פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת העבודה והרווחה
06/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ד (06 בפברואר 2024), שעה 11:09


סדר היום:
 << נושא >> 1. הכשרה וקליטת אוכלוסיות חדשות בתעשייה, עקב המחסור בכ"א בשל מלחמת "חרבות ברזל" << נושא >> 
 << נושא >> 2. הצגת פעילות הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי לקידום התעסוקה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר

חברי הכנסת:
איימן עודה
יוסף עטאונה
אליהו רביבו

מוזמנים: 
	הלל וואזנר
	–
	ראש אגף מחקר ואסטרטגיה, משרד ראש הממשלה

	דבורה ויספיש
	–
	מנהלת תחום, המטה לתעסוקת חרדים, משרד העבודה

	רותם משלי
	–
	מנהלת תחום נהלים, משרד הכלכלה והתעשייה

	רום בר-אב
	–
	רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	ראובן אדרעי
	–
	מנהל תחום הבטחת הכנסה, שירות התעסוקה

	אורית רמון
	–
	מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים

	מיטל פרי
	–
	התאחדות התעשיינים

	יקותיאל משי
	–
	מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי

	שמואל דוד
	–
	יועץ שתי"ל - שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינויים חברתיים

	נטלי ויינשטיין
	–
	מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

	פלג סגינר
	–
	רו"ח, סמנכ"ל אתגר, מכללה להנדסה וטכנולוגיה

	זאב קנובליך
	–
	יועץ השמה

	שלום גאליצקי
	–
	יועץ לימודים ומרכז לימודים, ארגון מכלול

	דב פולק
	–
	ארגון מכלול




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הכשרה וקליטת אוכלוסיות חדשות בתעשייה, עקב המחסור בכ"א בשל מלחמת "חרבות ברזל" << נושא >> 

 << נושא >> הצגת פעילות הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי לקידום התעסוקה << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בוקר טוב וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום כ"ז בשבט התשפ"ד, 6 בפברואר 2024 למספרם. 

אנחנו פותחים את דיון ועדת העבודה והרווחה בנושא הכשרה וקליטת אוכלוסיות חדשות בתעשייה עקב המחסור בכוח אדם בשל מלחמת חרבות ברזל. במשך השנים אנחנו מקבלים נתונים על מחסור בעובדים מקצועיים בענפים שונים בתעשייה והדבר העמיק עם פרוץ המלחמה כאשר ההתאוששות בתעשייה היא איטית ובלתי מספקת. מנתונים קיבלנו עולה כי כיום חסרים 12,000 עובדים שרובם הגדול מהווה, כ-80 אחוזים, מחסור בעובדים מקצועיים. אנחנו ניתן לארגונים השונים ולתעשיינים לפרט לנו בנושא.

יש דורשי עבודה ישראלים, לא עובדים זרים ולא פלסטינים אלא ישראלים, שמבקשים להשתלב במעגל העבודה בשכר הממוצע במשק ויותר ואני כבר אומר לכתחילה שאני לא מדבר על שכר מינימום כי שכר מינימום הוא שכר רעב ואני רוצה שהשכר יהיה מעל שכר המינימום.

מנגד יש מגוון תוכניות לקידום תעסוקה והשמת עובדים שמפוזרים בין כמה משרדים ממשלתיים ואין איגום משאבים ולא תיאום מספיק בין התוכניות השונות. בסופו של דבר כל התוכניות המוצעות, אני רוצה לגבש ולראות אותן במציאות. אין התגייסות מספקת וכניסה המונית למעגל העבודה. כוועדת העבודה אנחנו מנסים להצביע ולברר מה מונע מאנשים להשתלב בתעשייה ומה אפשר לתקן בתוכניות כדי לגרום לאנשים כדי שירצו להיכנס לתעשייה. בסופו של דבר בעולם המערבי, נקרא לו כך, המסחר והעסקים הגדולים, זה הבון טון ואילו התעשייה ועבודת כפיים, קצת פחות. אולי נוכל לעשות תוכניות שונות ואולי גם תוכניות היברידיות – היום זה מאוד מודרני בעולם התעסוקה – של גמישות במקומות העבודה. 

נתחיל עם התאחדות התעשיינים בישראל שיציגו את הנתונים מצד התעשייה ולאחר מכן הרשות לפיתוח כלכלי וכל מי שהגיע לכאן ורוצה להתייחס. אנחנו נלווה את הנושא כדי למצוא פתרון לקידום התעסוקה בעזרת השם. 

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

בוקר טוב. שלום. אני מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים. אנחנו עובדים הרבה מאוד כדי לנסות לסייע ביצירת מודלים לנושא הכשרה ותעסוקה. אנחנו חושבים שהכשרה לשם הכשרה זה פחות רלוונטי והיום בעולם, בשנת 2024, אנחנו חייבים לחבר ולקשור ואם אנחנו רוצים לראות יציאה של אוכלוסיות לשוק העבודה, ההכשרות חייבות להיות מחוברות גם למעסיקים ולשוק התעסוקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הכשרה תוך כדי העבודה?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

קודם כל רצוי כמובן תוך כדי עבודה. אנחנו מאוד מאוד מאמינים במודל שאנחנו קוראים לו היום OJT, און ג'וב טריינינג. כמובן שהמודל הזה של OJT, אנחנו הגשנו איזשהו מודל מורחב לתוכנית הזאת שמדברת על אפשרות הכשרה גם על ידי גורם הכשרה חיצוני וגם תוך כדי עבודה ובתנאי שמהיום הראשון אותו מוכשר יהיה מועסק כעובד. אנחנו חושבים שזה תנאי וזה מחבר את האנשים, את האוכלוסייה, מהיום הראשון למקום העבודה.

רציתי לדייק את הנושא של המחסור. ממש ערב פרוץ המלחמה עשינו איזשהו סקר אצלנו בהתאחדות התעשיינים ומצאנו שיש כ-12,500 משרות פנויות בתעשייה בלבד. עם פרוץ המלחמה נוספו לנו כ-7,500 משרות פנויות. לפני המלחמה, למעלה מ-70 אחוזים מהמשרדות הפנויות אלה משרות לעובדים מקצועיים, מגוונים מאוד, חשמלאים, אנשי אחזקה, הנדסאים, מהנדסים וגם עובדי ייצור אבל מקצועיים.

בתוך זה גם עשינו איזשהו פרק והקדשנו אותו לנושא של בחינת תעסוקת האוכלוסייה החרדית בתעשייה והממצאים שמצאנו היו מאוד מאוד מעניינים. מצאנו שכמחצית מהתעשיינים שהשתתפו בסקר מעסיקים היום או העסיקו בעבר אוכלוסייה חרדית. מצאנו שכ-77 אחוזים מהמעסיקים - השתתפו בסקר הזה למעלה מ-200 תעשיינים – הצביעו על כך שהם מעוניינים לקלוט עובדים מהאוכלוסייה החרדית אבל מודעים לכך – והיום זה מהווה את החסם העיקרי - שהם צריכים להעמיד איזשהם כלים שלא תמיד הם יודעים מה הם. אני רוצה לומר שבתוכנית שאנחנו הגשנו ואנחנו נשמח להציג אותה בצורה מפורטת יותר, יש לנו מספר עמודים לתוכניות ההכשרה והתעסוקה. 

הפרמטר הראשון הוא העובד מהמגזר החרדי אשר איננו מורגל לשוק העבודה. הוא צריך איזשהו זמן התאקלמות, צריך נושא של הכשרה, צריך נושא של יציאה לעבודה, צריך נושא של השתלבות ואפילו היבטים רכים בתוך מקום העבודה. לכן אנחנו בתוכנית הצבנו איזשהם מענקים למשך 24 חודשים עד שבאמת אותו עובד ישתלב בצורה מיטבית בעבודה.

הנושא של מנטור. אנחנו חושבים שבתוך התעשייה חייב להיות מנטור שילמד תעסוקתית, מקצועית וגם בהיבטים של שילוב את אותו עובד וגם המעסיק עצמו צריך איזשהם מענקים על מנת שהוא יוכל להעמיד את כל מה שצריכים אותם עובדים ויש כל מיני מגבלות. אנחנו עושים את זה היום ביום-יום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את יכולה לתת דוגמאות ספציפיות כדי שנדע על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים כל הזמן בתיאוריה ואני רוצה לדעת איך זה בפועל במפעל.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

כן. בשמחה רבה. אני אתן שתי דוגמאות. כרגע אנחנו מנסים לעשות איזשהו פרויקט בבית שמש לתעסוקה של אוכלוסייה חרדית. פנינו ללא מעט תעשיינים וקיבלנו מה שנקרא רשימת התנאים המקדימים של אותם עובדים אשר מעוניינים להשתלב בתעשייה. בין אותם תנאים יש למשל את הנושא של לא לעבוד בערבי חג, הפרדה במקום העבודה, מזון כשר, שעות תחילת המשמרת כאשר במפעלים מאוד גדולים גם זו סוגייה שצריך לתת עליה את הדעת. אם זה מפעל שיש לו 1,000 עובדים והמפעל מתחיל לעבוד בשעה 07:30 בבוקר, זאת סוגייה בעייתית. אני לא אומרת שהדברים האלה לא פתירים. מה שאנחנו עושים זה ממש מתחילים לטפל בכל מקרה לגופו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש מפעלים באזור בית שמש בהם ניסיתם לעשות משהו או שאתם יודעים שהיה ניסיון?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

אנחנו עושים. פנינו גם למפעלים בקריית גת. כרגע יש לנו איזשהו מפעל ביישוב יסודות שהוא דווקא ישוב שכנראה לאותו מפעל יהיה יותר קל לקלוט. יש לנו גם דוגמאות של הצלחות שאני יכולה לתת אבל זה לא בהיקפים שהיינו רוצים לראות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תני לי דוגמה אחת.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

מפעל מנועי בית שמש. יש בו אוכלוסייה מהיישוב. זה מפעל שהוא מאוד מכיל ויש לו אוכלוסיות מאוד מגוונות אבל אנחנו לא נראה שם היקפים מאוד גדולים על אף שההיצע בסביבת המפעל גדול. אנחנו יודעים שיש שם מאוד גדולה שאפשר להכשיר אותה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה הסיבה שהמפעל לא מקבל או לא מגיעים אליו עובדים?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

אני חושבת שהסיבות הן מגוונות מאוד. אני חושבת שהחסם הוא באמת אותם קריטריונים בסיסיים שהאוכלוסייה צריכה מה שנקרא להתגמש בהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איפה יש מפעלים שכן עושים זאת? זה מאוד מעניין אותי. היכן יש מפעלים שכן הצליחו לשלב 1, 2, 10 אנשים?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

בבית שמש יש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש עובדים במנועי בית שמש?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

כן. במנועי בית שמש יש עובדים מהאוכלוסייה החרדית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 כאשר אנחנו באנו לפני 40 שנים לאשדוד, אני וכמה אברכים, היו אברכים תמימים שבאו לנמל אשדוד ואמרו שהם רוצים לעבוד אבל אי אפשר היה להתקבל לעבודה בנמל אשדוד. הכול היה כבר סגור בוועדי עובדים וחבר מביא חבר. אי אפשר היה להיכנס לנמל אשדוד. אף אחד לא נקלט שם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

גם היום. זה לא השתנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את זה אני לא יודע. אני באתי לאשדוד לפני 45 שנים וכבר 40 שנים אני לא שם. לכן אני שואל לגבי מפעלים במקומות אחרים. יכול להיות שיש מצב שהמפעלים תפוסים או סגורים בפני חרדים?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

ממש לא.

