פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכספים 20/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 328 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"א באדר התשפ"ד (20 בפברואר 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו מיכל שיר סגמן נאור שירי חברי הכנסת: ששון ששי גואטה מיכל מרים וולדיגר צביקה פוגל מוזמנים: עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים שי דותן – מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המסים אריק דהן – עוזר ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים אמיר דוידוב – יועץ למנהל רשות המסים תמר לוי בונה – אגף תקציבים, משרד האוצר פסח ברנט – מנכ"ל קבוצת שגיב סאסאטק שניב תעשיות נייר בע"מ אוריאל לין – נשיא, איגוד לשכות המסחר רועי כהן – נשיא להב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד-2024 והצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 (העלאת שיעור המע"מ << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד-2024. << אורח >> אריק דהן: << אורח >> צו מס ערך מוסף (שיעור מס על העסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ולאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון 1. בסעיף 1 לצו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה- סעיף 1 2005, במקום "17%" יבוא "18%". תחילה 2. תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מדובר בצו שקובע שר האוצר לאחר התייעצות עם הוועדה. לאחר שהוועדה תצביע, הצו יפורסם ברשומות. צו שמפורסם ברשומות נכנס לתוקף עם הפרסום לתקופה של שבועיים. הוא לא באמת ייכנס לתוקף, כי פה יש תחילה מאוחרת לשנת 2025. נניח את הצעת ועדת הכספים על שולחן המליאה יחד עם הצו, כשהכנסת תצטרך לאשר אותו בתוך תקופה של שבועיים. << אורח >> אריק דהן: << אורח >> צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, באישור הכנסת, אני מצווה לאמו: תיקון 1. בסעיף 2 לצו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ב - סעיף 2 1992, במקום "17%" יבוא "18%". תחילה 2. תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצו הזה קצת שונה במובן זה שהסמכות היא לפי סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף. פה לא נדרשת התייעצות עם הוועדה, נדרש אישור הכנסת, אבל לפי הנוהג הצו הזה מובא יחד עם צו המע"מ לדיון בוועדה. חל הליך דומה להליך של אישור הטלת מע"מ, למעט עניין פרסום הצו ברשומות טרם הדיון במליאה והתקופות לאישור. הצעת הוועדה מונחת יחד עם הצעת צו מס השכר שהגיש שר האוצר. אם מאשרת אותו מליאת הכנסת, הוא מפורסם ונכנס לתוקף בהתאם לתוקף שנקבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוריאל לין, בקשה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אנחנו לא מבינים שאנחנו במשבר כלכלי? אם קוראים את הנתונים האחרונים של הרבעון האחרון של 2023 נוכחים לראות שהפעילות העסקית ירדה ב-32% והצריכה הפרטית ירדה ב-27%. מה עוד צריך לקרות כדי שאנחנו נקלוט את זה שאנחנו במשבר כלכלי? אנחנו זקוקים לכל שקל של קנייה בשוק המקומי, כי מה שמייצר מקומות עבודה בשוק המקומי זו הקנייה בשוק המקומי. העלאת המע"מ היום באחוז אחד זה ייקור של חשמל, מים, תרופות, שירותים רפואיים, תשלומי משכנתאות שצריכים לשלם אלה שרכשו דירות מגורים. התשלומים שאותם זוגות צעירים ישלמו בעתיד כתוצאה מהעלאה של אחוז תהיינה גבוהות יותר, אנחנו מייקרים להם את זה. איך