פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העבודה והרווחה
13/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 11:20



סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2024, של ח"כ מירב כהן << הצח >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2023, של ח"כ אופיר כץ << הצח >> 
הצעת חברי הכנסת אופיר כץ, נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה, דוד ביטן, מירב בן ארי, מיכל מרים וולדיגר, משה סעדה, ישראל אייכלר, אליהו ברוכי, משה סולומון, יונתן מישרקי, ששון ששי גואטה, אלמוג כהן, אברהם בצלאל, אלי דלל, צביקה פוגל, צבי ידידיה סוכות, אושר שקלים, רון כץ, שלי טל מירון, קארין אלהרר


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר


חברי הכנסת:
מירב כהן
אופיר כץ


מוזמנים: 
	ריקי מורד
	–
	סגנית בכירה לראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, משרד הביטחון

	נגה שילדהוז טאובר
	–
	עו"ד, ממונה משפטית למשפחות והנצחה, משרד הביטחון

	ערן יוסף
	–
	עו"ד, סגן היועץ המשפטי, משרד הביטחון

	אורן איילון
	–
	סגן ראש אגף תקציבים, משרד הביטחון

	אריאל הבר
	–
	רכז ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

	עדי פרנקפורטר
	–
	רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

	שרית דמרי
	–
	עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

	עליזה לביא
	–
	חברת כנסת לשעבר

	יאיר שלם
	–
	מנכ"ל ההסתדרות הלאומית

	גלי עציון
	–
	עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

	תמר שלח
	–
	יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

	תמר חיימוביץ' ריכטר
	–
	יו"ר עמותת הותיר אחריו חבר/ה

	נעמה דופלט
	–
	ארוסה

	רביד דמתי
	–
	ארוסה

	רותי פרמינגר
	–
	עו"ד, יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי ונפגעות פעולות איבה




ייעוץ משפטי: 
ענת מיימון


מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2024, פ/4165/25 << נושא >> 

 << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2023, פ/4058/25 << נושא >> 
הצעת חברי הכנסת אופיר כץ, נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה, דוד ביטן, מירב בן ארי, מיכל מרים וולדיגר, משה סעדה, ישראל אייכלר, אליהו ברוכי, משה סולומון, יונתן מישרקי, ששון ששי גואטה, אלמוג כהן, אברהם בצלאל, אלי דלל, צביקה פוגל, צבי ידידיה סוכות, אושר שקלים, רון כץ, שלי טל מירון, קארין אלהרר


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. על סדר היום הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד-2024. ההצעה היא של חבר הכנסת אופיר כץ אליה הצטרפו חברים רבים.

לפני שאני פותח את הדיון אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות הנופלים, בתפילה להחלמת הפצועים וכמובן מצטרפים לתפילות עם ישראל לשחרור החטופים ושובם הביתה בריאים ושלמים. 

אני רואה שיש אי הבנות בקרב משרדי הממשלה בקשר לנושא בו מדובר, ואופיר יסביר, אבל אני רוצה לקבוע שהחוק נועד לתת מענה לקבוצה שלא קיבלה מענה מאחר ועד היום היא איננה מוגדרת ואלה הארוסות. לכן הצעת החוק תגדיר אותן באופן ברור. היועצת המשפטית שלנו עובדת על זה זמן רב ואנחנו מתקדמים להסדיר את הארוסות של אותם חיילים שנספו במערכה הי"ד וכמובן נחיל את ההחלטות גם על נפגעי פעולות איבה. כוונת המחוקק תהיה ברורה. מדברים על ארוסות שהתארסו בכוונה להקים משפחה וזה צריך להיות מוגדר כדי לא להטיל ספק ולא להטיל על משרדי הממשלה להחליט מי כן ומי לא אלא החוק יחליט בדיוק במי המדובר.

יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני חושב שכוונת החוק היא ברורה. אנחנו הולכים לתקן עוול שקיים הרבה שנים. הארוסות שהיו בשמחה גדולה ולפני רגע באושר הכי גדול בחיים, ביום אחד הכול חרב עליהן. במקום שמתחילים לבנות את החיים, להקים את המשפחה, הכול נגדע ביום אחד ולצערי מדינת ישראל עד היום לא ראתה אותן, הן בעצם היו די שקופות ללא כל התייחסות, ללא כל סיוע, לא להסתכל על הקושי שהן חוות, על המציאות שהן עוברות, כאילו הן לא היו קשורים אחד בשני, כאילו לא תכננו להקים ביחד משפחה וזה כשיש משהו שהוא מאוד דומה כמו ידועות בציבור ובהן כן מכירים וזה בסדר גמור. לא יתכן שמי שידועה בציבור כן יכירו בה ואילו בארוסה לא יכירו. 

את זה אנחנו רוצים לתקן כאן כך שכולנו נסתכל לכן בעיניים, נבין ונכיר בקושי. שמעתי אתכן מדברות, ניחמתי אתכן, שמעתי את הסיפורים וזה באמת קשה ואסור לנו להתעלם מזה. אנחנו אתכן ואנחנו רואים אתכן. אמרה רווית בראיון שעצם זה שמישהו חושב עליהן, זה כבר עושה משהו. כולנו כאן חושבים עליכן וכולנו כאן כדי לתקן את העוול הזה ונתקן אותו. יש עדיין משרדי ממשלה ולכן אנחנו מקיימים את הדיונים. נמצא כאן יושב-ראש הוועדה שעושה עבודה מצוינת ויודע להעביר חוקים ולנתב. אני בטוח שגם כאן אנחנו נעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. במה שאפשר להקשיב למשרדי הממשלה ולשנות אולי כדי לחדד דברים שעדיין לא ברורים, אנחנו נשנה אבל התכלית של החוק שאני חושב שהיא די ברורה וברור מה אנחנו מתכוונים, את זה אני לא מתכוון לשנות וחשוב שנעשה זאת בצורה טובה כך שזה יכוון למי שהתארסו וחשוב שנעשה את זה מהר. לצערנו מאז ה-7 באוקטובר יש לא מעט מקרים כאלה.

אני מודה לך אדוני היושב-ראש, אני מודה לחברים שהצטרפו, לחברת הכנסת מיכל וולדיגר שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב לה ודיברנו עליו הרבה, לחברת הכנסת מירב כהן שגם היא הצטרפה אלינו להצעת החוק ולחברת הכנסת לשעבר עליזה לביא שפנתה אלי עם הנושא הזה ועם העוול הזה ואמרה שפעם היה ניסיון לקדם את החוק הזה אבל הוא לא צלח. הנה, את כאן איתנו ואני שמח על כך. ביחד כולנו נקדם את החוק. שיהיה לנו בהצלחה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לנו הצעת חוק נוספת, דומה, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה של חברת הכנסת מירב כהן.

 << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה כבוד היושב-ראש. אני אשתף שהמחשבה על הצעת החוק הזאת היא בכלל ללמוד את הבעיה כי זה לא היה במודעות שלי שאלמנות מוכרות ומוכרות גם ידועות בציבור אבל מאורסות לא. זה היה אחרי שביקרתי בשבעה של אריאל רייך זכרונו לברכה שארוסתו לצערי אפילו לא הייתה מסוגלת לבוא לכנסת כי היא במצב לא פשוט וזה לגמרי תחושה של אלמנה על מלא. שם התחדד לי הצורך ודרך ארגונים חברתיים פגשתי עוד ועוד נשים שהן באותו מצב ואני חושבת שהן יכולות לחדד הכי טוב למה זה כל כך חשוב.

אני חושבת שיש כאן משימה מאוד חשובה לוועדה לדייק את החקיקה גם מבחינת היום. אני יודעת שהחוק מגביל את הסיוע למספר שנים ואני יודעת שזה משהו שגם הוא מעורר תהיות ושאלות וצריך לעמוד על זה. יש עוד שאלה והיא איך בדיוק מגדירים את הארוסה. בהצעת החוק הגדרנו קריטריונים שונים, חמישה מבחנים שצריך לעמוד לפחות באחד מהם אבל גם כאן יש שאלה האם זה נכון, האם זה מדויק. אני בטוחה שהחקיקה תצא משודרגת, טובה וחכמה יותר אחרי הדיונים כאן.

