פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
12/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 295
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' באדר התשפ"ד (12 בפברואר 2024), שעה 10:30


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר )(הוראת שעה), התשפ"ד- 2024 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי
משה פסל
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
איימן עודה
יוסף עטאונה

מ
וזמנים: 
	חגית איגרמן
	–
	עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ד"ר אסף לוי
	–
	סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	נדב גולני
	–
	עו"ד, רפרנט אוכלוסין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	בת חן רותם
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	אלי ג'ורנו
	–
	סמנכ"ל מועצת החלב

	יצחק שניידר
	–
	מנכ"ל מועצת החלב

	ישראל בלוך
	–
	יו"ר מועצת התאחדות יצרני החלב בישראל

	שמעון אור
	–
	דוד של אבינתן אור החטוף בעזה, פורום תקווה

	גיל יוגב
	–
	אביו של סמל בועז מנשה יוגב ז"ל שנפל במלחמת חרבות ברזל

	אסנת צור שתית
	–
	פורום תקווה

	צדוק יחיאל
	–
	פורום תקווה

	מנחם לב
	–
	פורום תקווה

	יחיאל פרר
	–
	פורום תקווה

	אודי גורן
	–
	בן דודו של טל חיימי ז"ל, חבר כיתת כוננות שנרצח בשבי חמאס, מטה משפחות החטופים

	עינת ויסוצקי
	–
	קיבוץ נירים, מטה משפחות החטופים

	עינב מוזס אורבך
	–
	כלתו של גדי מוזס החטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

	תומר גני לוין
	–
	קיבוץ נירים

	איציק פיטוסי
	–
	אביו של סמ"ר שי פיטוסי ז"ל שנפל בקרב בנחל עוז, פורום גבורה





ייעוץ משפטי: 
אביגיל כספי

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

	
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר )(הוראת שעה), התשפ"ד- 2024 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפני שאני פותח את הישיבה, יש פה נציגי משפחות חטופים ומשפחות שכולות. מישהו רוצה לדבר? בבקשה. 

 << אורח >> גיל יוגב: << אורח >> 

שלום רב, השם שלי הוא גיל יוגב. אני אבא של בועז מנשה יוגב הי"ד. בועז היה חייל ביחידת קומץ. יחידה שאחראית על הגבולות, על הגדרות. היחידה הזאת הייתה עקרונית נמצאת בנחל עוז בצורה קבועה, מוצב נחל עוז. הוא היה שם כמעט שנה. ביום שמחת תורה, ב-7 באוקטובר בועז נשאר שם בכוננות, הוא ועוד חיילת מהיחידה שלו ועוד הרבה חיילים אחרים שלא קשורים ליחידה שלו, שהיו במוצב נחל עוז. התעוררו ב-6:30 לקול הפצמ"רים ורצו מיד למיגונית. בועז לא הספיק אפילו ללבוש מדים ולא הספיק לקחת אפילו את הנשק שלו. הוא הגיע למיגונית והיה שם חייל של גולני שהיה פצוע. הוא לקח ממנו את הנשק ונלחם עם הנשק שלו. תקפו את המוצב הזה כ-200 מחבלים בסך הכולל. היו שם בכמה גלים נכנסו למוצב. בועז נלחם שם מתוך המיגונית, המיגונית של הבנים מה שנקרא. ונהרג שם, הוא קיבל כדור בראש. 

אני באתי לפה בשם פורום הגבורה, פורום משפחות הנופלים. צוואה של הנופלים שלנו, של הבנים שלנו, שנהרגו על קידוש השם, היא להמשיך את המלחמה עד הסוף. למוטט את החמאס, לא להפסיק לרגע את הלחימה. צריך לנקות את השטח לגמרי מאויבים. את כל מדינת החמאסטן הזאת צריך לנקות לגמרי. אין להפסיק לרגע, גם לא בכניסה לרפיח. עד הסוף, צריך להילחם. והדוגמה הטובה ביותר היא הדוגמה שראינו אתמול בלילה, שרק הלחץ הצבאי מביא בסופו של דבר לשחרור החטופים. אם חשבנו שאולי אפשר לעשות רק באמצעות אחרת, המבצע הצבאי של אתמול הוכיח לנו שיש אפשרות לעשות את זה בצורה הטובה ביותר לשחרר את החטופים, להחזיר אותם הביתה. 

אנחנו כולנו, ליבנו, במיוחד לב שלנו, לב שכואב, לב שאוהב, לב שאיבד חלק מהלב שלו, פשוט איבדנו חלק מהלב באותו יום שמחת תורה. הלב הזה רוצה לראות את החטופים שנמצאים בעזה היום בבית. אבל זה אנחנו מאמינים שאפשר לעשות את זה באמצעות מבצע צבאי כמו שצריך. ככל שאנחנו נלחץ יותר על החמאס כן יש סיכוי לשחרר את החטופים בשלום הביתה. ואנחנו כולנו מתפללים שאפשר יהיה לעשות את זה. אבל המטרה היא לעשות את זה באמצעות מבצע צבאי ולא באמצעים אחרים. רק לנקות את השטח לגמרי ולמוטט את החמאס עד הסוף, כולל כל הגדודים שנשארו לו ברפיח. תודה רבה על זכות הדיבור. 

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

אני אשמח. אודי גורן, בן דוד של טל חיימי שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר. ואני רוצה להקריא לכם נאום שנאמר פה בבניין הזה לפני 50 שנים על ידי מנהיג שהיה משכמו ומעלה ועיצב את עתידה של מדינת ישראל ועיצב במידה רבה את דמותה של הליכוד. 

"אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה. עניין השבויים והנעדרים איננו יכול ואסור שיהיה עניינם של מספר אלפי נפשות חרדות, מודאגות ומייחלות. הוא חייב להיות עניינם של כל 3 מיליוני אזרחי המדינה ולמעשה עניינם של כל 14 מיליון היהודים במולדת ובתפוצות הגולה. אם יש משמעות למאמר ישראל ערבים זה לזה ואויבנו מוכיחים מתקופה לתקופה כמה עמוקה משמעותו של מאמר זה, הוא חל על המאורע המיוחד הקשור בשבויינו או בנעדרנו או על הזעקה האנושית שכמוה לא נשמעה בדור הזה לצער ולכאב. ברוח זו ניתן לומר שעניינו של כל אחד מאתנו, כל אב ואם בישראל, חייבים לראות את הבנים האלה כאילו היו הבנים שלהם. אני משמיע את התביעה באוזני הממשלה לערוך רביזיה בהחלטתה האחרונה. אינני רוצה לדבר על העבר, אני מכוון את דבריי לעתיד. לשאלה הגדולה, איך נושיע את בנינו השבויים? הממשלה החליטה בשעתה על דעת כל הבית כי עם הפסקת האש יבוא שחרור השבויים בשתי חזיתות שהן אחת. שבויינו הנמצאים בידי הסורים", זה אז, היום חמאס אויב חמור הרבה יותר, "לא שוחררו עד היום. ולכל הפניות שנעשו עד אתמול אין קול ואין עונה. ולכן עלינו לדון בשאלה איך נצליח, איך נעשה עכשיו מאמץ עליון כדי להביא אותם הביתה. הם כ-100 חיילים לוחמים". היום אנחנו מדברים על למעלה מ-100 אזרחים. "זהותם נקבעה על ידי צילומים שהתפרסמו בעיתונות או בטלוויזיה ברחבי תבל. עד מתי? הממשלה החליטה לאחרונה כפי שנמסר כי היא תתנה כל שיחה במישרין או בעקיפין במסירת רשימת השבועיים ובביקור נציגי הצלב האדום אצלם. התפרסמו ידיעות שהממשלה הייתה מוכנה להסתפק בתנאי הראשון. אין לדבר על תנאי א' ולא על תנאי ב' ולא על שניהם בלי תנאי שלישי והוא שחרור השבויים. אין להפריד בין שלושת התנאים האלה". אני חושב שכולנו פה מסביב לשולחן קוראים לדבר הזה. "נכון, קודם כל ימסרו את רשימת האנשים וישחררו את המשפחות ממצוקה שאין לה ביטוי בשפת אנוש. החי האיש? ויאפשרו ביקורים של נציגי הצלב האדום". את זה הבנו שאנחנו צריכים לבטל כבר מזמן. "אבל יחד עם זה, יתחייבו בתאריך וכעבור ימים מספר לקרוא דרור לשבויים. אנו ניתן להם את השבויים הסורים והם יחזירו לנו באותו יום את השבויים שלנו. ואני חוזר ואומר, אדוני יושב-הראש, בשום פנים ואופן אין להסתפק בשני תנאים. אין להפריד בין התנאי השלישי והשניים הראשונים, בין ההומניטרי ובין שחרור החטופים. נניח שהסורים נעתרים לתת את הרשימה ומרשים ביקורים, בוודאי שזו תהיה הקלה. איש אינו מזלזל בה. אבל הרי אז יתכן שיחזיקו בבנים אלה זמן שאינני יכול אפילו להגדירו. איננו רוצה היום להיכנס לפרטים ולספר על ניסיוננו לגבי שבויים יהודים, ישראלים, בידי הסורים,. ואני לא רוצה להיכנס לפרטים של מה שאנחנו יודעים היום על השבויים שלנו בידי חמאס ומה שהם עוברים. 

