פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
15/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ה' בשבט התשפ"ד (15 בינואר 2024), שעה 10:26



סדר היום: 
 << נושא >> בחינת הצרכים של מנהלת תקומה בעובדים זרים לשיקום יישובי העוטף,  << נושא >>בהשתתפות תת אלוף במיל' אגאי יחזקאל, סגן ראש מנהלת תקומה


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר
סימון דוידסון


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	משה נקש
	–
	מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

	אלון אורון
	–
	סגן מנהל מחוז נגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	לינה סאלם
	–
	עו"ד, רפרנטית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	תובל בן אורי
	–
	עו"ד, נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

	לילך רביד
	–
	עו"ד, נציגת מחלקת אמנות, משרד החוץ

	ולדימיר סימון
	–
	מנהל אגף בכיר פרויקטים, משרד התחבורה

	תת אלוף במיל' אגאי יחזקאל
	–
	סגן ראש מנהלת תקומה

	אסף יצחקי
	–
	ראש צוות חקלאות, מנהלת תקומה

	יעל אוקו רוזן
	–
	עוזרת סגן ראש מנהלת תקומה

	נעמי טירנובר
	–
	מנהלת תחום כוח אדם, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	שי אראל
	–
	חבר נשיאות, לשכת הקבלנים בישראל

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות הכללית החדשה

	עמית יפרח
	–
	מזכ"ל תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

	דפנה כהן נוריאל
	–
	דוברת תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

	דוד אולניק
	–
	קבלן, מנכ"ל חברת אולניק תשתית, בוני הארץ

	שלומי איתן
	–
	משנה סמנכ"ל הנדסה ופיתוח לביצוע, חברת נתיבי ישראל

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית בית חם לכל חייל

	יעקב מושקוביץ'
	–
	יו"ר ועדה לעו"ז רמת נגב, מרכז להשתלמויות- המרכז הבינלאומי למשתלמים בערבה

	ד"ר עדה גנזך
	–
	מייצגת נפגעי מלחמה בעלי אזרחות זרה

	דניאל שטיינברג
	–
	הורה שכול, פורום הגבורה

	עדן ביטקובר

	
	




	
נכחו באמצעים מקוונים:
	
	

	אליהו כהן מוגרבי
	–
	ועדה חקלאית בני שמעון מרחבים ושדות נגב, נציגי חקלאים




מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


<< נושא >> בחינת הצרכים של מנהלת תקומה בעובדים זרים לשיקום יישובי העוטף << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא בחינת הצרכים של מנהלת תקומה בעובדים זרים לשיקום יישובי העוטף. זה הדיון הראשון בנושא אבל הוא לא יהיה היחיד, אני מתחייב בפניכם שכך יהיה. הוועדה הזאת תעשה כל שביכולתה על מנת ששיקום יישובי העוטף ייעשה באופן המהיר ביותר והיעיל ביותר תוך התחשבות בצרכים המשתנים של התושבים עצמם. 

כידוע זה לא סוד שבמדינת ישראל קיימים המון חסמים בירוקרטים מסואבים ומעייפים שיכולים לייאש אפילו את הטובים שבטובים שבבעלי המקצוע. ולכן לגישתי, מנהלת תקומה צריכה לקבל הקצאות נפרדות של משאבים בלתי תלויים בכל האספקטים, לרבות נושא תקציבי, תקנים, עובדים זרים, חברות זרות, חברות ביצוע, על מנת ליצור להם מסלול ירוק עוקף בירוקרטיה וחסמים. 

שיקום העוטף זו המטרה הלאומית החשובה ביותר למדינת ישראל בשנים הקרובות, מיד לאחר שנזכה להשיב את כל בנותינו ובנינו ולהכניע את אויבינו. ראינו פרסומים שלפי התוכניות כל יישובי עוטף עזה צפויים להכפיל את גודלם לאחר המלחמה, צריך לברך על כך. לרבות הכנות רכבת חדשות, שיפוץ מקיף של התשתיות בקיבוצים והיישובים שנחרבו ב-7 באוקטובר, הקמת מרכזים רפואיים ומרכזי בריאות נפש, מרכזי ספורט ותרבות, תרבות מוסדות נוער, התחדשות עירונית, וכך אנחנו נרצה לשמוע על כל זה כדי להבין את הצרכים בעובדים הזרים וידיים עובדות כדי שכל זה ימומש בצורה הטובה והמהירה ביותר.

אנחנו נשמע היום מפי סגן ראש מנהלת תקומה, תת אלוף במילואים אגאי יחזקאל, את צרכי המנהלת לעובדים זרים וחברות זרות. אני מבקש מאדוני לתאר בקצרה את פעילות המנהלת כיום, את מטרותיה, את גבולות הגזרה שלה, ולאחר מכן לפרט כיצד לדעתכם יש לגשת בשיתוף פעולה שלכם מול משרדי הממשלה הרלוונטיים לשיקום העוטף בהיבטי עובדים זרים, בינוי בתים, שיקום תשתיות, שיקום שדות חקלאיים ומשקים, אמצעי ביטחון, גדרות למיניהם. 

אני עוד אבקש מאדוני לעשות הפרדה בין עובדים זרים לבין עובדות זרות, אני אבקש התייחסות לעניין מתן מענה למגורים זמניים לעובדים שיבצעו את כל העבודות הנדרשות המתוכננות, ולדעת האם בכלל המטרות שלכם נכללים מתן מענה לצרכי ביטחון לחקלאיים ועובדים חקלאיים בתוך השטחים החקלאיים בימים שבשגרה, בתקווה שלא נקבל עוד מופעים ולו קצרים ביותר, אבל אנחנו לא יכולים להסתמך לא על מזל ולא על כוונות, אנחנו יודעים שלמרצחים מולנו יש כוונות וציפיות ותכנונים אחרים. 

בכל זאת לפני שאנחנו נצלול לעומק הדיון, אני מבקש לקדם בברכה, ברגשי כבוד ובהערכה רבה, את מר דניאל שטיינברג אביו של אלוף משנה יהונתן שטיינברג השם יקום דמו, שנפל בגבורה ב-7 באוקטובר. ההגעה שלך לכנסת בוודאי לוועדה הזאת מכובדי, מוסיפה כבוד לכנסת ולדיוני הוועדה ולנוכחים בה. אנחנו בליבנו איתכם, ובתפילותינו, וכולי תקווה שיהיה לנו העוז והאומץ לתת את הכוח למקבלי החלטות בקבינט המלחמה ולראש הממשלה לעמוד מול הלחצים הבינלאומיים, כדי לוודא שהמשימה תושלם. כי אם לא כן, חלילה נופלם של גיבורים רבים ואזרחים חפים מפשע, חלילה יכול להתפרש כלשווא. אני אתן לך את רשות הדיבור, אדוני, ללא שום הגבלה. 

 << אורח >> דניאל שטיינברג: << אורח >>  

תודה רבה לך חבר הכנסת רביבו, יושב ראש-הוועדה על המילים החמות ועל העידוד, ועל זה שאתה נותן לי מספר דקות, באמת קצר, שאני אביא בפניכם את המסר שלנו. שלנו הכוונה אני חבר בפורום הגבורה, פורום הגבורה זה פורום א-פוליטי של משפחות של נופלים במלחמה הנוכחית. חברים בפורום הם משפחות מכל גוני הקשת החברתית בארץ, דתיים, חילוניים, דרוזים וכו', כולם מכל קצות הארץ. כאשר המטרה שלנו היא לחזק, כמו שאתה אמרת, את החתירה לניצחון, לחזק את ידי קבינט המלחמה, להגיע באמת לניצחון מלא וללא כל פשרות. 

כדי לחסוך בזמן אני רשמתי את הדברים כדי שלא אגמגם, אז תסלחו לי אם אני אקריא. יהונתן, בני, אלוף משנה מח"ט הנחל שנפל בשבת בבוקר, השאיר אלמנה יסכה, ששה ילדים מגיל 18 עד 6. הוא עזב את ביתו בשומריה שנמצא מדרום לקריית גת בחופזה בשבת בבוקר בדרכו למחנה רעים שם היו הגדס"ר של הנחל ועוד פלוגה של הנחל, והוא ראה חובה בתוקף תפקידו להגיע למקום כמה שיותר מהר. 

בנסיעתו הוא נתקל במארב של 12 מחבלים בכביש 421 –מי שמכיר ליד צומת אורים, בצומת מעון, הוא פרק ממכוניתו, נלחם בהם לבדו בגבורה, עד שכדורי המרצחים הכניעו אותו. מה שאנחנו יודעים בוודאות מגורמי הצבא שתחקרו את המצב, שעקב הלחימה שלו הוא הפתיע את המארב הזה, כי זה היה די מוקדם כשהם התמקמו, והוא גרם לכך שהם, בעקבות ההתקלות שלו, למרות שהוא נפל, וגם מפקד הגדס"ר גם כן נפל כמה דקות אחריו כשהגיע למקום, המארב הזה התקפל והם נסוגו אחור, ובעקבות זאת הכביש הזה נשאר ריק ממחבלים מאותו רגע. כבישים אחרים, 232 וכו' היו פתוחים, אבל בגבורה שלו הוא גרם לכך שהכביש נשאר פתוח ומחבלים לא עברו דרכו. 

אין לנו ספק שהוא ידע למה הוא הולך. זה היה לו אך טבעי וכך הוא חינך את פקודיו לאורך כל שלל תפקידו בצבא, וגם את ילדיו. וזה מסירות למען כלל ישראל, הקרבה למען המולדת, ביטול האני הפרטי למען הכלל. וכך בין השאר, אמר כמח"ט לטירוני הנחל כשהם נשבעו בכותל – זה אגב מופיע גם פה בפלייר השבועה שכל חייל שמתגייס לצבא נשבע – וכך הוא אמר להם, "הצהרת השבועה אותה נשאתם היום הינה נקודת ציון משמעותית בתוך מסע שלם, מסע זה כולל בתוכו את ההבנה כי לא האני הפרטי הוא זה שעומד במרכז, אלא חיי הכלל, העם והמדינה, עד כדי מוכנות למסור את הנפש למענם". 

כך גם כן הוא אמר בין השאר, לבין שלו בן השמונה כששאל אותו אבא מה אומרים לחייל שמפחד להילחם? הוא לא הספיק לענות לו בבית, אז הוא שלח לו הקלטה מהצבא, הוא היה אז מח"ט בנימין, ובין השאר, אני לא רוצה להאריך, הוא אמר "החייל צריך לשכוח את כל הדברים האישיים שלו, את כל הדברים שהוא אוהב, שהוא רוצה בשביל עצמו, ולחשוב רק על הכלל, רק על עם ישראל כולו, וכך לחזק אותו ולחזק אותו ולהסביר לו שהשם נלחם איתנו ביחד עד שיפסיק לפחד". 

המסר של יוני ושל כל החיילים שמסרו נפשם למען הכלל הוא חד, יש לחשוב על הכלל, על כלל העם, על כלל המדינה. מיטוט החמאס, החזרת החטופים ושליטה מלאה בכל רצועת עזה הינן מטרות המלחמה לשמה יצאו בנינו, כך גם החליטה הממשלה וזו צוואתם של הבנים. 

עצירת הלחץ הצבאי, הורדת הרגל מהדוושה, בין אם זה מתבטא באי כניסה לאזורים שונים בדרום הרצועה כרפיח וציר פילדלפי, בין אם זה בהסכמה להחזרת התושבים לבתיהם בעת הזאת כשתושבי העוטף לא מסוגלים לחזור בחזרה בשלב הזה, ובין אם זה בהכנסת ציוד הומניטרי ללא קבלת תמורה כלשהי, מינימלית כלשהי בנושא החטופים, כל זה יפרק את החבילה, ימוטט לא את החמאס, אולי יחפוף את החמאס אבל ימוטט את העם, ימוטט את האחדות השורה בעם היום בעורף ובחזית, יביא למעגלי שמחה וניצחון בקרב אויבינו ויגרום לדמורליזציה בעם, שאת תוצאותיה מי ישורנה? 

רק לחץ צבאי מסיבי יביא לשחרור החטופים היקרים מאוד לליבנו, מי כמונו ששכלנו את יקירנו יודעים מה המשפחות עוברות. אחדות תביא לניצחון. יש לשמר את האחדות ולהוקיע את המפלגים בעם, ובמיוחד בתקשורת. בכוחכם, חברי הכנסת הנכבדים, להביא לשינוי ברוח העם כפי שמשתקף בתקשורת ובמדיה, כאילו אנחנו בדיכאון. לא ברוח האיתנה של החיילים הנלחמים בשטח, הם ברוח חזקה. 

אנחנו בפורום הגבורה, כמו גם ברוב חלקי העם, מצפים מכם, מכובדיי, להתעורר, להתגבר, לתת רוח גבית ולדרוש מקבינט המלחמה לעמוד עם חוט שדרה איתן, להורות לצבא להשלים את משימתנו כפי שהוחלט באופן חד משמעי וברור בממשלה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר שטיינברג, מה אפשר עוד להוסיף אחרי פניה כל כך מרגשת, עמוקה, אותנטית? מעבר לכל מה שנחשפנו אודות בנך השם יקום דמו, בדבריך המובאים אנחנו למדים איך מתנהג מחנך, מצביא, מנהיג, מזהה תהליכים, שפועל בצניעות רבה, שיודע שלצד הכוח ורוח הלחימה צריכה להיות ברכת השם, להבין את המגבלות שבתוכן אנחנו חיים והן מושטות אלינו. 

אני אומר לך כאן ממקומי הצנוע, שכל מה שאתה חושב שהוועדה בכלל ואני בפרט נוכל לעזור, לקדם, לסייע, להפיץ, אנחנו זמינים. אני זמין באופן אישי. והלוואי ויהיה ראוי כדי שתראו לנכון לעשות בי וביכולותיי שימוש כלשהו. דברייך ריגשו אותנו מאוד, אותי, אבל אני רואה פה את עיניהם הנשואות של כלל היישובים שמסתכלים על אדוני ואין עין אחת שיכולה להישאר יבשה. 

