פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה 08/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 36 מישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה יום חמישי, כ"ט בשבט התשפ"ד (08 בפברואר 2024), שעה 10:30 סדר-היום: << נושא >> תקציב משרד החוץ לשנת 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר בועז ביסמוט יבגני סובה חברי הכנסת: שרון ניר מוזמנים: יעקב בליטשטיין – מנכ"ל משרד החוץ דנה בנבנישתי – סמנכ"ל תיאום ותכמ"ד, משרד החוץ עידית בשן – סמנכ"ל מינהל וארגון, משרד החוץ נתן מור – רמ"ט מנכ"ל משרד החוץ חיים לוי – ראש חטיבת משאבי אנוש פנים, משרד החוץ אייל אזולאי – מנהל תיאום ולוגיסטיקה, משרד החוץ אנה קינן אלון – – יועצת מדינית למנכ"ל משרד החוץ משרד החוץ גל אסף – רכז שירותים מיוחדים, אגף תקציבים, משרד האוצר מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. תקציב משרד החוץ לשנת 2024 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בוקר טוב, שלום לכולם אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה. יש לנו שני מפגשים הבוקר בוועדה. הראשון מוקדש לתקציב משרד החוץ, והשני יעסוק בנושא אונר"א באופן ממוקד. בינתיים נאפשר למנכ"ל המשרד שמכבד אותנו כאן בנוכחותו לעשות שיחה, ואני אפתח ואומר שביקשתי לקיים את הדיון הזה כי כרגע יש תהליך של אישור תקציב בכנסת – משתנים תקציבים לכל המשרדים, ואני מניח שמשרד החוץ לא חריג בהקשר הזה. חשוב לנו להבין את התמונה הכוללת של תקציב המשרד, ולראות מה ההשלכות של התמונה התקציבית על יכולת הפעילות של המשרד בתחומים השונים. עסקנו כאן בצורה ממוקדת בנושא ההסברה ותקציבי ההסברה, אני מניח שגם לזה תתייחסו, ואם יהיה צורך, נשאל שאלות, אבל כל הרעיון לדיון הזה בא באמת מהרצון לראות איזושהי תמונת מקרו, מה המשמעות גם תקציבית וגם בפעילות של המשרד, במסגרת הסיכום התקציבי. לכן ביקשנו ממנכ"ל המשרד –אני מודה לו שהוא כאן איתנו – להציג לנו את התמונה של התקציב, וההשלכות שלו על תוכנית הפעילות. בסוף בלי קמח אין תורה, כידוע, וזה נכון בכל משרדי הממשלה ובמשרד החוץ בצורה די דרמטית. בבקשה, הבמה שלכם. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אני אפתח בזה שאני אומר, שאני מניח שאתה מכיר את משרד החוץ הרבה יותר טוב ממני. היית שם סגן שר, ובפועל שר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עבר עשור מאז, ואני מניח שהמשרד השתנה. הייתי צעיר בעשר שנים. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> אני מניח שאת המשרד אתה מכיר הרבה יותר טוב ממני. אני נכנסתי לתפקידי ב-15 לחודש, וכמה ימים לפני כן בדיוק נפלנו על מה שנקרא הסיכום התקציבי, וכך נכנסתי ישר לסוגיה של הסיכום התקציבי. סגרנו סיכום תקציבי עם האוצר, והבהרנו לאוצר שאנחנו נמצאים בשנת מלחמה, שהתקציב צריך להיות מותאם לצרכים בזמן מלחמה. אני לא צריך לומר לפורום הזה, שמבין שבזה גם הרבה יותר טוב ממני, שמצבנו בעולם לא מי-יודע-מה. באמת, האוצר בבסיס לא קיצץ לנו כמו כל יתר המשרדים, ומפה אני אעבור למספרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תמונת המקרו היא שנשארתם עם מה שהיה? << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> תמונת המקרו היא שנשארנו עם מה שהיה, פחות אי יותר. אפילו תוספת בהסתמך על ביצועים שאנחנו נבצע. אני תכף אציג את זה בפירוט. אני אומר שוב, אני מזכיר שבשנים 2024-2023 היה סיכום תקציבי, ונסגר גם התקציב של 2024. אז באה המלחמה, והיו אמורים לקצץ לנו בתקציב בצורה משמעותית, כמו שקיצצו לכל יתר המשרדים. אם נתסכל על תקציב 2023, הבסיס שלנו היא כ-1.6 מיליארד במונחי נטו, ובשנת 2024 היינו אמורים לעמוד על כ-1.830 מיליארד, אלא שחלו עלינו פלטים רוחביים, כמו על כל יתר המשרדים, מעבר לקיצוץ שקיצצו בכל משרד. הפלטים האלה מעמידים אותנו עכשיו על תקציב נטו של בבסיס של 1.673 מיליארד. אם הולכים לשקף הבא, רואים את תמונת המצב האמיתית. כלומר, אנחנו סיכמנו על 1.830 מיליארד, נכנסו כל הפלטים שחייבו את כולם, והורידו לנו 156 מיליון, ולכן לכאורה אני מתחיל עם 1.6 מיליארד נטו. בסיכומים שלנו עם האוצר, במידה ואנחנו נעמוד בכל תוכנית הפעילות שלנו, נגיע בסוף ל-2.136 מיליארד. בתוך זה יש 106 מיליון שבכל מקרה חייבים להעביר לנו, כי אלה העודפים שלנו, וסיכמנו על תוספת של 40 מיליון במידה ונעמוד בכל היעדים האלה. זה המצב שלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מנסה להבין. בתקציב שאושר בשעתו ל-2024, מה היה אמור להיות תקציב המשרד? << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> 1.749 מיליארד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נטו, אחרי הפלט? << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> נטו, אחרי הפלט. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה מדבר על פלט שהוחלט עליו במהלך שנת 2023. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> לא. על פלט שהוחלט עליהם עכשיו, כתוצאה מהמלחמה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז כן השיתו עליכם קיצוץ. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> במשרדים אחרים קיצצו בבסיס, ואנחנו סגרנו על בסיס של 1.8 מיליארד, ועל זה השיתו עלינו פלט. אתה יכול לראות את הפלט בעמודה הבאה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני מאגף התקציבים, ואני אשמח לחדד. במשרדים אחרים עשו קיצוצים ייעודיים גם לתקציב הבסיס. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גם פלט הוא בבסיס. ככה לימדו אותי פעם באגף תקציבים. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> נכון, נכון, חד-משמעית. במשרדים אחרים עשו קיצוצים ייעודיים, מעבר לקיצוצים הרוחביים. פה לא היה קיצוץ מעבר לקיצוצים הרוחביים. הקיצוצים הרוחביים, כשמם כן הם, ועל כך אנחנו מקפידים, חלים באופן רוחבי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יכול לספר לך על הרבה מקרים, שאחרי שאתם מפעילים את הפלט, אתם מחזירים למשרדים את הכסף בכל מיני דרכים, כשאתם רוצים. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> גם פה, התקציב בסוף יותר גבוה מהתקציב - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תכף ננסה להבין את זה. אם כך, כן הופעל פלט כמו על כל הממשלה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> לא סבלנו מהקיצוצים הייעודיים. היו על זה ויכוחים עד כדי כמעט הרמת ידיים, אבל אתה רואה, הסתדרנו בסוף. גל פה, שלם, בלי פנס בעין. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, יש גם פלט עודפים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> עדיין לא הוכרע מה היקפו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> העודפים שרשומים פה הם עוד לפני פלט עודפים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> הם אחרי הנחה של המשרד לפלט של 15%, וזאת הנחה סבירה. כלומר, המשרד כבר הניח מה יהיה הפלט. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> העודפים היו 120, ואנחנו מניחים שישיתו על זה פלט עודפים, וזה הסכום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> התוספתי חד-פעמי 258 – זה היה בסיכום המקורי? << אורח >> עידית בשן: << אורח >> זה היה 225, ועל זה הוסיפו לנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ועל זה יש עוד 40 מיליון, בהתאם למיצוי של 70% ו-80% שאתם תקבלו. אבל 258 זה שלכם. כדי להבין, וסליחה שאני מעכב אותך, אבל זה חשוב כדי לראות את התמונה הכוללת – מה היה התקציב ב-2023, כולל תקציב חד-פעמי. << דובר_המשך >> עידית בשן: << דובר_המשך >> 1.654 מיליארד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה היה הנטו ב-2023, ועכשיו תהיו על יותר מזה. כמה היה ב-2023 כולל תוספות חד-פעמיות? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> היה מעבר לזה? << דובר_המשך >> עידית בשן: << דובר_המשך >> לא, לא היה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני רוצה להשוות בסוף את התמונה הכוללת. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> תעשי את הבדיקה הזאת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אנחנו נתקדם, וברגע שיהיה לכם הנתון, תגידו מהו. מעניין אותי לראות מול שנת 2023 איפה אנחנו נמצאים. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> עד כאן הסיכומים, ועל זה סיכמנו עם האוצר. אין לי טענה לסיכומים בעניין הזה. אלא שפה אנחנו עוברים למציאות של משרד החוץ, ואיפה אנחנו עומדים עכשיו. קודם כול, השקף הבא אומר שלמעשה כל תקציב משרד החוץ הוא קשיח, וזה אומר שכר, שכירות בחו"ל, מבנים וכל מה שקשור לקשיח. למעשה, הפעילות היא 8% מכל התקציב, בערך 170 מיליון שקל תקציב נטו לפעילות. כלומר, כנסים כשצריך, משלחות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הסברה. כל פרסום, חוץ מאנשים ומבנים קבועים. אם אתה צריך מבנה זמני, זה פה. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה מה שיקרה בתקציב 2024. מה היה התקציב הגמיש ב-2023? << אורח >> עידית בשן: << אורח >> פחות או יותר אותו הדבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למה אני שואל על זה? תכף נדבר על התקציב הקשיח ועל ההשלכות שלו על משרד. הפעילות שלכם היא בתקציב הגמיש, כי כל השאר זה ניהול כוח אדם. לכן, פה חשובים לא רק האחוזים אלא המספר האבסולוטי, וכל זה עוד לפני שדיברנו על התייקרויות בגלל שינויים בשער וכו', ובדרך כלל למשרד החוץ זה אירוע סופר-דרמטי. תזוזה קטנה בשער הדולר יכולה להשפיע מאוד על היקפי הפעילות. זה היה נכון לפני עשור, ובטח נכון גם היום. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> מה ההבדל בין זה ל-2024? זה השקף הכי חשוב, מבחינתי – אנחנו מבינים שהשנה הזאת היא שנת מלחמה, ויש שלושה משתנים מאוד גדולים בשנה הזאת. האחד, יש לנו סוגיה מדינית-משפטית מאוד קשה – ה-ICJ וכל מה שקורה איתנו בעולם. במאמר מוסגר אני אגיד שאנחנו חוששים מה-17-16 בפברואר, ועידת מדינות אפריקה. אנחנו יודעים שאלג'יריה ודרום אפריקה רוצות להעלות הצעה שיבטלו לנו את מעמד המשקיף. אנחנו עושים על זה עכשיו מערכה, ואני מסתכל גם על חבר הכנסת ביסמוט, כי אחד הרעיונות שלנו הוא לנסות להיעזר גם בו בעניין הזה. כבר הכנו את כל התוכנית, כולל עם מי מדבר הנשיא, עם מי מדבר ראש הממשלה וכו'. צריך להבין שאנחנו ביבשת הזאת מאוד מאוד מדוללים. לכן, זאת שנה מיוחדת. הדבר השני הוא כל סוגיית ההסברה והיפוך תודעה. אנחנו חווינו את מה שקורה בכל העולם, חווינו מגזרים שלדעתי אנחנו לא משקיעים בהם בכלל או לא משקיעים בהם מספיק, כמו כל סוגיית הצעירים בקמפוסים גם בארצות הברית וגם באירופה. בקיצור, אנחנו מאוד חלשים בתחום ההסברה. הסוגיה השלישית היא היבטי אבטחה. מיום ליום אנחנו נדרשים ליותר ויותר השקעה באבטחה, כדרישה של השב"כ. זה ישפיע מאוד מאוד על ההוצאות בשנת 2024. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אם תרצו ותחשבו שזה תורם וחשוב, אנחנו ערוכים לקיים דיון נפרד על זה, חסוי, עם הגורמים הרלוונטיים. אם תראו שזה יכול לעזור. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> הכנו במשרד תוכנית מה אנחנו אמורים לעשות, איך אנחנו אמורים לטפל בשלושת הנושאים האלה. אני לא בא עם שורות מפורטות לכל משימה ומשימה, אבל אנחנו אומדים את זה בערך בסדר גודל של 230 מיליון שקל נוספים, שיידרשו בשנה הזאת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מעבר לסיכום התקציבי. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> מעבר לסיכום התקציבי, אם אנחנו נרצה לעמוד ביעדים, שאנחנו נדרשים להם. אני מזכיר שגם ראש הממשלה סיכם עם השר שאנחנו נוביל את כל סוגיית ההסברה בחו"ל, בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית ושונה מההסברה הקיימת. אנחנו כרגע מכינים את התוכנית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגף התקציבים, אתם מכירים את המספר הזה? << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> לא, הם לא מכירים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> ראינו את זה בפעם הראשונה איתך, יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה רואה, היה שווה לבוא. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> לא הצגנו את זה עדיין. הייתה בינינו שיחת טלפון ואני התרעתי, אבל אני אומר שוב, רק שנבין את ההיקפים. כרגע אנחנו בגיבוש התוכנית, ואני מזכיר שאני בתפקידי מה-15 לחודש, לפני 22 יום. על הדבר הזה אנחנו מסתערים, כי אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות שינוי מאוד מאוד רדיקלי בעניין הזה. הנתח של הביטחון בתקציב – קיבלנו את הדרישה הזאת משירות הביטחון הכללי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איך זה עובד ביניכם לבין אג"ת, כשגדלות הוצאות אבטחה כתוצאה מדרישות חדשות לאור המציאות בעולם? האם התוספת נספגת בתקציב הגמיש שלכם, או שאתם מבקשים מאג"ת תוספת ייעודית? << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> בשנה שעברה לא נדרשנו לכאלה מספרים בשנה שעברה. בסוף לקחו את זה מהגמיש, ובסוף השנה היה משא ומתן מול משרד האוצר, ומשרד האוצר השלים כסף. האם זה שקל מול שקל? לא, אבל עשינו את הדברים האלה במשא ומתן מול האוצר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ומה קורה בדרך כלל? מה שיטת העבודה? << אורח >> עידית בשן: << אורח >> בדרך כלל זה מהתקציב הגמיש שלנו, מתקציב המשרד. עושים סדרי עדיפויות. << אורח >> אייל אזולאי: << אורח >> בסוף אתה מוריד פעילות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור, זאת המשמעות. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אם תשאל את גל, הוא יאמר שאנחנו מקשיחים את עצמנו לדעת כל הזמן. אבל ההקשחה נובעת ממטלות שלא תלויות בנו. זה לא שהשב"כ אומר: תעשו ככה וככה, ואנחנו מייד עוברים לדום. אנחנו מתווכחים איתם, אבל בסוף – אחרת זה מקרין על הפעילות עצמה של הנציגות. זאת לא חוכמה, כמו באחת הנציגויות, לקחת את ראש הנציגות ולשים אותו פה בארץ, או בנציגות אחרת להגביל לו את הפעילות, ולהגיד לו שהוא לא מרצה, הוא לא נואם, הוא לא יוצא וכו'. לכן, אנחנו איתם במלחמות בנושא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מניח שמה שכתוב כאן על בטמ"ח ותקשוב, אם באמת הסכום הזה הוא חובה, המשמעות של זה היא שנשארת עם תקציב גמיש של 70 מיליון שקל. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> את כל זה קיבלנו אחרי שסיכמנו את התקציב. אלה ממש דברים מהשבועות האחרונים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דרישות חדשות. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> כן. היו אירועים, וחלקם אפילו פורסמו בתקשורת. בעקבות זה, יום למוחרת קיבלנו הנחיות. לכן אנחנו באירוע. אם אתה הולך אחרי הסכום הזה לסכום הבא בגודלו, אנחנו מדברים על המהות שלנו, וזאת הדיפלומטיה הציבורית. אנחנו חייבים להשקיע המון המון בדיפלומטיה ציבורית, אם אנחנו באמת רוצים לעשות - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת תוספת שעוד לא קיבלתם. בתוספת שיש כרגע, מה התקציב הייעודי לפעילות הדיפ"צ? אני לא מדבר על הקשיח. << אורח >> אייל אזולאי: << אורח >> 28 מיליון. זה מה שהצלחנו להעמיד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה היה בשנה שעברה? << דובר_המשך >> אייל אזולאי: << דובר_המשך >> בשנה שעברה היה כ-32 מיליון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת אומרת שבשנה שעברה, בהתחשב בזה שהמלחמה הייתה רק שלושה חודשים, והפעילות האינטנסיבית שנדרשת בתקופת מלחמה הייתה רבעון, דובר על תקציב יותר גבוה ממה שאתם מתכננים השנה לדיפלומטיה ציבורית לשנה שלמה של מלחמה, ובעיית הלגיטימציה רק גדלה בדרך כלל. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אני רק רוצה לוודא שאתם משווים מלפפונים למלפפונים. ה-28 זה מתוך 1.6 מיליארד או מתוך 2 מיליארד? << אורח >> אייל אזולאי: << אורח >> מה שתוכנן לתת השנה לדיפ"צ – 28 מיליון, זה מהתקציב, כולל כל מה שראית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה מעלה קושיה גדולה מאוד. << דובר_המשך >> אייל אזולאי: << דובר_המשך >> בסיכום הנוכחי נאמר לנו שמערך ההסברה הלאומי יעביר לנו 10 מיליון שקלים לטובת פעילות שלנו, ולכאורה הסכום הוא 38 מיליון. יומיים אחרי זה קיבלנו הודעה מוקלטת של ראש מערך ההסברה הלאומי, שאנחנו לא מקבלים את זה וזה מתואם עם אגף תקציבים. בסוף נשארנו בלי 10 מיליון, וזה משאיר אותנו עם 28 ולא עם 38. זה משמעותי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע שבסגירה מול מערך ההסברה הלאומי – גל, זאת גם סגירה שלך? << אורח >> גל אסף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע שהיה סיכום מפורש שזה הולך נטו אליהם ולא למשרדים אחרים. הם ביקשו סכום הרבה יותר גדול ממה שקיבלו, ואז אמרו: אתם לא צריכים להיות צינור שלנו למשרדים אחרים, את מי שאנחנו רוצים לתקצב גם ככה. אתם תקבלו רק מה שישירות אליכם, ולכן קיצצו להם בערך בחצי ממה שהם ביקשו, ואמרו במפורשות שזה בלי העברות לא לחוץ ולא לתפוצות. זה אכן הסיכום שאני מכיר. מצד שני, אני לא מבין את ההיגיון – אדוני המנכ"ל, אני מציע לכם לשקול את זה מחדש – איך יכול להיות שסך תקציב המשרד, כולל גם בגמיש, גדל לפי הנתונים שהצגתם פה, אחרי כל הסיכומים שהבאתם, ותקציב דיפ"צ – ירד. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> לא. בחישוב שלנו הוא היה אמור לעלות ב-8 מיליון, מ-30 ל-38, וזה גם היה הסיכום שלנו עם גל. רק בימים האחרונים - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גל, זה נכון שהיה כזה סיכום, שסתר את הסיכום שלך עם המנכ"ל? << אורח >> גל אסף: << אורח >> זה לא מה שנאמר. לא נאמר 10 מיליון, אלא שניתן יהיה לפנות למערך ההסברה. דרך אגב, עשיתי שיחה עם מערך ההסברה, ונכון שהוא קיבל פחות מהתקציב שלו, ולא הגדרנו לא למה השימושים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הוא טוען שחד-משמעית התניתם לו, וזה נאמר גם בדיון אחר שהיה בוועדה. אני בשיח גם עם ראש מערך ההסברה הלאומי. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חד-משמעית הוא קיבל פחות ממה שהוא ביקש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הוא קיבל פחות ממה שהוא ביקש, ושנית, אמרתם לו: זה רק אליך, ואת מה שחשבת להעביר לאחרים, אנחנו מורידים לך כי אנחנו נסתדר איתם לבד. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> זאת לא בדיוק האמירה שנאמרה, אבל לא משנה. אני לא חושב שצריך להיכנס לרמת - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> צריך ועוד איך. בשביל מה אנחנו פה? זה שגילחת 10 מיליון שקל בדרך, לא סיבה לא להיכנס לפרטים. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חשוב להדגיש פה אמירה אחת, אנחנו לא מחליטים מה היקף תקציב ההסברה באף אחד מהמשרדים, גם לא במשרד החוץ. זה שיקול דעת של משרד החוץ, כמה מתוך הכסף הושם על הסברה, וזה שיקול של מערך ההסברה כמה מתוך הכסף שהוא קיבל, הוא מקצה למשרדים אחרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> קודם כול, זאת אמירה לפרוטוקול? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> מה? אם אני אייצג אותו כדי להיות קולגיאלי, הוא יגיד: עם הכסף שקיבלתי, אין לי כסף לסייע למשרדים אחרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת כבר שאלה של סדרי עדיפויות. אתה מודיע פה לפרוטוקול – זה שונה ממה ששמעתי ממנו – שלא הייתה דרישה של אגף התקציבים למערך ההסברה הלאומי, לא להעביר כספים? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> האמירה הייתה, לא כדרישה. האמירה הייתה: יש לך קושי תקציבי, תכנס את מה שקריטי לך, ואם לא קריטי לך לסייע למשרדים אחרים, זה שיקול דעת שלך. בסיכום לא נכתבו השימושים מעבר לזה, שהם שימושים להסברה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ומה שנאמר בעל פה, מעבר לסיכום? אני מכיר אותך. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> לא, לא. גם מעבר לסיכום, בסוף לא נכנסנו ברחל בתך הקטנה לשימושים. ירצה להעביר כסף למשרד החוץ? זה יהיה בסדר גמור. מצד שני, אני אבין אותו אם יהיה לו קושי לעשות זאת, לאור התקציב שהוא קיבל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה בסדר. אני יודע שאתה לא רוצה לחייב אותו שלא בנוכחותו, בוודאי. לפחות אתה אומר שלכם לא תהיה התנגדות, ואתם לא תבואו אליו בטענה: אם יש לך כסף לעזור למשרד החוץ, בפעם הבאה ניתן לך פחות כי כנראה אתה לא צריך. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חשוב שזה ייאמר כאן, כי הוצגה תמונה קצת שונה. אני חוזר אליכם, ואחר כך נעבור לאגף תקציבים. בכל זאת, תקציב המשרד הכללי, כפי שהצגתם פה, גדל קצת מול השנה הקודמת. לא ירד. ברור שלנושא דיפלומטיה ציבורית בשנה כזאת, כמו שאמרת בצדק, יש משקל אפילו יותר משנה רגילה, גם מתוך כלל הצרכים של המשרד. כל מיני פעולות שעושים בדרך כלל, אולי פחות חשובות מזה. השאלה במצב כזה היא איך הגיוני שעכשיו, כשיודעים שאין כרגע תוספת ממערך ההסברה הלאומי, יש קיצוץ בתקציב הדיפלומטיה הציבורית מתוך סך העוגה של המשרד? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> עשיתי ממש משא ומתן מול גל, והנושא הזה עלה גם בליל התקציב. הייתה הסכמה – גל, תקן אותי אם אני טועה. אמרנו שההסברה לא יעבירו לנו וכו', וצפינו את זה. הוא אמר: את זה תשאירו לי, ואנחנו יצאנו מנקודת הנחה שאנחנו מקבלים 10 מיליון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל עכשיו, כשאתה יודע - - - << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> כשאתה אומר לי: עכשיו, כשאתה יודע – אני יודע את זה מהשבוע האחרון, ונצטרך לעשות ויסותים פנימיים בתוך התוכנית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לדעתי זה מתבקש. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני רוצה לשתף אותך בחוויה. אתה לא היית אז במשרד, ואחרים אולי מכירים את זה. גל בטח מכיר את זה. אתם בטח זוכרים, חבריי חברי הכנסת, כי הייתם פה בוועדה. בועז, נדמה לי שהיית כשבא לפה סמנכ"ל דיפ"צ של משרד החוץ – נדמה לי שזה היה באמצע נובמבר – ואמר: נשארתי עם טוויטר בגלל ההוצאות הגדולות בתקופת המלחמה, שהיו אחרי ה-7 באוקטובר. נגמר לי תקציב הפעילות, ונאלצנו להשבית את כולו. מה שאני יכול לעשות זה לצייץ. זה הכלי שיש לי לניהול ההסברה של מדינת ישראל. הייתה מהומה גדולה סביב זה, ובסופו של דבר נמצאה הדרך, גם ממקורות פנים-משרדיים וגם ממקורות של מערך ההסברה הלאומי, שגייס לזה כסף ייעודי, לחלץ אותו ולשים אותו לפחות באותו ווליום של פעילות כמו שהיה. עם הסכומים שיש כרגע, בהתחשב במה שקרה בשנה שעברה, וכמה הושקע רק בשלושת החודשים האחרונים, גם אם תחזירו את התקציב ל-30, הוא לא יספיק להיקף הפעילות שהיה באוקטובר-נובמבר-דצמבר, אם הוא ימשיך באותו היקף, מה שלכאורה מתבקש, כי החזית רק מחריפה. המשמעות תהיה שהוא יושבת, פחות או יותר, אי-שם בחודשי הקיץ. זאת המשמעות. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> לכן, אני אומר שוב, זה מחזיר אותנו לבסיס העניין הזה. מבחינתנו, היושב-ראש, יש כרגע שתי חזיתות מרכזיות: החזית הצבאית והחזית המדינית. אלה שתי חזיתות שאין עליהן ויכוח, שבהן צריך להשקיע. כמו שלתקציב הביטחון מוסיף אגף התקציבים סכומים ניכרים, כי צריך לקנות עוד תחמושת וכל מה שכרוך בזה, אני חושב שבשנה כזאת, למשרד החוץ חייבים להוסיף תוספות משמעותיות, כי אנחנו חייבים תחמושת מדינית. אין לנו תחמושת. התקציב השוטף שלנו לא מספיק לעונת מלחמה. לכן, אני חושב שהשנים 2024 ו-2025 הן שנים שבהן תקציב משרד החוץ צריך לגדול משמעותית, בתקציב הגמיש שלו בעיקר. זאת התוכנית שאנחנו עובדים עליה כעת, ואני מקווה שעד סוף החודש הזה נסיים אותה. נבוא עם זה לאוצר, ואני מניח שאני אצטרך לבוא לממשלה ולקבינט המדיני-חברתי, להציג את הדברים האלה. אנחנו חייבים לשפוך הרבה כסף בתחום הדיפלומטיה הציבורית בעיקר, ובתחום הדיפלומטיה בכלל, בתחום נסיעה למדינות אמנה. בגדול, במה אנחנו צריכים להתמקד? אנחנו רוצים תגבור של הפעילות הדיפלומטית - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שים לב, אדוני המנכ"ל, אתה לוקח אותי לשאלה מה אתם רוצים לעשות עם תוספת הכסף שעוד לא אושר. אני אשמח שתציג לנו את השימושים במה שכן אושר, אותם 170 מיליון תקציב גמיש. אני פחות מבקש שתציג לי את התקציב הקשיח, כי הוא קשיח. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם אני או אלון ערוכים לזה. לא באנו עם שורות של כל - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני רואה שדווקא על התוספת של 228 מיליון באתם עם השורות בצורה ברורה. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל זה משהו שעוד לא קיים. כדאי לדון במה שקיים. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> גם את זה אני יכול להציג. אלון, אתה יכול להציג את זה? << דובר >> אלון: << דובר >> אני יכול להתייחס, לא ברמת המספרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איך אפשר להציג תקציב לא ברמת המספרים? << דובר_המשך >> אלון: << דובר_המשך >> כבוד היו"ר, יש לנו היום יכולת להביא בתקציב בערך בין 10 ל-18 משלחות בשנה, וגם עמנואל הסמנכ"ל אמר את זה בעבר. אנחנו רוצים להגדיל את זה באופן משמעותי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה תקציב של דיפ"צ? << דובר_המשך >> אלון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מדבר על התמונה התקציבית הכוללת, לאו דווקא דיפ"צ. יש 170 מיליון שקל בתקציב הגמיש, יש לכם תוכנית עבודה? היה סכום שעוד לא אמרתם לי מהו, ואני עדיין מחכה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> 150 מיליון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשנת 2023 עשיתם עם ה-150 מיליון כך וכך וכך. בשנת 2024, מתוך 170 מיליון, אתם מתכוונים לעשות כך וכך וכך. ככה אנחנו רואים מה קורה עם סדרי העדיפויות של המשרד, עד כמה הם השתנו בהתחשב באופי המיוחד של השנה הזאת, 2024 מול 2023, איפה הוחלט לתגבר, איפה הוחלט להוריד וכו'. על זה אפשר לנהל דיון אינטליגנטי על הקומה הנוספת שאתם מבקשים מאגף תקציבים. הם נורא שמחו לבוא היום לישיבה לשמוע את זה, ואני רואה שגל כבר מכין את ההעברה התקציבית. אני רואה שאתה על המחשב. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אנחנו יכולים לבוא עם התוכניות, ויותר מזה, אני יכול לעשות השוואה בין 2023 ל-2024. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, אני חושב שזה הכרחי, כי זה ייתן לנו תמונה. בסוף, משרד החוץ הוא ספינה ענקית, אבל הרוב המוחלט של הספינה הזאת הוא באמת הדברים הקשיחים. הדרך לנייד אותה, חוץ מניהול מדיני וניהול כוח אדם, שבטח נדבר עליהם כאן – זה אירוע מרתק וחשוב במשרד החוץ – היא סדרי עדיפויות בחלוקת התקציב הגמיש. בסוף זה מתורגם להרבה פעולות בכל נציגות. אני פחות מבקש איך אתם מחלקים את זה בין הנציגויות וכן הלאה, אלא לראות תמונה ברמת שורות, כמו שהצגתם פה את הכסף הנדרש החדש. קודם אני מבקש לראות את התמונה הזאת. אנחנו אולי נקיים ישיבת המשך בעתיד, עם הנתונים האלה, אם כרגע הם לא קיימים, ונוכל לפחות להשוות בין 2024 ל-2023. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אני אשמח לקיים את הדיון הזה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אנחנו נשמח, ונסמן לעצמנו באחת מהישיבות הקרובות לקיים. אני אודה לך אם שוב תכבד אותנו בנוכחותך בדיון הזה, כי כסף זה מנכ"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה דברים. התסכול עצום ברמת המדינה, לא ברמה אישית, ואני חושבת שאמר את זה יפה מנכ"ל משרד החוץ. מדובר בזירה נוספת, בזירת תודעה של מדינת ישראל, ואיך שלא מסובבים את זה, אנחנו מרגישים בסוג של דפיציט. כשמסתכלים על היקפי התקציבים הענקיים שמושקעים בעולם באוניברסיטאות בארצות הברית, כספי קטאר – כלומר, הם משחקים מראש מול מגרש ריק. הסטטיסטיקות שמדובר עליהן הן שעל כל סרטון של מדינת ישראל, יש 60 סרטונים של האויב. הם פשוט עושים שטיפת מוח שקרית ומסיתה לכיוון מדינת ישראל. זאת באמת תחושה של לשחק מול מגרש ריק, או רבים מול מעטים. מראש, זה מאוד מאוד מתסכל את כולנו, ואנחנו צריכים להיות מאוד יצירתיים בעניין הזה. היושב-ראש ביקש, בצדק, לראות איך התקציב מתורגם בסוף ל-action items, לעשייה שתשנה את המשוואה המאוד מסובכת הזאת, שאנחנו מבינים שהיא קיימת. אני חושבת, ויכול להיות שיש משהו שאני צריכה להשלים ברמת האופרציה הבין-משרדית, שצריך להסתכל בסוף על התמונה המלאה, על התמונה של משרד החוץ עם מערך ההסברה הלאומי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דווקא בנושא ההסברתי אנחנו עושים את זה. מקיימים דיונים נפרדים על תקציבי ההסברה של מדינת ישראל, ואז על השולחן עולים כולם ביחד. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מעולה. מאוד חשוב שבסוף אנחנו נראה את התוכנית הכוללת, מעבר לתקציבים, שבאמת מנסה לתת מענה ללקונה הבסיסית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש פה הרבה שאלות. יש שאלת תקציב, יש שאלה של חלוקת אחריות, ואף אחד לא יודע להסביר עד הסוף במדויק איפה עובר קו הגבול בין משרד התפוצות לבין דיפ"צ של משרד החוץ. ועכשיו מערך ההסברה הלאומי גם הפך לשחקן מבצע, ולא רק מתכלל ממעט הכסף שגל הקציב לו. המעט הזה, יש לו בחודש מה שלכם יש בשנה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צריך להגיד שיש גם יוזמות אזרחיות מאוד מרשימות, שיש במדינת ישראל, והן ברוכות, כמובן. צריך לכנס את הכול לראייה כוללת, שמשנה את המשוואה. זה הדבר הכי חשוב. אם מתרגמים את התקציבים האלה לשורות ול-action items, זה באמת יכול להוביל אותנו לאיזשהו שינוי בתוצאה, וזאת המשמעות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גל, אני רוצה להגיד אמירה כוללת, לפני שאני חוזר לסוגיות פנימיות. קודם כול, אני חושב שהגישה שהציג פה מנכ"ל משרד החוץ מאוד נכונה. אני מצטרף לדברי חברת הכנסת שרון ניר, ולמה שאמר המנכ"ל. זאת באמת חזית. הרי נכון שאנחנו בשנת קיצוצים, ואף אחד לא העלה על דעתו לקצץ בתקציב צה"ל ומשרד הביטחון, אלא להפך – התקציב שלהם גדל דרמטית. זאת אחת הסיבות לקיצוצים, כי מדינת ישראל הבינה שבסיטואציה הזאת, היא חייבת את הכלים האלה, עם כל הצער שבדבר של המחירים שצריך לשלם. למרות שהיה סיכום תקציבי ותוכנית תר"ש וכו', יש החלטה על שינוי סדרי העדיפויות של מדינת ישראל, כי אין בררה. אנחנו בשנה כזאת. זה נכון באותה מידה לחזית המדינית, כי בסוף בסוף, גם היכולת לנצל את החזית הביטחונית תלויה בפעילות מדינית הסברתית – חזית מדינית-הסברתית באה ביחד – וגם התוצאות של הלחימה הזאת תלויות בסוף. אתה יכול להגיע לתוצאות טובות, אבל בלי מעטפת נכונה מדינית-הסברתית, כל ההשקעה תרד לטמיון. הרי אתם באגף התקציבים חסידים גדולים של תפוקות ולא רק של תשומות. זה מרכיב שהוא זה שמבטיח את התפוקות, במידה רבה, אחרת נישאר רק עם תשומות. נשקיע עשרות מיליארדים תוספת בתקציב הביטחון, אבל בלי יכולת להשתמש בזה כי ניקלע לאיזשהו חסם מדיני-הסברתי כבד, או לחילופין, בלי תוצאה סופית רצויה למדינת ישראל, שבסוף תאפשר למשק, לציבור ולמדינה שקט לכמה שיותר זמן, כדי להתפתח כלכלית ולסגור את ההשקעה הזאת, ולהצדיק אותה. התוצאה הזאת תלויה בחזית הזאת, וכשמשווים את המספרים, זאת בדיחה. כל התקציב של משרד החוץ הוא 160 מיליון, וצה"ל על כזאת הוצאה בכלל לא צריך אישור מכם. זה בגבולות של מה שהוא יודע להחליט לבד. מאיתנו הוא כן צריך. בסוף אלה סכומים מצחיקים, וכל מי שמסתכל על התקציבים של צה"ל ומשרד הביטחון – 160 מיליון בשנה זה זניח בהסתכלות הכללית. לכן, זה לא הגיוני. אומנם, זאת לא ההשקעה היחידה בהסברה במדינת ישראל, וכבר הזכרנו שיש עוד גופים, אבל הם לא ישנו את זה דרמטית בסדרי גודל. אני יודע מה ההשקעות שם. זה דורש איזשהו שינוי דיסקט באגף תקציבים במשרד האוצר, בהבנה שאם אנחנו בשנת מלחמה, שמשנה סדרי עדיפויות, משרד החוץ הוא משרד מלחמה. לא משרד שצריך לממן את המלחמה, וזה מה שקורה כרגע עם זה שהושת עליו הפלט. עקרונית, הם היו צריכים לבוא כמו משרד הביטחון עם הבקשות אליך לתוספת של 20 מיליון דולר. זה שהם באים עם 200 מיליון, בסדרי גודל כאלה, זאת סיבה שבאמת אתם חייבים לראות איך אתם נענים לבקשה. זה פשוט לא מתכנס. לא יכול להיות שמדינת ישראל תנהל את האירוע הזה בסוף בצורה כזאת. וזה בלי קשר לוויכוח שהוא לגיטימי, ואני אגע בו, של המשפט שציטטת בשם גל, שמשרד החוץ מקשיח את עצמו למוות, ונשאר בלי תקציבים גמישים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> המילה "למוות" לא נאמרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז אני מוכן להגיד. אמרתי את זה למשרד החוץ לפני עשור, כשהייתי סגן שר. ראיתי את הדינמיקה התקציבית ואמרתי: בסוף יהיה פה שלד, רק העצמות. לא יהיה שום דבר אחר. יהיו נציגויות, לא תהיה להן פעילות כי העלות שלהן כל הזמן גדלה, מתוקף נסיבות שונות – ביטחוניות, שער הדולר, הוצאות מחייה וכו'. התקציב של המשרד לא גדל באופן פרופורציונלי, הקשיח כל הזמן גדל, הגמיש כל הזמן קטן, גם אם יעשו סיכום תקציבי הכי טוב שאפשר, ועוד נאכל על ידי כל מיני אירועים ביטחוניים שמעלים את הביטחון במהלך השנה. זה כמו לקנות כלים מאוד מאוד יקרים, נניח מטוסים מאוד יקרים לצה"ל, אבל לא לקנות להם תחמושת. ולהגיד: שיטוסו אי-שם בשמיים, אבל אין להם מה להטיל ואין להם מה לירות, כי את זה לא קנו כי לא נשאר כסף. זה בערך מה שאנחנו עושים כמדינה. יש שאלות גדולות גם למשרד הפנים, ותכף אני ארצה לנצל את הדיון הזה ולהעמיק. יכול להיות שנמשיך את הדיון גם בהזדמנויות אחרות, אחרי שתלמד יותר לעומק את המשרד. בסוף, כשאני שם את הדבר הזה בצד, והוא תמיד בוויכוח בין אגף תקציבים לבין משרד החוץ, הסיפור של הקשחת אחוזי תקציב, עדיין ברור שבשנה כזאת צריכים להתייחס אחרת לגמרי לתקציב משרד החוץ. אי-אפשר להשאיר אותו על אותם סדרי גודל, או להגיד: תגיד תודה רבה שלא עשינו לכם קיצוץ ייעודי, אלא רק פלט, ותסתדרו עם מה שיש. לכן, הדרישה של המשרד היא לא רק לגיטימית בעיניי, היא הכרחית. אנחנו נחזור לדיון הזה לשמוע מכם, אחרי שאתם תלמדו את הדברים האלה. אני יודע שאתם נורא אוהבים