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

אני יכול להוסיף משהו בעניין?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, בבקשה.

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

אני יועץ השמה במכלול כבר שמונה שנים. עזרתי להרבה מאוד חרדים להיכנס לשוק התעסוקה כפי שהיא סיפרה עליו. לפני התקופה של משרד העבודה הייתי גם בעיריית בית שמש ונפגשתי עם ראש העיר בקשר לנושא עליו היא דיברה.

אני רוצה להעלות שתי נקודות שחשוב לדעת. מבחינת תעסוקת חרדים, לא חסרה היום לחרדים תעסוקה. אני מדבר על תעסוקה רגילה ואני אסביר. מנועי בית שמש למשל, זו תעסוקה עבורה מקבלים משכורות רגילות. כמובן יש כמה אלפי חרדים שלא עובדים, אם מפני שהם רוצים לשבת בכולל או שהמדינה לא מרשה להם לעבוד מבחינת צבא. אלה שרוצים לעבוד – יש עבודה. במה שאין עבודה וזה חסר לנו מאוד, זו עבודה איכותית. עבודה איכותית, זאת אומרת עבודות שדורשות תארים, לפעמים גם אם לא צריך, והצלחנו בכמה בנקים לבקש שיופנו פקידים בכירים יותר גם בלי תואר בכלכלה והם מאוד מצליחים שם. כמעט לא מצאנו עוסק שאנחנו שלחנו והמעסיק התחרט על כך. יש כל מיני דברים בהם יש פרוצדורות ובירוקרטיות כמו שציינת קודם. אני לא יודע למה זה אבל כך זה בנוי ואי אפשר להיכנס לשם. 

לגבי מנועי בית שמש, ישבתי גם איתם. השכר שם לא מי יודע מה. בוא נגיד שזה לא משהו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יותר משכר מינימום?

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

זה יותר משכר מינימום אבל זה שכר שיש הרבה במשק ואנחנו לא מחפשים להפוך את העולם בשביל למצוא עבודות כאלה. חיפשנו עבודות ברמה יותר גבוהה, עבודה פקידותית, עבודה מינהלית, כל מיני מקומות שמסיבות בירוקרטיות שלא מרשים לנו להיכנס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה נקרא בירוקרטיות?

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

יש מקומות שמבקשים כמויות של דרישות כמו ניסיון או תארים, שזה בעיקר החסם שקיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תארים אקדמאיים.

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

כן. תארים אקדמאיים שאין לנו למרות שהאנשים האלה מאוד מוכשרים והתארים לא נצרכים לצורך העבודה אלא יכולה להיות השתלמות רגילה. מי שאנחנו שלחנו, אם זאת יחידה צבאית, 8200, השבוע נפגשנו עם המשטרה, עם ימ"מ, שרוצים ליחידה צבאית, יחידת הייטק, וגם הם הבינו שיש לנו אנשים טובים. הם יכולים להתאים את עצמם יותר כי הם הבינו שלוח הזמנים שלנו מבחינת תעסוקה הוא שונה משל הציבור הכללי ואפשר לעשות השתלמויות ולהגיע למקומות אליהם אנחנו יכולים להביא אנשים מאוד מאוד טובים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה הייתה התשובה?

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

אנחנו באמצע. התשובה היא שיש מצב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם מוכנים?

 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

הם מוכנים מאוד. שלחנו ל-8200 ואנחנו מקווים שנשלח גם אליהם. הם מוכנים לכל מיני דרישות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מתנצל אם אני אחזור להיסטוריה אבל אני רוצה שנדע את המציאות ונראה אם היא השתנתה. בשנת 2004, נדמה לי, הגשתי בכנסת הצעה לסדר על כך שאדם שרוצה לבוא לעבודה, שלא ידרשו ממנו תארים שאינם רלוונטיים לעבודתו. לכל עבודה יש תואר, צרכים וידע שצריך לצורך העבודה אבל סתם לבקש סף שמהווה מחסום בגין היעדר תואר אקדמי, מה שמונע ממאות אלפי אנשים להיכנס למעגל העבודה מאחר ואין להם תואר אקדמי, זה לא רלוונטי. שר האוצר דאז היה מאוד ידוע והוא במיוחד הגיע לדיון ואמר הוא מבקש להסיר מסדר היום את הנושא הזה. אם כן, מה יהיה עם הציבור שאין לו תואר אקדמי? אנחנו נסדיר שתהיה הכרה בלימודים תורניים מקבילים לתארים אקדמאיים במדעי הרוח ואז אתה לא צריך את ההצעה הזאת. אני מדבר על שנת 2004. עברו 20 שנים. האיש הזה היה שר האוצר והוא התקדם מאוד. לכו תבדקו מי היה אז שר האוצר.

עד היום הזה לא נעשה שום דבר בעניין הזה ואין הכרה בתארים תורנים כתארים אקדמיים במדעי הרוח וגם לא נפתחה הדלת שרציתי אז לפתוח ואולי אתם בדור שלכם תצליחו לפתוח אותה, כך שכל עובד שמגיע למקום צריך להיות מוכשר ועם התארים המתאימים לעבודתו, לעסק שלו ולתחום העסק שלו. מי שלמד לתואר השפעת קרני התיש על קרני השמש בערבות סיביר, הוא בעל תואר והוא יכול להיכנס אבל מי שלמד תורה או לומד משהו אחר לא מוכר, לא יכול להיכנס כי הוא לא קיבל הכרה מהמוסדות המכירים וזאת המועצה להשכלה גבוהה שאף פעם לא הכירה בלימודים תורניים בעולם התורה.

אני חושב שצריכה להיות מהפכה בעניין הזה. השאלה אם יש בשורה כי כל הזמן מדברים על כך שרוצים לקלוט ויש מחסור בעובדים אבל תמיד מגיעים למחסום אותו הזכרת. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני מודה ומתוודה שנושאי הדיונים אצלך ודחיפותם מרתקים אותי עד כדי כך שאני נהנה ומרוגש להגיע לכאן יותר ויותר פעמים. יישר כוח עצום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה. כאן אתה יכול להיות בטוח כי זה מקום בטוח בו אין איומים. שמעתי שהיום היו נגדך איומים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שטויות. נשאיר את זה לבעלי המקצוע שיטפלו בזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה לא היחיד.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא. חלק מרשימה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מציין לפרוטוקול שחבר הכנסת אלי רביבו קיבל היום מכתב איומים. קיבלו את המכתב עוד חברי כנסת. אני רואה את זה בחומרה רבה כי הדבר האחרון שנותר במדינה הזאת זאת הזכות של אדם לבחור ולהיבחר ואף אחד לא יאיים עליו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לבחור להיבחר ועוד בלי תואר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. זה הדבר היחיד שעוד אפשר בלי תואר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

בינתיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לנו ברוך השם ראש מפלגה גדולה שאין לו תעודת בגרות, אז גם אנחנו יכולים להיות כאן. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לפחות הוא היה קרבי עד עצם היום הזה, וזה לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נשמע מה רצית להגיד.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

יישר כוח עצום על עוד דיון חשוב שאדוני מקיים בוועדה ומציב על סדר יומה של הכנסת.