אני חושבת שזה לא מקרה שאופוזיציה וקואליציה עובדים על החקיקה הזו ביחד ואני מברכת על כך שזה המסר שיוצא מהוועדה כי אלה באמת נושאים שקרובים לכולנו. זה המקום גם להודות לעליזה לביא שבעבר קידמה את החקיקה הזאת ואני שמחה על השותפים לדרך.

אני אומר לנשים הצעירות שלקחו את האסון הזה והחליטו לעשות מעשה שבסוף יסייע לא רק לכן. אתן פורצות דרך עבור הרבה מאוד נשים אחרות שאולי לא היו מוצאות את הכוח לצאת לתהליך הסיזיפי והלא פשוט הזה כי מדברים על תקציבים, על סעיפי חוק, על האם יש רוב או אין רוב. לא כל אחת הייתה מוצאת את הכוחות בעת הזו לעשות תהליך כזה. אם כן, אני מודה לכן ודעו שאתן עושות כאן שירות גדול מאוד לעוד הרבה מאוד נשים שלדעתי אנחנו אפילו לא יודעים את ההיקף של התופעה ובזכות חקיקה כזו נדע כמה נשים נמצאות במצוקה הזו אליהן אתן נקלעתן. תודה לכן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לכבד בזכות ראשונים את חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא. את היית הראשונה שהציעה את הצעת החוק הזאת.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

תודה אדוני היושב-ראש. אני מתרגשת מאוד. זה חוק שפגשתי אותו לראשונה בצוק איתן - יושבות כאן גם נציגות עמותת "הותיר אחריו" – בביקורים בבתי המשפחות. פגשתי את החברות שנותרו ללא התייחסות וללא מענה. בעזרת עבודה מאומצת וקשה שינינו את נוהל חברה בצה"ל, החל מהרגע שבו הורים מבקשים שצריך להודיע גם לחברה, שונו הכללים. היא כמובן זכאית להגיע להלוויה, ימי השבעה לא מוכרים יותר כרגילה חלילה כפי שזה היה בעבר, ובאמת גם במשרד הביטחון לאחר הרבה מאוד דיונים, הכללים שונו.

בצוק איתן היו איתי בחוק ובחקיקה שתי ארוסות שגם התפרסמו וזכות הראשונים לשתי הארוסות האלה שעשו כברת דרך ארוכה מאוד. הן מוסרות מכאן את הבקשה והרצון שלהן ומחזקות אתכן בהמשך הדרך. המלחמה פרצה לחיינו אדוני היושב-ראש ומספר הארוסות גדול מאוד. העוול המתמשך הזה, כעשור לא הצלחנו לתקן את החוק, החוק כבר כמה פעמים עלה במהלך השנים, וזו באמת בשורה שתהיה לראות איך מתקנים ומשנים את זה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד את הנושא. ארוסות דרוזיות מוכרות על ידי המחוקק. ברגע שזה נודע לי כבר לפני עשור, שכבר שנים רבות ארוסות דרוזיות מוכרות על ידי המחוקק בישראל, זה לקח את הדיון למקומות נוספים. אני חושבת שיש לנו כאן כמה וכמה אבני דרך וצריך לבוא ולראות איך עושים את זה נכון ולסיים את האירוע הזה לטובת כולנו, שחלילה לא נגיע לרגע, למקום ולמצב הזה.

היום זאת המשמרת שלכם ואני מאוד מודה לך אדוני יושב-ראש הקואליציה, לשתיכן חברותיי היקרות ולך אדוני היושב-ראש על ההובלה ועל ההבנה שצריך לקדם את החוק הזה במהרה. אני מודה לכם ומודה לכן והלוואי ומכאן תצא הבשורה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת וולדיגר חתומה איתנו על החוק הזה ואני מבין שהיא כבר עסקה בזה הרבה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נשמע מה התובנה שלך ואולי גם תגדירי קצת את הדברים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני הגשתי הצעת חוק נוספת שדייקה יותר. אבל כמו שאמר כאן חברי וחברותיי, אנחנו נדייק עוד יותר את האירוע. אני רוצה להודות לרביד, לנעמה, להלל ולנועה, לכל המאורסות שפגשתי במלחמה הנוכחית. כל אחת היא עולם ומלואו, לכל אחת יש את הרגישות ואת הנושא שלה אבל מצאתי משהו שהוא מאוד שווה אצל כולנו - החיים שעמדו להן להשתנות ולא רק עמדו להשתנות אלא כבר השתנו בעצם כריתת הברית של האירוסין. יש כאן את העניין של לשכור דירה, יש את העניין של לימודים, להסתמך על המשכורת שלו ועל המשכורת שלה. ממש שינו את החיים כתוצאה מהאירוסין. אני מבינה שאירוסין זה יותר מונח סוציולוגי מאשר מונח משפטי ועדיין תפקידנו כאן כן למצוא לו את המקום המשפטי כדי להכניס את הנשים היקרות האלה שהיקר להן מכל נלקח והן צריכות את הליווי הזה. הן צריכות את המעטפת הזאת, הן צריכות את ההכרה הזאת שהן היו הכי קרובות לחלל וכרגע הן שקופות. צריך באמת לתת להן את המענה.

אמרה כאן מירב ואני חייבת להתייחס ולומר אני חשבתי בהתחלה לתת להן כמו אלמנות אבל אז הבנו שזה אפילו יפגע בהן. הרצון שלי בסוף הוא שהן תצאנה מהפוזיציה של מאורסות ותתחלנה להקים בית. זה לא עכשיו, זה לוקח זמן, אבל כן לבנות בית חדש חדש ולהקים חיים חדשים ומשפחה חדשה. תמיד החור זה יישאר איתכן וילווה אתכן עד 120, אבל כן לתת להן את היכולת להיפתח ולעוף קדימה. אני חוששת שחוק עם מעטפת גדולה מדיי, יהיה להן כאבן ריחיים על הצוואר ואת הדבר הזה אני לא רוצה. כן מעטפת שתיתן להן לתקופת זמן מסוימת כאשר אתן צריכות את המעטפת כי לוקח זמן להחלים ולוקח זמן להתגבר על האבל ולהיכנס לחיים, ובתקופה הזאת אנחנו צריכים לדייק מה לתת להן ואיך לעטוף אותן כאשר מכאן ואילך בהחלט יוכלו להמשיך בכוחות עצמן את החיים שכל כך חשוב שתיכנסו אליהם. 

תודה רבה לכולכם.

 << אורח >> נעמה דופלט: << אורח >> 

שלום. אני בת 22 מירושלים. לפני שנה וחודשיים פגשתי את כפיר. נפגשנו כמו ירושלמים בפגישה טבעית שבין חברים ומשם החברות שבינינו הלכה והתחזקה והאהבה רק התגברה עד שהחלטנו להקים את ביתנו שלנו ולהתחיל את חיינו המשותפים ביחד. החלטה זו לוותה בהתרגשות ובשמחה מצידנו ומצד כל הסובבים אותנו ורק חיכינו להתחיל לגור יחד ואת דרכנו המשותפת כזוג נשוי. 

התארסנו בתאריך 27 בספטמבר, י"ב בתשרי. מיד לאחר אירוסינו התחלנו בהכנות לחתונה. ההכנות כללו קביעת תאריך לחתונה, שכירת דירה בה נגור, אולם, שמלת כלה ועוד. בתאריך 6 באוקטובר משפחותינו נפגשו והעיסוק בחתונה הפך ליותר ויותר רציני.

בתאריך 7 באוקטובר, חג שמחת תורה, יחד עם עוד רבים כפיר הוקפץ לדרום ללחימה ממושכת והגנה על יישובי הדרום. במשך שלושה שבועות נלחם והגן על היישובים ואימן את צוותי ללחימה בשטחי הכינוס עד לכניסה הקרקעית בה הוביל כפיר כ-מ"מ אחד את כל הפלוגה תוך כדי חתירה למגע ולחימה עזה במשך שלושה שבועות עד שנפל בגבורה בקרב ביום 15 בנובמבר, תוך כדי חיסול עשרות מחבלים והגנה על חייליו.

במשך שהותו בשטחי הכינוס בדרום ירדתי לבקר אותו באופן חד פעמי ובאותה פגישה כפיר הצהיר כי ברגע שבו יצא הביתה לאפטר, אנחנו נתחתן. 

