פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 ועדת החינוך, התרבות והספורט 16/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 11:15 סדר-היום: << נושא >> מתווה הבגרויות נוכח המלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר מיכל מרים וולדיגר לימור סון הר מלך יוסף עטאונה חברי הכנסת: וליד אלהואשלה אימאן ח'טיב יאסין מאיר כהן משה סולומון מוזמנים: דויד גל – מנהל אגף בכיר בחינות, משרד החינוך ד"ר טלי יניב – יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך גיל מושקוביץ – מנכ"ל ארגון מנהיגים, ארגון מנהלי בתי-ספר אסנת אייל – מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי מירום שיף – יו״ר, הנהגת ההורים הארצית עינב דלח – חברת הנהלה ור״צ על-יסודי, הנהגת ההורים הארצית יאיר הראל – אגף אקדמי, מל"ג ארז בר און – מוביל התחום הפדגוגי ומלווה מוסדות, רשת נעם צביה גלית זאגא – מלווה מנהלים ובתי-ספר, רשת נעם צביה איתן קוט – מתאם הפעולות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: מאיה גונן – מתמחה מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. מתווה הבגרויות נוכח המלחמה << נושא >> << נושא >> מתווה הבגרויות נוכח המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא מתווה הבגרויות נוכח המלחמה. כפי שאמרתי בבוקר, אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחות הנופלים, מתפללים להחלמתם המהירה של הפצועים ולהחזרתם של כלל החטופים. אני חושב שנושא בחינות הבגרות הוא נושא מורכב, ודאי בפרק זמן כזה ובתקופה כזו. ישנן אוכלוסיות רבות ונושאים רבים יעלו. אני חושב שמה שאנחנו נצטרך להתמקד בו, מעבר למה שעלה בשבוע שעבר על ידי חברי הוועדה לגבי בחינות בזמן הרמדאן – גם זה נושא שצריך לראות מאיפה תוקפים אותו – ואם יש אפשרות, בצורה כזו או אחרת, להגיע להבנות בנושא של מי שמפונה או מתפנה וצריך לגשת לבגרויות, אם זה בכיתה י"א או י"ב. חלקם לא מגיעים לבית ספר מכל מיני סיבות, ביניהן סיבות של הסעות ועוד. צריך לראות איך בסוף אנחנו כן נותנים מענה לאותם ילדים. נקבל גם את המתווה, נדע קודם כול מהו, מי זכאי לו ואיך ניתן לגשת. אני חושב שאנחנו נמצאים כבר במתווה שלוש, אם אני לא טועה, נכון? << אורח >> דויד גל: << אורח >> יש מתווה ברור, כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אנחנו כבר נצלול לתוכו. אני מציע, דויד, שאתה תיתן לנו את המתווה הקיים ומי זכאי לו ונתחיל לדון בנושא. בבקשה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני ראש אגף בחינות במשרד החינוך, שמונה שנים בתפקיד הזה. לצערי, קורים הרבה דברים בשנים האחרונות. בקורונה אנחנו נכנסנו לכל מיני דברים שהיינו צריכים להתאים את עצמנו למה שקורה, והמלחמה הזאת. ב-7 באוקטובר משרד החינוך מייד הבין שזה אירוע בסדר גודל אחר ושונה לגמרי. בהנחיה של השר ושל המנכ"ל, קיבלנו מייד הוראה ממשרד החינוך להתחיל לעבוד על מתווים לטובת התלמידים. הנחו אותנו שני דברים ברמת המדיניות: הקלות מקסימליות, כי זה אירוע קיצון ולא היה לנו אירוע כזה. מעולם לא נתנו הקלות כמו שנתנו בשנה הזו לנוכח המקרה הזה. לצד זה, הרצון לשמור על מתח למידה, זאת אומרת, הרצון לחזור לשגרה ממקום של חוסן. כשאתה אומר לילד שאתה מוותר לו על דברים, יש חשש שתלמידים בכיתה י"ב, אם אין להם בגרויות, לא יגיעו למערכת החינוך, ולמעשה נאבד אותם. שלא לדבר על תלמידי י"א, שיהיה קשה מאוד להחזיר אותם שנה לאחר מכן. אני הייתי חלק מהוועדה המקצועית בתוך המשרד, וחשוב להבין ששר החינוך היה מעורב בצורה יוצאת דופן בתהליכים של הוועדה. בוועדה נקבעו במתווה בסופו של דבר שלושה מעגלים עיקריים, לפי סוג הפגיעות של כל מעגל. מבחינתנו יצאו דופן בתי הספר בעוטף עזה, שם מספר ההרוגים במעגל ראשון בכל בית ספר, של הורים, של תלמידים חטופים או של מורים – כבר בימים הראשונים של הלחימה, ב-8-7 באוקטובר, הסתברה לנו הקטסטרופה של שלושת בתי הספר. אותם החלטנו לשים בצד כי זה אירוע מסדר גודל אחר. בייעוץ משפטי הוחלט להגדיר שלושה מעגלים: המעגל הראשון הוא כל הארץ, כי בעיניים שלנו הפגיעה הזאת נגעה כמעט בכל בית במדינת ישראל – אנשים יצאו למילואים, משפחות נכנסו לחרדות. אני אתן דוגמה מבית ספר שאותו אני ניהלתי, בגימנסיה העברית בירושלים, כבר ב-7 באוקטובר היו חמישה הרוגים בוגרים שלנו. ב-7 באוקטובר. כביכול בית ספר שלא שייך לאירוע. לכן הבנו שאנחנו צריכים לתת הקלות משמעותיות לכלל הארץ, ועשינו מיקודים וחוקי מענה שונים בסדר גודל שלא היה מעולם, לפחות בתקופה שלי, אני יכול להעיד. הקלות משמעותיות, של לפעמים הורדה של כ-30% מהחומר, כך שזה יאפשר לכל בית ספר לבחור את החומר לפי ההתקדמות שלו. לא המשרד קובע לו, אלא כל אחד לפי החומר שלו. דבר שני, ניתנה הקלה של 15% נוספים בתוספת הזמן – למרות שהורדנו מהבחינה העלינו את הזמן. המעגל השני זה מעגל מס' 2. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, מי במעגל הראשון? זה אותו עוטף? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא, לא. עוטף עזה זה מעגל אחר לגמרי. המעגל הראשון זה כלל הארץ. המעגל השני זה מעגל של בתי ספר שהלמידה בהם השתבשה באופן משמעותי, בעיקר בגלל שהם היו כפופים להנחיות העורף, ובגלל שבמקרים מסוימים הצבא פשוט לקח את בית הספר, נכנס אליו ואמר, אני צריך להיאחז פה, וזה שיבש באופן משמעותי את הלמידה הרציפה בבית הספר. המעגל השלישי זה אותם יישובים שבהם הייתה לחימה פעילה, מחבלים נכנסו ליישובים האלה. ילדים הסתגרו ביישובים האלה שלושה-ארבעה ימים, ולאחר מכן גם התפנו. זאת אומרת, לא רק שלקחנו את הלחימה הפעילה, גם הגדלנו את המעגל, כי מייד הבנו שבצפון מתרחש אירוע משמעותי, והקדמנו תרופה למכה. אמרנו שאזור קו העימות בצפון, בכלל זה קריית שמונה, הם במעגל מס' 3, כי שם משתבשת הלמידה באופן דרמטי – ילדים יצאו מבתיהם. לגבי מעגל מס' 4, יש בו שלושה בתי ספר. הוא מעגל שלא פורסם ציבורית, כי אם פרסמנו הכול ברמה של יישובים, פה מדובר בשלושה בתי ספר נקודתיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דויד, לפני שאתה מגיע למעגל מס' 4, איפה נמצאת אשקלון? << אורח >> דויד גל: << אורח >> אשקלון במעגל מס' 3. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת, זה לא רק מאפס עד שבע. << אורח >> דויד גל: << אורח >> כן, ההגדרות המשפטיות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי הגדיר באמת? על בסיס מה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> על בסיס הגדרות משפטיות, שבהן קראנו את המציאות לנוכח הפגיעות של האזורים השונים בארץ. גם אם קריית שמונה באותה תקופה לא הייתה באזור, המשרד ראה את הנולד והבין שתלמידי קריית שמונה לא יוכלו לחזור כל-כך מהר לבתי הספר, ולכן הוחלט לקחת את קו העימות בצפון ולכלול אותו במעגל מס' 3. אגב, יש יישובים בצפון שלא התפנו, כמו חורפיש, כמו רג'ר, והם עדיין במעגל מס' 3 כי הם נמצאים כל הזמן בלחימה מעל הראש שלהם, בהפצצות. כולנו יודעים מה קורה מהתקשורת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המעגל הרביעי זה אותם בתי ספר שהיה להם אובדן. << אורח >> דויד גל: << אורח >> המעגל הרביעי זה אותם בתי ספר שמספר ההרוגים שלהם הוא לא סביר, הוא לא נתפס. זה חתיכת אירוע כשנהרג תלמיד בבית ספר, שלא לדבר על עשרות בבית ספר. אגב, אלו בתי ספר שלא יחזרו בשנה וכנראה בשנתיים הקרובות, כי הם באים מהיישובים כפר עזה ובארי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בונים אותם מחדש לדעתי. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בונים אותם, נכון, אבל זה ייקח זמן להחזיר אותם, ולכן הם היו מבחינתנו ב-level אחר בתוך האירוע הזה. מבחינת ההקלות אני רק רוצה להסביר - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, לא הבנתי מה ההבדל בין מס' 4 לבין מה שאמרת בהתחלה, שאת כל העוטף שמת בצד? << אורח >> דויד גל: << אורח >> מס' 4 זה העוטף, זו הקבוצה. זה אלו שבאים מבארי, מניר עוז, מכפר עזה וכדומה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המעגל השני, אתה יכול שוב להגיד איך הגדרתם אותו? << אורח >> דויד גל: << אורח >> המעגל השני זה בתי ספר שהלמידה בהם השתבשה באופן משמעותי עד ה-17 בדצמבר, אם זה מסיבות של פיקוד העורף, או שהצבא החליט פשוט להיאחז בבית ספר בגלל שהוא היה צריך את זה, וזה קרה בעיקר בצפון. מבחינת האחוזים, אני רוצה רגע לתת פרופורציות לוועדה – אנחנו מדברים על סדר גודל של 93%-94% שנמצאים במעגל מס' 1 ועוד 5%-6%. זה משתנה, כי בתי ספר מגישים ערעור, אנחנו דנים בהם ויש פה סירקולציה. בסופו של דבר, מדובר על 5% שנמצאים במעגלים מס' 2 ו-3. אני רוצה להגיד שבכל המתווה הזה שיתפנו את מועצת התלמידים, את ארגון ההורים הארצי, ואת ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות, כדי לראות שאנחנו מכוסים בכל העבודה. ברגע שקיבלנו את ברכת הדרך והבנו שנתנו משהו מדוד, שיהיה קביל בעתיד ושלא יהיו פה הפתעות, יצאנו לדרך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה נמצא המגזר הבדואי? << אורח >> דויד גל: << אורח >> המגזר הבדואי נמצא במעגל מס' 1. אלא אם כן, אני רוצה להבהיר עוד דבר אחד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על מנת שאני אבין. הוא נמצא בכללי? << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. אני רק אגיד עוד משפט אחד, ברשותך. כל תלמיד בארץ שמישהו מהמשפחה שלו ממעגל ראשון נהרג, הוא מבחינתנו עובר אוטומטית למעגל מס' 3. אני מדבר על אנשים שנפגעו כתוצאה מהפצצות, או אנשים שנהרגו כתוצאה מהלחימה, האחים שלהם, או מישהו מההורים שלו נחטפו ודברים כאלה, הוא נמצא במעגל מס' 3. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באיזה מעגל באר שבע? << אורח >> דויד גל: << אורח >> באר שבע במעגל מס' 1. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דויד, המתווה הזה פורסם כבר למנהלי בתי הספר? הם עודכנו? << אורח >> דויד גל: << אורח >> בוודאי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, רק נהרג או גם נפצע? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק רגע, חברים. דויד, לפני שאתה צולל לתוך מה אומר כל מעגל ומה הנתונים - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בין מס' 3 למס' 4, נפקא מינה. אני מניח שאחר כך נבין את זה יותר בפרוטרוט, אבל בסוף, אם אני מבין נכון, מעגל מס' 3 מדבר על מקומות שבהם הלחימה משפיעה עליהם, ומעגל מס' 4 מדבר על מי שפונה או נפגע באופן ישיר? << אורח >> דויד גל: << אורח >> מעגל מס' 4 זה מעגל שהפגיעה ספציפית ונקודתית בבתי הספר. מעגלים מס' ,2,1 ו-3 מדברים על יישובים ולא על בתי ספר. מעגל מס' 4 כולל בתי ספר שהתלמידים שמכילים אותם הם תלמידי העוטף שלא יוכלו לחזור לבתי הספר הללו, שמספר ההרוגים - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי דוגמה שנייה, מי במס' 3 ומי במס' 4? אשקלון במס' 3? << אורח >> דויד גל: << אורח >> במס' 3. מעגל מס' 4 זה אותם בתי ספר שמי שמזין אותם זה תלמידים מהעוטף, תלמידים שנהרגו להם - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בתי הספר עצמם - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא רק בתי הספר, זה גם הבן אדם עצמו. כי אם יש ילד בעוטף שהוא לא למד בשלושה האלה, אלא בבית ספר אחר, זה יחול עליו, כי אמרת שזה חל גם לפי מה שקרה באופן פרטי. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר, אם באשקלון יש בית ספר, תיאורטית –אני לא יודע אם זה קיים – שנפגע פיזית באופן ישיר ונהרס או נהרס חלקית, הוא עובר למס' 4? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא, לא. הייתי מורה לפני הרבה זמן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נופי הבשור, שער הנגב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תחדד את זה, דויד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לכם איזה מיפוי של הדבר הזה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> יש לנו. אני אגיד עוד פעם: יש שלושה בתי ספר נקודתיים בארץ – שקמה, שער הנגב ונופי הבשור. מי שמזין אותם, התלמידים שמגיעים אליהם, הם תלמידי העוטף, אותם תלמידים שהמלחמה התחילה בהם. עשו בהם שמות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי בנופי הבשור בשבוע שעבר, יש רק צבא. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. באותם בתי ספר הפגיעה היא לא מידתית ביחס לתלמידים שלומדים באשקלון. באותם בתי ספר הפגיעה של אנשים ממעגל ראשון אומרת שמורים נהרגו ותלמידים נחטפו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר, מס' 4 יהיה רק שלושת בתי הספר האלה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> או תלמידים שנהרג להם ספציפית מישהו מהמעגל הקרוב במשפחה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> דויד, אתה אומר שאת מס' 4 אנחנו מחריגים לגמרי – הוא כולל רק תלמידים שהיו בשלושת בתי הספר האלה, ולכן כל הדיון האחר לכאן או לכאן הוא בין מס' 3 ל-1. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וזה לא משנה אם הם חוו את האובדן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שיהיו בריאים, משרד החינוך. תבואו עם טבלה ברורה, צבעונית, שתראה זה מס' 4, זה מס' 3. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מאיר, הם פרסמו, הפעם הם בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דויד, שאלה, ואני מתחבר לדברים של חבר הכנסת מאיר כהן, האם היום כל בית ספר יודע לאיזה אזור הוא שייך? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם לא שמענו את המתווה עצמו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תכף הוא צולל. קודם כול אני רוצה לדעת שכל בית ספר יודע לאן הוא שייך. << אורח >> דויד גל: << אורח >> חד-משמעית, אני חותם על זה. אני אגיד גם יתרה מזה, כל בית ספר במערכות שלנו, במשרד, הוא פותח את מערכת הבגרויות ומופיע לו למעלה לאיזה מעגל הוא שייך. הוא לוחץ על כפתור והוא יודע גם מה ההקלות שלו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשוב מאוד, ההבהרה ברורה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לי שתי הערות קטנות, בהמשך לשאלה של חברי ואליד, לגבי הכפרים הלא מוכרים, במיוחד בנגב, שאין בהם מיגון. אתה ענית כשהוא שאל אותך שזה במעגל מס' 1. כפרים לא מוכרים, באר שבע ועומר זה אותו דבר מבחינתכם? אתם רואים אותם באותן עיניים? << אורח >> דויד גל: << אורח >> כן. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנראה שיש ניתוק מהמציאות, כי עד רגע זה אין שום מיגון בכל הכפרים הלא מוכרים. זה דבר אחד. הפוטנציאל הוכח במלחמה הזאת, ב-100 ימים, שהסיכוי להיפגע מטילים בקרב האוכלוסייה של הערבים הבדואים בנגב הוא הכי גבוה בארץ. זה לא נלקח בחשבון בחלוקה שלכם ובהתייחסות לאווירה ולמצב בכלל – עוד פעם הסתכלתם עליהם במקשה אחת. הדבר השני זה כל השינוי בזמני הבגרויות שיצר גם בעיה מבחינת חודש רמדאן, ודיברתי כבר לפני יותר מחודש על הנושא עם שירין ואני לא יודע איפה העניין עומד, הובטח שהוא יקבל התייחסות. גם חברי ואליד התייחס לעניין, וצריך קצת רגישות בעניינים האלה כשבאים לאוכלוסייה שלמה בארץ. לא רק בנגב, בכל מקום. צריך להתחשב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בנושא הרמדאן פתחתי את הישיבה ודויד כמובן יתייחס לזה. חברת הכנסת לימור, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם אני רציתי להתייחס לאזור שהוא כרגע אזור לחימה, וזה האזור של יהודה ושומרון. אני אומרת לכם, אני גרה שם. אולי אין חיילים בתוך בתי הספר, אבל יש שם ממש פגיעה ברמת הפניות ללמידה וברמת הסטרס שהתלמידים נמצאים בו. אני אומרת לכם, אנחנו על בסיס יומי – חיינו את הסטרס הזה לפני ואנחנו עכשיו חיים אותו פי כמה וכמה יותר, בגלל שבאמת היישובים האלה שנמצאים בסמוך לשכם, ג'נין, טול כרם, חברון, הפכו עכשיו להיות אזורי לחימה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל יש שיבושים מעשיים בתוך בתי הספר, חברת הכנסת לימור? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תקשיב, האזורים האלה כרגע זה אזורי לחימה. אני בוועדת חוץ וביטחון וזה אזורי לחימה. לכן אני חושבת שמשרד החינוך צריך לתת את הדעת על הדבר הזה, כי בסוף אני פוגשת את התלמידים, אני רואה את רמת הפניות שלהם, אני רואה את הסטרס ואת אי היכולת. הם נמצאים תחת איום תמידי, כל נסיעה למוסד הלימודים כרוכה בחרדה עמוקה, כי באמת בכל נסיעה יש אי-ודאות מאוד גדולה, במיוחד עכשיו בעת הזאת יש התגברות של הדבר הזה. אני ממש מבקשת, תנו דעתכם על האזור הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נקודה חשובה. הנושא הזה עלה אצלכם, דויד? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא. אני רוצה לומר בהגינות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יכולה לומר לך שבמהלך החודש וחצי האחרונים יש פעילות אינטנסיבית, לחימה אינטנסיבית, בתוך האזורים האלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה הובהר, לימור, נקודה חשובה. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אני רק רוצה להעיר משהו. אני יושבת-ראש המזכירות הפדגוגית. אני רוצה להעיר שצריך לזכור שני דברים בהנחות המוצא של הדיון הזה. ההנחה הראשונה היא שלא בטוח שהקלות מפליגות הן תמיד לטובת התלמידים, צריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם בעצמם אמרו לנו את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן לא צללתי לזה עדיין. אני חושב, זו דעתי האישית ויכול להיות שאני טועה, שאין לנו מקום להתערבות מהן ההטבות שיקבלו אותם תלמידים. אני חושב שזה שעשיתם את ההתאמה גם מול ור"ה זה חשוב מאוד. זה נעשה בקורונה, וחשוב שזה נעשה גם עכשיו. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אשמח להתייחסות, סליחה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> חברת הכנסת הר מלך, אפשר גם להגיש ערר. בית ספר שיש בו בעיה יכול להגיש ערר ספציפי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, אבל יש לה כמה הנחות נוספות. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אמרתי שיש שתי הנחות. ההנחה הראשונה היא שאנחנו רוצים לשים את התלמידים במקום שהם כן ילמדו, כן יתאמצו ושהם כן ישקיעו כדי לקיים את השגרה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה חלק מהחוסן שלהם. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> זה חלק מהחוסן שלהם ולכן זה חשוב. וגם מבחינת בתי הספר, ההקלות הן לכיוון של בגרויות פנימיות. יותר קשה להביא תלמידים ללמידה בבגרויות פנימיות מאשר בבגרויות חיצוניות, כי בבגרות חיצונית יש תאריך ועד התאריך הזה צריך להיבחן וכולם יודעים ונאספים לקראת זה. צריך לזכור, זה לא או הקלה או לא הקלה. יש פה משהו קצת יותר מורכב, שאנחנו צריכים לראות את התלמידים. לא רק מה הכי טוב להם לטובת הציון, אלא מה הכי טוב להם במקום שהם נמצאים בו מבחינה רגשית ומבחינת הכוחות שלהם. איך אנחנו עוזרים להם לאסוף כוחות ולסיים את השנה הזאת בכל אופן, בלמידה, בהנחה שזה מה שטוב להם. לא רק בגלל הלמידה, אלא גם טוב להם מבחינה חברתית-רגשית. זאת ההנחה הראשונה. ההנחה השנייה היא שאנחנו מבינים שאנחנו באירוע מתגלגל. וזה אומר שאנחנו מאוד קשובים ומאוד מסתכלים, גם מבחינת בתי הספר. אנחנו עדיין בשיח בבתי ספר. הייתי בשדרות ביום ראשון עם בתי הספר לדבר על המתווה הזה. אנחנו לא סגרנו והלכנו, אלא אנחנו מבינים שגם אם ישתנה המצב ואם יקרו דברים נוספים, יכול להיות שנצטרך עוד לעדכן. יש חוזר נוסף שייצא עכשיו, החוזר שאתם קיבלתם זה החוזר השני. הרגשנו שהשטח זקוק לתשובות, ולכן אנחנו לא יכולים לעכב אותם. אנחנו צריכים לתת להם משהו כדי להרגיע קצת את הלחץ. אנחנו מבינים שזו לא שנה רגילה, והחומר לא יהיה החומר הרגיל. ראשית כול, רצינו להוריד את רמת הלחץ ולכן פרסמנו את המתווים של המקצועות מהר מאוד. אחר כך הוצאנו חוזר שהשתנו הדברים – בתי ספר באזור צהוב, באזור ירוק, המלחמה התקדמה, השתנו הדברים ויצא חוזר נוסף בדצמבר. ברור לנו שדברים משתנים. בנוסף אנחנו מפעילים גם ועדה שבודקת מקומות שיש בהם מקרים ספציפיים עם בעיה, אנחנו קשובים לזה ואנחנו רואים מה צריך לעשות. לא הגיעו אלינו המון פניות. פעם בשבוע הוועדה מתכנסת, זה פניות ברמה שאנחנו יכולים לעמוד בה ולתת תשובה די מיידית. אם יש משהו ספציפי אנחנו יכולים לתת לו מענה גם בתוך המתווה הקיים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, גברתי. מה מבחינתכם דבר שמייד מצרף בתי ספר אחרים למעגלים האלה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לדוגמא, חבר הכנסת מאיר כהן, מספר המורים המגויסים עומד ברף כזה שאי אפשר לקיים למידה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לחזק את הדברים של חברת הכנסת סון הר מלך. הגיעו אלינו עדויות על יישובים שלמים שהבעלים והמורים היו במילואים. << אורח >> דויד גל: << אורח >> זו ההחלטה שלנו - - - בית ספר, שונה לו המעגל. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אנחנו בודקים את זה, זה לא אוטומטי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ברור, אנחנו לא רוצים שזה יהיה אוטומטי. אני העליתי את זה מהמקום שרוצה שפשוט ייתנו על זה את הדעת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, יש דינמיקה וצריך להתייחס אליה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להשמיע פה עוד קול לשניכם, ובעיני הוא לא סותר, הוא משלים. קודם כול, אני חושב שכהגדרה אנחנו צריכים לשאוף להעלות את הסטנדרטים, ולא להוריד אותם. כלומר, אם יש לנו בחירה בין לתת לבית ספר עוד תקציב גמיש כדי שהוא יעסיק ממלא מקום – הייתי בבית ספר אשל הנשיא השבוע, שם מנהלת הכפר הביאה שני פרופסורים מאוניברסיטת בן-גוריון, שבשגרה בחיים לא היו באים אליו, אבל המורה שלה לפיזיקה נהרג, והיא בעצם גייסה שניים. זה מצב שלא מורידים בו סטנדרטים. לעומת זאת, כשמורידים סטנדרט, נכון, אנחנו דאגנו לציונים של התלמידים, לא ללמידה שלהם ולא לתנאי הקבלה שלהם אחר כך. זה עולה כסף – צריך להשקיע יותר כדי לקבל את מה שקודם היה לנו. הדבר השני שאני רוצה בעניין הזה, ומקווה שיהיה לנו גם דיון בזמן הקרוב, הוא אושר אני חושב, הוא בנושא התלמידים הנושרים. ני חושב שהשנה אנחנו נזדקק להרבה מאוד מסלולים ייחודיים, אפילו אישיים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רואה מה מספרים הילדים שחזרו מהשבי. נכון, זה בודדים. אבל לימור נגעה בעוד קבוצות ויש לנו מעגלים. אני חושב שאנחנו נצטרך הרבה מאוד מסלולים, כולל כאלו שלא היו קיימים עכשיו, איך אנחנו בסוף נותנים לילדים האלה הזדמנות. היא לא תהיה שווה, אבל דומה לשל שאר הילדים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה שנקרא חליפה אישית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה עוד המון דוגמאות כאלה. הייתה לנו כבר התמודדות בעבר עם ילדים שבכיתה שלהם נהרג ילד בפיגוע, היו לנו כיתות שפשוט לא תפקדו. איך אתה בסוף נותן לילדים האלה הזדמנות, אפילו אחרי שמסיימים י"ב, כדי לתת להם התחלה לחיים? אני חושב שכאן הרצון צריך להיות מסלולים אישיים. ממש יהיה מין ליין של מסלולים אישיים מכל מיני סוגים. כמו שאנחנו יודעים לתת לילד פטור חריג ממתמטיקה בגלל דיסקלקולציה, נכון? אנחנו עושים את זה, אנחנו נותנים לו משהו אחר. צריך לחשוב על מסלולים אישיים לאור גודל הטרגדיה פה. ולא, סליחה על המילים, לא להזנות את מערכת החינוך ואת הסטנדרטים שלה, אלא לבנות מסלולים נוספים כדי לתת מענה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, אני העליתי שתי הערות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא יענה, זה רשום. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכל אחד התייחסו, אז אני מבקש התייחסות לסוגיות שהעליתי לדיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לך למה, כרגע מה שהוא עונה להם זה לא כן או לא ואיך. בסוגיה שלך אני כן מבקש. בשונה ממך, אני מבקש מענה – כן, לא ואיך אנחנו מטפלים בנושא הזה של הבגרויות ברמדאן. אם אתה רוצה שהוא ימרח אותך אני אתן לו למרוח אותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא למרוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה, אז אני לא רוצה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל זה לא כן ולא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לקבל תשובות כן, לא ואיך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בגרויות ברמדאן, אנחנו יודעים, זה קיים כבר עשרים שנה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאיר, אני אסביר את הסוגיה. בשעת שבירת הצום ברמדאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא יענה, יוסף, תאמין לי שהוא יענה. דויד, שנייה, לפני שאתה עונה לו, כי זו אותה סוגיה. ואליד, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא הגעתי לדיון הזה על מנת לדבר פוליטיקה. המטרה שלי ושל ידידי יוסף היא להקדים את הבחינות בארבעה שאלונים במתמטיקה, שאלון אחד באנגלית ושאלון אחד בהיסטוריה. זו הדרישה שלנו, כי הבחינות נקבעו ושובצו בשעות הערב בדיוק בשבירת הצום, ולכן הדרישה שלנו היא לגיטימית. אנחנו לא מבקשים להזיז את כל הבגרויות – רק את השאלונים שסמוכים לשעת האפטאר אנחנו מבקשים להקדים. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני אענה. קודם כול אני מתנצל, פשוט היה פה שיח. בואו נרגיע, אנחנו לא במלחמה. אחד, בחינות הבגרות תמיד היו בתקופת הרמדאן, לא יודע אם אתם יודעים את זה או ערים לזה. הייתה בחינה, השר דיבר איתי ביום שישי. ביום שישי. בשלוש שיחות העליתי את כל הצוות שלי לאוויר, אמרתי להם שבחינה אחת במתמטיקה, שאלון שהוא זניח אבל יש מה שנקרא אתיקה ואסתטיקה, מבחינת הנראות זה לא נראה טוב. גם אם ערבים לא ייבחנו זה לא נראה טוב. הזזנו אותו לעשר בבוקר, אוקיי? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שאלון אחד מתוך ארבעה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> שני שאלונים. הצום, למיטב הבנתי וידיעתי, מסתיים בשש. זאת אומרת, בשש פותחים את הצום. אנחנו מסיימים את הבחינות בשעה חמש אחרי הצוהריים כולל תוספות זמן, כולל הכול. זאת אומרת שיש מרחק מסוים מפתיחת הצום לבחינה האחרונה. יכול להיות שאני לא הייתי מספיק רגיש לקטע הזה של הבחינה הזאת, ולכן כשהשר דיבר איתי מייד שינינו את ההיבחנות. אני רוצה להגיד עוד דבר – צר לי שאני אומר את זה בצורה אולי קצת בוטה – זה לא יקרה. אנחנו לא יכולים להזיז בחינות עכשיו. המשמעות של כל הזזה כזו היא שאחרים לא ידעו על זה, יגיעו לבחינה, הדבר זז ואנחנו שיבשנו את כל הבחינות. התפקיד שלנו הוא לא לפגוע בציבור הערבי. אנחנו עובדים עם הציבור הערבי מצוין בלי לפגוע ברגשות שלו, ולעשות את הבחינות ברמה שיכולה לאפשר לו לפתוח את הצום בצורה מכובדת. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זאת אומרת ששני השאלונים שמסתיימים בשעה שבע, אתם מקדימים אותם. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ושני השאלונים שמסתיימים בשעה חמש אתם לא מקדימים. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אנחנו לא יכולים להקדים. אני לא יכול. אם הייתי יכול, כמו שהייתי יכול להזיז את החמש עד שבע, תאמין לי, בלי למצמץ הייתי עושה את זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש תוספת זמן גם בשאלונים שמסתיימים בחמש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תוספת זמן יש לכולם. << אורח >> דויד גל: << אורח >> מה שמפורסם זה כולל תוספת זמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה קורה ככה כל שנה, דויד? << אורח >> דויד גל: << אורח >> כל שנה, רק השנה זה הוקדם. כל שנה הוא מוקדם בעשרה ימים. מאז ומתמיד שאלו אותי, גם השר שאל אותי, והבהרתי לו שזה קורה ברמדאן. יש פה מנהלי בית ספר לשעבר שיודעים את זה, מאיר כהן יודע, תמיד היה ברמדאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, תודה רבה. מירום שיף, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מאיר, ברמדאן כן, אבל לא בשעת האפטאר. אני מסכים איתך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שעת שבירת הצום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין משהו, אתה מדבר על זה שיש מבחן שהוא בשעת שבירת הצום? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, על זה פניתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, אבל אני מבין עכשיו שהזיזו את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ברור, יצטרכו להזיז את זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה היא אם זה קורה כל שנה על שבירת הצום. << אורח >> דויד גל: << אורח >> תלוי מתי הרמדאן, הרמדאן זז. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה קרה גם לפני שבע שנים, שהוא לא זז? כלומר זה קורה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא, אנחנו אמורים לא לעשות את זה על שבירת הצום. יש פה בחינה קטנה שנבחנים בה 500 תלמידים, וראיתי שזה לא יעשה שינוי משמעותי. זה הפריע למגזר הערבי ומבחינתי ברגע שזה הגיע אליי זה שונה ותוקן. ביום שישי דיברנו עם השר וביום ראשון האחרון יצאה הודעה לכל השטח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה, דויד גל. מירום, בבקשה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני יו"ר הנהגת ההורים. אני רוצה לדבר על התהליך ועל עוד שתי נקודות בתוך הסיפור הזה. אני חושב שהיה פה תהליך מצוין. אנחנו היינו בדו-שיח עם משרד החינוך לאורך כל הדרך. אנחנו מקיימים ישיבות עם דויד, עוברים גם על הנושאים הספציפיים של שלושת בתי הספר שבמעגל הרביעי וגם על כל מדינת ישראל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש גם בתי ספר בדפנה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אתה מתכוון למעגל מס' 3. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח שבדפנה זה צריך להיות מעגל מס' 3, הוא סגור. זה נראה לי מוזר, כי מה שדפנה עוברים, בהר וגיא, הוא סגור. << אורח >> דויד גל: << אורח >> מאיר, יש לי חדשות בשבילך. הר וגיא, אלה שהתפנו, לומדים בחצור הגלילית. מנהלת בית הספר שכרה מקום בחצור הגלילית. רווית מנהלת בית הספר בקשר רציף. אנחנו בקשר עם השטח, אנחנו מדברים איתם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם עושים עבודה נהדרת, ומגיעה גם מילה טובה על מה שאתם עושים. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אנחנו משתדלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זיהיתם נכון, ניתחתם נכון, אתם עובדים נכון. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> יש פה תהליך נכון וטוב. אנחנו לא היינו שותפים לכל צמצום של פרק זה או אחר באיזשהו מקצוע, כי זה באמת לא תפקידנו, אבל כן היינו שותפים לכל העקרונות. דויד לא ציין את כל ההבדלים בין המעגלים, אבל כן את כל העקרונות, ובסך הכול יש פה תהליך טוב. יותר מזה, יש גם כל הזמן הסתכלות מה קורה, איזה שינויים קורים ולאן אנחנו מובילים את הדברים האלה, וזה מאוד חשוב. אפשר גם לערער על ההחלטות אם יש משהו ספציפי שלא יודעים אותו. יש שתי נקודות שצריכים לשים אליהן לב, עוד לא הגענו לשם וצריך לתת פתרון. העלינו, היה כבר דיון אחד לפחות בנקודה אחת ותכף אני אגיד אותה. חלק מהמפונים שפתחו להם בתי ספר במקומות אחרים לא לומדים כולם באותו מקום, ואז לא כל תלמידי י"א וי"ב מזוהים ויודעים להגיע לאותם בתי ספר, ומשרד החינוך עוד לא נתן להם פתרון של הסעה. זו לא בעיה בבגרות, זו בעיה בהגעה. צריך לפתור את זה ולתת לאותם ילדים הסעות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה קורה עם התלמידים האלה עכשיו? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> התלמידים האלה חלקם לא לומדים עם החברים שלהם. צריכים להבין שבמעגל מס' 4 שאנחנו מדברים עליו יש תלמידים שהמהות היא לא הבגרות, לכן נתנו להם בגרויות פנימיות. המהות אצלם היא רגשית ונפשית, שיתגברו על כל הטראומות שלהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עזוב, אני לא מדבר על מעגל מס' 4. מעגל מס' 3, הוא מפונה או התפנה ואין לו הסעה להגיע לבית הספר. מה אני אומר לו? תעשה בגרות בשנה הבאה? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> הוא מתגלגל לבית ספר באזור המגורים שלו, ולא תמיד בית הספר הזה מתאים לתלמיד הזה, כי הוא למד ורסיה כזאת ולבית הספר לא תמיד יש את הוורסיה הזו. את זה צריך לפתור, ויותר מזה, לא כל התלמידים - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה עומד לפתור רק את בעיית ההסעות. רציתי לשאול את זה לגבי חבר'ה שלומדים בהר וגיא ובחצור, או בנופי הבשור ואחרי זה נמצאים ברמת נגב או באשל הנשיא. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> חייבים את ההסעות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, זה לא רק הסעות, זה לאתר אותם. אתה אומר שאי-אפשר לאתר אותם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש כבר הסעות, אני אומר לך שיש הסעות. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא, לא נותנים להם הסעות. מאיר, אם אני אמרתי שלא נותנים אני יודע מה אני אומר. שתיים, אני עכשיו הולך למעגל מס' 1. ניתנו בו הקלות מאוד יפות לכלל מדינת ישראל. אבל מדינת ישראל לא שווה. אזור גוש דן דרומה – ראשון לציון, רחובות, נס ציונה, תל אביב בחלקה – הם היו צהובים תקופה מאוד ארוכה, הרבה מעבר לאזור נתניה, חוף השרון, חיפה ואזורים אחרים במדינה. כולם ממעגל מס' 1. יש פה חוסר שוויון והגינות לאותם תלמידים, וגם להם צריך לתת פתרון - או לשים אותם במעגל מס' 2, שההבדלים בינו לבין מעגל מס' 1 לא עצומים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הרמזור משפיע על המעגלים האלה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא. בתוך מעגל מס' 1, שהוא הכי גדול, יש כמה צבעים. אמורים להיות. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> תבינו מה היה במעגל מס' 1. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל האם בתוך אותם 94% - - - << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא. אם גמרנו את חופשת חנוכה, הגענו ל-17 בחודש, הזיזו את בית הספר למעגל מס' 2, אבל זה לא רוב מדינת ישראל. יש אזורים שלמים –עזבו רגע בית ספר. מדינת ישראל – ארבעה ימים לפני חנוכה עברו מצהובים לירוקים. עד אותו יום הם למדו יום כן יום לא, יום בזום. זו לא למידה לבגרות כמו שלמד מי שלמד בכיתה בחיפה, שהוא ירוק כבר לא יודע כמה זמן לפני זה. לכן נוצר פה חוסר שוויון כלפיהם. זה לא שאין שם שום למידה, בגרות זה משהו שצריך להיות מאוזן. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> חברים, אנחנו הולכים לטבוע במעגלים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, אתה לא יכול לרדת לכל-כך הרבה. בסופו של דבר, אם חילקתם לשלושה מעגלים, או ארבעה, אתה לא יכול לרדת פר בן אדם. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> זה לא פר בן אדם, זו עיר כמו ראשון לציון. חבר'ה, אנחנו לא מדברים עכשיו על ארבעה ילדים. בעיר כמו תל אביב, עיר כמו רחובות, הם צריכים להיות מטופלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם במעגל ראשון מקבלים את המענה ולא מקבלים את מה שיש במעגל השני? בואו ניתן לדויד לצלול לתוך כל מתווה, לפי המעגל, לפי הצבע – איך שתגדירו את זה, 1, 2, 3, 4 – מה מקבלים, ואז אנחנו נראה באמת איפה השינויים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר, הערה אחת לפני הסקירה. אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת טור פז קודם לכן ואני רוצה להגיד שתי נקודות. סביב המתווה והמעגלים, באמת אתם עושים עבודה מדהימה, אין לי צל של ספק בעבודה. סיירנו בבתי ספר ואצל המפונים, וזה באמת מדהים. כמה גמישות וכמה היענות יש למשרד החינוך בסיפור הזה. מעבר לזה, בסוף אנחנו מבינים שהגמישות היא שם המשחק, בדיוק כמו שאתם עושים את המתווים האלה. אני רואה הרבה פעמים שיש הבדל בין בית ספר לבית ספר, ויש הבדל בין מקום למקום. לא בגלל התלמידים, אלא איזה אמצעים יש לבית הספר. אמצעים זה משאבים פיזיים או משאבים רוחניים כאלה ואחרים. צריך לראות איך אנחנו מאפשרים גמישות יתר לאותם מנהלים, שאנחנו סומכים עליהם ושבידיהם אנחנו מפקידים את התלמידים האלה. איך אנחנו מאפשרים גמישות יתר בשני הערוצים – ערוץ אחד הוא ערוץ ההשלמה, דיברנו על זה אז, של פינוי תקנים. יש תקן של מורה שהוא במילואים או שהוא מפונה וכן הלאה, והוא לא יכול לבוא. איך אני יכול לתת לו גמישות בפינוי התקן, כדי שהוא ישלים את זה? נותן לו את האחריות והוא ימצא את זה, אני לא אומר, לך תמצא, אבל אם יש לו יכולת למצוא גמלאי או אדם אחר כדי שיוכל להשלים ולייצר רציפות לימודית, זה דבר שכדאי לשים לב אליו. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, אנחנו מבינים שבכל המעגלים שדיברנו עליהם, בסוף באותו מעגל, באותו יישוב, ובאותו מקום, הפגיעה משפיעה בכמה רמות שונות. אנחנו מבינים שבאוכלוסיות שהעורף המשפחתי הוא נמוך יותר, פחות חזק, ההשפעה רחבה יותר – כגודל הפגיעה גודל הפער שייווצר. השאלה שלי היא האם יש התייחסות גם לנושא הזה. גם ביחס לבגרויות, אבל גם ביחס ליכולת שלי לייצר לו איזושהי רציפות לימודית. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אני אתייחס לעניין של הרציפות הלימודית, וגם בקשר למה שאמר חבר הכנסת טור פז. העניין הוא לא רק מתווה הבגרויות, אלא צריך גם להסתכל על הלמידה, וחלק מהתפקיד שלנו היה ליצור פתרונות למידה שלא היו עד עכשיו במערכת לטובת בתי הספר האלה, כדי לא ליצור מצב שפשוט אי-אפשר ובתי הספר מרימים ידיים. לתת להם פתרונות שונים, ואנחנו נותנים להם פתרונות שונים. זה תלוי ברצון שלהם לקבל את הפתרונות האלה, אנחנו לא מחייבים אף אחד, אבל אנחנו כן מציעים להם. דבר ראשון שאנחנו מציעים להם, יש לנו מתחילת המלחמה כיתה דיגיטלית. אלו מורים לא מגויסים, שנמצאים, למשל, במרכז הארץ.