פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הבריאות
23/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 11:37



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר



מוזמנים: 
	מגר' אליהו מרום
	–
	סגן מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

	מירי טריינין
	–
	רוקחת מחוזית, לשכת הבריאות תל אביב, משרד הבריאות

	שירלי אברמוביץ'
	–
	עו"ד, ממונה בכירה, טכנולוגיות רפואיות, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	יואב סטשבסקי
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	אמיר ניצן
	–
	מנכ"ל הסתדרות הרוקחים

	כראם טהא
	–
	רוקח, איגוד הרוקחים




	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	מרק לוין
	–
	מנהל המחלקה לרוקחות ופרמקולוגיה, שירותי בריאות כללית

	מגר' שרון אלמקייס
	–
	מנהלת אגף רוקחות, קופת חולים מאוחדת

	דניאלה רחמים
	–
	מנהלת המחלקה לרפואה בקהילה, מכבי שירותי בריאות

	יוסי לומניצקי
	–
	יו"ר הוועדה המקצועית, ארגון הרוקחות בישראל





ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמיטות.


<< נושא >> הצעת תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית) (תיקון), התשפ"ד-2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

 שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בהצעת תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית) (תיקון), התשפ"ד-2023.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. אנחנו מתכבדים להניח בפני הוועדה את טיוטת תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית). התקנות עצמן מאפשרות לרוקח שעבר הכשרה ייעודית לקבל הרשאה מהמנהל לרשום מרשמים לתרופות רוקח, גם לטיפול המשכי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה המצב הקיים.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

זה המצב הקיים. התיקון הנוכחי מבקש להקל בהסדר הזה, להתיר חסמים בירוקרטיים, להרחיב את השירות עבור המטופלים, למנוע מהרוקחים את הצורך לקבל הרשאה חוזרת ונשנית מדי חמש שנים. התיקון הזה הוא חלק ממתווה רחב יותר שמשרד הבריאות מקדם בימים אלה בתחום הרוקחות כאשר המטרה שלו היא גם הסרת חסמים בירוקרטיים ורגולטוריים לבתי המרקחת וגם חיזוק מעמד הרוקח כמטפל לפי חוק זכויות החולה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הציבור יודע על כך? אני שואל בכנות גדולה כי זה כבר קיים. גם היום לרוקחים יש אפשרות לתת כל מיני סוגי מרשמים. אני חושב שהציבור לא מודע לזה.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

אתה צודק וזאת אחת הסיבות שמצאנו לנכון לעשות את התיקון הזה, כי שמנו לב שמדובר בשירות שיכול להיות מאוד מאוד מועיל לאוכלוסיות נרחבות כמו אימהות לילדים שחבל לטרטר אותם לרופאים לצורך קבלת מרשם. הציבור לא מודע לזה ובפועל זה לא מיושם כהלכה. לכן אנחנו רוצים להקל בדרישות, להרחיב את השירות הזה ולהנגיש אותו בצורה יותר טובה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נבקש ממשרד הבריאות, בלי קשר לנוסח התקנות, להביא את זה לידיעת הציבור. זה יכול להיות בקמפיינים ובכל מיני דרכים כי בסופו של יום אנשים באים לרופא, מקבלים מרשם והולכים. אנחנו רוצים לחסוך להם את כל התהליך הזה. 

לאן בסופו של דבר אתם חותרים במסגרת מה שנקרא התוכנית הכללית שלכם?

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

יש לנו הרבה תוכניות מאוד שאפתניות, הסדרה של עיסוק חדש בשם טכנאי בית מרקחת, שזאת גולת הכותרת שלנו, כאשר המטרה היא לאפשר לרוקח להתמקד בסוגיות המקצועיות הרוקחיות לשמן הוא הלך ללמוד רוקחות ופחות עניינים בירוקרטיים ולוגיסטיים בתוך בית המרקחת. אנחנו מתכננים הקלות לבתי המרקחת בתחום תקנות הרוקחים (פתיחה וניהול), אנחנו מתכננים הקלות בתחום תקנות הרוקחים (מתן מרשם שלא בבית מרקחת שלא על ידי רוקח), מה שידוע כתרופות GSL, שימוש במכונות אוטומטיות, כל מה שיכול להנגיש טיפולים תרופתיים בצורה קלה יותר וכל מה שיכול לחזק את מעמד הרוקח כמטפל.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חושב שזה מבורך. מישהו חושב אחרת? לא.

איגוד הרוקחות בישראל כאן?

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני רוצה לשמוע את דעתכם לפני שאנחנו צוללים להקראה.

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

את הצעדים שמשרד הבריאות מקדם בכלל בתקופה האחרונה מרגישים בשטח ולדעתנו כל הדברים האלה מאוד חיוביים וחשובים. אלה צעדים מבורכים גם מבחינת מרשם רוקח, גם לגבי טכנאי בית מרקחת יש הסכמות וזה מקובל עלינו. יש כמה סייגים שהם בנושא אחר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עכשיו, בתקנות הללו או באופן כללי?

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

לא, באופן כללי. מה שמשרד הבריאות חותר אליו, זה לעשות את המקצוע בצורה יותר מקצועית כי שיטת העבודה היא מיושנת והיא מערימה קשיים גם על הרוקחים וגם על הציבור וכל הזמן רואים את זה בשטח. מרשם רוקח הוא משהו שקיים אבל הוא לא קודם. היו כל מיני תנאים שמשרד הבריאות מנסה להסיר אותם ולפי דעתנו זה מאוד מבורך אבל כפי שאמרת, זה לא רק הציבור שצריך לדעת. אם מודיעים לציבור ובשטח המערכות הן לא מוכנות לזה, אין לזה משמעות. זה כבר מ-2016. צריכה להיות התגייסות של כל המערכות כדי לשנות. מקצוע הרוקחות סובל מהסכמים שהם לא תואמים לשטח ולמציאות ועכשיו צריך להתאים אותם לכל השינויים שמשרד הבריאות מקדם. אני מאמין שאם כן נגיע לזה, גם מבחינת הסכמים, גם מבחינת חוקים והתנהלות עבודה בשטח, זה כן יגיע לשם. במשך שנים מקצוע הרוקחות סובל 
מכל הבירוקרטיה המיושנת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. אמיר ניצן, הסתדרות הרוקחים בישראל. 

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> 

אני הפה של בתי המרקחת הפרטיים. קודם כל, אנחנו מעורבים בתהליך הזה וזה נעשה בתיאום. מה שנציגי משרד הבריאות שכחו להזכיר זה שיש עוד מהלך סופר משמעותי שעוסק בהנגשת המידע הקונקרטי הרפואי של החולה לבתי המרקחת באופן כזה שהרוקח שייתן מרשם רוקח ותהיה לו הרשאה, או שייתן תרופות אחרות, הוא ידע מה ה-בק ראונד של המטופל והוא לא יצטרך להישען רק על מה שהמטופל מספר לו. זה נשכח כאן כי בוצעה כאן סקירה מאוד מהירה אבל זה המהלך המז'ורי שיאפשר גם את הסרת הרגולציה שיש במסגרת ההצעה לשינוי של התקנה הנוכחית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אולי יהיה נכון גם לבקש מאיגוד הרוקחים, מהסתדרות הרוקחים, מכל מי שעוסק מול האזרח, שאולי גם הוא יוכל ליידע או יצטרך ליידע את האזרח באפשרות למתן התרופה או מה שזה לא יהיה.