נולד העיוות הזה? העיוות הזה נולד בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג, בניגוד להמלצות הוועדה לחיסכון חברתי וכלכלי. אני רוצה לקרוא מה אמרו בוועדת טרכטנברג לאחר שהייתה המחאה, כי הפטור המעוות הזה הועלה בעקבות המחאה החברתית. שם נאמר, ואני קורא: "הוועדה מתנגדת למתן פטורים חלקיים ומלאים ממע"מ למוצרים שונים ורואה יתרון משמעותי בשיעור המע"מ האחיד הנהוג היום". אני מציע לבטל את הפטור ממע"מ בייבוא אישי כדי להוזיל את מחירי המוצרים בישראל, לא ההיפך. הציבור הצרכני יוכל להמשיך ולקנות מוצרי ייבוא כמה שהוא רוצה בייבוא אישי, רק לא עם פטור ממס ערך מוסף. מנסים לומר לנו שהפטור הזה ממע"מ בייבוא אישי נועד להוריד את יוקר המחייה בישראל, אבל זה פשוט הבלים והטעייה. אם אנחנו סבורים שמוטב להשתמש במע"מ כדי להוריד את יוקר המחייה, אנחנו צריכים להוריד את המע"מ על החשמל, על המים, על משכנתאות, על רכישת דירות מגורים, אלה נושאים בעלי אחריות ונחיצות חברתית ברמה גבוהה מאוד, לא על הפינוק הזה של הייבוא האישי. אין שום קשר למה שנקרא הוזלת יוקר המחייה והמאבק ביוקר המחייה. ההצבעה הזאת עושה ההיפך הגמור, היא מעלה את יוקר המחייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הצמיחה השלילית, לפי הנתונים שפורסמו אתמול, הייתה כמעט 20% והצריכה הפרטית קרסה ב-27%. אי אפשר להפיל הכל על המלחמה. אם אנחנו לוקחים את שנת 2023, אנחנו רואים שמדובר בשנה אבודה - התוצר לנפש ירד, רמת החיים החיים ירדה. צר לי לומר, אבל כנראה ב-2024 רמת החיים תרד עוד וביתר שאת, מה שמעיד על הכישלון הכלכלי של הממשלה. הצו הראשון מדבר על חובת התייעצות. אם שר האוצר היה מתייעץ איתי לפני שהוא מעלה מיסים על האזרח הייתי אומר לו שלפני שהוא מעלה מסים על אזרחים הוא חייב לקצץ לפחות 70% או 80% מהכספים הקואליציוניים והפוליטיים ולסגור לפחות 10 משרדים מיותרים. אחרי שהוא היה עושה את זה הייתה לו את ההצדקה המוסרית לבוא ואולי להעלות מיסים על אזרחים. אני מכיר בצורך לבצע איזו שהיא תכנית של התכנסות ולעמוד ביעד גירעון שהוא גם ככה, לפחות ממה שמוגדר בהצעת התקציב, גבוה בעיני. בלי שאנחנו מבטלים את הכספים הקואליציוניים הפוליטיים ובלי שאנחנו סוגרים את המשרדים המיותרים אנחנו לא יכולים לבוא ולהעלות מסים, לכן אני אצביע נגד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכל הנושא של העלאת מע"מ, בטח ובטח בהרכב הזה, זאת טעות גדולה. יש לנו התייחסות של מודי'ס להעלאת המע"מ בתור צעד חיובי ומשמעותי שאמור להוביל להורדת הגירעון כי הוא מכניס 7.2 מיליארד לקופת המדינה מידי שנה, אבל זה הדבר הכי קל והכי לא מעודד צמיחה שאנחנו יכולים לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני אביא את זה להצבעה, אתה תצביע נגד? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני לא אצביע בעד זה היום. מע"מ זה מס רגרסיבי, זה מס "טיפש", זה מס שפוגע אוטומטית בשכבות החלשות. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו לא נוגעים בדברים שכן צריך לגעת בהם. המשבר זה הזמן לגעת בהם. הדבר הראשון שהכי בולט והכי צורם זה כל נושא הפנסיות התקציביות. מדינת ישראל משלמת מעל 10 מיליארד שקלים בשנה לפנסיות תקציביות. אין שום הצדקה שהדבר הזה ימשיך להתגלגל כאשר אנחנו מעלים את המע"מ ופוגעים בחלשים. יש שם 10 מיליארד שקלים בשנה. למה לא נוגעים בזה? דבר שני, תוספת הרמטכ"ל. תוספת רמטכ"ל משולמת מידי שנה בסביבות 1.3 מיליארד, לפי הערכות שקראנו פה. מדינת ישראל הצהירה בבג"ץ שהוגש כנגד הדבר הזה שהוא לא חוקי. ניסו להסדיר את זה בחוק אבל זה עדיין לא הוסדר ואנחנו ממשיכים לשלם מידי שנה סכומים שאנחנו מודים שהם לא חוקיים. למה אנחנו מסתמכים על המע"מ בתור מע"מ "פלאט" לכולם? למה אנחנו לא באים ועושים מע"מ דיפרנציאלי כפי שהיו המלצות? למה לא לוקחים את כל האירוע של התמיכות, של הסובסידיות של מדינת ישראל שמסתכמות בלמעלה מ-100 מיליארד שקל בשנה ועושים איזו שהיא חשיבה מחדש של הדבר הזה? לא כל הסובסידיות שכל הציבור מקבל הן סובסידיות לא נכונות ולא צודקות. אני לא צריך שיממנו לי הרבה דברים שמממנים לי. אל תממנו לי, תתנו באופן ישיר למי שצריך לקבל, בין אם מדובר בכסף לסופר, בין אם מדובר בתחבורה ציבורית. צריך לבוא ולתת למי שצריך יותר, לא לתת למי שלא צריך. אתם באים ואתם לוקחים ימי הבראה בהסכמת ההסתדרות. לעובדי שכר מינימום אתם לוקחים 430 שקל. זה הרבה מאוד כסף בשבילם. אני ונאור שירי יכולים לוותר גם על שני ימי הבראה, אבל אל תיקחו מעובדי שכר מינימום. תחזרו בבקשה לשולחן הסרטוטים שלכם ותביאו לנו משהו שנותן צמיחה, שלא רק נותן גזירות. תתנו לנו משהו שאנחנו יכולים לבוא ולהסביר לאזרחים שהפגיעה בהם תשתלם להם בעתיד. אתם מעלים עכשיו את המס ל-18%. מה יהיה כשתהיה מערכה בלבנון? עוד פעם נעלה מסים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המס הזה הוא המס שהכי קל להטיל על הציבור. מי שיחטוף הכי הרבה זה החלשים, זה לא השכבות החזקות שיש להן כסף. ינון שאל אותי אם אני מצביע בעד או נגד. אני מצביע בעד החלשים כשאני מצביע נגד. החלשים יחטפו, כי החשמל יעלה, המים יעלו, התרופות יעלו, הצריכה הבסיסית שלהם תעלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-2013 הצביעו פה - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפקידו של אדם לתקן את העבר, לא להמשיך עם העבר. כאן צריך לתקן. מה צריך לעשות בתקציב כזה גירעוני? להביא משהו לצמיחה כדי שאנשים שיוכלו לקנות, כדי שאנשים יפעילו את שוק המקומי. ברגע שאתה מעלה את המחיר, מה אתה עושה? אנשים לוקחים צעד אחורה. זה נכון שהמע"מ המיותר הזה מכניס 7.2 מיליארד שקל. << אורח >> שי דותן: << אורח >> 7.5 מיליארד שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אסור לשכוח שיש 10 משרדים שאין להם מקום, שצריך לסגור אותם, ושיש כספים קואליציוניים שצריך להחזיר לציבור. אתם מביאים תקציב גרוע, תקציב שמטיל הרבה נטל על האזרח הפשוט, על האיש העני, על האיש שבקושי גומר את החודש. חנוך, מה שאמרת הם דברים נכונים, טובים וחכמים, אבל אני רוצה שתצביע לפי מה שאתה אומר. צריך להביא את הרשת, לא לזרוק את החכה ולראות אם מצליחים להביא את הצו הזה ואם לא אז מחזירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם הביאו את הצווים ברשת, לא אחד-אחד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע. אני מופתע ממך, ינון, אתה היית צריך לעמוד על כך שהצו הזה לא יעבור כי הוא מעלה את המחירים לכולם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין ספק שאנחנו במצב שדרושה העלאת מס, אבל אני מצפה שלא יביאו לנו דברים קלים. להעלות מע"מ באחוז אחד זה דבר קל, הכי פשוט, אבל יש הרבה מאוד דברים שיש לעשות לפני זה. לדוגמה, אם אנחנו לוקחים את הייבוא דרך האינטרנט, זה מביא לפחות בין מיליארד לשניים שאפשר לגבות יותר. אנחנו מדברים על מע"מ ועל מכס שלא גובים שם. יש הרבה מאוד פטורים שמגיעים לעשרות מיליארדים - יכול להיות שחלקם מוצדקים, חלקם לא - שאף אחד לא נוגע בהם. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> 84 מיליארד הטבות מס בשנת 2024. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> את הנתון הזה לא ידעתי. אם אפשר להביא מתוכם 10%, זה כבר שווה ערך למע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני נגד לבטל את הפטורים האלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי לבטל. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בזה שאני מייבא טובין מחו"ל, את מי אני דופק? את הישראלי, את התעשייה הישראלית אני דופק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני לא נגד המע"מ, אבל אני חושב שלפני שמביאים את העלאת המע"מ צריך לעשות עבודה קשה, עבודה יסודית, ואת זה האוצר לא עשה. ציינתי את הנושא של המס על הסיגריות האלקטרוניות. אני חושב שצריכה להיות פה עזרה לנצרך, לא למצרך, וזה מה שייתן לאותם אנשים שנזקקים איזה שהוא סיוע. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אתחיל מהשורה התחתונה, על מי זה נופל. זה נופל על האזרח, על האזרח הפשוט שלא יכול לקנות את המצרכים הבסיסים וחייב לשלם את זה כי אין לו הרבה ברירות. זאת הדרך המאוד קלה של הממשלה להביא כסף. קודם היא צריכה לעשות את המוטל עליה בתוך הבית – לסגור את המשרדים המיותרים, לייעל את התנהלות הכלכלית שלה, רק אחר כך לבוא לאזרחים. לגבי יום ההבראה שהייתה החלטה לקצץ – זה נכון שכולם צריכים להתגייס, אבל למה שלאזרח שמקבל שכר מינימום יקצצו יום הבראה אחרי שהוא משלם מס על ההבראה שהוא מקבל? אם יש לו 16 ימי הבראה, במקום 7,000 שקל הוא יקבל בקושי 2,000 שקל. אני חושבת שבסוגיה הזאת צריך להיות משהו דיפרנציאלי, לפי השכר של האנשים, לא ללכת בצורה רוחבית על כולם. שוב פעם עולה הסיפור של הפנסיה התקציבית. אסור לנו לחשוב על זה בכלל, כי הדבר הזה כלפי מי ששילם כל החיים שלו ונמצא לקראת יציאה לפנסיה הוא משהו לא מוסרי, לא אתי ולא אמור להיות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לצוברת? שאנחנו מממנים לו את הנטו. למה? שיפריש לצוברת כמו כל אחד אחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לפנות לכל חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה. כולם יודעים שהייתי מאוד ביקורתית בתקציבים האחרונים והצבעתי נגד, אבל אני חושבת שזה חוסר אחריות ברמה הלאומית לא לתמוך בהעלאת המס הזה. כל מי שקרא את דוח הדירוג של מודי'ס רואה שלא רק שהוא הוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל, הוא גם שם אותה בתחזית שלילית. כלומר, בעוד כמה חודשים ישראל תיבחן על היכולת שלה להוציא לפועל את התכנית הכלכלית שהיא עשתה להתאמת ההוצאות וההכנסות בימי מלחמה. התכנית הזאת היא אבן יסוד, היא כמעט התכנית הכי יסודית בהתמודדות עם ההוצאות. נכון שזה לא מושלם, נכון שלא קיצצו בכספים קואליציוניים, נכון שלא מטפלים בשוויון בנטל, וגם אף אחד לא יגיד לי פה שלא העליתי את הנושאים האלה והצבעתי פעם אחר פעם, אבל פה זה לא הזמן לפופוליזם. אני לא רואה איך יש חבר ועדה אחד שיכול להרים את היד היום נגד. המחיר של זה לכלכלת ישראל ולכל הציבור שאנחנו דואגים לו יהיה הרבה יותר אם לא נעביר את הדבר הזה שחברת הדירוג ציינה בעצמה כאחד מאבני היסוד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כי אין משהו אחר היא ציינה אותו, כי זה הכי קל. לא רוצים לגעת בפנסיות של גדי ובני, אז מטילים מע"מ על הציבור. פתאום על זה את יוצאת. את תפגעי בחלשים, את תפגעי בקצבאות, את תפגעי בהכל, רק לא בפנסיות