והם לוקחים כיתה באשקלון, או כיתה באשדוד או בצפת, במקומות שבהם אין מורה, והם מלמדים את התלמידים מרחוק. בכיתה עצמה יש מורה פיזי שלא חייב להיות דווקא המורה של המקצוע, והוא זה שמכנס תלמידים, מכניס אותם לתוך הכיתה. בית הספר לוקח את האחריות על עצם קיומו של תהליך הלמידה. אבל מקצועית, מכיוון שחסרים מורים בהרבה מאוד מקצועות, יש מורה מומחה לתחום, והוא מלמד אותם מרחוק. מה שמאוד עוזר לנו זה שבחטיבה העליונה יש לנו קורסים דיגיטליים מוכנים בכל המקצועות. לא מהמלחמה אלא הכנו אותם עוד קודם. זה מאוד מקל, בגלל שללמידה בזום יש המון בעיות, אבל הלמידה של קורסים דיגיטליים היא למידה שאנחנו יודעים שהיא מאוד יעילה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם ארגון מנהיגים, שישבתי איתם, אומר לי שאני כמנהל יודע לשים מורה מקצועי בכיתה, הוא גם ירוויח את הלמידה וגם יחזיק מקצועית את התלמידים. למה אנחנו לא יכולים לאפשר את הגמישות הזאת לאותו מנהל? כלומר, מבחינת פניות תקן או יצירת משאבים נוספים. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> חברים, קורה פה פשוט תהליך מאוד מוזר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה שאתה אומר עכשיו לא קשור למתווה, חבר הכנסת סולומון. בסוף אני קובע פה את סדרי הדיון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני די שמח. זו אחת הפעמים הבודדות שהמשרד מציג פתרון שהוא טוב. אני מצטער, אני חסיד של המשרד, אבל מאז פרוץ המלחמה היו כמה דברים שהיה אפשר לעשות הרבה יותר מהר. כל מחוללי השינוי האלה וכל הגורמים האלה שאתם עשיתם למורים ולמנהלים –אני לא שומע אם אפשר להציג לנו איך אתם מדברים עם המורים האלה שנמצאים באותם בתי ספר. גם הם עברו ועוברים חוויות מאוד קשות, ואני יכול להביא המון תוכניות. למשל, המורים, בנופי הבשור או המורים בשער הנגב, שם פגשתי אותם ואני יודע באיזו מצוקה גדולה הם. לא מקבלים מכם סעד בצורה כזו או אחרת – גמישות מסוימת, תקציבים אחרים, טיפול, חונך שמצטרף אליהם – ואז כל מה שעשינו יורד לטמיון. אני, אגב, חסיד גדול של לשמור על שגרה, זה הדבר החשוב ביותר. לא הציונים שלהם באוניברסיטה, אלא החוסן, זה השגרה. ולפרוס לעוד ועוד מקומות. אני מטייל כמה חודשים גם ברחובות, הנכדים שלי גרים שם, ומתקיימת שם למידה. מתקיימת שם למידה. אני לא חושב שצריך לפתוח משהו ספציפי לרחובות ומשהו ספציפי למקום אחר, וטוב שעשיתם את מעגל מס' 1, שם נתתם 15% עם כל מה שצריך. אבל אני חוזר לבקשתי, אדוני היושב-ראש, אם אתה לא מתנגד, לקבל איזו סקירה קטנה מכם איך מטפלים במורים ובמנהלים, דויד, בנקודות. אם הקשיתי עליך, אתה יכול לשלוח לנו חומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני שאני מתייחס לבקשה של חבר הכנסת מאיר כהן, ואני חושב שזו גם הבקשה של חבר הכנסת סולומון. בקצרה, מהו המתווה? מה מקבלים במס' 1, 2, 3, 4? בבקשה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> לפני שאני אתחיל לתת סקירה על המתווה, אני אגיד שהיה ברור לנו מלכתחילה שבתוך אותו מעגל יכולה להיות שונות. להבדיל ממה שקרה בקורונה, היה חשוב לנו להוציא פה דברים ברורים וקצרים, ולא להוציא חוזרים כל יום שני וחמישי, כדי לייצר יציבות במערכת. מעגל ראשון, כמו שאמרתי, מקבל הקלות בחוקי המענה בשאלונים ובמיקוד, ותוספת של 15% בהיבחנות. המעגל השני מקבל את מה שקיבל המעגל הראשון, ובנוסף לזה המשקלים בין ציון הבחינה לבין ציון המגן משתנים. משקל ציון הבחינה פוחת ומשקל ציון המגן עולה. מה שהיה 50%-50% הופך להיות 60% לטובת המגן ו-40% לטובת הבחינה. מה שהיה 70% לטובת הבחינה הפך להיות 50% והמגן עלה בעוד 20%. בנוסף לכך, נעשה את החישוב הישן ואת החישוב החדש, והגבוה מבין השניים יילקח לתלמיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בהנחה שאין פער. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בנוסף לכך, בכל נושא המעבדות – בחינות המעבדה בפיזיקה, כימיה וביולוגיה ייעשו באופן פנימי ולא באופן חיצוני. מעגל מס' 3 מקבל את מעגל מס' 1, מעגל מס' 2, ובנוסף לכך הוא מקבל עוד שיפוי של 15% על הציון שהוא מקבל בבחינות במתמטיקה, באנגלית ובעברית, או בערבית או בדרוזית, תלוי מה המגזר כמובן. למשל, חורפיש במגזר הדרוזי והוא במעגל מס' 3 – הוא יקבל על ציון הבחינה עוד 15%. זה דבר אחד. הדבר השני, בבחינות ההומניסטיקה הוא מקבל אישור לעשות את הבחינה שהוא היה אמור לעשות חיצוני על פי מתווה הקורונה, באופן פנימי. בנוסף לכך הוא מקבל הגבר אחד לעשות באופן פנימי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה הגבר אחד? << אורח >> דויד גל: << אורח >> זאת אומרת, תלמיד עושה חמש יחידות. כדי להיות זכאי לתעודת בגרות הוא חייב לפחות הגבר אחד של 5 יחידות. מי שנמצא במעגל מס' 3 יכול לעשות את ההגבר הזה באופן פנימי. אלה ההקלות שקיבל מעגל מס' 3. אנחנו הולכים לתת תוספות למעגל בחוזר הבא, כי כמו שאמרה ד"ר טלי יניב, אנחנו לומדים כל הזמן ממה שקורה בשטח. אנחנו נוציא חוזר בימים הקרובים ויהיו בו עוד הקלות למעגלים מס' 2 ו-3, בגלל קשיים אובייקטיביים שאנחנו רואים עכשיו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לצורך העניין, מנהל בית ספר שחושב שהוא צריך להיות במעגל מס' 3 ולא במעגל מס' 2. מה האפשרות שלו? << אורח >> דויד גל: << אורח >> הוא כותב מכתב. יש ועדה מקצועית שטלי יושבת בה, אני יושב בה, העל-יסודי ועורכת הלשכה המשפטית יושבים בה. הגענו כבר ל-45 פניות. היו הזזות של מעגלים ממס' 1 למס' 2 וממס' 2 למס' 3 בעקבות הפניות הללו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מתוך 45 פניות כמה פניות אושרו? אנ << אורח >> דויד גל: << אורח > אני לא שולט בנתון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> באחוזים, פחות או יותר. << אורח >> דויד גל: << אורח >> ההערכה שלי היא משהו כמו 50% מהבקשות. אני אומר את זה בזהירות, חבר הכנסת טייב. 50% קיבלו תשובה חיובית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה מאוד. אני רוצה לומר משהו, אדוני היושב-ראש, עוד פעם בהתייחס ליהודה ושומרון. מלבד הלחימה, אנחנו באמת חווים גם אובדן והרבה נופלים. יחסית לגודל האוכלוסייה זה לא פרופורציונלי, ולכן אני חושבת שבאמת צריך להתייחס לזה גם כאזורי לחימה, אבל גם כמקומות שסופגים בהם אובדן באופן מאוד מאוד קשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אני אדייק אותך, לימור. אמרת שהחלוקה לבתי ספר זה לפי כמה בוגרים נפלו שם, ויכול להיות שצריך להכניס גם כמה נפלו הורים של, ואז אתה מכניס אותם לתוך הקטגוריה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם הורים של, אחים של. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> משפחה קרובה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היו אליי פניות גם ממנהלי תיכונים, מנהלים ומנהלות. הבנתי שיש ועדת ערעורים, אבל אני חושבת שאתם צריכים לתת את הדעת, ואולי לייצר –אני לא יודעת איזה מעגל ממס' 1, 2, 3 או 4. כנראה שאת מתווה מס' 4 לא נצטרך, בעזרת השם, אבל אני אומרת איזשהו מתווה לאזור, שהוא גם אזור לחימה כרגע וגם חווה אובדן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, דויד אמר שהוא לא לקח את זה בחשבון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד שאלה, כי לא נתת לנו את המתווה של מס' 4. בכל זאת, כמו שאמרנו, הם צריכים עדיין תחזוקה של הלימודים, כי אמרנו שזה לא רק הבגרויות. שנית, אני מניחה פה שאלה שאני לא יודעת מה התשובה עליה. אנחנו בעצם אומרים שהם יפגרו בשנה כי הם פספסו את כל האירוע. אתה לא תיתן עכשיו לכל אחד בגרות 100 ועברנו הלאה. השאלה היא מה עושים עם אותו מעגל מס' 4. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא עוד לא הסביר. ניתן לך לסיים את מעגל מס' 4, דויד. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בגלל שהפגיעות במעגל מס' 4 היא מסדר גודל שונה לגמרי, אנחנו מקיימים עם שלושת המנהלים פגישות אישיות, ותופרים איתם את הבגרויות, באמצעות המפמ"רים, עם בחינות מבוקרות ותוך התחשבות מקסימלית. אבל בסיפה, הבחינות שלהם יהיו פנימיות השנה. כל מה שאמרתי על המעגלים, אגב, יחול לא רק על מועד חורף, אלא גם על מועד קיץ ועל מועד ב'. זאת אומרת, על כל השנה, כי לא רצינו להטריף את בתי הספר עם מודלים שונים של הכנות. לכן, מלכתחילה התקבלה החלטה שזה מודל שנתי, ומעגל מס' 4 יקבל מודל שהוא פנימי באופן מבוקר מול המפמ"רים. רק אתמול קיבלתי את התוכנית של שקמה בכל המקצועות, את הבחינות ואת הקשר שיש להם עם המפמ"רים לגבי הבחינות הפנימיות שהם יבצעו, ובבחינות האלה תהיה בקרה מסוימת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דויד, במשרד אתם כבר נערכים למצב שכנראה מי שנמצא בי"א ויקבל הקלות מסוימות לפי המעגלים, יכול להיות שגם בי"ב הוא יצטרך את ההקלות האלו או חלקן? << אורח >> דויד גל: << אורח >> כרגע המשרד עסוק בשנה הזו, לא נכנסנו לשום דבר לגבי מודל. חבר'ה, אנחנו באירוע נזיל מאוד. נערכנו גם לכך שתהיה התלקחות בצפון וכל מה שבנינו יכול להתמוטט לנו. לכן, באיזשהו מקום ההחלטה העקרונית הייתה לגבי השנה, ואחר כך נחשוב מה קורה לגבי השנה הבאה ולגבי מי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. איתן קוט, מתאם הפעולות בין הכנסת למועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה. << אורח >> איתן קוט: << אורח >> תודה רבה. אני אתחיל ואגיד שבסך הכול הייתה פה עבודה מעולה בין משרד החינוך למועצת התלמידים והנוער הארצית והנהגת ההורים. באמת עבדנו, ובאמת משרד החינוך שיתף ועבד, ואני יכול להגיד שברמה הכוללת בסך הכול המתווה טוב. התלמידים מרגישים שיש פה מענה נכון שבאמת עוזר להם. אני אתן כמה בעיות נקודתיות שעלו לנו בקרב התלמידים, אבל באמת בסך הכול רוב התלמידים מרוצים וזה כבר משהו שאני מאוד מעריך, וכמועצה – מעולה. הועלה לנו שבקרב תלמידי אשדוד, שנמצאים כרגע במעגל מס' 2 אך ורק לחורף, על-פי מה שאמרו להם. בין מועד חורף למועד קיץ יש בערך חודשיים וקצת, מסוף הבגרויות עד תחילת הבגרויות הבאות. זה לא באמת הפרש משמעותי שגורם ומוביל לזה שתלמיד יכול לקבל את התמיכה הזאת ומוביל להקלות משמעותיות. זו בעיה שעלתה בקרב אותם בני נוער, שבאמת חששו לזה. המקרה הבא, נדבר קצת על מעגל מס' 3 וגם מס' 4, שהם קצת מעופפים בסוף, הם עדיין לא מרגישים שהם יודעים 100% מה המיקוד ומה קורה, ואולי כדאי לתת דגש בעניין הזה. תלמידים בסוף מרגישים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, לפני שאתה נוגע בנקודה שלוש. דויד, כל מי שבמעגל מס' 2 זה חל רק על בחינות חורף? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא. אשדוד הגישה ערעור, והחלטת הוועדה אמרה שכרגע הם מקבלים לחורף ובהמשך אנחנו נבחן את המצב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, רציתי רק לברר שזה לא משהו רוחבי במעגל מס' 2. << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה. תסיים. << אורח >> איתן קוט: << אורח >> דבר אחרון אחרי המתווים, שהם יותר בעייתיים. מעגל מס' 1 הוא בסך הכול, באמת, מבחינת הבגרויות משרד החינוך עשה עבודה מעולה ונתן חומר שבאמת אפשר להספיק אליו. הבעיה היא יותר בשטח עצמו, שבסוף בתי הספר, גם בתור רגולציה, מביאים עומס משמעותי. כדי להיות באטרף ולהספיק לבגרויות יוצא שתלמידים מרגישים שקשה להם באמת מהעומס. אני לא אגיד, כיתה י"א וכיתה י"ב הן שנים קשות גם ככה, אבל בגלל המלחמה קוצצו חודשיים שהיינו אמורים ללמוד בהם באופן אינטנסיבי, ויוצא שכרגע בחודש וחצי האחרונים רוב התלמידים נמצאים ברצף של בין שתי בחינות לשלוש בשבוע, שזה משהו שהוא קשה ועמוס, וכדאי לתת ולמצוא איזו דרך או פתרון שזה באמת לא יקרה. אני מודה למשרד החינוך, כי זה מודל באמת מדהים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. גיל מושקוביץ, מנכ"ל ארגון מנהלי בתי הספר – מנהיגים. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> שלום, חברים. חלקכם – קינלי, מיכל, חברי הכנסת היקרים, יושב-הראש טייב – הייתם איתנו בשבוע שעבר. אנחנו ראינו מקרוב, הובלנו סיור משותף בבתי הספר המפונים וראינו גם את המציאות הקיצונית, שלפעמים היא נוראית, אבל לפחות פשוטה להבנה. אני מרגיש שקורה משהו מוזר בתוך הדיון הזה. אנחנו עלולים לטבוע במלא מעגלים, כשאולי מתחת לפנס יש את הפתרון. אולי הוא יישמע קצת רדיקלי, אבל אולי אנחנו נמצאים קצת בתוך קונספציה שמשרד החינוך חייב להגדיר ולפתור כל דבר. בואו נעשה אולי משהו אחר. אנחנו הרי סומכים, הסיפור בעיני הוא האמון במנהלי בתי הספר ובמנהיגי השטח. זו הצלע היחידה, דויד וטלי, שאיתה לא התייעצתם בשלבים המכוננים של המתווה הזה, וחבל. כל הזמן אנחנו מתכתבים אתכם ואז הדברים מתוקנים ומתוקנים. בסוף טובעים במלא מעגלים, במקום פשוט לתת אמון בשטח. אגב, אנחנו שומעים פידבקים מדהימים עליך, ספציפית, כל הזמן. כל המנהלים שאנחנו מדברים איתם אומרים דויד רגיש, סבלני, גמיש, סבלנות אין קץ. אבל בסוף, כמו שגם התלמידים אמרו כאן, חסרה בהירות. במעגלים שלוש וארבע יש עדיין תלמידים שאמורים לגשת למועד חורף ועד עכשיו לא ברור להם מה ההתאמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן בתחילת דבריי שאלתי את דויד אם כל בית ספר יודע לאיזה אזור הוא שייך. << דובר >> ימיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא מדבר על האזור, הוא מדבר על המתווה עצמו, איזה חומר יהיה בתוך הבגרות. הוא לא מדבר על המעגלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, אני רוצה לחדד את זה. כשאני אומר שבית ספר יודע לאיזה מעגל הוא שייך, זה אומר שכל מעגל יש לו את המתווה שלו, ודויד הבהיר מהו המתווה. א << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל החומר הלימודי לא ברור לכולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עזבו, אני לא נכנס לחומר הלימודי. הוא יודע מה החומר הלימודי. << אורח >> דויד גל: << אורח >> החומר הלימודי, המיקוד וחוקי המענה – שבועיים. תוך שבועיים המזכירות הפדגוגית הכינה את כל הקיצוץ. כולם ידעו והוצאנו קישורים באתר שלי על כל מקצוע – מה החומר שירד מהבחינה ומהם חוקי המענה. תוך שבועיים זה פורסם. אני רוצה להגיד משהו. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> השטח עדיין איכשהו לא יודע את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני שאלתי שאלה ודויד ענה בנחרצות שכולם יודעים, אבל דויד, קח בחשבון את מה שנאמר פה על ידי גיל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להפריע לך, דויד, מותר לי? << אורח >> דויד גל: << אורח >> בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני נפגשתי עכשיו עם בית ספר דרכא מירוחם וסיפרתי להם מה קורה כאן. הם אמרו לי: תגיד לדויד שהוא האיש הכי מקצועי בממשלה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשיש לי ביקורת אני אומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נאמר גם על ידי גיל עכשיו. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> נכון. אנחנו בכפילות מאוד מוזרה, כי השטח חווה אותך באופן ישיר, כפרסונה, עם כל מה שנאמר כבר, עם כל הקומפלימנטים. אז אני אומר, במעגלים מס' 3 ו-4 יש מנהלים, כולל כאלה שפגשנו, שעדיין נמצאים בערפל. אבל אני דווקא רוצה לחזור למעגל העיקרי, למעגל מס' 1. במעגל מס' 1 יש מגוון עצום של מצבים – יש לנו ישיבות תיכוניות שסוציולוגית הצוות שלהם זה גברים בגיל גיוס והם לא לומדים כבר שלושה חודשים. הילדים לא נפגעו ב-7 באוקטובר, אבל הם פשוט לא לומדים והמעגל הזה לא רלוונטי להם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה חריג. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> זה ממש לא חריג. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> לא, יש מלא כאלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל בהנחה שבתי הספר פונים למשרד הוא מחריג אותם. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> לא, אבל אין לזה סוף, מאיר. בוא תבין רגע את העניין. דוגמה אחת זה הישיבות. דוגמה אחרת זה בתי ספר שעשו מעשי חסד וקלטו אליהם לפעמים עשרות, לפעמים יותר מעשרות של תלמידים, ונמצאים באיזה ערפל של איך בכלל להתאים אליהם. זאת אומרת, תלמידים שהם מהמעגל השלישי או הרביעי, אבל נמצאים בבית ספר שהוא בעצמו נמצא בעמימות. יש לך לפעמים כיתה בתוך בית ספר נורמטיבי לגמרי, ירוק במעגל מס' 1, שפשוט יש לה, באריאל למשל, מורה למכטרוניקה שמגויס כבר שלושה חודשים. הם לא מצליחים למצוא את המורה שיצליח ללמד את התלמידים האלה את המגמה שלהם. הדוגמאות לא נגמרות, יש עוד הרבה. מה שאני בעצם בא להגיד, חברים, בואו נצא רגע מהקונספציה שצריך להגדיר כל דבר. להיפך, בואו תעשו הפוך – תסמכו על המנהלים. דובר על גמישות, בואו נדבר גם על אמון. למנהיגי השטח, שאיתם לא התייעצו מספיק לצערי, למנהלי בתי הספר, יש מחויבות לחינוך של התלמידים שלהם, אני מקווה שאנחנו מאמינים בזה. יש להם מחויבות להשכלה של התלמידים שלהם. בואו ניתן להם רגע את המנדט להגיד לפי איזה מתווה הם יכולים לעמוד ולבחון את בית הספר שלהם, אפילו עם דיפרנציאציה. יכולה מנהלת בית ספר שש שנתי לבוא ולהגיד, חברים אני מתאימה למעגל מס' 1. אבל יש לי כיתה, יש לי מגמה, שלא יכולה לעמוד בזה. אני רוצה להתאים. אבל לא עם פניות ו-ועדות וכל דבר. להיפך, בואו תעשו הפוך. תנו להם להחליט, לדווח לכם, תעשו איזו דגימה לראות שזה לא - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הרעיון ברור. דויד, אתה רוצה להגיב על זה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני אגיב בזהירות. אני החזקתי בעמדה הזאת שאתה מדבר עליה. גם אני חשבתי. אבל היום כשאני נמצא ממה שנקרא מעוף הציפור, אני רואה את הדברים מלמעלה. אני רואה גם נתונים שלא מסתדרים עם הדעת. זאת אומרת אני רואה תלמידים שמקבלים בהערכה חלופית, שזה 30%, ציונים של 100. 100, שלוש ספרות. אני רואה את הבחינה שלהם – 12, 15. אני רואה בעיות בסטנדרטיזציה, וזה החשש הגדול שלנו. אני מדבר פה, ועם רוב המנהלים אני עובד מצוין ואני סומך עליהם, ובתקופה שלי מנהל היה שולח לי הצהרה ומייד אני מתקן את הציונים שהוא מדבר איתי, או אני עונה בתוך 24 שעות לכל פנייה שעוברת אליי. אני לא פוגש מנהלים שמרגישים שיש חוסר אמון, אבל כשאתה מסתכל על 1,400 בתי ספר אני קצת חושש מלהתיר את הרסן יותר ממה שאני עשיתי בתקופה שלי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חושבת שיש כאן איזו בעיה מהותית, כי אם בוחנים מנהלים באופן כללי על פי ציונים של התלמידים, יש כאן איזו בעיה בבסיס. לכן השאלה היא איך אתה גורם לאיזון הזה. אולי בימים מאוד מורכבים שכאלה, אם אתה פוגש כמות גדולה של פערים כאלה עצומים כמו 100 ל-15, אתה מוצא אותם בבית ספר ספציפי. לא להעניש את כולם כי כמה חטאו, אם צריך להעניש. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> זה לא עניין של משטור. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני אסביר. כדי להיות יותר קורקטי, יש לנו בעקבות הקורונה שלושה מקצועות בהומניסטיקה שעושים אותם באופן פנימי, ומקצוע אחד שעושים אותו באופן חיצוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בחירה. גם החיצוני בוחרים. << אורח >> דויד גל: << אורח >> ברמה העקרונית, ילד שלומד ברמה הפנימית זה אמור להיות בדיוק כמו לחיצוני, רק שהוא לא ניגש לבחינה חיצונית. אנחנו רואים פערים של 20 נקודות בין מקצוע חיצוני למקצוע פנימי. אנחנו חוששים מזה, חבר'ה. אנחנו רוצים שכשהילדים האלה יגיעו לאקדמיה, האקדמיה תכבד את תעודות הבגרות, ולא יעלו את משקל - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תעזוב את האקדמיה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני רוצה ילד עם ידע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> אבל מה לעשות, אם ילדים החמיצו חודשיים אז צריך איכשהו - - - << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני לא מדבר על חודשיים, אני מדבר איתך על סמך שלוש שנים שאנחנו בוחנים את הנתונים. אנחנו לא רק אגף שמבצע בחינות, אנחנו אגף שמסתכל על הנתונים ובודק אותם לפני שהוא מקבל החלטות. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> אני רוצה לחדד את הנושא התלת-שנתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זהו, האמירה נאמרה וזה היה ברור. גלית זאגא, מלווה מנהלי בתי ספר ברשת נעם צביה. << אורח >> גלית זאגא: << אורח >> שלום. קודם כול, עד הקיץ האחרון הייתי ראש האולפנה בלוד, ואני רוצה לפתוח בתודה גדולה לדויד גל, שחוץ מזה שהוא חולל מהפך באגף הבחינות, הוא אמר 24 שעות, אבל הוא בדרך כלל עונה תוך כמה שעות, ותמיד מקצועי ונמצא שם בשביל המנהלים. לעבור קורונה, והמנהלים שלנו מדברים עכשיו על מלחמה, לא מובן מאליו שככה אגף בחינות מתפקד ותודה גדולה על זה. אני רוצה להציף כמה מקומות מתוך השטח. בגדול, המתווה שנבנה הוא טוב. אין כמעט מנהל שתשבו איתו, אני לא מדברת על מעגל מס' 4, רובם יסכימו שצריך – אני מצטרפת למה שאמרה טלי – איזשהם איזונים בין בגרות חיצונית לבגרות פנימית כדי להחזיק באמת את הלמידה. הסיפור הגדול נובע בכמה דברים. אחד גיל התחיל, וארז ימשיך. אני רק אגיד, באותה רשות יכולים להיות שני מוסדות ולא דומה אחד למשנהו. יכול להיות שאין שם מורה ללמד מקצוע מסוים ויכול להיות ש-60% מהצוות לוחם כרגע בתוך עזה, ולזה אין כרגע כל-כך מענה. אנחנו יודעים שהם יכולים להגיש בקשה, המנהלים לא תמיד יודעים שהם יכולים. היה טוב לו היה יוצא איזה חוזר כולל שאומר תפנו. נכון שנקודת המוצא היא שמנהלים כיום פונים. דבר שני שאני אגיד, וזו בקשה שעלתה כמעט מכל מי שדיברתי איתו, זה שתהיה יציבות. אני חושבת שיושב-ראש הוועדה נגע בזה במעט. אנחנו אחרי שנים של קורונה. לא דומה ההיבחנות של הבוגרים להיבחנות של י"ב; להיבחנות של י"א; להיבחנות של י'. מנהל מחזיק 5,000 מתווים בראש בהיסטריה שהוא לא מפיל בגרות של תלמיד כי הוא פספס משהו במתווה, וגם אז, דויד, אתם נמצאים לגמרי לתת לנו חיפוי. אבל הסיפור של יציבות, מנהלים ממש מבקשים, למרות שגם אתם מתמודדים עם מלחמה ועם שינויים – תשאירו את המתווה. אל תפתחו עוד מתווה שנה הבאה. כן שאלו אם אפשר לפתוח שגם י' יוכלו להיכנס להיבחנות, לא בדגם שהיה וחוזל"ש ושונה ועכשיו תעשו ככה עבודה. אותו מתווה בדיוק רק ש-י' יוכלו גם כבר להיבחן, כדי להחזיק את מוחזקות הלמידה, בטח בעת הזאת, לפחות במוסדות שמסוגלים ללמוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגב, האמירה שלי הגיעה מהשטח. אנחנו פגשנו תלמידים שלצערנו היו בכיתות ז'-ח' בזמן הקורונה, ומגיעים עכשיו פתאום להיבחן בזמן מלחמה. מבחינתם זו קטסטרופה. << אורח >> גלית זאגא: << אורח >> דבר נוסף זה לגבי ההקלות. אני אומרת פה, כי כנראה לא יהיה לי יותר איך להגיע, בטח לא היום שאני כבר לא מנהלת במערכת החינוך. ההקלות מצוינות, הדבר היחידי שצף מאוד חזק מהשטח זה שבקורונה היה מותאם בעברית. למצוא היום מורים לעברית זה על גבול הבלתי אפשרי. יש לנו מוסדות עם מורים שילדו, מגויסים – אין להשיג מורים. לו היה אפשר להוסיף את ההקלה הזאת, מותאם בעברית, זה יעזור מאוד. ודבר אחרון שאני די בטוחה שלא בשביל זה התכנסה הוועדה, אבל אני כן אגיד פה לחברי הכנסת: המוסדות שלנו בדרום, אני מרשת נעם צביה, אומרים שהיום לגייס מורה לאשקלון, לא מגיעים. פעם ממקומות קרובים היו מגיעים, היום זה נראה מעבר להרי החושך. אם היה אפשר לתת לסטודנטים, וזה משהו שצריך להעביר אותו מול האקדמיה, שהעבודה שלהם בתוך המוסדות, למרות שהם בשנה א' ללימודים, תיחשב כעבודה מעשית, תתגמל אותם יותר והמדינה תצליח להזרים לשם משאבים, הסטודנטים מוכנים להתגייס לזה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה כמו שבבריאות עשו תומך בר"נ. לא שאני מתה על זה בכלל, אבל אותו רעיון. << אורח >> גלית זאגא: << אורח >> לא יודעת, אבל אני אגיד שזה חזר לנו גם ממעלות בצפון וגם מאשקלון בדרום. לצורך העניין יש לנו אולפנה במעלות, יש להם בנות שעדיין מפונות, יש להם בנות שלומדות. המשרד נענה לבקשה ושינה אותן במתווה, אבל בסוף צריך להשלים חומרים. היכולת שלהם לחלק לקבוצות קטנות ולהחליף מתגברים תתאפשר אם יהיה שם איזשהו תמריץ לחבר'ה להיכנס ללמד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נפנה לגורמים הרלוונטיים. << אורח >> גלית זאגא: << אורח >> תודה. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> הסיפור של חוסר במורים בהחלט נדון ומטופל, וגם אנחנו נעביר את ההצעה הזאת הלאה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ארז בר און, מוביל התחום הפדגוגי ומלווה מוסדות. << אורח >> ארז בר און: << אורח >> תודה. אני עובד יחד עם גלית, אני לא אצטרף למה שכבר נאמר פה. אני אתן דוגמאות ממש מהשטח. יש לנו מוסדות ברשת ש-42%, 50% מהצוות מגויס, והיה אפשר לתת לזה פתרון במתווה שאומר שמעל 30% זכאים, ואני מצטרף לאמירה של גיל, המנהל בסוף יכול לקבל את ההחלטה אם הוא רוצה את המתווה הזה או את המתווה הזה, כי הוא יודע מה זה יעשה פנימי. אבל יש פה גם אמירה כלפי בתי ספר שמשחררים, וזה מאוד לא פשוט, בלשון המעטה, לשחרר כל-כך הרבה אנשי צוות למילואים. היה אפשר לייצר מזה איזשהו מתווה מאוד פשוט. אני רוצה להגיד שלצד המון הערכה כלפי דויד וכלפי כל המשרד, יש פה הנגשה, יש לנו גם מפגשים, אנשי פדגוגיה, רשתות, יושבים פעם בשבוע – העסק הזה מאוד מוחזק. אני חושב שבנושא של היכולת לפנות אליכם ומי יכול לפנות, יש מלא בתי ספר שלא רוצים לגשת או שהם חוששים. הם לא יודעים שהם יכולים, לאור זה שיש להם מגויסים, לבקש שינוי מתווה. היה צריך לייצר להם ולהציע את זה במפורש, להגיד: חבר'ה, מי שיש לו בקשה מיוחדת, יש פה מסמך משותף, תפנו דרך הבעלויות, דרך הרשויות, באיזושהי דרך. אבל הסיפור של המגויסים זועק מהשטח. יש מקומות, אני אתן דוגמה קטנה, מורה למתמטיקה בכיתה ז' שנאלץ ללמד לבגרות כי אין מורה אחר. הוא עושה את המיטב שהוא יכול. הוא עושה את המיטב, והפתרונות, אגב, ד"ר טלי, הפתרונות הטכנולוגיים מרחוק, הם טובים בצורה מאוד חלקית. הם שיפור, הם מסייעים – זה לא זה. המעגל הראשון של ההתאמות לא נותן להם מענה. כשאותו מורה של כיתה ז' מלמד את השעות האלה ל-י"א לבגרות, זה לא זה. חייבים להתייחס לזה ואפשר לייצר מפתח מאוד מסודר, לא רק להגיד בואו תפנו לוועדה מיוחדת. ועדיין לא מאוחר לפנות לבתי ספר ולהגיד: מי שמעוניין שיפנה. זו הכתובת, כזו או אחרת. תודה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני רק רוצה לומר שבית ספר פונה אליי בכל בעיה של הרכב של ציון או של איזה פסיק הכי קטן, אז כל שכן בדבר הזה. ההחלטה, אגב, לא לתת פרסום לכך שיש ועדה הייתה החלטה שלי, כי אז אמרתי שאני הולך להביא על עצמי עכשיו 2,000 פניות. בגדול, כל בית ספר שמדבר איתי על הקשיים אני אומר לו תוציא, עובדה שקיבלנו קרוב ל-50 פניות שכללו קרוב ל-100 מוסדות. זה בא הרבה פעמים, אגב, מראשי יישובים שמבקשים לכלול את כל המועצה בתוך החבילה ואנחנו דנים בזה. << אורח >> ארז בר און: << אורח >> אני חסיד של ההנגשה שלך ושל המערכת את ההתאמות. אני חושב שההתאמות הן מונגשות למנהלים בצורה סבירה לחלוטין פלוס, וגם יש כתובת. אני אומר גם מהיכרות עם השטח, אני יודע שאתה איש שטח, ומהיכרות עם המוסדות שלנו – יש לנו סך הכול 70 מוסדות – יש בתי ספר שלא יודעים איך לגשת, איך לדבר ולפנות. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בגלל זה יש אותך. << אורח >> ארז בר און: << אורח >> נכון. בשביל זה אנחנו פה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אתם יכולים לעזור להם ולהגיד, חבר'ה, תרגישו חופשי לפנות. << אורח >> ארז בר און: << אורח >> דויד, אני יוצא מפה עם אמירה למוסדות שלנו שאומרת שכל מי שיש לו X מגויסים ורוצה התאמות מיוחדות, דרכנו אליך. תודה. << אורח >> גיל מושקוביץ: << אורח >> גם אנחנו, על מאות מנהלים. היכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא נראה לי, דויד לא מפחד. נראה לי הוא היה בגבעתי, סגול לא יורד במים. עינב דלח, הנהגת ההורים הארצית, בבקשה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני רוצה לגעת בכמה סוגיות. קודם כול, יש לי הרבה ריספקט על העבודה המשותפת שיש לנו עם דויד גל ואגף הבחינות, על ההקשבה ועל הפתיחות. אנחנו רצינו לעשות איתם שיחה, הם כבר באו עם המתווים, והיינו צריכים לעשות רק את ה-touch up. חשוב לי לומר לגבי מה שנאמר כאן, וזה יורד ברמת הרזולוציות למה שגם אתם הצגתם עכשיו, יש במתווים את הפן האזורי, הכללי, אבל יש בהם גם את הפן הפרטני. לדוגמה, מעגל מס' 3, כשהוא מדבר על אזורים ויישובים באזורי הדרום, הוא גם מדבר על תלמידים ספציפיים, אם יש להם אבל מדרגה ראשונה הוא מתייחס גם אליהם. זאת אומרת, זה לא רק הכללי אלא גם על הפרטני. צריך לומר את זה, בגלל שרמת הגמישות שאנחנו מבקשים, ושאנחנו יודעים שהיא קיימת בתוך המתווה, קיימת. יחד עם זאת, וכאן אני מצטרפת למה שנאמר, אנחנו כל פעם מגלים, וזה אירוע מתגלגל, עוד אדוות של האירוע הזה בסיטואציות שלא נערכנו אליהן לפני. לצורך העניין, המלחמה ממשיכה, ויש לנו מילואימניקים ומשפחות של מילואימניקים, שהילדים לא מאוד מאופסים ולא מאוד שם. לצערנו הרב, חיילים ממשיכים להיהרג במלחמה הזו, ולכן יש עוד משפחות שנכנסות למעגל האבל שלא חשבנו עליהן לפני, ולא לקחנו, זאת אומרת אז לפחות, במתווים שישבנו, אלו לא דברים שנלקחו, כי המתווים נקבעו על פי מה שהיה אז ולא על פי האירוע המתגלגל שקורה. לכן, צריך להיות עם הרבה מאוד רגישות לתהליך המתגלגל הזה. אנחנו ביקשנו, גם מול דויד, הוא יודע ואנחנו מעלים את זה גם כאן, שכן ייפתח צוות ליום שאחרי. העלו כאן כל מיני דברים, גם חבר הכנסת קינלי וגורמים נוספים העלו את הנושא הזה, של הצד הרגשי. אני רוצה להוסיף לכאן את הצד הפדגוגי, ותכף אני אתייחס גם אליו בהקשר הזה, אבל חייב להיות איזשהו צוות שמדבר על היום שאחרי. מה קורה ביום שאחרי, איך מטפלים באותם בתי ספר, באותם פערים – פערים תקציביים; פערים פדגוגיים; פערים רגשיים של ילדים שצריך לתת להם מענה, בין אם זה ילדי העוטף, ילדים שמדרגה ראשונה נתקלו בסיטואציות כאלה ואחרות שצריך לתת להם מענה, וגם כלל האוכלוסייה באופן כללי, כי בואו נאמר, אנחנו מדינה בפוסט טראומה, או בטראומה כבר היום, כולם, וצריך להתייחס לנושא הזה. בהתייחס ליום שאחרי, וכאן אני רוצה לרדת לרמת הפדגוגיה, אנחנו ישבנו עם מנהלי בתי ספר בהנהגה הארצית, בצוות העל-יסודי, בנוגע למתווים עצמם של הבגרויות – מתמטיקה, אנגלית, כל מיני מתווים אחרים, בנוגע למיקוד ולחוקי המענה. היו למנהלים, למורים ולרכזי המקצוע בשטח הרבה הערות, כי בהרבה מקומות אומנם עשו מיקוד וחוקי מענה, אבל משהו לא ריאלי או לא הגיוני במה שנתנו, בחוקי המענה האלה. איך זה מתחבר לנושא של היום שאחרי? לדוגמה, אם קיצצו במתמטיקה בתחום מסוים לשכבה מסוימת במהלך השנה הזו, הקיצוץ הזה הוא לא רלוונטי, כי ממילא במבחן בגרות שיהיה להם בשנה הבאה הם יצטרכו לדעת את החומר הזה כבסיס למבחן של שנה הבאה. אז אם הוא ממילא כבסיס, והם לא נדרשים ללמוד אותו עכשיו, הם עדיין יצטרכו ללמוד את החומר הזה. זאת אומרת, יש משהו בכל התהליך של חוקי המענה ומה שקוצץ במיקוד של החומר שצריך לתת עליו את המענה. הייתה לנו ישיבה עם המפמ"רים, הצגנו את הדברים האלה ואני מציגה את זה גם כאן. אני חושבת שאנחנו כן מאמינים שצריך לעשות איזשהו review נוסף, במיוחד לאור העובדה שהתקופה מתקדמת, ואם דובר קודם על נושא של פערי חומר, אז כן, יש איזשהו מרוץ אחרי הספק החומר. בסופו של יום, צריך להספיק את החומר הזה ומעידים לפחות בחלק מהמקצועות, לא בכולם אגב, שבחלק נעשתה עבודה טובה. אני אומרת מהצד המקצועי, לא אנחנו בחנו את זה, הם בחנו את זה. אבל בחלק יש עדיין עבודה שצריך לעשות בשביל שילדים יוכלו לגשת לבגרויות, שוב, עדיין לדעת את החומר ושיאתגרו אותם מהבחינה הזאת בשביל לייצר חוסן ושגרה. מצד שני, נוצרו פערים שהם לא רלבנטיים וצריך לתת עליהם מענה. דבר אחרון, מירום שיף העלה את זה, בנוגע לנושא ההסעות. צריך להסביר. אנחנו קיבלנו עדכון שמנהלי בתי ספר לא מעודכנים בהכרח במתווים של התלמידים המפונים שנמצאים אצלם בתוך בתי הספר. כלומר שכשפונים ושואלים אותם מה המתווה שהתלמיד הזה יצטרך לעשות, הם לא יודעים לתת את המענה ברמת האחוזים. כלומר, הוא יצטרך אם הוא מפונה מאזור כזה, ושוב, דיברנו על זה שזה פרטני, הם לא יודעים לתת את המענה. אז הבקשה שלנו, וזה מתחבר למה שציינת מקודם, זה לחדד לשטח ולמנהלים את הידע ואת ההבנה לגבי כל המתווים, לגבי המענה שצריך לתת, ואם יש איזושהי בעיה פרטנית שצריך לסדר לה הסעה, אז כמובן לסדר הסעה. בהינתן שהתלמידים האלה נמצאים בתוך הקהילות של בתי הספר, והמנהלים לא תמיד יודעים, הם נותנים להם תשובות, אנחנו יודעים את זה מאזורים שונים. זאת אומרת, זה לא אזור מסוים ששמענו עליו שנותנים את אותו מענה, אלא מאזורים שונים. אומרים להם שהם צריכים לעשות את הבגרות אבל בצורה לא נכונה, זאת אומרת גם אם היא פנימית נניח אז יש באחוזים מסוימים, כי יש לך סוג של מתווה מס' 4 ומתווה מס' 3 והם לא יודעים לתת להם את המענה על זה. הם לא בהכרח יודעים לתת מענה באיזה מתווה הם נכנסים. אני חושבת שיש איזשהו חוסר ודאות ואולי צריך למצוא את הדרך לדייק את זה עבור השטח והמנהלים. אנחנו שומעים את זה מהורים שזה מלחיץ אותם ומלחיץ את הילדים, כי זה בסוף מענה פרטני שצריך לתת עליו תשובה, והשטח לא יודע לתת. זהו מבחינתנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דויד, תתייחס לנקודה האחרונה כי אני חושב שהיא מהותית. << אורח >> דויד גל: << אורח >> תראו, ברמה העקרונית, חבר הכנסת טייב, מעבר לעובדה שאמרנו לבית ספר באיזה מתווה הוא נמצא, עשינו לו במערכת לגבי כל תלמיד שלו – כל תלמיד – באיזה מעגל הוא נמצא. כי יכול להיות תלמיד שהוא לומר בבית ספר של מעגל אחד, אבל במערכת הוא יסומן כמעגל מס' 3 או 4 או 2, כי הוא עבר מנופי הבשור לגימנסיה בירושלים, לצורך העניין. זה דבר אחד. דבר שני, בסוף החודש הזה אני הולך לעשות כנסים עם 1,500 מנהלים, כאשר אנחנו נעשה גם כנסים ייחודיים לבתי הספר המפונים, לאותם 16 בתי ספר שנפתחו כחדשים ותלמידים התפנו אליהם. בנוסף לכך, אנחנו נעשה כנסים עם 41 בתי ספר שהם באופן ספציפי למעשה לא מסוגלים לקיים למידה – אני מדבר על קריית שמונה, על שדרות ואחרים, לעשות איתם, איך באופן ייחודי אנחנו מנחים אותם להתנהג. חודש לפני המועד אנחנו כבר מספיק מגובשים, מספיק יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו, כדי לומר להם בצורה ברורה איך הדברים הולכים לעבוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני רוצה להוסיף, שברגע שיש ילדי מפונים בתוך בתי הספר הקהילתיים, הרגילים, אזור מס' 1, 2, בשאר האזורים האלה, זה משנה מאוד את ההשקעה ואת המשאבים שבתי הספר צריכים לתת לאותם תלמידים. זה לא רק הידע, שצריך להבין איך הילדים האלה צריכים לעשות את הבגרויות, זו גם מידת ההשפעה המאוד גדולה שיש על כל בית ספר. גם על זה אנחנו כל הזמן מבקשים מדויד לתת את הדעת. באזורי המרכז לדוגמה, ששם יש מפונים, בכמויות מאוד גדולות בתוך בתי הספר, יש לזה השלכות דרמטיות, גם על הלמידה הסטנדרטית לכאורה. היא לא סטנדרטית, אבל סטנדרטית לכאורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אסנת אייל, מרכז השלטון האזורי, ואחרייך אני מסכם את הישיבה. << אורח >> אסנת אייל: << אורח >> אני רוצה להצטרף לכך שבאמת התהליך לקביעת המתווה היה בשיתוף פעולה, שמעו את קולנו. אני מודה על המעגל הרביעי, שבאמת כולו מועצות אזוריות, בוודאי גם בצפון וכולי. אני רוצה לציין, נאמר כאן לגבי ההסעות – לצערנו תקציב ההסעות לא נכנס לתקציב המדינה. ביום חמישי יצא מכתב של 54 ראשי מועצות, שהחל מיום ראשון, אם הדבר לא יסודר, יופסקו ההסעות במרחב הכפרי כולו. זה נמצא היום במשא ומתן ואני מקווה שזה יסודר ונוכל להמשיך בכל מתווה ההסעות כצפוי, כמו שצריך ובתגמול הנכון. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות החללים, איחולי החלמה מהירה לפצועים, מתפללת ומקווה להחזרתם בשלום ובמהרה של כלל החטופים והחיילים. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להתייחס לתלמידים ביהודה ושומרון ולתת על זה את הדעת, כרגע גם שם מדובר באזור לחימה. הוועדה מברכת את משרד החינוך על מתווה הבגרויות ועל שיתוף הפעולה עם מועצת התלמידים וארגוני ההורים. יחד עם זאת, הוועדה מביעה תמיהה מדוע לא שותפו ארגוני המנהלים או המנהלים עצמם. הוועדה מבקשת מהמשרד להבא להתייעץ, ככל שניתן, גם איתם. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לחדד למנהלי בתי הספר לאיזה מעגל הם שייכים וכי יש להם אפשרות לפנות לבקשת שינוי. מכיוון שיש מקומות שיש מחסור במורים ובמורות, ומורים לא מוכנים להגיע אליהם, כפי ששמענו, הוועדה פונה למשרד החינוך ולאקדמיה לבדוק אפשרות לפיה סטודנטים ילמדו בבתי הספר האלה בצורה כזאת או אחרת, והדבר ייחשב להם לעבודה מעשית. הוועדה מבקשת גם שתתחילו לעבוד על בניית צוות ליום שאחרי, בשביל לייצר יציבות כפי שנדרש. אני רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי השלטון האזורי ועל ידי עינב מהנהגת ההורים. אני חושב שהנושא של פניות של תלמידים שלא מקבלים את ההסעה – גם אני קיבלתי פניות כאלה ולכן אני רוצה להתייחס לזה – בסוף אותו תלמיד שלא מגיע, לא משנה מאיזו סיבה, אבל ברור שאם הסיבה היא הסעה, זה לא ייתכן. אני בכוונה רוצה להתייחס לאמירה שנאמרה להם לכאורה, בפניות שקיבלתי מההורים, על ידי משרד החינוך: אין לנו מענה ושייבחן בשנה הבאה. אני חושב שאמירה כזו לא מקובלת ולא הייתה צריכה להיאמר, ככול שהיא נאמרה. לכן אני רוצה לחדד את זה ולבקש מהמשרד שבמידה ואכן הייתה אמירה כזו, אנחנו צריכים להתנער ממנה ולדאוג לכך שכל תלמיד באשר הוא, ולא משנה מה הייתה הסיבה לזה שהוא לא יכול לגשת, נמצא לו את המתווה ואת המענה הנכון כדי שהוא יוכל להיבחן בזמן. ברשותכם, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>