מחרתיים, בעוד שבוע, נקבל כטב"מים על פיקוד צפון ושאר הפיקודים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> מודי סעד: << דובר >> אדוני יושב-הראש, ועדה מכובדת. אין ספק שהיום הארור חייב להפיל לנו הרבה אסימונים, לא אסימון אחד. כבודך ישב אצלי בלשכה וראית, אני שולט על שליש מגזרת 91 מהחלון שלי. המרחק שלי מקו העימות הוא 10 ק"מ. אני לא מוגדר כקו עימות, וזו פעם ראשונה שאני משתתף כראש רשות בפגישה כקו עימות. המלחמה הציפה כמה דברים, וצריך לחשוב מחוץ לקופסה, צריך לשנות את הקריטריונים בהרבה פרמטרים. למשל, אנחנו 423 חיילי מילואים מיישוב שמונה 7,100 תושבים. זה בנוסף לכל כוחות הביטחון. הייתה לנו פגיעה קשה מאוד השנה. בחוק הטבות המס שדובר קודם, אנחנו אחד היישובים שנפגע. עלינו במדד הסוציו-אקונומי מ-3 ל-5. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 700. << דובר >> מודי סעד: << דובר >> בשנה שעברה הצלחנו להפחית את זה, והשנה דרשו את זה ממני. זה לא רק ביאנוח-ג'ת, זה בהרבה מקומות. לגבי הבחירות, אדוני יושב-הראש, אני לא מתמודד, אבל עמדתי בעניין היא שכעת זה הזמן להתעסק בעיקר, בבחירות. האיום אחרי 7 באוקטובר השתנה. אנחנו צריכים לשמור על ההורים שלנו, על הבתים שלנו, על הילדים שלנו, והשר לביטחון פנים הגדיר יישובים זכאים. הוא לא מוכן לפרסם את הרשימה, וזה לא תקין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה, מודי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> כן, חבר הכנסת יוראי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, תודה רבה למועצת חורפיש. תודה על האירוח, אמנם בנסיבות פחות טובות, אבל טוב להיות כאן. אני מסכים עם הדברים שנאמרו פה. אני חושב שאין איש או אישה שלא מסכימים שבלי עוטף ישראל בצפון ובדרום, אין קיום לישראל, וחשוב מאוד שהאזור הזה יקבל את המשאבים הנדרשים כדי שהוא יהיה הכי חזק מכל הבחינות. באופן ספציפי אני מכוון לתהליך של מעבר לגליל, זה חשוב. שמעתי את מנכ"ל משרד האוצר, וגם הוא מבין ומדבר על המחויבות שלו ועל הצורך לשים את האזור הזה או להיות ראשון במעלה. אני שואל את עצמי ואת הנוכחים פה איך זה בא לידי ביטוי בהחלטות ממשלה בשלושת החודשים האחרונים מאז 7 באוקטובר, ואיך זה בא לידי ביטוי בתקציב 2023, איך זה בא לידי ביטוי בנוכחות השרים וחברי הכנסת כאן, האם יש פער בין ההצהרות, בין ההבנה של כל היושבים שבשולחן הזה, בין אם הם חברי כנסת, חברי קואליציה או אופוזיציה, לבין מה שקורה בפועל, ובעיניי יש פער שהוא פער בלתי נסבל כי הנייר יכול לספוג את כל המילים האלה, אבל לי כואב, כי אני רואה שאין השקעה בבריאות, בחינוך, בתעסוקה ובתיירות, כמו שנאמר על ידי ראש מועצת יאנוח-ג'ת. 7 באוקטובר צריך להפיל אסימונים, כי כדי להחזיר לפה את התושבים, ולא רק להביא לפה עוד צעירים וצעירות שיישבו את הגליל ואת יישובי קו העימות, יישובי קו העתיד, צריך להביא לפה הרבה מאוד משאבים. שמעתי את שר האוצר מדבר על תקציב 2023 ועל המחויבות לצפון. אלה שטויות.. אני מאוד מקווה שמה שנראה בתקציב 2024 זה לא פלסטרים, אלא תוכנית משמעותית לאומית שעונה להחלטת ממשלה, שמתרגמת החלטת ממשלה, ששמה את עוטף ישראל גם בצפון וגם בדרום, בראש סדר העדיפויות. היום בבוקר קראתי שמרכזי החוסן בצפון לא קיבלו תקציב שלושה חודשים, הם עובדים על אדי דלק, כדי בכל זאת לתת שירות ברמה הכי בסיסית לחוסן הרגשי והנפשי של התושבים פה. צריך שלאמירות ולהתבטאויות ולמדיניות שכולנו מבינים שהן הכרח המציאות, יהיה תוקף ממשי, חד וחלק. זו לא בכיינות, זאת קריאה של המציאות נכוחה, כי אם לא יעבירו לפה תקציבים אז לא יהיה עוטף ישראל חזק, ואם לא יהיה עוטף ישראל חזק לא תהיה ישראל חזקה. לצד ניצחון במלחמה, ובניגוד לנאמר פה קודם, אני חושב שאנחנו ננצח כי אין לנו אלטרנטיבה אחרת ואין לנו לאן ללכת. אנחנו ננצח במלחמה, אנחנו נחזיר את החטופים הביתה, אנחנו נמגר את תשתיות הטרור בכל הגבולות שלנו, אבל החוסן האזרחי חייב להיות, והוא חייב להיות מגובה בתקציבים. זה לא המצב עכשיו. מילה אחרונה. אני רוצה לאפשר, אדוני יושב-הראש יעקב, לעורכת הדין דקלה נסימי, שנמצאת פה איתנו, היא רוצה להעלות סוגיה של אי-פינוי היישובים שצריכים - - - מהגבול. שמעתי את הדברים שלה בוועדת ביקורת המדינה, היא מדברת בצורה הכי רהוטה בהקשר הזה. חשוב לתת לה את רשות הדיבור. תודה, יעקב. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> היא דיברה גם בוועדת הפנים והיא תדבר גם היום. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> בבקשה, ארקדי. << דובר >> ארקדי פומרנץ: << דובר >> שלום לכולם, אדוני יושב-הראש, אני שמח שהגעתם לכאן. הממשלה צריכה להבין שאנחנו פה במלחמה בצפון, במלוא מובן המילה. אני אתחיל מהסעיף השלישי לפי הפרוטוקול אצלכם. אין לי בעיה לקיים בחירות ואני חושב הפוך, בחירות זה משהו דמוקרטי לחלוטין. אבל כשרפי מילוא, אלוף פיקוד העורף כותב מכתב המלצה לשר הפנים, וכתוב שם "יכולים לקיים בחירות בכל הארץ" בפורמט של עיירות, "רק בעוטף עזה, בגבול הצפון ובקו העימות לא". באים ואומרים לי, גם דיברתי עם השר, אמרתי ששלחתי את המכתב, אומרים לי "לא, שיהיה כתוב מעלות-תרשיחא". אני לא יכול, כי אני לא מחוקק. במעלות-תרשיחא אנחנו רק חלק מהחלטת הממשלה, וברור לחלוטין אילו ערים יש בקו העימות. אני אומר את זה מבחינה אתית לגמרי. אני בטוח שבחירות הן חובה דמוקרטית של כל מדינה מתוקנת, ואני מסכים עם רונן. יש לי מתמודדים, אבל זה באמת שולי. מה שחשוב זה שאחוז החסימה בבחירות הוא מאוד נמוך, כי יש לנו הרבה הורים, נשים שהבעלים שלהן במילואים, אנשים שלא רוצים לצאת מהבית, משפחות שכולות וכו'. אני רוצה להגיד את דעתי מהטיפול במשרדים שלי. יש לנו נציגה, עינב, שאותה אני יודע להשיג בכל שעות היממה ועל כך אני מודה. יש הרבה שרים שבאים ועוזרים לנו. אני אתן דוגמה אחת קטנה, משרד שיכון ובינוי התחילו לערוך אצלנו שיפוצים במקלטים פרטיים בבניין משותף. זה מצוין, אבל האבסורד הוא שהם עשו את השיפוץ - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביוזמה משותפת - - - << דובר >> ארקדי פומרנץ: << דובר >> זו יוזמה שאני דורש כבר חמש שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ארקדי פומרנץ: << דובר >> האבסורד הוא שאצלי, מתוך 128 מקלטים יש 12 מקלטים שבהם עשו שיפוץ פנטסטי, אבל כבר היום הכל הולך לפח. למה? כי יש חדירת מי תהום, בבניינים הישנים יש בעיות ביוב, והם אומרים "זה לא נכנס לתקציב". ומדובר פה על זוטות בסביבות 600,000 שקל. הגיע דרך אגב "גואטה בדרכים" מערוץ כאן 11 שעשה על זה כתבה. יש דברים שצריך להפעיל מחשבה כדי שיוכלו להבין. בתוכנית מיגון הצפון, לא משנה שזה הוחלט 5 מיליארד, ואמרו 500 מיליון בשנה, ובסוף נתנו רק 100 מיליון, האבסורד כפול כאן. קודם כל, בנו מקלטים לקו במרחק של פחות מקילומטר מהגבול, כמו אצל שלומי, ומה אנחנו רואים היום? שכל המקלטים שהשקיעו בהם 100-150 מיליון שקל, כל הכסף שהושקע לא רלוונטי, כי פינו את אותם היישובים. במקום להשקיע ביישובים, אדוני יושב-הראש, משקיעים כסף של המדינה, של התושבים, ובסופו של עניין לא משתמשים בו. דיברו כאן על זה שתעזרו לנו, דיברו איתנו על בניית ממ"דים בבניינים משותפים. אני מבקש עזרה, כי אם לא תיתנו לנו כסף לטפל בזה, אנשים לא יזכו למיגון הנכון. בנוסף בסופו של דבר, תהיו הרמקול שלנו בממשלה שלא רואה את הצפון. אני מתנצל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> אתה צודק ובגלל זה - - - בבקשה, מתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא. לפני כן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> רגע מתן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר דבר אחד לפני שאני מעביר לנאור שירי, חבר הכנסת, את רשות הדיבור. לגבי נושא הממ"דים, גם בחוק ההסדרים דובר על כך. אם המדינה הייתה הולכת על התחדשות עירונית שכוללת בתוכה גם את הממ"דים וגם חיזוק של הבתים, כל העיר הייתה נראית אחרת. ניתנה הבטחה, והוקם צוות במשרד האוצר להורדת מיסוי והתחדשות עירונית לפינוי-בינוי. מה הבעיה? בתל אביב, בהרצליה, בכל המקומות בארץ פינוי בינוי והתחדשות עירונית זה עובד יופי, כי זה כלכלי. באזורי הפריפריה הצפוניים והדרומיים הפרויקטים לא כלכליים, וצריך לבנות עשר דירות על דירה אחת שאתה מפנה. ולכן נאבקנו וניאבק על זה הלאה. אין לי בשורות כרגע. בכל מה שקשור לחקיקה של חוק תכנון ובנייה בנושא הממ"דים, ביחד עם מטה הדיור הלאומי ומנהל התכנון הם שינו כמה תמ"אות בעניין הזה, חבריי היו איתי ביחד בוועדה והעברנו חקיקה שגם נותנת מענה במבנים של עד שתי קומות בלי היתר בכלל, ועכשיו יוצאת תמ"א חדשה לגבי היתר מזורז שמקצר את זה באופן דרמטי. חייב להיות סבסוד של המדינה. יש הצעת חוק שלי משנת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על מע"מ אפס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מע"מ אפס של ממ"דים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק שתדעו, בעיקר סגן היועץ המשפטי לוועדה, יש חקיקה נרחבת בנושא הממ"דים שאתם כראשי רשויות