פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 60 ועדת הכלכלה 04/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 317 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ד באדר התשפ"ד (4 במרץ 2024), שעה 8:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו בועז טופורובסקי סימון מושיאשווילי יבגני סובה מוזמנים: מרגנית לוי – משפטנית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מיה וינרוב – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יובל שפיצר – מנהל פרויקטים, זרוע אסטרטגיה, משרד המשפטים ברקת שמאי – זרוע אסטרטגיה, משרד המשפטים עידו חי – רפרנט בט"פ ואכיפה באגף תקציבים, משרד האוצר אורלי לימן – אגף תקציבים, משרד האוצר גילי טל – עוזרת ייעוץ משפטי, משרד המשפטים שחר פרלמוטר – עורך דין בלשכה המשפטית, משרד הפנים חוה ראובני – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רותם סיוון – עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי אמיר ליפשיץ – ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן, המשרד לביטחון לאומי יעל טלמון – ר' תחום מכשור אכיפה את"ק, המשרד לביטחון לאומי דנית גלעד – ק' הנחייה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי מיכל בן דוד – תביעות את"ן אשר הלפרין – היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ענת אבירם – מנהלת אגף אכיפה ורכב, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אושרת דיין אליהו – ממונה בכירה ייעוץ משפטי במג"ק, רשות האכיפה והגבייה דנה ברק – מנהלת אגף אסטרטגיה ומדיניות, הנהלת בתי המשפט נתנאל יעקב חי – ראש תחום המשפט המינהלי, הסניגוריה הציבורית הארצית לורי טננבלט – מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר מירב סלע – מנהלת קשרי ממשל ורגולציה איגוד קורקינטים שיתופיים, איגוד לשכות המסחר צורי סבן – נציג לשכת עורכי הדין ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות הלאומית משה בקר – מנהל אקדמי תחבורה, האיגוד הישראלי למערכות תבונות לתחבורה מוטי אלמוג – ראש אגף בטיחות בתעבורה, חברת דן אורי שמש – קצין בטיחות בתעבורה, חברת דן צחי ליטבק – קצין בטיחות בתעבורה, חברת דן שמואל זינגר – עוזר ליועמ"ש, עיריית תל אביב-יפו מרדכי פדר – יו"ר חיים בדרך – מתונה מתן מתתיהו קניג – רכז ההסתדרות הלאומית ישראל גנון – יו"ר נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות הלאומית ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, מ/1478 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. המשך דיון בהצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021. לפני שנמשיך, נשמע את הנציגים של משפחות החטופים. << אורח >> דני רון: << אורח >> הייתי טייס קרב בחיל האוויר, סגן אלוף, בן מחזור של רון ארד. הוא לא נמצא איתנו, הוא נפל בשבי לפני 37 שנים. היום זה היום ה-150 מאז אותה שבת שחורה. במשך 150 יום יש עשרות רבות של אזרחי מדינה חטופים, אם אלה זקנים, נשים וטף, כאשר ביניהם יש גם לובשי מדים. נושא הדיון שלכם היום הוא עבירות תעבורה, עבירות מינהליות. אני חושב שרון ארד היה אומר שבמקרה שלו לא נעברה עבירה. הוא היה יכול להיות משוחרר, אבל העסקה איתו התמסמסה, חלון ההזדמנויות נסגר והוא נעלם. עד היום הוא בחזקת נעדר ולא יודעים מה עלה בגורלו. היום יש חלון הזדמנויות לשחרר אנשים שנמצאים עדיין בחיים ונחטפו בעקבות רשלנות של המדינה. זה לא דומה למקרה של רון ארד, כי רון ארד יצא למשימה מבצעית בשטח אויב, נפל בשבי ולא חזר. פה מדובר על אנשים שנחטפו ממיטותיהם והמדינה לא הצליחה ולא השכילה לשמור עליהם. אני חושב שאחרי 150 יום המדינה צריכה להתעשת ולשאול מה היא לא עשתה נכון כך שעברו 150 יום ואנשים עדיין לא חזרו. צריך לשים את זה בראש סדר העדיפויות שלנו. אם לא נעשה את המקסימום, יהיו עשרות מקרים כמו רון ארד, הם ייעלמו לעד ולא נדע מה עלה בגורלם - זה משהו שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה. אני מבקש שכל אחד יחשוב איך אפשר לעשות אחרת כדי שהם יחזרו. תודה על ההקשבה. << אורח >> יוסף אנגל: << אורח >> אני סבא של אופיר אנגל שחזר אחרי 54 ימים. אני פה מייצג את המשפחה שלו, את משפחת שרעבי, את יוסי ואלי. כשהייתי פה לפני שבועיים חשבתי שזו הפעם האחרונה שאני אגיע הנה. מסתבר שאחרי שבועיים אני עדיין מרגיש צורך לבוא ולהשמיע את הקול, את הזעקה שלנו, המשפחות. אם לא כאן, אז איפה? אין לנו מקום אחר יותר טוב מאשר פה. אני מקווה ששומעים אותנו כאן ומבינים את גודל האסון הנורא שקרה לנו ב-7 באוקטובר. מי שאשמים באסון הם מנהיגי המדינה, הם האשמים הישירים. לא הייתה מדינה, הייתה שואה. מה שהיה בתקופת הנאצים היה ב-7 לחודש – לא הייתה מדינה, לא היה צבא, היה ארגון שרצה להרוג את היהודים והצליח. 1,400 אזרחי מדינת ישראל נהרגו באותו יום. אנחנו 150 יום אחרי לא יודעים כלום. אנחנו יודעים שיוסי נהרג אחרי 100 יום, אבל אנחנו לא יודעים מה עם אלי, אח שלו מקיבוץ בארי. אני יודע שקברנו את אשתו של אלי ואת שתי הבנות שלו שנרצחו, שנשחטו בתוך הבית השרוף שלהם בבארי. הבית של יוסי שרוף לגמרי. תעשו משהו כדי שהדברים יזוזו. אני שומע בתקשורת שאומרים שלא מסכימים, שכן מסכימים, כמה, למה, איך, מי, כשבינתיים הימים נוקפים ועוברים ושום דבר לא קורה. אנחנו יורדים למצולות. אנא, תעשו משהו, אפילו אם זה דורש ממישהו מכם להתפטר כדי לקחת אחריות על העסק הזה, כדי שאחרי 150 יום אולי יקרה משהו. לא נראה שזה קורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אני ממשיך בישיבה. הכנסתם את התיקונים מהישיבה הקודמת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח שהופץ לקראת הדיון - נוסח שהתקבל מהממשלה כי זו הצעת חוק ממשלתית - כולל כרגע תיקונים עד סעיף 8 להצעת החוק. אלה התיקונים שלגביהם יש הסכמה פנים ממשלתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתחיל לקרוא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 הגדרות 1. בחוק זה – "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; "בית משפט לעניינים מקומיים" – כמשמעותו בסימן ד' בפרק ב' לחוק בתי המשפט; שימו לב שכאן זה כמשמעותו ולא כהגדרתו כי אין באמת הגדרה לבית משפט לעניינים מקומיים. "בית דין לתעבורה" – כמשמעותו בסעיף 12; יש את סעיף 12 שמסביר מי מקים את בית הדין ואיך. "בית משפט שלום לענייני תעבורה" – כמשמעותו בפקודת התעבורה; "בעל", "חניה", "עבירת תעבורה", "רכב", "רכב עצמאי", "רשות הרישוי" – כהגדרתם לפי פקודת התעבורה; "גורם מוסמך" – כל אחד מאלה, לפי העניין; (1) לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי שוטר – שוטר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיכו לכך; (2) לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי פקח או עובד הרשות המקומית כאמור בסעיף 27 – היועץ המשפטי של הרשות המקומית או עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות המקומית, שהוא הסמיך לכך; (3) לעניין החלטה להטיל קנס שניתנה בידי עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 28 – מי ששר התחבורה והבטיחות בדברים הסמיכו לכך. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> מכיוון שיש גם רשויות מקומיות שאין להן עורך דין פנימי אלא עורך דין חיצוני או עורך דין מקביל מהלשכה המשפטית, אנחנו מציעים שיהיה כתוב: היועץ המשפטי של הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין רשות מקומית שאין לה עורך דין משלה. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> אין פנימי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חייב להיות פנימי אחד. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> במועצות אזוריות יש אפשרות של עורך דין חיצוני, לא עורך דין פנימי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מצב שאין עורך דין פנימי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> היועץ המשפטי של הרשות חייב להיות עובד עירייה. במועצות מקומיות אין חובה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מועצות אזוריות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מועצות מקומיות שיכולות להיות גם מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה לקטנות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. יועצים משפטיים בגופים כאלה יכולים להיות יועצים משפטיים חיצוניים שעובדים בחברה פרטית ונותנים ייעוץ משפטי למועצה המקומית או האזורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיפי עורך דין חיצוני במקום שאין - - << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> יועץ משפטי או מי שהוא הסמיך לכך נותן מענה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הקושי שמתעורר מזה הוא שנותנים לעורך דין שהוא לא חלק מהשלטון המקומי להסמיך עורך דין פרטי אחר. צריך לזכור שבסוף מדובר כאן בסמכות שניתנת על פי דין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הפתרון? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הפתרון הוא שהיועץ המשפטי ידון בעצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין למועצה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> היועץ המשפטי עצמו יכול לדון אבל לא להסמיך מישהו פרטי אחר לדון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מקומות שאין יועץ משפטי פנימי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין, איך את רוצה שהוא ידון? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> החיצוני יכול לדון. היועץ המשפטי לא חייב להיות עובד הרשות, אבל עורך הדין שהוא מסמיך צריך להיות עובד הרשות המקומית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש עורך דין חיצוני שקיבל אישור ממשרד המשפטים להיות היועץ המשפטי של הרשות המקומית, אז אין בעיה. הוא רק לא יכול להסמיך אף אחד. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> אנחנו לא רואים קושי בזה שעורך דין חיצוני שיש לו משרד יסמיך מישהו מעובדי משרדו. כמו שהוא עצמו אינו עובד הרשות המקומית - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש מישהו שהוסמך להיות יועץ משפטי של הרשות למרות שהוא חיצוני, הוא לא יכול להסמיך אף אחד אחר. שהרשות תמנה עורך דין מטעמה שיוכל להסמיך. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זו עמדת הממשלה. החשש העיקרי הוא מהעומס שיוטל על היועץ המשפטי שהוא לא יוכל לעמוד בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מבינה שזה הרבה עבודה מבחינתו? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מבינה את הקושי, אבל יש גם קושי בזה שגורם פרטי יסמיך גורם פרטי אחר בסמכות שניתנת על פי דין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מאשרים את היועץ המשפטי החיצוני? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תאשרו גם את מי שהוא מסמיך. מה הבעיה עם זה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אז לא הוא יסמיך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא ממליץ ואתם תאשרו. צריך למצוא פתרון. אם את חושבת שהיועץ המשפטי החיצוני הזה ישב על כל הבקשות האלו, הוא לא יצא מזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה לקראת הישיבה הבאה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> "הודעה על החלטה להטיל קנס" – "החלטה להטיל קנס" – כמשמעותן בסעיף 4(א); "החלטה סופית להטיל קנס" – החלטה סופית של בית דין לתעבורה או פסק דין של בית משפט, המאשרים החלטה להטיל קנס, או בהתקיים הנסיבות המפורטות בסעיף 9(ב) או (ד); << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "הפרת תעבורה" – הפרה של הוראה לפי פקודת התעבורה המנויה בחלק ב' לתוספת הראשונה, למעט הפרה כאמור כשתוצאה ממנה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם; << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> התוספת הראשונה לחוק כוללת את כל דרגות הקנס שיש ואת עבירות התעבורה, ממש סעיפים בפקודת התעבורה ובצו התעבורה. התוספת מגדירה את כל הפרות התעבורה שהחוק הזה חל עליהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שמה שהוא עד שש נקודות יעבור לבית הדין הזה. זה צריך להיות כתוב בהגדרות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא בהגדרות, זה יהיה כתוב בתוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא בהגדרת תעבורה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הרעיון הוא ליצור תשתית שתאפשר תיקון בהמשך. אם תרצה בעוד שנה או שנתיים לתקן את התוספת ולהוסיף למשל עבירות חניה כך שהן יהיו הפרות מינהליות, נוכל לעשות את התיקון של התוספת באמצעות צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צו של שר המשפטים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> צו של שר התחבורה, אם אני לא טועה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> נמחקו מההגדרה "הפרת תעבורה" המילים "או ניזוק רכוש" ואנחנו מבקשים להחזיר אותן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המשמעות? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> שכל תאונת דרכים באשר היא, לא משנה אם נפגע אדם או נפגע רכוש, לא תהיה הפרת תעבורה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הגדרת "הפרת תעבורה" מתייחסת כאן לשני רבדים. רובד אחד זו התוספת והרובד השני זה מה לא נכלל בהפרת תעבורה. אלה שני מצבים שבהם אנחנו לא רוצים שהעניין יידון כעניין מינהלי אלא כעניין פלילי. הצעת החוק הממשלתית דיברה על זה שתאונת דרכים שבה נפגע אדם ותאונת דרכים שבה ניזוק רכוש לא תוגדרנה כהפרות מינהליות אלא תלכנה לפי המסלול הפלילי. בכנסת ה-24 נדון העניין של תאונות דרכים שבהן ניזוק רכוש, החל מתאונה קשה שהרכב הלך, כלה באיזה שפשוף קל, פח אל פח, לכן מחקנו את המילים "או ניזוק רכוש". בסעיף 2א כתוב מתי בכל זאת אפשר לפתוח בהליך פלילי למרות שזה מוגדר כהפרה מינהלית. מה שהמשטרה כאן מעירה, ולדעתי זה נובע מהעניין של ההוכחה, זה שכל תאונת דרכים שבה ניזוק רכוש היא מספיק מורכבת מבחינת הראיות ולכן ראוי שזה יידון בהליך פלילי, לא בהליך מינהלי. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו לא רואים מצב שתאונת דרכים שבה יש רק נזק לרכוש תטופל בהליך מינהלי. יכול להיות שלא יהיו לנו במהלך החקירה שתתבצע ראיות והתיק ייסגר, אבל התיק הזה לא מתאים להגדרה של הפרת תעבורה. זה לא משהו שהשוטר או הפקח רואה בעיניים ומחליט לתת קנס. ברגע שיש תאונת דרכים, גם אם יש רק נזק, המצב מספיק מורכב כדי שזה לא ייכלל בהגדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש בסעיף 2א? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 2א קובע שהגדרתה של הפרה כהפרת תעבורה לא גורעת מהאפשרות לפתוח לגביה בהליך פלילי, כאשר אחת הנסיבות היא כתוצאה מהפרת התעבורה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה ניזוק רכוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אם יהיה כתוב שם בהתייעצות או בהמלצה של המשטרה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הפלטפורמה היא שונה. השאלה איך אתה מטפל באירוע הזה. אם האירוע הוא אירוע של חקירה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם תמליצו שלמרות הפגיעה ברכוש אפשר להעביר את זה לבית דין מינהלי, מה הבעיה עם זה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו לא רוצים. בית דין מינהלי לא אמור לדון - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל פגיעה ברכוש אמורה לעבור ישר למסלול הפלילי מבחינתך? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> נכון, יש כאן עניין ראיתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תקבעו אם זה עובר או לא. למה אם רק נפגע הפנס - -? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אי אפשר לחקור את זה. לא יכול להיות שפקח יגיע למקום ויגיד שאין שום דבר ואז ירשום דוח. אין קונסטלציה כזאת, זה לא יקרה לעולם. אם יש תאונת דרכים שאין בה כלום וזה לא הגיע לידיעת המשטרה, אז זה לא הגיע לידיעת המשטרה, אבל אם מדובר בנזק שהוא מספיק חמור כדי שיקראו למשטרה ותיפתח חקירה, אז יש חוקר שמגיע למקום. אי אפשר לפתוח תיק חקירה ולסיים את זה בהפרת תעבורה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מגיע החוקר, מזמן אנשים לתת עדות, נכון? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> נכון. אי אפשר לשמוע עדויות בבית משפט מינהלי. << אורח >> משה בקר: << אורח >> יש כ-500,000 תאונות נזק במדינת ישראל, כאשר ב-400,000 מהן מוגשות תביעות כנגד הביטוח והנזקים יכולים להיות בסכומים די גדולים. לפעמים יש עימותים בין חברות הביטוח ולכן הצורך בחקירה של מי אשם עולה. מה שיקרה זה שירצו לנצל את ההפרה, יגידו שזה לא ביג דיל, ואז חברות הביטוח יתחילו להתדיין ביניהן ולא יהיו להן ראיות. הדרישה של המשטרה צודקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נשאיר את המילים "או ניזוק רכוש", אחר כך נראה מה המצב. תרשום את זה כהערה לדיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע אתה מבקש להחזיר את המילים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "השגה" – כמשמעותה בסעיף 8; "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984; "חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995; "חוק המידע הפלילי" – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; "חוק לייעול הפיקוח והאכיפה" – חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982; "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; "יום ההמצאה" – היום שבו הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בהתאם להוראות סעיף 5; << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נרצה להוסיף הגדרה נוספת למה הוא מכשיר אכיפה. אנחנו צריכים את זה לעניין סעיף שאנחנו דנים בו ונביא לוועדה לגבי מי דן בחזקת תקינות של מכשירי אכיפה. << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "מפקח" – שוטר, וכן מי שהוסמך כמפקח לפי הוראות פרק ו'; << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> פרק ו' מסמיך אנשים נוספים שהם לא שוטרים להיות מפקחים. מי שיכול להיות מפקח הוא למשל פקח שהוסמך לפי חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות. << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "מרשם התעבורה המינהלי" – כמשמעותו בסעיף 29(א); << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למשטרה יש סמכות אחרי חקירה להפוך את העבירה לעבירה של קנס? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> להפוך את זה מפלילי למינהלי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. למה שלא נעשה את זה? אם בסוף החקירה הם יגיעו למסקנה שאפשר להפוך את זה לעבירת קנס, לא צריכה להיות בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתכוון לקנס על הפרת תעבורה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני חושבת שזה משתמע מהוראות החוק, מסעיף 2א. יש נסיבות שבהן נהפוך את זה מפלילי למינהלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שהם קובעים שזה הפך מפלילי למינהלי זה עובר לבית הדין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני חושבת שזה משתמע מסעיף 2א. אני לא בטוחה שצריך לכתוב את זה במפורש, אבל אני אשמח לחשוב על זה ולהחזיר תשובה לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מוריד המון תיקים פליליים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה נראה לי נכון שתהיה אפשרות כזאת. אם נפתחת חקירה על עבירה ובסופו של דבר העבירה שלגביה מתגבשת תמונה ראייתית היא עבירה שאיננה עבירה של הזמנה לדין אלא עבירה שכלולה בתוספת פה, אין סיבה להישאר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נעשה את זה. יש למשטרה התנגדות? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אני מציע שנקיים על זה דיון מסודר, כי יכול להיות שיש לזה השלכות נוספות בתחום של החקירה שאני לא מודע אליהן. אין לנו בעיה עם מתן הסמכות לעבור ממנגנון פלילי למנגנון מינהלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכי הגיוני. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> השאלה מה ברירת המחדל. אם ברירת המחדל לפי ההגדרה היא שתאונת דרכים היא לא הפרה מינהלית, אין סמכות - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הוא לאו דווקא מדבר על תאונת דרכים, הוא מדבר באופן כללי. אם עכשיו החלטת ללכת למסלול הפלילי, האם אתה יכול לעשות לזה undo ולהחליט שאתה חוזר למסלול? אני חושבת שזה משתמע מסעיף 2א. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה שזה יהיה משתמע ולא יהיה כתוב? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כי ברגע שיש לך סמכות לעבור ממינהלי לפלילי יש לך גם סמכות לחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדברו על זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה רוצה את זה רק לגבי תאונת דרכים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה שלא יקבל קנס? נגיד שהחלטתם לא להעמיד לדין אבל אתם חושבים שיש מקום שהוא יקבל קנס על מה שהיה, למה לא לאפשר את זה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה מדבר רק על תאונת דרכים שבה ניזוק רכוש או שבאופן כללי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי רכוש אין ויכוח. יכול להיות שהפתרון הוא קנס לגבי מצב שבו יש פגיעה באדם ומחליטים לא להעמיד לדין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז אנחנו יוצאים מגדר המשפט המינהלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקי, אז רק לגבי רכוש. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נחשוב על זה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אם אדם עבר ברמזור אדום ונגרמה תאונה עם נזק לרכוש בלבד, אין לנו התנגדות שיירשם דוח לגבי ההפרה עצמה, לגבי המעבר ברמזור אדום, אבל התאונה עצמה מורכבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על אופציה לעשות את זה. אם נכנסתי בעמוד והמשטרה פתחה בחקירה, זה בפנים? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אם אתה מחזיר את המילים "או ניזוק רכוש", כמו שהם ביקשו, זה לא בפנים, זה פלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקו את האפשרות למשטרה לעבור מהליך להליך. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה מה שקבוע ב-2א והם ביקשו לבטל. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> המשמעות של הבקשה היא מחיקת המילים "או ניזוק רכוש" בהגדרה "הפרת תעבורה". ברגע שאנחנו כותבים את המילים "או ניזוק רכוש" אנחנו מוציאים את זה מהגדרת "הפרת תעבורה" ואי אפשר יהיה להחזיר את זה להליך הפלילי. אם רוצים לשמור על המעבר מהליך פלילי להליך מינהלי וחזרה זה חייב להיות חלק מהפרת תעבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם ידונו בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו הייתה הכוונה במקור. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו סבורים שיש קושי. ברגע שיש תאונת דרכים הסכנה כבר התממשה. בתאונת דרכים, גם אם התוצאה שלה היא רק נזק לרכוש, יש סיכון שהתממש, המעשה כבר נעשה. זה לא מעשה מינהלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדונו יחד עם היועץ המשפטי שלי. אני חושב שאפשר לתת למשטרה את האפשרות לעבור מצד לצד. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> אבל אז למשטרה לא יהיה סעיף שייכנס להפרות מינהליות כי בתאונה זה תמיד מגיע לבית משפט לתעבורה. אתם החלטתם שעד שש נקודות זו הפרה מינהלית. מעבר ברמזור אדום או כל עבירה חמורה אחרת מגיעות בכל מקרה לבית משפט לתעבורה, לכן המשטרה צודקת בזה שצריך להחזיר את הנזק לרכוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נותנים למשטרה אופציה להחליט. אם הם יחליטו לעבור מצד לצד, זה יעבור לבית דין מינהלי. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> העניין הוא שזו דוגמה תיאורטית לגמרי, כי בתאונת דרכים יש חקירה, יש פלטפורמה, יש מנגנון שלם שמוסדר במנגנון הפלילי שיש לו השלכות גם בעולם האזרחי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין אז אין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו בכל מקרה נחזיר תשובה. << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "מרשם התעבורה המינהלי" – כמשמעותו בסעיף 29(א); << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מה שקורה היום זה שהכל מתנהל במרשם פלילי. עם המעבר מהליך פלילי להליך מינהלי, שזו המהות שבה אנחנו דנים, אנחנו נקים מרשם חדש, מרשם תעבורה מינהלי. << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "ערר" – כמשמעותו בסעיף 18; "פקודת התעבורה" – פקודת התעבורה (נוסח חדש); << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני אסביר לגבי הגדרת "תובע" שהופיעה בהצעת החוק הממשלתית ונמחקה. הצעת החוק הממשלתית הציעה להגדיר תובע לפי חוק סדר הדין הפלילי, אבל אחרי שהבנו שיש גם דינים אחרים שמגדירים תובע, למשל פקודת המועצות המקומיות, ומכיוון שהחוק הזה עוסק בכל ההליך המינהלי ולא ההליך הפלילי, החלטנו שאין צורך בהגדרה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכתבי את המילים "כהגדרתו על פי דין". << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין צורך בהגדרה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין מונח שנעשה בו שימוש לאורך הסעיפים. השאלה מה תהיה הפרשנות למונח הזה ברגע שמחקנו את ההפניה לסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה נשען על הגדרות בדינים אחרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכוח איזה דין מוסמכים היום התובעים העירוניים? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לפי ההגדרה בפקודת המועצות המקומיות ולפי החסד"פ. תנו לי לבדוק את זה. << אורח >> מיה וינרוב: << אורח >> "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961; "השר" – שר המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם שר התחבורה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כאן מגדירים את מי שממונה על ביצוע החוק, לכן זה שר המשפטים. פרק ב': קנס בשל הפרת תעבורה הטלת קנס בשל 2. היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה - הפרת תעבורה מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה), לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו שתים עשרה שנים. חריגים להליך 2א. (א) הגדרתה של הפרה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה המינהלי כהפרת תעבורה אין בה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה, ואולם הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק אם מתקיים אחד מאלה: (1) כתוצאה מהפרת התעבורה או בקשר עמה נגרמה תאונת דרכים שבה ניזוק רכוש; (2) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב); (3) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג). (ב) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי; ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור שר המשפטים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה; הוראות כאמור יפורסמו ברשומות וכן באתר האינטרנט של משטרת ישראל בעברית ובערבית. (ג) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות זאת המחייבות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. התכלית של סעיף 2 ושל סעיף 3 היא קודם כל לקבוע את הבסיס לשינוי המוצע, שזה המעבר מהליך פלילי להליך מינהלי. ב-2א הסדרנו את היחס שבין הפרת תעבורה, שזה כאמור וכידוע משפט מינהלי, לבין עבירת תעבורה, שזה כאמור וכידוע משפט פלילי. שימרנו את האפשרות להגיש כתב אישום גם במקרים של מה שמוגדר הפרת תעבורה. סעיף קטן (א) "מצייר" לנו תמונת מצב של מתי אפשר לפתוח בהליך פלילי והוא מדבר על שלושה מצבים. המצב הראשון זה מצב שבו יש תאונת דרכים שבה ניזוק רכוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הכנסנו את המילים "או ניזוק רכוש" בהגדרה אנחנו לא צריכים את הסעיף הזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון, בדיוק לזה התכוונתי. או שנתקן את ההגדרה ונחזיר אותה לנוסח של הכחול, או שנשאיר את פסקה (1) בסעיף קטן (א), שזה מה שהיושב ראש התכוון אליו, כך שתהיה אפשרות לקבל החלטה האם זה פלילי או מינהלי. המצב השני זו סמכות של שוטר בהינתן קיומן של נסיבות מחמירות להגיש כתב אישום. בסעיף קטן (ב) מוסדר שראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל, באישור שר המשפטים ושר התחבורה, יקבע מה הן נסיבות מחמירות. סעיף קטן (ג) מדבר על סמכות תובע - אנחנו משמרים את סמכות התביעה במצב שבו יש נסיבות שמצדיקות זאת להגיש כתב אישום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נעשתה הרבה עבודה על הסעיף הזה בכנסת הקודמת. התיקונים נובעים בין היתר מכך שלא היה ברור לפי נוסח הצעת החוק כפי שהיה בכחול האם ניתן לפתוח בהליך פלילי לגבי הפרת תעבורה שהיא גם עבירת תעבורה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יכול להיות שבמקרים כאלה ראוי שיהיה נוהל שיפרט את הנסיבות ואת השיקולים שמצדיקים הגשת כתב אישום, לא שזה יהיה מטעמים שיירשמו, משהו עמום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה את רוצה להכניס לחוק? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, את קיומו של הנוהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שיפורסם לציבור. << אורח >> דנית גלעד: << אורח >> מדובר במקרים מאוד חריגים שבהם התביעה מגישה כתבי אישום בעבירות כאלו. לרוב זה נעשה בעבירות של אחריות שילוחית, כמו במקרה שמזהים איזו שהיא בעייתיות באכיפת עבירות תעבורה על ידי קציני בטיחות בחברה. מכיוון שאלה תיקים חריגים לא חשבנו שיש הצדקה לקבוע נוהל. יחד עם זאת, אנחנו לא מתנגדים לכך שיהיה נוהל שיסדיר את זה, רק צריך להסיר את המילים "מטעמים שיירשמו". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי יקבע את הנוהל? << אורח >> דנית גלעד: << אורח >> חטיבת התביעות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למי ניתן את הסמכות? מי הגורם שיוסמך? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מי עומד בראש החטיבה? << אורח >> דנית גלעד: << אורח >> ראש חטיבת התביעות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתם לא רוצים שזה יהיה ראש מחלקת התנועה? << אורח >> דנית גלעד: << אורח >> התביעה לא כפופה למחלקת התנועה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שהנוהל גם יפורסם לציבור. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> בעל רכב יכול לבצע עבירה של 250 שקלים באור אדום. כשהדוח הזה מגיע למשטרה הם יכולים לגלות שאותו בעל רכב הוא בלתי מורשה, הוא ילד בן 15 שלא יכול לנהוג ברכב וכתוצאה מזה ייוצרו שני דוחות. אנחנו סבורים ששוטר לא יוכל באותו אירוע לתת שני דוחות שונים, מדובר באותן עובדות, באותם יסודות. הדבר הזה חייב להיות מעוגן בחוק הזה בתור סעיף (ד), והנוסח שלו צריך להיות: היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ועבירת תעבורה באירוע אחד, תוגש כנגדו הודעה למשפט על שתי העבירות בכתב אישום אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שנכניס את הדוגמה הקיצונית שהבאת לחוק? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> היא לא קיצונית, היא שכיחה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> סעיף קטן (ג) נועד בשביל לא לנהל הליכים מקבילים, בין היתר הליך מינהלי והליך פלילי. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> אז למה הם מבקשים נוהל מהמשטרה? לא צריך נוהל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה יכול להפנות את השאלה לייעוץ המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנוהל הוא בעיקר כדי שדברים יהיו מסודרים מבחינת שקיפות, שכל אחד ידע מה המצב, לא להשאיר את זה בחדרי חדרים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שימו לב שתובע זה לא רק תובע משטרתי, מה שמעלה שאלה ביחס לתובעים אחרים. ראש מחלקת התביעות במשטרה לא יכול להנחות תובע של השלטון המקומי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי צריך לדבר על התובע של הרשות הרלוונטית. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מה, כל רשות תעשה נוהל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח. איך יפעלו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנוהל צריך להיות כללי. זה נוהל שמאושר על ידי משרד המשפטים. תובע של רשות לא יוכל לעשות מה שהוא רוצה. מי שקובע זה משרד המשפטים והמשטרה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש הנחיות יועץ שמדברות על זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לגבי עבירות מינהליות? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זו לא עבירה מינהלית. הנחיית היועצת לגבי עבירות מינהליות מפנה להתקנת נוהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להיות כתוב שאפשר גם לחרוג מהנוהל עם נימוקים מיוחדים שיירשמו, לא להשאיר את זה במסגרת כזאת שאי אפשר לזוז ממנה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> או שנשאיר את הנוסח הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בנוסח הזה יש בעינינו בעיה של שקיפות. אני מניח שממקרה למקרה יתפתח איזה שהוא נוהל פנימי. ככל שיש נוהל כזה ראוי שהדבר הזה יהיה שקוף לציבור. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני אבדוק את זה מול לשכת היועצת. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הנהלים של המשטרה מפורסמים באינטרנט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להיות נוהל עם טעמים מיוחדים שיירשמו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בנוהל תמיד יש איזה שהוא סעיף סל שמאפשר הפעלת שיקול דעת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוהל מפרט את השיקולים. בתוך הנוהל עצמו, אני מניח, תהיה גמישות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך שיהיו נימוקים ללמה אדם קיבל את כתב האישום הזה. צריך להשאיר את הטעמים המיוחדים שיירשמו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המפר או העבריין יקבל נימוקים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה בטוח, זה בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה אני רוצה שיישארו הטעמים המיוחדים ושיהיה כתוב שהכל בהתאם לנוהל כזה וכזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להשאיר את ההנמקה. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אני חושב שמסתתר פה שינוי מהותי ביותר בנושא של רף האכיפה. היום שוטר חייב לראות עבירת תנועה ועל בסיס זה לתת דוח. פה כתוב שהיה למפקח יסוד סביר להניח, שזה רף מינהלי יותר נמוך מהרף של הראיות הפליליות. אני אתן דוגמה של אדם שנאשם במעבר באור אדום וכשהוא הגיע לבית משפט הסתבר שהשוטר רשם את הדוח על סמך זה שהוא היה הרכב האחרון. זה לא קביל בדין פלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל דוגמה נכניס לחוק? << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> צריך לשנות את זה. אי אפשר להגיד שהיה למפקח יסוד סביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שייך. ברגע שזה עובר לעבירה פלילית יש בית משפט שידון בעניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו תיבה מקובלת מאוד בסמכויות פיקוח. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> א', זה מאוד מקובל, יש את זה כמעט בכל חוק שיש בו סמכות פיקוח, וב', לא תמיד הוא ראה, לפעמים הוא מודד. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> זה נכון, אבל במינהלי אין חובה להיות צמוד לפקודת הראיות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> "יסוד סביר להניח" הוא מונח שקיים גם בעיצומים כספיים. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אני יודע, אבל זה לא מתאים לדוחות. היום בן אדם לא יכול לקבל דוח אלא על סמך זה שהשוטר ראה עבירה או שהוכחה העבירה לפי פקודת הראיות. יסוד סביר זה רף הרבה יותר נמוך, לא כפוף לפקודת הראיות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מתברר ש"יסוד סביר להניח" זה מונח שלא מתויג בפלילי ולא במינהלי. בדיוק כמו שהיועץ המשפטי לוועדה אמר, זה מונח שמתויג באשר לסמכות אכיפה. לפעמים במשפט מינהלי אומרים "מצא כי". "מצא כי" זה פחות טוב מ"יסוד סביר להניח" בהקשרים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מרדכי, אנחנו לא מקבלים את ההערה שלך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו שאמרתי קודם לכן, התיבה "יסוד סביר להניח" היא תיבה שקיימת בעשרות אם לא מאות דברי חקיקה שמסדירים סמכויות פיקוח, אכיפה והטלת עיצומים כספיים. כאשר אנחנו בגדר המשפט המינהלי הגורם האוכף נדרש לראיות מינהליות. המקרים שהחוק המוצע יחול עליהם הם מקרים שאמורים להיות פשוטים, כלומר מתאימים במאפייניהם, בנסיבותיהם למשפט המינהלי שזה העיקרון שמהווה מסד להצעת החוק הזאת בכלל. << אורח >> משה בקר: << אורח >> כאשר בן אדם בא למשטרה ואומר שהייתה לו תאונה, הוא מביא אישור שהוא נפגע בתאונה ומקבל אישור מהמשטרה ללכת לחברת הביטוח. החשש הוא שעכשיו המשטרה לא תרצה להתעסק עם הדברים האלה ומספר התאונות שלגביהן יתנו את האישור - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בתחום האזרחי. << אורח >> משה בקר: << אורח >> ייווצר מצב שמ-15,000 תאונות עם נפגעים נרד ל-8,000. כולם אז ימחאו כפיים, יגידו שירדנו במספר התאונות, אבל לחברות הביטוח כולם ירוצו ויהיו הרבה מאוד דיונים שיגיעו לבתי המשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את הטיעון. אם יש בעיה אזרחית זה יידון בבית משפט במסגרת חברת הביטוח והאזרח שתובע. למה אתה חושב שזה משפיע על החוק הזה? << אורח >> משה בקר: << אורח >> כי ייווצר מצב שחלק ניכר מהתאונות שבהן כן נפגע אדם יעברו לברירת קנס. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> תאונת דרכים עם נפגעים היא לא בחוק הזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שיעור הקנס 3. (א) שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה יהיה אחד מהסכומים בשל הפרת המפורטים בחלק א' לתוספת הראשונה אשר נקבע לאותה תעבורה הפרת תעבורה בחלק ב' לתוספת האמורה. (ב) בוצעה הפרת תעבורה ברכב הרשום על שם תאגיד, לרבות אם הוכח לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה כי תאגיד אחר הוא המחזיק באותו רכב, יהיה שיעור הקנס בשל הפרת התעבורה גבוה פי ארבעה משיעור הקנס בשל אותה הפרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן האחריות להפרת התעבורה אינה חלה על תאגיד כאמור לפי הוראות סעיף 27ב לפקודת התעבורה; ההוראות לפי סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכב עצמאי שהופעל, בעת ביצוע ההפרה, באמצעות מערכת נהיגה עצמאית; לעניין זה, "הפרת תעבורה" – למעט הפרת חניה; "מערכת נהיגה עצמאית" – כמשמעה בסעיף 16ד לפקודת התעבורה. (ג) (1) היה המפר מפר תנועה מועד, יהיה שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה גבוה פי שניים משיעור הקנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין; לעניין זה, "מפר תנועה מועד" – מי שביצע בתוך שלוש שנים שקדמו לביצוע אותה הפרה, שתי הפרות תעבורה או עבירות תעבורה, לפחות, והתקיים לגבי הפרות התעבורה או עבירות התעבורה הקודמות המפורט להלן, לפי העניין; (1) לעניין הפרת תעבורה קודמת – ניתנה לגביה החלטה סופית להטיל קנס; (2) לעניין עבירת תעבורה קודמת – התקיים אחד מאלה: (1) הוא שילם בשלה קנס או הורשע בביצועה; (2) הוא לא שילם בשלה קנס וחלפו המועדים להגשת השגה או בקשה להישפט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, והוא לא הגיש בקשה כאמור או שנדחתה בקשתו כאמור. (2)בסעיף קטן זה – "הפרת תעבורה" – למעט הפרת חניה; "עבירת תעבורה" – למעט עבירת חניה. הסעיף הזה מסדיר את שיעור הקנס שניתן יהיה להטיל על המפר. סעיף קטן (א) מפנה לתוספת שקובעת מה היא דרגת הקנס לגבי כל הפרה. סעיף קטן (ב) עוסק במצב שבו בעל הרכב או המחזיק הוא תאגיד ואז על התאגיד יוטל כפל קנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום יש את כפל הקנס בתקנות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן, בפקודת התעבורה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בעבירות קנס שמוטלות על תאגיד הקנס גבוה פי ארבעה. המטרה היא לא הכסף, היא לתמרץ את התאגיד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> התכלית כאן היא לתמרץ את התאגיד להסב את ההפרה לנהג. כל המטרה שלנו היא לאכוף כלפי נהגים, לא כלפי חברות. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> זה לא מתאים לחוק הזה. זה נכון לגבי פלילי, לא לגבי מינהלי. לא יכול להיות שהאזרח בהליך מינהלי עדיין ישלם את אותו סכום. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> למה? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> כי אנחנו עכשיו עוברים לבית משפט שהוא אחר, סדרי דין אחרים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> גם עיצומים כספיים אלה הפרות מינהליות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו חייבים לדעת מי הנהג שביצע את ההפרה. ברור לנו ששום שלמה sixt בע"מ לא נהג ברכב. אנחנו רוצים לדעת מי הנהג שלא מציית לחוק כדי שהסנקציה תגיע אליו, כדי שבמרשם ההפרות המינהליות זה יהיה רשום עליו, כדי שהנקודות ככל שיש לעבירה הזאת יירשמו עליו. במסגרת ההפרות המינהליות אנחנו מנהלים מעקב אחרי המפרים. אנחנו לא נמצאים פה רק בשביל להכניס כסף לקופה. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> עד עכשיו אמרתם שהפרות מינהליות אלה דברים פשוטים, רצים מהר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כל התכלית של הצעת החוק הזאת היא לא להפסיק לאכוף את דיני התעבורה. ישבנו והגענו למסקנה שיש עבירות תעבורה שבהן אין הצדקה שיתקיים הליך פלילי מלא וניתן להעביר אותן למסלול מינהלי. זה לא אומר שהתכלית של האכיפה נעלמת מהשטח. אם הרכב הוא בבעלות תאגיד אבל נהגה בו מרגנית לוי שעשתה עבירת תעבורה, מרגנית לוי צריכה לשאת בסנקציה, בין אם היא סנקציה פלילית ובין אם היא סנקציה מינהלית, על המעשה שהיא ביצעה. זה שזה הופך למינהלי לא אומר שלא אוכפים או שהמטרה היא לא לחנך אנשים לנהוג כדין. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> כל מה שאמרת מתיישב ונכון, אבל ברגע שחולקו העבירות לעד שש נקודות והן עברו לעבירות מינהליות כל הגישה שלכם צריכה להיות מותאמת גם בחוק. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> תתמודד עם העניין של אכיפת דיני תעבורה. למה בן אדם שנהג ברכב ועבר באור אדום לא אמור לשלם קנס? << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> מה אתה מציע שיקרה עד שש נקודות? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> שהקנס יהיה נמוך יותר. << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> הסעיף מדבר על הצורך בהצמדת ההפרה לבן אדם הפרסונאלי שעבר את אותה הפרה והטלת הסנקציה עליו. איך המעבר מפלילי למינהלי משנה לדעתך את הצורך הזה? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> ברגע שאתה במינהלי אתה במקום אחר, פחות חמור. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> מה זה קשור לתאגיד? תאגיד לא נוהג ברכב. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> הענישה שתקבל בבית המשפט לתעבורה תהיה הרבה יותר חמורה מהענישה הסופית במינהלי. ברגע שהבנת את העניין הזה תתאים גם את רמת הקנסות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה דיון נפרד, זו שאלה אחרת. אתה אומר שפי ארבעה לא רלוונטי, אבל הוא מאוד רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההערה לא מתקבלת. אתם כותבים שעל מפר תנועה מועד שיעור הקנס יהיה פי שניים. למה? היום יש את זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש מודלים אחרים בפקודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה הכנסתם פה מודל - -? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כי יש אפשרות להטיל כפל קנס בעבירה החוזרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה על כל דבר כפל קנס. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא על כל דבר. מה שהצענו זה שתי עבירות בשלוש שנים. לפי הבדיקה שביצענו, הרף הזה תופס 12% מכלל המפרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הלכתם על זה? כל דבר קטן אתם רושמים. אי אפשר להגיד מועד על כל דבר קטן. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> בדיוק, לכן חניה יצאה ועוד כל מיני דברים. אנחנו רוצים שלאורך זמן אדם ישמר התנהגות דרך נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מקובל עלי. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> ברגע ששמת מצלמה ונהג לא יודע שיש אותה, עד שהוא יקבל את הדוח הראשון הוא יכול לצבור 10 דוחות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בגלל זה הוא יכול לנסוע ב-150 קמ"ש? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> הוא עבריין מועד? << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אני אומר שעבריין מועד זה מי שעושה את אותה עבירה פעם שנייה. האכיפה אמורה לחנך את הנהג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מסכים עם הנושא של פעמיים. מה, אתם הולכים פה להשית על אנשים קנסות? זו מטרת החוק? זו לא מטרת החוק. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בפקודת התעבורה אין הגדרה "מפר מועד", אבל כן יש סעיפים שמאפשרים להטיל כפל קנס בסיטואציה של עבירה חוזרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להגדיר בן אדם שעשה שתי עבירות בשלוש שנים זה מוגזם. אני מסכים ללכת על חומרת העבירות. על כל דבר קטן יינתן כפל קנס? זה לא מצוי בחוק היום. למה אתם מכניסים את זה? מה זה רלוונטי לחוק? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> שאלת החומרה לא אמורה להיות בדיון כאן. החלטנו להכניס את כל הפרות התעבורה כברירות משפט, כי החלטנו שהן לא מספיק חמורות. אם זה מספיק חמור אנחנו הולכים לפלילי. כל הרעיון פה הוא בהפרות נמוכות שלא ראוי שבית משפט יידרש אליהן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בן אדם יכול לעבור שלוש הפרות תעבורה בטווח של שעתיים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> יש נתונים שלא מצביעים על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סעיף שאני מבטל אותו עכשיו. אם מגיע לו כפל קנס, תנו לו לפי תקנות התעבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו עכשיו מסדירים מחדש את הנושא של הפרות תעבורה מינהליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק מדבר על זה שאם יש עבירת קנס עד שש נקודות זה עובר לבית דין מינהלי, הוא יקבל קנס לפי תקנות התעבורה. למה זה חלק מהחוק הזה? ועוד אני מגדיר אותו מועד כדי שיהיה לו כתם על הצוואר? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> היום יש הפרה חוזרת או עבירה חוזרת. בתוך תקופה מסוימת, אם ביצעת את העבירה פעם נוספת, באמת אפשר לתת כפל מס. מה שקורה פה זה שסל ההפרות או סל העבירות מאוד מאוד גדול ולכן הסיכוי שבתוך שלוש שנים תיפול לתוך הסל הזה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדיין בבית הדין יש סמכות להשית קנס מוגדל? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לפי הצעת החוק הממשלתית אין לו סמכות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בהצעת החוק הזאת לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו לדיין שיקול דעת לתת קנס מוגדל עד גובה של כפל. אני לא מוכן להכניס לחוק סעיף שלא קשור לחוק. אנחנו מדברים על קנס. בשביל זה יש את תקנות התעבורה. למה הכנסתם את הסעיף הזה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בפקודת התעבורה יש סעיפים שמאפשרים לתת כפל קנס בסיטואציות של עבירה חוזרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הוא יקבל כפל לפי פקודת התעבורה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> פקודת התעבורה חלה רק על עבירה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו לא באכסניה הזאת. אם עושים את ההבחנה לפי מה שאתה אומר, זה יחול רק אם הולכים במסלול הפלילי. אנחנו מסדירים בהצעת החוק הזאת את המסלול המינהלי של אכיפת הפרות תעבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אני צריך את הסעיף הזה? אתם לא יכולים להשית עכשיו קנסות על אנשים בגלל החוק הזה. אתם רוצים להשית קנסות? תביאו תיקון לתקנות התעבורה. למה זה רלוונטי פה? פה מדברים על הליך מינהלי, על כך שקנס עד שש נקודות עובר להליך המינהלי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> גם בעיצומים כספיים שהם הליך מינהלי יש כפל עיצום לפעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוכן לתת לדיין סמכות כזאת. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו לא רוצים שזה יגיע לדיין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה שאנחנו במשפט מינהלי לא אומר שאין כלים כאלה. הדוגמה שקופצת לי לראש זה עיצומים כספיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאותו רגע שאני מקבל קנס אני עובר להליך מינהלי, לא משנה מה גובה הקנס, נכון? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי קובע שאני מקבל כפל? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו ביקשנו שהחוק יקבע. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו לא רוצים לתת לדיין עוד סמכויות. השוטר בעצמו לא יקבע כפל קנס כי יש קריטריונים שהחוק קבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי תקנות התעבורה. אם הוא מקבל כפל לפי תקנות התעבורה, לפי החוק הזה הוא יקבל כפל על כפל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בואו נדבר על הרף, אולי אפשר לדייק את הרף באופן שיניח את דעתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשקלו את הסעיף עוד הפעם. דבר שני, אני לא מוכן שיהיה כתוב עבריין מועד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זו טעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואני לא מוכן לפעמיים בשלוש שנים. אני אומר שזה צריך להיות לפי סוג העבירות. אם העבירות הן באמת חמורות, אין לי בעיה, אבל לא כל עבירה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> חשוב שלאזרח יהיה את יומו בבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בפועל דבר כזה של לתת את יומו. אנשים מגישים לדחות את הדיון כמה שיותר, להרוויח את הנקודות בהסדר טיעון. כל עורכי הדין פה עושים את זה. חלק שוכחים וכשעוברת שנה מתבטל להם כתב האישום. הייתי מכניס סעיף שאומר שאין עסקאות טיעון בבית משפט לתעבורה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> לגבי עבירות מסוימות אני מסכים איתך. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אין לנו שום אינטרס כלכלי בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לך אין, אבל לאוצר יש. אם היית מקבל את הקנסות - - << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> לעולם לא נקבל שקל. האינטרס שלנו הוא שהציבור יתנהג לאורך תקופה ארוכה, לאורך זמן - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אחד האינטרסים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה האינטרס העיקרי. קבענו איזה שהוא רף מסוים, אמרנו שמספר מסוים של נהגים שלאורך תקופה מסוימת חוזרים ומבצעים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תלוי באיזה סעיפים. כל דבר קטן אתם מכניסים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> יש אין סוף עבירות, אין ספור הפרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה פעמיים? זה כלום פעמיים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אז אפשר שלוש. אפשר לדבר על הרף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החומרה קובעת, לא מספר העבירות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> חומרה הולכת לבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוכן שאחד כזה שיש חומרה בעבירות שהוא ביצע והורשע בבית משפט יקבל כפל בפעם הבאה, אבל לא סתם לרשום סעיף כללי שיגרום לאנשים לשלם הרבה קנסות. למה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר לחשוב על לסייג את ההוראה הזאת לגבי סלים של עבירות. אנחנו מדברים כאן על מגוון מאוד רחב של הפרות פקודת התעבורה ותקנותיה. יכול להיות שצריך לחשוב על סיוג ההוראה של המפר המועד - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך את המילים "מפר מועד". << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נוריד את המילה "מועד". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם בתקופה מסוימת אדם עבר עבירת מהירות ואחר כך עבר עוד עבירת מהירות או עוד שתי עבירות מהירות, יכול להיות שצריך לקחת את זה בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי חומרת העבירות אני מוכן, אין לי בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חומרת העבירות והסוג שלהן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מאותו סוג? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לחשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חומרה וזהו. אי אפשר על כל דבר קטן לתת לו כפל. זה כפל אוטומטי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום זה גם אוטומטי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> היום יש סעיף - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השחלתם פה סעיף שלא קשור בכלל לחוק. בגלל שהעברתם למינהלי אתם רוצים לתת סטירה לכל בן אדם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חס וחלילה, זו לא הכוונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שיוצא בפועל. << אורח >> מירב סלע: << אורח >> אנחנו מבקשים להחריג את ההפרות בסעיף 3(ב) ו-(ג) שבוצעו על ידי תאגיד שעוסק בהשכרת רכב ותחבורה קלה. כפי שציינתם לעצמכם פה, המטרה היא לתמרץ חברות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתם יודעים מי נהג בקורקינט. << אורח >> מירב סלע: << אורח >> יכולים להיות מקרים שבשל תקלה טכנית או כל סיבה אחרת הקנס יושת על החברה. אנחנו כיום מעבירים לעיריית תל אביב פרטים של רוכבים, אבל לפעמים התמונה עצמה לא ברורה. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לאתר את הלוחית, אבל לפעמים התמונה לא ברורה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ב-1 באוגוסט יהיו לוחיות תקניות. << אורח >> מירב סלע: << אורח >> לנו יש את כל האינטרס להשית את הקנסות. רכיבה ממוצעת עולה כ-20 שקלים וקנס על קסדה הוא כ-1,000 שקלים. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> את טועה, הקנס עלייך בתור חברה יהיה 4,000 שקל, לא 1,000 שקל. << אורח >> מירב סלע: << אורח >> אין שום סיבה לא להשית את הקנס באופן מיידי על הרוכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם לא יודעים מי זה. << אורח >> מירב סלע: << אורח >> במקרה של תקלה טכנית אנחנו יכולים להגיע לסכומים אסטרונומיים שיהוו הכבדה מאוד מאוד גדולה על החברות. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> הסעיפים האלה בכל הנוגע לרכב תחבורה קלה לא משרתים את כוונת המחוקק ואין להחיל אותם מלכתחילה על חברות שמשכירות קורקינטים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> במה אתם שונים מחברת השכרת רכב? << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> בעלויות של נסיעה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אלה שיקולים כלכליים. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> יש אלפי נסיעות של קורקינטים במהלך היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אותו דבר כמו השכרת רכב שאדם לוקח לפעמים לחודש, פה כל שנייה - - << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הם יודעים בכל דקה מי נוסע על הקורקינט. הוא לא עולה על הכלי ולא זז מטר אם הוא לא הזדהה עם כרטיס אשראי ועם פרטי זיהוי מלאים. כל מה שנשאר זה להעביר לי את הנתונים כדי שבמקום שהם ישלמו 4,000 שקל הנהג העבריין ישלם 1,000 שקל. אין שום סיבה להחריג. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מה הסיטואציה שבה את לא יכולה לאתר את הנהג? << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> תקלות טכניות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אם לא רואים את הלוחית אין דוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מי הנהג לפי כרטיס אשראי. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הם יודעים, אני לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יצטרכו להגיד לך. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה מה שאני רוצה. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> חברה שמשכירה קורקינט ב-20 שקלים לא תרצה לשלם קנס של 4,000 שקל בגין זה שהרוכב לא חבש קסדה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הם לא ישלמו את הקנס, הם יעבירו את מה שיש להם היום אלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהשכרת המונים יש מקרים חריגים. אולי צריך לתת לבית הדין אפשרות לבטל את הקנס במקרה שיש בעיה טכנית שכתוצאה ממנה הם לא יכולים להגיד מי הנהג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ערר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוודאי. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> ערר לא ישרת אותם, כי גם אם הם יגישו ערר הקנס צריך להיות מוטל על מישהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תאפשרו לדיין לבטל קנס אם הוא הגיע למסקנה שיש פה בעיה טכנית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק בערר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> הבעיות שהוצגו על ידכם קיימות היום? לא. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> כן. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> כבר היום יש סמכות לגורם המוסמך לבטל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תבטל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הגורם המוסמך זה רק אם נפלה טעות בהודעה או שקרתה תקלה בנוגע להפקתה או לשליחתה. זה לא המקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקו את האפשרות שדיין יהיה מוסמך לבטל קנס בגלל בעיה טכנית. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו רוצים שהם יפעלו כדי שלא יהיו תקלות טכניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו על הליך משפטי, לא על תמרוץ אחר. תאמין לי שלא שווה להם שיהיו להם בעיות טכניות מהסיבה שזה עולה כסף להגיש השגה, לעשות בדיקות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אין באמת צידוק לדיין לבטל בגלל שהם חברה להשכרת המונים. אני יכול להבין את הרציונל בהפחתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה לא מתמרץ את החברה למנוע תקלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מקבל את הטיעון שלך. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הביטול הוא סנקציה לא מוצדקת על הרשות. אם ייתפס קורקינט שמבצע עבירה, בגלל התקלה שיש להם בחברה הדוח הזה יבוטל. מספיק שהם יפנו לדיין ויגידו שיש להם תקלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שיהיה שיקול דעת לדיין. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אם זה לפי שיקול דעתו, הוא יכול לחזור לקנס המקורי, אבל למה לבטל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לך מהקנס הזה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> כי אחרת הכל יהיה תקלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הכל יהיו תקלות, תאמין לי שהוא לא יבטל להם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ב-1 באוגוסט יהיו לוחיות רישוי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיו הרבה בעיות טכניות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הביטול ברגע שיש תקלה טכנית יהווה תמריץ לאנשים לרכוב על כלים שכורים מאשר על כלים פרטיים. עיני לא צרה בחברות, אבל החשש שלי הוא שאנשים יבינו שיש כאן זירה שבה קשה לאכוף עליהם, מוגבל לאכוף עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה? שהחברה תשלם פי ארבע? << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> הבקשה שלנו היא להוריד את העניין של פי 4. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הם מסכימים לקנס המקורי. הביטול הוא פשוט סנקציה על המדינה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ביטול יגרום לכך שבני 14 ירכבו עם תעודת זהות של אחיהם הגדולים, ייצור פוטנציאל של חסינות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה פוטנציאל? הרי הם יזהו את מי שנהג. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> או שכן או שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קיים בכל מקרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש סיכוי שהם יגידו שזה לא באמת חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך את פותרת את הבעיה של ילד בן 14 שנוהג על קורקינט של אבא שלו? ברגע שלא מזהים את הפרצוף של האדם שנוסע את נשארת באותו מקום. הטיעון שלך הוא לא טיעון. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> אם תופסים רוכב בן 14, נותנים לו את הקנס ביד. אנחנו מדברים על קנסות שמצולמים במצלמה ואחרי זה מגיעים לתאגיד כי הקורקינט בבעלותו. זה לא קשור בכלל לרוכבים בני 14. הקנס פי ארבע מוטל על תאגידים כדי שתאגידים לא יימנעו מהסבת דוחות על נהגים אצלם בחברה. אנחנו מבקשים להוריד את הפי ארבע לגבי תאגידים של רכבים של תחבורה קלה. << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> אנחנו ניקח את ההצעה של אדוני לבחינה, נראה איך משלבים את זה בחקיקה שלפנינו. אנחנו לא רואים הצדקה להוריד כרגע את הפי 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הפי 4 אני משאיר. אולי נרשום שהתקלה הטכנית היא לא באשמת החברה. אם היא באשמת החברה, לא יבוטל הקנס. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נסגור את זה מכל הכיוונים, לא נשאיר את זה פרוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תסגרו את העניין. << אורח >> ענת אבירם: << אורח >> חשוב לנו להעיר על הנושא של מפרים מועדים, על נושא של עבירות חוזרות. יש מחקרים שמראים שיש סבירות קרובה ל-100% שנהג שעבר עבירה יחזור לבצע אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבירות תנועה תמיד עושים. << אורח >> ענת אבירם: << אורח >> יש סבירות של 100% שהוא יחזור על אותה עבירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו עבירה? נהיגה באדום? << אורח >> ענת אבירם: << אורח >> ניקח למשל עבירת מטען בחריגת משקל שאנחנו יודעים שהיא בעייתית מאוד, שהיא מסכנת מאוד. נהג שעבר עבירה כזאת שלוש פעמים בתקופה של שלוש שנים - אתה מסכים איתי שיש כאן איזו שהיא בעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש עבירות שאת חושבת שהן בעייתיות, תני את זה להם. אני אומר שצריך שהעבירות יהיו חמורות, לא סתם עבירות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> (ג1) בסעיף זה, "הפרת חניה" או "עבירת חניה" – הפרת תעבורה או עבירת תעבורה שהיא אחת מאלה: (1) הפרה או עבירה של הוראות סעיף 62(12) לפקודת התעבורה או של חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה; (2) הפרה או עבירה של הוראה מהוראות סימן י' לחלק ב' לתקנות התעבורה; (3) הפרה או עבירה של הוראות תקנה 22 לתקנות התעבורה לעניין אי-ציות לתמרור הקובע כללים בדבר חניה, בין בדרך איסור ובין בדרך אחרת. (ד)שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע דרגות קנס שונות להפרת תעבורה בהתחשב בנסיבות ביצועה. סעיף קטן (ד) סוגר את ההגדרה במובן זה שהפרות התעבורה שתיכללנה בהסדר החדש מפורטות בתוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי דן היום בחניות של עיריות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה נשאר בבתי משפט לעניינים מקומיים ובבית המשפט לתעבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה לא הכנסתם את זה פה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה מעלה כל מיני קשיים רחבים יותר כרגע וזה לא בשל מבחינה ממשלתית להכניס את זה להצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העיריות מתנגדות? אולי כדאי לשבת עם העיריות ולהכניס את העניין הזה. זה נראה לי משונה לעשות את זה בעוד שלוש שנים. כמה ערעורים יש על חניות? אין כמעט. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני לא יודעת, אני צריכה לבדוק. אנחנו לא בשלים מבחינת נתונים ומבחינת הדיון בנושא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק אם אפשר להסביר את ההגדרה של הפרת חניה או עבירת חניה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ההגדרה הזאת היא לצורך החרגה של הפרות חניה ועבירות חניה. אנחנו לא רוצים שענייני חניה ייספרו לעניין הפרה חוזרת ולעניין כפל קנס של תאגידים. פרק ג': החלטה להטיל קנס בשל הפרת תעבורה הודעה על 4. (א) החליט מפקח להטיל על מפר קנס בשל הפרת תעבורה, לפי החלטה סעיף 2 (בחוק זה – החלטה להטיל קנס), ימציא למפר הודעה להטיל קנס על החלטתו (בחוק זה – הודעה על החלטה להטיל קנס); הודעה על החלטה להטיל קנס תהיה בטופס שקבע שר המשפטים ותכיל, בין השאר, את הפרטים הבאים: (1) שם המפר ומענו; (2) פרט זיהוי של המפקח – לעניין מפקח שהוא שוטר, פרט הזיהוי הוא מספרו האישי, ולעניין מפקח שאינו שוטר פרט הזיהוי הוא מספר העובד שלו; (3) תיאור תמציתי של העובדות המהוות את הפרת התעבורה; (4) המקום והזמן שבהם בוצעה הפרת התעבורה; (5) הוראות החיקוק שבהן נקבעה ההפרה; (6) הקנס המוטל בשל הפרת התעבורה, דרכי תשלומו והתקופה לתשלומו; (7) מספר הנקודות שנקבע לגבי הפרת התעבורה לפי הוראות פקודת התעבורה אשר יירשמו לחובתו של המפר בשל ההפרה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף 69א(ה) לפקודת התעבורה, כפי שמסרה רשות הרישוי; (8) יידוע המפר בדבר זכות העיון שלו לפי סעיף 35; (9) יידוע המפר על האפשרות לשלם את הקנס או להגיש ערר או השגה, אופן התשלום או הגשת הערר או השגה כאמור והתקופות לכך. (ב)להחלטה להטיל קנס הנסמכת על צילום ממכשיר אכיפה יצרף מפקח את הצילום, ואם לא ניתן לצרפו להודעה כאמור – פירוט של הדרכים לקבלת צילום כאמור; לעניין זה קטן זה, "מכשיר אכיפה" – מכשיר המשמש למטרת תיעוד של ביצוע עבירות תעבורה והפרות תעבורה, בלבד. סעיף 4 מסדיר מה היא הודעה על החלטה להטיל קנס ומה יש לכלול בה. גם הסעיף הזה נדון בכנסת ה-24 ובעקבות ההערות שהתעוררו הוספנו שתי פסקאות לגבי מה ייכלל בהודעה. למרות שבטופס קשה להכיל את כל המידע ברמת הגופן, בכל זאת הוספנו את פרט הזיהוי של המפקח. מכיוון שמצד אחד רצינו שבן אדם שנותנים לו קנס ידע איך הוא יכול להתלונן אם קרתה אלימות ודברים כאלה ומצד שני בגלל תופעת השיימינג הידועה גם רצינו להגן על המפקחים, הגענו להסכמה שפרט הזיהוי יהיה מספר אישי כשמדובר בשוטר ומספר עובד כשמדובר באדם שהוא לא שוטר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הזיהוי היום שיש על תג של פקח עירוני? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני לא יודעת. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> לפקחים יש תגי זיהוי. רוב הקנסות הרלוונטיים פה נשלחים בדואר ושם מופיע המספר האישי של הפקח או ראשי התיבות של הפקח. המטרה היא לאפשר זיהוי לאדם שרוצה להתלונן או להשיג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מה שיש במשטרה תעשה פה. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> כן, מספר העובד זה המספר האישי שלו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הדבר השני שהוספנו זו פסקה (8) שמדברת על זה שאנחנו ניידע את המפר בדבר זכות העיון לפי סעיף 35. סעיף קטן (ב) עוסק בהפרות תעבורה שמסתמכות על צילום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כולל גם סרטון, אני מניח. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא כולל את הסרטון עצמו. הסרטון יהיה זמין במערכת המקוונת. הצילום הוא רק צילום סטילס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ב) חל גם על צילום וגם על צילום שהוא סרטון. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון, אבל הקישור לסרטון לא יצורף, רק יגידו איך אפשר להגיע לזה. זה נובע מאותו מקום שבו אמרנו שיש הפרות תעבורה שאין מה להתווכח לגביהן ולכן אין מה להגיש סתם השגות ועררים. << אורח >> צורי סבן: << אורח >> העמדה שלנו היא שכן יירשמו כל הפרטים של המפקח או של השוטר במקרים כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל במשטרה הם לא נרשמים. << אורח >> צורי סבן: << אורח >> במשטרה זה כן נרשם. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הראיתי להם שהם רושמים. << אורח >> צורי סבן: << אורח >> איך אפשר להגיע לשמו של האדם עם מספר אישי? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> בקלי קלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מדובר בפקח של עיריית תל אביב, הם יודעים מי זה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> נכון, המספר הוא אישי. << אורח >> צורי סבן: << אורח >> אבל תמיד המספר האישי מופיע עם השם המלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שם ומספר, נכון? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש שם על התג. בדוח עצמו ייכתב מספר אישי. << אורח >> צורי סבן: << אורח >> למה לא שם? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כי יש תופעות של שיימינג, כי מגיעים לבתים שלהם ומאיימים עליהם, על הילדים שלהם, על הבית שלהם. << אורח >> צורי סבן: << אורח >> אז גם על שוטרים אפשר לעשות את זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> המספר האישי הוא חד חד ערכי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה מגיש תלונה נגד מספר אישי מסוים, הם יכולים לזהות אותו. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> בקלי קלות. המספר האישי הוא אחד לכל שוטר. הוא יזוהה אבל לא על ידי האזרח באופן ישיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש היום שיימינג באינטרנט על כל דבר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> המצאת הודעה 5. (א) הודעה על החלטה להטיל קנס תומצא למפר באחת מאלה, לפי על החלטה העניין: להטיל קנס (1) במצב בו ההחלטה להטיל קנס ניתנה בנוכחות המפקח והמפר – במסירה לידי המפר, בסמוך לביצוע הפרת התעבורה, ובתנאי שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין; לעניין זה – מסירה לידי המפר יכולה להיעשות גם באופן דיגיטלי לפי הוראות פסקה (2) ובתנאי שהיא נעשית באותו מעמד. (2) באופן דיגיטלי למען הדיגיטלי של האדם; בחוק זה, "מען דיגיטלי" – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (3) במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של המפר הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (4) לעניין הפרת תעבורה שהיא הפרה של הוראה האוסרת על העמדת רכב במקום שהעמדתו אסור על פי חיקוק – ניתן גם להצמיד לרכב את ההודעה על החלטה להטיל קנס; הודעה כאמור תהיה מופנית אל בעל הרכב ללא ציון שמו, אלא בציון מספר הרכב בלבד; לא שולם קנס בשל הפרת תעבורה במועד שנקבע בהודעה על החלטה להטיל קנס שהוצמדה לרכב לפי פסקה זו ולא הוגשו לגביה השגה או ערר בתוך התקופה להגשתם, תומצא לבעל הרכב הודעה חדשה במסירה, באופן דיגיטלי לפי הוראות פסקה (2), או במשלוח בדואר רשום לפי הוראות פסקה (3). (ב)נשלחה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס בדואר רשום כאמור בסעיף קטן (א), יראו את ההודעה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה כאמור מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. (ג)נמסרה הודעה על החלטה להטיל קנס לפי סעיף קטן (א) לידי מפר שהוא קטין או נשלחה הודעה כאמור בדואר רשום למפר שהוא קטין ומענו אינו המען הרשום של הורהו, יישלח העתק מההודעה כאמור בסמוך לאחר מכן להורהו של הקטין באופן דיגיטלי לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או במשלוח בדואר רשום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3); ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בתוקפה של הודעה על החלטה להטיל קנס שהומצאה לקטין בלא שליחת העתק ממנה להורהו כאמור. סעיף 5 מדבר על איך אנחנו ממציאים את ההמצאה הראשונית של החלטה להטיל קנס. עשינו כאן כמה תיקונים אל מול נוסח הצעת החוק הממשלתית שנועדו לדייק את אופן ההמצאה. דייקנו את פסקה (1) בסעיף קטן (א) שמדברת על מסירה במקום, הוספנו את פסקה (2) שמדברת על מסירה דיגיטלית, ודייקנו את פסקה (3) שמדברת על משלוח בדואר כך שזה יהיה דואר רשום עם אישור מסירה כפי שמקובל בהליכים אזרחיים ומינהליים. אם התיקון לגבי פסקה (3) יתקבל לא יהיה צורך בסעיף קטן (ב), זו חזקה שנמצאת במשפט הפלילי ולא במשפט המינהלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התעורר דיון די משמעותי בכנסת הקודמת לגבי המצאה למוסר. אנחנו הערנו שצריך לוודא שהמפר מקבל את ההודעה על הקנס באופן אפקטיבי, שלא ברירת המחדל תהיה לשלוח לו בדואר רשום. לא לגמרי ברור סדר הקדימות או ברירת המחדל לעניין ההמצאה או המסירה. מה שכתוב כאן כרגע זה שכשההחלטה ניתנת בנוכחות המפקח והמפר מוסרים את זה לידי המפר, זאת בתנאי שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין. אני לא כל כך בטוח איך יפורש התנאי הזה של מתאפשר או לא מתאפשר בנסיבות העניין והאם לא נכון בכל זאת לקבוע איזה שהם סדרי קדימות, עדיפות או ברירת מחדל לעניין המסירה. בפסקה (4) כתוב שניתן להצמיד לרכב את ההודעה על החלטה להטיל קנס. האם זה בנוסף לדרכי ההמצאה או המסירה האחרות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. << אורח >> אורלי לימן: << אורח >> אני מבינה שההוספה של אישור מסירה מקשה מאוד על הרשויות המקומיות ועל המדינה. זה חידוש שצריך לחשוב עליו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון, כי ההמצאה במשפט פלילי שונה מההמצאה במשפט אזרחי ומינהלי. במשפט אזרחי ומינהלי ההמצאה, לפי מיטב ידיעתי, נעשית בדואר רשום עם אישור מסירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יקפיץ את הוצאות המדינה? << אורח >> אורלי לימן: << אורח >> זה מאוד יקשה על חלוקת ההמצאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקנסות שאת מקבלת הם באוויר? מה עם כפל הקנס שביקשתם פה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לוודא שהאזרח יקבל את ההודעה. אין טעם לשלוח את זה בדואר רשום. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הגוף העיקרי שרושם דוחות במדינה זו המשטרה. לנו אין התנגדות לאישור המסירה שנוסף, ובלבד שסעיף (ב) ייוותר. אנחנו לא רוצים שעצם העובדה ששלחנו עם אישור מסירה יבטל את החזקה של המשלוח. אנחנו נצטרך להוכיח ששלחנו כדין עם אישור מסירה לכתובת שרשומה במשרד הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפעמים דואר חוזר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חזקת המסירה היום קיימת במשפט הפלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתעבורה או בכל משפט פלילי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לדעתי זה בכל משפט פלילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי כתב אישום ששלחו לי בדואר רשום ולא קיבלתי יש חזקת מסירה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון. במשפט מינהלי אנחנו עובדים בדואר רשום עם אישור מסירה. בתקנות ההוצאה לפועל מצאנו דוגמה של חזקת מסירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל. פה כתוב דואר רשום, לא כתוב דואר רשום עם אישור מסירה. אם יש אישור מסירה אין בעיה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בתקנות ההוצאה לפועל יש אישור מסירה גם בסיטואציה של דואר רשום. אני מציעה לוועדה, כדי להניח את דעתם של חבריי, לאמץ את החזקה הזאת בתקנות ההוצאה לפועל. אני חושבת שאת החזקה הזאת לא היה צריך לקבוע בחקיקה ראשית, היא קבועה בתקנות, אבל אתם אלה שתחליטו. בתקנה 24(ב) לתקנות ההוצאה לפועל כתוב כך: נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זו לא בדיוק הסיטואציה שיש לנו. אנחנו כיום מסתמכים, אפילו בהליך פלילי, על החזקה שעצם המשלוח נעשה כדין. אנחנו מצרפים אישור מסירה לכל הדוחות, בין אם הם מומצאים מרחוק, בין אם הוחזרו בשלב מאוחר יותר. אנחנו מבקשים לשמר את המצב הקיים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אם יש לך אישור מסירה, מה הבעיה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> לא תמיד יש. לפעמים הוא מחליף כתובת, לפעמים הוא לא ידוע במען. יש כל מיני סיטואציות שבהן אנחנו מקבלים מהאישור מסירה את האיזון החוזר. הפרשנות היום של "נמנע מלקבל את הדואר" היא מאוד מאוד מצמצמת. בתי המשפט אומרים: אם אדוני לא החליף כתובת, אתה לא יכול להאשים את המדינה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> האחריות לא מוטלת על המדינה, היא מוטלת על הבן אדם. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה לא מהחזקה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נדייק את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המשמעות של חזקה ברגע שיש אישור מסירה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה חיזוק נוסף, זה שלייקס על שלייקס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסעיף (ב) כתוב שנשלח בדואר רשום. בפסקה (3) כתוב שאתה חייב לשלוח עם אישור מסירה. תחליטו אם אתה רוצים עם אישור מסירה ואז לא צריך את החזקה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אפשר לאמץ את ההסדר שקיים בהוצאה לפועל. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> יש את ההסדר שקיים היום על דוחות שעובד כבר הרבה מאוד שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסעיף של החזקה מעביר את נטל ההוכחה לזה שטוען שהוא לא קיבל. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה קיים היום בפלילי. אנחנו רוצים להשתמש באותו מנגנון שקיים. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> ואז גם לא צריך את המילים "אישור מסירה". משאירים רק את סעיף קטן (ב), את החזקה, שזה המצב הקיים היום. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מכיוון שאנחנו עוברים מהליך פלילי להליך מינהלי, צריך להתאים את הדין לדין המינהלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשטרה רוצה אישור מסירה. תסתדרו ביניכם לפני שאתם באים אלינו. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו רוצים חזקת מסירה כדי שנצליח להוכיח בבית משפט ששלחנו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת הנכונה. זה המצב שקיים היום בפלילי. אנחנו לא רואים שום סיבה שברגע שאנחנו עוברים להליך מינהלי - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בפלילי אין את אישור המסירה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אפשר לוותר על אישור המסירה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> החשש הוא מאנשים שמשתמטים מלקחת. גם בתקנות התעבורה יש חזקת מסירה. יש את זה בהודעות של רשות הרישוי לפי תקנה 214 ובשיטת הניקוד לפי סעיף 550. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו נדון בזה ברמת הממשלה ונחזיר תשובה. << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> הכנסת הקודמת שעסקה בסעיף הזה רצתה לוודא שהאזרח מקבל הודעה על ההפרה. אני חושב שיש בעייתיות עם האפשרות להמציא את זה למען הדיגיטלי, כי לפי חוק מרשם האוכלוסין המען הדיגיטלי זה לא משהו מאובטח בהכרח, זו לא מערכת ההזדהות הממשלתית שמחייבת כרטיס חכם או סיסמה. כאן זה יכול להיות מסרון לטלפון שיודעים שהוא מחזיק או למייל שהוא משתמש בו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק להסב את תשומת ליבך לכך שקיים היום חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים שמאפשר לגוף ציבורי לשלוח מסר אלקטרוני למען דיגיטלי בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> אבל שם הוא יכול להסכים או להגיד שהוא לא מעוניין שהתקשורת כלפיו תיעשה ככה. אני חושב שבמקום לכתוב כאן את המילים "באחת מאלה" צריך לכתוב את המילים "בכל אלה" ואז זה יימסר לו ביד, אם אפשר, בדואר רשום וגם באופן דיגיטלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> בגלל שהאופן הדיגיטלי לא יכול להחליף את הדואר הרשום ולהחליף את המסירה ביד. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם הוא בחר למסור מען דיגיטלי לרשויות המדינה - - << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> המען הדיגיטלי, כלומר המושג שאתם משתמשים בהצעה הזאת, חל גם על טלפון שמסרתי במשטרה כשנחקרתי לפני שנתיים, רק שמאז החלפתי. ישלחו את המסרון עם ההודעה על ההפרה לטלפון הזה, גם אם אני כבר לא משתמש בו, ואז יעברו 90 יום ואני אתחיל לצבור פיגורים ועיקולים. צריך שיהיו כל החלופות האלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בטוח שכל החלופות. יכול להיות שאת המשלוח למען הדיגיטלי זה דבר שצריך לשקול. << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> זה יכול להיות כאקסטרה. << אורח >> אורלי לימן: << אורח >> אנחנו הולכים לעולם של דיגיטציה כדי להפחית עלויות בכל מה שקשור למסירות, לכן לעשות את זה כאקסטרה זה לא מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מייל שונה מהודעת אס-אם-אס. אס-אם-אס קשה להוכיח כי לפעמים אנשים מחליפים פלאפונים, אבל מייל תמיד נשאר, זה חותם שאת יכולה לבדוק אותו גם אחרי כמה שנים. << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> מה לגבי המצאה דיגיטלית לפי חוק התקשורת הדיגיטלית לגבי אנשים שנתנו הסכמה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלו להתייחס להוראות של חוק התקשורת הדיגיטלית ואיך הוא עולה בקנה אחד עם ההוראות כאן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו את זה לפי חוק התקשורת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הוא קובע הוראות פליליות, אין טעם לקבוע אותן שוב בחוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה חוק מרשם האוכלוסין רלוונטי כאן? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו לא בחוק מרשם האוכלוסין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מסכים שהנושא של אישורי מסירה מטיל על הממשלה מחויבות גדולה מידי ולכן אין טעם אגב החוק הזה להכניס את זה. אני מסכים להכניס את הסעיף שמופיע בתקנות ההוצאה לפועל לגבי החזקה. לגבי הנושא הדיגיטלי – ללכת לפי חוק התקשורת. צריך לכתוב שאם ימסרו באופן דיגיטלי, זה יהיה בהתאם לחוק כזה וכזה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זו תקלה גדולה מבחינתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> כי זה מעודד אנשים לא לעדכן את הכתובת, לא לאסוף את הדואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה שאני אעשה? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> להשאיר את החזקה שקבועה היום, שאם שלחנו בדואר רשום - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים ביקש את העניין הזה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> המשמעות היא אובדן של אלפי דוחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אובדן. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו מבינים שיש סתירה בין אישור מסירה לחזקת מסירה, שזה לא מתיישב פיקס. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אפשר לעשות חזקת מסירה כך שזה מתיישב. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אם יש אפשרות לשמר את המצב הקיים כך שעצם משלוח דואר עם אישור המסירה ייחשב כאילו זה נשלח, מבחינתנו תיפתר הבעיה. << אורח >> דנית גלעד: << אורח >> במצב שבו אנשים לא מעדכנים את הכתובת המדינה תצטרך להקים יחידת איתור לעשרות אלפי דוחות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, כי יש לך את החזקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש אופציות. יש את האופציה הראשונה של לתת ביד, אופציה שנייה שהיא אופציה דיגיטלית ואת האופציה השלישית של דואר. << אורח >> דנית גלעד: << אורח >> אבל האופציה הדיגיטלית קיימת רק למי שבאופן וולונטרי נותן את המייל שלו. << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> במקום המילה "הורה" צריך לכתוב את המילה "אפוטרופוס". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוריד את אישור המסירה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אין לנו בעיה עם ההתאמות להליך המינהלי, אבל אנחנו לא רוצים שתהיה סיטואציה שבה נצטרך לאתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מאשר את מה שמשרד המשפטים מבקש. מה זה "ובתנאי שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין" בסעיף (1)? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד מאיפה הגיע התיקון הזה. יכול להיות שלגורם האוכף יהיה נוח למסור את ההודעה באופן אחד אבל זה לא יהיה בהכרח האופן האפקטיבי שבו האזרח יקבל את ההודעה, לכן חשבנו שבמצב שבו יש גם נוכחות של המפקח וגם נוכחות של המפר נכון שהמסירה תהיה לידי המפר. התנאי שאומר שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין הוא קצת עמום ולא ברור, אני לא יודע מה בדיוק המבחן שיופעל כאן. << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> בגלל זה אמרנו שהמשטרה תוכל למסור ידנית. כל הנושא של הדואר והמסירות זה כאב ראש עבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם יש לכם איזה שהן הנחיות פנימיות או נוהל? << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> יש הנחיות פנימיות. בכל מפגש של שוטר עם אזרח האזרח אמור לצאת מהמפגש עם דוח ביד. יש לפעמים תקלות טכניות, כמו שהמדפסת לא מדפיסה או שנגמר הדיו. לפעמים השוטר מוזעק לאירוע חירום במקום אחר ואז הוא רושם את כל הפרטים אבל לא משלים את המשימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאתה אומר לא עולה בקנה אחד עם מה שכתוב בנוסח. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה המצב הקיים שאותו אנחנו רוצים לשמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך את המילים "נסיבות העניין", מספיק המילים "אלא אם כן הדבר לא מתאפשר". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מתאפשר בנסיבות חריגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מה רצית מבחינת האפוטרופוס? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> לגבי קטין שאין לו הורה לא יוכלו ליישם את הדבר הזה. פה זה רק מגדיר משפטית הורה. אם הסבא הוא האפוטרופוס, לפי החוק אי אפשר יהיה להמציא את זה לסבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכתבו הורה או אפוטרופוס. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה מול אשכול משפחה במשרד הפנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החזקה תחול רק על מסירה בדואר רשום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנלך לפי מה שכתוב בהוצאה לפועל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא מקובל על המשטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי תכניסו סעיף שאומר שאם האדם לא עדכן את הכתובת למרות שהייתה לו חובה, זה לא יתיישן לו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין בעיה להוסיף את זה. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> זה קצת שינוי סדרי עולם בלי סיבה טובה. אנחנו מדברים פה על להמשיך עם מה שקיים היום, רק שבמקום קנס יקראו לזה הפרה מינהלית. היום יש הסדר בתקנות סדר הדין הפלילי לאיך נותנים קנסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי מה שינינו. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> הנוסח שיש בהוצאה לפועל שונה לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שעיריית תל אביב, שיש לה את הכי הרבה קנסות בארץ, תשלח לנו את הנוסח שהיא רוצה ואנחנו נאשר אותו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> איך אפשר להישען על פסיקה פלילית במצב של חוק מינהלי? << אורח >> מתן מתתיהו קניג: << אורח >> מציגים לוועדה נוסח מ-1979, אבל מאז דואר ישראל שינה את הרובריקות שלו. ברגע שאתה משנה את זה לפי מה שכתוב בחוק ההוצאה לפועל המשטרה לא תצליח לעמוד בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשמע הגיוני החוק הזה. מה זה משנה מתי זה? כשיבוא נוסח נדון בו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ברגע שלא לוקחים את החזקה שקבועה בסעיף קטן (ב) אלא לוקחים אותה מתקנות ההוצאה לפועל אז אין את הסיפה שמאפשרת לסתור את החזקה, הסיפה שבה כתוב: אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה תכניסו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> להכניס את הסיפה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. תנסחו את זה מחדש. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הסעיף הזה קשה מאוד מבחינתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לתת אפשרות לאדם לטעון שהוא לא קיבל. נטל ההוכחה עובר אליו. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> זה הנוסח שכתוב היום. גם היום, לפי הנוסח התקף, יש לו אפשרות להוכיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מבין שהנוסח של ההוצאה לפועל חמור יותר מבחינת עצם הקבלה? כשיהיה נוסח מוסכם על ידי כולם נדון בו. אם נרצה לתקן, נתקן אותו. כרגע אין נוסח, יש כל מיני דברים שאומרים. אני סומך על היועצים המשפטיים שלנו שיכתבו את הנוסח הנכון יחד עם משרד המשפטים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> תקופות המצאת 6. (א) לא תומצא הודעה על החלטה להטיל קנס אם עברה הודעה על שנה מיום ביצוע ההפרה, וטרם נשלחה בשלה הודעה החלטה להטיל כאמור, ואולם אם טען בעל הרכב כי הפרת התעבורה קנס לא בוצעה על ידו והוכיח הוא מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע ההפרה, או למי מסר הוא את החזקה ברכב, או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – ניתן להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה למי שנהג ברכב אם לא עבור שנתיים מיום ביצועה. (ב)הייתה הפרת תעבורה הפרה שהיסוד הסביר לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיפים 27א או 27א1 לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה: (1) לא תומצא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה אם עברו ארבעה חודשים מיום ביצועה וטרם נשלחה הודעה כאמור. (2) על אף האמור בפסקה (1), טען בעל הרכב כי הפרת התעבורה לא בוצעה על ידו והוכיח הוא מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע ההפרה, או למי מסר הוא את החזקה ברכב, או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – ניתן להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס בשל ההפרה למי שנהג ברכב אם לא עברה שנה מיום ביצוע ההפרה או אם לא עברו ארבעה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצועה. סעיף 6 מדבר על תקופות ההמצאה המרביות, על המקסימום בו אפשר להמציא הודעה. אנחנו מדברים על המצאה עד שנה מיום ביצוע ההפרה, אלא אם כן נשלחה כבר הודעה על החלטה להטיל קנס. הסייג שמופיע שם אומר שאם בעל הרכב הוכיח שאין לו אחריות לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, אפשר להמציא עד שנתיים מיום ביצוע ההפרה. הסעיף כאן מאמץ את ההבחנה שיש היום בדין הפלילי בין הפרה "רגילה" לבין הפרה מצולמת. בהפרה מצולמת אנחנו משתמשים בתקופות המצאה קצת יותר קצרות, אנחנו רוצים לאפשר לאדם לשחזר את השתלשלות העניינים בצורה קלה יותר ורוצים להגביר את האכיפה במובן זה שבן אדם מקבל את עצמו מצולם על ידי מצלמת מהירות בכביש כך וכך. זה קיים גם היום בדין הפלילי. אין כאן שום חידוש אל מול הדין הפלילי, רק התאמות להצעת החוק הזאת. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אנחנו מבקשים להוריד את המילים "כאמור בסעיפים 27א או 27א1", כי אנחנו רוצים שהמצלמות של שומרי הדרך ייכללו. מי שמצלם עבירה במצלמות של שומרי הדרך חייב להעביר את זה תוך זמן מאוד קצר למשטרה. התהליך והאימפקט של הדוח שמגיע בדואר זהה למה שקורה במשטרה. << אורח >> אשר הלפרין: << אורח >> המיזם של שומרי הדרך נעשה בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לא דומות העבירות שמצלמים המתנדבים של שומרי הדרך למצלמות הטקטיות של המשטרה. בשומרי הדרך מדובר על אזרח שמפעיל אפליקציה. האזרח הזה הוא המצלם, הוא העד במשפט, הוא זה שצריך למלא אחרי שהוא מצלם איזה שהוא טופס עם מספר הרכב המצולם. צילום הסרטון הזה עובר לבקרה אצלנו בעמותה ובמשטרה, מפוענח, נבדק. לפעמים יש יותר מעבירה אחת שנרשמת בגין אותו צילום. זה שונה מאוד בכמה אספקטים מהמצלמות של המשטרה. בסופו של דבר יש כאן סרטון שמפוענח ועל בסיסו מחליטים איזו עבירה, כאשר לפעמים ההמלצה של העמותה היא א' וההמלצה של המשטרה היא ב'. זה לא דומה למצלמה שמצלמת עבירת מהירות או עבירת אור אדום. זה הרבה יותר דומה לשוטר שמבחין בעבירה מסוימת מאשר למצלמה שכל ייעודה זה לצלם עבירה ספציפית. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> למה זה מצדיק התיישנות של שנה ולא התיישנות של ארבעה חודשים? הרי מה שאתם רוצים זה שהדוח יהיה הכי קרוב לעבירה כדי שהנהג יזכור וילמד מזה. << אורח >> אשר הלפרין: << אורח >> זה נכון לכל עבירה. אני חושב שחלק מהרעיון בחוק הזה הוא לצמצם את התקופות, לתת אינסנטיב לשלוח את הדוחות מהר ולשלם מהר, לא קשור להתיישנות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> מודל שומרי הדרך לא רלוונטי לעניין שלנו. כמו שאמר חברי מהרלב"ד, הצילום הוא נספח לעד, לא הפוך. זה לא כמו מצלמה של המשטרה שמצלמת ואז הרצון הוא שהמנגנון האוטומטי יעבוד מהר. פה יש לנו עד רגיל, כשבמקרה יש לו גם מצלמה, ולאחר מכן הדוח הזה מגיע אלינו במהירות. אני לא רואה שום צידוק לצמצם את טווח הזמנים. לגבי פסקה (2) - ניתן להמציא הודעה על החלטה, לא ניתן לשלוח הודעה על החלטה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בואו נדון בעניין ההמצאה בממשלה. אם צריך לעשות דיוקים, נעשה גם פה. תיקון הודעה 7. (א) גורם מוסמך רשאי לתקן הודעה על החלטה להטיל קנס על החלטה או להפיק הודעה חדשה, אם נוכח מיוזמתו או לפי בקשה, להטיל קנס כי נפלה טעות בהודעה כאמור או שקרתה תקלה בנוגע להפקתה או לשליחתה; (ב)בקשה לפי סעיף קטן (א) תהיה בכתב, ויצורפו לה המסמכים התומכים בבקשתו, ורשאי גורם מוסמך לדרוש מהמבקש תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בבקשה; גורם מוסמך רשאי להחליט בבקשה על יסוד הבקשה בלבד. סעיף 7 זה חלק מהסמכויות של גורם מוסמך. הסעיף מקנה לו סמכות לתקן הודעת קנס או להפיק אחת חדשה בשל טעות או תקלה. זה סעיף יחסית מצומצם. הוא סעיף שנלווה לסמכות ההשגה בסעיף 8, הוא בעיקר מדבר על תיקון טעויות. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אנחנו מבקשים שהזכות הזאת של המפקח לתקן תיעשה אך ורק לטובת המפר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ברגע שהגורם המוסמך הוא בתוך הרשות המינהלית אתה לא גודר את הסמכות שלו. זה פועל לחומרא במקרים שזה מוצדק, למרות שקשה לי למצוא מקרה כזה לפי העילות שכתובות כאן, ובעיקר לקולא. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> אנחנו מתנגדים לסמכות הזאת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זו סמכות של תיקון טעות. השגה 8. (א) מפר רשאי להגיש לגורם מוסמך השגה על החלטה להטיל על קנס (בחוק זה – השגה), בתוך 30 ימים מיום ההמצאה, ואם החלטה ההשגה היא מהטעם שהפרת התעבורה לא בוצעה בידי המפר - להטיל בתוך 90 מים מיום ההמצאה. קנס (ב)גורם מוסמך רשאי לבטל החלטה להטיל קנס, בהתקיים אחה מאלה: (1) אם נוכח כי לא בוצעה הפרת תעבורה; (2) אם נוכח שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; (3) לעניין השגה מהטעם שהפרת התעבורה לא בוצעה בידי המפר – אם המפר הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע ההפרה, או למי מסר את החזקה ברכב, או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה. (ג)מפר שהגיש ערר על החלטה להטיל קנס אינו רשאי להגיש השגה בשל אותה החלטה. (ד)גורם מוסמך רשאי לדון בהשגה שהוגשה לאחר שחלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שההשגה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במפר ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה. (ה)גורם מוסמך יחליט בהשגה ויודיע למפר בכתב על החלטתו, בצירוף נימוקיו. (ו)הגשת השגה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס בשל הפרת התעבורה. סעיף 8 מדבר על הליך של השגה. הליך של השגה הוא הליך מינהלי שעדיין מתבצע בתוך הרשות המינהלית. הרציונל של ההליך הזה הוא לאפשר לרשות לתקן את החלטתה במידה ומתקיימות שלוש עילות: 1. אם ההפרה לא בוצעה. 2. אם נסיבות העניין לא מתאימות להמשך קיום הליכים - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את יכולה להסביר איך פסקה (2) תיושם או תפורש בהקשר המינהלי? אנחנו מכירים את התיבה הזאת מההקשרים הפליליים. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> הרציונל הוא אותו רציונל שיש לנו בפלילי. לאותו גורם מוסמך צריכה להישמר הסמכות - כמובן בסיטואציות חריגות ותחת נוהל מפורט - להפסיק את ההליכים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה סעיף שנתון לשיקול דעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שהגורם המוסמך הוא לא בית הדין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא בית הדין, זה בתוך הרשות המינהלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה שהגורם המוסמך הזה לא יוכל להקטין את הריביות, להקטין את הכפל, לאו דווקא לבטל את כל הקנס? אם הוא לא קיבל את ההודעה אבל אין לו טענה לגבי עצם הקנס, יש לו טענה לגבי הכפל, לגבי הריבית והוצאות הגבייה, למה שהגורם המוסמך לא יהיה מוסמך לבטל את זה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מה שעשו כאן זה לקחו את מה שקיים היום במרכז הארצי לפניות נהגים במשטרת ישראל. זו המשכיות של המצב הקיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מדובר כאן על גורם מעין שיפוטי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה גורם מינהלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא עכשיו יכול להתחיל להתערב בראיות המינהליות ולהקטין - -? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? למה הוא צריך לפנות לבית הדין אם הוא יכול לגמור את זה - -? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי זה שיקול דעת ברמה גבוהה יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אכפת לי לתת לו שיקול דעת? מקסימום האזרח פונה לבית הדין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אפשר לבחון את זה. << אורח >> אשר הלפרין: << אורח >> השאלה אם זה לא יגרום להצפה מאוד גדולה של המערכת, הרי כל אדם יפנה להקלה מסוימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מעניין אותי הצפה. אני רוצה שהגורם המוסמך יוכל בהשגה הזאת, במידה ואדם צודק, לבטל את כפל הקנס, את הריבית, את ההצמדה ואת הוצאות הגבייה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה מתכוון להפרה החוזרת שדיברנו עליה קודם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. פה מדובר על הגורם המוסמך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר על הפחתת הקנס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מדבר על הפחתה, אני מדבר על אם יש לו כפל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה רוצה שהוא לא יהיה מוגבל בעילות, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, שלא יהיה מוגבל בעילות. << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> למה שזה לא יהיה גם הפחתת הקנס? נניח שנגעתי בטלפון כי אמרו לי שהבן שלי בבית חולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא עניין של הגורם המוסמך, זה עניין לבית הדין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו לא נוגעים בגובה הקנסות. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה לא נכון, אדוני, יש פניות אלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסחו את זה אחרת. << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> היושב ראש רוצה להרחיב את הסמכות של הגורם שמוסמך כך שהוא יוכל גם להוריד תוספות שהתווספו לקנס, כמו ריביות פיגורים וכפל קנס. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> בהליך הפלילי זה קיים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> היושב ראש רוצה שלא נגביל את הגורם המוסמך בעילות כפי שזה מוגבל כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הולכים לטובת האזרח פה. << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> למה שזה יהיה בינארי? אולי צריך לאפשר לו לא רק את הסמכות של אפס או אחד - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שיקול דעת שצריך לתת לדיין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בגובה הקנס אנחנו לא נוגעים. << אורח >> ברקת שמאי: << אורח >> הרעיון הוא לא לקבוע קנס חדש לאותה עבירה. << אורח >> נתנאל יעקב חי: << אורח >> אם יש לו סמכות לבטל - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא עניין של אם זה אפשרי או לא אפשרי מבחינת סמכות מינהלית, זה העניין שאנחנו לא נותנים לגורם מינהלי סמכות לגעת בשיעורי הקנס. שיעורי הקנס קבועים בחקיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם בעיצומים כספיים, ומדובר שם על גורמים אוכפים בכירים, סכום העיצום נקוב בחוק וההפחתה היא רק בהתאם לתקנות. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> הסעיף קובע שככל שהוגשה השגה המועד לתשלום של הקנס לא ישתנה. אם חברות הקורקינטים יידרשו לשלם קנסות שהם פי ארבע עוד קודם שהן הספיקו להסב את הדוח, זה דבר שיטיל עליהן נטל כלכלי שהן לא יצליחו לעמוד בו. או שצריך פה להחריג את התאגידים כך שהם יוכלו קודם כל להגיש את ההשגה ורק לאחר שההשגה לא תתקבל - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאת מקבלת קנס את יכולה להגיש השגה. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> פה יש מערכת שיודעת מי נהג, לכן זה ייעשה בהליך מאוד פשוט. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> אני מבקשת שקודם יופעל ההליך של ההסבה של הדוחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נותנים סמכות לגורם המוסמך לבטל את הכפל של הקנס. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> אנחנו מדברים על ההליך שלפני הערר, על ההליך של הסבת הדוחות. אני מבקשת שיינתן לחברות הקורקינט השיתופי יותר ימים להסב דוח לפני שהן יידרשו לשלם את הקנס. או שיינתנו יותר מ-90 יום, או שרק אחרי שהסבתי את הדוח יושת עלי הקנס. << אורח >> שמואל זינגר: << אורח >> זה יהיה כמו בחברות השכרה. אין עם זה שום קושי. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> בחברות השכרה זה לא אותו היקף נסיעות ולא אותו היקף דוחות כמו בחברות קורקינט. בחברות קורקינט יש אלפי נסיעות פר יום, זה כפול דוחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 90 ימים זה מספיק זמן. << אורח >> לורי טננבלט: << אורח >> אנחנו מבקשים להרחיב את מניין הימים שבהם נוכל להסב דוחות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בבקשה הזאת את עלולה לפגוע באכיפה. את צריכה לזכור גם את עניין האכיפה, לא רק את האינטרס שלכם. ככל שאת שולחת את הדוח למפר מאוחר יותר כך את פוגעת ביכולת שלו להתגונן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו דוחים את הבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי להסב את תשומת הלב לכך שבסעיף קטן (ה), שקובע שגורם מוסמך יחליט בהשגה ויודיע למפר על ההחלטה בצירוף של נימוקים, אין מועד לקבלת ההחלטה בהשגה. הנושא הזה עלה בכנסת הקודמת וחברי הכנסת ביקשו לקבוע מועד בחוק לעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין את החוק הזה שאומר שאתה חייב להשיב? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש את חוק ההנמקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם להגיד שהנושא בבדיקה זו תשובה מבחינתי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 קובע לוח זמנים לקבלת החלטה ככל שזה לא נקבע בחיקוק הפרטני. בדרך כלל אנחנו לא קובעים מועד לקבלת החלטה בחיקוק הפרטני אלא נסמכים על החוק לתיקון סדרי המינהל שקובע 45 ימים לקבלת החלטה. אין לנו התנגדות לקבוע כאן 45 ימים, בתנאי שתתווסף כאן הבהרה שברגע שהרשות המינהלית לא קיבלה החלטה במועד המשמעות של זה לא תהיה ביטול הדוח. צריך לזכור שאנחנו עוסקים באכיפה של דיני תעבורה שזה עניין של דיני נפשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז מה המשמעות של 45 יום? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שזה מכווין את הרשות המינהלית לכך שהיא צריכה לקבל החלטה בתוך x זמן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אוהב את זה. קח הרבה עובדי מדינה שאתה רודף אחריהם ואין להם שום אחריות, שום דבר לא קורה להם אם הם לא עונים בזמן. אם יעברו גם 46 ימים לא יקרה כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הגשתי השגה אני צריך לחכות לראות מה קורה עם ההשגה. מה, אני אלך לשלם קודם? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זו הבעיה. אי אפשר שהמדינה אומרת לאזרח: אתה חייב לעמוד בזמנים, אנחנו לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השגה דוחה את התשלום. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו מסכימים לגמרי עם העמדה של משרד המשפטים, מתואמים לגמרי בעניין הזה. לא יכול להיות שיהיה כתוב 45 ימים ואנחנו כמשטרה שמקבלת את ההשגות האלו נתעלם מזה. המענה הממוצע של המשטרה היום, ככל שזכור לי, הוא שלושה ימים. יש מקרים יותר מורכבים, יש מקרים שמצריכים בדיקה ואז הזמן הולך ומתארך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מקבל את זה. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> 45 ימים זה מועד שקבוע היום בחוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ברגע שייהפך הנטל כך שאי עמידה בזמנים תבטל את הקנס אתם תראו איך הרשות המינהלית תעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לבטל את הקנס. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? למה זה טוב לרדוף אחרי האזרח, לעשוק אותו, לחכות שיתבע? כמו שיש עליית ריבית לגבי אי תשלום בזמן, כך צריך שתהיה הורדת ריבית אם אין תשובה בזמן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין כאן ריבית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אז הורדת קנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נדחה את תשלום הקנס בהתאמה, זאת אומרת, אם זה נדחה לחצי שנה, הוא ישלם את הקנס בעוד חצי שנה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חלק מרכזי מהתקנות האלו זה הרעיון להקל על בית המשפט. אם רוצים להקל על בתי המשפט, צריך להקל עליהם בשני הכיוונים, בין אם האזרח עשה פשלה ובין אם הרשות המינהלית עשתה פשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול לבטל את הקנס. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אז תעשה הנחה על זה שהם עושים פשלה, על זה שהאזרח מחכה הרבה זמן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אמנם אנחנו במשפט מינהלי, אבל אסור לשכוח שאנחנו מדברים פה על אכיפה של דיני תעבורה שהמחיר של זה הוא דיני נפשות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא מקובל שאדם יצטרך לרדוף אחרי הרשות המינהלית. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הוא לא צריך לרדוף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם עכשיו אומרים לו שזה 45 יום ושאם יש לו בעיה שיפנה לבית הדין, זה אומר שהוא צריך לרדוף. תקלו על בית משפט גם כשלא נוח לכם, לא רק שנוח לכם. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> זה לא המצב. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר את הנתונים, אני מכיר את מה שעומד מאחורי העבירות המינהליות. היו אצלי בפגישות והסבירו לי את הרציונל, אמרו לי איך המעאכריות עובדת בבית הדין לתעבורה. אם אתם לא עונים במשך 50 יום לאזרח - שלפחות יהיה לאזרח 50 יום. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו עונים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא רק האזרח עומד לנגד עינינו, גם האינטרס הציבורי עומד לנגד עינינו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם לנגד עינינו לא עומד רק האזרח, עומד גם האינטרס הציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מגישים השגה התשובה היא תוך 45 יום. זה מוסכם עליך? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא מוסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> התשובה צריכה להיות יותר מהר. המשטרה אומרת שהיא נותנת תשובה תוך שלושה ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צריך לשלם תוך 90 יום, לכן 45 ימים זה בתוך המסגרת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה מכיר את התשובות של 45 יום, זה בסגנון של "אנחנו נבחן את זה ונחזור אליך". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההחלטה בהשגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא דיון בהשגה. אם הוא לא ענה תוך 45 יום, מועד התשלום נדחה בהתאמה, הוא יקבל עוד 45 יום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מועד התשלום הוא 90 יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה כפל עד שלא מגיע מועד התשלום שלו. נראה לי שלהפחית את הקנס בגלל שלא ענו בזמן זה נטל גדול מידי על הרשויות, ונראה לי שלבטל קנסות יגרום לזה שיגישו המון השגות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה עכשיו זה שיש ערימות ועובדי המדינה לוקחים את הזמן. האזרח לא צריך לרדוף אחרי המדינה, המדינה צריכה לרדוף אחרי האזרח. בכל הדברים מחריגים את המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שאתה נותן אפשרות להפחית קנסות או לבטל קנסות בגלל אי עמידה בזמנים אתה גורם להמון השגות. מה זה לענות מהר? 45 יום זה מספיק זמן. אם תגיד "תנו תשובות מהירות" זה יחייב להגדיל את כוח האדם, זה עוד עלויות למדינה. זו לא חוכמה לבוא ולהגיד "תעשו את הכל מהר". יש דברים חשובים לא פחות למשטרה מתשובה אם יש קנס או אין קנס. אנחנו נותנים מענה בזה שאנחנו דוחים את מועד התשלום ולא יהיה עליו הצמדה, ריבית או כפל קנס. מה לא בסדר בזה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה מבחינתי ברור, אבל כשבאים עם הצעת חקיקה, ואני בעדה, שבאה להקל על בתי המשפט, לעשות איזה שהוא סדר בעבירות קנס ולא מטילים איזו שהיא חובה במצב של פשלה... משנים את המצב כך שהאזרח ישלם יותר מהר, אבל במצב של פשלה זה יחזור למצב כמו שהוא היום. למה הרשות המינהלית באה ומבקשת עוד סמכויות אבל לא באה ואומרת שיש עליה גם חובות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא מורידה סמכויות מעצמה. היום הכל הולך לבית משפט. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, באה פה הרשות המינהלית ולוקחת סמכויות. הם יחליטו, אליהם הערעור, אבל אין עליהם שוב חובה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו לא לוקחים סמכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה קורה בקנסות חניה היום? כשאתה מגיש בקשה לביטול הקנס אתה מקבל תשובה אחרי שנתיים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> היום יש סחטנות ומעאכריות ואני בעד לתקן את זה, אבל צריך גם שלרשות המינהלית תהיה חובה אם היא לא עומדת בסטנדרט השירות שהיא צריכה לתת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא צריכים להיות פופוליסטים ולהגיד שלא מעניין אותנו כמה עובדים המערכת צריכה כדי לתת תשובות מהר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחשוב מה הפגמים בהצעה שלך. יש פגמים גם בהצעה שלך. אנחנו מנסים למצוא את דרך הביניים. דרך הביניים אומרת שהוא לא צריך לקבל הצמדה, לא צריך לקבל ריבית. כשהיא אמרה שאפשר לערער הכוונה הייתה שהוא מגיש לגורם המוסמך. אם ההצעה שלו לא מתקבלת, הוא יכול ללכת - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה מזכיר לי בדיוק את דרך הביניים של רשות המסים, את זה שהם מבקשים את כל מה שהאדם חייב ואחרי זה מתפשרים. דרך הביניים היא לטובת המדינה. דרך הביניים פה צריכה להיות כזאת שתוריד בגובה הקנס לפי זמן התגובה של המדינה, כדי שגם להם יהיה תמריץ לעבוד מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נדבר על זה. סיימנו את סעיף 8. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח שהובא לוועדה הוא עד סעיף 8. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך את ההקראה בישיבה הבאה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>