פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 69 ועדת העבודה והרווחה 07/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 182 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום חמישי, כ"ז באדר התשפ"ד (07 במרס 2024), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> פרק ה' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר טלי גוטליב חברי הכנסת: אחמד טיבי שמחה רוטמן מוזמנים: חנן לזימי – סגן לממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת תקציב באג"ת, משרד האוצר ארז אנצויג – היועץ המשפטי לאגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר אייל שני – סגן ליועץ המשפטי בלשכה המשפטית אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר ורד בכר – מנהלת תחום בכירה שומה, רשות המיסים, משרד האוצר אפרת ריץ' – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר עילם שניר – רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יוסף – ביטוח לאומי אליעזר שוורץ – מרכז המחקר והמידע מוטי עזרן – עו"ד, התאחדות התעשיינים אלכס מילר – יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה ורד וייץ – עו"ד, לשכה משפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: דניאל ג' – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ה' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1708 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבה השנייה של ועדת העבודה והרווחה. היום בכ"ז באדר התשפ"ד, 7 במרס 2024 למספרם. הנושא הוא פרק ה' בספר התקציב (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי המילואים), מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת התשפ"ד. אנחנו באמצע הקראה של הצעת החוק, וביקשנו שאם מחייבים כל עובד בישראל לתרום יום הבראה עבור הטבות לחיילי המילואים, צריך לדאוג שתהיה התחשבות באלה שמרוויחים שכר מינימום ואין להם עשרה ימי הבראה, יש להם בקושי חמישה ימי הבראה, ולא ייתכן שאדם שיש לו עשרה ימי הבראה תורם יום אחד ואדם שיש לו חמישה ימי הבראה ומרוויח שכר מינימום או שכר נמוך, שישלם אותו הדבר. ביקשנו מפקידי האוצר שיערכו חשבון איך לאפשר שאדם שיש לו רק חמישה ימים והוא בעל שכר נמוך, לתת רק חצי יום. כי אם אדם שיש לו עשרה ימים נותן יום שלם, אז אדם שיש לו חמישה ימים והוא בעל הכנסה נמוכה, ישלם רק חצי יום. אני מחכה לתשובת האוצר בעניין הזה, אם אתם מוכנים להגיד לנו מה תשובתכם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, מלכתחילה אני מבהירה שאני מצביעה על החוקים הללו מתוך משמעת קואליציונית. ההצעה הזו של האוצר מלכתחילה הייתה קשה מאוד – נגיסה בשכר של שכיר. אני רואה את זה בעין בעייתית, ויותר מכך אני חושבת שצריך היה להיעשות כאן משהו דיפרנציאלי בשכר של שכירים. יש שכר גבוה ויש שכר נמוך של שכירים, ולא צריך לעשות תואם בין כל השכירים באשר הם. ההצעה שהציע יושב-הראש בהקשר הזה, לקיים תואם בין ימי ההבראה לבין קיזוז ימי ההבראה, זה הרע במיעוטו. צריך היה לערוך חיתוכים של משכורות. לא יכול להיות שאדם בהיי-טק שמרוויח 100,000 שקל, נתייחס אליו באותו אופן כמו אדם שמרוויח 9,000 שקל, 10,000 ואפילו 12,000 בחודש. אני מבינה את הצורך. חוקקנו חוקים בוועדה הזאת בהוראות שעה לשנה-שנתיים הקרובות שקשורות לחיילי מילואים, לעובדה שאנחנו במלחמה ועדיין צפויים להיות במלחמה, על כל ההשלכות המורכבות שלה. אני כמובן אצביע בהתאם למשמעת קואליציונית, אבל הפגיעה בשכיר היא פגיעה בנקודה הקשה ביותר. לצד זאת, אני חייבת לומר שאין אדם שלא נכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה של התחשבות בצרכים הכלכליים של מדינת ישראל בעת מלחמה כל כך מורכבת. אני מזכירה את העובדה שעצמאים משלמים מחיר גבוה והמע"מ עלה, אוהפתרונות הם מורכבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי לחדש לחברת הכנסת גוטליב נקודה אחת, שכשאת לא היית כאן, כולנו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יודעת. ראיתי את הפרוטוקולים. הבעתם את זה בצורה חד-משמעית. ראיתי את השאלות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאנחנו בעצמנו רוצים שזה יהיה מס פרוגרסיבי, כמו שאמרת. לא ייתכן שאדם שמרוויח 20 או 50 אלף שקל ויותר ישלם את אותו הדבר כמו אדם שמקבל שכר מינימום. אבל מה שטענו אנשי האוצר זה שרוב האנשים, ואת זה לא ידעתי, וזה מצער לכשעצמו, מרוויחים שכר נמוך. זאת אומרת אלה שמרוויחים הרבה כסף הם לא הרבה אנשים, ולכן - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת ש-50% מרוויחים מתחת לחציון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מתחת לחציון בוודאי. זו המשמעות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגידו את המספר. כמה אנשים מרוויחים באזור שכר המינימום? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> 33%. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> וכמה כפול משכר המינימום, או קרוב לכפול משכר המינימום? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לדעתי, בשכירים ארבעת או שלושת העשירונים העליונים מרוויחים מעל פעמיים מינימום, תבדקו את זה. אתם יודעים יותר טוב ממני. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אלה נתונים מביטוח לאומי מלפני כמה שנים. אנחנו מדברים עד שכר מינימום, 33% ועד השכר הממוצע כ-70% מהאוכלוסייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, רק 30% מרוויחים מעל השכר הממוצע. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> כן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הגיוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מצב חמור מאוד. זה לא הגיוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> . כי היה צריך להיות שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא קשור. זה הממוצע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא מדבר על הרצוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מתמטיקאי ואני לא עובד במרכז לסטטיסטיקה. אנחנו שליחי ציבור שצריכים לדאוג לו. ולכן זאת הסיבה, חברת הכנסת גוטליב, שלא יכולנו להגיד "פרוגרסיבי" כמו שאני ואת היינו רוצים, אבל לא יכולתי להסכים שזה יהיה אגרסיבי, כך שגם אדם שיש לו רק חמישה ימי הבראה, לוקחים ממנו יום שלם. ועל כך אני מבקש את התשובה של משרד האוצר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לטובת הציבור, שיהיה ברור למאזינים של הוועדה הזאת, ברשותך אדוני יושב-הראש, כל דבר שקשור אפילו לפגיעה של שקל אחד, עובר כאן מסכת עמוקה מאוד של דיונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לוקח לעצמי כתעודת כבוד את העובדה שראשי הקואליציה והאנשים אומרים שאני עושה הכי הרבה בעיות, אז אני מתפאר בזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה, זה יתרון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי אנחנו רוצים באמת מינימום פגיעה ומקסימום תועלת, בפרט שמדובר בהטבות לחיילי מילואים ורק לפני רבע שעה דיברנו על שכלול מערך בריאות הנפש, ואלה דברים שעולים כסף. מהי תשובת האוצר, גברת בונה? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יושב-הראש ביקש מאיתנו לבחון את החלופה שלפיה תיווצר החרגה חלקית, כלומר שישלמו רק חצי יום הבראה לאנשים שהם בשכר נמוך ויש להם מעט ימי הבראה. חיפשנו כל מיני קונסטלציות שיהיו פשוטות, כי המהלך הזה הוא חלק ממהלכים נרחבים יותר. מצאנו שהחלופה הפשוטה יותר היא באמת זו שהציע יושב-הראש מלכתחילה, שמי שיש לו חמישה ימי הבראה בלבד והוא משתכר שכר מינימום, ישתתף רק בחצי יום הבראה במקום יום עבודה מלא. זה בעצם אומר שהוא ישתתף בכ-200 ומשהו שקלים באופן שנתי חד-פעמי וזה מוסכם עלינו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת שתסכימי גם לקצת יותר משכר המינימום. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> זה יצטרך להיות קצת יותר בגלל שצריך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה זה בערך? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> ההצעה שלנו היא לעשות, כלומר אם לקחנו את ההצעה של יושב-הראש ועשינו לה איזושהי פרקטיזציה כדי להתאים אותה למשהו שאפשר גם ליישם אז ההצעה שלנו היא לקחת את שכר המינימום של הרבעון הראשון, כי הוא אמור לקפוץ ב-1 באפריל אז להסתמך על הנתונים האלה, וזה אומר לקחת שכר מינימום ולהוסיף עליו את החלקיות של ימי ההבראה במונחים חודשיים וגם קצובת נסיעה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה הוא מרוויח יחד? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> כ-5,950 שקלים, שזה קצת יותר מעל המינימום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת אדם שמרוויח עד כ-6,000 שקלים ויש לו רק חמישה ימי הבראה, ישלם רק 200 שקל. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה נשמע הרבה יותר סביר. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> העלות של זה היא אובדן הכנסות ביחס להצעה המקורית של בין 50 ל-100 מיליון שקל. נצטרך כמובן נצטרך לאזן את זה באמצעים אחרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתם 70 מיליון, לא? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> בין 50 ל-100, אני מעריכה סביב ה-70. זה אכן קשה. 75 מיליון שקל זו ההערכה שלנו. אנחנו מוכנים להצעת יושב-הראש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה לגבי כל העובדים בשכר מינימום? ימי ההבראה מתחילים בבסיס של חמישה ימים, נכון? יש עובדים בשכר מינימום שימי ההבראה הכי נמוכים שהם מקבלים בשנה הראשונה הם יותר מחמישה ימים, נכון? יש מגזרים כאלה. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אבל יושב-הראש הביא רציונל שמדבר על רכיב מיום ההבראה, והוא רצה להבחין בין אותם אנשים שמקבלים רק חמישה ימים לבין אותם אנשים שמקבלים 7-10 ימי הבראה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, הצירוף של מעט ימי הבראה ושכר נמוך - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יושב-הראש הצביע עליו כבעייתי, וזה גם עלה פה בוועדה, ולכן בסוף מיתרגם לשכר ימי הבראה. מי שיש לו יותר ימי הבראה בסוף במונחים החודשיים, משתכר יותר. אנחנו מעריכים שיש כמה מאות אלפים של אנשים בשכר נמוך, שלהם יש גם ותק נמוך, ולקחנו את הצירוף הזה בין שני הרכיבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להוסיף ליועצת המשפטית שמלבד העניין שהוא מרוויח מעט כסף, יש חלוקה שבין אדם שיש לו עשרה ימי הבראה, נניח שעשרה ימי הבראה הם נכס בפני עצמו, ובין אדם שיש לו יש חמישה ימי הבראה, לא ייתכן שהוא ישלם כפול מאשר מי שיש לו עשרה. לכן החלטנו שמי שיש לו חמישה, שזה חצי מעשרה, ישלם רק חצי יום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש מגזרים במשק שבשיעור הנמוך שלהם מתחילים משבעה ימים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. את רוצה שנעשה מדרג נוסף של 75%? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מורכב לאוצר לחשב את זה, אבל בחשבון פשוט, גם מי שאין לו תואר במתמטיקה יכול להבין שחמישה ימים זה חצי מעשרה ימים, ובערך 210 שקל, גברת בונה, במקום 470, 417? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> כן. במקום 420. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נמשיך מכאן ואילך אדוני ואחר כך נחזור לתיקונים. יהיו לנו תיקונים בנוסח גם בעקבות התיקון הזה. קודם נמשיך בהקראה ואחר כך - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ואז נחזור לדייק את הנוסחים. עדיף כך מאשר להתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כך אני חושב. אנחנו צריכים לשמור על רצף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. נמשיך את ההקראה ואחר כך נחזור לסעיפים הקודמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סומך עלייך שתזכרי לתקן את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מקווה שגם חבריי יעזרו לי. בסעיף 4 קראנו עד סעיף ההסכם הקיבוצי. אני אקרא אותו שוב כדי לסכם את העניין הזה. הפחתת דמי הבראה או משכורת לעובד שחל עליו הסכם קיבוצי 4. על אף הוראות סעיף 3, נקבעו בהסכם קיבוצי שחל על העובד או בהסכם קיבוצי אשר משכורתו של העובד נקבעת לפיו, הוראות לעניין הפחתת דמי ההבראה המשולמים לעובד בשנת 2024 או לעניין הפחתת משכורתו של העובד בשנה האמורה, שיחולו חלף הוראות סעיף 3, יחולו הוראות ההסכם האמור ובלבד שהסכום שיופחת מהעובד לא יהיה נמוך ממחיר יום ההבראה שהיה מופחת לאותו עובד לפי הוראות סעיף 3; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד של מעסיק ציבורי – אלא אם כן ההסכם הקיבוצי כאמור אושר לעניין חוק זה על ידי שר האוצר. כך מובטח שגם לפי אותו הסכם, הוא לא יקבל תנאים מוטבים לעומת העובד האחר שחלות עליו הוראות החוק. המעסיק הציבורי דורש לא רק שיהיה כתוב בהסכם "הפחתה של לפחות מחיר יום ההפחתה שהיה חל לגבי אותו עובד לפי הוראות החוק", אלא גם שיהיה אישור של שר האוצר להסכם הזה, כי הוא עובד של מעסיק ציבורי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היה סעיף לא ברור, ואני אמרתי שאני לא מוכן לסעיף שלא יהיה שוויוני לכלל עובדי המשק, השאלה היא אם בנוסח שעשית עכשיו, הבטחת את דבר זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו אומרים שיחולו הוראות ההסכם האמור, אם הסכום שמופחת מהעובד לא יהיה נמוך ממחיר יום ההבראה שהיה מופחת לאותו עובד לפי הוראות סעיף 3. זה כבר מבטיח שאותה הפחתה שהייתה חלה על החוק, חלה עליו לפי ההסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה היא אם סגרת פרצות של כל מיני הסתדרויות עובדים שיכולות להיות בעניין הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אשמח לשמוע מה אומרים המומחים. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אנחנו לא רואים שום דרך לפרצות אדוני יושב-הראש, << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן לא שאלתי אותך, שאלתי את היועצת המשפטית שלנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שברור מתוך הנוסח הזה שההפחתה לפי אותו הסכם צריכה להיות באותו שיעור - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כך שזה לא משנה איזה הסכם הם יעשו עם מי, בסופו של דבר העובד שלהם ישלם בדיוק כמו כל עובד אחר במשק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. זה יכול להתבטא בדרך אחרת, זאת אומרת יכול להיות שלא יפחיתו לו את מחיר יום ההבראה, אלא מחיר של הטבה אחרת או משכורת או רכיב אחר בשכר, אבל אותו סכום יופחת ממנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סייג לעניין תשלומים שונים 5. לעניין חישוב של כל אחד מהמפורטים להלן, לא תובא בחשבון הפחתת דמי ההבראה או הפחתת משכורת לפי חוק זה, ולעניין הסכם קיבוצי – כאמור בסעיף 4 – הפחתת דמי ההבראה או המשכורת, לפי הוראות אותו הסכם, כל עוד לא הוסכם אחרת באותו הסכם. כל עוד לא הוסכם אחרת, אתם מאפשרים באותו הסכם להגיד שהסיפא הזאת כן תובא בחשבון ותפחית את אחד הגורמים הבאים, אבל רק כנגד העובד, ומאפשרת לפעול נגדו? המהות של הסעיף היא שתהיה לנו רשימה של תשלומים שבהם – למרות שבשנת 2024 יפחת המחיר של יום הבראה מהעובד, או שווי ערך שלו, לתשלומים שיפורטו עכשיו – ההפחתה הזו לא תבוא בחשבון - - - כאילו שולם לו גם התשלום הזה, אלא אם ייקבע אחרת במפורש. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן. זה צריך להיקבע במפורש ולהיות מאושר על ידי ארגון העובדים שמייצג אותו, וחזקה שאם הוא יסכים, זה אומר שבהיבט הכולל בסוף העסקה היא מאוזנת. אבל בכל מקרה, כמו שיושב-הראש הדגיש, הכל כפוף להוראה שהקראת קודם, שמחיר יום ההבראה, הסכום שהעובד יישא בו והנטל שהוטל עליו לא יהיה פחות מהסכום שמופיע בהצעה בתור ההוראה הכללית שתחול במשק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם העסקה בסופו של דבר מאוזנת. זאת אומרת, אולי זה החשש שהביע קודם יושב-הראש. ברגע שאתה מאפשר לעשות דברים בהסכם, אתה לא באמת בוחן את המערך. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> בכל מקרה זה כפוף לכך שהסכום צריך להיות לא פחות מהסכום שיקבע החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מבינה את הבעייתיות שבדבר? יוצא שכל מעסיק יגיד לעובד "אמנם אני מוריד לך דמי הבראה כי כך אומר החוק, אבל אני אוסיף לך כסף ממקום אחר". אני בעד, אבל לא רוצה שכלל העובדים לא יקבלו את זה, אלא מישהו שיש לו קשר עם הסתדרות חזקה ושם הוא כן מקבל, והעובד הפשוט לא יקבל. לכן שאלתי כמה וכמה פעמים איך ננסח שהמס הזה יהיה אחיד לכלל עובדי המשק ולא יהיו פריבילגיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הדברים שנאמרו פה באמת מעוררים אצלי חשש. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> ההסכם יהיה כפוף להוראה שהקראת, במובן זה שהסכום שיופחת מכל עובד, לא יהיה פחות מהסכום שהחוק קובע - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך אני אגן על עובד שבעל הבית שלו לא מאורגן ולא מוסיף לו? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני חייבת לשאול אתכם רגע למה אתה צריך להוסיף את זה. הרי יש פררוגטיבה למעסיקים לעשות כל מיני דברים. למה אני צריכה לתת לזה ביטוי בחוק? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל את השאלה הזאת מהרגע הראשון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תורידו את זה. אם אתה מוסיף פררוגטיבה קיימת, היא לא צריכה להיות בחקיקה. הדבר היחיד שצריך להיות בחקיקה הוא כשאני מתערבת בפררוגטיבה או ברצון שלך כמעסיק. אין צורך בהוראה הזו אדוני. רוצים לעשות משהו מכוח הרצון שלכם בהסכמים שלכם? תעשו. זו זכותכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני בעד שכל מעביד ישפה את עובדו על כך שהוא מוריד לו יום הבראה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה מה שהוא רוצה, כן. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> - - - מסייגים את ה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז למה צריך לשים את זה בחוק? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אפשר להוריד אותה אם - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין צורך בהוראה הזאת בחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את עצמך - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את סעיף ההסכם - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן. מה זה ענייני? מעסיק רוצה, שיעשה. לא רוצה שלא יעשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאלתי, כתבתי, אני שואלת כל פעם, אתה רוצה להפחית? בסדר, אז תגיד - - - הם אמרו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה את צריכה את זה? זה מכביד על הוראת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכותה של ההסתדרות לחתום איתכם הסכמים, זה בסדר גמור. אני אמרתי את זה בדיונים הקודמים. חופש ההתאגדות וההסתדרות, קיים 100 שנים ואף אחד לא יעז לגעת בו, ודאי לא צריך להתערב בזה. לדעתי זו רק חולשה שהחוק מתערב ביחסים שבין המעסיקים לעובדים. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אפשר להוריד, כל עוד - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם מדברים על משהו אחר, אדוני. הם אומרים שאפשר להוריד את הסיפא כל עוד לא הוסכם אחרת באותו הסכם בסעיף 5. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתם מסכימים להוריד את כל הנושא הזה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> לא. אנחנו מדברים על הסעיף הזה. כבר עברנו על החוק. יש פה - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אני אחדד. אדוני יושב-הראש, סעיף 5 נותן לעובד מעין הטבה, כמו שהסבירה עורכת הדין נעה. הוא אומר שאף על פי שלא משולמים דמי הבראה, יש רכיבים מסוימים שמתנהגים כאילו הם משולמים. למשל, תהיה הפרשה לפנסיה צוברת כאילו לא הופחתה ההבראה. זאת אומרת, סעיף 5 מיטיב עם העובד ואומר למעשה, "אף על פי שלא משולם יום ההבראה לעניין הפנסיה הצוברת, הוא יופרש כאילו שולם", ולכן הסעיף עצמו מיטיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבנתם שאתם יכולים לעשות את זה בעצמכם ואתם לא צריכים את זה בחוק? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> לא, רגע, אדוני, חייבים את זה בחוק כי מפרישים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע, זו הפרשה. אנחנו לא מדברים על ההפרשה. אתם לא מדברים על אותו סעיף. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> לא, אני מדבר על סעיף 5. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אוקיי. כי בסעיף 5 אתה אומר, למרות ההפרשה, זה יהיה כאילו לא נלקח יום הבראה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה בסדר - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> סעיף 5 אומר שיש רכיבים מסוימים שמיטיבים עם העובד, שלצורך החישוב שלהם לא יביאו בחשבון את - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה בסדר גמור. זה צריך להיות בחוק, לא מעבר לכך, כהטבות אחרות שמעביד נותן או לא נותן, כי זה לכולם, סעיף 5 הוא לכולם. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> מה שאומר שאפשר להוריד ממנו מהרישא שלו אפשרות לקבוע אחרת בהסכם הקיבוצי בסעיף 5. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה להזכיר את ההסכם הקיבוצי? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אני צריכה את זה בחוק? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על סעיף 4? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> סעיף 5. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> ההערה של גברתי להבנתי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על הרישא של סעיף 5? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> הסיפא של סעיף 5. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> הסיפא של הפתיח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדברים על הסיפא של סעיף 5. אומר יושב-הראש, "עניין ההסכמים קיבוציים עדיין נראה לי לא שייך לחוק". << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני יושב-הראש, ביקשת מאיתנו להגיע - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה שאומר סעיף 5, ינוכה יום הבראה, אבל שאר ההפרשות מחשבות כאילו הוא לא נוכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לי בעיה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכן צריך להוריד, כדי שלא ייפגעו עובדים כשלא יהיה כתוב, "כל עוד לא הוסכם אחרת באותו הסכם", כי אז אפשר לגרום למעסיקים לכתוב בהסכם שהם לא נותנים את ההטבה הזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל למה צריך בכלל להתערב בהסכמים קיבוציים, כי החוק - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק, בגלל זה אתה לא מתערב, כי החוק אומר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל למה צריך להיות כתוב "לעניין הסכם קיבוצי"? הייתי כותב "לעניין הסכם בין עובד למעביד". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אם אנחנו לא עושים הסכם, החוק הזה גובר. יש בהמשך סעיף שאומר שהוא גובר על הסכם ועל הסכם קיבוצי וכן הלאה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז למה אני צריכה לכתוב את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסעיף 4 בתוך אותו חוק נקבע שהוא נותן תוקף להסכם קיבוצי, ובלבד, כמו שקראנו קודם, שהסכום שהופחת לעובד לא יהיה פחות מסכום יום ההבראה שהיה מופחת לאותו עובד לפי הוראות סעיף 3. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסעיף 4, אם רוצים שהסכם קיבוצי יהיה כלול בחוק, מי שאין לו הסכם קיבוצי גם כן יהיה כלול. לכן אני רוצה לכתוב "על אף הוראות סעיף 4 נקבע כי ההסכם בין עובד למעביד וכן הסכם קיבוצי שחל על העובד". אני לא רוצה דווקא בהסכם קיבוצי. כל עובד או מעביד יוכל לעשות את אותו ההסכם. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אם אפשר להתייחס, להכניס חוזים אישיים זה הפוך מהמטרה שאדוני רוצה לעשות. דווקא בהסכמים קיבוציים יש איזון בין המעסיק לארגון העובדים, ולכן ההנחה שבהסכמים קיבוציים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא תמיד. זו הנחת עבודה שאני יכולה לחלוק עליה. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> בסדר, אפשר לחלוק עליה, אבל בטח ובטח - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זאת הנחה מקובלת מאוד בעולם יחסי העבודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את צודקת, אבל אנחנו מחוקקים פה חוק. את לא יכולה להסתמך על הנחת עבודה כזאת בחקיקה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> נכון, אבל חברת הכנסת גוטליב, צריך להבין עד הסוף את המשמעות של הדברים. בואו נשמע את עילם, ואם אפשר אני ארצה להגיד משהו אחר כך. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אני אשמח להשלים. במצב של יחסי עבודה, נקרא לזה, כשאין ארגון יציב, לצורך העניין גם אם חברת הכנסת גוטליב חולקת על ההנחה שכשיש ארגון עובדים יש איזון, כשאין ארגון עובדים, פערי הכוחות, במקרים רבים הם לא לטובת העובד, ולכן לאפשר עכשיו למעסיק לעשות הסכם שייקח לו מרכיב אחר, זה מרחיק אותנו עוד יותר מהרציונל של החוק. אני לא חושב שזה נכון. דווקא הסעיף שדיבר על הסכמים קיבוציים מניח שההסכמות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמעתי, הבנתי. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> יש נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון. המעסיק בסופו של דבר צריך לשלם לרשות המיסים את סכום ההשתתפות. אין לו תמריץ לתת הנחות לאותם עובדים ולהגיע להסכמות, כי הוא צריך בסוף לשלם את הכסף לרשות המיסים בחוק, ולכן יש פה איזון – הסכום מוגבל, וזה מה שהכנסנו, והוא צריך בנוסף לשלם את הסכום שהחוק דורש ממנו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, אדוני ממשרד המשפטים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תרשי לי. לפי מה שאמרת, יש פה אפליה מובנית בחוק בין אדם שעובד אצל בעל בית פשוט עם עשרה עובדים, לבין עובד בהסכם קיבוצי, נכון? << דובר >> עילם שניר: << דובר >> זאת לא אפליה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעיניי זו אפליה. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> מבחינת המבנה של יחסי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעיניי, בחוק הזה, במס הזה, אתה יוצר אפליה. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> לכן הכנסנו את מה שביקשת, שתהיה הבהרה שההסכם הזה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה לגבי המדינה שרוצה את יום ההבראה בכל מקרה, גם אם יהיו הטבות. זה בסדר. הנחתם את דעתי. אבל לגבי העובד הפשוט שאין לו הסכם קיבוצי, נוצרת אפליה. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> הוא לא יכול להגיע להסכם מיטיב עבורו מול מעסיק כשהוא לא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אמרת את זה, ולכן אני לא יכול לאפשר לקבוצות אחרות כן לעשות את זה. אני יכול לאפשר כי החוק מאפשר, כל הסכם שהוא, אבל בחוק הזה של הטלת המס, של ימי ההבראה, להפלות בין עובד קבלן לבין מישהו שעובד במשרד שיש לו הסכם קיבוצי טוב? אני לא רוצה את האפליה הזאת, פשוט מאוד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יכולה לשאול אותך שאלה, אדוני ממשרד המשפטים? הרי הזכות של כל מעביד עם העובדים המאוגדים שלו לעשות הסכם למרות החוק הזה, הגם החוק הזה ובלבד שהחוק מקוים? הזכות הזו קיימת. בחוק הזה יש הוראה שהוא גובר על כל הוראת הסכם שתחתור תחת החוק הזה, נכון? יש הוראת סל בחוק הזה, חברתי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שהחוק הזה גובר - - - של הסכם קיבוצי, כן, נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. זאת אומרת, החוק הזה יוצר קביעה מהותית מוחלטת שלא ניתן לגעת בה. אם מעבידים בדרך כזאת או אחרת רוצים לבוא לקראת עובדים, בבקשה. מה זה קשור אלינו? בחוק הזה יצרנו את המדרג של לקיחת יום ההבראה, חצי יום הבראה למי שיש לו פחות, יצרנו כל מיני מנגנונים לכך ויש הסבר מניח את הדעת. זה החוק, אי אפשר לגעת בו. יצרנו עוד מנגנונים לצורך הפרשות, אז לא נתחשב בזה. מבחינה קטגורית, החוק יוצר תיאור של סיטואציה שבה אנחנו לוקחים לאדם את יום ההבראה שלו. יוצא ארגון כזה או אחר לערוך הסכם קיבוצי כזה או אחר? שיעשה מה שהוא רוצה. גם אם הוא יקיים את ההסכם הזה, הוא עדיין יצטרך לעמוד בהוראות החוק שלא ניתן לפגוע בו, והן גוברות על כל הסכם קיבוצי אחר. למה צריך את זה? << דובר >> עילם שניר: << דובר >> לכן הצענו בסעיף 4 את מה שיושב-הראש ביקש, שמגביל את היכולת של אותם ארגונים לערוך הסכם. הרי בעבר היו סעיפים דומים שלא הייתה המגבלה הזאת - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעיניי, עצם העובדה שאתה מתייחס לכך בחוק, שאתה כותב כאן שאם יהיה הסכם קיבוצי יהיה כך או אחרת, זה לא קשור לחוק. אפשר לקיים את ההסכם הקיבוצי הזה בכל מקרה. אתה לא קושר ולא מונע היקשרות בחוזה מחוץ לחוק הזה. שיערכו הסכמים קיבוציים כאוות נפשם. ההוראות הללו עומדות על תילן ואין צורך להזכיר את זה בסעיף. זה לא סתם צורם ליושב-הראש, זה מיותר לחלוטין. אתה מסכים איתי שאם הסעיף הזה לא נכלל, עדיין יהיה אפשר לערוך הסכם קיבוצי שנותן הטבות כאלה ואחרות? << דובר >> עילם שניר: << דובר >> הוא יכול לתת דברים מחוץ לחוק, אבל זה לא מה שהסעיף הזה בא להגיד. בסופו של דבר, החוק הזה נולד מהסכם שנחתם עם ההסתדרות. יש עוד ארגונים יציגים בתחומים אחרים, ומטרתו של החוק הזה היא לתת להם אפשרות להסכם שיהיה מוגבל, לא יעקוף את החוק ולא יעשה דברים אחרים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה כתוב בהוראת סל בחוק. אי אפשר לעקוף אותו. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> הוראת הסל, המטרה שלה הייתה למנוע מצבים שבהסכמים שהם לא קיבוציים, אלא רגילים, יהיו עיכובים בתשלומים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה, החוק הזה גובר על כל הסכם, קיבוצי או רגיל, בגלל הוראת הסל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נציגת ההסתדרות, בבקשה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> תודה. כפי שחברי ממשרד המשפטים אמר, החוק הזה מבוסס על הסכמות שהושגו בין ההסתדרות, ארגוני מעסיקים והממשלה. זה כתוב גם בדברי ההסבר של הצעת החוק לקריאה ראשונה. סעיף 4, שעליו כבר הסכמנו ועדכנו אותו לבקשת יושב-הראש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עדיין לא הסכמנו על סעיף 4 - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> סליחה, אני מתקנת את עצמי. ניסינו לעדכן אותו, כך שהוא באמת יענה על דרישתו הנכונה של יושב-הראש, שהיא גם הרצון שלנו שלא יהיה מקרה של מי שישלם פחות, ולכן אמרנו שגם אם נערוך הסכם קיבוצי אחר ואם אנחנו לא שמים את הסעיף הזה, המשמעות היא שגם ההסכם שכבר חתמנו עליו עלול להיות שלא בתוקף, ולמעשה הוא מבוטל, ואנחנו רוצים להשאיר אותו ולכן יש צורך בסעיף הזה. הבטחנו שאם יהיה הסכם אחר, לא שלנו, עם ארגון עובדים אחר או אינני יודעת מה, הוא יחייב באותו תשלום בדיוק, שלא יפחת ממה שקבענו בהסכם הזה, ובכך עוסק סעיף 4. הוא לא מייצר אפליה והוא לא יכול לייצר אפליה; הוא יכול לכל היותר, כפי שאמר חברי קודם, לומר שאותו סכום של 417 שקלים – מחיר יום ההבראה – ישולם מדמי ביגוד למשל, יופחת מהמשכורת או ישולם בדרך אחרת, אבל ישולם בדיוק כמו מי שהחוק חל עליו. סעיף 5 שונה מעט, ועוסק בעיקרו בהבטחה לעובד שלמרות ההפחתה לצרכים מסוימים, היא לא תובא בחשבון. המשכו אומר שאותה