יכולים לטפל בה במהירות גדולה לאלה שיש להם כסף לכך. ועכשיו חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - זו ערבות בנקאית על מנת לאשר לו היתר בנייה לממ"ד. ללא היתר, צריך 40,000 שקל כדי לאשר לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ארקדי פומרנץ: << דובר >> אדוני יושב-הראש, דבר אחד לא אמרתי. אני לא רוצה שיפנו את העיר שלי, אבל אני בהחלט חושב שהיא חייבת לקבל זכאות כעיר מפונה, כי המצב אצלנו קטסטרופלי. זהו, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני אהיה קצר, כי אני חושב שכולנו אומרים את אותם הדברים, ובטח ובטח אין לי הרבה דברים חדשים לומר. אני פונה אליכם, ראשי הרשויות, לא נמאס לכם? - - - זו הייתה שאלה רטורית. שנים הסתובבתי בצפון, וגם בתפקידי הקודם, ואתם אומרים בדיוק את אותם הדברים. ראשי רשויות חדשים שנבחרו, אומרים את אותם הדברים כמעט. אתם אומרים את זה הרבה יותר טוב מקודמיכם, אבל אתם אומרים את אותם הדברים, רק מה? אין ממ"דים. אתה מדבר על כדאיות כלכלית? 20 שנים אין כדאיות כלכלית פה, מאז שהציעו את התמ"א. אני יכול לחזור ולדוש בזה, אבל אני חושב שקצת נמאס, והשאלה היא אליכם והאחריות היא עליכם. מתי תתחילו לעבוד ולשנות? אפשר לבוא, לשבת ולדבר, אבל הגיע הזמן לשנות. אני מדבר אל חברי הכנסת. תקציב 2024 מגיע לכנסת. תקציב הממשלה נקרא "חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים". איזו כותרת יפה. האם בשנת 2024, נוכח האירועים שפקדו אותנו, ממשלת ישראל תשנה את סדר העדיפויות הלאומי שלה ותשים את הצפון במרכז? מה יהיה החלק שלכם, ראשי הרשויות? כי לכם יש כוח בשינוי הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומה עם הדרום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו גם הייתה שאלה רטורית. יעקב, תודה רבה. אמרתי לך על קרן הארנונה, שניקח את הכסף ונשקיע בתוכניות מתאר בטבריה, אתה זוכר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא עשיתם את זה, אבל בסדר. אנחנו נהיה עדים לדיונים - - - << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> - - - קרן ארנונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא להגיד קרן ארנונה? עוד קרן שאתה אוהב, חיים, קרן הניקיון. אתה אוהב אותה? אתה אוהב את היטל ההטמנה? כי כל הרשויות רואות מזה הרבה כסף. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> בשבוע שעבר הגשנו בדיוק ביום חמישי - - - << דובר >> ארקדי פומרנץ: << דובר >> אנחנו משלמים הרבה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את הבג"ץ. אני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד מתי תסבלו את המציאות שבה אתם לא בסדרי העדיפויות הלאומיים של מדינת ישראל? תודה. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. אלון פרידמן. << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> צהריים טובים לכל חברי הכנסת וליושב-הראש. תודה שהגעתם עד לכאן, ואני אומר גם לכל ראשי הרשויות ועוזריהם שנמצאים כאן ויחד איתנו הרבה יותר מ-94 יום, כי אנחנו כל היום, כל השנה, כל השנים מגינים ביחד. המלחמה של ההגנה על תושבי הצפון ועל גבולה הצפוני של מדינת ישראל לא התחילה לפני 94 יום, היא התחילה לפני הרבה יותר שנים. כמו כולנו, גם אנחנו קמנו ב-7 באוקטובר לאותו יום, ופיקוד הצפון נערך ודרך בקצב מהיר מאוד את כל סד"כ כוחות צה"ל, 90% פלוס במילואים שגויסו והגיעו הנה ונפרסו בחזית לבנון ובחזית רמת הגולן ומאז פרוסים אנחנו כאן, החיילים הלוחמים, הכוחות. אנחנו ב-8 בחודש או ב-9 בחודש קיבלנו את ההחלטה על פינוי תושבים מ-42 היישובים ועוד קריית שמונה, סך הכל סדר גודל של 51,000 תושבים שאנחנו פינינו ועוד כ-30,000 שהתפנו מרצונם. ירדנו מעט במספר הזה, אבל זה המספר שעמדנו עליו בשיא, ועזבו את המרחב נוכח החרדה שפקדה את כולנו. מאז אנחנו בעצם פה בצפון נערכים לכמה מערכות. חלקן מערכות צבאיות, מערכת הגנה, מערכת תקיפה, מערכת תודעה, ועוד שורה של מערכות שאני לא יכול לפרט פה, אבל מעל כולם או ליד כולם מתנהלת מערכה חשובה מאוד שמנהל אותה אלוף פיקוד הצפון בשיתוף עם אלוף פיקוד העורף ועוד כמה, ואני נושא באחריות מטעם אלוף פיקוד צפון, והמערכה הזאת היא המערכה האזרחית. הכותרת אצלי במצגת של המערכה הזאת, שאני כל יום בהערכת המצב לנציג אלוף הפיקוד, היא "אין ניצחון בלי חזרת התושבים ליישובים", ואני אומר את זה כאן ואני אומר את זה לכולם. המטרה של הניצחון של המלחמה הזאת בעיניי היא 1, שכל התושבים שגרו כאן עד 7 באוקטובר יחזרו. 