פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העבודה והרווחה
16/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 146
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 11:10

סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "עצירת התוכניות לעידוד תעסוקת ישראלים בענפי הבנייה והחקלאות המצויים במשבר" << הלסי >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר

חברי הכנסת:
ששון גואטה
ארז מלול
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	נועה שוקרון
	–
	רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	גיל הכהן
	–
	רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	ניר פרוימן
	–
	מנהל אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	מיכל ארן
	–
	מנהלת אגף בכיר, אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

	יניב פרץ
	–
	ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

	רותי מור
	–
	סגנית מנהל אגף גבייה, המוסד לביטוח לאומי

	ערן סיב
	–
	יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

	שבתאי ונטורה
	–
	סגן יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

	נטלי שמעון ויינשטיין
	–
	מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

	ניצן בסן
	–
	לוביסט, מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים

	אריאל סופר
	–
	מנכ"ל סייפטיזון, מבצע פיקוח באתרי בנייה ותשתיות

	רויטל שבירו
	–
	מנכ"לית מכללת שבירו

	

משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	יוסף פולסקי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "עצירת התוכניות לעידוד תעסוקת ישראלים בענפי הבנייה והחקלאות המצויים במשבר", של ח"כ ארז מלול, יאסר חוג'יראת, אפרת רייטן מרום, ששון ששי גואטה, סימון דוידסון, יוסף עטאונה (מס' 152). << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. על סדר היום הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת ארז מלול וחברים בנושא עצירת התוכניות לעידוד תעסוקת ישראלים בענפי הבנייה והחקלאות המצויים במשבר.

ב-23 בנובמבר 2023 התקיימה ישיבה בוועדת העבודה והרווחה בנושא הסכם בדבר מתן עידוד והמשך תעסוקה במלחמת חרבות ברזל. הדיון נחלק לשני חלקים כאשר האחד הוא מענק תמריץ והשני הוא מענק עידוד. אנחנו לא מדברים עכשיו על מענק העידוד אלא על מענק התמריץ, מה שהיה אמור להביא עובדים חדשים לענפים בהם יש מחסור כתוצאת יציאת עובדים זרים בענפי הבניין והחקלאות עקב המלחמה, בריחה המונית של עובדים זרים ואיסור על עובדים פלסטינים להגיע לכאן. אנשי הבניין והחקלאות טענו שהם לא יכולים להשיג עובדים, ולזה רצו להצטרף גם אנשי התעשייה, והאוצר החליט לתת מענה בסך 3,000 שקלים לחודש עד ה-31 במרס 2024 אבל העוקץ היה שרק מי שנכנס לעבודה עד ה-31 בדצמבר, הוא יכול לקבל את המענק הזה. עברנו את התאריכים האלה והענפים האלה נשארו ללא עובדים.

עכשיו נוספו למתלוננים גם קבלני השיפוצים שטוענים טענה פשוטה ואמיתית והיא שאין להם עובדים. כמו שלקבלנים אין עובדים, גם לקבלני השיפוצים אין עובדים. טוענים שלא הכניסו את השיפוצניקים למרות שהפרשנות של ביטוח לאומי הייתה שהם כן כלולים.

בנוסף יש אלינו פנייה של עובדי הפלחה שגם הם טוענים שנשארו ללא עובדים והם מבקשים להאריך את המענקים לפחות לעוד שלושה חודשים.

אנחנו נקיים עכשיו את הדיון עם האוצר עם הביטוח הלאומי והגופים השונים כדי לשמוע כמה אנשים קיבלו את ההזדמנות לקבל עוד 3,000 שקלים בחודש כשהם באו לעבוד בפלחה, בחקלאות ובבניין והאם כדאי להמשיך ולעשות זאת שוב. אני שומע את שר הביטחון אומר שצריך להכניס עובדים פלסטינים כדי להביא להם פרנסה, אבל אם יש הרבה יהודים שרוצים פרנסה, עניי עירך קודמים. אם אין אנשים שרוצים לעבוד בזה, אני לא נכנס לעניין המדיני והסכנה הביטחונית כפי שראינו אתמול מה קרה ברעננה אלא יותר לנושא התעסוקה של הישראלים. 

רשות הדיבור למציעים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה לאדוני היושב-ראש על קיום הדיון המהיר בנושא חשוב זה. אני אחזור על הדברים שאמרתי בשבוע שעבר. כבודו בתקופת החירום, גם בשגרה אבל בתקופת החירום, עושה הרבה למען עם ישראל ואני רוצה לומר יישר כוח. כבודו עושה גם למען החטופים, גם למען המפונים, למען רווחתו של כל עם ישראל בתקופת משבר זו. יישר כוח. חשוב שעם ישראל ידע את זה.

אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה מבחינת ענף הבנייה וענף החקלאות. הבוקר קראתי בעיתון ש"מחצית מאתרי הבנייה סגורים וכוח העבודה שהובטח עוד לא הגיע". אתם מבינים את המשמעות ואיך זה משפיע על המשק הישראלי כאשר מחצית מאתרי הבנייה סגורים, ואיך זה משפיע על יוקר הדירות, על זה שאנשים שקנו דירות לא יכולים להיכנס אליהן. כמו שהיושב-ראש הזכיר הייתה החלטה על מענק תמרוץ לישראלים שעובדים בבנייה אבל ב-31 בדצמבר זה פסק ואני לא מבין למה זה לא ממשיך. אין עובדים זרים, עדיין לא מגיעים למרות שהעבירו החלטת ממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים ואת מספר המדינות מהן הם יגיעו. הייתי שותף גם לזה דרך ועדת הפנים. נלחמתי בעניין וחלק מהיושבים כאן ישבו אצלי בחדר כדי לראות איך להגיע להסכמה עם רשות ההגירה.

מאלץ קבלנים רבים להעסיק אנשים בלתי חוקיים חרף סיכון חיי אדם. ראינו את הפיגוע שאירע אתמול. מדובר כאן בסיכון חיי אדם. ראינו מה קרה אתמול בפיגוע ברעננה ואני שואל עד מתי? אני ציפיתי שיגדילו את גובה מענקי העידוד אבל אם לא מגדילים, לפחות להמשיך ולתת אותם ולהגדיל את הידיים העובדים. אדרבה, זה יעודד עובדים. אנחנו צריכים להיות עצמאים ולא להיות תלויים במדינה כזאת ולא באזרחים אחרים. 

אני יודע ששר העבודה עושה לילות כימים במשרדו. משרד העבודה הוא אחד המשרדים הכי יעילים בתקופת החירום הזאת - לא אני אומר את זה אלא התקשורת – בכל נושא העבודה, ביטוח לאומי, התיקים שמגיעים, נפגעי פעולות איבה אבל צריך גם את האוצר וגם את הביטוח הלאומי. זה הנושא הראשון שהיושב-ראש הזכיר.

הנושא השני שהתוודעתי אליו בתקופת המלחמה לא הכרתי אותו ולא ידעתי עליו אלא ואני שמח שהתוודעתי לכך שיש ענף גדול של התאחדות קבלני השיפוצים וגם כאן יש בעיה והיא יותר חמורה ואני אומר למה.

יש כ-2,500 קבלני שיפוצים מאושרים ויש עוד הרבה פיראטיים, כ-15,000 קבלני שיפוצים פיראטיים. לקבלני שיפוץ אין אישור להעסיק עובדים זרים. כל כוח העבודה של קבלני השיפוצים מתבסס על פלסטינים. עכשיו אין פלסטינים ולכן אין שיפוצים. אנשים לא מקבלים דירות, אין להם היכן לחיות, הקבלנים פושטים רגל. זה נזק כלכלי אדיר למדינה, כי הרי זה חוזר אלינו. צריך לשלם אבטלה, צריך לשלם פיצויים וזה במקום לקחת את הכסף הזה ולהוציא אותו על דברים שמקדמים למרות שזו לא הוצאה כי ברגע שעוזרים לקבלני השיפוצים, אנחנו מכניסים כסף למדינה. הם משלמים מיסים, אנשים עובדים ולא משלמים להם אבטלה.

זאת לא תורה גדולה, לא צריך להעביר חוק כדי להכניס את קבלני השיפוצים. חוק מענקי העידוד מדבר על בנייה. הפרשנות של המחלקות המשפטיות והמקצועיות הוא שזה זה רק לעובדי בנייה רטובה ולא עובדי שיפוצים או הרחבות. במחי יד אפשר להוסיף את השיפוצים. אני מוכן לקיים אצלי שולחן עגול עם משרד השיכון וביטוח לאומי כדי לעשות איזה מתווה או פיילוט לגבי קבלני השיפוצים ולראות שהוא מצליח. הרבה ישראלים מכל המגזרים – גם במגזר החרדי – מעדיפים לעבוד בשיפוץ מאשר באתרי בנייה ואתם מעודדים תעסוקה בכל מיני מגזרים שלא יוצאים לעבודה. אדרבה, יש כאן גם אג'נדה לקדם את הדברים.