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> 

זה בהחלט חלק מהתפקיד שלנו. מעבר לזה אנחנו מייצגים את בתי המרקחת, התפקיד שלנו הוא להעביר מסרים לציבור הרחב ואנחנו עושים זאת. ברגע שתהיה הבשלה ותהיה יכולת, ברור שאנחנו נשתמש בדבר הזה. להבדיל מאחרים שהם עוסקים בכל מיני תחומים בתוך המערכות הרגילות, אצלנו זה גם החיים שלנו, זה הביזנס שלנו. לכן מאוד חשוב לנו שהציבור ידע.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה קורה היום?

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> 

היום זה לא קורה כי התהליך שגובש לפני 10 שנים בגלל כל מיני לחצים חיצוניים, לאו דווקא של משרד הבריאות, היה תהליך כל כך מסורבל שמספר האנשים שיש להם הרשאה אישית הוא מאוד מאוד קטן.

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

בערך 160.

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> 

זה לא נבע בגלל חוסר הרצון הטוב של משרד הבריאות אלא בגלל כל מיני השפעות צדדיות של כל מיני גורמים שהיו מעורבים. אני מקווה שעכשיו הדבר הזה יפתח את העסק ונוכל להתקדם עם זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רוצה לשאול שאלה, גם משרד הבריאות וגם את הרוקחים. כבר בתיקון שנעשה בשנת 2017, התקנות קבעו את הצורך לעיין במידע הרפואי. קבענו מפורשות שקופת חולים או מוסד רפואי צריכים להנגיש את המידע הרפואי. רצינו להבין איך בשטח, האם באמת יש איזשהו ממשק והמידע מתחיל לזרום או שהיום אין שום אפשרות לבתי המרקחת לקבל את המידע הרפואי מהקופות ומהמוסדות הרפואיים.

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> 

הנושא הזה עלה גם בחקיקה ראשית של פקודת הרופאים וגם במרשם פתוח. הצורך הזה בשימור הנתונים זה משהו שהוא מאוד מורכב. הוא דורש לקשור את כל קופות החולים שמה שישוו זה למידע של כל מערכות בתי המרקחת. לאחרונה משרד הבריאות נותן לזה סדר עדיפות מאוד גבוה ואני חושב שזה מה שבאמת יפרוץ את הסכר מבחינת הנגישות של בתי המרקחת למטופלים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אבל בתיקון הנוכחי אנחנו לא משנים משהו. למה שמחר בבוקר יקרה משהו והמידע יעבור?

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

זה חלק משינוי. 

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

אני חושבת שקודם כל, ככל שיבוא גם הביקוש מהשטח, קופות החולים ירגישו שהן צריכות לספק את השירות הזה שקיים על פי דין. 

אני רוצה להזכיר שבשנת 2018 תוקן חוק ביטוח בריאות ממלכתי והוא קבע שם בסעיף 21(ד) ביחס לניפוק תכשיר מרשם שלשם ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני, תאפשר קופת חולים לכל בית מרקחת, ובכלל זה לבית מרקחת שאינו נותן שירותים לקופת החולים לפי סעיף 23, לקבל גישה למערכת הממוחשבת שלה. זאת אומרת, על פניו התשתית המחשובית הטכנית לדבר הזה כבר קיימת. השאלה היא האם הקופה מאפשרת את מתן השירות הזה במסגרת השירותים שהיא מעניקה למבוטחים שלה. אנחנו מקווים שככל שהשירות הזה יהיה יותר אטרקטיבי, זה יעבוד יותר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נמצאים כאן נציגי קופות החולים? אולי ב-זום. קופת חולים מאוחדת, שרון אלמקייס. שלום. אנחנו רוצים להבין קצת יותר - פתחנו איתך אבל נשמע גם את יתר הקופות – איך עובדת היום הדינמיקה לגבי המידע הרפואי ביניכם לבין בתי המרקחת.

 << אורח >> שרון אלמקייס: << אורח >> 

אני לא אדבר בשם קופות החולים. אנחנו מעבירים מידע רפואי שהיום הוא בסיסי ביותר - המרשם עצמו, המינון, הכמויות. אנחנו מעבירים גם מידע של רכישות קודמות. אנחנו לא מעבירים אבחנות, לא מעבירים רגישויות, לא מעבירים מידע על המטופל עצמו אלא רק את המרשם והרכישות שלו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה נדרש על פי חוק?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לפי התקנות, כדי לאפשר את מרשמי הרוקח, נדרש מידע עוד יותר מפורט כמו מועדי ביקור אחרונים אצל הרופא, אבחנות והוראות הרופא המטפל, תוצאות בדיקת מעבדה רלוונטיות שיכולות להיות רלוונטיות. למעשה המידע הזה לא עובר ולכן אין אפשרות לתת את המרשמים שהרוקח רשאי לתת. 

<< אורח >> שרון אלמקייס: << אורח >> 

בבתי מרקחת החיצוניים הפרטיים, נכון. במצב הקיים היום.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ובבתי המרקחת של הקופה?

<< אורח >> שרון אלמקייס: << אורח >> 

רוקחים מורשים כן חשופים למידע.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו כאן למעשה מבקשים שגם לפרטיים ייתנו. נכון? 

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

בכל מקום שבו יש רוקח בעל הרשאה. אנחנו היינו מעוניינים שהשירות הזה יהיה פתוח לכולם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חושב שזה נכון. הבקשה שלנו כוועדה היא שהקופות יאפשרו לאותם בעלי הרשאות, לאותם רוקחים בעלי הרשאות, לצפות בכל הנתונים שנדרשים עבורם כדי לקבל החלטה עבור אותן תרופות שהם יוכלו לספק וזה במטרה להקל על האזרח שנזקק, על אותה אמא שנזקקת, על אותו חולה שנזקק. אני מניח את זה בפניכם. אנחנו כמובן נשמע את הקופות הנוספות. תודה רבה לך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שירותי בריאות כללית מרק לוין ב-זום.

 << אורח >> מרק לוין: << אורח >> 

שלום. אני רוצה לומר שכללית תומכת בהצעה לתיקון החוק. אני מתחיל מהדיון הראשון. אנחנו בעד תיקון של תקנות מתן מרשם לרוקח. היינו שותפים בכל התהליך ולכן הנוסח הסופי לגמרי מקובל על כללית.