2, שכל התושבים שתכננו לבוא ולגור כאן בצפון והתחילו לבנות את ביתם כאן, יחזרו. 3, כל אלה שלא תכננו לגור פה ויעריכו את איכות החיים כאן, ירצו לגור פה. יש הרבה מאוד דברים שחייבים לעשות. יש המון דברים שאנחנו כצבא חייבים לעשות כדי שהדבר הזה יקרה. ראשי הרשויות מכירים את זה בצורה מדויקת, לצערי הרב. בשלב הזה אנחנו לא רואים את חזרת התושבים ליישובים שפינינו בטווח הזמן הסביר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החודש - - - << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> אם אני אתרגם את זה לשפה שלי, שנת הלימודים תשפ"ד תסתיים במתכונתה הנוכחית. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> חשוב לשמוע את זה. << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> אני אומר את זה לראשי הרשויות, ואני חושב שהתפקיד של כולנו הוא לאפשר לדבר הזה לקרות במיטבו. ראשונים בסדר המעלה הם הילדים והתלמידים שלנו, זה הנזק הגדול ביותר שאנחנו יוצרים - - - אמרתי שאנחנו צריכים להסתכל על המציאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא אמר מה נראה נורמלי, הוא אמר את ההערכה שלו. << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> אמרתי למה אנחנו צריכים להיערך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא נורמלי, אבל השאלה שלי - - - << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> אם לא נגיד את זה, ולא ניערך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה שלי, דווקא בגלל ההערכה שלך, ולא - - - אבל האם לא צריך שצה"ל יבחן שוב? כי אתה מדבר על החוזק של הקהילות, על חוזק של האנשים ועל הרצון שיישארו. זה נכון, אבל האם לא צריך לבדוק שוב? אלה החלטות שלכם, החלטות צבאיות שמגיעות משיקולים צבאיים ומהסתכלות כזו או אחרת, אבל בסוף אנחנו עומדים מול האנשים ואני פוגש אנשים בכנסת שאומרים לי, "בעוד יומיים התורם יפסיק לממן לי את המלון". אני מבין שיש מקומות שיש בהם צדק ויש מקומות שאולי אין בהם צדק. אני מבקש לבחון את זה עוד פעם - - - << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> אז אני אבחר כן לענות לך כבוד יושב-הראש כי אני לא מתחמק מהתשובה. השיקולים שאנחנו שוקלים הם שיקולים מבצעיים, ענייניים ואנחנו בוחנים את עצמנו כל יום כל שבוע מחדש ויש לנו תמונה חד חד ערכית שמוכיחה שהחלטות מקצועיות המבצעיות שקיבלנו הן נכונות, גם ברגע זה, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, זה יכול גם להשתנות, לטובה או לרעה. << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> - - - אגב מה שאמרתי, כתבתי על זה מכתב למל"ח, ליושב-ראש רח"ל, לשר הביטחון, ואני יודע שגם שר הביטחון הוציא שני מכתבים בעניין הזה. אני חושב שתפקידה של המדינה ותפקידה של הממשלה הם להסתכל באופן יותר רחב מהאופן שבו שצה"ל מסתכל, כי אנחנו גוף מקצועי שנותן הצעות מקצועיות, ואני חושב שזאת שגיאה לקחת את ההחלטות המקצועיות שלנו כצבא ולתרגם אותן להחלטות שהן מדינתיות. המדינה צריכה לקבל את ההחלטות הנכונות למדינה. ולכן - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, תגיד גמישות מבצעית. המושג "גמישות מבצעית", זה מה שהוא מתכוון אליו. הוא מתכוון לעשות מערכות מחדש - - - << דובר >> תא"ל אלון פרידמן: << דובר >> ולכן, במקביל להתקדמות הצבאית המבצעית שלנו וטווח הביניים ששמתי כנקודת עוגן, כולנו צריכים להסתכל גם על היום שאחרי ועל להחזרת התושבים, ויש כאן הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. חיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חיים, בבקשה. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> יושב-הראש, חברי כנסת נכבדים. יש לי בקשה קטנה, תשכנעו בבקשה את נסראללה ואת אסד ואת איראן שאני לא קו עימות, כי אני לא קו עימות בעיני ממשלת ישראל. אני מוכן לא להיות קו העימות. אני לא פוליטי ולא רוצה להתפנות, כי אנחנו אנשי גולן ואנחנו נאחזים בקו. אני לא מאמין בזה, ואני אלוף משנה בפיקוד העורף ואני חוויתי את זה ואני יודע מה המשמעויות. הכל בסדר. אני לא מתפנה. אבל אי אפשר לעזור לי בכך, כי אני לא קו עימות. תיירות לא קיימת בגולן. חקלאות לא קיימת בגולן. עסקים קטנים לא קיימים בגולן. וכשאני פונה לחלק מהשרים - - - "אתה לא קו עימות". מזל שיש מספר מנכ"לים ושרים מועט שמוצאים את הדרך לעזור לי, כי אם לא, הייתי מתמוטט. התושבים שלי בהתמוטטות - - - אני לא מדבר על ממ"דים ואני לא מדבר על ממ"מים. אתם יודעים למה? כי אני יושב בבית ויש לי ממ"מ, ויש לי ממ"ד, יש אזעקה. אתם יודעים מה אני צריך לעשות? לשכב על הרצפה. לא ללכת לממ"ד, לא ללכת לממ"מ, לשכב על הרצפה. זה אבסורד. התלמידים עכשיו בבתי הספר ואני מתעקש לקיים מערכת חינוך, למרות כל הבלגן, כי אנחנו חייבים לחיות. אם יש אזעקה, זה לא משנה בכלל אם יש ממ"ד או אין. בית ספר של 700 ילדים נשכב על הרצפה. אני לא קו עימות. לא מגיעים לי תקציבים. זה המצב שלי, ואני מבקש מכם לשכנע את נסראללה, איראן ואסד שאני לא קו עימות. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> חיים, תודה. ניר מאיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> אפשר לבקש שגם הנשים ידברו? יש פה נשים. עד עכשיו, 1:50 שעות ואף אחת לא דיברה. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> גברת בזק, אנחנו ניתן גם לך להתייחס. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> זה לא רק לי. יש פה עוד נשים. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> גם גברת נסימי. לא שכחנו אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ח"כית לשעבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבי פה, תקבלי זכות דיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. יש פה חברת כנסת - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> בסדר. << דובר >> ניר מאיר: << דובר >> צהריים טובים. אנחנו - - - 100 קיבוצים מסמנים את גבולות מדינת ישראל. במצב חירום זו שאלה של באיזה אזור מתי, במצב יחסית קבוע. ומתוך הניסיון בזה וגם מתוך השחיטה הגדולה שעברנו ב-7 באוקטובר, אני רוצה להציע לדיון שניים-שלושה נושאים שלא עלו כאן. אני לא ראש רשות, אני לא אדבר על מצוקות תקציביות, אני רוצה לדבר על עקרונות. אני מבין מצוין מהן הגדרות צבאיות של טווח ביטחון. אני רוצה שתחשבו על הגדרות אזרחיות של טווח ביטחון. יש קיבוץ 6 קילומטרים מהגבול, אבל בעורף שלו יושבת סוללת תותחים, והיא יורה כבר 90 יום מעל הראש של אנשים. אי אפשר לחיות שם, גם אם הוא 6 קילומטר מהגבול ולא 5. מוכרחים להיות ספציפיים למצוקות אזרחיות, ולא צבאיות. זה לא מפריע לצבא שיורים, האזרחים לא יכולים לחיות שם - - - הדבר השני הוא חיזוק הלקח שלנו מ-7 באוקטובר. הקונספציה של מדינת ישראל שכל מה שיש כבר ישנו, הוא בטוח, הוא בידינו, אפשר לעבור לדבר על כלכלה וחיים טובים, נשברה ב-7 באוקטובר, וסדר העדיפויות המשתנה שהעסיק כל הזמן את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות - - - מהפריפריה למרכז ומהביטחון לחיים הטובים, חייב לעבור שינוי תפיסה. הפורום של 15 הערים הגדולות שעובר כדי לתקן את הפריפריה צריך לרדת לכמה שנים מסדר היום, מוכרחים לבצר את הפריפריה, כי פרי בלי קליפה לא ישרוד. במדינת ישראל, חווינו את זה עכשיו, גם בדרום וגם בצפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> ניר מאיר: << דובר >> במובן הזה חייב להיות בתקציב 2024 שינוי סדר עדיפויות. יש כאן כל מיני מפלגות מיוצגות, ואנחנו ניהלנו את המאבק הזה לפני שנתיים בדיוק על זה, במאבק על הרפורמה בחקלאות. על זה הצבענו. את ההפגנה נגד הרפורמה עשינו בבארות יצחק נוכח פני שג'אעיה. אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, ואני מקווה שעכשיו גם המדינה תבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ניר מאיר: << דובר >> אני חוזר ומבקש, תגדירו קריטריון של פינוי אזרחי, כי מתחת לסוללת תותחים אי אפשר לחיות. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה, ניר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרב פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צהריים טובים, אהלן וסהלן, לראש המועצה המארח וכפי - - - כמובן יושב-ראש הוועדה שיזם את ישיבת הוועדה - - - אני במקרה, חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת הפנים, הייתי בדיון שהתחיל בסיפור הזה של יישובים כן ויישובים לא. יצא מפה הרמ"ד של פיקוד צפון, יכול להיות שהוא היה יכול לפתור את זה, אבל הוא לא נמצא פה עכשיו. הדרך היחידה, ואמרתי לך את זה גם בשיחה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא רוצים לפתור - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הדרך היחידה לפתור את זה, היא שרונן פרץ בממשלה יביא תקציב לראשי רשויות, תקציב גמיש. כל רשות פה, היא לא דומה וראינו את ראשי הרשויות. האתגר של כל רשות דומה לרשות אחרת. ברשות אחת כולם מפונים, ברשות שנייה אף אחד לא רוצה להתפנות, רשות