פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת הכספים
13/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 320
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 12:30



סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>   
 << נושא >> 2. הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן


חברי הכנסת:
ירון לוי


מוזמנים: 
	אבי לבון
	–
	סגן הממונה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

	תמר רביבו
	–
	משרד האוצר

	שי דותן
	–
	מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המסים, רשות המסים

	ישי פרלמן
	–
	רשות המיסים

	אוריאל לין
	–
	נשיא, איגוד לשכות המסחר

	שחר סומך
	–
	ורום העצמאים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
אביטל יזרעאל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>   
<< נושא >> הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים)(תיקון), התשפ"ד-2024; הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין)(תיקון), התשפ"ד-2024. למה המלכ"רים נכנסים לפה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מונחים על שולחן הוועדה שני צווים שהאוצר מביא לאישור הוועדה. הראשון הוא צו מס ערך מוסף והשני הוא צו מס שכר. צו מס שכר יחול רק על המוסדיות הכספיים, אין בו תיקון לשיעור מס השכר שחל על מלכ"רים, שימשיך לעמוד על 7.5% כשיעור שנקבע מאז 2006. מבקשים להעלות את שיעור המס- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה שכתוב בצו, תיקון סעיף 2, שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים במקום 17% - 18%. הרי  המלכ"רים זה לא כך. אז איך כתוב?

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

מה שהקראת עכשיו זה שם הצו אבל בשיעור המס שחל על מלכ"רים לא נוגעים ונשאר על 7.5%. האוצר יסבירו את זה.

אני רוצה להתייחס לפרוצדורה ביחס לצווים הללו. בחוק נקבעו שתי פרוצדורות שונות בהתאם לחוק המע"מ כפי שנקבע בסעיף 2 - על עסקה בישראל ועל ייבוא טובין יוחל מע"מ בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים. סעיף 3 לחוק קובע שהוראות מיסי מכס ובלו בשינויים מסוימים יחולו לעניין זה. לאחר שמתקיימת ההתייעצות עם הוועדה, שר האוצר מפרסם ברשומות את הצו, וממועד הפרסום ברשומות, הצו יהיה לתוקף לתקופה של שבועיים שבמהלכם מובא לאישור הכנסת. זה לגבי צו המע"מ.

לגבי צווי מס שכר ומס שכר ורווח, סעיף 4 לחוק המע"מ קובע שמס שכר ומס רווח יוטל כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת. לכאורה לא נדרשת פה התייעצות עם ועדת כספים אלא אישור של הכנסת בלבד, אבל הנוהג בכנסת מזה שנים שגם הצווים האלה כמו עכשיו מובאים לדיון בוועדת הכספים לפני שמעלים אותם לדיון במליאה. אם המליאה מאשרת את הצו, אז שר האוצר יכול לפרסמו ועומד בתוקף מיום הפרסום או ממועד התחילה שנקבע בו, ואם המליאה לא מאשרת אותו, הוא לא יכול לפרסם את הצו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי מציג את הצווים?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אתן רקע ואז את דבר הצו עצמו יגישו חבריי מרשות המיסים. כהקדמה קצרה לצו הזה נאמר שהמב הפיסקלי הוא כזה שכפי שכולם יודעים, מחייב אותנו בצעדי התאמה נרחבים. אנו בירידה של הצמיחה מ-3% ל-1.6% שזה צמיחה שלילית לנפש. הגירעון כפי שכולכם יודעים, עולה השנה ל-6.6% תוצר וגם בשנה הבאה לא מגיע לרמות של טרום המלחמה – מדברים על 3.5% ויורד לכיוון ה-3% כך שאנו לא רואים איך בשנים הקרובות מחזירים את עלויות המלחמה. אנו כן בעזרת התוכנית המאזנת שמוגשת בפני הכנסת כולה, מתכוונים לאזן את יחס החוב תוצר בשנים הנראות לעין. אך יש לומר, שללא התוכנית המאזנת, גם נראה תוואי חוב תוצר שהולך ועולה, ובטח שלא החזר עלויות המלחמה.

התוכנית המאזנת כוללת הרבה צווים בהרבה תחומים וגם דברי חקיקה שהמע"מ הוא חלק מאוד משמעותי בתוכנית הזו מבחינת היקף ההכנסות, שמביא, לכיסוי חלקו של הגירעון. כידוע לכם, מביא כ-7.5 מיליארד שקלים בשנת 25'. גם חברת מודיס בדוח שלה מיום שישי הזכירה את הצעד הספציפי הזה. היא אמרה שזה הצעד המשמעותי ביותר כצעד אחד, המשמעותי ביותר שיש בתוכנית והזכירה שיש בתוכנית המאזנת אם תאושר בכללותה כדי לאזן את הוצאות הביטחון ואת נטל הביטחון והריבית המשמעותי שנראה בשנים הקרובות וגם אנו רואים בצעד הזה כצעד סינגולרי מאוד משמעותי. הוא מתחיל ב-25'. אילולא המלחמה – יש צעדים בתוכנית המאזנת שגם אילולא הייתה מלחמה אנו חושבים שהם נכונים כי מתקנים עיוותי מס וכו'. זה צעד שלא היינו מביאים אותו אלמלא המלחמה, ואנו ניצבים בפני גם עלויות מלחמה של יותר מ-100 מיליארד שקל ב-23', 24', ועלויות המלחמה האלה הולכות להישאר – לא 100 מיליארד שקל אבל כאחוז, 1.5% תוצר נשאר אתנו בגלל הביטחון, בגלל הריבית והוצאות אחרות, ואת ההוצאות האלה אנו צריכים לאזן בטווח הארוך כדי שלא נהיה מדינה שיחס החוב תוצר שלה הולך ועולה. זה יישאר אתנו עד שהמצב הכלכלי יאפשר אחרת. היושב-ראש, ברשותך שיציגו את הצו חברינו מרשות המיסים.

 << אורח >> שי דותן: << אורח >>   

הצו הזה למעשה מעלה את אחוז המע"מ מ-17% היום ל-18%.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה קוראים לזה מלכ"רים?

