פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העבודה והרווחה
23/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 13:49



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות החשמל (התקנת מתקן חשמלי על מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשפ"ג-2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר



מוזמנים: 
	שבתי אלבוחר
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתיות

	רומי קאופמן
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	איגור סטפנסקי
	–
	מנהל מינהל החשמל, רשות החשמל

	ידידיה שטכלברג
	–
	עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות החשמל

	גל לבנט
	–
	ראש מטה רשות החשמל

	אלכסנדר רודואק
	–
	מדריך ארצי לבטיחות בחשמל, המוסד לבטיחות ולגהות





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת תקנות החשמל (התקנת מתקן חשמלי על מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשפ"ג-2023 << נושא >> 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. על סדר היום תקנות החשמל (התקנת מתקן חשמלי על מאגר מים במתח אינו עולה על מתח נמוך), התשפ"ג-2023. הכוונה למנוע סכנת נפשות בחיבור בין חשמל ומים. אני מדבר על אנשים כמוני שלא מצויים במקצוע הזה.

זה הדיון השני שהוועדה מקיימת היום. אמנם בדיון הקודם הזכרתי את האסון שקרה לנו אתמול קראנו פרק תהילים לרפואת הפצועים, אבל אני רוצה לומר גם עתה כמה מילים, להזכיר את הלוחמים שנפלו השם יקום דמם ולשלוח תנחומים למשפחות, לבקש רפואה שלמה לפצועים והחלמה מהירה בתוך שאר חולי ישראל ושכולם ישובו הביתה בשלום.

 לגבי הנושא שעל סדר היום. אני רוצה להעיר בשם הוועדה ולעמוד על העובדה שכבר מה-10 באוקטובר 2012 היו אמורות להגיע לאישור הוועדה התקנות לחוק החשמל, תיקון מס' 4, שכבר תוקן ב-2011. זאת אומרת, אנחנו מדברים היסטוריה. 11 שנים חלפו ולא הבאתם את הצו הנדרש לאישור הוועדה ומה שמפריע לי זה שבינתיים מאות חשמלאים תקועים ולא יכולים להתפרנס בגלל כל מיני כללים שנקבעו שם שמונעים מחשמלאים יותר פשוטים, נקרא להם כך, שהם בדירוג יותר נמוך לעשות עבודות שהם היו יכולים לעשות. אם תצטרכו הסבר, אני מוכן לפרט יותר בהמשך הדיון. 

אני מבקש להביא מיד את הצו.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, התקנות שבאו לדיון היום הן תקנות של משרד האנרגיה. אני לא רואה כאן מישהו ממשרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרתי משרד האנרגיה. גם אתם צריכים לאשר את התקנות או רק משרד העבודה?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

רק אנחנו. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

המחלקה המשפטית ברשות החשמל. חוק החשמל תשי"ד, יש בו שתי סמכויות נפרדות. יש בו סמכות לתקן תקנות לפי החוק, לשר האנרגיה, ויש סמכות לתקן תקנות לפי החוק, לשר הכלכלה. כל מה שנוגע לרישוי חשמלאים, זה נמצא בזרוע העבודה ואנחנו ממש לא קשורים לתקנות האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל הדיון כן קשור כי הזמנו גם את משרד העבודה והם צריכים להיות כאן. אם הם בדרך, אני מצפה שהם יגיעו. אני רוצה להביא לוועדה את הצו עד לסיום התקנות שעל הפרק. 

נדבר על העניין הזה של פיקוח נפש שהוא מאוד חשוב, על החיבור בין חשמל ומים. תאמרו מה אתם רוצים לתקן. אתם יכולים להסביר לוועדה ולציבור מה הסכנה ומה הדחיפות. 

 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

ראש מטה רשות החשמל. לפני שמנהל מינהל החשמל ירחיב על התקנות עצמן, אני רוצה לדבר על המסגרת. אחרי שהוסבר מי מאשר באיזה נושא, בנושא הספציפי הזה אלה הכללים שלפיהם באים להקים ולהפעיל ולתחזק מיתקנים מסוגים שונים ובהקשר הזה מיתקנים על מים. חשוב להגיד שהנוסח הזה הוא מפורסם כבר לציבור והציבור מכיר אותו ורואה אותו. הוודאות שיוצרת העבודה הזאת היא קריטית ומאוד מאוד חשובה. זה היה כאמירה כללית על החשיבות של התקנות האלה ולמה הן מקדמות את השוק. זה משהו שאפשר לראות כבר היום על מאגרי מים. כשנוסעים ברחבי הארץ, רואים לפעמים שיש איזשהו שדה סולרי עליהם. המהלך שאנחנו עושים כאן עכשיו ייתן תוקף לכל השוק הזה ויעזור מאוד מאוד להמריץ את התחום. 

ספציפית למה שאנחנו עושים כאן, איגור יוכל להרחיב.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

מנהל מינהל החשמל ברשות החשמל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תסביר לי את התפקידים.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

רשות החשמל היא גוף סטטוטורי והרגולטור במשק החשמל. מנהל מינהל החשמל הוא התפקיד הסטטוטורי לפי חוק החשמל וחוק משק החשמל. מינהל החשמל זאת חטיבה אחת בתוך רשות החשמל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ומתחתיכם חברת החשמל.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

לא. אנחנו רגולטור של חברת החשמל. רשות החשמל היא יותר רגולטור כלכלי, תעריפי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם יותר בצד המקצועי.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. המקצועי הנדסי. 

 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

כלכליים, משפטיים והנדסיים כאשר מינהל החשמל הייתה יחידה בתוך משרד האנרגיה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שעוסקת יותר בצד המקצועי של החשמל עצמו.

 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

בהנדסה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בהנדסת החשמל.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

בהנדסת החשמל ובוודאי בבטיחות. מכיוון שבסופו של דבר, כמו שאנחנו מבינים, מיתקן חשמל תקין הוא בטיחותי. אם הוא לא תקין, הוא לא בטיחותי. בסופו של דבר הנדסת החשמל, חוץ מהדברים ההנדסיים, כמה חשמל אתה יכול להעביר ואיזה חשמל, האיכות, האמינות וכולי, חוץ מזה יש את התקינות של מיתקן חשמל שהוא בטיחות במיתקן חשמלי למשתמשים ולציבור הרחב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין לכם מחלקה מיוחדת על בקרת בטיחות.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

בטיחות? אני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם גם המינהל וגם הבטיחות.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת את זה כשני תפקידים.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

לא. אני מתכוון שתקנות החשמל הן הכללים לביצוע עבודות חשמל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם קובעים את הכללים.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

אנחנו קובעים את הכללים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם גם מפקחים על הביצוע של הכללים.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

נכון.

עד שנת 2013 בקרב כל מי שעוסק במשק הייתה חשיבה שתקנות החשמל הקיימות הן מספיק טובות. זה היה מספיק כדי להגיע למצב בטיחותי במאגרי מים. זאת אומרת, בבריכות דגים, מיתקן חשמל בבריכת דגים, זה מספיק טוב. ב-2013 התברר שזה לא מספיק טוב. אם אתה זוכר קרה אסון ובו שלושה צעירים מקיבוץ התחשמלו בבריכת דגים. משרד החקלאות הוציא איזושהי הנחיה הנדסית מה צריך לעשות בבריכות דגים ובכל מיני מאגרי מים ואנחנו התחלנו לעבוד על תקנות החשמל כאשר מגדירים את כללי ביצוע עבודות חשמל, מגדירים את התכנון, את כללי התכנון, את כללי הביצוע, את כללי הבדיקות של מיתקני חשמל בסביבת מאגר מים.