בנוגע לסוגייה השנייה של הנגשת מידע. כאמירה אנחנו מנגישים מידע באופן שוויוני גם לבתי מרקחת בהסדר וגם לבתי מרקחת אורגניים של הקופה. כלומר, כל מידע שאני מנגיש לרוקחים בתוך הבית, לרוקחים שמועסקים בכללית, זה אותו מידע שמונגש לבתי מרקחת בהסדר. מעבר למידע בסיסי, שזה מידע לגבי מרשמים, בירוקרטיה, אנחנו נותנים גם מידע קליני. אנחנו מנגישים חלק מתוצאות מעבדה כאשר זה רלוונטי לטיפול תרופתי כמו למשל רמה של LDA, רמה של המוגלובין A-1-C כל מיני מדדים הקשורים בסוכרת. כלומר, מדדים מתוך עולם מעבדות שקשורים באופן ישיר לביצוע התפקיד שלנו כי הם מונגשים גם היום. בכוונתה של כללית להמשיך להנגיש מידע רפואי מעבר למה שמונגש כבר היום. יש לנו תרופות נטרופתיות, יש לנו רמה של תרופה בדם, כל מיני מדדים קליניים שמונגשים ואנחנו אכן מתכוונים בשנה זו להנגיש גם רגישויות ואבחנות. כל זה יקדם אותנו וגם יסייע בטיפול השוטף של הרוקח. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה על הדברים. משרד הבריאות עושה איזשהו פיקוח או אכיפה לגבי העברת מידע רפואי בין הקופות לבתי המרקחת?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

אני רוקחת מחוזית של לשכת הבריאות תל אביב ומעורבת בקידום המתווה. כרגע אנחנו עוד לא עושים את הפיקוח אבל כן יצא מכתב מטעם משרד הבריאות לקופות החולים שמנחה אותם בצורה ברורה לבצע את ההנגשה של המידע הנדרש לכל בתי המרקחת, גם אלה של הקופות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

באותו מכתב מצוין איזה סוג מידע רפואי?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

נכון. כל המידע הנדרש כדי לקיים את מרשם רוקח וייעוץ רוקחי יזום כמו שצריך. גם הוגדר שזה צריך להיעשות במהלך שנת 2024.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ב-זום נמצאת דניאלה רחמים מקופת חולים מכבי.

 << אורח >> דניאלה רחמים: << אורח >> 

שלום. אני יכולה להתייחס למערך הרפואה. אני אחראית על רפואת המשפחה במכבי. אני אשמח שהרוקח הכללי שלנו יתייחס לגבי הפרטים שביקשתם. אם אפשר, אחר כך אני אתייחס לגבי התקנות כי למכבי יש הסתייגות אחת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כשנקריא את התקנות, תרימי דגל ונאפשר לך להתייחס.

 << אורח >> יוסי לומניצקי: << אורח >> 

 שלום. אני מייצג את ארגון הרוקחות, יושב-ראש הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות שהוא הארגון המוביל מבחינה מקצועית בישראל של כל ארגוני הרוקחות. אנחנו עבדנו במשך שנים רבות על תקנון התקנות של מתן מרשם רוקח ולצערי הרב קופות החולים עושות מאמץ עליון לעצור את זה ולא נותנות לקדם את זה למרות שהדבר הזה מאוד חשוב גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת השירות. הרקח הוא זה שרואה את המטופל הכי הרבה פעמים כי הוא בא לקחת את התרופות כמעט כל חודש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה לדעתך הקופות עושות בתהליך שהוא לא בסדר?

 << אורח >> יוסי לומניצקי: << אורח >> 

כל ארגון דואג לאנשיו. זה הכול גילדה. יש כאלה שדואגים למטופל ויש כאלה שדואגים יותר לגילדה. חשוב מאוד שהדבר הזה יקודם ושהוועדה הנכבדה תדרוש מקופות החולים לקדם את הדבר הזה כיוון שזה יקל על מערכת הבריאות וזה יוסיף נופך מקצועי למטופלים. לרופאים אין היום הרבה זמן. לשבת עם מטופלים ולהתחיל להסביר להם על התרופות, איזה תופעות לוואי יש ואין. היום רופא נותן את המרשם, שולח אותו באון-ליין, וברור שהוא לא מסביר לחולה שום דבר. בסוף הרוקח הוא החולייה הקריטית שנותנת את השירות המקצועי וחשוב מאוד להעצים אותו. לכן חשוב להקל כמה שיותר על חסמים אדמיניסטרטיביים שמערימים בדרך כדי לעצור את המהלך החשוב הזה.

להזכיר רק שאחיות שעושות קורס בנושא של מרשמים לתרופות, הן יכולות לרשום מרשמים. רוקחים שלומדים ארבע שנים ועוד עושים השתלמות אישית ומתעסקים כל היום בתרופות, לא יכולים לעשות את זה. ברור לכם שמשהו כאן לא סביר מבחינת עומס על מערכת הבריאות והיכולת לתת מענה יותר טוב למטופלים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו בדיוק עכשיו על זה. אתה התפרצת לדלת פתוחה בהקשר הזה. לא כל כך הצלחתי להבין קודם, מכבי ציינו שהרוקח שלהם ב-זום, אבל אני מבין שהוא לא שם.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הוא הנציג.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתה גם נציג מכבי וגם נציג ארגון הרוקחות.

 << אורח >> יוסי לומניצקי: << אורח >> 

לא. אני לא נציג מכבי. דניאלה היא נציגת מכבי ואני הוסמכתי רק לייצג את ארגון הרוקחות בישראל.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

הייתי שמח לשמוע גם ממכבי וגם מלאומית.

אני אבקש חידוד קטן. אני חושב שאף פעם לא עסקתי בתקנות הרוקחים, אולי פעם אחת, אבל אני רוצה לדעת מה המשמעות של בעל הרשאה אישית.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

זה אומר רוקח שסיים לימודי רוקחות, יש לו תואר ברוקחות ועשה עוד הכשרה נוספת, לימודים נוספים, כדי לקבל הרשאה שהיא נרשמת באגף הרוקחות. יש רשומה של הרשאות. אנחנו יודעים לגבי כל רוקח ורוקח, מתי הוא קיבל את ההרשאה שלו, מתי הוא עשה את ההכשרה, אם הוא רוקח קליני, אם הוא רק עבר את ההכשרה. זה רוקח שיש לו עוד רמה של לימודים והתמקדות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה יש רק 160 כאלה? לכאורה זה אמור להיות כלי לקידום הרוקחות.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

נכון. יש רק 160 מכיוון שהתקנות, כפי שהן רשומות כיום, כמו שגם אמיר אמר, הן מאוד מסורבלות ולא ישימות. לכן, מכיוון שזה לא היה ישים, רוקחים הפסיקו לעבור הכשרות שעולות להם הרבה מאוד כסף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אם כן, אנחנו עושים צעד בענין הזה. 

גברתי, אם תראי את נציגי קופות החולים, אני אשמח לשמוע גם אותם אבל בואו נתחיל לצלול לתקנות. 

 << אורח >> דניאלה רחמים: << אורח >> 

תודה. מאחר ויוסי הוא הרוקח שלנו, חשבתי שהוא יתייחס ספציפית. לא הבנתי שהוא בא בכובע אחר ואני מתנצלת.

מבחינת מה שיש לנו במכבי. היום הרוקחים בבתי המרקחת של מכבי, סופר פארם, אני לא יודעת לגבי הפרטיים, אבל נדמה לי שגם אצלם, יכולים לראות את המרשמים הווירטואליים שנשלחים ואת הפרטים. זה פתוח להם. הקופה כבר אישרה בוועדת הרשומה שלה שהרוקחים יכולים לראות מעבר לזה כדי לתת את הייעוץ שהם נותנים בבתי המרקחת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו נבקש להחיל את זה גם בפרטיים.

 << אורח >> דניאלה רחמים: << אורח >> 

אני יכולה לבדוק את זה. יכול להיות שזה קיים. אני מתנצלת. בדרך כלל זה לא תחתיי ולכן אני לא יודעת את זה ב-100 אחוזים. אני רושמת לעצמי לבדוק את זה. 