את ההודעה על נפילתו קיבלתי באופן שאינו רשמי מבני משפחתו אשר פעלו באופן אינסטנקטיבי ברגע שהבינו שאין מי שאחראי לספר לי על נפילתו. יש לציין כי ההודעה בצורה זו הייתה חסרת אחריות מטעמים רשמיים בהם לא יכלו לדעת את תגובתי והתגובה הייתה קיצונית ואף מסוכנת לחיי. 

עם קבלת ההודעה על נפילתו של כפיר בור נפער מתחתיי ועולמי התהפך. החלומות היפים של חתונה והמשכיות, חיים משותפים והאדם הקרוב ביותר לליבי, בשנייה נגמרו ושינו צורתם לעצבות והתמודדות קשה מנשוא. ההתמודדות מלווה אותי יום-יום בהבנה שיהיו לי חיים אחרים מאלה שיכלו להיות לי ומאלה שתכננו לנו. בנוסף, יש פערים בנושאים בהם כפיר היה כאן לתמיכה ועזר ועכשיו שאיננו עוד, אני נתקלת בהם ואין אותו שיתמוך. הדבר מתבטא בעזרה כספית בעבר בלימודים ובדירה וכן בתמיכה נפשית בה היה חבר הנפש שלי. 

 קשיים אלה פוגשים אותי יום-יום ולא מקלים על ההתמודדות. אני רק חושבת לעצמי מה היה קורה אילו היה יוצא לאפטר והיינו מתחתנים והמצב היה שונה במהותו ולא הייתי צריכה לעמוד כאן היום ולבקש ולהילחם בפניכם על מעמדי כארוסתו. 

ברצוני לבקש שכשם שהיינו כנפש אחת, אשמח לעזרה שתוכל להינתן לי בזכות חוק זה, אשר תעזור לי מעט לקום על הרגליים ותחושת התמיכה של כפיר תורגש אפילו שאינו פיזית כאן. תודה רבה.

 << אורח >> רביד דמתי: << אורח >> 

שלום לכולם. לארוס שלי קוראים אושרי בוצחק. אושרי שירת כמפקד בסיירת נח"ל ונפל לפני כמעט חודש ושלושה שבועות. אתם בטח שמעתם עליו כעל סרן אושרי משה בוצחק המפקד שנפל בגבורה בעת שנלחם על המדינה והגן עליה בגופו. אבל אושרי בשבילי לנצח יישאר אוש. קוראים לי רביד דמתי, אני גרה בקריית שמואל שבחיפה ובעוד שבוע אהיה בת 22. הייתי במכינה קדם צבאית שנה וסיימתי שירות צבאי באוגוסט האחרון. אושרי ואני כבר מעל חמש שנים ביחד. התחלנו לצאת כשעוד הייתי בת 16 והוא בן 17. היינו אמורים להתחתן בקיץ הקרוב. מבחינתי לבוא לדבר כאן זה לדבר את המובן מאליו. אושרי הוא כל חיי מהרגע שאני זוכרת את עצמי וכשאיבדתי אותו, איבדתי את עצמי. בחמש שנים מספיקים לתכנן חיים שלמים יחד. ראינו איך בהתחלה אנחנו גרים ליד ההורים כי הוא בצבא, החלטנו על ארבעה ילדים, היה לנו ברור שנעבור למושב בהמשך וכבר צחקנו על איזה אבא עם חולשה לבנות שלו הוא יהיה. 

כאשר הבשורה הגיעה, החיים התפרקו לרסיסים. החלומות שחלמנו יישארו לנצח בגדר חלום שאחלום לבד והחיים שתכננו כבר לא יקרו. כשאיבדתי את אושרי, איבדתי איבר בגוף ועכשיו אני צריכה ללמוד לתפקד בלעדיו ויום זאת נראית משימה בלתי אפשרית. מרגע ההודעה העולם שלי נעצר. מבחינתי אני עוד ב-23 בדצמבר. אושרי הוא לא רק אוסף זיכרונות וסיפורים אלא הוא כל העתיד שלי. אני צריכה יום-יום להילחם להכיר את עצמי מחדש בלעדיו. מאז כל יום מרגיש כמו שבוע וכל שבוע מרגיש כמו שנה. אני צריכה לבנות חיים חדשים, שונים מאלה שתכננתי איתו ולהבין איך אני מצליחה להרים הראש מעל המים. אני צריכה ללמוד לעשות דברים פשוטים ובסיסיים כמו לקום בבוקר מהמיטה ולמצוא כוחות ליום חדש. אני כבר לא מכירה מה זה לתכנן ולא מסוגלת להסתכל מעבר לכאן ועכשיו. אם עד עכשיו תכננתי לטוס לטיול הגדול, להתחיל לימודים באוקטובר הקרוב והשיא בהם היה להתחתן עם אהבת חיי, פתאום הכול נראה כל כך רחוק ולא אפשרי. 

עם כל זה בסופו של יום אני בתחום האפור כי לא הספקנו להתחתן אבל לגמרי חיינו חיים מלאים ומשותפים יחד. אז לא, לא הספקנו להתחתן ותחושת הפספוס הזאת תלווה אותי לנצח. המעט שאתם יכולים לעשות זה להכיר בכאב שלי כי אם תשאלו אותי, אני אלמנה.

כנראה שמילים לא יצליחו להעביר עד הסוף את הכאב והאובדן ולא יצליחו להמחיש ולו בקצת את הימים שעברו, עוברים ועוד יעברו עלי אבל אני מקווה שהצלחתי קצת לספר על ההתמודדות הכול כך מורכבת הזאת שאני ועוד רבות חוות בימים אלה.

ברשותכם, אני אשמיע לסיום הקלטה שאושרי הקליט לי מתוך עזה:

"רבידי, זה אושרי, אני אוהב אותך. אנחנו כאן, לא יודע מתי נצא. אני יודע שאת חזקה, שאת מארגנת את החתונה. כל מה שאת רוצה תעשי. לא אכפת לי מה יהיה, העיקר שנתחתן. זהו. מתגעגע אליך, שומר עליך ואוהב אותך מלא".

זה אושרו וזאת אני. לא היה כאן ספק או שאלה אם נתחתן, לא מבחינתנו ולא מבחינת הסביבה שלנו. הכול היה עניין של זמן. הזוגיות שלנו היא הדבר הכי בטוח שהיה לי בחיים. לא גרנו יחד כי בחברה שלנו זה לא מקובל אבל הכאב הוא אותו כאב גם אם הייתי עומדת כאן היום כאשתו. תודה על ההקשבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קשה לעבור מהצד האמוציונלי ששמענו כאן לצד המקצועי אבל אנחנו חייבים לעשות זאת.

נשמע את העמדה המקצועית של משרד הביטחון. תאמרו לנו איך אנחנו מבצעים את הצעת החוק בצורה הטובה ביותר.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

ברשותך, אם אתה מוכן לבדוק מדוע לא הודיעו לארוסה. עלה כאן משהו שהוא בניגוד לנוהל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תכף נדבר על זה אבל אני עדיין באירוע המרכזי.

 << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> 

אני סגנית ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת. באמת קשה לדבר. מאוד מאוד קשה לעבור מהצד האמוציונלי שהוא עצוב וכואב לצד המקצועי. אני רוצה לפנות לנעמה ולרביד ולומר לכן שביטאתן באופן כל כך אוטנטי וכל כך כואב ועצוב. כל מי שיושב סביב השולחן הזה מבין שמדובר בסוגייה עצובה וכואבת ומורכבת מאוד מאוד מאוד. בכלל אין ספק שאובדן של חתן מיועד הוא טלטלה רגשית וכאוס, בטח בתקופה הראשונה, והוא באמת מחייב משאבים רגשיים רבים כדי להתמודד עם זה. מכאן אני שולחת לכם קודם כל חיבוק, לפני שאנחנו בכלל מדברים. 