 << דובר_המשך >> שי דותן: << דובר_המשך >>   

מלכ"רים ומוסדות כספיים חוסים תחת סעיף 4 לחוק מע"מ. במלכ"רים אנו לא נוגעים, לא יהיה שינוי. הם חוסים תחת סעיף אחד כי בסיס המס שלהם הוא שווה. כלומר, אם עוסקים משלמים על עסקאות פחות תשומות, שזה הערך המוסף שלהם, אצל מוסדות כספיים ומלכ"רים הערך המוסף הוא שכר ורווח. למלכ"ר אין רווח, אך ממוסה רק על השכר שלו. כך אנו שומרים על אותו רציונל כלכלי.

 << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>   

ברמה המשפטית – צו מס ערך מוסף, שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים, יש פה מספר סעיפים. סעיף 1 מתייחס לשיעור המס שמשלם מלכ"ר וזה 7.5%. סעיף 2 מתייחס לשיעור המס שמשלמים מוסדות כספיים וזה 17%. התיקון זה רק לסעיף 2 ולכן רלוונטי רק למוסדות כספיים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני זוכר שב-2015 המע"מ ירד מ-18% ל-17%, לדעתי שר האוצר היה כחלון אז. דובר על הפסד הכנסות למדינה בסך 4 מיליארד שקלים אז בתשע שנים קפץ מ-4 ל-7.2?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אבי לבון יוכל להשיב.

 << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>   

הוא קפץ.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זוכר בוודאות שדובר על 4 מיליארד שקלים, אחוז, אז האחוז 7.2? עלה כמעט פי שניים?

 << אורח >> שי דותן: << אורח >>   

פה זה כולל מוסדות כספיים. בדרך כלל אנו משנים גם מוסדות כספיים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

רק רציתי לוודא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אנו יודעים שמס המע"מ הוא מס רגרסיבי. אנו מבינים את ההקשר שבו הוא מוטל כרגע בימי המלחמה אבל לקבל מכם הסבר איך אתם תומכים בהעלאת המע"מ כשמדובר בכללים כמס רגרסיבי שפגע יותר בשכבות החלשות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מסכים איתך. זה משהו טוב אבל זה המצב. בבקשה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אוריאל לין הוא איש מכובד, אתן לו. איש משכמו ומעלה.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

אני מדבר על הצעה זו גם מתוקף ניסיוני וממונה על הכנסות המדינה לשעבר – לא בראייה שטחית אלא בהבנה לעומק של המערכת. מס ערך מוסף הוא מס בישראל שהוא חלק מהמחיר. יש להבין את זה. זה מס שמוטל על מים, על חשמל, על מזון ועל תרופות. כשאנו מעלים את מס הערך המוסף, אנו פוגעים ישירות בשכבות החלשות בישראל, כי אתה מעלה את המחירים של המוצרים הבסיסיים ביותר, ומי שנפגע קשה מאוד ממחירי חשמל ומים, זה אנחנו יודעים – האנשים החלשים בפריפריה. יש להבין. מס ערך מוסף, מס על הצריכה ומוטל על כל צריכה, מוטל על כל שירות להוציא מספר פטורים שיש להתייחס אליהם.

חוץ מזה שזה יוקר המחיה, אנו מקיימים בישראל אפליה נבזית ונמשכת מול המגזר העסקי שלנו, וכולם יודעים זאת. אנו אומרים לציבור בישראל – אם אתה קונה מוצר כאן, אתה תשלם 17% מע"מ אבל אל תקנה אותו כאן. תקנה אותו בחו"ל מספקים גדולים, תהיה פטור ממע"מ. כך אנו מפלים לרעה את המגזר העסקי, ושוב דווקא את החלשים שבתוכנו והאפליה נמשכת שאין האומץ לפוליטיקאים, ואני עוסק בזה כמה שנים פעם אחת לבטל ואפילו לא במצב של חירום שאנו רוצים לדאוג למגזר העסקי שלנו, המדינה אומרת לציבור הצרכנים: אל תקנו בישראל. קנו בחו"ל, תקבלו פטור ממע"מ. כשאני רוצה להעלות את המע"מ הזה ב-1% אני מעמיק את האפליה הזו.

אני עושה עוד דבר חמור: גם מייקר את המוצרים והשירותים לשכבות החלשות ביותר, ואני גם מעמיק את האפליה לרעת המגזר העסקי שלנו. אני רוצה להציע שתקיימו כאן בוועדה דיון מיוחד על צד ההכנסות, איך בונים מינהל הכנסות מדינה שמניב הכנסות ממיסים בדרך הנכונה ולא בדרך הקלה הזו שמוצגת פה.

אתן דוגמאות פשוטות. ראשית, יש לנו תקציב.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני מוכן לותר – תאריך. חושב שאתה אומר דברים נכונים.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

יש לנו תקציב הוצאות מס, כלומר המחיר של כל הטבות המס שאנו נותנים לציבור הטבות למיניהן, זה עולה 83 מיליארד. בתקופת חירום הייתי מצפה שיאמרו, איך אנו מקצצים קצת בהטבות האלה ולא להעלות מיסים חדשים. הווה אומר בתקופת חירום אתה יכול לבקש לעשות שינוי מסוים וקצת להוריד את ההטבות. הבאתי לאוצר הצעות ספציפיות איך אפשר דרך ביטולי פטורים להעלות את הכנסות המדינה ב-10 מיליארד.

עוד דבר שהוא איוולת וויכוח, ואני לא יכול להבין את הוויכוח הזה במה שאנו קוראים רווחים שמורים של חברות לא בבורסה - חברות פרטיות. הן משלמות מס על משיכת דיבידנד 30% או 33%. בעלים פרטיים בחברות פרטיות. בדקתי מה קורה בעולם. זו רמת המס מהגבוהות ביותר. אוסטריה, גרמניה, צרפת, אירלנד, נורבגיה, דנמרק. 25%. מי אמר שהמס על משיכת דיבידנד צריך להיות 30%? תמיד היה 25%. הוא עלה כמשגה – לא כמהלך ענייני, בתקופה של המחאה החברתית 30% ו-33%. אם נוריד את המס על משיכת רווחים ל-25% דרך קבע, אני מבטיח לכם – מתחייב- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל למה? למה להוריד את המס על הרווחים?

 << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >>   

משום שהוא גבוה ואין הצדקה. החברות הפרטיות האלה כבר משלמות מס. לאחר שמשלמות מס חברות – משלמות מס על משיכת דיבידנדים. זו חברה פרטית. זה לא בנק. והמס הנורמטיבי תמיד היה על משיכת רווחים 25%. לא היה 30%.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה לא מבטלים את הפטור הזה שיש, מה שאתה טוען כל השנים?

 << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >>   

פוחדים לעשות מהלך, חושבים שאולי הציבור לא יאהב את זה. תמיד אומרים: עוד מעט תהיינה בחירות, ואני אומר לך – אני מטפל בזה כמה שנים - כולם אומרים לי: אתה צודק. גם שר האוצר הנוכחי אומר לי: אתה צודק אבל הקואליציה לא תאפשר לי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני בעד זה. מע"מ על הזמנות באינטרנט זה בזבוז כסף של הציבור. אני חושב שהוא אומר דברים נכונים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל למה? שרי אוצר לדורותיהם לא עשו את זה.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

אולי אני לא מבין, אז אני בא להעיד עליי את האיחוד האירופאי. בכל זאת, 27 ארצות, 450 מיליון איש. הם החליטו לפני שנה וחצי לבטל את הפטור מע"מ על רכישות שהיו בגובה 22 יורו. אצלנו זה 75 דולר, ואף אחד לא חשב שפוגעים בו, עושים לו מי יודע מה. פה לפוליטיקאים שלנו לאורך שנים אין האומץ לעשות את המהלך הפשוט הזה. אני עוסק בזה כמה שנים, ועכשיו מציעים הצעה שתעמיק את האפליה.

העליתי כמה קווים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נצטרך לעשות דיון נפרד.

 << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >>   

זו פגיעה חמורה מה שמוצע פה, ואני מציע לקיים דיון נפרד על צד המיסים בהכנסות המדינה. הייתי באוצר ושמעתי דבר הכי מזעזע – אמרו לי שם: עדיף ללוות כספים מאשר להוריד על מס על משיכת רווחים. לא שמעתי את זה, אבל אחרי הדוח של מודיס אני בטוח ששינו את דעתם. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. בבקשה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני מודה לחבר הכנסת לשעבר אוריאל לין שאמר פה דברים נכונים. אחד הדברים של הזמנות באינטרנט זה יוקר המחיה. מניסיון זה לא יוקר המחיה. האדם הפשוט מזמין באינטרנט דברים שהם באמת לא הכרחיים כי זה זול, אז במקום להזמין 1 מזמינים 2 ו-3, ולא תמיד מתאים וזורקים את זה. להפך, זה מעלה את יוקר המחיה ופוגע בסוחרים הפשוטים בארץ, שיש להם החנויות, שחיים בקושי מהיד לפה. לא צריך לפגוע בהם. המדינה יכולה לקבל משם לפחות 4 מיליארד שקל, אם איני טועה. זה מה שלשכת המסחר. 

קריאה:

	לא יותר ממיליארד.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני לא יודע את המספר הנכון, אבל לשכת המסחר מדברת על 4 מיליארד. האוצר מדבר על מיליארד, אבל גם בצורה עקיפה, כשהסוחרים מרוויחים פחות, הם משלמים פחות מס. אם יקנו יותר, הם ירוויחו יותר וישלמו מס. לכן אני חושב שיש להטיל מס על הייבוא דרך האינטרנט. לא הגיוני לתת להם פה להביא בצורה חופשית ללא מיסוי לחלוטין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל יש לקיים על זה דיון נפרד. זה ממש דיון יסודי.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מסכים. ויש גם פטור ממע"מ.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מישהו יודע לומר למה לא מבטלים את זה?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

כן. גם אולי אתייחס למה שעלה פה. באופן כללי, כל הפטורים ממע"מ, ביניהם הפטורים של 75 דולר שווים בערך, קצת יותר אפילו, מההצעה של הצעת אחוז מע"מ. אם רוצים חלף ההצעה הזו לבטל את כל הפטורים וזה שקול מבחינת הכנסות המדינה, אין לנו התנגדות מיוחדת לזה. ועוד יותר נשמח לעשות גם את זה וגם את זה, אדוני היושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע. מה זה הפטורים ממע"מ?

 << דובר_המשך >> תמר רביבו: << דובר_המשך >>   

הפטורים ממע"מ, 4 מיליארד שקל פטור על פירות וירקות. מע"מ תיירות כ-2 מיליארד שקל, רכישות מחו"ל האינטרנט - מה שהיה עליו דיון - כמיליארד שקל, והפטור מע"מ על אילת עוד מיליארד שקל. זה כ-7.5 מיליארד שקלים. אם אתם חושבים שזו הצעה שקולה אנו צריכים לבדוק את עמדת השר לגבי זה, מקצועית, כלכלית פרופר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתם רוצים לשים מע"מ על פירות וירקות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, לא. היא אומרת, אני מוכנה לוותר על- -

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

מבחינה מקצועית. לא אני. צריך לבדוק עמדת ממשלה, עמדת שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא את. מה היה פה עכשיו במהלך הזה – אומרת: אני מוותרת על העלאה של 1% במע"מ. זה 7.5 מיליארד שקל. במקום זה נבטל את הפטורים על המע"מ. לא נעלה את האחוז הזה. מה זה הפטורים – למשל, מה שהם חולמים כל היום, לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות או לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות או לבטל את הפטור ממע"מ על אילת.