אני רוצה לשאול האם אדוני נחשף לאיזשהו מחקר והאם קיים מחקר שבוחן את התפוקות ואת יכולת ההשתלבות במשרות מסוימות בהשוואה אקוויוולנטית בין בחור חרדי שגם השלים לימודים אקדמאיים לבין מי שהגיע ישר מהישיבה וכולו עמוס בלימודי תורה אבל לא בהשכלה אקדמאית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צריך קודם לייצר את החוקרים. מה אתה רוצה להגיד בזה?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שקודם כל צריך לבדוק את זה ולומר שאי אפשר להתעלם מתרומתה של למידה אקדמית. בגילי המופלג השלמתי גם אני תואר ראשון ואני יודע לומר לך בבירור שיכולת הכניסה שלי לנושא ולטיפול בו בוודאי ובוודאי כמנהל שיודע לראות איך פנייה אמורה להיראות ואיך טיפול אמור להתבצע, השתנתה באופן ניכר בין התקופה בה לא החזקתי בתואר אקדמי לבין התקופה שיש לי את התואר למרות שאני מודה שהצלחתי בתפקידים מגוונים לאורך שנות חיי גם כשלא היה לי תואר אקדמי. תואר משלים עוד פערים ונותן יכולת התבוננות לניתוח של מסמכים, מחקרים ונתונים באופן מיטבי יותר מאשר של מי שלא למד. אי אפשר להתעלם מזה לגמרי, הגם שאני יודע לומר בבירור שלא מעט חרדים אחרי שהשלימו את לימודי הקודש שלהם התפנו לתארים אקדמאיים והם עושים חיל בעבודתם. זה לא דבר שבהכרח מתנגש. אפשר אולי לקבוע איזשהו מנגנון שמי שסיים לימודים תורניים בהצלחה ויעבור איזשהו מבחן התאמה, יוכל להתקבל בהתניה שתוך כדי התפקוד שלו באותו תפקיד הוא גם יצטרך להשלים לימודים אקדמיים בעידוד אותו המקום בו הוא עובד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להגיד לך שיש הכרה במשהו. למשל תואר של הרבנות הראשית לרבנות, כן מוכר אבל נדמה לי רק במשרד החינוך. אני לא בטוח אבל נדמה לי שהוא כן מוכר לא כתואר אקדמאי. יכול להיות רב עיר אבל הוא עדיין לא מוכר בכל מקום. אני רוצה לבדוק את זה אבל נדמה לי שזה בעיקר מוכר במשרד החינוך.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שלא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יכול להיות. חוץ מזה אין עוד משהו אחר. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גם אני שותף לחברי רביבו לגבי החשיבות של הדיונים אצלך בוועדה בכלל. למרות שאני לא חבר ועדה אני תמיד מוצא את הנושא הרלוונטי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חשבתי שאתה חבר ועדה.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא. ראיתי את הכותרת של הדיון וזה דיון מאוד מעניין. לא ידעתי את הפרטים הקטנים, את ההתאמות של החרדים אבל אני חושב שלגבי קליטת עובדים והכשרה, הנושא מאוד משמעותי במיוחד לאור המצב המורכב היום והמחסור שקיים. אני אומר שלגבי החברה הערבית לה היו צריכים להגיע למשבר הזה כדי להסתכל על עומד הבעיה בנושא של תעסוקה והכשרה כי גם דוח מבקר המדינה מראה בצורה מאוד ברורה שכמעט 30 אחוזים מהצעירים בגיל 18 עד 24 בחברה הערבית הם חסרי מעש והם לא לומדים ולא עובדים. לכן חשוב מאוד לתת את הדעת על הנושא בצורה מאוד רצינית ומקיפה, לחשוב איך אפשר להכשיר את האנשים שישתלבו בשוק העבודה. זה לא העניין שאנשים לא רוצים אלא אני חושב שבמציאות שקיימת באפשרויות הקיימות והמחסומים הקיימים, יש מכשולים רבים ולכן האחריות היא איך להביא תעסוקה ליותר ויותר אנשים וצעירים בחברה הערבית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שמת לב שכתבנו הכשרה וקליטת אוכלוסיות חדשות בתעשייה ואני בהחלט התכוונתי גם לאוכלוסיית הערבים ואוכלוסיות עולים ממקומות שונים שאין להם תארים אקדמאיים. הדיון הוא לגבי כולם.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ברור. אין לי ספק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן חשוב מאוד מה שאתה אומר. אני מניח שגם באוכלוסייה הערבית יש בעיה של אנשים שאין להם תואר אקדמאי.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה בדיוק בנושא שעכשיו התחלתי לדבר עליו. אני בא מתחום החינוך בו עסקתי שנים רבות. אחת הבעיות של מערכת החינוך הישראלית בכלל, לא רק בחברה הערבית, היא כל הנושא של החינוך המקצועי טכנולוגי. כל מערכות החינוך הכי מתקדמות בעולם והכי מפותחות, החינוך המקצועי הטכנולוגי הוא רכיב מאוד משמעותי שבמערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות לא שמים עליו. ברור שכל מי שנמצא במערכת החינוך לא יכול לסיים כיתה י"ב. אצלנו, למשל בכפרים הלא מוכרים, 27 אחוזים לא מסיימים כיתה י"ב. אין להם סיכוי במציאות הקיימת ולכן אני חושב שנושא של ההכשרות, גם במערכת החינוך, בתיכוניים, הוא מאוד מאוד משמעותי לאחוז מאוד גדול שיכול להגיע ל-40 אחוזים מכלל האוכלוסייה וכמעט בלתי אפשרי לו לסיים כיתה י"ב עם תעודת בגרות ויגיע לאקדמיה. לפחות לשוק העבודה, לתעשייה, צריך להכשיר אותו במגמות מקצועיות טכנולוגיות מותאמות לפי סקר שוק לגבי מה שקיים ומה הצורך. זה מאוד מאוד יעזור. לכן הראייה הכוללת על הנושא הזה מאוד חשובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אצלכם יש תוכניות? אתה היית בקואליציה הקודמת?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא היינו. יש תוכניות אבל הן מעטות דרך מרכזי ריאן, מרכזי תעסוקה. זה מעט וזאת טיפה בים. אני מדבר על ראייה כוללת, כולל מערכת החינוך כי שם אפשר לכוון לתעסוקה בתעשייה בכל התחומים. 

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי, משרד ראש הממשלה. נתבקשנו לתת את הנתונים המספריים של גברים חרדים שאינם במעגלי התעסוקה. אם אנחנו לוקחים גברים מעל גיל 26, שזה היום הגיל שמותר להם לצאת לתעסוקה, מדובר בכ-120,000 גברים שאינם עובדים, תוך לקיחה בחשבון שכ-50 אחוזים כן עובדים. אני נותן כאן נתוני מקרו ואני מעגל את המספרים אבל אלה בערך המספרים. 120,000 גברים חרדים שנמצאים מחוץ למעגל התעסוקה.

אנחנו מנתחים את הסיבות, ועשינו על זה עבודה ברשות, מדוע האנשים האלה לא נכנסים למעגל התעסוקה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לדייק את המספר. אני לא כולל במבקשי העבודה את אלה שיושבים ולומדים בכוללים. 

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

לא אמרתי מבקשי תעסוקה. אני אומר שאינם בתוך מעגל התעסוקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני שואל אם אתה כולל במספר הגדול הזה את הלומדים בכוללים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

היושב-ראש מבקש שתבודד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תוציא את הכוללים כי מי שלומד בכולל בעיניי הוא עובד מאוד מאוד קשה. תוריד אותו מהמספר. תן לי מספר של אנשים שאינם בכולל והם לא עובדים.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

המספר לא לפניי. אני זוכר בערך אבל אני לא רוצה לומר דבר שאני לא בטוח בו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני בפירוש לא רוצה שמי שנמצא בכולל ייספר כמי שלא עובד. הוא עובד אבל יש לו עבודה מסוג שונה.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

תודה רבה על הדיוק. זה נתון שצריך להוציא אותו בנפרד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו עוסקים באנשים שרוצים לעבוד בתעשייה ובמסחר והם אינם לומדים בכוללים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

חשוב לי להבהיר שאנחנו שואלים לגבי אנשים שרוצים לעבוד. אחר כך ננסה לאפיין אותם. כל פריון ועבודה מכבדת את בעליה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לספור אותם, זה פשוט לא נכון. לא על זה הדיון. הדיון הוא באנשים, כמו שאומר חבר הכנסת רביבו, שרוצים לעבוד ולא מוצאים מקום עבודה. זה הנושא. 

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

בכל אופן, העבודות שאנחנו עשינו של הניתוח של חסמים לכניסה לשוק העבודה, והגיעו למעגלים האלה אותם אנשים שרוצים לעבוד, אנשים שלא רוצים לעבוד, לא הוזמנו ולא הגיעו, אחד החסמים הוא אותה תקופה שהבן אדם עובר את ההכשרות כדי להיכנס לתעסוקה איכותית. כפי שנאמר כאן, יש שתי בעיות מרכזיות בתעסוקה של גברים חרדים כאשר בעיה אחת היא עצם היכולת להיכנס לתעסוקה של מי שרוצה והבעיה השנייה היא המשכורת אותה הוא מרוויח. בעגה המקצועית זה מכונה עבודה איכותית. כשהעבודה אינה איכותית, זאת אומרת שבסופו של דבר זה מתכנס לשכר המינימום או קצת יותר. ברגע שזה המצב, הגענו למצב כזה שהתמריץ, שהסיכוי שטמון בכניסה לעבודה, הוא לא גדול. הבן אדם נכנס לעבודה ובסופו של דבר מרוויח סכום שהוא מסביב למינימום ויוצא שזאת לא תוכנית שמושכת ומעניינת אותו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה במשרד ראש הממשלה?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

אני במשרד ראש הממשלה, ברשות לפיתוח המגזר החרדי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פרט לנו מה אתם עושים כדי לספק עבודה לאנשים שהם דורשי עבודה?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

בהקשר הספציפי של הישיבה הזאת, אני חושב שמה שרלוונטי זה שאנחנו מנסים למצוא את האפשרות לתת איזשהו גב, איזושהי השלמה של השתכרות לתקופה בה בן אדם נכנס לעבודה ועד שהוא מתחיל להרוויח משכורת שהיא יכולה לקיים אותו בכבוד. 

דרך אגב, יש רעיון דומה שפורסם במשרד האוצר על ידי הכלכלנית הראשית והיא דיברה על אפשרות הגדלת מס ההכנסה השלילי. זאת אומרת, בן אדם שנכנס, עד שהוא מגיע למשכורת שהיא משכורת מקיימת, שהוא באמת יכול לחיות איתה, אולי להגדיל את מס ההכנסה השלילי. זה רעיון אחד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה קרה.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

נכון. זה קרה אבל יכול להיות שזאת התחלה. אם זה באמת מביא את התפוקות הרצויות במובן של פתיחת השער בפני אותם אלה שרוצים לעבוד כפי שאמר היושב-ראש, זה מצוין. אם עדיין אנחנו רואים שיש אוכלוסייה שרוצה להיכנס לעבוד אבל כרגע האופציות שפתוחות בפניה זאת עבודה בשכר לא איכותי מה שמהווה חסם, יכול להיות שצריך לחזק את הכיוון הזה. 

אופציות נוספות הן מלגות לתקופת הכשרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מדבר על דברים קיימים או רעיונות ודברים שאתה רוצה שיהיו?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

אני מדבר על דברים שהם קיימים ברמה מסוימת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זאת רמה מסוימת? אני מחפש במה אנחנו יכולים לעזור כדי לקדם את העניין הזה. תגיד דברים ספציפיים שנוכל כוועדה לקדם כדי שאנשים שמחפשים עבודה יוכלו למצוא מקום עבודה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש מלגות קיום.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

נכון. יש מלגות קיום במספר נושאים. כרגע מלגות הקיום הן יותר – מה שאני מכיר ויתקנו אותי אם אני לא מכיר את הכול – משויכות לאיזושהי הכשרה ספציפית. כאשר מדברים עכשיו על הכשרה של נהגי אוטובוס, יש שם מלגת קיום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש הכשרה לנהגי אוטובוס?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

יש הכשרה לנהגי אוטובוס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אנשים עוברים את ההכשרה הזאת?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

בקורס שנפתח השבוע יש 30 אנשים. זה קורס של אגד שהתחיל בתל אביב. יש עבודה שנעשית ממש כל הזמן בקטע של ניסיון לגייס עוד אנשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברות התחבורה, מתי שאנחנו פונים בנושא תחבורה, הם אומרים שנביא להם מאות נהגים כי חסרים להם מאות נהגים. נדמה לי שהשכר שם הוא 60 שקלים לשעה. 