מי שנאם את הנאום הזה היה ראש האופוזיציה מנחם בגין, שנהפך למנהיג האגדי של הליכוד, הכתיב את דרכו שנים קדימה ובעצם שינה את פניה של מדינת ישראל. אדם שעשה החלטות הרות גורל כנגד האנשים שבחרו בו, כי הוא ראה קדימה וקיבל באמת החלטה שהצילה במשך 50 שנים מאות חיילים ממוות בידי המצרים, כפי שהיה בעשורים שקדמו לו. מנחם בגין ראה את העתיד, ראה מה צריך לעשות וכאדם אמוני, כאדם שארץ ישראל השלמה הייתה לנגד עיניו, ביצע ויתורים טריטוריאליים כדי להציל יהודים. ואכן הציל. ואנחנו, כל מדינת ישראל, חייבים לו חיים של אלפי אנשים. 

אנחנו היום באים לא כדי להעלות אותו כנגד, להיפך, כדי לתת רוח גבית, כדי להזכיר שכדי לפתור את המצב הנוראי שנכנסנו אליו אנחנו חייבים לקבל החלטות מאוד קשות. זו המשמעות של המחדל של ה-7 באוקטובר. ומנחם בגין היה איש שקיבל החלטות מאוד מאוד קשות. ואנחנו רוצים לזכור היום את הדמות הזאת ושהיא תהווה לנו השראה גם בימים האלה. תודה. 

 << אורח >> עינת ויסוצקי: << אורח >> 

אני עינת, אני מקיבוץ נירים. המון חברים שלי נרצחו ונהרגו בקרב ב-7 באוקטובר. בעלי הוא סמג"ד במילואים, אח שלי הוא לוחם במילואים ביחידה מיוחדת של התותחנים. אמא שלי משפחה שכולה של חיל האוויר, אח שלה היה טיס. 

חשוב לי לדבר על נקודה שמאוד קשה לי. בשבועות האחרונים מנסים לייצר פה כל מיני גורמים איזה שהוא מצג שווא שזה או מטה המשפחות או משפחות הנופלים או מטה המשפחות או הלוחמים שבשטח. חשוב לי להגיד שרוב המשפחות פה הן גם משפחות שכולות, הם גם המפונים מעוטף עזה, הם גם משפחות, נשות הלוחמים כמוני. ואנחנו הראשונים שנצטרך לחזור לגור בחבל הארץ הזה שההורים שלנו והסבים שלנו ודורות שבנו את הארץ הזאת התיישבו שם. אנחנו בטח בעד מיטוט החמאס. שוב, כי אנחנו אלה שנצטרך לחזור לגור שם. אנחנו בטח בעד לסיים את המלחמה הזאת בצורה שתאפשר לנו חיים. הדבר היחידי שאנחנו אומרים שהדבר הדחוף ביותר והבהול ביותר זה החזרת החטופים. כי הוא באמת הדחוף ביותר, כדי להחזיר אותם בחיים כמה שיותר. אחר כך אנחנו סומכים על צה"ל, אני סומכת על בעלי שחזר מירח דבש תוך 24 שעות מדרום אפריקה, כי הוא נקרא אל הדגל ולא הייתה שום שאלה. טיסה ראשונה שמצאנו הוא חזר לארץ. הוא יחזור להילחם ברגע יגידו והצבא וכוחות הביטחון מספיק חזקים כדי שברגע שיגידו להם הם יעשו כל מה שצריך על מנת למוטט את חמאס ולאפשר לנו, לכולנו, לחזור לבתים שלנו. הדבר הבהול ביותר והדחוף ביותר זה החזרת החטופים. תודה. 

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

שמי שמעון אור, שם אחי התאום ירון. אבא של אבינתן, שיחד עם נועה חברה שלו נחטפו ב-7 באוקטובר. אני רוצה לדבר על נושא של ערבות הדדית. אני חושב שיש ערבות הדדית. היום אנחנו שמענו גם על שחרור של שני חטופים, של מעטפת ענקית צבאית שלמעשה סיכנה את עצמה כדי לשחרר אותם וגם שני לוחמים שנהרגו ביום הזה. שמענו על מותם. וגם לצידי יש אב שכול, גם מולי אב שכול וגם מי שדיבר מקודם. אני חושב שאנחנו צריכים להיות בערבות הדדית. גם ערבות הדדית בין משפחות החטופים, גם אם יש דעות שונות. גם ערבות הדדית שלנו בין המשפחות של החטופים לבין חיילי צה"ל שמסכנים את עצמם ונהרגו מעל ל-200 חיילים מאז מה שנקרא הפעילות בתוך עזה. גם ערבות הדדית כלפי המשך של החיים במדינת ישראל, שאזרחים לא ייפגעו בעתיד בעקבות חזרת החמאס או חיילים יהרגו בהמשך בעקבות החזית הצפונית או יהודה ושומרון. 

אני רוצה לפנות לחברי הכנסת ולכל מי שיושב פה, בשם הערבות ההדדית. שאנחנו נעשה פעולות ואנחנו נלחץ על החזרת החטופים עכשיו. אבל באופן שאנחנו נשמור על הערבות ההדדית. כלומר שאנחנו לא נעשה פעילות שתלחץ על חזרת חלק מהחטופים ואחרי כן נאבד את שאר החטופים, כי אנחנו ערבים אחד לשני. ואנחנו לא נעשה הסכם ולא נעשה עסקה שאולי תחזיר את החטופים, אבל תסכן את חיילי עם ישראל ואת מדינת ישראל בהמשך, כי אנחנו ערבים אחד לשני. שאנחנו נעשה עסקה כזאת שכולם יחזרו ושיהיה בביטחון וכוח ועוצמה של צה"ל באופן כזה שאנחנו נשמור על הערבות ההדדית. גם בינינו בתוך משפחות החטופים, גם ביחס לחיילי צה"ל וגם ביחס לאנשי מדינת ישראל. כל מי שחי במדינת ישראל, שזה אומר הבנים שלי והנכדים שלי והנכדים של כולנו, כדי שייחיו בבטחה בהמשך. זה אומר שאנחנו צריכים להיות ביחד וללכת למקום הכי חזק והכי טוב לעסקה הזאת וגם לעתיד מדינת ישראל. תודה רבה לכם. 

 << אורח >> איציק פיטוסי: << אורח >> 

אני יכול לקבל רשות? תודה רבה. פשוט יש לי איזה פוסט מאז שגירשו אותי מהבית, מגוש קטיף. אני נמצא פה במשכן הכי מכובד, אז אני מתנצל אם התפרצתי. אני מדבר מטעם פורום הגבורה. אני מדבר על הבן שלי ישי פיטוסי. ואני ברשותכם, בגלל סערת הרגשות, אני אקרא את זה. ישי הבן שלי נולד בגוש קטיף. גם גורשנו משם. ישי גדל והתחנך בישיבה תיכונית בקריית ארבע, שם הוא רכש את ערכי הציונות ואהבת המולדת. התגייס לקומנדו ולאחר שהצטיין עבר לגדוד גולני. 

ב-7 באוקטובר, שמחת תורה, פרצו את הגדר שמפרידה בין ישראל לעזה אלפי מחבלים. חדרו לתוך שטחי ישראל במטרה לרצוח ולחטוף כמה שיותר אזרחים, כולל נשים, זקנים, ילדים ותינוקות. בתחילת מתקפת הטרור ישי ועוד שישה לוחמים מהצוות שלו עסקו בפעילות שגרתית בנמר שהיו על הגדר במוצב שנקרא החץ השחור. כאשר ישי והצוות שלו הבחינו במאות המחבלים אשר חדרו לישראל הם חתרו למגע והתחיל ולהילחם במחבלים. לאחר כשעה של לחימה מתמשכת עם מאות מחבלים קיבל הצוות קריאה לעבר בסיס נחל עוז כדי להציל את החברים שלהם. במהלך הנסיעה לבסיס להילחם, כאשר ישי והצוות הגיעו לבסיס הם גילו את גודל הזוועה. 

אני חייב לציין, כתבתי את זה אמנם, במהלך הלחימה על הגדר הנמר חטף RPG שהשבית את המערכות שהיו על הנמר. גם המקלען וגם הקטלן, כבש הנמר ננעלה עליהם, כך שהם לא יכלו לצאת מתוך הנמר. הנמר הפך להיות קופסת מתכת, פשוט קופסת מתכת ללא תוחלת חיים, ללא מיזוג, לא כלום, 10 לוחמים בתוך הנמר. בתוך הערכים שהם חונכו וכשהם ראו שהם לא יכולים להיות אפקטיביים בתוך נחל עוז בתוך המוצב הם יצאו מהמוצב ופרקו ביער סמוך למוצב, מתוך הצריח, במטרה ללכת להציל את החברים שלהם. 