 << דובר_המשך >> תמר רביבו: << דובר_המשך >>   

זו לא הייתה ההצעה המקורית שלנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא אמרתי. זה אני שאמרתי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני, בנושא הפירות והירקות, בהזדמנות נשב על זה יחד, ונכון להטיל על זה מע"מ, ולתת עזרה לכל המשפחות – אני עשיתי חישוב – המשפחות הנזקקות שזה יעלה כ-400 מיליון שקל מול 4.2 מיליארד. זה אפשרי לעשות זאת. אני גם בעד, לתת מה שנקרא מס דיפרנציאלי בנושא מע"מ. למשל, על ביצים ולחם וחלב - יש מע"מ. נושא פירות וירקות – זה נבע בגלל הלובי החקלאי, ושם בזמנו כל השוק השחור היה באזור הפירות והירקות ולכן לא נגעו בזה שנים אבל אם אתה שואל אותי בהיגיון, ויש לחשוב ולקיים על זה דיון – נכון לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מסכים עם דלל. שייתנו כניסיון שלוש שנים לאותן משפחות נזקקות את המענקים ועוד שלוש שנים– אולי נעלה את המע"מ על הירקות.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מקובל עליי.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

מה קורה במדינה בסופו של דבר – הם ייקחו מאתנו כביכול את הסוכרייה שהאוצר מחכה לה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בואו לא נחרוג מהדיון.


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

על המע"מ, אני טוען שכל אחוז שנוסיף במע"מ – כקואליציה ראיתי מה הביאו, כאחריות כי הכול טוב ויפה. כל אחוז שיביאו פה פוגע בראש ובראשונה בחלשים. אותו אחד שיש לו המעמד בעשירון העליון ואפילו קצת פחות – אולי מרגיש את המע"מ אחוז, שניים, הכול בסדר. האוכלוסייה החלשה נפגעת. אני לא רואה משהו שאנו מביאים לה כנגד. אם היינו מביאים למשל תרופות מצילות חיים, אומרים: כולם נכנסים תחת האלונקה – נביא פטור ממע"מ. יש הצעת חוק שמונחת על השולחן, עברה קריאה טרומית. אפשר לחדש אותה, אם אתם רוצים. באים ומטילים משהו – צריך לעשות עוד צעד, צעד של אחוז ב-25' אבל מה אנו מחזירים לציבור? תגידו: אוצר המדינה מקבל, וזה התקציב שהוא מחלק ונותן לאן שצריך. יחד עם זאת יש לעשות את המקום הזה על החלשים, לקחת בחשבון, שהם הנפגעים הראשונים כי אצלם 1% בחודש יכול להגיע למאות שקלים, ובשבילם זה עוד לחם וחלב, עוד גבינה, מים, חשמל. לא מדבר על עליית החשמל שגם ככה יש אותה, ובנוסף מוסיפים עוד אחוז, ולא לשכוח את החולים שמתמודדים עם התרופות האלה. תרופות מצילות חיים הגיע הזמן פעם אחת ולתמיד להוריד להם את המע"מ. לקבל לפחות עליהן פטור ממע"מ. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

יש שוני מהותי בין הפטורים ממע"מ לבין הפטור ממע"מ בייבוא אישי. הפטורים הכלליים במע"מ לא מפלים אוכלוסייה או מגזרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מסכים.

 << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >>   

הפטור ממע"מ בייבוא אישי הוא אפליה לרעה של המגזר העסקי שלנו. זה ההבדל הגדול בפטורים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל ממי פחדו שרי האוצר לדורותיהם? היית חבר כנסת בכיר בבניין הזה. מכל החוגים.

 << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >>   

אני אציג כשיהיה דיון דרכים נכונות, שישפרו את מערכת המס, ויגדילו את הכנסות המדינה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הצו הזה הוא שורה אחת, אבל שורה אחת שפוגעת מאוד חזק בשכבה הכי חלשה במדינת ישראל. 17%, 18%, מדברים על כסף קטן לאנשים שיש להם הכנסה גדולה, אבל אנשים שיש להם הכנסה קטנה זה כסף גדול. מה שאני רואה בתוכנית האיזון של האוצר, זה פגיעה בציבור הכי חלש. אם נלך לחוק הקודם שדנו בו רווחי בנק, אם לא נכניס בחוק שזה לא מתגלגל לאזרח הפשוט, זה יתגלגל ללקוחות הכי מסכנים שיש בבנקים, ואז נדבר על 1.4 שם וכאן 7.5 מיליארד שקל ואז נתחיל לדבר. השכבות הכי חלשות שיש במדינת ישראל, להעלות באחוז אחד את התרופות, להעלות באחוז אחד את הלחם, להעלות באחוז אחד את החלב, להעלות באחוז אחד את כל המוצרים הבסיסיים לאנשים שהכי זקוקים להם. לכן, כשאמרנו כל הפטורים ממע"מ באוצר קפצו – נבדוק את זה, נביא את זה לשר. אני אומר - לא יהיה מצב שיורידו את המע"מ, את ההורדה הזו. ישמחו מאוד שייקחו את ה-7.5 מיליארד שקל מהצד השני ועוד 7.5 מיליארד שקל מכאן. לכן פירות וירקות זה משהו שאסור לנו לחשוב על זה אפילו, להטיל מע"מ על פירות וירקות, כי בשום מצב אני לא מוכן לקבל מצב- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין הצעה כזו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ברור שאין.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

ולא תהיה. שיוכלו לאכול פירות וירקות.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

יש הצעה של דוד ביטן להקטין את המע"מ על אותם מוצרי יסוד כמו לחם, ביצים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

להקטין אין לנו בעיה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין בעיה להקטין. בנושא המלכ"ר, מס שכר, שזה 7.5%, גם בזה אנו צריכים לדון, כי אנשים שעובדים במלכ"רים - לא כזה מיליארדרים ולא עושים הרבה כסף שם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לכן זה לא עולה.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני בדעה הפוכה, שצריכים להוריד. מביאים 7.5 מיליארד שקל כאן, למה שם לא מורידים? כמה מכניס לכם מס שכר 7.5 לקופה? כמה כסף מכניס?