ייעוץ רוקחי מאפשר לרוקחים לעשות את זה בבית המרקחת לשבת עם מטופל, להסביר הרבה יותר לגבי תופעות לוואי, לגבי דרך לקיחת התרופות וזה כבר אושר. לגבי שיחה מלאה שזה התיק הרפואי, יש בזה הרבה מאוד בעיות טכניות ומחשוביות. זה משהו שאנחנו בודקים אותו.

 לגבי אינטראקציות תרופתיות, מכבי הכניסה מערכת מאוד מתוחכמת בשם סיגנל שהיא לכל המטפלים, גם רופאים, והיא תהיה פתוחה לכל הרוקחים שלנו בבתי המרקחת והיא תיתן עוד מידע ואינפורמציה קלינית חשובה לרוקחים במעמד הזה של בית המרקחת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מעולה. תודה רבה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

טיוטת תקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית) (תיקון), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א)(1)(5) לפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 2

בתקנות הרוקחים (מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית), התשע"ד-2014 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2(5), במקום "שישה חודשים" יבוא "שלושה חודשים".

התקנה הזאת מדברת על המרשם לטיפול המשכי. יש שני סוגים של מרשמים שיכול לתת הרוקח, כאשר האחד הוא לטיפול המשכי, לתרופות מסוימות, למטופלים במשך זמן מסוים, שהם חולים כרוניים ומטופלים בתרופה. מרשמי המשך, הוא יוכל לתת להם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ששת החודשים הם ששת החודשים של המטופל. צמצמנו את זמן הטיפול כדי שהוא יוכל לקבל את התרופה. זו הקלה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

להרחיב את קשת המצבים בהם המטופל יהיה זכאי לקבל את המרשם ההמשכי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מעולה. למה שלושה חודשים ולא חודשיים או חודש אחד? מה הנחה אתכם בבחירת המספר?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

נכון שמטופל יצרוך תרופה מסוימת במשך זמן מה כדי לראות שבאמת התכשיר טוב לו. אם לא, הוא יחזור לרופא. שלושה חודשים זה פרק זמן מקובל וסביר לראות את התאמת הטיפול התרופתי למטופל.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני גם אעיר שבפקודה עצמה מדובר על מצב של טיפול כרוני ולכן לא יכולנו לומר שהוא מטופל שבוע.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

2. תיקון תקנה 3 -

בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (ב), במקום "תיעשה בכתב, בפעם הראשונה" יבוא "תינתן בפעם הראשונה".

(2) תקנת משנה (ג) – בטלה.

התקנה הזאת מדברת על הסכמת המטופל לעיון במידע רפואי. אחד הדברים המרכזיים כאשר הוועדה קבעה את ההסדר הזה, היא ביקשה שמטופל שמקבל מרשם מרוקח, יהיה מודע לכל הפרוצדורה. הוא יהיה מודע לכך שהתיק הרפואי שלו בחלקו חשוף בפני הרוקח ובתוך בית המרקחת, גם אם זה לא במסגרת הקופה. הוועדה קבעה שההסכמה של המטופל למתן המרשם ולחשיפת המידע הרפואי תיעשה בכתב פעם בשנה. בפעם הראשונה שהוא מבקש את המרשם הזה, היא תיעשה בכתב ועכשיו למעשה אנחנו מורידים את הדרישה שזה יהיה בכתב ומבקשים שפשוט תינתן הסכמה. אני מניחה שמשרד הבריאות סבר שיש כאן איזשהו חסם שמקשה.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

כמה סיבות. גם יש כאן את ההיבט האדמיניסטרטיבי, הטופסולוגיה המיותרת והלא נדרשת, וגם אני רוצה לציין שאנחנו בשום פנים ואופן לא מוותרים על דרישת ההסכמה של המטופל לעיון בתיק הרפואי שלו. יש לנו כמה אמצעים לוודא את זה בכל פעם שהמטופל מבקש מרשם מרוקח, הרוקח בעל ההרשאה צריך לוודא שאכן ניתנה הסכמה ושהמטופל מבין את זה. בכל שנה, כשהוא מחדש את ההסכמה שלו בפני המוסד הרפואי - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא כתוב כאן כל שנה. כתוב בפעם הראשונה.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

בפעם הראשונה בכל שנה. אז הוא מקבל לפי תקנה 25 דף הסבר למטופל, ההסכמה שלו מתועדת לפי תקנה 8.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר. משרד המשפטים חושב שזה נכון?

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אנחנו מסכימים עם המהלך. אני אציין שבעקרון לפי סעיף 20 לחוק זכויות החולה, ניתן להעביר מידע רפואי לגורם מטפל לצורך מתן טיפול.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא כתוב כאן בכתב או לא בכתב.

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

בדיוק. אני אגיע לזה. אני קודם כל אגדיר שרוקח מוגדר כמטפל לעניין הזה. שנית, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק זכויות החולה, הסכמה להעברת המידע או להיחשפות למידע יכולה להיות גם בדרך של התנהגות וגם בעל פה. מבחינת המטופל, ברגע שיש פרוצדורה חריגה, הוא אומר שיש כאן אולי מידע חריג ולכן זה מרתיע אותו. לעומת זאת אם זו הסכמה בעל פה או בהתנהגות כמו שיש לגבי גישה לכל רופא שחשוף למידע, זה מפחית מהחשדנות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איך הרוקח יבין שבאמת הוא הבין שהמידע שלו נחשף והוא מסכים לכך? 

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

לכל דבר יש תיעוד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה בעל-פה.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

הוא נותן את הכרטיס המגנטי כדי להיכנס למערכת.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

בתיק יש תיעוד.

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> 

הטרנזקציה עצמה היא טרנזקציה מיוחדת. הפעולה הזאת מבחינת מחשוב ותיעוד, היא פעולה מיוחדת. זאת לא פעולה סטנדרטית. כאן הרוקח מייצר את הדאטה ובמצב הרגיל הרוקח מקבל את הדאטה. דרך הדבר הזה אתה מקבל גם את הזמן, גם את המועד, מי היה בנקודה וברור שהוא לא יעשה את זה אם המטופל לא יסכים לקבל את השירות הזה.

 << אורח >> דניאלה רחמים: << אורח >> 

לגבי תיקון תקנה 2 שמתייחס לחודשים, להעביר את זה ממרשם שיכול להיות מונפק אחרי שהמרשם האחרון מונפק שישה חודשים והורדה לשלושה חודשים. מבחינה רפואית אין בזה הגיון ואפילו מבחינתנו יש בזה סכנה. אני אסביר את התהליך למי שלא מכיר. מרשם כרוני אנחנו מנפיקים כשיש איזשהו מצב רפואי כרוני, לדוגמה יתר לחץ דם. המטופל אובחן עם יתר לחץ דם במרפאה, אנחנו מנפיקים מרשם כרוני. המרשמים הכרוניים מונפקים כל שלושה חודשים אבל המרשם הראשון שעכשיו אתם מציעים באופן שהרוקח יוכל להמשיך אותו בלי שיש עוד מפגש עם הרופא, מאוד מסוכן כי זה בדיוק הזמן שבו אנחנו מעריכים האם יש תופעות לוואי, האם באמת המינון שנתנו לו הוא המינון הנכון, האם אני צריכה לשנות, להעלות את המינון, להוסיף עוד משהו. נקודת המפגש עם הרופא כדי שהוא יוכל להמשיך את המרשם הזה היא קריטית מבחינה רפואית.

