פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 ועדת הפנים והגנת הסביבה 23/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 164 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 14:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: היערכות הממשלה לחזרה חלקית של תושבים לעוטף עזה, של חה"כ אלון שוסטר, חה"כ עופר כסיף, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ משה רוט, חה"כ דבי ביטון << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר מיכל מרים וולדיגר נאור שירי חברי הכנסת: דבי ביטון מאיר כהן עופר כסיף יצחק קרויזר אלון שוסטר מוזמנים: אגאי יחזקאל – סגן ראש מִנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה יעל אוקו רוזן – עוזרת סגן ראש מִנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה טל ישראלי – רפרנטית שלטון מקומי, אגף התקציבים, משרד האוצר איציק גיא – מנהל מל"ח מחוז דן, רח"ל, משרד הביטחון עומר שוהם – מנהל תחום בכיר מחוז דרום, רב"ק, המשרד לביטחון לאומי זהר צפון – מנהל תחום פרויקטים, אגף התכנון, קרן קיימת לישראל תמיר עידאן – ראש מועצת שדות נגב יוסי קרן – מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב יהונתן קנה – יו"ר צח"י אורים, מועצה אזורית אשכול רם שפע – נציג התנועה לשיקום, התנועה הקיבוצית עמית חקאק – מרכזת קהילת מפונים, קיבוץ אורים שרון בר אל – מנכ"לית קהילת קיבוץ סעד שרה עברון – מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי איתי לוי – יו"ר, מושב נתיב העשרה משתתפים באמצעים מקוונים: אילאיל צין – מפקחת מרכזת מחוז דרום, משאבי קהילה, משרד רווחה והביטחון החברתי ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר התרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: היערכות הממשלה לחזרה חלקית של תושבים לעוטף עזה, של ח"כ אלון שוסטר, עופר כסיף, יצחק קרויזר, משה רוט (מס' 155). << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום לכולם. אני פותח את דיון הוועדה. כשפתחנו את היום בדיון הקודם כמובן שפתחנו בקושי הגדול שהעם שלנו עובר בימים האלה ולבוקר הנורא שהתעוררנו אליו היום. אנחנו מכאן שוב שולחים ניחומים למשפחות החיילים, רפואה שלמה לפצועים ובתפילה שנגיע לימים שקטים וטובים וכל אחד איש תחת גפנו ותחת תאנתו, בטח גם התושבים יחזרו. הכול זה מקשה אחת. הבוקר הוא חלק שקשור גם עכשיו לצוהריים לדיון הזה, הוא קשור להכול. בעצם הכול קשור בהכול ואנחנו כולנו מתפללים ומייחלים לימים טובים יותר ושלא יהיו לנו אסונות כאלה. זה מצד אחד. בהמשך גם מייחלים שכל האנשים שלא נמצאים היום בביתם יוכלו להגיע בצורה טובה וראויה ושלמה, לא לבוא בחצי קלאץ', מה שנקרא, כי יש מספיק חורים בלב לכולם, ודאי אלה שעברו את הדברים הללו, שגם כשיחזרו יהיה להם קשה, אבל התפקיד שלנו, וזו גם מטרת הדיון, אני מודה לחברי הכנסת שיזמו אותו ותיכף ניתן להם להציג אותו, התפקיד שלנו כמדינה הוא לדאוג לכך שהקשיים האחרים שכן תלויים בנו לא יהיו. הקשיים שקיימים, הנפשיים, המהותיים, הזיכרונות, האבל וכל הדברים הללו, תחושת הביטחון – אנחנו צריכים לדאוג שאנשים יחזרו. כמובן אני רואה כמה נקודות שהן העיקריות מבחינתי. קודם כל הביטחון האישי, לדעת שבאמת חוזרים למקום שיש בו ביטחון אישי ולא תלוי מסלול או תלוי ימים כאלה או ימים אחרים. הדבר השני, שאנשים יחזרו למקום שבו יש להם את השירותים שצריכים להיות לאזרח באופן מלא, כל מה קשור ברווחה, חינוך וכל הדברים הללו. נקודה נוספת שאני חושב שצריך לתת עליה את הדעת זה הנושא של תעסוקה, להרבה אנשים השתנו החיים, השתנתה להם התעסוקה, קרו דברים. ועוד היבטים נוספים. בכלל אני רואה בכל הנושא, ואמרתי את זה גם לאנשי תקומה כשהיו כאן בישיבת ועדה בנושא תיקון חוק תכנון ובנייה בשביל כל הפרויקטים שעכשיו הם מובילים, פרויקטים זמניים ועתידיים, וגם אמרתי בשיחה כשהייתי בשיחה במִנהלת תקומה בשבוע שעבר, ואני אומר את זה גם כאן לכם, באחת הוועדות דיברנו על הנושא הזה של החזרה למקום ומה העתיד של המקום הזה ואז מישהו מחברי הוועדה אמר, להחזיר עטרה ליושנה, ואני אמרתי שלא, שצריך יותר מזה, צריך לעשות דבר שבלשון התלמוד זה תשובת המשקל. לפעמים כשיש מכה מסוימת שמקבלים, התשובה למכה היא כפול ארבע. זה לא להחזיר את המצב הקודם, אלא הפוך, אלא לשאוף למשהו במכפלות. אני חושב שזה יהיה נכון גם מבחינה כמותית, גם מבחינה איכותית, איכות חיים והדברים האלה. זו החובה שלנו, אבל זו לא רק החובה שלנו, אלא זו זכות הקיום שלנו כי אחרת המדינה תיסוג אחורה כל פעם בכמה קילומטרים, אז אם היום זה 4 עד 7 ויש 7 עד 9, מחר זה יהיה 17 עד 38 ו-38 עד 40 ובסוף כולם יתקבצו באיזה כיכר אחת במרכז הארץ. זה לא חובה הומניטרית שלנו כמדינה, זו הזכות שלנו כאן ואת זה אנחנו צריכים לעשות ולזה אנחנו צריכים להיות מכוונים. לכן אני שמחתי כשקיבלתי את הבקשה לדיון הזה וקבעתי את הישיבה די במהירות ואני מודה לחברי הכנסת שהגישו לי את הבקשה הזאת, חבר הכנסת שוסטר, חבר הכנסת קרויזר, חברת הכנסת דבי וחבר הכנסת כסיף. נתחיל כמובן לפי הסדר, אלון שוסטר הראשון. גם לפי הסדר וגם כולנו מסכימים שאתה הראשון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. תודה על ההיענות המהירה ביום הקשה. אני רוצה לומר שהחודשים הללו צועקים לנו אבוי לנו שאלו הם חיינו בתקופה הזאת, אבל בעת ובעונה אחת אני שומע וכולנו מבינים שאנחנו יושבים בצמתי קבלת החלטות כעין אשרינו שזכינו להיאבק על קיומה ועל ביטחונה של המדינה אל מול הרוע הגדול והאיום הענק. אנחנו רק לפני מספר חודשים עסקנו בוויכוח גדול על דמותה של המדינה, אנחנו עסוקים היום בקיומה של המדינה במושגים רבים ואני לא רוצה לבאס, אבל אנחנו רק מתחילים, יש עוד משימות. בתוך כל הבוקה והמבולקה הזו אנחנו נשענים על עוצמה גדולה, עוצמה כלכלית, עוצמה חברתית, עוצמת סולידריות שאין כמוה, מפל האנרגיה והסולידריות שעבר בין ה-6 ל-7 או ה-8 באוקטובר הוא מפל שמעורר בי השראה גדולה ואני מקווה שאחדות השורות תלווה אותנו. המשימה שלנו, שבגללה אנחנו ביקשנו את הדיון הזה, היא משימה מורכבת. אנחנו סיימנו עכשיו, חברת הכנסת ביטון ואני וחברים אחרים שהצטרפו, דיון ושמענו את משה אדרי, שזכינו והוא זכה לעמוד בראש מִנהלת תקומה, נמצא איתנו אגאי, מה מתכננים, אז המשימה שלנו היא מצד אחד לחלום רחוק, אבל מצד שני כאן ועכשיו, לראות איך תופרים את הגשר הזה בין המצוקות המיידיות לבין האופק הרחוק, אבל מצד שני יש לנו משימה ברורה, לאומית, לחזור הביתה. זה לא בערך, זה לא ליד, זאת משימה שהיא בין היעדים הגדולים של המערכה, כמו להחזיר את החטופים, כמו להקריס את שלטון החמאס, זה הולך ביחד. אבל לצד החזרה הביתה, שזאת משימה לאומית, יש לנו מי שזקוק לעוד זמן ועל העוד זמן הזה צריך לתת את הדעת. ועוד פרמטר חשוב מאוד זה שבעיניי כל מי שנמצא במרחב שמדובר בו הוא בתוך העסק באופן דיפרנציאלי. איך בדיוק? בכל נושא צריך לעסוק. אני רוצה לקבוע, אדוני היושב ראש, מי שעוזב או מי שלא ימשיך לגור בשדרות, בקיבוצים או במושבים, הוא לא בוגד, ומי שצריך עוד זמן הוא לא פחדן, ומי שחוזר עכשיו הוא לא שובר את השורה, כולם בנינו, לכולם אנחנו מחויבים. ואני מקווה שברוחב לב ובמונחים מסוימים רוחב כיס ורוחב רגולציה נצליח לתת לכל אחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רוחב רגולציה, אני רוצה אותה קוצר רגולציה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, נכון, מהירות רגולציה. אנחנו ניתן לכל אחד על פי, איך אומרים בקיבוץ? לכל אחד על פי צרכיו והוא כבר ייתן על פי יכולתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הגעת למרקס. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כעין מרקס כזה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני מצטרף לכל מילה שאמר חבר הכנסת שוסטר. יש כמה וכמה היבטים ואז אני ארצה בקצרה לומר איך לדעתי ומה לדעתי צריך לעשות. ברמת הביטחון, רק לאחרונה יצאה הודעת עדכון של המועצה האזורית אשכול שאומרת שעדיין מדובר באזור שהוא שטח לחימה פעיל ומסוכן לאזרחים להיות בו. זו לשון ההודעה של המועצה, כמובן שחייבים לקחת את זה בחשבון. אני מצטרף מאוד למה שאמר חבר הכנסת שוסטר לגבי השימוש במילים לא הולמות בהקשר הזה שמי שלא חוזר כביכול הוא לא בסדר, ממש חשוב להוריד את זה מהשולחן. צריך לקחת בחשבון שעדיין בעיית הביטחון קיימת. הדבר השני הוא בנושא של המענקים. מעבר לבעיה הכללית של האזור הרי שיש סכנה ממשית שצריך לתת עליה את הדעת שמי שייאלץ דווקא לחזור בתנאים לא תנאים ליישובים אפילו לא מתפקדים, בתוקף הנסיבות, מוסדות חינוך סגורים וכן הלאה, זה דווקא אוכלוסיות מוחלשות יותר, משום שיהיה להם קשה לומר לא למענק של 10,000 שקלים ואני חושב שצריך לקחת בחשבון גם את זה. שלא ייווצר מצב שכתוצאה ממחנק כספי ייאלצו לחזור למקומות שלא ראוי לחזור אליהם ושמסוכן לחזור אליהם. זה קודם כל מדובר על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. לגבי החינוך, גם פה הזכרתי באופן כללי שיש עדיין מוסדות שהם סגורים ושגם לשלוח חזרה, או לדרוש מאנשים לחזור כשלילדים אין מוסדות חינוך נגישים, הדבר הזה הוא בלשון המעטה בעייתי. רק כדי לקחת דוגמה, עוד פעם, מועצה אזורית אשכול, קריית החינוך, שיש בה ארבעה בתי ספר, עדיין לא פועלת. אי אפשר לדרוש ממשפחות לחזור בתנאים כאלה. שני דברים אחרונים שאני אזכיר. גם נושא של תחבורה ושיקום זה כמובן בעייתי. נאמר לאחרונה ששיקום למשל של בארי וכפר עזה ייקח בין שנה וחצי לשנתיים. מדובר על שיקום של 1,700 בתים בעוטף, בעלות של כרגע מה שנאמר זה 2 מיליארד שקל. גם זה צריך לקחת בחשבון, שמדובר על תקופה ארוכה. והדבר האחרון שאני רוצה להזכיר זה הנושא של טיפול נפשי. האוכלוסייה בנגב המערבי, בעוטף, בשדרות, בקיבוצים, במושבים, בדימונה ובמקומות אחרים, כמובן נזקקת היום, יותר ויותר מהאוכלוסייה הזאת נזקקים לטיפול נפשי, בין אם זה חרדות ובין אם זה מצבים יותר קשים. לכולנו ברור מה הם עברו. קטונתי, אני לא איש מקצוע, אני מניח וגם קראתי כן אנשי מקצוע שלמשל שיעור הפוסט טראומטיים הוא עצום והוא יגדל. אני מצר על כך ואני מעלה את זה פה גם כן כחלק מההצעה למה שצריך לעשות. תקציב חוסן היום עומד על בסביבות 20 מיליון שקל בלבד. ההערכה של משרד הבריאות היא שיש צורך בלפחות 100 מיליון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שהעלו את התקציב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כוונה לתקצב. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מעלה את זה כי כרגע התקציב שאושר הוא פחות או יותר כמו התקציב שהיה בשנה שעברה ואנחנו יודעים שהצורך הוא לאין שיעור יותר גדול. אני מבקש, אנחנו נעביר פה מסר ברור שהתקציב צריך לגדול פי כמה וכמה ולתת מענה הולם לנפגעים. בשורה תחתונה, ובזה אני אסכם, יש לדעתי שני דברים שצריך לעשות, אחד בטווח הקצר ואחד בטווח הארוך. בטווח הארוך כמובן מה שפירטתי כתמונה כללית זה לתת אפשרות של שיקום מטריאלי ונפשי, לשקם גם את המקום, אני מסכים עם חבר הכנסת שוסטר, זה הבית, אני עצמי הייתי, כמו שאלון יודע, הייתי בקיבוץ נירים לפני 40 שנה, והייתי שמח לחזור גם, לא יודע אם יקבלו אותי, אבל כל עוד זה תלוי בי – לימדתי במכללת ספיר הרבה מאוד שנים, יש לי בהחלט פינה מאוד חמה בלב לאזור וחייבים לשקם אותו בכל המובנים, במהירות האפשרית, לא לחסוך פרוטה, אבל צריך לתת מענה למה שהעליתי ועוד דברים שלא הספקתי. הדבר השני, בטווח הקצר, זה גם להכין את האוכלוסייה לחזרה. החזרה היא לא קפיצה, היא לא מעכשיו מכאן לשם, צריך להכין את הציבור, צריך להשקיע כדי שהציבור יהיה מוכן לחזור גם מבחינה נפשית, גם מבחינה רגשית. כבר עכשיו להתחיל להשקיע בזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה רבה לחבריי חברי הכנסת המציעים. באמת כפי שציינת, חבר הכנסת שוסטר, היום בבוקר, שדולה חשובה מאוד שלך ושל חברת הכנסת דבי ביטון שאתם מקימים ביחד בנושא של כל הפרויקט הזה של המִנהלת, של החזרה של יישובי העוטף. ובאמת יום מאוד קשה, אחד הימים הקשים שידענו, שחשבנו שאנחנו כבר ידענו כמה קשה, לצערנו אנחנו מאתגרים את עצמנו כל יום ביומו, אז באמת איחולי - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא מאתגרים את עצמנו, מאתגרים אותנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מאתגרים אותנו, אנחנו מאתגרים את עצמנו, המציאות מאתגרת אותנו, אנחנו בתקופה מאתגרת מכל הכיוונים. אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. לכן אני חושב שדווקא ביום כזה החשיבות של הדיון הזה, הוא מקבל נופך אפילו הרבה יותר חשוב, כי המבחן שלנו כחברה, מדברים הרבה על תמונת ניצחון ואיך הניצחון ייראה, בלי לדבר בסיסמאות, בסוף המבחן של החברה הישראלית, ולא של תושבי העוטף בפרט, כפי שציין חבר הכנסת שוסטר, שבסוף איש איש מתי שהוא יגיע ויחזור לקהילה שלו ומתי שכל קהילה תראה לנכון לחזור ובאיזה צורה ובאיזה כיוון, אני מתחבר לתמונה הזאת שראינו, לא הרבה יותר, את הטרקטורים חוזרים לחרוש את השדות, אבל כדי שאנחנו נוכל להגיע ליום הזה שחבל הארץ הזה יחזור לפרוח ולשגשג אנחנו צריכים לראות שאנחנו עושים את זה בצורה שמנקודת המשבר שאנחנו נמצאים אנחנו נצא מחוזקים ונצא חזקים. אז באמת אני שמח מאוד להצטרף ושמחתי מאוד להצטרף לדיון הזה ולראות איך אנחנו מייחדים עבור כל קהילה, עבור כל משפחה, אפילו עבור כל פרט, דיברנו על זה גם קצת בבוקר, בסוף מה שנכון עכשיו למפלסים לא בהכרח יהיה נכון למפלסים גם עוד חצי שנה, ומה שטוב לפלוני אלמוני, יכול להיות שעוד כמה ימים ייראו דברים אחרים. הדבר הזה הוא דינמי, הוא צריך להיות לטווח רחוק, זה לא מִנהלת שצריכה לקום ושהיא קמה עם לוחות זמנים, זה תהליך ארוך וכדי לדייק אותו ולאפיין אותו, נגע בזה גם חבר הכנסת כסיף, יש מכלול של נושאים, כמו הנושא של החוסן. מדברים עכשיו על החברה שהגיעה מהקיבוצים, אלה קהילות עם חוסן, כשהחוסן הוא חזק הקהילה תהיה חזקה ומחוזקת והיא תחזור לעצמה, תחזיר את העשייה החשובה שהיא עשתה שם, ואם זה הקהילה של אופקים ושדרות וכל קהילה והייחודיות שבה, ולכן החשיבות של הדיוקים האלה גדולה מאוד. אז תודה רבה ליוזמים ולמצטרפים ולך, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מבחינת היוזמים, נתנו לכולם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני גם הצטרפתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מופיע, אבל לא משנה. מופיע חבר הכנסת משה רוט, הוא לא הגיע, אז את ממלאת את מקומו. את ממלאת מקום של יהדות התורה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמו שצריך, זה ייזכר לכם לדורות, אישה ראשונה ביהדות התורה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, אורחים יקרים, המילים הותר לפרסום, האסונות האלה שפוקדים אותנו כבר מעל לשלושה חודשים, אני אגיד לכבוד היושב ראש, שבמוחי בכל בוקר מהדהד רק משפט אחד, משפט שאנחנו אומרים ומתפללים בכיפור, חטאנו לפניך, רחם עלינו. אני מוצאת את עצמי בכל בוקר מתחננת. אני תושבת שדרות, אני גרה 100 מטר מהמשטרה, המחבלים ירדו אחרי הבית שלי, הבת שלי חברת קיבוץ כפר עזה, עם הנכדים, היא הייתה עטופה במחבלים. בנס, בנס, מבחינתי רק השגחה עליונה, כי לא היה שום הסבר איך דווקא אנחנו, כשמסביבנו נפגעו, לא קרה לנו כלום. הנפש גמורה. אנחנו כבר שלושה חודשים מחוץ לבית. הדיון כאן הוא דיון מאוד מאוד חשוב, וזה לא דבורה ביטון, וזה לא מור מכפר עזה, זה יישובים שלמים, זה ניר עוז, זה נירים, זה כפר עזה, זה בארי, אני לא אפרט, כולנו יודעים את הזוועות. לפני שבוע ביקרתי בבארי. חלק מהטיפול שאני עושה לעצמי זה לנסות להתקרב חזרה לאזור הפורח, המדהים. אנחנו לפני דרום אדום, בימים האלה היינו אמורים לראות כלניות, אנחנו רואים כלניות, וזה היה הזוי, כי אני הלכתי לחדר האוכל בבארי, שנפתח, היו שם תושבים ואכלנו ארוחת צוהריים ואחרי זה הלכנו לבקר את הבתים ההרוסים, השרופים, ששם נרצחו ילדים ואנשים ואני לא יכולה לתאר לך. הטרפת הזו שאתה נמצא, חוסר האונים, אני כתושבת שדרות לא מעזה להתקרב לבית. אני הולכת לשעתיים וחוזרת, ויש לי בית מדהים, זה היה בית שמח, בית של חגים, בית של נכדים, ויש לנו רק תפילה אחת, לחזור, אבל חייבים לזכור שאי אפשר – כל שני וחמישי יוצאות הנחיות כאלה, הם יחזרו, הם צריכים לחזור, כאילו אנחנו חפץ. אדוני, אנחנו לא חפץ. ואני רוצה להגיד לאדוני היושב ראש, אם אני דבורה ביטון מפחדת אני בכלל לא רוצה לחשוב מה עובר על האחרים. כאדם שהיה חזק, מה זה פחד? זה בכלל לא היה מושג, אבל אסור לשכוח שהיישובים האלה