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

השכר החודשי שם יכול להגיע ל-12,000 ול-13,000 שקלים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

יותר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זו פרנסה טובה מאוד.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

נכון. זו פרנסה טובה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

התחילו כבר להצטרף?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

כן. התחילו. ברוב החברות יש כבר נהגים חרדים. יש חסמים שאנחנו זיהינו. זה נושא מעט שונה אבל אם נדבר על החסמים שיש שם, יש שם חסמים תרבותיים. הנהג החרדי בסופו של דבר הוא מיעוט בתוך הנוף הכללי של הנהגים. עשינו מחקר, אמנם לא גדול, לגבי השאלה למה נהגים חרדים לא נשארים במקומות העבודה האלה והתשובות שקיבלנו בגדול אמרו התאמות תרבותיות במובן של לאיזה קבוצה אני שייך ואיך מסתכלים במגזר החרדי על נהגים מהמגזר. זה היה עולם אחד של תשובות. כמובן שעולם השכר, עם כל זה שהשכר מגיע ל-12,000 שקלים בחודש נטו – לסכום הזה זה אמור להגיע - מדובר כאן על כ-10 ו-11 שעות עבודה על ההגה, ארבע פעמים בשבוע. זאת אומרת, יום אחד הוא יום קצר אבל בכל שאר הימים זאת עבודה ממש ארוכה. כמובן יש את החסם של תקופת ההכשרה והצד של הבירוקרטיה על המקצוע כשאת הדבר הזה אנחנו יחסית פתרנו ופותרים אותו עכשיו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אפשר גם למצוא שעות מתאימות יותר.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש למשל תפילת שחרית, תפילת מנחה, תפילת ערבית, אירועים. אם יש מספיק נהגים , אפשר לעשות החלפות ולעבוד במשמרות. 

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

נכון. מה שחסר כאן זאת מודעות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה אתם עושים כדי להנגיש את החלופות שאתם מציעים לציבור הפוטנציאלי אליו אתם פונים? איך אתם מגיעים וחושפים את מה שיש לכם להציע לציבור?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

כרגע המודל של הכשרת הנהגים הוא דרך החברות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא, עזוב לרגע את הכשרת הנהגים. קודם כל, זה לא אמור להיות רק דרך החברות. אני שואל לגבי כלל התעסוקה המוצעת לאותו פלח אוכלוסייה, מה אתם עושים בשביל לחשוף אותו למה שאתם מציעים? לחשוף אותם לכל הטוב הזה?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

באמת אלה לא דברים שאנחנו מציעים ולא אנחנו שחושפים. יושבים כאן נציגי מה שהיה זרוע העבודה, אנשי משרד העבודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נעבור למשרדי הממשלה. אתה השלמת את הדברים?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

הנקודה אותה רציתי להעלות היא שאנחנו מזהים חסם באותו הפלח של האברך שרוצה לעבוד, כמובן רק עליו אנחנו מדברים. מהרגע שהוא החליט רוצה אני ועד הרגע שהוא מגיע לעבודה, יש שם קטע של ירידה בתנאי החיים לו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה זאת אומרת ירידה בתנאי החיים?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

לצורך העניין עד היום הוא ידע איך הוא מנהל את משק הבית שלו. אני לא יודע איך הוא עושה את זה וזה לא המקום לומר איך אבל לצורך העניין יש לו הכנסות - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מציע לעבור למשרדי הממשלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אשמח ללמוד את הנושא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 אני רוצה להגיע לתוכניות קיימות במשרדי הממשלה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא מסר איזשהו נתון שאולי אתה מכיר אותו ואני לא הצלחתי מה שהוא הסביר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא עוזר לי לגבי האנשים שרוצים לעבוד וצריך להכניס אותם לעבודה. אני יכול לתת לך 20 תירוצים למה אין. אנחנו נתכנסנו בשביל מה שיש ומה אפשר לעשות שכן יהיה. אני עובר למשרד העבודה.


 << אורח >> זאב קנובליך: << אורח >> 

אדוני, ישבתי גם עם חברות תחבורה. אין עוד מלגות קיום וזה קושי מאוד גדול. לדעתי זה החסם הגדול ביותר שיש בציבור החרדי להרבה משרות איכות. השכר הגבוה כביכול הוא רק אם זה כולל את יום ששי ואת מוצאי שבת ועוד ימים בהם קשה לחרדים לעבוד. לכן זה פחות רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה שאני בעד שיהיו נהגים חרדים כמו נהגים אחרים, זו עבודה מכובדת, אני לא חושב שצריך להתמקד רק בזה. זאת הייתה דוגמה טובה להתחלה. נשמע את משרד העבודה, אולי יש להם תוכניות אחרות.

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

מנהלת תחום תעסוקת חרדים במינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה. אני מייצגת כאן את מינהל תעסוקת אוכלוסיות וספציפית את תחום תעסוקת חרדים. אנחנו מפעילים 12 מרכזי הכוון בפריסה ארצית, מצפון עד דרום, שנותנים מענה לציבור החרדי בכמה וכמה מישורים שאני תכף אדגים. חשוב לי שתכירו את הפריסה שלנו. יש לנו מרכז גדול בירושלים, מרכז כיוון, ומרכז בבני ברק, כאשר שני המרכזים הללו הם בשיתוף עם העיריות, עם עיריית ירושלים ועם עיריית בני ברק, ועוד 12 מרכזים הכוון נוספים שפועלים תחת מפעילים עסקיים באלעד, אשדוד, בפתח תקווה, בבית שמש, במודיעין עילית וכולי, ממש בפריסה מלאה. הם מכסים 84 אחוזים מהאוכלוסייה החרדית כדי לתת לה מענה כולל גם פעילות בערי לוויין שאין בהם ממש תשתיות קבועות. בימים אלה אנחנו מקימים מרכזים חדשים בנתניה, ברחובות ושלוחה בטבריה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלה תוכניות מיועדות לקליטת העובדים האלה.

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

אני מדברת על מרכזית שפועלים ספציפית לאוכלוסייה החרדית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 היכן הם הולכים לעבוד?

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

נמצאים בתשתית קבועה ומציעים את השירותים שלהם בדרך של פרסום, שיווק והגעה לקהלי יעד חרדים, לקהילות חרדיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לאן מגיע העובד?

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

העובד מגיע פיזית לתשתית ומקבל בה שירותים החל משוברים להכשרה מקצועית, השלמה של לימודי ליבה, סדנאות של כישורים רכים שהזכירו כאן שיש בהם צורך, כמובן הצעות עבודה, סיוע בהכנת קורות חיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מתמקד בהצעות עבודה. איזה עבודה הוא מקבל?

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

הוא מקבל הצעות עבודה וזה תלוי בהכשרה שלו. אם הוא בא חסר הכשרה, ההמלצה הראשונית לא תהיה עבודה מחר בבוקר למרות שמאוד חשוב לו כרגע להרוויח את השקל אלא להכשיר אותו לקראת עולם העבודה. בדרך כלל חרדי ממוצע שמגיע אלינו, אין לו לימודי ליבה, הוא צריך אוריינות דיגיטלית, הוא צריך אנגלית, יכול להיות שהוא רוצה להשלים ממש מכינה קדם אקדמית או בגרויות וללכת ללמוד הכשרה מקצועית כלשהי. אנחנו נותנים לו את מלוא ההכוונה. הוא עובר אבחון מקצועי, הוא מקבל ייעוץ עם פסיכולוג תעסוקתי והוא מחליט על המשך דרכו. בונים איתו תוכנית להמשך הדרך. יכול להיות מצב שיציעו לו ללמוד בשעות הערב, הוא חייב עבודה כרגע והוא יתחיל לעבוד בעבודה שהיא ברמה נמוכה יחסית ותוך כדי זה ישלים אולי בגרויות וילך הלאה לאקדמיה או להכשרה מקצועית או להשלים לימודי הנדסאות. אנחנו גם עובדים מול מעסיקים. כל מרכזי ההכוון שלנו בקשר עם מעסיקים, גם עם התעשייה ועם הרבה מפעלים.

אני רק אציין כמה חסמים בולטים בתחום של התעשייה שאנחנו מזהים ויש שם איזשהו קושי מסוים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה הקושי בתעשייה?

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

מדובר בדרך כלל בעבודה במשמרות והשעות לא בהכרח נוחות. השכר בדרך כלל נמוך, שכר מינימום, כאשר אפשרויות הקידום הן לא רבות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היו אצלנו אנשי תעשייה שטענו שיש היום במפעלי התעשייה יש עבודה מאוד ממוחשבת והם מוכנים לקלוט חרדים.

 << אורח >> דבורה ויספיש: << אורח >> 

אפשר להגיע נטולי הכשרה מקצועית קודמת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. הם מלמדים במקום. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

בהקשר למה שנאמר, גם לגבי מנועי בית שמש וכולי. בסוף כמו שאמר כבוד היושב-ראש את הבעיות אנחנו יודעים והמטרה היא למצוא פתרונות. המפעלים עם הזמן כן מצאו וראינו את הפתרונות. צריך להפריד בין משרות שהן הפעלת מכונות וכולי לבין מפעלי הייטק ברמה יותר גבוהה. כמו שאמר כבוד היושב-ראש, יש היום הכשרות בתוך המפעלים, בטח למשרות שהן לא בהייטק גבוה.

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

באיזה סוג של מפעלים יש את ההכשרות? אני מכיר עשרות, אם לא מאות, מפעלים שאין להם הכשרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חבר הכנסת עודה, נכנסת באמצע הדיון. אנחנו צריכים למצוא פתרונות. הבעיות ידועות. יש מפעלי תעשייה, אני חושב שדווקא בצפון, נכון?

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

נכון. גם באזור קיסריה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם קולטים ומלמדים את הבן אדם תוך כדי עבודה.

