פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 27 הוועדה המיוחדת לזכויות הילד 14/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 50 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום רביעי, ה' באדר התשפ"ד (14 בפברואר 2024), שעה 9:30 סדר-היום: << נושא >> עלייה במספר הילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: בועז טופורובסקי אחמד טיבי נאור שירי מוזמנים: ברכה נדב – מנהלת תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה אילן גורן – רמ"ד מחקר ומידע את"ן, המשרד לביטחון לאומי שרית נשיא – מנהלת תחום תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי מקס אבירם – מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך זהבה רומנו – מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות דפנה לוי – מנהלת תחום בטיחות הילד, משרד הבריאות יעקב זכריה – מנכ״ל בפועל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מרב רפאלי – ראש אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דיאנה קוגן – מנהלת בטיחות בדרכים, ירושלים, מרכז השלטון המקומי איילת גבעתי – ראש תחום פיתוח, בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים נועה ליבורקין – מנהלת תחום חינוך, עמותת אור ירוק ליעד קייקוב – רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק ליאור זילבר – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עלייה במספר הילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2023 << נושא >> << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום בישיבת הוועדה לזכויות הילד אנחנו נדון בנושא תאונות הדרכים של ילדים ונערים. נכון שצריך לטפל בתאונות הדרכים בכלל, והדברים האלה נעשים גם בוועדות אחרות במשכן, אבל אני רוצה להתרכז במיוחד בילדים ונוער, כי הנתונים לא טובים. אני אומר נתונים לא טובים כי ישנן מגמות, וכשאני מסתכל על המספרים אנחנו רואים משנת 2020 גידול במספר ההרוגים. בשנת 2020 היו 25, עלה ל-27, 29 ו-35 בשנת 2023. זו מגמת עלייה מאוד מדאיגה. אותו דבר לגבי עלייה בקרב רוכבי האופניים החשמליים – אני מדבר על הרוגים בלבד, שלא נדבר על פצועים קשה ופצועים בכלל, גם זה נתון שחשוב לציין. בקרב רוכבי האופניים החשמליים אנחנו רואים כמעט הכפלה – 13, 12 ו-26 הרוגים ב-2023. אלו נתונים של אור ירוק, ואני מעריך מאוד את הפעילות שלכם. אין ספק שחשוב מאוד לנסות להקטין את תאונות הדרכים. אני רואה את הגורמים לתאונות דרכים בשני נושאים – הגורם התשתיתי והגורם האנושי, ובשניהם אפשר לטפל. מהניסיון שלי, הגורם האנושי מאוד בעייתי, והגירויים – בשנים האחרונות אנחנו מדברים על שימוש בטלפון סלולרי, ועל הסחת הדעת לכל מיני דברים אחרים – גורמים לתאונות, ואלו דברים שתלויים בנו. בנוגע להסברה, כשאני מסתכל על ילדים רצים לכביש או נכנסים למעבר חציה, וכל אחד יודע: במעבר חציה אני בטוח מאוד, אבל מסתכלים רק על הפלאפון, על המדרכה, או על הכביש, ולא ממש ימינה ושמאלה לראות רכב שמגיע. אין ספק שאנחנו לא משקיעים מספיק, בלשון המעטה. התקציבים של הרשות לבטיחות בדרכים הולכים ויורדים. המגמה של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים הולכת ועולה לעומת המגמה של השקעת המדינה בתקציבים שמיועדים לחינוך, הסברה, פעילויות וכך הלאה, ונעשות על ידי הרשות לבטיחות בדרכים – שהולכת וקטנה. פה אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מאמץ, כי המספרים באמת לא הגיוניים. כשאנחנו מתקצבים את הרשות לבטיחות בדרכים ב-60 מיליון שקל בשנה, זה אומר שאנחנו בעצם מוותרים על החיים של הילדים. זו המשמעות. אני שוחחתי עם משרד האוצר וגם עם שר האוצר בוועדת הכספים, וביקשתי להתייחס לנושא הזה בתקצובים שונים לחלוטין. אני יודע שזה לא משתנה ביום אחד, אבל המגמה הייתה מגמת ירידה. כשהקימו את הרלב"ד, למיטב זכרוני, דיברו על 300 או 400 מיליון והיום אנחנו מדברים על 15% ממה שתוקצב או ממה שדובר בעבר, אז למה אנחנו מצפים? לכן אני חושב שאנחנו חייבים לפעול במספר נקודות, גם מהכיוון של הגורם האנושי, וגם מהכיוון של התשתיות, וכמובן לתקצב את הדברים האלה בהתאם. אני בכלל חושב שצריכה להיות פה גם תוכנית ברורה עם משימות לכל הגורמים שעוסקים בנושא, אם זה משרד החינוך, אם זה רשויות מקומיות ומשרד התחבורה עצמו, שהוא בעצם אחראי על הרלב"ד, וכל הגופים והשחקנים שמתכללים את הפעילות הזאת. אנחנו הזמנו לפה כמובן גורמים מהתחום ואני אתחיל מאור ירוק. יש נתונים שרציתם להציג, בבקשה. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> בוקר טוב, ותודה רבה על כינוס הדיון החשוב הזה. סיימנו עכשיו שנה שנהרגו בה 35 ילדים, וזה המספר הכי גבוה של ילדים שנהרגו בתאונות דרכים ב-13 השנים האחרונות. זה אומר שמבחינת בטיחות בדרכים אנחנו בשפל וחזרנו לשנת 2010. במקום להתקדם ולראות את התוצאות של הטכנולוגיה שיש ברכבים, ואת כל ההשפעות שיכולנו להשפיע ולשנות – חזרנו אחורה. גם עכשיו, בשנת 2024, נהרגו מתחילת השנה שני ילדים עד גיל 14 וחמישה נערים בגילים 19-15 במוות שאפשר היה למנוע. תאונות דרכים הן לא גזירת גורל. מפילוח הנתונים, אנחנו רואים ש-22 ילדים מתוך 35 הילדים, כמעט 70%, נהרגו כהולכי רגל. זה אומר ששם אנחנו צריכים להתמקד. ואם בוחרים איפה להתמקד, אפשר להתמקד בסביבת מוסדות החינוך, שם הילדים נמצאים הכי הרבה ושם הם גם לומדים. מעבר למה שהם לומדים במסגרות החינוכיות, זה המקום שלהם - - - << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> הם לא נהרגים שם. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> אולי הם לא נהרגים בעיקר שם – אגב, אין נתונים על זה שהם לא נהרגים בעיקר שם, אני אשמח לראות. שם הם לומדים ליישם את מה שהם למדו בבית הספר. הם לומדים שם, כשיש להם מסלול בטוח לבית הספר, כשמעבר החציה צבוע כמו שצריך, כשיש משמרות זה"ב או גורם אחר, כשיש פסי האטה. בנתונים בדוח של 2023 שפרסמה הרלב"ד, ראינו שב-50% מבתי הספר אין פסי האטה, ואין מעקות בטיחות שמונעים מהילדים לרוץ ולהתפרץ לכביש. זה המקום של הילדים האלה לתרגל וליישם את מה שהם לומדים ואת כל מסרי הבטיחות בדרכים. אם הם לא יוכלו לתרגל את זה באופן בטוח בסביבת בתי הספר, ככל הנראה הם לא יצליחו לתרגל את זה וליישם את הדברים בשעת אמת. חשוב להבין שלילדים יש מאפיינים ייחודיים, ותכף נועה, רכזת חינוך וקהילה באור ירוק, תפרט עליהם. יש להם מאפיינים ייחודיים שצריך להתייחס אליהם, וגם אל התשתיות, האכיפה, החינוך והחקיקה צריך להתייחס. לצורך העניין, כיום אין חוק שמגביל מהירות ל-30 קמ"ש בסביבת בתי ספר וגני משחקים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> האמת היא שלא צריך חוק. בוועדות התנועה המקומיות אפשר להחליט שבמקומות מסוימים מורידים ל-30 קמ"ש, הכי פשוט. << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> צריך לוודא שזה קורה. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> נכון שאפשר, אבל ברגע שזה יהיה מעוגן בחוק אנחנו נדע שזה קורה. 30 קמ"ש מוכח כמפחית תאונות דרכים ב-36%. זה אומר שאם אנחנו ניתן לכל רשות להחליט על זה, יש רשויות שזה לא יקרה בהן. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תלוי גם במיקום של בית הספר. אני לא חושב שאנחנו צריכים להחליט על חוק שליד כל מתקן חינוכי נשים 30 קמ"ש. אם נניח הוא נמצא קרוב לכביש מהיר – זאת אומרת יש דברים שלא חייבים בהם חוק. אני אומר את זה כי ברגע שמגיעים לוועדות התנועה, בבתי ספר, בגנים, או כל דבר אחר ורואים שבאמת קיימת בעיה לבית הספר, אפשר להקטין מהירות. אני מסכים שמהירות היא גורם או בין הגורמים לבעיה של תאונות הדרכים, אין לי ספק בכלל, אבל כמו שאני לא אשים חוק שצריך גדר בטיחות ליד כל בית ספר. זאת אומרת, אני חושב שישנן ועדות שעושות את העבודה, אבל מישהו צריך להביא להן את זה. נכון שיותר קל לי לעשות את זה כמחוקק, אבל אלו חוקים שלא תמיד אפשר ליישם. צריך באמת להיכנס לתוך הבעיה, ולאפיין או לקבוע את הקריטריונים, ואפשר לעשות את זה גם בלי החוק. אני מקבל את זה ואין ספק שהמהירות היא גורם. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> בסופו של דבר, כמו שאמרת, זה עניין של סדר עדיפויות. היכן שיש ילדים, החיים שלהם הם מקום ראשון בסדר העדיפויות – זו העמדה שלי. כמו שאמרת, יש הנחיה של משרד התחבורה להפחית את המהירות ל-30 קמ"ש, אבל ב-35% ממוסדות החינוך מהירות התנועה בסביבתם אינה מוגבלת. האכיפה יכולה מאוד לעזור בעניין הזה. כשאנחנו מפלחים את הנתונים, אנחנו מדברים על שעות הבוקר ובעיקר שעות הצהריים ורואים שבשעות הצהריים ואחר הצהריים – השעות של הלחץ, כשההורים מאוד ממהרים לאסוף את הילדים שלהם, מאוד ממהרים להגיע לחוגים – שם הילדים נפגעים יותר. שם אפשר להגביר את האכיפה, ולוודא שההורים, תוך כדי סיום או תחילת יום העבודה, לא משתמשים בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> סליחה, אני מבקש הפסקה של שתי דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 09:47.) << הפסקה >> << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> כמו שאמרתי קודם, הכלים ברורים ופשוטים, והם גם זולים. אנחנו מדברים על מעקות בטיחות ופסי האטה אם מדברים על תשתיות, הצבת שוטר או פקח והגברת האכיפה בשעות המסוימות והייעודיות שאנחנו יודעים שבהן נפגעים יותר, ומשמרות הזה"ב, שמאוד עוזרות וגם מלמדות את הילדים ליישם את מה שהם למדו בבית הספר. וכמובן גם חינוך, בשביל זה נועה ליבורקין פה, מנהלת חינוך וקהילה בעמותת אור ירוק. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בבקשה. << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> בוקר טוב, אנחנו בעמותת אור ירוק מהווים גוף ידע מאוד משמעותי בתחום הבטיחות בדרכים, ועיקר העשייה שלנו היא במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות. ביחד עם השותפים העיקריים שלנו, גם אגף זה"ב נגישות ואורח חיים בריא וגם הרלב"ד, אנחנו כותבים והוגים, ובעצם מורידים למסגרות החינוך כל מיני תוכניות חינוכיות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> את יכולה לתת דוגמה? אני יודע שאתם עושים עבודה טובה, אבל בשביל הוועדה. << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> בוודאי. אנחנו מאוד מאמינים בלהתחיל מהגיל הרך, כבר מהגיל הצעיר ביותר. אנחנו מגיעים לגני הילדים ומפעילים שם את תוכנית זה"ב בגן, שהמטרה שלה להנגיש מסרי בטיחות בצורה שהיא קצת יותר מותאמת לגני הילדים באמצעות מתודות ופדגוגיה מותאמת. אנחנו מפעילים אותה לאורך כל השנה, כשהמטרה העיקרית, גם בגני הילדים וגם בבתי הספר היסודיים, היא לוודא שהילדים האלה רוכשים כישורי חיים בתחום הבטיחות בדרכים, שהם יוצאים מהבית ומגני הילדים ומכירים את המרחב התעבורתי שמשתנה כל הזמן. כמו כל העולם שלנו, גם המרחב התעבורתי כל הזמן משתנה. הרכבים משתנים, הגודל שלהם משתנה. אם תעמידו רכב SUV, שיש היום כמעט לכל משפחה ממוצעת במדינת ישראל, אל מול ילד קטן שיוצא מהגן, אין לנהג סיכוי לראות את הילד ואין לילד סיכוי לראות נהג שיושב ברכב הזה. לכן הם צריכים להכיר את הדברים האלה ולהכיר את המרחב סביבם, את מעברי החציה ואת התמרורים, וגם את השפה התעבורתית – איך מתנהגים במעגל תנועה; איך חוצים נכון את הכביש; למי מחזיקים את היד ולמי לא מחזיקים את היד. כל אלה הם מסרים שאנחנו באור ירוק שמים עליהם דגש כבר מגיל הגן, דרך בתי הספר היסודיים, וגם בתיכונים אנחנו ממשיכים את ההסברה הזו, כמובן בנושאים שרלוונטיים לתיכון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה היקף הכיסוי? הלוא אתם לא יכולים להגיע לכל כיתה או לכל ילד, ואם כן, באיזו צורה אתם עושים את זה? << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> קודם כול, הלוואי והיינו יכולים להגיע לכל כיתה ולכל ילד. בסוף, כמנהלת תחום חינוך בעמותת אור ירוק, זה החזון שלי וזו השאיפה שלי – שכל ילד יקבל את התוכן הזה כמו שהוא מקבל תכני ליבה במערכת שלו, זה מה שאני שואפת להגיע אליו. ברור שאנחנו לא יכולים להגיע לכולם וברור שזה יושב גם על ענייני תקציב, שאנחנו צריכים לקבל אותו - - - << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אבל אגף זה"ב כן מגיע. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אנחנו ניתן זכות דיבור לכולם. בבקשה. << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> האגף באמת מגיע לכולם, אנחנו מגיעים כתוספת אקסטרה ואני חושבת שמדובר פה בהצלת נפשות, בהצלת חיים. האקסטרה הזה הוא משמעותי ונותן נופך הרבה יותר משמעותי לנושא הזה. אנחנו מגיעים למי שאנחנו יכולים. ברור שזה תלוי בתקציב ובשיתוף פעולה עם רשויות ועם מוסדות חינוך כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אפשר לקבל איזשהו נתון לכמה הגעתם? << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> אנחנו פועלים היום ב-1,200 גנים בכל הארץ בפרויקט זה"ב בגן. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מתוך עשרות אלפים. << אורח >> נועה ליבורקין: << אורח >> מעל 35,000 ילדי גן לוקחים חלק בפרויקט הזה, ובבתי הספר היסודיים הנתונים יותר גדולים, פשוט כי מוסדות החינוך מכילים יותר תלמידים ואנחנו פועלים איתם. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה רבה. נפנה לרלב"ד. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> בוקר טוב, אני מנכ"ל הרלב"ד בפועל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת בפועל, אין מנכ"ל? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אין מנכ"ל. אתה מתפלא? תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי שהגיע לישיבה. בבקשה, יעקב זכריה. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, לצערנו בשנת 2023 נהרגו 361 בני אדם לעומת 340 בשנה שעברה. יש עלייה של 3% במספר ההרוגים. כשאנחנו מסתכלים על המאפיינים של ההרוגים האלו, אנחנו רואים ש-28% מהם היו הולכי רגל, ביניהם הילדים שנדבר עליהם בהמשך. 30% מהם משתמשים ברכב פרטי ו-21% הם רוכבי אופנועים וקטנועים. 101 בני אדם נהרגו השנה כהולכי רגל. הנתון הזה מראה עלייה של 5% ביחס לשנים הקודמות. 116 בני אדם נהרגו בתאונות במעורבות רכב כבד, ופה דווקא יש ירידה ביחס לשנים הקודמות. ועוד נתון אחד, בחברה הערבית יש ירידה – 99 בני אדם נהרגו השנה לעומת 108 בשנה שעברה. בנושא היפגעות הילדים, בשנת 2023 נהרגו 36 ילדים לעומת 29 בשנה הקודמת. כשעשינו זום ונכנסנו פנימה לנתונים, ראינו שיש בולטות של החברה הערבית. אם אנחנו מסתכלים על החברה הכללית אנחנו רואים ששם אין עלייה ואולי אפילו יש ירידה של הרוג אחד. כל העלייה באה לידי ביטוי בחברה הערבית. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זאת אומרת, כשאני ציינתי קודם את העלייה משנת 2020 ועד היום, במשך ארבע שנים שהן במגמת עלייה, כל העלייה נגרמת מהמגזר הערבי? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> ברוב המקרים, ודאי בשנה האחרונה, העלייה היא בחברה הערבית. << אורח >> מרב רפאלי: << אורח >> אם אנחנו מפלחים את זה, בחברה היהודית רואים דווקא ירידה קלה ובחברה הערבית עלייה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> איפה נפגעים, ליד הבית או רחוק מהבית? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> רובם הולכי רגל. חלק מהם נוסעים ברכב, ויש גם micro mobility. בשנה שעברה נהרגו ארבעה ילדים בגילאים 14-0 על micro mobility, ואני מזכיר שהכלים האלו רלוונטיים מגיל 16 ומעלה. זאת אומרת, הם לא אמורים להתקרב אליהם. כשאנחנו מסתכלים על החברה הערבית, אנחנו רואים שיש שוב התעוררות של תאונות חצר. אני אומר התעוררות כי זו תופעה מוכרת שטופלה בעבר. הייתה ירידה משמעותית בתאונות חצר, ובחודשים האחרונים אנחנו רואים שוב התעוררות של התופעה הזאת. זו תופעה שטיפלנו בה בעבר, יש לנו כלים לטפל בה ונחזור לטפל בה, אני ארחיב על זה בהמשך. אם אנחנו מסתכלים על הטיפול, צריך להמשיך לטפל בכלל הילדים, אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להתמקד יותר בחברה הערבית. בטיפול שלנו בילדים אנחנו פועלים מול ילדים כהולכי רגל ומול ילדים כרוכבי אופניים. אתה מכיר את מרכזי ההדרכה שיש לנו, הפעלת מרכז כזה בעיר נתניה עם פעילות מבורכת. אנחנו מטפלים גם בכל הנושא של חגורות ומושבי בטיחות, שכחת ילדים ברכב – למרות שזה פחות קשור לתאונות – וגם בסביבה בטוחה של בית הספר. כמובן שיש שיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך ועם הרשויות המקומיות בפעילות שמתבצעת לאורך השנה. אנחנו מקיימים קמפיין ייחודי לקראת החזרה ללימודים, עם מסרים שמופנים גם לילדים, גם לצוות החינוכי, וגם להורים בנושאים הרלוונטיים. אנחנו גם ממקדים פעילות ייחודית לחברה החרדית, ידוע שגם בה יש נקודות שחוזרות על עצמן. אנחנו מפתחים ומטמיעים תכנים בתוכניות הלימודים בתחומים האלו יחד עם משרד החינוך, ואנחנו גם פועלים מול בני הנוער דרך תנועות הנוער, דרך חברות נוער, ודרך קבוצות כדורגל שדרכן אנחנו מטמיעים מסרים בקרב הילדים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> יש לכם תוכנית רב-שנתית שאומרת מה צריכים לעשות כדי להוריד את תאונות הדרכים? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> כן, יש לנו תוכנית רב-שנתית שנבנתה עם נציגים ממשרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זו תוכנית עם תקציבים? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> התוכנית נקראת 50 עד 30, היא נבנתה בשנת 2020 והיא דיברה על עשור של פעילות, כשבסוף העשור אנחנו אמורים להוריד את ה-50% – 50% זה מהתאונות הקשות והקטלניות – והיא עסקה בנושאים שבדקנו ונכון להתמקד בהם. התוכנית הזו כרגע לא מתוקצבת. יש החלטת ממשלה מלפני שנתיים שתקצבה תוכנית של אשכול בטוח, שהיא חלק מהתוכנית הזו, ואנחנו פועלים בתוכנית הזאת היום בצפון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אתה אומר לי שישנה תוכנית, היא נמצאת על המדף, אבל היא לא מתוקצבת ואי-אפשר לפעול בהתאם? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> התוכנית דורשת תקציבים משמעותיים. ללא תקציבים משמעותיים לא נוכל לקדם אותה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני רוצה למקד את השאלה – מה התקצוב של התוכנית הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המקורי. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> כשדיברנו על התקצובים של התוכנית הזאת - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אתה מדבר על עשור. נניח שיש איזשהו סכום מסוים, נחלק אותו עכשיו פר שנה. הלוא בסופו של דבר כדי ליישם תוכנית אתה צריך גם לתקצב אותה. אם אתה לא מתקצב אתה לא מיישם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התוכנית היא החלטת ממשלה? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> התוכנית הוגשה לממשלה, אין החלטת ממשלה על התוכנית כולה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מתי היא הוגשה? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> היא הוגשה ב-2020, לפני שהכנסת יצאה לבחירות. חלק ממנה כן הוגש כהחלטת ממשלה, ושם קיבלנו תקציב של 80 מיליון שקל מעבר לתקציב של הרלב"ד. אנחנו פועלים איתו באשכול המפרץ, שם אנחנו מקבלים תוכנית משמעותית ב-18 רשויות של האשכול. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אנחנו מדברים על שנת 2024. התקציב של הרלב"ד, למיטב ידיעתי, מתוקצב כרגע ב-60 מיליון, נכון? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> התקציב השוטף של הרלב"ד, שהיה בשנתיים האחרונות 70 מיליון, ירד ל-63. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני יודע, ואני מטפל כרגע בהגדלה. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> בתקציב הזה עושים את הפעולות הארציות שאתה מכיר, כולל התקצוב של מטות הבטיחות, שעושים את הפעילויות ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> וה-80 מיליון זה תקציב למה? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> 80 מיליון זה תקציב נפרד מעבר לתקציב הזה, שאותו קיבלנו כדי לקדם את תוכנית אשכול בטוח. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הבנתי. זה ייעודי? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> זה ייעודי לאשכול המפרץ. יש פה תוכנית ייעודית שפועלת באשכול המפרץ ואני מקווה שתסתיים ביוני השנה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כשאתה אומר מפרץ, זה מפרץ חיפה? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה דווקא המפרץ? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> היה תהליך של קול קורא ואיזושהי הסתכלות על נתוני תאונות. פנינו לכל האשכולות הרלוונטיים לפי הנתונים, ואשכול המפרץ היה אשכול שהיו בו ריבוי התאונות, וגם הביע נכונות להיכנס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מתי התחלתם עם הפעילות באשכול הזה? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> בדצמבר 2022. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ויש לכם נתונים? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> עוד לא. אנחנו ממש בלב העשייה היום. יש עשייה ברוכה מאוד במערכות החינוך ובקהילה, ולצד זה התחילו בחודש-חודשיים האחרונים פעולות בתשתית, שהמהות שלהן הפחתת המהירות ל-30 קמ"ש לא רק באזור בתי ספר, אלא כתפיסה – תפיסת עיר בטוחה, שבזמנו הצגתי לך אותה בנתניה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בוודאי, אני זוכר אותה. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אנחנו מתחילים ליישם אותה כתפיסת עולם. ב-18 רשויות של האשכול, עבודות התשתית שנעשות היום בחלק מהאשכול יגרמו לכך שברחובות האלה המהירות תפחת ל-30 קמ"ש. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אוקיי, זה בנושא תשתיות. מה בנוגע לגורם האנושי? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> בגורם האנושי מטות הבטיחות קיבלו תקציב המתוגבר פי עשר ממה שהם מקבלים בשנה רגילה, והם עושים פעילות ענפה בכל הגילאים, בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובתיכונים. זה כמובן מעבר לשעות החובה שמקבלים ממשרד החינוך, כולל פעילות של סדנאות מחוץ לבתי ספר, גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית, כל אחת לפי הדגשים שלה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> יש לך באמת הרבה מאוד ניסיון בתחום הזה, והייתי רוצה לשאול אותך, נניח שאין לך בעיה של כסף, מה אתה חושב שצריך לעשות כדי להקטין את תאונות הדרכים בחצי? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> זה היעד, 30-50. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אנחנו מדברים על תוכנית שעוסקת בשבעה נושאים: תוכנית עיר בטוחה, שהמהות שלה להפחית את המהירות בערים ל-30 קמ"ש. הנושא השני הוא טיפול בכבישים הבין עירוניים במקומות שאנחנו יודעים שמתרחשות תאונות חזית-חזית בכבישים חד מסלוליים, בצמתים. הנושא השלישי שמדובר הוא נושא החברה הערבית, תוכנית ייחודית לחברה הערבית, שהיא שליש מהנפגעים בזמן שהיא רק 20% מהאוכלוסייה במדינה. לצד שלושת הנושאים האלו, אנחנו מדברים על טיפול בנהגים צעירים, גם שם ההיפגעות שלהם מעבר לאחוז שלהם באוכלוסייה. מדברים על טיפול ברוכבי אופנועים, שם מספר ההרוגים בשנים האחרונות הגיע, לצערי, גם ל-70, והם רק 4% מכלי הרכב. אנחנו מדברים על טיפול בכלי הרכב הכבדים, ואנחנו רואים שבכל הנושאים האלו צריך להגביר את האכיפה. אלו שבעת הנושאים שמרכיבים את התוכנית הרב-שנתית של הרלב"ד, וככול שנוכל לממש אותה אנחנו נתקדם. כרגע אנחנו מממשים אותם, לפחות שישה מתוך השבעה האלו, באשכול המפרץ. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה. נעבור למשרד לביטחון לאומי. נסיים עם המשפט האחרון שלך שאומר נדרשת אכיפה. בבקשה. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אני רמ"ד מחקר ומידע של אגף התנועה. אם אנחנו מדברים על הורדת תאונות דרכים, האכיפה היא אכן אלמנט חשוב מאוד, אבל לא פחות חשוב המשך השרשרת. זאת אומרת שיהיו מועדים לבתי משפט שייצרו את ההרתעה, כי אם עובר הרבה זמן בין הדוח שמקבלים עד לנקודת הזמן שבה הם נשפטים, כבר אין פה את אפקט ההרתעה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אבל זה התפקיד שלכם. אתם יכולים להוציא גם מיידי, לא? << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אנחנו יכולים להוציא מיידי, אבל יש לא מעט נושאים, בהם נהיגה ללא רישיון נהיגה ונושאים חמורים ורצידיביסטיים אחרים, שאנחנו כבר צריכים להגיע איתם לבתי משפט. יש הרבה בקשות להישפט, כי כולם למדו שאם אני נותן דוח עם ברירת משפט אז כדאי לבקש להישפט, כי אולי לא יגיע מועד המשפט. זאת אומרת, המשך השרשרת פה מאוד חשוב. הצד השני של אותו דבר זה האמצעים שעומדים לרשותנו, ופה אנחנו פועלים להכניס יותר מכשור אכיפה דיגיטלי, זה ייקח זמן. מה לעשות, שוטר זה דבר יקר, ואמצעי אכיפה דיגיטלי שיושב לא עולה הרבה כסף. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני רוצה למקד אותך. נאמר פה על ידי הרלב"ד שרוב התאונות של הילדים הן בעיקר במקומות העירוניים, ושם אנחנו לא רואים שוטרים. איך אתם בעצם מטפלים או חושבים לטפל בנושא האכיפה? נמצא איתנו גם חבר הכנסת אחמד טיבי. דיברנו קודם על הסוגיה של התאונות במגזר הערבי. הגידול שהיה בארבע שנים האחרונות בתאונות שהיו בהן הרוגים ילדים היה רובו ביישובים הערביים. איך בעצם אנחנו מגיעים לאותם מקומות ביישובים העירוניים, שבהם בעצם אין שוטרים? יכול להיות שצריכה להיות שם יותר הסברה בנוסף לאכיפה, אם בכלל? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין מדרכות, אין - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה נושא תשתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין תאורה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מדרכה. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> לעשות רגע סדר בדברים, ברשותכם. אנחנו אחראים על אכיפה. יש אלמנטים נוספים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אנחנו נגיע עוד מעט גם למשרד החינוך ולמשרד התחבורה, ונדבר על הכול. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אנחנו משתפים איתם פעולה בדברים האלה כדי להגביר את ההרתעה של האכיפה. זאת אומרת, אם אין חינוך ואין הבנה של האכיפה והמשמעות שלה, אז אנחנו עובדים לחינם. פה יש לנו שיתופי פעולה גם עם הרלב"ד וגם עם אור ירוק וגופים נוספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, אילן, כי דיברת על אמצעים דיגיטליים. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> דיברתי באופן כללי ואני יורד לנושא של היפגעות ילדים ולתחום העירוני. בתחום העירוני יש לנו בעיה אמיתית. יש לנו הרבה תחנות עם מעט כוח אדם ואנחנו מנסים לאתר משאבים לנושא הזה. זה לא דבר פשוט וזה לא שאין משטרה, פשוט היא נבלעת בכל ההמולה שיש בתחום העירוני. יש לנו מקומות שהם קצת יותר מרוחקים ולשם באמת קשה לנו להגיע, כי המשטרה שלנו עסוקה באירועים ואיפה שיש מעט אירועים גם אין הרבה משטרה, ואז יש לנו בעיה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אבל אתם משתפים פעולה עם השיטור העירוני, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שיטור עירוני, איזה שיטור עירוני? אין שוטרים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> שיטור עירוני זה שילוב בין המשטרה לבין הפיקוח, עושים סיורים. אני שואל האם גם נכנסים לנושא - - - << אורח >> אילן גורן: << אורח >> הם מטפלים בבעיות מאוד ספציפיות, כי אין להם אפשרות לאכוף את כל חוקי התנועה. אנחנו מדברים פה על סלולרי, יש לנו בעיה אמיתית עם הדברים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה על ההסבר. אני מכיר, זה שיטור עירוני. אני רק רוצה לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש. למעלה מ-50% מיחידות השיטור העירוני כמעט ריקות משוטרים. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> או לא עוסקות בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, השיטור העירוני, במקומות שיש, ממש לא עוסק בזה. יש רק 73 רשויות ברחבי המדינה שיש בהן שיטור עירוני. אני אהיה קצת יותר בוטה – אין שוטרים, אתה לא רואה שוטרים, אני לא רואה שוטרים, אף אחד לא רואה שוטרים ברחובות. האלימות בכביש היא עוד נספח שאנחנו לא מדברים, אבל בעיני זה גם איזה by product כשאין אכיפה. מה שאותי מעניין זה האמצעים הדיגיטליים, כי אני כבר ויתרתי על הקטע של לראות שוטרים ברחובות. אתה מנתניה, יש לכם גם תחנה וגם שיטור עירוני. אני בא מיישוב ספר, הוד השרון, שיש בקושי שוטר, שוטר וחצי בכל העיר. אז אני רוצה להבין למה אין אכיפה דיגיטלית, למה אין אמצעי אכיפה, ולמה אין שיתוף פעולה עם הרשויות ברמה של שוויון בנטל של יכולת האכיפה. הרי אם היום ילד בן עשר נוסע בקורקינט בלי קסדה על הכביש, מרכיב ארבעה חברים איתו, הפקח ברשות העירונית לא יכול לדבר איתו בכלל, לא יכול לפנות אליו. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> גם השוטרים לא כל-כך, כי הם לא בני ענישה, אל תשכח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז שם צריך לטפל. צריך לייצר בתי משפט בדרג נמוך שיודעים לטפל בדברים האלה הרבה יותר מהר. לא צריך להגיע לשופט רגיל. צריך לייצר יותר אכיפה, צריך לתת לוחיות זיהוי או לחייב לוחיות זיהוי של כלים חשמליים, מה שלא קיים היום, נכון? << אורח >> אילן גורן: << אורח >> כן, אבל זה לא לפתחנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היום אתה רואה גם אבולוציה של לא-קורקינט. אתה רואה עגלות עם מה שהיה קלנועית והיום זה עושה speed race. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ללא מספר רישוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא מטפל בזה, זה לא נורמלי. אני לא מבין, הישיבה פה היא שלווה, אבל אני רואה כאוס, לא פחות מזה. יש כאוס היום בכבישי ישראל, ואין שוטרים. אין שוטרים. למה לא לעשות להם לוחית זיהוי? למה לא להתלבש על אלו שמוכרים להם? למה לא לתת קנס מינהלי להורה שנותן לילד - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לוחית זיהוי זה משרד התחבורה, עוד מעט נדבר על זה. סליחה, רגע, יש פה איזושהי הודעה שקיבלתי כרגע. אני מתעדכן על ידי מד"א שבמטח לצפת יש הרוגה ושבעה פצועים. אני רוצה למסור מכאן תנחומים למשפחה ואיחולי החלמה לפצועים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברשותך, אני קורא את הנייר של אור ירוק, ואפרופו מה שאמר היושב-ראש, על העלייה בקורבנות התאונות דווקא בחברה הערבית, אני לא רואה פילוח נתונים לגבי מספר הקורבנות וההרוגים או הפצועים בחברה הערבית. אם יש למישהו נתונים אני אשמח. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זכריה, אם יש לך נתונים – בסדר; אם לא, תעביר לנו אותם. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני מודה לך מאוד על הפעילות שלך בנושא תאונות הדרכים בכלל, ובקרב ילדים בפרט. הישיבה היום עוסקת בעיקר בתאונות של ילדים. אנחנו רואים מגמה של עלייה בארבע שנים האחרונות ולכן קיימתי את הישיבה הזאת. << אורח >> מרב רפאלי: << אורח >> אני יכולה לתת בקצרה נתונים לחבר הכנסת טיבי, דיברנו עליהם בתחילת הישיבה. מדברים על כך שמתחילת שנת 2023 נהרגו 36 ילדים בתאונות דרכים לעומת 29 ילדים בשנת 2022. עיקר העלייה בהיפגעות היא בחברה הערבית – 23 ילדים מתוך ה-36, לעומת 14 בשנת 2022. עיקר הנפגעים הם ילדים צעירים הולכי רגל בתוך היישובים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כדי להבין, מ-14 זה עלה ל-23 במגזר הערבי. היו מסקנות? המשטרה עושה בדיקה בכל תאונה, יש משהו שמקשר בין התאונות? האם קיבלתם תחקיר של הדברים האלה? בתפקידי כיושב-ראש ועדת התנועה בעיריית נתניה, על כל תאונה שהייתה הייתי מבקש תחקיר, ולפי זה הייתי מפיק לקחים ומסקנות כדי שהתאונה הבאה לא תהיה דומה לתאונה שהייתה, אם בכלל. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> כמו שאתה יודע, אנחנו מגיעים לשטח. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני יודע, לכן אני שואל. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אנחנו עושים סיורים משותפים ומוציאים דוח פנימי שלנו. כשאנחנו מזהים איזשהו נושא שצריך לטפל בו אנחנו מפנים את זה לגורם הרלוונטי, אם זה הרשות המקומית ואם זו רשות הדרך הבין עירונית, וכשצפים דברים מעבר לזה אנחנו גם מטפלים בזה ברמה הכללית. אמרתי קודם, בנושא ה-micro mobility, כשארבעה ילדים עד גיל 14 נהרגים בכלי שהשימוש בו מותר מגיל 16, זה מראה חלק מהבעיה, וכשדיברנו על תאונות חצר, כשבסוף ילד קטן - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זאת אומרת, כל הגידול היה בנושא אופניים חשמליים וכך הלאה, בתאונות חצר? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> זה בולט. תאונות החצר והשימוש באופניים מתחת לגיל המותר הם שני דברים שבולטים בתוך הנושאים האלו. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> בוקר טוב, סליחה על ההתפרצות. אני מארגון בטרם ואני אתייחס לנושא של תאונות חצר. יש לנו את הנתון: אחד מכל ארבעה ילדים בחברה הבדואית מתים מתאונת חצר. תאונת חצר זה רכב של מישהו מבני המשפחה שחנה בחצר הבית ודרס בשגגה את אחד הילדים. אנחנו מדברים על הילדים הצעירים וזה הולכי רגל. זו בעיה מאוד משמעותית, שנמשכת שנים, ונעשית עבודה כל הזמן. נושא התשתיות שהעלה פה חבר הכנסת טיבי הוא משמעותי ביותר, וכמובן העבודה המתמשכת מול ההורים – נשים וגברים, אימהות ואבות – חייבת להמשיך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אחד מכל ארבעה ילדים סטטיסטית או אחד מכל ארבעה הרוגים? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> ארבעה ילדים הרוגים בדואים מתאונות בכלל, כל סוגי התאונות. זו בעיה משמעותית. נפתור אותה ותהיה לנו תמונה אחרת לגמרי. אם נשקיע במקום כלשהו, זה שם. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אני יודע להגיד בעניין הזה שיש לנו תוכנית ביחד עם בטרם, אנחנו מחכים לתקצוב שאמור להגיע מ-550, בשנה שעברה הוא לא הגיע. ברגע שהתקציב הזה יגיע וככל שהוא יגיע מוקדם יותר, נוכל להפעיל את התוכנית הזאת. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> התוכנית, בגלל בעיות תקצוב, נמצאת כרגע בסכנה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זכריה, אני מבקש שקודם כול תוציא נייר בנושא התקצוב שאתה מדבר עליו. אם התקצוב הזה לא מגיע, כי אני דיברתי עם שר האוצר בדיוק על הדברים האלה, אני רואה בנושא הקטנת תאונות הדרכים השקעה. בסופו של דבר, על כל דבר כזה בעצם המדינה משלמת הרבה, בהרבה מאוד דברים – גם בנושא בריאות ונפגעים, אין ספק. המדינה מוציאה על תאונות הדרכים בריבוע. לכן אנחנו צריכים להקטין כמה שיותר, ואני רואה בזה השקעה. לכן, אני מאוד מבקש, תוציא לי נייר שאני אדע איזה תקציב אתם ביקשתם ולא קיבלתם, ובמה בעצם הוא אמור לטפל. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> אם אפשר להוסיף, המשק משלם על תאונות הדרכים 16 מיליארד שקלים בשנה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> גם זה נתון. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנושא ההליכה, שעלה פה בצורה משמעותית. ישנה עלייה גם בחברה היהודית, בעיקר בראשית ההליכה. אנחנו ראינו את זה ונעשית עבודה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> את מדברת על הולכי רגל? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> הולכי רגל, ילדים צעירים בראשית ההליכה. כולנו מכירים את המשפט, ילד עד גיל תשע לא חוצה כביש לבד. השאלה מה נעשה עד גיל תשע והאם בגיל תשע הוא באמת מוכן. אחד הנושאים שאנחנו החלטנו לתת עליהם את הדגש, הוא חיבור של ההורים לתשומת הלב לבחון האם הילד הספציפי שלהם מוכן. אני אספר לכם סיפור, ראיתי את הילד האישי שלי בגיל תשע חוצה את הכביש, הסתכל ימינה ושמאלה, נראה כמו תרנגולת, לא ראה אף מכונית, כי מה שהוא למד זה בדיוק הנושא שאתן העליתן – המיומנות. ללכת לבד זו מיומנות ולזהות כביש זו מיומנות. בית הספר עושה עבודה, אבל הוא לא יכול להוציא את כולם החוצה וללכת איתם פעם אחת בדו סטרי, פעם אחת בשני נתיבים לאותו כיוון, ופעם אחת באי תנועה. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אבל הגיל שאת מדברת עליו הוא גם גיל שההמלצה לגביו היא לא לאפשר לו ללכת לבד. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> בשום פנים ואופן לא לבד, אבל הורים רבים עד גיל תשע מסיעים את ילדם כי זה יותר נוח. גיל תשע מגיע, נותנים לו את המפתחות, סע, בן צור, המפתחות בפנים. כמו שלומדים לנהוג, ככה צריך ללמוד ללכת, וההורים צריכים לעשות את זה. בעקבות זה אנחנו החלטנו להוציא אפליקציה של הליכה בטוחה וכ-30,000 הורים הורידו אותה עבור ילדם, כשהמטרה היא לא רק הילדים, אלא האינטראקציה בין ההורה לילד – לדבר על הסיטואציות, לדבר על מה עושים כשיש מעבר חציה, אבל אני לא רואה בו ואני צריך שניה לרדת ולשפר את שדה הראיה שלי. שאני אבין איך נראית כיכר, מה זה אומר כיכר. זה מאוד מסובך. לכן העלינו גם אפליקציה וגם משחקים. כ-20,000 משחקים חולקו, וזה תודות לתקציב שהגיע מקרן תובענות שסייע לנו להוציא את זה לפועל. זה חלום של שנים, ליצור מעין תהליך של רישיון להולכי רגל וזה מה שאנחנו צריכים להעלות כרגע. זה במירכאות, זה סתם ביטוי פופוליסטי, אבל הרעיון הוא איך אנחנו לוקחים את התהליך של הלמידה התיאורטית בבית הספר למעשית בשטח – איך אנחנו מכניסים גם את ההורים לתהליך של ללמד את הילדים וליצור את המיומנות הזאת. הילדים הנפגעים הם בעיקר או לפני גיל תשע, הורים שחשבו שהילד שלהם בוגר ומוכן, או בסביבות גיל תשע, כי הם לא בדיוק יודעים. הם גם הרבה פעמים נעמדים בצומת, מחכים הרבה זמן ובסוף מתפרצים כי הם לא מיומנים, וזה היבט מאוד קריטי. ההיבט השני שלא הוזכר פה זה בני הנוער, שגם הם אוכלוסייה בסיכון מאוד גדול בנושא הרכבים החשמליים, גם לפני גיל תשע. אני באמת חושבת שההיבטים שאנחנו צריכים לשים עליהם דגש, מעבר לתשתיות ולאכיפה, שהיא מאוד משמעותית, הם הסיפור של המיומנות – איך הורים וילדים יוצרים מיומנות ללכת. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> איך מפתחים את זה, באמצעות מה? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> ניסיון, תרגול, דוגמה אישית. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> ומי ינסה את זה איתם? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> ההורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההורים לא יודעים לחצות. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מגיעים להורים – איך אנחנו יוצרים עם ההורה את האחריות הזאת. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> איילת, תודה בשלב זה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד על הדיון. קצת לא נעים לי, אבל בכל זאת, אנחנו עם פרוטוקול ואני חייב להגיד את הדברים. האנשים שכאן הם אנשים מעולים, אנשים שזה בנפשם ואכפת להם, אבל אני אומר לך מתוך דיוני הוועדה, מתוך התעסקות של שנים – ימשיכו למות, וימותו יותר אנשים, כי לממשלת ישראל ולחלק מהאנשים, גם בבניין הזה, לא מספיק אכפת, מכל מיני סיבות. יש תוכניות מתוקצבות להכול. גם השרה הנוכחית, שהייתה השרה הקודמת קודמת, הציגה בממשלה תוכנית איך להוריד את כמות ההרוגים ב-50% והיא תקצבה את זה ב-30 מיליארד שקל. ואז הממשלה בחרה לא להחליט. אז בכל אחד מהתחומים יודעים איך להחליט, אבל נושא תאונות הדרכים, ובכלל זה גם ילדים והיפגעות ילדים בתאונות הדרכים – אני לא אגיד שזה לא מטופל – מטופל בצורה שערורייתית. אני, כיושב-ראש הקואליציה, השגתי כספים קואליציוניים כדי לשפר נגישות מבחינת בטיחות בדרכים לבתי ספר ולתלמידים בפריפריה, במקומות שבהם העירייה לא יכולה לעשות matching. תבין איזה חישובים, כי מה התברר, יבואו לך כאן אנשים טובים, אבל הם יגידו לך שבחצי מהכיתות הם לא עושים למשל משמרות זה"ב. למה לא עושים משמרות זה"ב? כי לבתי הספר אין את היכולת הבטיחותית בסביבת בתי הספר לעשות משמרות זה"ב. אתה מבין מה זה אומר? אם ילד בכיתה ו' לא יכול לבוא עם שוטר ולוודא שילדים עוברים את הכביש בבטיחות, כי המקום לא בטוח בשביל הילד, אז איך זה יהיה בטוח בשביל הילדים שבאים? יש תוכניות ברורות לבטרם, גם למערכת החינוך, גם איך לטפל בלימוד של הילדים, והן לא מתוקצבות. יש תוכניות שנוסו ועבדו בצורה בלתי רגילה כמו נשק וסע, ועוד כל מיני דברים, ופשוט כבר אין לזה תקצוב. נושא משמרות הזה"ב – יש כאן עובדי מדינה, ולא נעים להם להגיד לך את זה כמו שזה. למקס יש אימפריה, אבל ממצב שיש הרבה מאוד עובדים במשטרה סביב משמרות הזהירות בדרכים, זה הצטמצם ל-14 עובדים או משהו כזה. והם אומרים: הגדלנו את זה ל-200, או 100 ומשהו מש"קים. אבל מה זה מש"קים? אלה שוטרים שיש להם תפקיד, ועל הדרך אומרים להם: חשוב שגם תהיו בבתי הספר, אבל זו לא באמת העבודה שלהם. לכל דבר, לכל נושא, בגלל שאני מבין שאנחנו בתקופה קשה, ויש שמיכה קצרה וכל מה שאתה לא רוצה, מצאנו פתרון. רק לדוגמה, במשמרות זה"ב אמרנו: בואו נביא שוטרי שח"ם. עכשיו אנחנו רוצים להעלות את הגיוס, ואנחנו אומרים שלא כולם מתאימים לצבא, יהיו כאלה שמתאימים למשטרה. אתה רוצה להגיד לי, שמישהו שרוצה להתנדב, לשרת את מדינת ישראל, לא יכול להיות שוטר קהילתי בקהילה שלו? לא משנה אם קוראים לו מוחמד או יענקל'ה מנדל. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בוודאי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מעבר לזה, הרלב"ד מורכבת מאנשים נהדרים – נמצאים כאן כמה מהם, כולל ממלא המקום. ממלא המקום אומר בעצמו – מנכ"ל התחלף, מנכ"ל התחלף, יו"ר התחלף, יו"ר התחלף, ועכשיו יש יו"ר חדש. אני אגיד בעדינות, כי הדברים האלה ישמשו לרעה עברייני תנועה, שיש למשטרה עכשיו כלים שמתאימים למצב הכבישים במדינת ישראל ב-1981 להתמודדות עם בטיחות בדרכים ובעיות התנועה. ב-2004, לפני הבנייה הענקית של הכבישים שהייתה ב-20 השנים האחרונות, אמרו שצריך לרלב"ד 500 מיליארד שקל, וצריך 450 ניידות. אנחנו ב-2024 ויש לרלב"ד 70 מיליון שקל, תכף אני אספר משהו גם על זה, והניידות – אין אפילו חצי ממה שהיה אמור להיות. הרלב"ד באו עם כל מיני תוכניות וניסו לשנורר מהאוצר דברים. בשנה שעברה נתנו, והשנה קיצצו. בשנה שעברה, מה-70 מיליון הוסיפו להם עוד איזה שבעה מיליון, והשנה קיצצו לא רק את ה-7 מיליון, אלא גם מה-70 מיליון היה קיצוץ רוחבי ל-62 מיליון. אנחנו כבר רואים שאין קסמים. אנחנו יכולים לטפל בתהליכים לטווח ארוך ולטווח בינוני, אבל אין קסמים. אם אתה לא משקיע, אנשים ימשיכו למות, וימותו יותר. ב-2024 אנחנו עם הרוג ליום בממוצע, אפילו קצת יותר. זה יגיע ליותר מ-400 הרוגים, כשאנחנו אמורים להיות היום בפחות מ-200. יכולים להגיד – כל דבר יגידו לך דברים – אבל יש לנו השוואות. יגידו לך שכמות הנסועה עלתה, יש הרבה יותר אנשים, יותר מכוניות. בכל אירופה וב-OECD עשו תוכניות להקטנת כמות ההרוגים. זה גם בא למדינת ישראל, הרלב"ד מכיר את זה, אור ירוק מכיר את זה, כל הגופים מכירים את זה. רצו לאשר את זה. פוליטיקה – לא אישרו. אנחנו במקום אחד לפני האחרון, נראה לי שרק מקסיקו יותר גרועה מאיתנו, בשיפור בתאונות דרכים. זאת אומרת, אנחנו ממשיכים להיות גרועים יותר ואחרים משתפרים. כל מה שיגידו לך זה שהם מסכנים. זה כמו שיגידו לך לנהל את הליכוד ויש לך לבחירות 500,000 שקל. אתה תגיד: אני לא יכול לעשות ככה בחירות. לבחירות בכל הארץ, בחירות כלליות. זה לא כמו 50 מיליון. נכון, אנחנו לא יכולים להביא עכשיו 30 מיליארד שקל לתאונות הדרכים, אבל נאמר כאן נתון שהוא נכון ואין עליו עוררין, גם לאוצר אין עליו עוררין: העלויות של תאונות הדרכים למשק הישראלי בשנה – 17 מיליארד שקל. כבר בוועדת שיין נאמר: בוא נסתכל על זה כלכלית. אנחנו לא מבקשים טובות לתאונות דרכים, לא מבקשים שתיתנו לנו נדבות. אנחנו עושים לכם תוכנית שכל שקל יחזיר לכם שני שקלים. והתוכנית עבדה. ניסו את זה והתוכנית עבדה. אבל היא בוטלה. למה? מישהו בא בטענות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא הבטיחות בדרכים? היא שלחה לכאן מישהו? הרלב"ד זה תחת משרד התחבורה, היא נלחמת על הרלב"ד? היושב-הראש הנוכחי נפגש איתה? ממלא המקום נפגש איתה? אין אף אחד ממשרד התחבורה? היו"ר הקודם, למה הוא התפטר? כי היא לא נפגשה איתו? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> רגע, יש כאן מישהו ממשרד התחבורה. << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> אני ממשרד התחבורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> המנכ"ל הקודם, למה הוא התפטר? כי היא לא שמה עליו? בוא נראה איפה התקציבים. יגידו לך תשתיות והכול, אבל זה בלי קשר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה לא רק תשתיות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא רציני. הטיפול בתאונות הדרכים, בפרט בילדים ובהיפגעות ילדים, הוא סקנדל, הוא שערורייה, הוא מחדל. אנחנו מכירים את זה בכל מקום ויש על זה קונצנזוס. אף אחד במשרד התחבורה לא יכול להגיד שהוא לא יודע על זה, כולל השרה, אף אחד ברלב"ד לא יכול להגיד שהוא לא יודע על זה. אם אני הייתי ברלב"ד, אני הייתי צועק, לא הייתי ישן בלילה, לא הייתי כזה נחמד ואומר שאני עושה את המקסימום ממה שיש. אבל הם כאלה, הם נחמדים כי הם אנשים, וזה בסדר. אני אומר לך – יש ילדים שמתו ב-2023 וימותו עוד מעט, והאנשים שאחראים על זה יכלו למנוע את המוות שלהם, חד וחלק. אני עומד מאחורי זה, וגם ביום שתהיה ועדת חקירה – אני אדאג שתהיה – אני אבוא ואראה, ונביא את כל הפרוטוקולים. נראה לכולם שאף אחד לא יכול להגיד שהכתובת לא הייתה על הקיר – כל יום אנחנו זועקים, וכל שבוע אנחנו זועקים שהכתובת על הקיר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה, בועז. אני יודע כמה אתה נלחם על הנושא הזה, אני יודע כמה שהנושא כואב לך ואתה רגיש לזה. אני מאוד מעריך את הפעילות שלך בכל מקום, כולל בכנסת. משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> אני ממינהל תשתיות במשרד התחבורה. יש אצלנו כמה סלים תקציביים שמיועדים לטיפול - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הרלב"ד כפוף אליכם? << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> כן, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרלב"ד. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הוא כפוף למשרד התחבורה? << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> כן. זו יחידת סמך של משרד התחבורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, זה לא מדויק, יש בזה לקונה בחוק. << אורח >> מרב רפאלי: << אורח >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים היא בעצם השרה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הרלב"ד הוא תאגיד סטטוטורי תחת שרת התחבורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הוא תאגיד סטטוטורי. תשים לב, ואני חלילה לא בא בטענות לנציגת משרד התחבורה, אבל הם בכל פעם שולחים מישהו רק בתחום אחד, בתחום שנוח להם. עכשיו היא תספר כמה הם עושים בתשתיות, והם עושים, אבל עדיין קיצצו לעומת מה שהיה צריך, וזה עדיין רחוק ממה שצריך להשקיע. הכול ידוע – איפה הכבישים האדומים, איפה יש תאונות, איפה הכול. אם צריך 100 הם יספרו עכשיו על החמישה שהם עושים מתוך ה-100. עוד פעם, אני לא בא בטענות, אבל התשתיות זה רק אחד. מה עם הרכב, מה עם הרישוי, מה עם האכיפה, הכול, הכול, הכול. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בבקשה, ברכה. << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> אני יכולה להגיד מה אנחנו עושים במינהל תשתיות עם הכספים שמושקעים בתאונות דרכים. יש סל שנקרא מוקדי סיכון, שזה 180 מיליון שקלים בשנה. מפלחים את הכבישים, בודקים איפה הנקודות שיש בהן הכי הרבה תאונות ושם מתמקדים. יש סלים נוספים כמו סל בטיחות, וזה סל שעובד בתווך העירוני. יש קול קורא שמתפרסם לרשויות המקומיות והם מגישים שם בקשות. כשמבקשים טיפול בתאונות דרכים, אם זה בקרבת מוסדות חינוך, אם זה לפי מספר תאונות, הכול מתואם עם הרלב"ד שמאשרים לנו כל פרויקט אם הוא עומד בתנאי הסף ובאמת זקוק לטיפול בטיחותי, וגם זה מתוקצב. יש לנו גם סל כשלים ברשת – הקריטריונים שלו נבנים כרגע מול הרלב"ד – שזה 40 מיליון שקלים בשנה. זה סל שבא לטפל בכשלים בבטיחות בדרכים בפן של תאונות דרכים, וגם אם אין שם הרבה תאונות דרכים, ושלא יהיו, בעזרת השם, גם אם אנחנו רואים שם סכנה בטיחותית – מעבר חציה שלהולכי הרגל אין ראות טובה לראות את הנהג, כמו שציינו פה. מעבר לזה, אמור היה להיות כאן אגף - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> התקציב הזה נוצל במלואו? << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> התקציב הזה עכשיו נבנה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה זה עכשיו הוא נבנה? אני מדבר על תקציב שהיה גם בשנה שעברה או לפני שנתיים. << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> הסלים הקודמים שציינתי נוצלו במלואם ואמורים להיות מתוקצבים גם השנה. הסל של פתרונות גודש תוקצב חלקית בדצמבר שנה שעברה, וגם יצא כבר לביצוע. את ההמשך של הסל אנחנו אמורים לתקצב בעוד בערך 20 מיליון שנשארו מתוכו בפנייה התקציבית הקרובה שהוגשה לאוצר, ואנחנו בונים את הקריטריונים הנוספים. אנחנו מעדכנים את הקריטריונים לסל של שנה הבאה בהתאם לתנאים החדשים בכבישים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אוקיי, את מדברת על הנושא של תשתיות, אבל אנחנו יודעים שיש גם גורם אנושי בתאונות דרכים. האם משרד התחבורה – אני לא יודע אם את יודעת לענות לי או לא – עושה איזשהן פעילויות הסברה בנושא תאונות הדרכים בכלל ובקרב ילדים בפרט? << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> אני באמת לא מהתחום הזה, אני יכולה תוך כדי לנסות לברר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני אשמח מאוד אם תנסי לברר. << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> שלחתי ואני מחכה שיחזירו לי תשובות. פארג', מנהל אגף מיעוטים שלנו, כרגע במילואים. יש כספים שמושקעים במגזר הערבי. 85 מיליון שקלים בשנה מיועדים לתקצוב של חוצי יישובים, כלומר חברת נתיבי איילון מטפלת ביישובים הערביים שיש בהם כביש נורא מסוכן באמצע, ובכל שנה מושקעים 85 מיליון שקלים כדי לטפל בכבישים המסוכנים האלה. בלי שום קשר, יש כמה דברים שעושים באגף מיעוטים. אני מקריאה כי זה לא התחום שלי והוא שלח לי את זה מהמילואים. הוא כותב ככה: אגף המיעוטים במשרד התחבורה מקדם תוכניות רבות לצורך שיפור הבטיחות בתשתיות בתוך יישובי המיעוטים, לצורך מיתון תנועה ומניעת תאונות דרכים. חלק מהתוכניות בנות ביצוע וחלק בשלבי תכנון על ידי חברת נתיבי איילון. להלן התוכניות: תוכנית תמרור רוחבית ביישובים, עד כה תקצבנו 33 רשויות תמרור מתוך 133 רשויות. הביצוע החל השנה על ידי חברת נתיבי איילון. במהלך השנה תקצבנו עוד ארבעה מיליון שקלים לצורך תכנון של עוד כ-50 רשויות תמרור. הקמת חניון אזורי לרכב כבד – תקצבנו סך הכול 3 מיליון שקלים לצורך תכנון ומיפוי חניונים אזוריים ביישובים עם אחוז משאיות גבוה, וככל שנוכל נוציא אותן מהמדרכות בתוך היישובים למניעת תאונות דרכים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה על ההפרעה. יש לי מה להגיד על כל דבר, אבל התקצוב של החניון הזה הוא החלטת בג"ץ מ-2002. ועדת סגיס אישרה את זה. מ-2002 עד עכשיו עוד לא עשו את זה? עכשיו רק הוציאו 3 מיליון לתכנון? שתבין עד כמה הכול איום ונורא. הכול נשמע טוב, ואני גם לא בא אליה חלילה בטענות, הם שלחו אותה. << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> אני רק אסיים. מ-2022 ועד היום הושקעו כ-1.5 מיליארד בתוכניות לפיתוח התשתיות של מגזר המיעוטים, והתוכנית בעיצומה. מדובר בבניית מדרכות, הרחבת כבישים ומיתוני התנועה בצירים באורך מעל קילומטר כל אחד. המשרד יפרסם השנה קול קורא לרשויות לצורך טיפול בבעיות בטיחות, בדגש על צירים הצמודים או מובילים למוסדות חינוך. הפרסום יתבצע אחרי הבחירות ברשויות. זה בעצם המענה לזה שהתווך העירוני במגזר המיעוטים לא קיבל מענה לכל הבעיות ליד בתי הספר, כמו שציינתם. הקול קורא אמור לפנות לרשויות כדי להעלות את הצרכים שלהן ולטפל בנקודות האלה, בתיאום עם הרלב"ד כמובן. כמו שיש מענה ברשויות היהודיות, יהיה מענה גם ברשויות המיעוטים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בנושא הכלים החשמליים, ישנם כלים שונים שבהם עוד לא נעשתה הסדרה, ואין להם לוחית רישוי. איפה זה נמצא? << אורח >> ברכה נדב: << אורח >> שמעתי ששאלתם ושלחתי שאלה גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני מבקש שמי שמתעסק בזה יעביר לנו את הנתונים ואת לוח הזמנים. אני לא מדבר רק על האופניים החשמליים; יש לא מעט כלים שמגיעים לארץ כצעצועים והם נמצאים על הכבישים. הם ללא לוחית רישוי, ואני לא יודע איך הם נקראים. אין להם שום קשר לאיזשהו כלי תחבורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שהרלב"ד יכול לענות לך, כי אישרנו לוחית רישוי. אמרנו שזה לא הגיוני שנשלח עכשיו 200,000 קורקינטים לעשות לוחית רישוי, לכן אמרנו שהחנות כבר תיתן את זה עם לוחית הרישוי, כדי לחסוך זמן וכסף. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> דיברנו גם על רעיונות בזמנו לעשות את הניסוי הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם לא הולכים על זה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא משנה על מה הולכים. בועז, ב-2013 הגעתי לוועדות הכלכלה יחד עם דוד ביטן, ודיברנו על נושא לוחיות הרישוי, גם עם מיטל להבי מתל אביב. עד היום זה נמצא אצל עינת סגל, אם אני לא טועה. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> הנושא של לוחיות זיהוי לקורקינטים ואופניים חשמליים יצא לדרך. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה זה יצא לדרך? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אני אסביר מה זה יצא לדרך. החוק ייכנס לתוקף באוגוסט הקרוב, ומשרד התחבורה התחיל תהליך של רישום דרך המחשב. לא צריך להגיע למשרד הרישוי ולהירשם שם, הרישום דרך המחשב, אתה נרשם ומקבל אישור להוציא את המספר. אתה אמור לקבל אותו ולהתקין, לפחות לגבי כלים הנמצאים כיום. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מתי זה אמור להתחיל? מחר אני הולך לקנות אופניים חשמליים, מה אני עושה? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> מאוגוסט אתה מחויב שיהיה להם מספר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מאיפה אני מקבל אותו? איך אני מקבל אותו? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מתקין אותו? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני רוצה להגיד לך, ב-1960 אני רכבתי על אופניים, הייתי ילד קטן, כשהיה את המספר של עיריית תל אביב, אני זוכר את הלוחית בצבע כחול. זה היה ב-1960 והיית מקבל אותה מעיריית תל אביב. אני הולך היום לקנות אופניים חשמליים, ממי אני מקבל את הלוחית? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> אני לא בקיא כרגע בכל הפרטים, אבל אני כן רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אין לנו מספיק זמן כי אנחנו צריכים לסיים ב-11 בגלל המליאה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כל הזמן כל אחד לא יודע הרבה דברים, כל אחד מקבל חצאי מידע. אני לא מאשים אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, גם הקלנועיות 4X4 האלה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה לא אופניים חשמליים, זה כלי אחר. הם לא הגדירו. אין הגדרה ברורה של כל הכלים החשמליים על ידי משרד התחבורה ומכון התקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני לא יודע למה, אני שואל עכשיו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אנחנו בוועדה לזכויות הילד? תשאל מה ההגדרה הברורה לשעות נהיגה של נהג בהסעות ילדים. תשאל, נראה מי עונה לך. אני אגיד לך שזה בבג"ץ, ובג"ץ הורה למשרד התחבורה לקבוע כי יש תקנה 168 שאפשר לקרוא אותה בלי זה. לילדים שנהגי הסעות מסיעים אותם, אם אתה מחכה בפקק זה נחשב? בג"ץ אמר: תקבעו את זה כבר. ואף אחד לא יודע. זכויות הילד, בבקשה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ייתכן שנעשה ישיבת מעקב כי הנושא הזה מאוד חשוב, ואני רוצה לטפל בו ביסודיות. אנחנו צריכים לסיים ב-11, אז אני מבקש מכל אחד שתי דקות. לגבי משרד התחבורה אני מבקש לקבל נתונים. אני לא רואה פה נציג ממכון התקנים, אבל נכנסים לפה כלים חשמליים מסוגים שונים, בצורה של צעצועים, והם נמצאים על הכבישים ונוהגים עליהם בכבישים ילדים בני עשר ופחות מזה. אני חייב לומר לכם שפעם אחת עצרתי ילד – לא כדי לעצור אלא כדי לתת לו הרגשה טובה – ושאלתי אותו מי קנה לו, איפה קנה, כי אני רוצה לקנות לנכד שלי. הוא באמת מסר לי את כל המידע בכיף והוא עוד השוויץ וטס במהירות. זה דבר שצריך למנוע אותו. אני לא יודע באיזו צורה. זה מגיע לארץ, וזה לא רק משטרה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מתי ראית מבצע אכיפה של המשטרה על הדבר הזה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה דברים שצריכים למנוע ולהביא אותם ברישוי כזה או אחר. הייתי מאוד שמח לדעת מה משרד התחבורה עושה בנושא הזה, איך הוא מגדיר את הכלים האלה, שחלקם באים על תקן צעצוע כזה או אחר. מי שרוצה לדבר, בואו נעשה סבב משמאל לימין. תומא סלימאן, אני רק אעדכן אותך בדיון שעשינו לפני שהגעת, כל הגידול בתאונות שהיו היה במגזר הערבי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת, בגלל זה הגעתי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בסדר גמור. נאור, יש לך משהו לומר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להבין מה קורה עם שאר הכלים. כי את הקורקינט, נניח, אני נותן את ה-grace, כאילו באוגוסט עכשיו אנחנו נסתובב ברחובות - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה לא רק קורקינט, הוא מדבר על האופניים החשמליים והקורקינט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הכלים החשמליים, יש טרקטורון חשמלי, מה איתו? מי אחראי על זה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ביקשנו נתונים מנציגת משרד התחבורה ואין לה. ביקשתי ממנה שתעביר לנו נתונים של כל הכלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני לא רוצה נתונים של הכלים. זה לא מה שהתכוונתי. שאלתי למה לא עושים הסדרה של התחום הזה? למה לחכות עשר שנים? כמו עם הקורקינט החשמלי הראשון שהגיע, ואחרי עשר שנים יש לו לוחית זיהוי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני מעביר את השאלה שלך למשרד התחבורה, ואני מבקש לקבל תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה, למשטרת ישראל: כמה דוחות ניתנו השנה במדינת ישראל לנוער או לילדים שרכבו שלא כדין על קורקינט חשמלי? << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אני אבדוק את הנתונים, לא בטוח שיש לי אותם כאן. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> חלקם ניתנים על ידי פיקוח עירוני. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אין לנו נתונים של פיקוח עירוני. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תקשיב לי, זה לא נכון. זה לא נכון. אני יודע, בנתניה נותנים מאות בשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין מצב. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני אומר לך. אני מכיר את זה, אני מכיר את זה. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> יש לי נתונים על ילדים בגיל 17-16 בנושא האופניים החשמליים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא ילד. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> הם בני ענישה, פחות מזה יש לי בעיה לאכוף נגדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה מגביל את הגיל אם יש לך בעיה לאכוף נגדם? למה אנחנו אומרים שמגיל 14 - - - << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אני לא הגבלתי את הגיל, החקיקה הגבילה את הגיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו רשמנו בחוק שאסור מתחת לגיל 16, כמה דוחות ניתנו לילדים מתחת לגיל 16? << אורח >> אילן גורן: << אורח >> אין לי כאן את הנתון, אני מצטער. אני יכול לברר לך ולהעביר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך את הכול חוץ מזה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תברר ותעביר לנו. ומגיל 16 ומעלה? << אורח >> אילן גורן: << אורח >> מגיל 16 ומעלה, בנושא אופניים חשמליים, עבירות של נסיעה על המדרכה וקסדות, רשמנו 3,500 דוחות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> רק המשטרה. << אורח >> אילן גורן: << אורח >> רק המשטרה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה. בועז, אתה רוצה להוסיף משהו? אני שמח שבועז היה פה, הוא אמר את הדברים בצורה ברורה, נחושה ואמיתית, כמו שצריך. בבקשה, בטרם, אם יש משהו להוסיף. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> בהחלט. אני חושבת שהדגש צריך להיות היום על ההורים, להכניס אותם לעניינים ולחשוב איך אנחנו עושים את זה כולנו, משרדי הממשלה והארגונים – איך אנחנו מעבירים את האחריות מעבר לנהגים, שגם הם הורים. וגם קול קורא לאכיפה, כי אם תהיה תקנה לגיל 16 שתאפשר את האכיפה, איך אנחנו אוכפים את זה כמו שצריך? זו תהיה עוד תרומה משמעותית להיפגעות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה. << אורח >> ליאור זילבר: << אורח >> אני נציג ממועצת התלמידים והנוער הארצית. מדברים פה על חינוך ותוכניות ודברים כאלה. אנחנו כבר מתקרבים לסוף הדיון, שמענו את כל הגורמים ואיזה פתרונות אפשר לעשות, ועדיין אין כיוון ברור מה אנחנו צריכים לעשות אחרי שהישיבה הזאת מסתיימת. אני בן 18 ועוד מעט מסיים את מערכת החינוך, אז כשמדברים על תוכניות וחינוך, אני חוויתי אותם על בשרי. אחרי כיתה ו', ובעיקר ביסודי, מרגישים מאוד חזק את כל התוכניות של זה"ב. אני יודע את זה גם מהרבה בתי ספר, במיוחד באזור המרכז. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מאיפה אתה בארץ? << אורח >> ליאור זילבר: << אורח >> מפתח תקווה. בחטיבה העליונה זה כבר מתחיל להיעלם, אתה לא תעשה משמרות זה"ב לילדים בכיתה ט'. ההרצאות שמגיעות לא באמת מדברות לנוער, והרבה פעמים כשמישהו מרצה על נהיגה בשכרות או איך אסור לנסוע על קורקינט, שמים על זה פס וממשיכים הלאה, כי המרצה, או התוכן עצמו, לא מדבר באופן ישיר לנוער, וזו בעיה. חינוך זה טוב, אבל רק אם באמת מצליחים לחנך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנער, מה לדעתך היה משפיע עליך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קנס של 3,000 שקל ולא להוציא רישיון שלוש שנים. תאמיני לי שהוא לא היה עולה על קורקינט. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> תוכניות חווייתיות, בפירוש. יש לנו תוכנית כזאת בירושלים, תוכנית הדסה. זה עובד 18 שנה במרכז הרפואי. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> יש הרבה תוכניות כאלה. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> והן תמיד תלויות תקציב. גם אור ירוק, זה הכול תקציב. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נשאלה פה שאלה, איך אתה רוצה לראות את זה? אני רוצה שתיתן תשובה, וכל אחד שירצה יוסיף אחר כך בתורו, בבקשה. << אורח >> ליאור זילבר: << אורח >> כשמדברים על איך אפשר לגעת בזה נכון, הייתי מחלק את התשובה לשתיים. יש נוער מעל גיל 16, שכבר יכול להוציא רישיון, ויש ילדים, במונחים של היום, שלא יכולים להוציא רישיון. הגישה של החינוך משתנה פה. כשאנחנו מדברים על נערים או ילדים עד גיל 16, גם אחרי 16, ההרצאות והשינויים שמנסים לעשות צריכים לבוא בגישה פחות הרצאתית – הנה הנתונים, הנה ההרוגים, תהיו זהירים, תסתכלו ימינה ושמאלה. במיוחד כשמדברים עם ילדים בחטיבה ובתיכון, צריך לדבר איתם באופן ישיר. מניסיון, השנה הייתה לי הרצאה על נהיגה בשכרות ואמרתי טוב, עוד הרצאה. אבל היא באמת דיברה כמו שצריך – היא לא רק הציגה נתונים, אלא באה והסתכלה לנו בעיניים. עשינו דיון פתוח וזה באמת היה מעניין. אנשים לקחו את זה וזכרו את זה. כשזה מגיע לנערים מעל גיל 16, קיים פה כבר סיכון שאפשר לשלול לך רישיון או לתת לך קנס, ונכנס כל העניין של האכיפה. בסוף התשובה הסופית לשאלה למה יש יותר הרוגים היא כי אין כסף. התחלנו את הדיון בלומר שהתקציב רק יורד משנה לשנה, אז איך מצפים שמספר ההרוגים ירד? גם כשזה מגיע לחינוך, אני חושב שאפשר להוסיף תוכניות שבמידה ומתאימים אותן נכון, ידברו עם תלמידים וישאלו אותם איך מעבירים את זה נכון, אולי זה באמת ייכנס להם לראש. לסיום, כל הפתרונות, כל הגורמים, וכל הסיבות כבר על השולחן, צריך רק להתקדם עם זה הלאה. תודה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה רבה, היה חשוב מאוד לשמוע אותך. אני חושב שהדברים נכונים, גם כשאנחנו מדברים על נערים צריך להבדיל כמובן עד גיל 16, ואם יש לו רישיון או אין לו. אני