 << אורח >> דניאל שטיינברג: << אורח >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ונהוג לומר שאנחנו נעבור מעניין לעניין אבל זה לא. כל המהות של תקומה היא לזכור ולהזכיר שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, ואנחנו נבנים תוך כדי תנועה, ואנחנו בונים את עצמנו ואת כוחנו, ואת בתינו ואת משקינו, ואת חיילנו, וכך אנחנו נשדר שאנחנו באמת עם הנצח. אז לפני שאנחנו נעבור לקבל את הסקירה, האם מישהו מבין חבריי, חבריי הכנסת ירצה להקדים או קודם כול להקשיב?


 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רק אגיד שבניגוד לדברים הנוקבים שדורשים מאיתנו הרבה סבלנות, במקרה הזה אני חושב שכדאי שהדרך תהיה קצרה ככל האפשר לתקומה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה שיותר.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ונגיע בהקשרים, הייתי אומר, הפיסיים, לעבודה אינטנסיבית. ואני יודע שכך נעשה. והבית הזה, המקום הזה, ילווה. אני מצהיר לאומה שכל מה שאנחנו פה, קואליציה ואופוזיציה נוכל לעשות כדי לסייע בידי תקומה, לגרום לכך שמי שחי שם יחזור, ורבים אחרים יתווספו, כך אנחנו נעשה, ואני מראש מודה לכם על כל מה שאתם עושים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אז אנחנו עוברים לדברי הסקירה של סגן ראש מנהלת תקופה, תת אלוף יחזקאל. אני רק אומר לפני שאדוני סוקר שבדבריך כאן אני מבקש להעביר מסר לכלל הנציגים, המשרדים, שנמצאים כאן, לרבות ובדגש לנציגי משרד האוצר. 

<< דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

עד שאתה ממתין אני רוצה מילה נוספת, יושב-הראש. חשוב כאין כמוהו שתקומה קיימת עבור המרחב הדרומי. יש לנו מרחב נוסף שדורש תשומת לב, המרחב הצפוני.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צפון הארץ.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

יש לנו שני אזרחים שנרצחו בכפר יובל, אחד מהם מכיתת הכוננות, אבל גם האמא שנמצאת. החקלאים נמצאים שם למרות שהיו צריכים לא להיות שם, זה רק מבטא את האחיזה בקרקע של האנשים המדהימים הללו. והמשימה שלנו, בדיוק בהקשרי תקומה, זה להכין משאבי זמן, ניהול ותקציב גם צפונה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חד משמעית. אז אני שמח לבשר לחברי אלון ולשאר המאזינים כאן ובמדיות, שכבר הבנתי את הצורך הזה, ויזמתי כנס שיתכנס בעוד שבועיים בעזרת השם. חברה אליי חברת הכנסת אפרת רייטן, שיעסוק בדיוק בנושא הזה שאתה מדבר עליו חבר הכנסת שוסטר. אני בטוח שגם כאן אתה תהיה פעיל ותבטא את מה שיש לך לומר. 

אז שוב פעם אני פונה מכאן לפני דברי הסקירה לכלל הנציגים המשרדיים, אלה שכאן ואלה שלא. שום חסמים בירוקרטיים ורגולציות כאלה ואחרות המושטים ביום-יום בדבר שבשגרה לא יכולים להיות חלק מהתנהלות תקומה, כי לבוא ולצפות לבנות מיני מדינה בתוך המדינה בפרק זמן קצוב, המינימום הנדרש הוא לתת את הכלים הנדרשים לטובת העניין. בבקשה תת אלוף יחזקאל. 

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם, שמי אגאי, אני סגן ראש המנהלת. רק לצורך תיאום ציפיות לפני ההצגה, א' הייתי מפקד של יוני, של המ"פ, הוא הלך כבר, והבן שלי היום בסיירת נחל, סוגרים מעגלים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יחזור לשלום בעזרת השם ביחד עם חבריו.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

כמו שאמרת, במעבר חד לענייננו, אנחנו נספר פה בסקירה הזאת ונשתדל לעשות שלושה דברים. אחד, לספר לכם קצת על תקומה תוך כדי הסקירה, לא להתמקד בעניין הזה. איך אנחנו עובדים והשת"פ שלנו עם משרדי הממשלה השונים והוא ענף למרות שאנחנו רק חודשיים וקצת באוויר. 

ובעיקר בגלל סוגיית הדיון הזאת בחרתי לסמן בתוך כל ההצגה למעשה את הדברים שכתוצאה מהם, מהפעילות הזאת, נדרשת כל פעילות העובדים הזרים ועבודה אחרת, כולל סוגיית חברות זרות, כמובן בהקשרי הדיור, הבינוי והחקלאות, ואנחנו נתמקד בעניין הזה תוך כדי הדברים. אין שאלות קשות, אני אומר את זה בתחילת הסקירה, וגם קצרה היריעה מלספר את הכול, אז אם נדרש בהשלמות נעשה אותם גם בעל פה. השתדלתי לא לבוא ארוך מידי כדי שיהיה גם זמן לדיונים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כל הדיון הזה מופנה ומוקדש רק לטובת מנהלת תקומה. אף אחד לא יפריע לכם, כולנו פה בשבילכם, למען הצלחת השאיפה שלכם.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

(הצגת מצגת)

השקף הראשון יראה פחות או יותר את הגאנט שאנחנו עובדים איתו, ואני תכף אסביר למה זה חשוב. איך אמרנו - - - תבקשו ממני הכול רק לא זמן. אנחנו בתחרות על הזמן, אמר את זה אלון פה מקודם, הצורך לחזור מהר ולשקם מהר הוא בפתחנו, האווירה במלונות וכל הדברים האלה מכתיבים לנו את הדברים.

הגאנט הזה, אף שאיננו מגובה בהחלטות ממשלה לגמרי, צריך להגיד רק חלקו, אנחנו פועלים לאורו. מה הוא אומר בעצם? הוא אומר שלמעשה היישובים ב-4-7 בסוף פברואר אחרי מערכת מוניציפלית מתפקדת ומערכות חינוך יכולים לחזור. ואחרי פסח בואכה קיץ היישובים שיכולים לחזור, אני מדגיש כי יש כאלה שאין להם לאן לחזור, אנחנו צריכים להשלים את פעילות התיקון והשיפוץ שבהם כדי לאפשר להם בהינתן שהמצב ה-recovery שלהם, המצב המנטלי והרגשי שלהם מאפשר חזרה.

הנקודה באמצע שקוראים לה שלב שלישי מחייבת אותנו, וכבר יצאנו איתה לדרך, לפעילות עתירת משאבים בנושא קודם כול מרכיבי הגנה, שמתומחרים כרגע בסדר גודל של 650 מיליון שקלים – יושב פה אחד הקבלנים שמבצע אותם – יש בתוך הדבר הזה גדרות ותאורה ומצלמות וכבישים. כבישים היקפיים בתוך היישובים, כבישים רוחביים, דרכים, מצעים לשורה ארוכה של יישובים. מ-0-7 אבל תיעדפנו לשלב הראשון את 4-7 מסיבות ברורות. הם יחזרו ראשונים ואחר כך אנחנו פועלים מערבה כמובן עם כל שאר היישובים. 

הדבר השני שיצאנו איתו לדרך, בתיאום עם משרד הביטחון, אני בכוונה אומר את המשרדים כדי שיראו את הפעילות, אנחנו יצאנו לדרך עם מרכזים, צריכים להיות הרבה מאוד קבלנים פעם אחת בפברואר לפינוי ההריסות שיש לא מעט לפנות בחלק מהיישובים ולהתקשר עם חברות קבלניות החל מה-1 במרץ לשיקום, אני מדגיש לשיקום, קוראים לשלב הזה שיקום וריפוי, זה אומר לשפץ את כל הבתים שנפגעו מפגיעות שטוחות מסלול, תלול מסלול, פצמ"רים, יריות, וכל דבר אחר שדורש, כולל המעטפת, לצורך העניין מדרכות, כבישים וכיוצא בזה, והם יתחילו לפעול ב-1 במרץ. 

למה זה דחוף ומצריך הרבה מאוד עובדים? כבר עכשיו מדברים על זה שקשה לחלק מהקבלנים להתחייב בגלל המספרים של העובדים, ואני מדבר על 20-30 חברות, זה סדר הגודל. במכה אחת להיכנס כדי שנהיה מוכנים ב-1 באוגוסט לקלוט את החברים שרוצים לחזור ולפתוח את שנת הלימודים של 2025, ספטמבר 2024 כבר בתוך העוטף. 

אני אסייג בעניין הזה, שימו לב מה שמופיע בתוך הריבוע, חזרת היישובים האדומים. מדובר על היישובים שהפגיעות בהם היו קשות, שאנחנו זוכרים אותם, תוכניות השיקום שלהם קצת יותר ארוכות מטבע הדברים, יחויבו גם בפתרון אדריכלי כזה ואחר. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מי מוביל את הקבלנים? מי עומד מולם? זה אופק חדש?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אנחנו מפעילים את העבודה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תקומה? לא אופק חדש?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, תקומה מה זאת אומרת. 

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אנחנו עובדים דרך משרד הביטחון אלון, במקרה הזה, במקר השל השיקום של ההריסות וכל השלב הראשון עושים את זה דרך אגף הבינוי. 

לא להיבהל מהשקף, בכוונה סימנתי לכם את הדברים. אני רוצה להראות לכם את הפעילות של תקומה, הפעילות העיקרית שלה. אני אזכיר לכם, אנחנו בערך 55 אנשים שקמו לפני חודשיים, התאגדו להם, ועושים את מה שאתם תכף תראו פה על הגרף.

פעם אחת, תסתכלו בערוץ הימני, אנחנו נדרשים כבר להגיש הצעת חוק, סדר גודל 50 יום מהיום חוק חבל תקומה, כדי לקבע את התקציב. פה כולם יודעים שאנחנו בתוך המקום הנכון, שבלי גיבוי תקציבי רב שנתי יהיה מאוד קשה לעשות את הפעילות שתקומה מכוונת אליה, ויש צוות שלם שעוסק בעניין הזה. 

והנקודה, לצורך העניין הימנית, אותו תכנון אסטרטגי, אנחנו תוכנית שראש הממשלה ביקש מאיתנו להציג, סדר גודל 70 ימים מהיום ב-18 אנחנו צריכים להציג, נדמה לי בסוף מרץ, את הדבר הזה, ועניינה הצגת התוכנית בכל החתכים של משרדי הממשלה, חינוך, רווחה ובריאות וביטחון וכל הדברים שאתם מסוגלים להעלות על הדעת כרגע, כדי להראות שהתקציב שלנו תוספתי, ולמעשה עושה up side לכל הסוגייה הזאת של העוטף והוא לא בא במקביל, אנחנו ניתן אחרי זה דוגמאות. זה עיסוק לטווחי ביניים קצרים, ואנחנו עושים אותו היום עם הרבה מאוד אנשים שעוסקים בזה. 

מה שאתם רואים בצד שמאל, הפעילות המיידי, קודם כול מעבר ליישובים זמניים, הטור השמאלי, ותכף אני אראה את היישובים, שורה ארוכה שלפעילויות שאנחנו מזיזים את הקיבוצים או לדיור עירוני, לדוגמא ניר עוז לכרמי גת, רעים לתל אביב, ודוגמאות נוספות יש, סופה לאופקים ורמת גן, ועוד שורה ארוכה של קיבוצים כפתרון ביניים. הכבד יותר זה היישוב הכפרי, לדוגמת כפר עזה בדרך לרוחמה, נחל עוז למשמר העמק, בארי לחצרים, חולית לרביבים, זה מחייב קורות בנייה ועבודה. 

חבר'ה אני לא מהנדס ולא זה, אנחנו קצת מנהלים כל מיני דברים. זה ים של עבודה להקים שכונת קרווילות, זה פרויקט רציני, זה עתיר ממון, למי שלא יודע זה סדר גודל של 7-8 חודשים למרות הארעיות, היבילות וכל הדברים האלה. זה מחייב עבודות תשתית, חיבור, הרבה מאוד חיבור כדי להגדיל קווים קיימים. לדוגמה, בארי לחצרים מכפיל את חצרים, עכשיו אני צריך להגדיל את קווי הביוב וכל מיני דברים כאלה, המון משמעויות בהיבט התשתיתי והבינויי, ועתיר ממון. 

פרויקט של בארי חצרים סדר גודל רבע מיליארד. זה נראה ככה ארעי וכאלה, הקרווילות עולות 660,000 שקלים יחידה, ועלויות הפיתוח. עבודה רצינית בכל קנה מידה שאנחנו מסוגלים להעלות אותו על הדעת, מתקציבי ועד הביצוע בשטח.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה ברשותך אני התאפקתי, עלו לי כמה שאלות. לאורך הסקירה שלך התאפקתי אבל פה שאלה קטנה. האם נשקלת אפשרות לבחון השמשת בתי רפאים?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

מה זה בתי רפאים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

המון בתים הפזורים במדינת ישראל שהם לא מאוכלסים.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

תראה, אנחנו מביאים לא מעט, בחלק מהמקומות, חלק מהקרווילות ששמנו בשפיים זה כאלו שהיו נטושים במקום אחר ושיפצנו אותנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אומר שיש בתים בנויים אדוני, החל מסביון וכלה בהרצליה וברמלה, לוד ושדרות שבהם לא משתכנים אנשים כי אלו דירות של בעלי חוב.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אבל זה בתים פרטיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל המדינה מנכסת לעצמה ברבות השנים, יש תהליכים סדורים שניתן להשמיש דירות או לדוגמה קבלנים שהם בשלבי סיום והם נתקעו.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

זה קורה, כל מאגר הקבלנים בידינו ואנחנו פה עם הבניינים. אנחנו שמנו לנו שלושה עקרונות, אני לא רוצה לפרט יותר מידי, אחד זה לשמר את הקהילה, אז אני לא רוצה לפזר, שתיים לנסות להביא את זה לקרבה גאוגרפית כדי שיוכלו ליומם חקלאות, רפתות, דברים כאלה, זה מושך מרכזי בתוך העוטף, ולהקטין את המעברים למינימום האפשרי. 

כל מעבר כזה שוחק את כולם, את המשפחות מבחינה לוגיסטית, את הילדים עוד פעם פעוטון, עוד פעם זה יהיה כבר מעבר שלישי או רביעי. תחת הדברים האלה אנחנו עושים את הדברים, ולכן אנחנו לא בדירות בודדות, אנחנו בעניינים של קהילות ומסות, ולכן אתה צריך למצוא בניינים שלמים או כמות דירות במקבץ, וכמו למשל בניר עוז לכרמי גת ובנינו להם מתחמים ציבוריים לקהילה, של הקיבוץ, כמו חדר אוכל, מועדון וכל מיני דברים כאלה, שעדיין יהיו חיי קהילה.