אני שוב מודה ליושב-ראש. אנחנו רוצים תשובות ואם לא נקבל תשובות, יש חקיקה ויש עוד דרכים לעשות את זה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אחרי דבריו של חבר הכנסת ארז מלול, אין לי הרבה להוסיף. הנושא של ידיים עובדים – אם זה בענף השיפוצים או בענף החקלאות – הוא נושא מאוד בעייתי כי אין כוח עבודה. כמי שמכיר את שני התחומים, אין כוח עבודה וגם אין עובדים זרים. עד שנתנו מענה בסך 3,000 שקלים כדי לעודד עובדים ישראלים, שתהיה עבודה עברית, גם את זה הפסיקו. האמת היא שעד לפני זמן מה לא ידעתי שהפסיקו את המענק ולכן חתמתי על הבקשה לדיון מהיר. אני חושב שהדיון שמתקיים כאן הוא מאוד חשוב ואכן צריך לפתור את הבעיות.

אני במקרה מכיר את ענף השיפוצים כי אחי שיפוצניק ואני מבין את בעיות כוח האדם. הוא היה נשען על חברונים ופלסטינים שהיו עובדים אצלו אבל היום הוא סגר את העסק כי אין אנשים שיעבדו. היה צריך לעודד כי שיגיעו ידיים עובדות. בוויכוחים מול האוצר אני ייצגתי את החקלאים והייתי רב איתו כדי שיוסיפו לנו עובדים זרים. הם תמיד נתנו לנו ברקסים כדי לא לעודד. אמרנו שנתנו אבטלה מסוימת, שחבר'ה ישראלים לא רוצים לבוא ולעבוד, הלוואי שיבואו לעבוד וגם מוכנים לשלם להם.

אם יש מענק והתחלנו להניע מהלך, אני לא מבין למה זה פסק ואני סומך עליך אדוני היושב-ראש שתטפל בנושא.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

צר לי שמהאופוזיציה, תלושי המזון שנותנים גם לחרדים, באו לכאן וצעקו ועכשיו בנושא כזה שהוא רוחבי לכל עם ישראל, אני לא רואה כאן נציג אחד מהאופוזיציה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

האוצר כאן?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. האוצר כאן. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

היושב-ראש זוכר את הדיון הקודם. אם יהיה דיון על חרדים כולם יהיו כאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. אז כולם יהיו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

כי למה יש להם הרבה ילדים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב שלפלסטינים יש הרבה ילדים, אז כן אפשר לפרנס אותם.

אני רוצה לעבור לנתונים. ביטוח לאומי, אני רוצה לדעת כמה אנשים ניצלו את המענק.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

אנחנו פיתחנו את השירות הזה וכרגע - אני אתן לכם נתונים לגבי מענק התמרוץ – הגישו 773 עובדים, מתוכם 682 לענף החקלאות ו-91 עובדים הגישו לענף הבנייה. כמו שאמרנו בדיון הקודם, בענף הבנייה הכללנו גם את השיפוצים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן הכללתם אותם?

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

בוודאי. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה לא נכון.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

יש לי צילום של טופס תביעה באתר. מגישים את התביעה באתר ובפירוש אפשר לראות "שיפוצים, עבודות שיפוץ נרחבות במבנים קיימים, כל עבודה הקשורה לשינוי מבנים המקורי או תוספת בנייה". דרך אגב, כבר יש לנו עובדים שכן הגישו בקשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תאמרי שוב את המספרים כי אני רוצה לרשום.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

הגישו סך הכול 773 עובדים, מתוכם 682 לענף החקלאות והיתר, 91 עובדים, לענף הבנייה כאשר בענף הבנייה יש עובדים בשיפוצים. חד משמעית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את אומרת שהכרתם בשיפוצניקים.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

בוודאי. כתבנו באתר, גם בדברי ההסבר, גם בטופס התביעה וצילמתי את זה למי שירצה לראות. כאשר מגישים את הבקשה צריך לסמן האם אני בענף החקלאות או בענף הבנייה. כאשר אתה בוחר את ענף הבנייה, אתה יכול לבחור שיפוצים או בנייה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לדעתי את מדברת רק על הרחבות.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

 לא.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בשיפוצים יש הרחבות ויש גם שיפוץ פנימי. הנה, תוספות בנייה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חבר הכנסת מלול, אצלנו נהוג שאנחנו לא עושים סימפוזיונים. תרשום לך מה היא אומרת ותקבל את הזכות להגיב.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אם אפשר לשאול שאלה, אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שאלה, כן. לא ויכוחים.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

את אומרת שהגישו 773. כאשר בניתם את התוכנית, לכמה בקשות ציפיתם?

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

תמרוץ בענף החקלאות והבנייה, לא אנחנו עשינו.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

האוצר.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

יכול להיות האוצר.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

כמה בקשות חשבתם שיהיו?

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

רכזת תעסוקה, אגף תקציבים. המענקים האלה נעשו אחרי המלחמה כמענה לתופעה של יציאת העובדים ולכן הם גם יוחדו לחקלאות ולבניין. ראינו שיש תופעה של יציאה של עובדים זרים רבים, ענף התעשייה – כמו שציין יושב-ראש הוועדה – מאוד מאוד רצה להיכנס. ברמת המספרים, ההיקפים היו שונים לחלוטין בשני הענפים האלה והמענקים האלה היו מתוך רצון לתת מענה מאוד מאוד מהיר. כלומר, בשני הענפים האלה טענו שהם צריכים את הידיים העובדות עכשיו ולכן רצינו לעשות תוכנית מאוד מאוד מהירה שאכן כל גיוס שהיה מנובמבר אפשר את קבלת המענק. לא ידענו להעריך מכיוון שמעולם לא נעשתה תוכנית כזאת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה היא למה רק לשלושה חודשים. אם אנחנו סגרנו את זה עד ה-31 בדצמבר, באופן טבעי לא הספיקו להיכנס הרבה אנשים. אם היינו עושים את זה לחצי שנה, הייתה פרספקטיבה רחבה יותר.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

כמו שאני מכיר את האוצר אחרי הניסיון שיש לי איתו, הם די מחושבים ולא זורקים ככה ונראה מה יהיה. אם הם היקצו 50 מיליון, 20 מיליון שקלים, השאלה כמה הם היקצו. מתוך כל הכסף שהם חשבו להקצות לטובת העניין הזה, נראה לי שנשאר להם ואם נשאר כסף, למה להפסיק את התוכנית? אם נשאר כסף, בואו נמשיך את התוכנית ונמשיך לעודד את החבר'ה האלה שימשיכו לעבוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה שלך מצוינת. כמה הקצבתם לנושא הזה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

כמו שאמרתי, היו הרבה מאוד מענקי שניתנו במסגרת ביטוח לאומי והם ניתנו כסל כולל. הסוגייה כאן היא לא תקציבית. אני מבינה מה אתה אומר ואני אומרת בכנות שהאירוע כאן הוא לא תקציבי. יש כרגע נתונים לגבי בקשות והמספר מאוד מאוד נמוך, בטח ביחס למענקים אחרים שניתנים על ידי הביטוח הלאומי. 

עוד מילה על הרציונל של המענק. מי שהתחיל את העבודה שלו בנובמבר או בדצמבר, המענק ניתן למשך שלושה חודשים. כלומר, אדם שהתחיל לעבוד בנובמבר, מתוך הבנה ששם היה המשבר הגדול בענפי הבניין והחקלאות, וממשיך כרגע את עבודתו – זכאי למענק במשך שלושה חודשים. כאשר אנחנו אומרים שהמענקים הסתיימו, צריך לדייק. המענקים הסתיימו לאדם שהתחיל לעבוד בינואר. כלומר, אם הוא ממשיך את עבודתו בינואר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מאוד דייקנו ולא צריך לדייק את זה עוד פעם, אם התכוונת לכך שהיו אי-דיוקים. דיברנו על 31 בדצמבר ולא הרבה אנשים יכולים להיכנס לזה. הבקשה של החברים ושלנו היא להמשיך את זה לפחות עוד שלושה חודשים ואולי לשישה חודשים כדי שנוכל לבחון האם באמת זה טוב ומועיל.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אומרת שאנחנו לא פוסלים. אנחנו עדיין בוחנים את זה ואנחנו עדיין עוקבים אחרי הנתונים כי הם גם משתנים ברמה היומית. אני כן חושבת – לפחות ציפינו לראות בהתנהגות – שנובמבר-דצמבר, הם היו החודשים עם המספר הרב של עובדים שיצאו לחל"ת. זה בצד היצע העובדים. בצד הביקוש לעובדים, הביקוש היה החמור ביותר כי לאט לאט עובדים זרים כן מתחילים לחזור לישראל, שם נראה איזושהי מסה קריטית שלצערנו לא ראינו. ככל שאנחנו מתרחקים מהמועד הזה, הצפי שדווקא יהיו יותר עובדים שירצו להיכנס לעבודה, הוא צפי שאני לא מצליחה להבין את הרציונל שלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא הבנתי. למה את לא מצליחה? אני אסביר לך. ברגע שיש לו הזדמנות רק עד יום מסוים, עד שאדם חושב כבר עבר התאריך והוא לא בא. אם תתני לו חצי שנה, תראי הרבה יותר אנשים שבאים לעבודה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אנסה להסביר את עצמי. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא ניצלו והכסף נשאר בקופה. אתם לא מבזבזים כלום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היא אומרת שזה לא הכסף.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אמרתי בכנות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא הבנתי מה הרציונל לא להאריך. אדרבה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אנסה להסביר שוב ויכול להיות שאשכנע ויכול להיות שלא. שוק העבודה הישראלי הוא במצב מצוין. אנחנו עדיין על שלושה אחוזי אבטלה. בנובמבר-אוקטובר הייתה מגמה של הרבה מאוד עובדים שיצאו לחל"ת, באזור ה-100,000 בכל רגע נתון. התופעה הזאת הולכת ומצטמצמת. רק אתמול יצאו נתוני התעסוקה שמראים שאנשים האלה לאט לאט חוזרים לעבודתם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה המספרים?