 << אורח >> אבי לבון: << אורח >>   

הגבייה ב-23' הסתכמה ב-120 מיליארד שקל, כל המע"מ. 13 מיליארד שקל על המלכ"רים, ועוד 7 מיליארד שקל על המוסדות הפיננסיים ועוד מיליארד שקל על מע"מ ייבוא ביטחוני. בסך הכול 142 מיליארד שקל.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

הדבר שכנגד זה – זה עלויות המלחמה ולא שום דבר אחר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא רק. יש עלויות אחרות. גם אתם אמרתם באוצר. גם הכספים הקואליציוניים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבהרה לפרוטוקול – זה שהעליתי את הנושא של פטור ממע"מ לתרופות מצילות חיים לא כדי שיציעו לי שר כי אני לא הולך לשם. אני נשאר איתך פה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה, ברוך הבא, חבר הכנסת ירון לוי.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה. ברוכים הנמצאים. רציתי לשאול את האוצר אחרי הדברים של אוריאל – האם נשקלו עוד דרכים מלבד עלייה של אחוז המע"מ? כי כמו שהוא אמר יש 80 מיליארד שקל הטבות במיסוי, 83 מיליארד שקל ויש הפטור של ה-75 דולר בייבוא אישי. אני מתחבר לדברים שלכם. כשאנחנו מזמינים באינטרנט – מזמינים הרבה יותר. אשתי הייתה קונה כובע אחד, והיום יש לנו אולי 20 בבית. תמיד זה עולה לנו יותר. בוא לא נדבר על הנעליים... הזול – זה החישוב ולא באמת משתמשים. פעם אחת פוגעים בכלכלה המקומית שלנו שצריכים לשקם אותה בעת הזו, ופעם שנייה, הולכים להטיל מס - הוצאות קבועות למשק הבית על כל גווניו – בחשמל, במוצרים בסופר. זה פוגע בצורה חמורה, בעיקר בשכבות החלשות. אז האם נשקלו עוד דרכים מלבד העלאה של אחוז אחד? כי זה נראה בקטנה. 7.5 מיליארד שקל – בוא נעלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חבר הכנסת ירון לוי, יש הפטורים ממע"מ. שאלתי מהם. זה לא עולה בדעתנו לגעת בזה ולבטל את הפטורים.

 << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני איתך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

להוציא העניין של הייבוא האישי. שאלתי את אוריאל לין – הוא היה יושב-ראש ועדת החוקה, מכיר את המערכת הזו הזה היטב. שאלתי אותו, למה שרי האוצר לדורותיהם לא נגעו בזה? זה לא דבר שנתנגד. זה לא דבר כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות. למה לא נגעו בעניין הזה? גם פגיעה בכלכלה, גם בסוחרים המקומיים, גם בעסקים כאן. למה צריך לעשות את זה? זה גם לא מוזיל את יוקר המחיה. לכאורה כל הנתונים אומרים שצריך לבטל את זה. למה שרי האוצר לדורותיהם לא ביטלו את זה? מתכוון בעז"ה לעשות על זה דיון. היו שרי אוצר אמיצים. למה לא עשו את זה? נצטרך לעשות דיון נפרד. זה לא הנושא. גם מודיס אומרים.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

הם לא מבינים שום דבר.

<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ונקודה אחרונה, אמרת שהתקנות יישארו עד שהמצב הכלכלי יאפשר אחרת. למה לא לתחום את זה בזמן או לקבוע תאריך לדון מחדש? כי יש לתחום את זה בזמן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה דעתך?

 << אורח >> שי דותן: << אורח >>   

החוק מלמד, אם מסתכלים על שיעורי המע"מ לאורך ההיסטוריה, שהגענו למצב שכשיש באפשרות האוצר – מוריד את המע"מ כלומר טווח המע"מ נע תמיד בין 16^ ל-18%, בגדול במשך השנים, וכשיש תקופות טובת יותר שרי האוצר בהחלט מוצאים לנכון להפחית בחזרה.

<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה לא עונה על השאלה.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אתן עוד נימוק לזה, שאני חושבת שזה המרכזי. אנו ניצבים כרגע במצב שבו הכלכלה הישראלית עומדת למבחן ואיתנותה הפיסקלית. חלק מאוד משמעותי ביכולת שלנו לסמן לשווקים שאנו רציניים ואחראיים פיסקלית – זה שאנו מביאים מתווה ארוך טווח לכינוס היחס חוב תוצר, ולכל הפחות איזון שלו. זה חלק מדמי הרצינות שלנו להשאיר את המע"מ על כנו.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

אבל יש דרכים אחרות להגדיל את הכנסות המדינה. אתם לא מציבים אלטרנטיבות, להגדיל את הכנסות המדינה. זו עבודה שטחית. את חושבת שזו הדרך היחידה וזה לא נכון.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אני מוכנה להציג אלטרנטיבות. אנו חושבים שדמי הרצינות המשמעותיים שלנו זה הצעד הזה שהוא גם ארוך טווח. אנו מתחייבים, וזה מעוגן בהחלטת ממשלה – שככל שנראה שהתחזיות שלנו מביאות לירידה ביחס חוב תוצר בשנים הקרובות, זה הצעד הראשון שנבוא לבטלו. זה גם מעוגן בהחלטת ממשלה. אנו חושבים שלא נכון לעגן זאת בצו. נשאלנו גם על ידי חברות הדירוג, למה זה כתוב בכלל בהחלטת ממשלה כי מאותת על חוסר רצינות. הסברנו שלצו עצמו לא הכנסנו את זה כדי שיהיה ברור שזה כרגע החוק שריר וקיים ושרק יש מחויבות של הממשלה להוריד את הצעד הזה. כאמור זה לא צעד שהיינו עושים אותו, בניגוד לדברים אחרים בתוכנית המאזנת, שתכף אתייחס אליהם, שהיינו חושבים שנכון מקצועית כך או כך להביא בעת הזו. זה צעד שהמטרה שלו היא להביא לאיזון של היחס חוב תוצר.