אז בתוך העיגול האמצעי נכנסים כל תוכניות השיקום והשיפוץ שאני דיברתי עליהן פה כרגע שהן רבות ובסדרי גודל גדולים. ובעמודה הימנית אנחנו מדברים על מרכיבי הביטחון שרצים כרגע, תוכנית גם כן עתירה, בסוף היא תגיע לאחרון היישובים צמוד הגדר, הכל מתקדם ממזרח למערב, כל הדברים האלה מחייבים לצורך העניין הרבה עבודה קבלנית, תשתיתית מסוגיה השונים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

כשאתה מדבר על נושא של ביטחון, זה שיפוץ דברים שהיו או דברים שלא היו שעושים אותם שונה?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

חלק קיים ברור, היו כבישים, היו גדרות. עושים את הגדרות טובות יותר, מחדשים איפה שהן נקרעו. במקומות מסוימים כבישים היו מצעי עפר, הופכים אותם לכבישים במעטפת, תאורה חדשה בחלק מהיישובים. יש מפתח תוכנית מלאה שצה"ל עשה ביחד עם משרד הביטחון, והוא שם תבחינים לכל יישוב, המרחק שלו מהגדר, גודל היישוב, רמת האיום עליו, וכל אחד כזה קיבל חבילה ומעטפת שלמה, חלקה תשתיתית וחלקה בציוד. רכב, כלי נשק, אמצעי ראיית לילה, וסטים, קסדות, כל מיני דברים כאלה ואחרים. מכולות ממש של ציוד. הגדלנו את המספרים של כיתת הכוננות וכמובן כל עבודה תשתיתית שאני תיארתי לך. 

חוץ מראייה יישובית יש גם ראייה מרחבית, יחידות לוט"ם, אמבולנסים ממוגנים לצורך העניין, ומערכות קשר וחמ"ל שמחברות את כל הדבר הזה יש פה upgrade מאוד משמעותי, אני אומר את זה ביחס לאיום שאין ספק שהוא כנראה ירד, אבל אנחנו מבינים שכולם קבועים. אז זה הסיפור.

ממה שאנחנו רואים כאן, זה למעשה את המאמצים, אני לא מתייחס למאמץ הראשון שהוא על הטווח המיידי שלנו, אבל מאמצעי טווחי הביניים זה מאמץ אחד של המנהלת, והמאמץ השלישי, דיברתי עליו התוכנית האסטרטגית שאני אדבר עליו מיד בהמשך בצורה קצת יותר מפורטת. זאת למעשה הצעת המחליטים , הבאתי מתוכה יושב-הראש כמה שקפים כי היא הוצגה כבר לצורך העניין, והיא שפה משותפת. הצגנו אותה בנר שלישי של חנוכה, קראנו לזה מדליקים את האור – אפרופו דבריך בפתיחה – כדי להביא את הדברים, ונביא פה את עיקריה. 

אנחנו רוצים לחזור ליישב את הקהילות, לחדש, להרחיב את היישובים, למנף, להביא ואתם לשגשוג. גם את היישובים וגם את החבל, ולהפוך אותו לבר פעימה פורח ואטרקטיבי. צריך להגיד, אנחנו רואים בעיניים שלנו את כל מה שקראנו שיקום וריפוי ותיארתי בהתחלה, כבסך הכול צעד ראשון ב-mile end שלם. הסיפור המרכזי זו הצמיחה וההרחבה גם דמוגרפית, גם כלכלית וגם תשתיתית. אנחנו נדבר על זה תכף, נראה איך אחנו עושים את זה. 

אנחנו, כשאנחנו רואים בסך הכול את המשאבים שהועמדו לרשותנו, רוצים לראות שאנחנו לא זורקים משאבים בדרך על המיידי, כי אנחנו רואים בסוף, איך שלא נספור את זה, כשאני בונה שכונה בסוף בחצרים, ועל הכיפאק חצרים על האירוח שלהם ועל כל הדברים, בסוף חצרים היא לא המטרה שלי, ואני השקעתי שם כסף ותשתיות ודברים אחרים. אנחנו משתדלים למקד את הכול לכיוון העוטף ככל שאנחנו מסוגלים, אפרופו פתרונות הביניים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לרבות פתרון ביניים באופן זמני גם ליישובים שמטופלים?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

למשל אנחנו תיעדפנו את רוחמה לכפר עזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, זה יפה, אבל אני אומר, אני לא יודע אם כפר עזה זו דוגמה מספיק טובה, אבל אם ניקח לדוגמה את כפר עזה – הייתי בין היתר גם שם – אם מפנים ומנקים את אזור הצעירים שניזוק מאוד ויש גם רחבה מאחוריו, ומשמישים שם עם הבאת קרוואנים ובונים במקביל את השכונה הוותיקה יותר, ואז מדלגים עליהם, האם האפשרות הזאת נשקלת? כי אז אתה משקיע בתשתיות שאתה גם תשתמש בהם בהמשך.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

קודם כול אמרתי שאנחנו רואים כל מה שהוא בכיוון הזה. אני רוצה להגיד לך שזו נקודה מאוד, תגיד לי שם של יישוב ונפתח פה דיון של שעה, אנחנו מכירים כבר את כולם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אומר את זה כתפיסה, האם נשקלת אפשרות?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

ה-recovery והחוסן, אני אתן לך כדוגמה את הדוגמאות הטובות כאן להגיד, יש לך את נירים, נירים אומרים תראה לי את הדרך אני נוסע לשם, אז אני שם אותו ראשון בדרך לשיקום. אני יכול להראות לך יישוב לידו אני לא רוצה להגיד, הוא אומר לך חבר תקשיב טוב, אני שנתיים לא בא, גם כשאין לי - - - בית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מכיר ואפשר להבין את זה.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

לכן, אני אומר שהפתרון שאתה מדבר עליו למשל, לדוגמה, שאם יש עכשיו בתים כאלה, לצורך העניין בנירים, כן אנחנו חושבים או בתוך היישוב בקונטור, או צמוד דופן אנחנו קוראים לזה, לשים למשפחות שנהרס להן הבית, טרומי, לא קרווילה, טרומי, כדי שיוכלו לגור שם, זה בכל זאת עדיין בעוטף והם יוכלו לעקוב אחרי הבניה של הבית החדש שלהם בתוך היישוב. כן, התשובה היא שזה בפנים.

אמרתי שאנחנו רוצים לעשות את הדבר האלה, אתם יכולים לראות בטווחי הביצוע שאנחנו מדברים, בשני טווחי זמן. אחד המיידי זה עד הקיץ לצורך העניין, טווח הביניים. והשני זו תוכנית של ארבע שנתית כי שנה ראשונה עברה לנו, לעשות אותה ואנחנו עושים אותה באמצעות הצעת מחליטים כבר שניה שהעברנו אותה, תוכנית מפורטת שנציג, אמרתי, במרץ לממשלה. וכמובן הצעת חוק, חוק חבל תקומה שאני מקווה שיעלה במושב הזה עוד אני מקווה אפילו, ואם לא במושב הבא, ויאושר, זה כבר תלוי כאן ברמת העבודה בכנסת. 

איך אנחנו עושים את הדברים האלה? חשוב להגיד פה, חרטנו על הדגל מספר עקרונות. שקיפות. שתיים, שאנחנו עושים בתיאום. אין שום הנחיה לאף יישוב שאיתו הגדרנו. לא אומרים חבר'ה אתם עכשיו עושים בתאריך ככה וככה ואנחנו נותנים לכם רק את זה, הכל נעשה בשיח שולחנות עגולים, צריך להגיד, מרובה שעות ומרובה זמנים גם שלי וגם של יושב-ראש המנהלת, בכל מיני חתכים. בגלל זה רמת ההיכרות, האינטימיות היא ברמה יום-יומית, צריך להגיד שעתית. אני מדבר איתך ברמת תושבים, וואטסאפ, האינטראקציה היא ממש רצינית, ממש עמוקה. אני חושב שהיא גם המדרגה לשיקום האמון שדיברת עליו פה מקודם, אנחנו גורם מדינתי אף שאנחנו כאילו לא היינו בתוך האירוע וקמנו אחריו, אני חושב שאנחנו נהיה המדרגה עליה העוטף יוכל לטפס בדרך להחזיר את היחסים על המדינה למקום טוב יותר. 

כך עשינו את זה, חרטנו על הדגל לא רק שקיפות ותיאום אלא credibility לא במקרה אין מילה כזאת בעברית. לא אומרים מה שלא יכול לקרות. לא מבטיחים מה שלא נמצא לנו בידיים ואנחנו מתעקשים שהדברים שאנחנו עושים תהיה להם רמת אמינות 100, איי אפשר לפספס יותר לתוך הדברים האלה, גם בלו"זים , גם בתאריכים, ואני לא יודע אם אתם מכירים את קצבי הדיונים אצלנו של המעקבים, הם מטורפים ביחס למשרדי ממשלה. 

אנחנו במעקבים יום יומיים על חלק מהפרויקטים כדי לוודא שהכל קורה, ובזמן, ושתהיה להם התחושה הזאת, ולא מפקירים אף אחד, ואני אומר זה לא מקרי, כי למרות שאנחנו כאילו לא מכוונים לטיפול בפרט ברמה של משפחה, אז אינסוף אירועים וסיפורים, מבעיות של נגישות, ילדים, שכול, חטופים, בסוף מגיע לפתחנו ואנחנו נותנים לזה איזושהי חבילת פתרון כדי שזה לא ייפול בין הכיסאות ותהיה התחושה הזאת. זה מעמיס מאוד על המנהלת צריך להגיד את זה, שצריכה לעשות את הפרויקטים ואת המשימות, אבל אנחנו שם. 

תראו, זה 24 יישובים אנחנו עם 47 יישובים ועוד שדרות. אלו 24 יישובים מ-0-4, סימנתי לכם, בכל הירוק זה כל הפתרונות. אתם מבינים שכל מי שנמצא במלון וזה פתרון הוא לא נשאר במלון, וגם חלק ממי שכתוב לכם עכשיו במלון כמו סעד וארז ועלומים, מחפשים רגע גם כן פתרון עירוני שעדיין לא נמצא כאן על הלוח, כי אי אפשר לחיות במלון כל כך הרבה זמן. יש רמת דחיסות, פעילות, over קהילתי, over רעש, over דחיסות, ואנחנו הלכנו לשורה ארוכה של פתרונות. 

כל פתרון כזה, אמרתי לכם, שאתם רואים אותו מוקף בעיגול האדום, זה פרויקט שעולה מאות מיליונים, בסדר? זה יכול להיות 100 מיליון, זה יכול להיות 200, זה יכול להיות 240, תלוי במספרים של הקרווילות. כל דבר כזה זו חברה קבלנית, קבלני עפר שעושים את הדברים, ההצבות, כמובן המפעלים של הייצור. 

תסתכלו פה על דוגמאות, חבר'ה משמר נחל עוז קבענו ובשבוע לאחר מכן היו טרקטורים בשטח. כשאני אומר לכם אפרופו מסלולים ירוקים יש לנו, עובדים אצלנו החברים ממנהל התכנון, מפיתוח הכפר, אסנת, אנשים ממש באינטראקציה הדוקה, עושים את הדברים בלוחות זמנים מאוד קצרים יחסית. 

והנה אתם יכולים לראות את העבודה במשמר העמק בצד שמאל. אתם יכולים לראות קרווילות שהוצבו בשפיים לפני כשבועיים ימים. אפשר לראות פיני בדש מעומר שבא עם ההצעה, זה מגרשים שמיועדים לווילות, אז הוא מעכב לצורך העניין את שיווק הקרקע הזאת, ואנחנו מציבים שם 80 קרווילות עבור היישוב כיסופים, ואתם יכולים לראות את הדבר הזה וכמובן את המפעלים, מפעל ייצור הקרווילות וגם הטרומים. הם למעשה כרגע עובדים אצלנו ברמה כזאת או אחרת בגלל הכמויות והמספרים. 

כל הדבר הזה לא היה קורה אילולא התכנונים, אני מדגיש את זה, גם במשרד השיכון, גם במנהל התכנון, גם ברמ"י, לא היינו נרתמים לאירועים האלה ועושים אותם מהר אז לא היינו מצליחים להגיע ללוחות זמנים מהסוג הזה, וכבר יש פרויקטים חדשים כבר בחצרים לבארי כבר עובדים בתוך השטח. 

זה המתווה שלנו, אני רוצה להדגיש פה האמון, התקווה, אני מדבר רגע על התוכנית האסטרטגית. אנחנו מכוונים לצמיחה דמוגרפית משמעותית גם בשדרות כעיר עם אלון דוידי, בכוונה יש לה אירוע ייחודי, אני כל הזמן מדבר פה על הקיבוצים אבל שדרות היא על ראש שמחתנו. היום אני מפה, אנחנו נוסעים לשדרות לארבע שעות עם ראש העיר, על התוכנית האסטרטגית שלו, על היעדים, על הסיוע וכל מיני דברים אחרים. אבל היא מובחרת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני חייב לציין שביקרתי שם גם אתמול בלילה וליבי נחמץ. ליבי נחמץ.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אבל שתדע אנחנו שם גם על העיר, ואנחנו קולטים הרבה דוגמאות מהקיבוצים, אבל אנחנו גם שם. אנחנו מצביעים כרגע, לפחות חלק מהמועצות וגם העיר, על צורך משמעותי בלהכפיל בחמש שנים. ברור לכולנו שזה לא יקרה ביום אחד, אפשר להניח שזה גם יקרה ביותר מאשר חמש שנים וצריך להביא שכדי להביא את הדבר הזה אנחנו צריכים לדבר על הכול, אנחנו צריכים לדבר על כלכלה ועל מדע ועל חינוך וכמובן שעל חקלאות מתקדמת וצריך לראות שהכול יתכתב עם הכול. אנחנו לא רוצים לעשות את הטעות שקרתה פה במדינה מידי פעם, של בניית שכונה חדשה אבל אין לה את הכבישים. או שבנינו עכשיו חצי עיר חדשה, אבל מוסדות החינוך לא מספקים, צריך שהכול יתכתב עם הכול, ואנחנו משקיעים הרבה מחשבה בראייה המרחבית. 