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה. כ-100,000 דורשי עבודה שהיו רשומים בחל"ת בנובמבר-דצמבר, חזרו לעבודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה נשארו? 100,000 מתוך כמה?

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

אם אני לא טועה בסביבות 136,000.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת, רוב גדול של אלה שיצאו לחל"ת חזרו לעבודה.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

חד משמעית. זה לא קשור לענף הבנייה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אני אוהבת להתבסס על נתונים עת אנחנו מקבלים החלטות. אני חושבת שזה חשוב שגם אתם תכירו אותם.

בהינתן שמצב שוק העבודה הולך ומשתפר, יש פחות עובדים שכרגע הם ללא עבודה. אין סיבה להעריך שבן אדם שיש לו תעסוקה ילך וישנה התנהגות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה אחוז האבטלה היום? בלי קשר לאלה שיצאו לחל"ת.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

סך הכול כשלושה אחוזים. כ-171,000 באבטלה ו-52,000 בהבטחת הכנסה ועוד כמה עשרות אלפים בודדים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

צריך לקחת את העובדים מהמובטלים ולא מאלה שיצאו לחל"ת.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

חבר הכנסת, שלושה אחוזי אבטלה זה אחוז נמוך מאוד מאוד. 

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

אני אעזור לך. זה שיעור אבטלה יותר נמוך מכפי שהיה ב-2019, בתחילת הקורונה.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

כמו שאמרתי, שלושה אחוזי אבטלה זה מה שנראה חיכוכית. אנשים בסוף תמיד נמצאים במהלך של מעבר מעבודה לעבודה. זה שיעור אבטלה שהוא באמת מצוין ואני מאחלת למדינת ישראל – בטח בתקופה של מלחמה – שזה יהיה שיעור האבטלה שלה.

כאשר אנחנו מסתכלים על פוטנציאל כוח אדם רלוונטי, אנחנו מסתכלים על פוטנציאל שהוא או אנשים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה, כלומר, אנשים שאפילו לא מחפשים עבודה, וכאן האתגרים שלנו הם אחרים ואם יהיה צורך אני ארחיב, או אנשים שהם בחל"ת. זאת אומרת, כאשר אנחנו בנינו את המענק הזה, ההזדמנות לווין-וין שראינו הייתה שיש כאן מסה קריטית של אנשים שיצאו לחל"ת ויש כאן ענפים שבאמת איבדו בבת אחת המון כוח עבודה וראינו הזדמנות לעשות את המצ'ינג הזה בשוק העבודה. ככל שחולף הזמן, הפוטנציאל למצ'ינג כזה, הן מבחינת היצע העובדים והן מבחינת הביקוש לעובדים, חולף. 

עם זאת, אמרתי שאנחנו לא פוסלים אלא אנחנו בוחנים וגם אמרתי בכנות שזה לא עניין של כסף. יכול להיות שהכלי לא מהודק מספיק. יכול להיות שצריך לייצר את אותה הוצאה כספית באופן אחר שיהיה יותר אפקטיבי. את הדברים האלה אנחנו כרגע בוחנים כדי גם להבין את המספרים ואת הביקושים, גם להבין את הצורך המשקי וגם אם יש צורך לשנות את הכלי ולא סתם להמשיך לעשות משהו שאין לו ביקוש בעולם. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

התייחסות לענף השיפוצים.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

ענף השיפוצים הוא סוגייה של הגדרה. כמו שאמר הביטוח הלאומי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נדבר על זה כי זה סעיף חשוב. הביטוח הלאומי אומר שהכניסו את השיפוצניקים והשיפוצניקים אומרים שלא הכניסו אותם.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, הנושא של ידיים עובדות הוא נושא מאוד מאוד בעייתי. אני חבר כנסת חדש ואני בא לכאן מהעולם הזה. אני יכול לספר לכם שאני שילמתי למסגר שעתי הרבה יותר כסף ממה שאני משלם למהנדס, לבוס שלו. יש בעיה של ידיים עובדות בעבודה שהיא עבודה. חקלאות ושיפוצים, אלה עבודות מאוד מאוד קשות ואין עובדים שרוצים לעבוד בתחומים האלה. הוא עכשיו הגיש הצעת מחיר לבנות ממ"ד בסכום מסוים. פעם לעובד הוא שילם 200 או 300 שקלים ליום אבל היום העובד רוצה שישלמו לו 700 שקלים ו-800 שקלים ליום.

הדבר החכם - וכאן אני רוצה לשבח את האוצר שבאמת עשה דבר חכם – שהמענק הזה בגובה של 3,000 שקלים עזרו לבחור הזה להעסיק את העובד. הוא אומר שיש לו 3,000 שקלים מענק והמשכורת שלו היא עוד 8,000 שקלים, סתם אני זורק סכומים, כך שבסך הכול המשכורת היא 11,000 שקלים שזאת משכורת מכובדת ולכן הוא בא לעבוד. אתם צריכים להבין שיש בעיה מאוד מאוד גדולה כי אנשים לא באים לעבוד. אני מסתכל על האחיינים שלי, שולחים אותם ללמוד. נהג סמי טריילר, פעם היה משתכר 6,000 שקלים והיום המשכורת שלו היא 13,000 ו-14,000 שקלים נטו. התאילנדי בא אלי ואמר לי שהוא רוצה שאני לו כל יום שעה נוספת ואם אני לא נותן לו, יש מישהו אחר שנותן לו. זה קורה כי יש מחסור. זה סיפור אמיתי. זה עניין של היצע וביקוש. הוא יכול ללכת לעבוד אצל מישהו אחר ולקבל עוד שעה נוספת ואז אנחנו כמעסיקים משלמים הרבה כסף.

אם כן, הרעיון הוא רעיון טוב וזה דבר מאוד חכם שאני לא חושב שצריך לעשותו אותו רק בעת מלחמה. אנחנו צריכים לעודד אנשים לצאת לעבוד כי אלה עבודות קשות, עבודות ידיים ויכול להיות שנוכל לצמצם עוד קצת את האבטלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 נציגת האוצר דיברה מצד התעסוקה. אתם מדברים מצד המחסור בעובדים בענפים מסוימים. אלה שני נושאים. מבחינת תעסוקה בא שירות התעסוקה ואומר שהמצב בסדר, רוב העובדים שיצאו לחל"ת חזרו ופחות או יותר זה בסדר אבל אלה שבונים ואלה שיש להם חקלאות משוועים לידיים עובדות. לכן השאלה אם המענק הוא לצורך המקצועות, עבור המעסיקים.

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

יושב-ראש הוועדה, אני חושבת שאתה מאוד צודק בחלוקה בין היצע לביקוש אבל כן צריך להבין שהוא פרט פשוט. צריך להבין שאם המענק הזה יהיה בגובה של 10,000 שקלים בחודש, אם בסוף היצע העובדים הוא היצע מסוים, הסיכוי שעובדים ייכנסו למענק הזה הוא גם מסוים. לכן אלה שני נושאים שונים אבל הם מתחברים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חבר הכנסת גואטה אמר דבר נכון. אותו בן אדם שלא מוכן לעבוד עבודת כפיים בסכום של 8,000 שקלים, אם הוא יקבל עוד 3,000 שקלים – הוא כן יבוא לעבוד. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

כאן נכנסת הזווית של שוק העבודה ואני אסביר. אם הבן אדם הזה היום הולך לעבוד כפקיד בבנק ובגלל תנאים כלכליים או תמריצים כלכליים כאלה ואחרים הסטנו אותו לפעילות בבניין, ענף הבניין מרוצה וענף הבנקאית פחות מרוצה וברמת המקרו לא עשינו כלום. השאלה היא האם הצלחנו לקחת היום אנשים שהם מחוץ לשוק העבודה ואותם להכניס לעבודה בענפים בהם יש מחסור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם זה מרכיב. כן. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אני חייב לספר לך שזה הצליח. אני גר על הגבול, אני גר במושב גורן, ויש לנו במושב חוות גידול. בעקבות זה שהתאילנדים ברחו, בגלל מענק ה-3,000 שקלים, היו חבר'ה שבמקום להתפנות וללכת לכל מקום שהמדינה פינתה אותם, נשמע להם כלכלי להישאר שם. המעסיק במושב היה מוכן לשלם להם עוד כסף כי הוא היה חייב ידיים עובדות כי צריך לספק ביצים לעם ישראל שיהיה לילדים ולכולנו מה לאכול. ה-3,000 שקלים נלקחו אצלו בחשבון.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל הם לא היו זכאים. אם הם עבדו קודם באותה עבודה, הם לא היו זכאי למענק. השאלה אם תנאי הסף של המענק הזה לא יצרו חסמים ולא אפשרו לאנשים להיכנס.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

יושב-ראש הוועדה, אני אשמח להתייחס לשאלה שלך שהיא שאלה חשובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה של היועצת המשפטית מאוד חשובה. כאשר אנחנו רואים מספר כזה קטן של אנשים שנרשמו, צריך לדעת מה היו תנאי הסף להיכנס. אולי היו אנשים שביקשו ולא נתקבלו. 