אני באמת חושבת שלהוריד את זה משישה חודשים לשלושה חודשים, עלול להיגרם מצב שהמטופל לא בא לרופא למרות שהרופא יאמר לו לבוא אלא הוא יגיע ישירות לרוקח והרוקח ממשיך את מתן התרופה במשך שנה שלמה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הערה חשובה. משרד הבריאות, תגובתכם.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

הרוקח הוא לא חותמת גומי. זה לא שהוא מאריך את המרשם אוטומטית אלא הוא עושה הערכה קלינית. הוא מדבר עם המטופל והוא בודק תופעות לוואי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איך?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

בשיח. הוא שואל כמו שרופא שואל. אם צריך בדיקות מעבדה, הוא בודק בדיקות מעבדה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

רוקח יודע לקחת בדיקת דם? לבדוק לחץ דם?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

הוא חשוף למידע.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

הוא חשוף לבדיקות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

היא אמרה עכשיו שבתום שלושה חודשים זה בערך הזמן שעושים הערכת מצב על אותו חולה. אני שואל איך עושים את הערכת המצב. רופא נכנס לחדר, בודק, לוקח בדיקות דם בודק לחץ דץ עם מכשור מסוים. לרוקח אין את הכלים האלה.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

אם זו תרופה שצריך רמות בדם לדוגמה, אם אין בדיקות מעבדה, הרוקח לא יוכל לחדש את המרשם, כמו רופא. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ציינו כאן חולה כרוני אחרי שלושה חודשים ולא הגבלנו את זה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. יש עוד תנאים שאנחנו לא נוגעים בהם. הסעיף מדבר על עוד תנאים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה התנאים? 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

קודם כל, החוק עצמו קובע את התנאים ואומר שהמרשם הזה שהרוקח נותן, מוגבל לחצי שנה. אחרי תשעה חודשים הוא כן יגיע לרופא והרוקח לא יכול להמשיך. מעבר לזה, יש את התנאים שהוא עיין במידע הרפואי, הוא בדק והוא עשה תשאול לגבי המצב הרפואי והתרופתי. הוא קיבל הסכמה. זה ייערך בעמדה או בחדר שיאפשרו קיום בירור בצורה הולמת ובשמירה על פרטיות, הוא מצא כי יש צורך רפואי בתכשיר לפי ההתוויה שבתעודת הרישום, הוא יידע. 

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

אני יכולה להוסיף שבתקנה 5 יש את הנושא של עיון במידע רפואי ושם יש פירוט של כל מה שהרוקח בעל ההרשאה האישית נחשף אליו. רשימת מרשמים לתכשירים רפואיים שניתנו ב-19 החודשים הקודמים, שני מועדי ביקור אחרונים של המטופל אצל רופא מטפל, אבחנות והוראות הרופא המטפל לעניין מתן מרשמים לרבות מרשמים לטיפולים המשכיים – ניתנו, תוצאות בדיקות מעבדה כגון דם, שתן, צואה ותרביות של המטופל מהחצי שנה האחרונה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

השאלה אם זה מספיק לשלושה חודשים. 

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

אם הרוקח בעל ההרשאה סבור שמבחינה מקצועית הוא לא יכול לקבל את התמונה הקלינית הנדרשת, הוא יפנה את המטופל בחזרה לרופא ולא ירשום לו את המרשם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אפשרנו גם לרופא לכתוב שהוא רוצה שהרופא המטפל ימשיך במטופל. זאת אומרת, אם הרופא סביר שיש כאן מטופל שחייב לחזור לבדיקות אצל הרופא, זה יהיה כתוב בתיק הרפואי וכמובן שבמצב כזה הרוקח לא ייתן מרשם. 

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

אני אומר משהו כרוקח שעובד גם בדלפק מחוז תל אביב. גם כך לפי העבודה שלנו כיום פיזית ליד הדלפק, כפי שאמר מרק לוין אנחנו כל הזמן חשופים למידע לגבי בדיקות מעבדה ודברים כאלה. גם משרד הבריאות יודע את זה ונדמה לי שזו גם אחת הסיבות לקידום מקצוע הרוקחות. בהרבה מקרים מגיעים מטופלים שלוקחים תרופות במשך חצי שנה ושנה ואנחנו עוצרים את זה. מגיעים מטופלים עם תפקודי כליות פחות מ-30 שלוקחים תרופות והרוקח עוצר את זה. הרופאים חווים עומס רב ויש מקרים שהרופאים פשוט מחדשים מרשמים ואין להם זמן לגעת בדברים אלה. כשאתה מביא את הרוקח אחרי שלושה חודשים, אחרי שהמטופל עושה בדיקות מעבדה וכבר יש תוצאות, גם הרוקח עצמו יכול להעיר מיד שהטיפול לא יעיל. זה לא אומר הוא בטוח ימשיך את הטיפול אלא זה אומר שמשרד הבריאות אומר שאחרי שלושה חודשים הרוקח מעיין, יש שינוי לטובה, שינוי של ממש, רואים שהתרופה מיטיבה וטובה לטיפול, הרוקח כן יכול להמשיך את זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הועלתה טענה שלא רואים, אבל בסדר, אני שומע.

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

בבתי המרקחת רואים את זה כל הזמן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא נעשות בדיקות האם התרופה משפיעה לטובה או לא בטרם עברו שלושה חודשים.

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

אי אפשר להחליט אם התרופה משפיעה או לא אם לא עושים בדיקות. צריך מעקב. יש את מה שהרופא עושה ויש את מה שהרוקח עושה.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

כפי ענת הסבירה, רופא שמעוניין להביע הסתייגות לאפשרות ולמנוע את אפשרות הארכה, הוא יכול לרשום את זה בתיק הרפואי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה לא מרגיע אותי יותר מדי. 

 << אורח >> יוסי לומניצקי: << אורח >> 

לגבי מה שנאמר. שלושה חודשים זה בהחלט מספיק זמן. אני לא מכיר תרופה שאחרי שלושה חודשים היא לא מאוזנת. יש יתרון לזה שהרוקח רואה את המטופל. הרופא מקבל פנייה באון-ליין, הוא לא רואה את המטופל, הוא לא מדבר איתו, הוא בסך הכול מתכתב איתו. היתרון של הרוקח הוא שאחרי שלושה חודשים הוא יכול לראות את המטופל. אם הוא רואה שהוא חיוור, הוא אומר לו שאולי זה בגלל התרופה, והוא שואל אותו אם יש לו תופעות לוואי ומתחקר אותו יותר לעומק לפי האופי של התרופה. לכן אני חושב שזה יתרון גדול שאחרי שלושה חודשים כבר רואה אותו מישהו באופן פיזי ויכול לקבל ממנו את כל האינפורמציה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הרוקח צריך לשאול את המטופל על תופעות לוואי.

 << אורח >> יוסי לומניצקי: << אורח >> 

בוודאי. בכל מפגש. 

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

זה קיים בחוק. אנחנו חייבים לעשות את זה.