ברור שכל ראש מועצה באופן טבעי וכל ראש עיר מושכים לכיוונים שלהם. ואני יכול לתת לכם שבעולמות החינוך והשיקום והחוסן המנטלי, אנחנו מסתכלים על הדברים מרחבית, גם על הרפואה. לא נבנה מרפאה בכל קיבוץ, אבל כן נבנה חמש מרפאות במועצה, נגיד, שעכשיו ביחד הן יוכלו להוות מענה רפואי לעניין הזה. אותו דבר בנושא מוסדות החינוך ואותו דבר בנושאים אחרים. 

אנחנו רוצים לתת אופק, חזון וביטחון, ובעיקר כי אנחנו יודעים, ואנחנו יודעים שיהיו אנשים שלא יחזרו מסיבות מאוד ברורות, בעיקר פחות עם ילדים קטנים שהם השכבה העובדת, המייצרת, העתיד, ואנחנו רוצים למשוך אנשים חדשים לתוך העוטף שהם ירצו לבוא, שיהיה אטרקטיבי בהיבטי איכות החיים, ירוק, ותכף נראה איך אנחנו עושים את הדבר הזה.

אנחנו רוצים לשקם את האמון כמובן, ואנחנו רוצים לעשות קפיצה. מה שקוראים לזה קפיצת הצפרדע, לא לעשות את זה לינארי, אנחנו רוצים להביא משהו שיעשה upgrade. אנחנו רוצים לתת סטנדרט טיפול באנשים שהוא גבוה, גם בעולמות החינוך, גם בעולמות המשפחה. אני אתן לכם דוגמה בעולמות החינוך, בשיתוף פעולה ביחד עם המשרד, להקטין את מספר התלמידים בכיתה ל-15-16 בכיתה, כולנו מפוזרים פה במדינה אנחנו מכירים את הצפיפות, לוודא שבעוטף מקבלים את זה, וביחד עם המספרים הקטנים האלה לקבל מעטפת חוסן מהגיל הרך עד לגיל התיכון גם לאור האירועים וגם בכלל הצטברות רבת השנים של מה שעברו ילדי העוטף.

אנחנו רואים כולנו דרך אגב במנהלת, כולנו באנו מכל מיני מקומות והתנדבנו פה לתוך האירוע הזה, אף אחד פה לא בא בשביל העבודה נקרא לזה, ואנחנו באמת מאמינים שהסיפור של הקמת חבל תקומה הוא מבחן, הוא מבחן בצורת המבחנים הבן-גוריונים, אני קורא להם, כדי להעמיד אותו (כי אנחנו באינסוף שיחות עם הקהילות, ואנחנו מייצגים את מדינת ישראל כשאנחנו מנהלת) ואנחנו מדברים בעניין הזה של חשיבות השבת האמון לצה"ל, למדינה, ועושים את זה על ידי זה שחורצים את החריץ הזה. אי אפשר רק לדבר על זה. וכשאתה יודע לדבר על זה ולייצג את זה כמו שצריך, אז גם האנשים שנכוו מהנהנים בראש ומבינים את החשיבות של האירוע הזה, ואפשר יהיה להתקדם. 

אם נצליח לעשות את זה יחזור הרבה אמון במדינת ישראל ובמוסדות שלה, זה מבחן של כולנו. ולכן מה שאמרת בתחילת הדברים יושב-הראש, שכולם צריכים להירתם לדבר הזה הוא הכי obvious בעולם כרגע. 

אז מה נכלל בהחלטת הממשלה הזאת? אני לא אקריא את הכול, אבל תשימו לב, אין משרד שאנחנו לא עובדים מולו לצורך העניין, והוא נמצא פה בתוך רשימת התכלת, הצעת המחליטים הזאת כבר קיימת, אפשר לראות אותה ברשומות של הכנסת, והיא מפרטת במידה, לפחות ברמה של אבני הדומינו הגדולות, את הדברים וכל החתכים, כמו שאתם רואים יש פה גם חתכים תשתיתיים של בינוי וכלכלה וחקלאות ותיירות ודיור, אבל גם בממד הרך, הרווחה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

חסר לי משהו שהכנסנו את זה וזה מאוד חשוב, זה הנושא של הספורט.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

גם הספורט פה לגמרי.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

הוא לא מופיע אבל צריך לדבר עליו. 

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

תכף נראה את זה גם בפרויקטים, אנחנו שם לגמרי. הלאה. 

הנה דוגמאות אפרופו שאלתך. אנחנו פועלים בארבע מעגלים, חשוב להביא את הסיפור של התוכנית האסטרטגית. קודם כולך ברמת החבל, אנחנו ניתן דוגמאות קלאסיות ברמה. נגיד הכביש 232, אנחנו רוצים שיהיה כמו כביש החוף. ארבע מסלולי לצורך העניין, ואז גם במקרה חירום שהצבא מעבה אותו אפשר יהיה עדיין לנסוע בו במקביל למערכות אזרחיות כאלה ואחרות, ובכלל להגיע טוב ממקום למקום, מקצה למרכז לפרויקט ענק. 

אנחנו מדברים על וינגייט דרום, שאלת על ספורט? להקים מרכז ספורט לאומי. כבר ביקרו בוינגייט, לקחו העתקות, לקחו רעיונות. אנחנו רוצים לעשות את זה ברמה שנשים חלק מהכסף ונביא פילנתרופיה על הגב הזה מעל, ולהקים מרכז כזה לכל העוטף בלי קשר למרכזי הספורט המועצתיים, של מועצת אשכול. בסך הכול המרחקים גדולים ואפשר לעשות את הדברים.

אתם יכולים לראות דוגמאות לצורך העניין של כל מה שנמצא למעלה בעולמות החינוך. אני עומד בראשו של צוות הנצחה שמורכב גם ממשרד הביטחון, גם ביטוח לאומי, וגם כמובן גם גופים נוספים, אריה מועלם ממשרד הביטחון, ואנחנו בדרך גם כדי להימנע מהנצחה פרטית, שלא נראה פה עכשיו ים של אנדרטאות וזה כבר קורה, אנחנו לא רוצים להפוך את העוטף הזה, החקלאי, ה-DNA החי הנושם והירוק, להפוך אותו לאתר הנצחה. רוצים לרכז ולעשות הנצחה מכובדת לתוך האירוע הזה גם לאזרחים וגם לאנשי הביטחון למיניהם, ויש הרבה מה לעשות, ולכן אנחנו אגדנו את זה. גם את זה הכנסנו לתוך העבודות של תקומה. אגב, כדי גם לא לחלל, יש קיבוצים שרוצים להשאיר מבנה כזה או מבנה אחר שלא נהרוס אותו בטעות. עסקנו בים של פעילות דרך משרד המורשת לתעד רחפנים, צילומים, איסוף חומר, איסוף עדויות, וכל זה כבר קרה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מבנים.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אני הולך לעולם הרשויות. אז כמובן ברמה המועצתית, אזורי המסחר והתעסוקה, כל מה שהוא בראייה מועצתית, אתם יכולים לראות פה דוגמאות חבל שניכנס לתוך האירוע הזה. בעיקר חינוך, חוסן, רווחה, הדברים האלה. וברמה היישובית, תשימו, לב באו אלינו כל היישובים ואמרו לי תקשיב בפעם האחרונה, עוד הייתי בתושייה ובכפר מימון, כמה כסף ראיתם הכי הרבה ביחד במזוודה שהמושב השקיע בו בעשר השנים האחרונות? מישהו רוצה לנחש מה המספר? 278,000 שקלים לשיקום בית העם. 

בקיצור, מה שאני רוצה להגיד לך שאם אני במקרה נותן לו נגיד 30 מיליון שקלים – זה לא המספרים שאני לא איתפס פה – ואומר לו בוא, זה מה שאתה יכול לעשות ב-30 מיליון השקלים האלה, ככה אני עושה לזה פיקוח ובקרה, ואני עושה לזה הכוונה, גבולות גזרה, הרי אי אפשר לנסוע עם זה לחו"ל, אי אפשר לתת עם זה משכורות, אפשר לעשות עם זה רק פרויקטים. אז בוא תראה לי מה אתה עושה, תגיד אתה, אתה תעשה את זה, אתה תביא את סדר העדיפויות, תעשה את הדברים, יש רשימה לכולם. 

אני חושב שהרווחה, ותחושת השיקום תיראה כבר ביישוב, והוא יעשה את זה בעצמו. אני אפקח את זה, אני אבקר את זה, אני אדאג שזה יהיה על פי כל הכללים הרגולטורים לצורך העניין, גם בעולמות הבינוי, תקינה וכו', וכמובן בנושא הוצאת הכספים, אבל הוא יעשה את זה הכי מהר בעולם והכי טוב. רוצה לעשות מכלול גנים? יאללה לך על זה. בית העם? בית העם מחדש. 

יש בתי עם דרך אגב מקום המדינה, הקימו אותו ממש כשקמה המדינה בשנת 1948, 1949, 1950, איך הוא אמר לי? Its about time, כמות הצבע שיש על זה זה כבר קיר. אז הגיע הזמן להרוס אותם ולסדר את זה ולתת להם את התחושה של ביטחון. וגם בנקודות מסוימות, אני אתן דוגמאת בעולם הסולארי ודברים כאלה, זה יכול להגיע גם לרמה של בתים, שכונות חדשות שנבנה בבארי, בניר עוז, בנחל, יכולות לקבל שכונה ירוקה מאפס. הדברים מוטמנים בקרקע, היא ירוקה, היא מספקת לעצמה את האנרגיה וכל מיני דברים אחרים. גם זה נעשה ביחד עם משרד האנרגיה. 

שימו לב, ככה זה עובד, אנחנו נראה בסוף מגה פרויקטים, ואני מדבר איתכם על מאות מיליוני וצפונה, פרויקט של מיליארד, כמו וינגייט דרום הוא מגה פרויקט סתם כדוגמה.

 << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >>  

מי ינהל אותו? המנהלת?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

לא. תכף אני אסביר איך המנהלת עובדת אז זה יחסוך לך את השאלה. אנחנו ננהל כמובן את כל הפרויקטים האלה, המגה פרויקטים האלה. אחר כך נראה פרויקטים ברמות המועצה, בשני רמות. פעם אחת החלומות של ראש המועצה. אני אתן לכם דוגמה, לאיתמר זה החלום של החוף, לפתח את אזור זיקים כמרכז נופש וקיט, ללכת על פרויקט מועצתי. אבל יש גם ראייה לצורך העניין של כל סוגיית המרפאה והחוסן שהיא מוכוונת יישובים, נקרא לזה בתוך הקהילה. ויש דברים בתוך היישוב, אתם יכולים לראות. 

או שנעשה משהו שהוא גנרי נגיד אם כולם ירצו, את בתי העם כי הרבה העלו את העניין הזה אז אפשר לעשות פרויקט כזה לרוחב, או שניתן להם חליפה ייעודית, אתם רואים את כל הפרויקטים שדיברתי עליהם מקודם ולא נחזור. 

כל זה כמובן, שימו לב השכבה הצהובה הזאת שהיא לפי עולמות התוכן שלהם, יש שכבת בסיס שקורית ממילא בעוטף, אנחנו לא נוגעים בה, אנחנו לא מפריעים לה, אנחנו באים מעליה, זה נורא חשוב לי פה להגיד את זה, יהיה את זה ושאתה מכיר את זה בטח חברי הכנסת מכירים, כולם פה שועלים ותיקים. רגע, התקציב של תקומה זה נראה כאילו הקימו ממשלה חליפית שעכשיו יש לה תקציב, אז אולי נעשה את זה דרך הכסף הזה את מה שהמשרד אמור היה לעשות? אז עדיין זה לא קרה, ואנחנו רוצים להיות תוספתיים, ואנחנו נאבקים על העניין הזה. ברור לכם שהמדינה, התקציב שלה והאתגרים, ואני לא מקנא באף אחד ובשום משרד, ושכל אחד יטפל בענייניו. 

אתם יכולים לראות כאן שאנחנו פועלים בחמישה עולמות תוכן. קודם כול עולם האדם וקהילה, ועולם חיזוק רשויות, רואים אותו מהצדדים.אנחנו עושים את הכול דרך המועצות, חשוב לנו בעניין הזה, שמנו לנו ליד גם לחזק את המועצות תוך כדי הדברים, אנחנו לא עוברים מעל הראש ליישוב, אנחנו עושים את זה דרך המועצה. 

אבל תשימו לב לטור השני מימין והרביעי, אנחנו מאוד ממוקדים בעולמות הבינוי, התשתיות, הבינוי ועולם החקלאות, ותכף אנחנו נייחס לחקלאות מילה אחת בצורה פרטנית יותר. 

הנה בבקשה, אסף תן לנו את שני השקפים של החקלאות. אסף הוא ראש צוות החקלאות במנהלת, כמוהו יש לנו כאלה ששה. נציג את זה מיד. כן, אסף.

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם. נגיד קודם כול שב-6 באוקטובר החבל הוא חבל חקלאי, חקלאות זה ב-DNA של האזור. כמובן שיש גם את שדרות אבל בסוף אנחנו מדברים על מרחב כפרי. ראינו את ההיאחזות בקרקע, העוטף עוטף את ישראל את זה כולם יודעים. 

הנושא של ביטחון מזון, תזכרו על המספרים. בסופו של דבר בצלחת שמגיעה למשק הבית הישראלי נמצאים הדברים שגודלו בעוטף, ואנחנו זוכרים את זה וחושבים על זה ורוצים להעצים ולחזק את זה. החקלאות היא גם מנוע צמיחה מרכזי לעוטף, ואלה בעצם אבני הייסוד של החשיבות של החקלאות בעוטף, אותה אנחנו נפתח ונשפר. 

תראו, ב-7 באוקטובר החבל ספג נזק נוראי והחקלאות לא שונה מזה. אם למפות את הנזקים העיקריים שפגעו בחקלאות ופוגעים בה עד היום, אז קודם כול הנושא של ההרס, הרבה תשתיות, ציוד, מבנים, נהרסו, בעיקר ביישובים שנחדרו, אבל גם מעבר אנחנו מנהלים פה מלחמה כבר 100 ימים ויש לזה השלכות. 