בשנת 2018 פרסמתי הנחיות של מנהל מינהל החשמל. מכיוון שאנחנו מגדירים את תהליך התקנת התקנות מאוד ארוך, פרסמנו הנחיות לביצוע עבודות חשמל במאגר מים. השוק לקח את ההנחיות האלה כאילו הן תקנות והתחילו לעבוד לפי ההנחיות. גם חברת החשמל לקחה את ההנחיות והפכה אותן לנהלים פנימיים של חברת החשמל כאשר מדובר באישור של חברת החשמל, אישור התקנה או חיבור מיתקן חשמל בסביבת מאגר מים. 

במשך השנים האלה קידמנו את התקנות ועכשיו אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר אותן ולתת אפשרות לשר האנרגיה לחתום עליהן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי מקריא את התקנות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בדרך כלל אנחנו מקריאים אבל יש כאן הרבה מאוד מושגים מקצועיים.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

תקנות החשמל (התקנת מתקן חשמלי על מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשפ"ג-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(ב() לחוק החשמל, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"אמצעי מיתוג ואבטחה" – ציוד המיועד להפעלתו או ניתוקו של מיתקן חשמלי או חלק ממנו ממקור זינה.

"בית תקע" – כהגדרת ובתקן ישראלי ת"י 60309: תקעים, בתי תקע ומערכות חיבור לשימוש בתעשייה, אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי כעדכונו מזמן לזמן, והמותקן ןי הוראות התקן האמור.

"דרגת הגנה IP" – דרגות ההגנה שמספקות מעטפות לפי ת"י 60529.

"דרגת הגנה IK" – דרגת ההגנה בהתאם לתקן בינלאומי 62262 IEC.
		
 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בהמשך גם יש לנו הסבר לתקן הבינלאומי, איך אפשר לעיין בו.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

בסוף ההגדרות.
	
"זרם" – שיעורו האפקטיבי של זרם החשמל (rms).

"זרם יתר" (Over current) - זרם העולה על הזרם הנומינלי של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר.

"זרם נומינלי" – הזרם שבעבורו תוכנן הציוד החשמלי.

"זרם פחת" (Residual current) – סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים של מעגל, בנקודה כלשהי בו.

"זרם קצר" – (ik) (Short circuit current) – זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר.

"חוף" – רצועת היבשה עד מרחק של שלושה מטרים מסביב למאגר המים.

"חיבור גלווני" – כהגדרתו בתקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשע"ד-2014.

"חלק חי" – חלק של מיתקן חשמלי או ציוד חשמלי שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה גלווני?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

גלווני זה חיבור בין שני חלקים מתכתיים, חיבור פיזי. אם אנחנו מדברים על ניתוק גלווני, זה ניתוק בין שני המוליכים שאין להם קשר פיזי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משהו מגולוון, זה כאילו משהו דבוק.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

לא. מגולוון זה איזשהו צינור שיש עליו את השכבה של איזשהו חומר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל ה-גלווני הזה שעליו אתה מדבר הוא זה או משהו שונה?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

זה שונה. שם אנחנו מדברים על איזשהו חומר שמוסיפים לאיזשהו חלק מתכתי וכאן אנחנו מדברים על חיבור גלווני. זה חיבור בין שני החלקים המתכתיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב ששאלנו כי הייתי חושב שזה משהו מגולוון.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

"כבל" – מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף, או מספר מוליכים מבודדים שאוגדו בתהליך ייצורם במעטה מבדד נוסף משותף.

"לוח" – המסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים שבמהלך של מעגל סופי.

"לו ח משנה" – לוח הניזון מלוח אחר.

"לוח ראשי" – לוח הניזון במישרין ממקור האספה ומיועד להזין את המיתקן בשלמותו.

"מאגר מים" – מאגר מים טבעי או מאגר מים מלאכותי, למעט בריכה כהגדרתה בתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2003.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי כאן תגיד איפה כן חלות התקנות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

 יש כבר תקנות חשמל לבריכות. בריכה, יש בה סיכונים אחרים, יש בה כללים אחרים, ויש תקנות שקיימות. בהגדרה הזאת אנחנו אומרים שמאגר מים הוא למעט בריכה שעליה כבר יש את התקנות מ-2003.

"מאגר מים טבעי" – מאגר המיועד למים שנוצר באופן טבעי, ובכלל זה אגם ומאגר איסוף מי גשם, אשר גובה המים שבו משתנה בהתאם לעונות השנה או למזג האוויר.

"מאגר מים מלאכותי" – מאגר המיועד למים, שאינו מאגר מים טבעי, ובכלל זה בריכת חמצון, בריכת דגים ובריכת סינון, אשר גובה המים שבו משתנה בהתאם לעונות השנה או באופן נשלט ומבוקר על ידי גורם חיצוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסעיף הקודם, אגם מים טבעי, לא כתבתך למשל מעיין.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

בכלל זה. גם מעיינות. מעיינות לא כתובים אבל בכלל זה לא בא למעט דברים אחרים. זה רק בא לתת דוגמאות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם זה בסדר, זה בסדר. חשבתי שחסרה המילה הזאת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

 אני חושבת שדבר ראשון שצריך זה לאגור את המים. זאת לא רק הנביעה אלא גם מדובר על האגירה. ברגע שיש לנו אגירה שהיא לא בריכה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מדובר במאגר איסוף מי גשם. אני מדבר על מי מעיינות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם מים טבעיים.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

אפשר להוסיף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מעיין המיועד למים שנוצר באופן טבעי. באופן טבעי, זה גם מעיין. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. זה גם המעיין.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ניתנו כאן דוגמאות אבל הדגש בדוגמאות הוא שיש כאן מקום שם המים נמצאים. באתם לומר שגובה המים משתנה. אם גובה המים תמיד אחיד, אנחנו לא אמורים להחיל שם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה לא?


 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

יש את מאגר המים המלאכותי. המלאכותי נותן את ההגדרה שזה מבוקר. הגובה של המים מפוקח ומבוקר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גובה המים משתנה גם במאגר הטבעי.


 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

במלאכותי זאת אחת משתי אופציות. במלאכותי יכול להיות מהו שאין שם מנגנון של שליטה ובקרה, שנותנים למים להתאדות בקיץ ולהתמלא בחורף, אבל הוא יכול להיות נשלט ומבוקר. בטבעי זה לא מבוקר ולכן ממילא זה משתנה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל תמיד גובה המים משתנה.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה קורה במקום שגובה המים קבוע? יש בריכות כאלה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם אם הוא קבוע, הוא יכול להשתנות.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

אם הוא קבוע, אפשר להוסיף את המים או להוריד את המים ואז זה ישתנה. אפשר לעשות כל מיני דברים עם בריכת המאגר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי "יכול להשתנות" ולא "משתנה".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

שגובה המים בו יכול להשתנות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. אני חושב כך. שיהיה יותר ברור.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

אפשר. 

