פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
24/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 273
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"ד (24 בינואר 2024), שעה 9:38



סדר היום: 
<< נושא >> פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלי דלל
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי


חברי הכנסת:
אחמד טיבי
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	נועה שפיצר מזרחי
	–
	מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

	ד"ר אסף לוי
	–
	סמנכ"ל גורמי יצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	לאה בן עזרא
	–
	ראש ענף בקרת תוכניות עבודה, משרד הבינוי והשיכון

	רום בר-אב
	–
	רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	ענבל משש
	–
	מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	מיטל כהן שבתאי
	–
	מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה

	תובל בן אורי
	–
	עו"ד, מחלקת אומנות, משרד החוץ

	רותי מור
	–
	מנהל הביטוח והמכירה, ביטוח לאומי

	יוסף פולין
	–
	לשכה משפטית, ביטוח לאומי

	אסנת הילה מארק
	–
	חברת כנסת לשעבר

	שמרית גור
	–
	סמנכ"לית כספים, חברת מרכבים טכנולוגיות תחבורה בע"מ, יצרן האוטובוסים בישראל

	ישראל צרפתי
	–
	חבר הנהלה, איגוד המוסכים בישראל

	רונן לוי
	–
	יו"ר, איגוד המוסכים בישראל

	אברהם ונגר
	–
	נציג איגוד המוסכים בישראל

	אריה אשד
	–
	מנכ"ל, איגוד המוסכים בישראל

	ורוניקה רוזנברג
	–
	עו"ד, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל

	יוסי אלקובי
	–
	נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה

	מילר
	–
	ההסתדרות





	מוזמנים באמצעים מקוונים:

	דובי אמיתי
	–
	ההסתדרות




מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



 << נושא >> פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני פותח את הישיבה. הנושא פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי התיירות, החקלאות והתעשייה עקב המלחמה. היה צריך להיות גם משרד התיירות, אבל התיירות ביקשו אורכה שזה לא יקרה היום, אז איתם אנחנו נעשה דיון ביום ראשון בעוד שבוע וחצי. נעשה המשך.

כל הנושא זה בעצם פתרונות. יש שתי בעיות, בעיה אחת של עובדים זרים ובעיה אחת של עובדים פלסטינים. שתי הבעיות האלה צריכות להיפתר באיזושהי צורה. בנושא של עובדים זרים יש התקדמות די גדולה, במיוחד בתחום החקלאות, בתחום התעשייה פחות כרגע. ובעובדים הפלסטינים מחכים להחלטה של הקבינט מה לעשות עם זה. ברגע שתהיה החלטה של הקבינט, נגיד שלא יהיו עובדים פלסטינים, אז משרד האוצר ומשרדי הממשלה יגדילו באופן פרופורציונלי את מספר העובדים הזרים בתחום, זה מה שנאמר על ידי משרד האוצר בישיבה פנימית שעשיתי, ואם הם יחליטו החלטה באמצע, מה שנקרא, אז אותו דבר באופן פרופורציונלי הם יגדילו גם כן. זאת אומרת, בגדול העובדים הפלסטינים זה נושא שצריך להיפתר כמה שיותר מהר, על מנת שהמשרדים יידעו מה לעשות בעניין הזה, וכמה להגדיל ואיך להגדיל. 

עכשיו הבעיה הנוספת שלנו היא שזה לוקח זמן להביא את העובדים הזרים בכל משרד ומשרד מכל מיני סיבות. אז אחרי שקיימנו את הישיבה הקודמת אני רוצה התייחסות מסוימת כדי לראות איך אנחנו מתקדמים בכל מקום ומקום בעניין הזה. נתחיל במשרד החקלאות. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

בוקר טוב אדוני תודה רבה. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. כמו שאדוני אמר אנחנו שמחים להגיד שאנחנו מתקדמים בכמה מישורים. דבר ראשון אני מבקש להודות לכל השותפים, בראש ובראשונה לרשות האוכלוסין שבאמת עושה לילות כימים לעזור לחקלאים לגייס את העובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רשות האוכלוסין פה, נכון?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

פה, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא ראיתי אותך, תמיד את יושבת בצד ההוא.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אז כמו שמנכ"ל המשרד דיווח בישיבה הקודמת, היינו בשלהי חלוקת התוספת שאושרה על ידי הממשלה בסוף יולי 2023, והעברנו לרשות האוכלוסין בסוף השבוע שעבר, והם פרסמו לחקלאים את התוספת של כמעט מעל 8,000 היתרים. עכשיו הכדור אצל החקלאים, החקלאים צריכים לשלם את האגרות ולהזמין את העובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל פטרו אותם מהאגרה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא, לא פטרו אותם מהאגרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שנת 2024 פטרו. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אדוני מה שסוכם, אני מבקש להזכיר, מי שהיה בעל היתר בשנת 2023 הוא מוארך, וכל היתר חדש יידרש לשלם את אגרת הבקשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא נכון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה המחיר של אגרת הבקשה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

650 אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הסיכום היה על כל העובדים.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

650 שקלים לשנה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שלא תשנו את זה. משרד האוצר פה? הסיכום היה על כלל העובדים של שנת 2024. לא ישולמו. לכן התחשיב נעשה לפי 30,000 עובדים כפול 650, 20 מיליון שקלים. זה לא היה הסיכום, אל תשנו אותו. זה הסיכום שנעשה איתי. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא, אדוני. בניגוד לטבע שלי אני אעזור לאוצר, וזה מאוד קשה לי עכשיו אבל אני אעשה את זה. כל מי שהחזיר בהיתר ב-2023,

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זה לא הסיכום.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אדוני, אני אתן לך תשובה: כל מי שהחזיר היתר, 30,000 היתרים שהיו ב-2023 הם מוארכים. התוספת שניתנה לשנת 2024 זה התוספת מעל ה-30.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה מדבר על ה-10,000 הנוספים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

בדיוק, ה-9,000. ולכן אני אומר אותו דבר ואדוני אומר אותו דבר. כל מי שקיבל את התוספת זה במסגרת ה-9,000 והוא נדרש לשלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני האמת שהבנתי שכל העובדים שיבואו ב-2024 לא ישלמו.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אני יותר מאשמח אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני אדבר על זה עם כפיר בטט. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

נשמח לעזרה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אדוני, מתווה הפיצויים דיבר על אותם 10,000 עובדים שיצאו מישראל בשל המלחמה. כ-10,000 תאילנדים שעזבו ואז החקלאים אמרו שהם ניזוקו מזה שהם יצאו, ובצדק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל הסיכום היה לפני.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

ואז הם קיבלו אישור להאריך ל-20,000 עובדים שהיו בארץ. זאת אומרת היו 10,000 והארכנו ל-20,000.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מדברת על משהו אחר, על האגרה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

האגרה, זה היה הסיכום לגבי האגרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על האגרה האוצר הסכים, הם היו פה והצהירו את ההצהרות. האוצר הסכים שכל העובדים האלה לא ישלמו את האגרה בשנת 2024. הוא הסכים. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כל כיווץ נוסף שהאוצר יסכים, אנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, הסכימו. את לא היית איתנו באותה ישיבה אולי, אבל הסכימו. האוצר פה ואוצר ועדת כספים גם. אבל הוא ואמר שאלו אותם 30,000. אני הבנתי גם ה-40,000 אבל אני אדבר על זה עם כפיר, אולי לא הבנתי נכון.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אנחנו נשמח אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אולי לא הבנתי נכון. לגבי ה-10,000 הנוספים או 9,000 אנחנו נדבר. מה זה 10,000 שממשלת ישראל אישרה? נוספים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן, מעבר ל-40.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נוספים? זה 50,000 כאילו?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, מצוין. אז האלה באמת לא דיברנו עליהם. על ה-10 האלה, אני אוותר לכם על ה-650 שקלים. אבל על השאר, אנחנו נדבר עם כפיר על זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

האם אפשר לשאול נכון להיום כמה עובדים זרים חסרים בחקלאות? אם יש לנו את המידע המדויק?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

להשיב אדוני?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תלוי, את לא היית בהתחלה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תלוי, הבעיה שלנו היא העובדים הפלסטינים. הם חסרים, 120,000 עובדים כמעט, הם חסרים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא בחקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, באופן כללי.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני אגיד שיש במדינת ישראל כ-26,000 עובדים חקלאות שנמצאים עכשיו. לפני המלחמה היו כ-30,000, יצאו 10,000. בינתיים תודה לאל נכנסו כ-6,000 עובדים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אז נכון לכרגע יש חוסר של 4,000?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

 המכסה הייתה 40,000 לפני המלחמה. בהתאם להחלטת הממשלה ב-30 ביולי. אבל ה- - - הזאת של ה-9,000 הנוספים הייתה בעיקר על הנייר כי לא חילקו אותה, אז עכשיו כשחילקנו אותה אז אנחנו צריכים קודם כול להשלים ל-30 עוד 9,000 ובאמת בהחלטת הממשלה הנוספת שעברה, עוד 10,000. אז אנחנו מגיעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברגע שהקבינט יחליט מה עושים עם העובדים הפלסטינים, באותו רגע האוצר ביחד עם משרד הממשלה הרלוונטיים, יצטרכו להגדיל את המכסות של העובדים הזרים כי אחרת אין פתרון מקביל. נועה שוקרון התחייבה בישיבה פנימית שזה מה שהיא תעשה, יחד עמה הייתה גם משש באותה ישיבה ואמרו את זה במפורש. בגדול, ברגע שתהיה החלטה; בינתיים לא הייתה החלטה אז זה מתמסמס, אז אנחנו לא מסוגלים לסיים את העניין. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אבל את ה-9,000 של החקלאות את הכל חילקתם אסף? פרסמתם את כל ה-9,000?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כמעט את הכול. השארנו יתרה קטנה כי המודל שחילקנו לא נתן מענה לחקלאים שהגדילו את השטחים שלהם מהנתונים הקודמים. פרסמנו אתמול להערות הציבור קול קורא לחקלאים שהגדילו ולא קיבלו מענה בהגדלה כדי לאפשר עוד תוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