משרד ביטחון מבקש מאוד להגיש סיוע לארוסות, בין אם דתיות ובין אם אזרחיות, ולקבע מעמד מיוחד בחוק לארוסות, מעמד שיאפשר גם להגיש טיפול רגשי. דרך אגב, אני חייבת לציין - יושבת כאן תמר, שהיא יושבת ראש עמותת הותיר אחריו חבר.ה - שבנושא הרגשי משרד הביטחון במשך שנים רבות מאוד, לדעתי 25 שנים, מקפיד לתמוך בעמותה על מנת שהיא תוכל להגיש סיוע רגשי הכרחי מאוד, לא רק לארוסות אלא לכל בנות הזוג של החללים והוא עושה את זה בדבקות ובנאמנות כבר במשך 25 שנים.

 מעמד הארוסה בהתאם לעמדת משרד הביטחון ראוי שייחקק בחוק על מנת שניתן יהיה להגיש סיוע רגשי וגם סיוע כלכלי.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

מה שאת אומרת עכשיו, זאת היסטוריה.

 << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> 

אני יודעת. חברת הכנסת לביא, גם אני ישבתי איתך בישיבות ההן אחרי צוק איתן. כנראה ששינויים חברתיים מרחיקי לכת דורשים זמן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו הגיע הזמן.

 << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> 

אנחנו מסכימים ואנחנו חושבים שהגיע הזמן.

על מנת שהמעמד שקבוע בחוק יוכל להעניק סיוע רגשי לתקופה שתיקבע וגם סיוע כלכלי, משרד הביטחון סבור שראוי שהסיוע הכלכלי יינתן באופן חד פעמי או תקופתי שיאפשר לארוסות גמישות כלכלית לעשות אפילו איזשהו שינוי בחיים שלהן ויוכל לסייע להן בהתמודדות. זאת העמדה של משרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אני רק רוצה לומר שאני מתנגד לעמדה הזאת. זאת לא הכוונה של המחוקק ואנחנו נמשיך. אנחנו מדברים על תגמול חודשי כפי שיש לידועות בציבור וכפי שיש לאלמנות. מענק חד פעמי או דברים מהסוג הזה לא יהיו.

 << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> 

אדוני, אם אפשר להבהיר. אני היועצת המשפטית של אגף משפחות במשרד הביטחון. הכוונה היא לא לאיזשהו סיוע שהוא זניח כלכלית. הכוונה היא – ואמרה חברת הכנסת וולדיגר וגם רביד אמרה זאת – שהבנות צריכות להרים את הראש מעל המים. צריך לאפשר להן כנפיים כדי לעוף. אנחנו סבורים שדווקא קבלת סיוע שהוא סיוע נכבד עם הכרתה כארוסה, יאפשר לה הרבה יותר גמישות בשינוי נתיב וחזרה לחיים. זו נקודה למחשבה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אני סבור שזה לא נכון לעשות את זה כך כי ברגע שהארוס נופל, מקבלים איזשהו מענק על כך שהוא נפל, אני חושב שיש גם את המשפחה שלו שעומדת מאחוריו וגם לה קשה. כאילו אנחנו נותנים כאן איזה מענק על הנפילה. זה משהו שבעיניי לא נתפס ואני מתנגד לו. אנחנו נלך לפי מה שקיים היום בחוק לגבי אלמנות וידועות בציבור.

 << אורח >> נגה שילדהוז טאובר: << אורח >> 

אני רק מציעה לחשוב. יש כאן איזשהו איזון. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

לא, זה לא איזון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נעבור לביטוח הלאומי שאמון על הביצוע של הדברים האלה.


 << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> 

כידוע הביטוח הלאומי בודק את המעמד של ידועים בציבור בשלל נסיבות. זה יכול להיות בנסיבות לצערנו מאוד טרגיות כמו מותו של הארוס או של החתן המיועד, אבל זה יכול להיות גם בנסיבות שאנשים בחיי היום יום מבקשים להכיר בהם ידועים בציבור ויש בביטוח הלאומי למעלה מ-26,000 אנשים ובני משפחה שמבקשים זאת והבדיקות שלנו נעשות באופן מאוד רחב תוך מבחנים שבפסיקה כיוונו אותנו אליהם. הממד הוא גם סובייקטיבי וגם אובייקטיבי. אני חייבת לומר שבאירועי חרבות ברזל הבחינה שנעשתה על ידי הביטוח הלאומי נעשתה מאוד ברגישות ולעתים במטרה לנסות להקל מאוד על בני משפחה ועל בנות הזוג כדי להכיר בהן במעמד ידועות בציבור ולתת להן את כל המענה שניתן לתת.

כפי שציינו אנחנו באמת מקבלים את הצורך לתת מענה לארוסות. התיקון כמובן ייעשה בחוק משפחות חיילים אבל הוא משפיע והוא יהיה זהה גם לזכויות של נפגעי פעולות איבה. רצינו לדייק - ושוחחנו בקצרה על כך – שאולי צריך לתת נקודות ומבחנים מדויקים כדי שמי שבאמת עונה להגדרת ידועה בציבור לא תיפגע. כלומר, היא כן תהיה זכאית לכל המערך שניתן ויהיו דברים ברורים גם מבחינתנו.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

הידועה בציבור היום מקבלת.

 << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> 

נכון אבל אנחנו לא רוצים שתהיה נזילות שתעבור ממצב של ידועה בציבור והיא תהפוך להיות במעמד של ארוסה שמקבלת קצת פחות. לכן חשובות לנו שהנקודות יהיו מדויקות כדי שכן עדיין תהיה לנו האפשרות להכיר במי שראוי ונכון להכיר כידועה בציבור והיא מקבלת את המערך המדויק. מבחינתנו זו החשיבות שבהגדרות מאוד מאוד ברורות.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

ידועות בציבור הן אם הם גרו ביחד.

 << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> 

 ידועות בציבור, יש לנו מבחנים.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

אף אחד לא תרצה להיות מאורסת אם היא יכולה להיות ידועה בציבור.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

היא חוששת שהם ייפלו לשם.

 << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> 

אנחנו חוששים שהן ייפלו ממעמד ידועות בציבור למעמד ארוסות. לכן חשוב לחדד ולייצר כללים מאוד מדויקים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

נשמח לקבל הצעה. אחרי שנדייק את ההגדרות, נעשה את זה כך שבאמת הן לא ייפגעו. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. סגן היועץ המשפטי במשרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סגן היועץ המשפטי? למה מגיעים לכאן רק סגנים? לא שזה פחות חשוב לי. מבחינתי אתה יכול להיות היועץ המשפטי עצמו אבל נראה לי שמשרדי ממשלה כשבאים לדיון כל כך חשוב, אני חושב שצריך להביא את הרמה הכי גבוהה. כמובן בגלל המצב של המלחמה אנחנו לא יכולים להעסיק את שר הביטחון. לדיון הזה אני מכתיר אותך כיועץ המשפטי של משרד הביטחון.

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

נקווה שזה זמני. אני רוצה לומר מילה לנושא של ידועות בציבור לעומת ארוסות כדי להבין על מה אנחנו מדברים כי לא בטוח שכולם מבינים את הניואנסים. המונח ידועה בציבור מלכתחילה בא להתמודד עם סוג אוכלוסייה שמבקש לא להינשא כדין תורה או כדין המדינה. אנשים שחיים ביחד כנשואים אבל הם לא נשואים. לכן המונח ידועים בציבור הוא מונח שהוא לא קבוע, אין לו הגדרות מפורשות בחוק אבל נקבעו לו בפסיקה מבחני הכרה שהם מה שנקרא מירב הזיקות. זה לא משהו אחד שצריך להתקיים אבל מדובר על יחסי אישות, על משק בית משותף ועל תנאים נוספים. בחוק המשפחות באופן ספציפי נוסף על התנאים האלה תנאי נוסף. זאת אומרת, צריכים להיות ידועים בציבור ומתגוררים ביחד. זה תנאי מחמיר ורק מי שעומד בהגדרה הזו, מבחינתנו הוא בן זוג כהגדרת החוק ומכאן במקרה של פטירה מוכרת האישה כאלמנה.

מה שמוצע כאן זה אירוע אחר. אנחנו מדברים על בני זוג שהם לא נכנסים להגדרת ידועים בציבור כי אחרת לא היינו כאן. הם מקבלים זכויות מלאות. בין משום שלא גרו ביחד מהאוכלוסייה הדתית לאומית או אוכלוסיות אחרות, ובין משום שלא עונים להגדרות אחרות שנקבעו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה רק ממחיש את החשיבות והנחיצות של ההצעה של חבר הכנסת אופיר כץ. יש כאן אפליה מאוד מאוד בוטה.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

אדוני, זה לא רק זה. מדינת ישראל שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית דורשת שני כללים שעומדים בניגוד ליהדות. זאת כנסת ישראל, אדוני.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן יש כאן אפליה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אני מבקש להתמקד בנושא בון אנחנו דנים.