"מבודד" – מופרד מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד.

"מבטח" – אמצעי הגנה המיועד להפסקה אוטומטית של זרם יתר. מבטח יכול שיהיה נתיך או מפסק אוטומטי.

"מבנה צף" – לרבות מבנה שמעל המים המעוגן לקרקע שמתחת למים או לחוף, הכולל מיתקן חשמלי המותקן עליו.

"מובל" – צינור, תעלה, מנהרה, פרוזדור או כל מעבר אחר, המיועד להכיל מוליכים או כבלים.

"מוליך" – גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי.

"מוליך הארקה" – מוליך המחבר, במישרין או בעקיפין, אלקטרודת הארקה אל אחד מאלה:

(1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה (Protective earth (PE.

(2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה.

"מוליך חיבור" – מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס הארקה.

"מישור ייחוס חשמלי" – אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, וכפי שמוצג בתוספת:

(1) בעבור מיתקנים חשמליים המותקנים על החוף – מישור אופקי בגובה של 60 סנטימטרים מעל הגובה המרבי האפשרי של המים (Hmax), לרבות במצב גאות שפל והצפות עונתיות.

(2) בעבור מבנים צפים המתוכננים לעלות ולרדת בהתאם לגובה המים (H) ובעלי יכולת טכנית להתרומם – מישור אופקי בגובה 75 סנטימטרים מעל גובה המים ובלבד שגובהו לא יפחת מ-30 סנטימטרים מעל החלק העלין של המבנה הצף.

(3) בעבור מיתקנים חשמליים קבועים במים אשר אינם צפים או מיתקנים חשמליים המצויים על הקרקע במרחק של עד מטר וחצי מסף גלישת המים – מישור אופקי בגובה 75 סנטימטרים מעל גובה המים המרבי האפשרי.

"מיתקן חשמלי" – מכלול של ציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, במתח נמוך, המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה).

"מיתרן חשמלי בסביבת מאגר מים" – מיתקן חשמלי אשר מותקן במאגר מים, על פני מאגר המים או בסמוך לסף גלישת המים, ובכלל זה מבנה צף.

"מכשיר חשמלי מיטלטל" – מכשיר חשמלי המיועד להעברה מקום למקום תוך שימוש תקין בו

"מנתק דו-קוטבי" – אמצעי מיתוג דו-קוטבי בעל כושר הפסקה של הזרם הנומינלי שלו.

"מעגל" – מוליכים אחידים, המותקנים יחד והמוגנים על ידי מבטח משותף.

"מעגל סופי" – מעגל חשמלי שתחילתו במבטח הקרוב ביותר במעגל למכשיר חשמלי או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית התקע.

"מערכת הארקה" – מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה, ממוליכי הארקה ומאבזרים המיועדים לחיבור ביניהם ואל הגוף המוארק.

"מפסק" – אבזר למיתוג זרם עד לערכו הנומינלי.

"מפסק אוטומטי" – מפסק בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר, הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר ויכול שיופעל באופן ידני.

"מפסק פחת" - מפסק המיועד להפסקה אוטומטית של מיתקן חשמלי ממקור זינה במקרה של הופעת זרם פחת כתוצאה מקצר לאדמה.

"מקור זינה" – גנרטור, שנאי, ממיר, מהפך, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הכול לפי העניין.

"משטח שווה פוטנציאלים" - משטח מוליך שעליו או בתוכו מותקנים מוליכים או כבלים, חלק של מיתקן חשמלי או כל שירות מתכתי, אשר נמצא בעומק מרבי של 7.5 סנטימטרים מהמשטח עליו יכול להימצא אדם ואשר מטרתו, בין השאר, הקטנת מתח מגע ומתח צעד.

"מתח נמוך" – מתח בין המוליכים העולה על 24 וולט ואינו עולה על 1000 ולט.

"מתח נמוך מאוד" – מתח בין מוליכים שאינו עולה על 24 וולט.

"סף גלישת המים" – נקודה בחוף אליה המים עשויים להגיע כאשר הם נמצאים בגובה המרבי האפשרי.

"פס הארקה" – פס המשמש לחיבור מוליכי הארקה.

"פס השוואת פוטנציאלים" – פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור, אשר יכול לשמש גם כפס הארקה.

"פתיל" – גיד כפיף או כמה גידים כפיפים מבודדים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים במעטה חיצוני משתף או המחוברים ביניהם.

"ציוד" – פריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו.

"סוג |", "סוג ||" ו-"סוג |||" – (סוגי ציוד) כהגדרתם בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991.

"קו" – קבוצת מוליכים המחברים מקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ללוח חשמל אחד או יותר, או למהפך.

"שירות מתכתי" – חלק מתכתי במיתקן חשמלי או בקרבתו או בסביבתו, העלול להעביר פוטנציאל.

"שינוי יסודי" – שינוי מהשינויים המפורטים להלן:

(1) שינוי הנעשה לשם הגדלת החיבור של מיתקן.

(2) שינוי באמצעי מיתוג או אבטחה או בשיטת ההגנה של המיתקן.

(3) החלפת לוח או תוספת מעגל.

(4) שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בבידוד המוליכים או בצורת התקנתם.

"תקן" – כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני רוצה לשאול לגבי (2), שינוי באמצעי מיתוג או אבטחה. הרי יש לנו הגדרה של אמצעי מיתוג ואבטחה. אני חושבת שזה צריך להיות מיתוג ואבטחה. לא "או" אלא "ו".

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

"ת"י 60529" – תקן ישראלי ת"י 60529 – דרגות הגנה שמספקות מעטפות (קוד IP), אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי, כעדכונו מזמן לזמן.

"תקן בין-לאומי 62262 IEC" – UEC 62262 – Degrees of protection provide by enclosures for equipment against external mechanical impacts, כעדכונו מזמן לזמן, אשר מופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי ובמשרדי רשות החשמל.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה יכול לתרגם את הסעיף הזה?

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

דרגות הגנה מסופקות על ידי מעטפות, מארזים, להגנה מפני פגיעות מכניות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השפעות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. השפעות מכניות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

עד עכשיו עסקנו בהגדרות שישמשו אותנו עכשיו אבל התקנות האלה מגיעות לאישור הוועדה בגלל החובות וההשלכות הפנימיות שיש למי שלא עומד בחובות. במהלך הסעיפים נראה הוראות שיבהירו לנו מי אחראי להתקנה באיזו דרך ובהמשך, בסוף, נראה סעיף שמפרט אחר כך את כל האחריויות לפי כל גורם, איזו אחריות יש לו בנוגע לתקנות האלה.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

גם מה שמנוסח כאן, בסוף ייכלל בתקנות של חלוקת האחריות.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

המוסד לבטיחות ולגהות, מדריך ארצי לבטיחות בחשמל. בהגדרות יש הגדרה של מתח נמוך מאוד עד 24 וולט שבחוק החשמל כתוב עד 50 וולט וזה יכול לבלבל את הציבור.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

