פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה למיזמים ציבוריים 15/01/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 27 מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים יום שני, כ"ח בטבת התשפ"ד (15 בינואר 2024), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, של ח"כ יונתן מישרקי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר חברי הכנסת: יונתן מישרקי מוזמנים: איגי פז – עו"ד, המחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים חן פליישר – מחלקה משפטית, בנק ישראל גרניט אופק – יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל רחלי לאביאן – מחלקה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אליהו ליבמן – יו"ר המועצה האזורית קרית ארבע, בנו חטוף בעזה לבנת קופרשטיין-דאש – יועצת משפטית, איגוד הבנקים עינת יוסוב – איגוד הבנקים ברי רוזנברג – מנהל רגולציה, בנק לאומי - pay דנה אלוני – יועצת משפטית, ישראכרט, חברות כרטיסי אשראי צח בורוביץ – ישראכרט הדס מרמלשטיין – ראש צוות רגולציה ודיני תחרות, חברת כאל, חברות כרטיסי אשראי ליאור נסים – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות לוטם בכר – מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים אלה תמיר שלמה – לוביסטית ציבורית, לובי 99 נילי אבן-חן – מנכ"לית עמותת רווח נקי ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023 << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלום לכולם, היום יום שני, ה' בשבט, 15 בינואר 2024, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים לדון בהצעת החוק של חבר הכנסת יונתן מישרקי, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023. מכבדים אותנו בנוכחותם חברי פורום תקווה של משפחות חטופים, מר ליבמן בבקשה. << אורח >> אליהו ליבמן: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. ברשות היושב-ראש חבר הכנסת, ידידי, אוהד טל, חבר הכנסת מישרקי וכל הנוכחים. ההצעה שתעלה חשובה וגם הדיון בוועדה, אבל כולנו יודעים שאנחנו באמצע מלחמה והכי חשוב לדעתי זה הניצחון במלחמה ולא להפסיק. יש לנו חטופים, אבל מעבר לחטופים, ביניהם הבן שלנו אליקים שלמה, יחד עם כל החטופים, יש לנו מדינה שלמה שהיא סוג של חטופה. יש לא מעט אויבים שמסתכלים על התגובה שלנו ומחכים בצפון, ביהודה ושומרון ובעוד מקומות לנסות להשמיד אותנו. אנחנו חייבים לקיים את מאמר חז"ל "הקם להורגך השכם להורגו", להמשיך עד לניצחון לא להפסיק ולא להרפות עד שננצח למען ביטחון עם ישראל, הילדים שלנו דור עתיד. רק כך נוכל להבטיח את הביטחון של עם ישראל ואת ההרתעה. בעזרת השם ובעזרת השליחים המסורים שלו, גיבורי כל עם ישראל, שנפעל יחד באחדות ישראל, באהבת ישראל, בעין טובה אחד לשני, גם מהעם היהודי וגם כאלה שהם לא מהעם היהודי אבל בחרו את גורלם להיות שותפים אתנו במערכה נגד האויבים שרוצים לחסל אותנו. אז בעזרת השם שנזכה לניצחון עם ישראל בקרוב בעזרת השם במהרה בימינו ושכל החטופים בעזרת השם יחזרו לשלום במהרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רוצה להודות לך ולחזק אותך. הקול שאתם משמיעים הוא קול כל כך חשוב, ממלא אותנו בהשראה וברוח גדולה. אני מקווה שכל המנהיגים שלנו ישמעו את הדברים שאתה אומר, יתמלאו בכוח ויביאו אותנו למקום שכולנו מייחלים לו, לניצחון. בסוף יש פה טוב ויש רע ואת הרע הזה אנחנו חייבים למחות מהעולם, אין דרך אחרת. זו הדרך היחידה שלא יהיו עוד הורים כמוך בהמשך הדרך, אז תודה רבה על כל מה שאתם עושים ועל הקול שאתם משמיעים. נתחיל את הדיון על הצעת החוק של חבר הכנסת מישרקי שיציג את הצעת החוק. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. זה דיון בהצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. דנו בו כבר פעם קודמת במושב הקודם. מדובר בהצעת חוק חברתית שמבקשת לדאוג לאזרח הפשוט, שהמידע מהבנקים ומחברות האשראי יגיע אליו בזמן סיום ההטבה שמגיעה לו, בצורה אפקטיבית. זה נולד מחיי היום יום של כולנו. אתה יודע שאתה נכנס להטבה ואתה לא יודע איך ומתי אתה יוצא. אתה מקבל הטבה מהבנק לתקופה מסוימת, אתה שוכח במהלך הזמן והמידע שמגיע לך בסיום ההטבה, אם הוא מגיע, הוא מגיע בצורה שהיא לא מספיק ברורה וידועה לך. לכל אזרח יש אפשרות לעשות מקצה שיפורים מול החברות והבנקים שנותנות לו את אותה הטבה והוא יכול להגיד להם שאם היה יודע בזמן הוא היה מנהל אתם משא ומתן לצורך המשך ההטבה וכו'. לכן הצעת החוק הזו מבקשת לתת את ההודעה בצורה אפקטיבית, לא נכנסנו להגדרה מהי צורה אפקטיבית בגלל שהטכנולוגיה משתפרת עם הזמן ולא רצינו להגביל את עצמנו וגם בלוחות הזמנים, ביקשנו שזה יהיה 21 יום בטרם פוקעת אותה הטבה, ביקשנו שהמידע יגיע עד ללקוח בצורה ישירה. אני מכיר את ההערות שקיבלנו מאיגוד לשכות המסחר ואחרים בנוגע לתיקונים קטנים, אני חושב שאין למישהו מחלוקת שזה מה שצריך להיות. פנו אלי בנוגע להצעה של 21 יום, אמרו מה עושים אם זה נופל בשבת או בחג, אז אני חושב שיש ליועץ המשפטי פתרון גם לזה. הצעת החוק מבקשת שהבנק יהיה מחויב להודיע בצורה אפקטיבית נוספת. אם היום אני מקבל בדיוור ישיר במייל או בדואר את ההודעה באותיות הקטנות בסיום רשימת המספרים שאני לא תמיד יודע לזהות, אז ביקשנו שתהיה הודעה נוספת. פנו אלי מהחברות ושאלו למה הודעה נוספת? אני חושב שאת מה שקיים היום, שגם ככה נמצא אצל הבנקים בשגרה, בשוטף, תתנו לאזרח, לא הפסדתם כלום, אתם צריכים להשקיע במערכת נוספת שתיתן הודעה אפקטיבית, אם באס.אמ.אס או בכל טכנולוגיה קיימת שתהיה בעתיד. זו בעצם מטרת החוק, לא הייתי רוצה לוותר על זה, זה מה שמונח לפנינו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה על הצעת החוק שלך. אם אנחנו רוצים לקדם תחרות בעולמות הפיננסיים, אחד התנאים הבסיסיים לתחרות זו שקיפות, שהלקוח מכיר את הסיטואציה ויודע מה קורה כדי שידע לקבל החלטות מושכלות כמה שיותר. החוק שלך בהחלט תורם לזה ולכן אני חושב שהוא חוק טוב וחשוב, תודה על הצעת החוק. נפתח את הדיון להתייחסויות של הארגונים השונים, המועצה לצרכנות, בבקשה. << אורח >> ליאור נסים: << אורח >> עורך-דין ליאור נסים מהמועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק הזאת. אנחנו מאמינים שהצעת החוק מצמצמת את הפערים בידע שבין הלקוח לבין הבנק, הבנק הוא בעל הידע. יש לנו הצעות להוסיף שיניים ואכיפה אזרחית לתיקון החשוב הזה: הצעה ראשונה, חיוב בשליחת הודעה נפרדת. אנחנו מכירים פרקטיקות של צירוף ההודעה בחשבון החודשי, בקטן, עם הפניה לפרטים וזה משהו שלא היינו רוצים לראות. תיקון נוסף שאנחנו מציעים, זו חזקה שקבועה בחוק שאומרת שאם הבנק לא הוכיח אחרת, אז הלקוח לא קיבל את ההודעה. זה מביא אותי לדבר הבא, אנחנו מציעים הטלת פיצוי כספי סטטוטורי בדיוק כמו בחוק הטכנאים, שם, אם הטכנאי מאחר מעל לשעתיים הצרכן זכאי לפיצוי, זה נמצא בחוק הגנת הצרכן סעיף 16. אנחנו מציעים מעבר לתיקונים שנתנו לרגולטור וקביעת עונשים וכאלה, אנחנו מציעים פיצוי סטטוטורי ללקוח. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> הכוונה אם ההודעה לא נשלחה אליו? << דובר_המשך >> ליאור נסים: << דובר_המשך >> אם הבנק לא מוכיח שההודעה נשלחה, הלקוח יהיה זכאי לפיצוי. הצענו סכום של 120 שקלים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> על מה מבוסס הסכום הזה? << דובר_המשך >> ליאור נסים: << דובר_המשך >> אנחנו מניחים שכרטיס אשראי עולה כ-20 ₪ לחודש, אם הצרכן לא מודע שהוא מתחיל לשלם את העמלה על האשראי, אלה בדרך כלל מבצעים שנותנים לחיילים סטודנטים ואוכלוסיות מוחלשות, נותנים להם אשראי בחינם לתקופה מוגבלת ובסוף אותה תקופה מתחילים לגבות עליה, אלה העמלות שיותר מוכרות. קבענו סוג של תקופת עונשים של חצי שנה וזה יוצא 120 שקלים, שאלה העמלות שהצרכן נשלם וזה נראה לנו טווח נורמלי. זה נכון שיש עיצומים כספיים ואפשרויות לנקיטת הליכים, אבל לקיחת הפיצוי, מתן הפיצוי לציבור הלקוחות הישראלי, לתת להם את הכוח, זה מה שיביא לאכיפה יעילה. ראינו את זה בחוק הטכנאים. ראינו שחברות עושות מאמצים, שליחים מגיעים בזמן, טכנאים לא מאחרים ואם הם מאחרים, הם משלמים. אותו דבר גם פה, בעל הידע הוא בעל היכולת, הוא צריך לעדכן את הצרכן ואם הוא לא מעדכן את הצרכן, הוא צריך לשלם. ככה תהיה אכיפה יעילה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בנק ישראל, תרשמו לעצמכם את כל הנקודות ותענו באופן מרוכז על כל הדברים שיעלו. לובי 99 בבקשה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> עורכת-דין ורואת חשבון אלה תמיר שלמה מלובי 99. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מגיעה מחמאה גם ללובי 99 על הצעת החוק הזאת. עשינו את זה בשיתוף פעולה עוד מתחילת הדרך. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> אנחנו ממש מברכים על הצעת החוק הזאת, המטרה הנעלה כאן היא לשים סוף לשיטת המצליח של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שנוהגים לשווק שירותים שונים, בעיקר כרטיסי אשראי בחינם לתקופה ואחריה אנחנו רואים שהם בוחרים לשלוח את ההודעה על הסיום ההטבה בדרך שהיא כנראה הכי פחות גלויה ללקוח. הצעת החוק הזאת בראש ובראשונה מעבירה כוח צרכני ללקוח. הוא סוף סוף יהיה מודע לסיום של ההטבה ויוכל לבחור באופן מודע ומיודע אם הוא מעוניין להמשיך לצרוך את השירות למרות שהמחיר שלו עלה או שהוא מעדיף לסיים את ההתקשרות עם אותו תאגיד בנקאי וזה כמו שנאמר כאן, יפתח פתח להתמקחות מחדש של הצעה נוספת שזה דבר טוב. לדעתנו, כדי שההצעה באמת תגשים את התכלית שלה באופן מלא, היינו רוצים להציע שני תיקונים קטנים מאוד: הראשון, לקבוע שההוראה לגבי אופן ההודעה תחול לא רק במקרה של סיום ההטבה אלא גם במקרה של שינוי ההטבה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> נכון. שכחתי להתייחס לזה. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> המטרה שלנו זה להבטיח שההטבה מלכתחילה לא תנוסח באופן כזה שיחמוק מאותה כוונה ממש טובה של החוק. דבר שני זה לקבוע שכבר בתוך ההודעה הזאת יהיה קישור נגיש שהלקוח יוכל דרך הקישור הזה להיכנס לבחור לסיים את ההתקשרות, או לבטל את כרטיס האשראי. מהנקודה הזאת יתחיל תהליך של משא ומתן מול התאגיד הבנקאי. לדעתי אפילו רצוי שבאותו לינק הוא יוכל להעלות מסמכים. אם למשל מדובר בסטודנט, הרבה פעמים קרה לי שפתאום צריך להגיש מחדש אישור לימודים. אם דרך אותו הלינק יהיה אפשר להגיש את אישור הלימודים המעודכן הזה זה יפתור את כל הקושי הבירוקרטי שזה מה שלמעשה היום מונע גם ממי שכבר מודע לסיום ההטבה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זאת אומרת להנגיש את הדבר הזה, שהלקוח ישר יוכל להגיע למקום הנכון שבו הוא עושה את הפעולה בה הוא חפץ בלי שהוא הולך לאיבוד. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להזכיר לאדוני, דברנו על זה בפעם הקודמת. הבנו שיש מגבלות טכנולוגיות, אם נניח אני מקבל לינק שמאפשר לי להיכנס לחשבון הבנק בלחיצת כפתור בלי כל אמצעי הזיהוי שאנחנו רגילים אליהם בכניסה לאתר דרך אפליקציה, זה יכול לגרום לפירצה. אני מסכים עם העיקרון שצריך שתהיה נגישות. לכן אמרנו שתהיה האפשרות בתוך הודעת הטקסט, תהיה אפשרות ליצור קשר או לנהל משא ומתן או לסיים את ההתקשרות, אבל לא בדרך של לינק כי זה מאוד פרוץ ומאוד מסובך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אז מה אתה מציע? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני מציע שבתוך ההודעה לא יהיה לינק. אני מסכים עם הגישה שהציגה עמדה שזה נותן פירצה חמורה מידי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> פירצה שקוראת לגנב, הגנב, כשקוראים לו, בא. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לגבי השינוי, יש איזה נוסח שהייעוץ המשפטי עוד מעט ידבר עליו, אני מקווה מאוד שתהיה הסכמה רחבה לגביו. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> היינו בדיון לגבי הודעה על עמלות, זה נכנס במסגרת חוק ההסדרים, שם יש בתוך ההודעה על גובה העמלות, יש לינק בו אתה יכול לראות את פירוט העמלות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זה קבוע בחקיקה? << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> זה לא קבוע בחקיקה. שלחו לנו דוגמאות לבנקים שעשו ובנקים שלא עשו. יש לינקים שונים, גם כשמקבלים את פירוט ההטבות החודשי. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לינק שמבצע פעולה בתוך החשבון שלך זו בעיה גדולה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זו יכולה להיות סוג של הודעה שאתה מסיים, שאתה יכול ישירות, לא תצטרך עוד פעולה. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> לינק למקום באתר שבו מסיימים את ההתקשרות. בסופו של דבר זו הצעה שעושה כברת דרך ענקית בעניין, זו ההצעה שלנו ואנחנו כמובן תמיד שמחים לשמוע כל דיוק אחר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה ללובי 99. ישראכרט בבקשה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> שלום, אתייחס לעניין השינוי. זה אמנם לא מופיע איך שזה כתוב פה, אבל זה שולח לתיקון בחוק הבנקאות - שירות ללקוח ששם זה מופיע. איך שזה מנוסח כרגע, זה חל גם על שינוי, תתקן אותי אם אני טועה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני לא הבנתי את זה כך. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> זה שולח לסעיף מסוים ומתלבש שם, אחרי המילים "לקוח" מתלבש משהו ובמילים הראשונות יש את המילה "שינוי". לא פה, בחוק הבנקאות – שירות ללקוח. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני חושב שהתבלבלת לעניין ההטבות הלא בנקאיות. יש היום בחוק הבנקאות – שירות ללקוח הוראות לגבי מה שנקרא תוכנית הטבות, מועדוני לקוחות, שם מדובר אכן על שינוי או סיום, דיברתי על כך בהרחבה בישיבת הוועדה הקודמת. בהקשר של הטבה בנקאית, שזה בעצם הליבה של השירות שאותו מציע התאגיד הבנקאי ללקוח, כאן דיברנו כרגע רק על סיום. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> אשמח להבין, אמרתם שהגעתם להבנה איך לטפל ב-21 ימים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הכול יוקרא ויוסבר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. חברת כ.א.ל בבקשה. << אורח >> הדס מרמלשטיין: << אורח >> אנחנו הגשנו את נייר העמדה שלנו במסגרת פורום חברות כרטיסי האשראי. אנחנו עומדים מאחורי מה שאמרנו. אנחנו חושבים שכבר יש היום הסדר שמסדיר את כל האירוע. הקושי שמועלה בהצעת החוק הוא שההודעה לא מספיק מודגשת, לכן אנחנו חושבים שאם הקושי הוא הדגשת ההודעה, אז ניתן למצוא דרכים אחרות להדגיש אותה לגבי הפירוט, אם זה בצורה מובהקת יותר, אותיות גדולות יותר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מסכים אתך שבאופן עקרוני ההצעה הזאת לא הייתה צריכה לבוא לעולם בהינתן שמראש הבנקים וחברות כרטיסי האשראי היו מעדכנים את הלקוח באופן אפקטיבי. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני מזכיר לאדוני, דיברת על אימא שלך בדיון הקודם, שהיא כן קוראת מיילים. אבל מיילים כאלה שמגיעים בתפוצה וחוזרים על עצמם, לא תמיד פותחים אותם. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> גם אס.אמ. אסים כאלה שמגיעים בהמוניהם. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל אנחנו כן מסכימים שהלקוח מקבל התראה לפני ויש גבול בסופו של דבר גם עד כמה, אתה לא צריך לדפוק לו בדלת ולהגיד לו, תשמע אתה הולך לסיים את ההטבה. אנחנו רוצים לדאוג לכך שתהיה מקסימום אפקטיביות במסגרת הניתן. גם לא הזכרנו בחוק איך, כי מחר זה יהיה בטכנולוגיה אחרת שהיא לא אס.אמ.אס ואנחנו נתקדם הלאה. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> האם לא יהיה אפקטיבי יותר שזה יהיה בדרך אחת לבחירת הלקוח? אני קרואת מיילים ולא אס.אמ.אסים, אתה קורא אס.אמ.אסים ולא מיילים ולכל אחד יש את הדרך הנוחה לו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לכן אמרנו שאנחנו מבקשים באותה דרך שהוסכמה בין הלקוח לבין הבנק, להתקשרות עם הבנק ודרך נוספת תהיה דרך אפקטיבית שתיבחר לפי מה שאנחנו מבינים. אני חושב שאס.אמ.אס הוא הדבר האפקטיבי ביותר אבל יש אחרים שחושבים אחרת. זה יישאר פתוח, מי יקבל בסופו של דבר איך לעשות את הפעולה הזאת של המידע האפקטיבי? הבנק? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מה שכתוב כרגע בנוסח זה שההודעה תישלח בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל מי יקבע את זה? הבנק? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני מניח שיש כללים של בנק ישראל למסירת הודעות. הם בטח יפרטו. אבל אני חושב שיותר נכון בכלל לנסח את החקיקה באופן הזה שהוא ניטרלי טכנולוגית ולא למנות את אמצעי המדיה שבאמצעותם מוסרים את ההודעות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אציג את עמדת האוצר שלא יכלו להיות כאן היום בגלל לילה לבן שהיה להם אתמול לאור התקציב, הם לא מתנגדים לחוק בהינתן הדיוק שאמרת עכשיו, לשמור על ניטרליות טכנולוגית בהקשר הזה. התייחסויות נוספות לפני בנק ישראל? אם אין, בנק ישראל בבקשה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> שלום לכולם, שמי גרניט אופק, מנהלת את יחידת האסדרה באגף בנק-לקוח בפיקוח על הבנקים. אתחיל ואומר שהצעת החוק הזאת היא הצעה שמתאימה לצעדים שבנק ישראל נוקט בתקופה האחרונה בנושא שיפור השירות ללקוחות. לא מזמן יצאה הוראה נרחבת בנושא שיפור השירות והיא הוראה מבוססת עקרונות ואחד העקרונות מדבר על הנושא של שמדבר על תקשורת מועילה ואנחנו חושבים שזה משתלב בדיוק שם. אז אנחנו לא מתנגדים להצעה. לגופו של עניין לגבי נושאים שנשאלנו, לגבי ההצעה הראשונה של המועצה הישראלית לצרכנות על חיוב ושליחת הודעה נפרדת אנחנו לא מתנגדים. אנחנו רואים את היתרון שיכול להיות בזה. לגבי שתי ההצעות האחרות של החזקה והפיצוי, אנחנו לא בטוחים שזה האירוע המתאים. ההקבלה לחוק הטכנאים זו לא בדיוק אותה סיטואציה. טכנאי שלא מגיע ללקוח זה אירוע נקודתי שתלוי בו, זה אירוע שהוא ביניהם, לעומת זאת הודעת שנשלחת זה משהו ממוכן שנשלח למסה של לקוחות לפי אלגוריתם ממוחשב. אז לדעתנו הדרך הנכונה יותר לפעול לאכיפה היא מהכיוון של לבדוק את המערכות שעבודות כמו שצריך ולא נקודתית פר אירוע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא הבנתי. למה לא ללכת למהלך כמו שהם מציעים, שהחזקה היא שהבנק לא שלח את ההודעה אלא אם הוא מוכיח ששלח את ההודעה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני לא רוצה לסרבל את החוק, אני רוצה להביא בשורה לאזרח וגם אין לי משהו אישי נגד הבנקים. הבנק בכל מקרה שולח את הדיוור החודשי, כל אחד במסלול שלו. כבר היום מופיעה אותה סיום הטבה. ללכת עכשיו לעיצום כספי ולהגיד - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לפי העיצום הכספי, החזקה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> האפקטיביות שתגיד לי עכשיו חזקה שלא נשלח, מה לא נשלח? האס.אמ.אס? ואם עברנו עכשיו לעולמות של טלגרם, מה יהיה המבחן? כשלא מגיע טכנאי, אז לא מגיע טכנאי. להיכנס לעולם משפטי שמסבך את הבנק, אנחנו רוצים להיטיב. הבנק יצטרך לעמוד בכללים ובנק ישראל לא יודע לפקח על הבנקים, להגיד להם חבר'ה, עשיתם או לא עשיתם? יש להם רגולציה מסודרת בעניין הזה. להיכנס אתם עכשיו לפינה, אני חושב שיגרום לתהליך להיות מסורבל ופחות גמיש. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מעבר לכך אני אוסיף שיש הודעות נוספות שנשלחות ללקוחות, אז לקבוע שליחת הודעה כזו דרסטית דווקא לגבי משלוח הודעות על סיום הטבה, אני לא בטוח שנכון. גם בראייה כללית של חוק הבנקאות שירות ללקוח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> חן פליישר, מהמחלקה המשפטית של בנק ישראל. אני רוצה להוסיף על זה שבכל מקרה אם אכן היה כשל בהודעה ונגרם לו נזק, פתוחה בפני הלקוח אפשרות לתבוע גם תביעה אישית וגם תובנה ייצוגית ואנחנו גם רואים תובנות ייצוגיות שקשורות בהודעות על כל מיני דברים, גם על הטקסט, גם על אופן ההודעה, יש כמה תיקים שמתנהלים והתנהלו. יש גם סעד אזרחי אם הלקוח נפגע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה מקרים כאלה בשנה יש? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אני לא יודעת להגיד, אבל ראיתי לפחות שלושה כאלה בנושא של הודעות, שינויים בתנאים ושל אפקטיביות הודעות, זה דבר שמגיע לבית המשפט וקורים שם דברים מעניינים. אני עוברת ללובי 99, לגבי השינוי, מהותית חשבנו גם קודם שהצעת החוק חלה על זה. אני לא כל כך אוהבת את הצעת הנוסח כי אני חושבת שהיא קצת משדרת שאפשר לשנות הטבות בתוך תקופת הסכם וזו לא התפיסה שלנו. לכן מבחינתי, אם היו הטבות מסוימות על תקופה ונגמרה התקופה ועכשיו נותנים הטבות אחרות, אז הסתיימה התקופה וצריך להודיע כרגיל ומתחילה תקופה חדשה. אבל הגענו עם הייעוץ המשפטי להבנה על נוסח שנותן עוד דגש לעניין הזה ואני חושבת שזה פותר גם את ההערה הזו. לגבי ההערה השנייה, של להודיע מה לעשות, אם אתה לא מרוצה מזה שהסתיימה לך ההטבה ואתה רוצה לסיים את ההתקשרות, דברנו על זה גם פעם שעברה ונכנס אותו סעיף לגבי כרטיסי חיוב. אני רוצה להזכיר שכשמדובר בחשבון עו"ש זה מעט יותר מסובך ואני מפנה לחוק שירותי תשלום שיש בו סעיף שמדבר על איך מסיימים חוזה ואיזה תקופה יש. יש היערכות שנדרשת, זה לא כמו כרטיס שאפשר לגזור את הכרטיס, נגמר, נסיים את ההתקשרות, לא אשתמש בו יותר, מה שכבר גיהצתי, גיהצתי. בחשבון זה לא כך, מה עושים עם הכספים? מה עושים עם הרשאות לחיובים? אם יש מינוס מה עושים אתו? לכן להודעה "אני מסיים" יש בה מורכבות. אז הגענו לנוסח שהיה מוסכם על כולם, שבכרטיסי חיוב כן, בדברים אחרים, מהותית אנחנו כמובן לא מתנגדים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מהותית גם הייתי רוצה למצוא פתרון, אבל ליטשנו והבנו שזה סוג של פירצה חמורה שעלולה לסבך את העניין. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> לעניין מסירת הודעה, האם נציגות בנק ישראל תוכלו לומר לעניין מסירת הודעה בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה תוכלו להגיד כמה מילים על הכללים שקבעתם? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> תודה שהזכרת. באמת יש כללים בנושא הזה, כללים מוסדרים שנועדו להתאים את אופן משלוח ההודעה למהותיות שלו ולמהירות שנדרשת לצורך קבלתו על ידי הלקוח. יש הוראות בנושא הזה שמסדירות את זה ויש הסכמים מול הלקוחות. ברוב המקרים התוצאה של הכללים האלה היא שלקוחות מקבלים את ההודעות בדרכים מהירות. יש מעט מקרים שאנשים נמצאים רק במקום של דואר פיזי, זה לא קורה. יש חלק מהמקרים שמקבלים גם וגם, אבל אופציה מהירה אמורה להיות לכולם לפי הכללים שלנו. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> איך תפרשו עכשיו, כשנכתוב בחקיקה, "בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר וכן באופן שבו התאגיד מוסר הודעות לפי כללי בנק ישראל"? << דובר_המשך >> גרניט אופק: << דובר_המשך >> זה לא סותר כי זה שומר על ניטרליות טכנולוגית וגם ההוראות שלנו מדברות על תקשורת מיידית ונגישה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מי יקבל את ההחלטה מהי תקשורת מיידית ונגישה? הבנק? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הבנק והגורם שאוכף את ההוראות. << דובר_המשך >> גרניט אופק: << דובר_המשך >> כן, זה אמור לענות על המאפיינים האלה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני אחדד שבנוסח כתוב "ככל האפשר", אם לקוח לא רוצה לקבל הודעות באס.אמ.אסים ויש כאלה לקוחות, או לא רוצה לקבל באינטרנט, אז אנחנו לא כופים עליו את זה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל הפרשנות הפשוטה של זה שאנחנו מדברים על אס.אמ.אס? מה הפרשנות הפשוטה? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> נכון להיום להבנתי כן. אבל צריך את הניטרליות הטכנולוגית הזו כי יכול להיות שמחר זה יהיה ווטסאפ או משהו אחר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> ברור, הניטרליות חייבת להישמר בגלל העתיד. אבל מה הפרשנות היום, במונחים שלנו? << דובר_המשך >> גרניט אופק: << דובר_המשך >> אני יודעת להגיד שבהוראות שלנו רשום ערוץ תקשורת מיידי ונגיש כדוגמת מסרון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים בבקשה. << אורח >> איגי פז: << אורח >> אגיד ברמה הכללית שאנחנו לא מתנגדים להצעה ולתיקון שמוצע פה. אעיר שתי הערות: לגבי השינוי של התוכנית, אני מסכים עם הפרשנות שאם הוצעה ללקוח תוכנית מסוימת ואז הסתיימה התוכנית והבנק מתחיל תוכנית חדשה, אז זה כבר לא שינוי של תוכנית, זה הסתיימה תוכנית והתחילה תוכנית חדשה. זה יכול להיות רלוונטי ולבוא לידי ביטוי אם מדובר בתוכנית, שהתוכנית עצמה כוללת מדרגות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הכוונה מראש. << דובר_המשך >> איגי פז: << דובר_המשך >> כן, מראש, אומרים לך מהיום הראשון, אנחנו נותנים לך בשנה ראשונה 100% פטור מעמלות, בשנה שנייה 80% פטור מעמלות ואז, במצב כזה זה יכול להיות רלוונטי למסירת הודעה, כאשר בתוך התוכנית עצמה יש מעבר בין מדרגות. יש מעבר בין 100% פטור מעמלות ל-80% ואז זה יכול להיות רלוונטי. גם לגבי תוכנית חדשה, אין לי התנגדות שהדבר הזה יובהר. אני חושב שזה כבר עכשיו עולה מהנוסח לגבי שינוי של תוכנית. לגבי ההצעה לפיצויים ללא הוכחת נזק, זה משהו שלא היה בהצעה, אני מתחבר למה שאמר המציע, אני חושב שזה נושא מורכב, נושא חדש שעלה במסמך לראשונה ולדעתי מצריך דיון נפרד. אני חשוב שזה צריך בחינה מורכבת נוספת, הפיצויים ללא הוכחת נזק, כי זה כרוך בהגשת תביעה נזיקית. חוץ מאשר הסמכויות של הרגולטור, המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי במצב שבו בנק לא מקיים את החובות שלו לפי סעיף 5. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אם אני מבין נכון, אתה מדבר על חובת מסירת הודעות גם בתוך תקופת ההטבה. בעצם התאגיד הבנקאי סיכם עם הלקוח על הטבה לשלוש שנים, כאשר היא בעצם מדורגת, למשל בשנה הראשונה הנחה של 50% בעמלה ולאחר מכן 30%. << דובר_המשך >> איגי פז: << דובר_המשך >> אני חושב שזה דבר שצריך לקחת בחשבון האם רוצים במסגרת ההצעה הזאת, שגם במצב כזה, בו יש שינויים בתוך התוכנית, שתימסר הודעה על כך שיש שינוי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לדעתי התשובה צריכה להיות כן כי אחרת זו הדרך לעקוף את העניין. מראש תוכנית תוצג באפן כזה שיש בה מדרגות של הטבה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אגיד ברמה העקרונית מה דיברנו עם חבר הכנסת המציע ועם בנק ישראל, דיברנו על כך שהחובה לשלוח הודעה על סיום הטבה תחול גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית התאגיד הבנקאי נותן ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת, כלומר כאן מדובר על הטבה בנקאית שניתנת לתקופה העולה על שלושה חודשים, אבל בתנאים אחרים ובכלל זה בשיעורים אחרים. לא חידדנו כאן שמדובר על אותה תקופה. כלומר אם נתנו הטבה למשך שנתיים ללקוח, האם תוך כדי התקופה צריך למסור עוד הודעות. אפשר לפתוח את הנושא הזה לדיון, אבל לא התכוונו בנוסח שעכשיו הקראתי, לא דיברנו על זה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יש לך רעיון לנוסח שיכול לכסות את זה? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אני אשמח להתייחס להצעה הזאת. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה מדבר על הבנקים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> יש כאן שתי הצעות. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> ההצעה של המדרגות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הכיוון של משרד המשפטים זה משהו אחר, אני הקראתי עכשיו משהו אחר. דיברתי על כך שבסיום התקופה, אם מתחילים תקופת הטבה חדשה, אבל זה רק שינוי בתנאים או באחוז, צריך להודיע על זה. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> ואם זו בדיוק אותה תוכנית שהסתיימה השנה ואנחנו ביוזמתנו נותנים שנה נוספת, אין צורך במשלוח הודעה? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אין שינוי. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> אין שינוי אבל יש סיום תוכנית. השאלה כמה אנחנו רוצים להעמיס על הלקוחות? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אם סיימת את תקופת ההטבה, כלומר סיכמת עם הלקוח שאת נותנת לו עכשיו פטור מעמלות לשנה, הסתיימה השנה, א צריכה להודיע לו. אם את נותנת לו את אותה הטבה למשך שנה נוספת אבל עם שינוי, את צריכה להודיע לו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא שואלת אם אין שינוי? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> להבנתי לא. זה רק סיום. את צריכה להודיע על סיום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא שואלת אם התקופה הסתיימה אבל היא רוצה להמשיך לתת לו את ההטבה שנה נוספת. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> להבנתי לא, כי לא מדובר על סיום. את אומרת שאת לא משנה, את משאירה את אותם תנאים? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> מיוזמתי המשכתי לשנה נוספת. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אז לא סיימת. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> לכאורה התוכנית המקורית לפי החוק הסתיימה והתחילה תקופה חדשה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זו שאלה. אני מניח שזה נעשה בתקשורת מול הלקוח. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> לדעתי התפיסה צריכה להיות מינימום משלוח הודעות ללקוח כדי לא להציף אותו, כדי שכשיגיעו הודעות חשובות כמו בהודעות של שימוש לרעה בכרטיס זה לא ייפול בין הכיסאות ולזה הלקוח באמת יתייחס. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> המטרה היא שהלקוח ידע על סיום הטבה. זה לא דו"ח רבעוני או דו"ח חודשי על מה שקורה לו בחשבון. אנחנו רוצים שהלקוח יהיה ער לכך שיש סיום הטבה. כשיש הארכה של הטבה וזה לא פוגע בלקוח, מטרת החוק כמו שאני ראיתי לנגד עיני זה שהוא לא יפגע מזה. כל עוד הוא לא נפגע זה טוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אנסה להציג תזה אחרת. המטרה שלנו בעיני, בנוסף לכל מה שאמרת, שהלקוח יהיה כמה שיותר חשוף למצב, שהלקוח מבין את המקום בו הוא נמצא אל מול ספק השירות שעובד מולו. הלקוח חכם יותר, יודע לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי המשך דרכו. גם אם קיבל הטבה נוספת, כאן אני רוצה לחלוק על מה שאת אומרת, אם הוא מקבל הטבה נוספת מחברת כרטיסי האשראי והוא מרוצה, האריכו לו אפילו בלי שביקש, הוא מרוצה מהחברה, למה שהלקוח לא ידע את זה? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> זו צריכה להיות בחירה שירותית שלי ולא חוק שמחייב אותי לשלוח הודעה לקוח. יש הבדל בין הדברים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> ככל שאנחנו מיטיבים עם הלקוח, לא להעמיס על המערכת. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> מצד אחד ליצור מצב שהוא מספיק מודע למצבו ויודע, מצד שני במינימום הפרעות ללקוח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הבנתי וקיבלתי. לגבי הדבר השני שאמר משרד המשפטים, שזה קצת יותר מדאיג אותי כי זה הצד השני של זה, אם מראש, אולי כדי להתחמק, לא שאני חלילה חושד בכשרים, אבל תהיה דרך אפקטיבית להתחמק מהחוק הזה אם מראש אתה מגדיר את התוכנית במדרגות. אתה מגדיר ששנה ראשונה התוכנית ב-100% הנחה אבל בשנה השנייה זה 80%. אז התוכנית לא השתנתה כי זה חלק מהתוכנית וזה היה באותה תקופה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לכן צריכה להיות הודעה ללקוח גם באמצע, כשיש שינוי. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מדובר על תנאים שסוכמו עם הלקוח בעת ההתקשרות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> גם סיום ההטבה נסגר אתו בהתחלה כשהוא חתם על זה, אבל עבר הרבה זמן. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני שואל. כוונתכם היא שבעצם בתוך תקופת ההטבה, אם יש בה מדרגה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> הלקוח לא זוכר את זה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> לא רק שהוא לא זוכר, גם מי שמשווק את זה בדרך כלל לא דואג להדגיש את זה. הוא אומר שאתה מקבל שנה שלמה ואז באותיות הקטנות הוא מוסיף. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אני מבקשת להתייחס למה שנאמר על ידי חברת ישראכרט. בסופו של דבר הם יוכלו לכתוב הסתיימה תקופת ההטבה אבל אנחנו מאריכים לך את ההטבה. את האס.אמ.אס הזה לא ניסחנו בחוק. הם יכולים לכתוב החלטנו להאריך את ההטבה - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זו מדיניות השירות שלהם, זה מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את חוזרת לענות על הנקודה שהעלינו קודם, היא ענתה שזו בחירה שירותית שלה ואני מקבל את זה. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> החוק נועד כדי לא להשאיר את הבחירה הצרכנית אצלם, אלא להשאיר את הבחירה הצרכנית אצל הלקוח. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אם את מקבלת את אותה הטבה עוד שנה חינם, ההטבה לא מסתיימת. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> זה בדיוק העניין כי ההטבה מלכתחילה הייתה לתקופה מוגבלת ועכשיו הלקוח לא צריך לחשוב לעצמו - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> את מקבלת עוד שנה חינם ואת מתלוננת על זה? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אני לא מתלוננת על זה. אני מתלוננת על למה לא להגיד ללקוח שתקופת ההטבה שלו מוארכת. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זה לא בהכרח עוד שנה חינם, זה יכול להיות גם עוד שנה של 50%. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם ההטבה השתנתה אז לפי החוק הזה הם יהיו חייבים לשלוח את ההודעה. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אם מלכתחילה ההטבה הייתה 50% ואחרי שנה הוא חושב שלא כל כך משתלם לו והוא לא רוצה להמשיך עוד שנה. אם היא ממשיכה את אותה הטבה עוד שנה אז צריך להודיע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא הבנתי את הטענה. אם הוא חתם על הסכם עם חברת כרטיסי האשראי על הטבה מסוימת שמצאה חן בעיניו. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> מצאה חן בעיניו באותה נקודת זמן, נניח 50% הנחה והוא חשב שזו הטבה טובה. הסתיימה השנה, אם הוא לא מודע לזה וממשיכים עוד שנה אז יכול להיות שיהיה לו עוד שנה את ה-50% שהוא בעצם לא מרוצה ממנו. אבל יכול להיות שאם יעצור באותה נקודה, הוא יראה שיש חברת כרטיסים אחרת שמציעה לו 80% או 90%. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אבל זה נכון בכל רגע נתון, גם יום אחרי שהנפיק את הכרטיס. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> זה בדיוק העניין של המודעות הצרכנית. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> את מדברת על מצב שלא שונתה ההטבה שניתנה, סתם להעמיס על הלקוחות - - - << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> זה לא סתם. יכול להיות שזה פשוט לא אפקטיבי עבורו. הוא ידע שהוא אתכם לשנה. אם מלכתחילה רצית לתת לו שנתיים, תני לו לשנתיים. גם לך היו סיבות שנתת את זה לשנה. תני לו לבדוק אחרי שנה אם זה מספיק טוב בשבילו והוא רוצה להמשיך או לא. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו חוטאים למטרה. מטרת החוק היא ליידע את הלקוח בסיום הטבה, כשמרעים לו את התנאים. את מדברת על סיטואציה שהחברה בוחרת לתת המשך הטבה ואת אומרת, הוא יעשה את השיקולים שלו אם הוא רוצה את המשך ההטבה הזו או שהוא רוצה לעשות משא ומתן או ללכת לבנק אחר. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> צריך ליידע אותו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו צריכים לזכור שהחברה מיטיבה עם הלקוח. אולי לא מספיק, אולי לא כמו שהוא ציפה, אבל כשהוא חתם הוא נכנס לאותה הטבה ואו שהוא ממשיך אתה או שיש הטבה חדשה שהחברה נותנת לו וזה בסדר. אני לא מדבר עכשיו על שיקוף מידע כי אני יכול גם לבקש לשלוח את העו"ש כל יום בבוקר באס.אמ.אס, זו לא הדרישה. יכול להיות שאדם צריך להיות מודע למה שקורה לו בחשבון או מול חברת כרטיסי האשראי כמה הוא הוציא עד עכשיו וכמה ימים נשאר לו עד סוף החודש, החוק לא מדבר על זה. החוק מדבר על סיום הטבה. בכוונה אני מדגיש את זה כל הזמן. לא בחנתי את העולמות האלה כי יש כאלה שלא רוצים לדעת. יש כאלה שנוח להם לעצום את העיניים, זה מקל עליהם, מבחינת ההתנהלות הלחץ הנפשי והעומס הרגשי כשהם רואים את מצב החשבון שלהם כל הזמן. אנחנו לא מדברים על זה. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> ההטבה כוללת את ההטבה ואת התקופה שהיא ניתנה. כשאתה מדבר על הטבה, זה כל החבילה ביחד. אם הסתיימה תקופה, אתה צריך ליידע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הנקודה הובהרה, בסוף צריך לאזן. אני מסכים עם חבר הכנסת מישרקי, אנחנו גם לא רוצים להעמיס יותר מידי על החברות, צריך למצוא נקודת איזון שהיא סבירה. יותר מדאיג אותי אם מראש מייצרים תוכנית שיש בה מדרגות של הטבות, הסיכוי שהלקוח יבין את זה או יזכור את זה ברגע האמת היא נמוכה ואז אתה יכול להפוך מראש את כל התוכניות לתוכניות מדורגות ויתחמקו ככה מהחוק, זה יותר מדאיג אותי. איך אתם מציעים להתמודד עם זה? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> חוק הגנת הצרכן, חברות הסלולר, סגרתי עם פרטנר לשלושה חודשים ראשונים ב-70 שקלים, אחר כך זה נהיה 90 שקלים ובסוף זה נהיה 100 שקלים. מה חל עליהם? הם רק צריכים להודיע בסיום ההטבה. אנחנו צריכים להחיל עלינו דברים חמורים יותר ממה שחלים על כלל המשק, בפרט על חברות הסלולר, שהכול שם עובד עם מדרגות, לישראכרט, אין מדרגות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> למה ללכת על משהו שלא קיים בחוק הגנת הצרכן? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כי תוכלו להשתמש באופציה הזאת ולא לעדכן את הלקוח. אנחנו רוצים למנוע את הפירצה הזאת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כל המטרה של החוק היא למנוע את הדבר הזה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אולי ליועץ המשפטי יש פתרון, תציג את ההצעה שהגעתם אליה אולי זה יפתור את זה. היה דיון על סיום לא על שינוי. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> דיברנו על שינוי ואני אגיד מה הייתה נקודת המוצא שלנו. נקודת המוצא שלנו, כמו שגם אמרה נציגת בנק ישראל, היא שמדובר על שירות שתאגיד בנקאי נותן ללקוח לפי התקשרות ביניהם ותנאי הסכם ביניהם. אם הוסכם לתת לך כלקוח הטבה למשך שנה, הוא לא יכול לשנות את ההטבה הזאת, בטח לא לרעת הלקוח תוך כדי השנה. מסתיימת אותה תקופה קצובה ואז אפשר להציע לך דברים אחרים ולהגיע אתך להסכמות אחרות. מה שעולה כאן זו הרחבה לעומת מה דיברנו עליו קודם. תקופת ההטבה היא תקופה יותר ארוכה שבה יש מדרג. בהתחלה נותנים לך הטבה יותר אטרקטיבית ולאחר מכן היא משתנמכת, אבל זה עדיין בתוך תקופת החוזה שלך. אז השאלה היא האם לחייב את התאגיד הבנקאי להודיע גם במהלך התקופה הזאת, למשל תקופה של שנה, להודיע גם בתוך התקופה הזאת על שתי הפעימות, אחרי חצי שנה, שים לה, בהתאם להסכם בינינו, שיעור ההנחה שלך בעמלות עכשיו הוא לא 50% אלא 30%, דבר שהיה ידוע לך והסכמת ועדיין אתם חושבים שאולי יש לחייב את התאגיד למסור הודעה. אני אומר שאפשר לקבל החלטה כזו, זה כמובן מוסיף לעומת מה שהוצע במקור, כלומר תהיינה פה עוד הודעות. התיקון שדיברנו עליו, דיברנו על מצב שבו בסיום תקופת ההטבה. כלומר הסתיימה השנה ותאגיד הבנקאי אומר יש עכשיו הטבה חדשה, אני מציע לך עכשיו משהו אחר, את אותה הטבה אבל בתנאים אחרים וגם על זה צריך להודיע. זה העיקרון שדיברנו עליו, הוא יותר צר ממה שעלה עכשיו כאן. << אורח >> איגי פז: << אורח >> בעיני זה בכל מקרה, גם אם לא היית כותב שום דבר, זה עדיין מה שהיה חל. ברגע שהסתיימה תוכנית, אז הסתיימה תוכנית והתחילה תוכנית חדשה. זה שונה מהמצב שאני דיברתי עלי, באותה תוכנית. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אין מניעה, אפשר לקבל את ההרחבה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אולי נשמע את בנק ישראל בנושא השינוי במדרגות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה היום תומך בנק ישראל, מי אני שאעמוד בדרכך? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> היינו רוצים שכן, השאלה אם יש לכם עמדה לגבי זה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה לא עלה עד עכשיו, כי זו לא פרקטיקה שמקובלת במערכת הבנקאית, היא כן מקובלת בחברות תקשורת, שם כנראה זה היה עולה יותר מהר, אני לא יודעת מה הסיבות להבדלים האלה. מהותית אני חושבת שאין לנו התנגדות, צריך לחשוב איך כותבים את זה. אנחנו מתחברים לתכלית, שמשתנים דברים ולקוח רוצה לדעת, זה לא פשוט לא מקובל במערכת הבנקאית. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אני רוצה להגיד שזה לא נכון להסתכל על מה שמקובל היום. אני מצטערת שאני צינית, הייתי גם עורכת דין במשרד גדול, אנחנו רואים איך ההסכמים האלה נראים. נקודת המוצא של החוק היא שהלקוח חלש, קטן ולא מיודע והאפשרות של תאגיד בנקאי, חברת כרטיסי אשראי או בנק, מה לעשות, היא לשנות את החוזים כדי להתחמק מתחולת החוק, זו המציאות. זה לא נכון להסתכל על מה שנהוג היום, אתם רוצים להגיע לתכלית, התכלית צריכה לתפוס את כל המקרים שיכולים בהמשך להתקדם. אותה ניטרליות טכנולוגית שאתם מדברים עליה בהקשר של איך שולחים, זו אותה ניטרליות שאתם צריכים להגיע אליה בהקשר של מה מטילים על הלקוח. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> כאחת שמכירה ארגונים כאלה מבפנים, זו שגיאה חמורה. הישיבות שלנו עם המחלקה המשפטית אצלנו זה על איך קוראים את החוק בצורה הכי מחמירה שיש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני משוכנע שהיא התכוונה לכולם חוץ מישראכרט. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> אז אני מקבלת את האמירה. אני רוצה להתייחס לעניין המדרג, כדי לא להעמיס על הלקוח וללכת לאיבוד עם זה, אני מציעה שלפחות בזה זו תהיה הודעה אחת ולא שתיים. בדרך אחת ולא בשתי דרכים. אני רוצה לתת לכם את העמדה שלי, אני מנהלת את הרגולציה בתוך חטיבת ניהול סיכונים. אחת המחלות בניהול סיכונים זו מחלת מניעת הונאות. אני מכירה מקרוב כמה לקוחות לא קוראים את האס.אמ.אסים שהם מקבלים על שימוש לרעה בכרטיס. המצב הולך ומסלים והחוק הזה רק יכביד על זה. אני מקבלת את מהות החוק, מטרת החוק ואני גם תומכת בו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא בטוח שזה מה שישבור אותכם. דיברנו על אימא שלי, ההורים שלי גרים בשדרות וחשבון הבנק שלהם מתנהל באילת. שבוע שעבר היא קבלה הודעה מבנק דיסקונט שמזמינים אותה לסדנה של אוריינות פיננסית. היא הייתה בטוחה שהיא קבלה את ההודעה באופן פרטי, שמזמינים אותה באופן אישי לסדנה והיא התחילה לחשוב איך היא מגיעה לאילת כדי להגיע לסדנה. אז אנשים קוראים. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> ההודעות האלה ששולחים לך כמו, עדיין אפשר לחלק את החיוב החודשי, זה נמצא בתוך כל האס.אמ.אסים, אז תורידו הודעה כזאת. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אני חוזרת לגבי הקושי שבאותה הודעה אפשר יהיה לבטל. אם זה המצב, הייתי שמחה שלא, צריך להשוות בין מה שכתוב בסעיף (ב), לציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות, למה שכתוב ב-(ג), שזה מאפשר תקשורת מיידית ונגישה. אם ככה, הדרך צריכה להיות באופן מיידי ונגיש. גם אם אנחנו מחליטים שמשאירים את זה לשיקול דעת הבנק, בוודאי כשיש בשני סעיפים, פעם אחת כתוב "מיידי ונגיש" ובשני "לא מיידי ונגיש", זה אומר שהדרך לביטול לא מחויבת להיות מיידית ונגישה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה מצטבר. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> נכון, אבל זו הודעה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זה אותו דבר. התקשרות של לקוח עם בנק זה לא דרך למסירת הודעה. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> שהסיום יהיה פשוט, בלי להתקשר. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> לפעמים הוא פשוט ולפעמים לא. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אבל לסיים בשיחת טלפון שאתה לא מצליח להשיג את הבנקאי? בהודעה איפה? בכל זאת צריך לנסות להקל על לקוחות ככל האפשר. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אני אשמח להשיב, אני רוצה להקריא לכם משפט קצר מתוך הוראה שלנו שיצאה שתיכנס לתוקף ביוני, הכותרת שלה סעיף זה זמינות ואיכות לאורך כל תקופת ההתקשרות ורשום כך: "התאגיד הבנקאי יוודא כי רמת הזמינות ואיכות השירותים הניתנים ללקוחות בערוצי השירות השונים תהיה נאותה במסגרת כל תקופת ההתקשרות עם הלקוח, החל משלב ההצטרפות ועד לשלב סיום ההתקשרות, לרבות במקרה שבו הלקוח מבקש להתנתק משירות או לבטל מוצר ואף לאחריו במידת הצורך ולפי העניין. מערך השירות והתמיכה יתמוך בטיפול מתמשך בלקוח כך שיינתן לו טיפול שלם, יעיל ושקוף מתחילת פניית הלקוח ועד סופה". זה עיקרון על בתוך ההוראה שלנו, שברגע שהיא תיכנס לתוקף זה גם תיבדק. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מה מסורבל בלסיים התקשרות עם בנק? יש חיובים קבועים? יש משכנתאות? יש כל מיני דברים שאי אפשר לסיים בלינק, נכון? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> צריך לקבל עליהם החלטות << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לכן אני חושב שמה שגברתי אמרה, שהסיום יהיה בצורה אפקטיבית, קשה לדבר במונחים של סיום התקשרות מול בנק, כי זה לא סיום הטבה. << דובר_המשך >> גרניט אופק: << דובר_המשך >> בנוסף אני אזכיר שיש פה את מערכת המעבר ב- - - כי היא בעצם תומכת באירוע הזה של סיום התקשרות מול בנק אחר ומעבר לבנק אחר. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> הייתי רוצה לחשוב שההודעה תהיה, אני רוצה שנציג יחזור אלי, אז החובה של הנציג תהיה לתפוס את הבן אדם. נסו לתפוס פקיד בנקאי, זה אירוע קשוח ביותר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו נקודה נכונה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זה לא חייב להיות הפעולה עצמה כמו שהנטל יעבור לבנק. להעביר את הנטל לבנק להשיג את הלקוח ואם הוא לא משיג, אז ההטבה נמשכת והבנקים יודעים להשיג לקוחות, הרבה יותר מאשר הלקוחות מסוגלים להשיג את הבנקים. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אז בואו גם נשנה את חוק כבל מ-6 דקות ל-10 דקות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא מציעה להעביר את הנטל לבנק. לקבוע שיחה עם בנקאי, שנציג יחזור אליך. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אז מה יהיה כתוב? יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב? בצורה בה הבנק יהיה חייב ליצור את הקשר? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם אתה מעוניין שנציג יחזור אליך בנושא? לחץ 1. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה נטל לא סביר. אני מציעה שאם כבר עושים את זה, אז נתקן בחוק הבנקאות – שירות ללקוח את הסעיף של חוק כבל, שזה לא יהיה 6 דקות מענה אלא 16 דקות מענה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> גם היום, אם את נכנסת לתוך האתר את יכולה לבקש שבנקאי יתקשר אליך. פה את מבקשת בהודעה שהוא יתקשר אליך. את הופכת את זה ליותר נגיש ופשוט. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> יהיה חוק, לא תהיינה הטבות. זה גומר את הקונספט של הטבות. צריך להיות גבול. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> עדיף שיגמר הקונספט של ההטבות - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> שלא יהיה פטור מדמי כרטיס? שלא יהיו לך הטבות - - - << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> בסוף, כשאת בודקת את הנתונים, את רואה שההנחה הזו עולה בגדול, הממוצע של מה שמשלמים כהטבות בטל בששים לעומת המחיר הרגיל. המחיר הרגיל בסוף יקטן לטובת כולם, הרי אלה לא הטבות אמיתיות, כולנו יודעים. בסיכומו של דבר זו הטבה לשנה כדי שעשר שנים הוא יהיה במחיר של 30% יותר. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אני מייצג את ישראכרט ואני מבקש לומר אמירה עקרונית על העניין הזה. אם היינו בחקיקה ממשלתית עכשיו, היה צריך להיות פה דו"ח RIA. הכלל אומר שכשעושים RIA, דו"ח ההשפעה על רגולציה, צריכים להראות שכשל השוק שבאים לתקן הוא משמעותית יקר יותר מהפתרון. אני לא אומר שאין פה כשל, אבל הכבדה שרוצים לייצר פה, עולה עשרות מונים על הכשל עצמו ולכן היא מיותרת לחלוטין. בסוף עוד הכבדה ועוד הכבדה, אני מדבר ברמת השכל הישר, לא נעשה RIA. כי זו חקיקה פרטית, אם זו הייתה חקיקה ממשלתית היה נעשה ריאה וכל מה שאת מציעה עכשיו עולה פי מאה מעלות התיקון של הכשל הזה. לכן, כדי שהטבות ימשכו צריך לקדם את החקיקה הזאת. יש לנו בעיות קטנות עם הצעת החוק בנוסחה המקורי, אבל שזה יהיה הגיוני וראוי. מחר, כמו שאמר חבר הכנסת מישרקי, יצטרכו שיבוא הפקיד של הבנק וידפוק בדלת של הלקוח. אין לזה גבול. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אם היית אוסף נתונים היית רואה שכל ההטבות האלה בסוף הן לא אפקטיביות ולא טובות ללקוח. << דובר_המשך >> צח בורוביץ: << דובר_המשך >> אפשר לחזור לחקיקה ממשלתית ולעשות דו"ח RIA ולאסוף את כל הנתונים, אין לנו בעיה עם זה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אני הראשונה שאהיה בעד דו"ח RIA, כמי שעושה בקרה על כל דוחות RIA של הממשלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו נצא לעשר דקות הפסקה בהן ננסה להגיע לנוסח שיהיה רלוונטי למטרת החוק, גם למצב שהתוכנית מראש מדברת על תקופה מסוימת שבתוכה יש מדרגות ואנחנו רוצים שהלקוח יהיה מעודכן גם באותה התקופה כשהמדרגה משתנה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אם מדובר על תקופה קצובה? כלומר אם מראש נכתב שבמשך שלוש שנים הלקוח מקבל הטבה, שזו תקופת ההטבה, אבל יש מדרג, פעימות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. עשר דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 13:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מחדש את הישיבה. נעבור לשלב ההקראות. אם יש הערות תרימו יד ונאפשר זכות דיבור. נכניס כבר את ההצעות לנוסח המתוקן בהקראה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 67)(הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023" כמובן שאת השנה נשנה בנוסח הסופי. 1. "הוספת סעיף 5א1א. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 5א1 יבוא: הודעה על סיום הטבה בנקאית 5א1א(א) (1) בסעיף זה, "הטבה בנקאית" – הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם, בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים (2) תאגיד בנקאי ישלח ללקוח הודעה על סיום ההטבה הבנקאית שניתנה לו 21 ימים לפני מועד סיומה שהוסכם בתנאי ההתקשרות בין הצדדים; לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב" התיקון הראשון שאנחנו חושבים שצריך לשלב כאן הוא, אחרי 21 ימים יבוא: "לפחות". אם לא רצינו לנקוב ממש ביום מסוים, עוד יום אחד לפחות, אבל כן נבהיר בנוסח שמדובר בסמוך לסיום ההטבה ולא פחות מ-21 ימים לפני הסיום כדי שלא ישלחו הודעה חצי שנה לפני. לעניין הסעיף הזה, אנחנו מציעים בהתאם לעמדת חברי הכנסת שעלתה בדיון, להרחיב את חובת מסירת ההודעה. התוספת הראשונה שנוסיף היא שהוראות הסעיף קטן (ב) יחולו גם אם בסיום תקופת ההטבה הבנקאית, התאגיד הבנקאי נתן ללקוח את אותה הטבה בנקאית לתקופה נוספת כאמור בתנאים אחרים ובכלל זה בשיעורים אחרים. וכן נוסיף הוראה שלפיה, אם הוסכם מראש עם הלקוח על שינויים מסוימים בתקופת ההטבה, למשל אם ניתנת הטבה לשנה אבל במהלך התקופה הזו של השנה יחולו שינויים בהטבה שניתנה לו, שינויים שהוסכמו מראש, אז גם כאן הבנק יידרש לשלוח הודעה לפני שהשינוי נכנס לתוקף, 21 ימים לפחות לפני. כלומר אותה הוראה שקבענו בסעיף קטן (ב), גם לפני שהשינוי נכנס לתוקף. אנחנו חושבים שלא נכון להיכנס כאן לנוסח מאוד דווקני שמדבר על פעימות או תקופות מסוימות כי אנחנו רוצים להשאיר כאן גמישות. אבל באופן עקרוני, אם הוסכם עם הלקוח מראש על שינויים בתקופת ההטבה, אז גם לפני כל שינוי צריך יהיה להודיע לו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, חשוב שייאמר, שבנק שחתם עם לקוח הסכם, הוא לא מבטל או משנה אותו באמצע. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נכון. זה עיקרון שגם התחדד מאוד בישיבה הקודמת, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, שכמובן אם התאגיד הבנקאי מסכים עם הלקוח מראש על הטבה לשנה, הוא לא יכול לשנות באופן חד צדדי את ההטבה הזאת במהלך תקופת השנה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה לפחות 21 יום? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כן, אבל בסמוך לסיום ההטבה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> לגבי סעיף (ב), אתם לא רוצים להוסיף "דרך אפקטיבית", או "דרך נגישה"? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> את מדברת על סיום התקשרות לעניין כרטיס חיוב? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן, שזו תהיה דרך אפקטיבית, דרך נגישה, שלא יהיה עכשיו שבעת מדורי גיהינום. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הציעו לעשות את זה בהודעה נפרדת ואנחנו לא מתנגדים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מה זה בהודעה נפרדת? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שלא ישלבו את זה בתוך ההודעות השוטפות אלא שיוציאו את זה להודעה עצמאית. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> רק את ההודעה על סיום התקשרות לעניין כרטיס חיוב? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> כל ההודעות שהחוק הזה עכשיו יכלול. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זה בסעיף קטן (ג). סעיף (ג) מתייחס להודעה כאמור בסעיף קטן (ב). << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אבל (ג) מדבר על איך שולחים וכאן עלתה ההצעה - - - << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> שם כתוב "תקשורת מיידית ונגישה". ב-(ג) אין בעיה. ב-(ב) כתוב דרך ולא כתוב איך. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> (3) חל על (ב) ועל כל ההודעות שעכשיו יקבעו וייכנסו. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מה שאת מכוונת אליו הוא דרך סיום ההתקשרות. את רוצה שלא יכתבו שם "ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות בטלפון" << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> נכון. כי אז אין סיכוי שזה יקרה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> השאלה מה כן נכתוב שם. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כמו שכתוב פה, "דרך מיידית ונגישה" << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זה מה שאמרתי קודם, שאני לא בטוח שאפשר באופן מיידי. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אז "דרך אפקטיבית", "דרך יעילה". << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זו רק הפניה. בסופו של דבר הדרך צריכה להיות דרך נגישה בלי קשר לשינוי ההטבה. גם לקוח שאין לו שינוי בהטבה רוצה שתהיה לו דרך נגישה, זה לא קשור רק לזה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה גם כתוב בחוק שירותי תשלום איך לקוח מודיע על סיום התקשרות. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> היום יש גם את האתר בבנק ואת ההודעות שם שלדעתי אם תעשי סקר בין 1,000 איש, אולי מכיר את האופציה הזאת ויודע שיש שם הודעות בתוך אתר הבנק. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מה ההוראות שיש לבנק ישראל בעניין הזה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה כתוב בחוק שירותי תשלום, יש סעיף שעוסק בסיום עסקה, כשלקוח מבקש לסיים התקשרות, בין אם זה על אמצעי תשלום ובין אם זה על חשבון תשלום. יש שם סעיפים שמסדירים את הדרך. לדעתי יש שם גם סעיף מפורש שמדבר על אופן פשוט ונוח, אפשר לבדוק את זה. כאן להבנתי הצעת החוק רק מפנה כדי לקצר ללקוח את התהליך שהוא ידע לאן ללכת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מסכים אתך בעיקרון, אבל אני מקבל את עמדת בנק ישראל הפעם, צריך לאזן. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אין בעיה, אבל לפי מה שהיא אמרה שהיא חושבת שהסעיף הזה - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אני אגיד מה הדרך הקיימת היום לפי החוק. בניתוב שיחות ביטול התקשרות צריך להיות בנתב הראשון ואסור לו להיות בנתב מספר שניים וחוק כבל חל על זה. קרי, על ביטול התקשרות אנחנו מחויבים לענות תוך 6 דקות אז זה מכסה את זה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה במוקד הטלפוני, יש עוד דרכים. אני אבדוק תוך כדי אבל לדעתי זה מוסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (3) "הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תישלח ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, וכן באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם בהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות; ואולם, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תישלח הודעה קולית כחלופה למסרון, בהתאם לאותן הוראות." זו ההוראה שנוגעת לאופן מסירת ההודעות, נתנו כאן מענה גם ללקוחות שמחזיקים בטלפונים כשרים, שלא יכולים לקבל הודעות כתובות ומדובר, כמו שדברנו בראשית הדיון, על שתי הודעות. כלומר הודעה בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, למשל מסרון, וכן באופן השגרתי שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות ללקוחות, למשל אפליקציה, דואר וכו'. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שתי הערות, הערה אחת מתוך משהו שדנו עם הייעוץ המשפטי, עלתה השאלה אם הלקוח כבר בחר לקבל את המידע באופן שוטף בתקשורת מיידית ונגישה, האם צריך לשלוח פעמיים? אין פה פעמיים, יש הודעה אחת שממלאת את שני התנאים ורצינו להבהיר לפרוטוקול שזו המטרה, כלומר התכלית מושגת. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מבחינתך יהיה לשנות את הנוסח. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> דיברנו על זה שאפשר לפרש - - - << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אז מה את מציעה לשנות? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אני לא מציעה לשנות, אני מציעה להבהיר שאם הדרך בה הוא ממילא בחר היא גם מיידית ונגישה, אז לא רוצים לשלוח פעמיים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני לא בטוח שזה עולה בקנה אחד עם הנוסח, כי בנוסח כתוב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר וכן באופן. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אבל אז יצא שהוא שולח את אותה הודעה פעמיים באותה דרך, זו לא תוצאה סבירה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אז את אומרת בעצם שזה נבלע כבר. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אם הדרך שהלקוח בחר מלכתחילה היא אס.אמ.אס, אז שהוא לא יקבל שני אס.אמ.אסים. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> הבעיה שהרבה פעמים הלקוח בוחר כמה אפשרויות כשהוא פותח את החשבון או כשהוא מקבל כרטיס אשראי. אחת הדרכים האלה יכולה להיות הודעה מיידית ונגישה כמו אס.אמ.אס או מה שזה לא יהיה ואז נשאלת השאלה מה קורה כשמבין הדרכים האלה יש דרך שהיא בדואר, שזה המצב היום. אז לפי מה שאת מציעה, אם הדרך היחידה שהוא ביקש לקבל היא מיידית ונגישה אז באמת אין בעיה כי שתי האפשרויות האלה הן אותה אפשרות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> רק על זה דיברתי, לא דיברתי על המצב השני בו יש שתי הודעות. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אבל כבר היום לפי ההוראה של הפיקוח על הבנקים, הבנקים צריכים לבחור את הדרך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הכוונה ברורה, אני מסמיך את איתי לבדוק אם צריך לעשות תיקון בנוסח שיבהיר את העניין הזה באופן כמו שהוסבר כאן בוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבדוק אם צריך לשנות את הנוסח כך שיובהר שאם באמת הלקוח הסכים עם התאגיד הבנקאי לקבל הודעות באופן שמאפשר תקשורת מיידית ונגישה, אז לא נדרש לשלוח שתי הודעות. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> כבר היום זה המצב. כבר היום לקוחות בוחרים ומסמנים גם זה, גם זה וגם זה. בהוראות של המפקח על הבנקים, הבנקים או חברות כרטיסי האשראי בוחרים מבין האפשרויות איך לשלוח. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אבל לקבל שני אס.אמ.אסים שאומרים אותו דבר זה חוטא למטרה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> לא אמרתי את זה, אבל הפתרון המוצע יכול להגיע לקבוצה של אפס, שזה לא יקרה אף פעם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה אסור שיקרה. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> כי אם בחרתי גם את זה וגם את זה, לא עשינו שום דבר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> החשש במקום ואנחנו נתייחס לזה בנוסח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שאלה הבהרה נוספת, בעקבות משהו שנאמר פה, רציתי לחדד, הסיפא שמדברת על זה בהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות, אני הבנתי אותה כחלה על הכול, אלה גם הנוסחים שעשינו בהסדרים של 2023. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כרגע לא. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה רק על השני? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כרגע זה מה שכתוב. את רוצה להכפיף את הכול? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אני רוצה להבין. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> להבנתי מה שכתוב כרגע זה שההוראות שקובע המפקח חל רק על הסיפא באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> השאלה שלי עולה כי יש לנו הרבה דיונים על זה, אם זה כך, אז מה התנאי בשביל שישלחו? נניח לקוח בוחר רק בדואר, לא רוצה לקבל אס.אמ.אסים, לא רוצה כלום, נוח לו בדואר. אז בעצם שולחים לו למרות שהוא לא ביקש לקבל בדרך אחרת, שולחים לו בכל זאת. זו הכוונה? אני לא מדברת על עמדה, רק רוצה להבין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כפי שהוסכם ביניהם. אם הוא רוצה רק דואר, אז לא הוסכם ביניהם משהו אחר. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כי החלק של ה"הוסכם ביניהם" חל רק על האופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח ולא על הדרך שמאפשרת תקשורת. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> את שואלת אם זה גובר על בנקאות ותקשורת? שאם לקוח לא רוצה לקבל? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני שואלת האם זה מתגבר על הסכמת לקוח? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> למה שהנחיות המפקח על הבנקים לא יחולו גם על - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה קצת פטרנליסטי אם זה מתגבר על הסכמת לקוח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הם חושבים שכן, לכן אני רוצה להבהיר מה כתוב שלא יהיה צורך לפרש אחר כך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להכפיף "והכול בהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות". << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה מה שאני חשבתי שמדובר עליו וזה מה שעשינו בחוקים אחרים. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> ואז המשמעות היא ש-420 תחול, זה אומר שלקוח שלא הסכים לקבל הודעות בתקשורת - - - << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> זה מעקר מתוכן את כל הצעת החוק. הגענו לכאן כי כבר היום הוראות הפיקוח על הבנקים מדברים על הודעות שונות ואת ההודעה הזאת לא קובעים איך צריך לשלוח ומשאירים את זה לבחירת הבנק מבין האפשרויות עליהן הסכים הלקוח. כל הבעיה נולדה מעצם זה שהבנק, או חברת כרטיסי האשראי היא זו שבוחרת מבין האפשרויות. אם מלכתחילה הפיקוח על הבנקים היה קובע שהודעה כזו נשלחת מבין הדרכים האלה, בדרך המיידית והנגישה, לא היינו בהצעת החוק הזאת. מה שהוצע כאן למעשה לא צריך את הצעת החוק, בואו נלך להוראות הפיקוח על הבנקים. אנחנו מכירים את זה, היינו בקשר עם הפיקוח על הבנקים ואנחנו יודעים שזאת הסיבה שבגללה נדרשת הצעת החוק. אני לא מצליחה להבין מה תכלית החקיקה עכשיו? הבעיה היא לקוחות שאי שם בעבר פתחו חשבון בנק והסכימו לקבל בדואר והיום, בשנת 2024 זה לא מתאים יותר לשלוח את זה בדואר. לשם כך הוגשה הצעת החוק. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שזו לא תכלית הצעת החוק. זו סוגיה מאוד רחבה שאנחנו עוסקים בה רבות בהמון הקשרים כי יש עוד המון הודעות חשובות. אני לא חושבת שזו התכלית העיקרית פה. רוצים שזה יגיע בצורה אפקטיבית כמו עוד הודעות חשובות שמקבלות מקום בחקיקה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> על צ'ק שלא כובד מקבלים אס.אמ.אס בכל מקרה? גם אם הלקוח לא הסכים על זה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> את מתכוונת להודעה בדבר סירוב צ'ק. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> כן, כי זה בהוראות נב"ת 420 , בנקאות בתקשורת. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אבל זה חריג. אני רוצה להבהיר מה עמדת בנק ישראל, אני לא מביעה עמדה מה נכון לעשות, הבנתי את הנוסח באופן מסוים ואחר כך, כשדיברתם חשבתי שאולי לא הבנתי טוב ורציתי שתהיה בהירות ולא נצטרך להתווכח על זה אחרי שהחוק יעבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה אם אנחנו מכפיפים גם את הדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר להוראות שקבע המפקח על הבנקים? זו בעצם גם השאלה ששאל חבר הכנסת המציע. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם לקוח החליט שהוא לא רוצה לקבל אס.אמ.אסים, אני יכול לכפות עליו? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה קצת פטרנליסטי לנסות לכפות עליו. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> מה זה החליט? יכול להיות שזה היה עוד לפני שהיו אס.אמ.אסים. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אני רוצה להסביר את הקונספט של בנקאות בתקשורת. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כשהוא מחליט שהוא לא מקבל אס.אמ.אסים זו החלטה אקטיבית שהוא לא רוצה לקבל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היא אומרת שיכול להיות שכשהוא פתח חשבון - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אבל זה לא כשהוא פתח חשבון. אני מבקשת להסביר איך עובדת בנקאות בתקשורת, זה מה שמתיר לנו לשלוח אס.אמ.אסים ללקוחות. אנחנו אקטיבית מנסים יזום להחתים לקוחות על הסכמה לבנקאות בתקשורת, כי זו הדרך הקלה והנוחה לנו גם לחומרים שיווקיים. לקוח שאומר שהוא לא רוצה, לשלוח לו הודעה כשהוא לא רוצה לקבל הודעה זה פטרנליסטי. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> יש הרבה ניסיונות להמיר את הדואר בדברים אחרים. אני יכול להגיד על עצמי שאני אוהבת שיש לי גם דואר שזה מתויק ומסודר וגם לקבל הודעות. אם עכשיו זו תהיה רק דרך אחת ואני נתתי את שתי האופציות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא מצמצמים, השאלה מה קורה כשלקוח אומר שהוא רוצה רק בכתב, או רק בדרך מסוימת? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> יש הבדל בין זה שהלקוח סירב לקבל הודעה באס.אמ.אס לבין זה שכשהוא פתח חשבון הוא בחר בכמה אופציות. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> ההסכמה לבנקאות בתקשורת היא לא רק במעמד פתיחת החשבון או במעמד ההסכמה, אנחנו כל הזמן פועלים באופן יזום ורוצים להחתים כמה שיותר לקוחות על בנקאות בתקשורת. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> עדיין, יש בבנקאות בתקשורת הודעות שעוקפות את הסכמת הלקוח כי נקבע שהן מספיק חשובות שגם אם באותו רגע התבלבל ולא סימן את האפשרות של אס.אמ.אס. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> את משווה צ'ק שחוזר לביטול הטבה או שינוי בשיעור שלה? << אורח >> לוטם בכר: << אורח >> צריך לצאת מנקודת הנחה שאנחנו בבנק הפועלים מעדיפים את האס.אמ.אס. אנחנו מעדיפים את הדרך המהירה אבל יש לקוחות שבחרו מצדם לא לקבל את האס.אמ.אס. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> השאלה אם הבחירה הייתה כשהם קבלו את ההטבה הזאת? אם שאלו אותם באיזה דרך הם רוצים לקבל? לכן תקשורת מיידית ונגישה פותרת את הבעיה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה עם הודעות לחשד לשימוש לרעה בכרטיס? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> על זה יש חריג. יש מעט מאוד. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אני חושבת שלא יהיו לקוחות שירצו לסרב לקבל הודעה לסיום הטבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נוסח דומה אכן קיים לעניין מידע על עמלות וריביות ואני מקריא מתוך הסעיף שקיים היום כששאלת כניסתו לתוקף עוד בסימן שאלה. אני מקריא מסעיף 5א(ה) לחוק: "הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר. המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח". גם כאן אין חידוד לעניין מצב בו הלקוח ביקש לא לקבל הודעות בדרך של תקשורת מיידית ונגישה. אז אני לא בטוח שצריך לחדד את השאלה הזאת. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אז אפשר להשאיר את זה ככה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הבעיה פה היא שיש שתי דרכי הודעה. זה מה שיצר לי את השאלה. שם באמת יש דרך אחת ודנו בזה ובסוף הוחלט שהדרך שבה לקוחות מקבלים הודעות, נכניס את זה לתוך הרגיל שלהם. פה יש נוסח קצת אחר שבעצם יוצר שתי הודעות ולכן נוצרה אי בהירות שרציתי לחדד. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> יש כאן שתי שאלות: אי הבהירות שאת העלית היא לעניין הכפל. אמרנו שנבדוק ויכול להיות שיידרש שינוי נוסחי שכשאם הלקוח כבר הסכים עם הבנק על דרך של תקשורת מיידית, אז לא צריך. השאלה השנייה היא לגבי מצב שבו הלקוח החליט שהוא לא רוצה לקבל הודעות בדרך של תקשורת מיידית. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> השאלה השנייה שלי היא מה בעצם נדרש? האם החלק הראשון של החוק אומר שצריך לשלוח בדרך מיידית ונגישה ללא קשר למה שהלקוח ביקש ובנוסף לשלוח בדרך המקובלת. אם זה מה שכתוב וזו הכוונה, אז רק להבהיר את זה. אם לא, אם אנחנו נשארים עם עיקרון ההסכמה, אז עדיף לכתוב את שתי הדרכים אבל גם להפנות בשתיהן להוראות, כי ההוראות שלנו כבר מטפלות בזה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אם כתוב "ככל האפשר" זה לא אומר שהאם הלקוח סירב אקטיבית לקבל הודעות באס.אמ.אס, אז לא ישלחו לו באס.אמ.אס כי "ככל האפשר" אומר שלא אמרו לו, אני לא רוצה לקבל באס.אמ.אס. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> צודקת. בואו נשאיר את הנוסח ככה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אבל נכתוב "והכל בהתאם להוראות שקבע המפקח"? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> נבהיר עכשיו לפרוטוקול שהמטרה היא לשלוח ללקוח הודעה מיידית ונגישה ככל האפשר ובמקרה שהוא סירב, יהיה ככל האפשר לתת לזה מענה. אבל המטרה היא לשלוח לו בדרך הזו בצורה - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אז למה לא להבהיר את זה? עשר שנים אחר כך יבואו יועצים משפטיים חדשים - - - << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> יש לך את הפרוטוקול. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אני מתנצלת, פרוטוקול לא תופס - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> תופס, תופס. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> בתובענות ייצוגיות הפרוטוקול לא תופס. לכן אפשר להגיד שהכול בהתאם לכללי בנק ישראל כמו שקיים בשני. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זו פשוט הצעה אחרת. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם אני מבהיר עכשיו בדיון בוועדה מה אני רוצה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> משפטית זה לא תופס. זה עוד כלי שלא תופס בבית משפט. למה לא להוסיף את המשפט הזה? כולם מסכימים מה צריך להיות, אז למה לא לכתוב את זה בחוק? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> כי לא כולם מסכימים. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אפשר להגיד אלא אם הלקוח סירב לקבל. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אוקיי, זה גם תופס. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני חושב שלא נכון לחדד את הנקודה הזאת. היא לא התחדדה גם בנוסח הקיים של החוק. הקראתי לכם סעיף שקיים היום, אז דווקא כאן נחדד את הסיטואציה הזו? זה נראה לי לא נכון. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אפשר להשאיר את זה כמו שזה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אז זו השאלה והוועדה צריכה לקבל החלטה. אנחנו משאירים את הנוסח בלי הכפפה של התקשרות המיידית והנגישה להוראות בנק ישראל? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כן. כך אני מבקש. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אז אני רק אגיד מה החיסרון בהצעה הזאת, שאותה הוראה קיימת לנו היום בחוק לעניין מסירת מידע לעמלות וריביות ושם דווקא כתוב שהמפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כי שם אין שתי דרכים, פה יש שתיים. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> מה שהקראת זה שהוא יקבע הוראות לגבי אותו סעיף. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אבל שם זה רק בדרך מיידית ונגישה. פה יש שתי דרכים, לכן חובה להכפיף את זה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם ההכפפה תגרום לכך שהלקוח - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> ההכפפה תגרום לכך שרק לקוח שלא הסכים לקבל אס.אמ.אס לא יקבל אס.אמ.אס. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אפשר לקחת את הנוסח שהקראת כמו שהוא ואז זה בסדר, זו לא הכפפה, זה אומר שבנק ישראל צריך לתת הוראות ספציפיות לדרך המהירה והנגישה של העמלות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זה די אותו דבר. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> לא בהכרח. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> יש חוקים שגוברים על הסכמה לבנקאות לתקשורת ויש חוקים שלא. כרגע, איך שזה מנוסח, אפשר לפרש את זה שזה גובר על הסכמה לבנקאות בתקשורת. לכן חשוב לחדד פה שזה בכפוף לכללי בנק ישראל, שזה הסכמת לקוח לקבל אס.אמ.אסים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אם נשאב את אותו נוסח שקיים היום לעניין מידע על עמלות וריביות? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> מה שיש פה זה שבנק ישראל יקבע בעתיד משהו. אנחנו מדברים על משהו קיים. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זו בדיוק הבעיה, שמה שקיים לא הספיק לנו, לכן יש בהצעת החוק - - - << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> לקוח שאומר שהוא לא רוצה, את אומרת שאני אכריח אותו. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> תביאי את הנתונים לגבי כמה לא רוצים אס.אמ.אס. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> יש שיעור מאוד קטן, לכן חשבו שזה יובהר פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש "ככל שניתן" << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> "ככל שניתן" נשמע כמו פן טכנולוגי. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> בנוסח של הוראות הפיקוח על הבנקים כבר יש את הבעיה שלשמו הצעת החוק נולדה. איך אפשר לחזור חזרה? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> היום לא שולחים את זה כך בכלל. לא בשתי דרכים, זה לא קיים. את מוסיפה פה המון לטובת הלקוח וזה מעולה. אנחנו מסכימים על העיקרון, אבל את לא יכולה להגיד שלקוח שלא רוצה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> "ככל האפשר" נותן מענה לעניין הזה של לקוח שלא רוצה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> "ככל האפשר" בעיניים שלי מראה פערים טכנולוגיים. אבל זה לא המצב, אנחנו מסכימים על העיקרון, אז למה שזה לא יהיה כתוב כמו שצריך? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני רוצה לשאול את נציגות בנק ישראל, אם אנחנו משאירים את הנוסח כפי שהוא, כלומר, "בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר וכן באופן שבו התאגיד מוסר הודעות ללקוח", האם אתם תדעו לאכוף את ההוראה הזו? זו בסוף השאלה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לדעתי הבעיה היא לא אכיפה, יש פה משהו שחורג מהדרך הרגילה ואני לא מתנגדת, אני רק שמה את זה על השולחן כדי שכולם ידעו. החוק מתגבר על הסכמת לקוח. המקרה של לקוח שסירב באופן אקטיבי הוא מקרה מאוד - - - << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כתוב "ככל האפשר", לא היינו מוסיפים את המילה "ככל האפשר" - - - << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אני לא מדברת על הסירוב. אני מדברת על מצב שלקוח לא הסכים באופן חיובי ואקטיבי, אלא פשוט הציעו לו והוא החליט לסמן איקס כי הוא לא רצה להתמודד עם זה עכשיו. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> לא ראיתי שלקוחות שמתנגדים לזה. זה באמת בשולי השוליים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה לא משנה, צריך לתת לזה מענה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אם זה בשולי שוליים אז למה שזה לא יהיה? זה פתח לתובנות ולסוגיות שאנחנו לא נצא מהן וזו לא מטרת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה תובנות? מי יתבע אותך ייצוגית ששלחת לו אס.אמ.אס? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> כשהוא ביקש ממני לא לשלוח לו אס.אמ.אס ובכל זאת שלחתי? שהחוק יגיד את זה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> כמה יש כאלה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> את חושבת שהבעיה היא מי שאמר באופן אקטיבי אני לא רוצה או מי שלא אמר שהוא כן רוצה? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> מי שאמר שהוא לא רוצה. אנחנו שולחים יזום ורוצים שלקוחות יאשרו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> איגי, אתה גם חושב ש"ככל האפשר" ימנע תביעות ייצוגיות? הוא כלי שמספיק מבחינה חקיקתית? << אורח >> איגי פז: << אורח >> אני חושב ש"ככל האפשר" מתייחס לדרך הדיגיטלית, ככה זו הפרשנות. יותר הגיוני כשאני קורא את זה בצורה ניטרלית. בסוף זה גם הגיוני שאם לקוח אומר באופן מפורש שהוא לא רוצה לקבל אס.אמ.אסים, אז זה הגיוני לא לשלוח לו אס.אמ.אסים. תלוי עד כמה ההסכמה הזו מפורשת, או אם זה משהו בלי משים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכשלקוח מסמן איקס על האס.אמ.אסים הוא לא רוצה לקבל הודעות שיווק. אומרים לך, אל תטריד אותי. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אז יש הסכמה שיווקית ויש הסכמה על להודעות ותקשורת, אלה שני דברים שונים. הרבה לקוחות עושים איקס על הסכמה שיווקית אבל מסכימים להודעות בתקשורת. מעל 90% מאשרים את זה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> לרוב הלקוחות אין מושג על מה הם חותמים. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה לא נכון. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יש נוסח שאפשר יהיה לצמצם את האפשרות הזו? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אולי בנק ישראל יכול להתייחס בהנחיות שלו לסיטואציה הספציפית הזו שבה יש כפל של ההודעה הזאת כי להבנתי זה מה שמטריד אותך. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> חזרת לסוגיה הראשונה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> הבנתי שזה מה שמטריד אותך. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> העליתי שתי סוגיות. הראשונה הייתה על הכפל ועל זה דיברנו. הדבר השני שחשבתי שיש אי בהירות בסעיף והבהירו למה הכוונה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> בנק ישראל יכול להנחות לשלוח אס.אמ.אס, על אף שלקוח ציין שלא לשלוח לו אס.אמ.אס? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> יש מקרים מאוד חריגים שעשינו את זה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> בחקיקה או בהנחיות? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> בהוראות מפקח. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אפשר לבקש עכשיו באמירה לפרוטוקול. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אם כולם מסכימים, למה שזה יהיה באמירה לפרוטוקול? כולם מסכימים שלקוח שסירב לקבל אס.אמ.אסים, לא יקבל אותם. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אם הוא סירב לפני עשר שנים? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זה ערבוב נושאים, מכיוון שאני פתחתי את האירוע, אני חייבת לחדד. יש לקוח שאומר שהוא רוצה לקבל אס.אמ אסים, יש לקוח שאומר שהוא לא רוצה לקבל אס.אמ.אסים ויש לקוח שפעם חתם על הסכם, היה דואר, אבל אמצעי התקשורת התעדכנו והציעו לו לעדכן ולעבור מדואר למשהו אחר, להוסיף ערוצי תקשורת והוא לא ענה, לא אמר כן ולא אמר לא. על הלקוחות האלה יש איזשהו סימן שאלה. אפשר להגיד שאם הוא לא אמר "כן" אז הוא סירב. אפשר להגיד שהוא לא ממש סירב, פשוט לא קיבל כרגע החלטה. לי ברור ש"ככל האפשר" יכול לתפוס את אלה שסירבו אקטיבית. אני שואלת על אלה שלא סירבו אקטיבית ופשוט לא אמרו כן, מותר לשלוח להם? צריך לשלוח להם? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מה את מציעה לכתוב? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לי פשוט בדרך כלל כשהולכים לפי הדרך הרגילה, כך עשינו גם בחוק ההסדרים עם העמלות. שהכול כפוף לשם וכרגע יש שאלות של הסכמה ואם הדברים האלה יתפתחו ונוכל לעשות עוד דברים אז זה יחול באופן רוחבי על כל סוגי ההודעות. פה יש משהו שהוא חורג מהרגיל ואין לי התנגדות אליו. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> לכן נראה לי להשאיר את הנוסח כמו שהוא. << אורח >> איגי פז: << אורח >> אם רוצים למשהו עתידי, אפשר לייצר פה הוראה שמסמיכה תקנות רשות, שהמפקח יכול לקבוע הוראות לעניין אופן המסירה. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אבל אני לא יכולה להתגבר על החוק. אם החוק לא דורש הסכמת לקוח באמצעי הראשון, אני לא יכולה. << אורח >> איגי פז: << אורח >> את יכולה להבהיר שכתוב - - << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הוראות לעניין מסירת ההודעה. << דובר_המשך >> איגי פז: << דובר_המשך >> - - תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אז תוכלי לצקת תוכן להוראה הזאת, אם רוצים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אתה מתכוון שבהוראות האלה יינתן תוכן לתיבה ככל האפשר. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אבל שאלה לא תהיינה הוראות חובה בשביל להפעיל את הסעיף כי אז נחכה עשור. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שזה לא מתאים להוראות מפקח. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> שאלתי לגבי האכיפה, אם מבחינת בנק ישראל אתם יודעים לתת תוכן לתיבה הזאת של תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אז השאלה היא כן אכיפה בסוף. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אבל אתה לא מסמיך את בנק ישראל לסעיף הזה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני אומר, אם הפיקוח על הבנקים יודע לתת משמעות ותוכן לתיבה הזאת, יודע איך לאכוף אותה והבנקים ידעו איך ליישם אותה, אז לא צריך להבהיר שום דבר. אם יש בעיה, אז היה צריך להכפיף גם את החובה הזאת של ההודעה הראשונה להוראות של המפקח. לכן אני שוב שואל אותכם בבנק ישראל. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לי יש אי בהירות בנקודה המסוימת הזו, לא בנקודה של לקוחות שסירבו, בנקודה של לקוחות שלא, כן הסכימו. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> מהתשובה שלך אני מבין שצריך שיהיו הוראות, כן להכפיף גם את ההודעה הראשונה בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל ההוראות הקיימות בעייתיות. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה לא משמר את המצב הקיים, זה משנה את המצב הקיים. ישלחו הודעות שעד היום לא נשלחו, הוספנו את זה. אבל ספציפית לוח שאמר שהוא לא רוצה לקבל אס.אמ.אס לא יקבל אס.אמ.אס. זה לגיטימי, את לא יכולה להיות פטרנליסטית ולהגיד ללקוח לקבל משהו שהוא לא רוצה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל הם אומרים דבר נכון וצריכים לקחת בחשבון שאדם, כשהוא ממלא את כל הטפסים, עשה איקס כי הוא לא התעמק. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> אבל ברירת המחדל היא כן להסכים לזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא משנה, עדיין זה בעייתי. אני מקבל גם את הטענה שלך שזה פותח פתח לתביעות ייצוגיות נגדכם, זה עומד במשקל נגד משמעותי. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> את מכירה תובענה ייצוגית על זה ששלחו אס.אמ.אס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תעשייה שלמה של תביעות בספאם. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אולי ספאם, אבל לא הודעה שהיא בהתאם לחוק. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> למה שזה ייחשב ספאם אם זה לפי הוראות החוק שאת צריכה לשלוח. זה לא ספאם. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני הבנתי שהרצון של בנק ישראל הוא כן שכל הסעיף הזה יוכפף מלעניין מסירת ההודעות להוראות שלם. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אמרתי בפתיחות שאפשר כך ואפשר כך, רק שיהיה ברור למה הכוונה. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> אנחנו, איגוד הבנקים גם רוצים בהירות. לא אכפת לנו אם בהוראות בנק ישראל, אנחנו רוצים לדעת שאנחנו פועלים על פי החוק. אם פה אנחנו מפרקים את החוק ל - - -, אז המצב לא טוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כולם צודקים. מה עושים כשכולם צודקים? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> לחדד בנוסח החוק ולכתוב "אלא אם כן סירב הלקוח", דווקא בהודעות האלה זה לא נכון. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> לכן להכפיף לבנק ישראל. זה הפתרון. << אורח >> איגי פז: << אורח >> אני חושב שאלה לא הוראות שמתאימות לחקיקה ראשית, זה בדיוק איך למסור וכן אס.אמ.אס או לא אס.אמ.אס, אלה דברים שמתאימים לחקיקה משנה ולכן ההצעה שלי היא להעביר את זה בסופו של דבר להוראות המפקח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם נכתוב את זה כמו שמופיע פה לגבי העמלות, שההודעה תישלח ללקוח בדרך בכתב ובדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר. מפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח, זה יפתור את הבעיה? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> יותר טוב מה שאיתי אמר קודם, "והכל לפי הוראות המפקח", כבר יש את זה בסיפא. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> צריך שהמפקח כן יקבע ויתייחס בתקנות, בהוראות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זו הכוונה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא הבנתי, שאנחנו נקבע << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא יודע, תקבלו החלטה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו לא עושים את זה פר הודעה. אנחנו כותבים הוראות שמאפשרות את המגוון, מסווגות מה זה, לא על ההודעה המסוימת הזאת נגיד, כולם לשלוח אותה דווקא באס.אמ.אס. יותר חשובה לי זו שאלת הסכמת הלקוח מאשר הערוץ המסוים. הבעיה היא לא מה זה מיידי ונגיש, אני יודעת לפרש שם, אלה מונחים שאנחנו הבאנו מתוך הוראות שאנחנו כתבנו. השאלה היא שאלת הסכמת הלקוח. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה היא האם כשהבן אדם חתם על המסמך שהוא לא רוצה אס.אמ.אס, האם בכל זאת יקבל אס.אמ.אס? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> גם לא. אם לקוח בחר במפורש שהוא לא רוצה, גם אין לי בעיה, כי ברור שלא צריך לשלוח לו, לא לפי חוק ולא לפי הוראת ניהול בנקאי תקין. המקרים הקשים הם אותם אנשים שבחרו פעם והם לא בחרו עדיין את הערוצים החדשים ואז עולות שאלות האם הם אמרו שהם לא רוצים אס.אמ.אס, או שכן. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> איך אנחנו יכולים לקבוע את זה בצורה שכן ישלח אס.אמ.אס. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> יש מקומות בהם אנחנו קובעים חריג, שגם אם לקוח בחר שלא אס.אמ.אס, בגלל שיש חשיבות מאוד גבוהה, כן שולחים לו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו יכולים לקבוע את זה גם פה? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> לדעתי אתם יכולים לקבוע את זה רק שזה יהיה כתוב בצורה ברורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הייתה מטרת החוק המקורית, המטרה הייתה להגיד שזו הודעה מספיק חשובה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אז בואו נקבע את זה כך. נניח לקוח לא אמר כן או לא על אס.אמ.אס. אני רוצה שהחוק יסמיך ויחייב לשלוח אס.אמ.אס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שהחוק עושה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא, כי הם אומרים שזה לא מספיק. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> רק אם יכפיפו גם את החלק הזה, כמו שכרגע הוצע כאן, להוראות המפקח על הבנקים, אז לא תתקיים התכלית הזאת. התכלית שאתה הצעת זה בדיוק הנוסח המקורי, כי הוא לא מכפיף את ההתחלה של הסעיף הזה להוראות המפקח. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מצד שני, אומרים לך שזה פותח להם עכשיו כל מיני - - - << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> אבל כרגע הסבירו שאם הלקוח באופן אקטיבי סירב, אז ברור שלא. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם הוא סירב, נכון. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אז נכתוב את זה כדי שלא לפתוח פתח לתביעות נגדנו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם הוא סירב במפורש, בוודאי שלא שולחים אס.אמ.אס. << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> אוקיי. אז בוא נוסיף את זה במשפט. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> למה צריך להוסיף את זה? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> רק פה נוסיף במשפט ובכל ההוראות האחרות לא נכתוב שום דבר? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> כל ההודעות האחרות מוכפפות לבנק ישראל. כולנו מסכימים שלקוח שאמר הוא לא רוצה לקבל לא יקבל? אז בואו רק נכתוב את זה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אבל אז אנחנו לא מכפיפים את ההודעות האלה. אז הנוסח הוא "אלא אם כן הוא סירב" - - - << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> סירב להטבה, לא באופן כללי, כשהוא קיבל את ההטבה, הוא סירב. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> לעשות דבר כזה רק על ההוראה הזאת, לא שאני מתנגדת מהותית, אבל זה עלול ליצור הסדר שלילי על הוראות אחרות שלא כתוב בהם הדבר הזה. למשל עמלות וריביות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> זו בדיוק הנקודה שהעליתי, הם אומרים שיש כאן הוראה מעין תקדימית שלא מכפיפה את דרך מסירת ההודעות להוראות של הפיקוח על הבנקים. יש שתי דרכים לפתרון, או להכפיף להוראות של המפקח או לקבוע במפורש שיש מסירת הודעה בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר אלא אם כן הלקוח סירב לקבל הודעות בדרך כאמור. אלה שתי האפשרויות. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> לדעתי להכפיף. זה גם עשוה את הסדר שקיים בחוקים אחרים לעניין משלוחי הודעות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מעדיף את הנוסח השני, כמו שאמרת, אלא אם כן הוא סירב. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> ולעניין לקוחות שיש להם טלפונים כשרים? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה אס.אמ.אס קולי. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> "אולם במקרים שבהם ידוע לתאגיד כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה תישלח הודעה קולית כחלופה למסרון בהתאם לאותן הוראות", אלה הוראות המפקח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לכן חשבתי שההוראות הן על הכול ואז אמרתם שלא. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> אני מוטרדת מהסדרים שליליים. זה לא טוב שזה יהיה רק לזה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> יכול להיות שיש הבחנה רלוונטית. << דובר_המשך >> לבנת קופרשטיין-דאש: << דובר_המשך >> אולי זו לא רק ההבחנה, רק בזה לכתוב את זה, יש לזה משמעויות שאני לא יודעת להגיד אותם. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני לא חושב שיש בחוק עוד מקרים שבהם כתוב "דרך שמאפשרת תקשורת" - - - << דובר_המשך >> לבנת קופרשטיין-דאש: << דובר_המשך >> יש כל מיני הוראות שמדברות על שליחת הודעות ללקוחות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני אומר דבר אחר, אני לא בטוח שיש בחוק עצמו הקיים עוד הוראה שכותבת שבנק שולח הודעות בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר בלי הכפפה להוראות של בנק ישראל, שזה בעצם מה שכתוב כאן אם אנחנו מקבלים את החלופה הזאת. לכן אני שואל את נציגות בנק ישראל, שמכירות את החוק יותר טוב ממני, יש עוד מקומות כאלה? שאין הכפפה להנחיות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני לא מכירה שאין הכפפה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> למיטב ידיעתי זו תהיה הפעם הראשונה שמחוקקים על איזושהי הודעה, שהיא לא כפופה להנחיות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> השאלה היא לא אם יש כאלה שלא מוכפפות, אלא האם יש מקומות אחרים שבהם כתוב מיידית ונגישה ככל האפשר. כי מה שתכתוב בחוק הזה משפיע על הסמכות שלנו. אני כמובן לא אכתוב בהוראות דברים, יש משהו בטענה הזו שלא ניתחנו עד הסוף את ההעברה הזו על אלה שסירבו והיא יכולה לפתוח משהו שאנחנו לא ערים אליו בדיון הקצר הזה. אני קצת מסכימה עם זה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אז כרגע הוועדה לא מצביעה על סעיף 1. אני ממשיך בקריאה. 2. "תיקון סעיף 5א2. בסעיף 5א2 לחוק העיקרי – (1) כותרת השוליים, במקום "ללקוח" יבוא "שאינן בנקאיות". (2) במקום סעיף קטן (ה) יבוא: (5) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות, ואולם, במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תישלח הודעה קולית במקום מסרון, כאמור באותן הוראות." סעיף 5א2 זה הסעיף שנוגע להטבות מסוג שנותנים מועדוני הלקוחות וכאן התיקון היחיד הוא הבהרה, שמדובר על תוכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות, כי עכשיו הוספנו סעיף שעניינו הטבות בנקאיות והתאמה לעניין דרך מסירת ההודעות ללקוח על שינויים, שם דוב על שינויים בתוכנית הטבות, הסעיף, היום קובע ממש את הדרכים הספציפיות שבהם המנפיקים אמורים לשלוח הודעות ללקוחות, יש שם דואר, דואר אלקטרוני, מסרון, אמצעי תקשורת מקוון ובהתאם לעיקרון הניטרליות הטכנולוגית שדיברנו עליו קודם לכן, אז גם כאן שינינו את הסעיף כך ש"ההודעות ישלחו ללקוח בכתב באופן שבו מוסר המנפיק הודעות לאותו לקוח" והכפפנו את דרך מסירת ההודעות להוראות של בנק ישראל, של הפיקוח על הבנקים. אם אין הערות, אפשר להצביע על סעיף 2. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי בעד סעיף 2? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 3. תיקון סעיף 10. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, אחרי "5א" יבוא "5א1". סעיף 10 הוא סעיף העונשין, הענישה הפלילית לחוק הבנקאות - שירות ללקוח ואנחנו בעצם ממעטים את הפרות הסעיף החדש שהוספנו לעניין ההטבה הבנקאית, ממעטים אותו מסעיף עונשין מכיוון שהאכיפה תהיה באמצעות עיצומים כספיים וזה הסעיף הבא. על סעיף 3 אפשר להצביע אם אין הערות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי בעד סעיף 3? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף אושר. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> 4. "תיקון סעיף 11א. בסעיף 11א (4א)(1) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) לא שלח הודעה ללקוח בהתאם להוראות סעיף 5א1א או שלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף." זה הסעיף שמסמיך את המפקח על הבנקים להטיל עיצומים כספיים על תאגיד בנקאי שיפר את ההוראות החדשות לעניין משלוח הודעות על סיום או שינוי הטבה בנקאית. הסמכות היא להטיל עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים. התאמנו את העיצום הכספי כאן, לעיצום שחל כבר היום לעניין משלוח הודעות על שינוי או סיום תוכנית הטבות, הטבות שאינן בנקאיות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי בעד סעיף 4? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הסעיף אושר. חבר הכנסת מישרקי, אתה מצביע כממלא מקום של חבר הכנסת בצלאל. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> סעיף 5 להצעת החוק עניינו תחילה, כניסה לתוקף של ההסדר החדש. הנושא הזה נשאר לדיון בשלב הנוכחי להכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אני מציע לשמוע האם נדרשת היערכות ליישום החוק החדש ומה ההיערכות. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> נדרשת היערכות טכנולוגית. היום גם אין לנו אס.אמ.אס קולי וזה משהו שנצטרך לעשות. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הבנתי שהיום הוראות בנק ישראל מחייבות מסרון קולי? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> מסרון קולי בסיום הטבה אין לנו. מדובר על פיתוח טכנולוגי וכרגע אנחנו בעיצומם של פיתוחים טכנולוגיים רגולטוריים. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> איזה פיתוח טכנולוגי אתם צריכים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לכם את הכלי שנקרא אס.אמ.אס קולי, מה הפיתוח שנדרש? << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> צריך להראות לך איך המערכות שלנו משנות ה-70 עובדות. זה מערכות ספגטי ובאמת שזה מורכב. אני מקבלת את זה ששנה זה הרבה, אבל צריך למצוא משהו באמצע כי זה כן מצריך היערכות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה שפחות, מה ריאלי בעיניכם? << דובר_המשך >> דנה אלוני: << דובר_המשך >> תשעה חודשים? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> שלושה חודשים גג. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> חצי שנה. לא פחות מחצי שנה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מה זה דורש מכם? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אם הייתם מקבלים תגמול על הפיתוח הטכנולוגי הזה הייתם עושים אותו ביומיים. חצי שנה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יש היום חברות שמוסרות אס.אמ.אסים קוליים. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> זה לא רק האס.אמ.אס הקולי. << אורח >> הדס מרמלשטיין: << אורח >> השאלה היא לא רק הטכנולוגיה עצמה כי זה שיש את הכלים הטכנולוגיים זה בסדר, אבל אנחנו צריכים לעשות כל מיני התאמות במערכות, להתחיל לשלוף את הלקוחות הרלוונטיים, לעשות התאמות אל מול ההטבות, מתי הן מסתיימות. המערכות האלה בסופו של דבר הן מערכות לגסי, משהו שהוא קצת ישן וצריך לוודא שמערכת אחת לא דורסת את השנייה. יש לנו פה די הרבה פיתוחים. אם אנחנו חושבים שאנחנו צריכים פה את ההיערכות, אנחנו לא סתם ביקשנו תקופה, אנחנו מקבלים ששנה זה אולי יותר מידי, אבל אני לא חושבת שנכון לעכשיו, במיוחד בשים לב לתקופה שאנחנו נמצאים, אפשר היה להתחשב. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני לא טוען שלא נדרשת תקופת היערכות, אבל אנחנו עדים והדבר גם נאמר בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, שיש לכם היום חובה לשלוח הודעות לקוחות על שינויים שנוגעים לתנאי ניהול חשבון לרבות על סיום הטבות שניתנו לתקופה העולה על שלושה חודשים וזו חובה שקבועה כבר היום בכללי הבנקאות - גילוי נאות ומסירת מסמכים. בסוף יש הרבה או שינוי מסוים בחובה שקיימת כבר היום, זו לא חובה חדשה לחלוטין. << דובר_המשך >> הדס מרמלשטיין: << דובר_המשך >> זו לא חובה חדשה, אבל היום, כפי שאמרתם, זה פחות מקובל ואתם מציעים לעשות פורמט חדש של שליחה שהיא בשני ערוצים. הערוצים קיימים, הטכנולוגיה קיימת, אבל צריך לעשות פיתוחים בבית כדי לראות איך אתה שולף את האוכלוסיות האלה, איך אתה דואג לשלוח לכל אחד בתאריך שלו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> וזה צריך לקחת חצי שנה? אני באמת שואל. << דובר_המשך >> הדס מרמלשטיין: << דובר_המשך >> כרגע, בשים לב שהשולחן שלנו לצערנו מאוד עמוס בהרבה פיתוחים רגולטוריים אחרים, אנחנו נדרשים לתקופת הזמן הזאת. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> כדי לסבר את האוזן, אנחנו עובדים לדוגמה על בנקאות פתוחה, על המון דברים אחרים. כרגע ישבתי עם צוות טכנולוגי אצלנו שמונה שבעה אנשים, עד לפני שבוע היו שם שניים כי כל האחרים היו במילואים. אנחנו בתקופה מאוד סבוכה טכנולוגית כרגע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חבר הכנסת המציע, מסכים לחצי שנה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם אתם אומרים שמכיוון שאנחנו בתקופת מלחמה וזה מה שמגביל אותכם ליצור את כל ההתקשרויות, אז כן. רציתי שזה יהיה מיידי, אבל אני מבין שיש צורך כזה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> תודה רבה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> 5. "תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו". << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי בעד סעיף 5, בנוסח כפי שהקריא היועץ המשפטי? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סעיף 5 אושר. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> יש לי רעיון, בסעיף אחר שמדבר על הטבה לא בנקאית כתוב - - - << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כבר אישרנו אותו. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> אני רק מציעה משהו קטן, האם אפשר להגיד שהפיקוח על הבנקים יקבע נסיבות שבהן לא תחול החובה למסור הודעות בהתאם לסעיף הזה? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זה מחקיקה אחרת. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> זה סעיף אחר באותו חוק לגבי הטבות שהן לא בנקאיות ואז, לגבי אותם מקרים ספציפיים שדובר עליהם שיש בעיה, נראה לי סביר שיגידו שבסיטואציה הזו הספציפי אי אפשר לשלוח את ההודעה, אבל רק בסיטואציות שעליהן דובר כרגע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה אומרים על זה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שם ההקשר מעט אחר. פה השאלה היא שאלת ההתגברות על הסכמת לקוח. אם רוצים להתגבר על הסכמת לקוח, לתפיסתנו צריך שזה יהיה ברור בחוק. ההוראות שלנו כרגע מבוססות על מה שהלקוח הסכים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אם בכל זאת נסמיך אותכם לקבוע הוראות כאלה כמו שכאן? << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> זה לא אומר שאנחנו יכולים להתגבר על הסכמת לקוח, לא נוכל להביא את הפתרון. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אבל הוחלט שלא רוצים להתגבר על הסכמת לקוח. אם לקוח אמר שהוא לא רוצה, אז לא. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> על הסירוב כולנו מסכימים. אנחנו במצב שהוא לא אמר לא ולא אמר כן, זה האזור האפור המסובך. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> להבנתי תכלית החקיקה היא להתגבר על אותם המקרים בהם הלקוח לא בחר לקבל באס.אמ.אס ואנחנו חושבים שזו הודעה מספיק חשובה כדי שכן יקבל. אני מרגישה שחזרנו אחורה לנקודת ההתחלה של החקיקה, שלמעשה אם התוצאה היא שאי אפשר להתגבר על הסכמת הלקוח כל הצעת החוק נעקרה מתוכן. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> ההנחיות היום של בנק ישראל מאפשרות לשלוח אס.אמ.אס גם ללקוח שלא הסכים לאס.אמ.אס, שלא כתב כלום, אם הוא משתמש באפליקציה, בתקשורת. זה יכול לפתור לנו את רוב הבעיה לדעתי. << דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >> החשש שעלה גם ממך בזמנו, הוא שיש לקוחות שלא משתמשים בטלפון חכם, או שאין להם אפליקציה, אוכלוסיות מסוימות שמשתמשות בטלפונים שאין בהם אפליקציות, אז זה לא יעזור. לכן התכנסנו כאן כי הצעת החוק נועדה בדיוק לאותם המקרים בהם צריך להתגבר על לקוחות שלא בחרו או שלא אקטיבית יכולים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל אנחנו מבינים גם את הטענה שלהם לגבי החשיפה לתביעות ייצוגיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש חוק. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> לכן החוק צריך להיות ברור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> השאלה אם אנחנו יכולים להציע נוסח שפותר את הבעיה הזו? שלקוח שלא נתן סירוב אקטיבי עדיין יקבל את האס.אמ.אס הזה, כי זה מה שאנחנו רוצים שיקרה, אבל יתור אותם מחשיפה לתביעות ייצוגיות. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> האם כשיש חוק שמסמיך ומחייב לשלוח הודעה באס.אמ.אס, האם לקוח יכול לתבוע בתובענה ייצוגית כשהוא קיבל אס.אמ.אס? אני באמת שואלת? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שאלה טובה. << אורח >> דנה אלוני: << אורח >> אם החוק לא מספיק ברור, אז כן. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אם החוק קובע, אז זה לעמוד בדרישות החוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני חוזר להצעה הקודמת. אם אנחנו כותבים: "אלא אם כן הלקוח סירב לקבל אס.אמ.אס", זה פותר את הבעיה שלך? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> פותר לישראכרט, אבל זה מציף את הבעיה שבמקומות אחרים זה לא נכתב ואז מה המשמעות? האם זה הסדר שלילי על מקומות אחרים בהם לא כתוב בדיוק? << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אבל במקומות האחרים יש הכפפה להוראות שלכם. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> זו הדילמה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל איתי השיב על זה. << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >> אני מקווה שזה נכון ואין דברים חריגים, לא ערכנו בדיקה. אני לא יכולה לבדוק עכשיו את כל החקיקה הבנקאית ואת כל ההודעות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני חושב שהפתרון הוא פתרון טוב. נצביע, נגיש רביזיה, אם יש נצביע על הרביזיה ואם לא, אז הכול בסדר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מקובל עלי. אנחנו נצביע על הסעיף הזה ונוסיף הסתייגות, אלא אם כן הלקוח סירב באופן אקטיבי לקבל הודעות בתקשורת מיידית ונגישה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> נצביע על זה כך, נגיש רביזיה, בינתיים יבדקו האם זה קיים בחקיקות אחרות. אם יש חקיקה אחרת אז נתכנס שוב. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אגיד מה השינויים שיש לנו בסעיף 1 להצעת החוק. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> לפני כן, סליחה שאני עדיין עם "הסירוב", המילה "סירוב " יוצרת לנו בעיה. מה זה סירוב? איך הוא סירב? מטריד אותנו שזה לא נפתח בחוקים אחרים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה מונח שקיים גם היום. << דובר_המשך >> לבנת קופרשטיין-דאש: << דובר_המשך >> ההעדפה שלנו היא שזה יהיה מוכפף לפיקוח על הבנקים כי הפרשנות של הפיקוח על הבנקים שהובהרה לנו, שאם לקוח לא סירב באופן מפורש והוא מנוי על בנקאות בתקשורת, הוא יכול לקבל הודעות. אם הוא מנוי בבנקאות בתקשורת ולא בחר ספציפית - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה לא נותן פתרון לטלפונים כשרים, לא לכאלה שלא בעולם של טלפונים חכמים. << דובר_המשך >> לבנת קופרשטיין-דאש: << דובר_המשך >> מי שאין לו את האופציה, יקבל הודעה בדואר. זה מה שחוקקת. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אז לא נצביע על החוק. דואר לא רלוונטי, תורידי אותו מהפרק. הוא מקבל דואר אחרי חודשיים וכבר התחיל לשלם. << דובר_המשך >> לבנת קופרשטיין-דאש: << דובר_המשך >> אמרת אם אתה לא מכניס את האוכלוסיות שלא משתמשות באמצעים אלקטרוניים, אז אולי לא מתאים להם גם אס.אמ.אס. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני מתכוון לכאלה שהנגישות שלהם למייל או לאפליקציות נמוכה, שהם לא מסתכלים. אני גם עכשיו לא מגדיר מה זו תקשורת מיידית ונגישה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נצביע על זה כפי שהצגנו את זה עכשיו ונגיש רביזיה. אני לא מבטל את החשש שאת מעלה כאן, נעשה דיון עם הפורומים המשפטיים, נראה שאנחנו מתגברים על כל המכשולים ואם נצטרך, נעשה דיון נוסף. לא נזניח את החשש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אגיד כדי שיהיה ברור מה ההחלטות לגבי סעיף 1. הבהרנו לגבי עניין ה-21 ימים שאלה 21 ימים לפחות סמוך לסיום ההטבה. אנחנו נוסיף הוראות לעניין שינויים מוסכמים בתוך תקופת ההטבה וכן אם נותנים את אותה הטבה תחת תנאים אחרים בסיום תקופת ההטבה. בשני המקרים האלה תהיה חובת מסירת הודעה ללקוח. נוסיף לעניין הודעה שנשלחת בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח סירב לקבל הודעות בדרך כאמור. אלה השינויים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי בעד סעיף 1? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סעיף 1 אושר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש רביזיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרביזיה נרשמה. אני מודה לכולם, הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:37. << סיום >>