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

רק להשלים את המשפט כי אני חושב שהמילה אפליה כאן היא לא נכונה. יש כאן הבחנה בין מצבים שונים.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

נכון. אנחנו יודעים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מדברים עכשיו על הארוסות. אם אתה יכול להגדיר לנו, לעזור לנו ולומר לנו איך אתם מבצעים את הרצון של המחוקק לסייע לארוסות.

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

רציתי לומר שההצעה הזו בכוונה, גם מה שכתוב בהצעת החוק וגם ההערות שלנו, מתייחסת להגדרה שהיא מקלה. היא לא דורשת דרישות של ידועים בציבור, אנחנו יודעים שזו אוכלוסייה אחרת אבל גם המעמד הוא שונה. לא מדובר בהכרה כאלמנה לכל החיים אלא במתן מעמד מיוחד ובזכויות מסוימות שעל זה נדבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך אתם עושים את זה?

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

כיום אנחנו לא עושים את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך אתם רוצים לעשות את החקיקה הזאת כדי שהנושא יהיה מוגדר וברור?

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

ההצעה שאנחנו ביקשנו לקדם מדברת על רישום לנישואין. מבחינתנו זה הנתון הכי משמעותי שמלמד על כוונה ברורה לנישואין שעדיין לא התממשה. ראינו בהצעה שהיועצת המשפטית של הוועדה פרסמה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש בעיה טכנית עם רישום נישואין כי יש הרבה אנשים שנרשמים ממש לפני החתונה כשהם מאורסים לפני כן. זה לבד לא יכול להיות.

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

ראינו את חמשת הדברים וחלקם נראים לנו טובים וחלקם צריכים עוד איזשהו עיבוד. אני לא בטוח שאנחנו ערוכים היום לתת מענה מדויק לכל אחד מהם אבל זה דיון ראשון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא חייב להיות בשעה הזאת. אני רוצה שאתה, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, תשב עם היועצת המשפטית לוועדה ועם יועצים משפטיים של הביטוח הלאומי ותגבשו דברים ברורים אותם תביאו לנו לשולחן.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו העלינו מספר דברים. זה לא אומר שמה שהעלינו זאת ישיבה פנימית שהייתה והתחלנו לחשוב מה כן. רק לרשום ברבנות, ברור שזה לא כי אז 90 אחוזים יצאו מהחוק. היום כל הצעת נישואין, רואים את זה בפייסבוק וברשתות החברתיות. אני חושב שברגע שהוא קונה טבעת ומציע לה נישואין וזה מתועד בפייסבוק בתאריך לפני כן, אני חושב שזה משהו שיכול לעמוד בפני עצמו. שוב, זה רעיון אחד מתוך חמישה דברים.

 << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> 

כתבנו חמישה דברים שהם רישום לנישואין אם הגישו בקשה, פרסום על הצעת נישואין לצורך העניין ברשתות, קבעו מועד ומקום לחתונה ועשו הסכם, התקשרו בהסכם לרכישת דירה לאחר מכן, ערכו בכתב זיכרון דברים על הכוונה להינשא מה שלדעתי זה יותר נדיר. אלה חמשת הדברים שניסחנו. אפשר אולי לדייק את זה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

נשמח לשמוע אם יש עוד רעיונות כדי לחדד את זה אבל רבנות בפני עצמה, זה משהו שלא יעמוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היועצת המשפטית שלנו אומרת לי לשאול אותך כי אתה צריך להשיב לנו בצורה מוסמכת איך זה עובד אצל הדרוזים. הזכירה חברת הכנסת לביא שזה קיים אצל הדרוזים.

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אצל הדרוזים העניין ההלכתי הוא שונה. יש מעמד שנקרא אקד שמבחינה הלכתית דתית דרוזית, מעמד שדומה לנישואין. אדם שעבר את תהליך ה-אקד הזה, אם הוא רוצה לבטל אותו, הוא צריך לעבור גירושין בפני בית הדין הדרוזי. הליך הנישואין מחולק לשניים אבל כבר אחרי החלק הראשון יש מחויבות דתית הלכתית משפטית לכל דבר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הם רשומים במשרד הפנים. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

גם מבחינת משרד הפנים הם רשומים כנשואים ושם השאלה בכלל לא מתעוררת. זה שונה מאוד מאשר ביהדות כשטקס האירוסין בו מדובר, אין לו משמעות הלכתית דתית אלא הוא יותר אירוע חברתי ולכן יותר קשה לנו להתמודד איתו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אצל הדרוזים רק טקס דתי נחשב כאירוסין?

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

אדוני, זה הרבה יותר מורכב. למדתי את הנושא לעומק. זה הסכם שקיים בין העדה הדרוזית למשרד הביטחון. אם אדוני רוצה, אפשר להביא מומחים בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא. אני רוצה לקבל העתק של זה עבור היועצים המשפטיים שלנו כדי שיוכלו ללמוד משם מה אפשר לעשות.

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

אני אומרת שיש כאן הסכם וחלילה אנחנו לא רוצים לצאת נגדו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא נגד. בעד אבל להעתיק את זה גם אלינו. כל מה ששונה, צריך לעשות קריטריונים נוספים. כל מה שדומה, אפשר לקחת ולהדביק. 

 << אורח >> תמר שלח: << אורח >> 

אני יושבת-ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל וכל כוחות הביטחון. אני אלמנת מלחמת יום כיפור. אני ממש מבינה. יש לנו כל כך הרבה חוקים שצריך לתקן אותם, חוקים שבאמת נכתבו בשנת 1950 ולא מתאימים להיום. היום יש לנו חיים אחרים. 

אני רוצה להודות לכבוד היושב-ראש, לחבר הכנסת אופיר כץ, לחברת הכנסת מירב כהן ולחברת הכנסת מיכל וולדיגר על כך שבאמת חשבתם והגיתם את הרעיון הזה לשנות את החוק הזה. אירוסין זו הצהרה מסוימת בפני קהל מסוים. לא כולם עושים אירוסין. יש כאלה שלא יכולות לפי המנהגים שלהן לחיות ביחד, להקים משק בית משותף, ואצלן הן מצהירות שהן יתחתנו בזמן מסוים. אירוסין זה מפגש של ההורים, זאת הצהרה לקהילה שלהם. אני חושבת שזה מראה על רצינות, על מעמד רציני של עוד מעט תהיה חתונה אפילו כאשר עדיין אין מועד. זאת הצהרה. אני בהחלט בעד להכיר בהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

במקרים רבים המועד תלוי במנהל העולם.

 << אורח >> תמר שלח: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >> 

או במפקד בצבא.

 << אורח >> תמר שלח: << אורח >> 

לפעמים זה תלוי בהרבה מאוד דברים מסביב, אבל לפעמים זה עוד חודש והם לא הספיקו. שמענו כאן דוגמאות. אני חושבת שזה באמת קהל שצריך להכיר בו והיום הן מופלות לרעה לעומת החברות שגרות עם בני הזוג שלהן, מנהלות משק בית משותף ומקבלות את כל הזכויות והן לא יכולות. לדעתי הן מופלות לרעה.

אני חושבת שמה שאמר קודם חבר הכנסת אופיר כץ, אני מסכימה איתך. אני חושבת שזה באמת נכון. אני מחבקת אתכן, אתן הצגתן את זה ואני רעדתי כשאתן דיברתן. אני מבינה מאוד מאוד טוב. אני אלמנת צה"ל ואני מבינה למה אתן מתכוונות. אני באמת איתן. הן לא רבות ולטעמי הן מופלות לרעה. אני ממש בעד להכיר בהן. אני לא נכנסת לפרטים אבל באופן כללי אני חושבת שבאמת צריך להכיר בהן. 

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר. אנחנו מכירים בצורך כפי שאמרו שאר המשרדים אמרו לפנינו גם מתחברים למשרד הביטחון ולצורך שיש לנו בהערות בנושא של הקריטריונים ובנושא של התגמולים החודשיים כמו שנאמר קודם לכן. אנחנו נשמח להמשיך ולקיים שיח בנושא. 