כשהם פרקו מתוך הנמר הם היו בערך 600 מטרים מהמוצב. ובהליכת קרב הם נתקלו בשתי חוליות של מחבלים. חוליה ראשונה שהם נתקלו בה זו החולייה שהייתה לכיוון קיבוץ סעד ואת הקיבוץ הזה הם הצילו כשהם הרגו את החולייה הזאת. החולייה הנוספת זו הייתה חוליה שהייתה בדרכה לנחל עוז. הם המשיכו עם מעט התחמושת שנשארה להם ללכת לעזור לחברים שלהם שהיו בתוך החמ"ל, תצפיתניות, וכולם מכירים את כל מה שקרה בתוך נחל עוז, בתוך המוצב. כשהם הגיעו לתוך המוצב הם לא הספיקו להגיע עד שטח המוצב. חיכה להם מארב גדול בכניסה. עם מעט התחמושת שהייתה להם עד הכדור האחרון הם נלחמו. ישי, החברים שלו, שבעה לוחמים, שישה מתוכם נהרגים. שם ישי מצא את מותו. אחד ניצול, שזה הם הוא שסיפר לנו את רוח הלחימה שהייתה שם. 

זו הייתה רוח לחימה של חתירה למגע. הם יכלו להישאר בנמר, הם יכלו לא להתקדם, יכלו לחכות לעזרה. הם ידעו שהם מעטים מול רבים, אבל הם יצאו להילחם, כי הם ידעו על מי הם מגינים. הם מגינים על הקיבוצים, הם מגינים על האזרחים ולא בחנו בשום אמצעים על מי הם מגינים. הם יצאו להגן כי הם הבינו שהם נמצאים בתוך מלחמה. וזו מלחמה שמתמשכת וחייבת להימשך עד הסוף. כי אנחנו מבינים שהרוע שמעבר לגדר אין מילים אפילו איך לתאר אותו. אנחנו יודעים את מעשי הזוועה שנעשו, אנחנו יודעים את המטרה, הם לא באו רק להרוג, הם רצו מעבר לזה. רצחו תינוקות, ילדים, חטפו נערות תמימות, צעירים שהיו במסיבה. זה לא להילחם בחיילים, זה להשמיד את העם שלנו. 

אנחנו נמצאים כבר בפנים. אל לנו להרים את הרגל מהגז. אנחנו חייבים לסיים את המלאכה הזאת בשם צוואת הנופלים שלנו, בשם הילדים שלנו. אנחנו לא רוצים עוד פעם ה-7 באוקטובר. אנחנו רוצים לחזור לפסטיבל. הפסטיבל של הכלניות שהיה בפברואר כל שנה, שילדה יכולה ללכת על הגדר ושיכולים לעשות ריצה מסביב ליישוב בלי לפחד. לדעת שאין מעבר לגדר הזאת מישהו שמחפש אותנו. וזו המדינה שלנו, בואו לא נשכח את זה. אנחנו צריכים להביא אותם מהר, זה ברור, ואנחנו צריכים לא להשאיר שם אף אחד. תודה רבה. 

 << אורח >> תומר גני לוין: << אורח >> 

שמי תומר גני לוין, אני בן קיבוץ נירים. בוגר בית הספר מעלה הבשור. מעלה הבשור הוא בית הספר המשותף של הקיבוצים והמושבים של הנגב המערבי. התבשרנו שבשבת ההיא 102 מיקירי קהילת בית הספר נחטפו. מורות, מורים, הורים של בני קבוצה, ילדי בני קבוצה, חברים מהקיבוץ. 102 מבית הספר נחטפו. 

בשביל לחזור לקיבוץ נירים הוריי המאמצים ואחי המאמץ החי שגרים בעין הבשור, אמא שלי שגרה במושב ישע. מעבר לגדר שהייתה תמיד, לפחות בפרספקטיבה שלי, בן 59, גם בילדותי הייתה גדר. מעבר לגדר הזאת הרוע שנמצא בצד השני, מחובתנו כולנו, ואני שומע את זה. אנחנו אומרים את זה כולם סביב השולחן הזה וגם ברחוב וגם בציבור. ברור לכולנו שהרוע שקיים מעבר לגדר צריך למגר אותו. ללא זה אין בית. לא יהיה בית באמת לחזור אליו אם הרוע בצד השני ימשיך. 

אני אומר מילים שמנוגדות לחוויית החיים שגדלנו בה בקיבוץ. שיר השלום של קיבוץ נירים. על השכנים שלנו מעבר לגדר. הורים בני 85 שעולמם נחרב. נשרף הבית, נחטפו חברים יקרים, קהילה נקרעה. וכל העולם שגדלנו עליו, לא כאילו, התמוטט. איננו עוד. כל מה שידענו, זה לא היה חלום, ידענו כך חיים, אנחנו עם שכנינו. אין את זה יותר. ולכן אני חושב שסביב השולחן הזה, ושוב, גם בחוצות, יש תמימות דעים מלאה שאנחנו צריכים שמעבר לגדר הרוע הזה לא יהיה יותר. 

אני רוצה לדבר על מושג הזמן. אני לא אאריך, אבל אני רוצה לדבר על מושג הזמן ואחרי זה על מילה שמדברת על תרבות. הזמן אזל. חלפו יותר מארבעה חודשים ואני מבקש אותנו לרגע אחד לעצום את העיניים כולנו ולנסות לשוות בדמיוננו אם חס וחלילה מי מאתנו סביב השולחן הזה שאיננו שייך למשפחות היקירים שנמצאים בעזה, אם חס וחלילה האמא, האבא, אח או אחות, בן או בת, שלנו, שכאשר נחזור הערב הביתה נמצא אותם בבית ונחבק אותם חזק. אילולא הם היו שם איזה מן חוויית חיים אנחנו היינו חווים. מה היה הצו המוסרי שלנו למעשה שאנחנו נדרשים לעשות כחברה וכציבור. זאת הזמנה שלי אותנו למן תרגיל קטן בדמיון מודרך, שאולי ייתן בנו את הכוח והחוסן והאומץ והגבורה לעשות את מה שנדרש. לפדות את יקירנו. לפדות איננו אומר להסיע את גייסות הצבא ולחסל את האויב. זאת נדרש לעשות. לפדות את יקירנו ויקירותינו הוא מגיע מעולם אחר. לשלם זהב ויהלומים, לתת יד וכליה, ומי יודע מה עוד? בשביל שעכשיו הם יחזרו הביתה בחיים. אין אף בעל מקצוע בעולם, תחקרו, אף בעל מקצוע בעולם שמבין בנושא הזה שנקרא שחרור חטופים. אני מסייג, שאיננו נגוע בצורה כזו או אחרת באיזה חוויית אשמה או מחדל, נניח אותם בצד. אף בעל מקצוע בעולם יאמר שיש דרך, בכוח, לשחרר בחיים את 134 היקירות והיקירים שלנו שם. ולכן אנא במטותא, פנו אל הדרך שקיימת להחזיר אותם בחיים. 

אותן שתי משפחות שזכו הלילה לשמוע, מהקהילה שלנו, מקיבוץ ניר יצחק, שיקיריהם חזרו, הוחזרו במבצע מרשים כנראה של צה"ל. אין דבר משמח מזה. אך בד בבד, באותה נשימת אפי, צר לי לומר שאחת ונתבשר, אני לא חושב שיהיה מי שיהיה מופתע, אם נתבשר שברגעים אלו או בשעות הקרובות או בימים הקרובים יהיה איש רע נורא שישלח לנו מסרים שהמחיר של היקירים שנמצאים שם בידיו טבח בהם. על העובדה שאנחנו חילצנו שניים מתוכם בכוח ולא בעסקה. הכאב הזה שהמשפחות האלה תישאנה איתן על העובדה שיקיריהם נחלצו ובמחיר הזה יכול להיות שיש כאלה מאתנו ששילמנו את המחיר היקר מכל, אני מרחם עליהם. ממש, זה משהו שאי אפשר יהיה לתקן. אני לא יודע להגיד האם מישהו נתן את הדעת למשמעות הזאת שקיבל את ההחלטה שמתפרשת אמיצה, שנוצרה קונסטלציה שאפשר לשחרר שניים. יש שם 134 שצריך להחזיר אותם הביתה בחיים. בבקשה, תעשו את מה שנדרש באומץ ובגבורה. ולא בעוז ובעוצמה. זאת אנחנו נדע לעשות. 

הדבר האחרון נוגע לחינוך ותרבות. אני רואה פה שלט קטן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מבקש שתסיים. 

