פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 52 הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 28/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 49 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום רביעי, י"ט באדר א' התשפ"ד (28 בפברואר 2024), שעה 9:09 סדר-היום: << נושא >> השפעת הקיצוץ בתוכניות שילוב וקידום מגוון על צעירים אתיופים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר חברי הכנסת: פנינה תמנו צגו מלקו מוזמנים: נכחו דוד יאסו – מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה אתי סאסי – סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך חגית אביטל – מנהלת תחום תקצוב מוניציפאלי ועלויות, משרד החינוך אהרון לוי – יועץ מרכז הטיפול באוכלוסיות ייחודיות ויוצאי אתיופיה, משרד הביטחון סיגלית תמרי – ראש תחום גדנ"ע ותכני הכנה לצה"ל, משרד הביטחון אבי בנבנישתי – סגן ראש מנהל ספורט, משרד התרבות והספורט מתן חמו – מנהל תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה עומר צור – מנהל אגף מכינות קדם צבאיות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, משרד האוצר חוי כהן – מייסדת ומנהלת עמותת שכן קרוב אושרית טמסות – סמנכ"ל חינוך במכון פוירשטיין יפה טבג'ה – מנהלת מרכז לחדשנות ופעילה חברתית ברק אברהם – מייסד ומנכ"ל תנועת הנוער ביחד אור דהן – שדלן, מכון פוירשטיין נכחו באמצעים מקוונים וורקי קסאי – מנהלת תחום עלייה וכשירות תרבותית, משרד הרווחה והביטחון החברתי רינה איילין גורליק – מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה שני בר-און ממן – חוקרת, מרכז אדוה מנהלת הוועדה: דפנה סידס-כהן רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> השפעת הקיצוץ בתוכניות שילוב וקידום מגוון על צעירים אתיופים << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום, בוקר טוב לכל האורחים והאורחות שהגיעו לכאן היום למרות ליל אמש הארוך, תוצאות בחירות, אני יודעת שזה קצת מוקדם. ועדיין יום רביעי הוא יום שבו זמן הדיונים שלנו מאוד מוגבל ולכן פתחנו את הדיון הכי מוקדם שיכולנו. אני פותחת את דיון ועדת הצעירים על השפעת הקיצוץ בתוכניות שילוב וקידום מגוון של צעירים מהחברה האתיופית. אני קודם כול רוצה לפתוח את הדיון בתודות לחברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, הדיון הכל-כך חשוב הזה בין היתר ביוזמתה ובזכותה ובשיתוף איתה, היא תגיע אלינו במהרה, היא במשהו אישי והיא מצטרפת אלינו. הדיון שאנחנו מקיימים היום הוא דיון חשוב מאוד, והוא חלק ממהלך כולל שאני מובילה פה בוועדה לבחון את ההשפעות על הקיצוצים השונים על קבוצות שונות של צעירים באוכלוסייה. לעניות דעתי, תקציב 2024 המתוקן, הוא התקציב הכי נורא שהיה למדינת ישראל, הכי דורסני והכי הרסני לטווח הארוך. קיצוצים שיש להם השלכות רוחב ארוכות טווח שילוו אותנו שנים, ולא מעט מהקיצוצים הללו הם פגיעה ישירה באוכלוסיות ואזרחים שצריכים את התקציבים הללו, והם מי שנמצאים בצמיחה ופיתוח וקידום שהמדינה חייבת להשקיע בהם. אני רק רוצה להגיד משהו שגם פנינה ואני שוחחנו עליו, בהחלטות הממשלה של תקצוב תוכניות לסיוע, לפיתוח, יוצאי החברה האתיופית, המדינה גם הכירה בטעויות, בשגיאות של המדינה, והבינה שהרבה המדיניות שלה היא מה שיצרה את אותם הפערים ואת העדר שוויון ההזדמנויות בקרב אותן אוכלוסיות, ובקיצוץ הזה המדינה בעצם אומרת שהיא הכירה, היא אפילו תקצבה אבל היא לוקחת חזרה. ויש כאן משהו , בעיני מעוות מהשורש – אני אגיד שגם עשינו לפני כשבועיים דיון על ההשפעות של קיצוצים בתוכניות החומש לחברה הערבית, צעירים וצעירות – בעצם אנחנו רואים פה קבוצות אוכלוסייה שהמדינה פשוט משאירה מאחור על אף שהיא יודעת את אחריותה למצבן הנוכחי, ואת אחריותה לתקן ולשקם. בדיון הזה אנחנו נסקור במבט על ממעוף הציפור, איך שנקרא, איך הקיצוץ הרוחבי בהחלטת ממשלה 787 שעוסקת במדיניות ממשלתית לשילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית הולך להשפיע על צעירים ממוצא אתיופי. אני רק רוצה להגיד שההחלטה הזו היא רק מיולי, החלטה ממעט ההחלטות הטובות שיש לברך עליהן בשנה האחרונה. היא כבר קוצצה בתקציב המתוקן של 2023. הקיצוץ בצורה רוחבית בתוכניות לקידום אוכלוסייה כל כך חשובה, הם פשוט מחדל בפני עצמו. אני אתן לכם להציג את התוכניות, אתמה הולך להיות מקוצץ. אני אתן לחברה האזרחית לתאר את זה ממקומה. אני מאוד מקווה שנצליח למנוע את כל הקיצוצים או חלקם, אנחנו בוועדה נוציא את סיכום הדיון וננסה לטפל בקיצוץ-קיצוץ ולהבין איך אפשר בכל זאת לבטל את הגזרה הזו, ואני מקווה מאוד שנצליח. אני מודה לכל הרשויות, אני ממש שמחה שאתם פה ואני מקווה שגם באמת נצליח. אני רוצה לפתוח באושרית טמסות, סמנכ"לית חינוך במכון פוירשטיין, אני אפתח בחברה האזרחית כדי שנקבל תמונה מהצד הזה ונעבור כמובן לרשויות, ואני אשתדל לפי הסדר שגם סיכמנו. תודה אושרית שהגעת אלינו הבוקר הזה. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> תודה לכם. בגדול אנחנו פעילים המון בתחום האקדמיה והצעירים והסרת החסמים הבנוייםbuilt n. כשאני אומרת built in אני מתכוונת לכך שבעצם כשאנחנו מדברים על תנאי הסף לקבלה למוסדות אקדמיים, נתחיל לפני, המיצב, המוסדות האקדמיים הדפ"ר בין אם הוא במשרד הביטחון, בין אם הוא במשטרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נקודות הפתיחה. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> והם בעצם החסם, זה ה- gate keeperכשאנחנו מדברים על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה – אגב לא רק אבל אנחנו מדברים על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה – אנחנו מדברים על זה שהחסמים הם built in במערכת. אני מתלבטת לגבי הסיפור של תקצוב, כי התקצוב צריך לבוא ביחד עם הורדת הגדרות. את זה אני שומעת הרבה מאוד פערים, אני מסתובבת במוסדות אקדמיים ובמקומות עם נעורות מאוד גבוהה וחוזרים ואומרים לי כסף נשפך אבל אין קידום. יש משהו שצריך להבין כשאנחנו פה באים לדון – לא באחריותי להגיד איזה שקל שמים איפה, אני שמחה שזה לא עליי – אבל אני אומרת בסופו של דבר יש משהו בכך שזה משפט כשאומרים לי נשפך הרבה כסף ואין קידום זה משפט מנציח, ופה אנחנו צריכים לקחת – תכף נשמע את הדיון ואני אראה איפה אני או אנחנו כמכון יכולים לתרום לדיון הזה – וכשאני אומרת הסרת הגדרות, זה מתחיל מהסרת הגדרות התודעתיים אצל הצעירים. אני אגיד מילה על האקדמיה, זה נורא פשוט. מכון פוירשטיין פיתח - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק נקודה, סליחה שאני עוצרת אותך, עשינו פה דיון לפני יותר מחצי שנה אפילו, על דור ראשון להשכלה גבוהה. זה באמת מהמקומות שאת יודעת שאפשר לתקן, לטפל בהם, וזה ממש בידי המדינה אפילו לא בהשקעה מסיבית, אלא ממש בהכרה של הסוגייה. למשל בן גוריון הוציאו תוכנית חדשה והמל"ג כן מכיר בנושא הזה ויש עוד דרך לעשות, אבל אני אומרת שניכר שהמערכת מתחילה להפנים, לא יודעת אם מתחילה, אולי גם לפני כן, אבל אני כן אומרת שהיא מפנימה גם את מקומה כמחוללת שינוי בסוגיות האלה של החסמים, של הגדרות. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> לחלוטין, אפשר לשפוך הרבה כסף באיך לעבור את הגדר, אבל אפשר פשוט להתאים את הגדר, להסיר אותה, להנמיך אותה, ופה אני חושבת שזה באמת פחות תקצוב כמו הבנה של האוכלוסייה והכרה של הבעיה, כי בסוף החסמים הם חסמים שחוזרים על עצמם. למה אין מספיק יוצאי אתיופיה מיוצגים באקדמיה? בתפקידים בשירות המדינה? בצבא? זה קשור לכך שאנחנו בודקים את האנשים בסרגל שהוא סרגל מוטה תרבותי והוא gate keeper וחשוב להכיר בזה. כשמכון פוירשטיין מחפש את הפוטנציאל ולאן אדם יכול להגיע ולא איפה הוא עומד היום, אני רק אגיד מילה על פרויקט שיש לנו באקדמיה, הוא רזה, הוא לא הרבה כסף ולכן חשוב לי להגיד את זה, אנחנו בסך הכול ממיינים אותם נכון, ואת דור ראשון להשכלה גבוהה בתוכם יוצאי אתיופיה. וכן אני חושבת שזה חדש באקדמיה, זה מושג שהוא חדש, הוא עדיין אפילו לא ממש מוטמע כשאנחנו מדברים באקדמיה – לי מותר להגיד את זה כשאני מכתתת את רגליי בין הדיקנטים השונים – וב-13 שנים יש 700 צעירים, רובים יוצאי אתיופיה שמשתלבים ב-650 פסיכומטרי ומעלה, כל מה שעשינו זה מצאנו את הפוטנציאל והסרנו את החסם. הם נושרים פחות מחבריהם לספסל הלימודים, חשוב לי שתכירו את זה. 12% נשר בחברה הכללית, 4.8% אצלנו, זה מעט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נתון מדהים. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> 89.6 מסיימים בזמן. זה פי 2.5 מחבריהם לספסל הלימודים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם אני לא סיימתי בזמן. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> אף אחד, הישראלים אלופים לא לסיים בזמן והאקדמיה מפסידה על זה. ויש פה הון אנושי לא מנוצל. אני מדברת על 13 רופאים יוצאי אתיופיה שסיימו בתוכנית שלנו, הם לא קיבלו 650 בפסיכומטרי, אין סיבה שהם יקבלו 650 בפסיכומטרי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הפסיכומטרי הוא גם מודל שיש בו סינון שמשפיע על אוכלוסיות אתני, מעמדי, ולא מנבא תוצאות אקדמיות שזה משהו שצריך לזכור אותו. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> עובדה שיש נשר גבוה וסיום לימודים בזמן נמוך. כלומר, הוא לא מנבא אבל הוא כן שומר על סוג מסוים של אנשים שייכנסו לאקדמיה ויסיימו בזמן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא כלי סינון שלאו דווקא מקדם את מטרתו. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> תלוי מה המטרה. אם המטרה היא להכניס אנשים מסוימים, הוא עובד יפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם המטרה היא לייצר, את יודעת, יש מעט תקנים אז צריך להעלות את הרף הפסיכומטרי, וזה מה שאנחנו רואים לא פעם בכל מיני מקצועות. יש יותר ביקוש, לא נפתחו תקנים חדשים, לא נפתחו קמפוסים חדשים ואז הפסיכומטרי עולה ועולה ומייצר סינונים בלתי אפשריים שלא עמדו בהם לפני כן, לא רופאים ולא מרפאים בעיסוק ולא קלינאי תקשורת, לא עמדו לפני כן ברף שעולה כל הזמן. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> האוכלוסיות הללו נשארות מאחור, זה פוגע בגיוון, אנחנו פוגשים - - - זה פוגע בהמון דברים. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> נדבר על כך שהם צריכים להוציא על זה הרבה יותר כסף. הממוצע של יוצאי אתיופיה הוא 430 בפסיכומטרי, שוב, בגלל הטיה תרבותית, זה בכלל לא מייצג את ההצלחה שלו בלימודים, אנחנו יודעים את זה. גם הוא נשאר מאחור וגם אני אספר סיפור על בחורה שלומדת שנה ד' ברפואה, ממוצע 85 זה המון, בחורה יוצאת אתיופיה שפגשתי ממש לא מזמן עם איזה תורם שליווינו, היא עשתה 10 פעמים פסיכומטרי. שנדבר על הכסף? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ועל הזמן המבוזבז? << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> שנתיים מחייה, אפילו שנתיים וחצי, וכל פעם 4,000 שקלים קורס. כבר אתה לוקח אנשים שמלכתחילה יותר קשה להם ומעמיס עליהם יותר. אז ככה אנחנו רואים הסתה למכללות שלא דורשות פסיכומטרי ותעסוקה שהיא פחות. ובכלל פחות לתל"ג, חבל, הון אנושי מבוזבז. אני מדברת עכשיו על יוצאי אתיופיה, אבל את צודקת, זה נכון לגבי כל הדור ראשון להשכלה גבוהה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רק רוצה להגיד לך שחבל שלא הכרנו. בדיון הבא שנעשה, כי אמור להיות דיון מעקב, פשוט מלחמה והמון דברים לא מייצרים דיוני מעקב שגרתיים, אני גם אזמין אתכם לדיון הבא שיהיה. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> אנחנו נשמח מאוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ואני חושבת שזה נושא שקריטי לפעול בו, נשמע שזה משהו רחוק דור ראשון להשכלה גבוהה, זה לא רחוק בקרב הרבה אוכלוסיות, גם חרדיות, גם אוכלוסיות מהחברה הערבית. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> פריפריה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמובן פריפריה שזה התחום שאני באתי ממנו, הכרתי את הנושא הזה, אני ממש חושבת שזה מקום. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> אני אומר נתון אחרון שהוא מדבר גם על יוצאי אתיופיה, אבל בסוף מהלמ"ס הדוח האחרון מדבר על כך שאם אבא שלך – לא יודעת למה בוחנים רק את האבא – כמה סטודנטים ברמה הארצית בתואר ראשון הם כאלה שאבא שלהם לא למד באקדמיה? מדובר ב-5%, זה מאוד מעט. שוב, זה אומר שאותה אוכלוסייה חוזרת לאקדמיה וכל השאר נשארים מאחור. האם היום כדי להיות עשיר חייב אקדמיה? לא. אבל איך אמר לי סטודנט בוגר שלנו שהוא רופא יוצא אתיופיה? כמה עוד כשאני אגש לפציינטים ישאלו אותי אם אני כוח עזר, וכמה פעמים ביום מבקשים להחליף אותי ברופא אחר שהוא נורמלי? למה זה? כי אין מספיק. ככל שנראה יותר רופאים יוצאי אתיופיה יפסיקו לחשוב שהוא כוח עזר. בסוף כל אחד כזה הוא שגריר, כל אחד שמסיים את הלימודים ופשוט הוסרו לו החסמים. אני אומרת דוגרי, אני לא עושה כלום חוץ מלהסיר חסמים, הם מצליחים לד, הם מצליחים הרבה יותר מחבריהם לספסל הלימודים. אגב כשאנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה הם לפעמים נולדו בארץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד משמעית. << אורח >> אושרית טמסות: << אורח >> יש לנו גם וגם אבל אני אומרת שצריך להבין שדור ראשון להשכלה גבוה זה דור ראשון להשכלה גבוהה ויש לזה השלכות, אם תרצו נוכל להיכנס לזה קוגניטיבית למה יש לזה השלכות? אבל לא ניכנס לזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה ממש על הדברים החשובים. אני יכולה לפתוח איתך על זה דיון שלם. אני רק רוצה גם לעבור בזום, אם אפשר, ואני עוברת לרשויות, לעורכת דין רינה איילין גורליק, מנכ"לית אגודת יוצאי אתיופיה, בבקשה רינה. << אורח >> רינה איילין גורליק: << אורח >> בוקר טוב, תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי על כינוס הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. << אורח >> רינה איילין גורליק: << אורח >> אגודת יהודי אתיופיה פועלת לקידום מדיניות שוויונית עבור האזרחים והאזרחיות ממוצא אתיופי מזה 30 שנים. אני רוצה להגיד כמה מילים על יוצאי אתיופיה, על הצעירים, ואחר כך קצת על התוכנית עצמה. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2022 מנתה אוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 168,000 תושבים, מתוכם 73,800 ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה, כלומר כ-40%. זאת אומרת שמדובר באוכלוסייה המאוד צעירה ולזה יש משמעות אדירה. המשמעות היא שההשקעה בדור הצעיר דווקא היא מחויבת המציאות וכמוה ההשקעה בקהילת יוצאי אתיופיה כולה. התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה מיועדת להתמודד עם סוגיות משמעותיות הנוגעות לשילובם של יוצאי אתיופיה בישראל, החל מהגברת האמון של יוצאי אתיופיה כלפי הממשלה, דרך לימודים והשכלה גבוהה, פיתוח חוסן אישי וקהילתי ועוד. הממשלה אישרה שורה של קיצוצים וגזרות, כולל קיצוץ של 15% בתוכנית הממשלתית, לאחר, כמו שנאמר, שרק ביולי האחרון החליטה הממשלה להאריך ולעדכן את הפעלת התוכניות משרדי הממשלה בפעילותו של מטה היישום. ההחלטה לקצץ בתקציבים תפגע ללא ספק במטרות וביעדים של התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה כפי שהן מצוינות בעצמם בהחלטה 787 וכפועל יוצא מכך בשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל ובפרט בדור הצעיר המהווה את החלק הארי של האוכלוסייה. אני רוצה להזכיר שצעירים יוצאי אתיופיה בישראל סובלים מזה שנים מגילויי גזענות ממסדית כלפיהם, גזענות שבאה לביטוי באלימות משטרתית ושיטור יתר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק להגיד על זה, עשינו על זה רק שלושה דיונים פה, ממש כאן, כי אנחנו מבינים כמה זה בסוף נוגע לצעירים וצעירות שעתידם לא פעם, נגזל מהם, בגלל אותה מדיניות מפלה ולא תקינה. רק אומרת את זה כי זה מאוד חשוב להבין כמה גם הממסד לא פעם גם ממש ממקם מדיניות בעייתית מאוד ולא רק לא מתקצב אלא גם פוגע אקטיבית. << אורח >> רינה איילין גורליק: << אורח >> נכון וכשאנחנו מסתכלים על שיטור יתר, זו בעצם אחת הבעיות המרכזיות שמטרידות את יוצאי אתיופיה, בפרט את הצעירים שבהם. מכיוון שאנחנו רואים שמספר התיקים שנפתחים ליוצאי אתיופיה גבוה פי כמה משיעורם באוכלוסייה. היום אנחנו מדברים על פי 1.7 משיעורם באוכלוסייה. ואנחנו מדברים בעיקר על עבירות של הפרת הסדר הציבורי, זאת אומרת עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכיוצא בזה. אני לא אכנס לנתונים שנוגעים לחינוך והשכלה, אני רק אגיד באופן כללי שעדיין יש פערים מאוד גדולים בין ההישגים של תלמידים ונערים יוצאי אתיופיה לעומת מקביליהם באוכלוסייה הכללית. הפערים האלה הולכים וגדלים עם השנים, זאת אומרת מה שאנחנו רואים בכיתה ד' זה לא מה שאנחנו רואים בכיתה ח', הפער רק הולך וגדל. גם אנחנו רואים שזה לא מפתיע שתמונה דומה עולה גם בבחינת ההשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה, למרות שיש עלייה עקבית במספר הסטודנטים שנכנסים בשערי ההשכלה הגבוהה, עדיין הסיכוי של יוצאי אתיופיה להיכנס למסגרות איכותיות בהשכלה הגבוהה הוא נמוך ממקביליהם בחברה הישראלית, ובפרט כשמדובר בגברים. בנוסף יש לזכור שאוכלוסיית יוצאי אתיופיה היא האוכלוסייה הענייה בישראל, ושהמפתחות להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית ולפיתוח חוסן כלכלי נעוצים בשיפור נתוני החינוך וההשכלה וחיזוק האמון הרעוע בין צעירים יוצאי אתיופיה למוסדות המדינה. עכשיו לגבי התוכנית עצמה ואיפה הקיצוצים נעשו? הקיצוצים נעשו במספר סעיפים, סעיף 4.6 פיתוח ידע ודרכי פעולה. הביטול של הסעיף הזה מוכיח שאין רצון לקיים תהליך של שיפור ולמידה מהשטח. הקיצוץ הזה פוגע בעיקרון לפיו על המדינה לפעול לפיתוח תשתיות מידע, נתונים, הערכה ומדידה שמאפשרות מעקב אחרי יישום ותוצאות התוכנית הממשלתית. מה המשמעות בעצם של מעקב אחרי יישום ותוצאות אם לא ייזום מהלכים וגיבוש כלים וידע שיסייעו למשרדי הממשלה באמת לקדם את השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה. סעיף נוסף נוגע להכשרה, העצמה, הכנה ופיתוח של עובדי הוראה. פה גם כן אנחנו רואים שאחוז יוצאי אתיופיה בשנת 2022 במשרד החינוך עמד רק על 1.3% וככל שעולים בדרג, הייצוג קטן. הקיצוץ של הסעיף הזה פוגע משמעותית ביצירת עתודה ניהולית ומהווה פגיעה אנושה בפיתוח וקידום עובדים מאוכלוסיות גיוון. וגם אי עמידה בדרישות החוק לייצוג הולם והוא מנוגד לרציונל של התוכנית הממשלתית. סעיף נוסף נוגע לביטול הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, או לפעילויות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שאמורה לקדם תהליכים בחמש שכונות שבהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. זה בעצם תקציב שאמור היה להתמודד עם השלכותיה של גזענות ממסדית ארוכת שנים כלפי יוצאי אתיופיה שבאה לביטוי במדיניות קליטה עקיפה, מדיניות מתן מענקים לשכונות מסוימות וכו'. בעצם מדיניות שגרמה ליצירת גטאות לאתיופים בלבד, שבתורם יצרו שירותים ציבוריים באיכות ירודה, מחינוך ועד בריאות ומשטרה ומי שסובל מהשירותים האלה הם בראש ובראשונה צעירים יוצאי אתיופיה המהווים, כאמור, את החלק הארי מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. סעיף נוסף מדבר על קיצוץ בעידוד ילדים ונערים בעלי פוטנציאל להצטרף לחוגי ספורט. גם במקרה הזה מדובר בפגיעה חמורה בילדים ונערים יוצאי אתיופיה. אין ספק שיש קשר מובהק בין השתתפות בפעילויות ספורט בכלל ובספורט התחרותי בפרט, לאיכות חיים טובה יותר, להעצמת תחושת המסוגלות שבתורה מובילה להשתלבות טובה יותר בחברה. בפרט לאור הנתונים בדבר הפערים הלימודיים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים המשתייכים לאוכלוסייה הכללית. אז אני רק אסכם שהפגיעה בתוכניות לקהילה האתיופית בדגש על צעירים מוכיחה לצערנו שוב את האופן שבו המדינה לא מספיק דואגת לשילובם המיטבי של אזרחים ממוצא אתיופי וכושלת בניסיון לתקן עוולות ארוכות שנים שהם תוצאה של אפליה מתמשכת. אני חושבת שלמהלך הזה יש השפעה רעה על הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה בייחוד בפגיעה בתחומי הדיור, התרבות והספורט ולכן חשוב להמשיך ולהפעיל את התוכניות במתכונת התקציבית כפי שהוחלט גם כדי לחזק את העורף בימי המלחמה במיוחד, וכדי ליצור חברה שוויונית וצודקת בשגרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה רינה, אני ממש מעריכה, גם את השותפות, תודה רבה. הצטרפה אלינו גם עכשיו חברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה שיזמה את הדיון ופועלת בנושא, בוקר טוב. תודה אהובה. פה אנחנו חברות, נכון. ורינה אנחנו עוד לדעתי ניפגש הרבה בנושא הזה בשנה הקרובה כדי לנסות לטפל גם בכל סוגיה בנפרד, אז אני מודה לך על הדברים. פנינה את רוצה לפתוח, או מישהו אחר? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אסדיר נשימה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור, אז כמו שאמרתי נתתי קצת לחברה האזרחית, נעבור אליהם שוב לאחר מכן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק אני אומר שהקשבתי בדרך לדיון אז שמעתי גם את המכובדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני בטוחה. אני אתן קודם כול לדוד יאסו ממשרד ראש הממשלה מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה לפתוח את הסשן הזה של הרשויות. דוד, קודם כול תודה רבה לך שהגעת אלינו היום, ואני מקווה שיהיו לך אולי אפילו בשורות. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> תודה רבה על הוועדה, על הכינוס, לך באופן אישי. נעים מאוד להכיר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נעים מאוד . << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> חברת הכנסת פנינה מכירים שנים, אז תודה רבה. האמת שעכשיו הייתי צריך להיות במילואים, אז מיד מפה אני הולך למילואים ואחרי זה אני גם חוזר, אבל ומאחר והוועדה כל כך חשובה לי בעניין הזה אז אני הגעתי לכאן. נכון, הנושא של קיצוץ הוא קיצץ ממשלתי, קיצוץ שנגזר בעל כורחה של המדינה וכל מה שהיה מה-7 באוקטובר. זה קיצוץ שלא היה צריך להיות, לא היה מתוכנן מבחינת כל הדברים האלה, אנחנו ערים לזה. אבל יחד עם זה אני באמת רוצה לשבח את משרדי הממשלה שלמרות הקיצוץ שלהם, ובנקודה הזאת של הצעירים כמו ששמענו, שמו את הדגש החשוב מאוד לא לפגוע בצעירים. נכון, יש משרד אחד שהנציג פה יסביר לנו את זה יותר במפורט, אני מכיר את זה באופן אישי אני גם דיברתי עם מנכ"ל משרד התרבות והספורט, אבל הנציג פה ידבר. באופן כללי בתוכנית של הדרך החדשה, הנושא של הצעירים נשמר למרות הקיצוץ, יש כאלה משרדים שאפילו ספגו את זה בעצמם, אני יכול להגיד גם במשרד החינוך שפה הנציגים שלהם נמצאים, כל התוכניות שהיו מתקיימות, כל הנושא של משרד ההתיישבות מתקיים, והנושא של התעסוקה אני נוכחתי לפני שבועיים בכנס של יום הסיכום של שנת העבודה 2024, וראיתי שם את הדברים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה יכול לתת נתונים דוד? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> מבחינה תקציבית? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מבחינת מה שאתה אומר, מה האחוזים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אמור להיות מקוצץ? 18 מיליון? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אנחנו יודעים, 15% של 24 זה בסביבות 20 מיליון, על כלל המשרדים. וב-2023 קוצצו 16 מיליון. הקיצוץ של 2023 – לצערי אני הייתי במילואים גם לא הייתי כאן – אבל הקיצוץ היה שם בשלושה משרדים עיקריים במשרד החינוך היה קיצוץ של 10 מיליון, כשהקיצוץ הזה מבחינת התקציב הם יפרטו כאן חבריי, ממש נכנסו שורה-שורה כדי לא לפגוע בצעירים ובתלמידים אלא בדברים אחרים, בעוטף שהם יזכירו את זה. הקיצוץ השני היה במטה של ה-4 מיליון שהיה גם כן לא היה יוצא, זאת אומרת התקציב הגיע בנובמבר ובנובמבר לא היה יוצא, אני חושב שהקיצוץ היה נכון. הקיצוץ השלישי היה במשרד התרבות והספורט שם קיצצו את 2 המיליון שהיו. אני אם הייתי באותו זמן הייתי מציע שבמקום הקיצוץ של 24 על כלל המשרדים ולא הייתי שם את זה על שני משרדים בעיקר, אבל זה נעשה ויחד עם זה אני חושב - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דוד מה שאתה מתאר פה בעצם זה שאתה כגורם המתכלל היית במילואים, וממש כבשת הרש. 16 מיליון שקלים לשיקום של משהו שהמדינה ממש פגעה במו ידה במדיניות מפלה. את זה לקחו. אתה יודע, אני בוועדת כספים, אני רואה את העברות של המיליארדים, לא 20 מיליון. מיליארדים, מאות מיליארדים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> את גם רואה איפה נתנו יותר ממה שצריך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מרגישה ממש, זה עושה לי רע בנשמה. אני לא מבינה איך אפשר לקחת? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> גברתי יושבת-הראש אני אסביר. הקיצוץ הזה הוא לא רק לבני הקהילה, הקיצוץ הזה הוא רוחבי בגלל המלחמה, זה לא סתם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> דוד, אתה לא צריך להצדיק את המדיניות של הממשלה, אתה לא אמור להצדיק את המדיניות של מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים, אתה צריך לשמור על כבשת הרש של בני הקהילה, אתה צריך להילחם על זה, להיכנס למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולומר לו אדוני זה לא סתם חונה במשרד ראש הממשלה התוכנית הזאת, היא חונה, כמי שהובילה את התוכנית, היא חונה שם ויצאה ממשרד הקליטה כי הבינו שבסדרי העדיפויות הלאומיים חייב לשים את זה במשרד ראש הממשלה. אתה צריך להילחם על זה. עכשיו תגיד לנו איך אתה נלחם שלא יהיה את הקיצוץ? באמת, זה אפילו עלוב. עלוב. זה הכי קל ללכת לשם כשיש הרבה תקציבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דוד אני רוצה להגיד לך, משרד ראש הממשלה קיבל תוספות מאוד גדולות בתקציב גם 2023, וגם 2024, כי משרד ראש הממשלה מכיל בתוכו הרבה משרדים, קופסה שחורה של משרדים, מה שנקרא. זה מין תקציב משרד ראש ממשלה אבל בעצם יש בפנים עוד איזה שמונה משרדים נוספים. דוד אתה יודע כמוני, זה מיליארדים, זה לא נתפס, זה מרזרבות, מאות מיליונים, כאילו ממש רוקנו את קופת הרזרבות של המדינה, את העתודות שאמורות לשמור איזה מנעד. אנחנו מדברים פה על 20 מיליון, אני לא מבינה איך זה בכלל דיון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אתה הולך להיאבק? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני אסביר, קודם כול הקיצוץ שהיה במשרד התרבות והספורט, אני התחייבתי למנכ"ל משרד הספורט, דיברתי איתו באופן אישי, אני מעביר לו, כאשר התקציב יאושר, 1.5 מיליון על בסיס של 2024, זאת אומרת משרד ראש הממשלה כן דואג לכל הדברים האלה. איך אני שומר על זה? א' מבחינת התוכניות בקיצוץ הזה, שוב אני אומר, יש לנו גם רזרבות של שנים שעברו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אל תדאגי, יש מי שכבר לקח לך אותם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה בשיח מול מנכ"ל משרד ראש הממשלה? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> שיח שוטף. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתה נכנסת, אמרת לו אדוני? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> בוודאי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה הוא אומר? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ואיך הוא מצדיק עוד קיצוץ? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לכן אני אומר, אם אני אומר לך שה-1.5 מיליון שאנחנו מחזירים למשרד הספורט זו הנחיה של מנכ"ל הרוה"מ. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עושים את זה בפרוסות ושיטת הסלאמי, הם שולחים אותך לדבר עם כל משרד ומשרד. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> א' לא שולחים אותי, זה תפקידי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, דוד, התפקיד שלך זה לומר להם אין מקום לקיצוץ הזה, להגיד להם מה יהיו ההשלכות של הקיצוץ הזה. ואנחנו רוצות לעזור לך. אני אומרת לך באופן חד וחלק, אם הם ישלחו אותך שיעשו לנו טובה ולקושש מכל משרד הבטחה שלא יפגעו זה לא נכון, זו לא השיטה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לא, אני חייב לספר, אף אחד לא שולח אותי. אני עושה את זה מתוקף תפקידי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה להגיד, משמעות הרזרבות הוא דווקא אם יש מיצוי יתר לתוכניות, אם יש מוטיבציה למצות ולהוסיף, הרזרבה אמורה לשמש לזה, או לחלופין אם יש חריגה בגלל כל מיני מצבים לאומיים שחייבים לקחת מהרזרבות. אתה אומר בעצם על כבשת הרש מהרזרבה 1.5 מיליון. אני ראיתי רזרבות של מאות מיליונים למשרד ההתיישבות, אתה יודע בדיוק כמוני. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה יודע בדיוק כמוני. דוד, אני לא רוצה שתדבר איתי פוליטית על משרדים אחרים, אבל הדבר הזה הוא מחדל, זה כבשת הרש, זה גזל מאוכלוסיות שזקוקות למנועי צמיחה. אני רוצה להגיד שבסופו של דבר התקציב המיטבי בזמן מלחמה הוא תקצוב שנותן מנועי צמיחה ומוציא אותנו מזה ביום לאחר מכן. אבל אם יוצאי החברה האתיופית לא יזכו להזדמנות שווה בחסות המלחמה, אז מה אנחנו עושים ברגרסיה ליום של אחרי? זה בדיוק זה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> גברתי, חברת הכנסת נעמה, אני אמרתי ואומר, אני עם היד על הדופק מול כל המשרדים בתוכניות העיקריות, במיוחד כפי שגם עורכת דין רינה התייחסה, בעניין הזה כל המשרדים מרושתים ושמים את הדגש כדי לא לפגוע בהם. לכן אני אומר, יש פה את המשרדים שיציגו את הנושא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נעבור אליהם. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני בעד מה שאתם אומרים. אני ער לזה, אני עושה את הדברים האלה כרגע מבחינתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה דוד אנחנו עוד נחזור אליך. פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש, חברת הכנסת נעמה לזימי. תחילה אני רוצה להודות לך קודם כול כחברת כנסת חברתית שיורדת לעומק הפרטים, ובאמת פיך וליבך שווים, ומעשייך, שזה הרבה יותר חשוב. אני יודעת כמה את עוקבת אחר האוכלוסיות המוחלשות, כמה את עוקבת אחר הנושא של שילוב יהודי אתיופיה מישראל, ובצער אני אומרת, לא רבים עושים מעשים אלא מחכים שאנחנו דווקא כביכול נציגי הקהילה האתיופית בכנסת, אנחנו אלה שנפעל, ומשאירים לנו, כאילו לא מדובר בישראלים מן המניין. את הדוגמה לכך, שעם כל הכבוד, שגם בבית הזה אנשים ייטולו קורה מעיניהם וילמדו לפעול למען כולם. אני אספר לך, מבחינתי זה כבר נהיה מגוחך, יש כאלה שפונים אליהם יוצאי אתיופיה ואז הם מפנים אליי. אני אומרת סליחה? חברי כנסת שעושים את זה, ואני אומרת מה זאת אומרת הוא ישראלי שפנה אליך, אזרח, אזרחית שפנו אליך, נא הואיל בטובך לטפל בו. מה? הם לא יודעים שיש עוד חברי כנסת יוצאי אתיופיה? אז כנראה שהם מזדהים איתך. אז באמת תודה מעומק הלב על החברות שלך ועל השותפות שלך למאבקים של הקהילה זה שנים רבות עוד לפני שהגעת לכנסת. מפה אני רוצה לפני שאני נכנסת לעובי הקורה, כן להזכיר ולהתפלל עבור הילדה היימנוט קסאו שנעלמה ביום ראשון בלילה ממרכז הקליטה בצפת. פרשה קשה, אירוע קשה. שוחחתי אתמול עם האמא, כולנו מתפללים שימצאו אותה בשלום. פשוט נורא לחשוב שילדה בת תשע במדינת ישראל יכולה ככה להיעלם. אני יודעת שהמשטרה עושה את כל המאמצים, כולל המפכ"ל שהגיע לחפ"ק אתמול, ושלשום הגיע גם שר הקליטה כדי באמת לרכז מאמצים, והסוכנות היהודית והמשטרה ויחידת הכלבנים וכולם, והלוואי ונתבשר בבשורות טובות. לעניינינו במעבר חד, אני חושבת שמעבר לנתונים שהציגה גם רינה, שמדובר בקהילה מאוד צעירה, אני חושבת שכולנו צריכים לזכור, ואמרתי את זה גם קודם, זה לא בכדי חונה במשרד ראש הממשלה. התוכנית לשילוב יהודי אתיופיה חונה במשרד ראש הממשלה לאחר עשרות שנים של כישלון חרוץ, של אפליה בוטה, של פגיעה חמורה, ואת זה אל לנו לשכוח. הילדים יוצאי אתיופיה כולל אלה שהם אינם יוצאי אתיופיה, הם ישראלים שההורים שלהם הגיעו מאתיופיה, אבל ילדים ישראלים שלא זוכים להזדמנות שווה. ובואו נודה על האמת, תמונת המצב האובייקטיבית, לא הסובייקטיבית, כי בעבר היו אומרים לנו ודוד יודע את זה ורינה יודעים את זה כבני הקהילה, לא נו אתם סתם מתלוננים, אתם מרגישים קיפוח, עוד דור זה יעבור, ובזמן הזה שלפני התוכנית ריסקו, ריסקו, אין דרך לתאר את זה. ריסקו קהילה שלמה, לקחו ילדים והיו מוותרים עליהם מגיל גן. גני ילדים שהיו בנפרד, בבתי הספר קל מאוד להיטפל לילד האתיופי נקרא לזה, שבולט לעין, ילדות, ילדים, השעיות על ימין ועל שמאל. ומשרד החינוך אני גם אגע בדברים הטובים. כולנו יודעים גם ביום, גם בימים האלה, אני מטפלת במקרים קשים מאוד של הזנחה, של ויתור של מורים, וזה לא רק ברמת המדיניות, זה ברמת האדם, המורה, הגננת, שמרשים לעצמם בגלל הטיות של דעות קדומות, אפליה וגזענות. לא כולנו בוחני לב וכליות. את יודעת, בעיניי זה כל כך, זה מכה בי. אני בשבוע שעבר יושבת עם הבן שלי – הוא בטח יכעס עליי הוא בן 11, אם הוא ישמע, אבל מזל שהוא לא עוקב אחרי הדיונים שלנו – הוא יושב ואומר לי על איזה אירוע. עכשיו הוא נתקל חדשות לבקרים – בצער אני אומרת – באירועים לא פשוטים. למשל הוא הלך לתנועת הנוער וילד קרא לו כושי מסריח ואז שלושה חודשים הוא לא היה מוכן ללכת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איך אפילו בדור הזה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדור הזה של ילד ישראלי לכל דבר. אבל זה בין ילדים ואז מנסים לפתור את זה. אבל בתוך מערכת בית ספרית שהוא אומר יש אפליה נגד הילדים האתיופים, המורה הזה הוא נטפל כל הזמן, מוציא רק אותנו. ודברים שאת אומרת ריבונו של עולם, זה יהיה מאבק מתמשך כל עוד האנושות ממשיכה להפלות ולתייג ולעשות profiling לאנשים בעלי צבע עור כהה. אנחנו, כיהודים היחידים שהם עם הבולטות היפה הזאת, אבל צריך להודות בזה כיהודים השחורים היחידים בתוך ישראל, חווינו חוויות קשות מנשוא, החל מפקפוק ביהדות, השלכת תרומות הדם, פרשת הדפו פרוברה מעצרים קשים 40% בכלא אופק שהיה בזמנו. תיקים, אתם רוצים לשמוע? 23,000 תיקים, על איזו קבוצה אנחנו מדברים ריבונו של עולם? על קבוצה שאם מצמצמים את הקשישים, מורידים את הנשים, אתם מגיעים לכך שכל נער שני או שלישי עם תיק פלילי. זה לרסק קהילה שהגיעה לכאן עם 0% פשיעה, עם הורים מדהימים, בעלי כבוד, בעלי ערכים, עם מסורת לתפארת. עד היום אני רואה אותם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חייבת להגיד לך משהו על זה, כשהתפרצו ההפגנות בחיפה כששוטר ירה בסולומון טקה, אז אני לא אשכח את האימהות בהפגנות שאמרו שבכל פעם שהילד יוצא לשחק הן חוששות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה דבר נורא, זה משפט נורא שלא עוזב אותי, שהן חוששות מכל יציאה מהבית של הילד. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני חוששת, אז אני אספר לך, הילד שלי אוהב ללכת עם קפוצ'ון עליו, ואוטוטו הילד הזה בן 13-14, כן אני חרדה, בוודאי שאני חרדה שהוא ילך לפארקים, למרות שהמצב הוא טיפה יותר טוב, יש שיפור, אבל איך השיפור הזה הגיע? איך התוכנית הזאת נולדה? רוצים לשמוע? אחרי שב-2015 הצעירים האלה הקיזו דם, דם, חטפו רימוני הלם, גז מדמיע, מכתזיות, אלות. אני הייתי שם, הובלתי את המחאה הזאת, אהרון נמצא פה. הילדים האלה גם ב-2019,ילדים בני 13-14 צעדו בקריות, ובחיפה, היו מוכנים להילחם את מלחמת הצדק שלהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני זוכרת את ההפגנה בחיפה, הראשונה, של 2015, באתי לשם, וראיתי יותר שוטרים ממפגינים, ממוגנים כולם ברימוני הלם בידיים, ברגליים, מסביב, כאילו אנחנו נכנסים לזירת קרב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת. ואת יודעת מה? גם התקשורת הייתה שותפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכולה להגיד לך שב-2015 בכיכר רבין כשאני רצתי להסתתר מרימוני הלם או גז מדמיע, מה שלא יהיה, נכנסת לתוך קיוסק, מרימה את הראש, ואני רואה כותרת אינתיפאדה. כולנו מבינים מה זה אומר אם על הפגנה של יוצאי אתיופיה היה כתוב אינתיפאדה, זה לומר לנו אתם זרים. אז הילדים האלה, הצעירים האלה, נלחמו את המלחמה שלהם לשוויון, באמת בכל הכוח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אגיד שבזמן הזה היו גם את כל הפגנות מחאת הגז, שגם אני הייתי מאלה שחותמות עליהן במשטרה בזמנו והובלתי אותן, ואפילו קמצוץ מאותה כמות שוטרים, הפגנות הרבה יותר גדולות, מאסיביות, ציבוריות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> האלימות המשטרתית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> האלימות אני ראיתי את זה בעיניים בשתי הפגנות שהיינו שותפות אליהן. זה להגיע ולראות יחס מסוים ויחס אחר, מפחיד, יותר שוטרים ממפגינים, אני אומרת לכם, יותר שוטרים ממפגינים אני ראיתי בהפגנות ב-2015, בחיפה לפחות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואנחנו חווינו את זה על בשרנו כולל אני אישית בגופי שהגנתי על מפגינים שלוקחים אותם למעצר, ואין לזה אח ורע. תפתחו את התמונות תפתחו את הוידאו, לא יהיה לזה אח ורע, לא היה לזה אח ורע, ובוודאי, איך אני אומר את זה, זו בושה לומר את זה, אבל מישהו אמר לי ככה אני לא ראיתי בהפגנה של יהודים שמתנהגים ככה, לא שמותר כלפי הערבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו לחלוטין באותה דעה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> והיום בהקשר הזה יעלה החוק שלי, בהצטרפות החוק של צגה מלקו לסגירת התיקים, רק הוספתי שם גם את 2015. עכשיו אני אומר לך, התוכנית הזאת, אחרי הזעקה שהייתה שם, ממשלה שלא יודעת מה יד ימין ומה יד שמאל עושות, קראו לנו, קראו למפגינים, קראו לי ואמרו מה עושים? מה עושים? מתקנים את המציאות. כי בסוף המאבקים שלנו זה מתוך אהבת ישראל, מתוך אהבת ארץ ישראל, ועם ישראל. ואנחנו רואים את זה היום בחירוף נפש של החיילים שלנו, של החיילים שלנו שנהרגים כמו כל עם ישראל, חלק מעם ישראל, בגבורה. אז מה התשובה שנותנת הממשלה הזאת? מה התשובה נעמה? שאתם תלכו תילחמו, מה הם אומרים ללוחמים? ואחים שלכם יצאו מהחוגים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה כבשת הרש. אפליה כפולה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אני אגיד לך, המציאות עדיין רעה, בחסות הנוער עדיין יש יתר ייצוג של יוצאי אתיופיה, בחינוך אנחנו רואים שיש יתר השעיה ויתר נשירה ויתר העברה והסללה לבתי הספר הגרועים. אנחנו עדיין רואים שיש עדיין קלות בפתיחת תיקים למרות שיש שיפור בסיפור הזה. יש צמצום בכל הסיפור של הבגרויות, אבל אני לא מצליחה להבין את משרד ראש הממשלה שידעו לתת – ואת בוועדת כספים – מאות מיליונים ומיליארדים לכל מיני תחומים שהם חשובים. אגב, חיזוק מורשת, אני בעד, אנחנו קהילה הכי מסורתית שיש, הכי יהודית, שמרנו בחירוף. אבל לקחת לשם מאות מיליוני שקלים ופה לקצץ 18 מיליון, 20 מיליון? דוד, אני אומרת לך – למרות שזה לא תפקידך וזו החלטה של מקבלי ההחלטות – הקהילה לא תאפשר את זה עד שהנתונים האובייקטיביים לא ישתפרו. ואני לא מתכוונת לוותר וגם את לא מתכוונת לוותר על הדבר הזה, ואם צריך גם לעצור את כל הדיונים בוועדת כספים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד משמעית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הייתי מצפה ממשלה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם חברי הכנסת, לא רק ממשלה. מה שאמרת הוא דבר נכון. חברי הכנסת צריכים לייצר חזית אחידה, שהיא לא אופוזיציה קואליציה, עבור אוכלוסיות שכולנו מבינים שזו סוגיה שנוגעת לכולנו, ולא עניין של פוזיציה. וזה לא צריך להיות נחלת יוצאי החברה האתיופית. זה כמו שעשיתי את הדיון על תקציבי החומש, זה לא ייתכן שאלו הסיעות הערביות, כאילו אין 20% ציבור שהולך להיפגע, חסרי מעש, הסללה לארגוני פשיעה, כל הדבר הזה שבסוף נוגע לכולנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, גם אין לי בעיה, ואני אתן לאחרים, אני רק אומר, לצערי יש משרדים שהצליחו יותר, יש משרדים שהצליחו פחות, אני פחות אמנה אותם פה, אולי רק נעשה עוד דיון המשך. זה כמו שברשויות המקומיות לא היה מיצוי – גם דוד מכיר את זה – של התקציבים שניתנו להם, כ-20 מיליון שקלים. אני חושבת שלא היה צריך לעשות את הקיצוץ, אם כבר אנחנו צריכים רק להמשיך ולפקח ולראות איפה אנחנו מצמצמים את הפערים, ואני יכולה להגיד לכם יום-יום נעמה, ומגיעים אליי סיפורים קשים על הוצאת ילדים מהבית ששם גם עשינו עבודה מאוד רצינית, אבל יש התרופפות. אנחנו רואים בחינוך, אני אומרת לכם יש התרופפות ברמת המורה בקצה. אתם חייבים להמשיך ולפקח. ברווחה גם על נערי תקון אתם צריכים להמשיך לפקח. בצבא יש לי סיפורים שהשם ישמור עכשיו אני גם מטפלת בסיפור, אנחנו ראינו גם התאבדויות, הייתה קפיצה בהתאבדויות לפני שנה, והיה לי סיור עם ראש אכ"א ועוד. אז התוכנית הזאת היא דיני נפשות היא לא פריבילגיה ואחרי שאנחנו נצמצם את הפערים לא רוצים שקל יותר, לא רוצים זכויות עודפות. אבל יהודי אתיופיה והצעירים שנולדו פה, הישראלים ממוצא אתיופי זכאים להזדמנות שווה. זה מה שיש לי לומר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה חברתי פנינה, אני מודה על הדברים הנוקבים אני אתן לנציגת האוצר לדבר, בגלל שהיא תצטרך ללכת ואנחנו נעשה את זה לפי הסדר. אז אני שמחה שאת פה תאיר. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> שלום, תאיר, רפרנטית רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים במשרד האוצר. אז באמת דוד התייחס לרוב הדברים, אני אגיד כמה מילים במספרים לגבי תקציב ההחלטה, וגם אתייחס לסוגיית הקיצוץ. באמת ב-2024 בתקציב המקורי כל המשרדים שיושבים פה אמורים להשתתף בכל מיני פעילויות במסגרת ההחלטה בהיקף של כ-70 מיליון שקלים ומקורות תוספתיים שאמורים להגיע לפי ההחלטה המקורית, כ-65 מיליון שקלים, וכרגע באמת הוחלט במסגרת קיצוץ של כל או רוב החלטות הממשלה בצורה רוחבית ואחידה של 15%, מדובר בקיצוץ של המקורות התוספתיים של כ-10 מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך תוספתיים? התוכנית במקור היא 120 מיליון. איך תוספתיים? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כשאני אומרת תוספתי אני מתכוונת נוסף על מה שהמשרדים שמים בתוכנית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לא, אז בואי נגיד. תגידי שבמקור התוכנית היא 120, את לא מקצצת מאיזו תוספת או איזו הטבה שעשו פה. אתם מקצצים מהתוכנית עצמה, מהבשר. היא הייתה במצ'ינג עם המשרדים, את זה אנחנו יודעים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אני אומרת שהקיצוץ הוא על התקציב הנוסף שמגיע מבחוץ. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מבחוץ זה ממשרד האוצר, אז תחדדי. לא, זה חשוב לנו, הטרמינולוגיה היא מאוד חשובה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> זה עניין של מינוח, זו הטרמינולוגיה פשוט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל תאיר את גם יודעת שהרבה מהתקציבים התוספתיים, הרי זה מה שאתם אומרים לנו בוועדות הכספים. אל תדאגי, זה לא נמצא בסעיף, זה בתוספתי. אז אי אפשר מצד אחד תמיד להגיד לנו זה בתוספתי, זה מבוטח ואז להגיד לנו לא, קיצצנו בתוספתי. אז תמיד הדואליות הזאתי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> זאת לא הייתה הכוונה. אני אומרת שיש סכומים, זה עובד ככה בכל החלטות הממשלה בצורה מאוד אחידה, שיש סכומים שהמשרדים שמים ויש סכומים נוספים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שהאוצר שם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון, שמגיעים מבחוץ בהתאם להחלטת הממשלה. באמת בהחלטה הנוכחית - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל שאתם בוחרים לא לשים בבסיס. אני רק רוצה להגיד את זה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> מדובר בהחלטת ממשלה לתקופת זמן קצובה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אני אומרת, מבחינת התוכנית, מבחינת משרד ראש הממשלה, התוספתי זה משהו שאתה בונה עליו בתוכניות, זה לא משהו שאתה אומר שהוא שולי. על זה אנחנו מסכימים חד משמעית. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא, אני מתייחסת לסוגייה הזאת מאחר והקיצוץ שהוחלט עליו הוא קיצוץ של התקציב הנוסף שמגיע מבחוץ. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רלוונטי מבחינתנו, דברי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> זה מה שאני רוצה לומר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה? אתם מקצצים בכל זאת? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הקיצוץ הוא מהסכום התוספתי. המשרדים יכולים להחליט בתוך סדרי העדיפויות שלהם לא לקצץ בחלקם, וזו החלטה של כל משרד במסגרת סדרי העדיפויות שלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה שקורה פה הוא שיש קיצוץ רוחבי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, את יודעת מה היא אומרת החלטה. מה זאת אומרת? האוצר מנותק? הוא בחללית? אני לא הבנתי, התנתקתם מחללית האם שנקראת מדינת ישראל וממשלת ישראל? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> התקציב הנוכחי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא גברתי, את לא תשאירי את זה למשרדים להחליט מטוב ליבם. זה מה שאתם אומרים, ממש לא, אתם תוודאו מול משרדים ומי שלא יהיה מוכן לשים את החלק שלכם, אתם תשימו. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הממשלה החליטה נכון לעכשיו על קיצוץ של 15% בצורה רוחבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רק רוצה לבאר את זה תאיר. הממשלה החליטה בתוכניות האלו, בתוכניות של החלטות הממשלה, לקצץ 15% וזה בניגוד לקיצוץ הרוחבי של 5%, אז עוד ניחא הייתם מקצצים את האחוז של ה-5%. פה אתם עשיתם קיצוץ יותר אגרסיבי בהחלטות שהן החלטות ייעודיות כלפי אוכלוסיות גם ככה במצבי קצה, אוכלוסיות שגם ככה אנחנו מחויבים ומחויבות אליהן עוד יותר בגלל מצבן ובהקשר הזה אני אומרת קיצוץ יותר גדול לאוכלוסיות היותר פגיעות. אני לא מצליחה להבין את זה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הקיצוץ הוא לא מאחר ומדובר באוכלוסיות כאלה ואחרות, אלא מאחר ומדובר בהחלטות ממשלה שזה באמת דבר שהוא - - - והוא לא חלק מתקציב - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את יודעת שהחלטות הממשלה נגזרות גם מהמלצות של הפקידות. זו הייתה גם המלצה שלכם בתוך המשרד, אני יודעת את זה מבדיקה. ואני שואלת איך הגעתם למסקנה שדווקא בזה צריך לקצץ? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הקיצוץ הוא רוחבי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולה להמשיך להגיד שהקיצוץ הוא רוחבי, זה לא יעזור. זה כמו שאם יהיה קיצוץ רוחבי את לא תלכי עכשיו ותקצצי למשל מחדרי חירום בכל תחום כלשהו. אני שואלת באמת, זה שאת תחזרי על המנטרה הזאת שהממשלה החליטה, מה אתם כמשרד? והייתה לי שיחה עם ראש אגף התקציבים גרדוס, והיו לי שיחות, למה אתם לא חוזרים לשר שלכם ומסבירים לו שבמקרה הספציפי הזה אי אפשר לגעת? לכו תגעו במקומות אחרים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני מניחה שבאמת כל הנוכחים פה יודעים שנעשו קיצוצים מאוד דרמטיים בהרבה מאוד דברים שונים, נוגעים בכל האוכלוסיות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו יודעים שנעשו גם תוספות מאוד דרמטיות בכל מיני דברים מיותרים. אני חושבת שפשוט פה זו פגיעה במנוע צמיחה, וזה גם כבש הרש, תאיר. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> התוספות הן באמת בהתאמה למימון הוצאות המלחמה - - - על העורף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא תאיר את לא יכולה להגיד את זה על ארבע מנהלות לזהות יהודית בכפילות מטורפת במאות מיליונים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אני לא יודעת להתייחס. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אי אפשר להגיד על חינוך פרטי מפלגתי ללא ליבה וללא דיווח ולא חשיפת שעות ההוראה שאלו הוצאות מלחמה כשמקצצים בשעות ההוראה לחינוך הממלכתי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז אני מניחה שאתם - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו הוצאת מלחמה, זה יותר חשוב? 600 מיליון שקלים זה יותר חשוב? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 600 מיליון שקלים לחינוך מפלגתי פרטי ללא ליבה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אשמח רק להשלים משפט. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה לדעתי אולי צריך לקחת את הפקידות הבכירה באוצר לסיור בקרית משה, ברמת אליהו, בבתי ספר, בגנים שלצערי שיש בהם יוצאי אתיופיה, אולי, אולי. כי היא אמרה פה הערה מאוד חשובה, ואת יודעת לא הכל הוצאות של המלחמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את יודעת, אנחנו נפגשות בכספים, אני רואה את הגזל. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם יותר מזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רואה את הקיצוצים אבל אני גם רואה את הגזל, אי אפשר להגיד שאלו הוצאות המלחמה, אל תדבררו משהו לא נכון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואי אפשר בחסות המלחמה להקריס את החברה הישראלית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אומרת לך, תאיר אל תיקחי עמדה פוליטית, אני מבינה את המורכבות שלך. אבל לדברר משהו שהוא פיקטיבי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבל. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני חושבת שאתם יודעים מהי עמדת משרד האוצר, ואנחנו יוצאים בדבר הזה באופן פומבי, וכל הסוגיות שציינתם קודם שקשורות לחינוך וללימודי הליבה, זה אמנם לא התחום שלי אבל בנושא הזה אני יכולה לומר באופן, ממש לעמוד מאחוריו - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני יודעת את זה כי ברור לכולנו שמנוע צמיחה זה לא, שוויון הזדמנויות זה תלוי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> - - כי ברור לכם מה עמדתנו בנושא הזה. אני כן אסיים ואגיד שהתוכנית ליוצאי אתיופיה שלשמה התכנסנו כאן יוקצה בשנת 2024 לאחר הקיצוץ המדובר כ-116 מיליון שקלים, זה סכום מאוד משמעותי שמאפשר לייצר תוכניות מאוד נרחבות בכל התחומים וכמובן שגם דוד התייחס לדבר הזה, זה בסמכות מטה היישום להחליט איך יתפרש אותו קיצוץ והוא לא חייב להיות אחיד על כל משרדי הממשלה, ונתון לסדרי העדיפויות גם של המשרדים וגם של המטה, לקבלת ההחלטה מה לתעדף בהינתן הקיצוץ הנוכחי שהממשלה החליטה עליו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לאור זה שמשרדי הממשלה לאורך שנים ארוכות, עשרות שנים, לא תיעדפו את יוצאי אתיופיה אני לא מבינה איך את בונה על התיעדוף ושום השכל שלהם. אני לא רוצה להחתים את כלל העובדים כי יש עובדים שעובדים במסירות, חלקם יושבים כאן, אבל אנחנו יודעים שבמציאות שאנחנו חיים, אם אין את השורה התקציבית שהיא מעוגנת כמו שצריך בתקציב, אז בעצם אנחנו יכולים ללכת לחפש את אחותנו ביום שאחרי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אז גם במצב הנוכחי המשרדים מחויבים להקצאה של 60 מיליון שקלים באופן רוחבי לתחום הזה, בנוסף לכ-56 מיליון שקלים תוספתיים שיגיעו לאחר הקיצוץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה תאיר. חברתנו צגה מלקו, חברת הכנסת פה היא תדבר, כי היא צריכה לרוץ לכספים, ואני עוברת למשרד העבודה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, בוקר טוב, סליחה אני מתנצלת, פשוט החלטתי חבר ממפלגתי בוועדת הכספים אז אני הייתי צריכה להצביע, וגם אני עוד מעט חוזרת. לנושא של קיצוץ, לפני שאני אתחיל עם זה, אני רק שנה בכנסת, אבל את הנושא של הקהילה אני מכירה אותו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואיזו שנה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שנה באמת. אבל את הנושא של הקהילה אני שנים רבות, אני 35 שנים אני עם הקהילה. אין פעילות שאני לא הייתי מעורבת בה. לצערנו הרב הכסף שמדובר, הקיצוץ בדרך כלל כשאני רואה היום אחורנית כל תקציב שמיועד ליוצאי אתיופיה אף פעם לא מנוצל, אף פעם לא מנוצל. זה פשוט מזעזע. אני אתן לכם דוגמה, כשאני הגעתי לכנסת, הדבר הראשון שראיתי זה את התקציב שמדובר במשרד ראש הממשלה, אני רואה כמה כסף הולך ומה נעשה? כשאני הסתכלתי, כשאני בדקתי, אני ראיתי דוגמה שאני אתן לכם, כמה משרדים, ביניהם לדוגמה משרד הבריאות למשל. משרד הבריאות צריך להביא תוכנית כדי לקבל בכל שנה 5 מיליון שקלים לפעילות. בגלל שלא מגישים את התוכנית, ה-5 מיליון בכל שנה חוזר לאוצר לתקציב המדינה. ככה זה נעשה, אף פעם לא נוצל, זה פשוט מצער אותי. זה נתן היום גושפנקה או תקדים שבגלל שהכסף לא מנוצל כאילו אפשר לקצץ אותו. זה פשוט לא יאומן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא הסיפור אבל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני יודעת שזה לא הסיפור, אבל ברגע שרואים שלא מנצלים אותו אז אומרים אוקיי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל את זה עושים עם כל התקציבים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> חוסר הניצול היחידי היה ברשויות המקומיות. כל השאר משרדי הממשלה היה ניצול של למעלה מ-80%, זה לא הסיפור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> פנינה, אני בדקתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הקיצוץ הוא כי פשוט הנושא הזה הוא לא בנושא ראש סדר העדיפויות של שר האוצר ושל ראש הממשלה. ואני שוחחתי עם שניהם והם אמרו תישאו בנטל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צגה הם לא חוזרים חזרה לאוצר, זה לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהם אמרו תישאו בנטל. אז אני אומרת להם שהם יישאו בנטל כשהצעירים שלנו יצאו לרחובות – ואני אתן לך לסיים – הם יישאו בנטל, אני לא אשא בנטל בחסות מלחמה כשהחבר'ה שלנו נלחמים בעזה, אנחנו לא נישא בנטל כשכל החיים אנחנו נלחמים והילדים האלה נלחמים. אל תגידי שזה בגלל חוסר הניצול, את צריכה להיאבק בזה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע, את יכולה לתת לי לסיים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי, אני אתן לך לסיים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא חייבים לצעוק. אפשר גם להעביר ברוגע. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכול בסדר, כל אחד וסגנונו. אם אני צריכה לצעוק בשביל הקהילה ולהילחם אני אצעק ואלחם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכימה, אני חייבת לסיים את המשפט שלי. אני חייבת לסיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני באתי מוועדת הכספים זה חשוב לי, אחרת הייתי נשארת שם. מה זה הדבר הזה? צריך להקשיב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי, אני רק רוצה להגיד שאנחנו לא מדברים על זה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני לא מוכנים שיפסיקו אותי באמצע. אני אסיים. את יודעת מה אני הולכת להגיד? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אף אחד לא הפסיק אותך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא בא בחשבון. אני רוצה לדבר ברוגע, ואני רוצה גם להקשיב. אז הדבר הזה נתן, אני ראיתי איך זה פגע בנו לאורך השנים. אני גיליתי את זה, כל התקציבים. הנה, למשל עכשיו מה שקיצצו זה לא מתקבל על הדעת מה שמקצצים במשרד החינוך, בחינוך של ילדינו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 10 מיליון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן. אני לא מסכימה. וגם מקצצים במטה שלהם, 4 מיליון שקלים. אני לא מסכימה לכל קיצוץ שפוגע בקהילה, אבל יחד עם זאת אני באה בביקורת. התפקיד שלנו לעקוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, זה תחת משרד ראש הממשלה הפיקוח, התכלול על התוכניות הללו, אני רוצה להבין אם דיברת עם ראש הממשלה? אם יש איזשהו שיח אמיתי? כי אפשר למנוע את זה, זה באמת לא הרבה כסף. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני יש לי שיח במשרד ראש הממשלה. וגם הנה, דוד יאסו יושב פה, הוא זה שאחראי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרנו לו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל דוד אומר שהקיצוץ כרגע יתקיים. זה שאומרים שמשרד ייתן ורזרבה זה משהו אחד. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שיחה איתו. תשמעי, דוד רק שנה בתפקיד. אם אתם מכניסים פה פוליטיקה אני לא פה. אני באה לקהילה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה קשור לפוליטיקה? יש קיצוץ. זה קשור שיש קיצוץ אני אומרת לך, צגה, את הקיצוץ הזה את ואני ומשה סלומון ונעמה ואחרים צריכים לעצור. מה לעשות שמי שקיבל את ההחלטה זה פוליטיקאים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> למנוע את הקיצוץ זה לא שיח, אני מצטערת צגה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה שר האוצר בראש ובראשונה, וראש הממשלה. אל תגידי שעושים פה פוליטיקה, זה לא קשור, בסוף מחר מי שישלם את המחיר זה הילדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צגה, אנחנו בבית פוליטי, יש לי ביקורת פוליטית על מדיניות הרסנית וקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תקשיבו אני מכירה את הנושא לא פחות מכם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר, אני לא אומרת, חלילה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני נגד קיצוצים, אבל למה אנחנו לא יכולים גם לפקח? למה לא יכולים לפקח? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מסכימים שצריכים לפקח, אבל קודם צריך למנוע את הקיצוץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צגה, אנחנו בדיון על הקיצוצים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו צריכים להילחם על הקיצוץ אנחנו לא יכולים לראות שבמשרדים מסוימים מיותרים שצריך לסגור אותם, מביאים להם מאות מיליונים ובסוף באים לכבשת הרש של הקהילה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, אני באתי - - - אבל אי אפשר לנהל ככה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מכבדת אותך אבל צגה אני רק אומרת שהדיון הזה דיון על קיצוצים. אני מסכימה איתך על יישום, ובואי נעשה גם דיוני המשך שמנסים לבחון את היישום, אני איתך בזה. רק שפה יש לנו אפשרות למנוע את הקיצוץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני נגד הקיצוץ אבל אני באה ואומרת מאיפה זה בא, למשל אני אתן לך דוגמה את תוכנית פלא, ספורט. אני התערבתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו תוכנית שאני יזמתי וכתבתי ביחד עם אלי יאסו יש לומר, תוכנית מעולה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור אני מקשיבה לך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני באתי להגיד מה שיש, אסור לקצץ אותה, אבל ביחד עם זאת מה שגרם לזה לאורך השנים זה שלא היה פיקוח. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו נלחמנו בזמנו בשרת התרבות מירי רגב, הייתה לי התנגשות חזיתית איתה, כי באמת את צודקת, במשך ארבע שנים לא השתמשו בכספים האלה של ה-5 מיליון וזה חזר לאוצר, ואחר כך זה התחיל לפעול, ובשנים האחרונות יש את אלימלך קסאי שמפעיל את זה בצורה נהדרת ואנחנו נלחמים על זה והייתה לי שיחה גם עם מיקי זוהר, וביחד צריך להילחם, אבל לא משרד-משרד, אלא על כל התקציב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> על הקיצוץ נכון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, תקשיבו. אני מתנגדת לקיצוץ, אסור שיהיה. אבל ביחד עם זאת אם אתם לא רוצים לשמוע מהי השתלשלות הדברים? למה גם עד היום יש את הבעיה הזאת? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע אבל צגה, כל תקציב שיש בו עודפים חוזר לאוצר, זה לא קשור לסוגיות האלה, זה קורה בכל תקציב, למה אנחנו צריכים לשאת בזה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, ברגע שאת מקבלת כסף את צריכה לפעול - - - לפקח אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל צגה אין בעיה, זה לא קשור ספציפית לתקציב הזה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> את מצדיקה את הקיצוץ? אני לא מבינה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא אני לא מצדיקה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה את מגינה על הקיצוץ? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טוב, חבל שזה בין הח"כיות, בואו ניתן למשרדי הממשלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא צגה, אני רוצה לעצור את הדיון. כשנרצה לדבר על מימוש תקציבי נעשה דיון חדש. אני מצטערת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה אני אומרת את זה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מצטערת צגה הדיון הזה הוא לא על מימוש תקציבי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני הולכת לוועדה, אבל אל תעשו את זה קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה קשור? אני קואליציה והיא אופוזיציה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סליחה, צגה, אתם לא יכולים גם להעביר תקציב דורסני וגם להגיד אל תעשו את זה קואליציה אופוזיציה. סליחה. יש גבול לרמיסה. את עכשיו אומרת אולי משהו - - - את רומסת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אופוזיציה ואני אלחם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את דואגת ליהודי אתיופיה יותר ממני? את יותר ממני? את מכירה את הנושא הרבה יותר ממני? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אמרתי לך משהו כזה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את יודעת מה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מזלזלת בך? אני אומרת לך אל תגידי לי אופוזיציה קואליציה, אתם עושים תקציב, אתם קואליציה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא מתקבל על הדעת, לא יכול להיות אני אומרת לכם את זה, לא יכול להיות, מה זה הדבר הזה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ברגע זה כשהיא נלחמת על הקיצוץ ואת מצדיקה את הקיצוץ היא נלחמת יותר, מה לעשות? אם את מצדיקה את הקיצוץ ואת אומרת שלא היה ניצול תקציבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא אמרתי לך שום דבר נגדך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום לבוא ולהגיד יחד איתנו להילחם, אני חשבתי שאת באה להגיד שאת באה להילחם על הקיצוץ הזה, ושתדברי עם ראש הממשלה כמו שאני מדברת איתו ושתדברי עם שר האוצר כמו שאני מדברת איתו, ושאנחנו נלך לגייס את ועדת כספים. למה דווקא יושבת-הראש שמובילה את הנושא הזה, למה את תוקפת אותה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו גם לא במלחמה. אני עושה את הדיונים האלה על כל מיני נושאים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> פנינה, אני חייבת להגיד. את רוצה לשמוע? אני נגד קיצוצים, אבל אני אומרת עובדות. את 10 שנים בכנסת, את יודעת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ועשיתי מלא, עשיתי את פלא, עשיתי את מפתחות, הובלתי את הדרך החדשה. עכשיו את נלחמת על התוכנית שאני הובלתי. מה זה קשור? את הולכת למקום מאוד בעייתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תמיד יודעים את זה, למה חברי כנסת, אני כן אדבר, אני אדבר עם ראש הממשלה, יש לי פגישה את יודעת מה? יש לי עם מנכ"ל ראש הממשלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה פשוט חבל שזה מגיע ככה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין. תילחמי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, למה אני אומרת את זה? אני לא אוהבת לצעוק, אבל כשמאלצים אותי אני חייבת להגיב. הייתי יכולה לא לבוא, אני באתי כי זה חשוב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> את עושה טובה למישהו? באמת. די, צגה, חברת הכנסת מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 10 שנים את יודעת את זה יותר ממני. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> 10 שנים עשיתי מהפיכות ויש פה אנשים שיגידו, מה לעשות. מה זה קשור מה את לוקחת את זה למקום אישי ופוליטי? אם כבר מישהו עושה פוליטיקה זאת את. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני לא לוקחת, את לוקחת לפוליטיקה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב עזבי, זה לא ענייני, בהצלחה לך גברת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו בכנסת, בכנסת זה פוליטי, אני מצטערת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט בושה וחרפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צגה, אני מעריכה אותך אבל הכנסת היא מקום פוליטי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום להגיד שאת תילחמי ותדברי עם ראש הממשלה שהוא ראש המפלגה שלך, את באה לפה ומצדיקה את הקיצוץ ואנחנו נמנע אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רק רוצה גם כן לומר משהו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הכנסת היא מקום פוליטי, מי שרוצה להתחמק מפוליטיקה לא נוגע בשום סוגיה מהותית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להתנצל ולומר לך, זה שאת לא יוצאת אתיופיה זה לא מרשה לאף אחד שאת נלחמת פחות על יוצאי אתיופיה, להיפך אני מחבקת כל חבר כנסת שהוא לא בן הקהילה שנלחם עבור הקהילה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הכל בסדר, זה לא הסיפור פה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני נאלצת לצערי לצאת, ואני מקווה שאני אספיק לחזור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני יודעת, אנחנו נמשיך. אני רק רוצה להגיד, אופוזיציה קואליציה, אופוזיציה יש לה תפקיד, היא צריכה להילחם מול תקציב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם קואליציה ואני נלחמת, מה איכפת לי. האמת לא נעים לי להגיד, עם כל הכבוד עם זה שאני קואליציה תמיד אני אלחם את המלחמה הזאת ולא משנה אם זה ראש מפלגה שלי או ראש ממשלה או שאני יושבת בממשלה. עם כל הכבוד אין לנו זכות קיום אם אנחנו מסתכלים דרך הפוזיציה של קואליציה או אופוזיציה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד שמשמעית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשיש פה נושאים שהם בסוף, כמו שאמרתי, דיני נפשות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם נלחמנו מלחמות כשהיינו קואליציה ביחד, זה נכון מאוד. אני רק רוצה פשוט להגיד, זה לא עניין אישי כדי לנגח קואליציה, זה תפקידי ממש לעבוד מול עוולות מתוך המקום שלנו כאנשי אופוזיציה, או שלי כאשת אופוזיציה, זה ממש תפקידנו לא להיות עציץ ולהגיד הכול לא פוליטי, מצטערת. בכל מקרה אני גם מצטערת על הוויכוח הלא נעים הזה, אני רוצה להגיד זה בדרך כלל לא קורה פה, זו ועדה די רגועה, למרות שלא תמיד אני רגועה בוועדות אחרות, אבל פה מאוד רגוע בדרך כלל, אז אני מצטערת אבל זה אמוציונלי וקיצוץ שפוגע. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תחשבי פעמיים בפעם הבאה אם להזמין אותי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, חס וחלילה, אני אומרת שזה בדיוק הסוגייה של דיני נפשות, זה חיים של אנשים, וזה אמוציונלי חיים של אנשים, והבנה שזו לא גזירת גורל לפגוע בצמיחה ובתיקון וזה אמוציונלי, זה גם חלק ממה שאנחנו רואות פה. אני רוצה להעביר למתן חמו ממשרד העבודה, ששם הקיצוץ הוא משמעותי ואני גם רוצה להגיד שזה מתחבר עם דור ראשון להשכלה גבוהה, מאוד, כי כשיש אחוז בלתי סביר רק למי שהוא לא דור ראשון להשכלה גבוהה, אלא דור שני ושלישי, אז בסוף גם הנגישות להיות עובד מגזר ציבורי ולעבור את אותן תקרות זכוכית נוספות, הן נתקעות. כולנו יודעים שחייב, למרבית העבודות בשירות הציבורי, תואר ראשון. זה חלק מהדבר הזה ובהחלט אני רוצה רק להאיר את הנקודה הזאת שבסוף זה גלגל שמתגלגל ואז אי-אפשר לממש את החוק ואת הייצוג ואת הגיוון בתוך השירות הציבורי, שזה ממש משפיע. תודה שהגעת וסליחה על הסערה. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> תודה על הדיון, אני חושב שזה דיון מאוד חשוב וחבל לי שנציגת האוצר וחברת הכנסת יצאה. אני אגיד את הדבר שהכי חשוב לי שחברת הכנסת תמנו תשמע גם, ואחרי זה אולי אני אחזור לרקע הדברים. אני חושב שהרבה פעמים היכולת שלנו כמשרדים לייצר תוכניות משמעותיות ולבצע אותם, הוא גם קשור לרצף של דברים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> אני חמש שנים בתפקיד, היו כל מיני החלטות שהיו שנה, שנתיים, כדי לייצר רצף ותוכנית משמעותית צריך משהו שהוא או בבסיס או שהוא לפחות החלטה לחמש שנים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> עכשיו אנחנו ב-2024, הייתה החלטה משמעותית 787 אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנת 2025, ואתן מכירות את זה, מכרזים, הסכמים, התקשרויות, בכל פעם. שנה ראשונה עד שמקימים ואין רצף וצריך להגיד לעובדים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובמקרה שלכם גם הייתה החלטת ממשלה מיוחדת בממשלה הקודמת של 25 מיליון אני חושבת אישרנו. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> 421, ואז היה המשך. אבל אז היה שנתיים ואז עדיין בכל פעם לא יודעים להגיד לעובדים אתם נשארים, אתם מסיימים, מה האופק שלכם? באים לרשות מקומית ופותחים ביחד איתם איזושהי שותפות ובכל פעם זה על הקצה, נסגר ממשיך נסגר ממשיך וזה מאוד משפיע על היכולת לבצע. אני חושב שכרגע השאלה המשמעותית ששאלתם בהתחלה מה תהיה השפעת הקיצוץ? היא מאוד קשורה במה תהיה החלטת הממשלה ההמשכית? כי זה מאוד תלוי שעכשיו מה שנשארנו איתו, ועד מתי הוא ממשיך? הוא עד סוף 2024? ב-2025 יהיה תקציב נוסף? נמשוך עד אמצע 2025? עד סוף 2025? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד לך משהו לפני שאני הולכת וזה לדעתי לכולם, כי עכשיו נציגת האוצר לא פה אז אני יכולה להגיד את זה, אמיתי. אני בכלל בתפיסה שלי משרדי הממשלה לא היו צריכים לחכות לתקציב מיוחד, אמיתי. אם אנחנו מסתכלים על עצמנו ואם אנחנו רוצים לומר שאנחנו חברה ערכית, לא היה צריך לחכות לתקציב מיוחד. כל משרד היה צריך לראות שיש באמת אפליה של יהודי אתיופיה, שיש פערים, ולייצר, וגם לא בהרבה כסף ולעשות לבד את השינוי. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> את צודקת אבל גם המציאות התקציבית של המשרדים שקשה, גם היום בהחלטה שההחלטה האחרונה הייתה 10 מיליון תוספתי מהאוצר כמו שנאמר, ו-2.5 מתקציב המשרד, היום כשמקצצים את כל הבסיס של המשרד, גם את ה-2.5 להביא זה אתגר. אבל אני שם את זה שניה בצד. אני אגיד, אנחנו בהחלטה משותפת, אני חושב שעוד היה גם בזמנך ביחד עם משרד ראש הממשלה, אמרנו אנחנו מחברים את כל התוכניות ליוצאי אתיופיה ביחד עם תוכניות נוספות לצעירים כדי שלא יהיו תוכניות נבדלות, כי המטרה היא שילוב חברתי ומוביליות חברתית, אנחנו מאמינים ששילוב הולם בתעסוקה הוא מפתח למוביליות חברתית, ואני חושב שעצם זה שזה חלק מתוכנית ממשלתית רחבה שאנחנו יושבים ביחד עם המל"ג עם משרד ראש הממשלה, עם משרד הקליטה, זה מאוד משמעותי שזה לא רק כל משרד לבד, ועדיין אני אגיד החלטנו לחבר את הפעילות ביחד עם פעילות לצעירים כללית. אבל בתוך פעילות הצעירים הכללית אני אגיד שיוצאי אתיופיה מקבלים יותר ואנחנו שמחים על זה כי אנחנו מבינים שיש צורך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עם רשות הצעירים ביחד? << אורח >> מתן חמו: << אורח >> כן. יש פה בעיה אחרת שדיברנו בוועדה אחרת של הצעירים, אין תקציב לצעירים כללי, אז לבוא ולהגיד שכל הצעירים יוצאי אתיופיה יקבלו כמו כל הצעירים בישראל, זאת לא אמירה שתעזור ליוצאי אתיופיה, כי גם לצעירים הכלליים בישראל אין. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז השאלה היא, אתה יודע מה, מה עשיתם בתקציב הקיים? כי אז בזמנו, מתן, דווקא המשרד שלכם, למרות שזה לא הסיפור, אנחנו רוצים למנוע את הקיצוץ, אני מרגישה שהמשרד שלכם לא עשיתם מספיק. קיבלתם עשרות מיליוני שקלים, היה אפשר לעשות העסקה הרבה יותר מטורפת, יש לכם למרחק ולדעתי הישגים זה לא אצלכם, או שכן? << אורח >> מתן חמו: << אורח >> לא, הישגים זה במל"ג. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובאמת אני ממליצה לך תוכנית המרחק היא מדהימה, אבל קיבלתם עוד תקציבים כדי לתת תנופה והשמה ועדיין אנחנו רואים שיוצאי אתיופיה, גילאים מסוימים שאתה מכיר אותם, פחות בתעסוקה. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> תראי, אני יכול להגיד רגע כמה מילים על העשייה של המשרד, אבל אני אגיד שוב את הנקודה שאמרתי בהתחלה, שאין רצף, וכל שנה זה רק טלאי על טלאי, וזה מאוד משפיע. אבל גם בתוך מה שניתן, – ואני חושב שניתנו פה באמת לתעסוקה ביחס לתוכנית הכוללת, אחוז שהוא אחוז יפה – כן אפשר להגיד שנעשו גם פעילויות משמעותיות, אם את רוצה אני אתייחס אליהן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה דווקא לשאול – אולי נעשה את זה, אני גם שואלת אותך שמעון, מסתכלת גם עליך – רצינו לעשות באמת דיון המשך על מרכזי הצעירים. שוב, הרבה מדיוני ההמשך שלא יצאו גם בגלל התקציב, והסוגיות היומיות שדוחקות, האם כדאי שנעשה פשוט דיון המשך שייגע בתעסוקה ובהקשר של מרכזי הצעירים וניתן דגש בתוך הדיון גם על אוכלוסיות יוצאי אתיופיה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן ואני אגיד לך למה הדגש? כי כשיוצאי אתיופיה מגיעים הרבה פעמים ישר אומרים להם אתה רוצה להיות מאבטח? אתה רוצה לנקות פה? אתה רוצה להיות נהג? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הסללה מובנית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש. אני מכירה אנשים שמרוב שהם נעלבו הם לא העזו יותר ללכת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נורא, נכון. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> אני חייב רק לפני שחברת הכנסת יוצאת להגיד, שאם לא נדאג עכשיו להבטיח מה יהיה בשנת 2025 נהיה בבעיה יותר גדולה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני ממש מסכימה. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> חייבים עכשיו לדאוג לשנת 2025, זה הדבר הכי חשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו בכל מקרה נחשוב ביחד גם על דיוני ההמשך, זה מה שנעשה פשוט. לפעמים צריך לגעת בעומק עד שמגיעים לזה, וזה היתרון של ועדה מיוחדת, אפשר לחפור. << אורח >> מתן חמו: << אורח >> נדרשת היערכות ואי אפשר שנגיע לסוף 2024 ולא נדע מה שקורה בשנת 2025, זה יהיה הרס של כל מה שאנחנו מצליחים לבנות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, למרות שאני כן רואה שכן הייתה עליה של 10%, שזה אומנם לא מדהים אבל כן משהו שהוא מראה על מגמת עלייה גם בשכר וגם אצלכם, לפי מה שמופיע לי בנתונים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה דרככם השיגו באמת תעסוקה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם עליית שכר בתעסוקה שזה חשוב? << אורח >> מתן חמו: << אורח >> אנחנו בשנת 2023 יש לנו תקנים ב-15 רשויות, אם תחלופה אז בממוצע עמדנו על 12 למהלך השנה, – כי לפעמים יש תחלופה של עובדים, מה לעשות – אנחנו מגדילים את היקף השירותים ואת היקף ההכשרות. השתתפו בהכשרות מקצועיות כ-700 משתתפים, אם זה שוברים פרטניים, הכשרות שאנחנו ערכנו ביחד עם מעסיקים, הוצאנו קול קורא ביחד עם הרשות לחדשנות. 3.5 מיליון שקלים הוקצו לשילוב יוצאי אתיופיה בהיי טק. אם נעמוד ביעדים נכפיל את מספר האנשים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> עם טק קריירה? << אורח >> מתן חמו: << אורח >> טק קריירה הם אחד הזוכים שזכו בקול הקורא, היו שם עוד שני זוכים מאוד משמעותיים. זו תוכנית לשנתיים אצל חלק ושלוש אצל האחרים. אם נעמוד שם ביעדים, ואנחנו כן מבקרים את זה בצורה צמודה, נכפיל את מספר העובדים בליבת תעשיית ההיי טק וזה יהיה מאוד משמעותי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הולכת אני רק אגיד נעמה, את יודעת שאנחנו משתכרים, אני יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, יש פערים לא קטנים בין השתכרות של נשים וגברים על אותם מקצועות, על אותם משרות, אותו דבר גם יוצאי אתיופיה, וזה מדהים אותי, לא יודעת אם יש פה את הנתונים, גם ההכנסה הביתית הממוצעת היא כל כך נמוכה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ב-75% לעומת ה-100%. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאני תמיד אומרת אם לא היה אינג'רה בבתים מסוימים, אז הם היו באמת על פת לחם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 75% מההכנסה הממוצעת של משק בית בישראל זה של יוצאי החברה האתיופית. אני רוצה לעשות פה משהו, אני רוצה לבקש, שמעון אני אדבר גם עם שר הנגב גליל, אני חושבת שאנחנו צריכים לראות מה נעשה עם רשות הצעירים, ביחד עם פנינה נעשה פגישה, אולי מרובעת, לחשוב רגע איך אפשר לייעד בתוך מרכזי הצעירים? אולי כל מיני רעיונות, וכמובן לשתף. בואו נחשוב איך לעשות משהו מובנה, יש לי כל מיני רעיונות בראש. אני חושבת שגם שר נגב גליל יכול להתעניין בזה מאוד, ביחד עם שמעון. פנינה אולי נעשה איזו פגישה? נחשוב ונהיה עם ועדת מעקב לצורך הדבר הזה? נראה גם מה לעשות מאחורי הקלעים. תודה פנינה על כל הזמן. תודה לך מתן, מעריכה מאוד. אני רוצה לעבור למשרד החינוך, חגית אביטל ואתי סאסי, אני רואה את שתיכן כן. שלום לכן תודה שהגעתן. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> שלום, תודה לך, ושוב הדיון הזה מאוד חשוב, אנחנו מודים על הדיון. נמצאת איתי חגית אביטל שהיא מנהל כלכלה ותקציבים אז כל המספרים אם נצטרך אז ניתן לה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן נכון. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> בפתח דבריי אני רוצה קודם כול להזכיר את חגית מישקין זיכרונה לברכה, שב-7 באוקטובר נרצחה, והיא הובילה את התוכנית של עובדי הוראה ושילובם בתוך מערכת החינוך והגיעה להישגים מאוד מרשימים, אז זו הזדמנות גם להזכיר אותה כאן. משרד החינוך מאז 2016 מפעיל את התוכנית. תוכנית הדרך החדשה. תוכנית מאוד שיטתית, סדורה, עם הישגים שהולכים ועולים עם השנים בהתאם ליעדים שאנחנו מציבים לעצמנו. אנחנו מאוד מצרים על ההחלטה של הקיצוץ, לצערי זה לא בידיים שלנו ודוד שמע אותנו ואני מודה לו על כך שהוא שומע ומבין את המצוקה שלנו גם בנושא הזה. אנחנו מדי שנה משיגים הישגים ממש גבוהים ומשמעותיים, אני כן רוצה להתייחס אליהם כאן כיוון שמדובר פה בוועדת הצעירים בזכאות לבגרות, אנחנו מבחינתנו בעצם במשרד החינוך סגרנו את הפער, מ-54% של זכאות לבגרות ב-2016 אנחנו הגענו ל-78% ב-2021. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> הפער נסגר. זאת אומרת כלל האוכלוסייה הוא 77.47% יוצאי אתיופיה 78%, זאת אומרת אפילו עברנו בכמה עשיריות האחוז. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה גם באמת מראה שזה ממש עניין של החלטה והשקעה ואפשר לבצע את זה, ממש. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> נכון, ויעדים נכונים והתקדמות שיטתית וסדורה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. וזה מתחבר למה שאושרית גם אמרה בפתח הדברים. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> ואני מסכימה עם הדברים - - - והלך מתן שכן צריך גם החלטה לאורך זמן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חבל שפנינה לא שמעה את הנתון המשמח. זה גם קצת נתון ש נותן לנו משהו לעבוד איתו, אז אני שמחה על הנתון הזה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כן, ועדיין יש עבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> כיוון שהיעדים החדשים שהצבנו לעצמנו היא בגרות איכותית. דיברה על זה כאן ממכון פוירשטיין אם אני לא טועה. אז מ-34% ב-2016, אנחנו העלנו את מספר התלמידים יוצאי אתיופיה שתעודת הבגרות שלהם היא איכותית וכן אפשר לקבל אותה באוניברסיטה, זה עדיין בפער מהאוכלוסייה הכללית. דווקא כאן זה יעד שאנחנו כן עולים באופן מאוד שיטתי. צמצמנו את הפער ביותר מ-10% וזה גם יפה. יעד נוסף שאני כן רוצה לשים אותו כאן, הוא היעד של מחוננים ומצטיינים, כי אנחנו לא מסתפקים רק בתלמידים שמצליחים, שמשיגים, שהציונים שלהם הם כמו של החברים שלהם שאינם יוצאי אתיופיה. ואני רוצה לומר שמ-27 תלמידים בלבד שהיו מחוננים ב-2016, היום אנחנו עומדים על 292 ילדים מחוננים. היום אנחנו עומדים על 2,383 תלמידים שמשתתפים בתוכניות של מצוינים מ-2016 שהיינו על 996 בלבד. זאת אומרת יש פה תוכניות מאוד מכוונות כדי להגדיל את האיכות ואת ההצטיינות ולא רק את הכמות. היעד שחגית מישקין, זיכרונה לברכה, הייתה אחראית עליו הוא היעד של שילוב עובדי הוראה בתוך מערכת החינוך, אנחנו עמדנו על כ-300 מורים ב-2016, היום אנחנו עומדים על 1,011 מורות כי בדרך כלל זה נשים, כשבכל שנה היעד שלנו הוא 60 מורות נוספות ואנחנו חושבים שאפשר אפילו להגדיל את היעד. יש עדיין הרבה עבודה, התקציב שלנו קוצץ. על המחוננים והמצטיינים שמעתם? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, שמענו. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני חושבת שזה שינוי דרמטי של תפיסה שאומרת שצריך להשוות אותם, נכון צריך להשוות אותם, מעבר לזה צריך גם לתת להם את ההזדמנות להיות מצטיינים, להגיע לאוניברסיטה ושם אנחנו נמצאים כעת. בעצם אנחנו קיבלנו את הקיצוץ די בצער גדול כמו שאמרתי לפני כן, ופעולות שאנחנו קיצצנו בתוכנית שלנו. אני אגיד מה לא קוצץ, בעצם ההחלטה שלנו הייתה לא לקצץ בתוכניות שהן מושקעות ישירות לתלמידים, זה אומר מחוננים ומצטיינים שראינו שם עליה החלטנו לא לקצץ, זה גם מסר שלנו בכלל למערכת החינוך שכן ניתן וכל אפשר וזה שובר את תקרת הזכוכית והאמונה של המורים, מנהלי בתי הספר, מחוזות משרד החינוך בכך שהתלמידים יכולים ומצליחים. אנחנו כבר בכיתה א' יוצרים תוכנית לעתודת מצטיינים, מה שבאמת זה start up מבחינתנו שכבר בשלב הזה אנחנו מזהים תלמידים שיש פוטנציאל שהם יהיו מחוננים בסופו של דבר. אנחנו מתקשרים להורים יוצאי אתיופיה ואומרים להם הילד שלכם בכיתה ב' או ג', כשעוברים את מבחני המחוננים, אנחנו אומרים להם שימו לב, ביום זה וזה יש לילדים מבחן מחוננים, אם אתם צריכים הסעה, אם אתם צריכים שמישהו יביא אותם, אם אתם צריכים הסבר אנחנו פה בשביל זה. גם בתקופה הזאת, בתקופה שבה יש לנו הרבה מאוד תלמידים ברחבי הארץ שנמצאים בבתי מלון, אנחנו קיימנו מפגשים להורים שמעוניינים לשמוע על התוכנית והם נמצאים במקומות שונים ואפשרנו גם את המבחנים בשנה הבאה. מה כן שינינו עקב הקיצוץ? כל החלטה של קיצוץ היא החלטה כואבת מאוד, אני חייבת לציין – ואמרתי גם לפני כן אני חוזרת על זה – הרצף הוא מאוד חשוב במיוחד בתוכניות של משרד החינוך, אנשים רוצים לדעת מראש, עובדים שאנחנו רוצים להבטיח להם תעסוקה כי הם עשו עבודה טובה, מאוד חשוב לנו. התוכנית שבה קיצצנו הן סדנאות להורים וילדים בחקלאות, ברקמה, הן קוצצו. אמרתי לפני כן שאני אגיד מה לא קוצץ, אז אני אגיד מה לא קוצץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל כן במה כן קיצצו? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> מה כן קוצץ? אוקיי. זו תוכנית אחת שקיצצנו, היא הייתה מתוכננת לקיצוץ, כי מבחינתנו היא תוכית שפחות הביאה ערך ליעדים שלנו. תוכנית לחונכות סטודנטים להוראה הורדנו בשנה הזאת. כל מה שקשור לשירותים הפסיכולוגיים חינוכיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אלו סטודנטים להוראה שחונכים? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לא, הסטודנטים להוראה ממשיכים לקבל את המלגות שלהם כפי שהם. יש תוכנית של חניכה לסטודנטים להוראה, ואת זה נאלצנו להוריד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> היה הסבר לזה וזה שמערכת החינוך לא פעלה כבר מספטמבר. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> נכון. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לא סתם נעשה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן אבל אנחנו בשנת 2024. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני בעצם מסבירה, היו פה שיקולי דעת. אני אומרת שבצער רב נאלצנו, וכל קיצוץ שעשינו הוא קיצוץ שנכפה עלינו, זה לא משהו שאנחנו בחרנו לעשות ואיפה שהיינו מקצצים זה היה כואב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, מה הקיצוצים? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אז הנה אמרתי שניים, והשלישי הוא קיצוץ עבור השירות הפסיכולוגי חינוכי, כיוון שזה היה מתוכנן לפני כן. כי אנחנו חושבים שבשירות הפסיכולוגי ייעוצי אנחנו צריכים לקדם את כלל הילדים שזקוקים לתמיכה, ובמקביל בתקופת המלחמה עלו באופן ניכר התקציבים לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בגין המלחמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמה עלו באופן ניכר? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> התקציבים לשירותים הפסיכולוגיים? אנחנו גייסנו בערך 1,000 פסיכולוגיים נוספים למערכת בגין המלחמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לי רגע שאלה, הרי ברור שצריכה להיות התאמה תרבותית גם בשירות הפסיכולוגי חינוכי, אז האם הקיצוץ הזה יפגע באותה התאמה נדרשת? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> הם עוברים עדיין הכשרה. אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה, באמת הדגש כרגע הוא לא על התאמה תרבותית בהקשר של דברים אחרים אלא התאמה תרבותית בהקשר של חירום, זאת אומרת איזה מענים אפשר לתת לאוכלוסייה שהיא לאו דווקא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לאו דווקא מקבלת את זה, יש גם שגרה ויש גם אזורים. האם בחדרה צריך התאמה חירומית? לא בטוחה, צריך התאמה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> במקומות שצריך התאמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי, כן. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז את אומרת שהגיוס הכללי אבל עדיין סוגיות של התאמה תרבותית לא נפגעות פה כי יש הבנה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> נכון, וזה גם התפקיד של השירות הפסיכולוגי ייעוצי בתפיסה שלנו, ואני חושבת שחברת הכנסת פנינה בוודאי תסכים עם מה שאני אומרת, כי התפיסה באה ואומרת שאין שירות מיוחד רק ליוצאי אתיופיה, אלא יש תמיכה, יש התאמה בתוך השירות הכללי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אלא יש התאמה בתוך השירות הכללי, נכון, אני מקבלת את זה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> וגם פה, עם השנים זה משהו שגם ייעדנו להוריד אותו כדי ששפ"חים יסתכלו באופן נרחב יותר על הטיות בקבלת החלטות, על התאמה לתלמידי יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> עוד מה שהורדנו זה את התקציבים של סיפורי עלייה ותרבות, כיוון שהם גם אלה משולבים בתוך מערכת החינוך, יש שבוע עלייה בכל בתי הספר, יש מקראות, יש ספריית פיג'מה לגיל הרך שמשלבים בתוכה סיפורים באופן מכוון שקשורים לקהילה האתיופית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נגיד אני רוצה לשאול על קיצוצים, נכון שאנחנו מדברים פה על התוכנית הספציפית, אבל בסוף קיצוצים גם בתוך משרד החינוך למשל בשעות ההוראה, בתנועות הנוער, אלו קיצוצים שגם משפיעים על שוויון הזדמנויות גם בקרב אוכלוסיות מודרות בסופו של דבר. << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> בדיוק באתי לשאול את השאלה הזאת. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אני רק אענה ואז תשאל. אנחנו לא קיצצנו, בשקל אפילו לא, בכל התוכניות של בני הנוער, כולל תנועות נוער, הכנה לצה"ל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אבל 40 מיליון שקלים קיצוץ בתנועות הנוער. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> לא בתוכנית של יוצאי אתיופיה. בתוכנית של יוצאי אתיופיה שזה הדיון שלנו כעת לא קוצץ שקל, כיוון שאנחנו מאמינים מאוד בהשתלבות החברתית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז את אומרת שהקיצוצים הכלליים שיש עכשיו בשעות הוראה, בתנועות הנוער והכול, לא אמורים להשפיע. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> גם בשעות הוראה לא קיצצנו בשקל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש קיצוץ כללי, אבל את אומרת שזה לא הולך להשפיע על התוכניות הספציפיות? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> ממש לא, הפוך. אפילו בתוכניות של היסודי, עקב הייקור של שעת הוראה אנחנו הקפדנו שלא יהיה שינוי, השינוי הוא מאוד קטן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רצית שאלה, אדוני? << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> שמי ברק אברהם, אני מייסד ומנכ"ל תנועת הנוער 'ביחד אניה-באניה'. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום ברק, תודה שאתה פה. << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> אני מכיר את דוד, דוד מכיר את התנועה. התנועה פועלת בנתניה, באשקלון, בחדרה, בפתח תקווה. והשאלה שלי האם יש התייחסות בתקציבים של מה שדיברת לחינוך הבלתי פורמלי? << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> בהחלט כן. יש שורה של תוכניות שאמרתי שלא פגענו בהם, לרבות מד"צים, משצים, ש"ש, כל תנועות הנוער שעונות לקול הקורא, אין פגיעה בעניין הזה. שוב, נאלצנו לעשות קיצוץ, זה לא שהכול נפלא ויפה. אבל בהחלטה שלנו, הפנים-משרדית, החלטנו שבזה לא פוגעים. << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> שבעצם אין פגיעה בתנועות נוער. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אין פגיעה. << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> הבנתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מודה לך. << אורח >> אתי סאסי: << אורח >> אבל אנחנו כמובן נשמח לקבל תקציבים עבור מה שהורדנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי, ואני גם חושבת שלא משנה מה, ברגע שיש קיצוץ בתקציב הכללי, בסוף זה משליך ומקרין על אוכלוסיות נוספות, גם אם התוכניות הספציפיות לא נפגעות. אז כמובן שאני אומרת כאן ואני חייבת להגיד את זה, הקיצוץ בתקנות תנועות הנוער, ובתנועות הנוער הקיצוץ הישיר, 40 המיליון הללו חייבים לחזור. אנחנו כן רוצים מערכת חינוך לא פורמלית מתוקצבת, עומדת, שהיא בסוף משפיעה על צמצום פערים באופן משמעותי, ושעות הוראה כמובן. אני רק אומרת את זה כי בסוף הקיצוץ הקשה הזה הוא בסוף משפיע פריפריאלית, משפיע במקומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הייתה הצהרה של שר האוצר שהוא מבטל את הקיצוץ? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל זה עדיין לא קרה. אנחנו בדקנו ועדיין הקיצוץ הגדול הזה של 40 מיליון עדיין לא בוטל. הצהרות לחוד מעשים לחוד ולכן אני גם אומרת את זה כאן. תודה רבה לך, תודה רבה לכם. אני רוצה לעבור לאבי בנבנישתי, משרד התרבות והספורט, סגן ראש מנהל ספורט, אבי תודה שאתה פה. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> תודה לכם, בוקר טוב, תודה רבה גברתי יושבת הראש, חבל שחברת הכנסת פנינה לא נשארה כאן אבל באמת המון תודות לה על ההובלה של הפרויקט המוצלח בכלל בכל התחומים בעיקר גם אצלנו. לא סתם קראנו לו פרויקט פלא, פרויקט לשילוב יוצאי אתיופיה בספורט הישראלי. מאז שהפרויקט הזה התחיל ואני נכנסתי לתפקיד, לקחתי אותו עליי, אנחנו פועלים במשרד התרבות והספורט מזה ארבע שנים לשלב את הספורטאים והספורטאיות בגילאי 10-18 בספורט הישראלי. שמנו לנו מטרות בטווח של ארבע שנים, ולשמחתי הרבה אנחנו כבר בשנה הראשונה חצינו את היעדים שהצבנו לעצמנו. היום אנחנו עומדים על 1,628 ספורטאים וספורטאיות שמשולבים בקבוצות הספורט התחרותיות, וגם לשמחתי גברתי יושבת-הראש את תשמחי לדעת שכמעט שליש מתוכן ספורטאיות, ילדות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> ומי כמוני יודעים ודוד בטח יעיד על כך, שמאוד מאוד קשה בקרב העדה האתיופית לשכנע את ההורים להוציא ילדות לעסוק בספורט, זה לא פשוט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בכלל שוויון מגדרי בספורט זה משהו שאנחנו עוד בתהליך, אז בכלל. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> נכון מאוד. אנחנו נדרשנו בתחילת 2023 להכין הצעה לחידוש התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה, ושלחנו הצעה בגלל הצמיחה הגדולה מאוד של התוכנית, שלחנו הצעה במקום 5 מיליון שקלים שזה 3 מיליון שקלים מתקציב המשרד ו-2 מיליון שקלים מתקציב רוה"מ, ביקשנו להגדיל את התקציב ל-8 מיליון שקלים מכיוון שאנחנו התרחבנו בצורה מאוד משמעותית, הגענו ל-37 רשויות שנותנות מענה לדבר הזה. וקודמתה בתפקיד, טלאל שהובילה את זה הלכה איתנו בנושא. לצערנו זה לא התקדם ורק ב-17 ביולי המשיכו את ההחלטה, והייתה שם החלטה להישאר עם התקציב של 3 מהמשרד ו-2 מיליון שקלים מרוה"מ. נכון להיום לפני שדוד סיפר על הדבר הזה, אנחנו קוצצנו ב-2 מיליון שקלים גברתי יושבת-הראש, שזה 40% מתקציב הפרויקט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נורא. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> זה לקחת 1,628 ילדים ולהגיד להם אין לנו פעילויות ספורט עבורכם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נורא, וגם ספורט יש לומר זו פעילות שלא רק מייצרת התפתחות והכול, זה גם מונע תופעות שליליות. ספורט הוא חינוך לא פורמלי לכל דבר ועניין במובן הזה של האפקט החיובי ומה שזה נותן. אני חושבת שזה אסון. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> נכון, אני מסכים איתך. יש קשר מובהק מאוד בין הספורט ליתר תחומי החיים בכלל, ואנחנו כרגע לקחנו גם לטובת הפרויקט הזה בהחלטה הקודמת, שהיא לא נכנסה להחלטה הנוכחית, היה צורך לקחת פרויקטור ארצי עם שלושה רכזים במחוזות, בשלושת המחוזות, צפון דרום ומרכז, ולצערי ביום ראשון הקרוב הפרויקטור שהוא יוצא אתיופיה, אלימלך קסאי, הוא מסיים את עבודתו, אנחנו נאלצים להיפרד ממנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגלל הסיפור של הקיצוצים? << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> א' בגלל הסיפור של הקיצוצים והדבר הנוסף זה שמי שהפעיל לנו את התחום הזה זה התאחדות בתי הספר שלנו, שגם היא נמצאת בסגירה והתקציב שלה מ-9 מיליון שקלים ירד ל-0, ואנחנו מנהלים שיח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל הבנתי שזה אמור היה להיות טופל. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> אנחנו מנסים לנהל שיח ביחד עם משרד החינוך, להביא אותם למשרד החינוך כדי שהיחידה הזאת תמשיך להפעיל את מאות אלפי הילדים. ולכן הפרויקט הזה הוא מאוד חשוב הרצף שדיברו פה במשרד העבודה ומשרד החינוך הוא מאוד משמעותי. צריך לעשות לשילוב יוצאי אתיופיה תוכנית חומש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קודם כול אתה אומר פה משהו שהוא חשוב. 40% ו-1,628 תלמידים, ילדים, זה לא דבר של מה בכך, צריך להבין, זה השלכות קשות. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> ספורטאים וספורטאיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. ושהתקציב של התאחדות בתי הספר כרגע, למרות הסיכומים שאני שמעתי מלפני כן ולכן לא העליתי את זה, אני מבינה שעדיין זה לא קורה. אני כן מבינה שמחזירים את זה למשרד החינוך ממשרד התרבות. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל התקציב עדיין בסימן שאלה. אז זה דבר שאנחנו צריכים. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> יש שיח של לשלב את זה 4 מהמשרד, 5 מהחינוך ושנה לאחר מכך זה יתחלף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שיעשו מה שהם רוצים רק שיביאו את התקציב. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> כן, שזה ימשיך, חשוב שהגוף הזה ימשיך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רק רוצה להגיד שזו פגיעה עקיפה, כי זה ה-9 מיליון של התקציב הזה, אתה רואה גם את הנכס שהתקציב הזה מהווה עבור יוצאי החברה האתיופית. אלו הפגיעות הנוספות שבדרך כי הקיצוצים הנוספים משליכים בעצם גם ישירות על החברה האתיופית. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> נכון, כמי שנמצא במשרד הזה לא מעט שנים, אנחנו יודעים שכדי להוביל פרויקטים כאלה צריך אנשים, פרויקטורים שיובילו את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הפרויקטור זה יישלח גם כשאלה מטעם הדיון בסוף, אין דבר כזה זה אסון, אני מבינה לגמרי מה אתה אומר, אי אפשר להצדיק את זה, אי אפשר גם לתת תקציבים, שמה שנקרא באמת לא ימומשו כי אין פרויקטור שידע להביא אותם לכדי מימוש. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> נכון, והוא גם יוצא העדה האתיופית אז זה גם חשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא מבחינתו היה ממשיך? << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> עד יום ראשון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, מבחינתו אם לא היה את הקיצוץ הוא לא תכנן ללכת? << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> כן. הדבר הנוסף זה שמעבר לספורטאים אנחנו דאגנו גם ליום של המחר, שאותו ספורטאי שמסיים את האפשרויות שלו להיות ספורטאי, הוא לא הצליח ולא הגיע לרמות, פתחנו הכשרות. במהלך ארבע השנים הכשרנו כ-82 מדריכים ומאמנים, מתוכם תשע נשים במשך כל השנים. כלומר, יצרנו גם את ההמשכיות ו-70% מתוכם עובדים היום באגודות ספורט שלנו. וזה גם שילוב. אף אחד לא משלם, הכול במימון של המדינה. וגם כל אותם ספורטאים שנקבתי, 1,628 ספורטאים הם לא משלמים, הכול במימון של המדינה והרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז רק אם אפשר משפט אחרון, אבי. << אורח >> אבי בנבנישתי: << אורח >> אני רוצה להודות באמת לחברת הכנסת פנינה וגם לך, סיירתי איתה המון בשטח, נאמר פה שאין פיקוח, אני אומר לכם יש פה פיקוח של מאות סיורים בשטח עם ראשי ערים, עם חברי כנסת, שכולם מעידים על הצלחה מסחררת של הפרויקט הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה לך אבי. אנחנו נקריא את הסיכום לאחר מכן וגם נשים את זה. אני רוצה לעבור למשרד הביטחון, תודה לכם חברים גם על ההמתנה, גם שבאתם, אני ממש מעריכה את זה. מופיעים בפניי אהרון לוי וסיגלית תמרי, אם תוכלו רק להציג את עצמכם, ואם עוד מישהו אני מתנצלת שלא הקראתי. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> אהרון לוי מהאגף הביטחוני חברתי ממשרד הביטחון. נמצאת איתי סיגלית. << אורח >> סיגלית תמרי: << אורח >> סיגלית תמרי מהאגף הביטחוני חברתי ראש תחום גדנ"ע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שבאתם. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> קודם כול גברתי יושבת-הראש אני רוצה להודות לך על עצם קיום הדיון החשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי, תודה לכם שבאתם. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> פנינה, חברת הכנסת, יצאה אבל אנחנו עם דוד, אני חושב שאני מתחילת התוכנית מוביל. אני גם רוצה לומר בפתיח של הדברים שזו תוכנית באמת רחבה, מקיפה, שגם הבניה שלה היא הייתה בניה עם סינרגיה של כל המשרדים. אני חושב שהיא תוכנית ייחודית, עם מטרות, עם יעדים מוגדרים, והיא עשתה לנו, לכל המשרדים, סדר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני גם אגיד לך שאני מאוד מאמינה בצבא כמסגרת שמצמצמת פערים ופותחת הזדמנויות. אני חושבת שזו אחת התחנות שיכולות לעשות עבור אוכלוסיות מסוימות תיקון של ממש במסלול חייהם, ולכן זה מאוד חשוב שאתם קיימים ושאתם מבינים את המקום החברתי של הצבא. עם בונה צבא בונה עם. זה משהו שאנחנו מאמינות בו ומאמינים בו ממש. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> לגמרי. לגבי משרד הביטחון והאגף הביטחוני חברתי, לגבי התוכנית הממשלתית והתקציב אז אני אתחיל מהשורה התחתונה שאין קיצוץ. אנחנו לא מתוקצבים ואנחנו פועלים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם בעצם מוחרגים מהקיצוץ אז גם התוכניות אני מבינה? << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> מוחרגים, כן. יש לנו את התוכניות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגלל ההחרגה מהקיצוץ? << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> אני חושב שכן. כרגע מבחינתנו אין לנו קיצוץ בתוכניות שעוסקות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סליחה רק כדי להבין, גם מה-5% וגם מה-15%? << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> אנחנו לא תוקצבנו בעבר בתוכנית הממשלתית, זאת אומרת זה לא כסף שאמור להשפיע, זה כסף שבא ממשרד הביטחון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הבנתי, שבא ובגלל שמשרד הביטחון מוחרג מהקיצוץ הרוחבי מטבע הדברים, אז גם בדבר הזה. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, זה כבר נותן לנו פה. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> אז קודם כול בהיבט הזה אנחנו מיושרים. האגף הביטחוני חברתי עסק ועוסק בתוכנית, אני רק אתן brief, הקמנו בדרך החדשה את תוכנית זינוק בעליה ב-17 ערים, כמובן אנחנו עוסקים , כמו שאמרתי אנחנו מאמינים בצבא כהזדמנות לעשות שינוי, עוסקים בבני הנוער, גם בתוכניות ההכנה לצה"ל, בסדנאות, עשינו התאמות, סדנאות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש פה גם את עומר? אני אשמח שתשלים אותם לאחר מכן, זה בסדר? << אורח >> עומר צור: << אורח >> אני ממשרד ההתיישבות, הסיפור של המכינות, אנחנו באים לפני. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן נכון, אני מסכימה איתך. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> כמו שאמרתי אנחנו עוסקים בהורים, במסגרת תוכנית ההורים אנחנו זיהינו פער, הייתי אומר תרבותי, של הורים שלא שירתו בצבא וכו', הקמנו את הגדנ"ע ליום אחד, לוקחים את ההורים עצמם ממש כמה פעמים בשנה, הם באים, עושים אימון עם נשק וזו חוויה ממש מרגשת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא הכרתי את זה, יפה. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> עושים את זה כבר שנה שמינית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> ובערך כ-400 הורים שותפים. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> גם השנה עם עולים חדשים שמגיעים, הם גם מצטרפים לתוכנית וזו חוויה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ויש היענות לזה באמת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוכנית מאוד מוצלחת, אני מכיר. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> כן, יש היענות, מדהים, אתה רואה הורים מבוגרים באים ומתלבשים בגדים ועושים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מרגש לשמוע. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> ממש, ובטקס את רואה אותם והם מקבלים את התעודה, ואת רואה את האימהות ואת ההורים, הם באים ומתעניינים ויש להם בזה לחוות, את יודעת, מה החייל או החיילת שלהם עוברים או מקבלים. וגם יש לנו איזה פאנל שם שבאמת פותר הרבה בעיות של חסמים של שפה, של קציני ת"ש, של איך מגישים, איך שולחים אותו וכל הפעילויות האלה. ובכל פעם זה מרגש שהמדריכים הם יוצאי העדה, הם לוחמים, מפקדים, קצינים, הם באים וכל אחד מספר את הסיפור. את מביאה לוחמת לשם שהיא אומרת שאמא שלה לקראת איזו בחינה בצבא היא אומרת לה היום אל תדאגי תלכי לשבוע אני אעשה את השטיפות, את העבודות הכול בסדר. זו חוויה ממש מרגשת וטובה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. << אורח >> אהרון לוי: << אורח >> לגבי המכינות, ביקשו ממני להתייחס, גם במכינות אין לנו פגיעה, יש דירקטיבה של ראשת האגף הגברת דליה ינקו, שאנחנו נותנים הקצאה on top - - - שלא תהיה בעיה שנניח המכינות רוצים את הטובים ביותר, זה מה שנקרא לעשות את הגישור. סך הכול לאורך השנים האחרונות יש עליה במגמה של משתתפים בצעירים יוצאי אתיופיה במכינות קדם צבאיות, ש"שינים וכיוצא בהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה, אני אשמח שעומר צור באמת השלב המקדים אז זה טוב. למרות שגם גדנ"ע זה שלב מגניב אז זה בסדר. << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> אני יכול? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. << אורח >> ברק אברהם: << אורח >> לגבי התוכנית שהוא דיבר על ההורים, זו תוכנית מאוד מוצלחת, זו תוכנית שמחברת גם את הדור הצעיר וגם את הדור המבוגר לחוויה של השירות הצבאי. אני יכול באופן אישי כאחד ששירת בצבא שההורים מאוד מנותקים מהצבא, דווקא התוכנית הזאת מאוד עוזרת, חוויה מאוד מעצימה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. אגב זה נשמע לי מדהים, אני בפעם הראשונה שמעתי את זה. וכל הכבוד. תוכנית של ההורים בגדנ"ע, לא הכרתי. יפה ממש. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> איזו תוכנית? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זינוק בעליה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה יפה, יפה ממש. << אורח >> עומר צור: << אורח >> בוקר טוב, תודה לך על הדיון החשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. << אורח >> עומר צור: << אורח >> בהצלחה לדוד בתפקיד, דוד יאסו, תעשה תצליח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הצלחתך הצלחתנו כולנו. << אורח >> עומר צור: << אורח >> אני גם מזמין אותך לבוא ולסייר במכינות קדם צבאיות שבין חניכיהם וחניכיהן יש יוצאי העדה האתיופית משולבים באופן מרגש ויפה, אנחנו רואים איזו הזדמנות עצומה הם מקבלים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק עומר, אני רק רוצה לדעת אם אנחנו מדברים רק על מכינות אופק או על כלל המכינות? << אורח >> עומר צור: << אורח >> אני אחראי רק על המכינות השנתיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור > נכון, אופק זה משרד החינוך. << אורח >> עומר צור: << אורח >> נכון, מנהל חברה ונוער. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז אתה מדבר על השנתיות? << אורח >> עומר צור: << אורח >> נכון. באמת מרגש לראות, ואני מזמין אותך לעשות סיור - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אשמח. << אורח >> עומר צור: << אורח >> - - ולשוחח עם החניכים ועם החניכות ולראות איזו שנה משמעותית הם מקבלים שם, ואחר כך לאיזה שירות משמעותי הם הולכים, וזה רק פתיח לחיים בוגרים של עשייה, זה דבר אחד. אנחנו תקצבנו בשנת הלימודים תשפ"ג 2 מיליון שקלים לתוכנית הזו, 274 חניכים קיבלו מלגות, כשבעצם המלגות הולכות גם למכינות עצמן וגם לחניכים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> וזה לא נפגע אני מבינה? << אורח >> עומר צור: << אורח >> זה לא נפגע בשנה הקודמת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ובשנה הזו? << אורח >> עומר צור: << אורח >> בשנה הזו אנחנו אמורים להיות גם 2 מיליון שקלים. יש איזשהו קיצוץ כמו שאנחנו יודעים של 15%. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לכם אין ממש קיצוץ. << אורח >> עומר צור: << אורח >> יפה, אז אנחנו עושים במשרד מאמץ גדול, שוחחתי עם המנכ"ל לפני שהגעתי לכאן הבוקר, עושים מאמץ גדול בשביל שלא תהיה פגיעה ולו של שקל אחד, ושנוכל לחלק גם השנה מלגות, ואני כבר אומר שיש גם גידול במספר החניכים, זאת אומרת, ננתח את זה, אבל יש גם פירות למלגות הללו ולתוכנית הזו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם יש גידול זה אומר גם שזה טוב וצריך אפילו להוסיף. למפרט שלך יש כסף. << אורח >> עומר צור: << אורח >> כן אבל אני לא אחראי על כל הכסף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני יודעת, אני אציין את זה בסיכום הדיון. << אורח >> עומר צור: << אורח >> אני מנסה להביא כמה שיותר תקציבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא מביא כמה שיותר תקציבים, השאלה לאן זה הולך? << אורח >> עומר צור: << אורח >> גם למכינות, אנחנו שוחחנו על זה בפעם שעברה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> עומר צור: << אורח >> אז באמת רואים גידול ועלייה במספר החניכים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה שנקרא, לכם ברזרבות יש איפה לשים, אני ראיתי את זה השבוע. << אורח >> עומר צור: << אורח >> אז הנה, אז אנחנו נעשה מאמץ ענק שהתוכנית לא תיפגע, ושעוד חניכים יגיעו, ושב-2025 התוכנית הזו תמשיך וימשיכו להיות מקורות תקציביים, כי אנחנו רואים שהשנה הזו, שנת המכינה, עושה פלאים לחניכים מכל החברה, ורוצים להמשיך להעניק את הפלטפורמה הזו לחניכים מכל החברה, בהקשר שלנו גם לחניכים יוצאי העדה האתיופית, ונמשיך להתאמץ שזה מה שיקרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה עומר, ובטח עוד נהיה בקשר. אני רוצה רגע לעבור לזום, ליפה טבג'ה, מנהלת מרכז לחדשנות, פעילה חברתית, ומיד לאחר מכן משרד הרווחה ניתן גם להם. יפה מה שלומך? תודה שהגעת אלינו. << אורח >> יפה טבג'ה: << אורח >> בוקר טוב, קודם כול אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון החשוב הזה, זה מאוד חשוב. לא חשבתי שאני אגיד לך, מעבר להיכרות איתך על כל הדברים שאת עושה באמת בנושא של צמצום פערים בקהילה האתיופית, להגיד לך תודה שכחברת כנסת את מתעסקת בזה. והייתה פה השוואה לפני כן שאני חייבת להעיר עליה הערה. אחת הציפיות שלי כישראלית אתיופית במדינת ישראל, ש-120 חברי כנסת ידאגו לאזרחים אתיופים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמו כולם ממש. כמו שאני מצפה שכולם יעסקו בכל נושא. << אורח >> יפה טבג'ה: << אורח >> נכון. אז מה שאני רוצה להגיד שמקודם הייתה איזושהי הערה שכואב לך כמו שיכאב לאמא שלי וכמו שיכאב לדודים שלי באותה מידה, ואת לא צריכה להיות אתיופית בשביל זה, ואת זה הוכחת במהלך השנים בפעילות החברתית שלך, אז תודה, וחשוב לי להעיר את ההערה הזאת כי כל הזמן אנחנו צריכים לדרוש שלא רק חברי הכנסת האתיופים יתעסקו באתיופים אלא כל חברי הכנסת ולא ישלחו אותנו לנציגים שלנו, אז חשוב לי להגיד את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> יפה טבג'ה: << אורח >> בנוגע לנושא של הקיצוץ אני רוצה להעיר הערה ולחזק את הדברים שנאמרו מקודם. יש פה פערים בנושאים רבים, באקדמיה, בחינוך בבתי הספר, ובשיטור-היתר, ועשינו לא מזמן גם זום בנושא הזה והוצגו נתונים. אני רוצה להגיד כי הזמן קצר, למשרדים שנמצאים שם, שחשוב לא לדבר רק על צמצום פערים אלא גם להגדיל את היעדים ואני רוצה להגיד דוגמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שאלו מאיזה משרד את, אמרתי שאת פעילה חברתית בנושא. גילוי נאות אנחנו גם מכירות ופועלות יחדיו לא מעט, בכל זאת להגיד את הגילוי הנאות יפה, אני גם מעריכה אותך הרבה שנים, ואת באמת אישה רבת פעלים שפועלת בנושאים הכי חשובים בחברה אבל גם אנחנו מכירות. << אורח >> יפה טבג'ה: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה ממשרד המל"ג, כל הזמן במל"ג ניסינו להגדיל את מספר הסטודנטים – אני פועלת הרבה בנושא של האקדמיה – ניסינו להגדיל את מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה, והיו שם 3,000 ו-4,000 ומספר שהגיע ל-4,000 ומשהו בנושא של השכלה גבוהה. ובשנה האחרונה כחלק ממדיניות, אנחנו לא מדברים רק על להכניס את הסטודנטים להשכלה גבוהה, לתואר ראשון או שני, מדברים על שייכנסו כחברי סגל, כדוקטורנטים, זה שינוי מדיניות, זה שינוי תפיסה. אנחנו אומרים להם במילים אחרות אנחנו אומרים להם שאנחנו לא רוצים רק לצמצם פערים, אנחנו יודעים שיש פה אנשים שיכולים להיות מצוינים. וכשאתה שם את הדגל כמשרד גבוה יותר, אתה לא יודע לאיזה פלאים אתה יכול להביא אוכלוסייה, לא משנה איזו קבוצת שוליים שצריכה חיזוק. אז זו הערה בשביל להגיד שצריך להגדיל גם את הנושא של היעדים. המשרדים, לדעתי, וזה מה שהייתי מצפה, ואני מדברת כמישהי שנמצאת בשטח, אני מדברת על מישהו שעליי מדברים. עכשיו נעמה מקיימת את הדיון החשוב הזה, בסוף הוא לא מעל הראש, אני פה ואני יכולה להשמיע את הקול של האנשים שבעצם מייצגים את הקבוצה הזאת. לא צריך לדבר רק על קיצוץ, צריך לדרוש להעלאה בתקציב. מה שקורה פה עכשיו זה שאנחנו נלחמים על ה-15% בזמן שאנחנו רואים נתונים מאוד קשים. זה בעיניי הדבר הכי חשוב בישיבה הזאתי, ואני באמת מברכת עליה, נעמה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. << אורח >> יפה טבג'ה: << אורח >> וזה פשוט לא מובן מאליו שאת עושה את הפעילות הפרלמנטרית הזאת, את אומרת אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום, זה חשוב לנו והנה אנחנו נלחמים על זה. אז אנחנו שותפים לנושא הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד משמעית. << אורח >> יפה טבג'ה: << אורח >> אם יש שאלות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה יפה, ונגיד שזה קיצוץ שהוא לא כזה שאי אפשר למנוע, אפשר למנוע ואנחנו צריכים לפעול לזה, כי הוא באמת קטן יחסית אבל משמעותי מאוד. אז תודה רבה. ואני רוצה לעבור לרווחה, לוורקי קסאי, ומיד לאחר מכן גם כן לדוקטור שני בראון, חוקרת במרכז אדווה ואז אני אסכם. שלום קסאי, תודה רבה שהגעת אלינו. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מנהלת תחום פיקוח ארצי, תודה. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> מנהלת תחום עלייה וכשירות תרבותית במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אני מנהלת את התוכנית של הדרך החדשה במסגרת משרד הרווחה. אנחנו השנה מפעילים את התוכנית מבחינתנו לא עשינו איזושהי עצירה בגלל הקיצוץ שגם הוא חל עלינו, ה-15%, אבל אנחנו ממשיכים להפעיל תוכניות במחלקות לשירותים חברתיים, ויש לנו מנהלות תוכנית לדרך החדשה, ויש לנו מלווה משפחות בתוך המחלקות לשירותים חברתיים. אחד הדברים שאנחנו עושים בתוכנית זה מצד אחד באמת לעבוד גם עם העובדים הסוציאליים עצמם שמנגישים שירות לאוכלוסייה, בנושא של תפיסות, עמדות, זה מתחבר למה שהרבה גם התייחסו לדיון הזה היום, בהקשר הזה שזה לא מספיק לעבוד עם האוכלוסייה, אנחנו צריכים לעבוד עם מי שמנגיש את השירות לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד משמעית. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> ולשנות תפיסות ועמדות והטיות והסללה, אלו חלק מהתהליכים שאנחנו עובדים בתוך משרדי הרווחה, זה בדיוק זה כבר כמה שנים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה רק לספר לך משהו, שכשהייתי חברת מועצת העיר חיפה, אני נתקלתי במקרה של פניית ציבור של אישה יוצאת החברה האתיופית, וכשנכנסתי לעומק גיליתי שהרבה ממה שקרה שם, מקרה לא נעים, הוא ממש בגלל שהמערכת לא ידעה להתמודד תרבותית, אפילו לא בהנגשה שפתית שזה כבר באמת חמור, אבל במובן הזה וממש ראיתי איך זה פוגע משמעותית באוכלוסייה, סתם ממקום של אי ידיעה ובורות וגם חוסר הנגשה שפתית, ומקומות שאפשר לטפל בהם והמציאות הייתה נראית ממש אחרת. אני חד משמעית חושבת שפה צריך להשקיע, כי כאן השינוי במובן של הרווחה, צומח ונובע. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> נכון, אני לגמרי מסכימה, ובאמת זה מה שזיהינו ואנחנו עובדים על זה, ואנחנו באמת משקיעים את התשומות גם בעבודה פנימית שלנו פנימה התבוננות על העובד, אבל גם החוצה לאוכלוסייה עצמה. זו אוכלוסייה שלא דוברת שפה, אז לדאוג לזה שיהיה דובר, לדאוג לזה שיהיה למשל עובד סוציאלי שהוא דובר שפה, שיעבוד למשל במרכז הורים ילדים או בתחנה לטיפול משפחתי, כי מה שקרה לאורך שנים זה שפחות היו משפחות יוצאות אתיופיה מקבלות את המענה האוניברסלי בתוך שירותים טיפוליים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק אם אפשר לשאול גם איך הקיצוץ משפיע? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> הקיצוץ הזה, מבחינתנו אנחנו השתדלנו השנה כן להעביר את התקציב. אנחנו גם מקוצצים ב-15% מתוך 15 מיליון שאנחנו אמורים לקבל, אז הקיצוץ הזה גם חל עלינו, ואנחנו כמובן נשמח שלא יחול הקיצוץ הזה, כי בסוף זה יכול לפגוע גם בהכשרות שאני מדברת עליהם. גם נכון שהדיון דן באוכלוסיות של צעירים אבל אנחנו עושים תוכניות לאזרחים ותיקים שהם מועדוני מופת ומרכזי יום לאזרחים ותיקים, אז אנחנו כמובן נשמח שלא יהיה קיצוץ גם ברווחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נציין את זה בסיכום הדברים. תודה לך ואנחנו נהיה בקשר. אני כן רוצה, בשביל שנספיק גם את הכול, לעבור לשני בראון ממן בזום חוקרת במכון אדווה שכן רוצה להציג לנו משהו, ואני רוצה שרגע לפני שנסיים פה נוכל גם לתת לך לדבר, תודה שני גם על ההמתנה. << אורח >> שני בר-און ממן: << אורח >> תודה לכם על הדיון החשוב הזה, ואני רוצה להמשיך את מה שאמרה יפה, שבעיניי צריך להתחיל לפני הקיצוץ הנוכחי, ולדבר על ההחלטות הקודמות לגבי התקציב שקוצץ כבר בתכנון ל-2023-2024 עוד לפני השינויים התקציביים, בחלקו עוד קודם. אנחנו יכולות לראות את הגרף, אני אציג מהמחשב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו לא יכולים לצערי בשלב הזה, יש לנו פה בעיה. << אורח >> שני בר-און ממן: << אורח >> לקחנו סעיף תקציבי אחד ששייך למכלול של עידוד תעסוקת אוכלוסיות שצריך להגיד כרגע שהוא כולו קוצץ בתכנון התקציבי ל-2023-2024 עוד לפני הקיצוצים הנוכחיים, והסעיף שעליו עשינו את העיבוד הבוקר מראה ירידה בביצוע מ-2021 בעצם כבר ירידה בביצוע וההערכה היא שגם 2023-2024 תהיה ירידה בביצוע עוד לפני הקיצוץ, זה בקצרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קודם כול תודה לך על הדברים שני, אני גם אנסה להעביר את הגרף לכל הנוכחים פה בכל מקרה כדי שזה יהיה, זה חשוב, וכמובן לדוד יאסו ממשרד ראש הממשלה. אני חושבת שזה גרף חשוב. אני אנסה גם להציג אותו בכספים ברשותך, תודה רבה גם על הנוכחות, אנחנו גם נהיה בקשר. << אורח >> שני בר-און ממן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כדי שגם אני אצליח לסכם אני אתן לצגה ואז לדוד ואני אסכם, מצטערת אני פשוט חייבת בגלל לוחות הזמנים, אתם רואים משמר הכנסת פה בודק אותנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> קודם כול מה שרציתי להגיד – אני יצאתי ונכנסתי כי הייתי צריכה להגיע לוועדת כספים – למה שאמרה יפה כן כל 120 חברי הכנסת מטפלים בכל נושא, עובדה, הנה חברת כנסת נעמה אכפת לך, את עושה את זה, אני מאוד מעריכה. אבל יחד עם זאת אנחנו יוצאי אתיופיה מכירים את הקושי של הקהילה יותר מהאחרים כי אנחנו חיים בתרבות, בשפה, וחלקנו יותר מעשור או שלושה עשורים במקרה שלי עסוקים בקהילה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה מההתחלה פתחתי את זה? אסור לצמצם את התקציב, אסור להוריד אותו. אני דיברתי עם דוד יאסו, אני מברכת אותך קודם כול, רק חצי שנה בתפקיד, למרות שהוא יותר מ-30 שנים הוא הוביל הרבה פרויקטים במשרד הקליטה, מתוך חצי השנה שהוא בתפקיד, ברוב הזמן הוא היה במילואים, לא היה במשרד גם, זה מה שקרה. אבל יחד עם זאת אני רוצה להגיד, התקציבים שנותנים, חברת הכנסת לזימי תעקבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משפט אחרון אני צריכה לסיים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, גם אני אומרת את המשפט האחרון, כשמדובר ביוצאי אתיופיה אפילו אם נותנים את התקציב הוא אף פעם לא מנוצל, הוא תמיד חוזר. אני יכולה לתת לכם מלא משרדים, תמיד חוזר. רק השנה 16 מיליון שקלים קוצץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לכן אני באה ואומרת הדיון חשוב, אבל יחד עם זאת צריך לפקח, מימוש. אחרת מה קורה? אנחנו ראינו שארבע שנים לא נעשה כלום. אז אני רוצה שיהיה מעקב, אני בעד, אני גם על הקו כל הזמן בשיחה עם משרד ראש הממשלה, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, אפילו יש לי ב-15:00 פגישה על זה. זה מאוד קשה לי, אנחנו התרגלנו, הפכנו להיות קופה אבל הכסף לא מגיע למטרה שלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה, צגה. סליחה דוד, חווי כהן אני פספסתי, אם אפשר ממש בשתי דקות, אני מצטערת שפספסתי. << אורח >> חוי כהן: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה. אני באה מאגף אחר, אני מייצגת את המגזר האזרחי, את הקליטה המשלימה, אני קוראת לזה. אנחנו באים להגיד שהממסד הוא נהדר, הוא עושה מאמצים גדולים, זה מרשים מאוד היה לשמוע את כל ההישגים והעבודה המשמעותית אבל אנחנו מבינים שללא האזרחים, ללא התושבים הוותיקים הקליטה עצמה היא חסרה. אנחנו בשכן קרוב מובילים בחמש השנים האחרונות קליטה אזרחית בשדרות, בבאר שבע עם נגיעה גם בקרית גת מתוך הבנה שהדבר הזה משלים, ואני קוראת למשרדי הממשלה לבוא ולהיות שותפים בתוך הדבר הזה, זה מכפלת כוח משמעותית מאוד והיא נושאת הצלחה גדולה. בחרבות ברזל ראינו הצלחה מאוד משמעותית בגיבוש הקהילה, ביציאה משותפת אל המלונות, ונשמח להרחיב כשיהיה אפשרי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה לך, ואני שמחה שהיית קצרה בדברים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> היא עושה עבודה נפלאה, באמת אני ראיתי את זה בבית מלון, בפינוי, התגייסות כזאת שלא תאומן. כל הכבוד, תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שבאת אלינו, ממש. דוד אתה סוגר את הדיון כאיש המתכלל של הכול. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> תודה רבה. קודם כול כפי שאמרתי בפתיחת דבריי משרדי הממשלה עושים את העבודה אחד לאחד, אתם ראיתם פה, לא הייתי צריך לדבר עליהם, זאת האמת. שתיים, אנחנו כן שמים דגש בנושא הזה של מעקב ובקרה, זה כל כך חשוב לי, זה א' ב' שלי מזה 30 שנים במשרד העלייה והקליטה כמנהל אגף שניהלתי, אלו הדברים שלי. מעבר לתוכנית ומעבר למטה אני גם איש שטח ולכן אנחנו גם רואים את זה. וכל הנושא של הקיצוץ אנחנו חושבים עליו גם – כמו שאמרה תאיר לפני כן מהאוצר – גם מהנושא של האפשרות שיש לי ראייה בתוך המשרדים שאני יכול לנווט לכם, בגלל זה אמרתי הקיצוץ שהיה בשנת 2023 במשרד התרבות בהנחיה של המנכ"ל כמובן, בהתייעצות של המנכ"ל, אנחנו נשלים לו עם זה כרגע, רק כשהתקציב יאושר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בספורט גם מקבלים 1.5 מיליון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז נשאר לי בול בזמן לסכם. קודם כול ממש תודה לכולכם שגם נשארתם ואתם פה וגם על העבודה המדהימה. אנחנו יודעים שמציאות חיים היא לא גזירת גורל ויש ביכולת המדינה לתקן, לשקם, להכיר בבעיות, בחסמים, בנקודות עיוורון, ולעשות שינוי משמעותי מאוד. אני אקרא סיכום, החלטות מישיבת ועדה בנושא השפעת הקיצוץ בתוכניות שילוב וקידום מגוון על צעירים ממוצא אתיופי, החלטה 787 המבורכת היא תוצר של הבנה ולקיחת אחריות לתיקון פערים, טעויות והיעדר שוויון הזדמנויות לחברה האתיופית שנעשו על ידי המדינה. מדובר בהחלטת ממשלה כל כך טרייה ושכבר עברה קיצוץ בתקציב 2023 ולכן לעמדת הוועדה אסור היה לפגוע בה בקיצוץ נוסף, קיצוץ שפוגע גם בלקיחת האחריות האמורה. מדובר באוכלוסייה שלא רק שאין לקצץ בתוכניות לשילובה, יש להמשיך את ההשקעה בתוכניות אלה ולדחוף את ההון האנושי הטמון באוכלוסייה זו קדימה, לרבות המשך הסרת חסמים לשילובם – וכמו שגם ציינו פה, יש גם הצלחה, זאת אומרת צריך לצד מקומות ששופכים כסף ולא רואים את הקידום, גם לברך גם על מה שכן אנחנו רואים שמשפיע ומייצר, כמו שהציגו במשרד החינוך, את הנגישות לבגרות והכול, משמעותי מאוד – כמו מבחני פסיכומטרי בלתי מותאמים ושאינם מנבאים יכולת הצלחה אקדמית – דעתי על מבחן פסיכומטרי היא גם ככה קשה, אז אם ניקח לגבי אוכלוסיות – << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני יכולה לתת עדות את עצמי בבחינת הפסיכומטרי, לפי התוצאה שלי בפסיכומטרי אני בכלל לא הייתי מגיעה לאקדמיה בחיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, ואין לך מה, כי זה אכן לא מנבא הצלחה אקדמית. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מסכימה איתך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה ממש מוכח. הוועדה מוצאת פגיעה בעיקר בתחומי החינוך, הספורט, התעסוקה והדיור; פגיעה ארוכת טווח שתפגע בראש ובראשונה בצעירים מהחברה האתיופית. לא הגענו לדבר על התחדשות עירונית ופגיעה בתוכניות האלה, אולי בדיון ההמשך. גם לא היה פה את משרד השיכון. אבל צריך לזכור שגם סביבת החיים והמגורים היא חלק מהמוביליות והשינוי. הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לפעול לביטול הקיצוץ ומימון התוכניות באופן מלא. מדובר בגזל כבשת הרש של אוכלוסייה הזקוקה למנועי הצמיחה הללו, בשעה שמשרד ראש הממשלה מתוקצב בשנת 2024 תוספות של מיליארדי שקלים. הוועדה מתריעה מפני תסיסה בקרב החברה האתיופית, נוכח הקיצוץ האבסורדי בכבשת הרש, כאמור, חברה שגם ככה סובלת מהמון תופעות שליליות חברתיות שיש למגר, כמו שציינו פה שיטור יתר ו-profiling, לא צריך ללחוץ גם במקומות הללו, וזה גם לא מגיע להם. עוד מתריעה הוועדה שקיצוץ, כאמור, צפוי לפגוע בתחומים כל כך רגישים הנוגעים לדיני נפשות של ממש. הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד ראש הממשלה וממשרד האוצר לא רק שלא לפגוע בתקצוב התוכנית האמורות אלא אף לפעול לתקצובן בבסיס התקציב ולא בתקציב תוספתי הנתון לחסדי המשרדים וחסדי השעה. הוועדה שמעה מקרוב על הפגיעה של הקיצוץ והיעדר היציבות, על יכולת משרדי הממשלה לקיים רצף משמעותי לקידום ושילוב נדרש ראוי וצודק של החברה האתיופית בכלל וצעירים בפרט. בהתאם לכך הוועדה מבקשת משר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ומשרד העבודה – לאחד ישיבה משותפת עם ארגוני החברה האזרחית לקידום תהליכים למציאת כלים ייעודים לשילוב צעירים מהחברה האתיופית ומקצועות איכותיים בשוק התעסוקה, ואני שותפה פה לנושא הזה ואנסה גם ליזום המשכיות. הוועדה פונה לשר האוצר, שר החינוך, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר התרבות למצוא פתרון למימון תוכנית הספורט הייעודית לצעירים מהחברה האתיופית, פרויקט פלא, והבטחת המשך העסקת הפרויקטור של תוכנית זו. חד משמעית. סיום העסקתו היא ממש חרפה וצריך למנוע את זה. הקיצוץ המתוכנן הרסני לתוכנית זו ומהווה 70%. אין צורך להרחיב על הקשר הישיר בין הצלחת צעירים בספורט לבין הצלחתם ביתר תחומי השנים ומניעת חוסר מעש והדרדרות להתנהגות שלילית. הוועדה פונה לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות לתקצב באופן מלא את תוכנית המלגות לחניכים מהחברה האתיופית לטובת השתלבותם במכינות קדם צבאיות. אין ספק בדבר חשיבות הכלים המקנים לחניכי החניכות לטובת שירות איכותי בצה"ל ורצף השתלבות איכותית בהמשך בהשכלה אקדמית ובתעסוקה. הוועדה פונה לכלל משרדי הממשלה הנכללים בהחלטת ממשלה 787 ובראשם משרד ראש הממשלה לפעול להבטחת התקציבים בתוכנית השילוב והגיוון, והגדלת היעדים בכל אחד מהם. אמרתי גם דור ראשון להשכלה גבוהה אנחנו עוד נדבר בהמשך גם על זה. חברים, נעשה ונצליח, תודה רבה לכם שאתם פה, מעריכה מאוד. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>