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

יש בעיות אובייקטיביות נוספות שאי אפשר להתעלם מהן. אנחנו בשירות התעסוקה יחד עם משרד הכלכלה הובלנו את חמ"ל התעסוקה הלאומי במשך שלושה וחצי החודשים האחרונים. התרכזנו במתן מענה לענף החקלאות, התעשייה והבנייה. צריך לציין שהבעיות שקיימות בענף הבנייה הן ארוכות שנים ולא נולדו בשנים האחרונות. גם זאת עובדה שצריך להתייחס אליה בכל שלב נתון. חסרים בין 12,000 ל-15,000 ידיים עובדות לענף הבנייה וזה לא מהיום.

אני רוצה לציין שלצד אלפי התאמות שעשינו גם בחקלאות וגם בתעשייה, שם המענק מאוד עזר, כאשר הצפי שלנו היה להרבה יותר. אחד הדברים שהבנו את העניין הזה שנוכל לעשות הרבה יותר השמות זה שהמענק הוא תמריץ חשוב אבל הוא לא עומד בפני עצמו. גילינו שכאשר המענק לא בא בתוספת לשכר הרבה מעסיקים ניצלו את הסיטואציה והורידו את שכר העובדים. אם עובד בחקלאות היה מרוויח 8,000 שקלים, משכורתו ירדה ל-6,000 שקלים ועל זה קיבל את המענק בסך 3,000 שקלים. אני יכול לתת לך מאות דוגמאות משיחות עם מעסיקים בענף החקלאות. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אני לא מכיר דוגמאות כאלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל הרעיון שלנו הוא שהעובד יקבל את הכסף הזה. אם אתה אומר שהמעסיקים ניצלו את זה, אנחנו חיים בסדום ועמורה. 

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

אני שם את זה על השולחן ואין לי בעיה שיירשם בפרוטוקול. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

איך אתה יודע את זה.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

אני ראש אגף מעסיקים. אני מנהל את כל צד הביקוש.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אי אפשר לאכוף את זה?

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

 אני לא יכול לאכוף מפני שהמענק לא ניתן למעסיק אלא ניתן לדורש העבודה. לכן יש לי קושי אובייקטיבי לאכוף את זה. חבר הכנסת, הנקודה שהעלית היא נקודה חשובה. אילו לצד המענק הייתה ניתנת לאכוף את העניין הזה, אני חושב שזה היה עוזר.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אני לא מכיר דוגמאות כאלה. אם יש לך דוגמאות כאלה, שיבואו לשולחן כי אנשים צריכים לשלם על זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה אם זה חוקי.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

זה לא חוקי. אני אסביר לך למה קשה לי להאמין שזה חוקי. ברוב העבודות האלה האנשים משתכרים שכר מינימום ולכן מהיכן יכולים להוריד להם? זה לא חוקי. 

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

לא ציינתי, וחשוב לדייק, שהורידו ולא נתנו את שכר המינימום. אמרתי שבמקום שהיו משלמים 8,000 שקלים או 10,000 שקלים לתאילנדי, הורידו את רף השכר.


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לתאילנדי לא מגיע מענק.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

נכון. לפני שהם עזבו היו בארץ אלפי דורשי עבודה מתאילנד שאיישו את ענף החקלאות והיו משלמים להם אתה שכר הזה. ברגע שבאו לשלם את השכר לעובד ישראלי - - -

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

נראה לי שאתה טועה בנושא הזה של העובדים הזרים. התאילנדים, העובדים הזרים, מקבלים הרבה יותר כסף מכפי שמגיע להם. אתה אומר לי מה משלמים להם? אנחנו נותנים להם פרמיות כדי שיבואו לעבוד. קח את ענף הבנייה, בוא אני אושיב אותך עם תאגידים ותראה מה השכר שאמורים לשלם וכמה משלמים בפועל. אמרתי קודם, בא העובד ואומר שהוא רוצה שעה נוספת ומראש הוא סוגר איתי על עוד שעה. אם אתה מכיר את העובדים הזרים – ואני אחד שעבד עם העובדים הזרים – אין אופציה שעובד זר מוותר לך על שקל. כאשר פעם היו מביאים את העובד הזר, הייתי אומר לו בצוהריים ללכת ולפתוח את המים, הוא היה הולך לפתוח את המים. היום כשאני אומר לו ללכת לפתוח את המים במטע בצוהריים, הוא כבר מחייב אותי על כך בעוד שעה נוספת.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

אני לגמרי מסכים איתך. אם היינו נותנים את השכר שהעובדים הזרים מקבלים – זו הטענה השנייה שלי – לעובדים ישראלים, יכול להיות שלא היינו צריכים להיעזר במענק של ה-3,000 שקלים.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

נמצא כאן היושב-ראש ונמצאים כל הגופים. אני מוכן לצאת איתכם לפרויקט. ענף החקלאות ובכלל המעסיקים מוכנים לשלם יותר לידיים ישראליות, רק תביא אותם לעבוד. תביא אותם. אתה מתחנן אליהם. את הבן שלי החזרתי מאילת ושלושה שבועות היה במושב כדי לעבוד ויעזור במשק. אני אומר לך שאין ידיים. תביא לי ידיים מכל מקום שאתה רוצה. העובדים הזרים מקבלים הרבה מאוד כסף.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

בחודשיים האחרונים הפנינו לענף החקלאות למעלה מ-5,00 דורשי עבודה. רק מאות בודדים נקלטו כי יש כל כך הרבה בעיות אובייקטיביות שנוגעות גם לדברים אחרים. זמינות החקלאים נמוכה מאוד מפני שהם נמצאים במרבית הזמן, גם בעלי התפקידים הבכירים, באזורים שהם צריכים לעבד את האדמה ולכן אין יכולת. זה ענף שאין לו אנשי משאבי אנוש שיכולים לטפל בביקושים. מאות מעסיקים שהפנינו אליהם את דורשי העבודה אפילו לא חזרו אלינו לומר האם יצרו קשר עם דורש העבודה וזה בנוסף לבעיות האובייקטיביות האחרות שציינתי. בנוסף, הם ניצלו את עניין המתנדבים. יש לי עשרות, אם לא מאות, פניות.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

ניצלו? תעצור.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

חלילה. אני אחדד. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אתה יודע מה הבעיה עם החקלאים? 

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

אני אחדד. אני חייב לומר עובדות.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אנחנו הלכנו לקטוף. התנדבנו מהכנסת לקטוף.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

גם אני.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

היינו בדרום ונפלו טילים. הייתה אזעקה. אתה יודע מה הבעיה בחקלאות ואותה לא מספרים כולם? כאשר כיפת ברזל רוצה להגן מפני הטילים, היא באה על אזורים מיושבים. אם מדובר בשטחים פתוחים, היא מאפשרת לטיל ליפול. החקלאות נמצאת בשטחים הפתוחים. אני, דוד ביטן, שלום דנינו ועוד כמה חבר'ה היינו שם והטיל נפל במרחק 100 ומשהו מטרים מאיתנו. החקלאי נמצא ברמת סיכון וגם כיפת ברזל לא מגנה עליו. איה עובד רוצה לבוא לעבוד כאשר כיפת ברזל לא מגנה עליו? זה גם סיכון וזאת גם עבודה קשה, אתה חושב שאנחנו ניצלנו את המתנדבים? אני יכול להגיד לך שבמלחמה הזאת ראיתי שעם ישראל חי, המתנדבים באו ודאגנו להם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תן לחבר הכנסת גואטה לשפוך את כל מה שיש לו לומר.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

חבר הכנסת גואטה, עצרת אותי באמצע המשפט. רציתי להגיד שניצלנו את המתנדבים וטוב שכך. זה היה המשך המשפט. אני שמח מאוד שהיו גם אלפי מתנדבים שעזרו לענף החקלאות לפתור את הנושא של המחסור בכוח אדם. בסוף - אני חוזר לנתונים – המספרים מראים, גם בענפים האחרים, ואני חושב שגם נועה ציינה, שגם בצד ההיצע המספר מאוד מאוד הצטמצם עם חזרה של למעלה מ-100,000 עובדים שהיו בחל"ת, שהיו סוג של פוטנציאל להעסקה שבחלקה זמנית. 


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אין הכשרה בענפי הבנייה? בשיפוצים?

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

זה הדבר הבא שרציתי לומר. ענף הבנייה סובל ממחסור בידיים עובדות מקצועיות. אני לא מדבר על העבודות הרטובות של ברזלן וכולי. חסרים מנהלי עבודה, חסרים מפקחים ועוד הרבה. אני חושב שאם כן צריך לתת מענה לענף הבנייה, זה דווקא בצד הזה של ההכשרות ועידוד ההתמקצעות. אני באופן ספציפי שירות התעסוקה וכרגע אין לנו תקציב כמו בשנים קודמות, ויכול להיות שהוא בזרוע העבודה או במשרד הכלכלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. הנתון המזעזע ביותר שאמרת ושאני חושב שהמשפטנים שלנו יצטרכו להתמודד איתו הוא שהמענק שניתן, המעסיקים ניצלו את זה והורידו את הסכום הזה מהעובד. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

הוא לא הולך לעובד. זה חמור מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו חייבים להוציא צו או חוק שאומר שאסור לעשות את הדבר הזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

קבעו כאן שכר מינימלי לעובד בתוך ההסכם אבל זה שכר שהיה הרבה יותר נמוך משכר המינימום. כנראה הוא חושב ל-11 ימים ואני לא יודעת איך קבעו אותו. יכול להיות שזה יצר איזשהו תמריץ למעסיק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לומר לו שהוא הוסיף לו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נאפשר לאנשים שמייצגים את האנשים האלה והגיעו לכאן להתייחס. נתחיל עם קבלני השיפוצים. את החקלאים גואטה ייצג מאוד מאוד טוב. 