 << אורח >> תומר גני לוין: << אורח >> 

אני מסיים. נתת לי זמן. אני מסיים. כתוב פה שמור לחטופים. החטופים המדוברים הם חטופיו של סינוואר. שלנו הם יקירים ויקירות. חטופים הם של סינוואר, שלנו הם יקירים ויקירות. אני מבקש אותנו, הבקשה השנייה, סליחה, שיש להיכל הזה, דרכך, חבר הכנסת, להפסיק לקרוא להם חטופים וחטופות. לקרוא להם מה שהם עבורנו, יקירים ויקירות. זאת לא סמנטיקה. למילה יש כוח. נקרא להם יקירים ויקירות. אני יודע, זה יקל עלינו לשלם את המחיר הנדרש בשביל להחזיר את היקירים והיקירות הביתה. ממש תודה. שנדע רק ימים טובים. 

 << אורח >> מנחם לב: << אורח >> 

קוראים לי מנחם לב. אני רוצה להצטרף לתפילה של כולנו להחזיר את היקירים והיקירות שלנו. כולנו כואבים את זה, גם מי שלא ממש מתוך המשפחות. אני משער שכל מי שנמצא פה מסכים ומעונין ורוצה שהיקירים שלנו יחזרו בכל מחיר. זאת אומרת, בין אם זה בדרך צבאית, בין אם זה בדרך של עסקה, בכל דרך שהיא, רק שיחזרו כבר הביתה. אבל יש ביטוי שאומר אין חכם כבעל ניסיון. ולצערנו לנו יש ניסיון. יש לנו ניסיון ארוך מאוד. ואני רק רוצה להזכיר פה לציבור שיחיא סינוואר, שהזכירו אותו פה קודם, שוחרר בעסקת שליט. הניסיון שלנו מלמד שכל פעם כשמשחררים פושעים בצורה מוגזת, בצורה לא הגיונית, אנחנו משלמים על זה מחיר כבד. אני לא יודע מה חושבים אלו שהפגינו בעד החזרת שליט היום כשהם רואים מה שסינוואר עשה לנו. אני לא יודע. אבל מה שאני מבקש מכם חברי הכנסת לזכור שאין חכם כבעל ניסיון. תודה. 

 << אורח >> עינב מוזס אורבך: << אורח >> 

משפט אחרון, כי אני יודעת שלקחנו הרבה זמן. דיבר פה אבא של אבינתן, שאנחנו צריכים ערבות הדדית ולהיות ביחד. ואני באמת מקווה שנשב, ואני שמחה שאנחנו באותו צד ולא מנגד, בשולחן. אנחנו לא חייבים להסכים על הכול, אבל אני חושבת, זה מגובה גם עם עשרות אנשי ביטחון שנפגשנו בחודשים האלה. אם זה לא היה סינוואר, לצערי זה היה מישהו אחר. יש מספיק אנשים שרוצים לקום ולהרוג אותנו. אני לא מסירה לרגע את האחריות עליו על מה שהוא עשה ואת האשמה הנוראית. אבל יש פה אשמה כבדה גם על המדינה שלנו. ובשביל שה-7 באוקטובר לא יקרה שוב אנחנו צריכים לעשות בדק בית רציני, ואני סומכת על הממשלה והמדינה שיעשו את זה. ולראות מה באחריותנו ובשליטתנו שזה לא יקרה שוב. כי המדינה שלא השכילה לשמור עלינו, על דרומה של המדינה, שלא השכילה להתייחס ברצינות לכל אותות האזהרה של הצבא. שלא השכילה לעצור את הכסף שידענו לאן הוא הולך, לא לשיקום האזרחים שם. ועוד ועוד מלא דברים שהם בשליטתנו, בשביל למנוע את ה-7 באוקטובר הבא. לא שחרור אסירים זה מה שיביא לזה. יהירות וחוסר הפקת לקחים שלנו כמדינה וכצבא עלול להוביל לזה עכשיו. 

יש כבר, גם ראש הממשלה שלנו אמר, יש הישגים צבאיים במלחמה הזאת כבר. משימה אחת הושגה. המטרה השנייה שמבחינתנו היא הייתה הראשונה אבל לצערי הקבינט החליט שהיא שנייה, שחרור החטופים, עוד לא הושגה. וגם לא תושג אם נוציא משם 134 ארונות. חייבים להתייחס להישג הצבאי שכבר הושג, לעצור עכשיו, להוציא אותם, בשביל שנוכל לסיים, שיהיה באמת ניצחון מלא ולא חלקי או אפסי. ואם נדרשות עוד השלמות ביטחוניות אני סומכת על המדינה שתדע לעשות אותם. גדי אהובי לא יוכל להחזיק מעמד עוד חודש או עוד חודשיים. הנשים שנאנסות שם כל יום והיום אם חס וחלילה הן נכנסנו להיריון מהאונס הזה, הן בשבוע ה-19 להיריון שלהן, לא יכולות לשרוד שם עוד יום. וכמובן לא האבות. אני מכירה לפחות שני ילדים שהוחזקו ושרדו את התופת של החמאס, של השבי, וחזרו הביתה ואין להם אמא ואבא שיחבקו אותם. כי אמא שלהם נרצחה ואבא שלהם עדיין בשבי. איך הם יכולים להשתקם? המדינה שלנו לא נחרבה. אנחנו ממשיכים לפעול ולחיות פיזית, יש פה ישיבות, אנשים יוצאים לעבודה. אבל בפנים אנחנו כולנו חבולים. החברה שלנו חבולה והיא תוכל להשתקם רק אם החטופים יחזרו בחיים. אחרת אנחנו נמשיך לחיות ולצעוד כאן, אבל בפנים אנחנו נגסוס לאט לאט כחברה. וזאת האחריות של כולנו פה סביב השולחן. 

אני מבקשת להפסיק את ההפחדה של הציבור. לא יקרה 7 באוקטובר הבא עם שחרור חטופים או אסירים. זה באחריות של המדינה למנוע את זה ובאחריותם להחזיר אותם. תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סיימנו? טוב, אני פותח את הישיבה. הנושא הצעת תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר)(הוראת שעה), התשפ"ד-2024. 

לפני זה, משרד החקלאות, אתם מגישים תקנות ואתם רוצים שתוך 24 שעות אנחנו נביא את זה לדיון. זה לא הולך ככה. גם אנחנו צריכים לעבוד על התקנות. היועצים המשפטיים שלנו צריכים לבדוק. אנחנו גם צריכים למצוא זמן. אתם לא יכולים להשאיר את זה לשנייה האחרונה ולבוא אלינו בדרישות. וזה חוזר על עצמו כל פעם מחדש. כל פעם עם החלב, במיוחד עם החלב. אני לא יודע מה הסיפור הזה. זה לא הולך בצורה הזאת. אני נותן לכם קדימות, אבל יש גבול מה אפשר ללכת לקראת. אז אני מעיר לכם, פעם הבאה תשדלו להביא את התקנות בזמן. אז יש מקרים שלא. אני לא אומר, אנחנו פה, קבעתם קבענו מיד. אבל בלתי אפשרי, אני לא יכול להלחיץ את כל המערכת שלנו על הנושא הזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

קיבלתי אדוני, תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו אנחנו נקצר קצת את הזמנים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, אני אעשה את זה קצר, מהיר וקולע. אבל ברשותך, לפני שניגע בלב התקנות אני מבקש להחזיר חוב. אדוני ביקש שנעדכן את הוועדה על הקצאת עובדים זרים. סיימנו את התהליך של הקצאת עובדים זרים בגין חקלאים שהסתמכו על עובדים פלסטינים וכרגע בגלל החלטת הממשלה אנחנו ב-26 בינואר פרסמנו את הקול הקורא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במקום הפלסטינים? כמה עובדים זרים נוספים?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הממשלה החליטה על 10,000. פרסמנו את הנוהל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יודע שזה לא מספיק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

למי עשיתם את הקול הקורא? לחברות פרטיות?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כל חקלאי או קבוצה או, אנחנו קוראים לזה קבלן עיבוד, יכול היה להגיד. ובתנאי שהוא הראה באישור רואה החשבון שהוא העסיק שנתיים קודם לכן עובדים פלסטינים. הכי פשוט, הכי קל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כמה עובדים פלסטינים היו עד עכשיו? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

שאלה מאוד מורכבת אדוני. כי זה תלוי, המכסה שלנו מורכבת משלוש: היא מורכבת מ-6,150 קבועים, 11,000 עונתיים שמחולקים לשלושה חודשים, בהתאם לעונתיות בחקלאות ועוד מכסה של 8,000 עובדים מעזה שברור שהם לא רלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז 10,000 זה לא מספיק. זה זמני, נכון? זה אישור זמני עד שנראה מה קורה. מאה אחוז. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

אבל תן לי להבין, חקלאי שהעסיק באופן ישיר פלסטינים הוא עכשיו יכול להביא באופן ישיר עובדים? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הוא נדרש להגיש בקשה. בדקנו אותה. כל מי שהגיש קיבל הקצאה בהתאם למנגנון של עובד קבוע. נכון להיום חילקנו 2,600 מתוך ה-10,000 בגלל שנתנו שבוע הגשה כדי לתת מענה מהיר למי שצריך. תוך יום יומיים אנחנו נפרסם את הנוהל עוד פעם להגשה נוספת. וכן אדוני, כל חקלאי שהעסיק עובד פלסטיני, גם קבלן עיבוד, כרגע אנחנו מציעים להרחיב את המעגל, לא רק למי שהעסיק בפועל, גם למי שהחזיק היתר ולא מימש בגלל סיבות כאלה ואחרות, כדי לתת מענה. 