שלישית נמצאת עם ממ"דים, רשות רביעית בלי ממ"דים. אחת עם חקלאים שלא יכולים ללכת. כל ההחלטות הרוחביות האלה לא רלוונטיות. צריך להיות תקציב ייעודי לראשי רשויות, שיהיה גמיש, סל שיהיה למנכ"ל משרד הפנים. זה מה שצריך להוביל, אנחנו צריכים לעשות את זה כולנו יחד ושהכנסת תוביל את הדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נתמוך בזה בוועדת הכספים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר הפעם במפורש, ואמרתי את זה גם באישור של ועדת הכספים ואני אומר את זה גם עכשיו. אין דרך - - - יושב-ראש - - - בכנסת. מנכ"ל משרד הפנים צריך לקבל תקציב גמיש להתמודד עם המציאות. יש פה מציאות אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש קריטריונים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. אמרתי שמנכ"ל הפנים יידע להתמודד עם זה. אני לא רוצה להלאות פה את האנשים. הדבר הזה צריך להתבצע. זה 1. 2, כן, אני חושב שיש לזה משמעות. בהצהרה של מנכ"ל משרד האוצר - - - אני לא חושב שזה מילים על הקרח, אני כן חושב שזה - - - גם אם ב-2023 משרד האוצר לא ראה במיגון צפון - - - לא בטוח כמו שאמר מקודם יושב מועצה אזורית גולן שזה היה פותר את הבעיה אם - - - בממ"דים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה בשלטון המקומי, האזורי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ולכן צריך לתת לראשי רשויות כלים להתמודד. אין דרך למדינה להתמודד עם עם כל מיני בירוקרטיות כאלה ואחרות. תודה רבה. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. גברת נסימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא הרבה כסף. אפילו ביקשנו שיפוי בארנונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> דקלה נסימי: << דובר >> שלום לכל המכובדים. שמי עורכת הדין דקלה נסימי, אני מייצג את יישובי הצפון וגם בפרט את מושב עבדון, מושב מנות, אלקוש ואבירים. אני מתנצלת על דברים שנאמרו בעצם מהמצוקה שאנחנו חווים כבר מספר חודשים. אני מאוד מאוד נסערת מהדברים שאמר אלון פרידמן, וציפיתי שהוא יהיה כאן, כי מה שאני רואה כל הזמן בישיבות בכנסת זה שהם מגיעים, אומרים דבר מסוים וקמים והולכים. הוא ציין שהם פינו תושבים בהחלטה 975, מושבים שהם עד 3.5 קילומטר מהגבול. מושב עבדון לדוגמה, הוא 3.5 קילומטר מהגבול, ואני מחבקת את הדברים שאמרו ראש המועצה פסוטה וניר מאיר. עם כל הכבוד להחלטה 975 שמדברים עליה, הם מסתכלים מבחינה ביטחונית. יש לי שאלה פשוטה מאוד ואני אתנהג כאילו אלון פרידמן כאן. כשאנחנו מדברים על 3.7 קילומטר מהגבול, כמו שהמושב שלי נמצא, כשאנחנו מדברים על כוחות רדואן, האם יעניינו אותם עוד 200 מטר? יש עוד משהו שמדאיג אותי בדברים שלו – בכל פעם שאנחנו פונים, ובעצם משגרים מכתבים, הן לאלוף פיקוד צפון, הן לשר הביטחון, הן לסמוטריץ' – מה שקורה זה פינג-פונג. מבחינת סמוטריץ', הוא לא מקבל הוראות מפוליטיקאי, ובעצם הוא מכוון את זה ליואב גלנט, והם מצפים מהממשלה להתאפס. התשובות שאנחנו כתושבים מקבלים למכתבים האלה הן שהם מחכים שאלוף פיקוד הצפון ייתן הוראה כלשהי, וזה עצוב וחורה לי. מאוד רציתי שהוא ישמע את הדברים האלה, יבוא ויגיד לי האם הוא מסוגל להסתכל לנו בעיניים ולהגיד לנו שה-200 מטר האלה הם בעצם החלטות צבאיות. אני שואלת אותו האם הוא מסוגל להסתכל לנו בעיניים ולהגיד לנו שה-200 מטר האלה הם החלטה צבאית ואנחנו בטוחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה את מבקשת? << דובר >> דקלה נסימי: << דובר >> אני מבקשת לקחת עלינו אחריות, להכיר בנו, לפנות אותנו וכן לעזור לנו גם בפן הכלכלי. אנחנו קורסים. אנחנו צריכים לפנות - - - << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מכירים את הנושא. הכי קל לבוא ולדבר על ההחלטה של הצבא. אני יודע שלא אני כנראה וגם לא חבריי נצליח לשנות את זה, כי זה צבאי. כמו שאני לא יודע להגיד "אני משתמש בטיל כזה או בטיל אחר". צריך לדעת לעקוף בעיות כדי להגיע לפתרונות. על זה דיברנו, על זה אנחנו מדברים, על זה אנחנו ממוקדים וכמה שפחות נדבר כרגע מבחינת הפתרונות, אני מאמין שיהיו. המטרה של כולם היא שכמה שפחות תושבים יעזבו. זה נכון. אבל באותם מקומות - - - << דובר >> דקלה נסימי: << דובר >> אבל גם לא לסכן אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא הזה נמצא על השולחן, אני לא רוצה סתם הצעות, אנחנו מנסים לפתור אותו בצורה חכמה,להגיד לך "לא, הפתרון לא בידיים שלנו, אבל אנחנו נדחף לשם ונקווה שכך יהיה". ענבר. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> אני מייצגת את מועצה אזורית גליל עליון, ראש המועצה - - - זה הדיון הרביעי שלי כבר באותו נושא בן השעה של היישובים המפונים, וגם בדיון הקודם הייתי בזום. יש כבר את מתווה אשקלון, צריך פשוט להעתיק את מתווה אשקלון ולהגיד, יישובי קו עימות שאין להם מיגון, פשוט לקחת את אותה החלטה שקיבלו על אשקלון. תושבים שאין להם מיגון ובקו עימות המשמעות היא אפס שניות, האזעקות ששמעתם עכשיו הן ביישובים אפס שניות לרוץ לממ"ד, מי שאין לו ממ"ד בבית. זה להבנתי המתווה שצריך לעשות עם יישובי קו העימות. אני אתייחס להחזרת התושבים. זה כולם מבינים שזאת מטרה חשובה מאוד שלנו, להחזיר את התושבים, להחזיר את הצפון לחיות, להיות שוקק. לפני הכל ולפני כל כסף שתשלחו, ותצטרכו לשלוח עוד כסף כדי לשקם את מה שקורה כרגע בצפון, צריך להחזיר לפה את הביטחון, לא את תחושת הביטחון, אלא את הביטחון. ואם לא יהיה פה יישום החלטה של 1701 ורצוי בדרכים דיפלומטיות ואם לא באמצעים צבאיים, התושבים לא יחזרו. חוץ מזה שלוש נקודות. השלמת הפערים במיגון קודם כל מבני ציבור - - - אני מייצגת מועצה שיש כאן 14 יישובים מפונים, עוד 8 יישובים שבאו לפה - - - השלמת פערים במיגון קודם כל במבני ציבור. יש לנו 120 גני ילדים שאף אחד מהם לא ממוגן, ושיראה לי מישהו פה סביב השולחן שהיה שולח ילד שלו לגן ילדים או לבית ספר לא ממוגן. גם כשאנחנו מקימים עכשיו בית ספר ברכס רמים, שזה הרכס הכי מטווח בגליל המזרחי, ואנחנו צריכים לגייס תרומות של 30 מיליון שקל כדי להקים בית ספר ממוגן, זה לא ייתכן. המדינה צריכה לראות איך היא עוזרת יותר לרשויות בקו העימות, והנושא האחרון שאף אחד לא העלה אותו וחשוב לי להעלות אותו זה מרכז רפואי חירום בקריית שמונה, עוד אבסורד. המרכז הזה קם מתרומות, אין שם כסף מדינה, רק תרומות. תכניסו בבקשה לתקציב, לא לכספים קואליציוניים, לתקציב המדינה הפעלה של המרכז הזה, כי אם המרכז הזה לא ייכנס לתקציב המדינה, תושבי הגליל המזרחי יישארו בלי בית חולים. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה, ענבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנכ"ל משרד הפנים. << דובר >> רונן פרץ: << דובר >> קודם כל תודה על ההזדמנות להיות פה, גם בוועדת הפנים וגם בצפון - - - הצפון נכנס למלחמה האחרונה כשהוא נמצא בפיגור בהשקעה בתשתיות לאורך השנים האחרונות. הוא נכנס למקום פגיע יותר במקומות אחרים בארץ, ודיבר פה קודם תא"ל אלון פרידמן, שמבחינתם הניצחון הוא החזרת תושבים. אני כמנכ"ל משרד מסתכל על זה אחרת. ההגדרות הצבאיות ומה זה ניצחון, מגדיר הצבא. מבחינה אזרחית עמדתי שהניצחון האמיתי לא עכשיו או בעוד חצי שנה, אלא בעוד כמה שנים אחרי ההשקעה המאסיבית שהמדינה צריכה לעשות באזור הזה ולתת לו מנועי לצמיחה משמעותיים, שבעוד חמש שנים נהיה במקום אחר, שאם חלילה תיפתח שוב הרעה מצפון, ההתמודדות תהיה הרבה יותר קלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> איך זה בא לידי ביטוי? << דובר >> רונן פרץ: << דובר >> אני משתדל לא להיכנס לתחומים הפוליטיים, אלא לרמה המקצועית. אני כמנכ"ל משרד הפנים וגם בתפקידיי הקודמים ויש לי לא מעט בממשקים עם המרכז השלטון המקומי, עם ראשי הרשויות. אנחנו צריכים לשנות את הדיסקט. שיטת העבודה שבה אני פועל היא לעבוד יחד עם ראשי המועצות. אני לגמרי מאמין שבסופו של דבר ראשי הרשויות והמועצות האזוריות הם אלה שיודעים לטפל בפרט, בתושבים, הרבה יותר טוב מהמדינה. כמשרדי ממשלה, אנחנו לא נדע לגעת בהם בצורה יעילה ונכונה, ובשביל זה אנחנו צריכים לחזק את השלטון המקומי וזה מה שאני מנסה לעשות. כונסה ועדת מנכ"לים שאני עומד בראשה עם המנכ"לים של כל משרדי הממשלה, נפגשנו איתם בצפון מספר פעמים. בין הפגישות האלה, הצוותים המקצועיים עובדים ופותרים חסמים לרשויות המקומיות ובקשר עם הרשויות, ואני אומר את זה כאן באופן ברור, בשלב הזה עד היום עיקר הקשב הלך לרשויות המפונות, כי הצרכים שלהן והדברים שאיתם הן מתמודדות, הם הרבה יותר קשים והרבה יותר מורכבים. היחס היה ברמה היומית, עם פתרון חסמים איפה שהיה אפשר. אמנם מייצגים את ממשלת ישראל, אבל גם לצדנו יש את הבירוקרטיה, גם לנו יש מגבלות. לא נוכל להגיד על כל דבר "כן". זה ברור זה מובן וזה בסדר. אני חושב שבסך הכל השיטה הזאת עובדת, בלי יותר מדי אנשים גדולים, בלי יותר מדי הצהרות בומבסטיות, אותו הדבר גם בפן התקציבי. בחודשים האחרונים הצלחנו לייצר איזשהו מסלול שהרשויות המקומיות, כרגע המפונות, נמצאות עם ראש מעל המים, עם לא מעט עזרה מצדנו