סיימתם את הרפורמה הזאת שרציתם לעשות?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אנחנו עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עובדים? אז תסיימו אותה. כי לוקח זמן להביא את העובדים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אנחנו יודעים אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זו בעיה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש אני אגיד לך איזו בעיה יש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בלולים, אז דבר על זה בבחירות. אני לא מבין למה אתה צריך ככה? דבר.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, דווקא לא רק בלולים. אתמול דרך אגב הייתה לנו שיחה על הלולים אתמול – אני, הוא ואורן המנכ"ל – בלולים לא קיבלו שום תוספת של אפילו עובד זר אחד בכל ענף הלול לא קיבלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז זה בדיוק העניין של הקול קורא. אז תגישו.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אבל לא, יש בעיה אחרת אבל לא משנה. חוץ מזה אחת הבעיות הגדולות שהחקלאות בכלל, לא רק בענף הלול, היינו עובדים עם כל מיני חברות כוח אדם כאלה שמביאים לנו את העובדים הפלסטינים, כאילו היה פיקים, למשל קוטפים כמו שהיינו בעגבניות. אז עכשיו הייתה עונה שקוטפים אז היינו מביאים כמו חברות כוח אדם שהיו מביאים לנו פלסטינים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

קבלני עיבוד, ששון.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

קבלני עיבוד. עכשיו הם לא רשומים לנו בתור עובד שהיה לנו בוויזות בקטע של הפלסטינים, ואז אנחנו לא יכולים לקבל עליהם עובדים זרים. וגם הם לא באים. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

חבר הכנסת גואטה, נשב על הקול קורא ואני אראה לך איפה זה מופיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה בקול קורא. כמה עובדים שמתם בצד?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

את ה-10,000.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל ה-10,000 החדשים? אז זה יפתור לכם את הבעיה. מה קורה עם העובדים העונתיים? והמעבר ממקום למקום שצריכים את זה במשקים? מה קורה עם זה? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

עכשיו ניתן את המענה. עכשיו אנחנו לא מגבילים. במסגרת הקול קורא של 10,000 מי שהעסיק עובדים פלסטינים יקבל את העובד, ויש מנגנון ניוד שעובד בשגרה וחקלאים שיקבלו את ההיתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל מנגנון ניוד רק עם חברות כוח אדם.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

לא, זה בין החקלאים, אין חברות כוח אדם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם מניידים לבד?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. כי זה כמו שקורה היום. גם כשהמכסה הייתה 30,000, בגלל שהחקלאות היא עונתית, יש מנגנון ניוד נסתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, מתי הקול קורא מסתיים?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

ולהערות הציבור עד יום חמישי בערב, אני מקווה שבראשון-שני הוא יצא להגשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

והחלוקה מתי?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אנחנו מאמינים שבגלל שיש לחץ, ניתן זמן להגשה לשבוע ימים, כי חקלאים צריכים להתארגן על טפסים וכאלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חודש ימים גמרתם?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אני מאמין שאפילו פחות. מקווה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

שבועיים צריך לגמור את זה. ההקצאות צריכות להיגמר בשבועיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תקבעי ישיבה בעוד שלושה שבועות. אני רוצה לדעת שזה הסתיים העניין, עם משרד החקלאות. ישיבה קצרה, הם יבואו יגידו שזה הסתיים, הם יגידו תודה רבה ונסיים את העניין.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

אני שמח לראות אותך, אבל אפשר במייל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני למדתי אתכם, כשאתם באים אתם כבר באים מוכנים. במכתב יש לכם זמן. עכשיו חקלאים, מה עם העובדים הזרים שאתם מביאים? אתם מסתדרים עם זה או יש בעיות?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אורי דורמן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. קודם כול אני רוצה להצטרף למילות הברכה והתודה של אסף, באמת אפשר להגיד שנעשית עבודה , נכנסנו לעבודה, לא לדיבורים אלא ממש לעבודה. גם מנהל ההגירה, רשות ההגירה, בראשותה של ענבל המנהל לעובדים זרים, וגם משרד החקלאות, ואנחנו מרגישים שזזים דברים. 

כל העובדים שהגיעו עד עכשיו מעבר ל-20, ה-6,000 שענבל מדברת עליהם, זה לחקלאים שהיו להם היתרים, אוקיי? אז זה כבר חקלאים שהם בתוך העסק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאיזה מדינות אתם מביאים עכשיו? הבנתי שאם בא מתאילנד או חוזר, אז אתם מיד לוקחים אותו.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מאיזה עוד מדינות?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

60% מהעובדים שנכנסו לישראל מתוך ה-6,000 הם מתאילנד. מעל ל-600 ממלאווי, סרילנקה, הודו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לחקלאות.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל הבנתי שחלק מהעובדים לא מספיק טובים, ככה אמרו לי. החזירו חלק. יש דבר כזה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני שמעתי בשוליים שלא היו מרוצים. בסך הכול יש כ-6,000 עובדים שנכנסו בזמן מלחמה ועובדים אצל החקלאים, ממדינות שונות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם צריכים לעבוד יותר מהר, החקלאים. הם כבר קיבלו את ההחלטות. אתם לא מביאים את העובדים. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

נכון. יש כרגע הקצאה לחקלאים של 40,000, 14 פתוחים כרגע מעבר ל-26 ואת זה החקלאים צריכים, ביחד עם הלשכות, לעבוד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מניחה שבזמן מלחמה זה יותר קשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משש עבדה קשה מאוד לתת לכם את האמצעים להביא ואתם לא מביאים, אז מה יהיה עם זה?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אין שום ספק. גם החקלאים בהתארגנות וגם המטוסים מגיעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה זמן התארגנות?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

הקושי הוא בגלל המלחמה?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

מתאילנד יש הגבלות, ויש מדינות שזה רק בהתחלה כל הנושא הזה. וכל המערכת נמצאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז כמה זמן ייקח לכם כדי להסדיר את העניין? אני אגיד לך למה אני לוחץ אותך. לא תהיה תוצרת חקלאית.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

ואז מה יקרה? המחירים יעלו. זה הפחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכול. גם לא יהיה לנו מה לאכול, וגם המחירים יעלו. אז מה העניין?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

נכון, זה סופר חשוב החקלאות. נצטרך לייבא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ולא נדבר על זה שגם יהיו המון פיצויים שהמדינה תצטרך לשלם בגלל המלחמה, כי אתם לא שותלים ואתם לא מגדלים, והכל קשור למלחמה כי העובדים הזרים ברחו. אז אתם צריכים לעבוד יותר מהר גם אתם. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>  

קודם כול אני מסכים איתך, ואנחנו מאיצים בחקלאים לממש את ההיתרים שהם קיבלו. כל מי שיש לו היתרים שיממש אותם. זו נקודה אחת. 

והדבר השני, ה-10,000 שהממשלה החליטה להוסיף, הם מיועדים לחקלאים שלא היה להם היתרים. אין להם היתרים. זאת אומרת מרבית מגדלי העדרים למשל אין להם היתרים, עכשיו כשיצא הקול קורא הם יגישו את הבקשות, הם יקבלו היתרים ויוכלו להביא. אני מניח שה-10,000 ינוצלו מהר מאוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני אומר לך. תראה, אתם ביקשתם ולחצתם לקבל מכסות. כשאתם מקבלים אתם צריכים להתכונן לפני שאתם מקבלים, כי פלוס מינוס ידעתם כמה אתם צריכים לקבל. אם אתם לא תעבדו מהר, אני אבקש ממשרד הפנים לבטל את המכסות. גם לכם אין זמן כמה שאתם רוצים, הנה אני אומר את זה לחקלאים. לא תעבדו מהר ולא תביאו מהר על מנת שתהיה פה תוצרת חקלאית בסופו של דבר, אז אני אבקש ממשרד הפנים לבטל את המכסות או לצמצם אותם. מי שלא צריך אז אין צורך. אז אתם גם כן צריכים לעשות את העבודה מהר. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

דוד, רק בשבוע שעבר נתנו להם את האישורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז ניתן להם, לא אומר להם מחר בבוקר, אבל הם צריכים לעבוד מהר. משש, אם הם לא יעשו את העבודה מהר, ותבדקי אותם, אז הם כנראה לא צריכים את העובדים, ואז אנחנו נצמצם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני בטוחה שהחקלאים עושים ככל יכולתם לעבוד מהר, זה העסק שלהם, זו הפרנסה שלהם.

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, צריך לקחת בחשבון שגם תהליך המיון במדינות לוקח זמן. 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא, מדברים על השלב הראשון לשלם על ההיתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא לחקלאים. תהליך המיון הוא בתעשייה יותר ובבנייה. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פחות בחקלאות. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

בסוף רוצים להביא לפה עובדים מקצועיים שגם היו פה בחקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו לא עובדים רק בשביל החקלאים, אנחנו עובדים בשביל המדינה. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

עובדים קודם כול בשביל המדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז הם צריכים להביא את העובדים מהר, זה הכול. זה לא לשחק, לקבל את האישור ולחכות עם זה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אנחנו מנסים להדביק את הקצב. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני אומרת שאני חושבת, אדוני יושב-הראש, כולם רתומים, גם החקלאים, גם ההתאחדות, גם אנחנו כמובן ניתן להם את כל המעטפת שצריך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור, אתם נותנים את המעטפת אני יודע את זה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני מאמינה שבתוך זמן קצר אנחנו נראה תנועת כניסה מוגברת של עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מאיים פה; אני רק אומר להם שאם כל אחד ישמור ולא יעשה את העבודה אז אתם תצמצמו את זה. זה הכול. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש אני רק רוצה להגיד עוד משפט אחד: יש את ההסדר של ההבאה של העובדים דרך הלשכות הפרטיות. ההסדר הזה אמור להסתיים בשבוע הבא, איני יודע, החלטת ממשלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אננו מאוד מבקשים להאריך את ההסדר הזה ל-90 ימים נוספים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אני יודע שיש איזשהם התנגדויות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אני לא מאיים עליכם, אני רק אומר לכם שאתם גם צריכים לעשות את העבודה.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