צריך להבין שמי שהסתמך על עובדים פלסטינים זה בעיקר עבודה עונתית שהיו צריכים תשומת עבודה גבוהה בזמן קצר. קטיף ההדרים שאנחנו בשיא קטיף האור, האבוקדו, התותים וגיזום הנשירים, שאנחנו מנסים לתת להם פתרון מהיר. צריך להבין שיש גם שלב. לגייס עובד זר זה לא לגייס עובד פלסטיני, צריך במסגרת הסכם סחר להביא אותו, להלין אותו. בגלל זה גם החקלאים לא רצים לקחת את העובדים הזרים, כי עדיין חלקם מחכים שהממשלה תשחרר את הפלסטינים. ולהעסיק עובד זר זה לא להעסיק עובד פלסטיני שבא מ-7:30 עד 15:30. צריך לדאוג לו למגורים ראויים, צריך לדאוג לו לכלכלה, צריך לדאוג לו להכול. יש פה אירוע מורכב שאנחנו מאפשרים, אבל כל חקלאי צריך לקבל את ההחלטה שלו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

אז עד עכשיו 2,600. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

נכון. נשלח לרשות האוכלוסין. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

2,600 אישורים. כמה ייבאו בפועל?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז אני חייב. פתחנו את הדיון, אבל אדוני, בשמחה נבטל את הדיון שתוכנן עידית. אני אעשה את זה קצר. נכון להיום חזרו, בשלושה שבועות הראשונים למלחמה מתוך ה-30,000 עובדים זרים שהיו בישראל יצאו בערך 9,500. נכון להיום בכל המסגרות שהממשלה אפשרה להם חזרו מעל ל-8,000. אנחנו מעל ל-80% ניצול בכל הדרכים שהמדינה אפשרה. אם זה B2B, אם זה עובד חוזר, אם זה גיוס על ידי הלשכות הפרטיות, הכול. בנוסף שחררנו את ה-9,000 התוספת שהממשלה החליטה בסוף יולי 2023. ובנוסף שחררנו את הפעימה הראשונה של ה-10,000 עובדים פלסטינים. עכשיו החקלאים צריכים להזמין. יש עובדים מסרילנקה שמחכים שיזמינו אותם. תאילנד עדיין קצת בבעיה בגלל האירוע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סליחה, אני רציתי לשאול לגבי עובדים פלסטינים ולגבי מגדלי הדרים בחברה הערבית. אני יודע שהרבה מהם היו להם עובדים פלסטינים באישור. ואני מדבר על אנשים שעם היתר ועם אישור ומוסדרים ואין להם תשובה להחזיר עובדים פלסטינים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

מה זאת אומרת? התשובה של הממשלה היא שלא מכניסים כרגע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל הוא מדבר על 9,000. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, כרגע אין אישור לעובדים פלסטינים. אנחנו נותנים עובדים זרים במקום. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אין אף עובד פלסטיני כרגע? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסך הכול אושרו באופן חריג לחקלאות פחות מ-100 עובדים. והם היו רק בהתחלה. כרגע אין אישור, אין הקלות בנושא הזה. אנחנו יודעים שזה בדיונים של הקבינט חברתי כלכלי, בקבינט הביטחוני.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

עוברים 3,000 ביום. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא לחקלאות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

רק לארבעה ענפים מוחרגים, שזה סיעוד, בתי חולים, לא עלינו חברת קדישא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דווקא החקלאים כן רוצים, כי מדובר בשטחים מבודדים, לא בתוך מרכזי יישוב. אבל כרגע הממשלה לא קיבלה החלטה פוזיטיבית שאפשר להביא פלסטינים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לעניין התקנות אדוני. במסגרת הצורך המקצועי שר החקלאות ופיתוח הכפר חתם על צו המגדיל את המכסה הארצית ב-3% במסגרת הביקוש למוצרי חלב שמבוצע על ידי מועצת החלב. ובהתאם לחוק ולאחר התייעצות עם מועצת החלב אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לאישור התקנות שעל ידן אנחנו בעצם מקצים את תוספת המכסה של 3%. בגדול אנחנו מבקשים את ה-3% לחלק לשניים: 2% בחלוקה גורפת לכלל בעלי המכסות ו-1% במסגרת החלטת ממשלה 462 לתת עדיפות למגדלים ותושבי עוטף עזה, לתת להם מכסות חלב נוספות משמעותיות. כי אנחנו יודעים שהעוגן של ההתיישבות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאתה מדבר זה תוספת של מכסה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תוספת מכסה. גם בגלל המלחמה. באופן כללי הייתה להם תוספת קטנה יותר. בגלל המלחמה, מאחר ואנחנו יודעים שהחקלאות היא העוגן ההתיישבותי והעוגן הכלכלי של קיבוצי ומושבי ותושבי האזור. וענף החלב הוא על אחת כמה וכמה עוגן כלכלי, מאחר וזה ענף מנוהל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

3% זה מספיק?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה גידול של 45 מיליון בשנה. זה גידול משמעותי, בהתאם לכל התחשיבים שנעשו על ידי בכירי הכלכלנים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל אם אני לא טועה, בדוח של הממ"מ מדברים שהצריכה קטנה ב-2022-2023, זה יורד. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

בדוח מדברים ואצלנו עושים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

טוב, בכל זאת צריך להתייחס לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בדרך כלל הממ"מ לא טועה.

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, יש הבדל, גם הייבוא קצת נפתח, הייצוא, הייצור המקומי. אנחנו מוצאים את האיזון. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

ב-2023 היה גידול?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בביקוש כן, למוצרי חלב. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

היה גידול במכסות היה גידול?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, ב-2023 לא, סליחה, בביקוש. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

על זה הוא דיבר. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, חה"כ דנינו, יש לנו, אני אומר לנו, כי אני גם יושב ראש מועצת החלב. יש לנו כל מיני טכניקות גם תוך כדי תנועה לתת מענים לביקוש בחלב. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

והמחלבות יקלטו את זה בלי בעיה. ורפתות חדשות נבנות? יש צפי לזה? גידול צי הפרות?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אנחנו מאוד מקווים. בשנת 2023 חילקנו, אם אני זוכר נכון, תשע מכסות מושביות ושתי מכסות קיבוציות מעודפים שהיו לנו. בתקווה שהם יקימו מהר. יש לנו רפת מאוד חשובה שצריך להקים אותה מחדש בכיסופים שלצערנו חטפה הכי קשה וזו הרפת היחידה מסך כל רפתות העוטף שלא חזרו לחליבה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל היא לא חדשה, ההיפך, זה עוד יותר מקטין. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לכן אני אומר שאני רוצה שהיא תגדל ותהיה יותר טובה. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

אסף, אם אפשר לעזור לך, יש לנו רפת חדשה שקיבלה מכסה בכרם שלום ויש לנו רפת חדשה במנרה, בשתי הקצוות יקומו רפתות חדשות וזה סמל לשיקום. וזו התשובה שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אתם ניידתם רפתות, לא? חוץ מכיסופים שחידשתם, השאר ניידתם. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

נתנו אפשרות למי שלא מצליח לייצר את כל המכסה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז הם ניידו?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן, כן, לאט לאט. מה שהם לא יכלו לגדל באתר שלהם הם ניידו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז התקנות האלה מאפשרות לו להגדיל את המכסות?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני צודק והוא שם נקודה חשובה. גם את ההגדלה הזאת הם יוכלו למצוא פתרון ולגדל בשלב ביניים באפשרויות ניוד, כל עוד קיים מצב מיוחד במשק. בתקווה שאחרי זה הפרות החולבות, כי צריך גם, לוקח זמן להגדיל מכסה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. לנו יש תיקונים לתקנות האלה? 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

חלק מהחלב נויד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מועצת החלה, רציתם להגיד משהו?

