פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 ועדת העבודה והרווחה 05/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 157 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד (05 בפברואר 2024), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון - זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד-2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אופיר כץ, משה גפני, ולדימיר בליאק, אברהם בצלאל, דן אילוז, חמד עמאר, סימון דוידסון, יבגני סובה, נאור שירי, אחמד טיבי, רון כץ, יסמין פרידמן, סימון מושיאשוילי, דוד ביטן, ניסים ואטורי, עודד פורר, מירב בן ארי, אושר שקלים, חוה אתי עטייה, משה רוט, יצחק פינדרוס, יעקב אשר, מירב כהן, מיקי לוי, משה טור פז, פנינה תמנו, ארז מלול, נעמה לזימי, יונתן מישרקי, אלון שוסטר, צגה מלקו נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: אחמד טיבי שלי טל מירון מיכל שיר סגמן מוזמנים: יעל גורן חזקיה – ראש אגף מדיניות, קש"ח ממשל, מינהלת החטופים, הנעדרים והשבים, משרד ראש הממשלה נגה שילדהוז – עו"ד, יועצת משפטית של אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון אור צוברי – מנהלת אגף חרבות ברזל, משרד הרווחה והביטחון החברתי שי סומך – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דניאל פגון – אגף התקציבים, משרד האוצר שלומי מור – עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי – עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי שמעון אור – משפחות החטופים, פורום תקווה בניה תם – משפחות החטופים, פורום תקווה ענבל צח – משפחות החטופים עופרי ביבס – משפחות החטופים אסף אברמוביץ' – משפחות החטופים עלי דוד – משפחות החטופים קובי בן עמי – משפחות החטופים יולי בן עמי – משפחות החטופים דקל ליפשיץ – משפחות החטופים אסתר בוכשטב – משפחות החטופים אורית מאיר – משפחות החטופים רות פרמינגר – עו"ד, יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון - זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד-2024, פ/4205/25 << נושא >> הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אופיר כץ, משה גפני, ולדימיר בליאק, אברהם בצלאל, דן אילוז, חמד עמאר, סימון דוידסון, יבגני סובה, נאור שירי, אחמד טיבי, רון כץ, יסמין פרידמן, סימון מושיאשוילי, דוד ביטן, ניסים ואטורי, עודד פורר, מירב בן ארי, אושר שקלים, חוה אתי עטייה, משה רוט, יצחק פינדרוס, יעקב אשר, מירב כהן, מיקי לוי, משה טור פז, פנינה תמנו, ארז מלול, נעמה לזימי, יונתן מישרקי, אלון שוסטר, צגה מלקו << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוקר טוב לכל הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום כ"ו בשבט התשפ"ד, 5 בפברואר 2024. אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד-2024. לפני מספר חודשים חוקקנו את החוק לגבי העזרה והסיוע למשפחות אבל היה חסר משהו שחבר הכנסת ינון אזולאי העלה בפנינו לגבי גיל מסוים. שם החוק הוא תיקון זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21 התשפ"ד-2024, הצעה שחברי כנסת רבים חתמו על הצעת החוק הזאת אותה אנחנו רוצים להכין לקריאה ראשונה. בטרם ניגש להצעה עצמה, אני רוצה לבשר לחברי הוועדה ולכל המשתתפים שאמש נחתם הסכם בין משרד האוצר למשרד העבודה, ארגוני ההסתדרות והמגזר העסקי לפיו המדינה לקחה על עצמה את שיפוי המעסיקים בגין ההפרשות למשרתי מילואים בסך 20 אחוזים כפי שהצענו כאן בוועדה בחוק שהכנו ועוד מגוון הטבות לנשות המילואים ואם תרצו נפרט זאת בהמשך. אני יכול לברך את חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק הזאת ודחפו אותה ובהם חברי הכנסת עטיה, מילביצקי, מאיר כהן, מיכל וולדיגר, אלון שוסטר ועוד חברי כנסת שדאגו במקרה שהמעסיקים צריכים לשלם 20 אחוזים השתתפות בשכר חייל המילואים ואין להם על כך שיפוי. אתמול באה הממשלה, אחרי שהגשנו הצעת חוק ואמרנו לאוצר שבמקום שאנחנו נעשה את זה, שהוא יעשה זאת, ואכן אתמול הוא הודיע על כך. כל הזמן היינו בקשר עם שר האוצר ועם משרד האוצר, היה משא ומתן של המעסיקים לבין הממשלה כי הממשלה רצתה שגם המעסיקים ייתנו משהו לנשות חיילי המילואים והטבות על חשבון המעסיק בימי היעדרויות. הם הגיעו אתמול להסכם וזה חשוב מאוד. במקום שאנחנו נצטרך לחוקק, הם הגיעו להסכם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לברך את מי שעסק בהחלטת הממשלה להמשך תשלומי השכר לכל החטופים שנמצאים כעת בעזה. גם זו הייתה אתמול החלטת הממשלה וכולנו תפילה שישובו הביתה במהרה ובשלום. ההחלטה הזאת של הממשלה תגיע בקרוב לכאן לאישור הוועדה והיא תסדיר שגם את מי שעבד לפני ה-7 באוקטובר וגם מי שלא עבד יקבל תגמול מזערי בדומה למשרתי מילואים. גם לעובדים הזרים יהיה פתרון בעזרת השם במסגרת ההסכמים שיאושרו כאן בוועדה. חשוב גם להזכיר שהצעת החוק הנוכחית שאנחנו עומדים לדון בה עכשיו היא תיקון חקיקה לחוק שיזמנו כאן בוועדה ואישרנו במהירות בהצטרפות של 85 או 83 חברי כנסת וזאת למען משפחות החטופים וכעת מצרפים גם את האחים הבודדים שלא הוכנסו לחוק שיוכלו גם הם לקבל תגמול. תכף ינון יסביר מדוע. מאז ה-7 באוקטובר הוועדה עובדת במלוא המרץ כדי לאפשר לביטוח הלאומי ומוסדות הרווחה לשלם את הכספים הנדרשים לאותן משפחות כדי שנדע שלפחות בצד הפיננסי הכלכלי לא יהיה חסם עבורן עד להשבת כולם הביתה בשלום. אסיים בתפילה. אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, משעבוד לגאולה, השתא בעגלה ובזמן קרוב ונאמר אמן. רשות הדיבור למציע, חבר הכנסת ינון אזולאי. תסביר לנו את החוק שאתה מציע לחוקק. אם תרצה, תוכל להיעזר בשלומי מור מהביטוח הלאומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אני לא יכול להסביר למה זה לא נחקק אבל אני יכול להסביר למה אנחנו רוצים לחוקק. החוק המבורך שנחקק בוועדה שלך ובהובלתך עשה תיקון למשפחות החטופים, לאלמנה, ומשום מה נשמט ממנו הנושא של האחים של החטוף שהם מגיל 21. האלמנה אמנם מקבלת אבל מה שהיא מקבלת, זה לא כמו שצריך להיות מבחינת הילדים. האחים של החטוף שהם מעל גיל 21 לא קיבלו. כאן החוק בא לומר שניתן לאח החטוף גם כשהוא מעל גיל 21, את ההפרש שיש, גם האלמנה לא נפגעת וגם אח החטוף לא, ועבורם זה מהווה תיקון עוול בזה שיקבלו את המענק שמגיע להם. אני תמיד אומר שזה אולי תיקון, אולי קצת השתתפות, אבל שום דבר לא יעזור לצער, לכאב שלהם ולמה שהם חווים וכולנו חווים זאת. לכן תפקידנו לפחות לתקן מעט מן העוולה, כך שגם מעל גיל 21 יוכלו אחי החטוף לקבל את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד. יש עוד כמה תוספות שהביטוח הלאומי רוצה להוסיף תוך כדי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדי שכולם יבינו בצורה ברורה וחד משמעית על מה אנחנו מדברים אני מבקש משלומי מור, המשנה ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, להסביר לנו מה היה, מי קיבל, מי לא קיבל ומה אנחנו רוצים לתקן. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אדוני, במסגרת חוק חטופים שכפי שכולם יודעים נתן סיוע לאלמנות, להורים שכולים, בפעם נתן סיוע גם וליתומים בגירים. זו פעם ראשונה שהאוכלוסייה הזאת קיבלה את המענה בגלל השכול המתמשך או העמימות שבה בן אדם לא יכול לחזור לחייו . זה לא כמו שבעה שמסתיימת. במסגרת הקבוצה הזאת ניתן גם מענה לאחים. אחים קיבלו 21,000 שקלים למשך כל רבעון אלא שההגדרה דיברה על כך שיקבל את אותו מענה של 21,000 שקלים מי שלא משתלמת בגינו גמלה או קצבה כלשהי. יצא שהורה שכול מקבל סיוע בגין הבן שלו, בגין אח, עד גיל 22. עד גיל 22 הוא מקבל את הסיוע והמשמעות היא שרק מגיל 22 אפשר היה לשלם. מגיל 21 עד גיל 22, הסיוע הנוסף שניתן להורה שכול בגין הילד שלו, האח, הוא נמוך מאוד, הוא כ-1,000 שקלים, ויצא שנוצר עוול שאחים בני 21 עד גיל 22 מקבלים תוספת של 1,000 שקלים בעוד שכל האחים מגיל 22 מקבלים כ-7,000 שקלים לחודש, אותו מענה רבעוני של 21,000 שקלים. לכן אדוני, מה שאנחנו רוצים - ובאמת תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי שלקח את זה על עצמו – זה לתקן את החוק באופן שאומר שלאותם אחים יינתן סיוע מגיל 21 ולא מגיל 22. אמנם לא מדובר בקבוצה גדולה, מדובר בערך ב-10 אחים אבל אין שום סיבה שהם לא יקבלו את ה-21,000 שקלים מגיל 21 עד גיל 22 כמו ילדים אחרים ובכך יינתן מענה לעוול הקטן שנוצר להם אגב התיקון הקודם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש גם יתומים בקבוצה הזאת? כאלה שהם מעל גיל 21 ומקבלים תגמול כי הם יתומים משני הוריהם? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. מי שמקבל תגמול כיתום משני הוריו, מקבל שיעור יותר גבוה מה-7,000 שקלים ובוודאי אין איתם בעיה. אנחנו חשבנו שאולי יש סיטואציות של יתומים משני הוריהם שרק אחד הוא עקב אירוע איבה, מה שנקרא יתום עצמאי, שאז הגמלה שלהם היא 5,500 שקלים ובאמת רצינו שגם הם ייכנסו אבל הסתבר לנו שזו קבוצה ריקה. זאת אומרת, אין בני 21 עד 22 שהם יתומם משני הוריהם שרק אחד הוא עקב אירוע איבה ואז הם קיבלו רק 5,500 שקלים. ההצעה המקורית עסקה בהם אבל כיוון שזו קבוצה ריקה, אנחנו מדברים רק על אחים בני 21 עד 22 שיזכו לכל ה-7,000 שקלים ולא רק לתוספת של ה-1,000 שקלים. לפי ההצעה אני מבין שמדובר על לשלם להם את ההפרש. זו ההצעה. ושוב, אנחנו מודים לחבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני, אגב זה אם אפשר, יש לנו את התיקון הנוסף לסעיף 406 שגם הוא סופר משמעותי ואפשר יהיה להסדיר גם את עניינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול לכלול אותו בתוך אותו חוק? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעשה את זה. תסביר את זה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כיוון שכולנו נמצאים בתקופה שמעוררת הרבה קשיים ועדיין צריך לתת לה מענה, אנחנו מבקשים לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע בו – אני אומר ואחר כך אני אסביר – שהסכמים מכוח סעיף 9 לא ייחשבו כהכנסה ואני אסביר למה אני מתכוון. עכשיו, עקב מצב החירום, הביטוח הלאומי ואוצר המדינה חותמים על כל מיני הסכמים שנותנים מענים כאלה ואחרים, בין אם זה לאוכלוסיות המפונים, בין אם זה שכר של מה שעבר אתמול בממשלה, בין אם זה פיצוי בגין אובדן שכר ובין אם אלה הסכמים כאלה ואחרים שנותנים לאוכלוסיות השונות עקב המצב הכלכלי ועקב המצב ועקב המצב הביטחוני אלא שעל פי החוק, כשאני משלם מכוח אותו הסכם, אני אמור אחר כך להפחית את זה שקל לשקל לקצבאות אחרות שאנשים מקבלים מהביטוח הלאומי ובכך לא עשיתי דבר. כדי שלא תיווצר ההתנגשות הזאת ואני אוכל להעניק להם את מה שאנחנו רוצים להעניק כתוספת ולהמשיך לשלם להם את הקצבאות השגרתיות שלהם, אנחנו מבקשים להאריך הוראה שהייתה בתוקף עד ה-31 בדצמבר, את אותו תיקון לסעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי שבו ייקבע שאם אוצר המדינה והביטוח הלאומי כך החליטו וקבעו בהסכם שמה שמשולם מכוח ההסכם איננו גמלה, איננו הכנסה, כך נוכל לא להביא אותו בחשבון לעניין הטבות נוספות וכך כאשר אנחנו משלמים, נשלם עכשיו את המענק שמעודד מפונים או מענק של מי שנגמרו לו הזכאויות לדמי אבטלה. אנחנו נוכל לשלם את המענק, את הסיוע הזה, בלי להפחית לו קצבאות אחרות מכוח חוק הביטוח הלאומי. זה מאוד חשוב כדי שנוכל להמשיך לתת את הדבר הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה אדוני היושב-ראש. קודם כל תודה רבה לוועדה על שאתם דנים בתיקון החשוב הזה. אני רוצה להאיר את תשומת ליבכם לנושא שממש היום קיבלתי לגביו פנייה ולראות אם אנחנו יכולים לטפל בו. פנתה אלי המטפלת הנפשית, פסיכולוגית, של בת זוג של חטוף. אני לא אומר את שמי כדי לשמור על כבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמובן. אין שמות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מדובר בבת זוג של חטוף שגרה איתו. היא למעשה בפועל ידועה בציבור שלו. היא לא אשתו אבל היא ידועה בציבור כי הם גרים ביחד. למעשה היא לא זכאית לשום דבר. במקרה הספציפי הזה מדובר בבחורה, סטודנטית לאדריכלות, שהחיים שלה נעצרו לחלוטין, היא לא מצליחה לחזור ללימודים, היא כמובן לא מצליחה לחזור לעבודות המזדמנות שעובדים בהן כסטודנט, היא מטופלת לפחות שלוש פעמים בשבוע טיפול נפשי כי היא ממש במצב לא טוב והיא למעשה לא זכאית לשום דבר. היא כן קיבלה מהעירייה הנחה בשכר