 << אורח >> יוסי לומניצקי: << אורח >> 

דניאלה לא ידעה לענות לגבי התיק הרפואי. כרגע את התיק הרפואי במכבי רואים רק בבתי מרקחת של מכבי. בתי מרקחת פרטיים עדיין לא רואים. קיבלנו מכתב ממשרד הבריאות וחייבים לוודא שמיישמים את זה. לא יכול להיות שהחשיפה למידע ורמת השירות תהיה שונה בבית מרקחת פרטי לבין בית מרקחת של הקופה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זאת דרישת הוועדה וזאת דרישת משרד הבריאות. אני לא יודע אם המנגנונים שלכם צריכים לפקח על כך שזה קורה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אנחנו עוברים לתקנה 3 שמתקנת את תקנה 8.

3. תיקון תקנה 8

בתקנה 8 לתקנות העיקריות – 

(1) בתקנת משנה (ב), הסיפה החל במילים "לטופסי התיעוד יצורף" – תימחק.

(2) בתקנת משנה (ג) המילים "ואת כתבי ההסכמה שניתנו בבית המרקחת" – ימחקו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה בעקבות זה שמחקנו את ה"בכתב".

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון. תקנה 8 זה טופס התיעוד. טופס התיעוד ממשיך להיות קיים. זה טופס שהרוקח ממלא ומתעד. אנחנו מורידים את הצירוף שלש כתבי ההסכמה לטופס התיעוד.

4. תיקון כותרת פרק ג'

בכותרת פרק ג' לתקנות העיקריות, המילה "והשתלמות" – תימחק.

למעשה היום ההרשאה האישית שדובר עליה לפני שהתחלנו להקריא ניתנה לחמש שנים וקבעו שכדי להאריך אחרי חמש שנים צריך יהיה לעבור איזושהי השתלמות. כרגע משרד הבריאות קבע או חושב שאין צורך בהשתלמות הזאת ולכן אנחנו מורידים את ההשתלמות וגם את חמש השנים של ההגבלה. כלומר, הרשאה אישית יכולה לצאת ללא הגבלת זמן ולא יהיה צריך השתלמות כדי לחדש אותה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה לא מוגזם מדיי?

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

אנחנו סבורים שכמו שלמשל עורך דין שעובר השתלמות בייפוי כוח מתמשך לא נדרש לעבור כל פעם מחדש את ההשתלמות - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כן, אבל האינטרס שלו הוא לשבת וללמוד את החקיקות ואת הפסיקות החדשות.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

כנ"ל לגבי רוקח.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

רוקחים תמיד צריכים להתעדכן כמו כל גורם מטפל בספרות המקצועית הרלוונטית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עורך דין, כדי לתת שירות, הוא צריך לדעת מה הפסיקות החדשות.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

גם רוקח.

 << אורח >> כראם טהא: << אורח >> 

זה כל הזמן מתעדכן. יש לנו את זה און-ליין. 

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

יתרה מכך, גם משרד הבריאות יספק באופן וולונטרי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אם כן, למה מלכתחילה רציתם השתלמות?


 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

מכיוון שהמנגנון נבנה כך שההרשאה תינתן לתקופת זמן של חמש שנים והוא יצטרך לחדש אותה. סברנו שנכון יהיה שלאור החידוש תיערך גם השתלמות אבל אנחנו מגלים שהחידוש החוזר ונשנה הזה מדי חמש שנים הוא מיותר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

מחקנו את ההתייחסות להשתלמות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אף אחד לא מתנגד לזה, נכון? נכון. נמשיך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

5. תיקון תקנה 9

בתקנה 9 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), הסיפה החל במילים "תוקפה של הרשאה" - תימחק.

כאן מדברים על ההרשאה האישית. מאחר שהסיפה אומרת שהרשאה אישית תהיה לחמש שנים, אנחנו מוחקים את ההגבלה הזאת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב)	הורה המנהל על הגבלת תוקפה של הרשאה אישית לפי סעיף 26(א1)(2) לפקודה ופקע תוקפה, יהיה רשאי המנהל לחדש לרוקח המורשה את ההרשאה ללא צורך בביצוע הכשרה נוספת. לעניין זה "הכשרה – הכשרה לפי תקנה 10".

למעשה אנחנו מורידים את ההגבלה שזה יהיה לחמש שנים אבל כמובן שמנהל שנותן הרשאה אישית יכול להגיד שמדובר כאן ברוקח צעיר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי זה לצורך העניין המנהל?

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהואצלה לו סמכותו, אגף הרוקחות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אז הוא אומר שההרשאה הזאת היא לשלוש שנים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

התקנות בעצם מאפשרות להגביל כך שלא יהיה באופן אוטומטי לכולם. בסדר. יש לכם מנגנונים לפיקוח? 

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

כן. הרוקחים הם הזרוע הביצועית של פיקוח ובקרה למדיניות שנקבעת על ידי אגף הרוקחות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

(3) בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "קבע המנהל כי ההרשאה תינתן ללא הגבלת תוקף יציין בהרשאה כי תוקפה הוא ללא הגבלת זמן".

כלומר, גם אם זה ניתן לא לתקופה, יהיה כתוב הרשאה ללא הגבלת זמן כדי שידעו שזה תקף לתמיד.

(4) בתקנת משנה (ה), אחרי "בקשה לחידוש הרשאה אישית" יבוא "לפי תקנת משנה (ב)" והמילים "אישור על השתלמות" – יימחקו.

גם כאן הורדנו את הדרישה להשתלמות.

6. תיקון תקנה 10

בתקנה 10 לתקנות העיקריות -

(1) בכותרת השוליים, המילה "והשתלמות" – תימחק.

תקנה 10 מדברת על ההכשרה וההשתלמויות.

(2) תקנת משנה (ד) – בטלה.

גם תקנה זו שעוסקת בהשתלמות, בטלה.

7. תיקון תקנה 25

בתקנה 25(ב) לתקנות העיקריות, בספקה (3), במקום "נחתם כתב ההסכמה" יבוא "ניתנה ההסכמה".

בתקנה 25 אנחנו מדברים על דף הסבר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה אנחנו לא כותבים שניתנה הסכמה בעל פה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ניתנה הסכמה בכל דרך שהיא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כאן לא כתבנו בעל-פה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. כתבנו תינתן לראשונה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רק אגיד שתקנה 25 זה דף הסבר שצריך למסור למטופל. זה עדיין נשאר. המטופל יקבל דף שיסביר לו בדיוק מה זה הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אבל לא צריך לחתום על הסכמה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בדיוק. 

8. תיקון תקנה 26

בתקנה 26(6) לתקנות העיקריות המילים "או מנותן השתלמות לרוקחים בעלי הרשאה אישית" – יימחקו.

גם כאן הפיקוח והבקרה, כבר אין לנו את ההשתלמויות.

אני אציין שמועד התחילה הוא מיידי עם הפרסום ועכשיו אנחנו עוברים לתיקון התוספת השנייה. יש לנו שתי תוספות. בתוספת הראשונה מנויות התרופות בהן אפשר לתת את המרשם ההמשכי. בתוספת השנייה, כל התרופות של המרשם רוקח. זה הסוג השני. אלה תרופות שרוקח יכול לתת עליהן מרשם גם אם המטופל לא קיבל את זה לפני כן מרופא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה תיקון חדש? תרופות חדשות?\

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הפרוצדורה קיימת ואנחנו מוסיפים עוד תרופות. כלומר, מרחיבים את רשימת התרופות שהרוקח יוכל לתת להם מרשם בעצמו.

