פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 48 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 07/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 45 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ו בטבת התשפ"ד (07 בינואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה במשחטת טל הל יסכה ובמפעל התעשייה אהרון יוסף לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר אלמוג כהן חברי הכנסת: מטי צרפתי מוזמנים: אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה יואל בן שושן – מנהל תחום סביבה וקלינטק, מנהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה עינבל משש – עו"ד, ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה מיכל חילי – עו"ד, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל מיכל תוסיה-כהן – דוברת, התאחדות התעשיינים בישראל ליאור כוכבי – ראש תחום מוצרים יבשים, תקשורת וכשרות, התאחדות התעשיינים בישראל דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל חגי אדרי – עו"ד, סמנכ"ל קשרי ממשל ותעשייה קטנה ובינונית, התאחדות התעשיינים בישראל אלי מססה – בעל מפעל, מעוף מעיין מקבוצת יסכה. דוד אהרון – בעלים, מפעל אהרון יוסף לירן אהרון – סמנכ"ל תפעול ופיתוח עסקי, מפעל אהרון יוסף עדן ביטקובר – עוזר פרלמנטרי של ח"כ אליהו רביבו סמיון – עובד המפעל, מפעל אהרון יוסף סאמר – עובד המפעל, מפעל אהרון יוסף אוריה שרעבי – עובד המפעל, מפעל אהרון יוסף ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אביחי צלר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה במשחטת טל הל יסכה ובמפעל התעשייה אהרון יוסף לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה << נושא >> (ישיבה באהרון יוסף) << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> סבא שלי התגייס לאצ"ל, אחר כך היה בחטיבת אלכסנדרוני, לחם במלחמות ההגנה. התחיל לעבוד בחברת "הארגז" שהיא גם חברה ותיקה, היא חברה שהוקמה ב-1947 עד שהכירו בפשעי המלחמה נגד היהודים, היה תשלום של רנטות לניצולי השואה, סבא שלי לקח את הפיצוי הזה ופתח בית מלאכה בתחום שהוא ידע לעסוק בו – עבודות המתכת, עבודות הפח. החברה התחילה ביפו, ברחוב אילת 4. היה להם מחסן קטן. הרבה מהתעשייה הישראלית באותה התקופה הייתה ממוקמת ביפו תל אביב, ברחוב אילת וכל האזור של יפו. הוא נולד בטרנסילבניה, היום רומניה-הונגריה על הגבול. אנחנו מחוברים חזק – למדינה, לציונות, לעשייה, מאמינים בתעשייה הישראלית. זה חשוב לדעת מאיפה אנחנו מגיעים ולאן אנחנו הולכים וגם דור ההמשך. את המשפט הזה אני לוקח מהשיר של אריק איינשטיין, לכל מקום שאני הולך וכל מכתב שאני כותב אני מסיים במילים האלה. אני חושב שאנחנו צריכים להביא את התעשייה הישראלית לראש שמחתנו. זאת אומרת יש פה עניין אסטרטגי בצורה בלתי רגילה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו במדינת ישראל להיות תלויים בייצור מחוץ לארץ. אנחנו לא גרים באירופה, אנחנו לא גרים בארצות הברית ובטווח הארוך אין תחליף ליכולת עצמית. אנחנו רצים והיה בהייטק שינוי גדול מאוד וזה בסדר. הגבינה זזה ואנחנו במדינת ישראל התקדמנו. אנחנו כבר לא – מייבשי ביצות, לולנים וכבר לא רק עובדים בחקלאות אבל הבסיס המקצועי שרבים חושבים שהוא מובן מאליו, הוא לא מובן מאליו כלל, הוא הבסיס הבטוח להכול. אך את הבסיס הזה צריך כל הזמן לתחזק, לדאוג לו, – כי אחרת מדינת ישראל לא תהיה הייטק, ולא יהיה פה כלום. אני מצטער שאני אומר את זה בצורה נחרצת כל כך. אני חושב שמאז שנכנסתי להתאחדות והעיסוק בנושאים רבים – זה רק אחד מנושאים רבים שאיתם אנחנו נאלצים להתמודד – אני הצלחתי להבין יותר את הפאזל של התעשייה שלנו והאופן בו הכול מורכב. אנחנו פגשנו לפני שנה בהתאחדות את נשיא מכון - - - הגרמנית – המכון הגדול ביותר בגרמניה שמייעץ לממשלה הגרמנית בנושאים של תעשייה, הייטק וכולי. זה היה בקורונה יותר משנה, נכון חגי? מתי זה היה? << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> כן,- - - לפני שנתיים בערך. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> שנתיים, ואז הייתה את הקורונה, וישבתי עם נציגים אצלי מהנהלת דור ההמשך ומאוד סיקרן אותי לדעת. גרמניה זו מדינה תעשייתית חזקה, מדינה מצוינת, עובדים, יש גם הייטק, גם כלכלה, חיים טוב בגרמניה, ויש תעשייה. עניין אותי לדעת איך הוא מסתכל על זה בגרמניה? ושאלתי אותו. הוא אומר לי לירן השאלה שלך היא שאלה מאוד טובה, אקזיטים והייטק זה נפלא. אני גם אוהב אקזיט, עם גרמניה. זה כסף טוב – למשקיעים, לאנשים בחברה ולמדינה. אבל אם אתה שואל אותי, אני מעדיף חברה שתרוץ 150 שנה ו-200 שנה ויש לנו לא אחת ולא שתיים כאלה בגרמניה. וכשאני מסתכל על המשק אני לא מסתכל על משהו אחד. אני אומר כדי שהמשק יהיה משק בריא אני צריך X אחוזים תעשייה כזאת מסורתית, X אחוזים תעשייה מתקדמת, כדי שזה ייתן לי את ה-10% הייטק, סטארט אפ שאני רוצה להביא. אם אין לי את זה, אין לי את זה. אם נכנס כסף גדול למדינה כמו שהיה לנו פה בשנה הזאת של כל האקזיטים, אז לצורך הדוגמה בגרמניה, היו לוקחים חלק מהכסף הזה ומכניסים אותו לתעשיות יצרניות על מנת לחזק אותן. זאת אומרת הם עובדים עם מדדים, המדדים זזים והם לא אדישים למדדים, הם מזיזים כסף, ומאזנים את המדדים. כי הם מסתכלים על משק שלם, משק בריא. משק שיודע לייצר כל דבר ואז גם מתפתחות תעשיות קצה – הייטק. תעשיות מתקדמות שנוגעות בנושאים ולוקחות את הנושאים האלה כמה צעדים קדימה. והרי הייטק זה בדרך כלל משהו צר שנותן פתרון נקודתי. אבל בשביל הדברים האלה צריך תעשייה חזקה מאוד. אנחנו התעשיינים מתמודדים עם לא מעט בעיות בשנים האחרונות. אחת, העלויות שלנו בניהול תעשיית ייצור יקרות מאוד. עכשיו ניחא, זו עובדה יחסית מוגמרת, אך אני חושב שאתם יכולים לעשות דברים כדי לעזור לנו בנושא הזה. חסרים לנו עובדים מקצועיים בצורה משמעותית מאוד, בתקופה האחרונה אני מסתובב במפעלים רבים ואני מתחיל להרגיש, שהמקצועיות יורדת, וזה צריך להטריד אתכם מאוד. << דובר >>עדן ביטקובר: << דובר >> תגדיר עובד מקצועי בבקשה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> עובד מקצועי זה – רתך, פחח, כרסם, מפעיל מכונה, מפעיל CNC. גם מהנדסי מכונות אני לא חושב שיש לנו מספיק במדינת ישראל. נגעתי בזה קודם כשנכנסנו. העלייה הרוסית נתנה לתעשייה שלנו קפיצה משמעותית – 40-50 שנה קדימה. בסיור אתם תיראו חלק מהעובדים, אני לא יכול להרשות לעצמי שהם ילכו הביתה. גם יש פה אנשים בני 70 שעובדים במכונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה השכר שלהם? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> לעובדי ייצור שהם יחסית פחות מקצועיים באזור ה-10,000-9,000. רתכים וכולי כ- 15,000 שקל וצפונה, תלוי לפי המקצועיות של הרתך. אנחנו מתחרים עם כל העולם. מצד אחד אומרים לנו "אלו העלויות שלכם" מצד שני אני צריך להתחרות בטורקיה או במזרח אירופה או להתחרות בהודו. איך אתם מצפים שאנחנו נתחרה בהם? אתם שמים אותנו במצב בעייתי. אנחנו מתמודדים עם ה-FMF ועם ה-MOU וזה נוגע גם למפעל שלנו כי אנחנו מייצרים את המיירטים של כיפת ברזל בחלק מהמוצרים שלנו וגם עכשיו בארצות הברית. הרבה פרויקטים שהיינו מייצרים פה עברו לייצר אותם בארצות הברית. הודו היא קונה גדולה מאוד, אבל הודו רוצה לייצר אצלה, אז אנחנו עובדים עם Offset בהודו. כל חברות ההייטק ספורט לאומי – מזרח אירופה, רומניה, הונגריה, וכולי. כולם מסתכלים על החור של הגרוש, זו האמת, הכול בסוף זה החור של הגרוש. אבל מה שהיום אתם רואים את המחיר שלו, לא מבינים מה יהיה המחיר בעתיד. ואני אסיים במשפט קצר, ברגע שיש יכולת – המחיר הוא שונה, כשאין יכולת – המחיר יהיה אחר לגמרי. זאת החברה שלנו – אהרון יוסף. החברה שלנו מייצרת באינטגרציה מלאה מוצרים, פרויקטים בקיט מלא. אנחנו עובדים עם לא מעט תעשיות – ביטחוניות, הייטק, רפואה, אנחנו גם יצואנים, אנחנו מוסמכים לריתוך בתעשיית הרכבות העולמות. אנחנו מייצאים לסימנס גרמניה, ל - - - וגם מייצרים לריית'און בארצות הברית, חלק מהפרויקט של כיפת ברזל, עובדים עם התעשיות הביטחוניות ועם הרבה תעשיות מתקדמות אחרות. לדוגמה, אנחנו מחזיקים פה מחלקת הנדסה שעוסקת בעיקר בהנדסת ייצור וגם בפיתוח ובתכנון של מערכות לקוחות – built to spec ו- built to print . לדוגמה, בתמונה אתם יכולים לראות ארונות שאנחנו עושים עבור חברת אינטל. הארונות האלה מיוצאים לכל העולם, זה ציוד מעבדות שבודק את השבבים של אינטל, אנחנו עושים את זה ייצור full turn key. זאת אומרת זה Plug and play יוצא לי פה מוכן לפעולה. מבחינת ייצור, אנחנו מחזיקים מכונות מתקדמות מאוד. את המכונות שלנו אנחנו קונים מגרמניה או משוויץ של חברת - - - או ביסטורניק, אלה מכונות – לייזר, כיפוף, חיתוך בסילון מים, מכופפות CNC חכמות עם בקרות לייזר, בקרות זווית, מכונה לחיתוך פרופילים וצינורות בלייזר. וכמובן כל הנושא של הפעולות הקונבנציונליות שעובדים עושים. רק לסבר את האוזן שלכם, כל מכונה כזאת עולה בין מיליון וחצי לשני מיליון יורו. זאת אומרת הציוד יקר מאוד. יש בעיה – רוב הזמן אין לי כל כך מי שיעבוד על המכונות. אני פועל ומכשיר בעצמי. אני לא מחכה לאף אחד ולא מחכה לאנשים שיעשו בשבילנו, אני מבין בדרך כלל שזאת הסיטואציה, ואני תמיד אומר לעצמי "לירן, בוא, אתה חברה אחת, תמצא את האנשים, תהפוך את העולם, תביא אותם". אבל זה לא יכול להיות באופן הזה שאני צריך להתעסק עם עובדים יום-יום. כשאין לי עובדים אני לא יכול לגדול. אם יש איזשהו Ramp up מאוד גדול בתעשייה הביטחונית - - דרך אגב, גם הנושא של כיפת ברזל והמיירטים אני מבקש שזה יישאר פה בשולחן הזה, כי גם היום יש איומים גדולים מאוד, גם מודיעינית, היו פה ממשרד ראש הממשלה. בכיפת ברזל אחרי 7 באוקטובר, או נכון יותר ב-8 באוקטובר אנחנו עשינו Ramp up גדול מאוד – ב-3 חודשים הרמנו את התפוקות ב-300%. ועבדנו 24/7 זה בא על חשבון לקוחות אחרים, זה בא על חשבון דברים רבים. זה משהו שאפשר לקבל רק במדינת ישראל ורק יהודי שגר במדינת ישראל. כי כשפנו לאמריקאי הוא אמר "אני בכריסמס, אני לא יודע, אני צריך לבדוק, זה יעלה לכם ככה, אני לא יכול לעלות". אנחנו התחלנו לרוץ. הבאתי אנשים, ב-10 באוקטובר אני גייסתי 20-25 אנשים. חלקם נשארו וחלקם הלכו, התחלתי בתהליך גיוס של שבוע-שבועיים, תהלוכות היו. ולהרכבות של המיירטים אני צריך אנשים עם ידיים טובות, לא רתך ולא CNC ובשביל לקלוט אנשים לקו – אני צריך לראיין 100 כדי לקלוט 10 ולא כולם נשארים. זו דוגמה להבדל, כי ביום הדין שאף אחד לא יעמוד בנמל יחכה לאוניות. ואמברגו על ישראל היא לא מילה גסה, מצור ימי על ישראל היא לא מילה גיסה. יכול לקרות שסין תפסיק לעבוד איתנו, כל הטוב יכול עוד להתפתח. אף פעם אל תגיד אף פעם, וראינו מתקופת הקורונה והמלחמה וכל ארבעת השנים האחרונות – צריך לקחת את שרשראות האספקה בעירבון מוגבל. אלה מספר מוצרים ביטחוניים שאנחנו עושים – כיפת ברזל, מערכות ספיידר, גם את הכיפה הימית שיושבת בסער 6 אנחנו מייצרים, פיתוחים, פיתוח מיגון לאלביט של כל האופטיקה שיושבת על האיתן. מוצרים שאנחנו עושים אותם בפיתוח הנדסי שלם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים בחברה? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אנחנו 160 עובדים בחברה. << דובר >> ענבל משש: << דובר >> ישראליים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> ישראליים יהודיים. אסור לי פה להעסיק ערבים בגלל שאני גם עושה כיפת ברזל אין לי פה בכלל ערבים במפעל. שלום תכירו זה דוד הבעלים. כשאנחנו התחלנו בפרויקט כיפת ברזל בשנת 2008, אנחנו עשינו הרבה מאוד שינויים ביחד עם רפאל בתקן של מארזי המיירטים. את הפיתוח של המערכות האלה לא ניתן לעשות מעבר לים, זאת אומרת שצריך יכולת מקומית לפתח מערכות כאלה. נגעתי קצת ב-MOU וב-FMF, אני מנצל את ההזדמנות שאתם פה לתת לכם את כל התורה על מנת שתבינו שעובדים הם חשובים מאוד, אבל אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד בעיות והגיע הזמן שבמדינה שלנו יהיה תכנון תעשייתי לטווח ארוך. תכנון שחוצה – ממשלות ואנשים. זאת אומרת איזושהי תכנית כלכלית. אנחנו נמצאים ב-2024 פה, ב-2028 אנחנו רוצים להיות שם. לצערי זה לא קורה במדינה שלנו, ברוב המדינות המתורבתות אלה דברים שקורים ומתוכננים. בפרויקט כיפת ברזל יש תקציב של פיתוח, אם לא מבססים פיתוח פה בארץ בחברה כמו אהרון יוסף – זה מוצר שיכול ליפול תקציבית. אני לא מתייחס אם המוצר טוב או לא, ומדובר לא רק במערכות כאלה, אלא גם על מערכות אחרות. בתעשייה שלנו משתמשים בנו לדגמים ואבות טיפוס, המוצרים מקבלים סדרות, כמויות וכולי, ישר בודקים איך להוציא אותם. זה עצוב וגרוע מאוד. צריך לשנות את הדיסקט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה רואה דה פאקטו מהצד השני – שכשאתה צריך אתה לא מקבל. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אומרים שמ-7 באוקטובר העולם השתנה, אני חושב שגם משרד הביטחון כבר הבין את זה. אני רואה איך הוא פועל להכניס קווים. כל המפעלים של הפצצות שסגרו אותם רוצים לבנות אותם מחדש. כשמאבדים יכולת, להחזיר אותה זה קשה מאוד וההשקעה בהכשרה ובלימוד לוקחת שנים. הנושא של עובדים זרים חשוב וכרגע פספסנו את הרכבת – לא השקענו, לא עשינו, לא שמנו לב, לא ראינו ואין עובדים. אין מה לעשות עם זה בינתיים. צריך הכשרות, לימודים, בתי ספר. ישבתי עם חבר הכנסת ניר ברקת, הוא סיפר לי על המודל שלו – דרך הצבא הם יעשו סינונים ומיונים. אני באופן אישי פחות מאמין בזה שיגידו לבן אדם בן 17 מה הוא הולך לעשות. אני לא חושב שיש תקרות לאנשים, אבל הפתרון היחיד כרגע – עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז הרווחיות של התחום שלכם? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> זה נע בין חברה לחברה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ממוצע? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> כ-15%-20%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת מטי. אני משוכנע שכל הנוכחים פה מרותקים לשמוע את כל מה שאתה מספר, עם כל התולדות של הסבא זיכרונו לברכה. הדברים הנאמרים פה הם ציונות וחלוציות. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> גם הייתי - - - בצבא, בגבעתי. אפרופו משרד הכלכלה, אימא של המ"פ שלי זיכרונו לברכה זו צביה ביבי שהיא עובדת במשרד הכלכלה. חגי ביבי היה המ"פ שלי, והוא אומר משפט מאוד גדול, שכתוב לנו על החולצה סוף מסלול – שיש כאלה שיקראו לזה פראיירים אבל אני קורא לזה ציונות אמיתית. אז זה משהו שהולך איתי קדימה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באמת זה ככה נראה. אני מקשיב בקשב רב לכל הסקירה שלך ולמעשה שלושת המשפטים האחרונות מבטאים את מה שאני רציתי לומר לך. לצד כל כמה שזה חשוב, אני מנסה להבין איפה זה מתיישב מול פעילות הוועדה שלנו. הוועדה שלנו היא ועדה לעובדים זרים והצורך ההכרחי בידיים עובדות, בדגש על ישראליות לוקח אותנו כמה שנים אחורה, צריך להיערך – לימודית, בתי ספר טכנולוגיים, חינוך שיכוון, תמריצים, זה נע בין משרד הכלכלה לוועדת הכלכלה. הוועדה לעובדים זרים בוחנת את הצורך וההצדקה לשלב עובדים זרים, ואם כן, על פי איזה מדרג. וכשאין ידיים עובדות – ואם אני מבין נכון – ככל הנראה ידיים זרות יעברו את הסינונים הביטחוניים כך שכן יהיה ניתן להעסיק אותם במחיר הזה. זה לוקח אותנו- - - << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> במפעלים רבים בארץ מעסיקים פלסטינים ולכן אני לא רואה בעיה עם עובד מאוקראינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מעסיק פלסטינאים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אסור לו להעסיק פלסטינאי, אסור לו להעסיק ערבי ישראלי וסיני יהיה מותר? סיני הרבה יותר מתוחכם ובעייתי מבחינתי מעבד מחורה. כך אני רואה את זה, אבל כנראה שאני מבין פחות נכון את האתגרים והצרכים והמגבלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר לכם ביטחונית להעסיק זרים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> כן, אני לא רואה כרגע מניעה להעסיק זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא צריך לבדוק את זה. אם אסור להעסיק מישהו מרהט, יהיה מותר להעסיק מישהו מסין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה רהט אסור? מותר רהט עם תעודה ישראלית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא אומר שאסור להעסיק ערבים, גם לא נותנים להעסיק ערבים ישראליים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ערבים פלסטיניים אסור להעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ערבים ישראליים מותר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ערבי ישראלי מותר? זאת אומרת שאחות של איסמעיל הנייה יכולה לעבוד פה? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> באופן אישי אני לא מעסיק. באזור אין, זה לא אזור של ערבים ישראליים. בצפון אפשר לראות רבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הייתי עכשיו במפעל שנמצא רבע שעה מכאן. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> כן, מביאים אותם באיזה אוטו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ש-90% מהעובדים הישראליים הם ערבים מהפזורה. מה הבעיה? איזה ניסיון עשיתם בשביל לקלוט ידיים עובדות שהן ישראליות? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני עוסק בזה 24 שעות, שנים. אני כל הזמן מחפש בעלי מקצוע. גם אם אין לי עבודה כשאני רואה בעל מקצוע אני קולט אותו. אני אומר "לירן, יכולת זה מה שחשוב, בעוד כמה שנים אפילו הכסף כבר לא יהיה מעניין, מה זה משנה כמה זה עולה? יש לך את הבן אדם או לא, אתה יכול לעשות או לא יכול לעשות? לא קשור לכסף. << קריאה >> עדן ביטקובר: << קריאה >> נעשה סדר. פועלים לא מקצועיים מול עובדים מקצועיים. יש הבדל בין רתך, כרסם. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני רוצה למקד את הוועדה. לגבי ידיים עובדות – נמצא פתרונות, יש כל מיני מגזרים כאלה ואחרים, אפשר למצוא. עובדים מקצועיים – כרגע אין, צריך להביא אותם. המדינה צמאה לעובדים. אי אפשר פה לרתך כלום. כשהתחילה המלחמה התחיל המיגון של הטנקים. ראו שהטנקים לא מספיק ממוגנים וכולי ותכננו את - - -, ראיתם את הפרגולות, את הגגות שעשו לטנקים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> התחילו במהירות עם הסוכות, כי באו מזל"טים וזרקו פצמ"רים על החיילים שלנו מלמעלה. עשו איזשהו פטנט וראיתי אותו. הוציאו בלמ"סים, בהתחלה עשו את הגג מרותך. אני ראיתי את זה ונבהלתי. אמרתי "יש בצבא כלים רבים, רוצים עכשיו לרתך את כל הגגות האלה? עד שירתכו את הגגות האלה תיגמר המלחמה". בעזרת ההנדסה עשינו דגם קצר מסומרר ולא מרותך, רק בסימורים – בחיבורים חכמים. נסעתי לאלוף או תת אלוף, לא זוכר לאילן גיבור, סידרו לי פגישה איתו בתל השומר ביום שישי בצוהריים, נכנסתי אליו עם הדגם הזה לתל השומר, אמרתי לו "עשינו ככה וככה, אתם תכננתם בריתוך, בוא יש מלחמה, יש מלא כלים". הם לקחו את הקונספט הזה שעשינו, הטמיעו את זה לכל התעשייה. אפרופו התעצמות צה"ל, יש דברים רבים שמרתכים אותם וריתוך זו פעולה חשובה, זו פעולה שכרגע אין לה תחליף. אפשר כן לסמרר אבל יש דברים שאי אפשר בריתוך, אי אפשר – מערכות נשק, משגרים, משאיות, ספיידרים, אי אפשר ללא ריתוך. אין רתכים במדינת ישראל, והרתכים שיש – אלה רק ערבים בצפון. דיברנו על הייטק, סטארט אפ, יש כל מיני חברות שאנחנו עושים להם, איך הם ייצרו את המוצרים שלהם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו מבינים שאת הצורך בידיים עובדות בלתי מקצועיות – יש איך לתת מענה. אין מלאי בארץ לידיים מקצועיות – רתכים, מפעילי CNC, כרסמים, וכולי. להם יש צורך והצדקה להביא מחו"ל, יש אישור של גורמי הביטחון המסננים. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אתם צריכים לעשות בדיקה נוספת. צריך לבדוק את זה וגם לעשות שיחה ולהבין עם משרד הביטחון בדיוק מה הוא רוצה. כי אם הוא מאשר להכניס פלסטינים למפעלים אני לא חושב שתהיה לו בעיה. << קריאה >> ענבל משש: << קריאה >> דה פאקטו יש פה מפעל בעל חשיבות לאומית שעושה עבודה נפלאה בתעשייה וגם כנראה בתעשייה הביטחונית, המפעל מעסיק 160 עובדים ישראליים ללא עובדים זרים ומסתדר במשך שנים. הוא מתאר איזושהי בעיה, חלק מהפתרונות יהיו – טכנולוגיה, חלק – הכשרות ושילוב של ישראליים, ועל פי צורך שצריך לאפיין אותו – כנראה גם תמהיל של זרים שייתן מענה למפעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש מענה על בסיס מסלול הבאת מומחים בתעשייה, וצריך לבדוק את תהליך הסינון הביטחוני. << קריאה >> ענבל משש: << קריאה >> עד היום לא העסקתם זרים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אדם עובד בריתוך, הוא מרתך חלק, לא תמיד כולם צריכים לראות את המוצר הסופי, אני לא חושב שיש בעיה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה אנשים מתוך 100 אנשים שאתה מביא לסיווג בטחוני לא עוברים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> זה מוצר בלמ"סי ולכן אין לי אף אחד. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא עוברים סיווג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלמוג, אני אומר שפלסטינאים זה מסוכן. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> בגלל שאמרו לי בוועדות שפלסטיניים אני לא יכול להעסיק, אני לא מעסיק בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עובד פחות? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני יודע ככה שאמרו לי בהתחלה, לא בדקתי את זה לעומק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא חושב שהם מגיעים פה לרמה טכנולוגית שהם יכולים - - - עובדים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני נותן - - - מלא, מכניסים בזה טיל וזה מוכן לירי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם, כאשר העובד על הטמיר עצמו, על איזה שלב של הטיל הוא עובד? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> מה זה שלב? אנחנו עושים את המארז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא המארז, הוא לא הטיל. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> משגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן אבל לדעתי לא הוא זה שמקבל את ההחלטה. עולה פה בעיה שהיא איננה מהותית והיא גם לא בעיה. - - - של סיווג ביטחוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תקבל הקצאות של עובדים זרים, ביקשתם עובדים זרים פעם? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני הבנתי שזו פעם ראשונה בתעשייה הצבאית שיש כזה מסלול מיוחד. יש הבאת מומחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 200% מהשכר הממוצע במשק זה לא- - - << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> בדיוק, העלויות היו מאוד, מאוד גבוהות. תראו, בסוף, דיברנו על עלויות וכאילו- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר פה ב-110%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו, מה שהיה לפני זה- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל לפני כן על 130%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אמרה לו 200% לא רלוונטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעבר היה שכר לרתכים בערך של 130%. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> עכשיו ביקשתי, קיבלתי הקצאה לשבעה עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 125%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 130% בעבר, זה היה זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבעה עובדים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני לא יודע איך להביא אותם אבל דרך אגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם הצורך הוא כזה אקוטי אז אני מניחה שמשלמים. אם פה מקבלים שכר של 115% אז אתה מבין איפה משלמים 125%. כאילו אני מנסה, אני תוהה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני לא יודע איך להביא את העובדים האלה בכלל. אין לי מושג. אני נכנסתי למסלול, ראיתי מסלול של עובדים זרים, נכנסתי, אין לי מושג איך זה הולך להיות, אין לי מושג איך עושים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל לא בשביל זה הבאת את הוועדה. אם אתה יודע שיש מסלול הבאה ואתה לא יודע איך לממש אותו. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> לא, לא, שנייה, שוב. תעשיות הבנייה בישראל יש להן ניסיון של הרבה שנים, בהסכמים בילטראליים עם מדינות, הם יודעים – להביא עובדים, את הנושא של הביטוחים הרפואיים, לדאוג להם למגורים ולסים קארד לטלפון. לכל הדברים. בתעשייה אין לנו ניסיון כזה. יש עכשיו מסלול מיוחד שהעובד אמור להתקשר ישירות מול החברה. אם הוא מגיע לפה אז הוא אמור לעבוד אצלי, ואם לא – לא הבנתי מה קורה איתו. לא יודע מה קורה אם העובד טוב או לא. יש הרבה עלויות גדולות מאוד מסביב – כרטיסי טיסה ועוד עד שהוא מתחיל לעבוד, כשאתה לא בטוח אם העובד הוא בסדר או לא. וגם אם השכר יותר גבוה מבארץ - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החסמים ביחד הם גדולים בהרבה מהשכר של העובדים שלך, זו בעצם הנקודה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> נכון, השכר גבוה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אבל כדי להביא עובד זר לישראל - - - << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> לא צריך להמציא את הגלגל, כל העולם מביא עובדים זרים. בכל אירופה יש עובדים זרים שעובדים ובונים את המדינות ומשתכרים שכר נמוך יותר מהאוכלוסייה המקומית, למה פה צריך לעשות משהו אחר? זה אמור להיות משתלם לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד מה הקושי, אני לא מצליחה להבין איפה הבעיה, כדי שנעזור לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם העובד שלך מקבל היום, רתך מקבל 15,000 שקל אז זה לא מופקע, אתה יכול להביא בנוהל תעשייה רתך ב-110% שכר ממוצע במשק שזה פחות או יותר על אותו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הרבה יותר מ-15. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הבעיה? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אין לנו עדיין מספיק ניסיון, בתעשייה שלנו עדיין אין לנו את החיבור שעובד. לאינטל אין בעיה. אינטל, פנה למפעל, שם 25 מיליארד רצה 2,000 עובדים, קיבל ממשרד הכלכלה 2,000 עובדים. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר על קושי באיתור. קשה לאתר. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> לאתר, לראיין, להביא. אני גם לא מבין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אבל הוא מסביר לך. אחרי שהסברנו הכול, הוא עדיין אומר לך "יש לי בעיה לאתר, אני מאתר, עולה לי המון כסף, עשרות אלפי שקלים לעובד אחד, אני מחלק את זה על פני השנה, אני מוסיף עוד כמה אלפי שקלים לשנה". הוא אומר "אני שוכר להם דירה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה העלויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אנחנו לא אומרים שלא. אנחנו רק אומרים שזה לא 15 שמקבל הרתך שלו, זה מה שהוא אומר, "זה אפילו לא 15, כי אם אני משלם 13,500 ועל זה כל התוספות זה הרבה מעבר ל-15". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פחות חשוב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בכלל לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה, אז היא לא תהיה פה, זה בדיוק העניין. << דובר >> מיכל חילי: << דובר >> אבל תעשייה זה שוק עם פריון גבוה שאנחנו כן רוצים לפתח פה ישראלים, אנחנו לא רוצים להביא, לכל פתרון שלנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה את חושבת שהתעשייה עם פריון גבוה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלוואי והיו ישראלים. << דובר >> מיכל חילי: << דובר >> אבל רתכים אין להשיג. רתכים, פחחים, מפעילי CNC – אלה עבודות מקצועיות, זה לא העובדים הפשוטים שאת מזמינה אותם מהקטגוריה ד' של הנוהל הזה. אין עובדים, הוא מחפש ואין. אז מה האפשרויות? - - - עובדים זרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל הלכתי לאיבוד, אין בארץ ואין בעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יש בעולם. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> רגע אני אנסח קצת. לירן אומר שאין עובדים בארץ, בעולם – יש עובדים. ענף התעשייה פעם ראשונה מקבל עובדים זרים, יש חבלי לידה, קשה לאתר אותם ואנחנו בהתאחדות מנסים לעזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו לא פעם ראשונה, יש הרבה מומחים. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> כן, הם מומחים בזה אבל לא מסות כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסות של אלפים אם לא... << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והם מומחים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי, עשרות אלפים בשנה. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> של 200% מומחים. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> הסברתי לכם איך אנחנו מתחרים בתעשייה. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> לא, את מדברת על טכנאים, זה נוהל זמנים, מה זה עשרות אלפים? עשרות אלפים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשנה, נכנסים. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> בתעשייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ב-90 וגם ב- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מייקר לנו מאוד את עלות העבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שתי אפשרויות, הוא מומחה לתקופה קצרה. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> הסברתי לך שקשה לנו להתחרות גם עכשיו. עכשיו אתם מביאים לנו עובדים שהם יקרים יותר, הם יתנו לנו את המענה אבל הם יקרים יותר, אני לא בטוח שזו כוונת המשורר. בעולם יש 110% ו-120%, 130% לעובדים זרים באירופה? כשהם מביאים את העובדים הזרים כמה נותנים להם? פחות, לא יותר. למה פה זה צריך להיות יותר? בואו תסבירו לי אתם את הראייה שלכם, אני רוצה להבין מכם. חבר הכנסת אליהו, למה לא להביא עובדים זרים? למה בנקודת המוצא שלכם אתם אומרים "בואו נחשוב אם להביא או לא להביא" כאילו למה לא? אני רוצה לדעת למה לא? << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> כפי שאמרתי קודם, יש ענפים שאנחנו מבינים שאין בהם היצע ואין יכולת. זאת אומרת גם בהנחה ותנסה להכשיר עובדים ישראלים במשלחי יד מסוימים, בעיקר עבודות כפיים שישראלים לא רוצים להגיע לעשות את העבודות האלה - - לעומת זאת בתעשייה, כשאנחנו מסתכלים על מדרג של תעשייה בחלק מהתעשייה מדובר בעובדי כפיים בשכר נמוך, עובדים בלתי מקצועיים – אנחנו מבינים שיש יותר קושי – לא אצלך, אך במקומות נוספים – לגייס. לעומת זאת יש מקצועות כמו – טכנאים והנדסאים ומפעילים, והשכר במשק כרגע לעובדים ישראליים הוא שכר שהוא יחסית גבוה ורווחי, ואנחנו רוצים שיעשו מאמצים לנסות לקלוט עובדים ישראליים מאחר ומדובר במקצועות עם פריון בשוק ואנחנו לא רוצים שאת כל הידע שלנו, ואת כל התשומות שלנו כמדינת ישראל אנחנו נפנה רק למשאבים של עובדים זרים. ולכן, יש מנגנונים שנועדו לשמור על המשק. מי שמכיר את התחום של עובדים זרים מכיר את המנגנונים האלה. לדוגמה, ספציפית בתעשייה – הנושא של השכר שהוא מוגבל, זה לא שכר מינימום, אתה לא מביא עובד בשכר מינימום להיות הנדסאי, בגלל שאנחנו לא רוצים שבסופו של יום תגיד אם אני יכול להביא עובד זר בשכר מינימום להיות הנדסאי או מפעיל מכונה, אני אקח אותו, הוא יעבוד המון שעות, אנחנו יודעים שעובד זר נותן הרבה שעות עבודה, יותר מעובד ישראלי, פחות לוקח חופשות, יש את כל הדברים הנוספים שאתה מקבל ממנו, ולאט, לאט אתה תגיד "רגע, זה יותר רווחי לי, אני כמעסיק שווה לי לקלוט אותם יותר מאשר להתאמץ לקלוט ישראלי" וזה יביא לדחיקה של ישראליים משוק העבודה. אנחנו לא רוצים שכך יקרה, בעיקר לא במקצועות בתעשייה. במקביל, אנחנו גם יודעים על נתוני אבטלה – נתונים שאני נחשפתי אליהם – יש אבטלה גם בחלק מהתחומים האלה שאתה מציג בתעשייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים שלא רוצים לעבוד. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> מבחן המציאות הוא שונה. מפעלי תעשייה רבים כבר מעל חמש שנים לא מצליחים למצוא עובדים. אנחנו לא מאבדים את היכולות שלנו בישראל כי אנחנו מביאים עובדים זרים, אנחנו מאבדים את היכולות שלנו בישראל כי המפעלים פותחים את הקו הבא שלהם בחו"ל. הם מעבירים את הפעילות לאט-לאט, במיוחד התעשייה הביטחונית. דבר שני, בסוף אנחנו מגיעים למצב של ויתור על עובדים. אמר לי הבוקר תעשיין שהוא ויתר על העובדים, והוא אומר "אני לא יכול שיהיה לי על הקו עובד ישראלי ועובד זר, שהעובד הישראלי יודע שאותו עובד זר שהתחיל אתמול מרוויח יותר ממנו והוא עובד פה עשר שנים, או 15 שנים והוא עדיין לא הגיע לשכר הזה. באותו הרגע אני צריך להעלות שכר לכל העובדים שלי". << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עובד ישראלי מזדקן כאן ומקבל עוד תנאים. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> עובד ישראלי מועדף עלינו בכל שלב ובכל רגע נתון, אין ספק בכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור, עובד ישראלי אמור לתרגם ולהבין את המציאות שאתה מתאר כרגע. עובד זר מגיע לפרק זמן קצוב, מסתיימת התקופה – הוא עוזב את הארץ, הוא לא ממשיך להתפתח במפעל ובחברה ולא ממשיך ליהנות ממה שיש למעסיק להציע. עובד ישראלי כן. תמיד כשאתה מביא עובד זמני – אתה משלם עליו יותר. זה טבעי. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אני לא כל כך מבינה. אנחנו ישבנו ואתם מכירים את התהליך שאנחנו עשינו לנוהל תעשייה כדי לקבוע את רמות השכר. בסופו של דבר רמות השכר נקבעו על פי השכר שניתן היום. ואל תגידי לי שכללנו שעות נוספות כי השכר הסופי בסוף נקבע לפי 182 שעות חודשיות, זאת אומרת גם לפי שכר לשעה. << קריאה >> << דובר >> חגי אדרי: << דובר >> כן, אבל הוא לקח את הברוטו לפי אותם 200 שעות וחילק את זה ל-182. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוספות משמרות, ומענקים ועוד הרבה תוספות שיש בהסכמים קיבוציים. זה מדויק. זה חשוב מאוד כי זו טענה שחוזרת על עצמה. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> הוא משקף ממוצע – יש עובד שעובד יום, יש עובד שעובד שנה, ויש עובד שעובד 20 שנה, והממוצע הוא של כולם, ולכן הוא באמצע. כשאני מביא עובד זר בשכר הממוצע הוא משתכר כמו עובד שעובד אצלי שש או שבע שנים. כל מי שמתחת לממוצע – כנראה ירוויח פחות ממנו. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> זאת אומרת שאתה אומר שעובדים פה שעושים לדוגמה את המריטה של הנוצות ונקרעים – מקבלים פחות מ-7,000 שקל. << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> תלוי. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אם זה עבודת כפיים וזה השכר הנמוך שנקבע - - - << דובר >>חגי אדרי: << דובר >> אם הוא התחיל אתמול – כנראה, אם הוא שנה בעבודה – יותר. << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >> אם הוא בעל השכר הנמוך ביותר וזו העבודה שהוא עושה – הוא מקבל פחות. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אם כך אני הבנתי מה הבעיה. זה לא נכון. יש הרבה תוספות שלא קשורות לעובד אם לא משלמים לו ביחס - - - ענבל, אני לא מצליחה לסיים, אני רק רוצה להעביר משהו. חוזרים ואומרים את זה. << דובר >>ענבל משש: << דובר >> אנחנו לא שם. עברה החלטת ממשלה שאתם הייתם חלק ושותפים להחלטת הממשלה, כל הזמן אתם מכניסים אחורה. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אבל מצד שני את רואה שהמימוש נמוך אז אנחנו צריכים לדבר על החסמים. חייבים לדבר על החסמים, אי אפשר לדבר רק על ההחלטה הזאת ולומר "הנה קיבלנו החלטה, ויש לכם החלטה". כולם רואים שיש בעיה. אדוני, יש דבר שחוזר על עצמו, אולי כדאי להבהיר את זה פעם אחת. יש כמה חסמים שהם בעייתיים מאוד עבור המעסיקים. אפרופו מה שאמרת על שכר של 7,100 שקל. יש הרבה תשלומים. << דובר >>ענבל משש: << דובר >> מיכל, אבל הייתם שותפים להחלטה בממשלה, הייתם חלק ממנה. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> זה מה שאני מנסה רגע להבין. << דובר >>ענבל משש: << דובר >> הנה משרד הכלכלה שעשה עבודה מולם יחד עם הצוות הבין משרדי - - - << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> כל מי שישב כאן עשה עבודה מעולה. אבל עכשיו אנחנו לומדים מניסיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אתם בעצמכם שותפים לתהליכים האלה. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> לא, הרי בסוף זה - - - של פשרות. אנחנו לא רצינו לשלם את זה, זה מה שהגיע בסופו של דבר, זה לא אומר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, אני ממש מתנצל, סליחה רגע, ברשותך. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> יש הוצאות שלא קשורות לתשלומים לעובד. ההוצאות על אגרות מאוד יקרות, של מגורים יקרים שמשולמים בתעשייה מכיוון שמזמינים מספר קטן של עובדים שאתה משכן אותם בדירה העלויות הן הרבה יותר גדולות. זה לא להכניס שמונה אנשים לדירה, רובם מקבלים שני עובדים שצריכים לשכן אותם. ועוד דבר לגבי המחיר, אבל יש משהו שחוזר על עצמו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקשיב בקשב רב אבל את חייבת להיות קוהרנטית. יחס בין פר עובדים לשטח דירה – הוא אחיד, בין בנייה ל - - - << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> בסדר, אבל אתה שוכר דירה. יש דירה שיש לה מינימום. אתה שוכר דירת שלושה חדרים. אז אם זה בסדר אז זה בסדר אבל צריך לשמוע את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, אם החברה המדוברת הולכת להעסיק שני עובדים – אין פה אירוע, אין אירוע מטי. מדובר כשצריך מסה. כי אם זה מתחיל בעובד-שניים שההוצאות הקבועות מתחלקות בפחות עובדים, זה היחס. אין לנו מה להועיל פה. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אבל הם זקוקים לזה, גם אותם קטנים זקוקים לשניים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לירן, לכמה עובדים היום, אם אני מתיר את כל החסמים, כמה עובדים באופן ריאלי אתה מבקש להביא לפה שהם לא מהארץ, כמה עובדים זרים? << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> מקצוענים הייתי מביא באזור ה-20. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> הוא בסדר, אבל אנחנו דיברנו על חסמים. אני מרגישה שצריך להבהיר פה משהו, יש את החסם, אנחנו מדברים לא רק על לירן אהרון, אנחנו מדברים בכלל על התעשייה. רבים מהתעשייה קיבלו שני עובדים, לשכן שני עובדים בדירה זה מאוד יקר. תוסיף לזה אגרות. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> אבל את שוב חוזרת, דיברנו על זה למטה. את מעלה נושא שדיברנו עליו לפני שנייה. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> עם כל הכבוד, אתה דיברת איתי ברמה האישית, סליחה אני רוצה לדבר ולומר דברים לוועדה. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> אבל יש פתרון, הפתרון הוא שהם ישתפו ביניהם פעולה. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אבל זה לא עובד ככה. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> למה? << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אני עוד מעט אסביר גם למה, אבל רגע. יש את העניין הזה, יש את האגרות. השכר שכולם אוהבים לדבר עליו ולומר "הנה גזרנו את זה מהלמ"ס" זה כולל את כל התוספות שהם גזרו את זה מהלמ"ס זה כולל תוספת משמרות זה כולל הכול. על זה אני אמורה להוסיף – תוספת משמרות, שעות נוספות וכל מה שיש שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את אומרת שיש פה כפל תחשיב. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אמרת בדיוק את המילה, כי אני כתבתי את זה באותו המועד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני שואל אותך שאלה, איפה הייתם בשלב גיבוש המסקנות? << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אנחנו התנגדנו לזה, אפשר להגיד מה שרוצים, אנחנו לא רצינו שזה יהיה השכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לנו אצבע בוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב רגע שנבין, אני לא שר הכלכלה, ואני לא משרד הכלכלה. אני לא. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> שלא יישמע אחרת. האנשים שיושבים פה עשו את עבודתם נאמנה כולם ושאף אחד לא יחשוב משהו אחר. ענבל ושרון, הם תמיד מסייעים לנו, אבל יש החלטת ממשלה ובסופו של יום יצאה החלטה של הצוות הבין-משרדי שקבעה משהו שאנחנו לא רצינו. תקן אותי אם אני טועה. << דובר >>עדן ביטקובר: << דובר >> אבל למה? 15,000 הוא משלם לרתך, נכון? << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> יפה, נתת דוגמה. << דובר >>עדן ביטקובר: << דובר >> 110% מהשכר הממוצע זה 13,200. נו, יש לך עוד 1,800. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> על זה אתה מוסיף משמרות, במתכת תוספת המשמרות מגיעה ללילה, 42.5%, על זה יש לך תוספת של שעות נוספות. << דובר >>עדן ביטקובר: << דובר >> אבל זה הוא גם משלם לרתך. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> רגע, אבל אתה מוסיף את זה תוספת אחוזית על ה-15. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> עם שעות נוספות, שם ייצא יותר. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> ויש תוספות משמרות. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> 15 זה הברוטו שלו הכללי. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> מפה הוא מתחיל. העובד הזר מתחיל מ-15 ומשהו או מ-13 ומשהו לא משנה. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> העובד הזר מתחיל ב-15. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> תלוי מה. זה לא מדויק, חלקם ב-15, חלקם ב-13, על זה אני מוסיפה את הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא באנו לפה בשביל להתנגח בעבודה שעשה משרד העבודה. << דובר >>מיכל חילי: << דובר >> אנחנו לא מתנגחים אבל שאלו שאלות אז אנחנו עונים על השאלה הזאת. אתם נכנסתם לשאלה, אז אנחנו משיבים. אפשר לשאול שאלות ואז לא נענה, זה גם בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם הבאתם אותנו לכאן. בסיור הקודם מה שעשינו שם, היה ברור. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> חברים בואו נעשה סיור ונחזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, בואו נמצה פה, כי אנחנו לא נחזור. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני בטוח שעובדים זרים ייצרו פה עוד מקומות תעסוקה. מצד שני, עובדים זרים יעלו את המקצועיות בתעשייה, יכשירו את העובדים הפחות מקצועיים שנמצאים פה. בכל החברות, כמו בכל פלוגה בצבא, כמו בכל יחידה – יש תמיד את האנשים שרצים ומושכים את כולם קדימה. אנחנו מדברים על האנשים האלה שיבואו מקצועניים, וצריך להביא כמה שיותר מקצועניים שימשכו את התעשייה קדימה. אנחנו רוצים להכשיר את כוח האדם המקומי. דרך אגב, אנחנו התחלנו לעשות שיתוף מאוד מעניין עם חברה שיושבת בבית ג'אן, אנחנו מנסים לפתוח שם פעילות יצרנית עם הדרוזים שנמצאים שם. משפחה מקסימה, אנחנו מנסים גם למצות את כוח האדם שיש שם. אבל אנחנו צריכים לנהל תעשייה צבאית, אנחנו לא צריכים כל היום להתעסק – בלמצוא עובדים, לחפש אנשים ברחוב, להיות יצירתיים בשביל להביא עובדים, ללכת להתחיל לחפש עובדים באוזבקיסטן, לראיין אותם, למצוא להם דירות, למצוא להם ביטוח רפואי. זו לא העבודה שלנו. אנחנו צריכים להביא אנשים, מדינת ישראל צריכה לדאוג לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מפספס, אני אסביר לך למה, אתה מפספס בענק אגב. ברשותכם חברת הכנסת צרפתי. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> קשה לי להתפרץ בוויכוח. אני רוצה להגיד לכם תודה. לא מובן מאליו, חברה, תעשייה ישראלית, פטריוטית, נאמנה לערכים של מדינת ישראל. אני מצדיעה לכם. אני אומרת לכולנו, יכול להיות שיש החלטת ממשלה עם איזשהו מתווה, צריך לתקף אותה בסוף במבחן המציאות. אני לא אומרת שכל הבעיות ייפתרו אבל תפקידנו הוא לראות איך אנחנו אומרים כן ולא איך אנחנו אומרים לא, כי "לא" קל יותר להגיד. מתוך הניסיון יכול להיות שיש דברים שצריך לדייק אותם. אני לא יודעת, צריך לשבת יחד ולראות. כמדינה אנחנו צריכים לתת מענים לא רק לתעשיות הגדולות אלא גם לתעשיות הגמישות, הזריזות. הכי קשה שאין לנו כוח ישראלי לפעולות האלה שהן פעולות מקצועיות, שהן לא עבודת כפיים ופס ייצור. אנחנו כחברה צריכים לראות איך אנחנו פועלים. יש לנו גם - - - כאן ועכשיו שאולי עובד זר יוכל לפתור את זה. אבל אנחנו כחברה צריכים לדעת איך אנחנו מייצרים את העתודות של – הכרסמים, המסגרים והרתכים, כי זו משכורת ראויה. אנחנו יכולים להלין רק על עצמנו שמערכות החינוך שלנו, החינוך הטכנולוגי המקצועי במצב כזה. אדוני יושב-הראש, גודלה של שוויץ דומה לגודלה של מדינת ישראל, כמו כן בדומה לנו היא דלה במשאבי טבע ובכל זאת בתמ"ג שלה היא מקום שביעי בעולם כפול ממדינת ישראל, עשו מחקר. שאלו למה השוויצרים הם כמו שהם. הסיבה היא שהם לא בוחלים בשום עבודה, כולל עבודה בתור כרסם או רתך. סיבה שניה – זו הגישה. אנחנו נבדלים משוויץ בגישה, ואם אנחנו נשנה את הגישה שלנו לגבי חינוך טכנולוגי וההכשרות מסוג זה. לא מדובר בקוטף פטרוזיליה בשדה, קוטף פטרוזיליה לא זקוק להכשרה וניתן להביא עובדים זרים. אבא שלי זכרונו לברכה היה מסגר, והיה מוערך. לא זכיתי להכיר אותו, אבל הוא היה מסגר בבית חרושת וזה היה מקצוע נחשב. ממתי מקצוע כמו כרסם או רתך הפסיק להיחשב? אני חושבת שהאתגר שלנו זה ללמוד מתוך המתווים הקיימים ומתוך ההחלטות הקיימות מה אפשר לדייק. קיימות החלטות, טבלאות, אבל יכול להיות שבעקבות המציאות ההזויה שאנחנו נמצאים בה צריך לדייק אותם. בנוסף, אנחנו צריכים לצאת בקריאה בדיון בוועדת העבודה או בוועדת החינוך ולומר שאנחנו מזהים פער ברמה של הכוח הישראלי. בואו נעשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעבר הלא רחוק היו בתי ספר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון אבל הם נסגרו, הכול נסגר. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> ברור, אני למדתי בבית ספר מקיף, היינו כיתה עיונית אחת ותשע כיתות מעשיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, זה גם אחלה שכר. היום רתך זה שכר מצוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צריך להפריד בין טווח קצר לטווח ארוך. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> מה קרה לנו בדרך? אתה צודק. העלייה הרוסית נתנה, מצד אחד ברכה אך מצד שני נכנסנו לשאננות. הברכה של העלייה הרוסית – הם היו סופר מקצועיים. אני זוכרת שהייתי באיזה מקום עבודה, והייתה מנקה רוסיה וישר ראיתי שהיא הייתה משכילה, שאלתי "מה את עשית ברוסיה?" היא אמרה "הייתי מהנדסת מכרות". היא עבדה כמנקה במפעל. היא אומרת אין מכרות בישראל אבל מה שחשוב לי שהילדים שלי ילמדו. במידה מסוימת כולנו ילדים של מהגרים. ההורים שלי היו פועלי ייצור ואפשרו לי ללמוד. זו חובתנו כחברה ואנחנו צריכים לראות מה קרה לנו בדרך. אני רוצה להצדיע לכם כי אתם תעשייה פטריוטית מרגשת מאוד ואנחנו צריכים לעזור לכם בכל מה שאנחנו יכולים כדי שתעדיפו את ישראל. אתם לא תלכו לשום מקום אבל צריך לעזור לכם. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אפרופו "תעדיפו את ישראל", לפני חמש שנים משרד הביטחון לקחו אותנו לסיור בארצות הברית, לבדוק – בשביל כספי הסיוע – איך אנחנו פותחים חברות בארצות הברית. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> מה איבדנו בדרך? זאת השאלה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> היו פקקים בוושינגטון וכולם היו צריכים לדבר באוטובוס ולספר מה ההתרשמות שלהם. אני עליתי למקום, אמרתי להם "אני חייב להגיד לכם שאנחנו השתגענו, אני יושב פה באוטובוס בוושינגטון ולא מאמין מה אני עושה. במקום שאנחנו נחשוב – איך אנחנו משאירים את העבודה בארץ, מייצרים כיפת ברזל בישראל, מייצרים טילים בישראל, אתם מביאים אותי לאמריקה? אני רוצה לעשות קידוש ביום שישי בבית, אני רוצה לחיות פה, למה אני צריך ללכת לאמריקה? << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדינת אי, אנחנו צריכים לייצר את הכול בעצמנו. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> למה? הכול מסביב לכסף הזה שגם ב-MOU עולה פי חמש, פי עשר יותר ממה שהוא צריך לעלות. ואפרופו קונספציה, הכול תקוע בקונספציה הזאת. בסוף כסף זה רק נייר, יכולת וחיים – חשובים. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> לירן אנחנו מדינת אי. בשכונה לא הכי נחמדה. ואנחנו צריכים לדאוג בהכול, גם במזון, וגם אם זה יעלה לנו קצת, בטווח הארוך זה יותר זול. גם – בחקלאות, בתעשייה, באנרגיה ובמחזור. ובוודאי במים. אנחנו מדינת אי ומבחינת העצמאות שלנו אנחנו צריכים להתנהג בהתאם. בטווח הארוך זה יהיה זול יותר. גם בחקלאות זה יהיה זול יותר. << דובר >>אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לך חיסרון נוסף משמעותי מאוד, לא רק שאנחנו מדינת אי, אנחנו מדינת אי שקל לשנוא. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> בשכונה ככה, ככה. << דובר >>אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> קל לשנוא ובתקופה הזאת ביתר שאת רואים את החיסרון של ייצור ישראלי. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אנחנו מתנהגים כמו כוכב נוסף בדגל ארצות הברית או עוד מדינה באיחוד האירופי? אנחנו לא. בכדי להבטיח את הקיום שלנו פה – אנחנו צריכים להיות עצמאיים. תעשה רפורמה בחקלאות ותביא - - - << דובר >>אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> תראי מה קורה היום, בעקבות כך שמדינת ישראל הייתה מספיק אמיצה לקבל את ההחלטות לבד ולהקים את פרויקט המרכבה. << דובר >> מיכל חילי: << דובר >> העניין הוא שבגלל שלא חשבנו על זה שנים אסטרטגית עכשיו צריך לתת מענה מיידי, והמענה המיידי –עובדים זרים. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> לכן המענים צריכים להיות במקביל. במיידי – לשמר אותם, בטווח הארוך – איך אנחנו מייצרים את העצמאות הזו במקצועות ליבה כולל - - האקדמיה בורחת, מחקרים משותפים נעלמים לנו, פרופסורים מהאקדמיה מעדיפים להיות בחוץ לארץ. << דובר >>יואל בן שושן: << דובר >> יש החלטת ממשלה, משרד הכלכלה סיים לכתוב אותה, כבר עברו הערות של רשות האוכלוסין. ווידאתי את זה, זה עבר הערות שלכם. אפשר להביא מכל מדינה בשכר מינימום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יכול לברך על כל תהליך סדור שיהיה. אני מאוד מקווה שזאת לא עוד הצעה פופוליסטית של השר שלכם. בואו נצא. (סיור במפעל אהרון יוסף) << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> זה סבא שלי. הוא היה איש מיוחד כל כך ואני אומר את זה לא רק בגלל שהוא סבא שלי, הוא היה איש של אנשים. הוא לא היה מנהל גדול הוא היה איש של עבודה, בשנים האחרונות שלו היה יושב פה ועובד. הוא ידע מה כואב לכל עובד, מה שלום אשתו, מה שלום הילד. הוא היה בא עם שלייקס ומכנס עבודה. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> כשדיברת במה נזכרתי? ואם רביבו לא ראית, ודקלה וכולכם אם לא ראיתם את הסרט על פליקס זנדמן "הניצחון הסופי". היום תראו. פליקס זנדמן הוא ניצול שואה, הוא הקים את התאגיד של ווישי. פליקס זנדמן הניצחון, אבל סרט התעודה איתו, סרט מעצב תפיסה. חייבים לראות, מי שלא ראה, היום במקום חדשות ללכת לראות את הסרט. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אנחנו מכירים אותו, הוא גם חבר בהתאחדות התעשיינים, המפעל, כן. חברה ציונית. זה המכסה האחורי של כיפת ברזל, פה יושבים התאים של הירי. אנחנו תעשייה יצרנית. המפעל נבנה עקב בצד אגודל במשך הרבה מאוד שנים. יש מכונות שלא בדיוק נמצאים במקום האופטימלי מאחר ומדובר ב-70 שנה של בנייה. יש פה מכונות לייזר, מכונה חדשה שהגיעה. מכונות שחותכות את חומר הגלם שאנחנו מקבלים. חומר הגלם שאנחנו מקבלים זה בעיקר – או פחים, זה נקרא Sheet Metal בעגה המקצועית שזה פחים Flat , או שזה יציקות או חומרים גדולים לכרסום ולעיבוד שבבי. כך מתחיל תהליך הייצור, מחבילות פחים. מתחילים לעבד אותם, חותכים ואז בונים אותו ומחברים אותו עם חלקים אחרים. או גלילים, לא משנה. הפח מגיע בצורת גליל וחותכים אותו. חבר הכנסת אליהו, זה סמיון. הוא מכיר אותי מאז שאני הייתי בן שש-שבע. והוא עובד שאי אפשר בלעדיו, הוא מגיע יום-יום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה עושה פה? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> הוא עובד שנים רבות על כל הנושא של הקידוח ועבודות גימור. הוא היה חבר טוב של סבא שלי. איש מקסים. עובד 31שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה אתה גר? << דובר >> סמיון: << דובר >> בראשון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מחלקת ריתוך שלנו. אלה חלקים לטנקים, זה הולך לתע"ש לאלביט. חלקים שהולכים למרכבה, אריזות לכלים שאנחנו מרתכים פה. זה כלים למטוסים. בואו נתקדם, ניקח אתכם למקומות יותר מעניינים. חבר הכנסת אליהו, זו מחלקה שקשה מאוד להביא אליה אנשים, זו המחלקה המקצועית. השחזות – תפקיד פחות מקצועי אבל גם צריך יד. לפני שנתיים בקורונה לא היה לי פה אף אחד, לא יכולתי לרתך, ולסיים עבודה. לא ידעתי מה לעשות. חיפשתי, ואני לא יודע איך הצלחתי אך מצאתי כמה חבר'ה מרהט, בדקתי על המשפחה מי הם, כי אני מפחד. אחד הביא את השני, הבאתי לפה שלושה. זהו, הם עזבו. בתעשייה שלנו באים ונעלמים. כל מיני חתכים באוכלוסייה. הנה רתך אחד היום בבוקר, עבד פה חודש, הכול בסדר. ביום חמישי בבוקר הוא לקח את הדברים שלו והלך. אתה לא יכול לדבר איתו, הוא לא עונה לך, אנחנו מתעסקים עם הרבה אנשים כאלה בתעשייה אצלנו. יש כמובן הכול מהכול, אבל בגלל שאתה לא מצליח למצוא – אתה מתפשר על האנשים. הוא נשאר אחרון, הוא מרהט, קוראים לו סאמר. יש לי רק אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אהלן סאמר. נעים מאוד, אני חבר הכנסת רביבו. באתי לראות את תנאי העבודה ואיך עובדים. כמה זמן אתה עובד פה? מי הביא אותך לפה? << דובר >>סאמר: << דובר >> אני הגעתי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל איך שמעת על המפעל? מי סיפר לך על המפעל הזה? << דובר >>סאמר: << דובר >> מישהו עבד פה. אני מרהט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה כל יום מגיע לפה מרהט וחוזר לבד? << דובר >>סאמר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה המשפחה לא עובדת גם כן? << דובר >>סאמר: << דובר >> היו אנשים אבל עזבו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? מי לימד אותך לעבוד? אתה ידעת כבר לפני זה? מה המשכורת פה? << דובר >>סאמר: << דובר >> לשעה מקבלים, 40. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 40 לשעה? אתה עובד ראשון עד חמישי? שישי לא? << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> אתה נוסע הביתה כל יום? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה 40 דקות מפה, חצי שעה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> שאלת, אז קודם כל הוא מרוויח 43 שקל לשעה. נתתי לך העלאה, נכון? ונסיעות אני משלם את כל הדלק מרהט לפה, 2,000 שקל בחודש דלק. העלות שלו בערך 11,000-12,000. אני נותן לו רק על עוד דלק 2,000 שקל נסיעות בשביל שיבוא לפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה הם עושים הפסקות? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> יש לי חדר אוכל. יש לי קייטרינג. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפה הם מביאים את האוכל? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> חדר אוכל. אני עובד עם יקיר, יש לו את הממלכה למטה. זה חדר אוכל יפה, יש ארוחות חמות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מנות? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> 70-80. לא כולם אוכלים, יש הרבה שמביאים מהבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה אתה מחייב אותם? 10 שקלים? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> 10 שקלים. כבר הרבה שנים, לא נגעתי בזה, גם כשהאוכל עלה לא שיניתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מעסיקים טובים. בהצלחה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> הוא גם מקבל 2,000 שקל בחודש דלק כי הוא בא מרהט. הוא משחיזן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא משלם לו 43 שקל לשעה, פלוס דלק 2,000 שקל בחודש, שזה יפה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> יבגני הילל גם התחיל לעבוד בקורונה. הוא הראשון שבא לפה, הוא אהב את המקום והוא הביא עוד ארבעה חברים, אנשים מעולים שקיבלתי. הם לא מדברים, הם אילמים, אנחנו מתקשרים איתם, הוא קורא שפתיים. ואנחנו חברים טובים והוא עובד ומרוצה מאוד. אני בצבא בכלל הייתי שלוש שנים בעזה, רק פיצוצים הייתי שומע. את זה משחיזים, זה הולך לגיפור בחברה שנמצאת ביוקנעם שנקראת תגל, מגפרים את זה בגומי. וזה חלק מהמכסה האחורי של כיפת ברזל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע שאם אתה מלטש את זה ואז משנע את זה, אתה צריך ללטש עוד פעם, כי זה צובר - - - << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אתה לא בקי בתחום. אם הוא אמר את זה הוא לא בקי בתחום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה פספסת בענק, הוא מדען, הוא מהנדס חומרים. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אבל מה שהוא אומר – לא נכון. זו מכונה מאוד מעניינת, זו מכונה לחיתוך בסילון מים, שני ראשים דינאמיים. חותכים איתה קרמיקה בליסטית, פחי שריון, - - - כל הרכבים, כל המיגונים, כל מה שאי אפשר לחתוך במכונת לייזר אפשר לחתוך במכונה בסילון מים. היא חותכת - - - ב-400 מילימטר גם חומרים מורכבים מעולם התעופה. טיטניום, כל מיני חומרים. הכל ביחד עם שילוב של חול מיוחד שמגיע, הלחץ החזק והחול מייצרים את החיתוך הזה. בלייזר לא חותכים דברים כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שאריות? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> כן, זה שארית. זה הולך למפני האלומיניום, הברזל, זו שארית. אלה החלקים. אנחנו חותכים, עושים כמו פאזל, זה נקרא Nesting, אופטימיזציה של הפח. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> מה האחוז הזה מתוך כל מה שחתכתם? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> זה לא אופטימלי אבל לעומת החלקים אי אפשר היה להוציא מפה עוד חלקים אחרים, זה החלקים שיש. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> זו תוכנה עושה לך את האופטימיזציה הזאת? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> כן, הכול מכונות חכמות. הכל תוכנות הנדסה. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> להערכתי יש פה איזה 20% פחת. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני רואה את שולטת, נכון, יש פה הרבה פחת. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לא למחזר את זה. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> לא, זה הולך למחזור. לוקח נגיד את הפלדות. בואו נלך לכיפת ברזל ונחזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גדלתם ב-2000 לכזה נפח? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> לא, לפני שנתיים, זה לא היה. עם השנים, עקב בצד אגודל, אנחנו מתקדמים לאט, לא חייבים כלום לאף אחד ולאט, לאט. מכים שורשים באדמה. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> זו הדרך בראייה רב דורית, בסוף אין לזה תחליף. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> פה אנחנו בונים את המיירטים של כיפת ברזל. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> והתפוקה שלכם? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> במוצר הזה – הכי גדולה בעולם. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> היחידה בעולם אולי, לא? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> גם ארצות הברית עושים, אבל אנחנו עושים פי ארבע-חמש. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> מה הוא עושה? מדביק? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> מדביק, זה דבק. יש פה עניין של אטימויות בתוך המערכת. כאן אנחנו בונים את מיירטי כיפת ברזל. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> זה גם המפעל שלנו. יש לנו שתי קומות שם ושתי קומות פה. פה אנחנו בונים את המיירטים, יש לנו מתקני הרכבה. אנחנו גם שותפים בפיתוח המכני, אנחנו מקבלים שרטוט ומייצרים את זה. המוצר מורכב מאוד, כרגע פה זה רק הבנייה המכנית פלוס כל האטימה. יש פה אטימה מאוד - - - צריך לעשות כי יושבים טילים בתוך המערכת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה רב פעמי? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> אני עושה ככה עם היד. אל תשאל אותי שאלות שאתה לא רוצה לשמוע את התשובות. חיל האוויר עכשיו עושה השמשות. עד עכשיו זה לא היה רב פעמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם טנקים הרי השמישו אותם. << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> חיל האוויר פתח מפעל בתוך הבית, ואנחנו עוזרים לו עם חלקי חילוף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה הם עובדים פה בלי מסכות של ריח? << דובר >>לירן אהרון: << דובר >> הם עובדים עם מסכות בבוקר. עכשיו הם רק עוברים על המסמררים. אין פה בעיה. המקום פה מבוקר, שבוע שעבר הייתה לנו בדיקה פה בכל המפעל. אז הם בונים אותם על הליפטים, זה מגיע לפה, עושים להם כל מיני בדיקות. אוריה, אתה רוצה להסביר להם קצת? אוריה הוא מנהל הייצור, אפרופו חבר'ה צעירים בתעשייה. אז יש לנו כמה חבר'ה שאנחנו בונים אותם הרבה מאוד שנים, והם פה איתנו והם חלק מהמשפחה ואוריה הוא מאוד בולט במערכת והוא מוביל תהליכים. הוא גם אחראי, ומנהל – את כל הקו של כיפת ברזל, מיירטים ימיים ויבשתיים. הוא הגיע לפה מהבריכה בגן יבנה לפני 14 שנים, ועכשיו הוא אלוף האלופים. יש לנו צוות צעיר שאנחנו מכשירים אותו כדי לקחת את החברה לשלב הבא. תשאלו אותו איזה לגייס עובדים לפה, איך מגיעים העובדים יום כן יום לא. כמה זמן לוקח למצוא - - - << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> אני אציג את עצמי. אני אוריה שרעבי, לא הגעתי מהבריכה אלא הגעתי מחיל האוויר. אשתי גם מחיל האוויר. הם כל הזמן מסתלבטים שהייתי מציל בחיל האוויר אבל לא חשוב. הגעתי בדיוק בשלב הפיתוח של המארזים, זו הייתה תחילת דרך קשה מאוד. זאת אומרת, בעבר עשינו כמעט מארז אחד ביום, לקח לנו 24 שעות להרכיב אחד. היום אנחנו בקצב מהיר יותר, אני לא אגיד את המספרים. אנחנו עושים הרבה יותר מאחד ביום. המכונות יודעות לייצר את הפחים, אבל את המוצר הסופי – רק עבודה עם הידיים ואת זה אי אפשר להחליף. יש לנו למשל הזמנות מרפאל שכל פעם יש הפסקות במארזים, לוקח כמעט חצי שנה להכשיר את כוח האדם מחדש. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן לוקח להכשיר עובד מקצועי? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> קרוב לחצי שנה, בהרכבה. בואו נלך לשם אני אראה לכם איך זה נראה. לא ראיתם את הכול אבל יש לנו שם את מחלקות הייצור, פה אנחנו עושים את כל המוצרים של המארז, מתחיל ממסילות התחתונות –החלק הכי קריטי במארז, עליו יושב הטיל, והמסילה העליונה – עם החלקים שתופסים את המייצבים של הטיל שבזמן שהמיירט יוצא, שהוא ייצא בצורה מדויקת מאוד. יש לנו את מתקני ההרכבה. כשמיירט אחד יוצא אסור שהוא יפגע במיירט אחר לידו. בגלל זה, ההרכבה היא לא כמו אצל החמאס שהם עושים ככה את הכול. אנחנו מוודאים כשמיירט אחד ייצא הוא לא יפגע במיירט אחר שיוצא איתו בו זמנית, וגם שהפגיעה תהיה מדויקת. זו הרכבה מדויקת מאוד ולכן זה לוקח זמן רב. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> אתם מתחילים מלוחות אלומיניום חלקים? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> זה למשל הרכבה של היום. הכול מתחיל מפחים, אתם תראו גם למעלה את המוצר הסופי איך זה נראה, זה נראה קצת יותר מורכב. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> כמה עובדים יש לך במחלקה? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> יש לי 32 עובדים רק בקו ההרכבה. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה אזור בארץ? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> מאשדוד, אשקלון, יש לי קצת חולון. אבל אשדוד, אשקלון זה העיקר. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> והם מתמידים בעבודה? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> לא. עבודה קשה מאוד. הנה למשל היום לדוגמה שבעה אנשים לא הגיעו. עבודה במארזים קשה מאוד. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> - - - לעשות בלייזר ופחות כאן בהרכבה ולעשות להם את זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסתובבנו בשטח והשמשנו ונרתמנו. זה לא רק זה. עשינו את הפרגולות, עשינו את המגנים שלא יצמידו מטעני חבלה. << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> לפה מגיעים כל המארזים אחרי שלבי הייצור, אחרי צבע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצביעה פה? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> לא, אחרי שהם עברו את כל הבדיקות למטה ואנחנו יודעים שהמארז הגיע תקין הוא יוצא לצבע ופה מתחילה האינטגרציה המלאה. זאת אומרת כל הרכבת – מנגנוני הנעילה, הבלוקים, צמות חשמל, הרכיבים שבפנים, מכסה הפריצה של המיירטים, זה נקרע בזמן הירי. זה מכסה מאוד מיוחד, זה פרויל 05, ומה שראיתם בשלב של הליטוש זה המכסה הזה, שהוא גם נפרץ מהרשף בזמן הירי. רפאל מקבלים את המארז מוכן. מה שהם צריכים לעשות זה לפתוח את המכסים של המייצבים של הטיל. זה נקרא מכסה Sabot, מכסה קדמי, הם מכניסים את המיירטים פנימה, שמים מנוע הפעלה למיירט, סוגרים מכסים. בדיקה חשמלית, בדיקת אטימות והמארז מוכן. מפה יוצא מארז שהוא מוכן ב- 90%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ללא מיירט. << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> ללא מיירט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למה אתם סוגרים אם הם יפתחו את זה? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> כדי שלא ייכנס FOD. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גופים זרים. << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> פעם היינו מספקים אותם רק עם בורג אחד ולאחר שישב בחצר התחיל לקבל אבק, אז עבדו פעמיים. היום זה מגיע אטום באופן מלא. כל תא עובר בדיקת אטימות, שאם יצא מיירט, לא משנה מאיזה תא, התאים לידו יכולים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה אלה? << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> נקרא Sabot כשאתה מכניס את המיירט הם המייצבים שלו, בזמן שינוע וגם בזמן הוא עומד שהמיירט לא יזוז. אטימות מוחלטת, יש לנו מכשירים. ואם נגיד לא מוצאים איזשהו חור קטן מסוים יש לנו גם גז - - - << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> יש להם שיטות, הם מומחים גדולים. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> מרשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד המלחמה הזאת לא היו - - - שימוש במלחמה, היה בלגן עם הכמויות וחיל האוויר פתחו מחלקות. << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> לא לפרוטוקול. לא צריך להיכנס לדברים הקטנים האלה. זה מיותר להיכנס, אני מעדיף לא להיכנס לפרטים הקטנים. בואו נתקדם. אגב, כל אלה מוכנים לשטח. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> זה מורכב משני אביזרים, אנחנו מכינים - - - משנה. אנחנו עושים את המתכות, את ההרכבות, רכיבים אחרים אנחנו קונים אותם. זה טיל למטוסים, זה מארז אבל זו אריזה בלבד, היא לא משגרת, היא לא יורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, לשנע. מעניין שזה לא מעץ. << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> אלה ארונות חשמל לרכבות לסימנס גרמניה. אנחנו מייצאים אותם. זה קשר שהתחיל בפוקס. היום אנחנו מספקים לסימנס גרמניה באופן שוטף רכיבים. הנה אפשר למכור גם לגרמניה. ישראל אולי לא יכולה למכור לטורקיה, אולי לא למכור לסין, אבל יש מדינות – גרמניה, ארצות הברית, אנגליה. << דובר >> אוריה שרעבי: << דובר >> וגם אתה יכול להביא רתכים מגרמניה, תאמין לי שזו גם יכולה להיות אפשרות. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> זה אבא שלי ראובן. היום אני פה ובן דוד שלי פה, אנחנו היחידים מהמשפחה דור שלישי, שאר האחים הלכו להייטק, עורכי דין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ודוד מהו? << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> דוד הוא אח של אבא. רק אבא ודוד הם הבעלים, ואני ובן דוד שלי שלומי – הוא מנהל את שרשרת האספקה וכל הרכש הגלובלי, ואני – תפעול. כרגע אנחנו נמצאים פה. זכיתי לעובדים מקצוענים, זה לא שאני מעסיק אותם סתם. הם קוראים שרטוט, יש להם מוסר עבודה. הם אנשים מרגשים. בואו נרד ונסיים. פה אין שום ספק שהם מדברים על עובדים מקצועיים, צריך הכשרות מקצועיות של המדינה. וצריך לאפשר להם להביא ממדינות. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> צריכה להיות חליפה שונה. עם כל הכבוד למריטת נוצות, שם אתה יכול להביא מכל מיני מדינות. צריך לעשות את ההתאמות האלה, וצריך להיות ערניים לזה. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> אין בכלל בישראל עובדים מקצועיים, זה לא קשור לשכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מומחים, זה שונה לגמרי מעובדי כפיים רגילים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר לך – אני לא יכול להעלות את המחיר סתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אנחנו חלוקים פה. << דובר >>עדן ביטקובר: << דובר >> מה זה חלוקים אלה עובדות מוגמרות. אנחנו יקרים היום משמעותית ממדינות אחרות. אמרתי לך, אנחנו מתחרים גם כך מול מדינות שאי אפשר להתחרות מולם. כשאתה מתמודד מול טורקיה, אתה אומר לי "מה תעלה ב-20%" לא יקנו ממני. הרבה יותר - - - את המארזים האלה בטורקיה. כפי שאני מכיר את המדינה – בטורקיה יעשו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אומר לך משהו שלא תאהב לשמוע. אם רפאל הייתה יכולה לעשות את זה בטורקיה, היא הייתה עושה. << דובר >>עדן ביטקובר: << דובר >> זה מה שאני אומר לך. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> משהו מעולם התוכן שלי. זה שמאפשרים לייבא עגבניות מטורקיה, פועל שם מקבל עשירית מפועל פה, המים והחשמל חינם, אנחנו בשדה שהתחרות בה היא לא הגיונית, ואם המדינה לא תבין את זה, או שהיא מסבסדת תשומות, אם צריך כוח אדם ייחודי שהמדינה תסבסד וכשהיא תראה שלא מטפלים בזה טוב – היא תפסיק. המדינה חייבת להבין שאנחנו לא יכולים להתחרות עם מדינות עולם שלישי ושהתעשייה תישאר פה. וזה לאו דווקא פטריוט, זה הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באירופה הצליחו להתמודד עם זה בצורה יפה מאוד. לא רק עובדים זרים, יש הכשרות מקצועיות, יש להם טכנולוגיות מתקדמות יותר. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> לא נכון, הטכנולוגיות שלנו הן אותן הטכנולוגיות. בתעשיות הם מביאים עובדים זרים – מרומניה, מטורקיה, הם בונים את המדינות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, רומניה לא באים לפה משום שגאוגרפית משתלם להם להגיע לגרמניה ולא להגיע לישראל. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> באיחוד האירופי הם מקבלים 1,000 יורו בשבוע. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> המדינות מסבסדות תעשיות שהן מבינות שהן קריטיות, אף אחד לא יחזיק אף אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל היא אומרת גם מעבר לזה, היא אומרת לא רק המדינות, היא אומרת עוד דברים. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> ישראל צריכה לסבסד תשומות, אם היא רוצה, תקשיבי, אלא אם כן סוגרים את המדינה. ברור שזה לטווח הארוך לא שווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ה-15% יתרון במכרזים זה סבסוד תשומות בפועל. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> אני אין לי 15% פה, כי אני לא אזור עדיפות לאומית, ואני לא קו עימות, אין לי כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין יש לך 15% על חו"ל. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> אין לי 15%. אם הייתי חי בקו עימות, בקריית שמונה – הייתי מקבל 15%. פה אני לא מקבל כלום. אמנם עכשיו זו תקופה לא נכונה להגיד אבל שנים יש את הנושא הזה של היישובים בצפון וההטבות שיש להם, ואנחנו נמצאים מטר מעזה – וכלום. שם מקבלים – השתתפות בציוד, מס רווחים מופחת. פה המס הוא 23%, גבוה מאד. אין עידוד להשקעות במכונות, אין פה עידוד לשום דבר, זאת אומרת הכול פה זה אצלנו לבד. באזורי פיתוח וקווי עימות לחברות שמביאות ציודים יש הטבות רבות וגדולות מאוד. אולי צריך להגדיל - - - בנושא משיכת עובדים, אולי כדאי להגדיר תעשיות אסטרטגיות, אולי כדאי לתת לעובדים בתעשייה יצרנית, בדברים מקצועיים רתכים וכולי – תנו הנחות מיסוי, מי שהולך להיות כרסם ורתך תנו לו הנחת מיסוי בתלוש משכורת, יהיה לכם יופי של עידוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לישראלים אתה מדבר? << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> לישראלים, בטח. אם זה חשוב, תעשיות חשובות תנו משהו, סוכריה לאנשים שיבואו ויעבדו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נסיים פה. אני מבקש להודות למארחים, אני מתרשם שאתם תעשייה מבורכת, אנחנו רואים את התוצאה הסופית של אחד מאמצעי ההגנה שמספקים מענה לעורף הישראלי ומאוד מחמם את הלב וסוגר מעגל שבן אדם שלמד עבודת כפיים במחנה עבודה – שהוא מחנה ריכוז להשמדה על ידי הנאצים – לקח ותיעל את ההכשרה שנכפתה עליו לטובת ייצור כך שממשיכי דרכו נותנים מענה ביטחוני למדינת ישראל. יישר כוח עצום על כך. עושה רושם שהוא נטע בכם שורשים חזקים מאוד. יש לי הסתייגות אחת, אתה אמרת שסבא שלך עליו השלום השאיר לכם מורשת והאני מאמין שלו הוא נר לרגליכם, לא סתם נר הזיכרון מופיע עם פרק תהילים מרגש שמצביע על יושרה וצניעות ותחושת שליחות של בן אדם. אתה אמרת שהוא לא היה מנהל גדול, הוא היה מנהל ענק. הלוואי ואנחנו נהיה כאלה מנהלים שמכירים את הפרטים של כל העובדים וצרכיהם. הוא ידע לשמר ואתם יודעים לפתח את זה. אין ספק שהאתגרים שאתם נאלצים להתמודד עימם מבטאים את הכאב והתסכול לנוכח ההזנחה הפושעת של המערכות השונות במדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. הם הפסיקו הכשרות לימודיות בבתי ספר טכנולוגיים כך שהיום נוצר פער גדול כל כך, ואם לא הייתה העלייה בשנות ה-90 יש איזושהי חפיפה בין התקופה שבה בתי ספר הפכו להיות פחות טכנולוגיים לעלייה מברית המועצות, העלייה המרוכזת. << דובר >> לירן אהרון: << דובר >> גם האינתיפאדה הראשונה קרתה ב-1987 והכריחה את מדינת ישראל להתארגן ולהביא כוח עבודה גדול מאוד. אלו מספר מהלכים שהתחילו ביחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא הגיע משם. הידיים שהגיעו מברית המועצות הגיעו קודם כל מתוך איזשהו רצון לגרום לעלייה אחרי נפילת מסך הברזל, לגרום לאיזושהי עלייה ציונית ואחד מהתוצרים היפים שלה – אלו הידיים העובדות המקצועיות מהתקופה הסובייטית. אבל הדור הזה הולך ונגמר ולא מתחדש, ואנחנו יכולים להלין על כך. חברתי חברת הכנסת מטי דיברה על הצורך ועל הכוונה לקדם דיונים בוועדת העבודה, ועדת הכלכלה לעידוד וחשיבה מחדש של הכשרה, ואני מצטרף איתך לפנייה, ואני מוכן כבעבר ובעזרת השם בעתיד לשתף איתך פעולה. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> כשתצא פנייה מתוך הוועדה וחברי הוועדה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה העניין בדיוק שיש פה איזשהו דיסוננס, כי אני התרשמתי בנחיצות מתן המענה לאורך טווח, אבל מצד הוועדה כוועדה לעובדים זרים – התרשמתי שיש מענה לקליטת עובדים זרים בפורמט שבו סיכמה ההתאחדות עם משרד הכלכלה ככל ויש - -, נפלו לקונות בתפירת הנוסחה. אני בטוח שנציגי משרד הכלכלה – ראו, הקשיבו, ויידעו יחד עם משרד העבודה לאמוד את הצרכים בדיוקים הנוספים. אני לא השתכנתי שלוועדה כרגע יש במה לתרום, הואיל והוועדה יותר מתעסקת בידיים עובדות פשוטות, בעבודות כפיים. ורוב העבודה הנדרשת פה היא עבודה מקצועית. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> לכן הקריאה שלנו צריכה לצאת לדיון מעמיק, ייסודי, עבור הצורך בתעשייה בידיים מקצועיות שכרגע נמצאים בחוסר לאומי עם עובדים ישראליים. לדייק איזה מקצועות בחוסר ולבקש דיון בשני מישורים, ארוך טווח – לגבי הכשרה של ישראליים ושניים, כאן ועכשיו במיידי – איך אפשר לסייע לתעשיות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חייב לשתף אתכם פה לסיכום באמביוולנטיות שבה אני מרגיש, כי מצד אחד – הצורך שלכם לא חונה אצלי. ומצד שני – אני גאה ומודה לבורא עולם שבמסגרת הוועדה שאני עומד בראשה, הזדמנתי למקום כזה שממלא אותי בגאווה והתרגשות שיש במדינת ישראל מפעל כזה ואפילו לא רחוק מהבית שלי, שנותן מענה שמחמם את הלב. אנחנו רואים את הסוללות. יש לי זיקה, אחד האחיינים שלי הוא קצין ב"חץ", וחלק מהשלבים עברו דרך כיפת ברזל ותמיד כשאני רואה את זה – זה מחמם ומרחיב את ליבי, אז יישר כוח עצום, תהיו חזקים. תמשיכו ברוח העוז וברוח הלחימה. << דובר >>מטי צרפתי (יש עתיד): << דובר >> לירן, מה שאני לוקחת מהאולם הזה של האינטגרציה – אלה מערכות הגנה, שם מערכת התקיפה. מערכת התקיפה – היא קטנה, מערכת ההגנה – היא רבה. בסוף אנחנו מדינה שוחרת שלום ואנחנו עסוקים הרבה בהגנה, אבל זה נראה לי בולט, אנחנו מדינה שוחרת שלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי ייתן והקדוש ברוך הוא יכניע את אויבנו כך שבבתים האלה נוכל לשתול עציצים ולא טילים, כל טוב, בהצלחה מרובה. תודה רבה לכם. (סיור במשחטה) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך פה שלושה- ארבעה עובדים? הליין הזה עובד 14 בדקה במקום לעבוד 18. אין אנשים אז חייבים להוריד כמות. הם עובדים לאט יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מאט את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מאט, חייב להאט, אין לך ברירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכל שלושה עובדים יש מחליף? הם לא עובדים שמונה שעות ברצף. עובדים שעה-שעה וחצי יוצאים להפסקה ומחליפים אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכמה זמן הפסקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15 דקות. שעה ורבע-שעה וחצי ואז הפסקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אם אני אעבוד ליין מלא פה עם העובדים התפוקה לא תהיה, כי הפועלים לא קבועים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והשוחטים והכשרות עובדים 40 דקות ו- 40 דקות הפסקה, כולם. זה צוות כפול לכל המשמרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכשרות לא עניין שלנו. זה - - - של הרבנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכשרות זאת לא השאלה כאן, כי אני לא הולך להביא לך משגיחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתה היית מביא לי מהצוות 100 עובדים בקו ו-11,000 הודים שיעבדו, אני עם 100 עובדים עובד שמונה שעות רגוע. הם ילמדו את העבודה שבוע ראשון, חודש עבודה איטית ואחרי חודש הם עובדים טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום בתקן - - - מה-7.10 עלינו קצת, 45,0000 עופות כש- - - ולא עליתי ב-10,000 עופות ביום. - - - מעל 10 שעות, - - - הולכים הביתה, נגמר הסיפור, אין עבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין עובדים אנחנו מורידים את המהירות, במקום לשחוט במהירות מסוימת אני מוריד את המהירות, אין לי עובדים ולכן אני חורג בשעות, שעות נוספות, הפיקוח לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 10,000 עופות ביום, בשבוע זה 50, בחודש זה 200,000. 200,000 יומיים וחצי שחיטה, זה מיליונים של הפסדים. יש לי עובדים אני עובד, שמונה שעות, עשר שעות, כמה שאני יכול. אנחנו מורידים כמויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ימי שישי אתם עובדים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בקיץ לרוב, בחורף לא. זה לפי הביקוש ולפי הצורך. אבל אם היו לי עובדים, אני עובד שמונה שעות כולם טוב להם, סיימו שמונה- שמונה וחצי שעות – הולכים הביתה. אני עובד שמונה, תשע או עשר שעות, הנה משאירים לי עופות, אני לא עובד מעבר למותר. ויש לי בעיה עם זה, אני לא יכול להעסיק את העובדים לשחוט - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוץ מזה העובדים החדשים לא מבצעים את כל הפעולות. - - - הוא עוצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי העובד שלך פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באותו הרגע - - - הוא עוצר. יש לי פקח על הליין שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הוא בודק? בריאות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בריאות. מה ששייך לבריאות הציבור. האם יש פתולוגיה או אין פתולוגיה. אבל הבעיה היא אם הפועל לא מבצע עבודה, אז בשביל לעשות את - - - עוצרים את הליין. באותו הרגע שעוצרים ליין לא יכולים לשחוט יותר. כי הפועלים האלה חדשים והם לא יודעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה בן אדם יכול להרים - - -? תראה, כל - - - שוקלת, כמה ירים עוד? נקרעת להם הנשמה. וזה אם זה לא פלסטינאים פה אף אחד לא עושה את העבודה, תקרא לבדואים, כולם בדואים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה הוא מרוויח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מרוויח לדעתי 300-350 שקל ביום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה שאנשים יבואו לפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בעיה, אבל אתה רוצה - - - ? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיב, עובד כזה כל הרמה שלו זה 16-17 קילו, וגם 20. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו הרבה הפסקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין עובדים. היומית שלו זה 300-350 שקל ליום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נטו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר, בטח נטו. אם הוא עובד עשר שעות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמונה-תשע שעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא מרוויח 36 שקל לשעה ברוטו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, שכר מינימום הוא מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 32 הוא מגיע ל-350 שקל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז הוא לא מקבל 350. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 380-360. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, פחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא מקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה העניינים? מה שלומך? איך קוראים לך? מה המשכורת שלך? << דובר >>מוחסן: << דובר >> 7-8. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה כסף לשעה? עשר שעות? << דובר >>מוחסן: << דובר >> 35-40 ככה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואיפה אתם עושים הפסקה? << דובר >>מוחסן: << דובר >> כל שעה וחצי הפסקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה? << דובר >>מוחסן: << דובר >> שם יש חדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם נותנים להם אוכל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הקבלן נותן, יש להם חדר אוכל, חדר תפילה, הכול יש להם, מסודר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה המשפחה לא מגיעה לעבודה גם כן? מי זה הקבלן? תראה לי אותו. תביא לי את הקבלן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בן אדם עובד פה חמש שנים, מקבל 35 שקל לשעה, עובד כמו חמור. אם אתה תביא עובד זר, אתה יודע כמה הוא יעלה לך? 80 שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקצועי או לא מקצועי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה מקצועי או לא מקצועי? אתה יודע מה הבעיה אצל הזרים? כולם מגיעים על אותו בסיס. זאת אומרת שהבאת מקצועי או לא מקצועי הוא עלה למטוס, הוא מקבל את אותו השכר, הבנת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה הם מקבלים בחקלאות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יותר ממנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור. תן לי להסביר לך. אתה צריך לשלם את האגרה שלו, את המס שלו, את המגורים שלו, את האוכל שלו, את ההגעה, הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא יציב, הוא בא כל יום לעבודה, הוא לא יום בא, יומיים לא בא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך קוראים לך, אדם? נעים מאוד. אתה מחורה? << דובר >>אדם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים יש לך פה? << דובר >>אדם: << דובר >> 68. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 68? כמה זמן כל פועל עובד פה בממוצע? << דובר >>אדם: << דובר >> יש לי פועלים פה מעל ארבע-חמש שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, והממוצע כמה? << דובר >>אדם: << דובר >> חצי שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. ואתה מביא אותם בבוקר, אתה מחזיר אותם? << דובר >>אדם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה התנאים שאתה נותן להם? << דובר >>אדם: << דובר >> הכול, הסעות, אוכל, יומית, הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה הם אוכלים? << דובר >>אדם: << דובר >> בחדר אוכל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאיפה אתה מביא להם אוכל? << דובר >>אדם: << דובר >> מהמפעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאיזה מפעל? שלכם? << דובר >>אדם: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא קונה כשר. << דובר >>אדם: << דובר >> יש לנו חדר אוכל של המפעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. מה השכר הממוצע שלהם? << דובר >>אדם: << דובר >> 650 ליום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה שעות? << דובר >>אדם: << דובר >> מ-06:30-06:45 עד 15:30-16:00. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 650 ממוצע ליום הם מקבלים? 