הכל בסדר, כולם צריכים לעשות את העבודה ביחד, כרגע עובדים ביחד, וצריך לזכור שלהעלות מ-20 ל-50 זה מבצע, כבוד יושב-הראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר גמור, אל תגידו שלא אמרתי לכם. אני אומר את זה גם למשרד החקלאות פה. היה ואתם תישנו על הזכויות שלכם ולא תעשו את העבודה, אנחנו נצמצם לכם את העובדים. ניתן את זה למגזרים אחרים, בתוך החקלאות למגזר, הלולים יקבלו הרבה, הנה הוא חייך, הכול בסדר. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

קודם כול אנחנו מנסים להדביק את קצב העבודה לרשות האוכלוסין למרות שזה קשה, אבל אני מאמין שהם יצליחו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אני מאמין שאתם תעמדו במשימה, אז הכול בסדר. לא נגיע לדילמה הזאת. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אנחנו נעשה מאמץ גדול מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש לכם מזל שהיא לטובתכם כל הזמן. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

דוד, ענף התעשייה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו ענף התעשייה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

חסרים שם 18,000.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אני יכול לשאול שאלה אחרונה על ענף החקלאות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, בבקשה.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

בזמנו גם דיברנו, אני חושב בוועדה הזאת וגם בוועדות נוספות על עובדים שהגיעו מסרילנקה, ועל היעדר ביקוש או על ביקוש לעובדים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היא אמרה שחלק מהעובדים הם מסרילנקה, הם אמרו עכשיו.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אפשר לדעת כמה ביקשו מתוך ה-5,000?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היא יודעת.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, נחתם באמת הסכם בילטרלי בזמן מלחמה, שר הפנים חתם עם סרילנקה, זה אחת הדברים החשובים שמגדילים בסוף את הפוטנציאל של גיוס העובדים. הזדרזנו ויש מאגר עובדים של כ-10,000 עובדים שממתינים בסרילנקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ממתינים?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא רק לחקלאות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לחקלאות. ואנחנו באמת ממתינים להזמנות. אני מאמינה שזה יבוצע בזמן הקרוב אחרי שחילקו את ה-9,000 וכפי שאמרתי נראה באמת יותר הזמנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה התעכבת דווקא על סרילנקה?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

היו כל מיני התייחסויות לעובדים האלה ביחס לעובדים שמגיעים מתאילנד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תאילנד הם כנראה הכי טובים לחקלאות. יש להם ניסיון , לא יודע, יותר טוב. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

יש כאלה שחולקים על יושב-הראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הרי עובדים בבורמה הם עובדים זרים בתאילנד, והתאילנדים באים לישראל. ובורמה מוכנים לבוא לפה אבל משרד החוץ לא מסכים וגם משרד הפנים, בגלל הנושא של הרצון להישאר בארץ, אז זה ירד מהפרק. מבורמה היינו מביאים בתוך 10 דקות את כולם. אבל זה מה שהיה. אז מביאים עכשיו ממדינה אחרת. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

גם היום אדוני אפשר להביא בזמן קצר גם מסרילנקה, וצריך רק הזמנות של החקלאים, והם על זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם פה. לכן אני עכשיו לחצתי אותם קצת לסיים את העניין מהר. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

ענבל, כמה נכנסו עד עכשיו מסרילנקה בחקלאות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

535 עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל יש הרבה שמחכים להיכנס.

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

כן אבל אנחנו יודעים שגם מלאווי פתוחה וההשמה במלאווי מצוינת ואני חושבת שמאוד מרוצים, אז אפשר אולי לאזן גם בין המדינות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, מה, זה המצב, מה אני אעשה. איזה יחסים יש לנו עם בורמה? יש לנו יחסים?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

תדע לך, אלה מבורמה עובדים בתאילנד. הם עובדים זרים בתאילנד. הייתי עכשיו בתאילנד. כל רשת בתי חב"ד עובדים שם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה בכל שבוע מספר לנו איפה אתה מטייל, אילת זה זה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

איפה לא טיילתי כבר שנה, לא ראיתי חו"ל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תגיד לי, בענף הפטם אין מספיק עובדים?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אין עובדים. אתמול בלילה זה הפיצוצים שהיו, אני אסף והמנכ"ל. מקווה שנצליח לתקן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עם מי? עם משש עשית?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

משש? אני יכול לדבר עם משש? אני מפחד ממנה. עם אורן ועם אסף הייתה לי שיחה על הנושא בענף הפטם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אפשר לעבור לתעשייה? נעבור לתעשייה. מי רוצה לדבר על התעשייה? למי יש נתונים והסברים?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

תודה רבה אדוני, עורכת דין מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים הפלטפורמה שיש היום להבאת עובדים זרים לתעשייה היא פלטפורמה לא רלוונטית לנסיבות שנוצרו בעקבות המלחמה. גם הפלטפורמה שניתנה בזמנו, והיא ניתנה ביולי עוד לפני המלחמה לא נתנה מענה שלם, אגב המלחמה מענה עוד קטן הרבה יותר, ולמה אנחנו מתכוונים?

החלטת הממשלה מיולי והנוהל לפיה, קבע שהשכר להבאת אותם עובדים הוא בין 60% מהשכר הממוצע במשק, ל-130% מהשכר הממוצע במשק. רבים מהמעסיקים, מהתעשיינים מזמינים אותם בשכר של 85% מהשכר הממוצע במשק. למעשה השכר הזה שאנחנו מדברים עליו, השכר הגבוה הזה מ-60% ל-130% מהשכר הממוצע במשק זה השכר ההתחלתי, השכר הבסיסי שעליו מוסיפים תוספת משמרות, תוספת משמרת שניה, שלישית, שיש הרבה מהם בתעשייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל הסיבה היא בגלל שבתעשייה יש עובדים ישראליים שרוצים לעבוד בניגוד לחקלאות, ולכן כדי למנוע את העניין הזה שיביאו עובדים במשכורות מינימום, אלא רק עובדים מקצועיים, ולכן בעובדים המקצועיים ניתנה הגבלה של שכר. יש לזה היגיון ואת זה אנחנו לא משנים.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

דווקא לפי הנוהל שאני מדברת עליו, אפשר להביא עובדים לא מקצועיים. ואני מזכירה, אלו אותם עובדים שאמורים להחליף את העובדים - - - ב-60% מהשכר הממוצע במשק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל העובדים הלא מקצועיים מתחרים בעובדים בישראל.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

העובדים הלא מקצועיים שאפשר להביא לפי הנוהל הם במינימום של 60% מהשכר הממוצע במשק, מה שאומר קרוב ל-7,000 שכר בסיס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תביאו רק עובדים מקצועיים.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל אין עובדים, אין דרך למלא את השורות. העובדים הפלסטינאים מילאו את השורות האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

העובדים הפלסטינאים הם סיפור אחר, אנחנו נדבר על זה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

דוד, היום חסר בתעשייה 18,000 עובדים. לפני זה הממשלה אישרה 3,000 עובדים ועכשיו בתעשייה יש מחסור גדול, שלא לדבר שקשה לייצר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בגלל העובדים הפלסטינים?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לא רק. אבל צריך להבין שהמצב הנוכחי הוא מאוד בעייתי, ולמה? כי בתעשיית המתכת ובייצור חסרים עובדים, שלא נדבר שחלקם גם מייצרים אמצעי לחימה. צריך להבין את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה משהו אחר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

רובם.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, אני לא יודע רובם, אני יודע שחלק מהם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני מייצג את כולם, 700 - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע בוא נבחין רגע את הטענה שלך. הטענה הראשונה את אומרת שהמגבלה של אחוז מהשכר היא בעייתית כי זה מונע מכם להביא עובדים זה דבר ראשון. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

למעשה יש תוספות, וצריך גם לזכור ש- - - יש הסכמים מיוחדים שמוסיפים מעבר לתוספות שבהסכמים הקיבוציים, כך אנחנו מדברים על עשרות אחוזים יותר מזה, זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא שהסכום שאפשר לקזז בגין מגורים לאותם עובדים הוא סכום מאוד קטן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה תופס לגבי כל העובדים.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

בתעשייה זה בא לידי ביטוי בצורה מיוחדת. בתעשייה הרבה מאוד מהתעשיינים מקבלים בסך הכול שני עובדים. אתה משכן שני עובדים בדירה, שאתה לא צריך להכביר מילים על כמה הדירות עלו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, אתה משכן שני עובדים, יכול לגבות גג תלוי באזור המגורים בין 300-500 שקלים, צריך לרהט את הדירה, צריך לשלם ארנונה, חשמל וכל מה שכרוך בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אז איפה את רוצה שהוא יגור? שהוא יבוא לפה, יעבוד בשכר מינימום וגם ישכור דירה?

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אבל הכוונה שהשכר של העובד. תקשיב בחקלאות למשל משלמים שכר מינימום, עזוב שהם לוקחים יותר כי יש חוסר בעובדים וזה היצע וביקוש. בתעשייה מחייבים אותך לשלם להם לפי שכר מומחה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

יש 130% מהשכר הממוצע במשק, זאת אומרת מינימום 15,000 שקלים.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

בדיוק. עכשיו מה-15,000 שקלים, זה גם כמו הבעיה אצלנו. אצלנו אתה צריך לתת להם דיור, אני יכול לחייב אותם על הדיור רק ב-500 שקלים, הדירה עולה 5,000-6,000 שקלים, איפה חשמל? איפה ארנונה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע בוא נשמע את משרד הכלכלה ואחר כך. יש לך נתונים אחרים?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

את הנתונים עדיין לא הצגתי, את המספרים של החוסר, אני יכולה להסביר מאיפה הם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז שניה. חבר הכנסת דלל אמר שיש חוסר של 18,000.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אני יכולה להסביר מאיפה הגענו ל-18,000 אבל בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, כנראה שכבר מסרנו את המידע.


