פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 91 ועדת הפנים והגנת הסביבה 05/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 182 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ה באדר התשפ"ד (05 במרץ 2024), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: שולי נזר – סמנכ"לית בכירה לתעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה גל דינס – מנהלת תחום רישוי משולב, המשרד להגנת הסביבה נטע דרורי – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה מעיין פורת גנץ – לשכת היועץ המשפטי, המשרד להגנת הסביבה גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר תמר ברמן – ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות אילת פלדמן – ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים רמי יעקב אדנה – עוזר ראשי ייעוץ משפטי, רשות המים ד"ר הראל גל – מנהל אגף איכות המים, רשות המים רומי אבן דנן – מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד/חבל יבנה יונת אלקלעי – ממונה תחנות כוח, איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל יפעת לוי – יועצת משפטית, איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ניר קנטור – מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות סביבה, התאחדות התעשיינים אריק סמל – סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה תומר גרטל – רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה שלו בראנץ – שדלן/ית, אגמון ושות', מייצג/ת את התאחדות התעשיינים ואת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר לירון אדלר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1612, המשך הדיונים. לפני כן ביקש חבר הכנסת יוראי הצעה לסדר. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. 14 מיליון שקלים מתוך קרן הניקיון אושרו על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ועל ידי החשכ"ל, כספי תמיכות לארגוני הסביבה, על מנת שהם יוכלו להוציא פעילויות חשובות, גם סביבתיות וגם חברתיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קרן הניקיון זה הגדול? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, זה קורה כל שנה. מדי ינואר אמור להתפרסם קול קורא שהפעם אושר 14 מיליון שקלים לטובת פעולות חיוניות ל-2024. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו שמועות שהאוצר לקח את הכסף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא לקח את רוב הכסף אבל נשארו בו מספיק כספים ו-14 מיליון שקל הוקצו לטובת התמיכות. רק למעלה מחודשיים השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מעכבת את הוצאת הקול הקורא, לא ברור מדוע, הכספים האלה לא עוברים לארגונים והפעילויות החשובות שאמורות להתקיים, ודאי בתקופת מלחמה, בשיקום חבלי הארץ בצפון ובדרום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם זה ל-2024 אז עוד אין תקציב. זה לא קשור? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא קשור. השרה להגנת הסביבה אמורה להוציא קול קורא והיא מעכבת את הוצאת הכספים. פניתי אליה. היום גם בבוקר פורסם ב'ידיעות אחרונות' כתבה בנושא הזה והתגובה של השרה מאוד מטרידה אותי כי היא אמרה שהכספים ייבחנו לאור רוח התקופה. לא ברור לי מהי התגובה הזאת ומהי הרוח התקופתית הזאת שבגינה צריך לעכב כספים לארגוני הסביבה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקופת אחדות כנראה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהפעילות של ארגוני הסביבה תורמת לאחדות מאחר שהיא מקרבת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אופטימי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפיכך אני מציע, אדוני יושב הראש, שאולי שווה לקיים דיון בנושא הזה. אני הגשתי דיון מהיר שלא התקבל בנשיאות, אבל מאחר שגם לך וגם ליתר חברי הוועדה חשובה פעילותם הברוכה והחשובה של ארגוני הסביבה, אולי ראוי שהשרה תגיע לפה ותסביר מהי אותה רוח תקופתית שמונעת העברת כספים לארגוני הסביבה בישראל, לאחר שהיא אושרה על ידי גורמי המקצוע במשרד והחשכ"ל, והשרה שהיא גורם פוליטי מעכבת כספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת לא הייתה החלטה בכלל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא לא הוציאה קול קורא, היא מעכבת את הוצאת הקול הקורא, לא ברור מה. היא מנמקת את זה בדמות של איזה שהיא רוח תקופתית. מהי אותה רוח תקופתית? ראוי לזמן אותה ושתסביר לכנסת ולציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה על ההצעה לסדר, אני אדבר גם עם השרה, אני אשאל אותה על העניין הזה ואם אני אראה שאין תשובות מספיקות יכול להיות שנזמן אותה או שנבקש תשובה לוועדה. אני בהחלט חושב שאם יש דברים שאפשר לעשות אותם מיידית אין שום טעם לעכב אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. רק ראוי לציין שלא מדובר בכספים רבים. מתוך הקרן, תקציב של מיליארד וחצי, הוקצו 14 מיליון שקלים והארגונים עושים ניסים ונפלאות עם אותם כספים קטנים וזה פשוט לא ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. אני אבדוק את זה. מאחר שיש לנו המשכיות גם בדיונים האלה אז אנחנו ניפגש עוד בעניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמיד תוכל להעלות את זה. אני מקווה שזה ייפתר גם בלי זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הכרזת על הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי, סדר היום, אפילו אמרתי מ/1612 ו-2024. אני מאוד פורמליסט, אדוני היועץ המשפטי. היועץ המשפטי, רק תיתן לנו את מסגרת הדיון היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מסגרת הדיון. כפי שאתם זוכרים אנחנו סיימנו את עיקר הדיון בנושא של חוק אוויר נקי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד נושאים שאנחנו אמורים לחזור אליהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, יש עוד כמספר נושאים פתוחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במיוחד בנושא אכיפה ופיקוח וכו' וכו', כמו שהבטחנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. יש את הנושא של הדירקטיבה החדשה. כפי שאמרנו, אנחנו בודקים את העניין, עדיין לא השלמנו את הבדיקה בנושא ואנחנו נחזור לוועדה גם עם זה. התחלנו לדון בדיון הקודם בנושא של חומרים מסוכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שהבדיקה על הדירקטיבה הזאת תיעשה גם במשרד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בוודאי, הכול נעשה ביחד עם המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שייבדק גם כן האם באותן כוונות לשנות דירקטיבה, למרות שאין לנו עוד משהו סגור, האם יש גם שינויים רגולטוריים שנעשו מהצד השני, הרי גם שם יש תעשייה, גם שם הם לא רוצים להכביד. צריך לקחת את כל החלק הזה, כי יכול להיות שהחמירו במשהו מסוים והקלו במשהו אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. הדירקטיבה היא תמונה שלמה, הדירקטיבה החדשה מתייחסת כמעט לכל הסעיפים של הדירקטיבה הקיימת והיא הולכת לכל מיני כיוונים, גם לכיווני מתן דגש יותר לדברים סביבתיים וגם הקלות לתעשייה במובנים אחרים וצריך ללמוד את זה. << אורח >> אריק סמל: << אורח >> וגם לחקלאות. המטרה העיקרית של הרביזיה, להכניס את החקלאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו התחלנו בדיון הקודם לדון בחומרים המסוכנים, קיבלנו סקירה כללית על המתווה הכללי שרוצים להשיג במסגרת ההצעה. הנחנו בפניכם כבר לפני הדיון הקודם טיוטה שמתייחסת לחלק הראשון של הצעת החוק, יש עוד חלק שאנחנו עוד עובדים עליו, אנחנו נביא את זה לדיון הבא, שהוא משלים את החלק הזה של החומרים המסוכנים וגם את התוספות הפרטניות שמתייחסות לפרטים של הסקטורים השונים. אני כבר אומר למי שעוסק בנושא, חשוב מאוד, בשלב שנגיע לתוספות אנחנו לא מקריאים את התוספות שקשורות לסקטורים השונים ומפרטות לגבי כל סקטור איזה סוג היתר ומה הדברים שיש לו. ככל שמסתמן כרגע לא יהיו שינויים משמעותיים ממה שהוצע בהצעה הממשלתית לנושא הזה ולכן אם יש הערות ספציפיות לסקטורים מסוימים או להוראות מסוימות שכלולות בתוספות שקשורות להגדרת הסקטורים וכו' אנחנו נבקש להעביר אותן מראש כדי שנוכל להיערך אליהן. ככל שלא יהיו הערות אז התוספות לא יוקראו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריכות להיות מוקראות. זאת אומרת לא רק היום, אלא בכלל, בכל תהליך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. ולכן בעיקרון אנחנו מבקשים שמי שיש לו הערות לגבי סעיפים ספציפיים בתוספות ובעיקר בתוספת השלישית שמתייחסת לסקטורים השונים, יעביר אותם בצורה מסודרת ומוקדם ככל האפשר בכתב ולא יאוחר מתחילת השבוע הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת אפשר יהיה נגיד לתקן אם צריך לתקן דברים מהסוג הזה, אבל לא יצטרכו להקריא את הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים שאם יש הערות ספציפיות – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנוכל להתייחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להתייחס ספציפית לסעיפים שלגביהם יש הערות. אני מציע שנתחיל לצלול לתוך הסעיפים של ההצעה, אנחנו נתחיל בסעיף ההגדרות שנועד לתת את המסגרת של כל המונחים שמשתמשים בהם. אני רק אציין, כיוון שמדובר בחוק מאוד מאוד ישן למעשה, למרות שהוא מכונה חוק החומרים המסוכנים משנת 1993, שלכאורה זה יחסית לא ישן, למעשה זה פרק שהוצא ברמה הטכנית מתוך פקודת הרוקחים משנות ה-20 של המאה הקודמת ללא שינויים של ממש והפך להיות חוק החומרים המסוכנים וזה בעיקר נבע מהקמת המשרד להגנת הסביבה שלא היה קיים קודם. מדובר בחוק ישן מאוד מאוד שצריך לעשות בו שינוי מאוד מאוד משמעותי כדי להתאים אותו לרוח הזמן וגם לנושא של הרפורמה ואיחוד ההיתרים וכו' ולכן אני אבקש מלירון להקריא את סעיף ההגדרות ונשמע לגביו הערות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> תיקון חוק החומרים המסוכנים 2. בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (בחוק זה – חוק החומרים המסוכנים) – (1) בסעיף 1 – (א1) לפני ההגדרה "אירוע חומרים מסוכנים" יבוא: ""אחראי רעלים" – בעל היתר רעלים או מי שמונה על ידו לעניין זה באישור הממונה, לפי הוראות סעיף - - - אנחנו נוסיף אחר כך את הסעיף ששם יהיו ההוראות לגבי אחראי רעלים. (1) בהגדרה "אירוע חומרים מסוכנים", במקום "ולסביבה" יבוא "או לסביבה"; (א1) אחרי ההגדרה "אירוע חומרים מסוכנים" יבוא: ""האסדרה האירופית" – ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי לעניין עיסוק טעון היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חלק גדול מההגדרות או גם הסעיפים שאתם תראו בהמשך לקוחים והם חזרה על מה שדנו בו וקיימנו דיון מעמיק בנושא של אוויר נקי, כמו למשל הדוגמה זו ההגדרה הזו של האסדרה האירופית, זו אותה הגדרה כפי ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאני כן מבקש, אם יהיו הערות שניתנו בנושאים האלה, בהגדרות הללו לגבי זה, לא לחזור עליהן כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, זה מה שרציתי לומר, שרוב הדיון הזה התקיים כבר והעיקרון שמאמצים את האסדרה האירופית יפה גם לחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שוב מזכיר מה שאמרנו בהתחלה, כרגע אנחנו דנים רק על החומרים המסוכנים, בדיון הבא נדבר על דברים שהשארנו פתוחים וגם אז תהיה אפשרות לכל אחד לחדד שוב את טענותיו בעניין. לכן לא הייתי מציע לעשות פריילוף על הדברים הללו. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (2) לפני ההגדרה "חומר מסוכן" יבוא: "גישה סביבתית משולבת" – בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים לעיסוק טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק זה או לשם הבטחת הגנה נאותה על הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים, והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה כמכלול; ""היתר", "היתר רעלים" – היתר שניתן לפי הוראות חוק זה לעיסוק ברעל; "היתר רעלים אחוד" – כמשמעותו בסעיף 3יב; "היתר רעלים ברמה א'" – היתר לעניין עיסוק בסוגי פעילויות כמפורט בחלקים א' או ב' לתוספת השלישית, בטור א' שבהם, בהיקף, הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות בערכים המפורטים בטור ב' לצידו; "היתר רעלים ברמה ב'" – היתר לעניין עיסוק בסוגי פעילויות כמפורט בחלקים א' או ב' לתוספת השלישית, בטור א' שבהם, בהיקף, הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות בערכים המפורטים בטור ג' לצידו;"; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר פה, לפני שנעבור להגדרה הבאה, זה הביטוי הראשון לשינוי המשמעותי הראשון מעבר לנושא של ההיתר האחוד, שההגדרה כבר הוקראה. לגבי היתרי הרעלים היום בחוק חומרים מסוכנים יש סוג אחד של היתר רעלים, כל היתרי הרעלים הם מסוג אחד, מה שמבקשת הממשלה זה ליצור שני סוגים של היתרי רעלים שההסדרים לגביהם הם מעט שונים, הפרטים של השינויים יהיו בהמשך, וכפי שאתם זוכרים, הוצג בפנינו שהסדר שלישי יתייחס לאותם עיסוקים שיוסדרו בתקנות ולמעשה יעברו ממשטר של היתרים למשטר של הסדרה כוללת בתקנות. זאת אומרת יהיו לנו בעתיד שלושה סוגים של עיסוקים בחומרים מסוכנים, עיסוק ברעלים ברמה א', עיסוק ברעלים ברמה ב' ועיסוק ברעלים שהוא כפוף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הטיפול בהם יהיה אחוד בסוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני מדבר עכשיו על סוגי ההיתרים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> היתר הרעלים ברמה א' שכאן, ברוב העסקים הוא יילך להיתר האחוד של האוויר נקי. זה יהיה משולב. (ב1) אחרי ההגדרה "חומר מסוכן" יבוא: ""חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; "חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982;"; ואנחנו נוסיף כנראה אחר כך עוד כמה הפניות לחוקים, חוק חופש המידע, חוק רישוי עסקים, דברים שחוזרים עליהם בהמשך החוק. (3) בהגדרה "כימיקל מזיק", במקום "בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים" יבוא "ובכלל זה תערובת, חומר גלם, מוצר, מוצר לוואי, שאריות, פסולת או חומרי ביניים, המכילים חומר כאמור"; (4) במקום ההגדרה "ממונה" יבוא: ""הממונה" – עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיכו לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין מתן היתר רעלים ברמה א', לגבי העיסוק בפעילויות שבתוספת השלישית המסומנות בכוכבית, וקביעת תנאיו, או דחיית בקשה להיתר כאמור, יוסמך עובד בכיר של המשרד;"; (5) במקום ההגדרה "המנהל" יבוא: ""המנהל" – עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיכו לעניין הוראות חוק זה, כולן או חלקן, בכל הארץ;"; "המשרד" – המשרד להגנת הסביבה;" (ה1) ההגדרה "מצרך" – תימחק; (ה2) לפני ההגדרה "סמי מרפא" ו"רעל רפואי" יבוא: ""מקום עיסוק" – מתקן או מערך מתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, קו להולכה, לחלוקה או להספקה, וכן מקום או כלי תחבורה שבהם או באמצעותם מתבצע או עתיד להתבצע עיסוק בחומר מסוכן; (ה3) לפני ההגדרה "עיסוק" יבוא: "עוסק" – כל אחד מאלה: (1) מי שמחזיק במקום העיסוק, מנהל את העיסוק, או שבידו השליטה בעיסוק, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו; לעניין זה "שליטה" – היכולת לקבוע, בין מכוח זכות חוקית ובין בשל מצב הדברים בפועל, את אופן ביצוע העיסוק; (2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של העיסוק או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור; (ה4) בהגדרה "עיסוק" אחריו "יבוא" יבוא "יצוא, טיפול לרבות טיפול בפסולת;"; (6) אחרי ההגדרה "עיסוק" יבוא: ""פסולת חומרים מסוכנים" – חומר מכל סוג או צורה המכיל חומר מסוכן, המסולק או מיועד לסילוק או שיש לסלקו לפי הוראות כל דין; (7) בהגדרה "רעל", במקום "בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים" יבוא "ובכלל זה תערובת, חומר גלם, מוצר, מוצר לוואי, שאריות, פסולת או חומרי ביניים, המכילים חומר כאמור;"; (ז1) בהגדרה "השר", במקום "לאיכות" יבוא "להגנת"; (8) אחרי ההגדרה "השר" יבוא: ""תכונת סיכון", לעניין חומר – תכונה או מאפיין של חומר, המנויים בתוספת הרביעית, העלולים להזיק לאדם או לסביבה או לסכנם, בכל מצב צבירה של החומר ובכל רמת סיכון."; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות, בבקשה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אין לי הערה ספציפית על ההגדרה אבל אני כן רוצה להוסיף סעיף לסעיף 1, אני רוצה לבקש מהוועדה לתקן עוולה ישנה ולקבוע סעיף מטרה לחוק חומרים מסוכנים, שגם יתכלל, נקרא לזה, כמו בחוק אוויר נקי, להגדיר את המטרות, לאור דברים ולאור פסיקות שעלו שמזכירות גם את נושא עיקרון הזהירות המונעת כמו למשל מכלית האמוניה במפרץ חיפה, שייתנו – אני מחפש את המילה. נראה לי שההערה שלי הובנה. זה קיים מן הסתם בכל החקיקות, בחוק אוויר נקי. אם משנים את החוק אז שישנו גם את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, שולי. אתם רוצים להתייעץ? לחשוב? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן, נתייעץ. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו לא עושים פה תיקון מקיף לכל חוק חומרים מסוכנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שכן. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו לא כותבים חוק חומרים מסוכנים מחדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שולי, אם אני אסכום את המילים שנשארו מהחוק הקיים – << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> שולי, בכל החקיקות הסביבתיות החדשות יש סעיף מטרה. אם לוקחים חוק מהמאה שעברה ורוצים להתאים אותו למאה של היום שיקבעו סעיף מטרה עם עיקרון הזהירות המונעת, כמו שצריך. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אומרים לנו ממשרד המשפטים שלא בכל החקיקות יש סעיפי מטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אז קודם כל כל הכבוד למשרד המשפטים, כנראה שזה גם נכון, השאלה כמה חוקים נשארו לנו מהמאה שעברה, זו הבעיה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההערה נשמעה, אפשר לשמוע אותה באוזן. תבדקו, תראו אם יש לזה השלכות מבחינתכם אחרות, תהיה לנו גם הפסקה היום. תזכיר לי להזכיר להם שהם צריכים לתת לנו תשובה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> להזכיר לך מתי, בדיון הבא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היום. אנחנו עוד הולכים לשבת כמה דקות. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> קודם כל עדיין לא ברור לנו בדיוק מה ההבדל בין רמה א' לרמה ב' אז אחרי שזה יהיה ברור אז נתייחס גם לנושא הזה. שוב, לגבי היתרים ברמה א' או ברמה ב', אני לא יודעת אם זה בסעיף ההגדרות, אבל לא מצוין בשום מקום בניסוח שקיבלנו מה גובר על מה, אם יש מקומות שהם שייכים לתוספת א' או תוספת ב'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיש להם כמה פעילויות. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> או שיש להם כמה פעילויות, או שיש גם חומרים ספציפיים ויש גם הגדרות של מפעלים, מה גובר על מה, אם זה תמיד חלק א' או תמיד חלק ב', או שהגדול מביניהם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה קיים בפתיח של התוספת, ההבהרות האלה שמבוקשות לגבי היחס בין סעיפים שונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תסבירי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> האמת היא שזה מופיע בכחול, אני אפנה אל הכחול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תסבירי במילים שלך. << אורח >> גל דינס: << אורח >> התוספת מגדירה את העסקים שיהיו טעוני היתר רעלים בעתיד, כי כרגע תקנות סיווג ופטור הן אלה שמגדירות מי טעון היתר רעלים והם גם ימשיכו להיות טעוני היתר רעלים עד אשר הם יקבלו פטור. למעשה כל פריט עומד בפני עצמו ביחס לשאלה האם העיסוק מחויב בהחזקת היתר רעלים, זאת אומרת שייתכן מצב שעסק מסוים ייכנס דרך מספר פריטים. אני אגיד שזה יכול לקרות גם היום בתוספת של חוק אוויר נקי. זה לא קורה הרבה, אבל זה יכול לקרות וזה קורה. בסיטואציה כזאת עסק שהוא מחויב בהיתר גם לפי רמה א' וגם לפי רמה ב' הוא ייחשב כעסק רמה א' מכיוון שהסיכונים שלו גדולים יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והשאלה השנייה שנשאלה, בשתי מילים מה ההבדלים בין רמה א' לרמה ב' ותפני גם. הם אמרו שזה לא ברור להם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ההבדל בין רמה א' לרמה ב' לא מופיע בחוק כהגדרה ספציפית או כאיזה שהיא החלטה מראש מה יהיה, כן יש הוראה שאומרת שהאופי של התנאים ייקבע בשים לב למורכבות של העסק ולמידת החומרה. באופן עקרוני ההיתרים שניתנים ברמה א' הם היתרים שהם לפעילויות החמורות יותר שנקבעות גם ברמה האירופית או בדירקטיבה של הרישוי המשולב, ה-IED, או בדירקטיבה של החומרים המסוכנים, של ה-Seveso של ה-major accidents, והעסקים הגדולים המשמעותיים יותר, ולגביהם גם האסדרה האירופית היא ברמה של הדירקטיבות יותר ברורה ויותר מעמיקה ושם בדרך כלל הדרישות הן יותר מחמירות. ההיתרים ברמה ב', מבחינה טכנית הם יכולים להיות מאוד דומים, זה היתר מכוח חוק וזה היתר מכוח חוק, הם שניהם ניתנים לאותן תקופות, אבל האופי של התנאים ייגזר מזה שרמת המורכבות ורמת הסיכון ברמה ב' היא נמוכה יותר. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> שאלה לגבי הגדרת רעל, מדוע נמחקה התרכובת שם, זה היה לרבות תרכובות. אם אנחנו מדברים על דוגמה של חומרי כיבוי, לדוגמה, אז זה לא ייכלל בהגדרה. השאלה אם זה בכוונה או לא. מה הסיבה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> באופן עקרוני התרכובות הן מחומרים חדשים ולכן הם אמורים להיות מסווגים לפי הבסיס של ההגדרה של הרעל או של חומר מסוכן בתוספת הראשונה והשנייה לחוק. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> אז המחיקה של זה למעשה כלולה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא כלולה, זה פשוט עניין של הכימיה, של אותו חומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הבדל, מה שמוזג עם חומר אחר ופה אתם לא מתייחסים לתרכובת. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ממוזג עם חומר אחר יכול להיות תערובת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, תערובת מופיע בחוק הישן בנפרד. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כי בתערובת אין שינוי, אין שינוי במובן הזה שחומרים שונים יכולים להיות מעורבים, ממוזגים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. בהגדרה הישנה יש התייחסות ספציפית גם לתרכובת וגם לתערובת, בהגדרה החדשה יש התייחסות לתערובת ואין התייחסות – זאת ההערה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן, אבל השבתי על זה, שהסיווג בסופו של דבר האם מדובר בחומר שהוא נכלל בחוק או לא נכלל בחוק היא נגזרת לא רק ממה שכתוב בהגדרה של מהו רעל או מהו חומר מסוכן, אלא מה שכתוב בתוספות הראשונה והשנייה וגם בתוספות הראשונה והשנייה הקיימות, שבהן אנחנו לא נוגעים ואותן אנחנו לא משנים, יש גם פריטים שמתייחסים ספציפית לתרכובות. גם התרכובות יכולות להיות רעל, זה לא שתרכובת לא יכולה להיות רעל או לא יכולה להיות חומר מסוכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. הערות נוספות? הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (2) סעיף 2 -בטל; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום בחוק הישן היה כתוב שכל עסק למכירת חומרים מסוכנים, רק למכירה, היה טעון גם רישיון לפי חוק רישוי עסקים באופן אוטומטי. מחקו את הסעיף הזה, ובצדק, כדי להבטיח שלא יהיה פה כפל רישיונות. כיוון שהסעיף התייחס רק למכירה, אם נדרש רישוי עסקים לעסק שטעון גם היתר רעלים, לפי ההוראות של חוק רישוי עסקים והצווים לפיו, כמובן שהוא ימשיך להידרש לרישוי עסקים, יחד עם זאת בהמשך החוק אתם תראו שרוב העסקים מהסוג הזה יעברו לרישוי משולב, כלומר היתר הרעלים שהם יקבלו יכסה גם את נושאי הסביבה ברישוי עסקים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני רק רוצה להבהרה. מה שרציתי לשאול, זה שיהיה רישוי משולב זה לא אומר שלא יהיה רישיון עסק, זה אומר שלא יינתנו תנאים סביבתיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לכן לא ברור למה היה צריך דווקא במקרה הזה למחוק את זה, זאת השאלה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מה שסעיף 2 הקיים קובע זה חובה סטטוטורית לעסקים של מכירה של חומרים מסוכנים שיהיה להם רישיון עסק, בין אם הם נכללו בצו עסקים טעוני רישוי לפי חוק רישוי עסקים ובין אם לאו, אנחנו חשבנו שההסדר הזה שהוא הסדר חריג הוא לא נדרש וככל שבאמת יש הצדקה ייקבע בצו עסקים טעוני רישוי והיא לא צריכה להיות בחוק הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא חובה אוטומטית, אלא אם רוצים שיהיה רישיון עסק אז אפשר לכלול - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, השאלה אם הוא נמצא בצו, כי אם הוא לא נמצא בצו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא נמצא בצו אז הוא יצטרך. מה שנמצא בצו ימשיך להצטרך - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אם הוא נמצא בצו אז זה בסדר, אבל אם זה לא נמצא בצו ועכשיו צריך להוסיף את זה לצו אז זה בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה נמצא? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בפריט 10 לצו עסקים טעוני רישוי יש עיסוקים של חומרים מסוכנים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (3) בסעיף 3 – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "חובת היתר רעלים ותנאים למתן היתר"; (2) בסעיף קטן (א), במקום "ברעלים" יבוא "ברעל בעל תכונת סיכון, בעיסוק בפעילות המנויה בחלקים א' או ב' לתוספת השלישית, בטור א' שבהם, בהיקף, הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות כמפורט בטור ב' או ג' לצידו", אחרי "היתר רעלים" יבוא "מתאים" ואחרי "מאת הממונה" יבוא "ובהתאם לתנאיו"; (3) בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "אין בהיתר" יבוא "אין בהיתר רעלים"; (4) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "שידוע כאדם הגון" יבוא "שהוא או מי שמינה מטעמו הוא אחראי רעלים; לאחראי רעלים ימונה מי שהוא בעל ידע מקצועי מספק לגבי תכונות הרעלים שהוא עוסק בהם ואופן הטיפול בהם ולא הורשע בעבירה פלילית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק ברעלים"; יש סעיף בהמשך החוק, שלא נמצא בחלק שלפניכם, שמדבר על תקנות שאפשר להתקין גם לתנאי הכשירות. אז אנחנו נוסיף כאן בסעיף הזה שמלבד התנאים האלה הוא גם עומד בתנאי כשירות נוספים שנקבעו לפי הוראות סעיף 12, אם נקבעו, ואנחנו נגיע לסעיף 12 מאוחר יותר. (5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) על אף הוראות סעיף קטן (א), עיסוק בפעילות כאמור באותו סעיף קטן הטעון היתר פליטה אחוד כמשמעותו בחוק אוויר נקי לפי הוראות החוק האמור אינו טעון היתר רעלים לפי סעיף ז לגבי אותו עיסוק."; (6) סעיפים קטנים (ד) עד (ו) – בטלים; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אסביר את סעיף קטן (ג1) שלדעתי טעון הסבר. יהיו לנו עסקים שצריכים שלושה היתרים, היתר פליטה, היתר רעלים ורישוי עסקים לגביהם יחול ההסדר של חוק אוויר נקי שהוא ההסדר המוביל למי שצריך היתר פליטה וכפי שאתם זוכרים היתר הפליטה יכלול גם היתר לחומרים מסוכנים וגם רישוי עסקים. עסקים שלא טעונים היתר פליטה ועדיין עוסקים בחומרים מסוכנים וזקוקים לרישוי עסקים, הם יקבלו את ההיתר האחוד שלהם מכוח החוק הזה כהיתר רעלים בהסדר שתראו בהמשך ועסקים שטעונים רק רישוי עסקים ימשיכו לחול עליהם ההסדרים של רישוי עסקים ללא שינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? אין. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (4) אחרי סעיף קטן 3 לחוק יבוא: "בקשה להיתר רעלים 3א. (1) המבקש לעסוק ברעל בעל תכונת סיכון, בעיסוק הטעון היתר רעלים לפי סעיף 3, יגיש לממונה בקשה להיתר רעלים, הכוללת את כל אלה (בסעיף זה – בקשה): (1) פרטים על המבקש, ולעניין מבקש המעסיק אחראי רעלים – גם פרטים על אחראי הרעלים המוצע מטעמו; (2) תיאור העיסוק ורכיביו ובכלל זה התהליכים וכן המתקנים והפעילויות הכלולים בעיסוק או במקום העיסוק וההשפעות הצפויות על בריאות הציבור והסביבה מהפעילות נושא העיסוק; ב-(3) אנחנו נוסיף בהתחלה חומרים מסוכנים שהוא מבקש לעסוק בהם או חומרים מסוכנים שעשויים להימצא – פשוט בהרבה מקומות כתוב עסק ואנחנו החלפנו את ההגדרות למקום העיסוק, אז יש כמה תיקונים בנוסח עצמו. אז ב-(3) יהיה כתוב, כמו שאמרתי: (3) חומרים שהוא מבקש לעסוק בהם או חומרים מסוכנים שעשויים להימצא בעסק או במקום העיסוק, תכונות הסיכון שלהם, כמויותיהם ומאפייניהם והפעילות שתיעשה בקשר אליהם; (4) תיאור האתר שבו מתקיימת הפעילות נושא העיסוק, תנאי האתר וסביבתו, לרבות גורמים שעשויים להביא להתרחשות אירוע חומרים מסוכנים או להחמרה בתוצאותיו, בשים לב לאתרים או למתקנים הסמוכים למקום העיסוק ולשימושים הנעשים בהם; (5) מיפוי תרחישים להתרחשות אירועי חומרים מסוכנים והאמצעים למניעת אירועי חומרים מסוכנים; (5א) תוכניות החירום המוצעות לטיפול באירועי חומרים מסוכנים ומזעור השפעותיהם, לשם הגנה על בריאות הציבור והסביבה, ובכלל זה פעולות לשיקום ולהשבת המצב לקדמותו לאחר אירוע חומרים מסוכנים (בחוק זה – תוכניות החירום); (6) הטכניקה המוצעת ליישום בפעילות נושא העיסוק וטכניקות אחרות למניעה ולצמצום של השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות הציבור הנובעות מהעיסוק בחומרים מסוכנים; לעניין זה "טכניקה" – הטכנולוגיה, האמצעים והשיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה ובפירוק של מפעל ושל פעילות המתבצעת בו; (7) אמצעים למניעת היווצרות פסולת חומרים מסוכנים ולהפחתת כמויות פסולת כאמור, וכן דרכי טיפול בפסולת כאמור, ובכלל זה הכנה לשימוש חוזר בפסולת, מחזור או השבה של פסולת; (8) אם העיסוק כרוך בשימוש, ייצור או פליטה של חומר מסוכן, ואם ישנה אפשרות לקיומו של זיהום בקרקע או במים במקום העיסוק, ובנסיבות בהן הדבר נדרש לאור מאפייני העיסוק, מורכבותו או הסיכונים הנובעים ממנו – סקר בדבר מצב האתר שבו מתקיימת הפעילות במועד הגשת הבקשה; (9) מידע ופרטים בעניינים האמורים בפסקאות (1) עד (8), או מידע ופרטים נוספים, המנויים בתוספת החמישית. (2) בקשה להיתר רעלים תוגש לממונה וייכללו בה הפרטים שנקבעו לפי סעיף קטן (א); הבקשה תוגש באופן דיגיטלי ותיערך לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים אשר משקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול לפי מתכונת הבקשה והנחיות בעניינה שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד; בהנחיות כאמור יורה המנהל על היקף הפרטים לפי סעיף קטן (א) שייכללו בבקשה, בשים לב למידת הסיכון הכרוך בעיסוק המבוקש ובמורכבותו; הודעה על מתכונת הבקשה, פרסום הנחיות כאמור ועל כל שינוי שלהן תפורסם ברשומות. (3) הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה. (4) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם המבקש לעסוק ברעל כאמור באותו סעיף קטן, בעיסוק הטעון היתר פליטה אחוד כמשמעותו בחוק אוויר נקי לפי הוראות החוק האמור, יגיש לממונה, לפי סעיף 29ב לחוק אוויר נקי, בקשה להיתר פליטה אחוד לגבי הפעילות המהווה עיסוק כאמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק צריך לתקן, לממונה לפי אותו חוק, ב-(ד). הבקשה היא לממונה לפי חוק אוויר נקי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כתוב, לממונה לפי סעיף 29ב לחוק אוויר נקי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להוריד את הפסיק אולי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל הממונה הוא לא לפי סעיף 29ב. בסדר, זה ברור שהכוונה שזה יוגש לממונה לפי חוק אוויר נקי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעצור פה, אם יש למישהו הערה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> יש לי כמה הערות ובקשה להבהרות גם. דבר ראשון, אם אנחנו הופכים את זה לרישיון או להיתר שהוא אחוד אז היינו רוצים גם שיהיה אותם דברים כמו שיש בחוק אוויר נקי, כמו הנושא של להעביר את הבקשה גם לאיגוד ערים, שכאן זה לא קיים. זה דבר מאוד חשוב, בעיקר גם שכרגע - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> במפעלי ה-IED זה קיים. בגדולים זה קיים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא משנה, עדיין, יש פה כאלה ש - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא ב-B, רק ב-IED. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, גם ה-A לא. ה-IED זה דרך חוק אוויר נקי, לא דרך כאן. אבל פה אין את זה. אתם צריכים להבין שברגע שאין את התנאים הסביבתיים שניתנים על ידי הרשות המקומית אז מאחר שיש איזה שהיא בעיה שאנחנו לא יכולים - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אבל זה המצב הנוכחי. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אנחנו לא מסכימים עם זה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אבל אתם רוצים לשנות את המצב הנוכחי. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, לא משנה, ברגע שאנחנו לוקחים את העניין והופכים את זה כמו האסדרה האירופאית אז אני לא מצליחה להבין למה יש התנגדות כרגע להעביר את הבקשה לאיגוד ערים. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> זה מעכב את התהליכים, זה בעיקר מביא בסופו של דבר גם לעיכובים נוספים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> זה נראה ממש לא טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שולי, תשובה קצרה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> התשובה היא שההסדר שאנחנו מציעים זה שלכל המפעלים, מפעלי IED, כמו שנהוג באירופה, בקשה להיתר תוגש והיא תכלול את מרבית מפעלי החומרים המסוכנים הגדולים, היא תוגש והיא גם תוגש ליחידה הסביבתית מכוח חוק אוויר נקי. היום היתרי רעלים לא מוגשים לרשות המקומית ואנחנו מעוניינים לשמור על ההסדר הנוכחי לגבי שאר המפעלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שאלה אחרת שמועלית. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> שזה כבר לא לשנה, זה לעשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה פחות. השאלה המהותית שמועלית כאן היא בשאלה של סמכות הרשות המקומית, לצורך העניין נקרא לזה איגוד ערים או לא משנה, היום לכאורה סמכות הרשות המקומית היא להוסיף תנאים סביבתיים ברישיון העסק, הסמכות הזאת נשללת ממנה, לפי ההצעה שלכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא בסעיף הזה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> בהקשר הזה נאמרת ההערה שהם רוצים לראות את היתר הרעלים בגלל שהם כבר לא מעורבים ברישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו ההערה שלהם, אני לא אומר שאני מקבל אותה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זאת לא ההערה, ההערה הזאת נוגעת ל – בוא נגיד ככה, לגבי מפעלי IED שלא נכללים באוויר וכן ייכללו בחומרים מסוכנים יהיו הליכי שיתוף ציבור לפי התוספת שאנחנו הכנסנו, פשוט עוד לא הגענו לזה בסעיפים. מה שגם רומי מבקשת זה את ההסדר הספציפי שבשלב של הגשת הבקשה לממונה, עוד לפני השלב של הפרסום לציבור יהיה העברה של ה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אם אני מבין את ההערה נכון - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זאת ההערה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אפשר לשמוע את ההערה שוב, אם את נורא רוצה, אבל אני הבנתי את ההערה אחרת. כיוון שה - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, יש עוד דברים שאולי הם יבקשו אחר כך, אבל כרגע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא אמרה: בחומרים מסוכנים אתם שוללים ממני את האפשרות לקבוע תנאים ולכן אני רוצה להיות מעורבת, לא ב-IED, אלא בכלל בחומרים מסוכנים, אז אני מקבלת את זה שאתם שוללים ממני כנראה, אבל אני אומרת שלפחות תעבירו לי את הבקשה שאני אראה קודם שאני אתן לכם התייחסות. זאת ההערה. אני לא אומר שאני מקבל אותה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני אשיב על זה גם במישור שאתה התייחסת ואני חושבת שדיברנו על זה גם בהקשר של אוויר, אבל בסדר, אפשר לחזור על זה שוב. באופן עקרוני אנחנו סבורים ואנחנו יודעים גם שלא כולם מסכימים לעמדה הזאת, אבל בחומרים מסוכנים כאשר יש היתר רעלים ואנחנו נותנים במסגרתו תנאים הרשות המקומית לא אמורה להוסיף תנאים בנושא חומרים מסוכנים, היא לא אמורה לשנות מהתנאים, היא לא אמורה ליצור מצב שבזמן שהרגולטור הארצי קובע תנאים בנושא חומרים מסוכנים, שזו המומחיות שלו והוא עושה את כל האיזונים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה לא רק בחומרים מסוכנים, גברתי, זה כל תנאי סביבתי שהוא. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> גם כאשר אנחנו מדברים על רישיונות אחרים ולא רק בחומרים מסוכנים העמדה שלנו זה שכאשר אנחנו קובעים תנאים סביבתיים, בין אם זה ברישיון עצמו ובין אם זה, בהקשר הספציפי הזה, בהיתר הרעלים, ובהיתר הרעלים נקבעים גם היבטים סביבתיים נוספים שנוגעים לחומרים המסוכנים, נכון שבהיתר האחוד זה יהיה ביחד, אבל מבחינתנו גם היום הרשות המקומית לא אמורה ליצור שינויים, לא אמורה לייצר מצב שבו למרות שהרגולטור הארצי קבע איזה שהוא סטנדרט הרשות המקומית קובעת סטנדרט אחר. זו העמדה שלנו והיא מתייחסת גם למצב החוקי הקיים. גם אם לא כולם מסכימים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זו הפרקטיקה המקובלת היום. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אנחנו מבקשים להבהיר את הבקשה, לא להתערב בקביעה של התנאים, אנחנו מבקשים רק לקבל את המידע על המפעלים עצמם וזה גם לצורך של היערכות של הרשויות המקומיות לחירום בנושא של חומרים מסוכנים. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> בהקשר הזה רק אני אוסיף עוד דבר קטן. אנחנו לא מבקשים להאריך את לוחות הזמנים, באותם לוחות זמנים להישאר בתוך המסגרת, לקבל את הבקשה, אנחנו לא מבינים את ההתנגדות של המשרד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך הולך היום התהליך? אתם נותנים רישיונות עסק בכלל? מי נותן את רישיון העסק? << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> הרשות המקומית מקבלת מאיתנו את התנאים הסביבתיים עד עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. אומר המשרד שכשהוא קובע תנאים סביבתיים אז - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> דבר ראשון, אנחנו כאיגוד גם מפקחים, גם יוצרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שאלנו אם מפקחים, שאלנו אם אתם קובעים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> והרבה פעמים, כמו שיש לנו עכשיו את הנושא הזה בחוק אוויר נקי, אנחנו יושבים עם המפעלים, דרך אגב אנחנו יושבים עם המשרד להגנת הסביבה על התנאים בהיתרי רעלים כבר היום. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> רומי, כך זה ימשיך להיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לבוא ולייצר עכשיו תהליך בירוקרטי. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> זה לא תהליך בירוקרטי, זה להעביר את הבקשה. מאחר שאנחנו מדברים כרגע על היתר רעלים שבמקום שנה זה יהיה היתר רעלים לעשר שנים וזה תהליך ארוך של שנה וחצי שהמשרד להגנת הסביבה הולך ובוחן את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתם מבקשים, יידוע? << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> מבקשים את הבקשה, זה מה שאנחנו מבקשים, כמו שזה קיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לקבל את מה שהמפעל מעביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה יש פה הכבדה רגולטורית? << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אין הכבדה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו נטיל על המפעלים, דבר שלא קורה היום, זה משהו כמו למעלה מ-1,000 מפעלים, הם יצטרכו להגיש בקשות גם לרשות המקומית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא. להעביר את הבקשה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא, זו המשמעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, המשמעות היא להוסיף מכותב במייל. זו המשמעות. זה מה שהיא מבקשת. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> בסופו של דבר אתה מכניס פה עוד רגולטור שיצטרכו לשאת ולתת איתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה כן, בפועל זו המשמעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה פתרון. אם כל העניין הוא רק המידע, אז המידע קיים, זאת אומרת ברשות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא לא קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני רוצה לשאול. מה שאומרת שולי שבעצם זה לא רק להעביר במייל, אלא ברגע שאתה מעביר את זה אז נכנס פה שחקן נוסף וכאילו יכול להיות הליך פתאום נוסף ואז תשובות. זה לא מה שאמרת, אלא אם כן זה מה שהתכוונת, אבל לא משנה. ואם אני מתחבר רק למה שאת אמרת, אז רק העניין של היידוע, כדי לדעת מה התנאים. יידוע, אתם יודעים להיכנס ל - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> בוודאי, וגם הרי כל סקטור מופיע פה בתוספת, הם יודעים מתי צפוי להתחדש היתר. יותר מזה, אנחנו כבר מפעילים את ההסדרים האלה הרבה מאוד שנים ואנחנו עובדים יחד עם הרשות המקומית. כיוון שהם גם מסייעים לנו בפיקוח אנחנו מתייעצים בהם ונעשית עבודה משותפת ולכן האיזון הזה נשמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבצורה הזאת נשמרת ההיררכיה ושיתוף הפעולה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה את רוצה להכניס כאילו עוד פקטור של זה, ואז: הנה שלחתם לנו, ענינו לכם תשובה, עכשיו תענו לנו, תעצרו את התהליך. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אבל זה דבר טוב, התהליך - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה בירוקרטיה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> זה לא בירוקרטיה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ברור שכן. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> זה ממש לא בירוקרטיה, זה מצב שאתה נותן היתר לעשר שנים שאמור עם המפעלים הגדולים ביותר עם הסיכונים ה - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> רומי, הגדולים ביותר זה - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> הגדולים ביותר הם לא רק ה-140. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היידוע לא נותן לו מעמד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היו"ר, זה הולך לשני הכיוונים הדבר הזה, אולי נסביר את זה שנייה. מה שעשינו בחוק אוויר נקי, יש את כל המפעלים הגדולים, זה 180 מפעלים ושם הרחבנו, הוא לא רק להעביר, הוא גם ליתר הדברים וכל יתר הדברים מגיעים לרשויות המקומיות. זאת אומרת שלכל המפעלים הגדולים, הדברים שהם לא קיבלו עד היום ממחר הם יקבלו. החוק הזה זה חוק שעוסק במפעלים היותר קטנים, כ-2,000 מפעלים, עסקי A ו-B, ופה עד היום לא ניתן. בגדולים הם יתחילו לקבל, כי זה יהיה מתוקף חוק אוויר נקי, וכל היתר עד היום לא ניתן וגם מחר לא יינתן. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו כן יצרנו פה איזון שהמפעלים הגדולים, שיש להם באמת השפעה משמעותית, התהליך הוא כזה כמו בחוק אוויר נקי, שהרשות מקבלת את הבקשה, יותר מעורבת, יותר יודעת. לעומת זאת אם אנחנו עכשיו רוצים להוסיף עוד בירוקרטיה על למעלה מ-1,000 מפעלים אנחנו מייצרים פה הכבדה שלטעמנו אין בה באמת נחיצות, כי בפועל הרשות המקומית, היחידה הספציפית או איגוד ערים, מעורבים מעצם זה שהם עובדים ביחד עם המשרד בפיקוח ולכן אנחנו גם נעזרים בהם כאשר צריך לקבוע תנאים. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> ברשות היושב ראש, הבנתי שיש בזום הערות. זה נפתח להערה גם מהזום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אין לנו שירות זום, זה רק במקרים שאני מאשר. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> לכן פניתי ליושב ראש, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא בזמן קורונה ולא בזמן מלחמה כזאת שאי אפשר להגיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש אנשים בזום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם יכולים לראות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היו מבקשים קודם רשות דיבור אז הייתי נותן תשובה למנהלת הוועדה שהייתה אומרת להם את זה באדיבות ובנחישות. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> להגיד על זה בירוקרטיה, להגיד על זה שלהעביר בקשה על מנת שהאנשים המקצועיים שמכירים את המפעלים אז זה קצת – זה אפילו לא מובן לי שזה נאמר על ידי המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, שמענו את דעתם. הערה נוספת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החשש היחיד בהקשר הזה שהיום במידה שהם לא מעורבים, לא יודעים על בקשה להיתר, יש להם כל שנה אפשרות להיות חלק בתהליך שמשנה אותו כמפקחים. עכשיו אם הם לא יודעים - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> גם עכשיו הם מפקחים כל שנה ויהיה להם את היכולת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל ההיתר ניתן פעם בעשור, לא? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> היתר הרעלים שמתחדש, אין שום סמכות לרשות המקומית - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל כל שנה זה נפתח, הפעם זה נפתח פעם בעשור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא קשור אליהם. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> הם לא מקבלים את הבקשה להיתר רעלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הם מכירים אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם מכירים אותו, מרגע - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, אחרי שיש היתר אנחנו מקבלים את ההיתר אז אנחנו יכולים לשנות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז הם יכולים להיות מעורבים בגלל שהם מכירים והם מפקחים עליו. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> הלכה למעשה ממש לא ואני אסביר גם למה. בסופו של דבר היום חידוש של היתר רעלים עושים בפקס, לפעמים בשעה וחצי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי ושולי, אני נוטה לקבל את מה שאתם אומרים, אבל ביקשתי בכל זאת מהצוות שיבדוק גם איתכם את העניין הזה שוב לצורך העניין. יש הערות נוספות, גברתי? << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> כן. דבר נוסף, היום בבקשה, מאחר שזה יהיה היתר אחוד אז אני רואה שכל הדברים שרשומים בבקשה הם מאוד מכוונים לחומרים מסוכנים, השאלה למה לא להכניס גם דברים נוספים. מאחר שאנחנו מדברים על היתר רעלים אחוד אז יהיה חייב גם להכניס דברים נוספים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש בפרק של ההיתר האחוד את ההתאמות הנדרשות. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> לא, זה לא מספיק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה לא הסעיף. נגיע להיתר האחוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשנגיע לשם אז תסבירו לנו למה זה לא מספיק. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אבל יש עסקים שאין להם רישיון עסק ואני חושבת שדווקא כאן המקום להכניס את כל מה שצריך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז אנחנו לא מציעים להוסיף דרישות למי שלא צריך רישיון עסק מעבר לחומרים מסוכנים. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אבל זה לא דרישות, זה בקשה. אנחנו מדברים על בקשה. הבקשה, אם למקום עיסוק יש השפעות גם לאוויר וגם למים וגם לרעש וגם למטרדים אחרים לציבור אז זה המקום להכניס את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> או שצריך היתר או שלא צריך היתר. אין היתר למי שלא צריך היתר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל עסק כזה, אם הוא לא ברישוי עסקים? << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לי כרגע יש בראש רק בתי חולים, בתי חולים שיש להם המון המון השפעות על הסביבה והם לא נדרשים ברישוי עסקים אבל כן נדרשים בהיתרי רעלים וזה המקום לבוא ול - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בפסקה (2) כתוב, תיאור העיסוק ורכיביו בכלל זה התהליכים, המתקנים והפעילויות הכלולים בעיסוק או במקום העיסוק וההשפעות הצפויות על בריאות הציבור והסביבה מהפעילות נושא העיסוק. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> מה עם רעש? מה עם ריח? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה ההשפעות הצפויות על בריאות הציבור והסביבה מהפעילות שהיא נושא העיסוק. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> שתי הערות קטנות לגבי 3א, בשני מקומות שמופיע בריאות הציבור והסביבה, אנחנו נבקש שזה יהיה בריאות הציבור או הסביבה. זה מופיע ב-3א(א)(2) ובסעיף (5א). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם תיקנתם בהגדרה של אירוע חומרים מסוכנים את העניין הזה. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> בחוק אוויר נקי זה 'או'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל את המשרד. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> שזה יהיה בריאות הציבור או הסביבה ולא 'ו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, התקבלה ההערה. יש עוד משהו? לא חייבים לחפש בכוח. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> לא, רק עוברת על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי לחץ, אנחנו פה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> רק לשאול, כי לא ראיתי, האם נכנס גם בדרישות סקר מרחקי הפרדה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> נכנס, סעיף גם 4, 5. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> 4, 5, 5א. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכנס, הלאה. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> הערה קטנה. יש סיטואציות גם בחברות גדולות וגם בחברות קטנות שבהן היתר ניתן או לכל אתר בנפרד או למספר אתרים במאוחד, תלוי בשיקול דעתו של הממונה, לפעמים זה נכון יותר לתת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יופיע בהמשך. ראינו את ההערה וקיבלנו אותה ואנחנו ניתן לזה מענה בנושא של איך נותנים את ההיתר, כאן אנחנו בבקשה. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אז רק הערה קטנה לגבי הנוסח, אם ההערה תתקבל צריך לתת ביטוי, כשאומרים מקום עיסוק או מקומות עיסוק, אתר או אתרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, שיקול הדעת הוא לא שלך, שיקול הדעת הוא של המשרד. יש לכל מקום עיסוק, הוא יחליט אם לתת לך היתר אחד או - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יוכל. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> זו בקשתנו, רק ברמה של הניסוח. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל זה לא באופן שגרתי, זאת אומרת אפשר יהיה לתת היתר. אנחנו הצענו שאפשר יהיה לתת היתר לכמה מקומות עיסוק אם יש נניח רצף פעילות או בכל מיני תנאים שיש נסיבות שמצדיקות את הדבר הזה. זה לא רשום בנוסח, אבל כן חשבנו על זה וחשבנו להציע משהו בכיוון הזה בסעיף של מתן ההיתר עצמו. אבל זה לא משהו שבכל מקום יהיה כתוב מקום או מקומות עיסוק. זה לא משהו שגרתי, אלא משהו שצריך לאשר במיוחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה פוזיציה אחרת, זאת אומרת אנחנו נותנים את האפשרות למשרד להפעיל את שיקול הדעת באיחוד וזה וזה, אנחנו לא קובעים את זה מראש בתנאים הראשוניים כי אז אתה הופך את זה כאילו כל פעם לכלל. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אני לא בטוח שזו המשמעות של שינוי ההגדרות, אבל אנחנו כמובן מסתפקים בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשנגיע בסוף ועדיין לא תרגיש שזה זה אז נדבר על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף של ההיתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. עוד מישהו? פעם ראשונה, פעם שנייה. כן, תפס. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> בסעיף (ד) הממונה רשאי ממגיש בקשת ההיתר לפתור, אז השאלה שלנו האם איגודי ערים יקבלו הודעה בדבר הפטור. אנחנו רוצים לבקש למעשה הודעה, יידוע, לגבי הפטור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה פטור מהגשת מידע. על מה את רוצה לקבל מידע? לא הבנתי. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> שהם קיבלו את הפטור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה זה מעניין אותך? << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> כל התהליך ב-(ד). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, עכשיו השאלה הספציפית שאת מעלה, למה זה מעניין אותך? הממונה אומר שיש לו תסקיר השפעה על הסביבה, מספיק לי מה שכתוב שם ולכן אתה לא צריך להגיש לי פרטים שיש בתסקיר. למה זה צריך לעניין אותך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> בסעיף קטן (8) לגבי העיסוק, למה אין אחסון? לדעתנו חסר שם גם אחסון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הגדרה אחסון. זה כלול בהגדרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כלול בהגדרה, אומר היועץ המשפטי. תגיד בקול רם, אני מרגיש שאני המנחה פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שופר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שופרו של היועץ המשפטי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> רשום 'אם העיסוק כרוך בשימוש, ייצור או פליטה של חומר מסוכן'. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> שימוש זה גם אחסון והפעילויות כוללות גם אחסון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זאת הערה נכונה. בהגדרה יש אחסון בנפרד משימוש, אז אם אתם רוצים שזה יחול גם על אחסון אז צריך להכניס גם פה אחסון. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפשר להוסיף. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אם כבר באותו סעיף, למה ירד 'פליטה לאוויר'? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הנושא הוא סקר בדבר מצב האתר, הכוונה היא – << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה פליטה של חומר מסוכן לכל מדיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה סקר הקרקע. הכוונה היא לצלם מצב קיים של העיסוק לפני שנותנים לו היתר, זה מצב בסיס מה שנקרא. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> כתוב פליטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אבל פליטה זה עדיין לקרקע ולמים. זה לא לאוויר. הסעיף הזה לא עוסק באוויר. היא צודקת, אבל הוא לא צריך לעסוק באוויר. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> הסעיף הזה לא עוסק באוויר, הוא עוסק בפליטה לקרקע ולמים. הפסקה הזאת, פסקה (8), היא עוסקת במצב קיים. לאוויר אין מצב קיים. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הפסקה הזאת מדברת על סקרים לגבי מצב האתר, מצב קיים של הקרקע והמים באתר הזה, ולא האוויר, האוויר הוא מצב ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לזה יש תחנות ניטור אוויר שיכולות לתת. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> למה לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה את רוצה שהוא יגיד, המפעל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, המשרד רוצה לחדד. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אז איפה יש את הפליטות לאוויר? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני רוצה רק להבהיר, אני עדיין בסעיף (8), גם פליטה לאוויר מייצרת זיהום קרקע ולכן אם לא ברור בהתחלה של הסעיף שהמילה 'פליטה' היא גם פליטה לאוויר ראוי להבהיר אותה. זה איפה יכולה להיות פעילות שתדרוש סקר קרקע. בתעשיות אלקטרוכימיות הייתה פליטה לאוויר של כספית שזיהמה את הקרקע. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הרישה מדבר על פליטה שיכולה להיות גם פליטה לאוויר, החלק שמדבר על אפשרות קיומו של - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לכן, תומר, זה לא לקרקע ולמים, זה גם לאוויר. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זה לא פליטה לקרקע או למים, זה אפשרות קיומו של זיהום בקרקע או במים ולכן אם האפשרות לקיומו של זיהום בקרקע או במים נובעת מפליטה לאוויר זה נכלל בפסקה (8). << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אז אני רק רוצה להבהיר את זה כי תומר חשב שזה לא כך. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אז איפה יש - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> ההערה שלך במהות היא נכונה, אנחנו מסכימים איתה, אנחנו רק חושבים שהניסוח נותן לזה מענה. זה מה שאנחנו חושבים, רק בואו נוודא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי, תסבירי לי מה את רוצה שהמפעל יעשה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני רוצה שיהיה ברור שאם היה זיהום בקרקע שנוצר מפליטה לאוויר יש לו חובה לעשות סקר קרקע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו צריכים להוסיף ופליטה של - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> כתוב 'פליטה'. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל יש עוד שני תנאים, יש תנאים שהפעילות של המפעל עצמו היא בחומר מסוכן, שזה אנחנו בחוק הזה, ואם ישנה אפשרות לקיומו של זיהום בקרקע או במים במקום העיסוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להוסיף ביבשה, באוויר ובים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כל אחד מרכיבי הסביבה, פליטה לכל אחד מרכיבי הסביבה ויש זיהום. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה קצת ערבוב של הדברים, כי את מבקשת סקר על מצב קיים אם היה מצב קיים שהזדהם מאוויר. אבל מתי זה נדרש כשהעסק עצמו הוא עסק שמתעסק בחומרים מסוכנים? זה שני מאפיינים אחרים מהסעיף פה. המצב הקיים יכול להיות גם כתוצאה מפליטה מהאוויר, אבל מראש העסק שנדרש הוא עסק שעוסק בחומרים מסוכנים, אז כל הרישה מתעסקת באיזה עסק זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא משתמע ככה, אני מסכים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אז אני רוצה להזכיר שאנחנו דיברנו על הסעיף הזה באריכות. צריך לדבר על זה בנפרד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שכדאי לומר, יש פה שני תנאים מצטברים, כדי לשקף את מה - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אבל, תומר, אני מזכירה לך שאנחנו דיברנו באריכות, נכנסנו לסעיף בדירקטיבה האירופית שמתייחס ל - - - וניסינו להיצמד בניסוח לאופן שבו הדברים כתובים. אני לא חושבת שהדרישה היא בהכרח דרישה מצטברת, אבל אם אתה רוצה שאנחנו נדבר על זה שוב אני מציעה שנוודא את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, אז נבדוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת אין פה ויכוח אם זה נחוץ או לא, רק הם טוענים שזה כלול בתוכו ואתה אומר שזה לא כלול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר שזה יכול להשתמע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תבדקו ביניכם. תודה רבה. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> הערה אחרונה. בסעיף קטן (ג) הבקשה להיתר רעלים תוגש לממונה, זו חזרה על הפתיח של סעיף 3א. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסדר, אפשר אולי לוותר על הרישה. כתוב בקשה להיתר רעלים תוגש לממונה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייבדק. זה תיקון טכני, ניסוחי. תודה רבה על העזרה. בבקשה, לירון. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> החלטה בבקשה להיתר רעלים 3ב. (1) הוגשה בקשה להיתר רעלים לפי סעיף 3א, ישקול הממונה אם לתת היתר רעלים, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו; בבואו לשקול אם ליתן היתר רעלים, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את האפשרות להתרחשותו של אירוע חומרים מסוכנים והשלכותיו ואת יכולתו של מגיש הבקשה לנקוט באמצעים הנדרשים למניעת אירוע חומרים מסוכנים, לפעול למזעור השלכותיו של אירוע כאמור ולהשיב את המצב לקדמותו לאחר התרחשות אירוע כאמור. אחרי הסעיף הזה אנחנו חשבנו להוסיף את הסעיף לגבי הנושא של כמה מקומות. אני אקראי אותו רק לאט. (א1) הממונה רשאי ליתן היתר שיכלול כמה מקומות עיסוק אם מצא כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, בין היתר לאור אופי העיסוק, רצף הפעילות או הסמיכות ביניהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם תרצו אנחנו נחזור, כי זה לא מופיע בפניכם. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אנחנו בעמוד 8, קראתי עכשיו סעיף שלא מופיע בנוסח שלפניכם. אני ממשיכה בסעיף קטן (ב). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, תקריאי אותו שוב. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני אקריא שוב. (א1) הממונה רשאי ליתן היתר שיכלול כמה מקומות עיסוק אם מצא כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, בין היתר לאור אופי העיסוק, רצף הפעילות או הסמיכות ביניהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאמרנו מקודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לאור הבקשה שגם הגיעה אלינו בכתב קודם ודוברה עם המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאור ההיגיון שלה. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (2) הממונה יודיע למבקש על החלטתו בבקשה להיתר רעלים בתוך שנה מיום הגשתה; הממונה רשאי להאריך את המועד האמור בשישה חודשים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; במניין התקופה האמורה לא יובא בחשבון פרק הזמן לטענות המבקש לגבי הטיוטה לפי סעיף קטן (ג) ואם דרש הממונה מהמבקש מידע ופרטים נוספים כאמור בסעיף 3א(ד) – גם פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור. (3) החליט הממונה לשקול לתת היתר או לתיתו בתנאים, ימסור הממונה את טיוטת ההיתר למבקש, והמבקש יהיה רשאי לטעון את טענותיו לגבי הטיוטה בתוך 30 יום מיום קבלתה, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים בהיתר שהמבקש טען לגביו; החליט הממונה לשקול לסרב ליתן היתר רעלים, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן הזדמנות למגיש הבקשה לטעון את טענותיו. (4) החליט הממונה לשקול ליתן היתר רעלים ברמה א', לפעילויות המסומנות - - - כתוב כאן בכוכבית, זה יהיה סימון אחר. - - - בתוספת השלישית, או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר, בהתחשב בתוצאות ההליך שקוים לפי סעיף קטן (ג), ויקיים הליך לפי סעיף 3ב1, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב ליתן היתר, לדחות את המועד למתן היתר או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סעיף 3ב1, שמיד נקרא, אומר, ומה שאמר קודם מר ברנס מאגף התקציבים, לגבי אותם המפעלים הגדולים שחלה עליהם הדירקטיבה האירופית שהם המפעלים הגדולים והמשמעותיים. יש כאלה מפעלים, אמנם יחסית מעט, שהם לא מקבלים היתר פליטה לאוויר אלא רק עוסקים בחומרים מסוכנים ולענייננו בארץ זה רישוי עסקים וחומרים מסוכנים, אז אותם מפעלים שהם בהיקפים הגדולים שלגביהם חל עיקרון יידוע הציבור בדירקטיבה האירופית, למרות שהם לא נכללים בחוק אוויר נקי, במקרה הזה אנחנו ביקשנו והמשרד הסכים, הממשלה הסכימה, שלגביהם יהיה הליך שיתוף ציבור כמו בחוק אוויר נקי. (היו"ר יוראי להב הרצנו) << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> דגשים, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק נקרא את הסעיף של שיתוף הציבור. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> לפני שיתוף הציבור יש לנו הערה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נקרא את הסעיף ואני אאפשר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> שיתוף ציבור 3ב1. (1) על בקשה להיתר רעלים ברמה א' לפעילויות המסומנות בשתי כוכביות בתוספת השלישית, לעיסוק שלא היה קיים ערב יום ... (1 בינואר 2024) או על בקשה לחידוש היתר לעיסוק שהיה קיים ערב המועד האמור, יחולו הוראות סעיף 21 לחוק אוויר נקי בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בכל מקום, במקום "היתר פליטה" יקראו "היתר רעלים"; (2) בסעיף קטן (א), המילים "לרבות חוות דעת שנמסרו לממונה לפי סעיף 18(ד)" – לא ייקראו; (3) בסעיף קטן (ד)(2)(ג), במקום הסיפה החל במילה "פרטים" יקראו "פרטים על מבקש היתר הרעלים, תיאור כללי של הפעילות במקום העיסוק, הסוגים והמאפיינים של החומרים המסוכנים שיימצאו במקום העיסוק, הסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה העלולים להתרחש עקב אירוע חומרים מסוכנים שיארע במקום העיסוק או בסביבתו והדרכים למניעתם או להתמודדות עימם ולצמצום השלכותיהם."; (2) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יחולו הוראות סעיף זה על בקשה להיתר רעלים אם הבקשה היא לחידוש היתר והיא אינה כוללת, לדעת הממונה, שינוי משמעותי בפעילות נושא העיסוק, בסוג או בכמות החומרים המסוכנים הנוכחים במקום העיסוק או בסיכונים הנובעים מהעיסוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה, ההיתר עצמו לשיתוף הציבור? רק המידע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא, במפעלים הגדולים האלה שאני דיברתי עליהם, טיוטת ההיתר כולה, כולל הבקשה עצמה מפורסמים לציבור שהוא יכול להגיש הערות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ונניח מבחינת הציבור יש גם היתרים קודמים שהיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> עד היום לא הייתה חובה כזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל ההיתרים הקודמים קיימים, אולי גם צריך לצורך השוואה, הרי בסך הכול נקודות הייחוס הן חשובות בהתייחסות. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> כן, אבל עד שאין היתר חדש ההיתר הישן מפורסם. זאת אומרת כשאת רוצה לבדוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז הוא קיים, אפשר להגיע אליו. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא לא קיים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא, עד שההיתר החדש מפורסם ההיתר שהיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא קיים, אבל הוא לא מפורסם. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, היתרי הרעלים הקיימים אינם מפורסמים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא היתרי רעלים, אנחנו מדברים עכשיו על היתרים של מפעלים גדולים שהם היתרי פליטה משולבים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא, אנחנו מדברים עכשיו - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני התכוונתי למפעלים של IED הגדולים. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> ההערה היא הערה נכונה, אני אעיר את זה עוד מעט, אבל בשלב הערות הציבור חלק מהעבודה הגדולה שאנחנו עושים זה להשוות את התנאים הסביבתיים, לצורך העניין בהיתר פליטה קודם, או עכשיו בהיתר רעלים קודם. עכשיו זה לא יהיה באותו תוקף, אבל כדי שנוכל להגיש הערות ציבור אנחנו צריכים את ההיתר הקודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אמקד את השאלה. לגבי אותם מפעלים שהם לא אוויר, הם רק חומרים מסוכנים ורישוי עסקים, אבל הם נופלים ב-IED. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> IED בלי היתר פליטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אמרנו שבעתיד הם יצטרכו לעשות הליך עם שיתוף ציבור והכול. אומרים המעירים, אנחנו רוצים לראות את ההיתר הקיים שלהם, השאלה אם מבחינתכם זה דבר שהוא - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה לא ישים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת השאלה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מכיוון שהיתר הרעלים הקיים כולל מידע שיכול לכלול גם סודות מסחריים, דברים שלא נבדקו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אפשר למחוק, זאת לא הבעיה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זה מאוד לא פשוט לעשות את התהליך הזה רטרואקטיבית, אני חושבת שזה הליך לא ישים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> עכשיו ההיתרים החדשים יפורסמו, איך את מתגברת על הקשיים שאת מדברת עליהם בפרסום ההיתרים החדשים? נטע, הטיוטות של ההיתרים החדשים יפורסמו, איך את מתגברת על הקושי שהצפת ביחס לפרסום ההיתרים הקודמים ולמה אי אפשר ליישם את זה גם אחורה? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> תנו לנו לדבר על זה כמה דקות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זו קבוצה לא של מפעלים רבים, אנחנו נבדוק. אם זה בר ביצוע אנחנו מבינים את ההיגיון של הבקשה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בוא נגיד ככה, באופן עקרוני כאשר מגישים בקשות להיתרי פליטה, זו בעצם ההפניה החדשה שמוצעת, הבקשות שמוגשות מוגשות בשני עותקים, עותק אחד שכולל את כל המידע ועותק אחד שכולל השחרה של סודות מסחריים, בקשה לחסות סודות מסחריים ואמורה להתבצע בדיקה. זאת אומרת זה איזה שהוא תהליך שהוא כן משמעותי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה, אפשר לעשות אותו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כדי ללכת רטרואקטיבית, המשמעות היא שהמפעל יצטרך לקחת רטרואקטיבית את ההיתר, הוא יצטרך לסמן אותו ואחר כך לבדוק את הבקשות שלו ואת הטענות שלו ואז לפרסם על ההיתר עצמו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בעבר זה לא בוצע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה רק את ההיתר שהיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, ההיתר שבתוקף. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מאחר שלא מדובר בהרבה מפעלים השאלה אם - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> יש בזה היגיון. מפעלי אוויר נקי שיש בהן היתר פליטה, ההיתר הקיים שלהם מפורסם ולכן אנחנו צריכים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, תבדקו. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> בהיתרי הרעלים הישנים אין ממש סודות מסחריים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> חשוב לציין שבאופן עקרוני המידע שנמצא בתוספת שכולל את החומרים והכמויות שלהם הוא בדרך כלל כן סוד מסחרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, תבדקו את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה לסעיף (ב) שהקראתם, הסעיף הזה חל רק על היתרים חדשים וזה לא שקמים הרבה מפעלים. בעצם בבקשה לחידוש אין באמת שיתוף ציבור וכן יכול להיות שלציבור יש משהו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אין בזה שינוי משמעותי מהקיים. ההיגיון שעומד מאחורי הבקשה שאנחנו ביקשנו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 'לא יחולו הוראות סעיף זה על בקשה להיתר רעלים אם הבקשה היא לחידוש היתר ואיננה כוללת, לדעת הממונה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שינוי משמעותי, זאת אומרת הוא ממשיך את הפעילות הקיימת שלו. ההיגיון שעמד מאחורי זה הייתה הבקשה שלנו, כייעוץ משפטי, אמרנו שאם יש מפעל קיים, הוא כבר קיים, עובד, וההיתר שהיה לו הוא זה שיהיה לו, זאת אומרת לא משנים משהו משמעותי בהיתר, אין כבר מה, זה כבר עובד 20 שנה ככה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, עובד 20 שנה, 30 שנה, 50 שנה, אבל נניח התקינה השתנתה, לפעמים כן נדרשות התאמות ברוח התקופה. זה שמפעל עובד 50 שנה על – לא יודעת, אני נולדתי ליד מפרץ חיפה, היו שם מפעלים שהיה להם, אני מניחה, היתרי רעלים ואי אפשר היה לעבור שם. עברו 30 שנה וכנראה שבכל זאת השתנו הנסיבות או השתנו התקינות. איפה פה הציבור יכול נגיד להרים על רגולציה שהשתנתה אולי ברמה בין-לאומית. אני מבינה את ההמשכיות, אבל יש מקרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהמשרד יענה, בוא נשמע. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הקשבתם לדברים של ד"ר מטי? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> הקשבנו, אבל לא הבנו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מטי, תחזרי בקצרה על מה שאמרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת שאם אין שינוי משמעותי אז אין את ההליך הזה של שיתוף. אם הממונה חושב שבחידוש היתר רעלים אין שינוי מהותי בהיתר - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> את מתכוונת לשלב הראשון, לפעם הראשונה שאנחנו ניתן את ההיתר אחרי החוק? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מתכוונת לסעיף 3ב1 – << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה סעיף קטן (ב). << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה על בקשות של מפעלי IED? חידוש של בקשה של מפעל IED בכל מקרה נעשה תוך כדי שיתוף ציבור. אני מקווה שאני מבינה את השאלה שלך. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, אנחנו כתבנו שהנושא של שיתוף ציבור לא יחול, אם הבקשה היא לחידוש היתר, ובבקשה לחידוש היתר עצמה אין שינוי הפעלה משמעותי. אם המפעל ממשיך לעבוד אותו דבר לא יהיו חייבים לעשות את הסעיף של - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באופן עקרוני אני מבינה את הרציונל אבל לעיתים כן מתחלפות רגולציות ולפעמים מפעל שהוא כבר מחודש יש דברים שהם משתנים ברוח התקופה, ברוח התקינה הבין-לאומית. זה לא סטטי. לכן איפה פה יש את זכות הציבור להגיב? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> המשרד, שולי, נטע. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה ונחזור. את מדברת על שינוי שהוא גם ברגולציה, לא רק בפעילות של העסק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת ברמה של שיתוף הציבור, כדי שהוא יוכל להגיב - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אבל אם אין שינוי משמעותי, לא בפעילות העסק ולא במצב הסביבתי ולא ברגולציה, זה נראה לך סביר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> מה שחסר לך זה הרגולציה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שנראה לי, שתהיה את האפשרות לציבור לתקף בעת החידוש, למרות שלא נעשה שום שינוי, במידה שבאמת קרה משהו. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני רגע מחדדת, בכל זאת כדי לראות אם אנחנו יכולים פה לתת פתרון. זאת אומרת אם אין שינוי ברגולציה ואין שינוי במצב הסביבתי אז את יכולה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אני יכולה להבין, כן, אבל אולי יש משהו לירוקים - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תיכף נשמע את נציגי הארגונים. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> לנושא של היתר הרעלים יש גם השפעה חשובה על זיהום קרקע, מי תהום, מי שתייה, ראינו את זה בסעיפים הקודמים. רציתי לשאול בסעיף 3ב(א), כשכתוב שבבואו לשקול האם ליתן היתר רעלים, יש פה דגש על התרחשות של אירוע חומרים מסוכנים שכמובן מאוד חשוב, אבל אני לא מבינה למה לשון החוק חייבת דווקא לשים דגש על הנושא של התרחשות של אירוע חומרים מסוכנים, והיבטים אחרים כמו מניעת זיהום מים למשל הוא לא מציין את זה. זאת אומרת זה נותן משקל מאוד גדול לנושא שהוא חשוב כמובן, אבל לא נותן משקל לנושאים אחרים כמו זיהום מי תהום ומי שתייה. כשכתוב מה הם הנושאים שהרגולטור צריך לשים לב כשהוא נותן את היתר הרעלים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני רוצה לחדד שכלל הנושאים הסביבתיים וההשפעות הסביבתיות, התייחסתי לזה בהתייחס להערה הקודמת, כלל ההשפעות הסביבתיות מעיסוק ברעל נמצאות במסגרת הבקשה, מה שאומר סעיף 3ג, שלגביו את מעירה - - - << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, היא מדברת על נושא של השיקולים למתן היתר. לא היה כתוב בנוסח הממשלתי, לא הייתה התייחסות לשיקולים למתן היתר, אנחנו הצענו איזה שהיא תוספת לנושא של מה צריך לשקול הממונה כשהוא נותן היתר רעלים והוספנו כשיקול שכתוב כאן, כי בכל אופן כתוב 'בין השאר' והכול, אבל מה שבאמת שמנו אליו יותר את הלב זה הנושא של אירוע חומרים מסוכנים, זה הרבה מההתייחסות גם בדירקטיבה שמתייחסת לחומרים מסוכנים ב- Sevesoלכן הלכנו לכיוון הזה, אבל אם רוצים להוסיף שיקולים שמדברים גם על הנושא של ה – אני חושבת שמה שמדובר פה בעיקר זה הנושא של מתן ההיתר, כן או לא, כמובן שיש התייחסות גם בתנאים לכל הנושא של הזיהומים הסביבתיים, אבל השאלה אם רוצים להוסיף את זה כשיקול. << אורח >> גל דינס: << אורח >> זה קיים בסעיף הבא. בוא נמשיך לקרוא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> השאלה פה היא למה בשיקולים שאנחנו בונים למתן ההיתר עצמו אין התייחסות לנושא של גרימת זיהום למים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה נראה לי רשימה שלא נצא ממנה, לירון. כל שיקול שכותבים אומר שכל שיקול אחר לא נמצא, אז עדיף להישאר עם שיקול כללי ורחב ולא להתחיל לרשום רשימת שיקולים ארוכה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפשר להגיד 'את מכלול ההשפעות'. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה יספק אותך, נציגת משרד הבריאות? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> או להוסיף בנוסף את הנושא של מניעת זיהום קרקע ומים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אם כבר מוציאים את מוסיפים את מכלול ההשפעות הסביבתיות ולא רק את הקרקע ומים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אוקיי, אם זה מקובל עליכם אז אחלה. המשרד מסכים למכלול ההשפעות הסביבתיות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אנחנו בחוק חומרים מסוכנים, אי אפשר לשלול את – צריך להיצמד לחוק. זה לא חוק ההשפעות הסביבתיות, זה חוק של חומרים מסוכנים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> גם היום אם זה חומר מסוכן הוא אמור לבחון את כלל ההשלכות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> את רוצה להסביר שוב, גברתי? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אני אשמח. אנחנו מצאנו שיש גורמים שיכולים לזהם מי תהום ומי שתייה כשהכלי הרגולטורי של המשרד להגנת הסביבה הוא היתר רעלים, כדי למנוע את אותו זיהום, ואנחנו כן חושבים שזה שיקול מאוד חשוב. זאת אומרת אם יש חומר שעלול בגלל העיסוק או האחסון שלו לזהם מי תהום ומי שתייה, זה משהו שצריך להילקח בחשבון על ידי הרגולטור כשהוא נותן את היתר הרעלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את מערבבת פה שני דברים. יש את הנושא של מה שוקלים אם לתת או לא לתת. כשאת אומרת שיש חשש, יש בתנאים שאפשר לכלול בבקשה, זה בהחלט אני מסכים שצריך להתייחס גם לחשש לזיהום מים וכמובן לתת לו מענה. זה אין ספק, אבל זה לא שיקול אם לתת או לא לתת. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אני לא בטוחה. אם יש מקום שיש לו רגישות הידרולוגית מאוד גבוהה או שידוע על זיהום מי תהום או מי שתייה באזור, יכול להיות שזה כן שיקול לא לתת היתר רעלים לעיסוק בחומר מאוד ספציפי באותו מקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יכול להיות. תשובה? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אז הם הסכימו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כבר דיברנו ואמרנו שנשקול את מכלול ההשפעות הסביבתיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא כותבים השפעות סביבתיות, אנחנו כותבים בריאות הציבור והסביבה. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אבל זה לא מופיע פה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אבל אמרנו והסכמנו, ביחס לעיסוק בחומרים מסוכנים כמובן. אני לא רואה באופן אמיתי שמצב כזה מונע מתן היתר במובן הזה שיש תנאים ואמצעים שאפשר לנקוט כדי למנוע. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אלא אם כן, כמו שהיא אומרת, שיש מקום מאוד רגיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות בהחלט מצב שאם זה באזור מגן ויש שם בניין שרוצים לעשות בו מפעל לאמוניה לא יודע מה, שיכול לזרום לתוך מי התהום, אז אתם תגידו: פה לא עושים מפעל כזה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הסיכוי שדבר כזה יקרה, בטח באמוניה שהיא גז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סתם נתתי דוגמה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כפי שאמרנו, אין בעיה להתייחס למכלול ההשפעות של העיסוק. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה רבה לך. עוד הערות? כן, בבקשה, תומר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני רוצה לחדד גם את ההערות שלנו לעניין שיתוף הציבור בתור ארגון שבסוף מגיב לאותם שיתופי ציבור. אני מסכים מאוד עם ההערות של חברת הכנסת מטי ואני דקה אסביר. ביחס להיתרים הקודמים, בסוף כשאני ניגש לבחון היתר פליטה היום אני מסתכל להשוות גם מבחינת הטבלאות עצמן, כלומר כשכמה חומרים נפלטים לאוויר, גם מבחינת הרגולציה, כלומר מה הם שמים, על כל ההשפעות שלה, בין אם זה דיגום, בין אם זה ניטור, בין אם זה הכול. כשאני בוחן היתר אני צריך את ההיתר הקודם מולי כדי להבין בנוסף האם יש הקלות או שינויים ואם כן מה הם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני לא רוצה לקטוע אותך כי אתה רהוט כתמיד, אבל ההערה של חברת הכנסת הרכבי נשמעה והמשרד אמר שהוא יבחן אותה, הוא מבין את הטענה, הוא יבחן אותה ויחזור עם תשובות אחרי ההפסקה שבוא תבוא. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אז אני מחזק גם את ההערה לגבי מאגר היתרים קודמים שאנחנו חייבים אותם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תמיכתך נרשמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מדובר במאגר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כן, על ההיתר הקודם. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> שאנחנו נקבל את ההיתר הקודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם אמרו שיבדקו את זה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בבקשה. לא תימוכין להצעות שעלו והובטח שייבדקו אלא דברים נוספים. אנחנו לא בקומבאיה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> ביקשתי בהתחלה את הבקשה שתעבור אלינו והייתה פה התנגדות, אז אני מבקשת לפחות את הטיוטה כשהיא עוברת למפעל שתעבור לאיגוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה השלב שאתם יכולים להיות מעורבים בו, זה שלב של הערות הציבור ואתם יכולים להעיר הערות, הטיוטה מתפרסמת. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> אנחנו מדברים על סעיף קטן (ג), לא על שיתוף הציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. גם באוויר נקי היום טיוטת ההיתר לא מועברת לפני שממונה מחליט שזאת הטיוטה, יש טיוטה ראשונית שהוא מעביר למפעל ומקבל הערות והוא יכול לשנות את דעתו, ואז הוא מפרסם טיוטה שהוא חושב לתת. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> כן, אבל אז יש לי את הבקשה אז יש לי את הזמן שאני יכולה להעביר להם. כאן אתם יוצרים מצב שגם היתר הרעלים - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> גם יש לך בקשה, אנחנו מדברים על הקבוצה של IED. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, אני מדברת על הטיוטה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> רומי, מפעלי IED - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני יודעת, זה בסדר. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו עכשיו מדברים על זה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על כאלה שהם לא IED, כאן אנחנו מדברים על - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מחזיר רגע לתחילת הדיון, עשינו את הדיון הזה באוויר וזה ממש סעיף שהוא תואם לאוויר, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> כן, רק שם אני מקבלת את הבקשה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כן, יש הבדל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוב, זו אותה תשובה של מקודם שגם עכשיו היא תקבל שם את הבקשה של היתר הרעלים של המפעלים הגדולים והקטנים יישארו פה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> הם לא קטנים. בוא נבין שהם לא קטנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, ההצעה שהצענו גם לגבי מפעלי – מפעלי IED, אני מקווה שכולם מבינים למה הכוונה, שהם רק חומרים מסוכנים, בשונה מחוק אוויר נקי כאן הם לא יקבלו את הבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסדר, אבל שוב, זה נושא שאמרנו שייבדק, נושא העברת הבקשה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון, הם יבדקו ויחזרו אחרי ההפסקה עם תשובה. זה נרשם. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אני רוצה אולי להתייחס לנקודה שהועלתה הרגע בצד שלנו. אנחנו מוטרדים מאוד מבירוקרטיה, ממילא אותם מפעלים הם מפעלים שייכנסו לתוך תהליך שהם לא מכירים אותו היום. היתר פליטה, מי שנמצא בהיתר פליטה מכיר תהליכים של איך מגישים בקשה להיתר, תהליך מורכב, כבד בירוקרטית למפעל, אבל הוא כבר עושה את זה. כרגע נכנסים ברישיון משולב לתהליך הזה - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אבל בכל הכבוד, אדוני, שיתוף ציבור זה לא הליך בירוקרטי זה חלק אינהרנטי מהתהליך. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אני לא מדבר כרגע על שיתוף הציבור, אני מדבר על התהליך של אותה הכנה של היתר פליטה או היתר רעלים חדש בהתאם למתכונת החדשה שמדובר עליה. זה תהליך חדש שהם לא מכירים אותו היום, הם יידרשו אליו. לבוא ולהסתכל רטרואקטיבית כדי לתקן את כל מה שהם צריכים לבצע זה תהליך בירוקרטי חדש שהם לא היו בו בעבר ולכן גם ממילא מורכב להם מספיק. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אבל ההערה שלך נוגעת להליך שיתוף ציבור, נכון? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> בין השאר שיתוף הציבור כשמדובר פה על - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה זה בין השאר? מה השאר? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לא, כרגע אני מדבר על התהליך שיש לנו, הסעיף שמדובר עליו כרגע הוא - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> של שיתוף ציבור. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> נכון. אותו תהליך של המפעל הוא תהליך בירוקרטי שהוא לא הכיר אותו בעבר והוא יידרש אליו. זה מפעל קטן יחסית למפעלים של ה-IED. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> הוא לא קטן. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> הוא קטן יחסית למפעלי IED, עם כל הכבוד, אחרת הוא היה ב-IED. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה כנראה אי הבנה. נושא שיתוף הציבור יחול רק על מפעלי IED, אין הרחבה של הנושא הזה למפעלים שאינם IED, זה רק מפעלים גדולים. זה לנושא החומרים המסוכנים. אתה אומר שמטריד אותך איזה שהוא הליך בירוקרטי נוסף שמוטל על המפעלים בהקשר הזה, מפעלים שהם מפעלי IED או אתה מדבר על כלל המפעלים שיצטרכו היתר חדש? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אני מדבר על כלל המפעלים שנמצאים היום תחת היתר הרעלים החדש, זה תהליך שהם לא היו בו בעבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת הם לא היו בו בעבר? לא היה להם היתר רעלים? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> היה להם היתר רעלים, לא היה להם היתר אחוד והגשת בקשה להיתר אחוד היא הרבה יותר מורכבת מהיתר הרעלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, עכשיו אנחנו מתמקדים במפעלי חומרים מסוכנים שאינם IED, שצריכים היתר אחוד, על זה אתה מדבר עכשיו. (היו"ר יעקב אשר) << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ההערה של ניר מתייחסת להבנתי להערה של רומי, הבקשה להעביר את מסמכי הבקשה לאיגוד. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אבל אתה מדבר על IED? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא אומר שלא. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אני מדבר על היתר הרעלים לאותם מפעלים שעכשיו ייכנסו לתוך התהליך הזה. מי שנמצא תחת היתר פליטה, אני לא מדבר עליו, אני מדבר רק על אלה שנכנסים לפה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> קח למשל את בית הזיקוק, בית הזיקוק לא הגיש היתר משולב, הוא יגיש היתר משולב. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> הוא תחת היתר פליטה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לא עליו אתה מדבר. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לא, אני מדבר על היתר רעלים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אתה מדבר על היתר רעלים שהוא לא למפעלי IED. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> נכון. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> שניישר קו, הבקשה של רומי היא גם לגבי מפעלים שהם לא IED, שלא יהיה לגביהם שיתוף ציבור, שתהיה העברה של מסמכי הבקשה והטיוטה לאיגוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת הייתה בקשה אחת, עכשיו היא מדברת על הטיוטה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ולזה ניר אומר שהוא מתנגד ושהוא חושב, בניגוד למה שאמרה רומי, שאמרה שלדעתה זה לא נטל בירוקרטי, למה הוא חושב שזה כן נטל בירוקרטי. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אכן. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני עדיין חושבת שזה לא נטל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בסדר, אני רק משקפת את מה שנאמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו כשחידדנו, אם אתה יכול, מר קנטור, להסביר לנו בבקשה איך אתה רואה את הדברים, כי מיקדנו על מה אתה מדבר, עכשיו בוא נבין את הטענה. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> הטענה שלי היא שממילא לאותם המפעלים יש תהליכים בירוקרטיים כבדים בהרבה ביחס למה שהיה להם עד היום. אותם מפעלים כרגע נכנסים לתוך תהליך שהם לא היו בו בעבר, ההשפעות הסביבתיות שלהם הן פחותות ביחס לאותם מפעלי IED ולכן אין כל הצדקה לעוד תוספת בירוקרטית מעבר לזו שכבר חלה או תחול עליהם מהרגע שייכנס היתר הרעלים החדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, קודם כל בואו נבהיר, אנחנו מדברים על שיפור בירוקרטי, במקום שהם יצטרכו לבקש רישיון עסק והיתר רעלים בנפרד, עכשיו אנחנו מקלים על המפעלים האלה. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> עדיין הבקשה להיתר כרגע היא תהיה תהליך חדש מורכב, הם צריכים להכין - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אחת לעשור. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אחת לעשר שנים, זה נכון, ועדיין הוא תהליך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מעדיף את המצב הקיים? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לא אמרתי את זה, ממש לא אמרתי את זה, אני אמרתי שאני לא חושב שנכון להכביד מעבר לתהליך שהם נכנסים עכשיו, להכביד ברעיונות נוספים מעבר למה שכתוב בחוק. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני לא מצליחה להבין איך איגוד ערים הפך להיות עכשיו בירוקרטיה שהוא אמור לא להיות בכלל בתהליך. << דובר >> קריאה: << דובר >> להוסיף במייל את איגוד ערים, זה הכול. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> הגוף המקצועי שנותן את ההיתרים זה המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל איגודי ערים הם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרשו לי רגע להפסיק אתכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משתפים אותו בכל ועדות התכנון וזה, זאת אומרת יש לאיגוד ערים הרבה ניסיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שהנקודה הזאת עלתה כבר קודם, עוד לפני שמטי הגיעה לכאן, ואמרתי שהבנו את העמדה שלכם, רק ביקשתי בכל זאת מהצוות המשפטי ביחד איתכם לחדד את העניין הזה, שוב לבדוק, זה נכון גם לעכשיו, אין טעם לפתוח את זה כל פעם מחדש. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, זה היה עניין הטיוטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה מעניין לעניין באותו עניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני כבר אומר, אם יהיה שינוי זה יהיה שינוי לגבי מסמכי הבקשה, הטיוטה זה משא ומתן בין הממונה לבין בעל המפעל שלא צריך התערבות נוספת. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> במידע לציבור, לא זוכרת איזה סעיף זה היה, יש שם דברים שאמורים לפרסם וזה לא כמו בחוק אוויר נקי שמעבירים את הכול, אז השאלה האם הנושא של הפליטות כן יפורסם לציבור והנושא הנוסף זה המגבלות שהמפעל מטיל על הסביבה שלו, מגבלות תכנוניות, כמו הנושא של מרחקי הפרדה וכדומה. אני לא ראיתי שזה נמצא כאן ואלה נושאים שאני חושבת שהציבור, בטח ובטח פליטות תמיד - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> את מדברת על מידע בתוך הבקשה? << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, המידע שמפורסם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אנחנו לא בסעיף של מידע לציבור, כשנגיע לסעיף של המידע לציבור תעלי את ההערה הזאת. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, אנחנו עכשיו דיברנו על שיתוף ציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו דיברנו על סעיף של שיתוף ציבור במהלך הכנת ההיתר, את שואלת לגבי סעיף שמתייחס לאיזה מידע מתפרסם לציבור אחרי שיש היתר. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, בהערות ציבור, בשיתוף ציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בשיתוף ציבור מפרסמים את כל הבקשה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> עוד פעם אני אסביר, הסעיף של שיתוף הציבור הראשון, מה שהקראנו קודם, מתייחס למפעלי IED שהם - - - << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אבל אני לא מדברת על ה-IED, אנחנו עכשיו בחומרים מסוכנים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אז התשובה היא לגבי אותו דבר. אנחנו אמרנו ששיתוף הציבור לגבי מסמכי הבקשה ולגבי הטיוטה יחול לגבי מפעלי IED ולא יחול לגבי המפעלים האחרים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני אחזור על מה שאמרתי, יש סעיף קטן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני לא מצליחה להבין מה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשתהיה הפסקה יסבירו לך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם נאמר שהם צריכים ללבן את הסוגיה והם יחזרו עם תשובות. אם דברים לא יהיו ברורים, אנחנו לא הולכים לשום מקום. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> שתי הערות קטנות קטנות ביחס ל-3ב1. בשינויים המחויבים ובשינויים אלה ואז השאלה מה הם השינויים המחויבים. משהו פה בניסוח. 3ב1(א). << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אנחנו מחילים בסעיף הזה את סעיף 21 מחוק אוויר נקי. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> אבל מדוע צריך לכתוב גם בשינויים המחויבים ובשינויים אלה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בשינויים אלה הם השינויים שנדרש - - - << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> אז זה לא רק אלה, זה גם אלה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן, זה שני הדברים. אלה שינויים שמתייחסים, ספציפית הנוסח שם לא מתאים כי הוא חוק אוויר נקי ולא חומרים מסוכנים. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> אז איזה עוד שינויים יש שמחויבים? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני אסביר. שינויים מחויבים זה שינוי טכני, אם שם כתוב היתר פליטה יהיה כתוב היתר רעלים, זה השינויים המחויבים. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> זה פשוט נראה לנו חזרה מיותרת אחרי שבדקנו, אוקיי. ודבר נוסף קטן, שוב, בריאות הציבור או הסביבה, בבקשה, כמו שהוסכם קודם בסעיפים הקודמים. זה בסעיף קטן (3). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לגבי סעיף 3ב(א), כיום כשמפעלים באים לקבל היתרי רעלים הם צריכים לקבל גם את האישור של כיבוי אש וגם את האישור של פיקוד העורף, כחלק מהבקשה שלהם, יש פה התייחסות בחוק הזה לנושא של כיבוי אש ופיקוד העורף. איך זה נכנס כאן בחוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין כאן התייחסות. לצערנו הרב, אין כאן התייחסות לנושא הזה. אנחנו הערנו על הנושא במהלך הדיונים המקדימים. יש הרבה מאוד השקות בין הנושאים, את צודקת לגמרי שהמצב העגום שלפיו נדרשים אישורים נפרדים מכיבוי אש ומפיקוד העורף ומהמשרד זה מצב שימשיך להיות קיים. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> לא, אבל היום זה קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קיים מה? << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> הם מחויבים בבקשה להיתר רעלים להעביר את האישור של פיקוד העורף. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה כי הכנסנו תנאי בתוך היתר הרעלים. ככל שנמשיך לעשות את זה אז בוודאי שזה מה ש - - - << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אבל זה החוק של היתר רעלים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, היום זה לא מופיע בחוק. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> עורך דין רוזנר צודק שאנחנו לא מייצרים פה בחוק החדש שינוי מחודש של הסמכויות, כך שלא תהיה חפיפה או לא תהיה הקבלה של סמכויות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה גם היום לא מופיע במפורש, להבנתי, בחוק עצמו. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> בסדר, החוק עתיק. זה מה שאמרנו, שהחוק עתיק ואנחנו מתקנים אותו היום. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> היא אומרת שהם כוללים את זה כן בהיתרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נמצא בתנאים. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> זה לא בתנאים, זה בבקשה. חלק מהבקשה המפעל צריך להציג ש - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> כתוב בתנאים שהוא צריך להחזיק או לעמוד בתנאים של כיבוי אש, איפה שאנחנו מכניסים, ואז בבקשה הוא באמת צריך להראות שהוא עומד בתנאים של כיבוי אש או להראות הסכמה או אי הסכמה. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אבל איפה זה מופיע פה בחוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מופיע, כי זה לא צריך להופיע. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> היתר רעלים ותנאיו 3ג. (1) הממונה רשאי להתנות היתר רעלים בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, והכול כדי להגן על הסביבה או על בריאות הציבור. (2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע בהיתר רעלים ככל שהדבר נדרש לעניין העיסוק נושא הבקשה הוראות בעניינים המנויים בסעיף 3א(א), וכן בעניינים אלה: (1) הוראות לנקיטת אמצעים הנדרשים לשם מניעת אירועי חומרים מסוכנים, טיפול בהם והפחתת השפעותיהם לשם הבטחת הגנה גבוהה על בריאות הציבור ועל הסביבה, בין השאר בהתחשב במיקום שבו מתבצע העיסוק, ובכלל זה הוראות לעניין מניעת הישנותם של אירועים כאמור, הוראות לעניין החזקה והפעלה של ציוד ייעודי הנדרש למניעת אירועים כאמור, לרבות אמצעי גילוי והתרעה, והוראות לעניין כוח אדם והכשרות לטיפול באירועים כאמור; (2) הוראות למניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, ובכלל זה התנעה וכיבוי של מתקנים, דליפה, עצירות רגעיות והפסקת פעילות, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות לרבות הוראות לעניין פינוי וסילוק חומרים מסוכנים ופסולת מהאתר; (3) הגבלות לעניין שימוש בחומרים מסוכנים, לרבות סוגי דלק, כמויותיהם ואחסנתם, והוראות בדבר סימון חומרים כאמור; (4) הגבלות לעניין מסחר בחומרים מסוכנים אנחנו מציעים להוסיף פה גם יבוא ויצוא בתיאום עם המשרד. - - - והוראות לעניין העברה והובלה של חומרים מסוכנים; (5) אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של מקום העיסוק והפעילות נושא העיסוק, לרבות נהלים והכשרות בעניינים אלה, ובנסיבות בהן הדבר נדרש לאור מאפייני העיסוק, מורכבותו או הסיכונים הנובעים ממנו – קיום מערכת לניהול בטיחות; (5ב) הוראות בדבר חובתו של בעל ההיתר לבחון, לתרגל ולעדכן, מעת לעת, את התוכניות והמסמכים שפורטו במסגרת הבקשה להיתר לפי סעיף 3(א); (6) הוראות בדבר פסולת חומרים מסוכנים הנוצרת או המאוחסנת במקום העיסוק, סיווגה, אופן הטיפול בה, ניהולה, הובלתה ואחסונה; (7) חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, במקום העיסוק ובסביבתו של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של העיסוק ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים; (8) חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר לעיסוק, לרבות רישום קנייה ומכירה של חומרים מסוכנים ושמירת מסמכים; (9) חובות דיווח ומסירת מידע לממונה; ואנחנו בשיח עם המשרד, יכול להיות שאנחנו נוסיף כאן עוד נושא שיהיו לגביו תנאים. (3) הממונה יקבע בהיתר רעלים הוראות לעניין מניעה או צמצום של זיהום או סיכון לסביבה או לבריאות הציבור, ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים ובלבד שהטכניקות או האמצעים הם בעלי אותה רמה של הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור. (4) קביעת התנאים בהיתר רעלים תיעשה בשים לב למידת הסיכון הכרוך בעיסוק ומורכבותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה פה, בעקבות ההערה שנשמעה קודם, האם לא צריך להתייחס לא רק לעיסוק ומורכבותו, אלא גם למקום העיסוק, כלומר יכול להיות שהעיסוק הוא פחות מורכב, אבל המיקום שלו הוא כל כך רגיש שצריך לקבוע תנאים יותר מחמירים לשם דוגמה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אין מניעה להבהיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, 'במקום העיסוק ומורכבותו'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, 'בעיסוק או במקום העיסוק ומורכבותם', משהו כזה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפשר להוסיף את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בעקבות ההערה שנשמעה קודם שאני חושב שזה נותן לה מענה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הסיכון הכרוך בפעילות העסק נוגע גם לסביבה שלו. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אפשר להבהיר את זה, אין בעיה. זה לגמרי רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק תבדוק, אם אתה מחדד את זה כאן ואין לך במקומות אחרים, שמכלל הן אתה שומע לאו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נבדוק את זה כמובן. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (5) כללו טענות המבקש לפי סעיף 3ב(ב) בקשה להסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים בהיתר רעלים, כאמור באותו סעיף, יצרף הממונה להיתר הסבר לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי; הסבר כאמור יתייחס בין השאר ליישום השיקולים לפי חוק זה, ובכלל זה להתאמת התנאי למקובל באסדרה האירופית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ככל שהומצא כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות, אם יש. ואם אין לא קרה כלום. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> בסעיף קטן (3) נכתב לרבות סוגי דלק, השאלה מדוע צוינו דווקא סוגי הדלק, מה ההיגיון של זה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה מתייחס למרכיב של השימוש באנרגיה וזה על הבסיס של חוק אוויר נקי שגם שם יש התייחסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת אתם מציינים דלק. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אני חושבת שזה מיותר, אני רוצה רגע להבהיר. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> שאלתי רק מדוע. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> בגלל שזה מזהם משמעותי אז זה מודגש פה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני לא ראיתי שזה מופיע בהמשך החקיקה אז אמרתי שנעלה את זה עכשיו, לגבי תוכנית פיקוח. בחוק אוויר נקי נקבע מנגנון שאנחנו מאוד מאוד מברכים עליו של תוכנית פיקוח. היום, צריך לציין, הפיקוח והאכיפה הם לא מספקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צודק, זה מופיע בחלק ש עוד לא פורסם להערות הציבור, בחלק השני של החוק. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אנחנו כאן בנוסח שפורסם להיום לדיון הוא עד סעיף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צודק, זה יופיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התשובה היא קצרה, אתה צודק וזה יופיע בנוסח. אני הייתי פורש מהקטע כשאני אומר לו 'אתה צודק'. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> מתי נראה את הנוסח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לקראת הדיון, כשאנחנו נגיע לחלק השני של החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח שיש לך כרגע הוא לא הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא רק עד סעיף 6, אבל החוק ממשיך. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני עדיין הייתי נשאר בקטע שאתה צודק. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> סוף סוף מקבלים הערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא רגיל, שלא יהיה פוסט טראומה בעניין הזה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אז נשמור את ההערות לגבי אכיפה ופיקוח לשם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד משמעי. לירון, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 3ד, השגה על תנאי בהיתר רעלים או על סירוב לתת היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אקדים ואומר, הסעיף הזה מאוד דומה לסעיף שיש בחוק אוויר נקי שקיימנו עליו דיון מאוד נרחב, לכן לא לחזור על טענות שכבר נשמעו. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> השגה על תנאי בהיתר רעלים או על סירוב לתת היתר 3ד. (1) עוסק רשאי להגיש למנהל, תוך 21 יום מיום קבלת היתר רעלים או מיום שנמסרה לו החלטה על שינוי בתנאי היתר הרעלים (בסעיף זה – מועד ההחלטה), השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, בטענה שמתקיים אחד מאלה, בשים לב, בין השאר, לאמור בסעיף קטן (ד), ובלבד שטענותיו בעניין התנאי האמור הוגשו לממונה לפני מועד ההחלטה או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון לעניין התנאי האמור, לפני מועד ההחלטה: (1) קיים פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה לתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה באסדרה האירופית; (2) קיים פער ניכר בין המועד שנקבע בהיתר לשם יישום התנאי לבין התקופה הדרושה לכך לדעת העוסק; (3) התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים, בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית עליו התבססה קביעת התנאי בהתאם להוראות לפי סעיף 3טו; (4) התנאי שונה באופן ניכר מתנאי באותו עניין שנקבע בהיתר רעלים אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים. (2) החליט הממונה לסרב לתת היתר רעלים, רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה, השגה בכתב על ההחלטה, בטענה שההחלטה ניתנה שלא בהתאם לסעיף 3טו, ובשים לב, בין השאר, לאמור בסעיף קטן (ד). אני רק אעיר שההפניה כאן היא רק לסעיף 3טו, שזה רק לגבי נושא של התאמה לאסדרה האירופית, ובאוויר נקי השיקולים יוכלו להיות קצת יותר רחבים ויפנו לשיקולים הכלליים למתן היתר ואנחנו לכן מציעים להוסיף גם כאן, 'בטענה שהחלטה ניתנה שלא בהתאם לסעיף 3טו או שלא בהתאם לשיקולים לפי סעיף 3ב(א)', זאת אומרת השיקולים שלגבי מתן ההיתר. (3) (1) נוכח המנהל כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) רשאי הוא לדחותה על הסף; נוכח המנהל כי התקיים תנאי מן התנאים להגשת השגה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יבחן אם יש לשנות את תנאי היתר הרעלים או לתת היתר כאמור, לפי העניין, בהתאם לשיקולים למתן היתר או לקביעת תנאיו לפי חוק זה; מצא המנהל, לאחר בחינה כאמור, כי יש לשנות את תנאי ההיתר או לתת היתר כאמור, יורה לממונה לעשות כן; (2) המנהל ימסור למגיש ההשגה את החלטתו המנומקת בהשגה, בכתב, בתוך 60 ימים מיום הגשתה, ואולם רשאי הוא, בהודעה בכתב, לדחות את המועד למתן החלטתו ב-30 ימים נוספים אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה. (4) על החלטת המנהל בהשגה, כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי העוסק להגיש בכתב לפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה – המנהל הכללי), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה, בטענה שמתקיים נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) אחד מאלה, ובלבד שטענה כאמור נכללה בהשגה לפי אותם סעיפים קטנים: (1) קיים חשש סביר שתנאי ההיתר נושא ההשגה כאמור בסעיף קטן (א), או החלטה לדחות השגה כאמור בסעיף קטן (ב), עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור במקום העיסוק או את פעילות העוסק כולה; לעניין זה "קו ייצור" – מתקן או כמה מתקנים המשמשים בתהליך ייצור שבסופו מיוצר מוצר; (2) ההיתר ניתן לגבי עיסוק ברעלים של עוסק שהוא תשתית לאומית כמפורט להלן, לצורך אותה תשתית, או שהוא מתבקש לגבי עיסוק ברעלים כאמור, ותנאי ההיתר כאמור בסעיף קטן (א) או החלטה לדחות השגה כאמור בסעיף קטן (ב), עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקתו או להביא לעלייה משמעותית ביוקר המחייה בתחום התשתית: (1) רכבת; (2) נמל; (3) תחנת כוח; (4) מתקן להתפלת מים; (5) שדה תעופה; (6) מתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק; (7) בית חולים. (5) השגה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ד) תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים לפי אותם סעיפים קטנים, ולעניין השגה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – גם תוצאות בדיקת העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה והתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו, כאמור באותו סעיף קטן שהגיש המבקש לממונה לפני מתן ההיתר. (6) (1) הוגשה למנהל הכללי השגה כאמור בסעיף קטן (ד), יקיים התייעצות בכתב לגבי קיומה והיקפה של השפעה משקית בקשר להשגה, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האמון על תחום פעילותו של מגיש ההשגה, או אם הוקמה בחוק רשות האחראית לפי דין לאסדרת תחום הפעילות של מגיש ההשגה עם ראש הרשות; לא השיב המנהל הכללי של המשרד כאמור או ראש הרשות האמורה, בכתב, על פנייתו של המנהל הכללי בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה, יראו את חובת ההתייעצות בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה; אם האחריות לאסדרת תחום הפעילות האמור אינה נתונה לפי דין בידי אף משרד ממשלתי או רשות כאמור, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות לפי פסקה זו עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה. (2) המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה לאחר שפנה לקיום התייעצות כאמור בפסקה (1), והתקבלה תשובה לפנייתו או שחלף הזמן למתן התשובה כאמור באותה הפסקה, ויחולו לעניין ההחלטה הוראות סעיף קטן (ג), בשינויים המחויבים. (7) היה בידי מגיש ההשגה, ערב הגשת הבקשה להיתר נושא ההשגה, היתר רעלים, יעמוד ההיתר בתוקפו עד למתן החלטה בהשגה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ח), ולכל היותר עד תום המועדים הקבועים בחוק לקבלת החלטה בהשגה, לפי העניין, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה, חלפו המועדים כאמור ייכנס ההיתר החדש לתוקף: (1) מגיש ההשגה ביקש כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקפו אף לפני מתן החלטה בהשגה; (2) המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, הורה כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף, במלואו, בחלקו או בשינויים שעליהם יורה, לפני מתן ההחלטה בהשגה; המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, יורה כאמור רק אם נוכח כי ניתן לקיים את ההיתר נשוא ההשגה גם ללא קיום התנאי לגביו הוגשה ההשגה או סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע את אחד מאלה, והכול בהתחשב בעלות יישום התנאי שלגביו הוגשה ההשגה והמועד שנקבע ליישומו ביחס למועד לקבלת החלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של דרכים חלופיות ליישום התנאי ועלותן: (1) פגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור. (2) זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה; (3) סיכון משמעותי לציבור או לסביבה. (8) (1) השגה כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ד), לעניין היתר רעלים ברמה א' לפעילויות המסומנות בכוכבית בתוספת השלישית, שהוגשה בהתאם להוראות לפי סעיף 4א, תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד; כל אדם רשאי להגיש למנהל או למנהל הכללי, לפי העניין, הערות לעניין ההשגה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה ויחולו לעניין הפרסום הוראות סעיף 21(ד) לחוק אוויר נקי בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף 3ב1; (2) בהשגה כאמור בפסקה (1) לא תינתן החלטה לפי סעיף קטן (ג)(1) או (ד)(2), אלא לאחר חלוף התקופה להגשת הערות כאמור בסעיף קטן זה ואם הוגשו הערות כאמור – לאחר שקוים דיון בהן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 21(ו) לחוק אוויר נקי; (3) החלטות המנהל והמנהל הכללי לפי סעיף זה וכן חוות הדעת שניתנה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ו) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויחולו לעניין הפרסום הוראות סעיף 21(ד) לחוק אוויר נקי בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף 3ב1. הסעיף האחרון (ח), לגבי אותם מפעלים שיהיה לגביהם שיתוף ציבור, גם הנושאים שקשורים להשגה יפורסמו להערות הציבור בדומה להסדר שקיים בחוק אוויר נקי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מפנה את תשומת הלב שאותן הערות שהוועדה החליטה לקבל במסגרת הדיון בחוק אוויר נקי הוטמעו כבר כאן. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> מה הן ההערות? כי לא שמתי לב לניסוח. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> מה שמופיע כאן בשינויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשה את זה אחר כך. אני מבטיח לך שאחרי שתעשה את זה לבד ויהיו לך הערות אני אתן לך לדבר גם אם זה יהיה בנושא אחר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא הבנתי מה הוא אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר שהשינויים שעשינו בחוק אוויר נקי הוטמעו גם כאן. לבוא עכשיו ולסמן לך אחד אחד, אני לא חושב שזה - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא, לא שמעתי מה הוא אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יהיה משהו שאתה רואה שהוא לא אקוויוולנטי ולא עובד, תמיד ניתן לך רשות דיבור. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אני חוזרת להיתר רעלים ותנאיו, הסעיף הקודם שהקראת, רציתי להבין האם כתוב פה שאפשר לתת הגבלות לעניין שימוש בחומרים מסוכנים, רציתי להבין האם זה כולל איסור, זאת אומרת במקרה שהמשרד כן מחליט לתת היתר רעלים אבל אוסר על שימוש בחומר מסוים באותו מקום, שוב, בגלל התנאים הסביבתיים והרגישות. האם המילה הגבלות פה כוללת איסור על חומר מסוים? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אמרת בעצמך שאנחנו יכולים גם לסרב. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> לא, אני אומרת מקרה אחר, במקרה שהוחלט כן לתת היתר רעלים לאותו מקום, אבל - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ההיתר מתייחס לכל החומרים - - - << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אבל שההיתר יכלול איסור על שימוש בחומר מסוים. האם בהיתר רעלים אפשר במסגרת ההיתר לאסור על עיסוק בחומר מסוכן. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> תמר, כאשר ניתן היתר רעלים היתר הרעלים ניתן לעיסוק ברעלים שנמצאים בהיתר. אם לא ניתן היתר לרעלים האלה אסור להשתמש בהם בהנחה שהם טעוני היתר. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> תמר, התשובה הפשוטה היא כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לי שזו הייתה התשובה הברורה כי אחרת משרד הבריאות לא היה מצטרף לנוסח הממשלתי. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> לא, לא תמיד זה כזה ברור, אבל שזה אומר שהיתר הרעלים כולל איסור על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שהשיח הבין-ממשלתי ייעשה במקומות שהוא צריך להיעשות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לדעתי הצעת החוק הזאת הספציפית עברה שלוש פעמים בוועדת שרים לענייני חקיקה בכמה ממשלות שונות. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> ועשרות דיונים בכל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובכל זאת חבר הכנסת יוראי רוצה לראות משהו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לפנות לנציג האוצר כי המנגנון של ההשגה הכפולה המנהלית עדיין לא ברור לי. ברור לי שזה לא אירוע סביבתי אלא אירוע משדות אחרים ואחרי שנפגשנו השבוע עם מומחה באיחוד האירופי שעוסק בדירקטיבה של רישוי סביבתי באיחוד האירופי אנחנו שוב מוצאים שאין בדירקטיבה בשום מדינה באיחוד האירופי מנגנון השגה כזה כפול ברמה המנהלית. מדוע אתם מתעקשים על זה? ברור לי שזה לא מגיע מהשדה הסביבתי, אז אני מניח שזה מגיע מהתחום שלך, למה אתם מתעקשים על זה? מה ההיגיון שעומד מאחורי הדרישה הזאת למנגנון כפול כזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה יפה וחדשנית שלא נאמרה קודם? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, לא שמעתי את נציג האוצר, שמעתי את נציגי משרד האחר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החוק מקנה סמכויות מאוד מקיפות עם השפעות מאוד מקיפות על תחומים מאוד רבים במשק. בסוף לגורם מקצוע במשרד להגנת הסביבה. ישנם מקרים שבהם צריך לראות את הדברים בראייה מקיפה יותר כי יש את גורמי המקצוע במשרד האנרגיה ובמשרד הכלכלה שגם להם יש תפקידים, אינטרסים וסמכויות שהם מתנגשים עם אותם אינטרסים וסמכויות של אותו גורם מקצוע במשרד להגנת הסביבה. המקרים האלה, שהם מאוד מוגדרים היטב ומצומצמים, אנחנו חושבים שנכון לקיים היוועצות עם אותם גורמי מקצוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא לקיים אותם בסבב הראשון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מבחינתנו היה אפשר לעשות את הכול בסבב אחד, זה היה חלק מהפשרות, לצמצם את היקף המקרים שבהם עושים - - - זה הפוך. מבחינתנו היה אפשר לעשות הכול כבר בסבב הראשון. ההחלטה הייתה לא לעשות את זה אלא לצמצם רק למקרים שבהם יכולה להיות אותה השפעה משקית ורק בהם להשאיר את ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, זה אנחנו צמצמנו את ה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כן, אני אומר שזה בא מהכיוון השני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה הכיוון השני? לא ירדתי לסוף דעתך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במקור מבחינתנו אפשר - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, מאה אחוז, בסבב הראשון במידה שיש מקרים שעונים למקרים המצומצמים של ההגדרה אתם תעשו את ההיוועצות הזאת בסבב הראשון במידה שמדובר במקרה ספציפי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> השאלה למה זה בדרג המנהל הכללי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם, אתה לא סומך על הגורמים המקצועיים? אתה לא חושב שיש להם ראייה רחבה מספיק? למה המנכ"ל צריך להתערב? המנכ"ל הוא מינוי פוליטי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המנכ"ל הוא לא גורם פוליטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מינוי פוליטי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המנכ"ל הוא עובד בסוף במשרד, הוא לא דרג פוליטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מינוי של פוליטיקאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> משרת אמון של השר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא מינוי פוליטי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המנכ"ל הוא זה שבסוף יותר אמור לשקול את השיקולים הרחבים שקשורים גם למשרדים השונים ולכן זה הועלה לדרג שלו. זה מקרים מאוד חריגים שהוגדרו בשיקולים שאנחנו חושבים שצריך בהם ראייה יותר מקיפה ויותר רחבה. << אורח >> אריק סמל: << אורח >> בפרקטיקה באירופה כבר מהשלבים הראשונים והכנת ההיתר והדיונים יש התייחסות בין-משרדית ופה זה לא התאפשר ולכן זה כן חשוב שבשלבים מסוימים התייעצות בין-משרדית וכמו שנאמר עכשיו, אני חושב שכבר מהתחלה זה היה נכון. אם רוצים שיהיו שלבים נוספים שהמשרד יסדר את הקושיה בתוך המשרד עצמו לפני שמגיעים להתייעצות אז שיהיה, אבל כשאתה שואל תעשיין מה המשמעות של השגה, זה שזה יכלול התייעצות בין-משרדית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אשאל אותך שאלה, מעניין אותי לדעת את עמדתך. אם אתה מדבר על התייעצות בשלב הראשון, אתה מדבר על התייעצות בדרגים המקצועיים? כמו שנעשה באירופה? הרי באירופה זה לא מגיע לדרג העליון של השר וכו', בדרך כלל זה נעשה בהתייעצות בדרגים המקצועיים בשלב הראשון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אגב באירופה לדרגים המקצועיים יש ראייה משקית כנראה כי שם זה מתנהל ככה. לדרגי המקצוע כנראה יש ראייה משקית בניגוד ל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, אני רוצה להבין - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק למען הסדר הטוב, להבין את ההרכב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר ברנס, רגע, אני שואל את מר - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם הגיעו בעבר לוועדות שרים, הדיונים בהיתרים האלה, בגלל היקפם. זה חיבור מפעלים לגז טבעי, זאת אומרת יש פה השפעות משקיות מאוד גדולות שדורשות את הדיונים האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צר לי שאתה חושב שלדרגי המקצוע המאוד טובים במשרד להגנת הסביבה אין ראייה משקית. ככה זה גם עובד בפקידות המקצועית באירופה, יש להם ראייה משקית, הם שוקלים שיקולים כאלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא חושב שזה המשרד להגנת הסביבה, אני חושב שזה נכון לכלל משרדי הממשלה. בסוף יש את האינטרסים שהם אמונים עליהם, תלוי איך מסתכלים עליהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חבר הכנסת להב, אני חושב שזו הצעה טובה של האוצר שלפני שהוא מכין את התקציב בראייה כלל משקית הוא יתייעץ בהתייעצות פורמלית עם כל אחד ממשרדי הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית, אני מסכים, אני רק לא חושב שזה צריך להגיע למנכ"ל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו לא רק מתייעצים, אנחנו אפילו מאשרים את זה בממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שזה צריך להגיע למנכ"ל המשרד. זאת הבעיה שלי. לא עם ההיוועצות, ההיוועצות היא חשובה, אני חושב שיש לה ערך רב, אני חושב שזה צריך להתבצע בערכאה ראשונה מבלי צורך להגיע לערכאה מנהלית שנייה שמי שבסוף מקבל את ההחלטה הוא מינוי פוליטי שאני לא יודע מה האינטרסים שהוא שוקל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> האינטרסים שהוא צריך לשקול זה אינטרסים מעולם ה - - - ולא מ - - - << אורח >> אריק סמל: << אורח >> אני יכול לתת תשובה לשאלה של כבוד עורך דין תומר, אם אתה רוצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סתם, מעניין אותי מה עמדתכם בעניין הזה. << אורח >> אריק סמל: << אורח >> אני יכול לתת דוגמה, בצרפת מי שנותן את ההיתר זה נציג של נשיא המדינה שיש לו אפשרות לדבר עם כל המשרדים. יש מישהו שמכין את ההיתר ואחרי זה הוא בודק עם המשרדים השונים. אז יש גם בשלב המקצועי ויש גם מנגנון השגה בדרגות יותר גבוהות. אז יש גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, אני יצאתי ידי חובת כבודו של חבר כנסת. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> סעיף (3)(ד) עוסק בהגשת ההשגה והיא מוגשת למנהל, זה ב-(א), וב-(ב) החליט הממונה לסרב. אז צריך להיות פה איזה שהיא הלימה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בסדר, אם הממונה מסרב אז מגישים השגה למנהל. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> לא, אבל ההשגה הראשונה היא למנהל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על תנאי. יש פה שני סוגים של השגה. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> נשמח להבהרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מאוד פשוט. יש שני סוגים של השגה, השגה אחת היא על תנאים בהיתר, שזה (א), ו-(ב) זה כשמסרבים בכלל לתת היתר. השגה היא תמיד למנהל. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> אבל החליט הממונה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> החליט הממונה לסרב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא מחליט לסרב הוא יכול להגיש השגה למנהל. ככה זה כתוב. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> גם (א) וגם (ב) מתייחסים למצב של באיזה מצבים מגישים השגה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למנהל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מצב אחד זה שהממונה נותן היתר וקובע בו תנאים שמגיש ההשגה חושב שהם לא עומדים בציפיות שלו ומתקיימות לגביהן העילות, והמצב השני הוא שהממונה מסרב בכלל לתת את ההיתר ואז ניתן להגיש השגה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> - - - השגה ראשונה, יש פה שרשור של - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זה שני מצבים שונים. שניהם בשלב הראשון מוגשים למנהל ויש שלב נוסף שזה המנהל הכללי בעילות מוגבלות יותר. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אבל אם מגישים למנהל אז זה לא המנהל אמור לתת החלטה? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> ההשגות מוגשות לממונה עם - - - << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> מי מחליט? כתוב הממונה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ההחלטה הראשונה ניתנת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, התשובה ברורה. זה אי הבנה של הנוסח, תתעמקו בזה אחר כך שוב ואם תהיה עדיין בעיה תדווחו לי. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני לא אחזור על דבריי, אני אגע בשתי נקודות שהפנו אותי בייעוץ המשפטי לאחר הדיון. אחת, ביקשו ממני להביא דוגמה לדברים שהעליתי אז לגבי הפוליטיזציה וביקשו ממני ללכת לדירקטיבה. אלה שני הדברים שאני אלך. לעניין הנקודה הראשונה של ללכת לדירקטיבה, נאמר שאין בדירקטיבה התייחסות למנגנון השגה. אז יש. בדקתי, עברתי על כל הדירקטיבה, בארטיקל 25, בסעיף B ב'1, מדברים שם, תסלחו לי על האנגלית, preliminary review procedure before administrative authority כלומר הליך ביקורת ראשוני, ערעור ראשוני, בפני רשות מנהלית. מדברים על זה שכל הליך שכזה צריך להיות fair and equitable, כלומר הגון ושוויוני. ישאלו מה זה אומר הגון ושוויוני ואז אני הולך ומסתכל לצורך העניין על איך נראה מנגנון השגה במדינות השונות ואנחנו רואים את זה בממ"מ, למשל הגון ושוויוני ביוון זה שכל אדם שנפגע, לצורך העניין גם ציבור, יכול לערער על תנאי בהיתר פליטה. אי אפשר שלא נקבעו דברים כאלה. הגון זה לדרגים מקצועיים, הגון זה לא לדרג פוליטי. איך שאני מסתכל על מנגנון ההשגה הזה, בתור ציבור, הוא לא הגון ולא שוויוני. לא שוויוני, לא בתוך מפעל כלפי מפעל אחר וגם בטח שלא כלפי הציבור. זה להערה ראשונה. ההערה השנייה לדוגמאות של הליך הפוליטיזציה. אני עשיתי בדיקה ומצאתי תחקיר מעניין שאני אדבר ממש בקצרה עליו. תחקיר שהוציא עיתון 'העין השביעית' על תופעת הדלתות המסתובבות במשרד להגנת הסביבה שמדבר על המעבר בין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, לא רלוונטי. אם אני אנהל את הוועדות לפי מה שכתוב בעיתונים בתחקירים - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא, אני רק אגיד לך שבעת יציאת התחקיר היו 13 מנהלים במשרד להגנת הסביבה, בעת יציאת התחקיר שמונה מהם עבודה ראשונה שלהם כשהם יצאו מתפקיד המנכ"ל הייתה לעבוד בחברה שהם פיקחו עליה בתור המנכ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההערות שאתה אומר כרגע קשורות לדיון אחר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> הן קשורות לסעיף ההשגה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הן קשורות לשינוי המבנה המנהלי המשקי שבמדינת ישראל. זה גדול עליי בשלב זה, למרות שזה מאוד מאתגר אותי לעשות את זה, אבל בוא נתרכז - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> המנכ"ל הוא לא בהכרח דרג מקצועי, זה מה שאני בא להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, בסופו של דבר אנחנו לא משנים כרגע - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> הוא לא דרג מקצועי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני בחוק מסוים אתייחס למנכ"ל לא כדרג מקצועי אז אני צריך להתייחס לזה גם במשרדים אחרים. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אבל אומרים לך שזה לא קיים באירופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מצאתי כרגע, מתוך כל מפלגות הבית, ולו מפלגה אחת שכשהיא הייתה בשלטון, גם אם לתקופה קצרה, שבאה ואמרה שהם רוצים לשנות את נושא מינוי המנכ"לים. כשזה ישונה אז זה יהיה זה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> מראה לך הממ"מ שבפירוש בספרד ובפורטוגל אומרים שלא תוגש הערה למנכ"ל הרשות המנהלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, אין פה איזה עניין של להשלים את הפסוק בגלל שתקבל על זה שכר. עצרתי אותך פה משום שזו סוגיה מאוד מעניינת, על כוס קפה נדבר על זה. יש לי מה לומר על זה, אגב. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לעניין הדירקטיבה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אנחנו צריכים לראות מה כתוב שם בדיוק, אבל בכל מקרה שציטטת, fair and equitable זה לא שוויוני, זה הוגן וצודק. אם מדברים באנגלית נכונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אין דוגמה באירופה למנגנון מוצע כזה, באף מדינה באיחוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, להיפך, עכשיו הוא מפנה אותי למנגנון שקיים באירופה להשגה, שאני לא זוכר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכיר לנו שחייבים לך תשובה על זה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> ניגע בזה בדיון הזה או בדיון הבא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בדיון הבא, בכל דיון שלא יהיה. מה שאני חייב אני מקיים. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני רושם לעצמי, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשאל את יוראי, הוא זוכר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדוני יכריז על הפסקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נעשה הפסקה ונתכנס ב-14:00 בעזרת ה'. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:13 ונתחדשה בשעה 14:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אנחנו בעמוד 18. סעיף 3ה. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> יש לנו הערה טכנית קטנה לסעיף הקודם שהוקרא. ברשימת התשתיות הלאומיות, לגבי ההשגה, בתחנת הכוח, בתשתית חשמל, יש מתקנים חשובים שהם לא תחנות כוח, בוודאי בעתיד הקרוב בעזרת ה' גם בתשתית של חשמל ירוק שלא כולם מוגדרים כתחנות כוח ולכן אנחנו מציעים תשתית לייצור והשנעה של אנרגיה חשמלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כי זה גם יכול להיות תחנת כוח מאוד מאוד קטנה, אנחנו מדברים על יצרנים גדולים ובטח לא השנעה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו לא מרחיבים את ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו הגענו לסיכום לגבי היקף העילות, הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני מבין את הקטע שאנחנו לא רוצים להרחיב את זה לדברים יותר קטנים וכו', אבל האם זה נותן תשובה גם למערכות חשמליות חדשות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה היא כן, גם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בהנחה שהוא נעשה בהיקף גדול, והוא נחשב תחנת כוח לפי חוק משק החשמל הוא ייכנס לכאן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תמיד מרגש לראות את האכפתיות והדאגה של נציג מכון הנפט לאנרגיות מתחדשות. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אגב זו דאגה כנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא ציני בשום צורה. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> וזו גם ההערה הבאה שלי שמתייחסת לתקווה שלנו שישראל תהיה מובילה בייצור והשנעה של מימן, שלמתקני אחסון והולכה של נפט, גז ודלק צריך גם להוסיף ייצור. שזה כמובן תשתית לאומית חשובה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> ייצור של מה? << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> של נפט, גז או דלק. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> ישראל לא מייצרת נפט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והיא גם לא מייצרת גז. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> היא מייצרת דלק וגם מתקני ייצור של מימן, שאנחנו מקווים שהם גם ייכנסו, תקווה כנה ואמיתית, לשאלתו של חבר הכנסת, זו תשתית לאומית של צרכי האנרגיה של מדינת ישראל, אין סיבה להחריג את המתקנים האלה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> התשתיות הלאומיות נקבעו בשיח עם משרד האוצר תוך שהם רואים את המתקנים שלהם יש חשיבות לאותן עילות שכתובות בתחילת הסעיף. לכן אני לא רואה צורך להרחיב מעבר לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו מדברים פה על עילות או על סוגים של מתקנים שהאיזון שאנחנו נצטרך לעשות, לשקול, המנכ"ל יצטרך לעשות ולשקול, יהיו כאלה שקשורים לאיזה שהיא פגיעה משמעותית באיכות השירות לציבור או למשק או לעלייה משמעותית ביוקר המחיה לגבי אותן תשתיות. התשתיות נקבעו ביחד עם משרד האוצר כשהוא רואה באמת את ההשפעות המשקיות ואנחנו רואים את ההשפעות הסביבתיות והגענו למסקנה שאלה התשתיות שבהן יכול להיות מעין איזה שהוא צורך באיזון נוסף בין האינטרס הסביבתי לאינטרסים המשקיים האחרים. בדברים האחרים לא ראינו צורך בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל יכול להיות שבגלל שזה לא קיים היום או שלא - - - << אורח >> שולי נזר: << אורח >> מה לא קיים היום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקטע הזה של להעלות, יש כאלה שרואים בזה גם בעיה, אבל היא בעיה בהרבה יותר פחותה אם אנחנו הולכים על המימן ולא על דלק הרגיל היום. בכמה וכמה ישיבות הנושאים הזה עלו, אפילו במידה מסוימת דרשנו, זה לא קשור לכאן, לנושא הזה. השאלה רק אם, מאחר שיש לך רשימה, האם זה שזה לא מופיע ברשימה מחר זה לא יכול להוות שיקול דעת לאותו מנכ"ל שצריך לקבל את ההחלטה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אם מדינת ישראל תהפוך את כל ייצור החשמל שלה למימן, זה בכל מקרה צריך לשנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם לא הכול והיא תהפוך 40%? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> גם. יכול להיות שאנחנו נצטרך לשנות את זה, אבל זה לא נראה כרגע תרחיש סביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא לא סביר מה הבעיה שהוא ייכנס לרשימה? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> כי קודם כל יכול להיות לך ייצור מימן שהיא לא תשתית לאומית, אבל בעצם זה רק - - - << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> זה רק תשתית לאומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אוסיף לאדוני, רק לאחרונה עבר חוק התשתיות הלאומיות שמגדיר את אותן תשתיות לאומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה לא הוגדר שם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא הוגדר שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדמה לי שזה עלה בישיבה הזאת, לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. יש הולכה של כל הדברים האלה, וזה נכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי עניין בזה, אני רק אומר דבר אחד, כי התשובה שהיא אמרה לי עכשיו הדאיגה אותי יותר, שאם באמת מדינת ישראל תיכנס לייצור כזה וזה וזה אז נתקן את החוק. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה לא תרחיש סביר כרגע, לפחות לפי התרחישים שאנחנו מכירים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם מדינת ישראל תעשה את זה יהיה צריך לתקן הרבה חוקים. יש חוק תכנון ובנייה, חוק התשתיות הלאומיות, כל חוק שמגדיר תשתית לאומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> תוקף היתר רעלים וחידושו 3ה. (1) היתר רעלים יינתן לתקופה של עשר שנים. (2) בקשה לחידוש היתר רעלים תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ-18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו. (3) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) הוגשה בקשה לחידוש היתר רעלים בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם; לא יהיה בהגשת בקשה לקבלת הסבר לפי סעיף 3ב(ג) כדי להביא להארכת תקופה זו בתקופות נוספות; (2) הממונה, לבקשת מגיש הבקשה להיתר רעלים, רשאי לתת היתר רעלים לתקופה של חמש שנים או פחות אם נוכח שהפעילות שלגביה מבוקש ההיתר היא פעילות זמנית מטבעה, או שהיא צפויה להימשך פחות מחמש שנים לפי הצהרת מגיש הבקשה; מגיש הבקשה להיתר רעלים יצרף אסמכתאות לתמיכה בהצהרתו לפי פסקה זו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> שינוי תנאים בהיתר רעלים 3ו. (1) הממונה רשאי, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר רעלים, לשנות את תנאיו של היתר רעלים, ובכלל זה להוסיף עליהם או לגרוע מהם. (2) בקשת בעל היתר רעלים לשינוי כאמור בסעיף קטן (א), תהיה מנומקת ויחולו לעניין הגשתה ההוראות לפי סעיף 3א(א) עד (ד) ו-3ב(ב), בשינויים המחויבים. (3) הממונה לא ישנה מיוזמתו תנאי בהיתר רעלים אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או לסביבה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לערוך, ביוזמתו, שינוי של תנאי בהיתר רעלים שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישת ניטור או דיגום שיישומה אינו כרוך בהקמת תשתית או דרישה לדיווח, רישום, שילוט או סימון. (4) לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר רעלים אלא לאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו. (5) הממונה יודיע לבעל היתר הרעלים על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), עד תום התקופה שלהלן, לפי העניין: (1) לעניין בקשה שעניינה שינוי הכרוך בהקלה מתנאי ההיתר או שיש בה כדי להגדיל את ההשפעה הסביבתית השלילית של העיסוק או הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה ממנו – ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (ב) וסעיף 4א; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב-75 ימים נוספים; (2) לעניין בקשה שעניינה שינוי שאינו שינוי כאמור בפסקה (1) – חודשיים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף זה וסעיף 4א; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים. (6) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף קטן (ב), לא יובא במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ו)(1) או (2) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור, וכן לא יובא במניין התקופה האמורה פרק הזמן שניתן לבעל היתר הרעלים כדי לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ד). (7) על שינוי תנאי בהיתר רעלים לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי סעיף 3ד, בשינויים המחויבים. אני אגיד כאן שבדיונים שלנו עם המשרד ראינו שבחוק אוויר נקי גם בסעיף הזה יש איזה שהוא שיתוף ציבור כשמדובר בשינוי תנאים שכרוך בהקלה מתנאי ההיתר או שמגדיל את ההשפעה הסביבתית. זה לא כתוב כרגע בנוסח, אבל כן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוב, זה יתייחס כמובן רק לאותם המפעלים - - - << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן, אני אקריא את מה שאנחנו מציעים: "על שינוי תנאי בהיתר רעלים ברמה א' לפעילויות המסומנות בשתי כוכביות בתוספת השלישית שעניינו כרוך בהקלה מתנאי ההיתר או שיש בה כדי להגדיל את ההשפעה הסביבתית השלילית של העיסוק או את הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה ממנו יחולו הוראות סעיף 3ב1 בשינויים המחויבים; הממונה רשאי לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים בסעיף 21 לחוק אוויר נקי ורשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו שלא בפומבי כפי שיימצא מתאים בנסיבות העניין". זה הנוסח שמופיע גם באוויר נקי בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסעיף קטן (ו) זה צריך להיות לא יובא במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או (2). << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> לגבי סעיף קטן (ג), שהממונה לא ישנה מיוזמתו, אנחנו רוצים רק לוודא שיש תהליך פה של גמישות תוך כדי תקופת ההיתר, שהיא כל כך ארוכה, אם יש מתקן אחד שהוא מסכן את בריאות הציבור שיהיה אפשר להתייחס לזה, שה'מיוזמתו' כולל גם את זה, כמו ב-46 בחוק אוויר נקי. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> זה מה שהסעיף הזה אומר. << אורח >> יפעת לוי: << אורח >> רצינו לוודא שזה אכן כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי מאשר שזו המשמעות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> שינוי הפעלה משמעותי 3ז. (1) בעל היתר רעלים לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי בעיסוק ברעל או במקום העיסוק שניתן לגביו היתר רעלים, לרבות הרחבתו של מקום העיסוק או שינוי בעיסוק ברעל שעלול להגדיל במידה ניכרת את ההשפעות הסביבתיות והשליליות של העיסוק, כולן או חלקן, או את הסיכון לסביבה או לבריאות הציבור הנובע ממנו (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים הנוגעים לשינוי המבוקש, כפי שיורה. (2) על בקשת בעל היתר רעלים לשינוי הפעלה משמעותי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לפי סעיפים 3א ו-3ב ו-3ב1 בשינויים המחויבים; על שינוי כאמור יחולו ההוראות לפי סעיפים 3ג ו-3ד, בשינויים המחויבים. (3) הממונה יודיע לבעל היתר רעלים על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה בחודשיים נוספים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3ו(ו). (4) על אף הוראות סעיף קטן (א), הגיש בעל היתר רעלים לממונה בקשה לשינוי הפעלה משמעותי הכוללת הוספת עיסוק הטעון היתר רעלים לפי סעיף 3(א) - - - אנחנו מציעים להוסיף כאן: בין בשל שינוי בעיסוק ובין בשל שינוי ברעלים שלגביהם ניתן ההיתר, רשאי הממונה, אם מצא כי העיסוק נושא השינוי המבוקש שונה באופן מהותי מהעיסוק שלגביו ניתן ההיתר, או שהשינוי המבוקש משנה באופן מהותי את העיסוק שלגביו ניתן ההיתר, להורות כי הוספה כאמור טעונה היתר רעלים. (5) השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב לשינוי הפעלה משמעותי. (6) הממונה רשאי לתת לבעל היתר רעלים הוראות לעניין נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב לשינוי הפעלה משמעותי, וכן לעניין אופן הערכת ההשפעות הסביבתיות של השינוי האמור, ובכלל זה השפעתו על הסיכון לסביבה או לבריאות הציבור. (7) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף קטן (ו), המנהל רשאי לתת הוראות כאמור בסעיף קטן (ו) גם לכלל בעלי היתרי הרעלים או לבעלי היתרי רעלים שניתנו לשם עיסוק בסוגי פעילות או סוגי מתקנים מסוימים; הוראות שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל, במשרדי הממונה ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות, והשר רשאי לקבוע דרכים נוספים לפרסומן. הודעה על שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי 3ח. (1) בעל היתר רעלים יודיע לממונה על כל שינוי שבכוונתו לבצע בעיסוק ברעל, או במקום העיסוק נושא היתר הרעלים או באופן הפעלתו, ביחס לנתונים שצוינו בבקשה להיתר הרעלים, שאינו שינוי הפעלה משמעותי ואינו כרוך בשינוי תנאי ההיתר, 45 ימים לפחות בטרם ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה; להודעה כאמור יצרף בעל היתר הרעלים פירוט בדבר השינוי המתוכנן, ואם צפוי שינוי בהשפעות הסביבתיות של העיסוק ברעלים כתוצאה מאותו שינוי – פירוט ההשפעות הצפויות ממנו וכן תכלול ההודעה תיקון של המידע והמסמכים הנוגעים לעניין אשר הוגשו במסגרת הבקשה להיתר הרעלים; הממונה רשאי לדרוש מבעל היתר הרעלים מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם בחינה של השינוי המתוכנן והשלכותיו. (2) מצא הממונה כי שינוי שהודיע עליו בעל היתר הרעלים לפי הוראות סעיף קטן (א), הוא שינוי הפעלה משמעותי, יודיע לבעל היתר הרעלים, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה כי עליו להגיש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי טרם ביצוע השינוי, ויחולו לעניין השינוי והבקשה כאמור הוראות סעיף 3ז(א) עד (ג). (3) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסר הממונה לבעל היתר רעלים הודעה כאמור באותו סעיף קטן לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הודעת בעל היתר הרעלים ועד מועד מסירת ההודעה כאמור טרם ביצע בעל היתר הרעלים את השינוי, לא יבצע בעל ההיתר את השינוי אלא לפי הוראות סעיף 3ז(א) ו-(ב); ואולם אם נמסרה ההודעה כאמור לבעל היתר הרעלים לאחר שבוצע השינוי, רשאי הממונה לתת לו הוראות והגבלות שיחולו עד מועד ההחלטה בבקשה לשינוי הפעלה משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> בסעיף 3ז(ה) רשום שהשר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף ייחשב לשינוי הפעלה. למה זה השר? ממתי השר קובע דברים כאלה? בדרך כלל מי שקובע זה הממונה, למה השר? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> יש כאן סעיף שמאפשר לקבוע את הנסיבות שבהן השינוי ייחשב לשינוי הפעלה משמעותי גם בתקנות. סעיף שמסמיך אם המשרד רוצה לקבוע את זה בתקנות הוא יוכל לקבוע בתקנות, אבל הוא גם יכול לקבוע את זה בהנחיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה תקנות זה רק השר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או באופן פרטני. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> או באופן פרטני. (ה), (ו) ו-(ז). << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> כי אחר כך יש: הממונה רשאי לתת הוראות בהתאם לנסיבות. זה קצת לא ברור. לא רשום פה השר רשאי לקבוע בתקנות, כמו שזה נהוג. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הכוונה היא בתקנות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הכוונה היא או שהשר יקבע בתקנות, ב-(ה), או שהממונה יוכל לתת הוראה פרטנית. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> רשום 'לקבוע נסיבות'. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> לקבוע זה חקיקת משנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, זה חוק הפרשנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין עוד הערות. אם כך נמשיך. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> שינוי תנאי בהיתר על פי תקנות או הנחיות 3ט. (1) בקביעת הוראות לפי חוק זה, שיש בהן משום שינוי של תנאים הקבועים בהיתרי רעלים שעמדו בתוקף ערב קביעת ההוראות האמורות (בסעיף קטן זה – היתרים קיימים), יבחן השר את מועד כניסתן לתוקף של הוראות כאמור לגבי היתרים קיימים ורשאי הוא לקבוע כי הן ייכנסו לתוקף לגבי ההיתרים כאמור, טרם מועד חידושם, רק אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה: (1) עלות יישום השינוי האמור בידי כלל בעלי ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין אינה עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, על פי המסקנות מתהליך הערכת השפעות אסדרה, כהגדרתו בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2022, שנערך לגבי ההוראות; (2) כניסת ההוראות לתוקף, לגבי כלל ההיתרים הקיימים, במועד חידושם ולא קודם לכן, עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בהגנה על הסביבה או על בריאות הציבור או לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה; (3) כניסת ההוראות לתוקף, לגבי היתר קיים, במועד חידוש ההיתר, ולא קודם לכן, עלולה להביא לאי-עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בין-לאומי שישראל צד לו. (2) במתן הנחיות לפי חוק זה, אשר יישומן כרוך בשינוי תנאים שנקבעו בהיתר רעלים שהיה בתוקף ערב מתן ההנחיות (בסעיף קטן זה – היתר קיים) או שינוי באופן יישומם, רשאי המנהל להורות כי הנחיות כאמור ייכנסו לתוקף לגבי היתר קיים, לפני מועד חידושו, רק אם ניתן לכך אישור מאת השר; השר ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי מתקיים לגבי ההנחיות האמור בפסקה (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. (3) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; "המדד היסודי" – המדד שפורסם ביום .... (15 בפברואר 2024). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? אין. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אין פה מה להסביר, זה סעיפים חדשים, ביטול או התליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להסביר את הביטול והתליה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בגלל שמתקנים את החוק כאן בצורה קצת יותר רחבה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכול בסדר, לירון. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> ביטול או התליה 3י. (1) הממונה רשאי לבטל היתר רעלים או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (1) היתר הרעלים ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה; (2) בעל היתר הרעלים הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי היתר הרעלים; (3) העיסוק ברעלים נושא ההיתר גורם לזיהום או לפגיעה בסביבה מתמשכים או חוזרים ונשנים או גורם לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה. (2) היה הפגם שבשלו נדרשו ביטול היתר הרעלים או התלייתו לפי סעיף קטן (א), ניתן לתיקון, לא יבטל הממונה את היתר הרעלים ולא יתלה אותו אלא לאחר שהודיע לבעל ההיתר על הפגם ובעל ההיתר לא תיקן את הפגם באופן ובפרק הזמן שקבע הממונה בהודעתו. העברת היתר רעלים 3יא. (1) היתר רעלים ניתן להעברה, ובלבד שניתן לכך אישור הממונה מראש ובכתב; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת מידע ומסמכים הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים באישור, אם הדבר נדרש כדי להבטיח עמידה בתנאי ההיתר. (2) הממונה ייתן החלטה בבקשה לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום הגשתה, ורשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; פרק זמן להגשת מידע ופרטים נוספים שדרש הממונה לפי סעיף קטן (א) לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש הערות שמישהו ירים יד. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> פקיעת היתר רעלים 3יא1. פקע תוקפו של היתר רעלים, יפסיק בעל ההיתר את הפעילות לאלתר ויפעל למניעת סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה ממיקום העיסוק כל עוד לא פונו ממקום העיסוק, לפי כל דין, כל המתקנים והחומרים המצויים בו; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של בעל ההיתר לפעול לפי התנאים שנקבעו בהיתר הרעלים לעניין חובותיו בסיום הפעילות ולאחריה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו אחת הרגליים המשמעותיות של ההצעה, זה האיחוד. כמו שהציעו בחוק אוויר נקי לאחד היתר פליטה, היתר רעלים ואת התנאים ברישיון עסק, כאן כיוון שאין לנו היתר פליטה אז יש לנו רק היתר רעלים ורישיון עסק אז יהיה איחוד של התנאים הסביבתיים ברישיון העסק עם היתר הרעלים, שלא יצטרכו הליך נפרד לשני הרישיונות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בקשה להיתר רעלים אחוד, מתן ההיתר ותנאיו 3יב. (1) המבקש לעסוק ברעל בעל תכונת סיכון, בעיסוק הטעון היתר רעלים לפי חוק זה, שנדרש לגביו, כולו או חלקו, נוסף על היתר הרעלים גם אישור השר לשם מתן רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, יגיש לממונה, לפי הוראות סעיף זה, בקשה להיתר רעלים אחוד. בחוק זה "היתר רעלים אחוד" – היתר הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים לעיסוק ברעלים לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק זה או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים; תנאים והוראות כאמור יכול שייקבעו לגבי כל פעילות שמתקיימת באתר שבו מבוצע העיסוק כאמור, לרבות פעילות כאמור שאינה עיסוק ברעל. (2) ההוראות לפי חוק זה שעניינן היתר רעלים, ובכלל זה בקשה להיתר רעלים, מתן היתר רעלים ותנאיו ובעל היתר רעלים, יחולו לעניין היתר רעלים שהוא היתר רעלים אחוד, ובכלל זה בקשה להיתר כאמור, מתן היתר כאמור ותנאיו ובעל היתר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן: (1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 3א, בשינויים שבסעיף זה, בקשה להיתר רעלים אחוד תכלול מידע ופרטים מהסוגים המפורטים לפי אותו סעיף שעניינם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים; (2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 3ג(א), בשינויים האמורים בסעיף זה – (1) התנאים שהממונה רשאי לקבוע כתנאים למתן היתר רעלים שהוא היתר רעלים אחוד או כתנאים בהיתר כאמור, יכללו גם תנאים לפי אותו סעיף ודרישות מתאימות להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים; (2) התנאים שהממונה רשאי לקבוע לעניין חומר מסוכן, לפי סעיף 3ג(ב), למעט תנאים כאמור לעניין מסחר, יבוא ויצוא או לעניין אחראי רעלים, יכול שייקבעו לעניין חומר מזהם כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה-חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012. במקום הכשרות נכתוב או לעניין אחראי רעלים. הסיבה לשינוי, ראינו שהנושא של הכשרות קיים רק לגבי אחראי רעלים. תוצאות קבלת היתר רעלים אחוד 3יג. (1) ניתן לעוסק ברעלים היתר רעלים שהוא היתר רעלים אחוד, כאמור סעיף 3יב, יראו את ההיתר האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון או היתר לפי חוק רישוי עסקים (בסעיף זה – רישיון עסק) ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי החוק האמור ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני לפי אותו חוק, לגבי אותו עסק, תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לגבי סעיף קטן (א) לדעתי חסר כאן גם הנושא של פליטה לאוויר, איכות אוויר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בתנאים שהוא רשאי לקבוע? << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> תנאים שממונה רשאי לקבוע להבטחת ההגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה, מניעת מפגעים ומטרדים, אז גם פה חסר איכות אוויר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל לא אמורים להיות פה תנאים לאוויר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן אמורים להיות. יכול בהחלט להיות שיהיו. זה פשוט הועתק בטעות מאוויר נקי ולכן אני חושב שהיא צודקת וצריך להוסיף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, הוא יכול לקבוע תנאים שהוא מוסמך לקבוע או לפי החוק הזה או לפי חוק רישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועדיין גם ברישוי עסקים אפשר לקבוע תנאים שנוגעים לאוויר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הגבלנו את התנאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתוב פה קרקע ומים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כתוב להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והיא צודקת שצריך להוסיף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר, אבל פה הדגשתם רק את הקרקע ואת המים, צריך להוסיף את האוויר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ואז איפה שיש את כל הרעש, זה מקטין את כל חוק רישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא במקום. היא צודקת. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> או להגדיר באופן כללי או להוסיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באוויר, כיוון שהחוק ממילא עוסק באוויר לא היה צריך לומר את זה, כי זה תוספת למה שהחוק כבר ממילא עוסק בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהעתק-הדבק לא לקחו בחשבון שעכשיו זה רעלים ולא אוויר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא בטוח שזה נכון, נבדוק את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבחינתנו זה מתקבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע ההערה מתקבלת על ידינו אלא אם כן תשכנע אותנו. זה שינוי נוסח לכאורה, זה לא משהו מהותי, אבל אם עדיין תהיה לך בעיה אתה יודע עם מי לדבר. תודה רבה. << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >> אני מעלה משהו שגם העלינו בחוק אוויר נקי, מאחר שלא יהיה גם את רישיון העסק בהכנסה של תנאים סביבתיים אנחנו מבקשים שזו תהיה התייעצות עם איגוד הערים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותה תשובה שקיבלתם שם תקבלו גם פה. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (2) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו לעניין היתר רעלים אחוד, שרואים אותו לפי אותו סעיף קטן כאישור כאמור בו, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי חוק רישוי עסקים, ואולם – (1) הסמכויות לפי סעיפים 19א ו-19ב לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור בסעיף 19א לאותו חוק, גם לעניין אכיפת תנאיו של היתר רעלים אחוד וחקירת עבירה לגביו; (2) הסמכויות לפי סעיף 28א לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי סעיף 28(א)(2) לאותו חוק, גם לעניין היתר כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 28ב לחוק האמור. (3) ניתן היתר רעלים אחוד לגבי עיסוק והשתנה העיסוק באופן שהוא אינו טעון עוד היתר רעלים, ימשיך ההיתר לעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקפו, ולעניין עיסוק שנדרש לגביו אישור השר לשם מתן רישיון עסק – עד למועד שבו ניתנו תנאיו ברישיון העסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים, והכול אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי הממונה. סעיף קטן (ד) נמחק כאן משום שהוספנו את הסעיף הכללי לגבי פקיעת היתר כמו שקראנו קודם, ב-3יא(1). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיכי עד סיום נושא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> התניית רישיון עסק או היתר זמני לעסק לפי חוק רישוי עסקים 3יד. לא יינתן רישיון עסק או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, ושהפעילות בו טעונה היתר רעלים אחוד, אלא לאחר קבלת היתר רעלים אחוד. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> שתי הערות. אחת, לגבי הסעיף הקודם, לגבי הסמכות לפי סעיף 28 לרישוי עסקים של הרשויות. אנחנו מבקשים שיהיה כאן איזה שהוא מנגנון שישפר או ייעל את קבלת הסמכה של הרשויות המקומיות, באיגודים, קבלת הסמכה לרישיון עסק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הובן מה שאמרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הבקשה? << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לשפר את המנגנון. היום לוקח בערך שנה מהרגע שהאיגודים מגישים בקשה למשרד עד שהעובד מקבל למעשה את הרישיון. צריך לקבל אישור של המחוז, אישור של פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור לחוק, אבל אני כן מבקש שתהיה לזה התייחסות, לפרוטוקול לפחות, לייעל את התהליך הזה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אנחנו מוכנים לבדוק את זה. אני לא מכירה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתבדקו. תרשמי לך כהערה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כנראה שזה לא באגף שלך, בגלל זה את לא מכירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתבדקו את זה. במסגרת הדברים שהנוספים שנדבר עליהם בישיבה הבאה או בישיבות הבאות תהיה התייחסות לפרוטוקול להערה הנכונה שלה, כי אין שום עניין למשכת הזאת. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> בהמשך לזה שוב פעם מנגנון הכשרות לעניין של כל ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שגם לוקח הרבה זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חלק מההסמכה. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לא, זה לא ממש קיים ולא ממש – הכשרות תקופתיות אני מתכוונת, גם הכשרות וגם למידת עמיתים. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> יש הרבה הכשרות, אנחנו לא מצליחים למצוא אנשים שיבואו להכשרות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, של מפקחי הרשויות היא מדברת. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> היא מדברת על הפיקוח של רשויות מקומיות שאנחנו עושים ליחידות הסביבתיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. האמת היא, בתור אחד שמכיר את זה גם מהצד השני, לא תמיד העירייה נותנת ולא תמיד אלה שצריכים לבוא להכשרות באים להכשרות, אבל זה נושא שצריך לדבר עליו, אני מסכים, לפרוטוקול לפחות. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> כן, וגם לקבוע איזה שהוא מנגנון של למידת עמיתים, מהמחוז לאיגודים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אבל זה לא קשור לחוק. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לגבי סעיף 3יד, מה הדין במקרה של רישיון עסק או היתר זמני ברשות המקומית במקרה של ביטול או התליה של היתר הרעלים האחוד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי הבנתי הדין הוא כדין ביטול אישור של אחד מנותני האישור לרישיון עסק אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> עקרונות ושיקולים לאסדרת עיסוק הטעון היתר רעלים 3טו. (1) הפעלת סמכויות לפי חוק זה לגבי עיסוק ברעלים הטעון היתר, לעניין התקנת תקנות, מתן הנחיות, בחינת בקשות או השגות והחלטה בהן, מתן היתרים או אישורים או קביעת תנאים בהם, לפי סעיפים 3 עד 13 לחוק זה, תיעשה על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם לאסדרה האירופית, ובלבד שבעניין שבו האסדרה האירופית אינה מתאימה לתנאי הארץ, הפעלת הסמכויות כאמור תיעשה על בסיס אמות מידה מקצועיות המיושמות במדינות מפותחות; הפעלת הסמכויות כאמור בסעיף קטן זה תיעשה גם בשים לב לכל אלה: (1) בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחינת השפעות על הסביבה ועל בריאות הציבור כמכלול; (2) ניהול סיכונים; (3) העדפת הפחתה במקור המיועדת למניעה של השפעות סביבתיות שליליות העלולות להיווצר, טרם היווצרותן, ובמקום שמניעה אינה אפשרית– צמצום השפעות סביבתיות כאמור; מניעה או צמצום כאמור יכול שייעשו בין היתר בשלבי הבחירה בחומרים ואפיון תהליכים; (4) הפחתת נטל אסדרה עודף, ובכלל זה צמצום עלויות עודפות הכרוכות בציות לאסדרה, וכן יצירת ודאות ויציבות אסדרתית; (א1) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור; הוראות כאמור שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל והממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות; הוראות כאמור בסעיף קטן זה לא יהיו נתונות להשגה לפי סעיף 3ד. (2) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל שיקול אחר שיש לשקול לפי חוק זה בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן."; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? אין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי סעיף 3ד, זה צריך להיות במסגרת השגה. לא שמשיגים על ההנחיות, במסגרת ההשגה לפי סעיף 3ד אי אפשר להשיג על הדבר הזה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (5) אחרי סעיף 4 יבוא: "אופן הגשת בקשות, השגות והודעות 4א. בקשה, השגה או הודעה שעל עוסק להגיש לממונה, למנהל או למנהל הכללי, לפי חוק זה, תוגש באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת כאמור ועל כל שינוי שלה, תפורסם ברשומות."; אני רק אעיר שעל בקשה יש סעיף נפרד אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שיש כפילות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> (6) במקום סעיפים 5 ו-6 יבוא: "עמידה בדרישות לעניין ניטור, דיגום, דיווח, רישום ותיעוד ושמירתם 5. לא יעסוק אדם ברעלים אלא בהתאם לדרישות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 12 לעניין ניטר, דיגום, דיווח, רישום ותיעוד ושמירתם של רישום ותיעוד כאמור. אריזה, סימון, החזקה ואחסון רעלים 6. רעל שהוא בעל תכונת סיכון ייארז, יסומן, יוחזק ויאוחסן בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיפים 10(3) או 12; בידי המחזיק ברעל כאמור יימצא גיליון המכיל מידע שקבע השר בהוראות כאמור לגבי הרעל, תכונותיו והשפעותיו, הסיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם (להלן – גיליון בטיחות); גיליון כאמור יהיה ערוך בהתאם להוראות שקבע השר כאמור."; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ביקשתי להציג את התוספת השלישית, כי זה חשוב גם לקראת מי שירצה להעיר הערות לפרטים, אולי להציג את העקרונות שבבסיס התוספת השלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאנחנו לא מקריאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> גל דינס: << אורח >> הצעת החוק קובעת שעסק טעון היתר יהיה עסק שמבצע פעילות או מחזיק חומרים מסוכנים על פי התוספת השלישית כאשר התוספת השלישית היא תוספת חדשה. התוספת מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון של התוספת מפרט פעילויות וספים לפעילות וחלק ב' של התוספת מפרט או תכונות סיכון של חומרים מסוכנים או חומרים מסוכנים מסוימים וספים שמעליהם החזקת אותם חומרים תחייב בהיתר רעלים. התוספת, חלק א'. גם לחלק א' נקבע סף למפעלי רמה א' וסף למפעלי רמה ב'. סף הפעילות לרמה א' אלו הם הספים שנקבעו בדירקטיבה האירופית ה-IED וספי רמה ב' הם ככלל מבוססים על חקיקה גרמנית וכאשר לא נמצא סף רמה ב' אז אנחנו קבענו שעסק שמבצע את אותה פעילות ומחזיק חומרים מסוכנים מעל הספים שקבועים בחלק ב', אין סף לפעילות לגבי היקף הפעילות, הוא ייכלל באותה פעילות וייחשב כעסק רמה ב' לגבי אותה פעילות. אני אתן דוגמה. אם לדוגמה מפעל מבצע פעילות בתחום המתכת מתחת לספים של הדירקטיבה ועבור אותה פעילות לא נקבע סף רמה ב', אבל הוא מחזיק חומרים מסוכנים מעל הספים שקבועים בחלק ב', אז הוא ייחשב גם עסק שמבצע פעילות בתחום המתכת ברמה ב'. זה לגבי חלק א' בתוספת. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> את יכולה לחזור? רק על הדוגמה. << אורח >> שולי נזר: << אורח >> קודם תסבירי לגבי חלק ב'. << אורח >> גל דינס: << אורח >> בסדר, אני אשלים לגבי חלק ב' ואז גם ניתן אולי עוד דוגמה או שתיים. חלק ב' למעשה עוסק בהחזקה של חומרים מסוכנים כאשר מפורטות בו תכונות סיכון של חומרים מסוכנים, שזה אומר שהתכונות האלה מתייחסות לקבוצות של חומרים שהם בעלי אותן תכונות סיכון, רעילות, פציצות, דליקות וכו', ורשימה של חומרים פרטניים. לגבי אותן תכונות סיכון או חומרים פרטניים נקבעו ספים שהחזקה של אותם חומרים מעל הספים תהיה מחייבת היתר כאשר סף רמה א' נקבע על פי הקבוע בדירקטיבת Seveso, שהיא הדירקטיבה שעוסקת במניעת אירועי חומרים מסוכנים, וסף רמה ב' נקבע ככלל על בסיס ספי רמה ב' הקיימים היום בתקנות אמות מידה לחומרים מסוכנים עם התאמות שנקבעו לפי הצורך על בסיס איזה שהם עקרונות שאנחנו קבענו. למעשה, זה נשאל מקודם והתייחסתי לזה, עסק יכול להיקנס גם בגלל שהוא מבצע פעילות מעל הסף שנקבע בחלק א' וגם בגלל שהוא מחזיק חומר מסוכן מעל הספים שנקבעו בחלק ב'. אמרתי את זה גם בחלק הקודם של הדיון, מפעל או עסק שמבצע פעילות שמוגדרת כפעילות רמה א', לא משנה אם זה חלק א' בתוספת או חלק ב', אם זה בגלל פעילות או בגלל החזקת חומר מסוכן, הוא ייחשב מבחינתנו כמפעל רמה א', בגלל רמת הסיכון שהספים האלה מגדירים. אני חוזרת לדוגמה שהתייחסה לחלק א' של הפעילות. לא לכל סוג פעילות או סקטור נקבע סף רמה ב' שמתייחס להיקף הפעילות ובמקרים כאלה אנחנו קבענו שאם אותו מפעל מבצע את הפעילות אבל מחזיק בחומרים מסוכנים מעל הספים שבחלק ב' הוא ייחשב כמפעל שמשויך לפעילות. זה דבר שהוא אולי טכני כי הוא ממילא בתוך הסקטור. מפעל מתכת שהוא לא מעל סף רמה א' של הפעילות הוא מפעל מתכת גם אם הוא נדרש בהיתר בגלל החזקת חומרים מסוכנים. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> במקרה של מפעל שהוא ברמה ב' והוא מחזיק בחומר שהוא ברמה א'? << אורח >> גל דינס: << אורח >> אז הוא ייחשב רמה א' בגלל הסיכון שהוא מייצר. זה היה די בקצרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לי זה היה די ברור, אבל יותר מעניין אם לה זה היה ברור. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש לך שאלות אל תתביישי, זה בסדר גמור. אמר לי היועץ המשפטי בשקט קודם שמה שאמרת קודם שלא הבנת, לקח לו ארבע פעמים כדי להבין את זה. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אז אני במצב טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחברה טובה מאוד אפילו. << אורח >> גל דינס: << אורח >> אני כן אגיד בגדול שחלק א' של התוספת נוגע לפעילויות, פעילות בתחום המתכת, פלסטיק, כימיה וכדומה, סקטורים, ולאותן פעילויות נקבע סף רמה א', נגיד ייצור בהיקף של 50 טון לשנה ברמה ב', וחלק ב' מתייחס להחזקה של חומרים מסוכנים ועל הכמות שהמפעל מחזיק. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפשר להיכנס לחובת היתר בשני מסלולים, או שאתה נכנס במסלול של הסקטור או שאתה נכנס במסלול של כמות החומר. בכל מקרה אתה צריך להיות עוסק ברעלים שיש להם תכונת סיכון כדי להיכנס בכלל. אם אתה נגיד בסקטור - - - << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אחסון מסוים של חומר שהוא לא בעל תכונת סיכון. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אם אתה מפעל צבעים אבל אין לך שום פעילות שהיא כרוכה בחומרים עם תכונת סיכון, אז אתה לא נכנס למרות שכאילו הסקטור שלך מופיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בכל מקרה אני מציע שלקראת הדיון שאנחנו נקיים בנושא של התוספת השלישית, וכפי שאמרנו, אנחנו לא נקריא אותה וביקשנו שההערות יועברו אלינו עד תחילת השבוע הבא, אם בכל זאת יש שאלות שרוצים הבהרות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמור להיות דיון על התוספת השלישית, או אם יהיו הערות יהיה דיון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יהיו הערות יהיה דיון. מה שאני מציע, ברשותה של גב' דינס, שאם יש בכל זאת בקשות להבהרות מסוימות, כי הנושא הזה הוא באמת מורכב, זה לא דבר פשוט, כדי לחסוך מזמנה של הוועדה, ברשותה של גב' דינס, שמי שרוצה יפנה לגב' דינס במייל והיא תנסה להבהיר לו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או דרך מנהלת הוועדה והיא תעביר לה את זה. << אורח >> גל דינס: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה נותר לי, רק להיפרד בברכה ובשורות טובות? << אורח >> שולי נזר: << אורח >> אין נושאים שהשארנו מאחור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש, אבל אתם צריכים להשלים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לדון בכל הנושאים הפתוחים של אוויר עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> שאלה טכנית ברשותכם לגבי הוראות התחולה והוראות המעבר, מתי יהיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יהיה דיון גם על זה כמובן. לקראת אותו דיון אנחנו נפרסם לציבור נוסח כמובן, מבעוד מועד. מעבר להוראות עצמן המשרד גם התבקש להכין הצגה מפורטת של לוח הזמנים, איך הוא מתכוון להיערך ובדיוק מה הוא מתכוון לעשות בכל עת עד לתחולה המלאה של החוק. בהחלט יהיה דיון מאוד מפורט בעניין הזה. אנחנו נבקש להזמין לאותו דיון גם את נציבות שירות המדינה ואת אנשי המחשוב של המשרד כדי לוודא שהמשרד מתכנס ללוח זמנים נאות. ברמה העקרונית לוח הזמנים שהמשרד מציע הוא זה שמופיע בנוסח הממשלתי עם שינויים לכאן או לכאן מבחינת חודשים. הנוסח הקיים בהצעה הממשלתית הוא בעיקרון ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הולך להיות שם דרמות, אבל אנחנו כן רוצים לדייק ולטייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שיהיו שינויים בניסוח כדי להתאים ולדייק, כמו שאדוני היושב ראש בדיוק אמר, לדייק ולטייב ולבטל איזה שהן טעויות שנפלו או שגגות שנפלו בפרטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המשרד, מה שאני מבקש מכם זה להגיע מוכנים עם שיעורי הבית שלנו, לא בשביל לפתוח דיון סתם, אלא באמת לבוא עם דברים ברורים, מוצקים. אם עליהם יהיו שאלות וייפתח דיון אז בסדר, זה מצוין. רצית להשלים משהו, גל. << אורח >> גל דינס: << אורח >> בחלק הקודם של הדיון התבקשנו לבדוק מספר דברים בהפסקה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> יש שני נושאים שעלו שאני חושבת שאנחנו יכולים להסכים. האחד זה הבקשה לפרסם יחד עם מסמכי הבקשה באותם מקומות שמתפרסמים את ההיתרים הקודמים בהקשר הזה. לזה אנחנו יכולים להסכים, כמו שאמרנו, נקבע איזה שהוא הסדר שמחייב להגיש את ההיתרים הישנים עם השחרה של הסודות המסחריים וזה יפורסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תתקנו את זה בהתאם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לאותם מפעלים שכמובן שנמצאים בשיתוף ציבור, שזה מפעלי IED. ולגבי הפרסום בחידוש, ההערה של חברת הכנסת מטי הרכבי, סעיף קטן (ב), אנחנו מסכימים להוריד את הסעיף הזה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לגבי מתי יש שיתוף ציבור. כתבנו שאם בבקשה לחידוש אין שינוי משמעותי אז זה לא יפורסם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אז אנחנו נוריד את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי, אתה רוצה לפרוטוקול לענות לתומר שלא נמצא פה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי הסיפור של סעיף הגישה לצדק בדירקטיבה האירופית. אכן נזכרת בו האפשרות של המדינות לקיים הליך מנהלי לפני פנייה לבית משפט. הסעיף אכן מאזכר את האפשרות של המדינות לקבוע הליך מנהלי מקדמי לפנייה לערכאות משפטיות כתנאי להגשת עתירות. זה קודם כל לא מחייב, אלא כמובן כאפשרות של המדינות. מה שנאמר זה שההליך הזה צריך להיות, כפי שאמרתי קודם, הוגן וצודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ותו לא. באווירה אופטימית זאת אנחנו נסיים את הדיון, תודה רבה לכולם. אנחנו כמובן נודיע על המועד הבא עם הנוסחים. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>