לדון בבקשות לתוספות תקציב דקה אחרי סיכום תקציבי, יש חדווה לזה באגף תקציבים. הוא תמיד בא לזה ממש בלב פתוח ובנפש חפצה, כשקורה כזה אירוע. ההתייקרות הביטחונית שנובעת מדרישות של גוף חיצוני, זה מקרה קלאסי של כוח עליון, והמשרד לא יכול לקחת אותו בחשבון כשהוא סוגר איתכם תקציב. אני חושב שהתוצאה שלו חייבת לבוא ממקור חיצוני. זה נטו הוצאת ביטחון לכל דבר ועניין, וזה בערך חצי מהתוספת הזאת בהיקפים האלה. לדעתי, אין פה בכלל נושא לוויכוח. לך, אדוני המנכ"ל, אם אתם אומרים שנושא מסוים מתועדף, זה חייב לבוא לידי ביטוי גם בחלוקה הפנימית של המשרד. אי-אפשר להגיד שדיפלומטיה ציבורית היא נושא ייחודי, ולכן צריך עבורו תוספת ייעודית, אבל מתוך כלל תקציבי המשרד שגדלו קצת, וגם התקציב הגמיש קצת גדל, ב-20 מיליון שקל, להקצות לזה פחות ממה שהיה בשנה שעברה. הפוך. מה שמתבקש הוא להגיד: אנחנו תעדפנו את זה יותר משנה שעברה, כי אנחנו מבינים שזה יותר חשוב עכשיו מדברים אחרים, ואנחנו באים אליכם, אגף התקציבים, ואומרים: מה שתעדפנו לא מספיק, וצריך עוד. זאת שפה שאני מבין. אבל אם המשרד מתעדף את זה בפחות משנה שעברה, אז מה הבסיס לטענה שזה כל-כך חשוב, שצריך להוסיף לו כסף? זה יוצא קצת גול עצמי. לכן, אני חושב שבלי קשר לגורל המשא ומתן מול אגף תקציבים – אנחנו נתגייס לעזור, כמו שכבר הבנת מרוח דבריי – אתם צריכים לקיים דיון פנימי על חלוקה מחודשת של משאבים לאור הנתונים הנוכחיים שיש, לפני שהתוספת הזאת הגיעה, ולראות איך בכל זאת הנושא דיפלומטיה ציבורית מקבל תעדוף בחלוקה הפנימית לאור המציאות שאנחנו מכירים. גל, במקביל אני מאתגר אתכם – האם יש היגיון שגורם מתכלל במערכת ההסברה, שפחות צריך להיות ביצועי, מקבל בחודש תקציב שגופים אחרים מקבלים בשנה? גם משרד התפוצות תוקצב לנושא ההסברה בסדר גודל של כ-30 מיליון שקל, גם משרד החוץ – 30 מיליון שקל, ומערך ההסברה הלאומי מקבל 30 מיליון שקל לחודש. זה לדברים טובים וחשובים, אבל בסוף יש פה איזושהי אנומליה, כי גופי הביצוע העיקריים הם משרד החוץ ומשרד התפוצות, ומערך ההסברה הלאומי פחות ביצועי בתפיסה הבסיסית שלו. אם היה פער מסוים, הייתי מבין, אבל זאת אנומליה פי 12. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת כבר לא אנומליה, זה כבר שינוי אקלים, מאז שקמה הממשלה. חולקו גם סמכויות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אני לא חושב שיש שינוי. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מתערב פה בפוליטיקה, אבל כשאתה מדבר על אנומליה, אני אומר לך שזה כבר שינוי אקלים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דווקא בתקציבים בשנת 2023 זה לא היה ככה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, מבחינת חלוקת הסמכויות של משרד החוץ. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא חדש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא חדש, אבל זה לא קרה. כמו שזה קרה מנובמבר שנה שעברה, לא קרה דבר כזה. היו שם ארבעה-חמישה שרים שכמעט עסקו בנושא שמשרד החוץ היה צריך לעסוק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא. היה, היה, היה. גם כשהייתי סגן שר החוץ היה. תמיד היה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה שקטעתי אותך, אבל גם בתוך הכנסת, כשהתחילה המלחמה, הח"כים פתחו פה חמ"לים וכל ח"כ עסק בזה. אני הראשון שאמר ליצחק, היועץ המדיני, שמשרד החוץ צריך לקחת את זה כיוזמה. תשתמשו בח"כים, תשתמשו ביכולות גם של הכנסת. הרי אנחנו נוסעים, יש משלחות וכו'. תשתמשו בזה, אתם תחסכו כסף. התחילו לדבר, ובסוף גילינו שיש ארבעה מקורות סמכות של העבודה שמשרד החוץ צריך לרכז. אני חושב שזאת לא אנומליה, ולצערי – אני אומר את זה בצער רב – לצערי זאת תוצאה של כשל בממשלה הקיימת, עם כל המשתמע מכך. המלחמה היא הסימפטום. אנחנו רואים את הסימפטום של הבעיה, שמובנית מתחילת הכהונה של הממשלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, היא קיימת שנים רבות. בתחומים של משרדים אחרים הממשלה הזאת באמת הוסיפה חלוקות ופיצולים; בתחום סמכויות משרד החוץ, ממה שאני מכיר בעשור האחרון – מה שהיה הוא זה שנשאר. הייתה תקופה קצרה על עדנה דווקא בממשלה הקודמת, אבל כל השחקנים שיש כרגע על המגרש, כולם היו קיימים גם קודם. הייתה שאלה של קווי חלוקה, והם פשוט טיילו ממקום למקום. אני מסכים איתך שהמציאות לא מיטבית, מבחינת ריכוז המאמץ. כרגע אני שואל שאלה תקציבית, גל, וזאת שאלה אליכם. קודם כול, אני חושב שצריך להגדיל את תקציב ההסברה של מדינת ישראל ברמה דרמטית, ואתם מכירים את זה. בהינתן התקציבים הקיימים היום, האם זה הגיוני שגוף מתכלל, שצריך להיות פחות ביצועי, מתוקצב פי 12 מגופים ביצועיים, כל אחד מהם? מה ההיגיון של זה במבנה הניהולי שאותי לימדו באגף תקציבים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני אתייחס לכל הדברים, כי נאמרו פה הרבה דברים וחשוב להתייחס. כמו שנאמר על ידי המנכ"ל, המשרד לא מקוצץ בקיצוץ ייעודי, ולהפך – התקציב שלו הורחב. התכנסנו לשיח שאומר איך אנחנו מאפשרים למשרד לעשות יותר, וצריך לדבר על המספרים. הביצוע בשנה שעברה היה 1.850, והתקציב היה 1.789 – זה בגדול. צריך להגיד שהיו גם הוצאות חד-פעמיות גדולות בשנה שעברה: דיור לשגריר בוושינגטון בעלות של 32 מיליון שקל, זאת הוצאה שלא חוזרת בשנה הבאה. היא לא מופיעה עכשיו בתקציב 2024; השתתפות המשרד בהחלטות ממשלה מגוונות ושונות, שהקשר ביניהן לבין משרד החוץ מעורפל, והוצאות נוספות. בפועל, התקציב פה גדל גידול משמעותי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לפי התמונה שהוצגה פה, אם כל מה שהובטח יקרה, עם התוספות וכו', הגמיש יגדל ב-20 מיליון שקל. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אנחנו חולקים על הגדרת הקשיח של משרד החוץ. אין ספק שהמשרד מקשיח את עצמו לדעת, כמו שאמרתי, אבל אני חושב שהוא תמיד מציג תחזיות קשיח גבוהות ממה שקורה בפועל, ואני חושב שבפועל יהיה למשרד יותר תקציב גמיש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה יודע לתקף את זה בשנה שעברה, ולהוכיח שהתקציב הגמיש היה יותר גדול ממה שנאמר? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> השנה שעברה הייתה באמת מאוד חריגה בהתייקרויות שלה, בגלל שינויים גדולים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> והשנה הזאת מאוד חריגה בהתייקרויות ביטחון. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אין בעיה. חבר הכנסת אלקין, אנחנו הצענו למשרד שיפוי אם ההתייקרויות יהיו גבוהות. המשרד העדיף לא ללכת למנגנון הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למשל, התייקרות בתחום ביטחון כתוצאה מהנחיות חדשות של גופי הביטחון. מאיפה זה אמור לבוא? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חתמנו על סיכום לפני כשבועיים-שלושה, למיטב זיכרוני, של כל הנתונים הייעודיים עם מענה סופי ומוסכם לשנת 2024. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה יודע כמה תחמושת צה"ל הוציא בשבועות האלה, שתצטרך לממן, רק בשלושת השבועות שעברו? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> לפני מספר שבועות ממש חתמנו על סיכום סופי ומוסכם. אני לא מכיר שממש כשהדיו עוד לא יבשה – אומנם זה נחתם וירטואלית – כבר באים ומבקשים תוספת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמו שאמרתי, אתם מאוד אוהבים את זה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> עלויות הביטחון, למשל, היו ידועות. יכול להיות שיש דלתא קטנה פה ושם, אבל אני לא חושב שהיו הנחיות חדשות לגמרי בשלושת השבועות האלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה מה שהמשרד טוען. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני פגשתי את המספרים האלה בדיוק כמוך, ואני לא מכיר אותם. אני לא חושב שנכון שנכיר אותם בדיון בכנסת בפעם הראשונה, אבל זה המצב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הכנסת תמיד שמחה להפגיש משרדי ממשלה שונים ולעזור להם בתקשורת. זה חלק מתפקידנו. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> נהדר, אנחנו שמחים להיות פה. דבר שני, אני חושב שאנחנו לא קובעים את סדר העדיפויות, ועל אף הסופרלטיבים שיו"ר הוועדה מרבה לתת לנו, בסוף המשרד מקבל את תקציב הקניות שלו, והוא רשאי לחלק בין דיפלומטיה ציבורית, למש"ב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל ברור לך שאם התקציב הגמיש שלו הוא 150 או 170 מיליון, ואם הוא ייעתר לבקשתי ולהערה שלי, הוא ייתן 40 כדי להגיד שהוא כאילו תיעדף את זה הרבה יותר גבוה משנה שעברה. אבל הוא לא יכול לתת יותר מתוך 170. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> קודם כול, חלק מהתקציב הקשיח גם הוא הולך לדיפ"צ. גם לדיפ"צ יש הוצאות קשיחות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, הם הסכימו לקצץ בהן משמעותית, לפי מה שאני יודע, ודווקא השנה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> שנית, אני חושב שהתקציב הגמיש הוא יותר מ-150 מיליון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תציג את זה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תציג את זה לנו. אתה אומר אמירה כוללת, לא מתווכח איתך. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> במציאות של החיים, גם בשנה שעברה המשרד טען שהוא היה מוקשח, וכשהיה צריך למצוא 32 מיליון שקל לבינוי לשגריר, הם נמצאו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה על חשבון 2024. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> המשרד הסיט בעצמו מהתקציב שלו ב-2024. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה רצית שהם יעשו? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> זה בסדר, זאת בחירה של המשרד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זה "זאת בחירה של המשרד"? שהשגריר לא יגור? מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> לא. לא משנה, ולא נרחיב על זה. כשהיה צריך כסף להחלטות ממשלה, המשרד מצא מקורות תקציביים. זאת אומרת, כשצריך, המשרד מוצא מקורות תקציביים לממן הוצאות חדשות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> החלטות ממשלה זה בדרך כלל בסכומים קטנים, וזה בא מהגמיש. זה תמיד קיים. אני לא רואה שנופל לכם האסימון. זה משרד מלחמה, לא פחות ממשרד הביטחון בהרבה מאוד משמעויות. במשרד הביטחון, למרות כל השנה הקשה וכו', הלכת על תוספת דרמטית, כי ברור לך שבזמן מלחמה, זה מה שצריך לעשות, כי צריך למלא מלאים וכו'. יש מלאי של לגיטימציה בין-לאומית. זה גם מלאי. מלחמה פוגעת במלאי הזה בצורה מאוד קשה, ולכן אתה צריך פעילות הרבה יותר אינטנסיבית למלא את המלאי הזה. זה בדיוק כמו תחמושת של משרד הביטחון. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלקין, בדיוק בגלל זה תקציב המשרד גדל ויגדל בשנת 2024, והמשרד גם הסכים שזה מהווה – אני גיליתי פה לראשונה שהמשרד חוזר בו מההסכמות, אבל בדיוק בגלל זה היו דיונים, ובדיוק בגלל זה היו דיוני התקציב, שבהם המשרד הסכים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אם יש תוספת להוצאות ביטחון של 100 מיליון שקל, ואני ממליץ לכם סביב השולחן ולראות – אתה רוצה לבדוק? תשאל. יסבירו לך מאיפה הסכום הזה נוצר, מאיזה דרישות ומתי הן הגיעו. אם המשרד צודק כשהוא טוען שהכול הגיע אחר כך, זאת המציאות. הוא לא יכול לכסות את 100 מיליון הוצאות מגמיש של 170 מיליון, כי ברור מה ההשלכות על הפעילות שלו. בסוף אתה לא רוצה להחזיק מטוס שעלה עשרות מיליארדים, ולא להשקיע כמה עשרות מיליונים או אפילו 100 מיליון שקל בתחמושת שלו, כי זאת השקעה מאוד לא יעילה מבחינת החלוקה של משאבי המדינה. תוותר על המטוס ואל תקנה אותו. תגיד, נעבוד בלי משרד החוץ, אבל להחזיק את משרד החוץ בלי תקציב פעילות סביר, זה לא הגיוני בעליל. בטח ובטח בשנת מלחמה, כשיש משבר של לגיטימציה ציבורית, וגם משבר מדיני, וצריכים פעילות הרבה יותר אינטנסיבית משנה רגילה, רק להחזיק את עצמנו היכן שהיינו. אין בררה, משרד האוצר ואג"ת צריכים לשנות את ההקשר בהקשר הזה. אם, חס וחלילה, תהיה עכשיו מערכה בצפון, אתה לא תבוא לצה"ל ותגיד: חבר'ה, אל תבואו אליי עם בקשות תקציביות, חתמתם איתי על הסכם. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, גם למשרד החוץ לא אמרנו את זה. יכולנו להגיד למשרד החוץ: יש לכם הסכם – אגב, הוא פג תוקף כי זה מה שעשינו עם משרדים אחרים – ומשם להתחיל את הדיון. בפועל, לא רק שההסכם התקציבי עם משרד החוץ כובד, אלא נוספה לו תוספת בנוסף להסכם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מבין את זה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> והמשרד אמר וחתם על כך שהתוספת הזאת מהווה מענה מספק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מסתכל על התוצאה הכוללת, והיא שהגמיש שלו גדל ב-20 מיליון שקל. האם בשנת מלחמה, שהולכת להיות שנה שלמה, זה המענה הנכון למשרד מלחמה? זה נראה לי בדיחה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> להבנתי, בטבלה הזאת לא נכללת תוספת של 40 מיליון, נכון? אם כך, בפועל התקציב הגמיש גדל ביותר מזה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> לא, אני הצגתי את זה. גל, גל, הצגתי את זה. << אורח >> עידית בשן: << אורח >> זה מותנה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> בסדר, אבל יש פה עוד 40 מיליון שהם חלק מהסיכום התקציבי, ואם המשרד יגיע ליעדים - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקיי, 60 מיליון שקל. זה נראה לך סכום השקעה? פעם אגף תקציבים הקצה לי סכום של 70 מיליון שקל רק בתמורה לייעוץ בהעברה של משהו בכנסת, לטובת נושאים שתעדפתי. זה מצחיק, אלה סכומים שהם בכלל לא סדרי גודל רציניים בדיונים על התקציב. להגיד: אני הוספתי למשרד מלחמה 60 מיליון שקל, ובזה הוא יבוא על סיפוקו? תגיד לי, מה היה אומר לך משרד הביטחון אם היית בא אליו ואומר: הגדלתי לך את התקציב ב-60 מיליון שקל? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, אני לא חושב שאלה סכומים מצחיקים, ואני חושב שכולנו משלמים עליהם בסוף. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור שכולנו משלמים. גם על עשרות מיליארדים תוספת למשרד הביטחון כולנו משלמים. גם בגירעון וגם בשינוי סדרי העדיפויות. ברור. אבל יש מציאות של מלחמה, וכמו שאמרתי, אתה תשקיע עשרות מיליארדים בביטחון, ואם זה לא יגובה בפעילות מדינית-הסברתית, וכל מה שהשקעת יירד לטמיון. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, בתקציב הקודם אמרתי פה בוועדה שצריך קודם כול להסתכל איך המשרדים עושים את זה מתקציבם. אתה אמרת לי: אנחנו בסוף שנה. אתה צודק. עכשיו אנחנו לא בסוף שנה, והמשרד קודם כול צריך לראות איך הוא משנה את סדרי העדיפויות שלו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה שמעת את זה ממני כאן, לפני שהערת את זה? הרי אמרתי את זה בעצמי, שאם המשרד טוען שנושא מסוים מקבל עדיפות ייחודית בשנת מלחמה, הוא צריך להראות את זה גם בחלוקה של הגמיש שלו. הוא לא יכול להגיד שמה שהכי חשוב, אני אלך לחפש כסף בחוץ עבורו, ואצלי אני אסגור צרכים אחרים. בוודאי, הוא צריך לשקף את זה גם בחלוקה הפנימית שלו. לכן ביקשנו מהמשרד להציג את זה בדיון הבא, ולהראות את שנת 2023 מול שנת 2024. ועדיין, ההיקפים התקציביים הכוללים – השמיכה הזאת, לאן שלא תמשוך אותה נראית לא הגיונית לשנה הזאת. דבר נוסף, לא ענית לי על השאלה איפה ההיגיון מתוך סך תקציבים להסברה של מדינת ישראל, גוף שאמור להיות לא ביצועי אלא מתכלל בעיקר, לתקצב אותו בהיקף של פי 12 יותר ממה שכל אחד משני הגופים הביצועיים מקבל. איפה ראיתם כזה מבנה של ניהול? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, לא קבענו את היקף התקציב להסברה במשרד החוץ. משרד החוץ קיבל תוספת תקציבית יותר גבוהה ממערך ההסברה, ויכול היה לבחור להקצות אותה לדיפלומטיה ציבורית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איך? הוא קיבל 20 מיליון שקל. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> לא, הוא קיבל 300. אתה רואה פה את המספרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל זה היה לו. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> לא, זה לא היה לו. הביצוע שלו בשנה שעברה היה נמוך משמעותית. התקציב שלו, אחרי העודפים ואחרי הכול, היה ב-150-140 מיליון פחות. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> בשנה שעברה הייתה חריגה בגלל הוצאות יותר גדולות בתחום השכירות. השכירות קפצה, הדולר קפץ, הכול קפץ. היה חוסר של כ-100 מיליון שקל, משהו כזה, ולקחו את זה מהגמיש. מאיפה ייקחו את זה? לקחו את זה מהגמיש. << אורח >> גל אסף: << אורח >> ביחס לתקציב הקודם, התקציב פה גדל ב-140 מיליון, ויש עוד 40 מיליון שהם לא הוסיפו לחישוב, אבל הם חלק מהסיכום התקציבי, ויהיה אפשר לתת אותם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסוף אני משווה את התקציב הגמיש, כי זה מה שיש, אלא אם כן תוכיח להם שהקשיחויות לא מוצדקות. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> לא רק שהוכחנו, אלא גם אמרנו שאם באמת יהיו קשיחויות כמו שאתם אומרים, קחו תוספת תקציב. המשרד אמר: אנחנו לא רוצים את המנגנון הזה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אני אבוא לפה עם התקציב הגמיש, מפורט בדיוק מה עושים שקל בשקל, ואתם תראו את זה. אני בשקיפות מלאה, אין הרבה מה להסתיר. גל, לגבי הסוגיה של הביטחון, יש היום שבע נציגויות, ואפשר להגיד להן: תמשיכו. יש גורמים במשרד האוצר שיסכימו. אתה יודע, זה כבר למעלה משלושה חודשים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בואו נסגור אותן. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> כן, בואו נוריד אותן לשכר ארץ וכל הדברים האלה. אנחנו דורשים שהם יחזרו בחזרה ויתחילו לעשות מדיניות ולייצג את ישראל במקומות האלה. בשביל להכניס אותם פנימה, הוצאות הביטחון הולכות לגדול מאוד מאוד משמעותית. גל, כשאתה מדבר על הביטחון, זאת דוגמה למשהו שלא ידענו. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הם היו במשרד לפני שבועיים? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> בוודאי. << אורח >> גל אסף: << אורח >> ורק לפני שבועיים קיבלתם החלטה שאתם רוצים להחזיר אותם? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> נכון. זאת החלטה מדינית חדשה שאנחנו רוצים להחזיר אותם בכל מחיר פנימה, ולהתחיל לפעול בשיטה כזאת ובשיטה אחרת. זה חלק מההצהרה שאנחנו לא סוגרים נציגויות. דבר שני, נזרק מה שנזרק לתוך חצר שגרירות – זה היה בתקשורת ואין לי מניעה להגיד את זה – במערב אירופה. לא באפריקה או משהו כזה. דקה אחרי זה, הגיעו גורמי הביטחון והם דורשים לשנות את סידורי האבטחה. לדבר הזה יש מחיר מאוד מאוד כבד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש לזה פתרון קל, גל, את תקציב האבטחה של משרד החוץ תיתנו לשב"כ, שהוא ינהל אותו, ואז תראה איך שזה מסתדר. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> גל בניגוד עניינים בעניין הזה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, אני גם אחראי על - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע. אנחנו ניפגש פה בכל הדיונים. כרגע יש מצב שגוף מנחה לא נושא בנטל התקציבי, ולכן ברור שהוא הולך להקטנת הסיכונים באופן טבעי. מה אכפת לו? מצד שני, הגוף שנושא בנטל התקציבי, לא מתוקצב לתוספות האלה. זה מצב לא הגיוני. << אורח >> גל אסף: << אורח >> השאלה היא האם המצב שבו גוף מונחה לא רואה את העלות אלא רק משרד האוצר רואה את העלות, האם זה המנגנון שנראה לך הכי טוב, ולא לרמת משרד החוץ? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני עונה לך. אני חושב שזה לא יכול להיעצר באמצע. או שזה צריך להיות שיח בין האוצר לבין הגוף המנחה, במסגרת סדרי עדיפויות של המדינה וניהול סיכונים, או שכל התקציב הזה צריך לשבת – כמו שעושים סגירה תקציבית – בתוך הגוף המנחה. אלה התקציבים שיש, ותנהל את זה לפי סדרי עדיפויות. אבל לא יכול להיות שהגורמים שבאמצע נדחקים, כי להם אין שום כלים להגיד לגוף המנחה: לא, ו אין להם שום יכולת לתכנן את הכסף. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת, יש להם כלים, יש ועדת ערר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> פה זה דרמטי, זה יותר מחצי מהגמיש שלו. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> יש ועדת ערר, יש כלים להתווכח עם גוף מנחה, ומהיכרותי עם הגוף המנחה, שהוא גוף ממלכתי שאני מעריך, אני אגיד שכאשר עושים שיח רציני, הדרישות יכולות להיות מרודדות, או מענה אבטחתי מותאם, או להתאים את המציאות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מציע לכם, תעשו שולחן משולש, במקום לגלגל את זה מאחד לשני. תעשו שולחן משולש – אתם, משרד החוץ והגורם המנחה – ושימו שם את כל הצרכים. לגורם המנחה יש סמכות ואי-אפשר ללכת מולו. אפשר להתווכח איתו, אבל בסוף הוא פוסק, אחרי שניסית לשכנע אותו לעשות משהו אחר. על מה שייפסק כמחייב תוספת, מישהו צריך להוסיף את הכסף. אין מה לעשות. זה לא הגיוני שזה יירד מהגמיש. זה סוג של קשיח, שפשוט התייקר. אם מחר תחתום על הסכם שכר חדש עם עובדי משרד החוץ, אתה לא תעביר לו תוספת תקציב למימון ההסכם? אתה תעביר, אין לך בררה. אתה תעשה כל מיני קונץ-פטנטים בשנה מסוימת, אבל לשנה הבאה כבר תתקצב אותו לפי זה. זה סוג של תופעה דומה, כי בסוף זה אירוע אקסוגני למשרד החוץ. הוא לא אירוע פנימי, וזה חייב לבוא משם. דברים אחרים? זאת גם שאלה של סדרי עדיפויות וכו'. התשובה לחלוקה בין משרדים ביצועיים לבין גוף מתכלל פי 12 בהשקעה בתקציב, לא קיבלתי. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אני חושב שמערך ההסברה רואה את עצמו גם כגוף ביצועי, לא כגוף מתכלל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה נכון, למרות שזה לא בדיוק עיקר תפקידו. גם אם כן, תחליטו. תציעו למשרד החוץ ולמשרד התפוצות לסגור את פעילות ההסברה, תעבירו את הכול למערך ההסברה הלאומי, והוא ייקח אחריות מרגע זה והלאה על הנושא הזה. אבל אי-אפשר שראש הממשלה מסכם עם שר החוץ ששר החוץ יגביר את פעילות ההסברה בחוץ, ובמקביל זאת החלוקה, והמערכת של אצל ראש הממשלה מתוקצבת פי 12 מאשר המערכת אצל שר החוץ, למרות שבעבר היא לא עסקה בביצוע, ורק עכשיו מתחילה לעסוק בביצועי בהיקפים כאלה. זה לא הגיוני. ואני חושב שהצרכים של מערך ההסברה הלאומי נכונים. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא חושב שהם לא נכונים, רק אני אומר שאם מחליטים, ובצדק, להשקיע יותר בנושא ההסברתי, זה חייב לבוא לידי ביטוי גם בגופי ביצוע. גם פה וגם במשרד התפוצות. לפחות בשונה ממשרד התפוצות, לכם לא עשו את סעיף אלקין, אז אתם בלי תקורה של 5 מיליון. למשרד התפוצות שמו סעיף, שאם יוסיפו להם כסף, הם ייקחו מהם 5 מיליון כעונש על זה שהוסיפו להם כסף. זה סעיף, אגב, שלא שמעתי בחיים שלי. אני לא יודע מי אחראי על הסגירה התקציבית במשרד התפוצות, ולדעתי זה לא אצלך, נכון? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> נכון. אבל אני לומד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מישהו שם התעלה על עצמו, והכניס סעיף תקורה כזאת, שאם תקבלו תוספת, תחזירו לנו 5 מיליון מהתוספת הזאת. חייב להגיד שלא ראיתי כזה דבר, אבל זה לא קשור לדיון הזה. לא ננעלו שערי היצירתיות באגף התקציבים. במעט הזמן שיש לנו אני רוצה לגעת בנושא שהוא בסוף שאלת מיליון הדולר, או יותר נכון, של מיליארד שקל של משרד החוץ, וזאת השאלה על התקציב הקשיח שהולך וגדל. יש לו שתי השלכות: יש לו השלכה תקציבית, כי בסוף יישאר ממשרד החוץ משנה לשנה יותר ויותר שלד, בלי בשר, והשאלה מה עושים אם זה. שאלה שנייה רלוונטית לעולם התקינה. לא היה לי דיון עם אנשי משרד החוץ שבו לא קם קול זעקה על מחסור בתקנים זוטרים, שעושים את העבודה השחורה, ומצד שני, יש עודף – סליחה על הביטוי, ויסלחו לי אנשי משרד החוץ אבל זאת המציאות של כל מי שמכיר אותה – של התקנים הבכירים, שאין מה לעשות איתם. יש הרבה אנשים שהיו בתפקידים בכירים בחוץ, הם חוזרים למשרד לתפקידי סמנכ"לים – זה נראה לי המשרד עם הכי הרבה סמנכ"לים בשירות המדינה שאני מכיר. בסוף, זה מספר קבוע, וכל האחרים – יש ראשי חטיבות ועוד, אבל מספר האנשים הבכירים שיש לך הרבה יותר ממה שאתה צריך בארץ. אתה לא יודע לוותר עליהם, כי אתה צריך בעוד כמה שנים לשלוח אותם לחו"ל. מצד שני, אין לך בגלל זה תקנים זוטרים, והם גם עולים לך הרבה יותר, אפרופו עלויות של קשיח. לכן, אני לא רואה מנוס, וזה דווקא אתגר לאיש ניהול כמוך, למרות שזה סופר-מסובך עם הוועדים של משרד החוץ וכו', לחשוב על רפורמה משמעותית של כל דרך ההפעלה של כוח האדם במשרד החוץ. אחרת, משנה לשנה זה ימות, הדבר הזה, ואני לא מפחד להגיד שזה יקשיח את עצמו למוות ולא לדעת. יכולים להיות כל מיני מודלים, ובזמנו חשבתי על מודל שיאפשר לאנשים בכירים לצאת ולחזור, זאת אומרת לעודד אותם לצאת לחל"תים, אפילו ארוכים, לשוק החופשי. יש להם ידע שיש לו ערך. קשרים וידע שהם צברו במסגרת התפקידים שלהם, והם רק ירוויחו. במקום להיות בתפקיד מומצא במשרד – סליחה על הביטוי – ויש הרבה כאלה שפשוט ממציאים להם כותרת, ואין להם מה לעשות באמת, אם הם יילכו וירוויחו בחוץ שכר הרבה יותר גבוה ממה שהם מרוויחים בשירות הציבורי, וגם יצברו עוד ידע כלכלי בחוץ, בטח לגבי שגרירים בהרבה מדינות זה מאוד רלוונטי – לא רק מפותחות, גם מתפתחות, כי צריך אנשים בעלי קשרים גם שם. יש שם פעילות של העולם העסקי – הם יעשו את זה הרבה יותר קל, אם הם יידעו שהם יכולים אחר כך לחזור. זאת אומרת, בעוד כמה שנים לצאת החוצה בתפקיד מדיני, ולעשות כזאת טיילת – נכנס-יוצא. זה מהלך שיאפשר לך להכניס במקומם בזמן הזה תקנים זוטרים. יהיו לך הרבה פחות אנשים בכירים. הם גם יעלו לך פחות, וזה יקטין לך את הקשיח. לדעתי, בסוף זה גם ישבח את אנשי משרד החוץ עצמם, כי הם יצברו ניסיון שונה מהניסיון הזה שיעזור להם גם בתפקידים בכירים. אבל זה שינוי כללי משחק מאוד משמעותי. אחרת, זה יתרסק, הדבר הזה, הקרחון. זה הולך לשם. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> גם תוך כדי דיוני השכר וגם עכשיו, נכנסתי לעולם של הסכם הרפורמה. להגיד לך שאני בקיא בו במאה אחוזים? ממש לא, אבל אנחנו נמצאים כרגע בדיוק בשלבים האלה, שבהם אנחנו טוחנים עד דק את הרפורמה הזאת. ברפורמה עצמה יש ביטוי, שאתה מתמרץ כוח אדם צעיר הרבה יותר, על מנת שהוא גם ייצא לשליחויות ואתה נותן לו גם איזשהו מסלול, שהרבה יותר קל אחרי זה. אתה מחייב אותו ליציאות וכל הדברים האלה. ברפורמה עצמה לא ראיתי מנגנון להוצאת כוח אדם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אין, אין. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> בזמנו היה לי אירוע כזה במשרד התחבורה, מימיי, כשהייתי סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד התחבורה, במקביל לאיזשהו תפקיד אחר. באתי לאוצר ועשינו חישובים ועניינים, ונתנו מה שנקרא תוכניות פרישה מאוד - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אני לא מדבר על זה. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> רגע. אין לי כרגע איזשהו מנגנון אחר. אני מבין מה אתה אומר. אתה אומר – תן לאותו שגריר, שחזר כרגע מחו"ל, לצאת לאקדמיה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> או לעולם העסקי. << דובר_המשך >> יעקב בליטשטיין: << דובר_המשך >> או לעולם העסקי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תן לו חל"ת לא סטנדרטי בנציבות. הרי על זה אני מדבר. בדרך כלל חל"ת הוא שנה-שנתיים, תן לו שני דברים: תן לו אופציה לצאת לחל"ת גם לשלוש, ארבע וחמש שנים, ותן לו אופציה להתמודד מתוך החל"ת על התפקיד המדיני הבא בחו"ל. << אורח >> חיים לוי: << אורח >> חבר הכנסת אלקין, אני חייב להוסיף עוד כמה דברים. בימים אלה ממש, כמו שציין המנכ"ל, אנחנו מבצעים הרבה מאוד תהליכים יסודיים ומעמיקים יחד עם נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר, שהמהות שלהם היא הרפורמה שאתה מדבר עליה. חלק מהדברים זה התאמת התקינה ורמות הדרגים או הדרגות לתפקידים, כולל גם הרצון שלנו בתוכניות פרישה, שיסדרו את כל התוכנית הזאת, שאתה מדבר עליה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הפרישה לא תפתור לך את זה. היא תפתור את זה חד-פעמי, ומה שאני אומר זה מנגנון, שיאפשר לך מחזור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עד שיבואו בכירים נוספים, ויתפסו את התקינה הזאת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה תמיד תהיה במצב שבן אדם שהיה שגריר תופס את עצמו כבכיר, והוא כבר לא מוכן לחזור לתפקיד זוטר יחסית, שעושה עבודה שחורה במשרד. כמות השגרירים שלך מטורפת, והם כל הזמן חוזרים כי אתה לא משאיר אותם מעבר לשלוש-ארבע-חמש שנים גג. << אורח >> אייל אזולאי: << אורח >> צריך לזכור דבר אחד, שלא רואים אותו באף משרד ממשלתי אחר. למעשה, משרד החוץ מורכב משני משרדים: משרד החוץ בארץ ומשרד החוץ בחו"ל. בסוף האנשים נכנסים לאותה קופסה, שצריך לתחזק אותה. זה לא קורה במשרדים אחרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נכון, נכון. לכן, זאת סיטואציה מאוד ייעודית. אין מסלולי קידום כל-כך מהירים ובכזאת כמות כמו במשרד החוץ. במשרד רגיל – היית במשרד התחבורה – בן אדם גדל לאט-לאט לפי כמות התקנים, וזה מתכנס. פה בן אדם קופץ פתאום למעלה כי צריך בחו"ל, וכל מי ששגריר הוא בתפקיד בכיר. וכשהוא חוזר – מה? אתה לא יכול להחזיר אותו. מעלים בקודש ולא מורידים – זה כלל ידוע בשירות הציבורי, ואי-אפשר לשבור אותו. ואז אתה תקוע, כמשרד. לכן, לדעתי, אין מנוס וצריך מישהו שלא מפחד מלהיכנס לנושא כוח אדם, ללכת על שינוי דרמטי, ולבנות מערכת נושמת. לדעתי, גם עובדי משרד החוץ ירוויחו מזה בענק, כי בחלק מהחיים שלהם הם ירוויחו משכורות בחוץ יותר גבוהות ממה שהם מרוויחים. הרי המשכורת בארץ היא לא משהו לעומת המשכורת בחו"ל, כידוע, ולכן, זה יאפשר להם לצאת. היום הם מפחדים לצאת כי אי-אפשר לחזור, ופה זה יאפשר להם לחזור בכל רגע נתון, כשהם יחשבו שהם מיצו בחוץ ורוצים שוב תפקיד מדיני וללמוד תחום חדש או מדינה חדשה. הם יחזרו גם הרבה יותר איכותיים, לדעתי, כי הניסיון בחוץ תמיד טוב בהקשר הזה, מאשר סתם לשבת. זה גם מכבה אנשים. ראיתי הרבה אנשים במשרד החוץ, כשהם יושבים בתפקידים מומצאים, זה הורג אותם אחר כך מבחינת הדינמיקה הפנימית. לכן, אני רוצה לזרוק לך אתגר למשהו מאוד מאוד משמעותי, כדי לחלץ את העגלה הזאת. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> לקחתי את זה לתשומת ליבי, ואנחנו נעשה על זה מחשב. אני אהיה שמח גם להתייעץ איתך ועם כל מי שהיה במשרד החוץ. יש לי 32 נציגויות, שיש בהן ראש נציגות וקב"ט. ברוב הזמן, הקב"ט שומר על ראש הנציגות, שלא ייצא, לא יעשה שום פעילות ויהיה כל הזמן נצור בתוך המבנה. << אורח >> אייל אזולאי: << אורח >> בועז מכיר את זה מצוין. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> ארבע שנים היה לי את זה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אתה חווה את זה בדיוק באירוע שהולך להיות לנו באפריקה. אני מניח שאם הנציגויות היו הרבה יותר עשירות ופועלות, התוצאה הייתה אחרת, או התוצאה שתהיה יכולה להיות אחרת. זה לא שאנחנו מוותרים, אנחנו יוצאים עכשיו לאיזשהו קרב בלימה, ומנסים לוודא שלא נחווה ירידה במעמד שלנו בוועידת מדינות אפריקה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> מתי זה אמור להיות? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> ב-17-16 לחודש, וב-15-14 לחודש יש כנס של שרי החוץ. אלג'יר, יחד עם דרום אפריקה, רוצה לבטל את מעמד המשקיף שלנו. כרגע הצלחנו לבלום בדיון אחד נושא דומה לזה, ואנחנו מקווים להצליח לבלום את הדיון האחר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אנחנו נעצור כאן במסגרת תם ולא נשלם, ואנחנו נקיים דיון המשך גם כדי ללמוד את חלוקת התקציב הגמיש, ולראות את הדינמיקה שלו מהשנים 2023 ו-2024. עד אז, אנחנו מקווים ומבקשים גם מאגף תקציבים לקיים שיח מול משרד החוץ, ובנושא האבטחה גם מול הגורם המנחה מול אותם צרכים תקציביים שהוצפו כאן. נחזור לדון בכל זה ביחד בקרוב. בלי קשר, שתרגיש שאתה מוכן, אחרי שהתעמקת וכו', נשמח לקיים פה דיון על כל המבנה של שירות החוץ הישראלי, שיש לו השלכות גם תקציביות וגם תקניות על כל התפקוד של המערכת הזאת. אני חושב שזה נושא חשוב. לפני שאני נועל את הישיבה אני רוצה להודות לך באופן אישי על אירוע שהיה רק לפני שבוע, בחילוץ ארבעה אזרחים ישראליים מסיטואציה מאוד מאוד מורכבת בתאילנד. זה הפך לאירוע מדובר – איך מדינת ישראל נלחמה על האנשים שלה מול סיטואציה מאוד מאוד מורכבת, והצליחה לחלץ אותם חזרה הביתה. יישר כוח גדול ולכל עובדי המשרד, גם לשגרירה ולקונסול שעסקו בזה שם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, ההדים נמשכים שם, לפי התגובות של משרד החוץ הרוסי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, ברור. מדינת ישראל הקטנה הצליחה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היו שלושה אזרחים, לא? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, ארבעה. שלושה היו במצב יותר בעייתי מהאחד, אבל היו שם ארבעה אזרחים ישראליים. לכן, יישר כוח גדול על זה. אני רוצה לנצל את זה שאתה פעם ראשונה פה אצלנו, ולהודות בשם כל חברי הוועדה. יש לנו שגרה של עדכונים מדיניים פעם בשבוע, ומי שמעבירה אותם היא ראש המערך המדיני עליזה בן נון. זאת הזדמנות להודות לך, כבוס שלה, על הפתיחות ועל דיונים מאוד מאוד רציניים שמתקיימים פה בצורה מסודרת בכל שבוע, ובעזרת השם ימשיכו הלאה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> קודם כול, בהצלחה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> מתוך עדות אישית, במשרד יש אנשים מצוינים, באמת אנשים מצוינים. אדוני היושב-ראש, ראינו שזה לא עניין של תקציב. אתה יכול לתת מיליארדים, לא מיליונים, אבל לעיתים אתה לא מצייד אותם במה שהמדינה רוצה באמת, וזה מאוד מזיק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה מבוא מצוין לדיון הבא שלנו, אחרי הפסקה קצרה, על אונר"א. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50. << סיום >>