כמובן שיש עלות תקציבית משמעותית להצעת החוק וגם זה נושא שצריך לדון בו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת תשובה פורמלית?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

את מדברת על עלות תקציבית. מהי העלות התקציבית?

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

זה יכול להשתנות בהתאם לקריטריונים. כרגע הקריטריונים יחסית הם נזילים. בהתאם לקריטריונים נדע את המחיר. אנחנו מתמחרים גם את נפגעי פעולות איבה כי זה תיקון מקביל שהוועדה רוצה לקדם.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

עדיין. מה הטווח?

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

זה יכול להגיע למאות מיליוני שקלים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אין סיכוי.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

איך הגעת לזה? זאת אמירה בעלמא. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

זה תמחור שלוקח בחשבון קריטריונים שעדיין לא ידענו כי כפי שנאמר זה הדיון הראשון. אני מציע שנתקדם עם הדיון ונבין מה הקריטריונים, לאן זה הולך ואז נוכל לתת אומדן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל לומר מאות מיליוני שקלים? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

הקריטריונים, בסדר, נחדד ונעשה את זה, אבל זה לא ישנה. זה לא משנה איך יהיו הקריטריונים, אנחנו נדייק את זה ונעשה את זה. בסוף הקבוצה היא הארוסות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

היום יש לנו כ-15. ברוך השם שלא יהיו בכלל, אבל בשנה רגילה זו קבוצה מאוד קבוצה ומצומצמת. אני אומרת לך שבאירועי אוקטובר, עכשיו שיש לנו מלחמה, אם אני לא טועה הגענו ל-15. אולי 20. 

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

אם אלה המספרים, באמת התמחור הרבה יותר נמוך.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לפי מה קבעת עשרות מיליונים?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

השאלה היא גם לפי מה קבעתם את ה-15. הרי אין קריטריונים ואיך אפשר לומר שמדובר ב-15? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לי מאוד ברור למי אני מתכוונת. מי שיש לה טבעת על האצבע. הקריטריונים ברורים לי. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אני מציע שנדבר על הקריטריונים ואז נבין בכמה מדובר. לא צריך להיבהל מהמספר. השאלה גם אם בסוף מדובר בתגמול חודשי עליו דיברנו קודם.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

מדובר בתגמול חודשי.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אם מדובר בתגמול חודשי, מדובר במאות אלפי שקלים בשנה. זאת אומרת, העלות התקציבית בסך מאות מיליונים לא מופרכת.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

היא לא מופרכת?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אני לא בטוח. זה תלוי בקריטריונים. בוא נדבר על הקריטריונים ואז נוכל להסכים על המספר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם חברת הכנסת וולדיגר אומרת 15-20, ונניח שתמצאו שמדובר ביותר, עדיין לדבר על מאות מיליוני שקלים? זאת ועדה רצינית בכנסת ואתם האוצר.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

שוב, אנחנו אומרים שזה הדיון הראשון. הקריטריונים לא ברורים לנו. או לי לכם הם ברורים אבל לא לנו. ברגע שהם יהיו ברורים, נוכל לדעת.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

הכוונה היא מאוד ברורה. היא לא תשנה הרבה את המספרים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בוא נניח שמה שמקבלת אלמנה, כמובן שהיא צריכה להראות אם הם שכרו דירה או לא, למשך חמש שנים. יש לכם טווח מסוים. אתה יודע יותר טוב מאיתנו מה בדיוק היא מקבלת. הרי ככל שידוע לי, ותמי תתקן אותי, זאת די חליפה אישית. לא כולן מקבלות בדיוק את אותו דבר. יש את העניין של מענק או תשלום חודשי ויש את כל מה שמסביב. אתה יודע לתת לנו את ההערכה כמה זה.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

זה מה שנעשה. ברגע שהקריטריונים יהיו יותר סגורים ואנחנו נבין אותם יותר, זה מה שנעשה. כרגע הם לא ברורים לנו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

מה עלות אלמנה בשנה?

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

זה תלוי גם באחוזי מימוש של ההטבות האחרות שיש. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

כאן למשל יש הרבה דברים שקיימים אצל אלמנה והם לא רלוונטיים לארוסות.

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

נכון אבל שם זה גם תלוי באחוזי המימוש וזה משהו שאגף שיקום משפחות אולי יודע לומר באופן יותר מדויק.

 << אורח >> אורן איילון: << אורח >> 

אנחנו מעריכים עלות של אלמנה בסדר גודל של 150,000 שקלים לשנה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אין סיכוי שאלה מאות מיליוני שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כאן מדובר בארוסה שלפי החוק שאופיר כץ היא לא תקבל את כל ההטבות שיש לאלמנה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אולי חצי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא מדבר על כחצי. לפי תחשיב שלך, מה הסכום בו מדובר בשנה?


 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

150,000 כפול 20 - שלושה מיליון שקלים.

 << אורח >> אורן איילון: << אורח >> 

אם מדובר בשנה אחת בסכומים האלה, זה נכון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא צריך להגיד מאות מיליוני שקלים.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אמרנו שזה יכול להגיע למאות מיליוני שקלים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הארוסה לא תקבל כמו האלמנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא רוצה לפגוע באיש מקצועי כי אני לא למדתי כלכלה ולא את כל מה שאתם למדתם אבל לפי מה שאני שומע מאופיר כץ, הוא עשה כאן חשבון עם מחשבון ואם מדובר ב-20 ארוסות, הסכום עליו מדברים כאן הוא 3 מיליון שקלים. אם נכפיל את זה ב-40 ארוסות - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

תכפיל ב-100 – זה 15 מיליון שקלים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ונתנו את כל מה שמקבלת אלמנה וזה שאנחנו לא מדברים על כל מה שאלמנה מקבלת אלא על פחות.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

את המספרים אנחנו לא מכירים. אתם אמרתם אותם.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

שאלתי אתכם למה אתם אומרים מאות מילוני שקלים.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אמרת שאתה לא מכיר את המספרים והפנית אותנו לגורם המקצועי שמכיר את המספרים. הוא אמר שזה 150,000 שקלים. אני אפילו לא הורדתי כי יש דברים שנוריד. הלכתי לפי 150,000 לשנה. על 100 נשים, הסכום הוא 15 מיליון שקלים.

 << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> 

העלות התקציבית היא לשנה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תכפיל בחמש. 3 מיליון כפול 5 שנים – 15 מיליון שקלים. אלה לא מאות מיליוני שקלים.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

ההצעה שלנו היא שנדייק יותר את הקריטריונים ואז נוכל גם להסכים על המספר. נבין האם מדובר ב-15 או ב-150 או ב-1,000.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אתה מבין שהמספר יכול רק לרדת. הלכנו לפי אלמנה אבל המספר ירד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואני מקווה שהמספר יהיה אפס בעזרת השם ולא יצטרפו חדשות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפי מה שהבנו כאן עכשיו, אופיר, אתה יכול להעלות קצת את הסכומים שאתה רוצה לתת.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אני גם לא צריך 50 אם תהיה התנגדות של האוצר כי זאת לא הצעה תקציבית. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

אני יושבת ראש ועדת חקיקה של ארגון נכי ונכות פעולות איבה וחברת הארגון. אני קודם כל רוצה לומר שאני מברכת את אופיר כץ ואת חברי הכנסת הנוספים וגם אותך עליזה. להביא את זה היום לכנסת, אני חושבת שבימים של הרבה חושך, זאת נקודה של אור שנותנת לכולנו להרגיש קצת יותר טוב שיהיה מענה לכן.

אדוני היושב-ראש, אתה צודק, אחרי שהאוצר אמר את מה שאמר, אני די הופתעתי כי בימים האחרונים אתם מתגלים כעושים דברים בנפש חפצה והטענה שלכם עכשיו על הברקסים לפני שאתם שומעים את כל הנתונים, לדעתי חבל שזה כך. אני רוצה לומר שאנחנו ארגון נפגעי פעולות איבה שבתוכו קיימות גם המשפחות השכולות, האלמנות והיתומים, אנחנו מברכים על ההצעה. נכון שצריך עוד ליטושים אבל רוח ההצעה היא מאוד מאוד נכונה ואנחנו מקווים שבאמת במהרה אתם תסיימו את החקיקה ואנחנו נוכל להיות אנשי בשורה לאנשים. תודה רבה.