מבחינת החלופות, זה נקודה אחת בתוכנית יותר רחבה. אנו נשאלנו על חלופות, אז אנו גם מעלים את מס הבריאות ודמי ביטוח לאומי, מפחיתים דמי הבראה ומקפיאים את ההצמדה של דמי הבראה, מבטלים הפחתות מס רכישה בנדל"ן, מבטלים את ההפחתה שהייתה אמורה להיות. אנו עושים צעדים במיסוי שכר דירה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם לא מבטלים. אתם מבקשים מאתנו שנאשר את זה.

 << דובר_המשך >> תמר רביבו: << דובר_המשך >>   

אנו מביאים ביטולים כחלק מהתוכנית המאזנת. זו רק התוכנית.

<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יש עוד ברשימה?

 << דובר_המשך >> תמר רביבו: << דובר_המשך >>   

כן, אבל כל- -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לגבי שכר דירה, זה לא אמור להביא לכם כסף.
 
 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

הטווח הארוך. כל הצעדים האלה לא רגרסיביים. הם מוטלים על אוכלוסייה חזקה יותר. לפחות אוכלוסייה עובדת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה? מס בריאות גם רגרסיבי, לא?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

הוא מדורג לפי ההכנסה שלך. מדרגות המס עולות ככל שההכנסה שלך גדולה יותר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל כולם משלמים מס. זה יעלה לכולם.

<< דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אבל השאלה אם המס רגרסיבי או פרוגרסיבי. כל אלה צעדים שמוטלים על האוכלוסייה העובדת ועל זו שמשתכרת יותר. יש גם מיסוי על החברות – דנתם קודם ברווחי הבנקים, ויהיה מיסוי פליטות פחמן, כחלק מהתוכנית – הכנסת סוברנית להחליט האם לאשר או לא. לכן זה חלק מתוכנית רחבה יותר למימון משהו שנגזר עלינו.



<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

שוב, כשאת לא תוחמת תאריך לדיון בנושא, את אומרת: אם המצב ישתפר, נוריד. אני בתור ציבור, לא כחבר כנסת. כאזרח, רוצה לדעת שתהיה לי ודאות או סוג של בחינה. אם המצב לא ישתפר, גם רוצה לדעת, ואם ישתפר, נראה זאת בהורדת המע"מ. התוכנית הזו – מה שאנו צריכים בימים האלה זו ודאות גם כלכלית. לי זה לא מסתדר. אולי אתם מבינים משהו שאני לא מבין.

 << דובר_המשך >> תמר רביבו: << דובר_המשך >>   

הוועדה כמובן עצמאית לקיים דיון כפי שהיא רוצה. הממשלה התחייבה שתקיים דיון ביחס חוב תוצר במעבר לשנת 25' כדי לראות אם ההעלאה הזו הכרחית. אנו חושבים שעיגון מעבר לזה כרגע לא נכון.

<< דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כלומר יכול להיות שאנו לא צריכים את זה.

 << דובר_המשך >> תמר רביבו: << דובר_המשך >>   

לפי כל התחזיות אין אלא לעשות את זה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה הצעד שמכניס הכי הרבה כסף. ענית לי לגבי הרגרסיביות?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

עניתי אבל אני יכולה לחדד, אבל שוב, מבחינתנו כפי שאנו רואים את המספרים עכשיו אין אלא להעלות את המע"מ גם בטווח הנראה לעין, שאני מדברת על 26', 27'. אם הנתונים הכלכליים יפתיעו אותנו לטובה אנו מחויבים לעשות את הבחינה הזו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. קודם כל, משהו שלא נוגע לעניין - עובדי פרי הגליל חוזרים מחר לעבודה. בדיונים שקיימנו כאן הם הגיעו להסכמה. ההסתדרות הייתה מעורבת אבל בעיקר העובדים. העובדים השביתו את המפעל שם, מפעל עוגן בחצור הגלילית, ואני מברך אותם על הנושא הזה, על זה שחוזרים לעבודה והמפעל לא ייסגר. התוכנית הזו היא תוכנית שאני שמח שבסופו של דבר אנשים חוזרים לעבודה.

לגבי הנושא שלנו, העלאת המע"מ – המע"מ אמור לעלות ב-25'. נצטרך במקביל למה שהממשלה מקיימת דיון לקיים פה דיון בין היתר על הפטורים, מה שנראה באותו זמן, נצטרך לעשות את הצורך של קיום הדיון וגם לקיים את הדיון, האם להפעיל את העלאת המע"מ, שיתחיל רק בינואר 25'. במקביל לממשלה נצטרך לעשות פה דיון. לצערנו הרב, זה נושא שהוא לא טוב. אנו נאלצים לעשות אותו. באמת כפי שנאמר פה על ידי החברים, העלאת המע"מ זה דבר רע. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

הרע במיעוטו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין לו הצדקה. אבל נקיים את הדיון הזה במקביל לממשלה.

 << אורח >> אוריאל לין: << אורח >>   

אדוני היו"ר, אני חושב שחייבים לבחון חלופות להגדלת הכנסות המדינה. יש דרכים אחרות. קיבלתם הצעה. אתם לא מקבלים מגוון הצעות. מכניסים אתכם למסגרת המע"מ. יכול להיות שיש דרכים יותר טובות להגדיל את הכנסות המדינה וכדאי על זה לקיים דיון.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אתן דוגמה למה שחבר הכנסת לשעבר אוריאל לין – הנושא של הסיגריות האלקטרוניות. זה פוגע בבריאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש יום חמישי דיון.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מדובר בהכנסות של 500 מיליון שקל מהסיגריות האלקטרוניות. למה לוותר על ההכנסות האלה? זה פוגע בבריאות, הורג ילדים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש להם לובי חזק כנראה, ומי שיש לו לובי חזק מוחרג.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

באותו הקשר, צו הסיגריות עדיין לא הגיע לוועדה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אגב, גפני, אתה תומך בזה שהוציאו את הסיגריות האלקטרוניות מהמיסוי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא אוהב את זה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

קיימתי דיון בוועדה לזכויות הילד. אין הסבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נראה מה יביאו. בינתיים לא הביאו בכלל.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שר האוצר ביקש להסיר את זה מהצו – אני שמעתי את זה. נדבר על זה בדיון. זה חמור מאוד.