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

אני יושב-ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל. כבוד היושב-ראש, מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מרגישים שאנחנו בקריסה כלכלית. שהייתי בדרך לירושלים קיבלתי טלפון מקבלן שיפוצים שאמר שמחר יש לו חתונה של דודה שלו ואין לו 600 או 800 שקלים לתת לה מתנה ולכן הוא לא הולך. אנשים יושבים בבית בלי ידיים עובדות. אנחנו העסקנו 15,000 עובדים פלסטינים וביום אחד אפס. אין לנו עובדים בכלל. אנשים מגיעים לפשיטות רגל וצ'קים חוזרים. אנשים לא יודעים מה לעשות. המדינה הכריחה אותנו ועודדה אותנו להעסיק עובדים פלסטינים, נתנה לנו רישיון עבודה להעסיק עובדים פלסטינים, יצרנו קשר מאוד טוב עם העובדים שלנו וביום אחד אתה מוצא את עצמך בלי ידיים עובדות. יש לנו המון קבלני שיפוצים שאת השיפוץ אותו התחילו לפני 7 באוקטובר לא מצליחים לסיים. אני לא מדבר על עבודות חדשות. אנשים לא משפצים בעת מלחמה.

יש לנו תביעות מבעלי דירות ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאנחנו לא יודעים איך לפתור אותו. באנו למדינה, ביקשנו הכשרות של ישראלים. אמרו שלאוצר אין כסף. אנחנו מתחננים שמהיק ומהגורן ב יביאו לנו עובדים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

המענק הזה עזר לכם?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

 מה שאמרו כאן לגבי המענק, זה לא נכון ואני אסביר למה. הכוונה הייתה טובה. ברשימת עבודות מזכות רשום ענף השיפוצים אבל מה רשום אחר כך? כל עבודה הקשורה לשינוי המבנה מתוספת בנייה. קבלני שיפוצים, אסור לנו לגעת בקונסטרוקציה של המבנה. אסור לנו לעשות תוספת בנייה. כלומר, אנחנו לא בעבודות המזכות. מה שהם אמרו כאן זה נכון, זה רשום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משחק מילים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

משחק מילים. או שמישהו כאן עשה טעות סופר שעשה כאן משחק מילים כך שענף השיפוצים לא יהיה בעבודה מזכה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אסביר לך מה היה ההיגיון בתוספות הבנייה. לא כל מי שמחליף את האינסטלציה במטבח או באמבטיה יקבל תוספת של 3,000 שקלים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

אני אענה לך על זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הרעיון היה שצריך להיות איזשהו שיפוץ משמעותי.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

במדינת ישראל יש חוק שמעל 47,000 שקלים, קבלן שיפוצים חייב להיות רשום ברשם הקבלנים. אותו קבלן עובר 10 מבחנים, מביא תעודת יוקר למדינה ורק אז, אחרי שהוא עובר את המבחנים, הוא מקבל רישיון מהמדינה לעבוד בעבודות שיפוצים גדולות. בוא ניתן למי שעובד בעבודות שיפוצים גדולות והוא קבלן שיפוצים רשום ברשם הקבלנים את המענק הזה ואת התמריץ הזה. לא התכוונו לתת את המענה הזה לאדם שצובע את הדירה בשכר של 5,000 שקלים. מי שרשום ברשם הקבלנים, עבר מבחנים ויש לו תעודה מהמדינה והוא גם יכול להעסיק פלסטינים ועבדו אצלו פלסטינים והיום אין לו עובדים בכלל, בוא ניתן לו את התמריץ, ניתן לו את המענק הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך היית מגדיר את המענק הזה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מגדיר את המעסיק. אצל מי אתה עובד.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אנחנו קבלני השיפוצים עושים את הגמר לעבודות הבניין. אנחנו עושים את הגמר עבור קבלני הבניין. הם מקבלים את התמריצים ואנחנו שעושים להם את הגמר בתוך הדירות לא מקבלים את התמריצים. משהו כאן לא הגיוני. אנחנו מרגישים שאנחנו סוג ב' במדינה, אף אחד לא מתייחס, אף אחד לא שומע וגם אף אחד לא נותן לנו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אתה רואה שאנחנו מקיימים דיון.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

נכון. אני באמת רוצה להודות לחבר הכנסת מלול ששמע את זעקתנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לשם כך נתכנסנו כאן. אנחנו לא שורפים זמן. יש לך הגדרה, אולי משפטית?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

כן, יש לי הגדרה. קודם כל למחוק את הסוגריים שם נאמר שמדובר כאן על תוספות בנייה, שאסור לנו על פי חוק לעשות תוספות בנייה. שנית, לרשום קבלן שיפוצים שרשום ברשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

קבלן מאושר. רק מאושר.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

מאושר. כן. זה הפתרון שלנו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

פתרון קל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי הביטוח הלאומי יסביר למה התוספת הזאת האומר ש"כל עבודה הקשורה לשינוי במבנה המקורי, תוספת בנייה".

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

גם אם העבודה נמשכת יותר משישה שבועות, זה כבר לא שיפוץ. 

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

כפי שהסביר היושב-ראש אנחנו התכוונו לא לעבודות פרטיות אבל יש לנו פניות של קבלני שיפוצים. אנחנו לא בודקים האם הוא רשום או לא רשום. אנחנו לא בודקים את כל הדברים האלה. אנחנו אמרנו בפירוש שעבודות שיפוצים, האנשים בהחלט זכאים למענק. אנחנו רק התנינו את זה בכך שזאת לא עבודה פרטית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עבודה בהיקף מסוים? בסכום מסוים?

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

לא בדקנו היקף, לא בדקנו סכום. כל מי שפנה אלינו, בדקנו מה הוא רצה. אני אשמח מאוד אם יש כאן מקרים שאתם יודעים שאמרנו להם שהם לא זכאים, בבקשה, תעבירו אלינו.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

ההגדרה הזאת הרחיקה אנשים. ברגע שאנשים רואים את ההגדרה שמדובר בתוספות בנייה, הם לא מגישים את הבקשה לתמריץ כי הם רואים שהם לא נכנסים לגדר תוספות בנייה. הם עושים שיפוצים ולא מספקים תוספות בנייה. הם לא מקבלים את התמריץ והם לא מגישים בקשה לקבל אותו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אפשר לשנות את הטבלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ארז, אתה צריך למצוא נוסח אחר.

 << אורח >> רותי מור: << אורח >> 

את ההגדרה הזאת לקחנו מלוח ח' של עבודה מועדפת. 


 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >> 

זאת הבעיה. לא היה צריך לכתוב את ההגדרה הזאת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

צריך לשנות את ההגדרה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

ההגדרה הזאת לא נכונה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש הצעה לתיקון חוק?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

כן, אבל בינתיים אנחנו לא מקבלים את התמריץ. 

 << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> 

אני לוביסט ומייצג את התאחדות קבלני השיפוצים. אני רוצה להעיר בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שלא נהוג שלוביסטים מדברים.

 << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> 

אני כאן כבר שש שנים ומדבר בכל הוועדות. להחלטתך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מי אתה מייצג?

 << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> 

את התאחדות קבלני השיפוצים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם כאן. שידברו הם. למה אתם צריכים שהלוביסט דיבר?

 << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> 

	ברשותך, אני רוצה לדייק דבר אחד קטן כי דיברו כאן על תיקוני חקיקה. אני רוצה לומר שלא צריך תיקוני חקיקה. לוח ח' מגדיר עבודה מועדפת קובע "בבניין, כל עבודה באתר בנייה למעט עבודת פקידות". המשמעות היא, כמו שאתם מבינים, כל עבודה. הגיע ביטוח לאומי, עשה פרשנות ובפרשנות החריג כל מיני דברים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שיפוץ הוא לא אתר בנייה. 


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בעיר בית שאן העברתי חוק עזר. בנוסח החוק נאמר כל מקום בו יש שיפוץ, נקרא אתר בנייה. גם בתוך בית, זה נקרא אתר בנייה. ברגע שאתה מכניס כלים של בנייה, זה הופך את המקום לאתר בנייה. 


 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

יש נהלים של משרד העבודה. אני חושב שהכוונה הייתה מאוד מאוד טובה כי כתוב כאן שיפוצים אבל מישהו בא, אולי פקיד מסוים, סימן סוגריים וכתב עבודות תשתית ובנייה שזה לא קשור לענף השיפוצים ואת זה צריך למחוק. אם ימחקו את זה, עבודות השיפוצים בפנים ואנחנו בתוך ה-לופ.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ההסכם דיבר על מצד אחד "ביצוע כל עבודה באתר בנייה", ואחר כך הוא אומר, בהמשך, "והכול כמשמעותם בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא אומר שלוח ח' מאפשר לתת לשיפוצניקים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לוח ח' לא מפרט את העניין הזה.