 << אורח >> תמר חיימוביץ' ריכטר: << אורח >> 

שלום לכולם. לפני 25 שנים אמי פיליס ואני ייסדנו את עמותת הותיר אחריו חבר.ה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

	כל הכבוד לך.

 << אורח >> תמר חיימוביץ' ריכטר: << אורח >> 

מאז ועד היום אני משמשת כיושבת-ראש שלה בהתנדבות. העמותה קמה מתוך האובדן שחווינו כמשפחה כאשר סגן אבי בוק הי"ד נפל בלבנון בשנת 1997. מסיבת האירוסין של אבי ואחותי מיכל הייתה צריכה להתקיים באותו שבוע שישבנו עליו שבעה. הם לא הספיקו להתארס. העמותה מלווה את בנות ובני הזוג מרגע נפילת אהובם ומעניקה להם מעטפת טיפולית ושיקומית תומכת ומותאמת המסייעת להם בדרכם הארוכה והקשה להתמודדות עם האובדן שפקד אותם במטרה כי יוכלו בבוא הזמן לבנות חיים חדשים ומאושרים בצד האבל ולא בצילו. 

מאז הקמת העמותה היא זוכה לשיתוף פעולה מלא של מערך הנפגעים בצה"ל ושל אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וכאן המקום להגיד להם תודה. 

עם השנים הוכרה העמותה על ידי משרד הביטחון גם כארגון יציג. ב-25 שנות פעילות העמותה טיפלנו בכ-500 בנות ובני זוג שאיבדו את אהוביהם במהלך שירותם הצבאי. חשוב לומר שאנחנו לא מטפלים רק בחברות אלא אנחנו מטפלים גם בחברים וגם בבני זוג מאותו מין.

מאז ה-7 באוקטובר הצטרפו לצערנו עוד 247 בנות ובני זוג שכולים חדשים למשפחה שלנו. לצערנו העמוק בכל יום שעובר המספרים רק גדלים. 

הצעת החוק העומדת בפני הוועדה היא צעד בכיוון הנכון. היא מנסה לפתור את הבעיה האקוטית של הארוסות הדתיות, בעיה שחייבת להיפתר אבל לטעמנו הצעת החוק הזאת עושה את זה בדרך שמפלה את הארוסות הדתיות ואת החלל עצמו על רקע אמונתם הדתית שאינה מאפשרת להם מגורים משותפים לפני החתונה. לזה אסור לתת יד. כל עוד חברות שכולות חילוניות המוכרות כידועות בציבור מושוות לאלמנות לכל דבר ועניין וללא מגבלת זמן, וזה המצב היום, לא יתכן להפלות את הארוסות הדתיות. ארוסה שעומדת בקריטריונים שייקבעו – אגב, בתיאום איתנו כארגון יציג – לדעתנו חייבת להיות מוכרת לכל דבר ועניין וללא מגבלת זמן, בדיוק כמו אחותה החילונית שחיה עם החלל טרם מותו. לאלו כמו לאלו כוונה ברורה ומיידית לקיום חיים משותפים ומעשים המעידים על כך. לצערי הצעת החוק גם פוגעת קשות בארוסות הבודדות שהיו לאורך השנים ולפני ה-7 באוקטובר ומשאירה אותן עם העוול הנורא שנגרם להן לאורך השנים. את העוול הזה גם צריך לתקן היום ולהכניס גם אותן לגדר החוק מהיום והלאה. 

לפני שאסיים אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולבקש בשמם של כל בנות ובני הזוג השכולים ובשמם של החללים שבנות ובני הזוג שלהם היו כל עולמם בעת נפילתם לעשות איתם צדק, ללא קשר לנושא הארוסות ובנוסף אליו. הגיעה העת שמדינת ישראל תכיר באופן ברור וחד משמעי ורשמי בכך שכל בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל הם חלק בלתי נפרד ממשפחת השכול. אני לא מדברת על הכרה כספית ומתן הטבות כלכליות, חוץ מאשר לארוסות. אני מדברת על הכרה ערכית לבנות ובני הזוג שתעניק להם באופן רשמי וברור את מקומם הראוי במשפחת השכול. תודה רבה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

למה נקודת ההנחה היא שכל ארוסה היא דתית? אני חילוני ועשינו מסיבת אירוסין. אירוסין יש גם בקרב החילוניים.

 << אורח >> תמר חיימוביץ' ריכטר: << אורח >> 

אני אסביר למה. זאת שאלה מעולה. העוול בולט מאוד מאוד לגבי הארוסות הדתיות אבל אתה צודק. יש גם בנות חילוניות שהן ארוסות ויעמדו בקריטריונים של החוק וגם בהן צריך להכיר. הטענה שלנו כעמותה היא שברגע שיש אירוסין ויש כוונה מודעת ונחרצת לחיים משותפים – ואגב, אחותי לדוגמה עד היום אני משוכנעת שהיא לא צריכה להיות מוכרת כאלמנה למרות שבאמת ימים ספורים הבדילו בין מסיבת האירוסין שלהם לבין זה שאבי נהרג. היא לא הייתה צריכה להיות מוכרת כאלמנה אבל אם כבר הייתה שמלה, כבר היה רישום ברבנות, כבר היה אולם וכבר נשלחו הזמנות, אין הבדל בינה לבין בחורה חילונית שגרה עם החבר שלה ואולי אפילו לא תכננה להתחתן איתו ורק גרה איתו. אני חושבת שהניסיון ליצור מעמד ביניים כזה ולהגיד שהארוסות הן פחות מהידועות בציבור, אני לא מדברת על אלו שלא התכוונו להתחתן, שבכוונה לא התכוונו להתחתן - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אבל ידועות בציבור הן לא בוגרות יותר?

 << אורח >> תמר חיימוביץ' ריכטר: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לכל האורך. הבעיה היא שזה רצף מאוד מאוד ארוך. יש כאלה שהן חברות וגרות ביחד ומנהלות משק בית משותף אבל אין להם ילדים ויש כאלה שכבר 20 שנים ביחד עם ארבעה ילדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא פותח עכשיו את הדיון כי זמן הדיון הסתיים.

 << אורח >> תמר חיימוביץ' ריכטר: << אורח >> 

אם אפשר אדוני, עוד משפט אחד. אני חושבת שמה שצריך לעשות זה לדייק בצורה מאוד מאוד ברורה את הקריטריונים של מי נכנס לגדר החוק הזה. ברגע שהן נכנסות לגדר החוק הזה, ההכרה בהן צריכה להיות. כאמור, צריך לדייק מאוד את הקריטריונים של מי נכנסת לגדר החוק הזה כי המטרה גם שלנו, גם שיקומית, היא לא להגיד שכל בנות ובני הזוג השכולים צריכים להיות מוכרים לצורכי תגמולים. זה לא כך ומשרד הביטחון יודע שזאת העמדה שלנו. הארוסות, דתיות וחילוניות, שעומדות בקריטריונים שייקבעו, אני חושבת שלקבוע שהן יקבלו מענק חד פעמי או חודשי לחמש שנים, מפלה אותן וזה לא ראוי לעשות. מדובר בבודדות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. הדברים שלך היו מאוד מאוד מאוד חשובים. הם בעצם פותחים אפיקים יותר רחבים משל אופיר כץ וחברי הכנסת המחוקקים.


 << אורח >> גלי עציון: << אורח >> 

תודה על הדיון. גם אני, כמו חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, הייתי כאן בשנת 2014. לצערנו המציאות מזמנת לנו הזדמנויות לא נעימות. אני רוצה לומר לכן תודה, זה דורש תעצומות נפש עצומות לבוא ולומר את הדברים שאמרתן. אני רוצה להגיד שבתקופת העבדות בארצות הברית היה מנהג של ג'מפינג זה ברום, לקפוץ מעל המטאטא כדי להראות שבני הזוג העבדים התחתנו כי לא הייתה דרך לרשום אותם. התחושה שלי היא שמדובר בנשים שהן בעצם באוויר. הן התחילו לקפוץ ופשוט עוד לא ירדו. כמו שנאמר כאן, זה עניין של היה אפטר או לא היה אפטר. מההיסטוריה אנחנו יודעות שהיה מאבק מאוד גדול ביחס לאלמנות צה"ל שבהתחלה הכירו בהן כאלמנות עד הנישואין הראשונים ובנישואין הראשונים נתנו להם עוד כמה שנים. חברת הכנסת וולדיגר, הרצון של כולנו הוא שגם אלמנות ישתקמו, גם אלה שקיבלו את ההכרה כאלמנות. זה לא הופך את הארוסות לפחות אלמנות.