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

אני אשמח אם אתם תוכלו להציג את התרופות.

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

לפני שאנחנו מציגים את התרופות, אני רוצה להגיד שהתהליך של הגדרת התוספות האלה לתוספת השנייה נעשה עם איגוד הפרמקולוגים הקליניים בישראל. אלה רופאים פרמקולוגיים קליניים. ניהלנו איתם דיונים, ישבנו וקיבלנו את אישורם להכליל את התכשירים האלה לתרופות רוקח בהיבט שגם מבחינתם זה ראוי, נכון ואין סכנה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בעולם?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

בעולם התכשירים האלה, חלקם אפילו ללא מרשם רופא. ללא מרשם בכלל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש לך את האומץ לצלול להקראה של זה?

 << אורח >> שירלי אברמוביץ': << אורח >> 

אם לא היא, אז מי?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

ממש מקריאים הכול?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

9. תיקון התוספת השנייה

(1) במקום פרט 1 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם
חומר פעיל נוסף			 		מטרת השימוש ומגבלות

"1.	Adapalene	בריכוז של עד 0.3%	לטיפול באקנה, לשימוש חיצוני
	כחומר פעיל בודד. יתכן בשילוב עם	על העור
	עם Benzoyl peroxide בריכוז עד
	10%.

1א.	Amoroifine בריכוז עד 5% כחומר	לק לטיפול בזיהום פטרייתי
	פעיל בודד				בציפורניים

1ב.	Bemzocaine בריכוז של עד 3%, 		לטיפול מקומי בדלקות
	בשילוב עם Neomycin בריכוז		אוזניים".
	עד 0.35%, Phenylephine בריכוז
	עד 2.5%, Sodium Propionate 
	בריכוז עד 5%.

(2) במקום פרט 2 יבוא:
		
חומר פעיל ריכוזו ושילובו עם חומר
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות	

	"2.	Benzoyl peroxide בריכוז עד		לטיפול באקנה, לשימוש חיצוני
		10% כחומר פעיל בודד. יתכן		על העור".
בשילוב עם Erythromycin בריכוז עד 
4% או בשילוב עם Clindamycin	 
בריכוז עד 1% או עם Adapalene
בריכוז עד 0.3%.

2א.	Bifonazole בריכוז עד 1%	לטיפול מקומי בסבוריאה ופטרת,
	כחומר פעיל בודד		לשימוש חיצוני על העור.

2ב.	Bilastine בחוזק עד 20 מ"ג	לטיפול בתסמיני אלרגיה מעל
	כחומר פעיל בודד		גיל 12".

(3) אחרי פרט 3 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

"3ב.	Butenafine בריכוז עד 1% כחומר	לטיפול בפטרת על העור, במפשעות
	פעיל בודד				ובכף הרגל לשימוש חיצוני על העור

3ב.	Caltipotrol anhydrous	 עד 50 		לטיפול חיצוני על העור בפסוריאזיס
	מיקרוגרם/גרם בשילוב עם		וולגריס, במטופלים שאובחנו
	Betamethosone בריכוז עד 0.5		בפסוריאזיס וולגריס".
מ"ג/גרם.

(4) אחרי פרט 4 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

"4א.	Ciclopirox olamine בריכוז 1%	 	לטיפול בפטרת על העור, לשימוש
	כחומר פעיל בודד			חיצוני על העור

4ב.	Ciclopirox בריכוז עד 1% בשילוב	לטיפול בדלקות עור משולבות עם
Gentamicin בריכוז עד 0.1%		פטירת, לשימוש חיצוני על העור
ו-Clobetason butyrate בריכוז עד
05.%

	4ג.	Clotrimazole בריכוז עד 1% בשילוב	לטיפול בדלקות עור משולבות עם
		עם Neomucin בריכוז עד 0.645%	פטרת, לשימוש חיצוני על העור".
		ו-Dexamethasone בריכוז עד 0.044%.

(5) אחרי פרט 5 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"5א.	Desloratidin כחומר פעיל בודד		לטיפול בסימפטומים אלרגיים
							בעבור מטופלים מעל גיל שנה.

	5ב.	Desogestral בחוזק 0.075 מ"ג כחומר	גלולות למניעת הריון
פעיל בודד.

	5ג.	Dimethindeum בריכוז 1 מ"ג/מ"ל	לטיפול נוגד גרד, אנטי-
		כחומר פעיל בודד			היסטמיני ואנטי אלרגי 
							למטופלים מגיל שנה.

	5ד.	Doxylamine בחוזק עד 20 מ"ג		לטיפול בבחילות בנשים בהריון
בשילוב עם Pridoxine בחוזק עם מ"ג	שאינן מגיבות לטיפול שמרני".

(6) אחרי פרט 6 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

"6א.	Eletriptan בחוזק עד 40 מ"ג לטבליה	לטיפול במיגרנה במטופלים
	כחומר בודד				שאובחנו בעבר כסובלים ממיגרנה".

(7) אחרי פרט 7 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"7א.	Epinephpine בריכוז עד 1.3 מ"ג/	לטיפול חירום בתגובות אלרגיות
		0.3 מ"ל כחומר פעיל בודד		חמורות לרבות אנפילקסיס

	7ב.	Erdosteine בחוזק עד 300 מ"ג		לטיפול מכייח במחלות נשימתיות
		כחומר פעיל בודד			אקוטיות וכרוניות

	7ג.	Estriol בריכוז 0.1% כחומר פעיל		לשימוש וגינלי, לטיפול בהפרעות
		בודד					נרתיקיות הנובעות בחוסר באסטרוגן

	7ד.	Etoricoxib בחוזק עד 90 מ"ג לטבלייה	לטיפול בכאב בינוני קצר טווח בדלקות
		כחומר פעיל בודד			מפרקים ושרירים ולאחר ניתוח דנטלי
							לתקופה של עד 10 ימים.

(8)  אחרי פרט 9 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

"9א.	Fluticasone furoate בריכוז עד 27.5	לטיפול בתסמינים של דלקת אף
	מיקרוגרם/מנה לחומר פעיל בודד		אלרגית במטופלים

9ב.	Fusidic acid בריכוז עד 20 מ"ג/גרם	לטיפול בדלקות עור, לשימוש חיצוני
	כמרכיב בודד. יתכן בשילוב עם		על העור.
		 Hydrocortisone acetate בריכוז 
		עד 10 מ"ג/גרם

	9ג.	Glyceryl trinitrate בחוזק עד 0.4 מ"ג 	להקלה ומניעת התקפים של תעוקת
		כחומר פעיל בודד			חזה (אנגינה פקטוריס) במטופלים
							שאובחנו כסובלים מתעוקת חזה.

	9ד.	Guaiacolsulfonate בריכוז עד 33.3	לטיפול בשיעול כחומר מכייח".
		מ"ל בשילוב עם Oxomemazine
		בריכוז עד 1.65 מ"ג/ 5 מ"ל ועם
		Benzoic acid	בריכוז עד 33.3
		מ"ג/ 5 מ"ל.

(9) אחרי פרט 10 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"10א.	Hydrocortison בריכוז עד 2.5%		לטיפול בדלקות עור, לשימוש 
		בשילוב עם Neomycion as sulfate	חיצוני על העור".
		בריכוז עד 0.5%.