 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

אבל צריך גם לדעת איזה תחומים נכנסים תחת הסיפור של התעשייה, בהגדרה שלו.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

יש עוד נקודה אחת שהיא חשובה. בתעשייה יש משמרות להבדיל מהחקלאות שאין משמרות, וככה העלות על המעסיק היא הרבה יותר גבוהה.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

בחלק מהמקרים מעל 40%.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מבין מה הטענה. שלא יביאו את העובדים?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לא, שיביאו, אבל צריך להבין שהעלות של העובד מגיעה למצב כזה שזה משפיע לא רק על הרווחיות אלא בכלל על הנושא של העלות של אותו מוצר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

הוא יותר יקר מהעובד הישראלי שלצידו, יקר בעשרות אחוזים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש שתי בעיות בתחום הזה של העובדים הזרים באופן כללי. זה הנושא של הדיור, מזון וכו' שנותנים להם.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לעובד הישראלי אתה לא נותן. אתה נותן לו משכורת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, זה חל על כל העובדים הזרים במדינת ישראל. זו הבעיה המרכזית. והבעיה השנייה היא הבעיה של הגמל או הפנסיה, שזו באמת בעיה רצינית שמגדילה את העלויות יחסית למדינות אחרות. פה פתאום השוו אותם כאילו הם עובדים ישראלים רגילים. אני לא מדבר על עובד שנמצא פה 20 שנים, אלא על עובד שנמצא שנתיים שלוש, שבא לשנתיים שלוש, והוא גם יכול לשחרר את הכספים בלי לשלם קנס, הוא היחיד. עובד ישראלי לא יכול לשחרר כסף בלי לשלם מס רווח הון, לעומת זאת העובד הזר משחרר והולך הביתה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי פתרון. אני לא אכנס לזה כי יש לי תלונות כל היום מיושב-ראש ועדת עובדים זרים למה אני עושה דיון, ואני מסביר לו שזה דיון שקשור למשרדים שאנחנו מטפלים בהם, לדעת מה המצב. זה לא קשור לעצם התנאים של עובדים זרים וכו'. 

מה שאני מבקש, שהוועדה לעובדים זרים תיכנס לסוגייה הזאת ותביא לנו תשובות בתוך חודש בעניין הזה אחרי שהיא ישבה עם משרדי הממשלה בעניין הזה, כי אני לא יכול להשאיר את זה בצד, זה משפיע באופן מובהק על ההוצאה השוטפת של התעשיינים, של החקלאים, של כולם בעניין הזה, ולכן צריך למצוא לזה פתרון. 

דרך אגב דובי אמיתי מצא איזשהו פתרון משפטי, בינתיים משרד העבודה מתנגד לעניין הפנסיה. אומרים שבהסכמים זה כתוב אחרת, וכל מיני דברים כאלה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אבל למה לא לתת לו שכר מינימום? למה אני מחויב לתת לו שכר הרבה-הרבה יותר גבוה? בוא ניתן לו מינימום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הסברתי לך למה. בתעשייה אתה מדבר? 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

בתעשייה זה הסיפור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בתעשייה זה בגלל שהם מביאים עובדים מקצועיים, הסברתי לך. התחרות עם העובד הישראלי, יש לנו עוד אינטרסים במדינה הזאת. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, אני זורם עם האינטרסים.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

40% מהם לא מקצועיים דווקא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תעצרי רגע. משרד הכלכלה. 

 << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >>  

נועה שפיצר, משרד הכלכלה מינהל תעשיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, אז תכתבי מכתב לוועדה לעובדים זרים שאנחנו רוצים תוך חודש, שיעבדו בשבילנו הוא אומר אל תעשה דיון אז שהוא יעשה דיון וייתן לנו תשובות. אם הוא לא יעשה אז אנחנו נעשה דיונים על העניין הזה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אבל למה חודש? זה הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הרבה זמן, אוקיי שבועיים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בסדר גמור. מצוין. 

<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ברשותך, רק נקודה אחת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, חבר הכנסת.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ברשותך רק לנקודה אחת אני רוצה להתייחס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חדשה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני רק הגעתי עכשיו לדיון ולא במקרה הגעתי, הגעתי כשראיתי את הכותרת של הדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני אתן לך, אבל רגע נשמע אותה, היא התחילה ולא נתנו לה לדבר.

 << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >>  

אני חושבת שגם בפעם הקודמת ציינתי. כרגע אנחנו רואים לפי נתוני למ"ס ירידה במספר העובדים החסרים בתעשייה, הנתונים העדכניים עומדים על כ-9,700 עובדים שחסרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז איך הם אומרים 18,000?

 << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >>  

וזה מצטרף למכסה של הפלסטינאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה המכסה של הפלסטינאים?

 << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >>  

יש מכסה תעשייה מסחר ושירותים של 12,050 עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וכשאמרת 9,700 זה כולל בעלי מלאכה?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אדוני אני יכולה להסביר את הנתונים.

 << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >>  

כן, זה כולל אותם. אנחנו טיפלנו בהם.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בוא נשמע את הנתונים מההתאחדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, יש משרד הכלכלה., מה הבעיה? מה, הם צריכים לתת במקומם.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לא במקומם, תשמע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא מבין את הגישה. זהו? זה הנתונים. רגע, חבר הכנסת לפני זה הוא ביקש.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן, אני הגעתי לדיון, הייתי בדיונים של הוועדה לעובדים זרים גם בחודשיים האחרונים ועלינו על סוגיה שעד עכשיו היא לא מקבלת שום מענה לגבי, בעיקר, העובדים הפלסטינים שעובדים בחברה הערבית, ואני אחדד איפה הייחודיות בכל הסוגייה הזו. 

יש את כל הנושא של התעשייה ובעלי מלאכה ותעשייה זעירה בחברה הערבית וכל מה שבתוך אזורי התעשייה והכול, כמעט 99% מהעובדים הם עובדים פלסטינים, ומאז ה-7 באוקטובר אף אחד לא מגיע. זה פוגע פגיעה מאוד קשה בכל העסקים, בכל החברה הערבית בתחומים האלה בתוך היישובים עצמם בנוסף לענף החקלאות שגם כל מגדלי החקלאות, גם בצפון, גם במשולש, ובעיקר בנגב, גם מגדלי הדרים וצאן, שמי שמטפל ומי שיוצא, וגם בהיתר של משרד החקלאות, שהיו עובדים פלסטינים עושים את העבודה גם הנושא הזה לא מטופל. 

הסוגייה השלישית היא בקשר לעובדים סיעודיים במערכת הבריאות ובעיקר לאנשים מבוגרים שגם בגלל העניין של השפה בחברה הערבית הנושא הזה. ולכן אני חושב שהגיע הזמן גם אחרי שלושה חודשים לקבל תשובות לגבי הסוגיות האלה וגם לגבי העובדים הפלסטינים שעבדו ועשו את העבודה במקצועות האלה. תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יוסי אלקובי רצה להגיד משהו. ניתן לו את האפשרות ואחר כך תדברו.

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. אני רוצה רק לחדד שאנחנו ממש בסוף, כי העסקים הקטנים, הדרישה שלנו עובד 2, 4, 5, שחברות כוח אדם מחפשות את הגדולים, והם נמצאים שם. למרות שאנחנו הקמנו אצלנו משרד לגיוס עובדים ואנחנו מפרסמים לעסקים שלנו ומביאים ומראיינים ומנסים לתת מענה לדבר הזה. 

אני רוצה שתבינו דבר אחד, בעסקים הקטנים והבינוניים חסרים יותר מ-20,000 עובדים. הנתונים אצלנו, ואנחנו יודעים מה שקורה, ואנחנו חולשים על חמישה מחוזות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כולל הפלסטינים?

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

לא. אני לא מדבר, ממש לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל משרד הכלכלה אומר מספרים אחרים. 

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

תראה, האיגוד - - - לא עובד עם פלסטינים, אני רוצה שתבינו. יש כמה מקצועות ששם הם לא נכנסים, אלא בענף העץ למשל. היום טורקיה סגרה את שעריה לגבי הייבוא, היו מייבאים המון רהיטים מטורקיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב מאוד שהם סגרו, לא צריך לייבא מהם כלום.

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

אבל עכשיו פנו אלינו אם אנחנו יכולים לבוא ולספק? כן אנחנו יכולים לבוא ולספק אבל המכונות שלנו עומדות, אין עובדים, ואנחנו מחויבים. אני ממליץ שאנחנו יכולים בהתאחדות המלאכה והתעשייה להקים חברה שלנו שתביא כוח אדם בזול ולא לחייב חודש וחודשיים גובים מאיתנו כספים מטורפים. אנחנו יכולים לעשות את זה לבד. צריך לזה רישיון, זה לא יום לימודים ארוך. אנחנו יכולים לעשות את זה לבד ואנחנו יכולים לתת מענה לתעשייה שלנו שהיא לא נספרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם הקבלנים רוצים את זה.

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

אז אני חושב שאנחנו צריכים לדעת איך עושים את זה, ואנחנו יכולים להתגבר על הדבר הזה ולגרום לכך שאנחנו יכולים לצאת לרומניה, למולדובה ולכל מיני מדינות כאלה ואחרות ולהביא אותם ולהוזיל את ההוצאות שלהם. 

בנושא הבילטרלי נוכל גם לטפל, יש לנו את היכולות, יש לנו את המשרדים, יש לנו את הכוח לעשות את הדברים האלה ולתת מענה לעסקים קטנים ובינוניים שהם היום בקריסה נוראית, לא יהיו למדינת ישראל הכנסות מיסים מהעסקים האלו, יצטרכו למכור נכסים.

אני אומר לכם, חייבים לתת מענה לעסקים הקטנים. בגדול, העסקים הקטנים במדינת ישראל מונים 620,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים 2.5 מיליון עובדים והם זועקים לשמים נמצאים על סף תהום, ואנחנו מבקשים מאדוני לתת לנו יכולות, להגיד לנו לאן להגיע, ולתת מענה לדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תכף משרד הפנים והאוצר יתייחסו לזה. מה רצית להגיד?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

תראה, תעשיית המתכת וכל מה שקשור לענף התעשייה, בעיקר במתכת, כשאנחנו מדברים על המתכת זה ייצור שלא תמיד ישראלים מגיעים אליו, וגם לא פלסטינאים. עכשיו, כשאתה מביא עובד זר ואתה נותן לו את כל התנאים, כולל מגורים, כולל מזון כולל הכול, העלות פשוט הופכת להיות כמעט פי שתיים, ולכן זאת בעיה שאני חושב שאת החסמים שאנחנו נתנו, יכול להיות שיש תעשיות אחרות שאולי זה נכון אליהם כמו אלקטרוניקה כמו חשמל וכך הלאה, אבל תעשיית המתכת ותעשיית המזון לא תמיד עובדים ישראלים אוהבים לעבוד בהם, והעלות של הישראלי היא הרבה יותר נמוכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה שאתה אומר בעצם עכשיו שבהתייחס לתעשייה או מלאכה צריך לעשות הבחנה בין סקטורים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנו. בשביל זה הם לא לוקחים בחשבון.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

דרך אגב יש פה גם מישהו מחברת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, נציג ההסתדרות הלך וזה דבר שצריך גם לשבת איתם. זה חלק מההתייחסות הפנימית שקשורה להגנה על העובד הישראלי. יכול להיות שאתה צודק.