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

חמור מאוד.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

גם משפטית זה ירוקן מתוכן את כל השוויוניות של החוק הזה כי ברגע שיוכלו לעתור כנגד האפליה הזאת, המדינה תאבד את כל המס. היועצת המשפטית מסכימה איתי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפני כן - מבקש להיות רציניים בעניין הזה ולחכות לראות אם מגיע צו.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

תפעיל את כובד משקלך שיגיע כמו שצריך. שיעשו פעם אחת משהו כמו שצריך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין עדיין צו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מתי מתכוונים להביא את הצו?

 << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>   

עובדים עליו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מספיק זקן כדי לזכור מה היה פה בקדנציה הקודמת סביב הסיפור הזה ואני יודע ממי זה מגיע, וזה חמור מאוד. לא אגיד עכשיו ממי זה מגיע. ברוח האחדות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חברי הכנסת, לא הגיע צו. יגיע צו – נזמין את הנוכחים. הם יצטרכו להסביר את הנושא הזה, ואז נקיים את הדיון, ונשמע מה אומר שר האוצר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נתתי לך רמז שאולי נטפל בזה לפני שמגיע לוועדה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חשוב להבהיר, שזה צעד מתוך התוכנית המאזנת. דיברנו כל הזמן על המועד שבו תונח התוכנית המאזנת לרבות התקציב, לרבות הצעת חוק התוכנית המאזנת, לרבות יתר הצווים, ואנו נמצאים במצב שבו התחלנו את הדיון- -

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

 נטפל בזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. שחר סומך.

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >>   

תודה. רציתי להמשיך את הדברים שנאמרו, מה שאוריאל לין אמר, ולהוסיף קצת נתונים. אני מבינה שיש הסכמה ביחס לחוסר הפופולריות של הצו הזה. לגבי האפשרות של הצו הזה להיכנס לתוקף בשנת 25' – אנו בעצם יודעים, שהמלחמה הנוכחית היא נטל מאוד קשה לפרילנסרים ולעצמאיים, למילואימניקים, שהיום משלמים את המחיר של המלחמה הזו והצפי שלהם- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את מייצגת את ההסתדרות?

 << דובר_המשך >> שחר סומך: << דובר_המשך >>   

אני מפורום העצמאיים. הוא מבית ההסתדרות, אני אבל מייצגת את פורום העצמאיים והפרילנסרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בהסתדרות?

 << דובר_המשך >> שחר סומך: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רציתי לברך אותך על פרי הגליל.

 << דובר_המשך >> שחר סומך: << דובר_המשך >>   

רציתי למחוא כפיים פה. באמת מאוד משמח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בירכתי.

 << דובר_המשך >> שחר סומך: << דובר_המשך >>   

תודה. לא מדברת היום על ההסתדרות אלא על הפרילנסרים שזו עוד אוכלוסייה שההסתדרות ו- - - זיהו כאחת האוכלוסיות שמצד אחד, מנוע מאוד חשוב לצמיחת המשק. מצד שני, אוכלוסייה מאוד חלשה. אנו צופים שהשנה הבאה 25' תהיה ההזדמנות של העסקים הקטנים והפרילנסרים להתאושש מכל הגזרות והמשברים שהיו להם בשלוש השנים האחרונות. עסקים עדיין מחזירים את הלוואות הקורונה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הזדמנות להתאושש תהיה להם בקרוב? קצת אופטימי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנו מתפללים על זה.

 << אורח >> שחר סומך: << אורח >>   

בעז"ה תסתיים המלחמה, והטלת גזרה כזו תעכב מאוד במישור הזה. העצמאיים והפרילנסרים הם אוכלוסייה שמרוויחה – מנתוני הלמ"ס, פרילנס השכר הממוצע שלו הוא 8,000 שקל בשנה. אם מתייחסים לזה שהגזרה הזו הולכת לפגוע קודם כל בשכבות החלשות, האוכלוסייה של הפרילנסרים, שאינה מוגנת, תיפגע הכי הרבה והם מהווים הסקטור הכי חשוב באוכלוסייה. זה השכר הממוצע של פרילנס במדינת ישראל לעומת 13,000 שקל בחודש ממוצע לשכירים. פה אנו רוצים להצטרף לשאלות למה אי אפשר להביא חלופות לצעד הזה, מע"מ רגרסיבי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נקיים על זה דיון. דבר אחד, חלופות שלא עולות פה על השולחן – זה ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות. הנושאים האלה לא יידונו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

וגם לא ענית לי בהרחבה בנושא הרגרסיביות וגם אני רוצה לשמוע את ההערכה שלכם איך זה יתגלגל מבחינת הלקוחות. המע"מ שיוטל יתגלגל מהחצי-חצי על הציבור הרחב? איך אתם רואים את התרגום של זה ביוקר המחיה?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אכן מדובר בצעד רגרסיבי אבל בסוף זה חלק מתוכינת רחבה שחלקה נוגע בכל מיני שכבות של האוכלוסייה. האלטרנטיבות הברורות הן ביטול הפטורים. יש עוד פטורים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא העלינו את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא העלית את זה.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

שגיתי לחשוב שעלה פה בדיון. יש נושא הפטורים ששגיתי לחשוב שעלה פה בדיון. מצורפים פה בהצעת חוק התקציב הנוסף דברי ההסבר ומסמכים נלווים, יש רשימה של כל הטבות המס שמסתכמות ל-80 מיליארד שקל. אתם מוזמנים לעיין בהם. זו עוד אופציה. אופציה נוספת, להעלות מס הכנסה או מס חברות. אפשר להעלות מס הכנסה, אפשר להעלות מע"מ ומס חברות. כדי להעלות מס חברות שייתן לך 7.5 מיליארד שקל את צריכה להעלות אותו בכמעט 4%. חשבנו שלא נכון בעת הזו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

שאלתי איך זה יתפזר מבחינת החלוקה. על הרגרסיביות הבנתי.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