 << אורח >> אריאל סופר: << אורח >> 

אני מבצע פיקוח באתרי בנייה ותשתיות. רציתי לומר משהו אבל קודם אני אענה לגברתי. אני בטוח שמדובר כאן בטעות סופר. יש נוהל של משרד העבודה, חזי שוורצמן כתב "עבודות בהן אין חובת דרישה למינוי מנהל עבודה בעבודת בנייה". זאת אומרת, מה שקרא בשפת העם טופס 155. הוא לא צריך לדווח שמדובר בעבודה שהיא עבודת בנייה או להגדיר עבורה מנהל עבודה. משמע שמדובר בעבודת שיפוץ בלבד. עבודות מהסוג הזה של תוספת בנייה, קלה ככל שתהיה, או שכוללת פעולות מסוימות, הופכת את השיפוץ לעבודת בנייה ואז זה כבר כמו שאמר חבר הכנסת, זו כבר עבודת בנייה ואתר בנייה. עבודות שיפוץ, אם למשל באזור המרכז יש עכשיו הצפה של ביוב ואתה צריך לטפל בדבר הזה – זה לא מוגדר לא כשיפוץ ולא כאתר בנייה אלא נופל באמצע. צריך להתייחס לזה. אני חושב שכדי לסגור את הפרשה הזאת צריך לתת הגדרה כללית ובזה נסיים את העניין. זה יקרב יותר אנשים שלא יחששו להתקרב.

כמו שאמרתי, אני מפקח על אתרי בנייה ונמצא ומסתובב בהרבה אתרי בנייה בכל הארץ וגם מכשיר נוהלי עבודה, עוזרי בטיחות, מהנדסים והנדסאים לאתר הבנייה. אני תומך בחזון שלכם שהוא חלק מציונות, להביא ידיים יהודיות לעבודת בנייה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ידיים ישראליות.

 << אורח >> אריאל סופר: << אורח >> 

ידיים ישראליות, יהודיות וכולי. אני לא יודע ולא רואה עד כמה זה הולך ומתקדם. אנחנו יודעים שבחברה שלנו אנחנו מגדלים את הילדים שלנו לעבוד בעבודות שנקרא להן – תסלחו לי – מכובדות מאשר פועל בניין, אבל כל עבודה מכבדת את בעליה. אני בן של אדם שהיה פועל בניין ולימים היה גם מנהל פרויקט וקבלן. אני מאוד מתחבר לדברים שאמר ערן. אני נמצא באתרי בנייה ענקיים, מפלצתיים. קחו פרויקטים גדולים מאוד של מגדלים בהם אין כרגע עובדים. אנשים משוועים, תולים בכם את יהבם ומשוועים לעזרתכם. אני חושב שאנחנו עדיין לא מביניים את גודל האירוע.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

החברה אחר כך תשלם על זה.

 << אורח >> אריאל סופר: << אורח >> 

בדיוק. כפי שאמר חבר הכנסת, החברה תשלם על זה. כרגע כולם יושבים ומלחכים לראות מה קורה עם עזה, מה קורה בעניינים החשובים של חיים ונפש עם הפלסטינים, צריך לקבל החלטות הרות גורל אבל יחד עם זאת בסופו של דבר המלחמה מדשדשת ואין תוצאות. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו לקראת חל"תים. יושבים צוותים מאוד גדולים, אנשים בעלי תפקידים עם רכבים ועם משכורות, והם פשוט לא עובדים. הם בדרך לצאת לחל"ת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

האתר לא עובד.

 << אורח >> אריאל סופר: << אורח >> 

האתר לא עובד. האנשים בדרך לצאת לחל"ת. יושב מהנדס במשך ימים שלמים במשך חודש ואולי עושה עבודה אחת. הוא מגדיל ראש, עושה פעולה פה ושם אבל הוא בדרך לחל"ת.

עבר המדדים על זוגות צעירים. אני רוצה לציין את העניין הזה ולנצל את הבמה הזאת. זה לא חל על פרויקטים שהם כבר בהתקיימות. המשמעות היא שיש הרבה מאוד זוגות – לדעתי מאות אלפי זוגות - שמחכים לדירה. תיאורטית כביכול המדד עולה והם משלמים את המדד בעת שהקבלן בכלל לא עובד. אני חושב שיש כאן אבסורד. אתם כהנהגה צריכים למצוא איזשהו פתרון, בין אם הוא יהיה באמצעו ת פלסטינים, בין אם באמצעות עובדים זרים, בין אם באמצעות ידיים ישראליות. פתרון חייב להיות כי המשק זועק אליו. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ב-זום נמצא עורך-דין יוסף פולסקי, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי. אתה יכול להגדיר לנו הגדרה שתאפשר לקבלני שיפוצים לקבל את המענק אם וכאשר זה יאושר, בלי שיחויבו לעשות תוספות בנייה?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> 

שלום לוועדה. לצערי אני נאלץ להיות ב-זום. נאמרו כאן כמה דברים ואני כן מבקש להעמיד דברים על דיוקם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני דיוקם תענה על מה ששאלתי. האם יש הגדרה שאפשר להגדיר קבלן שיפוצים מבלי שיהיה כתוב שהוא חייב לעשות תוספות בנייה?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> 

לא. אני לא חושב. אנחנו נצמדנו במענק הזה גם לצורך יעילות. שתי מנהלות האגף שיושבות בישיבת הוועדה נרתמו לעניין הזה מעבר לעבודה השוטפת שלהן. הן לא עושות זאת בשוטף. אנחנו נצמדנו למה שמקובל בעבודה מועדפת וגם של נותנים תמריצים לעבודה באתר בניין. הבהרנו כאן בוועדה שאנחנו נעבוד לפי ההגדרות המקובלות. חלק מהחברים נכחו בדיון המקורי בו אושר ההסכם, היה על זה דיון ממושך, והפנינו להגדרות כפי שאנחנו מפרשים אותן תמיד. הפנינו גם להגדרות שמופיעות באתר הביטוח הלאומי. להגיד שעשינו איזושהי פרשנות מתחכמת, אלה אמירות קצת קשות ולכן היה חשוב להתייחס. לגבי אתר בנייה היה אפשר לתת פרשנות הרבה יותר מצמצמת גם בעבודה המועדפת מכפי שאנחנו נותנים ואנחנו יחסית נתנו פרשנות מרחיבה. אם רוצים לתת מענקים מעבר לזה – אפשר, אבל לשם כך צריך לתקן את ההגדרות ולא בהסכם המקורי.

נקודה שנייה. בסופו של דבר לאתר הבנייה בכללותו, למיטב ידיעתי הוגשו בסך הכול כמה עשרות בקשות. זאת אומרת, לא ראינו הצפה של הבקשות בענפים האלה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, צריך להיצמד לנוהל עובדים זרים ולא לעבודה מועדפת כי גם בעבודה מועדפת אנחנו לא מקבלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חד משמעית נכון.

הגיע לכאן יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים חבר הכנסת אליהו רביבו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אדוניי היושב-ראש, תודה רבה לך על הערנות והרגישות שאתה מגלה לנושאים. תודה רבה ליוזמים את הדיון ולמקדמים. מתסכל אותי שגם כאן רק חברי הקואליציה מוצאים את עצמם עומדים לבד בחזית ומנסים לקדם הכרה בענף כל כך חשוב שמשפיע כמעט על כל בית במדינת ישראל. לתסכולי השיח בכלל לא אמור להיות סביב נושא התמריצים שכן שיפוצים הם חלק מענף הבנייה. קיימתי לא מעט דיונים בנושא, גם לאחרונה, בהם דרשתי ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד האוצר להכיר בענף השיפוצים כחלק בלתי נפרד מענף הבנייה גם אם אין להם את הסיווג המתאים.

באופן אבסורדי אני מגיע מדיון בוועדת הכספים בה אני משמש בכובע נוסף כמרכז הקואליציה בוועדה, והדיון שם עוסק במתווה הפיצויים. בזמן שאנחנו מחפשים היכן נגלה תקציבים תוך כדי צורך בתקציב מאוזן וממותן, ניתן היה להניע את המשק על ידי הכנסת עובדים זרים לענפים מרובים ובראשם קבלני השיפוצים שכן כאשר פלסטינים היו נכנסים ועובדים אצל קבלני השיפוצים, בפרק זמן מאוד מאוד קצר עובדים רבים הופכים להיות קבלנים בעצמם, מתחרים בשוק ושוברים את השוק כאשר לצד זה הם מסבים נזקים גדולים. 

לפיכך מהות הדיון שאדוני לגישתי צריך לכוון אליו היא לכיוון משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר שיסבירו אחת ולתמיד מה הסיבה העיקשת שלהם לא להכיר בתת ענף הבנייה שהם קבלני השיפוצים כמו קבלני פיגומים וכולי כזכאים לקבל מכסות לעובדים זרים.

אני אשמח שתסייע ממקומך המכובד והמשפיע לקדם פתרון לנושא זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. יכול להיות שחלק מהפתרון יהיה מה שאתה אמרת. מטרת הישיבה הזאת היא לעודד ישראלים לעבוד בעבודות האלה ולעזור. הרעיון שלך הוא הרעיון הטוב ביותר, להביא עובדים זרים מחוץ לארץ ואני מניח שאתה עושה את זה כל הזמן אבל אנחנו עכשיו עוסקים בנושא השיפוצים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני חייב להתוודות אדוני היושב-ראש שאכן הטוב ביותר היה שישראלים יעבדו. מכיוון שאין ידיים ישראליות עובדות ולצד התמרוצים כאשר הצורך הוא להחדיר את זה לבתי ספר טכנולוגיים כדי שיהיה חינוך למי שלא יודע ללמוד לימודים אקדמיים, כל עוד אין מענה כזה לידיים עובדות בתוך ישראל צריך לאפשר לקבלן שיפוצים שיכול להרשות לעצמו לשאת בנטל ולהעסיק עובדים זרים, שיוכל להעסיק אותם.