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

כן. אדוני יושב-הראש, אני מרגיש שהדיון הזה הוא במידה מסוימת המשך של הדיון הקודם שהיה לנו עם המשפחות של החטופים והנופלים. אנחנו מיישמים פה בעצם בתקנות האלה את המדיניות של שר החקלאות, לא רק לשקם את הרפתות בעוטף, אלא לחזק אותן. הן יהיו הרבה יותר גדולות והרבה יותר חזקות. נאמר פה 2% ו-1% אבל בעצם היישום של זה שכל רפת קיבוצית תקבל סדר גודל תוספת של 700,000 ליטר, זו תוספת מאוד משמעותית. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

כתוב 600, לא? 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

ועוד ה-2%, בדיוק. אז זה קרוב ל-700,000 ליטר. ורפת מושבית תקבל קרוב ל-100,000 ליטר. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

סליחה, איך עשיתם את החשבון? אם לרפת מה שנקרא קיבוצית 600,000, למושב 100,000? זה המספרים? אז איך הגעתם ל-700?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

התוספת המיוחדת לעוטף היא בנוסף ל-2% הרוחבי. זה כפל הטבה. אנחנו לא אומרים מה שנותנים לכולם אתם לא מקבלים, אתם מקבלים את מה שכולם מקבלים. ובנוסף במיוחד, בהתאם להחלטת הממשלה, אחוז מסוים, 15 מיליון ליטר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה בדרום. ומה קורה עם הצפון. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

רגע יושב-הראש, זה מצטרף למה שאמרתי מקודם, לרפתות החדשות בכרם שלום ומנרה. שני סמלים למה שקורה לנו עכשיו. שגם הם בעזרת השם יקומו ויהיו רפתות חזקות וימשיכו את פריסת ההתיישבות של ענף הרפת. ענף הרפת לאורך כל המלחמה הוכיח, אתם יודעים, היה לנו פה דיונים על מחסור, על ייבוא, כן ייבוא, לא ייבוא. לא חסר שום דבר, התגייסות מדהימה של כל העובדים בענף. היה לנו מעל 1,200 מתנדבים שעזרו לנו בתקופה הקשה כשהאזור היה שטח צבאי סגור. הצלחנו לייצר את כל החלב, אנחנו מספקים את כל החלב. הכול מתוצרת ישראל. וזאת התשובה שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, בצפון אין? מנרה? הבנתי, זה החדש. שם בעיקר זה לולים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

עיקר הפעילות החקלאית של ענפי החי בצפון, אדוני צודק, זה בענף הלול, הטלה והפטל. 

 << אורח >> ישראל בלוך: << אורח >> 

לא, היה רצון לעזור גם לרפתות בצפון. אני מהתאחדות יצרני החלב. ישראל בלוך, תותי, מהתאחדות יצרי החלב. היה רצון לעזור גם בצפון, ויש שם רפתות שסובלות. יש שם את מושב בית הלל ויש שם עוד שלושה קיבוצים שהיה להם קשה מאוד לחלוב בהתחלה, וגם שם העסקנו הרבה מאוד מתנדבים. אבל החלטות הממשלה לא מאפשרות לעזור גם שם ואנחנו ביקשנו משר החקלאות לפעול שב-2025 כן ייעשה תיקון ותהיה עזרה גם לרפתות בצפון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אי אפשר לעשות את זה עכשיו, לא הבנתי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יושב-הראש, זה לא עניין שמדיניות הממשלה לא מאפשרת. כרגע במסגרת המדיניות עכשיו, בתוספת המכסה, שר החקלאות שם את המיקוד על הרפתות בעוטף עזה, מסיבות שהן מובנות ומוכרות לכולנו. בשנה הבאה, בעזרת השם כשתהיה תוספת או גידול בביקושים, נראה מה קרה בצפון ובהתאם לזה יוחלט על סדר עדיפויות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין למה אי אפשר עכשיו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

המשמעות של לתת עכשיו מכסות בצפון זה לתת פחות לעוטף עזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אין לי בעיה. אז נכתוב שב-2025 תוסיפו. למה אני צריך עוד פעם תקנות?

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

כי אנחנו לא יודעים אם יהיה גידול בביקוש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אל תתנו. שהשר יוסמך לעניין הזה. למה צריך עוד פעם להביא תקנות?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

השר, התקנות הן שנתיות. התקנות הפיתוח הן תקנות שנתיות והן פגות תוקף ב-31 בדצמבר. השר כל שנה לקראת שנה הבאה קובע את המכסה הארצית בהתאם לביקוש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה מכסות שנתיות? נרשום בתאריך אחר, מה הבעיה? אני לא מקבל את זה. אני חושב שאם אתם, תקשיבו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל יהיה שינוי, דוד. 

 << אורח >> ישראל בלוך: << אורח >> 

אמרתי שאנחנו דיברנו, אנחנו ביקשנו משר החקלאות בדיוק מה שנאמר פה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

החלטת מועצת החלב שהתייעצנו איתה, הנושא נדון וגם אצל השר במספר אירועים, סוכם כדי לתת מענה מהיר ומשמעותי לעוטף עזה בשנת 2024 נתמוך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. אני שואל למה אי אפשר מראש לכתוב את זה בתקנה שב-2025. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 

כי החוק לא מאפשר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם יהיה גידול יבקשו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, אי אפשר לעשות תקנות מותנות במה שלא קיים. כי התקנות פיתוח מותנות בתוספת מכסה ואנחנו מחויבים לחלק את כל מה שיש. וכרגע הצעה בתקנות האלה זה את מלוא 3% לחלק ב-2% ועוד 1%. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא הבנתי את הטיעון שלך. איפה כתוב דבר כזה? ברור שאתה יכול לכתוב את זה בתקנות. אתה כותב שהשר יחליט. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

התקנות זה הוראת שעה לשנה אחת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואם אני אעשה את זה הוראת שעה לשנתיים?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 

לא אדוני, אם אפשר להסביר. עו"ד חגית איגרמן, ממשרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אתם אוהבים כל פעם לעשות את זה כל שנה, לא הבנתי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כי אנחנו אוהבים לראות אותך, אדוני. לא צריך להגיד את זה. דוחקים אותי לפינה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 

סעיף 4 לחוק תכנון משק החלב קובע שהשר קובע מידי שנה את היקף המכסה הכוללת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מסתכל, לא רואה את זה. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 

רק אם יש תוספת מכסה אז נקבעות עוד מכסות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 אני רוצה לעזור לכם לא לבוא אליי פעמיים, אז מה הבעיה? אני לא מבין. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כי אנחנו לא יודעים לקבוע את הכמות. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 

אנחנו לא יכולים היום לקבוע מה יהיה שנה הבאה. יכול להיות שלא תהיה תוספת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

ואולי סדרי עדיפויות גם של אחוז או שניים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קובעים את התהליך. אתם לא תקבעו את התהליך, השרים יחליטו. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אדוני אם שם לב, הכמויות לעוטף קבועות במספר, בליטרים. וככל שאנחנו לא יודעים את הזכאות ולא יודעים את הכמות ואם נצטרך חלב, אנחנו לא יכולים לכתוב משהו שאחרי זה נחזור אליך לתיקונים. ולכן כרגע ההצעה היא בהתאם למדיניות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אז אני מבקש הצהרה לפרוטוקול לגבי 2025. יהיה קדימות לעניין הזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה אפשרי?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לפרוטוקול כן. המלצת השר חד משמעית. כן, כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שהשר לא יבוא לי פתאום עם קדימות אחרת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

על מה?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

השר אמר את זה כבר מספר פעמים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

על הצפון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. למה לא?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אבל למה לא אם כבר באים וחושבים שנה הבאה, אנחנו לא יודעים מה יהיה, באמת. צריך עוד פעם, לחשוב על הכול, עם עדיפות של אחוז. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הם כבר ישבו. הם לא נותנים להם רק בגלל סיבה אחת, כי הם נתנו קדימות לעוטף עזה השנה, לא בגלל שלא מגיע להם. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

לא. הם נתנו גם למנרה, רפת אחת, שלוקח זמן לבנות אותה. גם בעוטף אני לא בטוח שיממשו את מה שאתם מקצים להם. 

 << אורח >> ישראל בלוך: << אורח >> 

צריך להבין, אין פה, ב-2024 לא תהיה בעיה וב-2025 גם כנראה יהיה גידול, אנחנו עדיין לא יודעים. אני לא באתי וביקשתי שאתם לא תאשרו את זה עד שלא. אני אומר שב-2025 אם יהיה אפשרות, יטפלו גם בצפון. זה מה שציינתי פה. לא התכוונתי להבעיר פה אש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הם לא יצהירו על זה עכשיו זה אומר שהם יכולים לא. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

חברים, בצפון עוד לא קרה. אנחנו לא יודעים מה היקף הנזק, מה היקף ההשפעה. זה עניין שהוא נמצא בהתהוות וצריך לראות מה קורה עם זה. אז זה הגיוני שעכשיו מטפלים איפה שיודעים, איפה, מה קרה, מה הנזק, איזה רפתות נשרפו, איזה רפתות נבזזו, איפה נהרגו עובדים. אנחנו יודעים מה קרה שם, לצערנו אנחנו יודעים בדיוק. ביקשנו להקרין את הסרטון על מה שקרה שם. שלחנו לכולכם את הסרטון, אני ממליץ לצפות. שנה הבאה, ככל שיהיה צורך ובהתאם להתפתחות ולמה שיקרה ברפתות אני בטוח ששר החקלאות ייתן את הדעת וייתן את העדיפות. האירוע בצפון הוא עדיין בהתהוות, עדיין לא קרה שם כלום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אתם יכולים לדעת. מה זה עדיין בהתהוות? אתם כבר יודעים מראש אם יהיה או לא יהיה. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

לא. אז אנחנו יודעים כרגע שאין שום פגיעה ברפתות בצפון. הרפתות בצפון ממשיכות לייצר חלב, לא נפגע ייצור החלב. מייצרות את מלוא המכסה שם. יחד עם זאת, אנחנו רגישים. אנחנו מבינים מה קורה. אנחנו רוצים, זה לא שאנחנו נגדם, אנחנו מאוד רוצים לעזור להם. כרגע המיקוד, ואני מסכים עם המדיניות של שר החקלאות, בצדק, על הקיבוצים בעוטף. כי שם באמת קרה משהו חריג. תבינו, רפתנים נהרגו בזמן חליבה, נחטפו בזמן חליבה. מנהלי רפתות נהרגו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

לא, זה ברור. הוא לא מדבר על זה, עם זה אנחנו מסכימים. עכשיו השאלה היא אם היו פניות מרפתות בצפון או מיישובים בצפון להגדיל?