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כן, אבל אלה מפעלים גדולים. אני חושב שהמפעלים הבינוניים ופחות מבינוניים, אין להם את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היכן שאין, אני יודע. אני מדבר על מפעלים בהם זה קיים.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

דובר כאן על חסם של תארים. צריך להפריד בין חברות הייטק, שם אין מה לעשות, לפעמים יש משרות שצריך תארים ויש משרות שאפשר לעשות הכשרה ברמה גבוהה, ויש את המפעלים שהם עושים הכשרה במקום. אני יודעת שמפעל בקיסריה היה תופס עובדים ועושה להם הכשרה במקום. יש עוד הרבה מפעלים כאלה. אורית בקיאה ספציפית במפעלים. בהקשר למה שנאמר כאן, השכר הממוצע בתעשייה הוא מאוד גבוה. זה כולל את ההייטק אבל 14,000 שקלים לחודש, זאת משכורת יפה. נכון, יש משרות שמתחילים מלמטה אבל בסוף בתעשייה כן יש יציבות. יש שכר שהוא גבוה יותר, יש המון יתרונות וגם המון חסמים נפתרו עם הזמן ספציפית לחרדים כמו חדרי אוכל עם כשרות. כמובן הכול נופל על המעסיקים אבל כן עשו את זה ובאו גם לעניין כשרות, גם לעניין הסעות, גם לעניין הפרדה בין נשים לגברים. בסוף יש פתרונות ואנחנו צריכים להתכנס לראות איך זה מתחבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אנשים עובדים במסגרת הפתרונות האלה?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

אלפים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היכן? באיזה אזורים?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

מאז שפרצה המלחמה תעשיית המזון מאוד מאוד סובלת. אני חושבת שתעשיית מזון יכולה להיות איזושהי התחלה לקליטה של אוכלוסייה כי באופן אינהרנטי היא די מותאמת. אין שם בעיה של כשרות וכולי. יש לנו מפעלים כמו זוגלובק שמפרנסים כמעט 70 אחוזים מהיישוב שלומי. יש לנו הרבה מפעלים מאוד מאוד גדולים שנמצאים במצוקה עצומה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זוגלובק הוא לא בקיבוץ?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

גם. הם מפוזרים. חלק עבר מנהריה. האתר המרכזי שלהם היה בנהריה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אני לא טועה, פעם זה היה בקיבוץ לוחמי הגיטאות.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

היה להם את יחיעם. יכול להיות שגם לזוגלובק אבל רק פס ייצור אחד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היכן הם היום?

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

בשלומי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בתוך היישוב.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

נכון. יש לנו מפעלים כמו כתר פלסטיק וכולי אבל תחום המזון הוא תחום שסובל בצורה עצומה. גם באזור כאן יש לנו יקבים כמו יקב טפרברג ואחרים שמאוד מאוד סובלים ממחסור בכוח אדם. אגב, אנחנו קוראים לכל המשרות משרות איכותיות, אנחנו לא מדברים כרגע בפגישה הזאת ובאופן כללי על משרות ייצור לעובדים בלתי מיומנים.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

חבר הכנסת רביבו מכיר את זה היטב, את ההבחנה הזאת.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

עושים הפרדה של המשרות של העובדים הבלתי מיומנים. אנחנו לא מדברים על זה אלא אנחנו מדברים רק על עובדים מקצועיים. דבורה דיברה כאן על החסמים הלכה למעשה ואני חושת שיש היום הרבה משאבים בכל אחד מהמשרדים. במשרד העבודה יש תוכניות של הכשרה, תוכניות ל-OJT. קודם שאלתם לגבי מענק קיום. עד כמה שאני יודעת מענק הקיום כשהוא כבר קיים, הוא מסתכם בסכום של כ-1,500 עד 2,500 שקלים בחודש. סכומים מאוד מאוד קטנים לפרק זמן מאוד מאוד קצר וגם זה דבר שלא מאפשר קליטה מיטבית. זאת אומרת, מהר מאוד אנשים מוותרים. קודם דיברו על תמריץ משמעותי אבל הוא לא קיים. אנחנו צריכים לחשוב על איך אנחנו מתעלים את המשאבים שאנחנו רוצים בהם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

התמריץ ודאי קיים. אי אפשר לקבוע במסמרות שהוא לא קיים. אני אומר אדוני היושב-ראש שבוודאי אתה כמי שלמד שנים רבות בכוללים יודע שכאשר אברך מגיע למצב שבו הוא מבקש לצאת לשוק העבודה, זה כי העבודה הקשה באמת של למידה התישה אותו והוא בוחן אפשרות להתפתח, להתאוורר ולשלב לימודים בעבודה וגם לספק פרנסה מכובדת הביתה כדי לעמוד באותן דרישות וציפיות חינוך כלפי ילדיו. אם כן, תמריץ קיים. אפשר לומר שאין תמריץ אבל תמריץ קיים. צריך לוודא שבן אדם לא ירגיש שהוא איבד משהו בזה שהוא יצא לעבוד ורצה להתפרנס ולסייע לו להשתלב חברתית-תרבותית כדי שהוא יוכל לשמור את אורחות חייו כמה שניתן תוך כדי התפרנסות.

סליחה שאני קוטע אותך. אני מבקש לשתף אותך אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא. הזמן שלנו אוזל. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אחר כך אני ארחיב בפניך על משהו שראיתי השבוע במפעל בדרום בו יש שילוב של שתי אוכלוסיות שלא ציפו שיצאו לעבוד.

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

סודה סטרים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

נכון.


 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

כבודו הספיק לעשות כבר שני סיורים במפעלי תעשייה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

נכון. השבוע קיימתי שני סיורים, אחד מהם במפעל סודה סטרים. דוגמה ומופת לאינטגרציה בשוק העבודה שבו יש מצד אחד בדואים ובדואיות אפילו מהפזורה הרחוקה וקבוצה של כמה מאות חרדים שעובדים בהרמוניה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היכן זה?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

ברהט. מדובר בסודה סטרים ובעוד משחטה. יש בתי תפילה, יש בית כנסת ויש מקום למוסלמים להתפלל באופן ראוי.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

בדרך לבאר שבע.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

סודה סטרים באזור תעשייה רהט-להבים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החרדים באים מאופקים?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מכל הארץ. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

נתיבות. ערד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

להגיע מחיפה לרהט?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא, אבל למה להביא את החרדי מחיפה לרהט כשאפשר להעתיק ולשכפל את רהט לחיפה? כאשר יש מפעל שמבין מה הערך העליון בשילוב חברתי נכון של אוכלוסייה, כולם מרוויחים. 

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

נמצאת ב-זום אלישבע ליברמן מהרשות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא ב-זום. יש לי כאן מספיק אנשים. משרד הכלכלה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אנחנו ברבעון האחרון קיבלנו את כל הנושא של הכשרת עובדים בשיתוף מעסיקים. זאת אומרת, כמו שצוין כאן הכשרה בכיתה כאשר בקצה יש השמה. המעסיק מקבל מענק גם על ההכשרה וגם על ההשמה בקצה. יש כפל מענק לאוכלוסיות מיוחדות כמו המגזר הערבי, הורים יחידים, אנשים עם מוגבלות וחרדים כאשר גברים חרדים מקבלים כפל מענק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זה כפל המענק?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

במסלול הרגיל הסכום היה 2,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

2,000 השקלים הם כפל המענק? 

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

כן. הסכום הרגיל הוא 1,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 חשבתי שכפל מענק הוא 20,000 שקלים.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא. זה למעסיק עצמו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כדי להגיע לכפל ולקבל 2,000 שקלים?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

גם המעסיק מקבל מענק עבור ההכשרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה מקבל המעסיק?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

זה תלוי בשעות ההכשרה ותלוי כמה השכר שהוא משלם. ככל שהשכר יותר גבוה, המעסיק מקבל מענק גבוה יותר לתקופה של שישה חודשים. אנחנו מאמינים ש-שישה חודשים זה מספיק זמן כדי שאותו עובד ייקלט במקום העבודה וימשיך שם. זה היה לפני תקופת המלחמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ומה עכשיו?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

הוצאנו מסלול ייעודי לחרבות ברזל ובו איחדנו את רשימת המקצועות למקצועות נדרשים בעת מלחמה. צמצמנו את היקף השעות של ההכשרה כי הבנו שיש מחסור גדול בעובדים ולכן ההכשרה תהיה מהירה יותר. עכשיו אנחנו עם הפנים קדימה לשנת 2024 וחושבים - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה עם שילוב ברצפת הייצור שלא מצריכה הכשרה מקצועית?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

נכון. גם. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

צריך לתת לזה ביטוי. אפשר לצמוח מתוך רצפת הייצור.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

נכון. זה אחד הענפים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

בכל ענף. 

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אנחנו מאפשרים את זה ועכשיו אנחנו חושבים איך להדק יותר טוב את הנוהל אצלנו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

להנגיש, לחשוף, לסייע בדרכי תחבורה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

גם זה נכון. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

האוכלוסייה החרדית בדרך כלל לא ממונעת. צריך לסייע לה בדרכי הגעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דרכי הגעה, זה תמיד ולא רק לאוכלוסייה החרדית אלא גם לאוכלוסיות אחרות שעובדות במפעלים האלה ואין להם רכבים פרטיים. בדרך כלל מדובר באנשים שאין להם רכב ולכן כן צריך לספק להם תחבורה ציבורית ראויה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא ציבורית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מפעלית. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

צריך לסייע. צריך לעטוף את העובד. הוא נכנס לשוק העבודה וזה לא דבר שהוא פשוט. הוא מתחיל לקבל מרות וזה משהו אחר. תערסל אותו, ספק לו תחבורה, מזון ראוי עם כשרות מתאימה, חדר תפילה ראוי, שעות עבודה נוחות, אינטגרציה בהכרח קשובה לצורכי ומגבלות המועסק החדש. הייתי ממליץ לכם לעודד מעסיקים לשבץ נציג באגף משאבי אנוש שמגיע מהאוכלוסייה ויודע לפנות, יודע לתת את רשת הביטחון ויודע לספק תחושה נעימה וקליטה נוחה. הנה דוגמה מעשית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משרד הכלכלה, מנהלת הוועדה מציעה לשאול אתכם מה התקציב שלכם לעידוד הזה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

ברבעון האחרון הוצאנו 95 מיליון שקלים. בסיס התקציב, אני חושבת שהוא משהו כמו 40 ומשהו מיליון שקלים אבל אני לא סגורה על המספרים, ועוד 20 מיליון שקלים לענף הבנייה בו יש מחסור מאוד מאוד גדול. היתרה היא רק לשנת 2024. בסך הכול 100 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הכסף הזה כבר יצא?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא מוכן לקליטת עובדים.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> שלום גאליצקי: << אורח >> 

אני יועץ לימודים ומרכז לימודים בארגון מכלול. אני אשמח לפנות לנציגה של משרד הכלכלה ולשאול איך אתם חושפים את הנושא של המענקים לקהילות החרדיות. אני כיועץ לימודים וכל הזמן מוביל תוכניות לשילוב אנשים בלימודים, אני לא יודע על הדבר הזה. 