מבחינת החלוקה על אוכלוסייה זה ישתנה ממוצר למוצר- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפני שהמס הזה יקרה בפועל, אנו נקיים פה דיון. יכול להיות שנוכל לבטל את זה. יכול להיות שהמצב כפי שהיא אמרה – הגב' סומך, שהמצב הזה ישתנה לטובה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בעניין הזה, וגם בנושאים אחרים שמרגיזים אותך כמו חלוקה בנטל, אין קואליציה ואופוזיציה. אנו כלכלה עכשיו עם אופק שלילי. מסתכלים עלינו. אני חושבת שהדבר האחרון, אם תמיד שיקול הדעת של החברים פה הוא מרוסן, בכנות, איני חושבת שיש לנו הרבה יכולת להתחיל לשחק עם הצעת הממשלה כי היא תגרור הורדת דירוג, אז אם מישהו חושב ברצינות שההצעה כמעט היחידה שמחזיקה מים מול חברות הדירוג, נתחיל לרוקן חצי מזה מתוכן? מה יבוא לפה – נתקן את זה? שלפחות אנחנו נפגין אחריות, אם לא שר האוצר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא אמרתי את זה. אמרתי שאם אכן בעז"ה המצב ישתפר, ולא יצטרכו את הדברים המאזנים האלה, נקיים דיון, בכל מקרה. בבקשה. אמרתי מה שאמרתי, ואני מתכוון לעשות זאת בעז"ה.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

יש שני רבדים לתשובה. הראשון, ביחס למדד. יש דברים שלא חל עילהם המע"מ. ביחס לצריכה האחוז יתורגם בערך ל-0.7% אבל מבחינת הדברים שכן חל עליהם מע"מ זו שאלה קצת יותר מורכבת ביחס לגמישות הביקוש, כמה היצרנים יספגו מעצמם על ההעלאה הזאת. אנו יודעים שאחוז עלייה במע"מ לא מתגלגל באחוז לציבור אלא בפחות כי חלק מהיצרנים הם סופגים את זה עליהם. זה מאוד משתנה בין מוצרים שנחשבים – משתנה בין מוצר למוצר וביחס לגמישות שלו. לא רוצה לתת לך מספר סדור עכשיו. יכולה לעשות את הבדיקה יותר לעומק אבל קשה לומר מה גמישות הביקוש ביחס לזה, ואנו מתייחסים לזה לכל הפחות ב-0.7 במדד. לכל היותר, סליחה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

את אומרת שזה ישפיע על ההתייקרות במדד המחירים לצרכן?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

כן, כי לא על הכול חל מע"מ ומעבר לזה צריך לגזור עוד פחות כי בסוף הצרכן והיצרן או המוכר והקונה מתחלקים בהם במס וכל אחד סופג חלק.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז זה יעלה גם לחשמל, למים, כל הדברים שמושפעים מהמדד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני דווקא חושב שכשהמע"מ יורד המחירים בדרך כלל לא משתנים. זה מה שהניסיון מראה. כשהמע"מ עולה, יש תמריץ להעלות מחירים.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

קשה להאמין שיעלה באחוז. יעלה בפחות מאחוז.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כשהמע"מ ירד ב-2015, שום דבר לא השתנה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כשעשיתם חישוב של 7.5 מיליארד שקל – נתתם לנו מספר.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

גם אם היצרן סופג את זה, זה עדיין הולך לאוצר הדמינה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא שואל על היצרן אלא על החישוב שלכם. כשעשיתם חישוב, על אחוז אחד או 0.7?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

זה שאלות מסדר שני. אחוז על כל מה שחייב במע"מ. זה גם מה שיהיה. השאלה איך יתחלק האחוז, בין היצרן לצרכן, זה שאלה מסדר שני. כך או כך היצרן צריך לשלם את זה למדינה אז 7.3 מיליארד זה יצוק.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הרב גפני, יש פה הזדמנות לך כי עשית דיון על התייקרות מחירי המזון, וכיום לצערנו אנו במציאות שבה הספקים והיבואנים של המזון והמוצרים של צריכה במדינת ישראל מחפשים כל תירוץ כדי להעלות מחירים. הגשתי הצעת חוק שאומרת שבימים שמוכרזת מלחמה, רק באירועי קצה- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חתמתי לך. הצעת חוק נכונה.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני שמחה מאוד. זה הופך את הנטל, שהם יצטרכו ללכת, וזה רק מצרכי יסוד.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בגלל שמודיס דיברה על נושא העלאת המע"מ בצורה חיובית, הדיון פה צריך לומר לא שאנו בודקים את הדברים אלא שואלים את השאלות כדי להבין טוב יותר, כי חשוב שלא ייווצר מצב שאנו הולכים להפוך את ההחלטה כי זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, לא. אורית אמרה זאת ואני מסכים.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

היא אמרה משהו נכון, אבל הדברים צריכים להיות ברורים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני שב ואומר – לא נצביע היום. נצטרך לנסח ולהביא לישיבה הבאה כדי להצביע אבל היות שהעלאת המע"מ נכנסת לתוקף ב-1.1.25 בעז"ה, עד אז נקים דיון, לא קשור לשאלה מה אנו אומרים על החוק הזה, ומתפללים לקב"ה שהמצב יהיה טוב ולא יצטרכו את זה אבל לא משנים מעמדתנו בעניין.

תעשו לי טובה, על הצו של הסיגריות, אני מקיים דיון ביום חמישי. זה לא יום כנסת. אם אתם לא מביאים את הצו, תגידו לנו בבקשה. אני לא רוצה להטריח על נושא שהצו עדיין לא מוכן. שמתי את זה בסדר-היום כי אין זמן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תדאגו להכניס את הסיגריות האלקטרוניות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בין היתר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

חד משמעית. זה לגזור גזר דין מוות על החוק כולו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתי נדע אם הצו יהיה או לא יהיה?

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

אנחנו בודקים את זה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק תגידו לי מוקדם, אני רוצה לומר לחברים.

 << דובר >> תמר רביבו: << דובר >>   

בסדר גמור.



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>