התקציביות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיונים על התקציב נמשכים מעבר לדיוני תקציב רגילים. אנחנו כבר נכנסנו לעולם של קיצוץ רוחבי אדיר על הממשלה. חייבים להתקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא תלוי רק בי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרבה תלוי בך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה עם הפנסיות התקציביות? מה עם חמישה שרים בלי תיק? לפני שאת שולחת את היד לכיס עם האחוז של המע"מ, מה איתם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פשוט קל לכם, ממש קל לעשות מיסוי רגרסיבי שלא מבחין בין שכבות אוכלוסייה. זאת מדינה שלא מטפלת ביוקר המחייה, שלא עושה שום דבר מול גל עליית המחירים של 20% בסופר אלא רק מעלה מיסוי שפוגע בוודאות בשכבות המוחלשות שנאנקות גם ככה תחת מדיניות של חוסר פעולה ושום נקיטת יוזמה. אני יודעת שמודי'ס אולי יראו את זה כצעד חיובי, אבל שר האוצר שלנו אמר שהם לא מבינים בכלכלה. למה לא לעשות צעדים מול תאגידים גלובאליים, מול פירוק מונופולים וריכוזיות, להכניס כספים דרך חברות גדולות, מיסוי הון? הכי קל זה מס שכביכול אף אחד לא אמור לשים לב אליו אלא רק להרגיש אותו כל חודש בכל התשומות שייגררו ממנו. לצד המס הרגרסיבי הזה הולכים לעשות מס מופחת לדיבידנדים שגם האוצר מתנגד לו. זה ממש לתגמל לא למשוך דיבידנדים אלא לחכות תמיד למבצע מס מופחת. אני ממש רואה את שני הצעדים האלה כסיוע מלא להון הגדול וכפגיעה ישירה במוחלשים בחברה. תקציב קיצוצים, אי טיפול ביוקר המחייה, גל עליות ומיסוי רגרסיבי – תסבירו לי את זה, אני לא מצליחה להבין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה, את צודקת בהכל, אבל יש פה אירוע. זה יהיה חוסר אחריות לא להצביע בעד המס הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוסר אחריות זה להיות בממשלה הזאת שמעבירה את זה, שלא מטפלת בבעיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האירוע הזה הוא לא בודד. האירוע הזה הוא תחת מדיניות כושלת, פושעת ממש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אומרים לא ללכת לעבר, אבל קשה שלא ללכת לעבר. ב-2013 לפיד הביא את העלאת המע"מ. אני נגד העלאת מע"מ, אני מסכים שזה פוגע בחלשים, אבל מה קרה מ-2013 כשאתם העליתם אותו, כשיאיר לפיד העלה אותו? << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> הוא עשה שגיאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המס הזה הוא לא טוב. גם אז, ואני לא הייתי פה, אני חושב שזאת הייתה הדעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מצביע בעד כי יאיר לפיד העלה אותו לפני 10 שנים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים שבסופו של דבר כשעולה המס, אפילו באחוז, כולם מעלים את המחירים, אף אחד לא מוריד. אם אתה מעלה באחוז את החלק של המע"מ, זה לא אמור להעלות את מחיר המוצר בעוד 10%, בעוד 15%. אתם צריכים להביא מנגנון כדי שזה לא יקרה. גם ככה יוקר המחייה עולה, ואנחנו יודעים שבמלחמה הוא עלה עוד יותר. גם אם אנחנו כבר מביאים דבר כזה, צריך להיות מנגנון שימנע מאותן חברות להשתמש בזה כנגד אותם חלשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אני שמח שהזכרת לי את 2013 כי אני רוצה לשאול אותך על הקמת מפלגת ש"ס. ב-1984 קמה מפלגה חדשה בנוף הפוליטי הישראלי. תליתי עוד בהיותי בבטן של אימא שלי מלא תקוות במפלגה החדשה שבאה ואמרה שהיא תייצג את המזרחים ואת החלשים. מה הצליחה לעשות מפלגת ש"ס