בתקנות החשמל, יש כל מיני תקנות חשמל וההגדרה של מתח נמוך מאוד יש בכל מיני תקנות כאשר לפי מיתקן החשמל, לפי מיקום התקנתו ולפי הייעוד שלו יש הגדרות שונות. יש 24 וולט וכאן זה 24 וולט כי המיתקן על המים הוא יותר מסוכן ממיתקן אחר. בתקנות אחרות יש גם 50 וולט מכיוון ששם פחות מסוכן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא על מים.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

זה לא על מים. אנחנו מחמירים יותר מכיוון שכאן הסביבה יותר אגרסיבית ויותר מסוכנת.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

השאלה שלי הייתה האם זה במודע או בטעות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם מחמירים בגלל שאלה מים.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אני יודע. רק רציתי לברר.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

פרק ב': התקנת ציוד

2. דרישת רישיון ודרישת כלליות

(1) לא יתכנן אדם מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים, לא יתקינו, לא יפקח על התקנתו ולא יבדוק אותו, אלא אם כן הוא חשמלאי בעל רישיון מתאים לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ח-1985.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אלה למעשה אותן תקנות שבאחריות זרוע העבודה. הן בהסדר הישן אבל לגבי ההסדר החדש עוד לא נבחן התוקף כי טרם הגיע הצו המעודכן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הנה הנקודה שהעליתי בפתיח. אני לא רוצה שתמנעו מאנשים, מחשמלאים, לעשות את מלאכתם בגלל שלא הבאתם תקנות חדשות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

שוב, זה גוף אחר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני לא יודעת אם הם מונעים מאנשים אבל הם כרגע פועלים לפי תקנות קיימות והתקנות הקיימות, יכול להיות שהן לא מעודכנות. החשיבה בעקבות ועדת זיילר הייתה שצריך לעדכן אותן ושצריך לעדכן את ההתאמות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל לא עדכנו.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

דווקא בגלל זה כתבנו - לא פירטנו בדיוק איזה רישיון צריך להיות - בעל רישיון מתאים לפי תקנות החשמל. ברגע שתקנות החשמל (רישיונות) יהיו מעודכנות או יהיה איזשהו שינויז באופן אוטומטי זה ייכנס גם לתקנות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אומר לפרוטוקול שאני מחכה לשינוי.


 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

אני רוצה לומר שגם אם לא היינו מביאים היום את התקנות ולא היינו עושים שום דבר, התקנות ההן עדיין חלות. זה לא שהתקנות האלה מוסיפות על זה משהו.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

נכון להיום בגדול זה לא מונע שום דבר מאף אחד. התקנות הנוכחיות של הרישיונות, לא מונעות מחשמלאים בדרגות המתאימות לעבוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת בדרגות המתאימות. השאלה מי קובע מה זאת דרגה מתאימה. 

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

גודל המיתקן קובע מה הדרגה המתאימה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש כאן בעיה שנתקלנו בה כוועדה. אלפי חשמלאים שמונעים מהם לעסוק בכל מיני עבודות שהם יכולים לעשות וראוי שיתפרנסו מהן. מונעים בגלל סיבות שלא נוגעות שאינן נוגעות למיתקן. אמרתי את זה בצורה הכי עדינה שאפשר.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אני חלק מועדה שדנה ברישיונות החדשים. השינוי הוא לא ממש מהותי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם כן, למה אתם לא מביאים את זה?

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

לא בידיים שלי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה אמרת התפקיד שלך? אתה מהרשות?

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

לא מהרשות. אני מהמוסד לבטיחות ולגהות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם לא ממונים על הדבר הזה.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

לא ממונים. אני פשוט חבר בוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לה אתה מוצא מקום להגן על זה? למה אתה מוצא מקום להגן על עיוות שקיים כשאתה עוסק בבטיחות וגהות ולא עוסק בדבר הזה?

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אני כן עוסק בדבר הזה כאחראי על תחום הבטיחות בחשמל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר. לא קשור למה שאני אמרתי. אף אחד לא נכנס לשאלה של הבטיחות. זה שלכם. אני נכנסתי לעניין של זכות העבודה, של זכויות העובד. הזכות לפרנסה וחופש העיסוק. זה נושא אחר שהוא לא בתחום החשמל. זה בתחום זכויות העובד.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

(2) מתכנן המיתקן יתאים את הציוד לדרישות התקן החל עליו, כעדכונו בעת תכנן המיתקן, ולתנאים הקיימים במקום התקנתו של המיתקן, ובכלל זה לרטיבות, לסכנה של פגיעות מכאניות, להשפעה כימית, לאש, לסכנת התפוצצות, לקרינת השמש ולהצטברות אבק או לכלוך.

(3) מתקין הציוד יוודא, בעת ההתקנה, שהציוד מתאים לתנאים הקיימים במקום התקנתו האמורים בתקנת משנה (ב). בודק המיתקן יבדוק בעת ביצוע בדיקה לפי תקנה 14 כי הציוד שהותקן מתאים תנאים הקיימים במקום התקנתו כאמור.

(4) המתכנן יתאים את הציוד הממוקם מתחת למישור הייחוס החשמלי, לעבודה מתחת לפני המים, ובכלל זה לדרגות ההגנה והאיטום המתאימות לציוד. המתקין יוודא כי הציוד מתאים לתכנון כאמור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי נוסיף לפי תקן.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

המתאימות לציוד לפי תקן ישראלי 60529.

3. התקנת לוח על החוף

לוחות של מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים יתוכננו ויותקנו במרחק העולה על מטר וחצי מסף גלישת המים, כשחזיתם לכיוון הנגדי למאגר המים. חלקים חיים בלוח, ובכלל זה פסי צבירה, מהדקי חיבור, מגענים ומבטחים, יותקנו בגובה העולה על 30 סנטימטרים מעל מישור הייחוס החשמלי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הנושאים האלה של פסי צבירה, מהדקי חיבור, מגענים – אלה מונחים שמוכרים ולא צריך עבורם הגדרות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. מי שעוסק בתחום מכיר אותם. ניסיתי לכתוב הגדרה אבל אז צריך הגדרה להגדרה וזאת שרשרת.

4. ציוד המותקן על החוף

(1) ציוד המותקן על החוף והמזין ציוד אחר, יתוכנן ויותקן במרחק העולה על מטר וחצי מסף גלישת המים.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), אפשר שציוד המותקן על החוף ומזין ציוד אחר יתוכנן ויותקן במרחק הקטן ממטר וחצי מסף גלישת המים, אם הוא בעל דרגת הגנה ודרגת איטום המתאימות לפעולה על המים או מתחת לפני המים לפי ת"י 60529, או שהוא עומד בדרישות המפורטות בתקנה 5.

5. ציוד המותקן מעל מים

(1) ציוד המותקן מעל המים יתוכנן ויותקן כך שחלקים בציוד כאמור, למעט כבלים, יותקנו בגובה שלא יפחת מ-30 סנטימטרים מעל החלק העליון של המבנה הצף, ושבכל מקרה לא יפחת מגובה מישור הייחוד החשמלי.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), ציוד שלפי התכנון ייעודו דורש התקנה בגובה נמוך מהאמור בתקנת משנה (א), ושאינו חשוף להתזת מים בלחץ העולה על 12.5 ליטר/דקה בקוטר הפייה 6.3 מילימטרים בהתאם לת"י 60529, יתוכנן ויותקן בגובה שלא יפחת מ-25 סנטימטרים מעל המבנה הצף ובלבד שדרגת ההגנה תהיה 55IP לפחות, ואם קיים כיסוי שמגן בפני התזת מים על הציוד – תהיה דרגת ההגנה 44IP לפחות.