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

אבל אדוני יושב-הראש אם הייתה הקצאה לפלסטינאים בעובדים בלתי מקצועיים, נגיד באורזנים, במלקטים, במרכיבים שהם פשוטים, אז למה לא להקצות אותם מקצועות ולעשות את המצ'ינג הזה ואז הגיוס הופך להיות גם הרבה יותר קל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כול יש בזה משהו אני לא אומר שלא, אבל מה שאתם אומרים הנושא הזה של הוצאות זה לא חל רק על התעשייה, זה חל על כלל העובדים הזרים במדינת ישראל ובעניין הזה הספציפי המשרדים צריכים לקבל החלטה. זה מחייב גם משא ומתן עם ההסתדרות על העניין הזה כי היא הזאת שמתעקשת על העניין בהסכמים שישנם, זה מה שאני יודע. זה לא דבר שאפשר לפתור ביום, אבל זה גם לא התפקיד שלנו. יש ועדה שהיא ועדה לעובדים זרים שאני יודע שאתה יושב שם לא מעט, אני לא טועה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אני לא חבר אבל יושב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תסיימו את העבודה הזאת, אחר כך יבואו אליי בטענות שאני נכנס לנושאים של הוועדה. זה לא נכון. אני לא נכנס, אף פעם לא נכנסתי. אבל מה אני יכול לעשות שיש לנו משרדים שאנחנו אחראיים עליהם, וזה חלק מהדבר שאנחנו צריכים לברר ולטפל? 

אז נתנו לכם עכשיו, ועדת הכלכלה נתנה לוועדה לעובדים זרים זמן מוקצב לטפל בבעיה. שבועיים ימים, לא תצליחו אנחנו גם ניכנס לעניין. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. דרך אגב יש פה סמנכ"לית של חברת מרכבים, כדאי גם לשמוע אותה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע. את מהתעשייה, סיימת?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

לא, אני לא סיימתי אדוני. אם אפשר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי יש לך עוד פעם שתי דקות, תדברי.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אז באמת דיברנו על השכר, דיברנו על המגורים. אני מזכירה שבתעשייה אין פתרונות קיימים למגורים קיימים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל התייחסתי לזה, אמרתי שזה נושא שאנחנו נטפל בזה אחר כך. לא צריך לחזור על הטענות.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

הדבר הבא שרלוונטי רק לתעשייה הוא העובדה שאין הסכם בילטרלי בתעשייה, מה שאומר שמעסיקים הם אלה שצריכים לאתר עובדים ואין להם שום גורם בצד השני שיכול לסייע להם, מה שמייקר את ההעסקה בעשרות אחוזים כעלות של - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. משש את רושמת את הטענות, נכון?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, אני אשמח גם להתייחס לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד מעט. מי עוד קשור לתעשייה ולא דיבר?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

הדבר הבא שקשור בתעשייה זה רשימת המדינות שכרגע מופיעה בנוהל ובהחלטת הממשלה מיולי, היא רשימת מדינות לא רלוונטית. הכי רלוונטית מהרשימה זו רומניה, אבל העובדים הרומנים אנחנו יודעים שהם בדרך כלל מבקשים והולכים לעבוד במדינות אחרות באירופה, משום שיש קרבה גאוגרפית ואין שם מלחמה, וזה הרבה יותר אטרקטיבי. ולכן המדינה הכי רלוונטית היא למעשה לא רלוונטית. מדינות כמו מולדובה, סרילנקה, הודו הן מדינות רלוונטיות, הן מדינות שמהן כן מביאים עובדים לענפים כלכליים אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אלו מדינות שאת לא יכולה להביא לתעשייה ולמלאכה?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

לפי הנוהל אנחנו לא יכולים להביא. רשות האוכלוסין עושה הכול כדי לנסות לעשות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הקבלנים קיבלו לייבא עובדים מהודו. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אז אולי אנחנו ניתן להשיב לאתי, כרגע זאת החלטת הממשלה והנוהל.

והדבר הבא קשור, וזה רלוונטי לכל הענפים הכלכליים, וזה האגרות. כל אחד מהדברים האלה הם חסמים. בתעשייה יש אגרה שנתית של מעל 8000 שקלים בנוסף לאגרות אחרות, אגרת בקשה וכו'. אתה מחלק את זה לחודשי השנה, זו תוספת של עוד אלפי שקלים בחודש לעובד. אז אם אני מוסיפה גם שכר שיקר בעשרות אחוזים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא הבנתי, 8000 לחלק ל-12 זה לא אלפי.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

לא, אבל יש גם אגרת בקשה. אנחנו מדברים על קרוב ל-10,000 שקלים. אנחנו מדברים על 800-900 שקלים לחודש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא אלפי שקלים בחודש. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

דיברתי כאן באופן כללי על כל אחד מהענפים הכלכליים, לכל אחד יש גם אגרות שונות בכל אחד מהענפים הכלכליים. התעשייה פחות או יותר שאתה מחלק בחודש זה יוצא קצת פחות מ-1,000 שקלים. אז אם אתה מוסיף גם את האגרות, גם את העלות של האיתור שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים לאיתור של עובד אחד, אתה מוסיף את המחיר של הדירות שבתעשייה זה יקר באופן מיוחד כי אין פתרונות, ואת העלויות של השכר כתוצאה מזה שבתעשייה יש תוספות רבות מאוד כתוצאה מההסכמים הקיבוצים וצווי ההרחבה, והסכמים מפעליים, למעשה אתה מחייב בשכר שהוא יקר בעשרות אחוזים מהעובד הישראלי שלצידו. 

אני רוצה לומר משהו על העובד הישראלי שלצידו: הנושא של ההוגנות ביחסי עבודה זה - - - של יחסי עבודה. אתה לא יכול לתת פחות לעובד ישראלי עם ניסיון שעובד אצלך שנים, ואני מכניסה למשוואה הזאת גם את שכר הדירה מהעובד הזה שמגיע שנים אחריו ועובד ועושה כתף אל כתף בדיוק את אותה העבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

צודקת. תוסיפו לעובד הישראלי למשכורת 2,000 שקלים. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

ואז מדברים על יוקר המחיה. אני מזכירה שיש תעשיות שהן עתירות ידיים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

דוד, ואז תדבר על יוקר המחייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, הטענה של ההשוואה, אפשר להשוות לא רק להוריד, אפשר גם להוסיף.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל פה אתה מאלץ אותם. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

יש תעשיות שהן עתירות ידיים ותעשיות קטנות ובינוניות שלא יכולות להשקיע באוטומציה. התוצאה היחידה היא שעלות השכר מעלה את עלות המוצר ואז מדברים על יוקר המחיה ועל תחרות וזה לא עולה בקנה אחד. הבקשה שלנו אדוני היא שני דברים, אני רק מסכמת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הכול. נתתי לך שתי דקות דיברת שבע. מספיק. הבנו את הטענות לא צריך למחזר אותם.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל אנחנו עוד לא דיברנו על כמה חסר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה הכול. כן.

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

אני שמרית גור, סמנכ"לית כספים בחברת מרכבים, יצרן האוטובוסים בישראל. המפעל נוסד ב-1946. אני אגיד בקצרה: אנחנו חווים תחרות קשה מייבוא אוטובוסים מוגמרים מסין. המדינה מממנת מכרזים 100% סינים, אין שום העדפה חוקי לתוצרת הארץ וכו'. אני לא ארחיב על זה, אבל המפעל תוצרת מקומית, אנחנו מעסיקים 700 עובדים ישירים ועוד כ-2,500 ספקים מקומיים, ואנחנו בעצם מייצרים אוטובוסים גם ממוגנים, אם מחר יחליטו בצפון לעשות הובלות של תלמידים באוטובוסים ממוגנים, זה רק אנחנו, זה פיתוח שלנו עם משרד הביטחון הם לא יכולים להביא מסין. אנחנו עושים כבאיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מתייחסת לנושא של אוטובוסים?

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

אני אגיע לעובדים, סליחה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז יש במכרזים של משרד התחבורה העדפה מסוימת על אחוז מסוים מההזמנות.

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

זה לא בחוק. זה מרצונם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה במכרזים. 

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

אגד הזמינו כבר מכרזים 100% סין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא כל דבר צריך בחוק. 

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

אבל זה כרצונם יזמינו. גם אגד הזמינו גם 100% סיני, היו תקדימים וקורה.

אז אנחנו בתחרות קשה, אנחנו משלמים הסכמים קיבוצים לעובדים, קרנות השתלמות, כל מה שצריך, ומשלמים הרבה מעל שכר המינימום. אנחנו לא מצליחים למצוא עובדים. אנחנו צריכים רתכים, צבעים, חשמלאים, אין. לא משנה השכר כרגע. שים את החסמים, אתה דיברת על אגרות של 600 שקלים, אצלנו 10,000 שקלים, נשים את הכול בצד. אין רתכים, עשינו את הקורסים באום אל פחם, נשאר שלושה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין לכם הקצאה או שאתם לא יכולים להביא עובדים.

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

יש הקצאה כרגע ממדינות שהיא ציינה מאירופה, אף אחד לא יבוא מאירופה, שלחנו אפילו אנשים לרומניה לחפש עובדים, אבל אין רתכים מקומיים, היו לנו 80 פלסטינאים ערב המלחמה, הם אינם. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

כמה רתכים חסרים לך היום?