אני ממש רוצה להצטרף לדברים שאמרה תמר. התיקון לחוק הזה הוא מאוד חשוב אבל מאוד חשוב לעשות אותו לאורך כל הדרך. אם ידייקו את הקריטריונים, זה באמת מכניס קבוצה לא מאוד גדולה ועדיף שהקבוצה הזאת לא תהיה בת חורגת אלא חלק אינטגרלי ואמיתי, כמו שבאמת היה שיפור – אמנם אני יודעת שהיה קשה ליישם אותו במלחמה הזאת – גדול מאוד ביחס לידועות בציבור. חייב להיאמר לפרוטוקול שהכוונה היא לא להרע את מצבן של הידועות בציבור אלא להוסיף עליהן את הקבוצה המאוד לא גדולה של ארוסות אבל להוסיף אותן לכל דבר ועניין. זאת אומרת, לא לעשות את זה כמשהו של חמש שנים. אני מכירה את הדרכים עם האוצר ולפעמים אנחנו מכניסות רגל בדלת כדי להתקדם אבל באמת צריך בנושא הזה שאנחנו עוסקות בו לקחת את העניין ולקחת אותו לאורך כל הדרך ולתת מענה שלם ולא לחמש שנים.

 << אורח >> רביד דמתי: << אורח >> 

אני אומר רק משפט. אני ידועה בציבור. מבחינתי אני לגמרי ידועה בציבור. אולי לא בציבור שלכם אבל אני ידועה בציבור. כל הסביבה שלי מכירה בי. לא היה כאן ספק ולא הייתה שאלה. ההבדל הזה לא אמור להיות. זה שאני לא עונה על הקריטריונים כי לא גרנו יחד כי אנחנו בחברה אחרת, אני ידועה בחברה הזאת. חשוב לי שתשימו את זה על השולחן כי אני ידועה בציבור. אולי לא בציבור שלכם אבל אני ידועה בציבור וכאן לא צריך להיות הבדל ביני לבין מישהי שגרה עם בן הזוג שלה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה להבהיר. אני לא צריכה להוכיח למאורסות המקסימות האלה כמה אני איתן. אני רק רוצה להתייחס לדבריה של נציגת נעמ"ת. בעיניי יש כאן בעיה לגבי הידועות בציבור מאחר והמעמד שלהן הוא מאוד מאוד רגיש, לא מבחינת האם אתה נכנס לתוך השער של ידועה בציבור או לא אלא ברגע שנכנסת, יש את אותה אישה שבאמת, כמו שאמרו כאן מלכתחילה, היא לא רוצים להינשא כדת משה וישראל אבל היא כן מקימה בית עם ילדים וכולי והיא אלמנה לכל דבר וענין. יש את הידועות בציבור שהן כמו מאורסות. הן גרות ביחד אבל הן לא רצות להינשא, טוב להן ביחד ככה. לגביהן, בעיניי יש כאן סוג של עוול שהן לא היו צריכות לקבל כל החיים. אני רוצה שהן יתפתחו ויתקדמו הלאה. לא צריך לתת את הגיבנת הזו כל החיים ואת אבן הריחיים הזאת. אני רוצה להכניס עכשיו גם אותן לתוך האירוע שהוא בעייתי כי אני רוצה שהן יתקדמו. אני רוצה גם האלמנות יתקדמו אבל זה לא בא מתוך לחסוך אלא מתוך להכיר בהן.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

דווקא הכרה חד משמעית עוזרת לשיקום שלהן. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

להכיר אבל השאלה אם גם כלכלית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נמצא כאן מנכ"ל ההסתדרות הלאומית, יאיר שלם. מה יש לך לומר לנו?

 << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> 

אני נמצא כאן תחת הכובע לא של מנכ"ל ההסתדרות הלאומית אלא כבן משפחה. רביד דמתי היא האחיינית שלי. אני לא רוצה לנצל את המעמד שלי. אני רוצה להקריא כמה מילים שכתבתי ולחסוך מהזמן של כולם. אנחנו מכירים מישיבות קבועות שאני משתתף בוועדת העבודה והרווחה מכוח התפקיד שלי.

מעל 130 ימי לחימה קשים וכואבים עברו עלינו מאז השבת הנוראה של ה-7 באוקטובר שהשאירה בתים רבים כאובים והרוסים, חלקם פיזית וחלקם מטפורית. 1,450 הרוגים, מתוכם כ-571 חיילים וקצינים בצבא הגנה לישראל. כ-130 חטופים, חלקם אזרחים, אך היו גם חיילים וחיילות שבחופשת חג מהצבא יצאו לרקוד ולחגוג והאינפורמציה אודות מצבם לוטה בערפל ואני תקווה ותפילה שכולם יחזרו בשלום.

כל הרוג, כל חייל שנפל הוא עולם ומלואו לסובבים אותו, למשפחתו, לילדיו וגם לאהובתו שנשארה עם חלום, תקוות לעתיד משותף אך בעיקר עם חלל גדול. 

הצעת החוק שאנחנו דנים בה מדברת על זוגות מאורסים אשר לא ניהלו משק בית משותף אך חלקו אהבה גדולה, חלקם מתוך דרך חיים זמנית שטמנה בחובה חלום לעתיד משותף. 

בכל הדיונים שאני נוכח בוועדת העבודה והרווחה ובפרט בהצעת החוק המדוברת, אלה מן הימים שמתוך הכאב העובר על כולנו מאז נפתחה עלינו המתקפה האכזרית והמלחמה בעקבותיה מלווה אותי גאווה גדולה להיות שותף מהזווית המקצועית שלי יחד עם הוועדה ולראות את כנסת ישראל בגדולתה כשהיא מסתכלת על המורכבות הרבה שבשכול ורואה לנגד עיניה גם את המקרים אשר לא היו מוכרים פורמלית בעבר אך היו מוכרים לכולנו בכל מערכות ישראל לאורך שנים. בהצעת החוק בה רואים גם את השכול של הארוס והארוסה ונותנים להם מעבר לתגמול הכספי ולהטבות הכלכליות בעיקר את ההכרה, זוהי תחושת שליחות של תיקון עוול היסטורי שנעשה כלפי כל אותן ארוסות וארוסים במהלך כל מערכות ישראל.

לצד התיקון שנעשה כאן, אני רוצה להודות בראש ובראשונה לחברי הכנסת אשר יזמו את ההצעה, לך יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, לחברת הכנסת מירב כהן, לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, לחברת הכנסת לשעבר עליזה לביא וכמובן לך יושב-ראש הוועדה שאני מכיר אותך מהדיונים השוטפים שלנו חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר שאתה משכיל לנהל את דיוני הוועדה במקצועיות לצד רגישות שנחוצה, שמקדמת את הצעת החוק ולהגיע למקום בו אנו נמצאים היום. 

כפי שציינתי, ברמה האישית אני נמצא כאן תחת כובע נוסף כבן משפחה שנמצא בסיטואציה הכואבת הזאת ואני מודה לכולכם גם בשם המשפחה. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה. אופיר, תסכם את הדיון.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

הנושא שאנחנו צריכים לחדד הוא הנושא של הקריטריונים וכאן אני מציע שנפנה לכל הגורמים הרלוונטיים שישלחו לוועדה מה שאתם חושבים, הצעות, מה לשנות, קריטריונים שיעמדו בדבר הזה שנקרא אירוסים. 

לגבי מה ייכנס ומה לא, אני חושב שנשב ונשאיר את זה לדיון הבא בו נוכל להצביע בקריאה ראשונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. לא יכולתי לסכם טוב יותר אבל אתה היושב-ראש של יושבי-הראש. תודה רבה לכולם. נקווה שנזכה לעשות מצוות ולעשות צדק עם האנשים. 

ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:24. << סיום >>