(3) בציוד המותקן מעל המים יתוכנן ויותקן אמצעי הגנה אשר מנתק את זינת החשמל לאותו ציוד באופן אוטומטי אם המים מגיעים לגובה מישור הייחוס החשמלי.

(4) המתכנן יתכנן את הציוד שמרכיב את המיתקן החשמלי בסביבת מאגר מים בהתאם לדרגת ההגנה הנדרשת במקום ההתקנה ולייעודו, והוא יותקן בהתאם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

צריך להגיד דרגת ההגנה והאיטום.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

לדרגות ההגנה והאיטום הנדרשות במקום ההתקנה ולייעודו לפי ת"י 60529 והוא יותקן בהתאם.

6. התקנת מובל

(1) מתקין מובל, לשם זינת מיתקן חשמלי המותקן במבנה צף, יתקינו באופן המונע סיכון בשל תנו עתה מים או שינויים בגובה המים.

(2) בודק המיתקן יוודא, בעת ביצוע כל בדיקה של המיתקן לפי תקנה 14, שמובל הותקן בהתאם להוראות תקנת משנה (א).

7. התקנת כבלים במעגל סופי או קו

(1) מעגל סופי או קו המותקן במיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים יהיה עשוי כבל בלבד.

(2) כבל המחבר ציוד חשמלי המו תקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת למים יהיה גמיש.

(3) סוג ודרגת ההגנה של כבל כאמור בתקנה זו יתאימו למקום ההתקנה ולייעודו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בסעיף קטן (ג) רצינו לבקש שתכתבו את זה קצת שונה כדי שיהיה ברור מה דרגת ההגנה. האם מדובר על אותן דרגות הגנה שהיו. הייתה לכם איזו הצעה לקרוא את זה קצת אחרת. לומר שכבל כאמור בתקנה זו יתאים למקום ההתקנה וייעודו.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תאמר שוב כדי שיהיה ברור.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

פסקה (ג): כבל כאמור בתקנה זו יתאים למקום ההתקנה ולייעודו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מורידים את המילים סוג ודרגת ההגנה.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כי זאת המשמעות, שזה יתאים, מהבחינה הזאת, מבחינת דרגות ההגנה. היה חשוב לכם לומר את דרגות ההגנה והאיטום?

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

לא. זה בסדר.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

זה ברור, חוץ מזה שיש תקנות מיוחדות לכבלים, יש את תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח נמוך) ושם יותר מפורט כל מה שקשור לסוג הכבל ומיקום ההתקנה שלו וכולי.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

(4) תיל קשירה לכבל כאמור בתקנה זו יהיה מבודד או עשוי מחומר שאינו מוליך זרם.

8. אמצעי מיתוג ואבטחה בציוד המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת לפני המים

(1) ציוד הנמצא מתחת לפני המים או צף על המים יוזן באמצעות בית תקע המותאם לתנאים הקיימים במקום ההתקנה, לרבות דרגת ההגנה IP ודרגת ההגנה IK המתאימות למקום ההתקנה, לפי העניין. בסמוך לציוד כאמור ובמקום הנראה לעין ממנו יתוכנן ויותקן אמצעי מיתוג ואבטחה המאפשר את ניתוק הציוד מהזינה ללא הוצאת תקע.

(2) אמצעי מיתוג ואבטחה שמתוכנן ומותקן לי תקנת שמנה (א) יהיה מפסק אוטומטי או מנתק דו-קוטבי שבטור אליו נתיכים. יש לסמן את אמצעי המיתוג והאבטחה בהתאם לייעודו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אם בתקנות הקודמות דיברתם על איך מתקנים, אתם אומרים כאן שאם יש תקלה, איך אפשר מיד לנתק את הזרם.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן.

9. מכשיר חשמלי מיטלטל

(1) מכשיר חשמלי מיטלטל ידני המהווה חלק מהציוד ממנו מורכב מיתקן חשמלי ואשר ייעשה בו שימוש על פני המים או בקרבתם, יהיה ציוד מסוג || או מסוג |||.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני שהוא ציוד מסוג |, ובלבד שיוזן דרך מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.

(3) בית תקע במכשיר חשמלי מיטלטל ידני יוגן באמצעות מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם מדברים על מכשיר חשמלי, אתם מדברים על קשר עם מים. לא כל מכשיר חשמלי.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המכשיר החשמלי הוא מכשיר רגיל אבל אתם מחברים, בגלל שהוא מתחבר למיתקן מים, נעשה בו שימוש על פני המים וקרבתו, הוא צריך להיות בהגנות מיוחדות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מה שאמרתי לפרוטוקול. שיהיה ברור שלא כל מכשיר.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

פרק ג': הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול

10. אמצעי הגנה בפני חישמול

(1) הגנה בפני חישמול למיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים תהיה כנדרש לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), הגנה בפני חישמול במגר מים בחצר חקלאית תהיה בהתאם לתקנה 3 לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט) התשנ"א-1991.

(3) בנוסף לאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לפי העניין, מעגל סופי במיתקן חשמלי בבריכות דגים, ובכלל זה מעגל המזין מיתקן האכלה לדגים וחמצניות, יוגן על ידי מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר כהגנה נוספת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה הפחת בבית רגיל?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

0.03 אמפר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אותו הדבר.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

11. מוליך הארקה

(1) מוליך הארקה יחובר באמצעות התקן באופן שיבטיח חיבור גלווני לאורך חיי המיתקן החשמלי.

(2) בעת תכנון מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים, המתכנן יתאים את מוליך ההארקה וחיזוקו מבחינת עמידות במאמצים תרמיים ואלקטרודינמיים לעוצמת זרם הקצר המרבי הצפוי לעבור דרכו, מבלי לגרום לו נזק ומבלי לסכן את סביבתו.

(3) המתכנן יקבע האם נדרש מוליך הארקה גמיש, בהתאם לתנאי ההתקנה, והמתקין יפעל לפי התכנון.

(4) מוליך הארקה המחובר לגוף המתכתי של ציוד חשמלי ולשירות מתכתי המותקן במבנה צף או במבנה הנמצא מתחת למים יהיה מוליך מבודד מנחושת.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

מבודד, זאת אומרת שיש את השכבה של בידוד.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

(5) פס הארקה בלוח משנה יחובר אל פס השוואת פוטנציאלים או אל פס הארקה בלוח ראשי באמצעות מוליך הארקה מבודד, רציף ובעל שטח חתך מתאים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם זה מונח שאתם משתמשים בו.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. כשאת חותכת כבל, לא כל השטח הוא המוליכים לא יש גם את המעטפת וכולי. בגדול זה השטח שמוליך.

(6) הארקת מכשיר חשמלי תבוצע באמצעות מוליך הארקה המהווה חלק מפתיל זינה.

12. חיבור לפס השוואת פוטנציאלים

במיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים כל השירותים המתכתיים, לרבות קונסטרוקציה, מבנים, ארונות, צנרת, מכלים וגופים מתכתיים, וכל חלק מתכתי שיכול להופיע עליו מתח, יחוברו באמצעות מוליך חיבור אל פס השוואת פוטנציאלים.