דירה אבל חוץ מזה היא לא קיבלה דבר והיא במצוקה כלכלית קשה. היא לא מצליחה להתקיים. כמובן שמשפחתו של החטוף, ההורים והאחים, כן מקבלים את מה שהמדינה נותנת אבל היא לא מקבלת כלום והיא במצוקה כלכלית נוראית. היא עוברת עכשיו איזושהי פרוצדורה כאשר היא צריכה להוכיח שהם ידועים בציבור. אני רוצה שתבינו מה הבחורה הזאת עוברת. מבקשים ממנה לגלול בהודעות הקוליות ביניהם, בהודעות ה-וואטסאפ דברים שיכולים להוכיח להם שהם גרים ביחד. החפצים שלו בדירה המשותפת שלהם והיא צריכה לגשת לכל מיני הודעות וואטסאפ כדי להוכיח שהם ידועים בציבור כאשר כמובן ההורים והאחים יודעים שהם גרים ביחד. אני בטוחה שהיא לא היחידה אבל אני גם לא חושבת שיש מקרים רבים כאלה אלא כנראה מדובר במקרים בודדים. אי אפשר להתעלם מהנשים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היועצת המשפטית תכף תסביר לנו, אולי לאחר הדיון או תוך כדי הדיון. כאשר חוקקנו את חוק המשפחות, עשינו איזשהו מדרג בדברים האלה. נראה היכן זה עומד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת שלא נתעלם מהנשים האלה. לא יכול להיות שהחוק יתעלם מהן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא נתעלם. אני לא חושב שאת רוצה כרגע תשובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת האם אנחנו יכולים לשלב את זה במסגרת תיקון החוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש סיטואציה נוספת שהיא הפוכה שצריך לבחון. משפחה של חטוף מספרת לי שבת הזוג שלו, בסך הכול ארבעה חודשים, התגוררו אצל האבא. ההורים גרושים. ברגע שהאבא היה צריך לקבל את המענק של ה-45, חצי-חצי, הוא קיבל 20 והוא שאל אותי למה היא צריכה לקבל ואמר שהיא ישנה אצלו. לידועים בציבור יש מבחנים. יכול להיות שכאן צריך להחריג וצריך לבדוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בטוח צריך להחריג. זאת לא סיטואציה רגילה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שנושא של הגדרת ידועים בציבור חייב שיקבל איזושהי הגדרה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי שתהיה ועדת חריגים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כאן האבא בא ואומר שהיא קיבלה חצי ממנו, היא לא נמצאת איתם במטה, היא לא מתקשרת אליהם, היא לא שואלת אותם ולמה היא הייתה צריכה לקבל? הם היו סטודנטים וגרו אצלו בבית. היו להם חשבונות נפרדים. הרי יש מבחנים לידוע בציבור. אני חלילה לא אומרת אבל אולי האירוע המשונה הזה, הקשה הזה שעברנו, יכול להיות שההתייחסות איך מגדירים ידועים בציבור אחרת, כי אם אנחנו הולכים על פי החוק היבש הם צריכים לגור יחד תחת אותה קורת גג וכולי. זאת התשובה שצריך לבחון כי כנראה יש כאן סיטואציה שצריכה להיבחן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש תיקון שבימים כתיקונם לא הייתי מעלה אותו כי באמת אין צורך ויש הגיון למה כל פיצוי או מענק מתחיל מגיל 21. כלומר, יש הגיון בכך ועם זאת מדובר כאן יחסית על מעט משפחות ועל מעט אנשים. לא מעט משפחות פנו אלי על מנת לתקן את החוק כך שעבור החאחם זה יתחיל מגיל 18 ולא מגיל 21. המשפחות עצמן מפסיקות לתפקד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי שתסיימי את דבריך, שלומי יתייחס לזה. השאלה גם מה קורה בין 18 עד גיל 21. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. יאמרו שהולכים לצבא ובצבא מקבלים ועדיין הוא נתמך על ידי משפחתו. לא כך הדבר, ולא תמיד זה כך, אלא הרבה מאוד מהמשפחות נקלעו לקשיים כלכליים גם עם החוק הנוכחי – אנחנו כרגע עובדים יחד עם חבר הכנסת קרויזר על תיקון החקיקה הזאת על מנת לשפר וקצת להכניס יותר נפח לחוק החטופים הנפלא שכבר עבר ואנחנו עובדים עכשיו על תיקונו – ועדיין לא מדובר על אוכלוסייה כל כך גדולה של בני 18 עד 21 שלא זכאים לשום דבר והם צריכים את הכסף הזה כמו אוויר לנשימה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך גם לזכור שאחים של חטופים שהם בצבא, או משתחררים או נשארים לסייע להורים כך שהם לא בדיוק משרתים שירות רגיל ויש לזה משמעות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש עוד דבר שאמנם בחוק שאנחנו עומדים להגיש אנחנו נותנים לזה מענה ועם זאת חשוב שזה ייאמר כאן ואם אפשר לתקן את זה במסגרת החוק הזה, מה טוב. לא תמיד משפחות החטופים, המשפחה הגרעינית הראשונית מסוגלת לקום בבוקר ולצאת לעבוד למען המשפחות שלהם. הרבה מאוד פעמים מדובר על בני הזוג, על בני דודים, על חברים או מכרים שיש להם מסוגלות רגשית על מנת לצאת. מה שקורה באותו רע זה שהם לא זכאים לשום דבר, הם בכלל לא קיימים במערכת, לא בסיוע רגשי, לא בסיוע פסיכולוגי, בטח שלא בסיוע כלכלי והם מפסיקים לעבוד. שוב, זה חוק שאנחנו כרגע עובדים עליו ועוד לא הוגש, לוקח לו זמן. כאן אנחנו כבר פותחים חוק לקריאה ראשונה ואולי יש מקום לראות אם אפשר להכניס את זה לתוכו. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> חבר הכנסת אייכלר, סליחה, אנחנו משפחות החטופים ואנחנו עוברים בין הוועדות. הדיונים כאן מאוד מאוד חשובים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדרך כלל בדיון אני קודם כל נותן את זכות הדיבור למשפחות החטופים אבל היות ואנחנו עוסקים במשפחות החטופים חשוב שתשמעו , תקשיבו ותעבירו גם לחברים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני רק רוצה להעיר שאנחנו צריכים לגשת גם לוועדות אחרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם יכולים ללכת. אתם יכולים גם לחזור בהמשך. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> חשוב לנו להיות כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו באמצע דיון מאוד מאוד חשוב לתיקון עוול או לקונות היו בחוק הקודם. לכן אני מבקש מהביטוח הלאומי להסביר לי מה קורה עם ילד בין גיל 18 ל-21. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לגבי אחים בני 18 עד 21, גם לגביהם ההורים מקבלים את התוספת של בערך 1,000 שקלים עליה דיברנו קודם ואם זה יתום בן 21, האם או האב השכולים מקבלים איזושהי תוספת. האם מקבלת תוספת בגינו לקצבה. גם שם ברור שהסכומים יותר נמוכים מאותם 7,000 שקלים. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה ואם עצתי הייתה נשמעת, הייתי מציע שההצעה תאושר, היא תעבור קריאה ראשונה ובין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נבדוק את הנתונים ונראה בכמה אנשים מדובר. נהיה בקשר גם עם האוצר ונראה. אני כרגע לא יודע לומר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי בנות הזוג? גם זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו לא יכולים להתעלם מהן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הסטטוס שלהן? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ידועות בציבור. גרים ביחד. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה הפרטני ולא אוכל להתייחס אליו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אומר החוק? מה אומר הביטוח הלאומי? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הביטוח הלאומי אומר דבר פשוט מאוד. בת זוג זה לרבות ידועה בציבור לכל דבר ועניין. קביעה של מי הם ידועים בציבור זו קביעה שבדרך כלל היא עם הרבה כללים, מבחנים של משק בית משותף, מגורים משותפים, שותפות גורל וכולי. אני לא מכיר את המקרה הפרטני אבל אני יכול לומר בוודאות שאנחנו בוחנים כל מקרה כזה גם באמפתיה וגם במידת הבדיקה הנדרשת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת לדבר איתך אחר כך באופן פרטני על המקרה הזה. אני מבקשת ממש רגישות שלכם כי הבירוקרטיה שמעבירים אותה היא לא סבירה. היא לא במצב לעמוד בבירוקרטיה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי כבר פתר הרבה נושאים פרטניים במסגרת החוק. חזקה עליו שאת יכולה לפנות אליו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח מאוד. לכן הצעתי את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לעבור למשפחות החטופים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני מודה לך על הרגישות ועל הסבלנות ושלכם חברי הכנסת והוועדה. אני אחיו התאום של ירון אור שהוא אבא של אבינתן אור שהוא וחברתו נועה נחטפו במסיבה ב-7 באוקטובר. אני מייצג אותו כאן כי הוא חולה מהמצב הקיים והוא לא מסוגל לבוא ולדבר בעצמו. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל אבינתן ונועה היו כבר לקראת הכרות עם המשפחות ואולי גם חתונה והם הופרדו. הם נחטפו ביחד אבל הם הופרדו לאחר מכן. את נועה שמעו לאחר מכן. מאבינתן אנחנו בינתיים לא שומעים שום דבר ואנחנו לא יודעים מה קורה איתו מאותו רגע של החטיפה. אני כאן בהקשר של פורום תקווה. אנחנו שומעים שמועות, אנחנו לא יודעים אם זה בלון ניסוי של מישהו, של החמאס או של מישהו אחר – אני לא יודע של מי ואני לא יודע אם כל השמועות האלה נכונות – על כך שרוצים לעשות חלוקה, לעשות תהליך הפרדה כאשר בהתחלה מדובר במעט חטופים, אחר כך 45 או משהו כזה ימי הפוגה ואחר כך משא ומתן על שאר החטופים. אנחנו סוברים שהחמאס כדת, אין אצלם משא ומתן ואין פשרה. אנחנו אולי שבויים בתפיסות לנו, אולי המערביות, אולי האחרות, אבל אצל החמאס כדת אין דבר כזה שהוא משא ומתן או פשרה. כל מה שהם רוצים זה לקבל את ה-45 ימים האלה כדי להתחזק וכדי לאחר מכן להביא את מדינת ישראל על הברכיים. אם אנחנו ניתן להם את מה הם רוצים, את ה-45 ימים ואת הבאלקים האלה של 35 חטופים ואחר כך משא ומתן על האחרים, אנחנו לא נראה אותם בחיים. לא נראה לא את אבינתן ולא אחרים בחיים. הם ימותו שם, הם יירצחו שם מכיוון שלא יהיה עוד תהליך נוסף. הדרישות שהם ידרשו לאחר מכן, כמו למשל הפסקת הלחימה, השגת ישראל מעזה וחזרת החמאס לשלטון שלהם, הדבר הזה יביא להרג של עוד אזרחים רבים ושל חיילים רבים. יותר מ-200 חיילים נהרגו כדי שאנחנו נוכל לחיות בבטחה, אנחנו ומי שגר במקום וכל מדינת ישראל. הבן שלי עכשיו חזר מעזה אחרי שלא היה איתנו בבית מאז 7 באוקטובר והוא אמר לי שלמעשה במשך כל החודשים האלה הוא ישן בנגמ"ש, נעליים על הרגליים והוא אמר שאנחנו מנצחים. הוא אומר לי שכל מה שקורה שם, אנחנו מנצחים, אנחנו מנצחים בגדול, אף פעם לא קורה שאנחנו מפסידים אלא תמיד אנחנו מנצחים. כל מה שאנחנו שומעים על ההרוגים, זה נקודתי, אבל אנחנו מנצחים אני מבקש כאן מחברי הכנסת, מחברי הוועדה ומכל מי שנמצא כאן להקים קול צעקה. אל תסכימו שתהיה עסקה מחולקת. העסקה חייבת להביא את כולם הביתה ואם לא, לעשות צעדים חזקים, להעצים את הלחימה. לא להפסיק אותה עד שנביא את החמאס להיות הברכיים. אני אומר עוד דבר. כאשר אנחנו נראה, או כאשר חמאס יראה והעזתים יראו שאנחנו נחושים, אנחנו נתחיל לשמוע אנשים מעזה שישתפו פעולה בסתר או בגלוי ואנחנו נצליח לשמוע על החטופים. אני אומר שוב שכל מהלך שיהיה חלקי ויחזיר רק חלק מהחטופים, יביא למיתת או להריגת כל שאר החטופים, לא נראה אותם ונסכן את כל שאר מדינת ישראל ואת הלוחמים שמסרון את נפשם כדי שנוכל לחיות כאן. אני מבקש מכם לעשות את הכול ולהקים את הקול הזה בפני הפורום הביטחוני של ממשלת ישראל. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> אני אחות של ירדן, גיסתה של שירי ודודה של אריאל וכפיר, משפחה שלמה ש-122 ימים עוד נמצאת שם. אם הבנתי נכון, כאשר הקראתם את הנוסח של החוק, דיברתם על אלמנות, על משפחות שכולות ואני שואלת למה זה הנוסח. החטופים בחיים. או שלא הבנתי נכון את הנוסח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביניהם יש כאלה שהן אלמנות. שלומי יסביר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> את לגמרי צודקת. החוק, חוק החטופים, מפנה לזכויות של משפחות שכול. זו הסיבה. חלילה מדובר על משפחות החטופים ובעזרת השם כולם בחיים ויחזרו בשלום. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> זה מיד קפץ לי לאוזן ורציתי להבהיר. האמת היא שרובם נכון למידע האחרון שיש לנו שהוא מלפני 60 ימים, רובם היו עדיין בחיים, לפחות מי שיש מידע לגביו. הדרך שלנו להוציא אותם משם בחיים היא בעסקה. עד כה הדרך היחידה שחטופים יצאו בחיים הייתה בעסקה. ברור לי שעסקה זה משהו שיהיה קשה לקבל וברור לי שאלה מחירים כואבים ומחירים קשים וצריך הרבה אומץ לעשות את זה, אבל אין לנו ברירה אחרת. אני לא רואה שום פתרון אחר שכפיר בן שנה יוצא מעזה. אני לא חושבת שאחרי 60 ימים של לחץ צבאי הגענו למקום יותר טוב מזה שהיינו בו לפני 60 ימים, פרט לזה שיש עכשיו עסקה על השולחן. אנחנו לא יכולים לפספס את העסקה ואנחנו לא יכולים להתעכב איתה. אני חושבת שזו תפיסה מוטעית לחשוב שעוד 60 ימים של לחץ צבאי, מעבר לזה שיביא לנו רק ארונות, חמאס גם פתאום יתקפל בצורה שיגישו לנו אותם על מגש של כסף ויאמרו, בואו, קחו בבקשה את החטופים, נכנענו. כל הדיבורים האלה על לחכות לניצחון ולמיטוט החמאס, אין לזה אפילו הגדרה שאומרת מה יהיה הניצחון הזה, איך הוא ייראה וכמה זמן הוא ייקח. למשפחות שלנו, לילד בן שנה ולילד בן ארבע, לאח שלי ולאשתו ולכל האחרים, אין את הזמן הזה. כרגע מתגבשת עסקה. אני מסכימה עם חלק מהדברים שאמרו אבל אני חושבת שלא צריך לחכות כאן לחמאס, להודעה שלו ולתשובה שלו. ממשלת ישראל צרכה להמשיך ליזום ולהיות אקטיבית במשא ומתן הזה ולא לשבת ולחכות כי אנחנו יודעים שמשא ומתן לוקח זמן ואין להם את הזמן הזה. עסקה היא הדרך ועסקה תחזיר אותם. זאת הדרך היחידה וכמה שיותר בהקדם. << אורח >> בניה תם: << אורח >> אני בן דוד של איתן מור שנחטף מהמסיבה ברעים בשעה שחילץ גופות של שתי בחורות שנמצאו מוטלות על הדרך. אני אפתח ואומר שאני מתגעגע לאיתן. איתן ואני קרובים בגיל. איתן בן 24, שנתיים מתחתיי, ואני מתגעגע אליו מאוד. כמה דקות לפני שהתחילה הוועדה אימא שלי הייתה כאן והתפרקה כאן, פרצה בבכי ויצאה החוצה. לא הצליחה להביא את עצמה לדבר ואני כאן גם בשמה וגם בשם איתן, ובוודאי בשם פורום תקווה. אני קורא לכם מכאן, בהמשך לדברים של שמעון, לא להגיע לעסקה, למציאות בה מפרידים, מפצלים, מחלקים בין חטוף לחטופה, בין חטוף מבוגר לחטוף צעיר, בין חיילת לאזרח. אם משחררים, ממשחררים את כולם. איתן בן דודי הוא חטוף לא פחות מאשר כל בן אדם אחר שנמצא שם ולא משנה מה גילו ומה מצבו. אני לא נגד עסקה טובה. אני בעד עסקאות עם אחריות וביטחון ואני מתנגד לעסקאות של הפקרות וביזיון. לא נסכים למציאות שבה משחררים מאות ואלפי מחבלים, ויתכן שחלקם הם מחבלים שהשתתפו ב-7 באוקטובר. את מי אנחנו רוצים לשחרר? אנשים שרצחו, אנסו ושחטו גופות של אימהות, גופות של תינוקות, משפחות על ביתן ועל רכושן? לשחרר אותם לרחובות, להיות לידינו? לא למדנו מעסקאות קודמות? רק הגברת הלחץ הצבאי על חמאס, הוא זה שיביא אותנו לעסקה טובה. חמאס לא מכבד לא אמנה ולא הסכמים. חמאס מבין כוח ועוצמה ולנו יש את הכוח ואת העוצמה כדי להכניע אותו, כדי להוריד אותו על הברכיים ולהגיע לעסקה שתיטיב עמנו ולא תפקיר אותנו. אני מחזק מכאן את חברי הממשלה והקבינט שאני מאמין ורוצה להאמין שהם עושים לילות כימים כדי להביא את הקרובים שלנו לכאן. אני מחזק אותם וקורא להם לתת לצה"ל לנצח, להשיב לנו את הביטחון הלאומי ולא להפקיר אותו ולהגיע לעסקה מתוך ניצחון ועוצמה. תודה. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> בוקר טוב. אני בת דודה של טל שוהם. טל חטוף 122 ימים. אשתו והילדים שוחררו ביום ה-50. ילדה בת 4 שחגגה יום הולדת לפני כמה ימים ובהדלקת הנר על עוגת יום ההולדת שלה ביקשה שכל האבות יחזרו כי היא לא יודעת שיש משהו אחר. אני שואלת על איזה עבודה ורווחה אנחנו מדברים כי עבודה, אני אישית לא עבדתי 122 ימים, ורווחה, אני לא חושבת שכרגע יש רווחה למישהו מאיתנו ובטח לא לאהובים שלנו שמעבר לגדר. אני לא מוכרת על ידי המדינה. הייתה לי שיחת טלפון עם שלומי והובטח לי שיחזרו אלי - וזה לא קרה – לגבי מעגל שני ושלישי שעוטפים את המעגל הראשון. היו דיבורים אבל לא קרה. חבל. בדקתי אם אפשר לשלם עם אמפתיה וחיבוק במכולת ואי אפשר. דרך אגב, גם שכר דירה אי אפשר לשלם בחיבוק ולחיצת יד. גם בדקתי וזה לא עובד. אתם מתעלמים מהחטופים, אתם מתעלמים מהמשפחות של החטופים. בגדול המקום הזה ממשיך להתנהל כסדרו וסדר העולם כבר לא קורה. אנחנו ביום ה-122 ועבורנו הזמן נעצר ועבורם הזמן אזל ואוזל. אין להם זמן לחכות עוד עד שאולי נגיע לאיזושהי עסקה, כן או לא. אין להם זמן לחכות. כאישה אני אומרת משפט שהוא קשה, וסליחה אם האחיות שלי כאן. הזמן שאי אפשר לעשות בו הפלות הולך ומתקרב. אי אפשר יותר. ההבדל בין גבר לאישה הוא שגבר לא יכול להיות בהריון ואישה יכולה לעבור הפלה למשך עוד שבועיים. בזמן שאנחנו דנים כאן בדברים שהם לא ברומו של עולם, אנחנו לא יודעים מה קורה מעבר לגדר. אנחנו היום לובשים מעילים אבל את החטופים חטפו עם טי-שירט או עם גופיות או פיג'מות ואנחנו תעסקים בשטויות. במקום לעשות דברים שהם נכונים ולפעול, אנחנו רק מדברים, מדברים ומדברים ומדיבורים לא קורה כלום. היום ה-122, מי בכלל דמיין שאני אומר את המספר הזה. אני אומרת די לדבר ולהתחיל לפעול. כל אחד יקום בבוקר ויאמר שהיום הוא יכול לפעול כך, אתמול פעלתי כך ומחר אני אפעל אחרת אבל להתחיל לפעול כי המילים לא מובילות אותנו לשום מקום. בכלל, יותר ויותר תמיכה במשפחות החטופים. אני מבקשת גם מפורום תקווה, אנחנו לא נגדכם ואתם לא נגדנו. מטרת היא דומה גם אם דרכנו היא שונה. אנחנו לא אחד נגד השני, אז בואו נכבד אחד את השני גם כשאנחנו כאן במסדרונות הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד הרגע הזה כולם כיבדו. גם את תכבדי. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אני מכבדת מאוד. אני מבקשת שכאשר אתם מעלים את החוק, לדבר גם על הפורום שעוטף אצת המעגל הראשון והשני. אנחנו צריכים איכשהו לשלם ולשלם גם לביטוח לאומי. בעוד חודשיים אני אקבל דרישת חוב כי לא שילמתי, אני מבקשת משלומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נדמה לי שדיברנו על זה בישיבה הקודמת. אנחנו נדבר שוב עם שלומי ונראה מה אפשר לעשות. << אורח >> אסף אברמוביץ': << אורח >> שלום לכם, בוקר טוב. אני בן זוג של מירב לשם גונן. מירב לא יכלה להגיע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה לומר לנו את הקשר שלך לחטופים? << אורח >> אסף אברמוביץ': << אורח >> כן. מירב לשם גונן היא אימא של רומי. אני בן זוגה. רומי בת 23 והיא חטופה בעזה. היא חטופה מפסטיבל הנובה, 122 ימים. אני כאן בשני כובעים. האחד, אני בן זוג של מירב. אני לא מוכר למדינה בשום צורה. אני מלווה את מירב מה-7 באוקטובר, משעה 06:30 בבוקר, משיחת הטלפון הראשונה של רומי למירב, שיחה שבחלקה היא מוקלטת. מירב ואני היינו שותפים לכל תהליך החטיפה, שמענו