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

ברבעון האחרון היינו במרוץ כי קיבלנו את זה בירושה, נקרא לזה כך, ממשרד העבודה. לא היה כל כך שיתוף פעולה. דווקא אתמול קיימנו שולחן עגול גם עם הרשות לחרדים במשרד ראש הממשלה ואנחנו בהחלט רוצים לעבוד בשיתוף פעולה גם כדי להבין את החסמים ובמה אפשר לעזור מהצד השני. צריך להבין שאנחנו עובדים מול המעסיקים ובקצה יש השמה וגם למעסיקים יש אינטרס לקלוט עובדים חרדים ולכן אנחנו נשמח לכל רעיון כזה או אחר ולשיתוף פעולה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חשוב מאוד. אם הקצבתם 100 מיליון שקלים והציבור לא יודע על כך, בפעם הבאה פקידי האוצר יאמרו שזה מיותר ויוריד את התקציב.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא. אני יכולה לתת קצת מספרים. אמנם לא היו הרבה השמות של חרדים במסלול האחרון ואנחנו וכן רואים את הפוטנציאל. היו חברות כמו ג'נסיס שזאת ממש תעסוקה כאשר לקחו קבוצה גדולה של נשים חרדיות ותעסוקה איכותית בשכר גבוה ועשו את ההתאמות לאוכלוסייה. בהחלט יש מקום לשיתופי פעולה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם אמרתי שמי שיושב ולומד תורה בכוללים, אני רואה אותו עובד ואני רוצה לומר מה המקבילה של זה. יש עולם שלם שנקרא אוניברסיטאות, אקדמיה, פרופסורים, כל החיים שלהם הם יושבים ולומדים על השפעות קרני התיש על קרני השמש ועוד דברים חשובים מאוד, שהם באמת חשובים, רפואה ודברים אחרים, ואף אחד לא יגיד שהם לא עובדים. לכן אני מתקומם על האמירה לכלול את הלומדים בכוללים ככאלה שלא עובדים. הם בהחלט עובדים ועובדים קשה. זה שהם לא מתוגמלים כמו פרופסורים, דוקטורים וסטודנטים באוניברסיטאות, זה נושא אחר וזה לא הנושא שלנו היום. הנושא שלנו עכשיו הוא איך להביא את הכלים שהמדינה מכינה לקליטת עובדים בתעסוקה, דמי קיום ודברים כאלה, אל הציבור שיבוא וישתלב בעבודה. 

 << אורח >> דב פולק: << אורח >> 

אני ממכלול. מהתעסוקה. בסופו של דבר שמענו כאן הרבה הצעות לפיהן קיימים כלים בשוק אבל מי שמייצג את הבאת הצד השני, את האברכים ואת האוכלוסייה החרדית, לתחומים האלה, אלה הקהילות הפנימיות. זאת אומרת, מרכזי ההכוון בתוך הקהילות. הם עומדים מול האברכים להביא אותם לכל הכלים האלה. הכרה בכל המרכזים האלה, נכון שיש מרכזי הכוון אבל האברכים שלנו לא כל כך מגיעים אליהם באופן ישיר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם מתווכים ומעבירים אותם אליהם?

 << אורח >> דב פולק: << אורח >> 

אנחנו הארגון, נקרא לו מתווך, נקרא לו כל המעטפת שאנחנו עושים, כל הליווי שאנחנו נותנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אנשים אתם מצליחים להביא בשנה?

 << אורח >> דב פולק: << אורח >> 

אתן לכם נתון אחד. בשלושת החודשים האחרונים, 170 אברכים התחילו לימודי מקצוע, 30 אחוזים מהם לימודי אקדמיה. בהשמה מיידית אנחנו מדברים על עשרות מדי חודש אותם אנחנו מיישמים בתוך תחומי עבודה. זה יותר מכל מרכזי ההכוון. שוב, אנחנו חופרים וחופרים ועוברים מעיר לעיר, ממרכז הכוון למרכז הכוון כדי לקבל את הנתונים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם מקבלים את זה? זה זמין ונגיש לכם?

 << אורח >> דב פולק: << אורח >> 

אנחנו יכולים היום להעסיק הרבה יותר עובדים ולהגדיל את התעסוקה הרבה יותר. 

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

עמותת 121.

 << אורח >> דב פולק: << אורח >> 

קיבלתי הערה ממנהלת הוועדה. דברו על דברים שהוועדה יכולה לעזור ולקדם פתרונות. את הבעיות אנחנו יודעים בעל פה. 

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

הדיון כאן היה אמור להתחלק גם לתעסוקת חרדים וגם להכשרה בעקבות חרבות ברזל. אנחנו מייצגים 50 ארגונים, גם ארגוני מעסיקים, גם מכללות בתחום ההכשרה המקצועית. אנחנו פועלים לקידום השקעה ממשלתית משמעותית בתחום ההכשרה המקצועית.

אני אתייחס גם למגזר החרדי וגם לאוכלוסייה הכללית. לצערי כל תחום האוכלוסייה הכללית, בהסתכלות של הממשלה ושל המדינה על ההכשרה המקצועית הוא ביזיון אחד גדול. הכול כאן הולך עקום. לצורך העניין אני אתן נתון. התקציב לאקדמיה עומד על שבעה מיליארד שקלים. מישהו כאן סביב השולחן יודע מה גובה התקציב להכשרה מקצועית לשנה? 160 מיליון שקלים כאשר 50 אחוזים מהאוכלוסייה הולך להכשרה מקצועית. זה הפער. תמיד הממשלה חיפשה איך לקצץ בתקציבים של ההכשרה המקצועית. לצורך העניין, אני אעשה סדר לפי מה שמשרד הכלכלה ומשרד העבודה אמרו, בשנת 2023 היה סכסוך או נקרא לזה חוסר הסכמה בין משרד העבודה למשרד הכלכלה מי מפעיל את ההכשרה המקצועית למבוגרים. הווה אומר, הכשרה עם מעסיקים. בחודש האחרון משרד הכלכלה הרים את הכפפה והשקיע 100 מיליון שקלים וזה היה לשני מסלולים, מסלול א' ומסלול ב'. זה היה מסלול עם מעסיקים בקצה אבל מסלולים שהולכים בעיקר למעסיקים גדולים במשק ולא לעסקים הקטנים ובינוניים.

אנחנו עובדים גם עם משרד הכלכלה וגם עם משרד העבודה. יש עוד נתון מוזר - אני אומר שהכול עקום – והוא שיש שחקנים רבים, אין גורם מתכלל ואף אחד לא יודע מי נגד מי. לדוגמה, אגף האוכלוסיות שמטפל גם בחרדים יושב באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה אבל לא במשרד הכלכלה. אז מה, יקימו עוד אגף שם שיתמחה באוכלוסיות השונות? לא יודע. זו החלוקה שניתנה. באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה יש את מינהל האוכלוסיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה אתה מציע כפתרון?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

דבר ראשון, הגדלת התקציב. רק עכשיו ההכשרה המקצועית שאנחנו יודעים שהולכים להיות עשרות אלפי אנשים שהם דורשי עבודה שהועתקו ויש ענפים רבים שאנשים לא ימצאו בהם עבודה, הממשלה עדיין משקיעה 160 מיליון שקלים, 100 מיליון למשרד הכלכלה ו-60 מיליון לשוברים למשרד העבודה. אין גורם מתכלל. הרי משרדי הממשלה כעסו על כך שהקימו את מינהלת תקומה כי כאילו הם לא יכולים לעשות את העבודה לבד אבל גם מינהלת תקומה, אין לה תקציבים, אף אחד לא יודע מי עושה, איזה מסלולים נכונים לחרדים, לבדואים, לאוכלוסיות מיוחדות ולכלל האוכלוסייה. אף אחד לא יודע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה הפתרון?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

גורם מתכלל. משרד ממשלתי. אם לצורך העניין עכשיו מדובר על שלושה וחצי מיליארד שקלים שמופנים לצפון, מי מתכלל את זה? משרד הפנים אבל עכשיו מדברים על הקמת מינהלת גם לאוכלוסייה בצפון. למה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לגבי העניין שלנו. מה אתה מציע שיהיה המתכלל?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אני לא יודע מי. הממשלה תחליט מי הגורם המתכלל. אגב, יש עוד שחקן כאן וזה שירות התעסוקה שייבשו אותו עשרות שנים. היו לו מסלולים מגוונים לכלל האוכלוסיות והיום אין לו מסלול אחד.

נתון אחד שאני יודע שנוגע לליבך יותר ואני אומר למה אני מתכוון כשאני אומר שהכול עקום. גילאי 67 – והיית מעורב במענק המיוחד שלהם, לאלה שפוטרו בעקבות המלחמה – סיימו לקבל בסוף דצמבר. אנחנו פועלים להאריך את זה לינואר-פברואר. זו האוכלוסייה הכי קשה, אין לה דמי אבטלה והם מפוטרים בגלל המלחמה. הם ל א מוצאים עבודה. מישהו נותן את הדעת על כך? אני יודע שעכשיו ביטוח לאומי במגעים. הייתי שמח אם אדוני היושב-ראש תוכל להתערב בזה. מדובר בכמה אלפי אנשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני קנאי מאוד לאוכלוסייה שהיא מעל גיל 67. אני בניגוד עניינים כי אני בן 67. 

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אני יודע. מדובר באלפים בודדים ולא בסכום גדול. אלה שנמצאים בחוץ ופוטרו, קשה להם למצוא עבודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלה שעדיין כאן, יש להם עוד עבודה בעזר השם.

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

שירות התעסוקה. אני אומר כמה דברים ואני אנסה לחבר בין הדברים שנאמרו כאן. אני מנהל תחום הבטחת הכנסה באוכלוסיות ומנהל תוכנית לתעסוקה בפריסה ארצית. בעברי גם ניהלתי את סניף שירות התעסוקה בבית שמש ואת סניף ירושלים כך שאני יכול להעיד כאן על הצלחות גדולות שנעשו בבית שמש אבל צריך לחלק את הדברים לשניים. 