13. התקנת משטח שווה פוטנציאלים

(1) מתכנן מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים יתכנן, ומתקין מיתקן חשמלי כאמור יתקין, משטח שווה פוטנציאלים אשר יחובר למערכת הארקה של המיתקן החשמלי. משטח כאמור יחובר בנוסף לכל השירותים המתכתיים הנמצאים בסביבתו, לקונסטרוקציה ולכל ציוד ממתכתי אחר שיכול להימצא תחת מתח.

(2) משטח שווה פוטנציאלים כאמור בתקנת משנה (א) יתוכנן ויותקן בסמוך או מתחת לכל אמצעי מיתוג ואבטחה או ציוד מסוג | המותקן תחת כיפת השמיים, באופן שיבטיח שהטיפול בהם יבוצע תוך כדי עמידה על המשטח.

(3) משטח שווה פוטנציאלים כאמור יתוכנן ויותקן באופן שיבטיח השוואת פוטנציאלים ברדיוס של מטר אחד.

(4) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין חובה לתכנן ולהתקין משטח שווה פוטנציאלים בהתאם להוראות תקנת המשנה האמורה כאשר הציוד או אמצעי המיתוג והאבטחה מוזן ממעגל חד-מופעי בעל זרם נומינאלי שאינו עולה על 63 אמפר ומוגן באמצעות מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה צריך להיות על אף האמור בתקנת משנה (א) ו-(ג).

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. אפשר להוסיף. (ב) ו-(ג) הם התנאים איך בדיוק עושים, המאפיינים והתכונות. והחובה היא ב-(א).

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בסדר. זה יישאר (א). אולי נאמר ב-(ד) שאין חובה לתכנן ולהתקין משטח שווה פוטנציאלים בהתאם להוראות תקנה זו, כי כל התקנה עוסקת בהוראות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. בסדר. בהתאם לתקנה זו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי תוכל להקריא את התקנה כפי שהיא עכשיו.

על אף האמור בתקנת משנה (א), אין חובה לתכנן ולהתקין משטח שווה פוטנציאלים בהתאם להוראות תקנה זו כאשר הציוד או אמצעי המיתוג והאבטחה מוזן ממעגל חד-מופעי בעל זרם נומינאלי שאינו עולה על 63 אמפר ומוגן באמצעות מפסק פחת הפועל בזרם פחת העולה על 0.03 אמפר.

(5) מטח שווה פוטנציאלים כאמור יתוכנן ויותקן באופן שבו הוא יחובר אל פס השוואת פוטנציאלים של המיתקן החשמלי באמצעות מוליך הארקה שזור, עשוי נחושת, מבודד, בעל שטח חתך מינימאלי של 10 מילימטרים רבועים לפחות או באמצעות מוליך הארקה עשוי מפלדה מגלוונת.

פרק ד': הוראות שונות

14. בדיקה לפני הפעלה ראשונה ולאחר שינוי יסודי ובדיקות תקופתיות

(1) מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים, על כל חלקיו, ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" המתאים לגודל המיתקן, לפי תקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ח-1985, לאחר התקנתו ולפני הפעלתו הראשונה, וכן לאחר ביצוע כל שינוי יסודי בו ולפני הפעלתו לאחר ביצוע שינוי כאמור. בבדיקה כאמור יבדוק הבודק שהמיתקן הותקן לפי הוראות תקנות אלה ושאין בו כדי לסכן את בטיחות הציבור.

(2) מיתקן חשמלי כאמור בתקנת משנה (א), על כל חלקיו, ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" כאמור בתקנת משנה (א), אחת לשש שנים לפחות, לרבות בדיקת התנגדות בידוד כבלים וציוד אחר שנמצא במים, כמפורט בתקנה 17.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אתם תוכלו להסביר בבקשה למה בהתחלה, בנוסח המקורי של התקנות, דובר על בדיקה אחת לשנה? אולי תוכלו להסביר מדוע עכשיו זה אחת לשש שנים.


 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. תמיד אנחנו הולכים להחמיר ואכן בהנחיות זה היה יותר מחמיר והייתה בדיקה פעם בשנה. אחר כך עשינו את הסיורים ואת הבדיקות בשטח וראינו שאפשר להקל על הציבור. אם במקום יש שבע-שמונה בריכות דגים, כל שנה להזמין את החשמלאי בודק לבדוק זה מהווה נטל וגם אין צורך לעשות זאת. לכן החלטנו על הקלה מצד אחד, כך שהבדיקה תהיה פעם בשש שנים כמו בתקנות מיתקן חשמל בבריכות – יש לנו תקנות כאלו, כמו למשל קאונטרי קלאב, בריכות שחייה וכולי, שם הבדיקה היא פעם בשש שנים. יחד עם זאת אתם תראו שיש תקנה נוספת לפיה כל שנה צריכה היו ת תחזוקה על ידי חשמלאי ראשי. זאת אומרת, זאת מעין תחזוקה תקופתית כאשר יש מישהו שכל שנה מסתכל על המיתקן ומתחזק אותו באופן תקין. החלטנו שאפשר לתת את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה ההבדל בין חשמלאי ראשי לחשמלאי בודק?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

חשמלאי בודק הוא סוג רישיון של חשמלאי, זה לפי תקנות רישיונות. רישיון נותן אפשרות לחשמלאי לבדוק את המיתקנים ולהוציא דוחות בדיקה. חשמלאי ראשי הוא החשמלאי שמבצע עבודות חשמל אבל אין לו זכות לבדוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה ההגדרה של הבודק? מה הוא צריך לדעת.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

יש שלושה סוגים של בודקים. יש בודק סוג 1, סוג 2 וסוג 3. תלוי אם הוא מהנדס או הנדסאי. 

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

זה מוגדר בתקנות חשמל (רישיונות) מ-1975 ולפי החלטת הממשלה זה עבר ממשרד האנרגיה למשרד העבודה. שם מוגדרים נדמה לי 12 סוגי רישיונות כאשר שלושה מהם אלה רישיונות חשמלאי בודק כאשר יש סוג 1, סוג 2 וסוג 3. סוג 1 למשל יכול להיות הנדסאי. הנדסאי יכול להיות החשמלאי בודק סוג 1. סוג 2, נדמה לי שגם הוא הנדסאי.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

סוג 2 ו-3 זה מהנדס.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

 שם זה לפי גודל המיתקן. למשל חשמלאי בודק סוג 3, יש לו זכות לבדוק כל מיתקן, בכל המתחים ובכל גודל. סוג 2 פחות וסוג 1 עוד פחות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חשמלאי ראשי?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

חשמלאי שהוא לא בודק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה הדרגות?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

הדרגה שלו היא לימודי מקצוע. העניין הוא שחשמלאי ראשי בעת התחזוקה עושה פלוס-מינוס את אותן בדיקות אלא שאין לו זכות להוציא דוח בדיקות.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

הוא עושה מדידות במסגרת התחזוקה. הוא בעצם צריך למדוד את הנתונים החשמליים ולהגיד אם צריך לתחזק משהו, אם צריך לתקן משהו, לעשות משהו או לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לשם השוואה, אדם שבודק מעליות, מה הדרגה שלו?