חושב שנגעת בדברים נכונים ובאמת כדאי להתמקד. תודה רבה. << אורח >> ליאור זילבר: << אורח >> כי אז הגישה מאוד שונה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני ממשרד הבריאות, ואני אשתף שהתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים ואגף האסטרטגיה של משרד הבריאות הבינו שיש באמת בעייתיות בחברה הערבית, בדגש על החברה הבדואית, בכל הנושא של היפגעות ילדים. עשינו תהליך מאוד מעמיק ומלווה מחקר, והבנו שהכי נכון זה להיכנס לתוך החברה ולשתף אותה בהבנה של החוזקות, החולשות והצרכים שלה. בנינו תוכנית לאומית רב-שנתית, פיתחנו מיזם משותף עם אג'יק, יש תוכנית רב-שנתית שעוסקת בנושא הסברה, פיתוח, ושילוב בני נוער. איך מעבירים מסרים? הדרך הכי נכונה עם בני הנוער היא לא לבוא אליהם בגישה פרונטלית ולעשות להם הרצאות, אלא בעצם לגייס אותם כדי לעשות את תהליך השינוי, וזה בעצם חלק מהתוכנית. השבוע נפגשנו איתם וקיבלנו את התוכנית – תוכנית מאוד מעמיקה ומלווה במחקר, עם מדדים שאנחנו נמדוד. יש לנו ועדת היגוי שתלווה את התוכנית, ואני מקווה שאנחנו נראה תוצאות מרשימות שלה. כמובן שיש לנו עוד מיזמים משותפים, יש מיזם עם ארגון בטרם שעוסק בחברה הבדואית, ובוועדת ההיגוי שלנו יש נציגה של הרלב"ד. לפני יומיים ישבנו על הנתונים החדשים, נתונים מאוד מדאיגים לגבי הנושא של היפגעות בתאונות דרכים. יצאנו עם משימה, גם אנחנו וגם הנציגה של הרלב"ד, לבנות תוכנית רב-שנתית איך לשלב את התוכנית הלאומית עם התוכניות של הרלב"ד. התקציב שלנו מינימלי, אבל אנחנו נשתדל לעזור ולקדם את התוכנית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה זה מינימלי? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש לנו 6 מיליון שקל לכל התוכנית. זה באמת תקציב מינימלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציב הכיבוד פה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> התקציב שלנו הוא רק לדחוף ולסייע למשרדי הממשלה, שמתחילים בתהליכים ובתוכניות. יש לנו תוכנית נהדרת עם משרד החינוך. זה לא מספיק, היינו רוצים להרחיב ולהגדיל אם היו לנו יותר תקציבים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם המרב"ד, שזה הגוף שבודק בדיקות רפואיות שקשורות לרישיונות נהיגה, סובל מתת-תקצוב נורא. קומה למעלה בדיוק, בוועדה לפניות ציבור, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינדרוס, עושה מספר ישיבות כדי לנסות לטפל בזה, אבל כל דבר סובל מבעיות שורש עמוקות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> משרד החינוך, בבקשה. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אני אדבר בקצרה בגלל הזמן, תמיד זה ככה – זו בדיוק ההוויה המאוד כוללנית של מה שקורה בהיבט של בטיחות בדרכים במדינת ישראל. אני מאוד מתחבר למה שחבר הכנסת טופורובסקי אמר כאן. אני חושב שזה הבסיס לכל מה שקורה בעניין של בטיחות בדרכים לכל המגזרים, לאו דווקא למגזר כזה או אחר. אני חושב שאם יימצא לדברים האלה איזשהו פתרון, גם מדינתי, יכול להיות שהתמונה שנקבל תהיה שונה. אני עוסק בתחום הזה כבר הרבה שנים, בקיץ הקרוב אני פורש בכלל משירות המדינה, אבל הסיפור הזה הוא בליבנו. זה סיפור שאנחנו מתעסקים בו המון, המון שנים ומשתדלים לעשות את עבודתנו נאמנה. אבל העבודה הזאת כרוכה לא רק ברצון הטוב שלנו, היא כרוכה בעוד כל מיני אלמנטים שצריכים לבוא לידי ביטוי כדי שהעסק הזה יעבוד. לבחור הנפלא הזה – אני אחר כך אשב איתך ואני אספר לך גם עוד כמה דברים שאולי אתה לא יודע שקורים במערכת, והם יכולים לשנות קצת את פני הדברים. אני רוצה למקד את הדברים שלי לאו דווקא במה שאנחנו עושים, כי אנחנו עושים מעבר. אנחנו עסקנו כאן היום בהיפגעות של ילדים בתאונות דרכים, ואני מתחבר לחלק מהדברים שיעקב אמר, צריך לקחת את התאונות האלה ולנסות לאפיין אותן, לראות איפה הילדים נפגעים, באילו שעות. למשל, אני יודע מסטטיסטיקות במהלך שנים רבות, ילדים נפגעים בדרך כלל בשעה מסוימת אחר הצוהריים, בין 15:00 ל-16:00. צריך לאפיין את זה, לבדוק איפה, למה, באיזה נקודות, ואולי להתחיל להשקיע שם אנרגיות ומשאבים על מנת להשפיע בעניין הזה. אני יודע שבמשך כל השנים, כל פרויקט שאופיין וזוהה מבחינת המניעים שלו, או הסיבות שלו, ואחר כך תקפנו את אותם מניעים וסיבות – הצלחנו. בכל סיטואציה כזאת שאתה לוקח נתונים, אתה מזהה אותם ואתה יודע אחר כך לטפל בהם באופן ממוקד, אז הדברים האלה קורים. מעבר לזה, אגב זה"ב, משרד החינוך מקיים תוכניות לימודים ופעילויות ויש לו רכזים כמעט בכל בתי הספר, כולל במגזר הערבי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה עושים במגזר הערבי? נו, באמת. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אין לי זמן עכשיו, אבל אני מוכן לשבת איתך ולהגיד לך הכול. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תאמין לי, אני יודעת מה קורה. לא קורה הרבה. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אני אומר לך שקורה המון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בבקשה. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> אני מנהלת מטה הבטיחות העירוני בעיריית ירושלים. זאת רשות מאוד גדולה ואני יכולה לדבר מנקודת מבט של איש שטח. כולם פה מדברים מהמערכות, ואני יכולה להגיד מה קורה פה בשטח. ראשית, כשאנחנו מדברים פה על תאונות של ילדים והיפגעות של ילדים, דיברו על זה שזה ליד מוסדות חינוך – לא מדויק בכלל. זה נכון שזה מקום שמחולל תנועה ויש הרבה מאוד תנועה, אבל הם לא נפגעים שם. הם נפגעים בדרך כלל בשעות אחר הצוהריים, וההיפגעות גבוהה יותר בחופשות. בנוסף לזה, אני מדברת על רשות מקומית גדולה, ששמה המון, המון תקציב ומשאבים סביב מוסדות החינוך, וחבר הכנסת טופורובסקי נתן לנו פעמיים בשנתיים האחרונות סכום לא מבוטל של כמעט 700,000-600,000 שקל כדי לפתור את הבעיות האלה. חברת הכנסת, רציתי לומר לך, כאשר באים לתת פתרונות ליד מוסדות חינוך, צריך לחשוב ולהיות בטוחים לאן אנחנו מעבירים אותם. במערב העיר זה קל יותר, אבל בשכונות החרדיות זה קשה מאוד ובמגזר הערבי זה כמעט בלתי אפשרי. למה? כמה שתוסיפי שם מעקות ותוסיפי שם פסי האטה, את לא תוכלי לתקן את המצב כי התשתיות שם צפופות, עתיקות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> דיאנה, אני חייב לסיים. אני אעשה עוד ישיבה. עוד משפט, בקצרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מעניין שאת מספרת לי. אני יודעת את זה, הם צריכים לדעת את זה. << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >> נעבור לשאלה איך מונעים את התאונות האלה. אני חושבת שלא רק במערכת החינוך יש תוכניות טובות, ויש תוכניות תוספתיות עוד יותר טובות שדורשות תקציבים. במערכת החינוך יש עוד דבר אחד שאנחנו לא יודעים עדיין לפצח, וזה אחריות הורית. היכן שאני הולכת אני מדברת עם הורים. זה מתחיל מגיל אפס וזה ממשיך עד הצבא וכו'. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נמשיך את הדיון הזה. אני אעשה עוד דיון אחד לפחות כדי למצות אותו. בינתיים קיבלנו פה מספר החלטות ואנחנו נעביר אותן למשרדים. הוועדה קובעת שתקצוב המלחמה בתאונות הדרכים הוא בעצם השקעה – כסף שלא מושקע במאבק הזה מושקע בטיפול בנזקי תאונות. הנזק מתאונות דרכים עומד על כ-16 מיליארד שקל. משרד התחבורה – הוועדה קוראת למשרד התחבורה למנות מנכ"ל קבוע לרשות הלאומית בדרכים. הוועדה מבקשת לקבל לשולחנה לוח זמנים לרישוי כלי רכב חשמליים מכל סוג וכן תוכנית ליישום בנושא אופניים, קורקינטים וכלי רכב שנחשבים צעצועים. משרד האוצר – הוועדה קוראת למשרד האוצר להגדיל את תקציב הרשות הלאומית בדרכים. הוועדה קוראת לתקצב את התוכנית הרב-שנתית 30-50. המשרד לביטחון לאומי – הוועדה קוראת למשרד לביטחון לאומי להגדיל תקציבים לטובת השיטור העירוני, וגם לרשויות המקומיות. למשרד לביטחון לאומי, למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט – להגביר אכיפה בכל שלביה כנגד נהגים עברייניים. מרכז השלטון המקומי – הוועדה קוראת למרכז לשלטון המקומי ולוועדות התנועה לבחון את אזורי בתי הספר והגנים ולהגביל שם את מהירות הנסיעה בהתאם לנתונים בשטח. הוועדה קוראת למרכז לשלטון המקומי ולמשרד התחבורה לפעול לתוספת תשתיות, כגון פסי האטה וגדרות, בקרבת מוסדות חינוך. הוועדה קוראת למשרד החינוך, ארגון בטרם והנהגת ההורים לעשות קמפיין בנושא בחינת הבשלות והמיומנות של הילד ללכת לבד ולחצות כביש, גם מעבר לגיל תשע. אני רוצה להוסיף, אנחנו בעצם מדברים על ילדים עד גיל 18 וראינו פה את המגמה. אין ספק שהייתי רוצה לראות יותר פעולות חינוך מתוכללות במוסדות החינוך, כי מהניסיון שלי, כשעשינו פעולות חינוך בבתי ספר, הדבר השפיע לטובה על תאונות הדרכים ועל אפיון תאונות הדרכים. אני חושב שנאמר פה דבר נכון, שצריך לאפיין את תאונות הדרכים. ככל שאתה מאפיין אותן אתה יודע בדיוק איך לטפל בהן ואתה מטפל בהן בהשקעה נכונה בפינצטה באופן ממוקד. מהניסיון שלי – עשינו את זה בעיריית נתניה – בניהול ממוקד מול מבוגרים, בשנה מסוימת שבה כל התאונות היו עם מבוגרים, וגם כשהיו ילדים, זיהינו. הדברים האלה חייבים להיעשות על ידי הרלב"ד. אני חושב שהנתונים האלה צריכים לעבור לכל רשות מקומית, בכל נושא כזה או אחר או בכל מיפוי, ולוודא מעקב. זה חלק מהתפקיד שלכם. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>