 << אורח >> אריאל סופר: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אסור להכניס לאתר בנייה אדם שהוא פחות מגיל 18. זו בעיה נוספת. אילו היה ניתן להכניס גם בני נוער, נניח בגיל 16 ומעלה שיעסקו בשיפוץ בלבד שלא כולל מנופים, פיגומים וקווי חשמל, אולי גם זה היה נותן איזשהו משהו נוסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 שמענו אבלה דעה שלנו בדרך כלל היא למנוע מנוער להיכנס לאתרי בנייה מוכנים.

 << אורח >> אריאל סופר: << אורח >> 

שיפוץ בלבד.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, המענק בנושא החקלאות, ה-3,000 שקלים, הוא ל-11 ימי עבודה. נכון? לפחות 11 ימים. מינימום. זה לא נכון שיהיה 11 ואני רוצה שיהיה תמריץ לחודש שלם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מינימום.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

לעובד אין מוטיבציה לבוא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא אומר דבר נכן. זה היה נכון לשעתו כי רצינו לאפשר גם לחודש הקודם ולכן נתנו 11 ימים. במענק שאנחנו מבקשים להאריך, אנחנו מדברים על חודש-חודש.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שיירשם שחברי הכנסת מבקשים להחמיר את הקריטריון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא להקשיח. להגיד שחודש הוא חודש. בכל אופן, לא צריך לדבר על מה שהיה אלא לדבר על העתיד.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

 << אורח >> ניר פרוימן: << אורח >> 

תודה רבה על הדיון החשוב. אני רוצה להתייחס מאוד בקצרה להיבטים של עבודה בחקלאות ואתחיל מהסיפה. אני חושב שמבחינתנו נכון ורלוונטי גם היום בעת מועד הדיון, בוודאי רטרואקטיבית לתחילת ינואר, להמשיך במענקי התמרוץ לעובדים בענף החקלאות. זה מהווה כלי אפקטיבי חשוב. כל ענפי החקלאות משוועים לידיים עובדות ועברו טלטלה גדולה מאוד בעקבות עזיבה של קרוב ל-10,000 עובדים זרים שעבדו בחקלאות. קרוב ל-5,000 שאט אט חוזרים עדיין רחוקים מלמלא את המכסה. צריך לזכור שמדובר בתמרוץ. התמרוץ, על כל ההיבטים שמוזכרים כאן, נותן מענה שגם הוא הוא לא מלא, הוא מאוד חשוב מצד אחד לעובדים ישראלים רלוונטיים שיוכלו להשתלב ולהיכנס לענף הזה ומצד שני לחקלאים. יש הרבה עבודות חקלאיות כאשר רק בינואר התחילו לקלוט עובדים בגלל שענף החקלאות הוא לא ענף רציף אלא ענף עונתי כאשר מדובר בגיזום ענבים, קטיף, חלק מהשתילות. המשתלות לא התחילו בנובמבר ובדצמבר ולכן חשוב לתת את התמריץ גם לאנשים שעובדים בינואר ובפברואר. תנאי הסף הם תנאים שבסך הכול היקשו על חלק מהאנשים אבל נתנו איזושהי זווית של אפשרות להיכנס לעבודה למישהו שלא עבד לפני כן.

אני חושב שנכון מאוד להמשיך בעיקר כאשר נציגת האוצר הצהירה שלא מדובר באירוע תקציבי. 600 אנשים שהגישו, זה רק על עבודה בחודש נובמבר. המספרים עוד יעלו ויגדלו. הם לא ימלאו את 20,000 העובדים החסרים אבל עדיין גם אם יהיו 1,000, 2,000 ו-3,000 עובדים ישראלים שייכנסו לענף הזה, צריך לזכור שמדובר בחקלאות והמדינה רוצה שהחקלאות תמשיך לספק את המזון הטרי והבריא לאזרחים בארץ. המתנדבים שהיו דבר מבורך ומאוד מאוד יפה ומרשים הולכים ומצטמצמים וצריך לתת את התמרוץ הזה כדי לתת לאנשים את האפשרות להיכנס לענף הוא מורכב. לא להאשים את העסיקים ואת החקלאים בעובדה שהם נהנו מהפתרונות הזמניים כי הם עברו אירוע מכונן וקשה מאוד איתו הם צריכים להתמודד עם עכשיו כדי להמשיך לנהל את המשקים שלהם.

אדוני, אני באמת חושב שנכון יהיה לקדם את המשך התמרוץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה. מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר, אסטרטגיה ומדיניות, משרד השיכון.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אנחנו ביחידה שלנו עוסקים גם בנושא של עובדים זרים. הנושא הזה של כוח עבודה זר שנדרש בעת הזאת הוא נכון והוא דחוף. אנחנו עובדים על זה ביתר שאת. חשוב לומר שנכון שעדיין לא ראינו נחיתה של מטוסים בפועל אבל אנחנו מאמינים שכן נראה בשבועות הקרובים. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה עם שיפוצים? האם אתם מוכנים להביא עובדים זרים לשיפוצים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

בוודאי שכן. לדעתי בנוהל שיצא זה גם אושר. העניין הוא, וכאן צריך לשים אותו על השולחן, שמודל העסקה נכון לעכשיו של עובדים זרים הוא יקר. לא סתם עד כה בשיפוצים נשענו על כוח עבודה פלסטיני, זה לא רק היווה חסר בירוקרטי אלא גם היה כאן עניין כספי. חייבים לשלם להם סכום מאוד גבוה של שעות עבודה בחודש.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זאת לא גזרת גורל. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

ברשותך חבר הכנסת, תן לי להשלים את האמירה שלי. שום דבר לא גזרת גורל. רצינו גם להוריד את מספר השעות בהחלטה שהייתה עכשיו אבל אני מסבירה איך הגענו עד הלום ואחר כך נסביר מה אנחנו עושים. השורה התחתונה היא שנכון לעכשיו זה לא היה המנגנון לעובדי שיפוצים. גם אם נצליח להוריד למשך שלושת החודשים הקרובים את כמות שעות העבודה של עובדים זרים שמעסיק מחויב לשלם להם לחודש, גם אז זה עדיין יהיה משהו שהוא במודל העסקה שונה משיפוצים. שיפוצים עובדים בתוך בתים בשעות מאוד ברורות כאשר בעל הבית לרוב בעבודה וחוזר לביתו לאחר מכן. אלה לא 10, 12 שעות רצוף באתר בנייה וזו בעיה אובייקטיבית.

חשוב לי לומר כמה דברים. אני לא רוצה שנהווה חסם לעובדים זרים בענף השיפוצים. אין לנו איזו מניעה שהדבר הזה יגיע ולדעתי בנוהל זה גם אפשרי, אבל למה בכל זאת אני חושבת שכן בענף השיפוצים שווה להשקיע בנושא הזה של כוח עבודה מקומי וזאת מכמה סיבות נוספות. זה לא סותר את עניין כוח העבודה הזר אלא זה בנוסף. אני חושבת שגם בגלל אופי ההעסקה, היחסים בין מנהל עבודה, בין שיפוצניק לבין העובדים שלו, זו מערכת יחסים שהיא יותר ישירה, יותר קשורה, זה יותר מתאים לכוח העבודה המקומי מאשר אתר בניין גדול, מסיבי, שיש בו בשגרה הרבה עובדים זרים וגם הרבה עובדים פלסטינים. זה מודל העסקה שהוא יותר מתאים לרמה המקומית. 

לכן הייתי חושבת ששיפוצים צריך להיות השחקן הראשון שעומד לנגד עינינו במודל העסקה מקומי ובתמרוץ. כבר דיברנו עם ביטוח לאומי על כך. דובר על כך שאם תוארך משך הפעילות, ניתן יהיה לדבר על הגדרה נוספת. עם אוריאל אצלכם דיברתי. דווקא הייתה פתיחות מחשבתית לחשוב ביחד על איך לנסח. הייתה דלת פתוחה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אין על ביטוח לאומי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

הייתה דלת פתוחה לדבר על הגדרה. אני אומר שלא צריך להיצמד לנוהל עובדים זרים או משהו מהסגנון הזה. ברשם הקבלנים יש הגדרה האומרת מה זה ענף שיפוצים, מספר 131, ואפשר לקחת אותה. לא צריך להיצמד לעבודה מועדפת. אני מבינה למה זה נעשה עד כה ואני מבינה למה זו השפה שבה ביטוח לאומי יודע לדבר עד עכשיו. אני אומרת שאפשר עם קבלני השיפוצים לחשוב על הגדרה אחרת שהיא על בסיס איך שרשם הקבלנים מגדיר עבודות שיפוצים ולנסח יחד עם הלשכות המשפטיות הגדרה מנוסחת ומקובלת שתאפשר להם לקבל את העובדים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני בעד ואני גם מוכן להיות חלק מזה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

אני רק אומר שאני מבינה את ההתלבטות שנועה הציגה כאן ברמת המקרו על אחוזי התעסוקה ודברים כאלה, אבל ענף הבנייה, מהזווית שלי כצרכן, הוא במצוקה וכל פעולה מבחינתנו היא חשובה והכרחית, בין אם זה לרוץ להביא עובדים זרים בכמויות ככל שניתן – מסלול פרטי, מסלול בילטרלי, מה שאפשר, איזה חסם שאפשר לפתוח – וכאן אני אומר שיש ועדה שמתכנסת ומסייעת לנו ועוזרת לנו בפתיחת חסמים. לפעמים מבחינתה אנחנו החסם וגם אנחנו עושים את חשבון הנפש שלנו. זה גם בזירה של הכשרות ואני יודעת שיש מסלולים עם משרד הכלכלה שעושים את הדברים האלה. משרד האוצר מאוד מעורב בזירה הזאת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

הכשרות לבנייה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

לבנייה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא לשיפוצים. תדגישי את זה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

יש גם לשיפוצים. עובד בניין כללי, יש הגדרה כזאת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

שירות התעסוקה אמר שאין.

 << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> 

לא אמרתי שאין. לנו אין. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 

הוא דיבר על תקציב ויש תקציב ייעודי שניתן למשרד הכלכלה, 20 מיליון שקלים לטובת ענף הבנייה להכשרות. זה לא סכום קטן. יש מיזם משותף שהמשרד שלנו רוצה לעשות - ולהבנתי התאחדות קבלני השיפוצים איכשהו מעורבת בדבר הזה – בהיבט של הכשרה והשמה בקצה של עובדים. חוץ מהדבר הזה אנחנו כמובן גם נשמח לראות את המענק המדובר ממשיך. מבחינתנו כמשרד מי שעובר ממקום עבודה א' לענף הבניין, אולי זה בעולמות התעסוקה פחות כדאי או מבחינתכם זה משחק סכום אפס, אבל מבחינתנו זה כן משמעותי, המעבר הזה כך שפתאום הענף יהיה יותר אטרקטיבי וייכנסו אליו עובדים מקומיים. נראה לי שגם ב-לונג רן זה לא חדש לי ולא מפתיע אותי שעובדים מקומיים לא רוצים לעבוד בענף הבניין ואני גם לא תולה תקוות שהמצב יתהפך וישתנה.

אני חושבת שענף הבנייה עוד יותר סובל ובהיבט הזה הוא עם תדמית יותר גרועה משל החקלאות. בחקלאות יש לפעמים איזה נרטיב ציוני שנתפסים אליו אצלנו. בניין הארץ, הזמנים קצת השתנו. לכן אני אומרת שכל דבר שיעזור לנו, בין השאר גם הפעולה הזאת היא חשובה.


 << אורח >> שבתאי ונטורה: << אורח >> 

אני רוצה לחדד משהו שאף אחד לא מודע לו. אני מהתאחדות קבלני השיפוצים. אני ממלא מקום של ערן. באתרי בנייה יש המון שיפוצים. בתי מלון, בתי ספר, חיפויים לבניין. אתרי בנייה, זה נראה כאילו אלה תוספות או נראה כאילו בונים אבל בתי מלון שלמים עושים שיפוצים, בתי ספר, חיפויים לבניינים הם שיפוצים והאתר נראה אתר בנייה.

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

 יש לי מכללה שיושבת בבאר-שבע עם שלוחות במרכז. אני רוצה לשתף אתכם בכמה מיזמים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה תחומי ההכשרה של המכללה?

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

בגדול בטיחות, תחבורה, בניין.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה בענף הבניין.

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

בענף הבניין אנחנו מכשירים שילדאים, מנהלי עבודה בבניין, ממוני בטיחות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

תמקדי אותנו בענף השיפוצים.

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

בנינו קורס שאושר על ידי התאחדות קבלני השיפוצים. אני רוצה לספר לכם שאנחנו מביאים עובדים ישראלים גם לענף הבניין, כי יש לי כמה שלוחות, ויש אנשים שאנחנו מביאים אותם מכל מיני ארגוני העסקה. יש אנשים שרוצים לעבוד ואנחנו מדייקים איתם עבודה קבועה עם קבלן.


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

ציונות אמיתית.

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

תודה. הקבלן גם רוצה את העובד לאורך זמן. כאשר אנחנו באים לארגוני העסקה ומדברים עם האנשים, אני רוצה לקלוט רק אנשים שרוצים לעבוד בעבודה קבועה, אם אנחנו מדברים על ענף הבניין והשיפוצים, בתחום הזה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אתם עוסקים גם בהשמה?

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

כן. אנחנו צריכים לעשות את הגשר והגשר הוא להביא אנשים שחושבים שהם לא שווים כלום, שהם לא יודעים ללמוד ובעצם להביא אותם להכשרה. ההכשרה חייבת להיות ממומנת. ההכשרות האלה מאוד יקרות כי בעיקרן הן הכשרות מעשיות. אתם יכולים לדמיין איך אפשר ללמד לבנות קיר גבס, להתקין אינסטלציה וכן הלאה. הכול הוא בהתנסות מעשית של התלמידים ולכן אלה גם הכשרות שצריכות תקציב.

בהכשרה הזאת, בגלל האנשים שמגיעים אלינו, נדרש מאיתנו גם להכשיר אותם למקצוע אבל גם להכשיר אותם להיות עובדים נאמנים למשל בענף השיפוצים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה בוגרים יצאו אחרי ההכשרה הזאת?

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

בקורס הזה של ענף השיפוצים, אנחנו עכשיו בתוך הקורס השני. כל החבר'ה של המחזור הראשון עובדים. מדובר ב-18 אנשים. יש לנו עכשיו עוד קורס אחד ובקרוב אנחנו נפתח את הקורס השלישי.

הדבר החשוב והעיקרי שצריך לומר אותו הוא שבכל הקשת שצריך להבין אותה, הדבר הראשון הוא להביא את האנשים ולדבר איתם נכון. הם צריכים כאן הכשרה שהיא ממומנת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם מקבלים מימון?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה גוף עסקי. זה גוף פרטי. מה העלות?

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

אם אנחנו מדברים על 18 אנשים, אנחנו מדברים על 15,000 שקלים. 15 כפול 18.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה משך הלימודים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

160 שעות.

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

לנו יש קורס בן 180 שעות. לדעתי הוא צריך להיות בכל מקרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נתתי לך שלוש דקות לספר על המפעל שלכם וזה מאוד חשוב אבל אני חייב לסכם ולסיים את הדיון.

 << אורח >> רויטל שבירו: << אורח >> 

המפעל שלי הוא לא הדבר החשוב. החשוב זה מה שאתם כאן תחליטו.

עוד שני דברים. הנושא של תהליך ההשמה. אני חושבת - ואני חושבת שכולם צריכים לחשוב כך לגבי הנושא של העובדים – שהעובדים חייבים להיות מושמים רק אצל קבלנים רשומים כי יש מלחמה במדינת ישראל מול קבלני הטנדר. רק קבלנים רשומים. צריך להיכנס ולבדוק מי הקבלן הרשום שמעסיק אותם.

אני חושבת שכל מי שעוסק בזה, צריך לתת את כל הקשת הזאת. עובדים ישראלים, זאת החוזקה של מדינת ישראל ואנחנו צריכים לתת לזה כסף, גם להכשרות גם לליווי וגם לתהליך ההשמה. המענקים האלה הם חלק מהעניין. אני מוכנה לעזור לכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. יישר כוח. ברשות חברי הכנסת, אני רוצה לסכם את הדיון. 

הוועדה מבקשת להמשיך את מתן מענק התמרוץ בחצי שנה נוספת ולאפשר לאנשים חדשים להיכנס. אולי לפרסם יותר כי אולי היה חסר כאן פרסום. אנחנו רוצים שתהיה אופציה – מצד משרד העבודה או משרד האוצר - להאריך את תוקף מתן המענק. אם תראו שזה מצליח, יוכלו להמשיך בזה, ואם תרצו זה יהיה באישור ועדת העבודה והרווחה.

אנחנו רוצים שהתקציב שהקצבתם ימומש. זאת אומרת תשתמשו בכסף שקיבלתם לצורך כך.

הוועדה רוצה לאפשר גם לתעשייה. הם לא באו בדיון לידי ביטוי אבל הם זועקים לידיים עובדות שיעבדו בעבודות קשות ואנחנו רוצים שזה יחול גם עליהם. זה במיוחד אמור לגבי החקלאות ולגבי הבניין.

הוועדה מבקשת ודורשת להגדיר את המושג שיפוצים כזכאים לקבל את התמריץ הזה ללא צורך להרחיב תוספות בנייה. 

הוועדה מבקשת לפתוח את הנושא של עובדים זרים, כפי שהציע יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים חבר הכנסת רביבו, גם לקבלני שיפוצים שיהיו זכאים להכניס עובדים זרים.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לדיון זה.


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני מבקש מהיושב-ראש שתהיה ישיבת מעקב כדי לראות את הביצוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מחכה להסכם. אתה רוצה להגדיר זמן?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> 

אנחנו בוחנים גם את הכלי. אני מאמינה שבעוד שבועיים נהיה יותר חכמים מבחינת הנתונים ואני מאמינה שלביטוח לאומי לא תהיה בעיה לשלוח אותם לוועדה, ומשם גם נוכל להתקדם.

 << אורח >> ניר פרוימן: << אורח >> 

בענף החקלאות אי אפשר לתת עוד חודש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תוך חודש אנחנו רוצים לראות את הצו. 

 << אורח >> ניר פרוימן: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, בחקלאות אי אפשר לחכות חודש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה אמור גם לגבי ענף החקלאות. אנחנו בעזרת השם נקיים דיון נוסף. אני מודיע שאנחנו כוועדה נהיה מוכנים בכל שעה שתביאו את הצו לאשר אותו כדי שנוכל לפתח את הרעיון הזה.

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:23. << סיום >>