72 שקל לשעה? כן? זה הנטו. אתה לא לקחת בחשבון שאני מדבר עם העובדים? הוא עובד פה חמש שנים, הוא עובד קשה. זה לא פשוט להרים 16-17, 20 קילו. חמש שנים הוא עובד פה. הוא מקבל 35 שקל לשעה. << דובר >>אדם: << דובר >> מי אמר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא. תקרא לו, אני דיברתי איתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצד אחד הוא אומר לך 35 לשעה מצד שני אומר 8,000 בחודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תרביץ שעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אין פה להרביץ שעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 650 שקל כפול 24 יום זה 15,000 שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הגעת לזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 650 ליום זה מה שהוא אומר, הוא אומר, לא אני. לידך הוא אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר לך על הרמפה, לא כולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא על הרמפה ולא נעליים. בואו, תעצרו חבר'ה, בואו נדבר בחוץ. אני באתי לעבוד, לא באתי לטייל. חבר'ה בואו נדבר בחוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר שלהערכתו העובד מקבל 30-40 לשעה לא יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור. תקשיבי, אותי אפשר לערבב אבל קשה. הוא לא לקח בחשבון שאני אדבר עם העובדים לפני זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עזוב שהם דופקים את המפעל, אין לנו ברירה, הוא משלם 600 שקל לעובד? אני אומר לך במקרה הטוב הוא נותן לו 300 שקל. ופה דופקים אותנו הקבלנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקבלן מרוויח יותר ממך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטוח, הוא עושה לך טובה, אני יודע את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב שתבינו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא תראה את ההודים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד עכשיו ראינו את ההודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הולך לצינון ל-24 שעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סחורה שנשחטה ביום חמישי, היום מפרקים אותה. היא נשחטה בלילה. הסחורה שנשחטת היום מפורקת מחר. התהליך מתחיל מפה כשתולים את ההודים מהליין צינון על הליין, אתה הולך לליין, מורידים – כנפיים, שוקיים, חזה. הכול הולך לקווים. עורות זה הולך לאריזה ואחרי אריזה זה הולך למפעלים בעיבוד תרמי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נקניקים, נקניקיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עובד איזשהו תהליך עיבוד ואחר כך משווקים אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מעבדים את זה פה? איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו אורזים את זה בארגזים, בקרטונים, מקפיאים או טרי ושולחים למפעלים, במפעלים הם מוסיפים לתערובת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יחיעם וכאלה? זה חלק מהעיסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלה הראשונים שפוגשים את העופות. כמה זמן אתה עובד פה? שנה? וכל בוקר אתה מגיע או שאתה ישן פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אני - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - התבזיתי, הוא אומר לי "מה יש לך להגיד לו" הוא אומר "תשמע, לא יכולתי לענות לו", מה שאנחנו עושים לצבא היום תאמין לי, אנחנו - - - מעזה, אף אחד לא עושה לדעתי, אני לא מפרסם את זה. אני לפני שבועיים- שלושה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא רלוונטי לדיון עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יש לי פה בעיה עם הקבלנים גם שהפועלים פה. אתה יכול לדעת אם הפועל הזה שטחים או לא? הוא מביא תעודת זהות מזויפת, הוא מביא לך אישור לא תקף. אנחנו חייבים את הכוח שלכם לקבל עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קח את העובד הזה, תביא לי עובד מפעל, הוא מוכן? תביא לי אותו. הם לא יסכימו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאני מנסה להבין, למה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם חמולה. זה לא יעזור, הם חמולות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תן לי להסביר לך, אתה צריך לשאוף לכך שהקבלן הוא חברת השמה שלך, אתה משלם לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו אחר, הוא לא חברת השמה ומביא לו עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה שהוא יהפוך אותו להיות משרד השמה. זאת אומרת, קח הרבה על כל עובד, אחרי שלושה חודשים שהוא עבד והוא טוב – הוא שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא ייתן לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מזמין שירות, הוא אומר "אני רוצה שתפרק לי 90,000 עופות, הוא בא עם העובדים, עם הפועלים שלו, מפרק לו, הוא נותן לו כסף גלובלי, אומר לו "על זה אתה מקבל 50,000 שקל, קח 50,000 שקל אתה מחלק אותם, תשלם לפי שעה, לא קשור אליי". << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת זו התקשרות תפוקתית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אני לא מעסיק אותך בהעסקה אישית, אני לא מחויב לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם מחר העובד שלו ילך לקבלן אחר, תפרוץ מלחמת עולם, הנה הקבלן פה אני אומר לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה קבלן אחר? שיבוא לעבוד במפעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך הקבלן והאנשים שלו מתייחסים לעובדים זרים שמגיעים לעבוד פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בעיה איתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יכול להיכנס, עזוב, חבל לדבר אתה לא יכול להכניס פה פועלים אחרים, חבל לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל ייקח אותם למחלקות אחרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה קרטל פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מכניס עובדים היום, המחלקה עומדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש לי מחלקות אחרות. אלי, מחלקות אחרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדוגמה, אתה תראה שמביאים לי עכשיו, יש לי את 200 העובדים שלי, 100 פה ו-100 שם, אז ייקח לי שבוע- שבועיים. אני אגיד לקבלן "לך הביתה". היום הוא תופס אותך, יש לך תרנגולת מביאה לך כל בוקר ביצה זהב, תשחט אותה? תבוא תשחט אותה, בשביל לעבוד תילחם כל החיים. אם אתה מביא קבלן אחר- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עולה לי רעיון להביא חברות ביצוע לתעשייה. אם עכשיו במקום בדואים היו פה סינים, בא קבלן סיני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדיין הפתרון של חברות ביצוע לא טוב לי, אני לא אוהב את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשאתה שם Middle man – גוזר עליו קופון, והקופון הזה בא לידי ביטוי במה שאני ואתה קונים בסופר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק, אני לא אוהב, הפתרון של חברות ביצוע הוא לא עדיף בעיניי, גם בבנייה, אתה יודע שאני לא מת על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו אחר בעולמות תוכן אחרים – שם מביאים טכנולוגיות, מגייסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל עובד תביא אותו, אני קונה אותו עובד מפעל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גיוס של ערבים ישראליים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מצליח, יש להם מחסור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מדברים על תמהיל, הוא מדבר על תמהיל, הוא מעסיק עובדים ישראליים, הוא מעסיק עובדים פלסטינאים בימים שלפני הוא רוצה להעסיק גם זרים כדי שאם- - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא ילך. תקשיבו חבר'ה, זרים יכולים להיכנס לפה רק כשהקבלן הבדואי יוצא מפה, זה לא ילך ביחד, חבר'ה זה קרטל, זה שטח שוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה מדבר סתם? יוסי בוא תקשיב, הנה הוא מדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו 30 אפריקאים שעובדים, עם אישורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, בואו נצא החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא ריאלי להחליף לו את מצבת העובדים ביום אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור, את צודקת. אבל זה תהליך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא צריך ישראליים, אני מוציא עכשיו - - - העובדים, מכניס 100 - - - עובד שעה, שעתיים, שלוש, עובד לאט, - - - את העבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו מאפיינים את הבעיה. הפתרון שלך הוא לא טוב, תכף אני אסביר לך בחוץ למה, בואו. לי יש אינטרס כמדינה שישראליים ימשיכו לעבוד. תכף נדבר על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל העובדים שלך מקצוענים אחד אחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עכשיו יוצאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם מחר בעזרת השם אישרתם לנו במפעל 500 עובדים, קח בחשבון שזה לא שהפועלים האלה הולכים הביתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מגדיל עבודה, מגדיל תפוקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בחוץ אני אסביר לך מה אני מבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום אתה הולך ללולים, העופות מתים בתוך הלול, למה? אתה לא מוציא אותם בזמן. יש הרבה מחלות, נגמרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה למעשה קונה מהמגדלים את ההודו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את ההודו – כן. אני גם מייצר - - - ומוכר להם וקונה ממני, אינטגרציה, - - - תערובת. תסתכל למשל פה זו מחלקה שצריכה לעבוד מלא, תראה איך היא עובדת, בקושי 30-40 עובדים, פה יש לך שניים-שלושה עובדים. תסתכל, כמה עובדים יש פה? ארבעה. פה יכולים לעבוד 30-40 עובדים פריסות, אריזות. זו אריזה. המחלקה למעלה של הפטם פירוק זה קל לגמרי, לא עובדים בה, רק למטה. עכשיו אני אראה את הכול, תסתכל. סגורה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עושים בה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פירוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה הסחורה שלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסחורה רוצה להגיע לפה, אומרים לו אין, שוחט פחות. עכשיו השחיטה של הפטם זה רק ההודו. זה משגיח שבודק גידים, בפנים ריאות. זה הליין עובד 4,700 במקום 6,500 – 70% תפוקה. בשעה עובד 4,500-4,700 במקום 6,500 בוא תראה את כל התהליך זה אוטומט. אתה רואה את המהירות שזה עובד? פעם וחצי יכול לעבוד הליין הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מפה זה עובר להמלחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תולים את העוף, היינו שם, העוף נתלה. מפה עובר שטיפה, עובר כל העניינים. נכנס, יורד לפה להכשרה. עובר את כל ההכשרה, בהשריה הוא נמצא, עובר המלחה שעה-שעה ועשר דקות, אחרי זה יוצאים מפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו עוד מפעל, יש לנו משטרה, יפה, ראינו. בואו נדבר גם על העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש עוד מחלקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו יוצאים. המון מלח הולך פה, המון. מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני שמפעילים, שכל העובדים יידעו שהליין מתחיל לעבוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאיפה יוצאים? מה התפקיד שלך? << דובר >>ברק: << דובר >> אני מנהל תפעול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן אתה עובד פה? << דובר >>ברק: << דובר >> שבע שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עושה מנהל תפעול ביום-יום? << דובר >>ברק: << דובר >> כל הייצור, כל המחלקות, כל העבודה מול המנהלים שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה קשור למשפחה? << דובר >>ברק: << דובר >> אני כן. בן אחותו של אלי. ברק באבא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בשלומי עובדים 24.6. למשרד הביטחון ולצבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שיש פה יש בשלומי זה אותו הדבר אבל רק לפטם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הודו גם פטם, ברווזים ועופיונים אני שוחט לשלומי. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>