פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 39 ועדת הבריאות 11/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 145 מישיבת ועדת הבריאות יום חמישי, א' בשבט התשפ"ד (11 בינואר 2024), שעה 08:30 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה בבתי החולים לניאדו ומאיר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מיכל מרים וולדיגר יאסר חוג'יראת טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך משה רוט אושר שקלים חברי הכנסת: צגה מלקו מוזמנים: חגי חדד – סגן ראש עיריית נתניה יגאל אמיתי – דוברות הכנסת שלי לוי – ראש צוות בכירה, מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרופ' שמעוני צבי – מנהל רפואי, בית החולים לניאדו נדב חן – מנכ"ל בית החולים לניאדו פיראס חאיק – חטיבת רפואה, משרד הבריאות ד"ר טליה פליישמן – ממונה ארצית על יישום סטנדרטים, אגף רפואה כללי, משרד הבריאות איציק וייס – מנהל כספים, בית החולים לניאדו שמרית רוני – מנהלת שירותי הסיעוד, בית החולים לניאדו מאיר בלז – מנהל משאבי אנוש, בית החולים לניאדו זאב דייטש – מנהל התפעול, בית החולים לניאדו מאיר פריינטי – מנהל אדמניסטרטיבי, מרכז רפואי מאיר ד"ר יעקב חן – סגן מנהל מרכז רפואי מאיר ד"ר איילת שחר – סגנית מנהל מרכז רפואי מאיר ד"ר גיא טופז – סגן מנהל, מרכז רפואי מאיר חגית שרון – דוברת מרכז רפואי מאיר ד"ר ירון מושקט – מנהל מרכז רפואי מאיר ד"ר מאיה גוטפריד – מנהלת המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי מאיר דוד בן בסט – יו"ר עמותת מרכז רפואי מאיר אלי כהן – מנכ"ל, שירותי בריאות כללית עופרה שקד – שתדלנית, חברת "גורן עמיר" אורי נגר – מועמד למועצת העיר כפר סבא יאיר פרץ חני ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: בר סבן – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקי והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה בבתי החולים לניאדו ומאיר << נושא >> (דיון בית חולים לניאדו) << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, נעשה סבב היכרות קצר כל אחד יציג את עצמו. << דובר >> חגי חדד: << דובר >> חגי חדד, סגן ראש עיריית נתניה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> משה רוט, חבר כנסת, חבר ועדת הבריאות. << דובר >> נדב חן: << דובר >> נדב חן, מנכ"ל בית החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יונתן מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות. << דובר >> פרופ' צבי שמועוני: << דובר >> צבי שמעוני, מנהל רפואי. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> פיראס, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות << דובר >> ד"ר טליה פליישמן: << דובר >> ד"ר טליה פליישמן, משרד הבריאות, הצוות של סיגל - - - << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> גב' םליישמן תגידי גם שאת נתנייתית וחלק מלניאדו, מלווה אותנו שנים רבות. << דובר >> ד"ר טליה פליישמן: << דובר >> אני נתנייתית גאה וחברה טובה מאוד של בית החולים לניאדו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חברת הכנתס לימור סון הר מלך חברת ועדת הבריאות. << דובר >> איציק וייס: << דובר >> איציק וייס, מנהל הכספים של בית החולים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> צגה מלקו, חברת כנסת. << דובר >> שמרית רוני: << דובר >> שמרית רוני מנהלת שירותי הסיעוד. << דובר >> מאיר בלז: << דובר >> מאיר בלז, מנהל משאבי אנוש. << דובר >> זאב דייטש: << דובר >> זאב דייטש, מנהל התפעול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאחורה יש לנו את צוות ממלאי המקום הנפלא של הכנסת, הנהלת הוועדה, מיכל לא פה עדיין היא תצטרף אלינו, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי גם תצטרף תכף. אז אדוני יפתח בבקשה. << דובר >> נדב חן: << דובר >> בוקר טוב לכולם, קצת רקע היסטורי על בית חולים לניאדו. בית החולים הוקם ב-1975 על ידי האדמו"ר הקודם של חסידות צאנז, שאיבד את אשתו ועוד 11 ילדים בשואה. הוא נדר בצעדת המוות שאם הוא ייצא ממנה חי הוא יקים בית חולים בארץ ישראל. אמר ועשה. מי חלם ב-1944 שתהיה מדינת ישראל ויהיה בית חולים במדינת ישראל. הוא התחתן בשנית והקים משפחה בשנית. בנו הבכור מנישואיו השניים הוא היום האדמו"ר של צאנז. הוא הקים בית חולים בנתניה, לא בבני ברק או בירושלים, אלא בעיר ישראלית טיפוסית. בית החולים לא מיועד לחרדים או לחילונים. זהו בית חולים של כולם והוא מיועד לכולם. רואים את זה גם בצוותים וגם במטופלים שלנו. ליד בית החולים יש את הקריה החרדית שהוא הקים. היום העיר נתניה מונה כ-230,000 תושבים והקהילה החרדית מהווה אחוז מזערי ממנה. אנחנו מטפלים בכל תושבי האזור וגם ב"משפך" של נתניה, כפר יונה וכל השרון. הוא הקים גם בית ספר לסיעוד, כי עבורו החסד הגדול ביותר שאפשר לעשות זה לטפל בחולים. האחות הראשית שלנו היא בוגרת מחזור א' של בית הספר. בית החולים הולך ומתפתח. הוא כתב את דברי היסוד של בית החולים. כל עובד שמצטרף לבית החולים חותם על דברי היסוד של האדמו"ר. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה לציין שדברי היסוד של בית החולים הפכו להיות הבסיס לחוק זכויות החולה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום וברכה, הצטרפו אלינו ח"כ טטיאנה מזרסקי וח"כ מיכל וולדינגר לשעבר סגנית שר האוצר. ממש פתחנו עכישו לא פספסתן כלום. << דובר >> נדב חן: << דובר >> הוא הקדים את זמנו בהרבה מאוד שנים. נכיר קצת את לניאדו, הים במערב, כאן המנחת הוקם מיד אחרי הפיגוע במלון פארק. כל הפצועים הגיעו אלינו והבנו שאנחנו צריכים את הוויסות השניוני. מי שניהל את התהליך הזה הוא פרופ' שמעוני, המנהל הרפואי שלנו היום. מאז היו עוד פיגועים גדולים באזור. בשנים האחרונות עד המלחמה, וגם במלחמה עצמה, אין שימוש ביום-יום למנחת. יש הרבה אימונים של חיל האוויר וגם אימונים שלנו, אבל לא היה אירוע עצום שגרם לנו לעשות פינויים בממדים אלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הצטרף אלינו עכשיו יאסר חוג'יראת בוקר טוב. כנראה בגלל הגשמים הים יש איחורים. << דובר >> נדב חן: << דובר >> יש בבית החולים 50,000 מטר בנוי. יש בניין ילדים ויולדות א', MRI נמצא פה למטה, יש את חדרי הניתוח, כירורגיה, אורתופדיה, המכונים גם למטה. יש כביש עירוני שקיבלנו עכשיו אישור להכניס לתוך התב"ע של בית החולים. יש חולים שזזים עם מיטות מצד לצד, אבסורד אבל העירייה לא נתנה לנו אותו כי היא רצתה להרחיב את הכביש הזה. זה חלק מהמאבק שלנו מול העירייה, שהכביש הזה ייסגר בשני מקומות. זה כבר אושר בתב"ע אבל לא אושר בפועל. עדיין יש כאן חולים שעוברים מצד לצד בתנאים שהם לא הכי טובים. יש את המיון, רנטגן, מחסנים, מטבחים. בניין הפנימיות, גריאטריה וטיפול נמרץ. פה גם היה בניין הקורונה שלנו. שיכנו קרוב ל-160 מיטות קורונה, מתוכן 97 מונשמים. יש את מערך האחזקה, בניין ההנהלה ובית הספר לסיעוד. אנחנו כמו שאמרתי נמצאים פה. ברישיון יש לנו 365 מיטות. מיד תראו את המצגת, כל בוקר פותחים עם 500 מאושפזים. כעת קיבלנו את תוכנית המיטות החדשה עד 2028. תודה רבה על תמיכה שלכם, היא עזרה. קיבלנו עוד 60 מיטות ואנחנו נהיה ב-2028 עם 425 מיטות. מדובר על מיטות שאנחנו מדווחים עליהן כל הזמן, זה לא משהו לא מוכר. כולם מכירים את כמות המיטות ה"שחורות". זה נושא בעייתי אבל מיד נדבר עליו ואיך זה משפיע על היום-יום. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי שכאן בבית החולים זה בנקודה קיצונית. << דובר >> נדב חן: << דובר >> אנחנו כמעט מקום ראשון בארץ בנקודה הזאת. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> בפער? << דובר >> נדב חן: << דובר >> בפער. יש לנו 365 מיטות ברישיון ו-500 מאושפזים. זה בערך מה שקורה. זו כמות אדירה, זה מתוך דוח של משרד הבריאות. יצאנו ביוני השנה מתוכנית הבראה של שש שנים. לפני שש שנים בית החולים כמעט קרס. התחלנו תוכנית הבראה עם משרד הבריאות ומשרד האוצר. תוכנית ההבראה עברה בהצלחה מדהימה. מיד תראו את התוצאות שלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עם חשב חיצוני? << דובר >> נדב חן: << דובר >> החשב חיצוני של משרד האוצר. הייתה כאן תוכנית מסיבית. אני הגעתי לתוכנית. חלק מזה הייתה תחלופה של ההנהלה. אני חייב לציין שכשהגעתי לפה אף אחד מההנהלה לא שונה. אותה הנהלה שהייתה קודם עשתה את כל תכנית ההבראה. הם מכירים הכי טוב את השטח, הם מכירים את כל הבעיות של בית החולים. אם אתה מקבל מימון נכון ותמיכה נכונה אפשר לעבוד יותר נכון. בית החולים הוברא. יש לנו את הבעיות הרגילות של שאר בתי החולים אבל המצב הקטסטרופלי שהיה קודם נעלם. עשינו עלייה גדולה בפעילות הרפואית והאקדמית. סינפנו את בית החולים לאוניברסיטה באריאל. הייתה בקשה של המל"ג ושר החינוך באותה התקופה, בנט. לא רצו לקבל את האוניברסיטה כל כך ואנחנו הסכמנו לקבל. שדות קליניים וסינוף. עזבנו את הטכניון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> במה מתבטא הסינוף לפקולטה לרפואה? << דובר >> נדב חן: << דובר >> מגיעים לכאן 70 סטודנטים. יש שדות קליניים. << דובר >> פרופ' צבי שמעוני: << דובר >> להכשיר אותם להיות רופאים. כשהיינו עם הטכניון היו לנו שעות הוראה מצומצמות מאוד והיינו זנב לשועלים כי יש להם את בתי החולים שלהם. כשהפכנו להיות בית החולים-העל העיקרי של הפקולטה באריאל, יש לנו סטודנטים כל השנה, מעבר למה שאנחנו מסוגלים לתת. משמרות אחר הצהריים. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> השילוב בין האקדמיה לחלק המעשי זה הדרך להעביר את כל העסק. << דובר >> נדב חן: << דובר >> אם היינו יכולים לקלוט היינו עושים יותר. חייבים לעשות מאמץ כדי להעלות את כמות הסטודנטים לרפואה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לחדד משהו. אם לבית החולים היו עוד מתקנים הם היו יכולים להכשיר ביותר תחומים. בית החולים צריך להתאים את עצמו. אם המתקנים קיימים ויש הנהלה נכונה אפשר לקדם את כל המערכת הרפואית. זה מה שנקרא צוואר הבקבוק. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מחלקה פסיכיאטרית יש לכם? << דובר >> נדב חן: << דובר >> לא. יש בית חולים פסיכיאטרי. יש היום מטרה שיקימו מחלקה בתוך בתי החולים הכלליים. אני מודה שבשיחות שלנו עם כל בתי החולים האחרים גם להם חסר כוח אדם. נורא קל להקים מבנה, להביא לכאן מחר שני פריקסטים ולפתוח כאן יחידה, אבל אין פסיכיאטרים. וזה לא רק שם. אין פתולוגים. אין פגייה. אין טיפול נמרץ. משרד הבריאות רוצה לדחוף את התהליך הזה אבל אין עם מי לעבוד. הם דורשים מחלקות אנורקסיה, דיכאון אחרי לידה, בולימיה. במיוחד עם מה שקורה עכשיו במלחמת "חרבות ברזל" יש דרישה גדולה מאוד לנושא הזה. הם מסונפים לאריאל. הם עשו מסלול בית ספר לסיעוד מוצלח מאוד. הוא זכה בשנים האחרונות במקום הראשון כמעט בכל שנה. בתכנית ההבראה סגרנו 170 מיליון שקל של חובות לספקים. שילמנו 50 מיליון שקל להפרשות סוציאליות שלא הופרשו שנים רבות לעובדים. גייסנו תרומות של 118 מיליון שקלים. זה גם אבסורד. בתוכנית ההבראה נדרשנו על פי התכנית לגייס תרומות. זה היה תנאי בתכנית. המדינה תיתן אבל אתם תגייסו תרומות. זה תרומות לשוטף. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה היה הגירעון כשהתחלתם את התכנית? << דובר >> נדב חן: << דובר >> הגירעון היה גירעון שנתי רץ של 70 מיליון שקל, וגירעון מצטבר של 260 מיליון שקל. לכן בית החולים הגיע לקריסה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ומה היה התקציב השנתי? << דובר >> נדב חן: << דובר >> התקציב השנתי היה אז 480 מיליון שקל. היום התקציב השנתי שלנו הוא 700 מיליון שקל. בית החולים התפתח. עברנו מ-80 מיליון שקל גירעון היום אנחנו ב-8 מיליון שקל גירעון. את זה התרומות סוגרות אבל אין לי ברירה. במיוחד עכשיו יש גם מלחמה וגם עליות שכר בכל המשק. התמיכה של הממשלה לא סוגרת את כל הפערים ואנחנו תמיד צריכים לחפש איך סוגרים "פינות" כאלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אמרת שהגירעון היה 70. << דובר >> נדב חן: << דובר >> הוא היה 80. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את צודקת שהוא אמר שהגירעון היה 70. << דובר >> נדב חן: << דובר >> צריך לציין שהנושא הזה של סגירת הפערים כל הזמן זה מרדף של בתי החולים. אנחנו בית חולים שנקרא ציבורי-פרטי ביחד עם בתי החולים "הדסה", "שערי צדק" ו"מעייני הישועה". בתי החולים האלה לא שייכים למדינה ולא שייכים לקופת חולים. בבית חולים של המדינה אם המדינה נותנת הוראה לפתוח תקן בלילה, היא משלמת עליו. אם אני פותח תקן בלילה, אני צריך לחפש את הכסף. עד שמשלמים את יום האשפוז ועד שזה מגיע אליי תוך חמישה חודשים ומשלמים רק 80% , אתה נכנס לגירעונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא אירוע חדש. זה אירוע קיים. << דובר >> נדב חן: << דובר >> זה לא אירוע חדש. ככה אנחנו חיים בתוך התהליך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל המגזר השלישי חי ככה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> צריך לנסות למצוא דרך לסגור את הפער הזה. << דובר >> נדב חן: << דובר >> אנחנו מטפלים באנשים שמשלמים מס בריאות והם אזרחים. מגיע להם שירות כמו שמקבלים שירות באיכילוב, אותו הדבר בדיוק. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אחד האבסורדים זה שקופת חולים מקבלת את הכסף מהמבוטחים אבל משלמת רק אחרי 60 יום או 90 יום וגם 120 יום. זאת אומרת שקופות החולים מחזיקות את הכסף שהן חייבות לבתי החולים ובינתיים בית החולים בגירעון. זה אחד הדברים שצריכים לתת עליו את הדעת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם הם לא עומדים בגירעון שקבע משרד הבריאות. הם כל הזמן מגיעים להנחות והסכמים נוספים. << דובר >> נדב חן: << דובר >> יש מחירון שקבע משרד הבריאות. על פי חוק נותנים 20% הנחה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> יש פה חוסר צדק שחייבים לטפל בו. << דובר >> נדב חן: << דובר >> כמו שציינתי קודם. ברישיון בית החולים יש 365 מיטות ובפועל תפוסה של 500 מיטות. יש לנו 320 רופאים, 720 אחיות, 1,090 פרה-רפואיים וכוח עזר. עושים פעילות קלינית בכל התחומים חוץ מאשר ניתוחי לב ומוח. הכרה לסטאז' בכל המחלקות. הכרה להתמחות ברוב הגדול של המחלקות. אם חסר לי במחלקה אחת הכרה זה כי אין לי מספיק רופאים על פי התנאי שצריכים לעשות הכרה. אציג את פעילות בית החולים ב-2020, 2021, 2022, 2023. בלידות 6,500, 7,100, 7,300, 7,900. בפגים יש עלייה, בניתוחים יש עלייה, בצנתורים יש עלייה. כל בית החולים בצמיחה. מאות אנשים בוחרים להגיע ללניאדו ולקבל את הטיפול שלו. אם פעם אנשים היו בוחרים בבילינסון או איכילוב היום אנשים רוצים להגיע לנתניה. זה בית חולים קהילתי, נותן שירות קהילתי טוב. יש דברים שאני לא יודע לעשות ואומר שאני לא יודע לעשות. ניתוח מוח, השתלות. אנחנו לא יודעים לעשות את זה. חסר לנו מאוד PET-CT. אין לנו את כל מה שקשור לקטע של טיפול באונקולוגיה. הקטע של האבחון אפילו בעייתי. תושבי נתניה צריכים לקבל פה לפחות את האבחון, כימותרפיה. ביקשנו גם הקרנות ולא נתנו אבל לפחות שיהיה לנו פה את ה-PET. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואם יהיה אישור יהיה את הכסף? << דובר >> נדב חן: << דובר >> בבתי חולים ממשלתיים המדינה נותנת כסף. כאן אחפש תורמים. יש לי תורמים שמוכנים לתרום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל צריך רישיון לחלק מהדברים. << דובר >> נדב חן: << דובר >> ל-PET-CT חייבים רישיון. אי אפשר להתחיל בלעדיו. ל-MRI, PET-CT, CT, צריכים רישיון. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אז גם אנחנו פריפריה? << דובר >> נדב חן: << דובר >> אנחנו נחשבים פריפריה כן. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה גיאוגרפית מעניין. << דובר >> נדב חן: << דובר >> אם מסתכלים על MRI, מ-8,300 ל-14,000. אנחנו נותנים 6 וחצי ימים בשבוע. יש לנו מכשיר אחד. אם היה לנו עוד אחד, וביקשנו מהשר, נוכל לעשות עוד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם תהיה תקלה וזה יתקלקל? << דובר >> נדב חן: << דובר >> נכון, זו בדיוק הבעיה. זה לא מקרין, זה נותן פתרון טוב, חבל. בית החולים במגמה גדולה מאוד של נסיקה. אם נסתכל רק על המיון, זו הבעיה העיקרית. יש עלייה גדולה במיונים, עוד ועוד אנשים בוחרים להגיע לפה. אנחנו מקום ראשון בטריאז' בארץ, ארבע דקות. אבל במיון יש כמות אדירה של הגעה למיון והיום אנחנו נמצאים במצב שהמקום צפוף. לפעמים אנחנו "דוחפים את הקירות" שיהיה לנו עוד מקום. ביקשנו וקיבלנו אישור עקרוני לבניית מיון חדש. המיון לא ממוגן. מיד תראו את התהליך אבל בנינו כאן חדרי לידה ממוגנים, פגייה ממוגנת, אורתופדיה ממוגנת, דיאליזה ממוגנת. אנחנו בונים רק ממוגן. ודווקא המיון, דיברו כבר בתקופות קודמות של השר ליצמן, שחייבים להרוס את המיון ולבנות חדש. דיברו הרבה אבל אין תקציב. הגשנו בקשה ל-4,000 מטרים של מיון ממוגן בעלות של 125 מיליון שקלים. סיימנו את תקופת תוכנית ההבראה בהצלחה ונשארו בקופה של תוכנית ההבראה 30 מיליון שקל. אמרו לנו שייתנו לנו אותם למיון החדש. אמרנו שחסרים לנו עוד 95 מיליון שקל. יש בינינו דיבורים כרגע שייתנו לנו עוד 30 או 60 מיליון שקל. אנחנו ננסה לגייס בערך 25 או 30 מיליון שקל אבל אנחנו צריכים את המדינה. מיון ממוגן זה צורך אסטרטגי, במיוחד עם מה שקורה היום. דיאליזה ממוגנת, פגייה ממוגנת, חדרי לידה ממוגנים. היום מגיעים אליי אנשים ללידות שרוצים חדר לידה שלא מפנים אותו בזמן אזעקה. ב"שומר חומות" היו כאן אזעקות. בשביל להזיז פג אחד צריך שש אחיות, לפני הפגייה הממוגנת. ב"שומר חומות" היה מאוד מורכב להזיז אותם. עכשיו הם נמצאים במקום בטוח, במקלט. פתחנו עכשיו טיפול נמרץ חדש בבניין ישן ולא ממוגן, אבל יחסית הוא הכי ממוגן שיש. הטיפול הנמרץ עבר מקומה שלישית לראשונה. גניקולוגית, מעבדה, חדר מיון, CT, עשינו מה שאפשר ומה שאנחנו יכולים לעשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה מיגנת בכסף המועט שקיבלת? << דובר >> נדב חן: << דובר >> מיגנו עשר מיטות מתחת למיון. מיכל מים. וטיפול נמרץ ילדים. קיבלנו 4.8 מיליון שקל כולל מתפרצות. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> שאלה לגבי המחלקות. יש לכם מחלקה נוירולוגית ויחידה לשבץ מוחי? << דובר >> נדב חן: << דובר >> לא. פנו אלינו וביקשו שנפתח. שאלתי, יש לכם נוירולוגים לתת לי? נורא קל להגיד שאני רוצה לפתוח. אפתח בשמחה אבל אני לא יכול לשרת את האנשים. כשאני פונה לבתי חולים אחרים לתת לי נוירולוגים, המחלקות אומרות שיש להם שני נוירולוגים ששומרים עליהם מכל משמר כי מציעים להם סכומים חסרי תקדים. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> אין חלופה למי שגר באזור. << דובר >> נדב חן: << דובר >> מי שמגיע לכאן עם חשש, אנחנו מזריקים את החומר ועושים את ה-CT. יותר מכך אני חייב להעביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז לאן הם הולכים? << דובר >> נדב חן: << דובר >> בית חולים בילינסון. << דובר >> פרופ' שמעוני צבי: << דובר >> צנתור זו בעיה. זו בעיה גם מבחינת הזמינות. יש תורנים סדירים אבל להעביר את החולה בפועל זה קשה ביותר. זה רחוק, בכל זאת המערכת עמוסה. הרבה פעמים דוחים אותך למרות שיש כונן. אנחנו מחזרים על הפתחים. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> מה מונע מאתנו לעשות את הטיפול? זה נשמע לי מסכן חיים. << דובר >> פרופ' צבי שמעוני: << דובר >> בשביל צנתור פעיל אתה צריך מחלקה מגבה של נוירוכירורגיה. צריך גם נוירולוגים זמינים 24 שעות ביממה, 30 ימים בחודש. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוקר טוב אושר שקלים. << דובר >> נדב חן: << דובר >> בעניין של הרופאים, אין הכוונה היום להתמחויות. במקום שהמדינה תגיד לדוגמה שחסר לה היום הרבה נוירולוגים ובואו נעשה הכשרות לנוירולוגים, אין הכשרה. אנשים בוחרים מה שהם רוצים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא בידי הממשלה היום לצערי. << דובר >> נדב חן: << דובר >> נכון, זה בהר"י. אומנם המדינה לא יכולה להכריח אבל היא יכולה להציע תמריץ. לדוגמה, אם תלמד נוירולוגיה ותעשה חמש שנים התמחות תקבל משכורת כפולה שנתיים. יש דרכים לתמרץ אנשים. היום אנשים הולכים לתחומים שיש בהם רפואה פרטית. כירורגיה, פלסטיקה, אורתופדיה. מה שעושים בו כסף. לכן חסרים פנימאים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אלה גם הסטנדרטים שהמדינה קובעת לנוירוכירורגיה. ההגבלה על מספר מחלקות. << דובר >> נדב חן: << דובר >> זה כמו ההגבלה של ה-MRI. למה יש הגבלה על MRI? כי ההיצע מביא ביקוש. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כשהייתי באוצר, ביקשתי מהכלכלן הראשי שיהיה צוות של כלכלת בריאות, כי הוא לא קיים. מאז קום המדינה האג'נדה בבריאות היא שככל שיהיה יותר, אין את העניין של היצע וביקוש, אלא זה ילך וידעך. שאלתי, בדקתם שזה באמת נכון? זה האירוע? הוא אמר לי שמקימים צוות כזה ושהוא יוקם אחרי החגים ואז באה המלחמה וטרפה את הכול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, פרופסור. << דובר >> פרופ' צבי שמעוני: << דובר >> ההכוונה של מקצועות הרפואה, לא צריך להעביר אותה מההסתדרות הרפואית למדינה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש שם מאבק. כמו השדות הקליניים וכמו הנושא של איזה תחומים המדינה צריכה יותר ופחות. זה משאב של המדינה שלא נמצא בידי המדינה וצריך לטפל בזה. יש לנו מאבקים. יש עם ההסתדרות על מיני שהם דברים שמים מקל בגלגלים ואני מקווה שבסוף נצליח להזיז את זה ושהמדינה תארגן את כל האירוע הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש כבר עכשיו עבודה של משרד הבריאות בהקשר של השדות הקליניים. יש רצון להפוך את זה למשאב לאומי ולעשות חלוקה שווה וצודקת. אנחנו נהיה מעורבים בזה כשזה יגיע לפתחנו. אבל מעבר לזה נכון שיש את ההסתדרות הרפואית ויש את המועצה המדעית ויש עוד כמה גופים כמו פורום ראשי הפקולטות, כמה גופים שלפעמים משלבים ידיים ולפעמים לא והם מגבילים אותנו. הם מגבילים אותנו כל אחד בעולם שלו אבל זה בדיוק התפקיד שלנו. להושיב את כולם סביב אותו שולחן ולנסות להגיע לתוצאה הרצויה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> האם אתם עובדים עם רופאים מחו"ל? << דובר >> נדב חן: << דובר >> כן. אנחנו עובדים הרבה עם ארגונים כמו "נפש בנפש". << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כוונתי לקבל אינדיקציה על רופא, למשל רדיולוג שנמצא בחו"ל. << דובר >> נדב חן: << דובר >> עד היום אם לא היה לו רישיון ישראלי הוא לא יכול היה לעזור לך. על פי חוק היום רק אם יש לרופא רישיון ישראלי הוא יכול לתת לך שירות. נגיד אם יש רדיולוג מעולה שנמצא באמריקה הוא לא יכול לפענח לי צילומים ולתת שירות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הכוונה האם יש רישיון של רופא ישראלי שנמצא בחו"ל. << דובר >> נדב חן: << דובר >> בנושא הזה כן, אם אתה רופא ישראלי אתה יכול. היום בגלל המלחמה פתחו את זה לרופאים ישראלים שבחו"ל וגם לפתולוגיה. היום יש מחסור אדיר בפתולוגים ומנסים לסגור את התהליכים האלה כדי לתת פענוחים לנושאים האלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> העליתי את זה כי יש דיון על זה. << דובר >> פרופ' צבי שמעוני: << דובר >> יש גם מצב הפוך, הם נמצאים כאן ולא יכולים לעבוד אצלך כי הם מקבלים שכר שהוא פי עשרה מהשכר כאן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו על מיגון דיברנו על המיון והבעיה שלו פה שלא ממוגן. << דובר >> נדב חן: << דובר >> יש מקום שאפשר למגן עבור 45 מיטות בתוך שלושה שבועות. אפשר לעשות את זה בחמישה מיליון שקל אבל אין תקציב. לא קיבלנו אישור. אפשר להפוך את המיטות האלה ל-100% ממוגן. אנחנו נלחמים על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היו 270 מיליון שקל. מתוך זה הם קיבלו כמעט חמישה מיליון שקל. << דובר >> נדב חן: << דובר >> ביקשנו 8 מיליון. קיבלנו 4.8 מיליון למיגון של מיכל מים וכדומה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אושר אבל לא התקבל. << דובר >> נדב חן: << דובר >> לא התקבל כלום, אבל אושר. על החמישה מיליון שקל ל-45 המיטות לא קיבלנו אפילו אישור. על זה אנחנו נלחמים. בבתי חולים כולם רוצים לגזור סרטים על מחלקות אבל אי אפשר לעשות כלום בלי תשתיות. על תשתיות אי אפשר לגזור סרטים. אני לא יכול לבקש תרומה למבנה חמצן וזה עולה מיליונים. בבתי חולים ממשלתיים המדינה מממנת את זה אבל כאן אנחנו בונים לבד. מיגנו צוברי חמצן. במלחמה מדברים על שרידות. יש לנו היום שני צוברי חמצן שיכולים לתת שרידות קרוב לחמישה ימים. הרדמה זה נייטרו. בלי הרדמה אין הנשמה. זה תלוי אחד בשני. הדברים האלה נדרשים. היה חסר גנרציה. אם הדברים האלה לא מתוקצבים בית החולים לא יכול להתקדם. זה יוצר מצב של פירמידה הפוכה. בקשר לשיפור חוויית המטופל. יש שיפור גדול בחוויית המטופל בבית החולים. אני לא אגע בזה אבל יש הרבה פרויקטים שאנחנו מובילים לשפר את בית החולים. בהיערכות ל"חרבות ברזל" הכשרנו שטחי מקלוט, עשרות מיטות אשפוז, מיגון מחלקות ותשתיות. ביקשנו מיגוניות וקיבלנו רק מיגונית אחת. מנחת המסוקים, רידוד מאושפזים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מדבר על מיגונית אחת אבל מי ששולט במשאב הזה הוא משרד הביטחון. זה אירוע מאוד מורכב. << דובר >> נדב חן: << דובר >> נכון, זה לא אתם. זה אירוע מורכב. נתנו לנו אישור לשקי חול, רידוד מאושפזים, הדרכות, רכש. בסופו של דבר, הלחץ שייפול כאן טיל באזור עם רסיסים, נעשה מה שרק אפשר למזער את הנזק. מאז 7 באוקטובר הגיעו לכאן מהדרום כמעט 70 פצועים, בעיקר מהמסיבה ובעיקר עם פגיעות גפיים. ברוך השם כולם השתחררו. יש לנו פצוע אחד שאולי ישתחרר היום מאזור ג'נין. יש מלחמה גם ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן אחרי שהתחילו ההתקפות ב-7 באוקטובר התחלתם לקבל פצועים? << דובר >> נדב חן: << דובר >> בשבת בערב. לא קיבלנו לכאן פצועים במצב קשה מאוד. אנחנו מקבלים עכשיו מבית חולים זיו ומנהריה פינוי של פנימאים, טיפול נמרץ. מפנים את בתי החולים שם למקרה שניכנס למלחמה. מגיעים אלינו, בית החולים מאוד מלא. יש לנו כאן 10,000 מפונים בנתניה. אנחנו נותנים שירות גדול מאוד למפונים מהדרום שנמצאים בבתי מלון ובאים אלינו כחלק מטיפול ברפואה רגילה. האנשים הללו מנותקים מהמסגרות הרגילות שלהם. גם חולים כרוניים, דיאליזות. יש לנו גם דיאליזה ממוגנת. הקטע של הביטחון הנפשי שיש לך משהו ממוגן נותן הרבה מאוד תורם. הגשנו בקשה ל-13 מיליון שקל וקיבלנו 4.8 מיליון. אם תצליחו לאשר לנו את ה-5 מיליון שקלים ל-45 מיטות זה יעזור לנו. זה 45 ממוגנות לגמרי. אני אראה לכם את השטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוך כמה זמן זה יכול להיות מוכן? << דובר >> נדב חן: << דובר >> תוך שבועיים הן מוכנות לגמרי. לא הגזמנו בבקשה. אישרו לנו רק 4.8 מיליון שקלים וגם על זה הייתה מלחמה גדולה. חמישה מיליון שקלים היו פותרים לנו הרבה בעיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רצינו מאוד שגם 5 מיליון יאושרו ב-2023. האוצר הקצה לטובת העניין 270 מיליון שקל. יש בתי חולים בצפון ובדרום שהיו צריכים מיגון ואני לא רוצה להיכנס לפרטים שלהם. ניסינו בכל דרך לקבל את חמישה המיליון השקל האלה כבר עכשיו אבל לא הצלחנו בגלל הדחיפויות בצפון ובדרום. הובטח לי שזה ייכנס בתחילת תקציב 2024. עוד מעט אתייחס לתקציב המדינה, זה אירוע בפני עצמו. המשרד רוצה, יודע ומוכן לתת. << דובר >> נדב חן: << דובר >> אנחנו באתגרים גם בתקציב, תזרים, תוספת שכר. מחסור בכוח אדם. למרות שעשו תהליך גדול מאוד בהכשרת אחיות וסגרנו פערים יפים מאוד. יש בעיה ברופאים. מיטות אשפוז, מחשוב וסייבר שזה סיפור בפני עצמו. אנחנו עושים מאמץ לסגור פערים. המקום אמור להיות "חסר נייר" בסוף שנת 2024. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מחסור בכוח אדם כי אין לכם תקנים אדם כי אין לכם מספיק תקנים או שיש לכם תקנים שהם לא מאוישים? << דובר >> נדב חן: << דובר >> יש תקנים. יש רופאים שאני רוצה מאוד לגייס כמו טיפול נמרץ, הרדמה, פגייה, נוירולוגים. יש תקנים ואני לא יכול לאייש. חיפשתי מישהו לנהל מחלקה. הצעתי לו 55,000 שקל. אני חושב שזו משכורת מכובדת. הוא חזר אליי עם שלושה תלושים של קופת החולים בה עדיין עבד. 98, 102 ו-105 אלפי שקלים לחודש. למה שהוא יבחר לבוא אליי? הוא אמר לי, "אצלך זה לילות ושבתות ומקרי חירום". אני לא יכול להתמודד מול הקופות. אנחנו מפסידים אנשים. זה לא סוד, זה קיים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את זה אני לא מצליחה להבין ואמרתי את זה גם כמה פעמים לשר. אנחנו נותנים את מירב הכסף מתקציב המדינה לקופות החולים. מעבר לכך הם מקבלים גם כסף ממס בריאות וביטוח לאומי. אנחנו מעלים להם עוד ועוד כספים כי יש את חוק בריאות ממלכתי ובסוף הם עושים תחרות מול בתי החולים על אותו כוח האדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה פעמים ניסינו להוציא את הנתון הזה בוועדה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אחר כך בא בר-סימן-טוב ומתפעל "העלינו בעוד 60 מיליון שקל את התקציב של הקופות". לפני שמעלים את תקציב הקופות צריך לבקש מהם הסברים. << דובר >> יאיר פרץ: << דובר >> זה אירוע שאנחנו חווים מדי פעם מאז 2014, כל המתמחים שגומרים אצלנו, לדוגמה, הקופה נותנת להם בלי תורנויות, בלי לילות, פי שתיים ממה שנותנים למנהל מחלקה קיים עם ותק של 25 שנה. - - - עוד דוגמה, היה לנו רופא בכיר בפגייה. הצענו לו משכורת מכובדת. הוא קיבל הצעה מאחת הקופות, 100,000 שקל על 39 שעות שבועיות. בלי לילות, בלי תורנויות ובלי אחריות. אי אפשר להתמודד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> דיברת קודם על בית הספר לאחיות. כל מחזור כמה מסיימים? << דובר >> נדב חן: << דובר >> זה היום גדול, יש לנו גם הסבה אקדמית וגם הכשרה רגילה. הן לומדות בנפרד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כמה שנים זה מסלול אקדמי? 4 שנים? << דובר >> נדב חן: << דובר >> כן. שני המסלולים אקדמיים. יש מי שלומדות 4 שנים שמתחילות את התואר מההתחלה ויש מי שלומדות שנתיים וחצי אם הן מגיעות כבר עם תואר ראשון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אז בכל שנה כמה מסיימים? << דובר >> נדב חן: << דובר >> באזור ה-70. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה לגבי סעיף 9 שמעביר משרד הבריאות? << דובר >> נדב חן: << דובר >> סעיף 9 הוא מהפכה. הוא הציל את רוב בתי החולים מקריסה. אנחנו מקבלים 70 מיליון שקל מסעיף 9, מתוך 700 מיליון. אנחנו מגייסים קרוב ל-20 מיליון שקל מתרומות וזה מאוד קשה, במיוחד במלחמה. אין קשב. קשה להשיג כספים היום. סעיף 9 יחד עם התרומות שלנו כ-100 מיליון. רוב ההכנסות של בית החולים הן מקופות החולים. יש לי ארבעה לקוחות. כל קופות החולים. קופת חולים כללית היא 50% מהעיר. להגיד לכם שהמשא ומתן שלנו קל איתם? הוא לא. כללית היא מונופול. לפעמים אנחנו מאיימים עם אקדחים בלי כדורים אבל אין מה לעשות. אתה חי בסביבה מאוד קשה, אבל מצליחים. כי הלקוחות רוצים לבוא וזה עוזר לנו בתהליך הזה. הרצפה בתקציב הצילה אותנו. בהתחלה היו איומים. אם לא תוריד את המחיר ב-10% אני לא אשלח לך מטופלים. היום יש לי רצפה שמגינה עליי מהבחינה הזאת אבל ה-CAP גומר אותנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש שיעור הנחות גבוה. << דובר >> נדב חן: << דובר >> יש שיעור הנחות מאוד גבוה. החוק הוא 20% ומזה מתחיל המשא ומתן. ההנחות של בית החולים שלנו נעות מ-28% בממוצע. ברור שזה הפסדי לכולם. יש לנו היום 900 מטר מיון קטן, לא ממוגן. עושה עבודה מדהימה. קיבלנו אישור לבנות מלר"ד חדש. 4,000 מטר. יש כבר הדמיות. יש תוכניות. הוא עולה 125 מיליון שקל עם ארבע קומות. התבקשנו לעשות קומות חנייה ולהפוך אותן לבית חולים חירום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין לכם תת-קרקעי? << דובר >> נדב חן: << דובר >> עכשיו אנחנו הולכים לבנות. צריך לתקצב את זה. ארבע קומות ב-125 מיליון שקל. קיבלנו 30 מיליון שקל. היו לנו שיחות עם משרד האוצר והבריאות שדיברו איתו על עוד 30 מיליון שקל ואנחנו פועלים להשיג את שאר הכסף כדי לסגור את ההליך הזה. ברגע שמקבלים את הכסף אפשר תוך שבעה חודשים להתחיל לחפור. הכל מוכן לצאת לעבודה. אני רוצה לציין שאני נמצא פה שבע שנים. ועדת הבריאות אף פעם לא הייתה פה. השרים היו אבל הוועדה לא. אנחנו לא איכילוב ולא בילינסון ולא רמב"ם. תודה רבה שבאתם כי התמיכה של המשרד, כשאתם נמצאים בשטח ורואים את המקומות, זה יותר טוב מכל מיני טבלאות אקסל וישיבות. טוב שבאתם, נעשה גם סיור במחלקות ותראו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אדוני המנכ"ל, תודה רבה לך על האירוח הזה. ביקרנו עד היום בבתי חולים באזור הדרום והצפון, בקווי העימות. צללנו לתוך הפרטים של מיגון, בטיחות, ציוד והצטיידות. בחרנו לפתוח פה את הסיורים באזור המרכז של בתי החולים ואני אומר את זה בפורום הזה כי חשוב לי שגם ההנהלה של בית החולים תשמע את זה. אין הרבה מנהלי בתי חולים, אם בכלל, שנאבקים כמוך. הנוכחות שלך בוועדה, מול ראשי המשרד ומול האוצר באה לידי ביטוי ורואים את האכפתיות שלך כלפי המקום הזה. ההתנהלות שלך מאוד הרשימה אותנו. המחויבות שלך יצרה אצלנו מחויבות. זו דוגמה לניהול נכון. אתה עושה את הדברים בנועם ובדרך ארץ. תמיד רואים אותך ואתה נוכח וזה מכניס אותנו למחויבות. אני רוצה לדבר על תקציב המדינה. שמענו בימים האחרונים שיש כוונה לקיצוץ גדול ומשמעותי במשרד הבריאות. לא אכנס לקטגוריות. אני מאוד מוטרד מזה. אנחנו בזמן מלחמה. אנחנו בעולמות של בריאות נפש, מיגון ושיקום. בעולמות גדולים. המדינה חייבת לא רק לא לקצץ אלא להוסיף הרבה כסף למערכת הבריאות. הנושא הזה מטריד אותי מאוד. אני בשיחות עם השרים שלנו על זה וכולם נאבקים. זה יהיה אסון גדול למדינת ישראל אם חלילה יקצצו תקציבים בנושאים האקוטיים הללו. היה חשוב לי להגיד את האמירה הזו גם פה וגם לפרוטוקול וגם שאנחנו נשמע ונדע להגיב ולהתבטא בנושא. יש לנו מחויבות כחברי כנסת וכוועדת הבריאות של הכנסת לעניין הזה, לפחות לדרוש את זה בצורה הכי רצינית שיכולה להיות. דיברת איתנו על כמה נקודות. גם מכשור רפואי, גם המיגון ועוד צרכים שהשגריר שלכם בכנסת הרב מוישה רוט עושה את זה בצורה הכי טובה שאפשר. אין כמעט ישיבה או אפילו ביום-יום שאנחנו לא מחליפים מילה בעניין הזה. זה חלק אינטגרלי בעבודה שלנו. יש משהו מאוד ייחודי בלניאדו. הוא הוקם עם שורשים יהודיים עמוקים. מתוך אהבת הארץ והבנה שזה מה שצריך לעשות כדי להקים את היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא מגיע ממקום מאוד חשוב עם רבנים מאוד חשובים גדולים מאחוריו. הציבור שעומד מאחוריו זו קהילת קודש. היא מוסיפה נופך מאוד ייחודי לבית החולים. כמובן שהוא נותן שירות לכולם. זה נכון וראוי. יחד עם זאת צריך לזכור מאיפה בית החולים צמח, הוא צמח משורשים טובים ואנחנו מחויבים לזה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני שמח להיות כאן. חבר הכנסת משה רוט לא רק דואג לנתניה ולבית החולים לניאדו אלא לכל בתי החולים הציבוריים-פרטיים. הם נותנים שירות לאוכלוסיות גם בחברה הערבית וגם היהודית וחשוב שייתנו את השירות ברמה של כל בתי החולים. מגיע לאזרחים. לא משנה איפה אתה נמצא. כאזרח מדינת ישראל מגיע לך שירות איכותי. אם מישהו מקבל בתל אביב שירות רופאים ברמה גבוהה גם כאן מגיע לאזרחים וגם בפריפריה, בין אם מדובר בפריפריה גיאוגרפית או חברתית. יש לי שאלה לגבי כוח האדם. מה האחוז מתוך המשאב האנושי כאן שמגיע מהחברה הערבית? << דובר >> נדב חן: << דובר >> יש לי עשרות אחיות ורופאים אבל להגיד לך את האחוזים המדויקים? << דובר >> יאיר פרץ: << דובר >> מתמחים בערך 25%, בסיעוד כ10%, בפרא רפואי 12%. זה מתחלק. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני כל הזמן אומר, בכל סיור ובכל מקום, שמערכת הבריאות היא מערכת שמשקפת את השותפות והיחס הטוב בין החברה הערבית ליהודית. כולם נמצאים כאן כדי לשרת את כולם. רופאים, אחים, אחיות. זה מה שחשוב. אנחנו נדע יחד עם כל חברי הכנסת בוועדה שלא יפגעו בתקציב. צריך ההפך, צריך לחזק ולהוסיף תקציבים ואני חושב שצריכה להיות במדינת ישראל תכנית אב לעוד 20 שנים לגבי מערכת הבריאות. אנחנו מרגישים כל הזמן שיש טיפול נקודתי וכיבוי שריפות. אין תוכנית ל-2040 ולצרכים אז ולפעול לפי זה. לגבי מומחים וכמה ומה חסרים לנו צריך לעשות את זה ולתת להם תמריצים. היום אפילו אין לנו נתונים. אני כל הזמן שואל כמה מתמחים יש, כמה מומחים יש , כמה בוגרים וכמה רופאים שסיימו. אני שומע מצד אחר שיש בחברה הערבית הרבה רופאים שסיימו לימודים וסיימו סטאז' ומחכים להתמחות כי אין להם תקנות. יש לפחות 1,000 רופאים כאלה לפי סקר קטן שעשיתי. אין נתונים. יש עוד אלפים שמחכים לבחינה. יש כוח אדם ויש רופאים. למשרד הבריאות אין את הנתונים הללו שנדע כמה רופאים יש וכמה חסרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בחודש מאי הוחלט להקים ועדה שתדון בנושא כוח האדם במערכת הבריאות. זה הוחלט על ידי השר דאז משה ארבל. אני לא יודע שהצוות הזה הוקם ואני לא יודע מה הסטטוס של הדברים. המשרד ראה כנראה צורך בגלל מה שאתה מעלה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא רק משה רוט הוא שגריר שלכם, אני גם השגריר שלכם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מהשומרון ויודעת שאצלנו לניאדו זה אחד מבתי החולים היותר משמעותיים. אנחנו משתמשים הרבה בו. אני רוצה לספר סיפור אחד שאולי קצת יספר על לניאדו, לא רק ברמה המקצועית בה הוא עושה עבודה מעולה אלא ברמה האנושית. חברה מאוד טובה שלי איבדה תינוק במוות בעריסה. בדיוק שנה לאחר מכן, בשבת פרשת יתרו, היא ילדה תינוק. התינוק לא שרד וכל זה קרה בלניאדו. אני ראיתי את הליווי של הצוות ואת השמירה ואת האנושיות והחיבוק שהיא קיבלה כאן. ליוויתי אותה פה בתוך בית החולים וזה היה לראות את הצוות והחיבוק, גם מי שהיה בצוות וגם מי שלא עבר וחיבק, עם עין טובה ומילה טובה, זה היה מדהים. כאילו כל בית החולים נרתם והגיע לשם. << דובר >> נדב חן: << דובר >> לגבי השומרון, יש לנו הרבה אנשי צוות מהשומרון. ההסעות מהשומרון הן מעמסה כלכלית אדירה. קשה מאוד למצוא מסיעים מהשומרון, אנשים נתקעים, חסר נהגים. אני מביא בנות מיצהר או הר ברכה או עינב. זה עולה 1,000 שקל לכיוון. ניסינו לפנות לחברה מתוך השומרון ואין פתרון. זה עולה הון תועפות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי החברה לפיתוח השומרון? << דובר >> נדב חן: << דובר >> הם אומרים שיש להם אוטובוסים ממוגנים. ניסיתי דרך חננאל דורני אבל לא הצלחנו. זה עולה תקציבים שאין לנו מאיפה להביא. שישה וחצי מיליון שקל להסעות. אני רוצה להביא את האנשים האלה, אני לא רוצה לוותר עליהם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שישה וחצי מיליון זה מהשומרון או בכלל? << דובר >> נדב חן: << דובר >> זה בכלל אבל השומרון הוא חלק מאוד מרכזי. להסיע מנתניה או חריש זה לא קשה. גם לא מג'סר. להסיע מהשומרון זה קשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ננסה גם אצל חננאל וגם אצל יוסי בן-עמי ונראה איך אפשר לסייע בדבר הזה. אני רוצה להתייחס לעוד שתי נקודות. הנקודה הראשונה היא שאני חושבת שאנחנו כוועדה צריכים ללחוץ שבית החולים יקבל לפחות את חמישה מיליון השקלים כי מה שמקבלים בתמורה זה משמעותי. ל-45 יש ערך חשוב. צריכים להתחשב בעובדה שכמו שנאמר פה, לנתניה הצטרפו עוד 10,000 מפונים שבעצם אתם נותנים להם את המענה הרפואי ואני חושבת ש-5 מיליון זה כן משהו ששווה להתעקש עליו, כמו גם המיון הממוגן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מאחלת לכולכם כאן אבטלה, חוץ מהנושא של יולדות שרק ילך ויגדל ויפרח. שלא יצטרכו והכול יהפוך ליולדות, אני מאחלת לכולנו. אבל עד שזה יקרה, חלק מהדברים שאמרת הם לא ייעודיים וייחודיים לבית החולים הזה. גם הממשלתיים סובלים. עניין של כוח אדם ומחסור ברופאים ופסיכיאטרים ופתולוגיה זה ארצי ולא משהו מקומי שלכם. ודאי שלכם יותר קשה כי בהיררכיה של בתי החולים אתם נמצאים במדרגה הנמוכה יותר אבל אלה בעיות לא ייחודיות לכם אבל זה מצריך אותנו לטפל בבעיה האמיתית ולא להתמקד בבעיות ספציפיות. שמעתי גם בעיות ספציפיות שייעודיות רק לכם. כמו שאמרו חברי לפני כן, ננסה לעשות ולתקן. ברור לכולנו שאנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה, אני לא באה לסנגר על אף אחד. אני לא אסכים ולא אוותר אם ייגעו בתקציב בריאות הנפש וגם יצטרכו להגדיל. יש נושאים שחשובים לי מאוד. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים במלחמה וזו לא תקופה רגילה. אנחנו נמצאים במלחמה והיא עולה מיליארדים. נכון שהיא מייצרת לצערי גם פצועים שצריך להתחשב גם בכך, אבל צריך לקחת את הכול בפרופורציות. את רוב הבעיות סחבנו משנים קודמות ולכן המלחמה היא רק תירוץ. אני כן מקווה שנצליח לעשות שינוי גם רוחבי ובוודאי נקודתי. שינוי שהוא קריטי. תודה על העבודה שלכם ושנצליח כולנו בעזרת השם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני רואה בבתי חולים בכלל, גם בתקופה של המלחמה כיחידות של הצבא של משרד הביטחון. הרבה נגזרות מהמצב הביטחוני משפיע גם עליכם. אם מדברים על עוד אשפוזים חלילה או מיגון או תשתיות. בעניין הזה אני לא רואה מצב שעם כל הכוונות של קיצוצים במשרד הבריאות, אוי ואבוי לגעת בבתי החולים. זה משהו שאסור לגעת בו. אני מזהה כאן בבית החולים הזה סוג של פריפריה חברתית. מאוד מקביל בית חולים וולפסון שהוא גם בית החולים של חולון, יפו, בת-ים. כאן אתם נוגעים בעיר מחוז ראשית כמו נתניה ונותנים שירות לישובים שיש פה באזור. צריך לדאוג לנושא של תשתיות, מיגון, ציוד וצמצום התלות בתורמים. בעניין של תקציבים אנחנו נאבק שתקבלו את מה שמגיע כי אני חושב שאתם עושים עבודה מאוד טובה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היום יום הרופא הישראלי, הערכתי הרבה לצוות הרפואי. תכננתי לקיים ביום הזה אירוע גדול בכנסת. בשנה שעברה קיימתי את אותו ציון והשנה תכננתי לקיים את האירוע אבל בגלל המלחמה הכול התבטל. יש לי הערכה רבה לצוותים הרפואיים ומי שמסביב ותומך בהצלת חיים. אתם מצילים חיים, תרתי משמע. אני רוצה להתייחס להקמת מיון מוגן. אני מכירה את התהליך שעשו "בני ציון", כשהם חנכו יש לזה אמירה של המדינה. אנחנו לא רואים מתי תסתיים המלחמה של היום ומה יהיה בדרום ובצפון. המדינה שלנו קטנה והגבולות שלנו צרים ואנחנו חייבם כמה שיותר מרחבים מוגנים, במיוחד במבני ציבור ובתי חולים. אנחנו נפעל כוועדה לקידום של זה. אתם בלב שלנו. כמו שבכל ועדה אני מזכירה את כרמיאל כי אני מגיעה משם ופועלת לחיזוק הגליל, גם אתם בלב שלנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> פעם ראשונה שאני בבית החולים הזה. אני מכירה אותו. כל אחד מדבר על מה שקרוב בו ובנתניה אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה. אני רוצה לברך את המנהל על ההבראה שעשיתם. כל הכבוד על איך שהקטנתם את הגרעון ואיפה שאתם נמצאים. יחד עם זאת, כל הזמן מדברים על מחסור הרופאים ומחסור באנשי צוות רפואה. בתקופת המלחמה רואים את זה יותר. אנחנו לא יודעים מתי יסתיים וצריכים להיות ערוכים. אין סיבה שלא נוכל להתגייס הכסף שאתם צריכים. אני סומכת על יושב-הראש וחבר הכנסת רוט. הכסף הזה נותן ל-45 מיטות מוגנות וזה לא הרבה כסף. תמשיכו לעבוד. קצת צרם לי שבבית חולים שנותן שירות לקרוב לחצי מיליון איש, יש רקMRI אחד. יש הרבה אנשים שמחכים בתור. תראו אותנו בתור חיילים ושגרירים שלכם. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> ברשות יו"ר, המנכ"ל והמנהל הרפואי. אני לא גר בנתניה אבל אני חלק מההשראה כי זכיתי להכיר את המייסד. זה לא נותן לי לישון בלילה. זה דוחף אותי. אני יכול לדבר על זה שעות. המבנה הציבורי הראשון שהמייסד האדמו"ר מצאנז בנה היה בית חולים. לא ישיבה. הוא היה מורה בגוף ובנפש אבל זה המבנה הראשון שהוא בחר לבנות. לא יכולנו לבחור אנשים יותר מתאימים לוועדת הבריאות מאלה שיושבים פה מבחינת האכפתיות. אתם לא יודעים כמה אתם שונים כי אתם ממשיכים להשקיע מוועדה לוועדה ולעמוד בתוקף בתור נציגי הציבור ומערכת הבריאות הציבורית. אני גאה להציג אתכם בפני אנשים כאן בלניאדו, כי גם לניאדו ככה. יושבת כאן מורתי בשירות הרפואה. השירות כאן מעל ומעבר. יש לנו מזל שבראש הפירמידה היום, יו"ר הוועדה, שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות הם אנשים שהבריאות חשובה להם בלב ובנפש. הם האנשים הנכונים במקום הנכון. אחרי סעיף 9, צריך לקחת שהפער של בתי החולים הציבוריים הוא פער של 50 שנה. כל המיליארדים שהשקיעו אנשים פרטיים וחסכו למדינה הרבה כסף, המדינה לא סגרה את הפער. זה גם אתגר וגם המבחן. אם אנחנו כוועדה נצליח לדחוף את משרד הבריאות והאוצר שיסיימו את הנושא התקציבי של המלר"ד, זה המינימום הנדרש. מדובר במיון שנבנה לפני 40 שנה שצריך לתת שירות ל-90,000 אנשים בשנה. זו בושה למדינת ישראל. במדינת ישראל יש בית חולים שמשרת חצי מיליון אנשים ומיון כזה. לא ייתכן כזה דבר. אנחנו צריכים לקחת את זה כמבחן וכאתגר. אם נצליח להביא תקציב למלר"ד, ידענו שעשינו משהו שלזכותנו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה להזכיר שיש כאן רופאות שלכם שהן נציגות ושגרירות שלכם שנמצאות בשדולה למען האישה הדתית והחרדית. הן מייצגות את בית החולים בצורה מדהימה בתוך השדולה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> חברת הכנסת, פה הצילו בתקופת הקורונה פי שלושה אנשים שהיו זקוקים להרדמה. אלו מספרים מדהימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לשמוע גם התייחסות של משרד הבריאות, פיראס, בבקשה. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> אגב לב רחב ובית חולים קהילתי. ב-8 באוקטובר, בתחילת המלחמה, התקבלה הנחייה לרוקן כמעט את כל בתי החולים בצפון. חשבתי איך אני עושה את זה. נסעתי לצפון. בדרך צלצלתי לפרופסור שמעוני. אמרתי לו, "אני מבקש ממך לפתוח את שערי בית החולים ולקלוט חולים. אנחנו נדווח לך על כל חולה שאנחנו רוצים לרדד מבתי חולים בצפון אליך". הוא אמר לי, "פיראס תקשיב. אני לא צריך שתתקשר אליי. שערי בית החולים פתוחים. תשלחו חולים בבקשה". ככה הסתיימה השיחה וזה ככה עד עצם היום הזה. לא היה בית חולים שלא נכנס מתחת לאלונקה. את התשובה של פרופסור שמעוני לא קיבלתי מאף אדם אחר. כולם רצו לקבל פצועים מהמלחמה ומסוקים, הוא לא. הוא אמר לי, "פיראס, תביאו חולים מהיכן שאתם רוצים". פצועי מלחמה, מוסקים, זקנים, החולים הכרוניים בצפון – עד היום הזה כשאנחנו רוצים לרדד חולים מהצפון אנחנו שולחים לבית החולים הזה. לא שמעתי מילה רעה. הוא אמר, "תמשיכו לשלוח לנו, שערי בית החולים פתוחים". זה המקום להגיד תודה. << דובר >> ד"ר טליה פליישמן: << דובר >> אני, כמי שמלווה את בית החולים עוד מתקופת הקורונה, יכולה לומר שיש כאן בית חולים ששעריו תמיד פתוחים. שעריו פתוחים כל הזמן. כשאני שומעת שמקצצים בתקציב הבריאות זה נשמע כל כך הזוי. אחרי שלוש וחצי שנים של קורונה, שכולנו נלחמנו ועכשיו נלחמים במלחמה ומעבירים חולים מבתי החולים בארץ גם לכאן. אנחנו צריכים לחזק את בית החולים. חובה שיהיה כאן תת-קרקעי. אם תקרה מערכה בצפון או בכל מקום, אנחנו 30 קילומטר מטול כרם. אנחנו חייבים שיהיה כאן תת-קרקע. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> ביחס לתכנון כוח אדם עתידי. אכן הוקמה ועדה, היא תחנה גם באגף לתכנון אסטרטגי. היא הייתה אמורה להתחיל לעבוד, לא יודע להגיד אם התחילה או לא, יכול להיות שהמלחמה עיכבה את זה. אני אבדוק ואחזור לגבי תשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לך בשורה לגבי הנושא של המיגון? << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> אני לא איש כספים ותקציבים. אני יודע שהוקצו 270 מיליון שקל למיגון בתי החולים הארץ. זה פרומיל. מיגון הוא דבר מאוד יקר ומורכב גם מבחינה הנדסית. יש לא מעט בתי חולים בארץ בהם ישבו צוותים מקצועיים כולל תקציבים, פיקוד העורף, חשבות. הכסף לא מספיק. מי שלא מבין בתקציבים, זה באמת לא מספיק במונחים של מיגון. לא אפרט כאן, אבל היה שבוע שבו התחילו גם הסכנות גם מהדרום הרחוק על העיר אילת. גם 270 מיליון השקלים לא מספיקים. זה אפילו לא פרומיל. זה הלך בינתיים לבתי חולים שיותר קרובים לקצוות. גם בצפון הרחוק וגם בברזילי וגם באילת. אני אעלה את הנושא הזה אל מול הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד מילה לגבי המכשור הרפואי שדיברנו עליו, מכשיר MRI נוסף. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> אני מבין שיש בקשה תלויה ועומדת, אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לקבל תשובות על זה. מילה לפני שאנחנו יוצאים לסיור. אני רוצה להגיד תודה מיוחדת למנכ"ל על הסיור הזה. אנחנו מתכבדים כאן בדמות כמו פרופסור שמעוני שעוד לא זכיתי להכיר אבל לפי מה שאני שומע כאן מסביב זכות גדולה לשבת לידו. תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה. ועשהאל, מי שלא מכיר שנחבא אל הכלים, אנחנו הרבה שנים משתמשים בשירותים שלו. תודה רבה אישית ממני. עוד כשהייתי עוזר שר נעזרתי בך רבות. יאסר, נזכרת לגבי נושא הרגישות המגדרית. כאן ברוך השם בבית החולים הזה לא שמעתי על כלום. זה מוכיח שההנהלה יודעת לעבוד ברגישות מגדרית טובה. שימו לב, אדוני המנכ"ל שאנחנו כאן בסיור רחב יחסית לסיורים שאנחנו מקיימים ברחבי הארץ. המשמעות של זה שבית החולים יקר וקרוב לחברי הוועדה. "אשם" בזה גם הרב משה רוט כי הוא מצליח לאחד אותנו סביב בית החולים הזה. בהקשר של הבריאות אין קואליציה ואופוזיציה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה למען המטרה. (דיון מרכז רפואי מאיר) << דובר >> אלי כהן: << דובר >> ברוכים הבאים למרכז רפואי מאיר. אני שמח לראות אתכם אחרי הפגישה ב-16.11 כשהיינו בסורוקה. המשך יפה של התהליך. מצד ימין הנהלת בית החולים, אולי כדאי שכל אחד יציג את השם שלו. אני אלי כהן, מנכ"ל קופת חולים כללית. << דובר >> מאיר פריינטי: << דובר >> מאיר פריינטי, מנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים. << דובר >> ד"ר יעקב חן: << דובר >> ד"ר יעקב חן סגן מנהל מרכז רפואי מאיר. << דובר >> ד"ר איילת שחר: << דובר >> ד"ר איילת שחר סגנית מנהל. << דובר >> חני: << דובר >> חני - - - << דובר >> ד"ר גיא טופז: << דובר >> ד"ר גיא טופז, סגן מנהל. << דובר >> חגית שרון: << דובר >> חגית שרון, דוברת בית החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אורי נגר הוא חבר שלנו וגם מועמד למועצת העיר, בבקשה. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> פיראס חטיבת הרפואה, משרד הבריאות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לימור סון הר מלך, חברת ועדת בריאות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> צגה מלקו, חברת כנסת וחברה בוועדת בריאות. << דובר >> יגאל אמיתי: << דובר >> יגאל אמיתי, דוברות הכנסת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יאסר חוג'יראת, חבר כנסת, חבר בוועדת בריאות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מיכל וולדיגר, חברת כנסת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אושר שקלים, חבר כנסת, ליכוד, חבר בוועדת בריאות. << דובר >> עופרה שקד: << דובר >> עופרה שקד, חברת גורן עמיר. << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> מיכל, מנהלת הוועדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ח"כ יונתן מישרקי, יושב-ראש הוועדה. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> ירון מושקט, אני מנהל בית החולים << דובר >> דויד בן בסט: << דובר >> דויד בן בסט יושב-ראש העמותה של בית החולים. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו שמחים שהגעתם לפה. מרכז רפואי מאיר הוא חלק משירותי בריאות כללית. קופת חולים כללית מבטחת 4.8 מיליון אזרחי ישראל. אנחנו בדרך ל-4.9 מיליון מבוטחים. יש לנו פריסה של 1,600 מרפאות בקהילה ויש את הפריסה של בתי החולים. בסורוקה הייתם. סורוקה ממשיך לעמוד בעומסים הולכים וגדלים. כלל שהתמרון הקרקעי מתקרב לדרום, כמות המפונים לשם הולכת וגדלה. יש פינויים של שתיים ושלוש הטסות ליום. עכשיו אתם נמצאים במרכז רפואי מאיר. זה נכון שאנחנו 4.8 מבוטחים, אבל ככל שאנחנו נתרחק ממרכז הארץ לצפון ולדרום, יש דרמה לא פשוטה. הנתח שוק שלנו הוא 80%. כל השירות הרפואי של הדרום הוא על בתי החולים יוספטל וסורוקה ובצפון על בית חולים העמק ובית החולים כרמל. 80% מהאוכלוסייה ומהמפונים מסביב הם מבוטחי כללית מה שהופך את האירוע הזה לאירוע כללית. הצגתי לכם את השקף הזה כשהייתם בבית החולים סורוקה והדיווח היה עד 16.11. מ-18.11 עד עכשיו כללית נמצאת בשיא העשייה. גם בכמות הפצועים שמגיעים לבתי החולים של הכללית כולל הרידוד לאחור והמספרים הולכים ומצטברים. אנחנו מצליחים לשמור על 95% מהמרפאות פתוחות. השירות בקהילה ובבתי החולים, ובית חולים מאיר הוא דוגמה מופלאה לשימור השגרה ושיפור השירות, משום שרוב עם ישראל נמצא בחיים נורמליים. 95% מהמרפאות פתוחות כולל בתי מרקחת. זה כולל המרפאה בשדרות, שלומי, קריית שמונה, שהן לכאורה ערים שננטשו אבל אין מושג כזה "עיר נטושה", תמיד נשארים כמה אלפי אנשים. זה בדרך כלל אוכלוסייה חלשה או אוכלוסייה שיש לה אשפוז בית או בית מותאם לקשיש. אנחנו נותנים את השירות בהרבה פחד. לא נעים להיות בקריית שמונה היום. לא נעים להיות בשלומי. בכל זאת השירות ניתן וניתן לכל האוכלוסייה מסביב. גם בערב אל עראמשה שלכאורה פונתה הגברים, נשארו והם ממשיכים לקבל את השירות. ד"ר שלומי עולה לשם והוא ממשיך לתת את השירות. זאת האחריות שלנו. לא אאריך, רק כמה דברים. הסיפור של קבלת השבים בסורוקה – כל השבים החולים. אגב, יש לנו עדיין מאושפזת אחת מתוך השבים שנמצאת בסורוקה. הסיפור של שניידר היה גם מרומם נפש וגם נעשה בצורה הכי מקצועית וברגישות מדהימה. זה היה מאמץ כלל-קופתי. אנחנו ערוכים גם בסורוקה וגם ב"שניידר" לקבל את החטופים הבאים שיבואו. בדקנו גם אפשרות לשלב את מאיר בתהליך והוא כונן אם נצטרך לתת יותר. שלום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שלום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום. הצטרפו חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וד"ר טליה פליישמן, נציגת משרד הבריאות. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו נערכים לכל התרחישים להמשך הלחימה. כולל תרחיש עלטה וכולל תרחיש צפוני. ביום שני הבא אנחנו עושים תרגיל גדול בקופה לבדוק את המערכות ולראות שאנחנו ערוכים לכל התרחישים האפשריים. הנושא של בריאות הנפש מעסיק אותנו מאוד. אני גאה להגיד שהקופה לקחה מובילות בעניין. התכנית שמשרד הבריאות פרסם על מגישי עזרה נפשית, בקופה אנחנו רצים קדימה. פתחנו לפני שבוע את המחזור הראשון. אצלנו קוראים לזה "מאמני חוסן". יש לנו 40 מאמני חוסן שנמצאים בקורס. זה מודל אנגלי שאמור לקחת בין 25% ל-40% מהמקרים הקלים, שצריכים מספר שיחות להתקדם קדימה. אני מקווה שב-1 לפברואר הם ייכנסו לתוך הקהילה ואם זה יזכה בהצלחה נמשיך להרחיב עד סדר גודל של תוספת 200. אנחנו רצים כאן לפני המדינה ולפני מבחן התמיכה, יש כאן השלכות כלכליות אבל אנחנו מבינים את המצב שהמדינה נמצאת בו ולכן כקופה אחראית אנחנו רצים עם זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מהם תנאי הסף להיכנס לתכנית הזאת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ביקשתי עכשיו שהמנכ"ל ירחיב על זה כי זה נושא שמעסיק אותנו מאוד. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> יש מודל אנגלי, IAPT, שבו לוקחים בעלי תואר ראשון באנגליה, מעבירים אותם השתלמות ובונים מערך של בריאות הנפש שהוא נכון מקצועית. בו עושים טריאז' לכל מי שפונה לבריאות הנפש. אם מזהים שזה מקרה קשה מעבירים אותו לפסיכיאטר או פסיכולוג לפני העניין או לאשפוז. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מי עושה את הטריאז'? הם? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אנחנו בתור קופה. מספר טלפון 8703*, זה כבר עובד. עונה לטלפון עובדת סוציאלית. זה לה שאלון מתוקף מדעית ומחקרית. היא סוקרת את האדם, עושה לו טריאז' ונותנת לו דירוג לחומרת הקושי. אם זה מקרה אובדני או שמדליק נורות אדומות, הוא מועבר ישר למסלול של הפסיכיאטרים או למיון בבית החולים. אם זה מקרים קלים, לדוגמה אדם עלה במשקל כי הוא משתמש באוכל מנחם, חרדות קלות, זה מועבר למגישי עזרה נפשית. האנשים האלה בארץ הם רק בעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, רק בשתי המקצועות הללו. הם עוברים קורס שמעביר אותו פרופסור שלמה, מנהל "שלוותה". הקמנו לתוך זה בית ספר שנקרא "עמית לנפש" והם עוברים הכשרה. אנחנו מציבים אותם בשטח וכשהטריאז' מזהה מקרה קל הוא מעביר לאותם אנשים, או כשרופא המשפחה מזהה מקרה של אדם שצריך, אני לא רוצה להיכנס לצד המקצועי אבל יש שם מספר די גדול של שיטות טיפול, שיום רגשות, הסרת חששות, הוא מטפל בהם. זה מודל שעובד באנגליה ומתוקף. זו לא המצאה ישראלית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה להתייחס רגע לנקודה הזאת, תחום של בריאות הנפש זורם בתוכי. אני רוצה להעלות כאן סימן שאלה גדול. דיברתי על זה גם עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וגם עם השר ועם יו"ר הועדה. לי מאוד קשה עם האירוע הזה. אתה אומר טריאז' אבל בנושא של בריאות הנפש קשה לי לקרוא "קל" ו"כבד". עם כל הכבוד יש גם דברים שנראים מעל לפני השטח ומתחת לפני השטח. אני שואלת שאלה אמיתית. יש היום במערכת הפרטית של בריאות הנפש מקצועות שלומדים ברצינות את נושא הטיפול כולל פסיכותרפיסטים, שאינם פסיכולוגים. הם גמרו תואר ראשון ועברו הכשרות של שלוש וארבע שנים ויש כאלה 1,900 שעובדים במערכת הפרטית וכתוב להם על הדלת "פסיכותרפיסטים". כל מהותם והלימוד שלהם הוא טיפול, זה לא אקדמי. הם למדו תואר ראשון באוניברסיטה אבל אחר כך למדו טיפול בהכשרות מאוד משמעותיות. הם נמצאים היום בשוק הפרטי. אני תוהה, וזה לא רק אליך מופנה אבל גם אליך, למה לא להסדיר ולעשות סטנדרטיזציה לנושא הזה. מי רשאי להיקרא פסיכותרפיסט ולהכניס אותם לטפל. לא צריך להיות רק מי שלמד תואר ראשון ועוד לא יודע לטפל ומעבירים אותו השתלמות כזו או אחרת ולהגיד "אוקיי, תטפלו במקרים הקלים". יש גם את המטפלים באומנות שחלקם כן נכנסים לתוך המערכת אבל ללא תקנים אמיתיים כי אין את התקנים האלה. כאלה יש כ-9,000 אנשים שלמדו בצורה יסודית את נושא הטיפול. זו שאלה שאני שואלת ואמשיך להעלות אותה. להמציא מקצועות חדשים זה מאוד חשוב אבל אני לא בטוחה שזה המענה שיכול להתאים וחבל לי. יש לנו היום שחקנים על המגרש שיכולים לתת את המענה הרציני ואנחנו לא עושים את זה. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אני רואה את זה בתור מחמאה שאת מפנה אליי שאלות שצריך להפנות למשרד הבריאות. מי שכתב את הנוהל זה משרד הבריאות ואשאיר לו לענות. אענה לך בשם קופת חולים כללית. זה לא סותר. חוץ מזה שחררתי עוד 80 תקנים. רק שיבואו. יש לי היום תקנים פתוחים בתוך המערכת, אני מוכן לקלוט. צריך לפתור את בעיית ההשתכרות שלהם. יש עוד מלא דברים קטנים שצריכים לקרות, זה לא במקום. כשאנשי המקצוע שלי אומרים לי "תתכונן לאלפי פניות", כל מי שיכול לעזור אני משתמש בו. לא סותר. הלוואי שיבואו כולם. את השאלות של אסדרה בבקשה תפני למשרד הבריאות. אני עובד לפי החוזר שלהם בצורה מסודרת. דיברנו על המפונים ועוד מעט אחזור לגביהם. זה סיפור שעוד לא נגמר. אנחנו מתכוננים לתרגיל אר"ן אבל אני רוצה להתקדם כי אנחנו בבית החולים. יש 116,000 מפונים שהם מבוטחי כללית שממשיכים לקבל שירות ב-482 מרפאות. בתוך פרק זמן של שלושה שבועות הקמנו 495 מרפאות. אנחנו מצמצמים אותם בהתאם למפונים. מחוז בקופה זה 300 מרפאות. תוך חודש וחצי הקמנו מחוז וחצי שנותן שירות. בכל מלון שתלכו אליו תמצאו מרפאה של כללית. בגלל ה-DNA שלנו קבענו לעצמנו סטנדרט, לכל מקום שהמפונים ילכו שם תהיה מרפאה של כללית. אם נסתכל על קיבוץ רעים, שעבר לרחוב הרצל 43 לשני מגדלים, במגדל הראשון בקומה ארבע דירה 13 יש מרפאה של כללית. בכרמי גת, בתוך המרפאה שנמצאת באזור יש יחידה של המפונים. לקחנו את הרופא שמכיר אותם עם האחות שמכירה אותם. לצערנו ניחמנו את האחות על מות בעלה. בכל מקום שהמפונים ילכו אליו, אנחנו נפתח מרפאה וניתן שירות רפואי במקום. זה חלק מה-DNA שלנו. זה דורש המון עבודה כי יש תגבורי כוח אדם שצריכים לעשות ממחוזות בארץ. הורדנו את בתי החולים בילינסון ושניידר אל תוך אילת. אתן דוגמה ביזארית. במלחמה היה מבחן תמיכה לסטודנטים שמסייעים. קלטנו 96 כי אנחנו צריכים. המבחן הסתיים ואמרו לנו שאם מתאים לנו שנמשיך לשלם מהכיס שלנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> סטודנטים למה? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> סטודנטים לסיעוד בעיקר אבל יכולתי להשתמש בזה גם לדברים אחרים. אני קלטתי 96 סטודנטים כי אני צריך, מבחן התמיכה נגמר, אני לא יכול להסתכל בעיניים של מנהל בית החולים "סורוקה" ולהגיד לו שהסטודנטים שכה עוזרים לו הולכים. אז אני מממן 40 סטודנטים על חשבוני וכמובן מעמיק את הגרעון. תודה על הסכם הייצוב. זה הסכם ייצוב משמעותי מאוד. יש ערך ביהדות של הכרת הטוב אז צריך להגיד תודה. זה סכומים הרבה יותר גדולים מכל אחת מהשנים שבהן קיבלנו. אבל אני חייב להגיד לכם ביושר בתור מנכ"ל קופה, זה לא סוגר את הגירעון של הקופה. יש שם שורה של גירעון מוכר. זה גירעון שמדינת ישראל אמרה לי לגביו "אתה צודק" אבל לנו כסף לשלם. מבחינת מדינת ישראל אם אני גומר את שנת 2023 עם גירעון של 850 מיליון שקל אני מקבל "כפיים". עמדתי ביעדים. גירעון של 850 מיליון שקל אומר הרבה דברים כולל נושא של תזרים מזומנים. ההסכם נהדר, תודה. אני קורא בעיתונים ואני מבין מה קורה במדינה אבל חשוב לי שבתור ועדת הבריאות תבינו את זה. ההסכם כולל בתוכו כמיטב השיטה של האוצר, 27 שנה במערכת הבריאות, אני כבר מנוסה. לקחתי על עצמי להתכנס בגירעון ולא להיות במתווה מתבדל, אבל אחרי הסכומים הנדיבים האלה הקופה תהיה בגירעון. תחברו את המספרים. 3.2 שאמרתי לכם בפעם שעברה והסתבר שהייתי מדויק. נבואה ניתנה לשוטים אז אני מודאג. ההסכם כמיטב השיטה של האוצר מגיע עם מגבלות. יש לי מגבלות על קליטת כוח אדם. אני יכול לגדול בכוח אדם 1.12%. כך כתוב בהסכם. אם אני לא עומד בזה אני יכול לעמוד ביעדי הגרעון אבל אם אני לא אעמוד ב1.12% גידול בכוח אדם לא עמדתי בהסכם. מה המשמעות של זה? בואו נלך רחוק. בית החולים הזה בנה מלר"ד מדהים. ממוגן. הדבר הכי טוב שיכול להיות עכשיו במדינת ישראל. הם באים עם דרישות כוח אדם ואני אומר שאין לי, אסור לי לקלוט כוח אדם. אני לא יכול להשקיע בקיצור בתורים, בסייבר, אני לא יכול לפתוח מרפאות חדשות. זה חלק מהסכם הייצוב. עוד פעם, תודה, הסכם ייצוב משמעותי אבל בתור ועדת הבריאות כשאתם תבואו אליי ותשאלו על אורך התורים לניתוחים ול-MRI, אני אפנה אתכם להסכם הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אפשר הסבר לשאלה שנשאלת אצל כל אחד מאיתנו למה יש הגבלה בכוח האדם? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> להציג את העמדה של האוצר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> העמדה של האוצר מאוד ברורה. הוא רוצה לצמצם את ההוצאות של מערכת הבריאות ועל ידי זה שהוא מונע ממני לעלות בכוח האדם, הוא מקטין את ההוצאה הלאומית לבריאות. אני לא חושב שזה נכון להקטין את ההוצאה הלאומית לבריאות. בכל מדד השוואתי של ה-OECD ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוכה. אני לא מדבר על ארצות הברית אלא על הממוצע של אירופה שנמצא באזור ה-9.5 ואנחנו באזור ה-7.5. ההבדל הזה של שני אחוזים שווה מעל מיליארד וחצי שקל למערכת הבריאות כל שנה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בכוח האדם 1.2% זה כללי או שיש לך לרופאים אחוז מסוים ולסיעוד אחוז מסוים וסניטרי אחר? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> 1.12%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לשיקול דעתך? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> כן. מה זה שיקול דעת? זו בדיחה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם יגידו לך נניח לרופאים, נניח פסיכיאטרים, אני יכולה להבין כי יש מחסור בפסיכיאטריה, רוצים שזה יתחלק בצורה מסודרת ועד שלא נכשיר כמות גדולה של פסיכיאטרים חדשים אז נגביל אותך. השאלה למה זה כללי ולא נקודתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המשרד נותן אוטונומיה לקופה במסגרת ההסכם להתנהל פחות או יותר כמו משרד ממשלתי לצורך העניין. להתנהל לפי שיקול דעתו. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> הבעיה שלי היא לא משרד הבריאות, הבעיה שלי היא משרד אוצר כי אלה סעיפים שנוגעים למשרד האוצר. אני חושב שכל רופא שאני יכול לקלוט אני צריך לקלוט. הוא לא צריך להיכנס למגבלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אתה מקבל אחוז מסוים של כלל העובדים. מהצד השני אנחנו יודעים שיש מחסור באנשי מקצוע. זה לא מסתדר לנו. מה שאתה אומר שהאוצר אמר לך, האוצר מגביל אותך. מה משרד הבריאות אומר על זה? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> משרד הבריאות חתום על ההסכם. מתנהל משא ומתן, זה התנאים לחתום על ההסכם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה היית צריך אם עכשיו לא היה את ההסכם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כעיקרון זה בור בלי תחתית. הגירעון הוצג בפנינו פעם שעברה כשהיינו ב"סורוקה". היה מדובר על 3.2 מיליארד. אם תסתכלי בטבלה הקודמת הוא צומצם משמעותית מאוד. יש אירוע גדול מול כללית. ההסכם הוא הסכם ייצוב שאני חושב שאדוני המנכ"ל לא סתם מברך עליו. עדיין יש פערים כמו שיש פערים בהרבה מאוד מקומות אבל אנחנו יודעים מה זה מערכת הבריאות. עוד מעט כולנו נתייחס לזה אחרי הדברים של המנכ"ל. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אני רוצה בכל זאת לחדד. יש תחומים שלא צריכה להיות עליהם שום מגבלה. אני פותח את המלר"ד כאן, לא צריכה להיות על זה מגבלה. זו סגירת פערים ולא יכול להיכנס למסגרת אחוזים. אנחנו פותחים את "בית שולמית", מתקן אונקולוגי משמעותי בעמק, זה לא צריך להיכנס למגבלה. זה נכנס לתוך המגבלה. זו הבקשה האחרונה שלי. אנחנו נמצאים ביום ה-96 למלחמה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תסגור את ההתחשבנות מול קופות החולים לפחות על שנת 2023. הגשנו דרישות בצורה מסודרת למדינה והמדינה לא רוצה לסגור את הדברים. אם אני אקח בתור דוגמה את בית החולים מאיר שאנחנו נמצאים בו היום, המדינה אמרה לבית החולים להתארגן לקלוט פצועים ולהוריד את אחוזי התפוסה לאחוזים נמוכים כדי שחדרי הניתוח יעמדו מוכנים לשלוט חולים. כתוצאה מכך ההכנסות של בית החולים ירדו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בכמה ירדתם באחוזים בקליטה של חולים רגילים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אציג את זה במצגת. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> עזבו את בית חולים מאיר. ברור לכם שבית החולים סורוקה בכל נקודת זמן מחזיק ארבעה חדרי ניתוח ריקים כי אף אחד לא יודע מתי הפצועים יגיעו. כך גם בית החולים קפלן ועוד בתי חולים שלנו. זה אובדן הכנסות. זה בסדר גמור, זו החובה שלנו, אנחנו מערכת ציבורית אבל אתה מקווה שהמדינה תשפה אותך. הגשנו בקשה למדינה והמדינה אמרה שנכון שבתי החולים שלך נפגעו אבל הפעילות שלך ב"תל השומר" בתור קופה ירדה אז נקזז לך אחד מהשני. זה לא נכון במישור העובדתי. אני קופת חולים כללית. אני לקחתי על הכתפיים שלי את כל הקהילה, כולל קופות חולים אחרות. יש אלפי ביקורים שנתתי לחברי קופות חולים אחרות וזה בסדר. במלחמה לא עושים חשבונות לשיוך קופתי. בואו תיגמרו איתנו את החשבון. תגידו, חבר'ה אלה ההוצאות שעשיתם, אנחנו מכירים לך בהוצאות, זה השיפוי שלכם, את השאר נחמד שעשיתם אבל אנחנו לא מוכנים להכיר לכם בזה. פתחתי את מערכות הדיגיטל שלי לכל קופות החולים האחרות לקבל ייעוץ רופא דיגיטלי. קיבלתי את כל החולים במרפאות כולל בריאות הנפש, אלפי ביקורים. הורדתי רופאים מחיפה לים המלח, רוקח לים המלח. פתחתי שם בית מרקחת. הורדתי מבנה יביל שלם לים המלח כדי לתת שם שירותים של בריאות הנפש. הורדתי את בילינסון ושניידר לאילת כדי לתת שירות. לקחתי אחיות מבית החולים מאיר כדי שיתגברו את בית החולים בילינסון כי הוא צריך להתארגן לאירוע רב-נפגעים באילת. הגיע הזמן לסגור את החשבון הזה. השקף הזה הוא לא חדש. זו פעם שנייה שאתם רואים אותו. דרישות המיגון של הקופה הן 2 מיליארד ו-154 מיליון שקל והן ידועות למדינה כבר שנים. הסכומים שאנחנו מקבלים מול זה מצחיקים. הגיע אליי מאיר, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים ואמר לי שהוא שם כאן פלטות כדי לסגור את הקומה שתהיה מוגנת שאם נוכרז כ"צבע אדום" בית החולים מאיר יוכל לעבוד. תחזיר לי את ההוצאה. אמרתי לו, "תודה רבה אדפיס לך קלף יפה על תרומה למערכת הבריאות". אתם מכירים את דוח מבקר המדינה, אתם מכירים את ההוצאות. אני אומר לכם, חבריי לוועדת הבריאות, זה לא זז. בבית החולים מחצית מחדרי הניתוח לא ממוגנים. יש לי עדיין מקומות חנייה שעם השקעה כספית אפשר להכשיר אותם כבית חולים לחירום. יש עדיין מה שאפשר לעשות גם בלוחות הזמנים המאוד קצרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמע את מנהל בית החולים ואחר כך נדבר אנחנו. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> צוהריים טובים. הביקור אמור היה להתקיים עוד לפני המלחמה והייתה לו מטרה מסוימת. המצגת שהיא מצגת קצרה נחלקת לשלושה חלקים: היכרות עם בית החולים, המלחמה וצרכים שבתחום שלכם שרצינו להציג עוד קודם. בית החולים מאיר הוקם בשנות ה-50. הוא נוסד כבית חולים לחולי ריאות. עד היום יש מרכזי מצוינות שקשורים לזה. אנחנו 778 מיטות אשפוז ברישיון, בפועל יש יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה יותר? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> סדר גודל של עוד 30 או 40 יותר מאשר ברישיון. יש אגף כירורגיה. יש אגף אורתופדי יוצא דופן כי הוא גדול מאוד, הוא מונה שלוש מחלקות. שתיים כלליות ואחת עמוד שדרה ואשפוז יום. אני רוצה לציין שכבר עכשיו משרד הבריאות אישר תוספת מיטות עבור 2023 ו-2024, שמגלמת בפועל את מה שיש לנו. זה עדיין לא שונה ברישיון אבל קיבלנו אישור ל-857 מיטות. אנחנו משרתים אזור של כ-800,000 נפש, מחציתו אלה ערים, אפילו עד חדרה בתחומים מסוימים, לדוגמה בקרדיולוגיה. לערך שישית מהאזור אלה הערים טירה, טייבה וקלנסוואה, שנותנים לנו יותר פעילות מנתח האחוזים שלהן, וכל היתר יישובים קטנים באזור. התמונה השנתית. קצת מעל 400,000 ביקורים בשירות האמבולטורי, 180,000 פניות למיונים. 60,000 קבלות לאשפוז. אנחנו מבתי החולים הקצרים בארץ, ואולי בעולם, במשך אשפוז ממוצע. זמני האשפוז הם קצרים מאוד. האשפוז הכללי הוא 3.7 האשפוז בפנימית הוא 2.7 בערך. מעל 20,000 ניתוחים ו-6,600 לידות. לכל בית חולים יש כמה מרכזי מצוינות, אני לא אמנה את כולם אני רק אמנה כמה שאני חושב הם רלוונטיים לשיחה שלנו. 1,400 מקרה טראומה. מהמספרים הכי גדולים בארץ. אנחנו מטפלים בהכי הרבה מקרים של שברי צוואר ושברי ירך, רובם ככולם קשישים וקשישות. אנחנו מקבלים גם הרבה מקרי טראומה רגילה. אנחנו יושבים בצומת בין כביש 6 לכביש 4 ולכביש 531. יש הרבה מאוד תאונות דרכים מצד אחד ובטירה, טייבה וקלנסוואה יש הרבה טראומה של ירי וגם סכינאות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה כולל את השיקום או שלא כולל אותו? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> יש לנו שיקום אבל לגריאטריה בלבד. אורתופדי גריאטרי. אנחנו אחד המרכזים הגדולים בארץ לטיפול ברגל סוכרתית. יש לנו כמעט מחלקה שמיועדת לזה. יש לנו מערך קרדיולוגי גדול מאוד ופעיל מאוד. הוא מקום ראשון במספר צנתורים באוטם לבבי חריף בישראל. מערך הריאות. בית החולים התחיל כבית חולים לריאות. הוא פיתח כמה נקודות ייחודיות. יש לנו אחת מתוך שתי מחלקות הריאות היחידות בארץ, למיטב ידיעתי. יש לנו יחידת טיפול נמרץ נשימתי צמודה לה. יש לנו את אחת היחידות לברונכולוגיה פולשנית אחת היחידות בארץ, שעושה נפלאות כחלופה לניתוחים היום. במקום להוריד ריאה שלמה החולה נכנס לאשפוז יום ועושים לו פעולה מאוד יקרה אבל יחסית קצרה והוא הולך הביתה באותו הערב. יש מערכות מתוחכמות של ניווט והתמצאות ויש מכון אונקולוגי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> האם זה כולל שחפת? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> שחפת יש בכל מקום ששחפת פעילה. אנחנו לא מרכז לשחפת. חולים כרוניים בשחפת מטפלים למיטב ידיעתי בבאר יעקב ומגיעים לכל מקום. יש אצלנו במחלקת ריאות חדרי בידוד ייעודיים לשחפת כשהם פעילים. יש מכון אונקולוגי שההתמחות שלו ושל מנהלת המכון הם בגידולי ריאה ובית חזה אבל הוא מטפל בכל הדברים וארחיב על כך בהמשך. ציינתי את מיון הילדים כי הוא השלישי במספר הפניות בשנה במדינת ישראל, שזה נפלא בעינינו וזו עדות לביקוש והוא גם נותן טיפול הוליסטי לילד. הילד מגיע לשם ולא צריך לעזוב את המיון למעט החייאות ברמה הכי גבוהה שצריך שם. אם יש תאונה בה ההורים נפצעו יחד עם הילד הוא יגיע איתם למיון מבוגרים אבל כל היתר מבוצע במיון הילדים. פתחנו לפני שלושה חודשים מוקד לרפואה דחופה בהרצלייה שפועל בערבים ומוחזק על ידינו. דיברתי על המיונים. המלר"ד מאוד פעיל. מלר"ד המבוגרים מקום רביעי בארץ משך שנים בהיקף הפעילות שלו. בתקופות שהפעילות השגרתית של "סורוקה" פחתה כי אנשים הגיעו פחות, עלינו למקום השלישי והיו ערבים שעלינו אפילו למקום השני. בילדים, כמו שאמרתי, אנחנו מקום שלישי בארץ במשך שנים בהיקף הפעילות. 40,000 פניות בשנה, כמעט כמו "סורוקה". אני לא מדבר על "שניידר" שהוא בית חולים ייעודי לילדים ואף מוקד ארצי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש מפונים באזור? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> יש בשפיים. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> נגיע לזה. אם דיברתי על 778 מיטות ועוד מעט מוסיפים לנו, יש תוכנית אב של בית החולים, דומה לתמ"א 49, למרות שהיא נכתבה לפניה. לפי התוכנית, בשנת 2050 תהיינה פה עוד 370 מיטות, אלה הצרכים. יהיו כאן בסביבות 1,150 מיטות. כאשר נגיע לכך לפי המבנים הקלאסיים בישראל מעבר לזה לא בונים בהרבה בתי חולים ובונים בית חולים חדש. בחוץ לארץ יש בתי חולים עם 2,500 מיטות וכדומה. אם דיברנו על הגדילה שלנו, העתיד שלנו הוא בניין 16 שלצערי היום הוא 3 קומות מתחת לאדמה ואחת מעליה ותכף נדבר על התכולה שלו. המלחמה לא פסחה גם עלינו ואני אתמצת. הצרכים שלנו היו במיידי לפנות את כל האזורים הלא-ממוגנים. ביממה הראשונה פינינו עשר מחלקות מהקומות העליונות. יש לנו את המחלקה השיקומית הגריאטרית, שהייתה לא רחוק מכאן בתוך צריף עם גג רעפים, העברנו אותה לבית החולים. כל אחד מצא לו את המקום שלו. חלק מזה היה ירידה במספר המיטות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הצלחתם למגן את כל המחלקות לאחר שהעברתם אותן או שזה היה המיגון המקסימלי שהתאפשר? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> תכף תראה, אענה על הכל. עסקנו המון בהדרכה. דיברתי על מיון הילדים שנותן פתרון הוליסטי וחלק מהטיפול שהוא נותן זה טיפול בטראומה בילדים. הם התמחו על ידי כך שהפכו להיות גורם שלישי מבוקש, בהתחלה על ידי יחידות צבאיות, אחר כך על ידי הכללית ואחר כך ירדו שלוש פעמים ליוספטל כדי להכין אותו לתרחיש אימים של אר"ן עם מאות נפגעים. במהלך החודשיים הראשונים הם הסתובבו בארץ ועשו הדרכות. טיפלנו בכ-344 נפגעים. חצי מהם חיילים וחצי אזרחים. מדובר במי שקשורים ל"חרבות ברזל". רובם היו פצועים קל כי אלה הפצועים שניתן היה לווסת אלינו. בימים הראשונים קיבלנו גם פצועים קשה. פגיעות עיניים קשות, חזה, בטן, גפיים. 17% מהפצועים שקיבלנו אושפזו, רובם שוחררו מהמיון מתוך הנפגעים האלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מי באזור מהווה מרכז כוויות? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אנחנו לא. המרכז הוא ב"שיבא" אבל גם ב"בילינסון" יש מחלקה של כירורגיה פלסטית. דיברנו על המפונים. לקחנו יוזמה ויצאנו לכל האזורים באזור השרון שבהם היה לנו מידע, יצרנו קשר איתם איפה שאפשר היה ליצור קשר עם גורם אחראי מרכז או על פי מידע שאספנו ופיזרנו להם מידע, יצרנו להם קו ישיר ויצרנו תורים מידיים לכל דבר. בתקופה הזו היו לנו 650 ביקורים, כמעט 500 ביקורי מרפאה 155 אשפוזים ו-13 לידות של מי שאינם מתגוררים באזור הטבעי של בית החולים. נתנו יופי של שירות. היו פערי כוח אדם. כמעט 150 עובדים מגויסים שמהווים 5% מסך העובדים של בית החולים. חצי מהם רופאים, וזו הפגיעה הכי קשה. מהרופאים לוקחים את המרדימים, הכירורגים והאורתופדים. הוצאנו מעל 1,000 עובדים לסייע במקומות אחרים, רובם ב"יוספטל", חלקם ב"סורוקה" ושניים בשדה תימן. בנושא פערי המיגון. הורדנו את המחלקות הנצרכות מהקומות העליונות למטה. אלה פתרונות שמצאנו תוך כדי, חלקם היו יצירתיים. הפגייה שלנו, שהייתה ידועה כפגייה לא-ממוגנת, קיבלה הכשרה תוך כדי המלחמה, עשתה טיול בתוך בית החולים וחזרה למקומה כפגייה ממוגנת. בטיפול נמרץ לב עשו שיפורים. הכשרנו את המנחת, מיגנו צוברי חמצן, הוספנו עמדות הנשמה במרתפים. אלו ההוצאות. כשמורידים מיטות למטה מאבדים חלק מהמיטות הפעילות. הייתה תקופה שנאסר עלינו לנתח כי היינו צריכים להיות ערוכים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ההוצאות שאתה מציג הם בתום שלושה חודשים? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> כן. אובדן ההכנסות נחלק לכמה שלבים. בשלב הראשון כל בתי החולים נעצרו, הפסקנו פעילות כירורגית אלקטיבית וחיכינו. קלטנו רק פצועים. בהמשך קיבלנו בהדרגה אישור להפעיל חדרי ניתוח אבל עדיין לא היה לנו מקום בבית החולים כי הורדנו לתוכו את המחלקות העליונות, דבר שהגביל אותנו בקבלת מטופלים. היחידה הגריאטרית השיקומית שותקה כמעט לחלוטין כי הוא הוכנסה אל בין המחלקות של בית החולים. כל זה אובדן פעילות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האם קיבלתם הוראה ממשרד הבריאות לצמצום אלקטיבי? לכמה אחוז? יש בתי חולים שקיבלו הנחיה עד עכשיו לצורך העניין, למשל בצפון ובדרום לצמצמם ל-30% פעילות אלקטיבית. יש לזה נפקות בנוגע לשיפוי ממשרד הבריאות. קיבלת הנחיה לצמצם או שבחרת לצמצם בגלל שלא ממוגן? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> ההוראות היו שחור ולבן. עצירת פעילות אלקטיבית, אישור פעילות אלקטיבית. כל המחלקות לרדת למטה ואישור לפנות אותן. זה לא משהו הדרגתי. אפשר לכמת את זה בלוחות זמנים אבל אני לא זוכר להגיד לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התבקשתם ממשרד הבריאות להפסיק? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי נבקש מפיראס ממשרד הבריאות להגיב לזה. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אנחנו עבדנו על פי הנחיות של משרד הבריאות אחד לאחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פיראס? << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> היו סוגים שונים של הנחיות. ההנחיה שקיבל בית החולים מאיר היא להפסיק ניתוחים אלקטיביים בשבוע הראשון, ולא רק בית החולים מאיר קיבל את ההנחיה הזו. בתי החולים הפסיקו את הפעולה הזו. ביחס ל-30%, ההנחיה הזו חלה גם על בתי חולים בצפון. בנוסף לכך, אנחנו ביקשנו מבתי חולים בצפון להוריד את אחוזי האשפוז ולא את אחוז הפעילות האלקטיבית. הפעילות האלקטיבית הופסקה בכל הארץ. בנוסף לכך, בתי החולים בצפון התבקשו לרדת ל-30% תפוסה. כאן צריך לציין גם את תרומת בית החולים מאיר לקליטת חולים גם מבתי החולים בצפון. שני בתי חולים שהיו מאוד משמעותיים בעניין הזה ונתנו כתף הם בית החולים מאיר ובית החולים לניאדו, ממנו הגענו. אני רוצה להגיד מילה טובה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם הבנתי נכון, קיבלתם כסף על הקליטה של חלק מהמאושפזים בבתי החולים בצפון. נציג משרד הבריאות אמר תודה ובצדק שאת כל בתי החולים בצפון שחייבו עד 30% תפוסה העבירו אליכם. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> הם לא העבירו, הם רידדו אני מניח. הם שלחו הביתה. אנחנו קיבלנו ארבעה או חמישה חולים בכל התקופה. << דובר >> מאיר פרינטי: << דובר >> חשוב להדגיש ש-20% מהמיטות נעלמו. ברגע שירדנו מקומות עליונות 20% מהמיטות חסרות. זה הנתון שנותן ביטוי לירידה. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> ההגדרה הייתה "צהוב", "כתום" ובאיזה שלב אפשר לעלות למעלה חזרה ובהתאם לזה עלינו. אלה הסכומים שעלו לנו. הצטיידות, הכשרת מנחת, שכר – נאלצנו להוציא כסף על שעות נוספות, אובדן הכנסות והוצאות על מיגון. עדיין נשארו דברים שאינם ממוגנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מהם לוחות הזמנים וכמה זה עולה? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אראה הכול. לגבי מחלקה לרפואה דחופה, היה כאן ביקור של מנהל תשתיות של משרד הבריאות ועשו מהלך מדהים. פטרו אותנו מכל ההיתרים ואנחנו מקדימים בחצי שנה את הפתיחה של המיון החדש. הוא הרביעי בגודלו בארץ. ממוגן לעילא ולעילא. הוא יהיה מוכן, לא סופית מבחינת דרכי הגעה אבל ניתן יהיה להפעיל אותו בערך סוף חודש מרץ 2024, במקום בסוף 2024. הוא בגודל 6,000 מ"ר ויהיה בו CT ממוגן ראשון אצלנו. אם יספיק הזמן נלך לשם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 350 מיליוני השקלים שנמסרו פה עד היום, כמה כסף זה אתם וכמה המדינה? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אני אבדוק ואגיד לך. רוב הכסף הוא של הקופה. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> הבעיה הזו באמת מולנו. אמרתי שבבניין הזה כרגע יש ארבע קומות, שלוש מתחת לאדמה. קומה מינוס שלוש מיועדת לחדרי ניתוח. כרגע יש שם אולמות ריקים. הסכום שמוצג הוא מה שצריך כדי למלא אותם בתוכן. כרגע אלו אולמות ממוגנים יושבים מתחת למיון העתידי במקום האידיאלי. אם נשלים את בניין 16 העלות שלו היא מיליארד וחצי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בטווח של כמה זמן? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> תלוי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מהרגע שהוחלט לאשר, נניח אם עכשיו מאושר, תוך כמה זמן זה נבנה? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> בניין כזה לוקח לבנות שש או שבע שנים. אבל זה בשלבים. עכשיו נראה מה הוא נותן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מבחינת הסכומים, כתבתם שלסיים זה 200 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלו רק חדרי הניתוח בקומה מינוס שלוש. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> קומת חדרי ניתוח. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מיליארד וחצי זה לארבע הקומות הקיימות? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> לא. מיליארד וחצי זה למה שאני מראה פה. אם אנחנו מסתכלים מצד שמאל, בניין שתיים ובניין עשר אלה הבניינים הקיימים. מה שסימנתי בירוק זה מה שממוגן בהם. בניין 16, אם הוא ייבנה, כל מה שאני מראה פה אלה דברים ייעודים שהולכים להיות ממוגנים, חדרי ניתוח במינוס שלוש, מלר"ד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה רק בבניין 16 או שהשאר הולכים להיות ממוגנים? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> זה בניין 16. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> והשאר? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק הירוק אמור להיות ממוגן. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אלה דברים שממוגנים כולם וחוץ מזה, כל זה לפי הסטנדרט, ייבנה עם מרחבים ממוגנים, מה שייתן בשעת חירום יכולת להסיט מתוך כל האזורים הלא-ממוגנים גם לשם. צריך להבין את המשמעות של דבר כה. זה בניין שנבנה בסטנדרט אחר. זה מיליארד וחצי. אני רוצה להגיד מילה על פערים טכנולוגיים כי הם מאוד חשובים. דיברתי על המערך הקרדיולוגי שלנו, אם תראו את הגרף זה מספר הצנתורים הדחופים בישראל בשנה, לחולים עם אוטם לבבי חריף. כאן אין מצב שבו אני פותח יותר מכשירים ובאים יותר, זה עניין של ביקוש. כמה אמבולנסים באים אליך עם חולה שמחזיק את היד על הלב, מזיע או מחוסר הכרה תחת החייאה. מרכז רפואי מאיר בשלוש השנים האחרונות במקום הראשון במדינת ישראל במספר הצנתורים הדחופים, זה יכול להיות גם בארבע השנים כי לא מדדו את זה. זה מראה על הצורך הענק של האוכלוסייה באזור ומצביע על הטיפול שמקבלים פה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה בגלל ה-18% של החברה הערבית? << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אני לא יודע אם בתחום הזה יש יותר, אני לא בטוח. יש גורמי סיכון, מצד שני האוכלוסייה יותר צעירה אז אני לא יודע להגיד. אני לא חושב שיש הבדל. יש לנו שני חדרי צנתור שמשמשים לכל הפעילות, כולל קוצבים וכולל פתופיזיולוגיה. ניצולת של 96%. יסכים איתי המנכ"ל שאין אף בית חולים בכללית ולדעתי אין אף בית חולים בארץ שמגיע לניצולת כזאת, וזה בלית ברירה. אני היום לא מסוגל לתת את מה שאני צריך. אנחנו עובדים אחר הצהריים, עובדים בלילה, עובדים בבוקר. בשנת 2024 אתקין כאן מכשיר צנתור חדש כי צריך לחדש את הציוד. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> לפי דעתי פרופסור אסלי הוא שיאן ארצי בכמות הצנתורים. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אם אני לא מקבל רישיון למכשיר שלישי נגזר עליי להשבית את אחד המכשירים ואני אשאר עם שניים. אנחנו מבקשים אישור לרישיון למכשיר שלישי כי אנחנו צריכים שלושה מכשירים פה. אין לנו לאן לגדול יותר מ-96% עם כמעט 24 שנים של מערך צנתורים. הנושא השני הוא PET-CT. ביקשתי מד"ר מאיה גוטפריד שתגיד כמה מילים. << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> שמי מאיה גוטפריד וב-2024 פשוט לא ברור לי מדוע אני צריכה להציג לכם את הצורך ב-PET-CT בבית חולים. זה היה נכון לפני 15 ו-20 שנה, בטח לא ב-2024. ראיתם את הנתונים לגבי כמה מטופלים יש בבית החולים מאיר. מכון אונקולוגי זה הכרח ו-PET-CT בכל מחלות הסרטן עוזר לאבחון, מידת התפשטות המחלה ומעקב בחלק מהגידולים וההחלטות הרפואיות מתקבלות על סמך PET-CT. אם יכולים לתת טיפול ואפשר לנתח אותו בוודאי שלא אכרות לו ריאה אם יש לו מחלה גרורתית. CT כלל-גופי אינו מספק. PET-CT מגלה פיזור גרורתי, שלא נצפה ב-CT רגיל, ב-15% מהחולים. ב-2024 אני חשה בושה לומר שבית חולים מאיר צריך PET. זה מובן מאליו. יש חולים בסרטן שמוגבלים בצורה קשה וצריכים לנסוע לצפת, אסף הרופא או הדסה בירושלים. אנחנו צריכים להתחנן על כל תור, כולל החולים המאושפזים שבמקרים נדירים אנחנו מבקשים PET תוך כדי אשפוז. אתם רואים את המספרים, המספרים מדברים. אני חושבת שזה לא מותרות. זה לא מאיץ פרוטונים חדש ובטח לא כור אטומי, זה בדיקת PET הכרחית לכל חולה סרטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פיראס, אתם מכירים את הבקשה הזו? << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> עד סוף הדיון אבדוק את זה. << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> עד סוף הדיון יש אישור? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין לכם בכלל? אני מבינה לפי דברייך. << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> אין לנו PET. החולים נוסעים לצפת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש ב"שיבא". למה הם נוסעים עד צפת? << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> כי אין תורים. את חושבת שיש תורים ב"שיבא"? << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אומרים שלא אומרים כל שבחו של אדם בפניו, אז אומר רק מקצת שבחה של ד"ר מאיה גוטפריד. דרך אגב היום יום הרופא אז מגיע להם. היא מהמובילות בתחום שלה. כל טכנולוגיה שתגיע לפה מעבר לזה שתציל חיים תיתן לה את היכולת לטיפול רפואי מהמתקדמים ביותר בעולם. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם עושים את כל הטיפול האונקולוגי כאן? << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> בטיפול אונקולוגי מוכרחים להיות פה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה עוד חסר חוץ מ-PET-CT? מאיץ יש לכם? << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> לא, אין לנו מכון קרינה. זה העתיד. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אין לנו מאיץ אבל צריך לזכור שכשאתה הולך ליצור מרכז להקרנות זה לא רק התשתית. היום מאוד קשה להשיג כוח אדם מומחה ולכן עדיין הריכוז של מכשירי המאיץ על סוגיהם השונים יש בו היגיון. בנוגע ל-PET, יש לי כאן מומחית ב-PET שמפענחת ממקומות אחרים ומקבלת תשובות מ"זיו" או "אסף הרופא". << דובר >> ד"ר מאיה גוטפריד: << דובר >> וזה פחות טוב מקצועית. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אנחנו ממתינים לפעמים חודש לקבל את התור. תזכרו שבין כביש חמש לרמב"ם אין אף מכשיר. תראו את המספרים. המחוז שולח 7,200 בדיקות בשנה, מכשיר עושה בערך 1,500 בדיקות בשנה, זה ההספק. אנחנו שולחים תוך כדי אשפוז. אם נהיה מאוד אופטימיים ונקבל את המיליארד וחצי כך ייראה בית החולים. ככה הוא התחיל, זה הבניין שנבנה בשנות השמונים, אנחנו יושבים בו כרגע. וזה בניין 16. רק קומה אחת מעל האדמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברשותך אני אגיד כמה מילים ונעבור לחברי הכנסת. אתחיל בתודות על קבלת הפנים, גם אתה אלי ידידי, על כך שהצטרפת גם לביקור הזה. מבחינתי זה לא מובן מאליו. מנהל בית החולים, תודה רבה על קבלת הפנים. כיוון שנולדתי בבית החולים מאיר, המשפחה של אמא שלי גרה בכפר סבא, טיפלו כאן במשפחה שלי ויש לי הכרת הטוב אישית למקום. פתחתי את הבוקר בנושא של תקציב המדינה שמאוד מטריד אותי, ראינו את הפרסומים לגבי הקיצוצים המתוכננים במערכת הבריאות. קשה מאוד לעבור על זה לסדר היום. ביקשתי גם מחברי הוועדה להצטרף אליי למאבק בכוחות שיש לנו סביב העניין. אמנם זה נושא של הממשלה אבל לכל אחד כאן יש את מערכת הקשרים המפלגתית שלו. אסור לנו לפגוע במערכת הבריאות. זו מערכת חיונית לא פחות משרד הביטחון ויש השלכה ישירה של שני הדברים הללו. אני רוצה לדבר על תוספת. נדרשת תוספת משמעותית בתקופה הזו למערכת הבריאות בעולמות של בריאות הנפש, מיגון, שיקום וכל מה שראינו במצגת הנהדרת של מנהל בית החולים. זו קריאה שאני אומר גם כאן לפרוטוקול ובטח נידרש אליה גם בימים הקרובים עד לאישור תקציב המדינה. למעשה, כמו שאמר מנכ"ל הקופה, נחתם הסכם ייצוב שהיה לנו חלק קטן בדחיפה שלו, מגיע על כך יישר כוח לשר ולכל מי שהתאמץ בשביל זה. ההסכם הזה השפיע גם על בתי חולים אחרים כי ברגע שכללית קיבלה את חלקה אחרים גם גדלו בהתאם. אפשר להגיד שכן יצאה קרן אור טובה לשאר בתי החולים. התנהלתם בחוכמה ובצורה רצינית מול משרדי הממשלה ותודה גם לכם על העבודה הזו. דיברנו גם על מכשור רפואי וגם על מיגון. בנוגע למיגון, בשנת 2023 המדינה הקצתה 270 מיליון שקל ופיזרה אותם בין בתי החולים לפי אפשרות ביצוע, מי שיכל לבצע מיד קיבל תקציב, בצורה לא מושלמת כמובן. אבי בן זקן, הפרויקטור לעניין המיגון במשרד הבריאות, יושב על תוכנית רב-שנתית, לפי הצפי מדובר על חמישה מיליארד שקל. אני לא יודע אם מיליארד וחצי יגיעו לכאן אבל צריך לשאוף שקופת החולים תקבל את חלקה באשר לבתי החולים שתחת אחריותה. זה יהיה מדורג לפי אפשרויות ביצוע. ככל ואגפי התכנון יודעים להגיד שהם מוכנים לביצוע אני מניח שתיכנסו לעדיפות. חשוב להציג את זה גם לפרויקטור. חשוב שהדברים האלה יובאו בפניו כי כשאנחנו נבוא ונדרוש שיהיה לזה על מה לשבת. אנחנו רואים חשיבות עליונה במיגון חדרי הניתוח. אנחנו נידרש לזה מיד בחודשים הקרובים והמשרד יקצה לזה כסף. אם אתם מוכנים לזה בלוחות זמנים מידיים אנחנו נפעיל את כל כובד המשקל על מנת שזה יאושר. אנחנו יודעים באיזו מציאות אנחנו נמצאים וצריך לתת על זה את הדגש. לגבי התוכנית הכללית – שוויה מיליארד וחצי שקל, אני חושב שזה צריך להיכנס לתכנית הרב-שנתית. לגבי מכשור רפואי אני אבקש לקבל התייחסות. מודה ומתוודה שעוד לא קיימנו דיון פומבי בנושא המכשור הרפואי כי היינו עסוקים בעולמות המלחמה. זו פעם ראשונה שאנחנו יוצאים כוועדה לסיורים בבתי החולים במרכז הארץ. סיירנו עד עכשיו באזור הדרום ובצפון, באזורי קווי העימות. התחלנו כאן. נידרש לדברים וניתן את כל מה שאנחנו יודעים לתת במסגרת הכנסת והפעילות הפרלמנטרית שלנו. עוד לא אסכם אלא אבקש מחברי הכנסת שלנו להתייחס. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> חשוב מאוד שאנחנו נפגשים גם עם מנכ"ל בית החולים וגם עם מנכ"ל כללית שייתן פרספקטיבה רחבה יותר. על חלק גדול מהנושאים יש דיון בנפרד אבל באופן כללי אגיד שאנחנו כוועדה ואני מדבר בשם יתר החברים, רוצים לפתוח את כל צוואר הבקבוק שנוצר אם זה בנושא של כוח אדם, תקציב או סדרי עדיפויות. אנחנו קשובים וגמישים ורוצים להיות יצירתיים ולעבוד אתכם בשיתוף פעולה ביחד. גם ללא קשר לתקציב, לפתור בתוך התמונה פתרונות ולמצוא ככל הניתן. אני מקווה שנצליח לעשות את זה, תודה רבה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני רואה את בתי החולים כסוג של מחלקות של משרד הביטחון מסיבה מאוד פשוטה. חלק גדול מהתקצוב ומהפעילות של בתי החולים הם נגזרת של המצב הביטחוני שלנו בהיבטים של מיגון, מכשור, ויסות צוותים. לכן, גם אם הולכים לתקציב קשה, בדיוק עכשיו הייתי בראיון ואמרתי שאפשר לקצץ בהרבה מאוד מקומות, רק אל תקצצו בבתי החולים. אסור לנגוע בנושא הזה. אפשר לעשות כל מיני רפורמות אחרות, זה לא הזמן לזה. אני מאוד מתחבר לנושא של עוד מכשור, ציוד, צמצום תורים ופערים במיוחד במקום שנותן שירות ל-800 אלף איש. זה חשוב. אני לרשותכם. אני בטוח ששאר החברים תמימי דעים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מצטרפת לברכות לקופה בכלל ולבית החולים בפרט. אנחנו אמורים לקטר, ויש על מה לקטר, אבל המצב שלנו הוא טוב בעולם וזה הרבה בזכות הקופות. אגע בנקודה קטנה שהיא בעייתית לי ואולי אפילו זה הפיל שבחדר או משהו שיגרום לכולם להתרעם אז אני מראש מבקשת סליחה. אני נתקלת בכל מיני סיורים וביקורים בעניין של השכר. מדובר בבנק סגור של אנשי מקצוע. זה בסך הכול מאבק בין הפרטי לציבורי ובין קופות החולים לבתי החולים ובין בתי חולים ממשלתיים לפרטיים ואני מרגישה, אם לקופה יש כוח וכסף אז היא משלמת הרבה כסף, זה עניין יחסי. אני חושבת שמגיע לרופאים הכי הרבה. אנחנו חיים בעולם שבו אם המערכת הפרטית לוקחת אנחנו כל הזמן מעלים בשכר ונתקבלתי בכמה רופאים שהציעו להם לעבוד בבית חולים ציבורי או ציבורי פרטי והרופא מוציא תלוש ומראה כמה קופת החולים משלמת לו. אני תוהה איך אנחנו מטפלים באירוע הזה שהוא אירוע לאומי. כקופת ענק ששולטת כמעט על 80% בצפון ו-52% ברמה הלאומית יש לכם יד ורגל בעניין כמו לרבים מאתנו, גם לממשלה