כשהייתה בקואליציה למען הורדת יוקר המחייה במדינת ישראל וצמצום פערים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תלושי מזון למי שלא צריך תלושי מזון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם הפערים החברתיים במדינת ישראל מאז שאתם קיימים צומצמו? לא. האם יוקר המחייה עולה? כן. האם הדיור עולה? כן. האם הפירות והירקות, החשמל והמים והכל עולים? כן. מה אתה עכשיו בא ואומר לי שב-2013 היינו בעד או נגד? האם 30,40 שנה זה לא זמן לרפורמה אמיתית בצורה שבה מדינת ישראל ממסה את הציבור? כן. האם הבנקים היו צריכים להיות מטופלים? כן. האם היה צריך להשית מיסים על החברות הגדולות במשק? כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם קמתם על מעמד הביניים. הבעיה שאין היום מעמד ביניים, מעמד הביניים הפך למעמד של החלשים ובגלל זה המצב. בוא נצא יחד לרחוב ותראה איפה אנחנו דאגנו ואיפה אתם דאגתם. תראה מבחינה היסטורית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היסטורית? בוא נדבר על השנה האחרונה. אתם הפקרתם את המדינה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוכן עם כל אחד פה לעמוד על החוקים שהעברתי, חוקים חברתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עם חוק ההשתמטות, אתם עדיין בעד? מה עם ההתגברות, גפני? אתה עדיין תפרק את הממשלה אם זה לא יעבור? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני מבקש לחזק דברים שנאמרו פה על ידי חברי הכנסת, בעיקר חבר הכנסת חנוך מלביצקי. אני באתי לייצג את ציבור העצמאים ובעלי העסקים שהשתת המע"מ הזאת מעלה להם את התקורות בלי שכרגע יש הגדלה של הכנסות. צריך להבין, אנחנו נאנקים במציאות, כמו שציין אוריאל, של ירידה בכוח הקנייה. הכי קל זה להעלות מע"מ, הכי קל להגיד, כמו בשיר של שלום חנוך, שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם. זאת ההרגשה שלי כמי שמייצג בבית הזה למעלה משמונה שנים את ציבור העצמאים ובעלי העסקים. כשאנחנו באנו לשר האוצר ושמנו לו תכנית של דיבידנד מותנה שמחר בבוקר תכניס למעלה מ-30 מיליארד שקל, הוא לא ידע להגיד למה לא, הוא רק ידע להגיד שהאוצר מתנגד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי הוא לא מבין בדיבידנד מותנה, הוא לא יודע מה זה דיבידנד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> היה לנו את המצב הזה עם כחלון בשנת 2017. כשהגענו אליו, הוא קרא למשה אשר ושאל אותו אם מה שאני אומר הוא נכון. כשהוא אמר שכן, כחלון נתן אישור לצאת לדרך, אמר לו לעשות דיבידנד מותנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, מאיפה אתה לוקח את העניין של הדיבידנד? אין לי את זה על סדר היום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הוא לא רוצה לעשות את זה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> זאת אלטרנטיבה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זאת האלטרנטיבה כדי להעלות את הכנסות המדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבל שלא עושים את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למדתי היום שההסתדרות הציעה לאוצר הקפאה של העלייה הקרובה בהסכמי השכר. כמה מיליארדים זה? שני מיליארד שקל. הציעו הקפאה תמורת צעדי התייעלות נוספים. באה ההסתדרות ואמרה שלפני שאנחנו לוקחים את זה מהעובדים נראה שאנחנו עושים משהו. הם קיבלו תשובה שלילית מההסתדרות ובאים ומעלים את המע"מ. אתה מבין למה אני נגד? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 600 יצרנים שיושבים בדרך יפו בתל אביב רוצים לקום בבוקר ולהתפרנס. מה הבעיה? שיש פה תחרות לא הוגנת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עם החובות האבודים מעזה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נותנים יתרון של 17% ליצרן הסיני שהוא נגדנו בכל רמ"ח איבריו. אתם לא רוצים לתת לאותו יצרן מקומי עזרה וסיוע? לפחות תתנו לו תחרות הוגנת, תורידו את הפטור הזה ממע"מ ותכניסו למעלה משני מיליארד שקלים בהכנסות המדינה. למה לבוא ולפגוע במי שאני מייצג? מחר בבוקר יעלה לו החשמל, יעלה לו המים, תעלה לו הארנונה. גם ככה יש את העליות האלו. אתם לא נותנים פחת מואץ, קיזוז הפסדים לאחור, הכרה בהוצאות רכב, אתם רק רוצים להכביד על מי שאנחנו מייצגים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> עוד לא התחילו עם מס הנסועה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> רכיב המע"מ הוא לבנה בתוך תכנית רחבה יותר. הניסיון היה לגעת בכמה שיותר סקטורים. נזכיר שהדורות הבאים סופגים 6.6% מתוך עלות המלחמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף זה 6.6? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הגירעון השנה הוא 130 מיליארד שקל. זה מה שמתווסף לחוב ויתפרס על פני השנים הבאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתור התחלה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אחרי זה יש קיצוצים בהוצאות - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא כולל את כל מה שקורה בצפון, נכון? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה כולל את מה שקורה עכשיו בצפון. התקציב סופג קיצוצים משמעותיים בהוצאות המשרדים, שזה כבר קרה בממשלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> קיצצתם 5%. הייתם צריכים לקצץ 12%. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> ישנם עוד רכיבים מעבר לקיצוץ הרוחבי של ה-5%, שזה נגיעות ספציפיות בתקציבי המשרדים, החלטות ממשלה פרטניות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> חלק גם העליתם. את תקציב משרד הביטחון העליתם, את תקציב משרד הרווחה העליתם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בוודאי, לצורכי המלחמה, לא לצרכים אחרים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני לא אומר שזה נעשה מסיבות זרות ולא ממניעים טובים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אם לא היה צריך להגדיל את התקציב לא היינו יושבים פה. ברור שחלק מהתקציב גדל. בעלי הדירות הם חלק מהתכנית, הבנקים הם חלק מהנטל, התעשייה היא חלק מהנטל, ציבור העובדים הם חלק מהנטל, האוכלוסייה הכללית היא חלק מהנטל. כדי להביא 7.2 מיליארד שקל צריך לבחון את המיסים הגדולים ואת האפשרויות הגדולות, שזה מס הכנסה, מס חברות ומע"מ. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> איפה התקציביות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> להעלות מס חברות בהיקף של 3.75% נראה לא סביר בעת הזאת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למה לא לעשות מס חברות מדורג? את יכולה לעשות מדורג לפי מחזורים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אם אתה עושה את זה מדורג, זה אומר שהקצוות מקבלים עוד יותר משלוש, דבר לא סביר בעת הזאת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> סביר לפגוע בחלשים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את מס ההכנסה