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

חסרים לי 30 רתכים, קיבלנו הקצאות, ועוד 60 עובדים בלתי מיומנים. אנחנו הורדנו את קצב הייצור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב, משרדי הפנים והאוצר, עכשיו עברנו אליכם. קודם כול התייחסות לטענות. אבל מעבר לזה, אחת הטענות המרכזיות כמו שאני מבין אותה, זה שאתם צריכים בנושא של התעשייה והמלאכה לאפשר להביא לא רק מאירופה אלא גם ממדינות אחרות שאתם לא מאפשרים. עשיתם את זה לקבלני הבניין, תעשו את זה גם לתעשייה ולמלאכה. אחרת רק מאירופה, אני לא מבין למה הם צריכים להביא רק מאירופה עובדים? זה באמת הטענה שנראית לי מוצדקת. אם יש בעיה להביא משם, תרחיבו את המעגל. בבקשה. קודם כול זה, זה דבר מרכזי שאני מבין ואת זה לדעתי אתם כן צריכים לשנות. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני רק אומר בבריף קצר שנעשתה עבודה בין-משרדית מקצועית ביחד עם ההתאחדות, ובסוף גם מה שנחתם בהחלטת הממשלה וגם מה שנחתם בצוות הבין-משרדי שהתייחס לשכר ולמדינות בראשות משרד העבודה, זה לא היה בראשותנו. קודם כול הרציונל היה שמירה על תעסוקת ישראלים ואי דחיקה של ישראלים ממקומות העבודה. ולכן היו שם כמה דברים, ואחד נגע לנושא של השכר שחילקו את המקצועות לארבע מקצועות, יש שם ארבע קבוצת של מקצועות ובהתאמה את השכר, כי בסוף צריך לזכור שהשכר הזה לא צריך להיות פחות משכר של ישראלי ממוצע במשלח יד מקביל, כי אחרת יתעדפו זרים על פני ישראלים וברור לנו שהביטול של מתווה השכר יפגע אנושות בתעסוקת ישראלים בענף וזה היה הרציונל. אנחנו בהחלט ערים למצוקות שמעלים ההתאחדות ולכן העבודה הייתה איתם כתף אל כתף בצורה מסודרת, רצינית מעמיקה ומקצועית, ואלה ההסכמות שהגענו איתם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עם מי?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

עם ההתאחדות. אז עכשיו מה-30 ביולי בחלוף זמן קצר יחסית יש שוב פעם טענות לעניין השכר למרות שיש שם באמת הקלות. בהחלטת ממשלה הקודמת דובר על 130%.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע בהחלטת ממשלה קבעו ממש את עלויות השכר באחוזים?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, היה כתוב רק 130%. ועכשיו חילקנו למקצועות ונתנו 130, 110, 85 ו-60 אחוז מהשכר. 

 << אורח >> שמרית גור: << אורח >>  

סליחה, למשל, רתכים זה 110%. דרך אגב בחקלאות אין דיור כי הם לנים בקרוואן בשטח. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, זה לא בדיוק ככה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה בקרוואן בשטח? מה זה השטויות האלה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

ברור שלכם בתעשייה העלויות הרבה יותר גבוהות מאצלי.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

בהחלטת הממשלה היו שני עוגנים, עוגן אחד דיבר על השכר כדי למנוע דחיקה של ישראלים, ואנחנו יכולים להסכים על האירוע הזה. העוגן השני היה הדרך או האופן שבו מגייסים את העובדים הזרים. כמובן דרך המלך היא גיוס באמצעות הסכמים בילטרליים. ובנוסף נקבע שם מנגנון שמדבר על מדינות תמ"ג ומעלה עם רשימת מדינות כדי למנוע כמובן גבייה של דמי תיווך אסורים לעובדים זרים. אני אמשיך את מה שאדוני אמר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, למה אישרת לקבלנים לייבא מהודו? תאשרו גם לתעשיינים לייבא מהודו. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני אסתכל, אני מתייחסת מיד ואני לא מתחמקת מלתת תשובות. אז כמובן שזו דרך המלך, והיינו במצב שגרה, ולכן זה עוגן בהחלטת הממשלה. אנחנו נמצאים במצב חירום כפי שאדוני יודע, בבניין ובחקלאות היה צורך דחוף כדי לשמור את הרציפות התפקודית, ביטחון המזון, כלכלת ישראל, לגייס עובדים במתווים מקבילים זה לצד זה כדי שייכנסו כמה שיותר עובדים, אני חושבת שזה היה צעד חכם ונבון שבסוף צריך לתת פוטנציאל או מאגר של עובדים יותר גדול לטובת המשק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם אומרים שלא קשור למלחמה, שיש להם בעיה לגייס עובדים בכלל. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אז הטענה הזאת נשמעה. רגע, תנו לי לסיים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לא, אני כועס, כי היא אומרת תעשיית בניה, חקלאות ומזון זה לא תעשייה? מתכת זה לא תעשייה? אתם ידועים שהיום מפעלי המתכת מייצרים היום תחמושת ואין להם עובדים.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

זה לא מה שאני אמרתי, יכול להיות שאם היית שומע עד הסוף באמת הייתי מייתרת כמה שאלות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

היא לא אמרה את זה ככה.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אז אמרתי, החשיבות של הענפים הללו לא מוטלת בספק. אני בהחלט ערה גם למצוקה שנוצרה בענף התעשייה וגם לצורך לסייע לענף התעשייה ויש לי המון שיחות עם התעשיינים ואני בהחלט רוצה לסייע גם להם. 

לגבי הקבוצות שיש שם, לגבי קבוצה ד' של העובדים הבלתי מקצועיים, דעתי המקצועית שאין היתכנות לגייס עובדים ממדינות תמ"ג ומעלה לסוגי המקצועות הללו של הבלתי מקצועיים ואני מסכימה לגמרי עם ההתאחדות שהצורך הזה צריך כרגע לאפשר להם לגייס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא מצוי בהחלטת ממשלה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לא, אז החלטת הממשלה לאפשר לגייס גם ממדינות אחרות שאינן מדינות תמ"ג ומעלה כרגע עד לתיקון החלטת הממשלה, או לתקופה של כ-60 ימים שתוכל לתת להם מענה כדי שיצליחו להכניס עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, אבל למה רק לתקופה? 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני לא מתנגדת לתיקון החלטת הממשלה, צריך לתקן את החלטת הממשלה. אני לא מעל החלטת ממשלה אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל את יכולה לבקש הצעת מחליטים בעניין הזה, אם את רואה שיש בעיה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני אמרתי לתעשיינים, אני מוכנה לגלות גמישות מרבית ולאפשר לתעשיינים כרגע לתקופה של חירום לגייס לקבוצה ד' ממדינות שאינם תמ"ג ומעלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה חירום? את מכירה את העמדה שלי שלדעתי צריך לבטל את הנושא של החלטת הממשלה ולתת לפקידות.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אפשר לתקן את החלטת הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, באופן כללי. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

זה כתוב פשוט, אדוני, בהחלטת הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו זה עדיין הנוהל, נלך לפי הנוהל הקיים.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תראי, את מסכימה איתם בעניין הזה. תעשי מה שאת מסכימה, או שתטפלי כמה שיותר מהר בשינוי החלטת הממשלה, או לקבל סמכות במובן מסוים שתוכלי באופן זמני לעשות תיקונים בגלל המצב שנמצא היום מצב מלחמה והכול. אז את זה אנחנו מבקשים ממך, את גם מסכימה לטענות האלה אז אין בעיה. 

אם את יכולה לפתור את הבעיה באופן זמני, יש לך סמכות לזה ביחד עם משרד האוצר, אז תעשו את זה, כי זו באמת בעיה. זה לגבי הנושא של המדינות. לגבי הנושא של עובדים שהם בשכר מינימום שהם צריכים אותם אולי בגלל העובדים הפלסטינים וכו', צריך להחליף אותם או שאין החלטת ממשלה ובעצם זה בלתי אפשרי, נכון?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

יש החרגה. היו 12,000 פלסטינאים שהועסקו בענף התעשייה. יש היום החרגה של כ-3,000 בערך מתוך המכסה, בוודאי שיש מחסור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לזה אתם צריכים הסכם עם ההסתדרות? לא?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לגבי מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לגבי הנושא הזה של עובדים שהם עובדי שכר מינימום?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לגבי השכר הייתה ועדה מקצועית בין-משרדית בראשות משרד העבודה, הם קבעו את מדרגות השכר ושיתפו את משרד הכלכלה, משרד האוצר, אנחנו וכמובן את ההתאחדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ועל מנת לשנות את המכסה הזאת?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

צריך לשכנע שיש הצדק מקצועי לשנות. זה משהו שנקבע לפני חודש-חודשיים שכולם היו שותפים. אפשר לא להסכים ואפשר לשכנע שזה לא נכון. אם ישכנעו שזה לא נכון וזה לא פוגע בתעסוקת ישראלים, אדוני, אז אני מניחה שמשרד העבודה הם מגיעים בנפש חפצה בשביל לשמוע. אבל חשוב מאוד לעגן את תעסוקת הישראלים ולא לדחוק אותם ממקומות העבודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משרד האוצר רצה להגיד משהו.