בעניין הזה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מצטרף לברכות. אני אומר שכאשר משקיעים במערכת הבריאות זה חוסך בהוצאות. מערכת בריאות לא טובה תעלה למדינה הרבה יותר. אני חושב שאחוז המבוטחים של קופת החולים כללית בציבור הערבי הוא 70% או יותר. זו קופה שנותנת שירות ולדעתי גם בית החולים מאיר צריך לקבל את כל המכשור הבסיסי כמו שאר בתי החולים על מנת לתת את השירות הכי טוב לאוכלוסייה שמטופלת כאן. ראינו ש-18% מהאנשים שמטופלים כאן הם מהחברה הערבית. לגבי התקציב והגרעון, אנחנו נילחם שלא יהיו קיצוצים בתקציבי הבריאות. ממילא מערכת הבריאות בפיגור לדעתי וחשוב לפחות לשמור על הרמה שלה עד שישתפר המצב. אני חולק על חברת הכנסת וולדיגר לגבי השכר. אני חושב שלגבי שכר הרופאים, זכותם להרוויח. מדובר באנשים טובים. אם נשווה את השכר שלהם להייטק זה עדיין שכר לא גבוה. יש תחרות. כל מערכת יכולה להשקיע ולהביא עובדים טובים. נכון שיש מערכת ציבורית ופרטית אבל מי שצריך לטפל בשכר זה הרגולטור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מצטרפת לברכות. יש נושא אחד שהציק לי מהבוקר, גם בלניאדו וזה נושא המכשור. לדוגמה,MRI, תמיד יש רק אחד. ואם זה יתקלקל, מה יקרה? זה כל כך מוזר לי. בנוסף, ד"ר גוטפריד העלתה את הנושא של PET-CT. איך יכול להיות שבבית חולים גדול שיש בו מעל 700 מיטות ונותן שירות נרחב אין את המכשירים הללו? אנחנו בתור ועדה ונציגי ציבור חייבים להתמקד בדברים הללו. כמו שיושב-ראש הוועדה אמר, יש מקום לתת דגש לזה. איך אפשר לתת טיפול בלי מכשיר? אני לא מאמינה. אנחנו מתפארים במערכת הבריאות בישראל שנחשבת לבין הטובות בעולם ואין מכשיר. זה לא תקין בעיניי. בנוסף, חברתי חברת הכנסת וולדיגר לגבי השכר, טוב שיש תחרות. אנשים הולכים ללמוד שבע שנים, מתמחים ארבע שנים ועוד ממשיכים ללמוד כל החיים שלהם. אין שום סיבה שלא יקבלו שכר הוגן, אחרת הם יברחו לחו"ל. שם הפיתוי הרבה יותר גדול. אני רואה שמאז התחילה המלחמה ולפני זה בעניין הרפורמה המשפטית יש קבוצת ווטסאפ של רופאים צעירים. מפתים אותם באירופה להגיע אליהם. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה להשביח את השכר שלהם. לא יכול להיות גם שיש תורנות של 26 שעות, זה פוגע ויבריח את הטובים ביותר. אם רוצים שרופאים טובים יישארו פה צריך לקדם אותם ולא להשוות לשכר של גופים אחרים. זה לא הוגן ולא נכון, אלה החיים שלנו. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> הערה לגבי מכשור רפואי. יש וועדה במשרד הבריאות שעשתה חלוקה לפי CT ו-MRI. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא יושב בחלל ריק נושא המכשור הרפואי, אנחנו יודעים שיש שיקולים. תכף נשמע את משרד הבריאות. לימור, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את בית החולים מאיר אני מכירה מקרוב. אני מהשומרון ואתם אחד מבתי החולים שנותנים לנו מענה משמעותי. חברה מאוד טובה שליוויתי אחרי תאונה גם בבית החולים, יכול להיות שאדוני המנהל מכיר אותה, נהרגו שם שני ילדים קטנים והיא נפצעה באופן קשה עם פגיעת ראש ופגיעת חזה. היא הייתה מאושפזת גם בטיפול נמרץ נשימתי. הייתי איתה הרבה מאוד שעות ותקופה מאוד ארוכה. גם בעלה היה כאן ועוד תינוק וילד בוגר. אחד המקרים המאוד קשים. הם איבדו בתאונה שני ילדים, בן ובת צעירים. ברוך ה' אותה חברה שלי ילדה כאן בבית החולים בן ובת וכל לידה כזו הייתה שמחה גדולה. אני מכירה את עבודת הקודש שאתם עושים, את הליווי, התמיכה, החיבוק הענק שבית החולים נותן גם אחרי שהם חזרו לביתם. אני רוצה להגיד תודה, יש לי הזדמנות להגיד לכם תודה על העשייה הזו. אני רוצה כן להצטרף לדברים חברת הכנסת וולדיגר, אני מבינה את הצורך אבל אני חושבת שיש הפרה של האיזון בנושא שכר הרופאים. כשאנחנו מדברים על כאלה גירעונות אני חושבת שצריך למצוא איזשהו איזון כי הסכומים שאנחנו נפגשים בהם שרופאים מקבלים לחודש הם סכומי עתק של נראים לי פרופורציונאליים לשום דבר, גם על מלאכת הקודם שלהם. אשמח להתייחסות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אדייק. אני לא נכנסתי לסכומים, זה לא האירוע. אני דיברתי על זה שיש מצוקה של רופאים. לא נכנסת לכיס של אף אחד. יש כאן בעיה נקודתית שכל הזמן כל אחד מזיז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למעלה מ-100,000 שקל לחודש זה לא מאוזן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לימור, הנקודה ברורה. תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו צריכים לתת על זה את הדעת ותודה חברתי חברת הכנסת וולדיגר שהעלית את זה. זה נושא מאוד חשוב ותמיד נוח להשתיק אותו ואף אחד לא רוצה לדבר עליו וחשוב להציף אותו. אני רוצה גם להתייחס לעניין המכשור. דיברה ד"ר גוטפריד והעלית את נושא ה-PET-CT. הוא לא רק יעזור למי שמטופל כאן בבית החולים אלא יש לזה משמעויות והשלכות גם לאחרים. אני אומרת, אדוני היושב-ראש, נצטרך לראות איך אנחנו מסייעים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ד"ר ירון, דוד בן בסט, התקשרת אליי אישית ודאגת שאני אגיע לביקור. חשוב. לבית חולים מאיר יש מוניטין טוב במדינת ישראל. אני מבקרת אצלכם בפעם השנייה. בפעם הראשונה ביקרתי לפני כארבע שנים ונפגשתי אז עם מילר עוד בתפקידי הקודם כשהייתי סגנית ראש עיריית כרמיאל והתייעצתי איתו לגבי הקמת בית חולים בכרמיאל, וגם אז התרשמתי מהעיצוב, מהיחס והסדר. אז כל הכבוד. אני אחזק את דבריו של יו"ר הוועדה, מיגון של בתי חולים. אני כמעט ילדתי כאן. במלחמת לבנון השנייה מצאתי מקלט בקיבוץ בחן והייתי אמורה ללדת. בסופו של דבר ילדתי בבית החולים ליס. הייתי אז פליטה ואני מזדהה עם החוויה של כל הפליטים. זה נורא. כשיש אי ודאות ואין קורת גג ואת הבית שלך. אנחנו צריכים לדאוג למיגון של בתי חולים אנחנו עוסקים בזה המון והצלחנו לקדם כמה פרויקטים בתור ועדת הבריאות. אנחנו מתחייבים שנמשיך לפעול בנושא הזה. יש עוד המון פערים. יש נושאים שאנו מעלים כה פעמים בשבוע לדיון על מנת לצמצם את הפערים ומצליחים לקדם מול האוצר ומול משרד הבריאות. נשמח לשמוע. אנחנו במהלך הביקורים של היום העלינו כמה נושאים ומקבלים תשובות ממשרד הבריאות. אנחנו עומדים לרשותכם כנבחרי ציבור והנציגים שלכם בכנסת. יום הרופא שמח. אנחנו מעריכים את העבודה שלכם. לגבי מכשירים מיוחדים, מה שהתייחסו אליו חברי הכנסת. צריך לשנות את השיטה. השיטה לא נכונה. פעם זה היה אחד ל-180,000 או אחד ל-600,000. צריך לשנות לגמרי. מכשיר PET-CT אמור להיות חלק אינטגרלי בכל יחידה ביולוגית, אי אפשר אחרת. אנחנו ב-2024. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפני שאדוני המנכ"ל ידבר, פיראס ממשרד הבריאות, בבקשה. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. אני לא איש תקציבים ולא קשור לכספים אבל אני כן רוצה מבחינה עובדתית לחדד והמספר שאני אומר לא מספיק. מה שקיבלה קופת חולים כללית מתוך 270 מיליון שקל, ככל שידוע לי, הם 80 מיליון שקל שהגיעו לקופה. זה לא מספיק. מבחינה עובדתית ככל שידוע לי הוקצו לפחות 80 מיליון שקל. עד כאן מה שקשור לתקציבים. ביחס למכשירים רפואיים, בשיטה כיום הקיימת בהתאם לתקנות יש דרך מאוד מסודרת להקצאת מכשירים רפואיים. יש ועדת מכשירים שיושבת שאגף טכנולוגיות והמכשירים מוקצים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. חלק מהדוברים וחברי הכנסת יתייחסו לזה. כיום זו השיטה שאנחנו עובדים בה וכך אנחנו מחויבים על פי התקנות. ככל שידוע לי וגם לפי הבירור שעשיתי מול בית החולים מאיר, להבנתי הוגשו שתי בקשות. הבקשה הראשונה למכשיר השלישי של הצנתור והבקשה השנייה למכשיר PET-CT. בקשות אלה עדיין נידונות וטרם התקבלה תשובה. אני מבטיח שנברר את הנושא מול האנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נקיים על כך גם דיון בוועדה. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> אני שמח על כך. אני אסיים את הבירור שלי ואחזיר תשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לפני שהמנכ"ל ידבר להגיד, ולימור זה גם לך, ח"כ וולדיגר לא כאן. ברור לחלוטין שהשיטה לא מתנהלת טוב והתחרות לא הוגנת. מי שצריך לתת על זה מענה זה הרגולטור ולא אחד השחקנים. אחד השחקנים אומר, אני שחקן וזרקת אותי לתוך המגרש, אני משחק במגרש ואם אתה מגביל אותי אז תגביל את כולם. בבקשה אדוני המנכ"ל. << דובר >> ד"ר ירון מושקט: << דובר >> אני אשמח מאוד אם יוגבל השכר, משום שהיום בורחים ממני. אני לא יכול לתת, ולא כי אין לי כסף, אלא כי אני צריך לקבל אישור מהנהלת הכללית ואני עובד על פי ההסכם הקיבוצי. אני לא יכול לתת שקל מעבר לזה. אם אני יכול לתת שכר שנגזר מהתפקיד וההסכם הקיבוצי ואחר כך אנשים עוזבים אותי והולכים לבתי חולים ממשלתיים, ומראים לנו תלושים ואנחנו לא יכולים לעמוד בזה. לגבי קופת חולים כללית, ואני שומע את זה גם חבריי בבתי החולים האחרים של כללית, אנחנו לא מגיעים לסכומים האלה כי לא מאפשרים לנו להגיע לסכומים האלה ואנשים מצוינים עוזבים אותנו. כי נאמר על הכללית שהיא קופה עשירה, בתי חולים של כללית לא מסוגלים להשוות את שכר הרופאים בבתי חולים ממשלתיים. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אני מודה לכם על הביקור, מודה גם על השיח ועל הנכונות. אחרי הסיפור המרגש של חברת הכנסת סון הר מלך אני מרגיש קצת ציני להתייחס לשאלות כי זה היה סיפור מרגש אבל בכל זאת. בשביל הפרוטוקול, כל 350 מיליון השקלים לבינוי מלר"ד ממוגן בבית החולים מאיר מגיע מתקציב הכללית. זה לא הגיוני ולא סביר. כל תקציב הפיתוח של כללית ל-2024 הוא 650 מיליון שקל. תבינו שאם אני בונה פרויקט כזה אני עוצר בשאר המקומות. כל 350 מיליון השקלים מגיעים מתקציב כללית, לא הרשיתי לעצמי לענות לפני שאני מכיר את הנתונים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא ידעת להגיד את זה בהתחלה, אמרת שהרוב. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> כן, רציתי לתת למדינה את הקרדיט. קופת חולים כללית משלמת שכר לרופאים בהתאם להסכמים קיבוציים. אנחנו כפופים לממונה על השכר, השכר שלנו נבדק. אין לי קרן מחקרים. אני לא משלם לא מלמעלה, לא מלמטה ולא מהצדדים. בבקשה רבותיי, אני לא משלם למערכת הפרטית. המערכת הפרטית זו לא קופת חולים כללית. כללית משלמת לפי מה שרשום בהסכמים הקיבוציים. ידידי ממשרד הבריאות, אין ויכוח. קיבלנו את חלקנו מתוך תקציב המיגון של 270 מיליון שקל. הראיתי זאת גם בשקף. שמתי מספרים אפילו גבוהים יותר ממה שציינת. אבל תקציב של 270 מיליארד שקל מול צרכי מיגון של חמישה מיליארד שקלים זה לא עומד בפרופורציות. << דובר >> פיראס חאיק: << דובר >> אנחנו תמימי דעים בקשר לכך. זה כסף "קטן" לצורכים של מיגון. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> אבי בן זקן היה פה, הוא מכיר את צורכי המיגון. וצורכי המיגון בבתי החולים בפריפריה הם יותר חמורים. סורוקה מקבל חולים באיום טילים ולא יכול להיות שכל חדרי הניתוח שלו לא ממוגנים. יום הרופא היום. אני חושב שאנחנו יכולים לצאת בקריאה של כל הכבוד לרופאים על עבודה שהיא קודם כל שליחות. באין-סוף שעות, במחויבות אישית מאוד גבוהה, ברמת רפואה מהגבוהות בעולם. טוב לנו שמדינת ישראל התברכה ברופאים שכאלו, זה נכס למדינת ישראל, אנחנו צריכים לדאוג שנמשיך לשמר את הנכס ונמשיך ליהנות ממערכת בריאות טובה שהיא בראש ובראשונה בזכות העובדים שנמצאים בתוכה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה אדוני, מילת סיכום. יש מישהו מהצוות המקצועי שרוצה להגיד משהו? לא. אז מילת סיכום שלי. אדוני מנכ"ל הקופה ואדוני מנכ"ל בית החולים. שוב תודה רבה על קבלת הפנים. אני בהחלט מתרשם שהצוותים פה מסורים, עוד מלבד הסיפור של חברת הכנסת סון הר מלך, מרגישים את זה באוויר ורואים את זה בעיניים וזה דבר שתמיד מחמם את הלב. נתקלתי בזה גם בטיפולים במשפחה המורחבת שלי ותמיד תענוג לראות את המסירות והשליחות. יום הרופא הוא הזדמנות מיוחדת שלנו כוועדה להגיד תודה. גם אם יוגבל השכר הרופאים יישארו פה, כי הרופאים הם שליחים ועובדים מתוך אמונה אמיתית וצדקת דרך בעבודה שלהם. אני לא חושב שנושא השכר הוא מרכיב חשוב אבל הוא בהחלט לא רק גורם שלישי לנטישה או עזיבה של המקצוע או הארץ. יש כאן הרבה אלמנט של אחיזה בארץ שלנו. מעבר לזה, אדוני המנכ"ל, אני רוצה לציין אותך לשבח על זה שאתה רואה לנכון להצטרף אלינו ולצייד אותנו בפרספקטיבה רחבה מהעיניים שלך מלבד מה שאנחנו רואים על המרכז הרפואי. קואליציה ואופוזיציה, כולנו כאן תמימי דעים באשר לרצון והצורך לעזור לבית החולים הזה ספציפית ובכלל לבתי החולים של כללית. אנחנו מכירים את העבודה המסורה שלכם ואנחנו באים ואומרים "תפעילו אותנו". נתתם לנו כמה משימות לא קלות אבל אנחנו חושבים שאנחנו יודעים ביחד להשפיע בתהליכים האלה. תרגישו בנוח לפנות אלינו. אנחנו מחויבים כלפי אזרחי מדינת ישראל והקופה הגדולה ביותר שנותנת שירות לכל כך הרבה אזרחים במדינה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ועשתה עבודה מדהימה במלחמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. אנחנו עדיין במלחמה ושמענו את הסקירה גם לגבי בריאות הנפש. אני חושב שזו חשיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך גם לשפות אותם על הכסף שהשקיעו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רשמתי לפני את ההערה על השיפוי, לכן התעניינתי גם מה בהוראות משרד הבריאות ומה לא, גם על זה נקיים דיון. תודה רבה על השליחות הציבורית שאתם עושים. אנחנו כאן לשים את כל כובד המשקל שלנו כפרלמנט לטובת מערכת הבריאות ככלל, בית החולים הזה בפרט וכל המערכת של קופת החולים כללית. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>