ספגו קסאמים במשך 20 שנה, כבר יש לנו את הטראומה מכל מה שקורה, אנחנו כבר יודעים להתנהל, איך לברוח, יודעים איך להסתתר, איך להתקלח במקלחות, במקלחות הדלתות שלנו פתוחות, אתה יודע? כי אם יהיה צבע אדום אתה צריך לרוץ, אחרת אתה תשבור את הרגל, תשים מגבות כדי לא לשבור רגל. ועוד התנהלות, אתה נוהג באוטו כשהחלון פתוח כדי שתשמע את הצבע אדום. כשאתה יוצא אתה רק מחפש איפה המיגונית. זו המציאות היום יומית שלנו לפני המחבלים, עד ה-6 באוקטובר, ואז לקינוח הביאו את המפלצות האלה. בתור תלמידה למדתי על השואה, הלכתי למחנות השמדה, אני בטוחה שכבוד היושב ראש יודע ושמע, אבל הסיפורים, זה פשוט לא ייאמן שזה קורה לנו, לעם שלנו, עם סגולה, אנשים, זה לא נתפס. ולכן חייבים לגלות רגישות בחזרה. אגב, בשדרות התחילו עסקים לחזור, יש חלק מהעסקים, אבל הם אומרים, בצדק: אנחנו פותחים אבל איפה האנשים? חזרו 6,000, 7,000 מתוך 30,000 תושבים. קודם כל מגיע לשמוע עליהם, זה לא ברור מאליו שהאיש מהפיצה, וכל בוקר אתה רואה בפייסבוק, תושבים שהתחילו לטפטף: בבקשה, תרשמו איזה עסק פתוח, אפשר להזמין אוכל? ואז אתה מבין שיש רצון, כולנו רוצים מאוד את הבית. אני לא יודעת אם מישהו ראה, אבל אני העליתי סרטון מהחדר במלון. אדוני, יש לך בית של 200 מטר, אתה בא לחדר, שניים על שניים, מיטה, מקלחת, איזה יופי. הדבר היחיד שאני עושה זה הולכת לישון שם. זו אומללות, כי המשפחה שלך התפרקה, אתה רוצה לעשות עכשיו חג ואיך תכנס? ההיא משפיים עם כל הטראומה שלה, השנייה באשדוד, אחת חיילת, איפה השבתות שהיינו רגילים. זה לא אני, זה לא דבי, עוד פעם, זה כולם, לכן צריך לדאוג איך להחזיר אותנו. בהדרגה. אם מישהו מוכן וכבר יכול אדרבא. אבל אנחנו נחזור, אנחנו עם חזק, עברנו את פרעה נעבור גם את זה ונחזור כמו גדולים. אנחנו לא ניתן לרגע למפלצות האלה לחשוב שהם הכניעו אותנו. תקומתנו תהיה ואנחנו נמשיך בכל הכוח, אבל אנחנו צריכים אתכם, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק רוצה לומר שאין מה לומר אחרי מה שאמרה כאן דבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא מיצתה את הנושא הכי טוב שיש. אני אומרת בדיוק את מה שהיא אומרת, אני מחזקת אותה, מחזקת את כל התושבים של הדרום. אגב, גם של הצפון, אנחנו לא נשכח את זה, גם של המזרח. יש לנו, לצערי הרב, אויבים רבים ואנחנו נעמוד בזה, בעזרת ה', וזה התפקיד שלנו פה עכשיו היום, ברגע גורלי, אנחנו באמת נבחרנו לשמש פה בכנסת בתקופה הכל כך דרמטית לעם ישראל ואני רוצה שנעשה טוב, ואנחנו נעשה טוב. זה מה שיש, אין אפשרות אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני אגיד לכם איך אני רוצה לנהל את הדיון הזה. הדיון כרגע הוא לא על הצעת חוק והוא לא סטטוטורי, זה דיון בוועדת פנים שחלק מהדברים קשורים גם לוועדה. אני הייתי רוצה באמת לשמוע גם את הסקירה שלכם, את התוכניות שלכם בגדול, ונשמע גם את ראש המועצה שנמצא פה, ולהעלות נושאים, שלא משנה מה אני אענה או מה אחרים יענו, אלא יותר חשוב דברים שאנחנו צריכים להעלות אותם ופשוט לעקוב אחריהם ולראות איך מקדמים אותם ואיך מזרזים אותם. יכול להיות שיהיו דברים שיש חילוקי דעות עם משרדים שונים, הוועדה היא לא משרד ממשלתי, אני לא יודע לתת הנחיה ולחתום עליה, אנחנו יודעים כוועדה, הייתי רוצה להציף נקודות שאנחנו נעשה עליהן מעקב תוך כדי תנועה ונשב על משרדי הממשלה הרלוונטיים, נצטרך לקדם דברים שהם בחקיקה או דברים שיגיעו אלינו בחקיקה, לכן הייתי רוצה להפוך את הישיבה הזאת לפרקטית ולא לדיון פילוסופי או מהסוג הזה. כי בוא נאמר, את החלק הרגשי דבי נתנה לנו הכי חזק והכי טוב שאפשר לומר, אני באמת רוצה לנצל את זה לדברים שיהיו לנו כלי עבודה להמשך. אנחנו באים מעולם הפרקטיקה, אנשי השלטון המקומי לשעבר נמצאים פה ועוד שניים שנכנסו עכשיו, ולכן זה מה שהייתי רוצה. עוד נקודה אחת שאני חושב שלא כדאי שאנחנו נדון בה כרגע, זה הנושא של תנאי הביטחון שיהיו שם, למרות שזה הדבר הראשוני הכי בסיסי לכל החזרה. נסתכל יותר על - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> על הביטחון הנפשי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביטחון נפשי כן, ברור שכולנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים יוכלו לחזור לשם רק כשאפשר יהיה לחיות שם בשלום ובשקט. אני הייתי רוצה לקדם או לדבר על הדברים, לשמוע ממכם, לקחת את זה איתנו לכדרור. זו ההצעה שלי, אם אתם מתחברים איתי לעניין הזה אז בואו נתחיל. אני מבקש ממך, אגאי, יש לך מצגת, תן לנו סקירה פחות או יותר מה התוכניות שלכם ואז נתחיל את הסבב של כולם פה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> תודה על ההזדמנות לספר לכם את הסיפור של המִנהלת. אני אזכיר, המִנהלת קיימת כשלושה חודשים, המנדט המרכזי שלה הוא 46 יישובים ועוד העיר שדרות, להחזיר אותם הביתה. נדמה לי שלפחות חלק מהנתונים שאני אציג כאן עכשיו יפיסו במעט את הדעות שהובעו פה על ידי חברי הכנסת והדאגות המאוד נכונות שלהם באשר לכיוונים, לדרך חזרה, לרגישויות. (מצגת). אלה היישובים שאנחנו אחראים עליהם. אתם יכולים לראות, כל מה שנמצא בצבעי צהוב כתום, לפי המועצות השונות, זה מה שאנחנו קוראים 0 עד 4, 24 יישובים. כל השאר בצהוב, 4 עד 7, סך הכול 46 יישובים והעיר שדרות. צריך להגיד, רובם ככולם מתחלקים בין קיבוצים למושבים והעיר עצמה. אנחנו שקדנו הרבה על הרעיון של החזרה. אני אזכיר שאין עדיין החלטות שמחייבות, אבל אנחנו מוצאים לנכון כמִנהלת להכין את כל התנאים המאפשרים לכשתתבשל הדעה, גם בחוסן וגם מבחינה פיזית, שהתנאים הפיזיים יוכלו לקבל את האנשים. אני אגיד במאמר מוסגר, רק פה יש שני חברים יקרים מיישובים, איתי מנתיב העשרה ושרון מסעד, הכרנו פה הרבה חברים, כל יישוב הוא בפני עצמו, כל יישוב הוא סרט אחר ברמת הרגישות שלו, המוכנות שלו וההרכבים שלו ולכן אנחנו תמיד אומרים, אנחנו לא מחייבים, אנחנו מכינים את התנאים וכל מי שמוכן יוכל לחזור. מה צריך בשביל לחזור? קודם כל מצב ביטחוני. הסיכום שלנו גם עם משרד הביטחון הוא להגדיר שאין מניעה ביטחונית לחזור לאותו מקום שהיישוב בו הוא נמצא, אנחנו מדברים גם ברצועות וגם בחתכים, אבל בעיקרו המצב מאפשר. שתיים, שהתשתית ביישוב מאפשרת לחזור. יש יישובים שנפגעו מעט מאוד או בכלל לא, יש יישובים שפגועים ברמה קשה. אני אראה אחר כך את התוכנית שלנו לחזרה לכשירות מלאה, אבל היישוב צריך להיות כשיר, ושתנוח דעתכם, אנחנו מתכוונים גם למראה בשער, לנוי, לגינון, לתמרורים שנפלו, גם ברמה הזאת כדי שיהיה נאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשאל אותך שאלה, מהתחום הפרקטי, יש יישובים שבהם אגף אחד מהיישוב נחרב ונשרף וכו' ויש חלקים שלא נפגעו, עד כמה שאני יודע, האם אתם מדברים על הטכניקה של לחזור בחלקים? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחזור בחלקים זה אומר להפריד חלק אחד, להפוך אותו לאתר שיקום. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זו שאלה מצוינת, יש לה שקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוב, אני רוצה לומר דבר אחד, הוא אמר את זה, רק הוא אמר את זה בקול מאוד מונוטוני ושקט, אני אגיד את זה בקול רם, וזה הדבר הנכון, אין מושג כזה להכריח אנשים, זה לא עובד בשום דבר, בטח לא לאנשים שעברו את הטראומה הזאת. אלה אנשים שעברו טראומה על 20 שנה של טראומות קטנות, גדולות, טפטופי טראומות, נקרא לזה ככה, ולכן ודאי, וזה מה שהוא אמר בהתחלה ואהבתי שהוא על ההתחלה אמר את זה, אנחנו מכינים את התנאים, האנשים יקבלו את ההחלטות שלהם. אחר כך צריך לראות, כל מיני החלטות האם הן גורמות למשהו מסוים כזה או אחר. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו שוקדים יחד עם צה"ל , פיקוד העורף, וגופים שרלוונטיים שעוסקים בעניין הזה, על מרכיבי הביטחון. יצאה לדרך כבר תוכנית שמתוקצבת בכמעט 800 מיליון שקלים, שמונה הכול, מאבזור הגנתי מלא סביב חבילת היישוב, הגדלת כיתות הכוננות, הציוד שלהם כמחלקת חי"ר, ראייה אזורית של מרחב לוט"רי, רכבים ממוגנים, אמבולנסים ממוגנים ועוד שורה ארוכה של דברים, חמ"לים, מצלמות, וכל זה בלי קשר להיערכות האחרת של צה"ל שהיא נדרשת לטובת העניין הזה. כל הדבר הזה נעשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מסביר את זה מול סיור אתמול אצל ראש מועצת אשכול, ירקוני, שיש לו בית ספר בגבולות, אנשים רוצים לנסוע, ההורים אומרים לו: אנחנו כן רוצים שיילכו ללמוד בגבולות, אבל אנחנו מבקשים שיהיו שלושה שומרים עם נשקים ארוכים. סך הכול 3 מיליון שקלים. הוא לא פותח את גבולות מכיוון שחסר לו 3 מיליון שקלים. אתה אומר לי שפה יש 800 מיליון, זאת השאלה שלי, האם במסגרת התוכנית של תקומה אתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משהו למחר בבוקר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 500 תלמידים באשכול. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> מאיר, אני יכול להבטיח לך, בלי לדעת כלום על הבעיה, שלא תהיה בעיה כזאת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז כדאי שתדבר עם ירקוני כי הוא לא מוצא תשובות. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא יעצרו בגלל שלושה שומרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תגיד לי, אם אתם לא רק נותנים פירוט לטווח הבינוני והארוך אלא גם מחר בבוקר. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> גם מחר במיידי. אנחנו גם שומרים על הבית שבכרמי גת של ניר עוז. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אפשר להעביר את זה – << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לגדי ירקוני. זה 500 תלמידים, זה משמעותי, שרוצים להתחיל לחזור. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו על הבניין בכרמי גת של ניר עוז שמנו שמירה. אני אומר לך, זאת לא תהיה הבעיה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אל תשכח שחלק מהמועצה שם לא מוכרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת משרד החינוך וכל זה זה בסדר? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> במשרד החינוך זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת זה סגור עם הכול, כל העניין כרגע הבקשה הלגיטימית הזאת של אבטחה מתאימה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כי לצד כל רשימת המלאי שיש וצריך משרד החינוך נתן, אבל אומר גדי, בצדק, באו אליו ההורים ואמרו: אנחנו לא מסתפקים במאבטח עם אקדח, אנחנו מבקשים שיהיו מאבטחים עם נשק ארוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יכול להיות שלושה עם ארוכים ויכול גם שניים עם ארוכים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך להדגיש שהיישובים האלה שמאיר מדבר עליהם זה אותם יישובים שלא הוכרו, שהם שייכים לאשכול והם פינו את עצמם. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני גם אגיד לך שעל היישובים יש חיילים ששומרים פיזית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, בגבולות אין. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> הבנתי, אני אטפל בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נושא גבולות ייבדק. כי אלה דברים של עכשיו. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן. לכל מי שהעיר בנושא החינוך, אנחנו מדברים בכלל על מערכת מוניציפלית שמתפקדת ברמה לפחות טובה כדי לקלוט את התושבים חזרה, אחר כך אני אראה פה תאריכים, אנחנו כמובן בשת"פ - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה חייב להיות - - - << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> חברת הכנסת, אני אגיד. הכול פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מציג מצגת שלמה, נשמע ונרשום לעצמנו את ההערות. אני אומר את זה גם לעצמי, לפעמים אני אחרוג קצת, מה לעשות, בשביל זה אני יושב ראש. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו קבענו יחד עם משרד החינוך ויחד עם המועצות להקמת בתי ספר עורפיים שנמצאים מעט יותר רחוק מקו הגדר גם עבור יישובי 4 עד 7, שתיכף נראה, מתוכננים לחזרה מוקדמת יותר, אבל גם לאותם אנשים שיבחרו לחזור מ-0 עד 4, הם יוכלו לפגוש את בתי הספר האלה. כרגע מבחינת לוחות זמנים הם צפויים להיות בסוף פברואר-תחילת מרץ, המערכת הזאת. כל זה נעשה כמובן עם המועצות. בנוסף, המועצות עצמן, על שירותים נוספים של מארג חיים, מדואר דרך הבנקים ודברים אחרים ונוספים, מכינות את עצמן לקראת העניין הזה בתצורה מדורגת. זה כנראה לא יהיה מלא ביום הראשון, אבל ככל שנצבור קילומטראז' לקראת הקיץ אנחנו נהיה מוכנים יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל הגורמים האלה התחילו את ההכנות שלהם? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בוודאי, כולם. אנחנו במגעים עם קופות חולים וכל הדברים האחרים. כולם בתוך לוח הזמנים הזה. אנחנו גם בתהליך של סיום סקרים, סקרים שנעשו על ידי שלושה גופים, בכל היישובים, כדי לקבוע את תוכנית השיקום ותוכנית התיקון. ברור שאין דין בארי, כפר עזה וניר עוז כדין מושב כפר מיימון ותושייה, כל אחד מטופל ברמה אחרת, אבל אנחנו מייצרים את המערכת הזאת, שאני אראה אותה עכשיו, ונקודת הייחוס שלנו, פה צריך להגיד, היא ספטמבר 2024. אנחנו כמִנהלת, אף שאין עדיין החלטה ממשלתית כזאת, שמנו את העיקרון להיות ערוכים לפתוח עם מקסימום האנשים בעוטף שניתן ושהיישוב שלהם יכול לקבל אותם ושהם עם recovery מספק וחוזרים מרצונם, לפתוח את שנת הלימודים של ספטמבר 2024 כבר בעוטף. על כל החבילה הזאת בא למטה מה שנקרא סיפור התעסוקה, התייחסת אליו, היושב ראש, החקלאות, רווחה, בריאות וכיוצא בזה. המפה שאתם רואים כאן מספרת את הסיפור. זה הכביש שלנו, זה ה-roadmap. אנחנו רוצים לראות את חזרת היישובים 4 עד 7 בסוף פברואר, עם הקמתם של בתי הספר העורפיים בתוספת הדברים שציינתי, של הביטחון ושהיישוב כשיר וכל הדברים, נכנסים כבר חזרה. אני אציין כאן שכמעט אין מושב, אני מכיר כבר את כולם, אנחנו בקשרים אינטימיים נקרא לזה, עם המושבים והקיבוצים, אין מושב שאין בו כבר לפחות 100 אנשים, כולל משפחות בחלקם ודברים אחרים. התהליך הזה כבר בהוויה, לא מחכים לנו לתמריץ כזה או תמריץ אחר, הרצון לצאת מהמלון חזרה הביתה כבר קורה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בנתיב העשרה יש 100 איש? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> נתיב העשרה הוא לא בדיון הזה, אני אמרתי מושבים בכלל. נתיב העשרה, יש לי איתו רומן בנפרד, אנחנו נפרט אותו אחר כך. לגבי יולי, אנחנו רואים את החזרה של 0 עד 4 החל מה-10 ביולי או אוגוסט לילדים הקטנים, יכולים לחזור ליישובים שלהם. שוב אני אחזור על התנאים, כשהביטחון מאפשר ושהכנתי לו את היישוב. יישובים שלא נסיים את תוכנית התיקון שלהם, חבר הכנסת כסיף, ועדיין לא יהיו כשירים לחזרה אנחנו נאפשר להם עדיין זמן recovery או זמן במקום שנתנו להם פתרונות ביניים, וגם נערכים למה שאתה אמרת, היושב ראש, חזרה אפשרית מדורגת. היא ממילא קורית, כמעט בכל הקיבוצים יש אנשים גם עכשיו שעושים את משק החי, את הגד"ש, זורעים, מפעילים את הרפתות, כל הדברים האלה קורים. ככה נראה הגאנט באופן עקרוני, ה-29 בפברואר. אני מזכיר שזה גאנט עקרוני, שאף אחד לא ייצא מכאן מהדיון כי הדיון ציבורי, הוא לא גאנט מחייב, כי אין החלטה עליו, אבל לשם אנחנו מתכווננים. ה-29 בפברואר, חזרת יישובי 4 עד 7, ב-10 ביולי בואך הקיץ ושנת הלימודים, חזרת ה-0 עד 4, למי שיכול. ושימו לב, יש לנו יישובים, אני יכול למנות אותם, אבל זה פחות חשוב כרגע, אנחנו מונים אותם כסדר גודל של עשרה שהם נמצאים בתהליכי שיקום עמוקים יותר. אני אראה אותם כאן, התהליך שלהם וקביעת התאריך איתם תהיה באופן דיפרנציאלי נקודתי ליישוב. זו גם הסיבה שהם קיבלו פתרונות ביניים שאתם שומעים עליהם חדשות לבקרים בחדשות, בין אם זה דיור עירוני ובין אם זה קיבוץ שכן, על בסיס קרווילות, כמו בארי לחצרים. אתם יכולים לראות כאן מפה, אני רק אבטא את הרעיון, הכתב בשקף קטן. הרעיון הוא, בעיגולים האדומים מופיעים בתי הספר המקוריים ובעיגולים הירוקים אותם בתי ספר עורפיים שאנחנו דיברנו עליהם, סך הכול 141 מיליון שהושקעו בהם, אתמול עוד 18 מיליון שקלים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה. מה שאתם עושים בעצם, אתם לוקחים אותם לגבולות יותר בטוחים, נקרא לזה כך. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בסוף ילדים צריכים להגיע, הם לא הולכים ברגל. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יש הסעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה, ההסעות ממוגנות, כל הדברים האלה, מסודר לגמרי? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> קודם כל אנחנו עושים את זה יחד עם המועצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אמור להיות מסודר? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זה לא אמור, זה יהיה מסודר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מסודר גם מבחינת עדכון התעריפים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה עדכון התעריפים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מ-2012 לא עדכנו את התעריפים בנסיעות באוטובוסים למועצות. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זה דיון אחר. הוא דיבר על הסעות של תלמידים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם מדבר על הסעות לתלמידים. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לתלמידים זה אוטובוסים חינם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא חינם. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אתה מדבר על התעריפים – הבנתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא הכתובת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב, אני קודם כל רוצה לדעת דבר אחד, כשאומרים שיש בתי ספר, אבל המרחק שלהם הוא אחר, צריך לדעת שיש באמת סידור לעניין הזה בצורה הכי בטיחותית כי אחרת זה עוד יכול להיות יותר מסוכן מאשר מצב אחר. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> נכון, ואנחנו נותנים על זה את הדעת, גם על צירים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני הנושא של ההתחשבנות של התעריפים עם משרד החינוך. כל ראשי הרשויות בוכים והם בוכים מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם להקים בית ספר זה בסוף משרד החינוך. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זה מִנהלת תקומה עשתה, 141 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר חבר הכנסת נאור, על הדרך קח גם את הדבר הזה שנקרא אגרות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זה פרומיל מה-18 מיליארד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל לא, לא מערבים אותך בזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, אני רוצה לחדד אתגר, לכבד ולהוקיר את המהלך שנעשה בבתי הספר האחוריים, אבל זה לא בלי מחיר. במסגרת הסקרים אתם יודעים שיש יישובים שהילדים יחזרו מבית הספר העורפי, יחזרו הביתה לחזית לכאורה. זה חלק מהאיזון המאוד עדין שחובתנו לקיים. אי אפשר להקים שני בתי ספר עבור אותה מועצה. רק צריך לשים לב לנקודה הזאת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, למה אשדות נגב צריך ללכת לאשל הנשיא? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חלק, חלק הולכים יותר קרוב. מה שאני רוצה לחדד, אני מציע שלא ניבהל אם במסגרת שינויי תצורת הביטחון, שיכול לקרות לנו, פתאום דברים יהיו יותר קשים. אף אחד לא תקע לידינו שהתהליך יהיה תהליך סטיכי חד כיווני, צריך להתכונן להפתעות מסוגים שונים ולהיות מסוגל לעמוד בזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> האירוע אתמול היה 600 מטר מכיסופים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, דוגמה. זה בוודאי היה משפיע אם היו אנשים. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני אזכיר רק שבסוגיית מערכת החינוך 141 מיליון שקל הושקעו בבתי הספר האלה ואך אתמול אושרו 30 מיליון שקלים נוספים ש-18 מתוכם, לגמר מערכת הפתרונות, כיתות יבילים וכל מיני דברים כאלה שנוצרו על הדרך, שלא היו בתוך התכולה הראשונה, כבר ניתנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, איזה חלק מזה יוכל להישאר לשימוש הקהילות אחרי האירוע? << דובר >> קריאה: << דובר >> הכול, אלון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יכול להיות שלוקחים את זה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו לא לוקחים את הכסף, אנחנו מנהלים אותו, אנחנו לא שומרים שום דבר מכל הכסף הזה עבור מִנהלת תקומה למעט חלק קטן מאוד, על המחייה שלה, כל השאר זה של העוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל זה בתי ספר. גני ילדים? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> גני ילדים בדרך כלל ממוקמים ביישובים. 8 מיליון שקלים ניתנו אתמול לטובת טיפולים פדגוגיים מהירים, נדרשים, שלא קיבלו מענה בשום מקום אחר. החליט ראש המִנהלת בהחלטה מיידית לתקצב את זה, שלא נפספס, אפרופו פוסט טראומות ודברים אחרים, זמן הטיפול המהיר הוא קריטי והוא לנגד עינינו. מה שאתם רואים כאן, לא להיבהל מהשקף הזה, אבל כל חץ כזה שהולך למטה ולמעלה, הוא מראה במה המִנהלת עוסקת ואיך היא מנוהלת. יש לנו תוכנית 100 ימים שאנחנו אמורים להגיש סדר גודל כחודש מהיום שהיא כוללת את כל הרכיבים של מה שאנחנו קוראים צמיחה והתפתחות, גם דמוגרפית, גם כלכלית, אפרופו דבריך של הפי ארבעה, זה פי ארבעה שלנו והוא הולך להיות בתוך הסיפור. אנחנו עוסקים בחזרה ליישובים, זה הכחול השני מימין, שבו יש מרכיבי הביטחון, אנחנו עוסקים במעברים, ומי שלא יודע כמה עיסוק זה, זה די מדהים, אתה חושב שזה אירוע קל לעבור לדיור עירוני, כמו הסיפור עם הפיל, אתה מושך את הזנב ואתה מגלה פיל, ים של בעיות מאתגרות, פרוצדורליות, חוזיות, רגולטוריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל נדמה לי שצריך להגיד מילה טובה, כי לפחות, אולי אני לא יודע אז תתקנו אותי, לפחות מה ממה שאני שמעתי, אלה שכבר עברו לאותם מקומות, הגיעו לאותן דירות והכול, לא שמעת תלונות קשות, כי ירדו שם לרמת – ככה זה היה נראה. לפחות באותו חלק שכבר עבר, לא אלה שעוד לא עברו. אז מילה טובה גם מגיע לכם. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> והייתי אומר פה לרשויות הקולטות, הזדמנות טובה לשבח אותם. מועצות כמו רמת נגב, בני שמעון, ראש עיריית קרית גת, הם יצאו מגדרם באירוח הזה ובלעדיהם לא היינו מצליחים להרים, ובטח פספסתי פה איזה מישהו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מועצה אזורית תמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תל אביב, העיר הגדולה. << דובר >> קריאה: << דובר >> נתיבות. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> ברור, חברים, יש רשימה ארוכה, אבל ראשי המועצות והעיריות הקולטות עשו עבודה מדהימה, גם תל אביב, גם רמת גן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, הלאה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו פה בטור היישובים הנדרשים לחזרה, אני רוצה להראות את התוכנית היותר כבדה שלנו. ביום חמישי האחרון הצגנו אותה גם ליישובים ולמועצות. אני אגיד שזה במסגרת התיאום והשקיפות המלאים שלנו, אין שום החלטה במִנהלת שהיא טופ-דאון, זאת אומרת מודיעים ליישוב או למועצה וככה זה קורה, הכול נעשה בשיתוף. יש ויכוחים לפעמים, יש מחלוקות, אבל בסוף זה בלחיצת ידיים ואנחנו מתקדמים עם הדבר הזה. מה שאתם רואים כאן זאת הצגה, חלק משקפים של הצגה הרבה יותר ארוכה כמובן, שבה הצגנו את הדרך, איך אנחנו הולכים לעשות את הסיפור השיקומי. אז קודם כל אתם רואים פה שאנחנו מדברים על סטנדרט שיקום שהוא יהיה איכותי. אנחנו רוצים לעשות את התהליך בשקיפות ובתיאום, הרגע אמרתי את זה, כמובן משרדי הממשלה, מינהל התכנון, כל מי שנוגע בעניין הזה, יש ועדות תכנון, אנחנו בקשרים הדוקים עם ראשי הוועדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוקם גם ועדת תכנון בשלב מסוים. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> נכון, עסקת בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, עוד לא עסקנו בזה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא, עסקת בוועדה, בהקמתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעסוק בזה בקרוב. הצענו את זה גם בוועדה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו משתלבים בתוך תב"עות מאושרות. את כל הדברים האלה, אפרופו, זה נקרא הסדרת חיים בצוותא, אפשר יהיה לקדם חזרה ולטפל בחלק מהדברים, הכול כמובן יתבצע בתהליכי ביטחון, בטיחות, כל החברות הן מורשות, כאלה שהן בסטנדרט איכותי מבחינת יכולות הניהול שלהם, הפיננסיות שלהם וכל הדברים האחרים. וחשוב מזה, המִנהלת, על אף העיסוקים המאוד אופרטיביים שלה, התחילה תהליכים בתחום ההנצחה והמורשת. רתמנו לעניין הזה גם את משרד המורשת כמובן, כל מי שכרוך בעניין הזה, מרשות העתיקות והספרייה הלאומית והגנזך, כולם על האירוע הזה, השקיעו כבר למעלה מ-20 מיליון שקלים. בתיעוד, רק בתיעוד של חפצים, איסוף, צילומים, צילומים מרחפנים, ופה אנחנו אומרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק זה, צריך להיות משהו תשתיתי גם כן. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא, זה בתוך התוכנית האסטרטגית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחשוב על שביל התקומה שעובר לאט לאט את כל היישובים, כל מקום והסיפור שלו, מה היה. סתם אני זורק. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אז, היושב ראש, תדע שיש הרבה דיונים על הדבר הזה, איך לעשות את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זאת הזדמנות להזכיר, כשאני מסתכל על הרשימות, נסענו בשבוע שעבר, אני ודבי, לקיבוץ אורים ונסענו לצאלים ונסענו לגבולות, אלה קיבוצים שפונו, האנשים שלהם לא נמצאים שם והם לא נמצאים בתוכנית הזאת. כדאי שתתייחסו. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> נכון, זה דיון בפני עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. תיכף נתחיל את ההערות ואז יעלו הדברים. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> ההקשר פה שהוזכר כל קיבוץ, יש כאלה שרוצים לא להשאיר שריד וזכר לזיכרון, יש כאלה שרוצים להזכיר פינה או מתקן או מבנה, אז לפני שראשון הטרקטורים יתחיל לפנות אנחנו נסכם את האירוע הזה עם הקיבוץ, נגדר אותו, נוודא. יש כל הזמן מחשבה על האירוע הזה במקביל לבנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כמו שצבעו את המיגונית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגאי, אחד הדברים שאתמול העלו בפניי, נתיב הדמים של 232 וכבישים אחרים, המדינה צריכה לסייע לרשויות וליישובים למנוע את – איך אני אגיד את זה בזהירות? לארגן את ההנצחה והמורשת בצורה מכובדת. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אלון, אנחנו על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להבין את הרגשות שבהנצחה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אלון, קודם כל זה כבר התחיל וקשה למנוע את זה. ואגב, זה גם לא עבירה על החוק, אם אתה לא עושה את זה על דרך או משהו. כבר פיתחתי חצי דוקטורט על זה. אנחנו מתכוונים לפנות לעניין הזה, אנחנו גם נייצר אתר הנצחה זמני שמאפשר, עם קק"ל, מקום כזה לעשות, כי אי אפשר לעצור את הפרץ הזה של הרצון להנציח, ובתוך התוכנית האסטרטגית שלנו תהיה תוכנית של אתר קבע, רציני, מפואר, עם תכנון אדריכלי, שהוא יכיל את כל כוחות הביטחון, על שלל גווניהם, צבא, שב"ס והמשטרה, וכל מי שידו הייתה בתוך האירוע, והשב"כ, וכמובן כל האזרחים, ואנשי נובה. אנחנו על הדבר הזה ונשתדל לא להפוך אותו לאיזה שביל אנדרטאות כזה. מה שאתם רואים פה זה הנחות עבודה לאיך אנחנו עושים את הדברים. אמרתי כבר, בוצעו סקרים ולמעשה יש לנו תיק יישוב. אני אראה אחר כך תמונה איך זה נראה, התיק הזה מכיל, מסומן מבנה מבנה, ממוספר, ואנחנו יודעים אם הוא נועד להריסה או נועד לשיקום עמוק, או נועד רק לצבע או כל דבר אחר. כל הדברים האלה כוללים גם את השטחים הציבוריים, גינות הנוי והדרכים והצירים, על הדבר הזה אנחנו מוסיפים חבילה, זה התעשייה והחקלאות, גם בתוך שטח הקיבוץ, בתוך הקונטור, וגם מחוץ לקיבוץ, עליהם אחראי מס רכוש. כל התכולות האלה ייכנסו לתהליך דיוני עם היישוב, יסוכמו, צריך להגיד, וייחתמו גם, בית בית לצורך העניין, שאכן זה הסטנדרט המקובל עליו והוא יודע מה אנחנו הולכים לעשות לו בבית. אנחנו גם נבחן מקומות שבהם הייתה לחימה, אבל לא נגרמו נזקים. כל העבודות האלה קורות במקביל. בשקף הבא אתם יכולים לראות איפה אנחנו כבר נמצאים. כל מה שתיארתי לכם זה תהליך העבודה, אנחנו נמצאים בסוף תהליך הסקרים, אנחנו לפני הישיבה עם המועצות והיישובים כדי לסגור את אותן חבילות טיפול, אנחנו מתכננים בפברואר, בהנחה שהכול יתקדם בקצב שאנחנו מתכוונים, לפחות על המקומות שאין שאלה על הריסתם, להכניס טרקטורים ולהגיע למצב של הריסות, והחל מ-1 במרץ להיכנס לתהליך של מה שאנחנו קוראים השיקום העמוק ותהליכי הבנייה. המקומות שבהם מחליפים שכונות, כמו בבארי, בכפר עזה וזה, הם יזכו לתכנון אדריכלי מחודש עם כל הדברים האחרים והאחרים בתכנון קצת יותר ממוקד. אנחנו כבר עכשיו בתהליך איסוף מיטלטלין מתואם ברמת משפחות, לארוז את הדברים של אלה שכן נשאר להם, בתוך מכולות, בחתימתם. זה צוות של אורזים, מתועד, מצולם, הכול עם חתימת בעל הבית, ואם בעל הבית איננו מסיבה של חטיפה או אחרת, אז חותם נציג הקיבוץ. שמים את זה בתוך הקיבוץ ולמעשה אנחנו רוצים להגיע למצב של לפחות שישה-שבעה יישובים מתוך היישובים הקשים בקיץ הזה יהיו כאלה שיכולים לקלוט את היישוב, בהינתן שיש לו את המצב המנטלי והחוסן לבוא, להיכנס. ולעניין יישובים שבהם יש נגיד חמישה או שישה בתים רק שנהרסו ותהליך בנייתם לוקח שנה, אנחנו נדאג לתת למשפחות האלה מענה טרומי כזה או אחר בצד היישוב עצמו, הם יוכלו לעקוב גם אחרי תהליך הבנייה או יישארו בפתרונות הביניים הקיימים, כדי ללוות את הדברים. פה אתם יכולים לראות תמונה אחת, איך נראים מרכיבי ביטחון. זה תקציב של כמעט 830 מיליון שקלים שיצא לדרך כבר ותהליך ההצטיידות בו. מה שאתם יכולים לראות כאן, ככה אנחנו ניגשים, זו תמונה אחת מיני חבילה שלמה. הכול דיגיטלי, אנחנו נגיע ליישוב יישוב, נוכל להראות לו מה המצב שלו מבחינת המיפוי. אנחנו עושים את זה יד ביד עם אנשי מס רכוש, המהנדסים של המועצה וכמובן נציגי המועצה, ואם יש להם יועצים אז יועצים. אני אזכיר שכל יישוב יוכל לבחור גם אם ירצה לעשות את השיקום בדרך שאנחנו עושים לו את הכול בקיט מלא, או בדרך שהוא ירצה לעשות את זה, אולי בתצורה עצמאית ברמה כזאת או אחרת, נקבע את הדרך, את השיטה, את הפיקוח, את הבקרה ואיך עושים את הדברים האלה. כל התהליך הזה נעשה ואנחנו מתכוונים להאיץ אותו כדי להגיע למצב, שאני אמרתי, שנוכל לפתוח, לפחות עם מרבית האנשים ככל שאנחנו מסוגלים ב-10 ביולי, את שנת הלימודים הבאה בספטמבר 2024 בתוך העוטף. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> איזה מכרזים יצאו כבר? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בעיקר יצאו כרגע המכרזים של ההריסה, כי אנחנו צריכים להתחיל אותם בשלב מקדים. ברגע שאנחנו נהיה מסוכמים, תיכף אנחנו מתחילים את הריצה עם המועצות והיישובים, יישוב יישוב, כדי לסגור את התוכנית. ברגע שיש לנו תוכנית או שתיים סדורה, כי אי אפשר לעבוד רק על יישוב אחד, אנחנו עובדים על אשכולות, אנחנו נתחיל להתקשר עם חברות הבנייה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגאי, אני רוצה לשאול לגבי הנושא של התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי רוצה לתת גם לתושבים קצת לדבר. אחריך. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל אני חושב שזה מאוד חשוב, אני לא יודע אם יש עוד נציגים אחרים ממשרדי ממשלה, ממשרד השיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תושבים, אנשים שמייצגים יישובים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שאחד הנושאים הקריטיים לטווחים הארוכים, אבל שיש להם עגינה או משמעות מיידית למורל, זה נושא התכנון, של איך ייראה יישוב שלי. ביישוב כמו ניר עוז, כמו כפר עזה, כמו בארי, הם צריכים עכשיו את התקציבים הראשונים, את המיליונים הבודדים, כדי להתחיל תכנון. האם הדבר הזה סגור? כי אני הבנתי שיש בעיות עם זה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> הדבר הזה ממש כרגע לפתחנו. אני לא רוצה לרדת פה לפרטים לא רלוונטיים, אבל הכוונה היא כן, להקצות בטווח הזמן הקרוב את אותם כספים הנדרשים לטובת התכנון. אבל אנחנו חייבים לסכם את התהליך, איך אנחנו עושים אותו ומה מתקשרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי עושה את התכנון? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כל יישוב שאנחנו נשב איתו מיד אחרי זה יוכל לצאת ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל יישוב עושה את התכנון לבד? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא, איך שהוא רוצה. אנחנו יכולים לעשות את זה עבורו, הוא יכול לקחת חברת תכנון משלו בתנאי שאנחנו מכירים בחברה שהיא בתנאים, בסטנדרט וכל הדברים האחרים, ואנחנו מסכמים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה תקציבית כרגע מיידית? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> אלון, חברים, אני אשמח רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתי, יהיו עוד כמה שישמחו, אתה תשמח גם כן. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שאלה קצרה, המִנהלת מתעסקת גם בנושא של החוסן הנפשי? יש לה התעסקות בזה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לפני כמה דקות אמרתי שרק אתמול אושרו 8 מיליון שקלים עבור טיפולים פדגוגיים לילדים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, היה בתוך הוראת השעה את ההכרה כנפגעי פעולות איבה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא, אנחנו בקשר הדוק עם ביטוח לאומי והוא גם לצידנו, אבל הדבר הזה חונה בביטוח לאומי, לא במִנהלת. הייתה הכרה אוטומטית של שלושה חודשים ועכשיו יש תהליך קצת יותר מוקל בהיבט הפרוצדורה שלו. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא חונה בצה"ל. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> גם בצה"ל וגם בביטוח לאומי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם צה"ל חותם ביטוח לאומי משלם. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> תלוי, אמרתי, גם בצה"ל, אבל ביטוח לאומי מנהל את התהליך הזה. חבר הכנסת, לשאלתך, תוכנית האסטרטגית שראית יש תקציבים מאוד גדולים בעולם הרך הזה שנקרא חינוך ורווחה וטיפולים וגם טיפולים משלימים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> וזה כבר אושר ויוצא לדרך? כי הטיפול צריך כבר, הוא לא משהו ש - - - << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> התוכנית האסטרטגית תוצג לממשלה ב-18 במרץ. שוקדים עליה, היא נעשית ביחד עם משרדי הממשלה ומרגע שהיא תאושר היא הולכת לעבור שני נדבכים, אחת, התקציב שיאושר על ידי הכנסת, זה עדיין לא קרה, זה חלק מהתקציב שלו, והוא הולך להיות גם מעוגן בחקיקה, חוק חבל התקומה יכיל את כל התוכנית האסטרטגית הזאת, כדי לתקצב אותה בראייה רב שנתית ולא בהתניה שמדי שנה ישנו את הדבר הזה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז פה יש את הדלתא, היושב ראש, צריך לשים עליו דגש. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני רק אוסיף שבנוסף לזה יש תוכנית רחבה של בריאות הנפש שכרגע סוכמה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אבל כרגע יש אנשים שצריכים את הסיוע והם בין הכיסאות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד. למיטב היכרותי המענה המיידי של בריאות הנפש, נותנים אותו גם במסגרות קופות החולים, גם תגבורים קהילתיים וכרגע יוצעו דרך משרד הבריאות ודרך מרכזי החוסן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היות שאני מתעסק עם זה אני רוצה לתקן אותך, סליחה, אל תגידו שהכול בסדר. היום מי שבא מהעוטף מקבל 34 ואוצ'רים, 34 טיפולים. נגמרו 34 הטיפולים, כמו שאמרת, ראש המועצה, הוא צריך ללכת ולנהל את שלב ההוכחות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> משא ומתן עם – << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> משא ומתן. עכשיו, תחשבו. הדבר השני, התוכנית הלאומית לבריאות שעליה את מדברת היא אפילו לא תוקצבה. אז יש תופעה, אדוני היושב ראש, כל מי שיושב כאן מרגיש את תחושת החירום, שם למעלה, לא אצל כולם, אצל חלק מהם, לא מבינים שזו תחושת חירום. אנחנו מדברים שלושה חודשים על תוכנית בריאות הנפש. אנחנו נפגשנו עם המנכ"ל שהוא איש טוב, ברסי, אין לי חלילה להגיד עליו מילה רעה, שבועיים אחרי השבת הקשה הזאת והוא דיבר איתנו, ובשבוע שעבר, באחת השדולות, שוב האוצר אמר: חבר'ה, אל תדאגו, יש תוכנית. אני רוצה ליידע אתכם, אדוני ראש המועצה, אין תוכנית, אדם לנפשו. הוא יודע לפנות לביטוח הלאומי הוא יקבל, אם הוא לא יודע לפנות לביטוח הלאומי זאת בעיה. ולדעתי תקומה, אנחנו לא צריכים להטיל על תקומה את הכול, הם עושים טובה שהם מרכזים את זה, אבל - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הלוואי שזאת הייתה הבעיה, כי ההכרה הייתה רק למי שהיה נוכח באירוע עצמו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ההצעה שלי למשוך את זה לפחות לעוד חודשיים, לתת לאנשים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, עד שתיכנס התוכנית הממשלתית, אבל גם בהרחבה, כי הבעיה הייתה שנתנו אישור רק למי שהיה נוכח בשבת באירוע. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא רק, לא תמיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, יש גם למשפחות ולהורים. יש הרחבה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש המועצה, כמה מילים שלך ואחר כך נתחיל אחד אחד. אחרי ששמענו את התוכניות, ובאמת הרבה הערכה, אני מכיר תוכניות, עוד פעם, לשלב הזה שזה רק ניירות, אבל יש פה עבודה. אני כמה שנים בתחומים האלה, מכיר תוכניות עבודה והכול, אני התרשמתי ורואה, אבל אני רוצה לשמוע את הדברים שחסרים, את הנקודות שאתם רואים שצריך לחשוב. גם צודקים אלה שחושבים שצריך דברים אחרים, אבל בואו לפחות נציף כדי שנדע להתקדם איתם במעלה הדרך, ויש פה עוד דרך ארוכה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> תודה. קודם כל נתחיל מהמהות, מעבר לדיונים. אני משתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את היקירים שלהם להגן על התושבים שלנו בלילה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> על המדינה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא רק עליהם, אמרתי בהתחלה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> 600 מטר מהגדר של העוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אם אתם לא שמה אז זה הולך לכמה קילומטרים מהגדר ועד שמגיע לכיוון מרכז. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> נכון. התוכנית להחזרת היישובים הביתה מבחינתי כרשות מתבצעת במילים שאני שואב מאירוע אחר של פינוי מבתים, אני שואב מהפינוי/גירוש של גוש קטיף, תוכנית צריכה להתבצע בנחישות, אבל ברגישות. אנחנו כל הזמן כמועצה בשיח מתמיד עם היישובים שלנו לגבי מה התנאים שלהם חזרה בדרך הביתה. מבחינתי יש מספר מנופים. קודם כל זה הביטחון, אדוני. אני לא יודע להגיד חד משמעית לתושבים שלנו שהביטחון חזר. זה צה"ל אחראי, זה צה"ל מדברר את זה, זה לא בתחום המועצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה כרגע לדון בזה כאן, כי אני לא יודע לתת על זה כרגע את ה - - - << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני לא נכנס לזה מעבר למשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה הבסיס, זה ברור. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> התחום השני שעליו אנחנו, כמועצה, כן אחראים וכן אמונים, זה התחום האזרחי. אנחנו פועלים כרגע במסגרות החינוך אחרי דין ודברים ארוך מדי, ארוך מדי, היושב ראש, עם משרד החינוך. קיבלנו סוף סוף את האישור להקים את היבילים. היום מהנדס המועצה שלי שלח לי תמונות שחיממו את הלב, שהתחלנו לעבוד על היבילים. אדוני, החינוך בעוטף עזה כולו הוא אחד מהסלעים ואבני הדרך הכי חשובים בהחזרת התושבים הביתה. רק הבוקר תמיר ואני דיברנו על היבילים שכבר חודש התמסמס לנו בהחזרת האנשים. אנחנו בשיח עם האנשים, עם התושבים שלנו, מעבר לבינוי שאגאי דיבר עליו והוא מאוד מרשים צריך להיות פה אלמנט מאוד מאוד רציני, כמו שמאיר דיבר, האלמנט של הבינוי הנפשי. את הבתים אנחנו תוך שנתיים נשלים ויהיו ארמונות, את הבינוי הפיזי צריך ל – את הבינוי הנפשי אם ייקח עשור אני אהיה רגוע. מה שחסר לנו, אדוני, וזה באחריות המשכן הזה, זה הסרה של חסמים בירוקרטיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נציף אותם. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> זה שיח עם הממשלה שאנחנו לא יכולים כל הזמן – אדוני, אתמול היה אצלי מבקר המדינה, היה צוות של מבקר המדינה תוך כדי שאנחנו במלחמה וקיבלתי אותם באהבה ובהערכה גדולה, אבל עדיין פחות נראה לי שזו העת. מבחינתנו אנחנו מנסים כל הזמן לדבר עם תושבים, התושבים שלנו, ואני מרשה לעצמי לקרוא לה דבי בלי לשאול, כמו שדבי ציינה פה, במלונות, אדוני, רע, רע מאוד, הנוער שלנו נקלע למקומות רעים, יש שם תופעות מזעזעות שלא הכרנו אותן לפני כן. אני לא רוצה להכתים את כל הנוער בעוטף, אבל אנחנו לאט לאט מגיעים לנוער בסיכון. ממש מגיעים לאט לאט ובהתמדה למקום הזה. אנחנו מאוד רוצים להחזיר את התושבים שלנו הביתה. אצלי במועצה מתוך 10,000 איש כבר חזרו סדר גודל של 3,500 ואני כל יום מדבר עם הנהלות היישובים, עם הנהלות הקיבוצים שלנו, על מה התנאים שמאפשרים לנו. ככל שמדינת ישראל וממשלת ישראל תסייע לנו לדחוף את זה בעלייה ולא תוריד אותנו למטה, כמו שיש משרדים שלצערי מתבלבלים ועושים את זה, יהיה לנו הרבה יותר קל להחזיר. בסוף, אדוני, התאריך של 1 בספטמבר תחילת שנת הלימודים זה תאריך שאנחנו כמועצה נעצנו אותו בלוח כדי ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת התהליך הזה, מה שהוצג כאן מקודם, שמומלץ הכיוון שלו, כשבאמצע גם יש תהליכים אחרים שקורים, שאתם עובדים עליהם גם והם בסדר, על זה יש הסכמה, בכפוף למילוי ה - - - << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> בדיוק, הביטחון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הביטחון והדברים הנוספים. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני יכול להגיד לך, אדוני, כבר ירדתי לרזולוציה של כמה זמן לוקח להדביק קרמיקה, כמה זמן הדבק מתייבש. אתמול כל היום ביליתי בקרית החינוך שלנו בכדי להבין איך הקבלנים מסתערים, מסתערים זה לא מילה טובה בעת הזאת, איך הקבלנים רצים ומקדמים את הפרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה, היבילים? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> לא רק את היבילים, אדוני, גם את בית הספר, את שיפוץ קריית החינוך. כל עיכוב כזה שמשרד ממשלתי מעכב אותנו הוא פוגע בתלמידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה עיכובים יש כרגע בעניין הזה למשל? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני אתן דוגמה, אדוני, את היבילים. חודש שהכסף אצלנו בחשבון ועדיין אין לי אישור להוציא אותו ואני מאוים על ידי כל מיני פקידים: אני אקח לך את הכסף חזרה. לא להאמין, תמיר היה שותף איתי באירוע הזה, זה היה מטלטל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל מה? הליך מכרזי, מה? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> לא, לא, לא, הכסף כן שלך, לא שלך, כן תקומה, לא תקומה, כן משרד החינוך, אתה בונה, ההוא בונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע רגע רגע, העבודות כרגע, יש עדיין חילוקי דעות האם המועצה בונה, האם זה הרשאה שהם מקבלים ממשרד החינוך ישירות והם בונים כמו שהם עושים רגיל? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בתי הספר הם באחריות של המועצות, התקצוב הוא של תקומה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אדוני, אותי בבית חינכו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא מספר – אני לא בא בטענות אליך, הפוך. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אותי בבית חינכו שלחצתי יד למישהו ובזה נגמר האירוע. לצערי בחודש האחרון טלטלו אותנו משרדי ממשלה. אדוני מכיר את זה, היית ראש עיר, אתה בדיוק יודע על מה אני מדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני שואל, יש כרגע הרשאה שאומרים לך אל תשתמש בה או שאין הרשאה? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> כרגע כן, אבל לקח חודש לקבל אותה. בחודש הזה התלמידים שלנו כבר יכלו להיות השבוע ביום ראשון ביבילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. חסמים שיש כרגע בנושא הזה? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> נפתרו, אבל אחרי מלחמה, אחרי קרב של חודש, חודש שבזבזנו לנפשות של הילדים. אני מבחינתי סיימתי, אבל באמת, כל חסם שהבניין הזה יידע להסיר מאיתנו ולעזור לנו להתקדם בדרך הזאת, כל חסם כזה, כל פעולה כזאת תבורך כי בסוף זה האנשים שלנו, זה הילדים שלנו. יש פה אנשים כמו דבי, שיצאה, מה שדבי מספרת זה 10,000 סיפורים כאלה שאנחנו שומעים מדי יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לחלוטין. תודה רבה. ניתן לנציג יישוב. בבקשה. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> שלום לכולם. איתי לוי, נתיב העשרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפקידך בכוח? << אורח >> איתי לוי: << אורח >> יושב ראש ונציג של היישוב בתקומה. אני אתייחס ממש ב-30 שניות לכמה דברים שנאמרו פה על הסיטואציות העכשוויות ואחרי זה על מה שהוועדה אמונה. לנתיב העשרה יש 300 משפחות, רק כ-23 משפחות נכנסו השבוע לדיור זמני, בגלל שאין לנו פתרון של דיור ואת הפתרון הזה אנחנו הבאנו לשולחן, ואת הפתרונות האחרים אנחנו מביאים לשולחן, ואנחנו מקבלים 'לא' על 1,000 שקל. אני לא יודע על איזה כספים פה כולם מדברים. יש לי באשקלון, אגאי מכיר את זה מצוין, פרויקט של 57 דירות, קיבלתי עכשיו אוקיי לרוץ על 43 דירות לתושבים שלי ולא על 57, כי ההפרש בין 43 ל-57 זה דירות גן ופנטהאוזים שהם עוד 2,000-1,000 שקל. בינתיים התושבים משלמים גם הרבה יותר כסף בבתי המלון, עולה למדינה הרבה יותר, וגם אין להם את הבית שלהם, הם עדיין נמצאים בתוך חדר בגלל 1,000 שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל יכול להיות שהם רוצים לעשות את זה בצורה שתהיה שוויונית בין האנשים. שלא יהיו כאלה שיקבלו - - - << אורח >> איתי לוי: << אורח >> לא, חד וחלק לא. תצטט אותי. אני אומר לך לא ואני אומר לך שיש לי פרויקט למייסדים, דירות מרוהטות באשקלון, שלחתי את המייסדים של היישוב, אלה שאני מחויב להם יותר מכולם, אלה שאמרתי שאני מוכן לממן את זה אם תקומה לא מממנת, שלחתי אותם לראות דירות מרוהטות באשקלון, במרינה, ולא מצליחים להגיע להסדר עם הקבלן כי הוא רוצה עוד 1,000 שקל. 30 דירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל אלה שאנשים שלא יכולים לחזור, אי אפשר לחזור לשם. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> כרגע לנתיב העשרה לא חוזרים, נקודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכלל? << אורח >> איתי לוי: << אורח >> לא, אנחנו נעזור, תיכף נדבר על זה. אני מדבר על עכשיו, על הסיטואציה העכשווית, מחר בבוקר האם אתה נשאר בחדר בבית מלון או עובר לדיור עירוני. זה ברמה הזאת. ברמה שדובר פה מקודם על רווחה, אני אגלה לכם סוד, ישתבח שמו, תודה רבה לקהילת ניו ג'רזי, שהביאו לי עוד 200,000 דולר ואני מצליח להשלים עוד חודש עם כהן-האריס בשביל השיקום של התושבים שלי. באופן פרטי. לא קיבלתי על זה כסף מאף גורם ממשלתי, לא המועצה שלי, לא תקומה, אני מוציא את הכסף, אני היישוב. הייתי בניו יורק בסוף השבוע האחרון, נסעתי לשישי-שבת לקהילה, הבאתי את הכסף ואני משלם לכהן-האריס שיעשו את זה. נורא פשוט, לא מכיר שום כספים אחרים. זה ברמה של היום. ברמה של העתיד שלשם כך התכנסנו, אני רואה שלושה מעגלים, פרטני, מושבי, רוחבי. אני אתחיל עם המושבי. אנחנו בונים פרוגרמה יישובית ובפרוגרמה היישובית הזאת אנחנו שמים את כל החלומות שלנו. הייתי שמח שתקומה תהיה חלק מהפרוגרמה הזאת, חלק מהתכנון של כל החלומות שלנו, איך אנחנו רואים את הדברים, מה אנחנו צריכים, מה אנחנו רוצים. יש לנו צוות מדהים שמתעסק עכשיו, בימים הקשים האלה, בחלומות וצריך לעשות הכול, להביא לו את התקציבים ומה שאפשר, להגשים את החלומות האלה. היישוב הזה הוקם ב-1982 אחרי הסכם השלום, 15 ביוני 1982, 70 משפחות מפוני 12 היישובים שהיו סביב ימית, פתחת רפיח, מ-1982 עד עכשיו לא קיבלנו מבנה ציבור אחד ממדינת ישראל. מ-70 משפחות הפכנו להיות 300 משפחות, מעל 1,000 תושבים. מבנה ציבור אחד שהוא לא חינוך, כי גנים יודעים לתת, מבנה ציבור אחד לא קיבלנו. המועדון שלנו הוא ל-200 איש, זה לא הגיוני. אנחנו צועקים את הצעקה הזאת כבר שנים. אז אנחנו מבקשים שאת הפרוגרמה היישובית, יישבו איתנו תקומה וביחד נבנה את איך תיראה נתיב העשרה 2026. זה במושבי. ברוחבי, יש המון דברים שבהם אנחנו מקבלים החלטות רוחביות שהן לטובת כל חבל תקומה, זה יכול להיות בכל פרמטר, זה יכול להיות בסולרי, זה יכול להיות בחקלאות, בעתודות קרקע, בכל דבר. יש לנו פורומים, אנחנו חברים בפורומים האלה ביחד עם ראשי המועצות, אנחנו מבקשים שייתנו לנו אופציות בחבל תקומה, בשביל שנהיה חזקים וגדולים נצטרך את כל הדברים הרוחביים האלה. אז את כל הדברים האלה צריך לשים על השולחן, יושבים פה מהתנועה המושבית והתנועה הקיבוצית ואנחנו צריכים לעשות הכול לתת אפשרויות תעסוקה, חקלאות וכו' למקומות האלה. הדבר האחרון זה הדבר הפרטני. אנחנו אמרנו את זה, אגאי מכיר את זה, ביום הראשון שקראו לנו לתקומה, בשעתיים שיחה שעשו עם כל יישוב, אמרנו את זה ואני אומר את זה היום עם הראש למעלה, התושבים יצטרכו לקבל מענק חזרה ליישובים, ברמה הפרטנית. זה יהיה לפי כמה שנים גרת ביישוב, כי 20 שנה אנחנו מקבלים, כבר מעל שני עשורים, אנחנו חיים תחת איומים. שלושת הילדים שלי גדלו לתוך הדבר הזה בדיוק כמו שדבי תיארה מקודם. אף אחד מאיתנו לא התבכיין על 1,000 שקל של המקרר שהוא זרק לפח, או על העצים שהלכו לו, או על כל דבר אחר שנגרם לו נזק, אף אחד, אנחנו לא נלך לפתוח תביעות במס רכוש על זה, אם אפשר בכלל להזכיר את ה – לא משנה, אנחנו חייבים לקבל, אנחנו עובדים על זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על מענק חזרה לכולם. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> אמת, פרטני לכל משפחה, בהתאם לתבחינים שאותם יבדקו ויאשרו. דבר אחרון שאיתו אני אסיים, גם בשקפים וגם בהלך הרוח בתוך תקומה מדברים כל הזמן על הנושא הזה של כמה בתים נהרסו וכמה הרוגים וחטופים יש יחסית גם לכלל התושבים באותו יישוב. שני התבחינים האלה לא מיטיבי לכת עם מושב נתיב העשרה, נתיב העשרה הוא היישוב הכי מאוים ברצועת עזה. אין איש צבא שלא אומר את המשפט הזה, אין אף אחד שיכול להבטיח לי שברגעים אלה אין מנהרה שחדרה לנתיב העשרה, אין אף אחד שיכול להבטיח לי שכל הבתים של נתיב העשרה שחשופים לירי נ"ט, בניגוד למקומות אחרים, יש לי פתרון לזה. ולכן אני מבקש, ודיברנו על זה, אני ממש מבקש שתקומה תיתן כוח ובתבחינים שלה תכניס את הנושא הזה של איום ואת הנושא הזה של צמודי גדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל מה שקשור לביטחון וזה, ודאי שברגע שזה קרוב יותר זה מסוכן יותר, אבל למשל זה לא יכול להיות קשור לתבחינים בנושאים אחרים, שהם יותר קשורים פיזית, אם הלך בית או לא הלך בית. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> אני אגיד לך למה כן, כי אם התבחין שלך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא כדאי שניכנס - - - << אורח >> איתי לוי: << אורח >> לא, אבל על זה הדיון, הדיון הוא החזרה. אם התבחין הוא שאני לא מקבל אתר קרווילות ואני יכול לחזור ליישוב כי לא שרפו לי עוד 15 בתים, אבל הנפש של הילדה שנושר לה השיער, בת 10, או האבא שעמד עם סכין וראה מחבלים מחוץ לבית שלי, לו אומרים, כי הנפש לא חשובה כמו הבית, אז אומרים לו תחזור, אתה לא צריך קרווילה, כי לא נשרף לך הבית, אבל לבנות בית לוקח חצי שנה, אז מה הבעיה? בוא נבנה את הבתים חצי שנה כולם יחזרו. לא, הדיון הוא לא בתים, הדיון הוא פה, הוא בנפש. אנחנו חייבים לשנות את מה שאנחנו חושבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אני חייב לקצר, כי אני רוצה שגם אחרים ידברו. ראש המועצה תמיר ואחר כך נתחיל עם הנציגים אחד אחד. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> ראשית קודם כל תודה על הדיון, אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד שההתגייסות שלך בימים הראשונים לעניין ההוא של אופיר ז"ל ריגש אותי ממש, לצאת ככה מהקופסה ולהעביר חוק מהר. מי שלא יודע, אופיר ז"ל הוציא כסף על הבחירות וכדי לקבל את הכסף חזרה הוא צריך להתמודד, רק הוא לא יכול לבוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכנסנו להם את זה בתוך החוק. נמצאת כאן נציגת האוצר וצריך גם להגיד לאוצר ששיתפו פעולה ועזרו - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> כל מי שהתגייס פה. זה מראה באמת איך אפשר לפתור בעיות ולהיות עם רגש ולהיות בני אדם במקום שצריך להיות. אז קודם כל תודה וגם על הדיון היום. ואני חייב להגיד שתקומה היא קרן האור כמעט היחידה שנמצאת לנו באירוע הזה, אז מי שלא הבין נכון אז להבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, גם אני חושב כך. אבל צריך לעזור להם, כי בדרך נשברו פיקות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> כי כל משרדי הממשלה כרגע מצאו איזה קופה, קופה רושמת. שאלתי אתמול את משה אדרי אם אפשר גם בהקפה אז הוא התחיל לצחוק, אבל כל אחד מביא איזה שהיא תוכנית ואומר תקומה תשלם. זה בסדר, זה נחמד מאוד, רק - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני קראתי לזה תפילת 18. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> רק 18 יהיו אפס בקצב הזה ולא נעשה כלום. אז אתה אומר ביטחון זה המינימום, אבל כרגע, אני הולך לקבינט המלחמה משבוע שעבר ששאלתי את האנשים המסוימים אם הם מוכנים להסתכל עליי ולהגיד לי שאנחנו יכולים לחזור הביתה, הם לא אמרו את זה, הם אמרו: צה"ל עושה, צה"ל עושה. אמרתי לו: תגיד לי לחזור הביתה. הם לא אמרו את זה. הם לא אומרים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שפה דבר שהוא לא יהיה אמיתי לא ישכנע. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אבל כרגע מנוצלת בצורה צינית המצוקה של האנשים, הם חוזרים כשאין להם ברירה. לא נותנים מצד אחד את ה – תהיה הוגן, תגיד אין ביטחון עכשיו, יהיה ככה וככה. אז באותה ישיבה נטבע איזה מינוח חדש, עשו הפרדה בין פלישה לבין חדירה. אז פלישות לא יהיו, חדירות כן יכול להיות. זה משהו חדש, כל מלחמה אנחנו לומדים משהו חדש. אבל כן נאמר משהו שהוא מאוד משמעותי, שהמלחמה הזאת לא תיגמר ב-2024 וכנראה גם לא ב-2025, ואולי חמש שנים, ומפה אנחנו צריכים ללכת להגיד לאנשים: חוזרים הביתה, כי כנראה בחודשים הקרובים לא יהיה כלום, לא יהיה שיפור במצב הביטחוני, נקווה שלא יהיה הפוך, כי אירועי אתמול בלילה – האמת שהייתי צריך להתחיל עם זה, אז קודם כל באמת תנחומים למשפחות השכולות ותפילה ענקית להחזרת השבויים חזרה, כבר לגמור את האירוע הקשה הזה. להגיד לאנשים אתם חוזרים הביתה לאירוע פחות מ-6 באוקטובר, כי ב-6 באוקטובר מפקד האוגדה התקשר להגיד לי שיש אירוע מחר בבוקר, סוגרים את בתי הספר, שבוע-שבועיים, הפסקת אש, סבבה, חוזרים. פה כל יום אתה תחת הדבר הזה והם יכולים לירות. אני הולך לאירוע בשבוע שעבר ביום רביעי, 50 טילים על יישובי העורף מעבר ל-7 קילומטר, רחמנא ליצלן, כן, הם עברו את זה, היישובים שלנו חטפו את רוב האש, 20 מטר מהבית של אמא שלי, 100 מטר מבית הספר. הגעתי לבית הספר, כולם על הרצפה שוכבים, צעקות מוות, הורים מגיעים מכל הכיוונים, ואז הגיע פיקוד העורף, אני אומר לו: מה אתה רוצה לעשות? הוא אומר לי שגרה. אמרתי לו: טוב, חסר למנהלה מיגון, חסר בחדר מחשבים מיגון, בכיתה הזאת אין מיגון בכלל, פה אין מיגון בכלל, הוא אומר לי הכי מוגן שיש, אמרתי לו מה זה? הוא אומר צריכים לשכב על הרצפה לעשות ככה. הוא שלח אותי לשר החינוך, הלכתי אליו ביום חמישי בלילה הוא אמר לי: זה לא אני, זה פיקוד העורף. אמרתי לו: אתה יכול להרים לו טלפון שרגע תדברו ביניכם, תגידו לי מאיפה להביא את זה? אז אנחנו נעשה מה שנעשה, אנחנו נקנה ונבנה את המדינה, אבל אני חושב שבעת הזאת להתעסק עם זה? אני חושב שיש הרבה יותר נמוך, אבל זה אחד הדברים הנמוכים שאני נתקלתי בהם. אני חוזר עכשיו מכנס של קרן איזאק, אני לא יודע אם אתם מכירים אותם, פניתי אליהם בבקשה לבנות לי חדרים למטפלים. אדוני היושב ראש, הייתי על 21 מטפלים, אחת נרצחה, היא המטפלת של הבן שלי, הוא לא יודע עדיין, אני לא יודע איך לספר לו את זה, ועוד כמה ילדים כאלה ששוקלים איך להגיד להם, אם בכלל, אני עומד היום על 176 מטפלים, מיליון שקל בחודש רק שכר ותקציב החוסן שלי עדיין 2.3 מיליון כמו ב-2023. זאת אומרת בינואר 2024 אני צריך לשלם מהכיס את השכר. אז אמרו שעכשיו תהיה איזה שהיא תוספת, איך מחלקים אותה לא יודעים. שואלת אותי ההיא מחוסן אם אפשר להמשיך בטיפולים, אמרתי לה את תמשיכי, תפתחי בכל בתי הספר חדר חוסן ובכל יישוב תפתחי עכשיו חדר חוסן ואני רוצה לראות מי שלא ישלם את זה. אני חושב שהדברים האלה מספרים את כל הסיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על תקופת הביניים הזאת? כי הרי בסוף לפי התוכנית אמור להיות כל הדברים האלה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> בתוכנית כרגע צריך לשלם. אמרתי מ-20 מטפלים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני שואל, על תקופת הביניים. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני לא יכול לשלוח מטפל להגיד לו שיהיה טוב בסוף, אני צריך שכר בראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. את יודעת, טל, בעניין הזה של חוסן בכלל, אבל מדברים כרגע פרטנית על היישובים הללו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס ספציפית למטפלת או לא מטפלת - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, כרגע תקצוב מרכזי החוסן הוא כמו 2023. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, אני לא יודעת להגיד בדיוק בכמה, אבל אני יודעת שתקצוב מרכזי החוסן הורחב באופן משמעותי. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> שמענו את זה, לא קיבלנו. קיבלנו מכתב שגם אומר לפטר את האנשים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני מכירה שהורחב באופן משמעותי, לדעתי הוא אפילו הוכפל. אני לא מטפלת בזה, מטפלת בזה מישהי אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו את נציגת משרד הרווחה בזום. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה אמור להיות משרד הבריאות, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החוסן זה בריאות או רווחה? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> בריאות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני רק אנסה להשלים את דבריי. אני יודעת שהתקציב הורחב באופן משמעותי, הורחבו גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני יודע, אבל אני שואל מה קורה בפועל. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ובנוסף תוקצב בתקציב שאנחנו מביאים עכשיו 1.4 מיליארד שקל לחוסן ולבריאות הנפש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי התקציב הקרוב, אבל שואל עכשיו ראש המועצה דבר אחד. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני יכולה לבקש שבאופן ספציפי יפנו אליך ו - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אני צריך לדעת מאיפה לשלם פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא רק לפנות אליו, אלא אני מבין שזה ברוחב. על פתרונות שהם צריכים למחר. זה כמו 1 חלקי 12 עתידי, לא יודע. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ממה שדיברתי עם הרפרנטית שמטפלת בזה, התקציב הורחב באופן משמעותי עד כדי הוכפל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז תוכלי לעשות לנו את השירות הזה, לבדוק - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בשורה רעה אם זה יוכפל כי זה צריך להיות פי ארבעה. כך הובטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב רגע פי ארבעה, תהיו בריאים, לכו קודם כל על ה – פי ארבעה זה התוכניות בהמשך. כרגע אומר ראש המועצה דבר אחד מאוד ברור וראיתי שראש המועצה השני מיד החרה החזיק אחריו, יש דברים של מחר בבוקר. אם זה אינטרס של המדינה שאנשים ירגישו ביטחון ויראו שיש מענה וכו' אז המבחן הוא להיום. אני רגוע לתוכניות הגדולות, בסדר? גם נצטרך ללוות את זה ולתת את כל המעקב שצריך, אבל פה צריך למצוא פתרון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני מסכימה מאוד, ראשי המועצות היקרים יודעים את הטלפון שלי ומוזמנים לדבר איתי ספציפית על זה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> טוב. אז ככה. אמרנו, אחת, ביטחון. לא מקבלים הבטחה מאף אחד שיש ביטחון, ההיפך, עוד אומרים, יהיה ירי רקטי ותהיה חדירה, לא פלישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי, אני לא רוצה לנהל - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, אני רק אומר בתנאים לחזרה הביתה. שתיים, מרכיבי ביטחון. מתווכחים איתנו היום, לא יהיו מצלמות, לא תהיה אינדיקציה בגדר, לא יהיה, לא יהיה, מה מקבלים 4 עד 7? גדר, דרך ותאורה? זה כבר יש להם לפני כן. זאת אומרת הם חוזרים עכשיו ליישובים - - - << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> התוכנית של צה"ל עשתה הבחנה בין היישובים במרחק מהגדר, רמת איום וכל מיני דברים אחרים. הוא מדבר על יישובים עורפיים יחסית - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא עורפיים, 7-4. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יחסית. 7-4, ובמקום הזה הם לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, אז תגדיר את זה כהגדרה אחרת. יש ויכוח עדיין על מרכיבי הביטחון שצריך ביישובים - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> זה לא שצריך, כי אלוף פיקוד דרום אומר שחייב מצלמות ואומרים לנו אין כסף. התושבים רוצים לחזור למשהו, שקרה משהו ביישוב, היה להם דרך, היה להם גדר, היה להם תאורה, הם חוזרים לאותו דבר, לא קרה כלום ביישוב. לא בודקה של שומר, לא רכב ממוגן, לא אינדיקציה, לא מצלמות, למה הם יחזרו? לאותו דבר? צריך להבין, אנשים יצאו ב-7 לחודש, הם ב-7 לחודש, הם לא מבינים את מה שקרה בדרך. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש יישובים, אגאי, זה אמנם לא נמצא כרגע בתחולה שלכם, אבל בהחלטת הממשלה נאמר שב-10 בפברואר צריך להחליט סופית מה תחולת התפקיד של תקומה. אני אומר, גם בלי זה, אנחנו מפה צריכים לקרוא לכל המשרדים, כולל משרד הביטחון וצה"ל, להתייחס פרטנית ליישובים שלא נמצאים ב-7-0 משום שבחלקם הם מתבוססים במרה שחורה, בפחדים מאוד גדולים, ומהיום עד מחר אפשר להגיד להם: אתם רחוקים, אבל הסתובבו שם מחבלים והם בטראומה גדולה. לפעמים אפשר, והזכירו קודם, אתה אמרת, נדמה לי, איך וכמה מאבטחים, כל מה שהם מבקשים זה מאבטחים. אז אני אומר שלפעמים אפשר בעלויות סמליות לתת רוח טובה ולא להיות כל כך קשוחים. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> עוד שתי נקודות אחרונות ואני אסיים. דיברתי איתך לבד, קודם בשקט, על נפגעי פעולות איבה. בימים הראשונים אצלי במועצה אמרו לי רק עלומים, כי בעלומים היו מחבלים בפנים וראינו במצלמות. אחרי זה אמרנו להם מה קורה עם קיבוץ סעד, אמרו לא, הם היו על הגדרות ורק האצבעות נכנסו בתוך הגדר, אז זה לא. בסוף הסכימו שגם אצבעות זה גם חלק ממחבל שנכנס. אחרי זה סיכמנו עם ביטוח לאומי, אנשים מדהימים, והשר שלהם מדהים בעיניי, הם אמרו: תקשיבו, הכסף בצד, כל יישוב שתוכיחו, שהצבא יכתוב שהיו מחבלים על הגדרות, מספיק, לא צריך לחדור, שהייתה היתקלות, זה מספיק. הלכנו עשינו תחקור לרבש"צים, ממש עם תצהיר מסודר, עם תמונות, אני חתמתי, הרבש"צ חתם, עכשיו הצבא צריך לחתום, הצבא אומר: לא היו. אמרתי לצבא, עם כל הכבוד לא הייתם פה, לא הייתם באירוע, איפה הייתם? לא עניתם שבוע, עכשיו אתה רוצה להגיד לי איפה היו ואיפה לא היו. זאת אומרת הכסף כרגע שוכב בביטוח לאומי, אומרת לי ירונה והשר, הכסף שוכב, רק שצה"ל יחתום ואנחנו נשחרר אותו. צריך להבין, זה 5,000 שקל לבן אדם, לא למשפחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נציג צה"ל או משרד הביטחון שנמצאים איתנו? איציק, שלום. אתה יודע משהו על העניין הזה? << אורח >> איציק גיא: << אורח >> אני יודע שיצא מכתב מצה"ל שניתן לביטוח הלאומי, אני מכיר ומודע שיש בו פערים בין מה שקרה בפועל לבין מה שהוצג על ידי צה"ל למול מה שקרה בביטוח לאומי, אבל אני רוצה להדגיש שהנושא הזה הוא מאוד פרטני, כלומר תושב שידרוש את זה מביטוח לאומי, זה לפחות מה ש - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אנחנו לא מדברים על פרטני, כל אחד יכול להגיש תביעת נפגעי איבה. אני לא מכיר אותך, נעים מאוד, רק אני אומר יצא מאגף מבצעים נייר, אני אומר לך שאלוף פיקוד העורף אמר לי: לא על דעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה מדבר לא על ביטוח לאומי. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> ביטוח לאומי מקבל נייר מהצבא ומשחרר את הכסף לאנשים, זה מה שמחכים עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה מדבר על קטע של - ? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> של נפגעי פעולות איבה, לא פרטני, אלא יישובי. זה שתי פעימות חד פעמיות לתת לאנשים, בלי להוכיח יותר מדי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי שמה שדיברת זה על טיפולים. פה זה משהו יותר מורכב. אבל גם, צריך לקבוע קריטריונים, אבל קריטריונים נורמליים. איך יבדקו את זה? ייקחו תצ"א מאז לראות אם הם טיפסו? זה חייב לבוא לידי איזה שהיא סגירה בעניין הזה. אם אנחנו סומכים על רבש"צים שהיו במקום, ואנחנו הולכים גם לסמוך עליהם בעתיד והולכים גם לחמש אותם ולעזור להם והכול, אז אם הם מוציאים מסמך רשמי שאומר שזה היה האירוע שהיה אצלנו והוא נכנס לקריטריון המזכה אז זה צריך להיות, אי אפשר להוציא לאנשים את הנשמה. מי שלא מגיע לו אל תיתן, אבל מי שמגיע לו אל תוציא לו את הנשמה בשביל זה. << אורח >> איציק גיא: << אורח >> כרגע הביטוח הלאומי מסתמך על מסמך מצה"ל, יכול להיות שצריך לשנות אותו בהתאם לנסיבות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> זה לא קורה, ניסינו, אנחנו לא מצליחים. שני דברים אחרונים קצרים. חוק תקומה חייב להתקדם כי בלי חוק תקומה יכולים לקרות דברים באמצע וה-18 מיליארד האלה יהפכו לכלום. דבר אחרון, שלא קשור אליי, אבל אני אומר לכם, בחירות מוניציפליות בעת הזאת זה פשוט דבר רע. זה הכניס שנאה בין האנשים, הכניס תחרות, הכניס את כל הגועל נפש בתקופה הכי רגישה של עם ישראל. עוד פעם, זה לא קשור אלינו, כי אצלנו אין בחירות, אבל נראה לי שזה לא העת, לא לפוליטיקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכלל בכל הארץ? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> כן, מה קרה? יידחו את זה קצת, עד שהמדינה תירגע קצת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רציתי לדעת את דעתכם. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא יודע, אני רואה את זה כמשהו רע שיגרום להרבה שנאה, להרבה תחרות, להרבה שנאת חינם. לא יודע, לא הזמן. ותודה על הזמן ועל הדיון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. רם שפע. בכל זאת חכ"ל, אז נתתי לך קצת קדימות, אבל נגיע לכולם בעזרת ה'. << אורח >> רם שפע: << אורח >> אהלן, אני שמח להיות פה. אני אגיד שחוץ מזה שהייתי פה כמה שנים בחיי, אני פה בכובעי גם נציג התנועה הקיבוצית לשיקום. תודה על הדיון ותודה גם על זה שיש פה ראשי מועצות שהגיעו ויודעים בעיניי לדבר ביחד עם ראשי היישובים הכי טוב על המצב האמיתי בשטח. אגאי יודע את זה, וגם לאדרי אמרנו מקודם בשדולה, באמת המִנהלת היא נקודת אור מאוד חיובית בתוך ים קשה מאוד של תחושות כלפי כל גוף אפשרי, אבל אני רגע רוצה כן לגעת בכמה סוגיות שבעיניי יש פערים ובסוגיה אחת גדולה שהיא קצת פיל שבעיניי אף אחד פה לא נגע בו ובכלל קצת לא נוגעים בו בשום מקום. חבר הכנסת קרויזר שאל מקודם, אבל זה נעלם פה, בעיניי שאלה קריטית, האם המענים הרכים המיידיים מקבלים מענה במִנהלת. התשובה היא לא. יש צוות במִנהלת על הכיפק, אנשים נהדרים, אבל בטווח שהוגדר להם הם לא יודעים לתת עכשיו כסף מחר בבוקר ואנשים שייתנו מענה נפשי, או עוד כסף לעובדי חינוך כי בערב ילדים מסתובבים ומעשנים ושותים. אין את זה, זה דבר לא קיים, ואז עובדים מול המשרדים, ואני אומר, זאת לא אשמת המִנהלת, אבל המשרדים לא יודעים לעשות את זה. אז הלכה למעשה אומרת פה נציגת האוצר היקרה, בצדק, עשינו תוכנית, זה הקצב שהם עובדים בו, אבל כרגע אין כלום. כל המענים הרכים המיידיים, בגדול, אני אומר רגע בהכללה, הם לא מקבלים מענה דרך המִנהלת, כי להבנתי זה לא בהגדרה, והמשרדים לוקים בחסר ביכולת שלהם לתת את המענים האלה. בעיניי זו נקודה קריטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עניין של תקציב? << אורח >> רם שפע: << אורח >> זה גם תקציב, זה גם כוח אדם, זה תעדוף, זה סל שלם של מענים שפשוט לא מגיע. אם יש לך יישוב שיש בו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל גם כשהמִנהלת תעשה את זה, הרי לא המִנהלת תעשה את זה פיזית, הרי בסוף זה עובד על הפרמטרים של המשרדים. בוא נפרק את זה, אתה מכיר אותי כמה שנים, אני לא אוהב כותרות. << אורח >> רם שפע: << אורח >> לכן להיפך, נתתי לך דוגמה ספציפית. יש למִנהלת תקציב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר דבר אחד, אם זה תקציב, כי כרגע התקציב עוד לא אושר, אז כל מה שצריך לעשות, לדעתי, זה האוצר צריך כן לפנות, אם הוא יודע שיש דברים שהולכים להיות סגורים פחות או יותר ברמה משרדית ולהגיד להם: תקשיבו, תשתמשו כרגע בחלק מסוים. << אורח >> רם שפע: << אורח >> תתחילו לתעדף תקציב, נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתחילו לתעדף את הכיוון הזה, שוב במקומות מוגבלים, הדברים שהם הכרחיים לנקודת הזמן הזאת. האם זו שאלה של כוח אדם שאין להם, אז גם להם לא יהיה כוח אדם. << אורח >> רם שפע: << אורח >> אם התקצוב ייפתר זה יפתור, אני מניח, בהקשר הזה 70%-80% מהבעיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שרציתי לדעת. טל, יש לך עוד שיעורי בית. למצוא, זה הלוואת גישור, נקרא לזה ככה. שוב, את לא יכולה להסתמך ב-100% על משהו שעוד לא אושר, אבל ברגע שיש אישור ממשלה ואתם יודעים שיש דברים מסוימים, איזה תוכניות כן הולכות לעבוד, אז צריך פשוט – << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו נותנים מענה מיידי בתחומים השונים. אם יש איזה שהן בעיות ספציפיות, שוב, עכשיו לגבי החוסן אנחנו נקיים על זה ישיבה ספציפית, דיברתי גם עם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוב, הדגש צריך להיות כרגע - - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> איך נותנים מענה מיידי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יותר רגוע בתוכניות הגדולות, אני יותר חושש מהימים של עד ה – אומרים באידיש ביז דערגרייכן, עד שמגיעים לזה. << אורח >> רם שפע: << אורח >> ברשותך, אני אמשיך בקצת אידיש. לא, סתם, את זה אני לא יודע. עוד דוגמאות, אני אנסה בקצרה, אבל בכל זאת. למשל מבנים יבילים, אני יכול לתת לך דוגמאות ספציפיות לקיבוצים או מושבים שיכולים לחכות חודש או חודש וחצי למבנה יביל. דוגמה, בקיבוץ ניר יצחק שעכשיו נמצא באילות, מערכת החינוך שלהם, חלקה בלתי פורמלית, מתנהלת בתוך המלון, אני אשלח לך תמונות אחרי זה, חמישה מטרים מהבריכה, אבל הקב"ט של המלון, בסדר, משיקוליו של הביטחון, אומר שאי אפשר לקיים את זה, תסגרו. אבל אם לא ייתנו להם מבנה יביל עכשיו אי אפשר לנהל שם את מערכת החינוך. הם כבר כמה שבועות מחכים. ואז פונים למִנהלת והחטיבה להתיישבות וסל שלם של בירוקרטיה. גם אגאי וגם הרבה אנשים טובים עושים מאמצים, אני רגע רק מסמן את הדברים הקטנים שכשהתוכניות הגדולות שהוצגו פה, והן באמת טובות לטווח הארוך, אם הן לא יפגשו את התשובות הטובות עכשיו יהיה קשה לעזור לאנשים באמון שלהם לסמוך על התוכניות העתידיות. רגולציה על היבילים זה דבר ספציפי, זו דוגמה ספציפית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון, אבל עדיין אני הייתי רוצה לבחון דברים שהם היום שמשתלבים בתוכניות - - - << אורח >> רם שפע: << אורח >> רגולציה על היבילים זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על פתרון כרגע מאוד ספציפי, חשוב לחלוטין. << אורח >> רם שפע: << אורח >> כן, מבנים יבילים. גם יוסי דיבר על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, גם לא בשמחה, תוציאו מכתב על נקודות שהן באמת בעייתיות. אני מוציא מכתב למשרדים, מתחיל קצת לנדנד פה, לנדנד שם. << אורח >> רם שפע: << אורח >> מעולה. קח עוד נקודה, כרגע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל תשתדל להיכנס לנקודות רוחב. << אורח >> רם שפע: << אורח >> נקודת רוחב. היבילים זה לכולם, ממלא מקום ראש מועצת שער הנגב, יוסי, דיבר על זה גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, רק הוא אמר שזה הסתדר כבר. << אורח >> רם שפע: << אורח >> בסדר, זה כל הזמן מתעכב. עניין של אישור של המדינה, או בהקשר הזה נגיד רשמי מהמִנהלת, כתוב, ליישובים שמפונים במלונות שבאותה התוכנית אתם בקיץ תוכלו לחזור, בינתיים אין להם אישור על המימון איפה שהם נמצאים, רשמי. קיבוץ X אמור לקבל השבוע החלטה מה הוא עושה, אבל הוא לא קיבל מהמדינה אישור כתוב שיממנו לו את השהות עד הקיץ. זה סופר רוחבי וזאת בעיה גדולה מאוד. אז יכול להיות שלאגאי אחרי זה יהיה פתרון, אבל בעיניי הפתרון צריך להגיע מהמדינה שתעזור לו להגיד: יש לך את הכסף. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני יכול להגיד את זה בשקט, אמרנו את זה ליישובים, אף אזרח באף מלון - - - << אורח >> רם שפע: << אורח >> אבל זה לא מספיק, אגאי. זה לא שלך, אבל המדינה צריכה לגבות את אגאי שיוכל לכתוב את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רם, אני רוצה להגיד לך דבר אחד, ואני לא סנגור של אף אחד, אתה קצת מכיר אותי, יש דברים שכשמוציאים לך משהו כתוב זה עובר כל מיני דברים ותהליכים שזה צריך לעבור כרגע ואז - - - << אורח >> רם שפע: << אורח >> אבל אתה יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לי דבר אחד. אני מסכים איתך שחוסר ודאות יכול לשגע, אבל ברור דבר אחד, שמי שפונה למלון ומי שחויב ללכת וניתן לו, זה לא ייגמר ביום אחד וייפסק, זה לא יהיה. אתה רוצה לעולם שכולו טוב, שכל דבר - - - << אורח >> רם שפע: << אורח >> אני אגיד למה. מכיוון שאני מכיר אותך כמה שנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא עובד ככה במדינה שיש בה הרבה מאוד רגולציה והרבה מאוד פקידות והרבה מאוד דברים שזה - - - << אורח >> רם שפע: << אורח >> אבל זה הזמן לשינוי הדיסקט. מכיוון שאני מכיר אותך כמה שנים אני יודע שאתה גם רואה אנשים. אני אתן לך דוגמה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל פה זה לא של קיבוץ אחד, זה רוחבי. ברוחב אני פחות דואג. זה מה שאני אומר לך. << אורח >> רם שפע: << אורח >> אבל איך אתה תשכנע קהילה שיודעת שהיא יכולה לחיות פה עכשיו חצי שנה ושאותה משפחה שצריכה להחליט אם הילדים שלה ילמדו בחינוך של הקהילה הזאת, כן או לא, אם היא לא יודעת כמה זמן היא תקבל מימון מהמדינה. ואז מה שקורה זה שאני ואתה עכשיו ברציונל שלנו אומרים, טוב, ברור שהמדינה לא תפנה אף אחד, אבל לך תגיד את זה לאותו תושב שעבר את מה שהוא עבר, ואז זה פשוט מקריס והם לא מסוגלים לקבל החלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מסכים. הלאה. נקודה אחרונה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה גברת מאורים שהייתה רוצה לדבר. << אורח >> רם שפע: << אורח >> נקודה אחרונה. חבר הכנסת שוסטר, הוא מרים לי להנחתה, הוא כתב יפה בפנייה לדיון הזה. יש קהילה שבעיניי היא עדיין שקופה, היה כתוב במצגת של אגאי, מנגנון פורשים. זה פיל גדול, זאת נקודה מורכבת, לא נפתור אותה פה, אבל אני רוצה כן להניח את העניין הזה. יש X אחוז בשדרות ובכל אחד מהמושבים ובכל אחד מהקיבוצים שאני לא יודע אם הוא לא יחזור בוודאות, אבל אני יודע בוודאות שכרגע הוא לא יודע. פונים אלינו כל יום, בין אם זה משפחות יחידות או קבוצות של משפחות שלא רוצות כרגע לחזור והמדינה כרגע לא החליטה, להבנתי, מה היא עושה איתם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא עוד לא החליטה מי מטפל בזה, זה יותר חמור. << אורח >> רם שפע: << אורח >> היא לא החליטה מי מטפל בזה. כשאנחנו מדברים פה בפאתוס הלאומי המוצדק שלנו על חזרת הקהילות ועל העוצמה ועל תקומה וחזרה ליישובים, אם אנחנו לא ניתן לאותם אנשים פרטניים או משפחות שלמות את התחושה שאנחנו דואגים להם, גם אם הם לא חוזרים בעוד כמה חודשים, כמו שאמרת, שוסטר, יש סיכוי הרבה יותר גדול שאם נלווה אותם היום כמדינה הם יחזרו, אבל אם נזניח אותם ונגיע להם לא, אתם תסתדרו, לא משנה איפה אתם גרים תסתדרו, אז התקומה שלנו תהיה לקויה בגלל שהם פשוט לא יחזרו. המדינה צריכה, בעיניי, פרקטית, להקים צוות מחר בבוקר שתוך שבועות בודדים ייתן תשובות שלא יחייבו אנשים לעזוב את המושב, את נתיב העשרה או את קיבוץ מפלסים, אלא ייתנו להם זמן. וזו נקודת המפתח בעיניי, כולם צריכים זמן, המדינה רוצה זמן להחליט, המִנהלת צריכה זמן, ראשי היישובים צריכים זמן ובוודאי האנשים האלה רוצים זמן להחליט. תנו להם סל של מענים שהם יוכלו ב-X זמן ארוך, שנה, שנתיים, שלוש, לקבל החלטה אם הם חוזרים או לא חוזרים בלי שהזכויות שלהם נפגעו. זה פיל שקשה לאנשים לטפל בו אבל הוא קריטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה לך. << אורח >> רם שפע: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, יש לנו עוד הרבה עבודה אחר כך. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי אתה חוזר? << אורח >> רם שפע: << אורח >> זה בעבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברו איתי על אורים, גם ידידי דרור אלוני. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אתה מבין שאצלנו במועצה זה לחלוטין לא ככה, ב-7 באוקטובר, חוץ מלאבד המון מהחברים שלנו איבדנו את השיפוטיות גם כלפי אחרים. כל מי שנשאר, כל מי שיכול לחזור, הוא בשר מבשרנו, נעשה את כל מה שאפשר לדאוג לו גם במקום שיבחר. ייקרע לנו הלב על כל אחד שלא חוזר, אבל - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל אל תתנדב לעשות את זה בלי המדינה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> בדיוק, ברור. << אורח >> רם שפע: << אורח >> אנחנו איתך ביחד צריכים לוודא שהמדינה נותנת את סל המענים. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> ברור. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> שלום לכולם. חשוב לי להגיד שלקיבוץ אורים אין תקומה ואין לנו אור, כי אנחנו לא חלק מהאירוע הזה כנראה. אני לא יודעת אם כולם יודעים איפה זה קיבוץ אורים, אבל מחבלי חמאס ב-7.10 ידעו, ידעו מצוין. נס שלא נכנסו, נס שטעו בפנייה, נס שלא הגיעו אלינו, ואם היו מגיעים אז לנו אין איך להתמגן, כי באורים אין ממ"דים. לקחת שלושה ילדים על הידיים צורחים מבהלה עם טילים שעפים לך מעל הראש, 29 אזעקות בשעתיים, אחת מהן הייתה רבע שעה רצוף, אתה לא יכול לרוץ, אתה גם לא יכול למצוא מקום להתמגן, אתה רק יכול לשכב ולהתפלל, וזה מה שעשינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אגב באורים אין ממ"דים בכלל? << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> כי אורים היא 14 קילומטר מהרצועה, אבל זה לא הפריע לאף אחד לנסות להגיע לשם ולנסות לחדור פנימה. אנחנו מוקפים בסיסים, זה הופך את זה למקום מאוד אסטרטגי ולנו אין איך להתמגן. סבא שלי בנה את אורים ב-11 הנקודות במוצאי כיפור ב-1946, אני דור שלישי וילידיי הם דור רביעי באורים ואורים זה הבית. מועצה אזורית אשכול זה הבית וכולנו רוצים לחזור, אבל אנחנו לא יכולים כי אין לנו איך למגן את עצמנו. בטיל הבא ובאזעקה הבאה שתהיה, ויהיה, כי כולנו שמענו שיהיה וכולנו יודעים שיהיה, אין לנו איך למגן את עצמנו. אנחנו מבקשים שיעזרו לנו, אנחנו רוצים לחזור הביתה, אנחנו נמצאים היום מפונים לבית ספר שדה במדרשת בן גוריון. מועצה אזורית רמת נגב פתחה את הלב ואת הבית בצורה הכי מקסימה שיכולה להיות, מחבקת אותנו ואוהבת אותנו, אבל זה לא הבית, זה חדר וחצי למשפחה של חמש נפשות, לא פשוט בכלל. אני מבקשת לחזור הביתה כשיש לי יכולת להגן על עצמי, ממ"דים, מצלמות, גדר, כיתת כוננות מאומנת. באורים פירקו את כיתת הכוננות לפני שבע שנים, אין כיתת כוננות באורים. ב-7.10 נאלצנו להוציא אקדחים מכספות של אנשים פרטיים כדי להגן על עצמנו. לא הגיוני. אנחנו רוצים ביטחון להגן על ילדינו ואנחנו רוצים חינוך וחוסן כדי להעצים אותם ושבית הספר לא יהיה 4 עד 7 קילומטרים מהגבול, משהו שאנחנו נוכל לשלוח את הילדים בהבנה ברורה שהם גם יחזרו ולא יקרה כלום בדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתי הספר שלכם היום איפה הם? << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> בית הספר שלנו היום בקרית החינוך במגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני שואל ב-6 באוקטובר. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> בקרית החינוך במגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה נמצא איפה? << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> 4 קילומטרים מהגבול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה שני דברים ויש פה איזה ערבוב. אני חייב לעשות סדר, וגם אם זה לא יהיה פופולרי או כן יהיה פופולרי. יש לכם דרישה שלכם שאתם אומרים בכל מה שקשור לנושא הביטחון, אתם חייבים לספור אותנו גם כן ותיכף צריך לשאול את השאלה הזאת את הצבא וצריך לטפל בזה במסלול מסוים בעניין הזה. גם אם זה לא היום אצל תקומה מישהו צריך לתת תשובה על הדברים הללו למקומות הללו, שהם מקומות שמצד אחד זה נראה מרחק סביר, מצד שני יש להם עדיין ספציפיות מסוימת, מישהו צריך לקבוע קריטריון בעניין הזה וצריך לעבוד על העניין הזה. החלק השני שהוספת, בהנחה שמִנהלת תקומה תצליח בכל חלומותינו, לא חלומותיה, זה חלומותינו, ויגיעו לתוכנית הזאת במיטביות הזאת, עם בתי הספר קצת אחוריים, קצת קדמיים והכול יהיה ממוגן, אז אם העניין שלכם ייפתר, הביטחון שלכם, אז הנושא הזה של חינוך לא צריך להיות בעיה, זאת אומרת הוא לא צריך להיות אחרת מאשר היה ב-6 באוקטובר אם הם חזרו. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> זה בהנחה שלא ירצו להחזיר את כולם לבית הספר במגן. אם המועצה מכוונת להחזיר למגן בספטמבר הבא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע מה זה מגן או לא מגן. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> מגן זה קריית החינוך שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, אבל היא נמצאת ב-4 קילומטר, יכול להיות שמגן אמורה לעבור למשהו טיפה יותר רחוק, זה אחד מהשלושה כתומים, אני לא זוכר - - - << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בראייתה הילדים שלה הולכים מערבה, לחזית, זה מה שהיא מעירה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי. תמיד כשאתה בא מ-14 קילומטר לכיוון 4 קילומטרים אז אתה בא לחזית, אתה לא הולך אחורה, אבל אני אומר דבר אחד, לדעתי ההתמקדות שלכם צריכה להיות קודם כל על הסעיף הראשון שהתחלת. אם אני מבין. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב ראש, אתה מבין מצוין. אתה יכול להיות ראש עיר, תחשוב על העניין הזה. שמעתי את החברים בשדה בוקר, דרור אלוני, יש כאן הצטברות. זה גם האפקט, שאני מכיר אותו אישית מכמה סבבים חזקים, שחבר'ה מרוחמה חששו לשלוח לחזית, לשער הנגב, לספיר, את הילדים, וחוץ מזה הם לא ממוגנים כאשר היו אצבעות של מחבלים על הגדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני אומר ששלב א' שהיא דיברה זה המענה החשוב כרגע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל הם לא מקבלים אפילו את המענה הראשון ולכן הם לא מוכנים בכלל לחשוב על ללכת מערבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השלב השני הוא תלוי שלב א' שלהם. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> אז כולנו מאוד רוצים לחזור, אבל אנחנו צריכים ביטחון כדי לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שאת צודקת במה שאמרת על שני השלבים. משרד הביטחון, יש לך מושג, סתם, בלי קשר לתקומה כרגע, האם אחרי מה שקרה יש איזה שהוא, לא צריך תקומה בשביל זה, יש צבא בשביל זה, האם מישהו יושב ומחשבן מה קורה, כי הרי אלה שהצליחו להגיע ל-4 קילומטרים יידעו להגיע ל-14, ודאי אם יהיה להם בלתי אפשרי להגיע ל-4 אז הם יעדיפו את המקומות האחרים. השאלה האם יש בעניין הזה איזה שהיא עבודה של הצבא, כן או לא. תקומה זה לא כל המדינה, תקומה קיבלה כרגע משהו מסוים. עכשיו כולם ירצו להיות בתקומה כדי שיטפלו להם בדברים הבסיסיים שכל אזרח חייב לקבל? << אורח >> איציק גיא: << אורח >> למיטב הבנתי זה נמצא במשרד לביטחון פנים, זה לא של חירום ולכן זה לא שאלה לצה"ל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו גמרת אותם סופית. אתה צודק, אבל גמרת אותם סופית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דבר כזה לא מגיע עם הערכות עם צה"ל? << אורח >> איציק גיא: << אורח >> זה לא קשור לצה"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חדירה מהגבול זה לא ביטחון פנים. הטיפול במה שיקרה אולי כן, אבל הקטע של הגבול זה צה"ל. << אורח >> איציק גיא: << אורח >> אני לא יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, אני לא יודע זו תשובה יותר טובה לצורך העניין הזה. << אורח >> איציק גיא: << אורח >> אני יודע שהיא לא במרחב ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דבר שצריך להיות מטופל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב ראש, כל הנושא של כיתות הכוננות והחלוקה זה איזה שהוא נושא שנמצא עכשיו בדיונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא חלק מהפתרונות, אני מדבר על ההגדרה קודם כל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר, זה חלק מתפיסת מרחב הביטחון. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> - - - אורים ומבקיעים, ולכן הם לא מקבלים לא מפה ולא מפה. כלום. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש מאבקים. כיתות הכוננות, משרד הביטחון לא מוכן לשחרר, המשרד לביטחון פנים רוצה לקחת. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> מישהו מתח קו לפני 70 שנה ומאז נשאר הקו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, מנהלת הקהילה של סעד מבקשת לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כולם רשומים. אני לא יכול ללכת רק לפי הרשימה שלך. שרון בראל, מנהלת קהילת סעד, בבקשה. היא במקרה הראשונה ברשימה. אבל הייתי מבקש, מאורים, אם אפשר שתוציאו לנו נייר שאני אדע להתגלגל איתו הלאה. דבר אחד אני כן רוצה, אני אומר, לא יכול להיות, יש צבא, יש משרד ביטחון ויש המשרד לביטחון לאומי, יכול להיות שבסוף את העבודה בשטח יעשו – וראינו שהמשטרה עשתה עבודה נהדרת, אבל האחריות לקבוע איזה מקומות כן צריכים הגנה ואיזה מקומות לא, זה לא הם לבד, זה חייב להגיע כהחלטה. שיגידו שלא צריך כלום, שיעמדו מאחורי המילים שלהם, אבל אני חושב שחייבים לבוא – אם אני הייתי מהצד השני של הגבול, חושב כמוהם, כמו השכנים הטובים שלנו, אני הייתי אומר רגע, עכשיו הולכים לסגור לנו איפה שהיינו, בוא נחשוב איפה לא היינו ונתחיל לחפש את הדרך להגיע לשם. שזה ברור לגמרי. << אורח >> שרון בר אל: << אורח >> תודה רבה. אני אפתח קודם כל בתנחומים למשפחות החיילים ובקריאה להחזיר את החטופות והחטופים מיד הביתה. אנחנו 109 ימים בתוך המלחמה שנכפתה עלינו, 14 שבועות שאנחנו עקורים מהבית, שתושבי הנגב המערבי נעקרו מביתם, 14 שבועות שאנחנו בתוך טראומה מתמשכת, מורכבת, שלא נגמרת. אנחנו בכלל עוד לא מדברים על מה יקרה אחרי, כשנגיע לפוסט טראומה. אנחנו בטראומה קולקטיבית, בחוסר ודאות חריף. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה, תנו לנו קצת ודאות. חוסר הוודאות הזה מקשה על הנפש, מקשה על הנפש של האנשים, לא מאפשר לקבל החלטות, יוצר כאוס ובלבול בתוך השבר והכאב העמוק שגם ככה אנחנו נמצאים בו. אנחנו רוצים לחזור הביתה, אנחנו באמת רוצים לחזור הביתה, אבל אנחנו מפחדים, ואנחנו גם לא כל כך מבינים. מצד אחד הצבא בא ואומר לנו בטוח מספיק לחזור, תחזרו הביתה, אבל אנחנו מבקשים מכם, המדינאים, שתסתכלו לנו בעיניים ותגידו לנו בואו הביתה, בשלו התנאים, עשינו אחת, שתיים, שלוש, זה מה שהשתנה מה-6 באוקטובר ותקראו לנו לחזור הביתה כשיבשילו התנאים. לא שנשמע שמועות, לא שנשמע מהתקשורת, לא שיבוא אלוף כזה או אחר וידבר איתנו. אתם המדינה שלנו, זאת האחריות שלכם, זאת החובה שלכם. אנחנו מבקשים שכשנחזור הביתה תיתנו לנו לחזור בהדרגה, לאט לאט, לא בבת אחת. אחרי 109 ימים מחוץ לבית היכולת של הקהילות לחזור היא קשה, יש קושי גדול לקהילות ויש קושי עוד יותר גדול לאנשים, יש אנשים שרוצים ואומרים שהם רוצים עכשיו לחזור, יש כאלה שמדברים על הקיץ ויש כאלה שלא יודעים. רם הזכיר פה קודם את הדבר הזה, וכשאנחנו מדברים על ודאות אנחנו צריכים לדעת שאתם מאפשרים לנו גם וגם וגם, כל אחד בקצב שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרנו את העיקרון הזה בתחילת הדרך. אני לא רואה שום דרך שמישהו יכריח מישהו. אני חושב שככל שנעלה במעלה הדרך יהיה יותר קל לאנשים לקבל את ההחלטות שלהם, אבל - - - << אורח >> שרון בר אל: << אורח >> השאלה מה זה אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן הדבר הכי חשוב הוא שבסוף התוכנית שמדברים עליה כאן צריכה להיות מה שנקרא ברורה לחלוטין. << אורח >> שרון בר אל: << אורח >> אבל עכשיו אנשים צריכים לקבל החלטות, לא בעתיד. עכשיו הם צריכים לקבל החלטות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני סמוך ובטוח על המִנהלת ועל הממשלה שתקדם את הנושא, אבל כמו בחוסן הנפשי, זה צריך עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא סמוך ובטוח, היא לא מדברת רק על החוסן הנפשי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא משנה, אני אומר באותן תשובות. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני רוצה רק להשלים את המשפט לגבי ודאות. ודאות זה הדבר שהכי נדרש לנפש של האנשים שלנו היום. כשהיינו עם ראש הממשלה ודיברנו על יצירת ודאות - -- << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התוכנית הזאת, מבחינת המדינה, מה המעמד שלה כרגע? אין לה כרגע מעמד, נכון? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אין החלטה כרגע של הממשלה לגבי תאריכי החזרה מעבר לאמירה של יישובי 4 עד 7 בסוף פברואר. כל הגאנט העקרוני שאתה ראית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, ומתנהלים על זה כרגע דיונים? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אין החלטה כזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, זה גם כפוף לכל מיני דברים נוספים, כאילו מבחינת להעביר את חוק תקומה או דברים כאלה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת החלטה שצריכה להיות, אנחנו צריכים לעבוד, שוסטר, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לגרום להם להגיע להחלטות האלה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> הדבר הזה נדון בקבינט האחרון גם והם חושבים על זה ואני מקווה גם שתהיה החלטה בהתאם. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אדוני, ישבנו כל ראשי הרשויות מול הקבינט וביקשנו ודאות אחת שתינעץ בלוח השנה, שכל מי שירצה להישאר יוכל להישאר במקום הפינוי שלו עד סוף שנת הלימודים. אני יודע שזה כואב, אני יודע שזה יקר, אני יודע שמרבית האנשים שלנו לא יעשו את זה. מרבית האנשים, כמו שדבי אמרה, כמו שכל האנשים כאן אמרו, רוצים הביתה כבר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל האופציה צריכה להיות. יש תושבים עם ילדים קטנים שכבר הילדים שלהם במסגרות בתל אביב. << אורח >> שרון בר אל: << אורח >> אני אמשיך ואני אגיד, הוודאות הזאת היא תחילת בניית האמון מחדש מול התושבים. תבנו את האמון, אתם חייבים לעשות את זה. האמירות שנמצאות אי שם הן רק מגבירות את השבר ורק מגבירות את חוסר האמון. תעשו את זה כבר. אנחנו במצב לא נורמלי אז צריך לפעול אחרת ממה שהמדינה רגילה לפעול. אנחנו צריכים שאתם תאפשרו מענקים, מענקי התאקלמות למי שחוזר ומענקי אכלוס למי שנשאר, או איזה שהיא דרך למי שלא יחזור, כי יהיו אנשים שלא יחזרו, אנחנו יודעים את זה. אנחנו צריכים שתאפשרו לנו לשקם את היישובים שלנו, שתשחררו לנו, למועצות שלנו, תקציבים כדי שנעשה את זה. תקצרו את הבירוקרטיה. צריך בירוקרטיה, אבל תקצרו אותה. אני אגיד לסיום, זו אחריות שלכם, זה במשמרת שלכם, זאת החובה שלכם, חובתה של המדינה כלפינו, כלפי המתיישבים שאת התפקיד שלהם עושים ועשו באהבה ובאמונה רבה, רק המדינה כשלה בחלק שלה בהסכם, בלשמור עלינו ולתת לנו את הביטחון. אני אסיים באמת בקריאה שתדאגו להיות שם, תדאגו לבנות מחדש את האמון, תאפשרו לנו את השונות, את המורכבות, תחזירו את החטופים והחטופות הביתה ותנו לנו ביטחון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. נציגת משרד הרווחה נמצאת איתנו בזום? << אורח >> אילאיל צין: << אורח >> שלום. רציתי להגיד בכמה מילים איך אצלנו נערכים לעניין של חזרת היישובים כשאנחנו הולכים על שני מסלולים, יישובים שחוזרים, המחלקה מתארגנת ביישוב המוצא לקלוט את השבים, וזה כולל גם את שדרות, ששם זה טיפה יותר מורכב, ויישובים שעוברים למגורי ביניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המחלקה, את מתכוונת המחלקה של שירותים חברתיים העירונית או היישובית? << אורח >> אילאיל צין: << אורח >> נכון. מי שעובר למגורי ביניים לקיבוצים ומושבים, המועצה המארחת תיקח את האחריות של הרווחה. בנוסף בשדרות, מה שנעשה על ידי לשכת הרווחה, הם יושבים פרטנית עם כל קהילה וקהילה בעיר, כל קהילה פונקציונלית מה שנקרא, כלומר בני המנשה, עולי אתיופיה, יושבים איתם ביחד ובודקים מה הם היו רוצים, איך הם היו רוצים את ההמשך. ובמקביל המחלקה גם נערכת לקלוט את התושבים, כמו בכל מצב אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הנושא של חוסן לא קשור אליכם, אם אני מבין נכון? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> קשור, הם לא מרכזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קשור, כן, הפוך. אומרים לי פה כולם שזה משרד הבריאות, אבל לדעתי אתם יותר פיבוט בעניין הזה. << אורח >> אילאיל צין: << אורח >> למשרד הבריאות יש איזה שהוא אחוז קטן של משרד הרווחה בכל מה שמדובר במעורבות הקהילתית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד הבריאות מתכלל את הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אוקיי. שרה עברון. << אורח >> שרה עברון: << אורח >> אני אגיד בקצרה. שרה עברון, חברת סעד ומזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי. אני עומדת מאחורי כל מה שנאמר כאן ומדגישה את ההכרח בהדרגתיות ובתוכניות פרקטיות שמסתכלות גם על מי שבחוץ ולא יוכל לחזור, והם קיימים, ואסור לנו למצמץ ולהגיד לא ראינו. כמו שאמר כאן ראש המועצה, אי אפשר לא להסתכל עליהם. צריך להסתכל על מי שמסוגל להניח את הראש בלילה בתוך היישובים. אני הבוקר באתי מסעד, ישנתי בלילה, שמעתי קולות מלחמה. יש איתי מעט אנשים וכדי להדליק את האור בשכונה שלי צריך שאנשים ירגישו ביטחון ולפעמים הם יכולים לבוא ליום, ליומיים. בשבוע שעבר באו חברים שלי, הדליקו את האור וזה בדיוק היה ביום שתיארת, תמיר. התגובה הגופנית שלהם הבלתי נשלטת, אני לא צריכה להכביר במילים. לכן אנחנו צריכים לתת דברים קונקרטיים. דיברתי בבוקר ואמרתי שכמו שמשה רבנו עמד לפני פרעה ואמר בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו ולכל אחד יש קצב אחר. יש קצב אחר לאדם, יש קצב אחר בין יישובים ואנחנו מרקם חיים שלם, ואם אנחנו רוצים להחזיר את כל הנגב המערבי ולחזק אותו אז כמו שבכל קהילה ובכל משפחה אנחנו צריכים לראות כל אחד והקצב שלו, אז במשפחה הרחבה שנקראת הנגב המערבי אנחנו צריכים לראות את כל סוגי ההתיישבות ואת כל סוגי המרחק והקרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שרה עברון: << אורח >> זה מה שיש לי לתרום לדיון ותודה שהוא קיים ותודה למִנהלת ולכל מי שעוסק בזה ולשדולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. יהונתן קנה. << אורח >> יהונתן קנה: << אורח >> שלום, תודה על האפשרות לדבר פה. אני רוצה להשתתף באבלן של משפחות ההרוגים, והחטופים, החברים שלנו שחטופים, לואיס הר שעדיין נמצא בשבי החמאס מקיבוץ אורים. אני ב-7 באוקטובר נוריתי בכביש שבין אורים לאופקים, ירו עליי באופן אישי. כשהגשתי תביעה לביטוח לאומי אמרו לי: לא הלכת להתפנות, אנחנו לא יודעים איך לטפל בזה בכלל. אני נפגעתי, חבר שלי נפצע קשה יותר, פיניתי אותו והמשכתי לתפוס את הנשק, האחד מתוך שניים בקיבוץ אורים. זה מה שהיה בקיבוץ אורים, שני נשקים ארוכים בקיבוץ אורים ב-7 באוקטובר. הופקרנו לחלוטין ואנחנו מופקרים שוב מאחר שלא רואים אותנו. דיברתם פה על קרן אור, דיברתם פה על תקומה, אין תקומה לאורים. השאירו אותנו לבד, ללא שום מענק, ללא שום הכרה בביטוח לאומי, שום דבר מהדברים הנפלאים שנעשו שתומכים במשפחות, שום דבר לא קורה. זה לא יכול להיות. זה לא רק אורים לבד, זה אורים, גבולות וצאלים שפשוט שמו אותם בצד ואמרו: לא קרה לכם כלום. בקיבוץ אורים ביום ראשון ב-8 באוקטובר נתפסו חמישה מחבלים על הגדר. יש לי את התמונה, אתם רוצים לראות אותה? אני הגעתי לשם כמפקד כיתת הכוננות. אף אחד לא מכיר אותנו, אף אחד לא רואה אותנו. אנחנו מסתובבים כאילו אנחנו שקופים לחלוטין. אתם בכלל לא מתכננים שנחזור כי אנחנו אמורים להיות כבר שם, אנחנו כבר אמורים להיות ביישוב, אבל אין חינוך במועצה אזורית אשכול, איפה נחיה? איפה הילדים שלנו יתחנכו? מה אתם מצפים מאיתנו שנעשה? אני לא מבין את זה. אף אחד לא מדבר איתנו בכלל, אף אחד לא רואה אותנו, אף אחד לא מסתכל עלינו בעיניים ואומר, אה, נכון, נפלה טעות. זה לא סביר מה שקורה. אנחנו רוצים לחזור לחיות ביישוב שלנו, אבל מערכת החינוך לא קיימת. מועצה, סליחה, כן? שקרסה. קרסה באירוע וכרגע אין לנו סעד, שום סעד, ואין לנו שום אופק ושום ידיעה אם מחר יגידו לנו תחזרו, כי מי שמממן את הפינוי שלנו זה המועצה, הקיבוץ שלנו התפזר לכל רחבי הארץ, רק שליש מהמבוגרים שאין להם ילדים חזרו ליישוב, שליש נמצאים בפינוי מסודר במדרשת שדה בוקר ושליש, כל אחד לעצמו, ללא מענקי פינוי, ללא שום סעד. איזה ביטחון? איך? על מה מדובר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? << אורח >> זהר צפון: << אורח >> צוהריים טובים. שני דברים קצרים. קודם כל תודה על הדיון החשוב. אני רוצה לדבר על ההנחה האופטימית שחזרתם, לא עד החזרה. בנגב המערבי חלק גדול מהחוסן שהיה זה החיבור של קהילות עם רשויות ועם גופים ממשלתיים וגופים כמונו, מה שיצר הרבה מאוד מנופים, למשל דרום אדום הוזכר פה, תיירות, איכות חיים. אי אפשר לדבר על חיים נורמליים בלי לדבר על איכות חיים. מִנהלת תקומה וכל האירוע עכשיו מדבר על איך מחזירים את היישוב לתוך גבולות היישובים, אבל צריך להבין שכדי שהחיים יחזרו להיות נורמליים אנחנו חייבים לספק את המעטפת, והמעטפת זה שבילי אופניים וחניונים ומקום לצאת ומקום לנשום ומקום להתרווח וכל הדברים האלה כרגע לא נמצאים בפוקוס. אז נכון שבסדר העדיפויות זה אולי פחות חשוב כרגע, אבל צריך להבין שביום שהם יחזרו אנחנו חייבים לדאוג גם להחזיר להם את איכות החיים הנורמלית והשפויה שהייתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על מה, על החלק של תרבות? של מה? << אורח >> זהר צפון: << אורח >> של פנאי, נופש, וגם מנוף תיירותי. דרום אדום זה היה מנוף ועוגן תיירותי קריטי. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> לא, זה לא היה, דרום אדום יש גם השנה. זה לא היה, זה יהיה. << אורח >> זהר צפון: << אורח >> נכון, זה יהיה, אבל צריך להבין איך מחזירים את זה. הדבר השני שרציתי לדבר עליו זה הנושא של מורשת והנצחה. אני מניח שרובכם יודעים שהאתר הנוראי של נובה היה בתוך יער של קק"ל וכבר היום יש שם הנצחות פרטניות. אני אומר בשם הארגון שלי, אנחנו רואים את עצמנו כגורם מוביל בנושא של ההנצחה, יש לנו ניסיון עשיר, לצערנו. רק לאחרונה ברמת הגולן, מלחמת יום הכיפורים, אותו תאריך פחות או יותר, ואנחנו באמת חושבים שזה המקום לשתף פעולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שאתה נציג רמ"י, נכון? << אורח >> זהר צפון: << אורח >> קק"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז גם קק"ל אבל גם רמ"י, חשוב מאוד ענייני ההנצחה והדברים האלה, אבל גם חשוב מאוד, כי חלק גדול מהפתרונות של הבנייה ואחר כך גם תלויים הרבה מאוד בשיתוף פעולה של הגורמים האלה, שם אני רוצה לראות, גם שם וגם שם, בדברים הקטנים שהם ענקיים להנצחה, אבל גם הנושא של התקומה, לראות כדי לקדם את כל התוכניות שרוצים. << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> אני מנהל מחוז דרום ברשות הלאומית לביטחון קהילתית, רשות ממשלתית במשרד לביטחון לאומי שהייעוד שלה זה מניעת התנהגויות סיכון, אלימות, שימוש בסמים ואלכוהול. לבקשתך, אדוני היושב ראש, ביקשת להאיר נקודות שכמדינה חשוב שניתן עליהן את הדגש ונעקוב אחריהן, אז אני אדבר על כך שמניעת התנהגויות סיכון, נושא שבוודאי מעסיק את כולנו כרגע, הוא מורכב גם מתוכניות מניעה שאנחנו מפעילים, אבל גם מחיזוק החוסן של הקהילות ושל בני הנוער. המילה הזאת חוסן, מה שאני מנסה להעיר, זה שהיא לא מציינת רק את הפן הטיפולי, זה מאוד מאוד חשוב, מרכזי החוסן, ולהגביר פי ארבעה אפילו, כמו שאמרתם, את הנושא הטיפולי, חוסן, ואני אקח ספציפית את אוכלוסיית בני הנוער, כדי לייצר חוסן שמונע התנהגויות סיכון יש מספר קריטריונים. אני אתן דוגמה, קריטריון אחד זה מבוגר משמעותי שנמצא בחייו של הנער ורואה אותו. דוגמה מהשטח עכשיו במועצה אזורית שער הנגב, התוכנית לביטחון קהילתי, ביחד עם שותפים במועצה, הצמידה לכל יישוב שני מדריכי נוער בתנאי פנימייה. אתם מבינים את המשמעות של הדבר הזה? יש שני מדריכים שצמודים לקבוצת בני הנוער עם כל הטראומה שהם עברו, רואים אותם, שומעים אותם, מחזקים אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעולה. << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> נושא נוסף, התא המשפחתי. חיזוק התא המשפחתי. פעילויות של הורים וילדים ביחד, הפגות, סדנאות הורים, כל הדברים האלה אנחנו עושים כרגע במתחמי המפונים. לתת לבני הנוער איזה שהוא ייעוד, איזה שהיא משמעות בתוך הדבר הזה, חיוניות. אלו דברים, אני תיארתי כרגע את אוכלוסיית בני הנוער, אבל זה רלוונטי גם לקהילות. מה שאני בא ואומר, אנחנו צריכים לשים במיקוד את זה שכשאנחנו נרצה להבריא, עד כמה שאפשר, את האוכלוסיות אנחנו צריכים גורמים שממוקדים בקהילות ונמצאים שם ויודעים למפות, יודעים להבין את הצרכים, יודעים לאגד את הקהילות. לצורך העניין ניקח את העיר שדרות. העיר שדרות מחולקת לשכונות, אנחנו צריכים בכל שכונה גורם שיסתכל על הקהילה, אנחנו צריכים בכל מועדון נוער מדריכים נוספים, אנחנו צריכים בכל בית ספר מדריך מוגנות, בעצם לראות את הצרכים שמייצרים חוסן בקהילה וחוסן ספציפית בקרב בני הנוער. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם נמצאים באיזה שהוא קשר מול המועצות? << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> בוודאי, התוכניות שלנו פועלות בתוך המועצות, המנהלות היישוביות לביטחון קהילתי הן עובדות מועצה, אנחנו מתקצבים ומנחים אותם מקצועית. מה שאני אומר, במסגרת תקומה בעיניי, הנושא הזה של הקהילה והצורך לייצר חוסן מצריך משאבים ושווה לנו מה שנקרא לקחת את זה כדיון, לעשות איזה שהוא דיון על החוסן הקהילתי, איזה משאבים אנחנו נותנים לקהילה. לא רק לחינוך, לרווחה, שזה מאוד מאוד חשוב, אלא גם לקהילה, איך אנחנו מחזקים אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מהמשרד לביטחון לאומי? << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> נכון, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, זה חלק מהמשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז רק כדי שיהיה גם חוסן, צריך לראות את הנושא של אורים, מה שדיברו עליו, הנושא של כיתות כוננות שם, בלי קשר למה שאני חושב שצריך לבוא מהצבא. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> זה מתוקצב לכל הרשויות או שאתה מחכה ל - - - << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> אנחנו פועלים בכל הרשויות, ספציפית עכשיו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> תקציב שלכם, לא תקומה? << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> תקציב שלנו, ואנחנו עכשיו הבאנו תקציב נוסף מהאוצר שהקצה למשרד לארבע רשויות העוטף ושדרות, תקציב ייעודי שממוקד בדברים שציינתי עכשיו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו תמיר יודע למה הוא בא. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אני לא מכיר באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי האנשים שלך מכירים. << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> בוא נדבר אחרי זה, אנחנו פועלים גם אצלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, אתה חייב לעבוד מול או היישוב, או המועצה. << אורח >> עומר שוהם: << אורח >> ברור. אני יודע שיש בתקומה את ועדת אדם וקהילה, אני חדש יחסית בתפקידי, עוד לא מספיק התחברנו, אבל חשוב שנעשה את זה, נשים את זה במיקוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. שוסטר, דקה לסיכום. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק כדי לוודא שבסיכום מופיעות הנקודות הבאות. אחת, היישובים העורפיים, בעיניי חשוב מאוד, זה לא נמצא בתחולת תקומה, מישהו צריך לטפל בזה, מי אחראי על מי שלא חוזר מיד. מישהו כזה צריך להופיע ולתת אמירות. הוודאות לגבי ההישארות במלונות לפרק זמן הגיוני, ומה שהערתי קודם התקציב לתכנון המיידי, דיברנו על זה כבר לפני חודש, אין חשיבות אולי יותר גדולה ארוכת טווח לראות בעיניים ושאנשים יידעו שמשהו יקרה גם בעוד שנתיים-שלוש אצלם ביישוב. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ממש בקצרה, אדוני היושב ראש. ב-7.10 לא רק נפגעו בנפש ובגוף, אלא נפגע האמון, כדי להחזיר אותו, וגם ציינה את זה שרון, צריך שקיפות וודאות ואלה שני נושאים שאני חושב שבוועדה כאן עלו בצורה משמעותית, וגם נמשיך ונראה כיצד מפקחים לראות שבאמת המידע עובר מהמִנהלת ומהממשלה אל התושבים, שדברים נעשים בשיתוף פעולה מלא איתם. הדבר הנוסף זה מה קורה בתווך, ואני חוזר לנושא הסיוע הנפשי, מה קורה בין הוראות השעה שעכשיו הופסקו של הכרה כנפגעי פעולות איבה לבין כל התוכניות לטווח הרחוק של הממשלה והמשרדים, מה קורה בתווך באמצע, וזה אני אשמח, ברשותך אדוני היושב ראש, לקבל על זה תשובות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שהדיון היה חשוב כדי להציף את הדברים ואני באמת מבקש מנציגת האוצר לבדוק את התפר הקטן הזה של תקופת הביניים, שמבחינתי אני רואה בזה דבר נורא נורא חשוב, כי הם חיים בביניים. בסוף יהיה טוב, אבל עד הסוף הם צריכים קודם כל לרוץ קדימה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו נקיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הפוך, אני אמרתי תודה שאת מרימה את המשימה הזאת. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> האמת, כשאת פה אני מאוד רגוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אמרתי גם קודם את זה. היו לנו ויכוחים לא קטנים, אבל הסתדרנו בחוקים אחרים. אני לא מופתע אם אמרתי לה את מה שאמרתי לה עכשיו. אני רואה את הנושא הנפשי, אני יודע שאמור להיות הרבה מאוד כסף לעניין הזה, אני לא יודע איך זה יורד לשטח. שוב המבחן של הירידה לשטח והלוואת גישור לתקופה הזאת. הנושא הזה של הוודאות. התוכנית, כל תוכנית היא בלת"מ, יכול להיות שמחר הממשלה תודיע, חוזרים בתאריך זה וזה ופתאום יתגלה לנו עוד איזה מקום של שיגורים חדשים שלא ידענו והכול יכול לקרות, אנחנו מופתעים הרי כל יום מחדש. זאת אומרת אני מבין מצד אחד את החשש של המדינה לבוא לקבוע מסמרות, אני מנסה להכניס את עצמי במקומם, יותר קל לנו לעמוד ביציע ולהגיד זה, וזה לא משנה אם אתה קואליציה או אופוזיציה, תכריז היום על משהו ומחר יצאת – כי אף אחד לא יודע בדיוק מה קורה ולא צריך להרחיב. בצפון אנחנו במצב עוד יותר גרוע מבחינת תחזית של דברים וכו'. אבל מה שכן, צריך לומר ולהגיד סדר מסוים עם כוכבית, זאת אומרת בהנחה שזה יילך לפי התוכנית זו התוכנית, אלה הדברים ולכאן צריך ללכת. דבר נוסף שאני אומר אותו כבר הרבה זמן, אני לא יודע אם זה בדיוק למה שאתם מתכוונים או מה שהתכוון הבחור מנתיב העשרה, כל אחד והספציפיות שלו, צריך הגדרה. היא לא חייבת להיות אותה הגדרה, והיא לא חייבת להיות אותם נתונים, אבל צריך הגדרה גם לאלה שלא פונו באופן רשמי אבל שיש מספיק סיבות טובות למישהו, קודם כל לחשוב מה הולך לקרות שם, ב', מה הם צריכים. הגדרה, הגדרה שיכולה להיות גם הגדרה אחרת, היא לא חייבת להיות אותו דבר. זאת אומרת אם אין תוכנית ליישובים כאלה שהם - - - << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> יישובים מעבר ל-7 קילומטר, כרגע הם מחוץ למנדט תקומה, ההגדרה לגביהם היא אפס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. יכול להיות שיחליטו שהם לא יהיו דרך תקומה, יכול להיות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> משהו דיפרנציאלי, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משהו שבא וקודם מאבחן את מה צריך. ברור שצריך פה מישהו מהצבא לדעתי שיבוא וייתן את התשובה שלו לאיך הוא רואה את העתיד שלהם בשנה הקרובה לפי מה שהוא רואה במקומות האחרים, כל אחד בדרגה שלו. אבל לבוא ולהגיד ששם זה כמו לגור ברמת השרון זה אבסורד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, אפשר להתבסס על סעיף בהחלטת הממשלה, שהקמת תקומה אושרה תוכנית שב-10 בפברואר, עד 10 בפברואר, משרד ראש הממשלה ועוד רכיבים צריכים לקבל החלטה איזה יישובים נוספים נכנסים. מעצם ההגדרה מי נכנס גם צריך להגיד מה קורה עם מי שלא נכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, ואני אומר שיכול להיות שהלחץ שלנו, כי אני עכשיו שם את כולנו ביחד, אנחנו חברי כנסת, אנחנו עצמאיים בדעות שלנו, אבל יכול להיות שהלחץ יכול להיות לא שהם יהיו בתוך תקומה ושהם יהיו בדיוק במקומות אחרים, אבל שיהיה איזה שהוא מעמד שמזכה אותם קודם כל בביטחון ודבר שני, בהתייחסות אחרת. אז יהיה דרגה א', דרגה ב', דרגה ג', אנחנו יודעים שיש דברים כאלה. גם בפיקוד העורף היו הערים הירוקות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> בעבר הייתה פה בוועדות האלה הייתה החלטה שבמועצות שבהם 50% ומעלה מהיישובים נמצאים בעוטף שאר היישובים מקבלים מענה כלשהו. הבן שלה יישב עם ילד מקיבוץ שנמצא בתוך ה-7 - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם צריכים לקבל החלטה או שזה פר מועצה, או פר קו, אבל משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה אומר פר מועצה אתה מפחיד את כל העולם ואשתו, למה? כי הם אומרים שהכול יילך אם חלק מהמועצה ואז הם לא יודעים לתת - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> למה? להיפך, זה הכי לא רוחבי שיש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל אם אתה בא ואומר שבמקומות כאלה שחלק גדול מהמועצה לא זה והם, בגלל שהם נמצאים בזה, הם נמצאים בהגדרה מסוימת שמזכה אותם בכך וכך וכך וזה לא חייב להיות תמונת מראה למה שיש בזה, אני חושב שזו השאיפה שצריך. פה גם יהיה יותר קל להגיע להבנות אולי או להסכמות על הדבר הזה ועל זה אנחנו צריכים להיאבק. אגב אותו דבר גם בצפון, שנפלו כל מיני משפחות שלא מסוגלות להיות גם מעבר ל-3.7 או 4.7 קילומטר, אני לא זוכר, 3.5. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות לקחת איתנו מהנושאים האלה וגם אם יש דברים שהם נקודתיים אני אשמח שתעלו לנו, אנחנו נעשה את הדרכים שלנו וננסה גם לעשות מעקב אחרי הדברים. וראשי הרשויות וראשי היישובים, תחזקנה ידיכם. אני אומר עוד פעם, אל תתביישו גם להרים לנו להנחתה. אני אספר לך סוד, כי אנחנו כמעט בארבע עיניים, יש משרדי ממשלה שלפעמים צריכים אותנו, לפעמים לא צריכים אותנו, אז על הדרך אפשר לעשות כמה מעשים טובים לכמה יישובים טובים ולתושבים הטובים. אני חושב שהנושא של ודאות, של תוכנית ברורה, עם כוכביות, שאומרת במקרה של בלת"מ, גם במכרזים אנחנו לוקחים בלת"מ, בסדר, זה לדעתי הדבר הנכון. ברגע שהוא קיים ממילא גם תוכניות העבודה נגזרות מתאריכים ויודעים יותר איך להתקדם והכול ואני חושב שהשאיפה שלנו זה להגיע לאיזה שהיא הגדרה ליישובים מעבר ל-7 קילומטרים, איזה שהיא הגדרה שמזכה אותם וצריך להתייחס במה כן ומה לא. למה התווכחתי איתךְ על בתי הספר? אני אומר עוד פעם, אני תמיד אמרתי לפקידים שלי בעירייה כשהיינו הולכים למשרדי ממשלה, אל תבואו עם הפיצוצים, בואו עם הדברים הזה ובמקומות שיש לנו איזה שהיא, לא חולשה, אלא לא צריך, אז תגידו זה לא צריך או זה צריך פחות. אתם כן צריכים לדעת שאתם יכולים לשלוח לבתי ספר, אבל בהנחה שהתוכניות של תקומה יהיו כל כך מוצלחות ויצליחו לגבי כל בתי הספר האחרים, זו הבעיה הפחות גדולה שתהיה לכם, אולי אפילו גם לא תהיה בעיה, משום שאז תרגישו יותר מוגנים לשלוח אותם לשם. הבעיה הכי גדולה שלכם זה המיגון שלכם עכשיו, זה הביטחון שלכם עכשיו, זה העזרה הנפשית שלכם עכשיו. אלה הדברים, ולא כל המרכיבים, כי ברוך ה' לא התפרק לכם שום בית ולא נהרס בית ולא צריך להפוך את הכבישים. אולי צריך להגדיל את היישוב, זה כן, בשביל לחזק את הרצועה, לחזק את כל האזור הזה. << אורח >> עמית חקאק: << אורח >> רק לא צריך לחכות שזה יקרה כדי שיראו אותנו, כי אנחנו פה ואנחנו חווים בדיוק את אותו הדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הנה כאן, אני חושב שגם הבנתי אתכם נכון ואנחנו נמשיך הלאה, חבריי ואני, ותודה רבה לכם, בהצלחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:25. << סיום >>