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

קורס.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

זה קורס. זה משרד העבודה ולא אנחנו.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

שהבדל המעשי מבחינת בעל המתקן הוא שיש הרבה פחות בודקים מאשר חשמלאים ראשיים וממילא להזמין בדיקה זה הרבה יותר יקר מאשר להזמין חשמלאי ראשי. חשמלאי ראשי צריך לעבור קורס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מבחינה בטיחותית החשמלאי הראשי יכול להיות אחראי בדיוק כמו החשמלאי?

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

לא, לא בדיוק. לכן אחת לשש שנים כן צריך חשמלאי בודק אבל הוא מספיק טוב בשביל לעשות את מה שנדרש ממנו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אחת לשש שנים. זה נראה טווח זמן ארוך ולכן שאלנו אם לא צריך בדיקות יותר מהירות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה יקרה אם תעשו אחת לשלוש שנים? בכמה זה מייקר?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

זה מייקר. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

פי שתיים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו רוצים שאף אחד לא יקבל חלילה זרם. אם זה היה היום אחת לשנה ואתם מעלים את זה לאחת לשלוש שנים, זה נשמע סביר. שש שנים זה כבר נראה צחוק מעבודה.

 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

מקובל שהבודק מגיע אחרי תקופה ארוכה. גם ברשתות חשמל נניח, קבענו שבע שנים או שמונה שנים. בסופו של דבר ככל שהמיתקן מורכב יותר, העלויות גבוהות, ההקלה כאן והאיזון בין הבטיחות לבין העלויות של היזם, של בדיקות תקופתיות על ידי דרגות לכאורה נמוכות יותר ובדיקות עתיות על ידי דרגות גבוהות יותר ואז זה מייצר איזשהו איזון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב ששלוש שנים זה מספיק. 

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

בעקרון רוב המיתקנים נבדקים פעם בחמש שנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מדבר כאן על משהו שנוגע לחשמל ומים, שבאופן בסיסי יש מסוכנותל.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

גם בתקנות בריכות זה שש שנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי צריך גם שם לתקן.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

תקנות בריכות שחייה בקאונטרי קלאב וכולי, בדיקה תקופתית על ידי חשמלאי בודק היא פעם בשש שנים ואין שם דרישה לתחזוקה כל שנה. כאן אנחנו נתנו את האפשרות שש שנים ויחד עם זאת כל שנה צריך לבוא החשמלאי הראשי ולעשות את המדידות ולעשות תחזוקה.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

בבדיקה עשינו גם בדיקות בהרבה מיתקנים. איגור, מה נראו לך שם התוצאות?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

במיתקנים החדשים זה היה מאוד איכותי ובישנים הם מתקנים, מתקנים ומתקנים במסגרת תחזוקה, במסגרת מדידות שחשמלאים מתקנים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

היו נהלים שאתה הוצאת.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

זה לא היה מחייב. 

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

לא, שנה לא היה מחייב. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

שנה, זה היה בהנחיות לא מחייבות אלא המלצות.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. אלה המלצות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הזכרת קודם שיש תקנות שמדברות על חמש שנים.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

חמש שנים זה הגנרטורים. למשל מיתקן חשמל להתקנת גנרטורים שיש בבתים כמו גנרטור חירום וכולי. שם יש בדיקה תקופתית כל חמש שנים. 

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

בית משותף זה פעם ב-10 שנים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש בריכות עם שש שנים, וזה מה שציינתם.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. בריכות שחייה. בריכות שחייה זו תקנה מאוד מחמירה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מדובר על מיתקן החשמל שנמצא בבריכה.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. בריכות שחייה, מדובר על מיתקן חשמל שמותקן בבריכת שחייה, כמו קאונטרי קלאב. יש שם כל מיני משאבות מים וכולי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בהם החיבור עם מים?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

כן. שם יש את הבדיקה כל שש שנים. בבריכות השחייה, התקנות די מחמירות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מצד שני בריכת שחייה נבדקת על עוד עניינים ואולי יש עוד אנשים שמגיעים לשם. למיתקן הזה, האגם, אני חושבת שמגיעים פחות.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

דווקא להפך. בריכת שחייה, למשל קאונטרי קלאב, מי מגיע לשם? האנשים שמפעילים את בריכת השחייה, אלה לא האנשים המקצועיים או הטכניים. יחד עם זאת, כאשר אנחנו מדברים על בריכת דגים למשל או על איזוהי בריכה, זו תעשייה. זה לא להנאה אלא לעסק. לכן שם יש אנשים יותר מקצועיים ויותר מביני עניין.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

עד כמה אתם מצליחים לפקח על זה שבאמת בודקים אחת לכמה שנים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש להם שש שנים לטייל בארץ. זה נשמע לי מוגזם. אם חלילה יקרה איזה אסון, יגידו שכבר שש שנים שלא בדקו את המקום. זה נשמע מוגזם. לכן אני מציע, אם אתם רוצים, לכתוב שלוש שנים כדי שתוכלו לומר שרק לפני שלוש שנים הייתה בדיקה וזו התקנה. שלוש שנים זה נשמע סביר. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

זה הכי נוח לנו אבל אנחנו לא חושבים שזה נכון. זה הכי קל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מדבר במקרה שיקרה אסון חלילה. כשלא יקרה אסון, ודאי לא צריך ואולי אפילו לא 20 שנים, אבל כל התקנות באות כתוצאה מוורסיי.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

לא. בריכת דגים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם חלילה יקרה דבר כזה, וזה עלול לקרות.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אם אפשר להציע הצעה. כמו ברכב. מיתקן חדש פעם יותר ארוך ואחר כך בתדירות יותר גבוהה. מיתקן חדש פעם בחמש שנים או אפילו פעם בשש שנים ואחר כך כל שלוש שנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נשמע סביר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מתי המיתקן נחשב מיתקן ישן?

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אחרי חמש שנים אלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בחמש השנים הראשונות הוא חדש.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אחרי חמש שנים, כל שלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

על שש שנים כבר דיברתם. אנחנו מדברים על שלוש שנים. כאן מציעים חמש שנים לחדש ושלוש שנים לישן. נראה לכם?

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

נראה לי סביר. כמו ברכב חדש? הטסט החדש הוא אחרי שלוש שנים אבל אחר כך כל שנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מקבל את ההצעה של בטיחות וגהות. חמש שנים ראשונות, חמש שנים. אחר כך כל שלוש שנים. 

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

צריך לנסח את זה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

 אנחנו ננסח אחר כך אבל זה העקרון. הוא כמובן נבדק כמו שאמרנו בעת הקמה ואחרי כל שינוי והפעלה לראשונה וכן הלאה, ואחר כך הוא מבצע את הבדיקות וגם מדווח לבעלים, אחרי חמש שנים מהקמת המיתקן, הפעלתו לראשונה, ולאחר מכן אחת לשלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

(3) מחזיק מיתקן יוודא את ביצוע הבדיקות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) וידאג לתיקון הליקויים אם יהיו כאלה. אם מחזיק המיתקן אינו בעל המיתקן המחזיק ידווח לבעלים מדי שש שנים על ביצוע הבדיקות ותוצאותיהן, בעל המיתקן יוודא מידי שש שנים כי הבדיקות בוצעו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כמובן גם כאן נצטרך להתאים את שש השנים.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

(4) תוצאות בדיקות המיתקן כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ובתקנה 15 יירשמו בידי הבודק ויימסרו למחזיק המיתקן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

עוד הערה. בסעיף קטן (ב) אמרתם בסוף כמפורט בתקנה 17. אתם מתכוונים לכך שהוא בודק את המיתקן, הוא בודק את כל הפרטים, את כל התקנות שפורטו בתקנה 17?