וזה מה שאנחנו עושים כרגע. גם הצעת ההחלטה ששלומי דיבר עליה, המסלול שאנחנו הולכים אליו הוא שיתוף פעולה שלנו כמשרד הפנים, כממשלה בכלל, יחד עם הפורום שמשה מוביל אותו, יחד עם ראשי המועצות, להביא הצעת החלטה שעיקרה הוא בשני דברים, קודם כל בדיבור כאן ועכשיו. אנחנו נמצאים באירועים עם עשרות אלפי מפונים שהתמודדו עם בתי מלון. זו לא חופשה עם הבעל לסוף שבוע, זו מציאות קשה ומורכבת מאוד שדורשת התייחסות ספציפית, והיא נעשית. יש עוד דברים שצריך לעשות בעתיד הקרוב, נעשה אותם, אבל ליבת ההחלטה הזאת בעיניי היא באמת העתיד, היא באמת מנוע הצמיחה, היא באמת איך אנחנו מגיעים למצב שבעוד חמש שנים הצפון, הגליל והגולן יוכלו להיות אזור שהוא לא רק יפה וירוק כל הזמן, אלא הוא גם מצליח מבחינה כלכלית. הוא מצליח - - - באוכלוסייה על כל הרבדים שלה. יש לזה מקום וצריך לעשות את זה ואנחנו נהיה שם. אני רוצה לומר תודה על שיתוף הפעולה, ואני מקווה שהוא יימשך גם בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אחרון חביב, ראש המועצה. דברי סיכום. << דובר >> עבדאללה חיר אלדין: << דובר >> אני שמח מאוד שנפגשנו פה ואירחנו אתכם. אני מרגיש שכל אחד מהיישובים שכח את מה שכואב לו. חורפיש רחוקה מהגבול 2.7 קילומטר, ומה שמעניין זה שהם החליטו על 4.5 קילומטר. איך אתם מודדים? אומרים לי מהגבול הבינלאומי, איפה הגבול הבינלאומי? איפה שהחביות הכחולות, איפה שנמצא יוניפי"ל בתוך לבנון. 30% מהתושבים התפנו בצורה עצמאית, לקרובי משפחה בכפרים מסביב. אנחנו יושבים בתוך המלחמה, אנחנו קרובים להר מירון, ולידנו יש גם בסיס צבאי בהר אדיר. אני מבקש כמה דברים מהוועדה המכובדת. אני מבקש מהוועדה ליזום תוכנית המראה לחורפיש. אנחנו כפר עני, יש לנו בעיה בתכנון מפורט, יש לנו בעיה לסיים פרויקט בניין, כמו אולם ספורט. מגרש כדורגל אין לנו בכלל. עד שהשגנו שטח, כבר חמש שנים אנחנו מדברים עם כל הפונקציות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מתכוון לפן התכנוני או הכספי? << דובר >> עבדאללה חיר אלדין: << דובר >> תכנוני. אין אדמות מנהל אצנו. צריך תכנון מפורט. הכל אדמות פרטיות. יש לנו בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע, אתה נתת לי מכתב - - - << דובר >> עבדאללה חיר אלדין: << דובר >> נתתי לכם את המכתב, מפורט שם הכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שנקיים פגישה. << דובר >> עבדאללה חיר אלדין: << דובר >> כן. נקיים פגישה מפורטת פנים אל פנים ואני מודה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה על האירוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רבותיי, עמדנו בלוח הזמנים. אני רוצה קודם כל להודות גם לאלה שכבר לא איתנו ופרשו, וכמובן לך משה יושב-ראש הפורום, ולשאר ראשי הרשויות והמועצות והיישובים וכולי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד יושב-הראש, אפשר לבקש בקשה? כמעט לא נגענו בעניין הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעשה סבב טלפונים ואני אשמח אם תוכלי להמתין דקה. אני רוצה לשמוע. אין הצעת החלטה, יש כרגע מה שאמר בזמנו שר הפנים, ואנחנו יודעים. אני רוצה לשמוע את רוח הדברים, במיוחד באותם מקומות שכן צפוי שזה יידחה. זאת אומרת אנחנו יודעים שהן יידחו. רציתי לדעת שלא התעלמנו מדברים בדרך ואנחנו נעשה את זה. התמונות שעלו כאן הן חשובות. הנקודה העיקרית שמובילים אותה גם רונן וגם מנכ"ל משרד האוצר וגם שר האוצר, וחברי הכנסת שלנו שנמצאים בוועדת כספים, אנחנו מחברים ידיים בעניין הזה כולנו. יש דברים שאם אין לך גמישות תוך כדי תנועה, אתה לא יודע לא לתקצב אותם ולא לעשות אותם. יש דברים שאתה לא יכול לכמת בקילומטר או במשהו אחר. חייב להיות תקציב גדול שניתן מדי פעם משיקול דעת כמובן בקריטריונים, בשקיפות, בבקרה, אבל צריך לתת לאנשים של השטח לנהל את השטח, ואנשים של השטח מבחינתי הם כמובן ראשי הרשויות, אבל בחלק הרגולטורי, המשרדים הרלוונטיים לשטח שמכירים את הבעיות שם. יש הרבה נושאים. ההתחדשות העירונית היא חשובה. אני חושב שאנחנו צריכים להכפיל אוכלוסייה בשנים הבאות. אתה קראת לזה הקליפה של המדינה, קליפת מגן, ועלו פה דברים נוספים. אני שמח שהעלינו את הדברים הללו. לא הכל ייפתר ברגע, אבל זו הדרך שלנו לדחוף ולגרום לדברים להיפתר. תודה רבה לכולם ושיהיו לנו שקט, שלווה וביטחון.. << דובר >> משה דוידוביץ': << דובר >> תודה רבה ליושב-ראש ולחברי הכנסת שבאו לכאן. יישר כוח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:32. << סיום >>