בסוף חרדי שרוצה לצאת לעבוד, להבין שהוא לוקח בחשבון שהוא לא יצא לעבוד אם הפריון לא גבוה. שנית, הוא לא יצא לעבוד אם זו עבודה שהיא סתם, מה שנקרא העבודות הלא מקצועיות. זה השיקול הבסיסי שלו. אני לא זז סנטימטר עד שאני לא רואה בקצה וכמה שההכשרה תהיה כמה שיותר קצרה ולא מבולגנת כדי שהוא ילמד בדיוק מה שצריך ויתקדם הלאה. 

יש הצלחות. לדוגמה בבית שמש אני עבדתי עם התאחדות התעשיינים, עם חברת טוטנאוור והכנסנו לשם מחלקה שלמה. מנופאים אותם הכשרנו באופן אישי והם קיבלו משכורת גבוהה. צריך קודם כל לזכור שחייבים לתפור כאן חליפות פרטיות. זה לא שתיקח איזו קבוצה עכשיו ותכניס אותה לשם. צריך לשים כאן כסף על שיווק. לדוגמה, יושב-ראש הוועדה הזכיר את הלומדים אבל גם הלומדים האלה, כמה שהם לומדים, הם נתקלים בבעיות של קיום. העולם הרי השתנה מאז הקורונה ויש משרות של כמה ימי עבודה בשבוע שנותנים תפוקות גדולות ופריון גבוה. אפשר לכוון למשרות אפשר לשמור גם על אורח חיים חרדי וגם לעבוד יומיים בשבוע או כמה ערבים בשבוע ולהתפרנס. לא חייבים ללכת ישר לתעשייה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת עבודה של כמה ימים בשבוע? יש דבר כזה?

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

כן. אנשים עובדים מהבית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שנקרא היברידי.

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

כן, עובדים בחלקיות משרה עם פריון גבוה מאוד. אני מעסיק כאלה. יש לי במחלקה הרבה נשים חרדיות שעובדות אצלי. אני אומר בפירוש שאפשר להתמקד בזה שבודקים מה ניתן לעשות על מנת שההכשרות יהיו קצרות טווח עם פריון גבוה. אתה הרי לא מצפה ממישהו שלמד כל החיים שלו בכולל שמחר ילך לעבוד כנהג אוטובוס. זו צריכה להיות בחירה שלו ללכת לעבוד כנהג אוטובוס. אלה לא חסמים דמיוניים אלא אלה חסמים שמשפיעים על משפחה, משפיעים על השידוכים, משפיעים על עוד דברים. זה לא שגר ושכח. מי שרוצה לעבוד, אני לא מכיר שום מפעל, עשרות מפעלים שפזורים בארץ שישמחו לקבל חרדים, בידיים פתוחות, רק תבואו ויארגנו לכם כל מה אתם צריכים. אני בעצמי זוכר את עצמי יורד ויושב עם האוכלוסייה בתוך השכונות, מכיר, מבין ומנסה איכשהו לתפור חליפה של כמה אנשים. בכמויות זה פשוט לא יקרה. מפוזרים כאן הרבה כספים, הסלילו את כולם לרוץ לאקדמיה כאשר בתעשייה יש משכורות יפות ולא שמים שם את הכסף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מציע לרדת לקהילות.

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

אני מציע לחלק את זה לשני חלקים. אני מדבר על עצמי. שנים על גבי שנים לא קיבלנו כספים וכשקיבלנו, ניצלנו את כולם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אנשים חרדים השמתם בעבודה?

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

אני יכול לומר לך רק בבית שמש כמעט 200 משפחות בתקופה שלי. אני ניהלתי שם את המקום כמעט שבע שנים. האנשים האלה התקדמו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היום אתה לא רק בבית שמש.

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

היום אני מפעיל תוכנית ארצית שנקראת מעגלי תעסוקה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אנשים הצלחת להכניס?

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

אין הרבה חרדים. אצלי אין הרבה חרדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ערבים יש?

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה ערבים?

 << אורח >> ראובן אדרעי: << אורח >> 

הכנסתי עשרות. מאות.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

אני רוצה להיות לגמרי תכליתי. באוכלוסייה הערבית, חצי מהתלמידים שלי בכיתה י"ב לומדים במסגרות טכנולוגיות אבל רק מעטים מהם ממשיכים אחר כך בעבודה טכנולוגית. קיימת תוכנית שנקראת אשבל - אפיקי שילוב בתעסוקה – שפועלת בנגב ונותנת סיוע ל-260 תלמידים בדואים בהשתלבות בתעסוקה. נותנת להם מלגות קיום, נותנת להם מענקי הצלחה, מענקים לנשים, מענקים כאלה ואחרים אבל היא מכסה רק חצי מהאוכלוסייה שנכנסה לתוך המסגרות האלה והיא לא תומכת מספיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי זה שנותן את מה שאמרת?

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

זה חלק ממערכת של מה"ט, מרכז להכשרה טכנולוגית. המרכז מכשיר הנדסאים ונותן להם מלגות קיום. אלה מלגות מצומצמות, 1,000 שקלים בחודש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה"ט נותן רק להנדסאים?

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

בעיקר להנדסאים. כן, מכל המגמות. זאת גם הנדסה שנוגעת לתעשייה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה ערבים הוכנסו?

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

בנגב ספציפית, סדר גודל של 260.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בשנה האחרונה.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

בשנים האחרונות. אנחנו חושבים שאפשר להכפיל את הסכום הזה. אנחנו חוששים ממצב שהסכום יקוצץ. התלמידים שם זקוקים מאוד לסיוע אישי, לסיוע לימודי, לעבודה על התהליכים של מיומנויות רבות ודברים מהסוגים האלה כי התלמידים שם מגיעים מסביבה עם אוריינות דיגיטלית מועטה, לפעמים מיומנויות לימודיות לא משהו, רמה אקדמית לא מאוד מספקת. הם זקוקים למכינות הם זקוקים לתגבור בשלבים המוקדמים. הם גם עניים מאוד ולכן רבים מאוד יכולים להתפתות מהר מאוד. ממוצע השכר הוא מאוד נמוך. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שאצל הגברים אחוז התעסוקה הוא 55-54 אחוזים ואצל הנשים הוא 25 אחוזי תעסוקה כלומר, שלושת-רבעי מהנשים מחוץ למעגל העבודה בכלל או עובדות בכל מיני מקומות לא מסודרים. בתוך האוכלוסייה הזאת יש צינור אחד או צינורות ספורים לתגבר אותם ולתגמל אותם כדי לשנות את המצב. התוכנית אשבל מהווה את אחד הערוצים.

לכן אנחנו אומרים, לקראת ההצבעה על התקציב, שבתחומים האלה אסור לקצץ וזה רלוונטי לשבועיים הבאים ושנית, אנחנו חושבים שצריך להגדיל בצורה משמעותית גם את מספר הנתמכים וגם במשהו את השיעור של התמיכה כאשר זאת לאו דווקא תמיכה לאנשים אלא תמיכה למעסיק, תמיכה שעוטפת אותם מקצועית, לימודית, חברתית, השתלבותית בכל מיני דברים. הם משתתפים במכללות שהן בסביבה יהודית-ערבית והם צריכים להסתגל לסביבה שהיא קצת אחרת מהיום יום שלהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מאוד חשוב מה שאמרת. זאת יכולה להיות דוגמה גם לגבי האוכלוסייה החרדית וגם לגבי האוכלוסייה הערבית לגבי הדברים המעשיים שצריך לעשות כמו מתן מלגות קיום וכולי, מה שיקדם אותם בתחילת הדרך בתוך העבודה.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

אנחנו יודעים שכרגע מהתלמידים כיום נושרים. לפעמים זו נשירה טובה כי מציעים להם עבודה בחוץ והם הולכים לעבוד אבל בסופו של דבר אם המדינה רוצה שהם יגיעו לסיום הלימודים ובעיקר לדיפלומה ויוכלו להתקדם קדימה, זה המקום להתערבות.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> 

התאחדות קבלני השיפוצים. אני אהיה קצרה. אני חושבת שיש כאן הזדמנות מאוד טובה לשלב חרדים בענף השיפוצים. זה ענף שלא מצריך תואר אקדמי. העבודה היא עבודה טובה והיא מתגמלת מבחינת השכר וגם מבחינה אישית. ההכשרה לא חייבת להיות תקופת הכשרה ארוכה אלא יכולה להיות סביב ה-150-100 שעות. אני מאוד אשמח לשתף פעולה בנושא הזה. 

אנחנו מתחילים עכשיו, יחד עם ארגון מפתח, תהליך גיוס של קבוצות של חרדים שיעברו הכשרה. זה מתחיל ממש עכשיו כאשר בשבוע הבא יש קבוצה ראשונה שאמורה להתחיל בביתר עילית. זו עבודה טובה שפשוט אין לה יחסי ציבור כל כך טובים אבל אני חושבת שמי שנכון ללמוד ולחדור לתוך הענף הזה, זו תהיה הצלחה מאוד טובה לשני הצדדים כי המעסיקים שלנו ממש צמאים לידיים עובדות.

אני רוצה להזכיר את הנושא של מענק התמרוץ. דיברנו כאן על כל מיני מענקים גם לתקופת ההכשרה וגם לתקופת העבודה הראשונה. אני רוצה להזכיר שאמנם היה כאן דיון בנושא הזה של מענק התמרוץ מביטוח לאומי לתקופת העבודה הראשונה. עדיין לא הוסדר הנושא של מתן המענק הזה ככל שהוא יוארך, וצפוי שיוארך, אבל עדיין לא התקבלה החלטה סופית שגם מי שישולב בענף השיפוצים יקבל את המענק הזה וזה מאוד מאוד חשוב כי זה ייתן את התקופה הראשונית הזאת גם למעסיק לתת את השכר ההוגן אבל גם לעבוד לקבל את התוספת הזו שהיא מאוד מאוד חשובה. הייתי רוצה שהוועדה שוב תסייע לנו בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מדברת על מלגת הקיום.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> 

לא. על מענק התמרוץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למעסיק?

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> 

לא למעסיק אלא לעובד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בתקופת המלחמה.