היה צריך להעלות באחוז וחצי כדי להגיע להיקף הזה. זה מתרכז בעיקר בשני עשירונים, לכן זה היה נראה לא הגיוני. לגבי הפנסיות התקציביות – שוב, זה לא שאין אפשרות לעסוק בזה, אבל אלה צעדים מאוד מאוד מורכבים כי יש כאן חבות של המדינה כלפי אנשים שזאת הפנסיה שלהם. אין לנו התנגדות לעשות את הצעדים, אבל זה לא בשל בסד הזמנים הזה. ההיסטוריה מראה שכשהייתה התאוששות הדבר הראשון שהורידו היה את המע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא את המחירים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הדרך להתמודד עם המחירים היא באמצעות תחרות ובאמצעות שיפור הממשקים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תוך כמה זמן יהיה בשל לעסוק בפנסיות התקציביות? למה את לא אומרת שאתם לא רוצים להתעסק עם האיגודים המקצועיים ולכן אתם לא נוגעים בפנסיות התקציביות? זה הרמז שאמרו לי מאצלכם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו חושבים שיש מה לעשות בשדה הזה, אבל זה דבר מורכב לעשייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם חושבים לעסוק בעניין הזה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אין לנו התנגדות מקצועית. אם יהיה רצון להביא את זה לדיון, נקדיש לזה דיון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מה לגבי הדיבידנד המותנה? << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> בשנת 2017 זה הניב 12 מיליארד. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש נייר עמדה מפורט של הכלכלן הראשי מדוע זה לא נכון לצמיחה ולמערכת המס לעשות צעדים כאלה שנותנים הטבות וגורמים לכל השוק לחכות לדיבידנד עד שיהיה מבצע. זה להקדים הכנסות מהעתיד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל גם ככה השוק מחכה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> מערכת המיסים צריכה לדעת לזרום עם המגזר העסקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על העסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד-2024, מי בעד, מי נגד? הצבעה בעד – 10 נגד – 6 נמנעים – אין אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024, מי בעד, מי נגד? הצבעה בעד – 10 נגד – 6 נמנעים – אין אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:01 ונתחדשה בשעה 13:31.) << הפסקה >> << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הקשבתי לאורית בקשב רב. אני מסכים שיש עלינו אחריות ושהמציאות מחייבת התכנסות פיננסית ואחריות פיסקאלית, כאשר גם עלי כמרכז האופוזיציה יש אחריות, אבל האחריות היא לא רק בהטלת מיסים על הציבור, האחריות היא גם ביוקר המחייה. במקום ששר הכלכלה ייאבק ביוקר המחייה, הוא עושה שיימינג לרשתות. שיימינג זה נחמד, אבל עבודה זה לא. האחריות מחייבת ביטול של לפחות 70%, 80% מהכספים הקואליציוניים, אבל לא עשיתם את זה, והאחריות מחייבת סגירה של לפחות 10 משרדים מיותרים, שגם את זה לא עשיתם. לפני שאתם מטילים מס רגרסיבי על הציבור ופוגעים בשכבות החלשות, ראוי שתבטלו את הכספים הקואליציוניים, תיאבקו ביוקר המחייה ותסגרו את המשרדים המיותרים. חשוב שהציבור ידע שאתם לא עושים את זה ומטילים מס על הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה? הצבעה בעד – 4 נגד – 8 הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה השנייה, ירים את ידו? הצבעה בעד – 4 נגד – 8 הרביזיה לא אושרה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:32. << סיום >>