הנושא של הגישה לשטחים, בתחילת המלחמה כמעט ולא יכלו להגיע לשטחים החקלאיים. הוקם מנגנון תיאום עם החטיבות ובעצם חקלאים יכלו להרים טלפון ליקל"ר שבחטיבה ולתאם את הכניסה שלהם לשטחים. בחלק מהמקומות באמת זה היה מאוד יעיל, בחלק, מסיבות מבצעיות זה לא התאפשר. אבל ככל שהמלחמה התקדמה, והיום אפשר להגיד ויחסית, למרבית השטחים אפשר להגיע ולעבד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גם שמערבית ל-232?

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

כן. היום עיקר הבעיה בדרום העוטף ברצועה של ה 0-2, אבל שם החקלאים ידעו לעשות את ההתאמות וזרעו שם בעיקר חיטה, את תפוחי האדמה שמאפיינים את האזור העבירו אותם יותר מזרחה. מצאו את הפתרונות והיום בסך הכול אני חושב שזה עדיין מפריע אבל זה לא החסם המרכזי. 

אני חושב שהחסם המרכזי היום לחזרה של החקלאות לתפקוד מלא זה קודם כול הידיים העובדות, ופה אני חושב שהוועדה הזו היא ועדה מאוד חשוב לשיקום של העוטף, כי בסוף אנחנו רואים פגיעה מאוד קשה בחזרה לפעילות בעיקר בענפים שדורשים ידיים עובדות. אלו המטעים, החממות, כל העגבניות שאנחנו אוכלים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה הפרדסים.

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

הפרדסים, ודאי, 17,000 דונם. בסופו של דבר החקלאי שבא עכשיו לחשוב האם אני שותל את העגבניות שלי מחדש לעונה הקרובה? הוא חושב רגע, יהיה מישהו שיקטוף אותם? זה האתגר המרכזי שאנחנו מתמודדים איתו. אי אפשר להסתיר שבסופו של דבר שהחקלאות בידיים עובדות נסמכת על עובדים זרים, עובדים זרים וגם פלסטינים שהיום זו כבר לא אופציה, בטח לא בעוטף, וצריך לתת לזה מענה. עכשיו, זו בעיה ארצית, אנחנו לא מסתירים את זה, זה לא רק בעוטף. אבל בעוטף הכל מתחדד, בסוף זה אזור של מלחמה, והקשיים הם קשיים מגוונים. 

אז יש את הקושי המרכזי של בכלל, להביא לפה עובדים. ברמה הארצית בעקבות כל האירועים סדר גודל של 10,000 עובדים עזבו את המדינה. אנחנו רואים תהליך של חזרה מסוימת, של התאוששות קלה, בערך 5,000 עובדים נכנסו מאז שהתחילה המלחמה, אבל זה בוודאי לא מספיק, ובעוטף המצב הוא, כמובן, קשה יותר. 

אנחנו מצפים שככל והמצב הביטחוני ישתפר והחקלאות תחזור לתפקוד מלא, אז אנחנו נראה את העובדים מגיעים, אבל אז יש את החסם של הוויזות, שאני חושב שזו אחת הבעיות המרכזיות. בוא נגיד, ישראל היא מדינה שצריכה להתמודד עם הרבה אתגרים בתחום של חקלאות בשביל להתחרות בעולם, אז בנושא המים אמנם הצלחנו למצוא פתרונות למים, אבל מים הם מאוד יקרים בישראל וזה מקשה מאוד על החקלאות. אבל זה המצב של המדינה, אנחנו לא גרים במערב אירופה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה מדבר על מים מושבים?

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

אני מדבר על מים באופן כללי. בסוף, מים לחקלאות זה אתגר למדינת ישראל, המים יקרים. אבל זה המצב, פה אנחנו חיים. מצד שני, הנושא של העובדים הזרים זה מצב שהמדינה יצרה אותו. זאת אומרת בסוף תפתח את השערים, יבואו העובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יודע לומר לי בבקשה כמה ויזות פנויות יש לחקלאים מהעוטף, שלא מממשים אותם?

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

אין לי נתונים מדויקים. בסך הכול הוויזות בעוטף סדר גודל של 4,100 ויזות בעוטף, אולי קצת יותר, ואני לא יודע להגיד כיום כמה מהוויזות מאוישות. אני יכול להעריך שכמחצית, אבל זו הערכה זהירה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה רק מחצית?

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

אני אתן למשרד החקלאות תכף להתייחס, אבל בסופו של דבר הסיבה היא שאתה נמצא באזור לחימה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אם אני מספר לך שלדוגמה מול סרי לנקה, שאיתה מדינת ישראל חתומה על הסכם בילטרלי, נמצאים אלפי-אלפי עובדים שכבר מרעננים את המזוודות שלה, כי הם בכל פעם אורזים אותם מחדש. הם מוכנים להגיע היום בלילה בארץ, לעוטף, לעבוד בחקלאות. 

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

אז אני יכול להגיד שאנחנו חושבים שלחבל, בסופו של דבר צריך ליצור מצב שאין מגבלה אפקטיבית על הבאת עובדים זרים לחבל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני רוצה להזכיר שזו מטרת הדיון, זו ההצהרה שלי, עם זה פתחתי את הדיון, עם הבשורה הזאת והציפייה הזאת פניתי לכלל המשרדים, לרבות אלו שלא לוקחים חלק בשל התארגנות על תקציב, ועם זה אני אסיים. כמובן שכשאני אסיים אני מבהיר ששום חסם, בטח לא ידיים עובדות, בטח ולא ידיים עובדות זרות לא יהיה מכשול בגלל שיקול רגולטורי כזה או אחר בדרך להצלחת ייעודי ויעדי המנהלת הזאת.

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש אני מברך על הדברים האלו, אני חושב שזו בשורה חשובה לחקלאות בחבל. אני חושב שבסופו של דבר הפתרון הזה והוודאות שמייצרים לחקלאים תסייע להצמיח את החקלאות בעוטף ולהביא אותה לא לאיפה שהיא הייתה, אלא הרבה יותר רחוק וגבוה. יכול להיות שיעלו דברי ביקורת, ואני אגיד שבסופו של דבר, כי חלק מהפיתוח שלנו זה גם לצמצם את התלות בידיים עובדות, להכניס יותר מיכון, יותר אוטומציה. כי אין מה לעשות, בסוף החלק של העבודה בישראל הוא יקר, גם אם זה עובדים זרים. וכן, אנחנו רוצים לייצר את החקלאות המודרנית, שלא תלויה בידיים עובדות בצורה כל כך קשה, שתהיה גם חסינה לאירועים מהסוג הזה, אבל זה בוודאי לא אומר שצריך להגביל את הידיים העובדות, כמו שלוקחים תחבורה ציבורית ועדיין צריך לדאוג לנהגים ברכב הפרטי, זה תהליכי. צריך לעשות את הכול במקביל ובצורה שתסייע ותפתח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם אפשר רק ברשותך, מעתה כל מי שמבקש להתייחס ולהציג, שינסה למרכז אותנו סביב הצורך בידיים עובדות, כשאנחנו יודעים שאין בנמצא ישראלים, בסדר? כמו שכרגע אתה סקרת, תנסו למקד אותי. 

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אנחנו עובדים בצורה מאוד שיטתית וסדורה. הגאנט הזה מחייב אותנו, אתם יכולים לראות שאנחנו מצאים פחות או יותר באזור קביעת היעדים. גם ברגעים אלה יש צוותים שעל האירוע הזה ואנחנו מתעתדים להגיע לחודש מרץ גם עם תשתית להצעת חוק שהממשלה תשים אותה, גם עם תוכנית אסטרטגית שהיא מתואמת עם משרדי הממשלה כדי לראות שאנחנו לא דורכים אחד לשני על הרגליים, וגם אין כפילויות וגם אנחנו רואים עין בעין השלמות כאלה ואחרות, ולהביא את הדבר הזה באופן סדור. 

אנחנו יכולים לראות את השקפים האלה, יעל? בטעות ירדו פה שקפים. כדי להראות לכם איך המנהלת עובדת אני אגיד לכם בעל פה תוך כדי שהם מנסים להעלות את זה. 


 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יכול להסביר רגע על כוח האדם כיום במנהלת?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

כן, בדיוק מה שאני בא להגיד. המנהלת מונה כרגע כ-55 אנשים מראש המנהלת. חלק קטן הוא על הבסיס של הוועדה לאנרגיה אטומית, ככה זה כאן, גם משה אדרי וגם חלק מהמטה שלו. אבל מרבית האנשים, גם דרג העבודה, כמובן באו מבחוץ, ממני ודרומה. ועל ציר זמן מסוים הם יחזרו לוועדה. אני לא מדבר על משה, אני מדבר על המטה, יחזרו לעבודה בוועדה והיא תהיה כולה לצורך העניין, מנהלת שמסוגלת לתפקד. 

המנהלת, המנדט שלה הוא לחמש שנים החל מאוקטובר האחרון והיא אמונה על כלל הדברים האלה. אנחנו עובדים בשיטה למעשה, שיש לנו מטה, כל החתכים שאתה מכיר, מכוח אדם דרך משפטים וכיוצא בזה, ועם ראשי צוותים. ראשי הצוותים האלה מונים את החקלאות אסף כאן, כלכלה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי הוכנה מפת הדרכים הזאת?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

לפני שלושה-ארבעה שבועות. ואנחנו עובדים לאורה. אני מונה את הצוותים. כלכלה בראשה עומדת מיכל פרנק שהייתה בעברה מנכ"לית משרד התחבורה. אדם וקהילה דגנית סנקר שהייתה מנכ"לית משרד הקליטה בעברה. יש לנו את תחום האסטרטגי-פילנתרופי, המגזר השלישי, יגאל גורביץ, ודיור אביאל פיינסמקר, הוא גם כן היה סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה, הוא עומד בראש צוות הדיור והבינוי. וכמובן, יש לנו את כל העולם של החשבות, תקציבים וכל הדברים האחרים. זאת השיטה שאנחנו עובדים. 

כל צוות כזה עובד מול מספר משרדי ממשלה רלוונטיים. לדוגמה באדם וקהילה של דגנית אז הוא עובד מול משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הרווחה, הבריאות. מיכל עובדת מול עולמות הכלכלה, האוצר וכדומה. משרד החקלאות והאנרגיה לדוגמה פה בתוך הסיפור הזה. ולכל אחד יש את ה -POC שלו, וכלפי מטה אנחנו מחזיקים שורה של - - - צוות התיישבות שמורכב מנציגים לצורך העניין שעובדים אצלנו אבם הם עובדים מול היישובים, כדי שדברים יעברו מהר ותיווצר אינטראקציה. 

מעבר לדבר הזה מינינו שורה של רכזי תקומה, 50 במספר, כמעט לכל יישוב יש לו נציג שהוא רכז תקומה שהוא, לצורך העניין, הכתובת שלנו לדברים שהם ongoing, לשוטף, דברים יזרמו, הוא יציף אלינו בעיות, אנחנו מציפים אליו בעיות, כדי לייצר אינטראקציה הדוקה יותר, ככה בנויה המנהלת. 

אז ככה אנחנו עובדים ואני יכול להגיד לך יושב-הראש, רק לעניין השאלות שאתה שאלת, העבודה עם משרדי הממשלה, בהגדרה, אני אומר את זה פה, טובה. צריך להגיד את זה. אנחנו המנהלת היא מנהלת תכנון ותיאום, אנחנו לא זרוע ביצוע. אז כל מה שאתה רואה כאן שהוא ברמת ביצועים אנחנו עושים דרך משרדי הממשלה. זה יכול להיות דרך החטיבה להתיישבות לצורך העניין, בהסתדרות לצורך העניין.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הרציונל? יש את מנהל התכנון, אז למה?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

לא לא, החטיבה להתיישבות היא זרוע ביצוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני הייתי שמח דווקא להתעדכן שאתם גם כן זרוע ביצוע שלא משתמשת במשרדים הממשלתיים כצינור ביצוע למימוש התוכניות. כי אז גם האחריות השילוחית יש לה יותר כתובות ואז דברים נופלים בין הכיסאות ואז גם תקציבים עלולים להתבלבל ואז יפסידו את ייעודם כתוספתיים שלשמה הוקמה המנהלת. 

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אז אני אסביר, במתח האדיר של הבניה, אני אזכיר שאנחנו חודשיים וקצת באוויר, ואיסוף כוח האדם, והמתח של הזמן למול מה שקורה לנו עם מפונים. דיברת על זה קודם וגם אלון על המשמעות של המהירות בין אם זה לצאת מהמלון ודברים כאלה. לא הייתה דרך אחרת שנישען על מכרזים קיימים לצורך העניין, ונגיד כמו לדוגמה במשרד השיכון או במכרזים פתוחים מול קבלנים, אחרת לא היית רואה שום דבר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אדוני עשה לפני שהוא הגיע לתקומה? ישר מהצבא?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

הייתי תת אלוף בצבא 31 שנים, ואחרי זה הייתי מנכ"ל של כחול לבן שנתיים כשבני הקים את המפלגה, תפקיד אדמיניסטרטיבי לא פוליטי. ויש לי עדיין שתי חברות שהשקעתי והעברתי את הפעילות שלהן, חברות שעוסקות בעיקר בייעוץ אסטרטגי ביטחוני, וחלקן בתשתיות. אין שום ניגוד עניינים, בדקו אותי, הפכו אותי מהרגליים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בטוח, בטוח, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך, אני אגיד לך למה שאלתי אותך. אני אתן לך דוגמה קטנה, המשרדים הרלוונטיים המעורבים בהעסקת עובדים הגיעו למסקנה שלכל הפחות כל עוד שממשלת ישראל, לתסכולינו, לא נענתה לבקשתי וגוררת רגליים ועדיין לא החליטה באופן ברור ומוכרז אם היא מכניסה פלסטינאים או לא. זה הדיון. 

אני ביקשתי שכל עוד שלא מקבלים החלטה לכל הפחות, בוודאי לחקלאים העונתיים שקורסים והנזק שהם סופגים באופן טבעי הושת על המשק, לכל הפחות שלתקופה הקרובה אנחנו נכניס עובדים זרים חלף פלסטינאים. 