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לפנות לאוצר. תמיד זה מתחיל ומסתיים באוצר. אני רואה כאן תקצוב תוכניות שיש לכם מסלולים רבים מאוד. כמה השקעתם בתקציב שהגשתם אתמול?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

אגף התקציבים, משרד האוצר. אני אשמח להרחיב. קודם כל, אנחנו כמובן תומכים מאוד בהשתלבות של אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה ואנחנו משקיעים בכך משאבים רבים. כפי שהוזכר כאן, במשרד העבודה סך התוכניות הקיימות מגיעות לסדר גודל של 100 מיליון שקלים ובמשרד הכלכלה לסדר גודל של 100 מיליון שקלים נוספים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת, 200 מיליון שקלים מושקעים בתקציב הקרוב, בשנת 2024, לעידוד תעסוקה.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

נכון. חשוב לי לדייק לגבי נקודה שהועלתה כאן בדיון. 

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

זאת הכשרה מקצועית. 60 קיבלו שוברים. הם מוציאים שוברים.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

הכשרה מקצועית היא בנוסף למה שאמרתי עכשיו. זה לא בתוך ה-200 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 מה הסכום להכשרה מקצועית?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

אני לא מכיר אבל אפשר לבדוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בכל אופן, יותר מ-200 מיליון שקלים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אנחנו מדברים כרגע על הכשרה מקצועית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מדבר על הכשרה מקצועית והאוצר מדבר על המכלול.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

אני מבקש לסיים את דבריי. יש נקודה מאוד משמעותית שהועלתה כאן בדיון ואני חושב שחשוב לשים אותה על סדר היום וזה הנושא של מה"ט, ההכשרה הטכנולוגית. זה תחום שאנחנו – גם השתמע כאן מדברי הדובר – מאוד מאוד מאמינים בו. מדובר על הכשרה שהיא אינה אקדמאית ומי שמשתתף בה מקבל תעודת הנדסאי. יש מחקרים, גם של אגף הכלכלן הראשי אצלנו במשרד האוצר, שמראים שהשכר בסיום ההכשרה הזאת גבוה משכר של תארים אקדמאים רבים. זאת אומרת, זו הכשרה שהיא לא מאוד ארוכה והיא מאפשרת השתכרות מאוד גבוהה בקצה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זמן?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

יש כמה סוגים של מסלולים ואני חושב שגם זה מאוד רלוונטי לאוכלוסייה החרדית. המסלול הקלאסי הוא מסלול של שנתיים אבל יש מסלול נוסף של מה שנקרא לימודי ערב, של חצאי ימים שהוא שלוש שנים. פרט מהאוכלוסייה החרדית הוא יכול במקביל לעבוד, הוא במקביל יכול ללמוד, הוא יכול להמשיך לקיים את חייו אבל בסיום התקופה הזאת פוטנציאל ההשתכרות שלו בשוק העבודה גדל בצורה מאוד משמעותית. חשוב לומר שעבור כל פרט שמגיע מהאוכלוסייה החרדית, אנחנו גם משלמים את שכר הלימוד במלואו וגם המכללה מתומרצת ביתר עבור הפרט הזה. זאת אומרת, למכללות יש אינטרס מאוד מאוד משמעותי, אינטרס כלכלי לבוא ולמשוך פרטים מהאוכלוסייה החרדית. זה משהו שאנחנו חושבים שגם יכול לייצר אפקט מאוד מאוד משמעותי עבור הפרט. זאת אומרת, עבור האדם שנכנס, פוטנציאל ההשתכרות שלו יגדל וגם בראייה מקרו, בגלל שמדובר במסגרת שכבר נמצאים בה לא מעט פרטים מהאוכלוסייה החרדית, היום יש בערך 2,500 לומדים מהאוכלוסייה החרדית, וגם מדובר במסגרת שהיא לא אקדמאית ואת זה אני שם לרגע בצד, אם זה מותאם או לא, אבל שי כאן משהו שאנחנו חושבים שהוא וין-וין לכולם וכבר היום הוא מקובל.

ככל שיותר פרטים מהאוכלוסייה החרדית ייכנסו למסלול הזה, אנחנו חושבים שגם הם ירוויחו, גם המשק הישראלי ירוויח כי מדובר בעובדים איכותיים עם הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה. בעיניי זה המקום שנכון לשים את משקל הכובד הממשלתי עליו.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

כמה אחוזים הולכים למה"ט מתחוך ה-50 אחוזים שלא הולכים לאקדמיה? 13 אחוזים הולכים למה"ט. כל השאר הולכים להכשרה מקצועית בתעשייה, באוכל, בכל ענף הבנייה ובענפים אחרים. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 

להתחבר לדבריו של מר משי כדי להיות פרקטיים. יש כאן דברים מבוזרים מבחינת כספים. בסוף התוכנית שהגשנו היא תוכנית שקיימת ובסך הכול צריך גוף מתכלל. אנחנו התאחדות התעשיינים כבר הצענו את זה ואנחנו יכולים השיתוף עם שירות התעסוקה כגוף היישומי, אנחנו כגוף מתכלל, לקחת את התוכנית הזו, כמובן לערב את הוועדה ככל שנדרש, להרים את התוכנית הזו ולהתחיל לקדם אותה כדי שנהיה פרקטיים.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, משפט אחד לגבי מה שאמר כאן נציג משרד האוצר. ה-2,500 אנשים שמשתתפים כרגע במה"ט, הרוב המכריע אלה הבנות שמקבלות התאמה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

רק גברים.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

2,500 אנשים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

עוד דבר שראינו כחסם להיכנס לשם זה הקטע של מלגות הקיום בנוסף למה שמשלמים את שכר הלימוד. נכון, משלמים שכר לימוד ועכשיו מדברים כאן על בן אדם שעוזב את הכולל, הוא עוזב את מקורות ההכנסה המוכרים שלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא אמר שאפשר לעשות שיעורי ערב.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

אפשר לעשות כל מיני דברים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הוא עושה שיעורי ערב, זה לא מפריע ללימודים.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

מה זאת אומרת שיעורי ערב?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא לומד בערב. כך אני מבין.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שלוש פעמים בשבוע.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

שיעורי ערב אבל המסלול שרוב הציבור הולך אליו הוא לאו דווקא מסלול שיעורי הערב. תסתכל על הפילוח ותראה כמה אחוזים הולכי לשיעורי ערב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא משנה. אני רוצה להגיע לאיזשהו פתרון.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

הפתרון הוא מלגות קיום לזמן ההכשרה. ראינו את זה בהרבה מחקרים. מלגות קיום לזמן ההכשרה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

היו מיליון שקלים מתקציב הג'וינט. חלק המדינה הייתה אמורה לתת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מלגות הקיום לאיזו תקופה?

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

 מהרגע שבהן אדם נכנס למסלול עד שהוא מצליח לקבל משכורת שתיקבע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשהוא מתקבל לעבודה.

 << אורח >> הלל וואזנר: << אורח >> 

בדיוק. זה חסם והוא ממש קיר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נציג האוצר, בתקציב היו פעם מלגות קיום?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

צריך לבדוק. אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תבדוק אם היה דבר כזה ואם אפשר להכניס את זה לתקציב הזה.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

אני חושב שכפי שאמר היושב-ראש, לדוגמה במה"ט צריך לבחון האם הדבר הזה באמת נדרש כי אם הפרט יכול להמשיך ללמוד בכולל במהלך היום ולקבל את קצבת האברך, כפי שהזכירו כאן, על פניו הדבר הזה מקבל מענה. לחילופין, אדם גם יכול להשתלב בעבודה במקביל ללימודים ולשדרג את העבודה שלו בסיום ההכשרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז זה מאוד חשוב שיהיו שיעורי ערב.

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 

בדיוק.

 << אורח >> אורית רמון: << אורח >> 

אנחנו הגשנו את התוכנית בתוך ה-OJT. נגענו כאן ברבדים רבים שכוללים בתוכם את הכול. בתוך התוכנית שלנו יש גם את ההתייחסות לנושא של מענק הקיום, אגב, אנחנו הולכים ומוצאים את עצמנו מקוששים מענקי קיום מהקרן של סטפ ורטהיימר ומכל מיני אנשים כי זה לא מתוכלל, כי אין מישהו אחד שאפשר לפנות אליו לגבי נושא של מענקי קיום. בתוך התוכנית הזאת, OJT ישראל, יש את כל ההיבטים של העובד, המענק שהעובד צריך לקבל, השיפוי עבור המעסיק, התקציב שנדרש עבור ההכשרה המקצועית והזמן לקליטת העבודה. 

 << אורח >> דב פולק: << אורח >> 

גם מעטפת קהילתית שמלווה את אותו סטודנט, את אותו פרט, את אותו בן אדם שהולך ללמוד, זה יחזיק אותו בזמן הלימודים כדי שלא ינשור מהלימודים. זה חשוב מאוד וזה קריטי מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני יודע על הרבה קורסים שהיו לפני שנים רבות ואנשים ישבו חצי שנה וראו שאין כל תכלית ולכן עזבו. 

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה דנה היום בנושא של הכשרה וקליטת אוכלוסיות חדשות בתעסוקה. שמענו את כל משרדי הממשלה ואת הארגונים העוסקים בנושא.

נדרש גורם מתכלל לכל התקציבים. אני רוצה לברך על כך שבתקציב 2024 יש יותר מ-200 מיליון שקלים לנושא ההכשרה המקצועית כהכנה למקומות עבודה, אבל צריך גורם מתכלל שיתכלל את כל התחומים וליידע את הציבור בדברים האלה, גם את הציבור וגם את העוסקים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

צריך להגדיל את התקציב הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם אני רוצה לראות מתכלל.

לגבי מלגות קיום. כל אדם, עד שהוא מגיע לעבודה, עד שהוא מגיע לפרנסה, צריך לאפשר לו מלגת קיום. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לדווח על התקדמות התוכנית החדשה שלכם וגם מכל משרדי הממשלה. גם ממשרד העבודה אני רוצה לקבל דיווח וגם משירות התעסוקה תוך 30 ימים כדי שתוכלו לראות איך אתם יכולים לאגם את כל המשאבים, מה הרעיונות שלכם לקדם את התעסוקה, את ההכנות לתעסוקה ואת ההכשרה לתעסוקה ובעזרת השם אנחנו נקיים דיון בהזדמנות הקרובה כאשר נראה שמשהו השתנה ונוכל לראות איך זה מתקדם.

תודה רבה לכל המשתתפים. ישיבה זאת נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:29. << סיום >>