את היריות, שמענו את הצעקות בערבית, שמענו שגוררים אותה מהרכב. אני לא מוכר למדינה בשום צורה למרות שאני ישן עם מירב בכיכר מעל 11 שבועות, למרות שאני מלווה אותה בכל הפעילות שלה גם בתקשורת וגם בכנסת ובכל מקום אחר. רציתי לדבר יותר על העניין של צעירים בני 18 שהיו אמורים להתגייס ומצאו את עצמם מסתובבים בעולם ומדבררים את מדינת ישראל. לא מדובר בילדים רבים אלא מדובר בכמה אנשים שהתבגרו בן יום. מדובר בילדים, נערים, אנשים שחיים על חשבון ההורים שגם כך לא שורדים את המצב הכלכלי. אני יכול לדבר על הסיפור הפרטי שלנו, על הבת של מירב דריה שהיא בת 18. היא התחילה לעבוד והייתה אמורה להתגייס, אבל במקום זה היא מסתובבת בתחנות טלוויזיה בעולם ומסבירה למה חשוב להחזיר את אחותה. הקצבה שמגיעה לה, מיותר להגיד שזה לא מספיק. אולי זה מספיק לנו כי אנחנו גרים באוהל אבל זה לא באמת מספיק לחיים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על גיל 18 עד 21. << אורח >> אסף אברמוביץ': << אורח >> אכן. על האחים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא בן זוג אבל הוא לא מוכר. אנחנו נטפל זה אחר כך. לא יתכן שהמדינה לא מטפלת בזה. << אורח >> אסף אברמוביץ': << אורח >> יש מעט מאוד ילדים בני 18 שהם לפני צבא וההורים לא מקבלים שקל עבורם ועדיין הם אוכלים ועדיין הם צריכים להגיע ממקום למקום וכשהיא נוסעת לחוץ לארץ היא לוקחת כסף מאימא כדי שיהיה לה שם, וכשהיא רוצה לאכול משהו, לפעמים בשעות שאין אוכל במטה החטופים, זה להזמין לה וולט. אנחנו ממש מבקשים שישוו את התנאים שלהם, את הקצבה שלהם לאחים היותר בוגרים. << אורח >> יולי בן עמי: << אורח >> אני הבת של אוהד ורז שנחטפו מביתם ב-10:30 בבוקר מקיבוץ בארי. אבא שלי נתפס בבוקסר וחולצה קצרה ובשעה 11:00 כבר ראינו תמונה שלו בטלגרם, ואימא שלי, אחרי שבועיים ראינו תמונה שלה בפיג'מה ויחפה עם כמות מחבלים מסביבה שמחזיקים אותה בכוח. אימא שלי חזרה אחרי 54 ימים ואבא שלי עוד שם. אנחנו מרגישים שיש כאן דיבורים על מחירים ומבחינתי לאבא שלי אין מחיר. אני אוסיף לגבי גיל 18. אחותי בת 18, שני ההורים שלה חטופים והיא לא קיבלה כמוני. היא כביכול בחזקת ההורים אבל היא לא. היא הייתה לבד. אני חושבת שזה משהו שכן צריך להשוות אותו אלינו וגם אמרנו את זה בזמנו. ניסו וניסו אבל לצערי זה לא קרה. עצם זה שמתייחסים אלינו כאל יתומות כואב. אנחנו רוצים את כולם בבית וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שאת אמרת לא מובן לי מבחינת החוק. שאלתי את היועצת המשפטית. אם שני ההורים חטופים, המשפחה לא מקבלת את ה-90,000 שקלים? << אורח >> יולי בן עמי: << אורח >> אני קיבלתי, אחותי האמצעית קיבלה כי אנחנו מעל גיל, ואחותי הקטנה בת ה-18 קיבל חצי מאיתנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי היועצת המשפטית תסביר את החלוקה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בחוק שחוקק כאן בוועדה, אם אני לא טועה הוא פורסם ב-7 בנובמבר, יש את הסכום של ה-90,000 שקלים בעד כל חטוף כאשר מחצית אמורה ללכת לבן הזוג ומחצית בחלקים שווים להורים. אם אין בן זוג או שאין הורים או שהם בעצמם חטופים, יש שרשרת. זה מועבר לקודמים מבין כל אלה שמפורטים. אם למשל אין בן זוג, זה אמור לעבוד לילדי החטוף או הנעדר שמלאו להם 21 שנים בחלקים שווים. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה זה כך? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כך חוקק החוק. עם יישום החוק אנחנו שומעים כל מיני דברים שאולי צריך להתייחס אליהם. בהקשר הזה כדאי לשמוע את משרד הביטחון ואת המוסד לביטוח לאומי שיאמרו מה העמדה שלהם. << אורח >> יולי בן עמי: << אורח >> אבא שלי עוד שם ואנחנו כן מקבלות כסף אבל אחותי הקטנה לא מקבלת אלא אימא שלי מקבלת בגינה. אחותי צריכה להתקיים. היא בת 18 ועדיין לא התגייסה וגם לא מתכננת להתגייס בקרוב כי היא לא מסוגלת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר לגבי התיקון שצריך לעשות לגיל 18. גם הסכום, ה-90,000 שקלים, אם היה מדובר על אדם בודד שמקבל עכשיו לשלושה חודשים 30,000 שקלים, הכול בסדר. בפועל זה לא המקרה. כולם אומרים שהבן אדם בחוץ היה מקבל כי הרי המשכורות לא מגיעות ל-30,000 שקלים אבל זה לא באמת 30,000 שקלים. אלה 30,000 שקלים למשפחה. הכסף הזה מתחלק. אם ההורים גרושים, הכסף הזה מתפצל ואז יש כסף שעוזר לילדים מתחת לגיל 18. כלומר, בסוף המשפחות נאלצות להתמודד עם מעט מאוד כסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי תסבירו יותר כדי שלא יהיו טעויות. << אורח >> קריאה: << אורח >> גובה קצבה של חלל תלוי במספר הילדים. שלומי, אתם רוצים לפרט? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדאי לפרט כי בסכומים יש אי הבנה ואני רוצה שהסכומים יהיו ברורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ישבנו על זה כל כך הרבה שעות וזה נראה לנו ברור אבל אני רואה שהציבור לא כל כך יודע. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ראשית, יש את הרובד הראשון. הרובד הראשון מושווה לגמלאות של משפחות שכול. זאת אומרת, אם יש בת זוג שממתינה לבעלה, היא מקבלת כ-10,000 שקלים ואם יש ילדים, יש תוספת בגין הילדים. אם יש הורים שממתינים לילד שלהם, הם מקבלים כ-10,000 שקלים ואם הם גרושים, כל אחד מהם מקבל 8,000 שקלים. זאת אומרת, זה הסכום הבסיסי שהם מקבלים בלי כל קשר. מעבר אליו, יש את הסכום של 45,000 שקלים להורים ולבת הזוג ואז יש חלוקה. זאת אומרת, לרבעון מדובר על ה-90,000 שקלים ועוד 60,000 לכל הפחות, כך שמדובר ב-150,000 שקלים. אמרנו שאם יש אחים או ילדים בגירים, כל אחד מקבל עוד 21,000 שקלים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> חוץ מגילי 18 עד 21. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. כמובן שאלה התגמולים אבל בגלל שהזכויות מושוות לאלה שהם משפחות שכול, יש כאן עוד הטבות מאוד נרחבות מסביב שחוץ מהטיפולים הרפואיים וחוץ מהסיוע הסוציאלי, יש כאן גם הטבות בתחום הדיור, הרכב וכולי, עוד מסכת רחבה של סיוע שלא אמנה אותה אבל יש כאן משהו טיפה יותר רחב. זה בוודאי לא מתמצה רק ב-90,000 שקלים אלא יש את הרובד הבסיסי עליו יש את ה-90,000 שקלים. אני ער לזה שזה לא מספיק. אדוני, אני זוכר את הפנייה של הגברת ענבל ודיברתי איתך. גם בדקתי את הנושא ויצא שבאמת מבחינת החוק כל זכויות המשפחה מוצו, הכול, אלא שאת מתארת צורך אחר שכרגע אין לו מענה בחוק ואני מודה על האמת שאין לו מענה בחוק. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> נוכח תיקון החקיקה שאנחנו עומדים להגיש אמרנו שאולי כל משפחה – ואני כבר אומרת לכם שאנחנו עומדים להגיש את החוק הזה – תבחר שניים או שלושה נציגים, מלווים. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמו שהיה במעמד החקיקה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אם האמת תיאמר, זו הייתה הכוונה ב-90,000 שקלים. הכוונה הייתה שזה סכום שהולך למשפחה והוא מתחלק לפי הצורך. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> למעשה יש משפחות של חטופים שלא גומרות את החודש. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יש גם ועדות חריגים מיוחדות גם בביטוח הלאומי וגם במשרד הביטחון וכאשר יש צרכים מיוחדים אפשר להגיע אליהן. << אורח >> אסף אברמוביץ': << אורח >> סליחה שאני מתפרץ. אני אענה לך בחצי משפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. זה לא עניין של ויכוח. << אורח >> אסף אברמוביץ': << אורח >> לא ויכוח אלא עובדתית מה קורה בשטח. מירב מקבלת 45,000 שקלים כי הגרוש שלה מקבל 45,000 שקלים וזה אומר 15,000 שקלים בחודש. מירב ואני מתחלקים ב-15,000 השקלים האלה, 7,500 שקלים ו-7,500 שקלים. אני עם חמישה ילדים ומירב עם חמישה ילדים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מירב מקבלת עוד 8,000 שקלים. << אורח >> קריאה: << אורח >> כי עדיין יש ילדים שצריך לעזור להם לשלם את השכירות. יש ילדים בתמונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא חושב שזה המקום להיכנס לעניינים פרטיים. מה שכן, קח את הפרטים הפרטניים של האנשים ותראה מה אתה יכול לעשות. לאחר מכן נראה מה אנחנו עושים. עכשיו אנחנו מדברים על חוק כללי שכולל את כולם ולא להשאיר אף אחד בחוץ. לכן העניין הזה של בני 18 עד 21, זה נראה לי משהו שאפשר או צריך לתקן ואת זה נראה לפני קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מה גם שמדובר על מעט מאוד אנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היות ומדובר על מעט אנשים, אפשר לתקן את זה אבל בחוק עכשיו אני לא אעכב את החוק בגלל הנושא הפרטי. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> אי אפשר לתקן את זה עכשיו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי לפני קריאה שנייה ושלישית. << אורח >> ענבל צח: << אורח >> גיל 21-18 יהיה אפשר לתקן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני הקריאה השנייה והשלישית. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> אני שומעת אתכם כאן ולא פעם ראשונה וההבנה שבאמת למעגל שלישי או שני, איך שנקרא לו, שזו לא המשפחה הגרעינית אין מענה ואנחנו רואים אתכם כאן בכנסת, אותך אני רואה הרבה ואני רואה עוד נוספים. אנחנו כרגע בתהליך, כפי שאמר אדוני היושב-ראש, של נושא חלף שכר לחטופים. הנושא הבא שעומד לפתחנו בהקשרים האלה – ואני אומרת לפתחנו וזה אומר לכלל משרדי הממשלה שיושבים כאן לצדי וכלל נציגים איתם אנחנו עובדים שעות רבות ביחד כדי לנסות למצות את כל מה שאפשר לתת לכם, ומגיע לכם, אין בכלל עוררין על כך – יהיה מנגנון, אנחנו נייצר את המנגנון שיודע לתת שיפוי. במדינה יש תהליכים והם לוקחים זמן אבל אנחנו נעשה את זה. אגב, יש גם תהליך שאולי אחר כך תרצי את להתייחס אליו כי עולות כאן גם סוגיות של השבים. אולי זה לא המקום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המקום זה המקום אבל זה לא הזמן. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> אני רק אומרת לגבי הסוגייה של מלווים שהם לא בני משפחה. אנחנו יודעים שהמעטפת לבני המשפחה היא רחבה, היא לא מספיקה, וגם שם אנחנו מבינים שצריך להשלים את הפער לעומת ההכנסות שהיו לפני כן. אם אני לוקחת את כל סך הכספים שהם מקבלים, יש משפחות שזה מגיע לשכר שהשתכרו קודם לכן ויש משפחות שלא. לכן גם שם אנחנו נראה איך אנחנו מגשרים על הפער הזה. כן ננסה לייצר, יחד עם כולם מנגנון חריגים כי אלה חריגים, מנגנון שיודע לתת למלווה נוסף, לא באופן גורף אלא כנגד הגשה של מסמכים שמעידים על היעדר הכנסה. בסופו של דבר אם אני אגדיר באופן גורף לכל משפחה שלושה מלווים, בסוף הם מקבלים המון כספים ואני רוצה גם לנהל את זה נכון, שבאמת מי שמגיע לו יקבל. לכן זה תהליך. אנחנו כרגע עוסקים. ביום חמישי שעבר התקיים דיון בדיוק בנושא הזה ויש דיון נוסף ביום חמישי הקרוב. יש שולחן עגול בין-משרדי שממשיך את עבודתו. עד אז ביקשנו מביטוח לאומי וגם ממשרד הכלכלה למפות את האנשים שהם עצמאיים, שהם שכירים ושהם במעגל השני והשלישי כדי להבין גם בכמה מדובר ולהביא את זה לאוצר – זו בקשת האוצר – כדי לראות בכמה מדובר והאם זה משהו שיכול להיעשות אפילו לא בחקיקה אלא הבנות של יצירת מנגנון חריגים כזה או אחר. אנחנו על זה. כמו שאמר שלומי המענקים שניתנו בתחילת הדרך, מטרתם הייתה גם שככל שיש בן משפחה נוסף, אפשר יהיה להעביר את המענקים האלה ככל שצריך אבל אני מבינה שזה משהו שלא נעשה וזה בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מהיועצת המשפטית להתחיל בהקראת החוק כדי שנספיק להצביע עליו ולהעלות אותו לקריאה ראשונה וכך לקדם את הנושא של משפחות החטופים. הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון - זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד-2024 1. תיקון חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים התשס"ח-2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2א(א)(2) – זה הסעיף של ה-21,000 שקלים - אחרי "של החטוף או הנעדר" יבוא "שמלאו להם 21 שנים", במקום "מילדיו, והכול ובלבד שאינם" יבוא "מילדיו שמלאו להם 21 שנים, והכול ובלבד אם הם", ובמקום הסיפה החל במילה ""ותגמול" יבוא "לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או שתוספת לתגמול כאמור משתלמת בעדם, יהיה המענק שיהיו זכאים לו בסכום השווה