לאחר אינספור דיונים ותחנונים ועשרות שעות של שיחות, חלקן קשות, מה שהגביר לי את היבלת במיתרי הקול, הואילו ונעתרו לבקשתי, צמצמו אותה להכנסת 1,000 עובדים זרים חלף פלסטינאים לטובת הדרים, ועונתיים. 

אתה יודע כמה זמן, אם אנחנו נספור בשעות, כמה מאות שעות של דיונים וטיובים רק על פרסום הוראת שעה? עוד לא אמרתי כתיבת נוהל, להכנסת 1,000 עובדים זרים שאמורים להיות כבר תוספתיים הואיל וביולי מדינת ישראל החליטה שיש עוד הגדלת מכסה של 9,000 לחקלאות. מתוכם אני מבקש 1,000 עובדים חלף פלסטינאים בשביל לנסות לצמצם במשהו את הנזק. מסביב לשעון במלוא מובן המילה, זאת אומרת אני מניח שאם לא הייתי דתי אז גם בשבת היינו עושים את זה. אבל אנחנו עושים את זה יום ולילה. 

הם עוד לא מצליחים שיגיעו לנוסח שיסכימו עליו הסמנכ"לים, המנכ"ל, עם מנהלת האגף והעוזרת הבכירה והרמ"ד של העוזר עם הדוברת. ואתה רוצה לשקם את המדינה ואת כל חבל הארץ הזאת באמצעות אותם משרדים? ודיברתי איתך רק על משרד החקלאות ורק על 1,000 עובדים. לא אמרתי לך שניתן אישור חריג להבאת עובדים במסגרת B2B, שהוא נוגד את כל התהליכים הבירוקרטיים בהבאת עובדים ב-G2G. אתה יודע כמה עובדים הגיעו לבניין מאז? תעריך. נפתחה ממכסה שערורייתית בכמות המוגבלת שלה, שערורייתית. של 10,000 עובדים. שערורייתי. כמה הגיעו? אגב תכף נגמרת המניה, תכף כבר אי אפשר להביא לא לחקלאות ולא לבניה. כמה?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

2,000?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני חושב שקצת הגזמת, בכל זאת, אתה יודע כמה תאגידים יש? הם גם מתפרנסים מזה בסוף, הם לא פילנתרופים. אז כמה? תנסה לדייק.

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

חצי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אפס. הבנו? אפס עובדים. אפס עובדים כי עד שמוצאים נושא שיש גמירות הדעת לגביו, אז האוצר לא מסכים, ואם הוא כן אז צריך לעבור את משרד העבודה, ואם היה לנו מזל והשר נדרש לעניין והנחה בהתאם אז צריך לעבור למשרד המשפטים, ואז זה נכנס למשרד עצמו. ובוא תשב רק לכתוב נוהל, נוהל. אפס. 

אתה מגיע מעולם הירארכי, אבל מדיד, אתה בודק תפוקה. יש סיבה, יש תוצאה, הטלת משימה, יש לך X זמן, אל תספר לי מה עשית בדרך בשביל להביא תוצאה. יודע? לא יודע? פשוט. לא יודע, תזוז, מתקדמים הלאה. במשרדי הממשלה זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. אם אתה רוצה באמצעותם לשקם את החבל הזה, מראש אני אומר לך, נכשלתם. אתם חייבים להיות פרויקטורים נשכניים, עם עוצמות ותקציבים אבל גם בעלי כושר ביצוע הלכה למעשה, לא להסתפק בהחלטות. הנה יש לנו פה קבלן תשתיות, יש לך להלין משהו על מה שאני אומר?

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

קוראים לי דוד אולניק, אני קבלן תשתית, חבר באיגוד בוני הארץ, וגם חבר במועצת המובילים שיש לי גם חברה להובלה. רק לסבר לך את האוזן יושב-הראש, היום אנחנו עובדים בדורות, עושים דרך פטרולים וגדר חדשה בברור חייל, בארז, נתיבי העשרה, מבקיעים ושובה, אנחנו התחלנו לעבוד. אנחנו כרגע עובדים עם 50% מהכוח שלנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, שאלה, אני רוצה להתקדם. 

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

רק אני אגיד לך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא זה סתם. האמת שלך פשוט שורפת לי את הנשמה. פשוט.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

אין מה לעשות אזה מה? אני אסע לכותל לשים פתק?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אתה צודק, אני רק אנסה רגע לקדם את זה.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

אנחנו, בשביל להיות שותפים שלהם עד היום אנחנו לא קיבלנו שום עובד מהשבת השחורה הזאת. אין לנו עובדים עד היום ואנחנו צריכים עובדים מקצועיים שיודעים לעבוד על שופל, על באגר, אין לנו. זאת אומרת הוא יש לא את הכלים, יש את הכסף, יש את הכול, אבל בסוף הם צריכים אותנו, אנחנו יודעים להזיז הרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת השאלה שלי.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

בזמנו כשהיו את הקרוואנים בשנות ה-70 נתנו לנו להביא את העובדים ישירות, היום ההתאחדות שלנו יכולה לעלות על המטוס, לנסוע לקניה, לנסוע לגאנה, לנסוע לאפריקה ולהביא את 10,000 העובדים שחסרים לנו היום. ואין לנו עובדים, אין עם מה לעבוד. ואני בכל פעם בא לדיונים האלה, ובכל פעם אני מלין על העניין. וחסרים לנו 3,000 נהגי סמיטריילרים, והשרה יודעת מזה והיא לא נמצאת פה לצערי הרב. 

בנו שני נמלים חדשים יושב-הראש, אני לא חושב שיהיה אפשר להוציא סחורות מהם כשנהיה ב- full capacity כשהמדינה בעזרת השם תחזור לעצמה, ושבאמת נבנה את העוטף ויצטרכו פה ברזל ויצטרכו בטון ויצטרכו משאיות, ומי כמוך יודע. 

היום אנחנו עובדים בעוטף ואנחנו עושים את המקסימום כדי לעבוד, ולא עם כלים שלנו דרך אגב כי 80 כלים שלנו מגויסים. ואני מדבר בשם הקבלנים הקטנים שאני שומע אותם, והבינוניים, והגדולים גם בירושלים. בירושלים הקבלנים עומדים אדוני יושב-הראש. אני אתן לך דוגמה שיש לנו פרויקט באדם לעשות עבודה מאוד מורכבת שם, משרד השיכון רוצה לפתוח את השכונה בלי המכון טיהור שאנחנו עושים שם הוא לא יכול לפתוח את השכונה. אז מאיימים עלינו שיחלטו לנו את הערבות, סילוק יד, אבל אין עובדים ואין כלים, הם יודעים שאנחנו במלחמה, מישהו לא נופל לו האסימון פה שאנחנו במלחמה, הכלים שלנו מגויסים, העובדים שלנו מגויסים, הנהגים שלנו מגויסים. 

אתה יודע, אני בכל פעם בא אליך לוועדה הזאת, אין לנו עובדים. בזמנו אריק שרון בקרווילות, הביאו לנו להביא את העובדים, עבדנו יום ולילה, אני בתור בחור צעיר ניהלתי עבודה, עבדנו יום ולילה, הגענו לתוצאות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אדון אולניק תודה רבה לך, תחלק את זה לשני חלקים. החלק הראשון אם יש צורך בעובדים, החלק השני איך להביא אותם? אז מה שמדבר מר אולניק זה שתת הענף שלו, שקיים כבר אני לא זוכר כבר כמה, אולי ששה דיונים אני סביב הנושא הזה, אולי יותר? עדיין לא מקבל מכסה. אני מבקש לשאול במקביל לזה, את מר יענקל'ה מושקוביץ'' בשם חקלאי ישראל, אולי אתה יודע לסבר את אוזנינו, לבשר לנו חדשות אופטימיות, כמה עובדים הגיעו חלף פלסטינאים עד היום?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ': << אורח >>  

חלף פלסטינאים? אף אחד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. כמה זמן עבר מאז שאתה היית שותף לשיחת ועידה איתי, שקיבלתי התחייבות שבאותו לילה אחרי אינספור דיונים כאילו מהותיים, יפורסם הנוהל ויעלה לאוויר?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ': << אורח >>  

אנחנו כבר מעל שבועיים עוסקים בזה באינטנסיביות. אני יכול להגיד לך שאני פשוט מחכה פה עם הטלפון לראות אם באמת הכל עבר לרשות האוכלוסין. גם לא העונתיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני רוצה לספר לך, לא ה-9,000 ולא ה-1,000 לא עברו לרשות האוכלוסין. הבדיקה האחרונה שקיימתי אתמול הייתה ב-03:00. היום ראש מנהל עובדים זרים, כי אתה הבטחת לי, אתה אמרת לי, אתה, לא מישהו אחר, שאין לאן לזוז, התחייבות בלתי חוזרת, היום זה מועבר. אתה אמרת לי או לא?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ': << אורח >>  

נכון, זה מה שהבטיח לנו מנכ"ל החקלאות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה מה שנאמר לך נכון?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ': << אורח >>  

נכון. בשיחת ועידה איתך ביחד שהיום זה יעבור. עד רגע זה, זה לא עבר. אני אמור לקבל, ברשות האוכלוסין מחזיקים את הסוסים, רק תעבירו לנו את הרשימות כבר, ללחוץ על הכפתור באקסל. המנכ"ל עוד לא אישר את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה אדוני סגן ראש המנהלת, כשיש צורך, יש הצדקה, יש רצון, יש הסכמה, יש עובדים שמבקשים להגיע, יש מעסיקים, ברוב המקרים, שמבקשים לקלוט, יש צוות שלם שמנהל עובדים זרים שהוא הצטמצם לרמה כזאת שלא יעברו יותר מ-48 שעות מרגע הגשת הרשימה ועד שמקבלים לגביה אישור מאושר או לא מאושר, יש חברות תעופה ומשרדי נסיעות שמוצאים נתיבי טיסה שניתן יהיה דרכם להגיע לארץ, גם בזה אנחנו פעילים. צריכים רק את האנטר הקטן. יש בקשה, יש הכול-הכול וחסר רק האנטר הבין משרדי בדיון. סביב אותו משרד, אני כבר לא אמרתי לאדוני בין משרדים, באותו משרד, באותו משרד. 

אז מישהו יכול לבוא ולהגיד לי שאם אתם באמת תשמשו כמבוא לביצוע אצל המשרדים הממשלתיים חמש שנים, אולי חמישים שנים. בסדר?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

רק להגיד יושב-הראש, אני אעשה רגע הפרדה. אנחנו משתמשים במנגנונים הקיימים. בסוף הבעיה למטה של הקבלן באשר הוא, לצורך העניין, היא תהיה, גם אם אני אפנה אליו ישירות ואגיד שהתארגנו על האירוע הזה, עדיין יהיו חסרים לו העובדים, ולא משנה מי מפעיל אותו. אנחנו השתמשנו בגלל קיצורי הזמנים, במנגנונים קיימים ומכרזים כדי לעמוד בתוצאות שלנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ובשביל לטייב את התהליך אדוני, מה שאני ממליץ, ולצורך כך אני החלטתי לקיים דיונים בנושא הזה, ואני מלין על כך שאין מספיק חברי כנסת שמגלים עניין ומבינים, אבל תסמוך עליי שכשזה יהיה מספיק סקסי ותקשורתי הם יבואו לפה וישנו פה על הכיסא. ככה זה. 

לגופו של עניין, כדי שהתהליכים באמת ימוצו, אין מנוס מכך שהמנהלת שלכם תרכז את הצורך בידיים עובדות, ואז לאפיין גזרות ישראליות ולקבל לגביהן מכסה. זאת אומרת שאם אדוני הקבלן צריך לבצע, ויש לו בסל הפרויקטים שלו, חמישה פרויקטים שניים מהם במרכז הארץ ושלושה בעוטף, הוא יכול לקבל תוספת תקנים ומכסות להבאה באופן מהיר ויעיל בביטול חסמים בירוקרטים, רק לטובת העוטף, לטובת הפרויקטים של העוטף, או תוספת תקנים ומכסים. וכן הלאה חקלאים, וכן הלאה בניה, וכל ענף וענף שאתם נדרשים לתת בו מענה בתוך כל הסקירה המאוד-מאוד מרגשת ומרוממת הרוח שאני אומר תודה לריבונו של עולם שיש בבנינו כל כך טובים שבאפס זמן הוקמה המנהלת הזאת, שבאפס זמן קבעה לעצמה גאנטים מאוד ברורים, לא תלושים, מתכוונים למה שהם אומרים. 

אני פה בשביל להגיד תשתמשו בי כדי לייעל את תהליך הבאת העובדים. כי בסוף בלי עובדים, כל הרצון שלך, והתקציבים, והתוכניות והשאיפות, והקבלנים, לא שווים כלום. לא שווים כלום. וכמה שלא תכניסו אוטומציה לחקלאות עדיין צריך מישהו שיחבר את שלב א' לשלב ב' בתהליך, וזה עדיין בן אדם אנושי. ואם אנחנו יודעים שזה עובדים זרים, אז להביא ולהביא. ולכן אני מקווה שמכאן אתם תיקחו את זה. 

יש לי עוד המון שאלות לשאול, אבל זה לא יקדם אותם. אנחנו נשאיר את זה לדיון ההמשך. אני אפילו לא פונה לשאר המשרדים כי אני ממליץ לכם במנהלת לגבש תוכנית עבודה להבניית תהליך הקצאת עובדים זרים לצורך כלל הפעולות הנדרשות שהמנהלת מופקדת עליהם, ושפשוט תהיה להם ויזה ייעודית לאזור העבודה הייעודי הזה, ולא שום דבר אחר. ויכול להיות שכך תהיה מספיק אחריות גם לכלל המשרדים שנדרשים לתת מענה בעת הזאת. אני פונה אליכם מכאן, אתם יודעים על מי אני מדבר, תפסיקו להיות צודקים, תהיו חכמים, אל תנסו להוכיח אחד את השני, פשוט תייעלו את התהליכים שבינתיים שואפים לאפס אחוז הצלחה. 