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

כן, אני אשמח להתייחס לנקודות שעלו פה, וזה גם יענה על חלק מהשאלות של חברי הכנסת. הצוות שענבל הזכירה, הצוות הבין-משרדי שהתכנס לקבוע את השכר, העבודה שלו כללה בחינה של השכר בפועל של העובדים הישראלים שעובדים בענף התעשייה לפי משטחי יד וחלוקה שלהם לאשכולות של מקצועות, וקביעה של העובדים הזרים שעובדים במקצועות המקבילים של אותו השכר. זאת אומרת לא נעשתה פה קביעת שכר שרירותית, אלא ממש לקחו פה את העובד הישראלי שעובד, מה שקראו פה כתף לכתף באותו משלח יד - - 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אדוני זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מפריעה כל הזמן. אל תגידי לא נכון, תגידי לא מדויק. כי את מתייחסת לעובדי המדינה כאילו הם כלום.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

לא, חס וחלילה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז בואי תחליפי אותם, תקבעי מה שאת רוצה, ואנחנו נתיישר לפי הקו שלך. יש גבול לכל דבר.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

חלילה, אתה צודק. זה לא מדויק; זה מה שהייתי צריכה לומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כי הערת גם למשרד הפנים, גם לכלכלה וגם לאוצר את אותה ההערה. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

שזה הוגן מצידך, ככה להעיר לכולם, זה פייר. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

- - כך שהשכר שנקבע הוא השכר המקביל של העובד הישראלי באותו המקצוע, גם של העובדים, מה שאת קראת להם העובדים הבלתי מקצועיים, גם עבורם. זאת אומרת, המנגנון שחל על כל העובדים חל על העובדים הבלתי מקצועיים וכשמביאים עובד זר בלתי מקצועי, העלות שלו תהיה זהה לעובד הישראלי. הדבר הזה צריך לחול גם אם מחליטים להרחיב את מאגר המדינות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש פה טענה שזה לא תואם מכיוון שהעובד הזר, אתה מממן לו מגורים, מממן לו דברים שאתה לא מממן לעובד הישראלי, אז באופן טבעי העובד הישראלי מרגיש שהוא עובד בשכר יותר נמוך.

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

גם אל תשכח שכל העובדים הבלתי מקצועיים שהיו פה היו פלסטינאים, בלילה הם הולכים הביתה לישון, זהו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש שינוי פה.

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

יש פה שינוי דרמטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זו בעיה לא רק של התעשייה, גם בחקלאות יש בעיה כזאת. זה דבר שצריך לפתור אותו.

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

ברור בכולם. לכן צריך לעשות open mind כדי להבין שהמשק עכשיו נמצא באיזושהי תקופה דרמטית ואתם צריכים לתת לזה איזה סוג של - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה אתה מקזז היום על מגורים וכו'?

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

יש פה שתי סוגיות במקביל. אז אני חושב שלסוגיה הזאת של מה שאמרה חברת הכנסת וגם אמרה ענבל, גם אם מרחיבים את מעגל המדינות, מנגנון השכר עדיין תקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני הבנתי. כמה היום אתה מקזז לעובד?

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

לשאלה השנייה לעניין הליקויים, יש צוות בין-משרדי בראשות משרד העבודה שהיום הנושא הזה נמצא על שולחנם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משרד העבודה יש לו עניין להילחם פה באופן אחר. הוא לא יכול לקבוע לבד. אתם נותנים למשרד העבודה לקבוע הכול.

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

הנושא הזה נבחן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה המעביד מקזז מהמשכורת של העובד?

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

אני לא יודע, אולי ענבל תוכל להתייחס תכף, אני רק רוצה להגיד שמשרד העבודה בוחן כל ענף לגופו ומיכל ספציפית ישבה איתנו עם הצוות הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש פה מישהו ממשרד העובדה?

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

וביקשנו לקבל את עמדתה בשביל לבחון את המצב הקיים והאם הוא נכון או לא. כלומר הנושא הזה נמצא בעבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה המעביד מקזז?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

יש לפי התקנות אפשר לנכות סכום מירבי על מגורים הולמים, זה מחולק כמובן לפי אזורים בארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה תקנות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, יש ירושלים, תל אביב, חיפה, מרכז, דרום וצפון. הסכום המקסימלי הוא בתל אביב 540.39 שקלים, זה הסכום המעודכן ל-2024, זה על המגורים. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

הוא קיבל שתי הקצאות, הוא צריך לדאוג לדירה. איפה הוא ישים? אז הוא באמת יכול להשכיר דירה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

חברים, תיקחו בחשבון שאם מעסיק משכיר דירה אז זה לא לעובד אחד, זה לארבע, שש, שמונה עובדים. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

כן, אבל דנינו, מה עושה עובד שמקבל רק שתיים? הוא מצוות אותו עם עוד אנשים? לא כולם רוצים לעשות את המצ'ינג האלה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

קודם כול זו שיטת המגורים המקובלת כולל אצלי בעסקים. השאלה היותר מרכזית היא החשבונאות של העניין הזה, איפה שמים את ההוצאה? האם על התלוש של העובד? ועל זה, אגב, יש פסקי דין שונים – ואנחנו ישבנו רק השבוע עם רואת חשבון לראות איך מטפלים בזה – אם זה בא בתלוש של העובד או בהוצאה של העסק? ואני חושב שפה כן צריך לטפל שכל העניין הזה של מגורים נכנס כהוצאה מוכרת ב-100% לעסק ולא צריך להלביש את זה על התלוש שמחייב תשלומים נוספים. 

 << אורח >> אסנת הילה מארק: << אורח >>  

אבל חבר הכנסת דנינו, אתה מדבר כבר ע השינוי שהאוצר צריך לעשות בתקנות, כאילו אך מקזזים מעסקים? אבל היום זה מופיע בתלוש השכר של העובד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אני אומר לך שאנחנו ערערנו על זה דרך רואת החשבון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, שלום, כל הכבוד לכולם, היא אפילו לא הספיקה להגיד כבר הסקתם מסקנות וכולם יכולים ללכת, נכון? כן, משש תמשיכי בבקשה.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

שאלו פה לגבי חקלאות, אז סכום הניכוי המירבי המותר בחקלאות בגין מגורים הולמים והוצאות נלוות זה 609.85 ששקלים לחודש כסכום אחיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברור שהסכומים הם לא רציניים. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

מגורים והוצאות נלוות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

שלום, הבן שלי גר ועובד בתל אביב, משלם 3,000 שגר עם שותף אחד שכר דירה לחודש. מה, אני אבוא למעביד שלו ואגיד לו אדוני שזה יהיה על הגב שלך, הוצאה מוכרת?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, אתם מתחלים פה לערבב דברים, באמת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא עובד זר. לעובד זר יש היגיון שיממנו לו מגורים. עכשיו, השאלה כמה מקזזים לו מהשכר? זה עניין אחר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה אינטרס של המדינה שיגיעו פה עובדים זרים להניע את הכלכלה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אדוני זה כתוב בהחלטת הממשלה שאמרתי 860, מה-30 ביולי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את יכולה להעביר אלינו לוועדה את החלטת הממשלה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כמובן. כתוב להנחות את שר העבודה לבצע בחינה של הסכומים המותרים לניכויים מהשכר, ולכן יש היום ועדה שבוחנת ובהתאם כמובן תיקון התקנות. זה בראשות משרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רונן.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. מה-7 באוקטובר למעשה, עפו מהענף שלנו כ-5,000 עובדים פלסטינים, אם לא יותר. יש לי מוסכים סגורים. יש לי מוסכים שהם סגורים לגמרי מאז. חלק מהמוסכים לא עובדים או שהם עובדים עם מתכונת של מ-12-14 עובדים לשני עובדים. יש לי מוסך בלוד שמ-12 עובדים שהיו נשארו לו שלושה עובדים. מוסכים שהתבססו בעיקר בענף המשאיות והאוטובוסים. יש לי מוסכים כרגע מרותקים שהצבא מרתק אותם, בגלל שהם עובדים רק על הסבה עם 70 מכוניות צבאיות בחוץ שאי אפשר עכשיו לתקן אותם. זאת אומרת שאם עכשיו היו לנו עובדים היינו יכולים להכשיר כלים צבאיים יותר מהר ולהכשיר אותם לשטח, שאני חושב שזו בעיה בטיחותית. 

כרגע, יש לי פה בפחחות והצבע אני אספר לכם מה זה עושה. כשהפלסטינים יצאו והמזרח ירושלמים, יש להם מין קבוצות כאלה בוואטסאפ, ב-8 לחודש הם העלו את השכר של עצמם באופן קרטלי, בכל קבוצות הוואטסאפ שלהם, ל-25,000 שקלים, 1,000 שקלים. היום רוב הפחחים בישראל משלמים 1,000 ליום לעובד מזרח ירושלמי עם אוטו, בגלל שהפלסטינים יצאו, ואין לנו פתרון. 

עכשיו דיברת על החלטת ממשלה מה זה עושה? יש לנו תמיכה של משרד התחבורה, משרד העבודה אומרים לא, היבואנים הוציאו לחל"תים. קודם כול שיחזירו ואחר כך, אבל זו לא תשובה. אנחנו צריכים עכשיו עובדים באותם מוסכים שצריכים מכוניות. אנחנו צריכים תשובות. כרגע יש לנו מוסכים מושבתים. אצלו במוסך של ארבעה עובדים, היה לו פלסטיני אחד, הוא היה במילואים, הוא היה חודש וחצי סגור. הוא היה במילואים, חודש וחצי סגור, עוד לא קיבל, לא חשוב, אבל זה לא עובד ככה, אנחנו צריכים פתרונות. 

אנחנו לא מצליחים להגיע להחלטת ממשלה עכשיו אנחנו יצאנו פיילוט, כי אחנו לא היינו שם אף פעם, לא היינו עובדים זרים, עכשיו אם הפלסטינים לא ייכנסו יותר צריכים לעזור לנו למלא את השורות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע רונן, מה רצית להגיד?

 << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >>  

אני רק מציינת לשם הדיון שהמוסכים הם לא תחת ענף התעשייה והם לא קשורים להחלטת הממשלה.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

נכון, זה בדיוק הבעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן אבל הנושא זה תעשייה. אישית אין לי בעיה, אבל אולי אתה צריך לעשות דיון בוועדה לעובדים זרים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה מלכוד, כי עד שהממשלה לא תחליט מה היא רוצה, שהעובדים הפלסטינים יכנסו או לא ייכנסו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה נכון, אבל הם צריכים לקבל החלטה מהירה. גם האוצר והפנים לא יכולים להגדיל את המכסות כל עוד מחר בבוקר כן יבוא הפלסטיני, אז מה יהיה? יזרקו את כל העובדים הזרים? הם צריכים לקבל החלטה מהירה, אפילו אולי או בהדרגה או בכלל לקבל לכאן או לכאן. בלי זה הפקידות המקצועית לא יכול לקבל החלטה בעניין.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ענבל, אמרת שאת מחריגה 3,000 פלסטינאים?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לא אני, המינהל האזרחי. יש כ-5,000 פלסטינאים, מתוכם 3,000 זה תעשייה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ומה את רואה? אפשר לעשות משהו לטובת המוסכים? להרחיב קצת שם?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

תלוי בהחלטת קבינט הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא היום.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני שומעת את הזעקות מהמעסיקים אבל זו החלטת קבינט.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז להמתין להחלטת הקבינט?