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

תמיד יש פניות להגדיל. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

תמיד יש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור שיש פניות. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

תמיד יש. כל שנה תמיד יש פניות להגדיל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא אדוני, תקשיב טוב עכשיו. זה שהדרום מגיע לו, אין ויכוח. אנחנו אומרים ככה: יש גם מלחמה בצפון, אולי לא שמעת על זה?

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

בוודאי שמעתי, אנחנו חלק מזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יפה. אז אני אומר, אם יש בעיה בצפון שנה הבאה אתם תיתנו עדיפות לצפון בעקבות המלחמה בצפון. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

גם אנחנו אמרנו את זה, אנחנו מסכימים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, אני צריך הצהרה לפרוטוקול.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

נו, אז מה הוויכוח? מסכימים עם יושב-הראש. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

אין ויכוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתה מנסה להסביר לי?

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

לא, אנחנו מסכימים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה העניין הזה, לא הבנתי. טוב, מה זה אתה מסכים? אני צריך שהשר יסכים, לא אתה. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

גם השר מסכים. השר עושה את זה בתשובות רשמיות, בדיונים רשמיים, הנחה אותנו לעשות את זה. אנחנו שם, אין פה ויכוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

התשובה שלך הייתה יותר מידי פתלתלה אני קורא לה, שלא מחייבת אותך לכלום. רוצים בישיבה אחרת, אין לי בעיה. זה לא צריך למנוע כרגע את העניין הזה. תחשבו על זה, תודיעו לי, שב-2025, כולל מועצת החלב, עם כל הכבוד לה. אם תהיה הגדלה תינתן קדימות לצפון. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רוצה להוסיף שיש החלטה שמתפתחת למחליטים, זה נמצא כרגע במשרד הפנים, אני מניח שזה יגיע למחליטים, לסיוע רחב, חברתי, כלכלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, ראיתי. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אז גם אם הוא לא מצהיר, שישתלב שם. אפשר לא לחכות לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בינתיים אנחנו לא מצליחים לממן את הכספים שמוציאים, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. באים כל פעם לישיבה, אומרים קחו 4 מיליארד, קחו 5 מיליארד, קחו 7 מיליארד. תכלס אני לא רואה מאיפה מביאים את הכסף. אבל לא משנה. זה הכול הרשויות. כאילו הרשויות, צריך לתת את זה לאנשים, לא לרשויות. מה זה הרשות המקומית? אז היא מקבלת כסף אז היא מעבירה את זה לאנשים? מה זה השיטה לתת לרשויות המקומיות. ומה עם האנשים?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לא, לא, חלק מהסיוע צריך להיות לבעלי עסקים, לתעשייה, לחקלאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל נותנים קודם כל הבטחות לראשי הרשויות, כי הם עושים הכי הרבה רעש בטלוויזיה, ברדיו, בכל מקום. זה לא הולך ככה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אז יש לי הצעה לחזק את מה שאמרת ואני שואל את מועצת החלב ומשרד החקלאות. מכיוון שאתם שני הגופים שיושבים ומחליטים על נושא ההקצאות, הגדלת ההקצאות. אולי לפני שאתם יושבים, אנחנו נעשה פה ישיבה לשנה הבאה של 2025. נוכל להגדיל ולשמוע מה עושים כלפי הצפון, מה שיושב-הראש מחכה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אחרי החגים בשמחה. באמת, אני לא צוחק אחרי החגים, כי ספטמבר אוקטובר אנחנו מדברים על התכנון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שהם יעדו ישיבות ויודיעו לנו, זה הכול. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

לא, זה מה שאני אומר. אבל אם הם מחליטים דוד, אז זו כבר החלטה. אז אם אתה רוצה לדעת שהם מקבלים עדיפות ומה השיקולים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני יכול להגיד לכם, אתם אומרים זה לשנה. הרי תבואו אלינו עוד פעם לאשר. כל מה שאני אומר לכם שאתם צריכים לתת קדימות לצפון, בעקבות המלחמה. עד שנראה מה מתווה, אין בעיה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני רק רוצה לתקן את אדוני, אתם מחליטים, אנחנו באים עם התקנות לפה. בסוף אנחנו באים עם הצעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, קדימה. אפשר לקרוא?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

תקנות תכנון משק החלב ומדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר (הוראת שעה). 

 << אורח >> בת חן רותם: << אורח >> 

יש לי שאלה. בת חן רותם, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. ראינו בהשוואת הנתונים שיש עלייה של מכסות החלב, אבל לא ברמה של גידול האוכלוסייה. כלומר, בחישוב כולל יש תפוקת חלב בקר נמוכה יותר פר נפש. השאלה אם מגדילים את המכסות אם אפשר להגדיל אותם בהתאמה לגודל האוכלוסייה. כלומר שהאוכלוסייה בישראל לא תופק עבורה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא גדלה את אומרת. 

 << אורח >> בת חן רותם: << אורח >> 

לא, האוכלוסייה גדלה בקצב שהוא גבוה יותר מקצב גידול מכסות חלב הבקר. כך שבעצם יש לנו פחות חלב בקר פר נפש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אבל זאת הצריכה, אולי יש אי עמידה בצריכה?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, לא, אדוני, זה הרבה יותר גרוע אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל יש גם ייבוא. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בדיוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

גם אנשים צורכים סוגי חלב אחרים. במה אתם קוראים בממ"מ משקאות וחלב, מה זה הקטגוריה הזאת שאתם מציינים?

 << אורח >> בת חן רותם: << אורח >> 

יש חלב ניגר ויש, זה ממש מחולק לפי קטגוריות. גם הייבוא נגיד הוא לא מגיע לחלב הבקר. חלב הבקר הוא מתחלק אחר כך למשקאות, לחלב ניגר או לגבינות קשות או רכות. אז נכון, בסך הכול הכולל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לוקחים בחשבון גם את הייבוא. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

בסך הכול, כשהשר קובע בצו את המכסה הארצית ומועצת החלב ממליצה לשר היא לוקחת בחשבון את כל הביקושים ואת כל השימושים למוצרי חלב, לרבות ייבוא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו, מה קורה אם יש חוסר זמני? אז אתה יכול להגדיל את זה במקום. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

גם וגם. יש לנו גם כלים לייצור מקומי, לאפשר יותר ייצור חלב גולמי וגם לאפשר ייבוא. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

המחלבות מחויבות לייצר חלק מהחלב הזה אחוז מסוים בחלב שמפוקח?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא המחלבות לא. אין בעצם חובה כזאת. אין חובה, הציבור קובע. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אבל המחלבות מגלות אחריות.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

חבל שהמשרד לא מגלה אחריות גם כן? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

למה? מה הבעיה עם המשרד? אחד המשרדים שעובדים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אני מנסה להבין, חה"כ ברוכי, איפה טעיתי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אחד המשרדים הכי טובים שעובדים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

מחלבות יכולות מחר לא לייצר אפילו ליטר אחד מפוקח. יש מחיר מפוקח, וזה אחריות של המשרד. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הממשלה. המחוקק, קבעה הממשלה שמי שקבע את מחיר פיקוח המחירים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אין בעיה. אבל למה אתם לא קובעים שאחוז מסוים מהחלב נמצא בחלב תחת פיקוח?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

זה עניין כלכלי. הצעת חוק פרטית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הוא אומר למה לא הממשלה עושה הצעת חוק. זה לא, זה דווקא לא. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

כל עוד זה עובד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צריך לחייב את המחלבות לייצר. זה לא קשור למשרד החקלאות, דרך אגב. למשל שטראוס, היא לא מייצרת כמעט חלב מפוקח, היא לא רוצה. מי שעושה את כל הנטל הגדול זה תנובה. אם היו מחייבים את שטראוס אחוז מסוים, אז לא משנה. הם מוכרים חלב, המחלבות. זאת אומרת בעלי הפרות מה שנקרא, הם עושים את החליבה ורוצים למכור לכל אחד, אין בעיה עם זה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

או שאחוז מסוים מהחלב או שאחוז מסוים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מאה אחוז, אבל זה לא לתקנות האלה. אני מבקש שתקראו מהר, כי אין לנו הערות לתקנות לפי מה שהבנתי, אז נגמור את זה צ'יק צ'ק. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

אז אני אקריא הכול ברצף ואם יהיו שאלות בסוף. תודה. 