אמנם אני התכוונתי לגרוס את דברי הסיכום שלי ולהשתמש במה שאמרתי כדברי סיכום, אבל אתה מבקש כל כך יפה והגעת מקדש ברנע, אז אני לא יכול שלא לתת לך את רשות הדיבור. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ': << אורח >>  

תודה. אני רוצה להגיד משהו למנהלת. קודם כול אני רוצה לברך את יושב-הראש שאמר שכל מי שצריך עובדים בעוטף כמה שהוא צריך, יקבל. זו קודם כול הכותרת. עכשיו צריך לראות איך עושים את הכותרת למעשים, כי צריך את הביצוע בשטח. וצריך לומר ביושר, שבעצם יש 4,000 מכסות וחזרו 2,000 במסגרת החבילות שהממשלה נתנה, כמו ה-5000 לא בילטרלי, וגם הבילטרלי. יש חבילות של מסגרות שאפשר להביא עובדים, והובאו 2,000, אבל איפה עוד 2,000? למה לא מושכים את ה-2,000? חייבים להגיד ביושר שהחקלאים בעוטף גם מצפים שהתאילנדים יחזרו, צריך להגיד את זה ביושר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך על ההגינות. רק מישהו צריך להפיל להם את האסימון שיגיעו עוד. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ': << אורח >>  

בדיוק. אני רוצה להגיע למה שאני מציע. הכוונה היא לשיתוף פעולה, לראות איך לנהל את העניין יותר טוב מבחינת מי שמנהל את העניינים עכשיו בתקומה, כי למשל בוויזות שהולכים להוציא עכשיו, הרי הולכים להגדיל בעוד כמעט 9,000 עובדים, יש שם למשל את כל הרפתנים בעוטף שלהם אין ויזות והם לא יכולים לקבל עובדים, אבל מצד שני יש 2,000 פנויים, אז למה אי אפשר למשוך דרך ה-2,000? צריך לנהל את העסק הזה בצורה מסודרת. אני מציע שבואו נעשה את זה בשיתוף פעולה ונעבוד בצורה יותר יעילה, לייצר את הוויזות כי היום יש ויזות פנויות, מה לעשות היום זה עובדתי.

אני מבין גם את החקלאים שרוצים את התאילנדים, אנשי המקצוע שיש להם רישיון טרקטור, ויודעים איך לעשות חממות. לכל המכלול הזה צריך להקדיש מחשבה ביחד בשביל שהתוצאות יהיו טובות. כי יש כבר חבילות היום בשטח שצריך לעשות אותן. זאת הייתה התוספת שביקשתי להוסיף. תודה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני רציתי להציף את הבעיה של המשתלמים החקלאיים בוגרי אוניברסיטה שהיו בעוטף ובעוטף של העוטף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל זה רלוונטי לדיון גברתי? כי הקשבתי לך קשב רב, אנשי הלשכה שלי הקשיבו לך קשב רב, ואם זה רלוונטי לדיון אז בבקשה, ואם לא, אז כמה צודק ונכון שזה לא יהיה, אין לזה מקום כרגע, תודה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני רק רציתי להגיד אם אפשר להציף את זה ולטפל בזה, זה הכול.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אפשר להציף הרבה נושאים. אנחנו לא שולחן חדשות, אנחנו אולם, ועדה שמקיימת דיונים בנושאים ייעודיים. אם זה משתלב בתוך, בשמחה. אם לא, את ביטאת באופן מיטבי את בקשותייך בשיחותנו בעבר. 

אני אשמח לדעת אם המנהלת ביצעה איזושהי הערכת מצב לכמות העובדים הזרים שכלל הפעולות דורשות בשביל להצליח בייעוד שלכם?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

הפעילות הזאת לא בוצעה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אתם מתכוונים לבצע את ההערכה הזאת?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

אני אעביר את הבקשה שלך, גם בהכוונת הפעילות הישירה, גם כשאנחנו לא עובדים עדיין ככה אני מדגיש את העניין, אבל אני אעביר את הבקשה ליושב-הראש, גם לראש המנהלת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הגדרת הסמכויות של המנהלת?

 << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >>  

לגבי מה? היא אחראית על כלל הפעילות לשיקוף העוטף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. גם אם אתם לא מבצעים בעצמכם, כשאתם רוצים לתכלל את כלל הצרכים, אז בתוכה צריך מי שיבצע אותם. אם אתם לא תציפו צורך ב-capacity מוגדר לטובת ייעודי והשגת יעדי המנהלת, אז אתם ממליצים המלצות שהן נכונות והן מבוקשות והן נצרכות, אבל אין מי שיבצע אותן. אתם תקבלו רק תירוצים, אתם לא תקבלו באמת תוצאות, אתם תקבלו תירוצים למה לא היה. וכשאין עובדים, אז ניתן כבר על הדרך לתרץ בעוד תירוצים שהם לא שייכים. צריכה להתחיל בעובדים. 

במידה ומדובר בהפעלות וביצוע פעולות שידיים ישראליות מסוגלות לעשות, לעודד את השוק המקומי. במידה ולא, לקבוע שלטובת הצלחת השגת ייעדי המנהלת, צריכים X עובדים, שיתחלקו ב-Y חברות, ב-Z ענפים, ויהיה קשב יותר גבוה, כי זה לא יצטרך לעבור בתוך ועדות משרדיות. 

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, רק להגיד לגבי חקלאות, אנחנו בשיח שוטף עם משרד החקלאות ואנחנו פחות או יותר גם רואים עין בעין לגבי ההיקף של העובדים הנדרשים בחבל. הסוגייה זה איך לייצר את המנגנון שיקצה אותם באופן יעיל, וגם כפי שאתה יודע אדוני יושב-הראש, משרד החקלאות זה לא החסם של כניסת עובדים זרים לישראל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, ואתה מדבר על התוצר הנלווה להחלטת הממשלה 1127?

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

של יולי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נקבע שהתוכנית הרב שנתית מאוקטובר, מה שהתוכנית הרב שנתית של מנהלת תקומה תכלול מתן מענה לשילוב ידיים עובדות ישראליים וזרים בחקלאות.

 << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>  

בוודאי ואנחנו מבינים גם שיש, כמו שאמרת בעצמך אדוני יושב-הראש, תחומים שבהם זה לא יעזור, צריך את הידיים הזרות כי הישראלים לא ייכנסו לתחומים האלה ואנחנו לא צריכים להשלות את עצמנו בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ידיים עובדות זרות שצריכות להיכנס כדבר שבשגרה, גם אם הצורך הזה מגיע לידי ביטוי מתת הענף של תחום החקלאות במנהלת, זה דבר שבשגרה גם בימי חירום. אבל הצורך בתגבור ידיים עובדות לצורך ביצוע הפעולות, זה ממוקד למכסה מסוימת, לפרק זמן קצוב, ושעובדים לא יכולים לעבור ממקום למקום וחייבים להגיע בהיקפים נרחבים. ולתוך זה להכניס לא רק הגדלת מכסות למי שכבר זכאי היום, אלא הקצאת מכסות למי שאמור לבצע את הפעולות, כמו אגב ענף התשתיות שהוא תת ענף בבינוי שהם עדיין לא מקבלים הכרה לצורך קבלת ידיים זרות, ואין להם איך לבצע את העבודה שאם היא תבוצע או לא, זה המדד להצלחת מנהלת תקומה או חלילה ההיפך. לכן אני מבקש רגע להתמקד על זה. 

אז כאמור, יש לי עוד לא מעט שאלות אבל לאור העובדה שעדיין לא בוצעה עבודת מטה בבסיס במנהלת לעניין התייחסות והצורך בנושא קליטת עובדים זרים, בתכנון היעדים והצרכים וההקצאה, לא נכון יהיה לשאול כי התשובה תמיד תוביל אותנו לאותו מקום, אבל אני מקווה שלפחות מהסקירה שלי ושתי הדוגמאות שהבאתי למכובדי גם בעניין הבינוי וגם בעניין החקלאות, אתה יכול להתרשם שבאמת יש צורך גם בעבודת מטה ייעודית שלכם, כפי שאגב נקבע באותה החלטת ממשלה, וגם כדי שלא תסמכו באמת על אותם משרדים שהם יהיו קבלן הביצוע לעבודת המטה המאוד-מאוד חשובה שעל פי הסקירה שאני מקבל ממכם היא באמת מאוד מדהימה. 

 << אורח >> אלון אורון: << אורח >>  

אלון אורון סגן מנהל מחוז הנגב במשרד החקלאות. לגבי נתונים לגבי הצורך בחקלאות. אם אתה רוצה, אנחנו יכולים לדבר על זה. אם אתה רוצה לקיים דיון נפרד על כל הסקטורים אז גם אפשר. 


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בוודאי.

 << אורח >> אלון אורון: << אורח >>  

אני אגיד באופן כללי שחבל תקומה הוא חבל חקלאי אם לא החלקאי ביותר בארץ. התפיסה שלנו שאנחנו כמדינה, כממשלה, צריכים לתת בתחום שלנו, בתחום החקלאות לחקלאות ולחקלאים את התנאים הטובים ביותר בשביל להשתקם ובשביל להתפתח, ובין יתר הדברים זה כולל אם זה תשתיות השקעות והקצאת גורמי ייצור, אנחנו כרגע בדיון על גורמי ייצור. 

אנחנו שותפים לעמדה שאתה הצגת, ושפה המנהלת הציגה, שעובדים זרים בחקלאות לא צריכים להיות חסם עבור החקלאים במנהלת תקומה. יושב-הראש והוועדה מכירים את הסוגייה הזאת של עובדים זרים בחקלאות, עוסקים בה לא מעט. אתם יודעים שהיום יש פער בין המקדם הנורמטיבי, ההמלצה המקצועית שלנו כמשרד החקלאות לבין כמות העובדים שמוקצים בפועל, כי המכסה הארצית לא מאפשרת עמידה במכסה הארצית. 

לאחרונה המשרד ערך סקר בכל חקלאי הארץ לגבי הבקשה לתוספות לעובדים זרים. אני אגיד שעשינו איזשהו ניתוח לגבי הבקשות בחבל תקומה והפער בין הערך הנורמטיבי, קרי הערך המקצועי שאנחנו חושבים שצריכים לתת לחקלאים בהתאם לפעילות החקלאית ללא קשר למכסות, לבין הבקשה של החקלאים היה פער מצומצם מאוד של כמה עשרות עד מאה עובדים. זאת אומרת אם אני מסתכל היום על הרצון של החקלאים, על הצורך של החקלאים עצמם ביחס למודל הנורמטיבי, זה די משקף. 

כמו שאמרנו, העמדה של השר שמציג את זה מעל לכל במה, בסוף חקלאי שצריך עובד צריך לקבל עובד וזה לא צריך להיות מכסות, וזה צריך להיות פתוח.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

וחרף כל זאת, בוא תדייק. ביולי 2023 הוגדלה המכסה ב-9,000 עובדים. עד רגע זה משרדכם, בניגוד גמור לגישתו של השר הנמרץ שלכם, עדיין לא תמכו למצוא את המודל שבאמצעותו יחולקו אותם עובדים. חשוב רגע שנעשה סדר. 

 << אורח >> אלון אורון: << אורח >>  

לא מתווכח, אתה צודק. ואני אגיד שאני גם זז פה בכיסא בחוסר נוחות מהסיטואציה הזאת ברמה האישית לא נוח לי עם זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

וזה מה שניסיתי לבטא ולהעביר במסר לתת אלוף במילואים יחזקאל .


 << אורח >> אלון אורון: << אורח >>  

אז עוד פעם אני אחזור לקו שרציתי להגיד, שאנחנו חושבים שלא צריכה להיות הגבלה. אנחנו מבינים שבמדיניות הנוכחית של הממשלה שכן יש מדיניות קיצוב לגבי כניסה של עובדים זרים כן תצטרך להיות פה איזושהי הקצבה. 

העמדה שלנו היא שצריך להיות בהתאם למודל ההקצאה הנורמטיבי, קרי ללא קיצוץ, בתוספת של 20% להתפתחות ולגדילה, כשהערך התוספתי בעצם בין מודל ההקצאה לבין המודל הנורמטיבי לא יהיה על חשבון המכסה הארצית כי אם בעצם אנחנו לוקחים את זה מאזורים אחרים, אז בעצם שכרנו יצא בהפסדנו. 

אני מבקש להעלות עוד שתי סוגיות בעניין הזה. אחד זה הקצאה לבתי אריזה גדולים. באזור בחבל תקומה יש בתי אריזה גדולים שעוסקים בחקלאות בעיקר תפוחי אדמה – ראינו את הנתונים קודם שחבל תקומה הציגו – היום אין מודל הקצאה, אין אפשרות להקצות עובדים זרים לעובדי האריזה והחקלאות. אנחנו חושבים שנכון כן להקצות גם עובדים זרים לבתי אריזה. אלו לא מספרים גדולים אבל זה נכון כן לאפשר את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כשאנחנו נתרשם שהתחום והמעסיקים עושים כל מה שהם יכולים בשביל לקלוט לדוגמה את אנשי הפזורה כדי לתת מענה תעסוקתי למניעת פשיעה והדרדרות ושילוב בחיי החברה, אז גם לעניין בתי האריזה יהיה יותר מקום לתת מענה, אבל זה עדיין לא חלק. אבל אין ספק שמתן מענה בבניית והקמת בתי האריזה, זה חלק מהותי מנושא שאתם תצטרכו להתייחס אליו במנהלת תקומה. 

 << אורח >> אלון אורון: << אורח >>  

ונושא האחרון שרציתי להתייחס אליו, הוא בעצם עלות העובדים הזרים. האגרות שאנחנו חושבים שנכון לראות אם יש דרך כן לבטל או לצמצם בחבל תקומה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא חלק מהדיון. כשהמנהלת תגיע ותגיד שזה החסם ועם זה צריך להתמודד, אנחנו נתמודד. אבל לא צריך להזכיר לך מה משלמים מעסיקים אחרים בענפים אחרים בעובדים זרים. אני אבקש לתת את רשות הדיבור למר אלי מוגרבי שנמצא איתנו בזום. 

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >>  

שלום לכולם, תודה ליושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יכול להגיד את מי אתה מייצג?