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

כן. שזה מתאים לתוכנית של המתכנן.

15. תחזוקה

עבודות תחזוקה במיתקן יתבצעו לכל הפחות אחת לשנה, בידי בעל רישיון "חשמלאי ראשי" לפחות. על מחזיק המיתקןןלוודא ביצוע תחזוקה כאמור. נתגלה במיתקן ליקוי או פגם – יתוקנו בהקדם האפשרי. נתגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש – ינותק המיתקן ממתח מיד ולא חובר מחדש עד שהפגם או הליקוי יתוקן והמיתקן ייבדק על ידי בעל רישיון "חשמלאי בודק" המתאים לגודל המיתקן ויימצא כשיר להפעלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה נשמע הגיוני.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

16. שמירת תוכנית המיתקן, תוצאות בדיקות ודיווחים

תוכנית המיתקן ותוצאות בדיקות המיתקן יישמרו ביד מחזיק המיתקן. בעל מיתקן שאינו מחזיק, ישמור את הדיווחים שנמסרו לו ממחזיק המיתקן לפי תקנות אלה.

17. אחריות

(1) בנוסף לאמור בתקנות 2(א), (ב) ו-(ד), ד(5), 11(ב) ו-(ג), ו-13(א), מתכנן מיתקן יהיה אחראי לתכנן את המיתקן בהתאם לתקנות 3, 4, 5(א), (ב) ו-(ג), 7, 8, 9, 10, 11(א), (ד), (ה) ו-(ו), 12, 13(ב) עד (ה) לתקנות אלה.

(2) בנוסף לאמור בתקנות 2(א), (ג) ו-(ד), 6(א) ו-13(א), מתקין ציוד או מיתקן יהיה אחראי להתקין את הציוד או המיתקן בהתאם לתקנות 3, 4, 5, 7, 8, 9, 10, 11(א) ו-(ד) עד (ו), 12 ו-13(ב) עד (ה) לתקנות אלה.

(3) בנוסף לאמור בתקנות 2(א) ו-(ג), 6(ב), 14(א), (ב) ו-(ד) ו-15, בודק המיתקן יוודא כי המיתקן עומד בהוראות תקנות אלה, וכן הותקן בהתאם לתוכניות שהוכנו על ידי המתכנן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מחקת כאן את המילים לרבות באמצעות בדיקות ומדידות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

נכון. אפשר למחוק אותן.

(4) מחזיק המיתקן יהיה אחראי על קיומן של בדיקות כאמור בתקנה 14(ג) ו-(ד) ועל ביצוע עבודות תחזוקה, ניתוק המיתקן במקרה הצורך ותיקון ליקויים כאמור בתקנה 15.

18. תחילה

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה שישה חודשים? סתם שואל. למה לא מיד?

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

צריך פרק זמן ללמוד את התקנות, להבין אותן, לתכנן מחדש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שללמוד מספיק חודש. 

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

זה עניין של תכנון. תכנון מיתקן לוקח זמן למתכנן. אני חושב, אני מנחש שזאת הסיבה לשישה חודשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה כמינהל בטיחות וגהות צריך להגיד מאתמול.

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

אני לא רק מוסד לבטיחות ולגהות אלא גם הגיוני. לפחות מנסה להיות כזה.

 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

ככל שנדרש איזשהו שינוי לאור התקנות האלה וכמו שאמרנו השוק כבר עובד, ככל שמישהו צריך להזיז, להעלות, להוסיף, נכון שיהיה לו זמן מה להיערך.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

בכל מקרה זה לא רטרואקטיבית.

 << אורח >> גל לבנט: << אורח >> 

האם זאת חייבת להיות חצי שנה, זאת באמת שאלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שחודש מספיק. אתה אומר שזה כבר פועל לפי הכללים האלה. אף אחד לא צריך לבוא ולשנות את המיתקן שלו לפי התקנות.

 << אורח >> ידידיה שטכלברג: << אורח >> 

בכל מקרה אף אחד לא צריך לשנות מיתקן שכבר קיים מכיוון שאין כאן תחולה רטרואקטיבית. אם יש כאן מיתקן שעוד לא הוקם אבל הוא תוכנן, הוא בשלבי תכנון, יש גם שינויים קטנים בין ההנחיות לתקנות כי זה עבר סבבים, את משרד המשפטים ואת הוועדה. מישהו יבוא ויתפוס אותו בקטנה על איזה סעיף קטן שהשתנה וכולי. זה נכון לתת זמן ללמוד. אם הוא בהתחלה של התכנון, הוא ילמד ואז יתכנן ואם הוא כבר בסוף התכנון, הוא יתכנן מחדש. הדברים האלה אורכים זמן.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

יש כאן שאלה לגבי יישום התקנות. נגיד מישהו תכנן וכבר ביצע, באה חברת החשמל ולא מקבלת את המיתקן שהוא כבר מותקן והוא מוכן לכל דבר וזאת כיוון שזה מיידי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני רוצה לשאול משהו לגבי הבדיקות. אמרנו שהן אחת לשש שנים ואמרת שזה לא רטרואקטיבי. אנחנו לא מחילים את זה על מיתקנים קיימים אבל ממתי אנחנו מתחילים לספור את הזמן לבדיקה של בודק המיתקן? נניח שיש מיתקן חשמלי כזה בקרבת מים והוא עובד כבר חמש שנים, ממתי מתחילים לספור?


 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

מעכשיו. מההפעלה הראשונה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מההפעלה הראשונה של המיתקן?

 << אורח >> אלכסנדר רודואק: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המיתקן הזה עובד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הוא עובד חמש שנים, אחרי שלוש שנים הוא עובר בדיקה.

 << אורח >> איגור סטפנסקי: << אורח >> 

אם יש מיתקן קיים והוא עובד, יש את התקנות ותוך שישה חודשים הן נכנסות לתוקף. הבודק היה צריך לבדוק את זה כל חמש שנים, פעם ראשונה כל חמש שנים. הוא יכול לראות האם יש לו את הבדיקה והאם לפני כמה חודשים או לפני חודש או לפני שנה בודק כבר בדק את המקום ואם כן, יש לו עוד ארבע שנים ואחר כך הוא עושה את הכול כל שלוש שנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם סיימתם או שאתה צריך לצרף לתקנות גם את הציורים האלה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

חשוב לומר שיש את התוספת לתקנות 1 ו-5 שמדגימות את מישור הייחוס, את גובה מים המקסימלי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה לא רוצה שאני אבקש ממך להסביר את זה כאן.

אנחנו יכולים לאשר את זה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד אישור תקנות החשמל (התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשפ"ד-2024 כפי שהוקרא על ידי ידידיה שטכלברג מהלשכה המשפטית ברשות החשמל? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

התקנות אושרו פה אחד. בהצלחה. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:49. << סיום >>