(10) במקום פרט 12 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"12.	Ketoconazole בריכוז עד 30 מ"ג/	לטיפול בפטרת ובסבוריאה,
		גרם כחומר פעיל בודד			לשימוש חיצוני

	12א.	Lansoprazole בחוזק עד 15 מ"ג		טיפול להפחתת הפרשת חומציות
		כחומר פעיל בודד			בקיבה.

	12ב.	Lavender oil עד 80 מ"ג כחומר		לטיפול בחרדה במבוגרים מעל 
		פעיל בודד				גיל 18".

(11) אחרי פרט 13 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

"13.	Melatonin עד 2 מ"ג כחומר פעיל		לטיפול בטווח קצר בנדודי שינה,
	בודד					קושי להירדם או לישון ברציפות
						או איכות שינה ירודה בחולים בני
						55 ומעלה".

(12) אחרי פרט 14 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"14א.	Mupirocin בריכוז עד 2% כחומר		לטיפול בזיהומי עור, לשימוש חיצוני
		פעיל בודד				על העור.

	14ב.	Maloxone בחוזק עד 1.8 מ"ג למנה	תרסיס לאף, לטיפול חירום לאחר
		החומר פעיל בודד			מנת יתר של הרואין/סמים
							אופיואידים אחרים מעל גיל 14.

	14ג.	Nystatin בחוזק עד 100000 		לטיפול בזיהום פטרייתי בחלל הפה
		יחב"ל/מ"ל כחומר בודד בלבד

	14ד.	Ofloxacin בריכוז עד 0.3% כחומר	לטיפול מקומי בדלקת עיניים
		פעיל בודד

14ה.	Olopatadine בריכוז עד 1 מ"ג/מ"ל	לטיפול בדלקת אלרגית של הלחמית
	כחומר פעיל בודד

14ו.	Omega-3 בחוזק 1000 מ"ג כחומר	לאחת המטרות שלהלן:
	פעיל בודד				1. טיפול שניוני מניעתי לאחר אוטם
						שריר הלב בנוסף לטיפול התרופתי.
						2. לטיפול במצב של רמות גבוהות
						של טריגליצרידים בדם, כתוספת
						לדיאטה שאינה מספקת לבדה".

(13) אחרי פרט 15 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"15א.	Paracetamol בריכוז עד 500 מ"ג		לטיפול בכאב שרירים".
		בשילוב עם Orphenadrine בחוזק
		עד 30 מ"ג.

(14) אחרי פרט 18 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

"18א.	Polymyxin B בחוזק של עד 20000	לטיפול מקומי בזיהומים דלקתיים
	יחב"ל בשילוב עם Dexamethasone	של האוזן החיצונית".
	בחוזק עד 1 מ"ג ועם Neomycin
	בחוזק עד 5 מ"ג.

(15) אחרי פרט 19 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

19א.	Prednisolone בריכוז עד 0.5%		לטיפול בדלקת עור, לשימוש
	בשילוב עם Gentamicin בריכוז		חיצוני
	עד 0.16%

19ב.	Salbutamol בריכוז עד 5 מ"ג/מ"ל	להקלה על עיוות הסימפונות בעבור
	כחומר פעיל בודד			אנשים המאובחנים באסטמה וצורות
אחרות של ברונכוספאזם ובתנאי שמטופלים במשאפים סטרואידיים

	19ג.	Salicylic acid בריכוז עד 10 גרם/	לטיפול ביבלות, לשימוש חיצוני על
		100 גרם בשילוב עם Fluorouracil	העור".
		0.5 גרם/100 גרם.

(16) אחרי פרט 20 יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות

	"20א.	Sildenafil בחוזק עד 50 מ"ג כחומר	לטיפול באין אונות – הפרעות בזקפה
		בודד.

	20ב.	Sulfadizine silver בריכוז עד 1%	לטיפול חיצוני בכוויות וזיהומי עור
		כחומר פעיל בודד			חיידקיים".

(17) בסופה יבוא:

חומר פעיל, ריכוזו ושילובו עם חומר		 
פעיל נוסף					מטרת השימוש ומגבלות
	
22.	Tadalafil בחוזק של עד מ"ג 20		לטיפול באין אונות – הפרעות בזקפה
	כחומר פעיל בודד			לפני מגע מיני ולא כטיפול של נטילה
						יומית

23.	Tobramycin בריכוז עד 0.3%		לטיפול מקומי בדלקת עיניים
	כחומר פעיל ב ודד.

24.	Triamcinolone acetonide בריכוז	לטיפול בדלקת עור, לשימוש 
	עד 1 מ"ג/גרם בשילוב עם			חיצוני
	Gramicidin בריכוז 0.25 מ"ג/גרם
	ועם Neomycin בריכוז עד 2.5 מג/גרם
	ו-Nystatin בריכוז 100000 יחב"ל/גרם

25.	חלבונים פעילים מטוהרים מאוד של	חיסון למניעת מחלות הנגרמות
	HPV מסוגם (6, 11, 18, 31, 33, 45,	על ידי נגיף הפפילומה האנושי
	52, 58)

26.	חיסון מוחלש לשפעת עונתית		חיסון הניתן בהתזה לאף לסייע 
						בהגנה מפני שפעת לגילאי 49-2
						שנים בלבד".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ועדת הבריאות מבקשת להוקיר ולהעריך מאוד את גברת מירי טריינין על הקראה מאומצת במשך דקות ארוכות בצורה מדויקת להפליא בתנאים מאוד מאוד קשים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נעבור לסעיף 10, הוראת המעבר.
 
10. הוראת מעבר

הוראה אישית שניתנה לרוקח לפי תקנה 9, ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כאילו ניתנה לפי תקנה 9 לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 5 לתקנות אלה.

אנחנו יודעים שהיום יש 160 רוקחים שיש להם הרשאה אישית, כך למעשה ההוראה הזאת אומרת שזה כבר לא מוגבל לחמש שנים אלא ההרשאה שלהם, אלא אם המנהל מגביל אותה, היא ללא הגבלה, אבל בנוסף הסתבר שהיו רוקחים שכבר עברו את ההרשאה האישית, היא פקעה אחרי חמש שנים, הם לא חידשו אותה וגם לגביהם, ככל שהמנהל ימצא שההכשרה הספיקה, גם ההרשאות שלהם ימשיכו להיות בתוקף לתוקף שיקבע המנהל.

אנחנו יודעים כמה רוקחים כאלה יש בנוסף ל-160? זה מגדיל את המאגר?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

הם כלולים בתוך ה-160. אם לא ניתן להם, זה יצמצם את המספר של 160.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

נכון. כמה משך ההכשרה כדי לקבל הרשאה אישית?

 << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> 

60 שעות של הכשרה. אני כבר יודעת לומר שמכיוון שהמתווה שלנו הוא מתווה שפורסם והכיוונים לאן אנחנו לוקחים את המקצוע ידועים וברורים, יש ארגונים שכבר התחילו הכשרות נוספות, להכשיר עוד רוקחים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אפשר להצביע לפי הנוסח שהוקרא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו נעבור להצבעה לפי הנוסח שהוצג והוקרא בצורה מרשימה מאוד.

מי בעד אישור התקנות? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה לכולם.

שנזכה לראות את מערכת הרוקחות בתפארתה.

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:36. << סיום >>