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >>  

אני שומע את הדיון הממצה שלך, והמעניין יותר. אני מצפה ממנהלת תקומה לקחת יוזמה בנושא העובדים הזרים, לא אכנס לתחומים האחרים, כי נושא העובדים הזרים מאוד מעסיק אותנו. יש לנו פה בנגב, ביישובי עוטף עזה, 500 מעסיקים של עובדים זרים, סדר גודל של 4,100 עובדים זרים. כיום בערך מחציתם נמצאים פה, החצי השני לא נמצא פה. חקלאים ממתינים בקוצר רוח להקצאה של ה-9,000, התוספות שאנחנו מדברים עליהם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר מוגרבי, אני לא רוצה להיות צבוע. לגישתי, כל חקלאי שמחזיק בוויזה פנויה, מקבל כרטיס אדום, לא יכול לקבל בן אדם אחד מתוך ה-9,000. אחד. 

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >>  

אוקיי, שמעתי אותך. לא, לא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבטא את זה כאן. אני בא לסייע לחקלאות לפני שאני בא לסייע לחקלאים, אני לא עובד של החקלאים, וחקלאי ששומר לעצמו ויזות והוא לא מוכן לא להזמין ולא להשאיל אותם לא צריך לקבל שום תוספת של עובדים זרים, וזה גם לא חלק מהדיון. ואני חש כבוד רב לאדוני אבל חשוב שנבהיר פה, מחצית מהוויזות לא ממומשות כשיש עסקים שקורסים בתחום שלכם, קורסים. 

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >>  

כמו שאמר יענקל'ה אני אחזור שוב. הגיעו פה חבר'ה ממלאווי, מסרי לנקה ומזמביה, ומעוד כל מיני מדינות, נפאל או ויטנאם. הגיעו לפה באזור ונמצאים כאן בשבועיים האחרונים. לחלק גדול מהחקלאים אין ההיתרים, אין ויזות פנויות. יש לי משתלות באזור עם 27-28, הם מלאים עד הסוף, הם משוועים לכוח אדם. הם לא יכולים להכניס אף אחד, הם ממתינים להצעה של ה-9,000 האלה. קחו בחשבון שמ-2018 לא היה מפקד עובדים זרים במשרד החקלאות. תבינו שיש פערים בין המציאות לבין מה שקרה בעבר. 

עכשיו אני בא ואומר דבר כזה, גם 300 משתלמים שהיו פה ביישובי עוטף עזה, משרד החוץ לא מאפשר להם להיכנס בגלל האירוע שהיה בעלומים, הם לא נכנסים לפה, אז תבינו את החוסר. אני בא ואומר דבר כזה, מתוך ה-4,100 תנו יד חופשית לחקלאים לקחת בעוטף עזה את כל מה שהם צריכים ולא לנייד ולא לקחת שום דבר אחר. 

חקלאי שמקבל הקצאה לעוטף עזה, העובד הזר שלו יישאר בעוטף עזה, גם אם הוא יעביר אותו, הוא יעביר אותו לאחד מהחקלאים ביישובי העוטף ולא יצטרך להעביר אותו למקומות אחרים, תגבילו את זה. 

אני חושב שיישובי העוטף באופן דחוף זקוקים לכוח אדם, הם זקוקים להתחיל לשתול לתכנן את העונה הקרובה, הם זקוקים חלק מהם ממתינים אמנם נכון, בהגינות אמר את זה יענקל'ה וגם אני אומר את זה, הם ממתינים לעובדים הזרים שלהם התאילנדים כי הם יודעים לעלות על טרקטורים, יודעים לתחח, יודעים לשתול, יודעים להפעיל את הכלים, יודעים לרסס, יודעים לעשות את כל העבודות האלה. 

אז אני חושב שזו ההזדמנות של החקלאים מעוטף עזה, אם רוצים לשקף אותם, לתת להם הקצאה ללא הגבלה. בסך הכול מדובר בפער של אולי 500-700 היתרים, לא יותר, אני בדקתי את כל הנתונים. תודה רבה על ההקשבה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מאוד מודה לך אדוני, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור להתייחסות למר ולאדי סימון. ולאדי סימון הוא ראש אגף בכיר פרויקטים משרד התחבורה. אני אשמח לקבל סקירה לגבי היערכות המשרד בתוך מטלות חבל תקומה לשיקום תוספת ופיתוח תשתיות עם עדיפות לאומית. 

בדרך כלל מחלקים פרויקטים בחשיבות לאומית וכאלה שלא, מבחינתי, כל מה שהוא באזור עוטף ישראל, הוא בחשיבות לאומית. אני מניח שגם השרה מתייחסת לכך. אשמח לקבל התייחסות ולדעת האם אתם מבצעים איזשהם סקרים שיצביעו על הצורך בידיים עובדות ולאפיין אותם בגזרות ישראליות לצורך קליטה?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

צוהריים טובים תודה רבה, ולדימיר סימון מנהל אגף בכיר פרויקטים משרד התחבורה. בהתאם למדיניות השרה והמנכ"ל יש בינינו, בין המשרד לבין מנהלת תקומה שיתוף פעולה מלא, רק לפני מספר ימים היינו בביקור מקצועי עם כל הנהלת המשרד וכל בעלי התפקידים הרלוונטיים במנהלת תקומה. 

בהתאם להנחיית השרה כבר הכנו תוכנית ראשונית להשקעות בנגב המערבי, זה מתייחס לכל חבל הנגב המערבי מ-0-7 ו-7 פלוס. מדובר על פרויקטים של כבישים, מחלפים, תחבורה ציבורית, מסופים, פרויקטים אסטרטגיים שקשורים בצורה עקיפה וישירה לרווחת התושבים בחבל בנגב המערבי.

אנחנו למעשה יצרנו מסלול הידברות מקצועי ישיר עם חבל תקומה. כבר נקבע לנו דיון עם המהנדסת הראשית של המנהלת במטרה לתאם בין אותם המיזמים שהמנהלת מקדמת לבין הרעיונות התחבורתיים כדי שלא ייווצר לנו מצב באמת כמו שנאמר פה, מיזם מוצע במקום א' ואין לגביו שום תוכניות עתידיות. 

אנחנו גם ריכזנו את כל התוכניות מול חברות תשתית רלוונטיות שלנו. מדובר גם על התחזוקה, שיקום התשתיות, וגם הקמה ופיתוח תשתיות חדשות. איך אומרים אצלנו? הגישה היא לא להחזיר את החבל למה שהיה לפני, אלא בעצם לשדרג ולשפר ולקדם קדימה. 

לגבי ידיים עובדות, אנחנו יודעים היום נכון לרגע זה בתחום התחבורה, פיתוח כבישים, מסילות וכן הלאה , חסרים כ-10,000 פועלים. אמרנו את זה במסגרות שונות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איפה זה מסגרות שונות?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

בדיוני ועדות כנסת אחרות. לא אני השתתפתי, נציג אחר. אבל זה בערך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתם מזהים צורך ואתם לא מבטאים את זה בוועדה הייעודית?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

היו דיונים, אני לא זוכר את השם של הוועדה מצטער, לא אני נוכחתי בה. זה בסדר גודל של הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

10,000 ידיים עובדות, לאיזה תת ענף?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

לענף תחבורה, תשתיות, תחבורה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תחבורה זה נהגים? תחבורה זה מפעילי בומגים?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

הכול.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טפסנים? טפסנים זה לא תחבורה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא, תשתיות. 

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

תשתיות כשאתה בונה גשר, קירות וכן הלאה. יש מלמטה עד למעלה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת מפעילי צמ"ה ומבנים בנושא התשתיות?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, הכול מהכול. מהכי זוטר ועד הפועלים המקצועיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה רק שניה, חשוב רגע שנבהיר. קבלן שהוא גם קבלן תשתיות וגם קבלן בניין, הוא זכאי לקבל עובדים זרים?

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

היו לו פלסטינאים אדוני יושב-הראש.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, היום אין פלסטינאים.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

אז הוא מן הסתם צריך למצוא חלופה וצריך לתת לו, אף אחד לא מדבר איתנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

כמה נקבל? מה נקבל? איך נקבל? אתה יודע, הייתי אצלך בוועדות. אנחנו כן היינו, אנחנו הקבלנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אז תחלק רגע את המצוקה שלך לשני חלקים ברשותך, בסדר? חלק אחד של הפעילות שלך נוגע בפעילות שמצדיקה, מאושרת, ויכולה להביא עובדים זרים כבר היום. הדרך זה עניין אחר. 

חלק אחר של הפעילות שלך עדיין לא מוגדר כזכאי להביא עובדים זרים, בסדר? וכאן המצוקה היא כפולה. 

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אף אחד לא נתן לנו שום מתווה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה אז בשביל זה אני פונה, בשביל זה אני כרגע מדבר. אני לא שאלתי, אתה דיברת אז אני עניתי.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני בשביל זה פונה למנהל אגף בכיר במשרד התחבורה ובוחן איתו. אם הגעתם למסקנה שיש צורך מיידי ב-10,000 ידיים עובדות, ידיים זרות, לענף התחבורה, האם אתם מחלקים את אותה כמות בין עיסוק שחוסה תחת אותה הקצאה שהם יכולים לקבל עובדים, לבין כאלה שלא יכולים לקבל עובדים? לדוגמה, מר אולניק יכול לקבל הקצאה לברזלן, הוא לא יכול לקבל הקצאה למפעיל שופל, בסדר?

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

למה? יש לי את הסיווג הקבלני אדוני יושב-הראש.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עוד פעם אני אסביר לך.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

כן, אני מבין אותך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יכול להביא נהג שופל בשכר מומחים, וזה לא שם. ואני מבקש שהמשרד הרלוונטי, שאתם חוסים בצילו, ישקף את הצורך הזה למשרדים הרלוונטיים כדי שאתם תוכלו לקבל הקצאה של עובדים זרים שהם לא יהיו בהגדרה של עובדים מומחים. אני לא מפסיק להגיד את זה.

 << אורח >> דוד אולניק: << אורח >>  

אנחנו משקמים גם את הצפון, לא רק את תקומה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן בסדר, אוקיי. אני כרגע משקף עוד פעם לתת ביטוי לצורך. גם בהגדלת לכסות למי שכבר מקבל, גם בהקצאה למי שעדיין לא מקבל, בדגש על מי שמבצע פעולות בעבור ובהוראת ועל פי דרישת חבל תקומה, ומן הסתם נקיים את זה גם כן לעניין הצפון. זה על אותו רעיון. אתם אותם קבלנים והמשרד הוא אותו משרד, לא צריך להתפרס עכשיו. 

אני מבקש למקד את מנהל האגף שיסביר לי האם בוצע חילוק? אם כן, מה אתם עושים לטובת העניין? אם לא, האם אתם מתכוונים לבצע ולהציף, אולי לקדם הצעת מחליטים כדי שתשקף ותמלא את הצורך הזה?

 << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>  

אני אתייחס בשני מישורים. אחד, כל מה שדיברתי זה כרגע מדובר על המשך תקינה של הפעילות השוטפת של משרד התחבורה. לגבי כל אותן התוכניות העתידיות בהקשר לתקומה ובכלל נגב מערבי, התוכניות שלנו טרם אושרו, התוכניות לא מתוקצבות, מדובר על פרויקטים תוספתיים מעבר למה שקיים במשרד. זה ידוע גם למובילי מנהלת תקומה, לאחראיים. 

ברור מאליו שאם היום חסרים כ-10,000 פועלים כדי לממש את התוכניות הקיימות המתוקצבות אז ברור מאליו שחסרים פועלים לממש תוכניות תוספתיות, בין אם זה לחבל תקומה ובין אם זה לתוספת מטלות חדשות. 

המסר ממך ברור יושב-הראש, אנחנו גם העברנו את האמירות הללו בוועדות האחרות שנשאלנו. לא אני השתתפתי כמו שאמרתי, אבל זה לא מספר חדש למישהו פה בבניין. אבל ברור לך שהמצוקה המקצועית היא קשורה גם לשוטף וגם בוודאי ובוודאי לפעולות נוספות ככל שיוטלו עלינו ביחד עם התקציבים בהקשר לתקומה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. אנחנו נפנה לדברי סיכום.

 << אורח >> נעמי טירנובר: << אורח >>  

נעמי מהתאחדות הקבלנים, אני רק רוצה להגיב במשפט אחד על השאלה. 10,000 העובדים שחסרים בתשתיות – אנחנו שותפים בהתאחדות לנתון הזה – וזה לא כולל את העובדים בעבודות הרטובות, אלא בשאר התחומים בתשתיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה. אז הוועדה קוראת למנהלת תקומה ולרשות האוכלוסין וההגירה לקדם הצעת מחליטים למכסה תוספתית של עובדים זרים לבניין, לתשתיות, לשיקום חקלאות. אני מבהיר, לשיקום חקלאות. עבור התקשרויות אך ורק למנהלת תקומה עם ויזה ייעודית לעבודה ביישובי העוטף. 

בעזרת השם אם לא תהיינה דחיות נוספות, ב-7 בפברואר 2024 יגיע ראש המנהלת מר משה אדרי לדיון המשך, אני מקווה שעד אז תגבשו גישה לנושאים שהעלינו כאן. 

אני שוב שב ומתחייב, הוועדה תעשה כל שביכולתה למנוע כל חסם ומכשול בשל שיקולים רגולטוריים, ולעזור למנהלת תקומה במימוש התוכניות שהוצגו היום, וכל תוכנית עתידנית. 

אני מאוד-מאוד מתרשם, אני שב ומבהיר את זה, מהסקירה המפורטת, מעבודת המטה הרצינית שהוצגה כאן. אני סמוך ובטוח שאם התוכניות אכן ימומשו ולא יתקלו באותה מחלה רעה שמפושטת במשרדי ממשלה שונים, אז באמת זה יוסיף לגאווה הלאומית ולחוסן הלאומי. 

הוועדה מבקשת ממנהלת תקומה גם כן לקבל הערכה שלהם למספר העובדים הזרים שהמנהלת צריכה כדי לממש את תוכניותיה, וחלוקה למסמך הבהרות ולסוגי הענפים. הוועדה מצפה מהמנהלת לקבל התייחסות האם היא חושבת שחלק מהיעדים יוכלו להיות מושגים באופן יעיל ונכון יותר באמצעות חברות ביצוע זרות.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להעביר נתונים לוועדה על מספר העובדים שצריך המשרד לצורך מימוש הפרויקטים של התשתיות הלאומיים, במסגרת התוכניות מול מנהל תקומה בעוטף, כשהיא מצפה לחלק את זה בין עובדים תוספתיים לענפים שהם כבר מתוקצבים במכסה קיימת, לבין כאלה שטרם קיבלו עד היום. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>