להפרש שבין סכום המענק כאמור למכפלה של התגמול המשתלם להם או של התוספת לתגמול המשתלמת בעדם, לפי אותם החוקים בשלוש". אני אסביר את הנוסח. יש לנו את ה-21,000 שקלים חדשים, שזה מדבר במונחים של רבעון. אם קודם הילדים של החטוף או האחים והאחיות שלו קיבלו תגמול מכוח חוק התגמולים, מה שקראנו לו הרובד הראשון, הם לא היו זכאים לסכום הזה של ה-21,000 שקלים. עכשיו ההוראה אומרת שהם כן יהיו זכאי אם מלאו להם 21 שנים וזה מה שבעצם התחייב שלומי שיבדוק ויחזור לוועדה לקראת הקריה השנייה והשלישית. לוקחים את ה-21,000 שקלים שמדבר במונחים של רבעון, לוקחים את התגמול החודשי ומכפילים אותו בשלוש כי זה תגמול חודשי לעומת המענק שהוא רבעוני, מפחיתים מה-21,000 שקלים אלה את התגמול הזה מוכפל בשלוש כי אלה שלושה חודשים, ואת הדלתא הזאת יקבלו. זה בעיקר רלוונטי לאחים בגילאי 21 עד 22. סעיף 2 הוא הסעיף ששלומי הסביר קודם בנוגע להסכמים מכוח סעיף 9. הוא הסביר שיש כמה הסכמים כאלה שנמצאים בקנה. הסעיף הזה אומר שתשלומים לפי ההסכמים האלה לא ייחשבו כהכנסה אלא יש אפשרות לקבוע אחרת בהסכם במידה ויהיה צריך. 2. תיקון חוק הביטוח הלאומי בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) בסעיף 406, בסופו יבוא: "(ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרס 2024) לפי הוראות סעיף 9, בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור. לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)". כלומר, כל ההסכמים שייעשו בקשר לדבר הזה, הסכמים כאלה יצטרכו אישור ועדה. גם ההסכם הזה ששלומי דיבר עליו חלף ההכנסה, גם הוא יצטרך אישור ועדה. אגב, למה בכלל זה בהסכם ולמה לא בחוק. זה לא הנושא אבל זה לא כל כך ברור. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זו הייתה החלטת הממשלה מאתמול. אני מניח שעשו את זה כדי שזה יהיה זריז יותר ולא נצטרך להמתין לחקיקה ראשית. << אורח >> קריאה: << אורח >> כשאת אומרת ועדה, זאת ועדת העבודה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ההסכמים מכוח סעיף 9 אלה הסכמים בין האוצר לבין הביטוח הלאומי. זה בעצם בהתייעצות עם הוועדה. זה לא מנגנון של אישור הוועדה אלא התייעצות כי הוועדה אישרה את זה שיתייעצו איתה בנוגע לכמה וכמה הסכמים. 3. תחילה (1) תחילתו של סעיף 2א(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ביום תחילתו של חוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים. (2) תחילתו של סעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). זה המועד שבו פקעה ההוראה הקודמת שנחקקה בוועדת כספים בהקשר הזה. אני תוהה האם היו הסכמים שהיו בתוקף בתקופה הזאת? כן? בסדר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> עוד דבר אני אומר. ברגע שההסכם נחתם בתקופה שהסעיף בתוקף, גם לאחר שהסעיף פוקע, זה ממשיך לחול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לאחר שהסעיף פוקע אבל כל עוד ההסכם בתוקף. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 4. הוראת מעבר למי שמתקיימים בו תנאי הזכאות לפי סעיף 2א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ולא התקיימו בו תנאי זכאות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה, בעד תקופת תשלום המענק כמשמעותה בסעיף 2א(ג)(1) לחוק העיקרי, שיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד לפרסומו של חוק זה, ישולם מענק בתוך עשרה ימים מים פרסומו של חוק זה. זאת אומרת שמי שלא עמד בתנאים הקודמים כי הוא קיבל את הרובד הראשון והוא מעל גיל 21, הוא לא היה זכאי למענק. עכשיו, לאור תיקון החקיקה הזה, גם אם הוא זכאי למענק, יהיה קיזוז ורצינו להבהיר שכל זה יחול באופן רטרואקטיבי כמו שגם החוק הקודם חל באופן רטרואקטיבי החל מה-7 באוקטובר ואתם, המשרדים, תשלמו באופן יזום לאנשים האלה שאתם מכירים. << אורח >> נגה שילדהוז: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אלה אנשים שמוכרים וידועים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. הפרטים ידועים לנו, יש לנו את השמות שלהם ואנחנו ניזום. הם לא צריכים לעשות שום דבר. אנחנו נשלם את ההפרש ונעביר להם את הכסף בעזרת השם תוך עשרה ימים. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> שאלה. ארגון נפגעי פעולות איבה. דיברנו עכשיו על הנושא של גיל 18. האם יש איזו התגברות שלא יטענו נושא חדש או משהו כזה ואנחנו יכולים להיערך לזה, שלא יהיה מחסום וזה לא יוחזר לממשלה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוועדה דנה בזה, הוועדה התלבטה בזה ואני חושבת - יאמר היושב-ראש - שקיבלנו את בקשת המוסד לביטוח לאומי לבחון את העניין הזה לקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרנו שיכינו את זה לקריאה שנייה ושלישית ואז נדון בעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מניסיון טוב, בחוקים טובים אין נושאים חדשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם יש, יש את ועדת הכנסת שיכולה לדון בזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נציג האוצר, עלות תקציבית של הצעת החוק? << אורח >> דניאל פגון: << אורח >> לא הצעה תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משמעותי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> היא לא הצעה תקציבית אבל העלות שלה? אנחנו צריכים לציין בדברי ההסבר. << אורח >> דניאל פגון: << אורח >> תלוי במה שתבחרו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תלוי במספר האנשים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בנוסח הזה של גיל 21. << אורח >> דניאל פגון: << אורח >> בנוסח הזה בערך חצי מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר להצביע? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד אישור הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21) התשפ"ד-2024 כפי שהקריאה היועצת המשפטית? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים? הצבעה אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד ותעלה למליאה לקריאה ראשונה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:08. << סיום >>