 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

מה שאנחנו הבנו זה פה אחד, אם משרד העבודה מתנגד זה הלך ואין פתרונות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משש, לאוצר, זה הכול תלוי בכם. לגבי הטענות שכן נשמעו מוצדקות, אני מבקש ממך טיפול מהיר והחלטות מהירות ודיווח לוועדה מה קורה עם זה, זה דבר ראשון. דבר שני, בהתייחס לתעשייה אני מבקש להקים צוות קטן שלנו על הנושאים שאנחנו יכולים לטפל מיד, תעשייה ומלאכה בנושא של המכסות, בנושא של השכר, כל הדברים האלה. לא למשרד העבודה. למשרד העבודה זו בעיה אחרת שזה משפיע בכלל על התעשייה והמלאכה. תנהלו איזה דיון אתה ודנינו ביחד עם האנשים שקשורים בעניין הזה ותביאו לנו מסקנות..

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עם ששון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא קשור לחקלאות, לא קשור לעופות. אני מדבר על התעשייה והמלאכה. אתה מוכן להיות בצוות הזה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בוודאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז בסדר. דנינו ירכז ביחד איתך. גם העופות בפנים.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אנחנו היום חברי כנסת, מייצגים את כל עם ישראל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ביחס לטענות אחרות שהן מוצדקות, קיזוז, עלות - - 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

חבר הכנסת גואטה, תספר על המשחטות שהיינו בהן וזקוקות לידיים עובדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

- - וכל מיני דברים כאלה, אני מבקש, אני רואה שבאים אליי בטענות אז אני מקבל את הטענות האלה, זה באמת עניין לוועדה לעובדים זרים, ואני מבקש מהם שהם ייכנסו לתמונה ויסיימו את הטיפול בזה על מנת שנוכל להתקדם בענפים שקשורים לוועדת הכלכלה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

ביחס לעובדים הבלתי-מקצועיים, מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרתי, הכול בפנים. היא אמרה, משש, על העובדים הלא-מקצועיים, שהיא מסכימה לטענה הזאת. אבל מכיוון שיש החלטה של הממשלה - - -

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אף אחד לא יבוא מהולנד בשביל לעבוד במשחטה בקריית מלאכי.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, זה מה שבאתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תיכנסי לתמונה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אז אני רוצה לספר לך שהיינו בסיור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמו שאני מכיר אותה, היא תיכנס לתמונה וכן תסייע. אחרי שתדווחי לנו, נקיים עוד דיון.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

היינו בסיור ענבל ואני, והיינו במשחטה, יש בעיה, המשחטות עומדות, יש הרבה חבר'ה כאלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מכיוון שנתנו לחברי כנסת לרכז משהו מול המשרדים, אנחנו בכל מקרה נקיים ישיבה ברגע שאתם תביאו לנו מה קיבלתם, ועד אש משש והאוצר יביאו לנו מה הם עשו בעניינים האלה ונקיים ישיבה על הנושא הזה, ישיבת המשך. אני מחכה לכם עכשיו ומחכה לה, או לכם, או יחד עם האוצר. 

ביחס לעובדים הפלסטינים אמרתי כבר בהתחלה, אנחנו לא יכולים לחזור על זה. בתכל'ס, ברגע שהממשלה תקבל החלטה, משרדי הממשלה יתארגנו בהתאם, זאת אומרת אם הם יקבלו החלטה שאין כניסה של עובדים פלסטינים יצטרכו להגדיל את מכסות כוח האדם גם לענפים שאין להם היום מכסה כזאת. כולל המוסכים לדעתי. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

אנחנו מקבלים את המצב הביטחוני, אנחנו אנשי ביטחון, מקבלים את זה לחלוטין, אבל אנחנו צריכים פתרונות. אנחנו לא צריכים שיגידו לנו שהיבואנים עשו ככה, אחר כך לא נפגשים איתנו. משרד התחבורה מנסה לקבוע פגישה כבר חודש וחצי ולא עושים כלום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה לא דבר שאני יכול להיכנס אליו עכשיו, כי זה לא היה נושא הדיון.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

אבל אנחנו צריכים שיעזרו לנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אמרתי, קודם כול תעשה פניה לוועדה לעובדים זרים, תגיד יש לי בעיות. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

אנחנו שם אבל המשרדים מעכבים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תכתוב לו מכתב, אתה אוהב לכתוב מכתבים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

לא, רק לך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק לי. בסדר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

רונן, תראה מה הקריטריונים שהמינהל שחרר 3,000, אני לא יודע מה הקריטריונים אבל תראה אם במסגרת הקריטריונים האלה אתם יכולים להשתלב במוסכים מרכזיים.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

רק למפעלים חיוניים, תרופות, - - - אנחנו לא שם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, קובי, רצית להגיד משהו?

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

כן, אני באמת רוצה לשאול שאלה, כל פעם אני שומע הסתדרות. מה זה ההסתדרות? ההסתדרות זה גוף של עובדים שאותם עובדים שהם מייצגים הם עובדים אצלנו, מי זה ההסתדרות? הסתדרות של אינטרס של המדינה לא שלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, תקשיב, אני אסביר לך. כל אחד מייצג אינטרס מסוים במדינה. אתה מייצג את האינטרס שלך, וההסתדרות מייצגת את האינטרס של העובד הישראלי. אין מה לעשות. 

 << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>  

אבל ההסתדרות לא הכתיבה לי שום דבר. העובד הישראלי שעובד אצלנו שהוא צריך לכבד אותנו, שאנחנו מחזיקים אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא רק את שלך. אין לנו כבר זמן, נשמע את דובי וזהו, סיימנו. כן, דובי? דובי, מכיוון שאתה בצפון אז נתנו לך בזום. 

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

יש לו כנס היום, מה הוא עושה היום? כנס של ההתאחדות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, אתה לא במילואים היום? הוא תמיד בא אליי לפה עם המדים של האלוף משנה. אני הולך להעלות אותך לתת אלוף תשמע.


 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>  

תודה לך אדוני היושב-ראש, אני מברך על הדיון, אני חושב שזו אחריות כבדה של ועדת הכלכלה לראות איך אנחנו מגשרים על הפער בין אותם עובדים פלסטינים שהיו כאן. אני מבין את מדיניות הממשלה ואני מקבל אותה. לצד זה, צריך באמת לדאוג לכל הענפים בלי יצא מן הכלל, אך יש דבר אחד שאני רוצה להעיר לתשומת לבם ולתשומת ליבם של חברי הכנסת וגם לחברתי היקרה ענבל משש שמנהלת את הענף הזה של רשות האוכלוסין. 

הדרך להביא את העובדים היום זה דרך B2B, Business to business, לעצור את כל הבירוקרטיה של הסכמים בילטרליים שכרגע עוצרים חלק גדול מהגעת העובדים ולאפשר לפחות עוד שלושה חודשים להביא את העובדים ב-B2B, ענבל מכירה את זה, אין שום מניעה מאף משרד ממשלתי, ואני מבקש שגם לא משרד הפנים ימנע את היכולת לעבוד ב-B2B כי זה הולך מהר וכך נוכל לגשר על הפער.

והדבר השני שאני יכול לומר לך, אדוני יושב-הראש, אפשר לייצר קורלציה במקרה ובאיזשהו שלב יגיעו העובדים הפלסטינאים אז אנחנו נרד בכמות העובדים הזרים, זו לא בעיה לעשות את זה, אבל כרגע צריך לתת פתרון על מנת שהמשק ימשיך לנוע. לעניין הצפון, אדוני יושב-הראש, אני עדיין נלחם בצפון, אני אמשיך, ובעזרת השם גם ננצח. תודה על הזמן היקר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. היא לא שמעה אותך.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

שמעתי, אני יודעת לחלק קשב. אני אישה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן? יש לך תשובה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, דרך המלך היא כמובן באמצעות ההסכמים הבילטרליים אמרתי שזה במצבי שגרה. אנחנו נמצאים במצבי חירום ולכן אפשרנו כניסה של עובדים גם במתווה חירום פרטי באמצעות הלשכות הפרטיות המורשות. אם עולה פה בקשה להמשיך את המתווה, אנחנו נבחן אותה כמובן ונשיב בהקדם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הייתה בקשה.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, המתווה מסתיים בסוף החודש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את יכולה להאריך את זה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אנחנו נבחן את זה ביחד עם המשרדים האחרים, זה לא רק לפתחנו, אבל בהחלט נבחן וגם נשוחח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לפתחו של מי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

- - - לא השתמשו בהמון הקצאות אז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אם זה טוב תעשו גם ככה וגם ככה, את יודעת.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני יודעת שאדוני לא אוהב, אבל שוב פעם זו החלטת ממשלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה אבל אתם מביאים לממשלה הצעת מחליטים, לא אני.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

בסדר, אז אני שומעת את מה שדובי אומר, אנחנו נבחן ביחד משרד משפטים, חקלאות, אנחנו. תראה, עכשיו עבר החלטת ממשלה נוספת בנושא חקלאות שהגדילה את המכסה, זה לא עלה שם, אז אנחנו נעשה איזשהו תיאום בינינו ונראה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בחודש הבא שאנחנו נעשה דיון אני מקווה שכבר יהיו לך תשובות בעניין הזה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

בעזרת השם. 

 << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש אפשר רק דקה אחת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, מי את?

 << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>  

ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. אני גם הייתי בדיון הקודם בוועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אותה תשובה שנתתי למוסכים.

 << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>  

אני רק מעדכנת שיש דיון בוועדה לעובדים זרים בשבוע הבא, ולכן אני גם ארצה שיושב-הראש יעקוב, וגם אנחנו ענף שמשווע לעובדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מצוין, בסדר, אין בעיה. אני מסיים את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>