טיוטת תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו-38 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם מועצת החלב, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה - 

	
	
	"ועדת המכסות" – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק;

	
	
	"יצרן מושבי" – יצרן שאינו יצרן שיתופי ואינו בית ספר חקלאי או מכון מחקר חקלאי;

	
	
	"יצרן שיתופי" – כהגדרתו בתקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע"ה-2015;

	
	
	"יישובי עוטף עזה" – כהגדרתם בהחלטת הממשלה מס' 462 מיום כ"ט בניסן התשפ"ג (20 באפריל 2023), כנוסחה במועד פרסומן של תקנות אלה;



	שמירת היחס הקיים בין סוגי יצרנים
	1. 
	בפעולותיה לפי תקנות אלה תשמור ועדת המכסות על יחס קבוע בין סך כל מכסותיהם של היצרנים המושביים לסך כל מכסותיהם של היצרנים השיתופיים, כמפורט להלן:

	
	
	1. סך כל מכסותיהם של היצרנים המושביים יהווה כ-42% מהיקף הייצור הכולל;

	
	
	1. סך כל מכסותיהם של היצרנים השיתופיים יהווה כ-58% מהיקף הייצור הכולל.

	קביעת תוספת מכסה ליצרני חלב בקר
	1. 
	בשנת 2024 תקבע ועדת המכסות ליצרני חלב בקר תוספת מכסה כדלקמן:

	
	
	
	1. ליצרן מושבי ויצרן שיתופי - תוספת מכסה בשיעור של 2% מהמכסה שנקבעה לו בשנת 2023;

	
	
	
	1. ליצרנים שהם בתי ספר חקלאים - תוספת מכסה בהיקף כולל של 1,000,000 ליטרים אשר תחולק בין היצרנים באופן שווה.

	תוספת מכסה ליצרני חלב בקר מיישובי עוטף עזה

	1. 
	נוסף על תוספת המכסה לפי תקנה 3, תקבע ועדת המכסות, בשנת 2024 , תוספת מכסה ליצרן שמכסתו מיוצרת בישוב מיישובי עוטף עזה או שהוא יישוב מיישובי עוטף עזה או שהוא יחיד שהתגורר ביישוב מיישובי עוטף עזה במשך 12 חודשים רצופים עד יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), אף אם החלב אינו מיוצר במשקו, כדלקמן:

	
	
	
	3. ליצרן שיתופי - 600,000 ליטרים;

	
	
	
	3. ליצרן מושבי - 100,000 ליטרים.




 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

דוד, סליחה, רק שאלה קטנה, כי אני לא יודע את המספרים. כמה יש בעוטף עזה בסך הכול מושבים מול הפרטי של מה שאתם קוראים שיתופי. כמה רפתות כאלה, כמה למושבים?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

מושב אחד ו-20 קיבוצים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

20 קיבוצים. זאת אומרת כל האחוז הנוסף הולך לקיבוצים. כל הכמות של האחוז הזה. פלוס השניים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מושב אחד שמגדל פרות, זהו? 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

איזה מושב זה?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

יכיני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

והשאר מה הם מגדלים? מתעסקים בדברים אחרים?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

עופות, ירקות. 

 << אורח >> אלי ג'ורנו: << אורח >> 

הכול, רק לא פרות. 

 << אורח >> יצחק שניידר: << אורח >> 

גם העוטף רובו קיבוצים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

חבל שחה"כ שוסטר הלך, אבל רוב תושבי העוטף, היישובים בספר הם קיבוצים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, ברור, ראיתי את זה. לכן שאלתי מה קורה עם המושבים. למרות שיש הרבה מושבים בעוטף עזה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הם יותר רחוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? יש לך כמה מועצות אזוריות עם מושבים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

מרחבים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

הם לא ב-0 עד 7 אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אם הם לא מתעסקים בחלב, אז הם לא מתעסקים בחלב. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

	סייג לקביעת תוספת מכסה
	1. 
	על אף האמור בתקנות 3 ו-4, ועדת המכסות לא תקבע תוספת מכסה ליצרן שבכל אחת מהשנים 2021, 2022 ו-2023 ייצר פחות מ-93% מהיקף המכסה שנקבעה לו לאותה שנה.

	קביעת תוספת בהליך העברת מכסות
	1. 
	1. בתקנה זו -

	
	
	
	"ההיקף הכולל" – 3.5 מיליון ליטרים;

	
	
	
	"יצרן מקבל" – יצרן אשר במהלך שנת 2024 קיבל מנת מכסה של חלב בקר לפי פרק ה'1 לתקנות קביעת מכסות;

	
	
	
	"יתרת ההיקף הכולל" – מספר הליטרים שנותר מתוך ההיקף הכולל לאחר שוועדת המכסות הקצתה ליצרנים תוספת מכסה לפי תקנה זו, אם נותר;

	
	
	
	"תקנות קביעת מכסות" - תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2014;

	
	
	1. ועדת המכסות תקבע, בשנת 2024, ליצרן מקבל תוספת מכסה בהיקף של 0.25 ליטר לכל ליטר מכסה שהוא זכאי לקבל באותה שנה בהליך לפי פרק ה'1 לתקנות קביעת מכסות (להלן – הליך העברת מכסות), ובלבד שסך כל תוספות המכסה שייקבעו לפי תקנת משנה זו לא יעלה על ההיקף הכולל; נותרה יתרה מההיקף הכולל לאחר קביעת תוספות מכסה כאמור, תחלק ועדת המכסות את יתרת ההיקף הכולל בהליך העברת המכסות העוקב באותה שנה, והחלוקה תהא לפי היקף תוספת המכסה הקבוע בתקנת משנה זו.

	
	
	1. על אף האמור בתקנת משנה (ב), עלתה תוספת המכסה לכלל היצרנים המקבלים בהליך מסוים להעברת מכסות על ההיקף הכולל או על יתרת ההיקף הכולל, לפי העניין, תחלק ועדת המכסות את ההיקף הכולל או את יתרת ההיקף הכולל, לפי העניין, באופן יחסי בין היצרנים, בהתאם להיקף בליטרים של מנות המכסה שהם זכאים לקבל בהליך העברת המכסות כאמור. 


יש פה רווח שחסר לנו. 

	
	
	1. בהודעה לפי תקנה 32ז(ב) לתקנות קביעת מכסות, תפרסם ועדת המכסות גם את יתרת ההיקף הכולל.

	תוקף
	1. 
	תוקפן של תקנות אלה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).





 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. 

 << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> 

רק הערה נוסחית קטנה זה שמוזכר פה בית ספר חקלאי. בתקנות מדיניות פיתוח לשנה קודמת זה כן הוגדר. השאלה אם יש צורך בהגדרת בית ספר חקלאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה סעיף? 

 << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> 

בסעיף 3, מה המכסה של יצרנים שהם בתי ספר חקלאיים. בית ספר חקלאי הוגדר בתקנות הפיתוח של שנת 2018 כבית ספר חקלאי בפיקוח המנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. 

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> 

אני אסביר. בתקנות שהגדרנו בית ספר זה בגלל שחילקנו מכסות חדשות והיינו צריכים לדעת מי נכנס תחת הסעיף הזה שמאפשר חלוקת מכסות לבית ספר. כיוון שפה מדובר על תוספת רוחבית שכולם מקבלים, זאת אומרת בתי הספר מקבלים איזה שהוא סכום. אנחנו כבר יודעים מי הוקצה לו מלכתחילה כבית ספר ולכן אין טעם להתחיל להגדיר את זה. כי מה שהיה ביום שהוא קיבל את ההקצאה הוא רשום לנו שהוא בית ספר ולכן אנחנו יודעים בדיוק מי הקבוצה הזאת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

כמה בתי ספר יש שמחזיקים בתי ספר?

 << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> 

11. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

בן שמן, מקווה, כל החבר'ה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה רפת? קטנה, לימודית. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

לא, ממש לא. 900 היא לא קטנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא לימודית כזאת?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כמו רפת מושבית. בשנה. זה המכסות הן שנתיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ומה מקווה ישראל, יש שם רפת?

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כן. סדר גודל של מיליון ליטר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במקווה? מה אתה אומר, זה כמו מושב כזה. גברתי, היועצת המשפטית? אוקיי. עכשיו לפני שנאשר תראו לנו את הסרטון, יש לנו קצת זמן. אתם רוצים להראות לנו, תראו לנו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

ראינו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איפה? אני לא ראיתי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

שלחו. אתם רוצים להראות או לאשר וזהו?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שלחנו את זה לכל חברי הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הם באו, אמרו נראה את הסרטון, אמרתי אם יהיה זמן. בסדר, הכול בסדר. מי בעד התקנות כפי שהוצגו לנו, ירים את ידו. פה אחד. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:47. << סיום >>