התחשבות תהיה גם בהסכם קיבוצי אחר, כי כבר אפשרנו אותו.. לטעמי, ייתכן שבסעיף 5 צריך להוסיף את עניין המעסיק הציבורי, שלגביו צריך להיות כתוב "ובלבד שיהיה מאושר בידי שר האוצר". כך אנחנו מבטיחים שלא תהיה פגיעה בעובד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את לא יכולה לכתוב - - - אדוני נציג שר המשפטים - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> צריך לחשוב על זה. אפשר להוריד את הסיפא הזאת, אבל אז אנחנו לא מאפשרים בהסכם קיבוצי - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אחרי ששמעתי את דברייך ואחרי ששמעתי את דבריך, אני רוצה להבהיר. יש את סעיף הסל שקובע ברורות את הדבר הבא – "הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין, הסכם או נוהג, לרבות חוק הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שניתנו לפיו." זאת אומרת, הסעיף הזה מגן על העובד בצורה טוטאלית, שאי אפשר יהיה לפגוע בו לא בכמות ימי ההבראה שמורדים, לא בהפרשות שלוקחות בחשבון את העובדה שלמרות שהורד יום אנחנו לא מתחשבים בזה לצורך ההפרשות. אי אפשר להתנות על זה, זו הוראת החוק. מה שלא מפריע לך לעשות כל קשירת קשר חוזית כזאת או אחרת בין ארגון כזה לעובדים כאלה. תעשו מה שאתם רוצים, ובלבד שתקיימו את הוראות החוק. זה לא ענייננו. החוק הזה הוגדר בגלל צורך מיסויי, מאזן את מה שצריך ושומר על העובד בחישוב ההפרשות, ובכך זה נגמר. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אני לא חולק על כך שמחוץ לחוק אפשר לערוך הסכמים שנותנים הטבות אחרות וכמו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור, ובלבד שאתה לא פוגע בעובד. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אין ויכוח. הסברתי את הרציונל, למה הסעיף הזה קיים. יש פה דיון, בסוף יש פה סעיף שנוסח בגלל ההסכמות עם ההסתדרות. זו הסיבה לכך שהממשלה הכניסה אותו. דובר בדיון הקודם לגבי התוקף של ההסכם שכבר נעשה ומה המשמעות שלו כשיש את החוק, אבל אין פה התנגדות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כולם הבינו את כולם. עכשיו צריך להגיע להחלטה. אני רוצה להתייעץ איתך כעורכת דין. איך אני מגן על העובד שאיננו בהסכם הקיבוצי, אם אני משאיר את סעיף 4? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא מגן עליו בשום צורה, כי העובד שלא קשור בהסכמים קיבוציים חלים עליו הוראות החוק הרגילות. ואם מעביד רגיל ירצה להתנות על ההוראות האלה, הוא לא יכול, כי יש לנו את סעיף הסל שהוא לא יכול להתנות על זה. לכן הסעיף הזה לא פוגע בעובד ולא מיטיב עם העובד שלא קשור בהסכמים קיבוציים. הסעיף הזה מתייחס באופן תמוה להסכם קיבוצי. ההסכם הקיבוצי תוקפו מנותק מהחוק הזה. הוא עומד על תילו ועל שתי רגליו ומנותק מהוראות החוק. זה הסכם קיבוצי. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> הוא לא יהיה קיים אם תמחקי את סעיף 4, בגלל אותו סעיף סל שקראת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא שההסכם הקיבוצי לא חל. סעיף הסל אומר שאי אפשר להתנות על הוראות החוק הזה, זאת אומרת על המילים, על המצהר של החוק. המצהר אומר, "אי אפשר להתנות שאני לא אפריש לך יום או אפריש לך יומיים" לצורך העניין, ואתה גם לא יכול להתנות שלא תתחשב לצורך ההפרשות במה שכתוב בסעיף 3. סעיף הסל אומר שאי אפשר לגבור על ההוראות הללו, זאת אומרת להקטין אותן. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> ההסכם הזה הוא תוצר של הסכמות בין שר האוצר לבין יושב-ראש ההסתדרות, והרצון הוא שהסכם שנחתם יהיה לו גם מעמד והחוק לא - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה חושב שאני צריכה לתת להסכם קיבוצי מעמד במסגרת החוק הזה? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא. ההסכם אומר שיפחיתו לעובדים יום הבראה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טוב לדעת. החוק הזה אומר שאני מפחיתה לך יום הבראה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא, אבל זה לא אומר שתהיה הפחתה כפולה לעובדים האלה, גם מכוח ההסדר וגם מכוח החוק. צריך לייצר את היחס בין ההסדרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אומרת לך שהחוק הזה קובע שאני מפחיתה לך יום הבראה כשכיר ולצורך יתר ההפרשות שלך בשכר אני לא לוקחת בחשבון שהפחתתי לך יום הבראה. זו כל התורה על רגל אחת. ואתה אומר לי "אני רוצה לתקף את ההסכם הקיבוצי שנותן הטבות נוספות לעובדים" - - - שלא נותן, הסכם קיבוצי כלשהו - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא הסכם כלשהו, זה הסכם רק לעניין הזה, שבעקבותיו הוצעה הצעת החוק. זה הסכם שאומר שלעובדים שמיוצגים על ידי ההסתדרות הכללית ועובדי מדינה, יפחיתו יום הבראה וכו' ובעקבות העקרונות שלו הוגשה הצעת החוק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> צריכים לייצר את היחס בין ההסכם הזה לבין החוק, כדי שלא ייווצר מצב שתהיה לעובדים שעליהם חל ההסכם הפחתה כפולה גם מכוח ההסכם - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא ניתן הפחתה כפולה כי החוק אומר - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא, יש להם הסכם שאומר שמפחיתים להם הבראה ועכשיו יהיה חוק שאומר שמפחיתים הבראה. - - - אנחנו רוצים לוודא שאין להם הפחתה כפולה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה מסכים שאם לא היה החוק הזה, ויש הסכם קיבוצי, ההסכם בתוקף גם בלי החוק? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> יש בו סעיף מתלה. יש בו הוראות מתלות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מדברת על ההוראות המתלות, שיכול להיות שהן לא יהיו בחוזה. אם אנחנו מציעים חוק, אנחנו רוצים לקחת בחשבון שיקולים של חקיקה. אני שואלת במנותק מהחוק הזה ובלי הוראות מתלות, ההסכם שקובע שאני מפחיתה יום הבראה, הסכם קיבוצי, שהגיע למשא ומתן עם הצדדים, עומד בתוקף? עומד על תילו? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן, כל עוד - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני חוקקתי את החוק הזה כדי שיחול גם על העובדים הכלליים במשק. עכשיו אני צריכה להתייחס להסכם הקיבוצי שעשיתם? הוא עומד על תילו, עומד על מסגרת הוראות החוק. חוק לא צריך לתקף את ההסכם הקיבוצי. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> את לא רוצה להגיע למצב שתהיה הפחתה כפולה, נכון? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה שתהיה הפחתה כפולה? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> יש הסכם שמפחית להם הבראה ויש חוק שאומר שמעסיק צריך להפחית הבראה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. למה זה כפול? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כי יש הסכם שאומר - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא נכון. ההסכם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל ככה זה עובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה יש הסכם של ההסתדרות שמפחית להם בנוסף? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה הבסיס לחקיקה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ההסתדרות מפחיתה יום - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא הבנתי את זה כשאמרת את זה בפעם הקודמת ואני לא מבין את זה עכשיו. מה פתאום ההסתדרות מורידה מבן אדם מיום ההבראה? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אולי אני אסביר שוב אדוני אם אפשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בלי החוק. אם אני לא מעביר בכלל את החוק הזה, ההסתדרות מורידה ממנו יום? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, כי יש עוד תנאי מתלה, אדוני. התנאי מתלה שהחוק הזה יחוקק. יש חוק שמתייחס לכלל העובדים במשק, שיש לו רצון, יש לו אידיאל של מימון הקופה הציבורית. מה הקשר בין ההסכם הקיבוצי שעשה - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אפשר להסביר? היה לממשלה חשוב שלפני שהיא מגישה את הצעת החוק הזו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון, שההסתדרות תסכים לה. מצוין. ככה צריך לעשות. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> ההסתדרות אומרת, "אם הסכמתי למהלך, חשוב לי לומר שזה נעשה בהסכמה ובתיאום איתי". << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו אומרים את זה לא בחוק, בפרוטוקול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, שיכתבו את זה אפילו בחוק. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> לכן חשוב גם להסתדרות, לכן עצם זה שההסכם הקיבוצי נשאר עומד על תילו - - - << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אני רואה שאנחנו סביב נושא שיכול להיות שהוא לא משמעותי מבחינת השיח כאן, אבל מבחינת ההליך עצמו, בסופו של דבר יש פה הסכם שנעשה עם ההסתדרות. זה הסכם לא פשוט, אנחנו מורידים סכום משמעותי מאוד לעובד, ואתה בעצמך טיפלת באותם האנשים שמשתכרים במשכורת מינימום ומקבלים חמישה ימים. לא קל לנו עם הדברים האלה. עשינו את ההסכם עם משרד האוצר, עשינו כל מה שיכולנו. לסוגיות האלה שסוכמו, יש להן השלכות של ביטול הסכם, של המשכיות בעייתית של גבייה פעמיים. השינוי של הסעיף הזה יכול לגרום לבעיות מאשר אם נשאיר אותו, וברמה הנוסחית יכול להיות שיש אי-הסכמה, אבל ברמה המהותית, השינוי וההוצאה יכולים להשפיע על המשך קיום ההסכם. אני מציע שנתקדם ולא נתעקש על הסוגיה הזאת, כי היא מאוד משמעותית לנו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אדוני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא צריכה לענות לו. הוא מדבר אליי. אני מקשיב ואני מבין טוב מה שהוא אומר. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אני פונה אליך עם הסוגיה הזאת, הבאנו את הנוסח, ישבנו עם משרד האוצר לפי בקשתך בסוגיה הזאת. אם אפשר להסתפק בסיפא בסעיף 5 אם תרצו לעשות את השינוי הנוסף, זה גם כן פתרון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבנתי מה שאמרת. אני מעריך את הקשיים שעברתם ואני רואה בזה אומץ מצד ההסתדרות. בדרך כלל ההסתדרות צריכה להיות, איך אומרים, אתמול כלום, מחר הכל, מכיר קצת את - - - << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אנחנו במלחמה, אדוני יושב-הראש. כולם פה מתחת לאלונקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מקבל את מה שאתה אומר שזה עניין ניסוחי, כי יש פה עניין של ההסתדרות להגיד, "הנה אנחנו כאן" וגם זה מקובל עליי. הדבר היחיד שמפריע לי זה אותו אדם שאיננו בהסתדרות. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> הוא לא יכול להיפגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן צריך למצוא נוסח. היועצת המשפטית אומרת שאי אפשר לקבוע נוסח שמאפשר גם להם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוסח אפשר לקבוע, אבל אדוני, המשמעות היא שכל הסכם עכשיו יוכל לקבוע, בניגוד להסכם קיבוצי שצריך להירשם, והסכם קיבוצי של מעסיק ציבורי צריך גם את אישור שר האוצר. אנחנו לא מבטיחים שהעובד הזה בסופו של דבר לא ייפגע. זה אפילו לא לטובתו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היות ואת אומרת שאי אפשר לעשות כך לגבי העובד שאיננו בהסתדרות, לכן אומר נציג ההסתדרות, חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, שהוא רוצה לראות את ההסתדרות בעניין. הוא אומר שזה עניין ניסוחי, נכון? שאין ויכוח מהותי. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> זה לא רק עניין ניסוחי, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת שאין ויכוח מהותי בינינו בעניין הזה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אני חושב שבסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אתה מסכים שגם העובדים שלך ישלמו, גם אני מסכים שפירטנו שבכל מקרה הם ישלמו, אין לי בעיה עם זה - - - עניין ניסוחי. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אבל הכל - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אדוני, איזה עובד עלול להיפגע? אף עובד לא יפגע מהעובדה שיש הסכם קיבוצי. עובד שלא נמצא בהסכם הקיבוצי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא ייפגע, הוא לא קיים פה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> מה זה "לא קיים"? אבל הוא קיים כי החוק חל עליו. הוא קיים מבחינת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חל עליו רק לגבי תשלום המס. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לא אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> סעיף 5 קובע שההתחשבות או אי-ההתחשבות בהפחתה חלה על כולם. זה נכון לגבי כולם. התוספת, הסיפא של סעיף 5 מתייחסת לאותו הסכם שדיברנו עליו בסעיף 4. זו רק תוספת לזה. כולם זכאים לאי-ההתחשבות. אולי זאת אי-הבנה. מצטערת שלא הסברתי טוב. כולם נהנים מהכל, ואף אחד לפי סעיף 4 לא ישלם פחות. לכן אין מי שייפגע, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש מכם ניסוח שיגיד שההסתדרות והסכם הקיבוצי שלה הם חלק בלתי נפרד - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זה כתוב בדברי ההסבר, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נסתפק בזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נסתפק בדברי ההסבר, אבל זה לא בחקיקה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אם אנחנו עושים שינויים כאלה מהותיים, שזה מבחינתנו היה תשתית להסכם, תשתית לחוק הזה, זה יכול לפתוח את ההסכם. שר האוצר צריך להיות מודע לסוגיה הזו פה. מדובר על הסכם שנעשה עם ההסתדרות הכללית. אנחנו מכסים את הגבייה מכל אלו שנמצאים בתוך הסכם קיבוצי מצד אחד, מצד שני יש גם את הסגירה בסיפא של החוק. ההסכם הזה והחוק הזה סוגר את כל הפרצות שדיברת עליהן. אם אנחנו באים ועושים את השינוי הזה, אני מודיע פה בוועדה בצורה רשמית – השינוי של הסעיפים האלה יכול לגרום לכך שההסכם שנעשה עם האוצר ייפתח, וחבל שכך אנחנו יכולים לסיים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם אני שומע צליל של איום? זה גורם לי לסגור את הישיבה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני יושב-הראש, מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לי בעיה, ההסתדרות לא תאיים עלינו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא נעים לי בכלל וזה גם לא סגנון שמתאים לוועדה הזאת על חבריה הנוכחים. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> ממש לא מאיימים. אנחנו הולכים פה על מהלך מאוד לא פשוט. מבחינתנו הסוגיה הזאת הייתה על בסיס ההסכמות שהגיעו, גם משרד האוצר, גם המעסיקים וגם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מקווה שאם אני הולך לטוס מחר, ההסתדרות לא תסגור לי את שדה התעופה בגלל שאני לא מסכים לנוסח שלכם. אפשר בטלפון אחד לסגור את המסלולים. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני לא מבין - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> מי מכיר אותנו מספיק זמן ויודע שלא זו דרכינו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מכירה אתכם הרבה זמן ,אבל לא מדברים ככה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אנחנו באנו בטוב - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שמעתי פה צליל של איום. אני מכבד אותך הרבה שנים, אבל דיברת בשפה שאני בהבנתי הצנועה והקטנה, הבנתי שאתה אומר ככה – אם אתה לא מסכים לנוסח הזה, אנחנו פותחים את ההסכם. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לא. חברי אמר שהואיל והחקיקה הזו למעשה מבוססת על ההסכם, אם הדברים הולכים להשתנות כאן באופן מהותי אז שר האוצר צריך לדעת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זה מה שהוא אמר, זה לא איום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הרי מלכתחילה רצו להפחית יום, אבל לא רצו לאלץ ולהעמיס על המעסיקים, שההפרשות יהיו כאילו לא הורדנו יום. בסופו של דבר, הגעתם להסכמה הזו. ממה שאני מבינה מהנוסח של הסעיף בהסכם הקיבוצי שאתם עשיתם, העמסתם עוד משהו על המעביד. את אומרת שלמרות הוראות סעיף 3, נקבע בהסכם קיבוצי שחל על העובד או בהסכם קיבוצי שמשכורתו וכו' לעניין ההפחתה או לעניין הפחתה של משכורת, שיחולו חלף הוראות סעיף 3, יחולו הוראות ההסכם, אני מקבלת, ובלבד שהסכום לא יופחת. אז למה צריך את זה? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> משום שאחרת זה פוגע בהסכם שמהווה את התשתית של החוק הזה, וזה לא פוגע באף אחד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל ההסכם הקיבוצי עומד בתוקף - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להציע הצעה ניסוחית. אני מבינה שאדוני חושש מהסכמים שיכולים להיות, ודבר שלא פתוח, הסכמים קיבוציים לא פתוחים בפני מעסיקים אצל מעבידים קטנים שהם לא מאורגנים. אולי אפשר ללכת לסעיף העדיפות שהזכרנו אותו, סעיף 14, שאומר שהחוק הזה חל על אף האמור בכל דין ונוהג וכו', ושם לעשות החרגה להוראות ההסכם ההוא ולהבהיר שההסכם ההוא אותו סוג הסכם - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני נמנעתי מלומר את זה, אבל כמעט ביקשתי הפסקה כדי להציע את זה לחברי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - ספציפי ידוע - - - ושהוא זה לא יחול, כלומר לקבוע שם הוראה שלא יהיה חיוב כפול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אבקש הפסקה של 5-4 דקות שאני אוכל ללמוד את ההצעה של היועצת המשפטית. בבקשה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:18 ונתחדשה בשעה 12:20) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו חוזרים מהפסקה של כמה דקות כדי לראות את הנוסח שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה לגבי נושא השוואת זכויותיהם של העובדים שמאוגדים ועובדים שאינם מאוגדים, שלא תהיה אפליה. מה את מציעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במקום הוראת סעיף 4 והסיפא להוראת סעיף 5 וכל האזכורים של ההסכם הקיבוצי, יהיה כתוב בסעיף 14 - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעבור עכשיו לסעיף 14? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 14 בעמוד 9. עדיפות 14. (א) הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין, הסכם או נוהג, לרבות חוק הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שניתנו לפיו, ועל אף האמור בכל החלטה שהתקבלה לפי אחד מאלה: (1) חוק-יסוד: נשיא המדינה; (2) חוק-יסוד: הממשלה; (3) חוק-יסוד: השפיטה; (4) חוק-יסוד: מבקר המדינה; (5) חוק הדיינים; (6) חוק הקאדים; (7) חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים; (8) חוק בית הדין לעבודה; (9) חוק הכנסת; (10) חוק בנק ישראל; ואחר כך יופיע סעיף קטן (ב): עדיפות 14. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתוקפו של הסכם קיבוצי שנערך עם ההסתדרות הכללית ביום 23 בינואר 2024 לעניין הפחתה של מחיר יום הבראה, והוראותיו לעניין זה יחולו במקום הוראות סעיף 3, למעט לעניין עובד בהפחתה חלקית. כי יש לנו את העובד בהפחתה חלקית שההסכם הקיבוצי לא התייחס אליו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמשלם רק חצי יום. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו יכולים להמשיך בהקראה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו עוברים לקרוא את רשימת הזכאויות שלא ייגרעו למרות ההפחתה של מחיר יום דמי ההבראה. אני בעמוד 7. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סעיף 4 ו-5 יצאו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 4 ירד, בסעיף 5 רק החלק השני שלו שאומר "ולעניין הסכם קיבוצי". רק הסיפא שלו תימחק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הכל כתוב מסודר קטגורית ב-14. הבנתם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו בעמוד 7. תעקבו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סייג לעניין תשלומים שונים 5. לעניין חישוב של כל אחד מהמפורטים להלן, לא תובא בחשבון הפחתת דמי ההבראה או הפחתת משכורת לפי חוק זה: (1) הסכום המשולם בעד העובד לקופת גמל לקצבה; זאת אומרת, אותן הפרשות חודשיות לעובד בצוברת. (2) המשכורת הקובעת לחישוב תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית לפי סעיפים 89 או 90 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003; מדובר על תשלומים שמשולמים על ידי העובדים בפנסיה תקציבית. השתתפות בתשלום הפנסיה התקציבית היא 2%, אחוז יותר נמוך מזה שמשולם על ידי העובדים בצוברת. זה מה שקבוע שם בחוק. (3) ההכנסה לחישוב תשלומים לקופת גמל לקצבה, או החיוב במס או הפטור ממנו בשל תשלומים כאמור, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים 3(ה3), 9(7א), 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה; רשות המיסים, אתם רוצים להסביר מהם התשלומים האלה? << דובר >> ורד בכר: << דובר >> כשישנם הפרשים בין הסכומים המשולמים לעובד לבין ההפרשות הסוציאליות, צריך לזקוף שווי בגין הפער. במקרה הזה ניתן הסבר שלא ייזקף שווי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לכלל העובדים, כן? << דובר >> ורד בכר: << דובר >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> וזה מיטיב עם העובד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא ייזקף שווי, או דווקא כן ייזקף שווי על כל התשלום, גם על יום ההבראה שהופחת? << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> אפרת ריץ', רשות המיסים. הרעיון הוא שלמרות שמופחת מחיר יום ההבראה, יראו לעניין קופת גמל לקצבה כאילו לא הופחת, ויש לזה משמעויות מבחינת מס וכל מיני סעיפי חוק אחרים שמתבססים על זה לעניין ניכויים, זיכויים ופטורים שונים. זה הולך יד ביד עם העובדה שהופחת יום הבראה, אבל לא רואים את ההפחתה הזאת לעניין חישוב להפרשה לפנסיה וכו'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זו הטבה מבחינת העובד, ולכן אמרת שלא ייזקף שווי. סייג לעניין תשלומים שונים 5. (4) תשלומי פנסיה תקציבית; זה החישוב של הקצבה. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> נכון. דמי ההבראה הם רכיב לפנסיה תקציבית, והמטרה היא שההפחתה הזו לא תשפיע על עובדים בפנסיה תקציבים שיפרשו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין פה אפליה שאין להם פנסיה תקציבית? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא. מדובר בהפחתה זמנית, ולכן אנחנו לא פוגעים בתשלומים ארוכי טווח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה אתם מדגישים דווקא תקציבית ולא - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> הסעיף הראשון מדבר על פנסיה צוברת. קופת גמל לקצבה זה תשלומים לקרן פנסיה, ביטוחי מנהלים וכו'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה פה פסקה אחת לגבי פנסיה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סעיף (3)? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף (3) היה לגבי חישוב המס בגלל התשלומים. סעיף (2) - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איפה אני רואה את הפנסיה הצוברת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הפנסיה הצוברת זה סעיף (1). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קופת גמל לקצבה זה המונח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גמל לקצבה זה נקרא פנסיה צוברת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה כולל קרן פנסיה וביטוח מנהלים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וזה נוגע להפרשות לקופה, כי הקופה עצמה משלמת בלי קשר לחוק הזה, בסופו של דבר כשמגיעים התשלומים לפי הכסף שיש לה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> ואם הכסף לא יגיע - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מבטיח שהכסף יגיע לקופה. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה מבטיח שמלוא הסכום ישולם לעובדים, וגם יפרישו להם פנסיה צוברת אלמלא הפחתה. ההוראה התקציבית היא בעצם הוראה מקבילה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סייג לעניין תשלומים שונים 5. (5) תשלום חד-פעמי המשולם לעובד או לשאיריו, לפי דין או הסכם, עקב סיום עבודה; אולי משרד העבודה יוכל להדגים על מה מדובר? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אני יכול להדגים. בשירות המדינה למשל, כאשר משולמים לעובד פיצויי פיטורים, התחשיב הזה לוקח בחשבון גם חלק יחסי מדמי ההבראה, והמטרה היא שאם הוא פוטר או זכאי לפיצויי פיטורים בשנה הזו, הוא לא ייפגע. זה תשלום חד-פעמי שמשולם לו והוא לא ייפגע כתוצאה מכך. זה בא להגן עליו. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני חושבת שזה יכול להיות גם פדיון ימי מחלה למי שמקבל, וכדומה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (6) דמי ביטוח המשולמים לפי חוזה ביטוח נכות כאמור בפרק ג' לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א–1981; << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> באופן דומה, אם אירע לאדם אירוע ביטוחי של נכות, והוא אמור לקבל קצבה לפיו, ורכיב דמי ההבראה משפיע על גובה הקצבה, המטרה היא שהוא לא יינזק כתוצאה מההפחתה הזו. ההוראה באה להגן עליו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלא יפחיתו לו? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (7) תשלומי גישור, או סכום תוספת לקצבה הנרכש מקופת גמל לקצבה או ממבטח בעד העובד במימון מלא של המעסיק; לעניין זה, "תשלומי גישור" – תשלומים המשולמים מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת המעסיק, מקופת גמל לקצבה או ממבטח, למי שפרש מעבודתו, בעד התקופה שממועד פרישתו מעבודה עד המועד שבו הוא זכאי לתשלומי קצבה מקופת גמל לקצבה; << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה על פי אותו היגיון של הסעיפים הקודמים. אם אדם זכאי לקבל תשלומי גישור שישולמו לו ממועד פרישתו עד מועד זכאותו לפנסיה, גם התשלומים האלה לא יפגעו כתוצאה מההפחתה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה אותם תשלומים של פנסיה מוקדמת למעשה? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בעיקר קיים בשירות הקבע, נכון? או בעוד מקומות? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה קיים בעוד מקומות. יש הסכמי פרישה מוקדמת שבהם עובדים זכאים לפנסיית גישור, והמטרה היא שהם לא ייפגעו כתוצאה מההפחתה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (8) גמלה המשתלמת למבוטח או לתלוי בו, לפי סימנים ה' ו־ח' בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, או לפי הוראה אחרת בחוק האמור המחיל את הוראות סימנים אלה; << דובר >> יוסף: << דובר >> יוסף מביטוח לאומי. מדובר על גמלה של נכות מעבודה או על גמלה לתלויים, אם חלילה מבוטח נפטר כתוצאה מה - - - שלו. המטרה של החוק הזה והסייגים שלו הם לא לפגוע בגמלאות ארוכות טווח, גם לעניין הזה לא תובא בחשבון ההפחתה. אותו הדבר בגמלאות אחרות שנגזרות מאותו חישוב, למשל גמלת מתנדבים, היא נגזרת מהחישוב של נפגעי עבודה, אז גם כן תחול הוראה דומה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם נגיד לגבי אנשי שירותי הביטחון? << דובר >> יוסף: << דובר >> מה שנקרא חוק גורן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (9) קצובת הבראה ונופש המשתלמת לפי חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה–1995; היא הוזכרה כי - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זאת הוראה הבהרה. חסידי אומות עולם זכאים לקצובת הבראה לפי חוק, והמטרה של ההוראה הזאת זה להבטיח שהם לא ייפגעו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בגלל שקצובת ההבראה שלהם מושפעת מדמי הבראה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> הם מקבלים מכסה של ימי הבראה, ורצינו להבהיר שהחוק הזה שמפחית לא פוגע בהם. באותו אופן גם ההוראה הבאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי יש זכאויות בגופים אחרים בדמי הבראה, אבל הן לא נקבעות בהתאמה, וכאן לטעמי יש זיקה לגבי החוק הזה, נשארה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> של המחיר, אבל יש להם מכסה שקבועה בחוק אז לכאורה היא לא נפגעת בכל מקרה. רצינו להבהיר למען הסר ספק גם לגבי האוכלוסייה הזו וגם לגבי האוכלוסייה שבפסקה הבאה, שהם לא נפגעים כתוצאה מהמהלך בהפחתה שאנחנו מקדמים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סייג לעניין תשלומים שונים 5. (10) כל הטבה הניתנת למי שמשתלם לו תגמול לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב], לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, או לפי חוק אחר המחיל הוראות של אחד החוקים האמורים. אלה אותן הטבות דומות - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן. אלה הטבות דומות להטבות שתיארתי קודם לכן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדי ש-400 השקלים האלה לא ישנו את החישובים בתחשיבים של כל הגמלאות והפנסיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חובת תשלום של סכום ההשתתפות לפקיד השומה 6. מעסיק חייב בתשלום של סכום ההשתתפות לפקיד השומה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 246 לפקודת מס הכנסה. זה הסעיף של ניכוי במקור? << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> נכון. הסעיף הזה מתקן את הפקודה וקובע שאת סכום ההשתתפות במועד שבו משולמים דמי ההבראה, יראו אותו כמס שנוכה במקור. המשמעות היא שלעניין הוראות הפקודה, כולל המועדים, יהיה צריך להעביר את סכום ההשתתפות לפקיד השומה באותו מועד שבו שולמו דמי ההבראה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה זה שייך לחוק הזה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה שייך לחוק הזה, כי עד עכשיו דיברנו על ההוראות שמפחיתות, שבין העובד למעסיק שלו. המעסיק מפחית מהעובד את המחיר של יום ההבראה וכעת אנחנו עוברים לאמירה שסכום ההשתתפות, שהסברנו שזה המחיר של יום ההבראה עם עוד תוספות וסכום החיסכון שנחסך מעדכון ימי ההבראה, אותו סכום, המעסיק חייב להעביר לפקיד השומה. כך, לא רק שהכסף נחסך למעסיקים, אלא יגיע לאוצר המדינה בסופו של דבר. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> בעצם תפעול הגבייה של - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, רשות המיסים גובה את כל מה שאמרנו פה עד עכשיו. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> בדיוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סכום ההשתתפות אינו הכנסה 7. בלי לגרוע מהוראות סעיף 6, לא יראו את סכום ההשתתפות ששולם לפקיד השומה כהכנסה בידי העובד לעניין פקודת מס הכנסה. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה אומר שהוא לא ישלם מס הכנסה, כי הוא לא קיבל את זה כשכר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אין לזה עוד משמעויות, כלומר, רק לעניין פקודת מס הכנסה, אין מה לראות בזה כהכנסה לעניין אחר - - - << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> נכון. למעט כל מה שנאמר בחוק, למעט אותם סייגים שדיברנו עליהם שבעצם הם לטובת העובד. זאת אומרת, זאת לא הכנסה בידי העובד, זה לא שולם לו - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם לא לגמלאות נניח. לא יכולים לראות את זה, כי העובד בכלל לא קיבל את הסכום. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> הוא לא קיבל, אין סיבה שיראו את הסכום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. הוראה בהסכם לעניין דחיית תשלום דמי הבראה או ביטול חובת העדכון 8. (א) הוראה בהסכם שלפיה תשלום דמי הבראה האמורים להיות משולמים בשנת 2024 ייעשה במועד שאינו במהלך השנה האמורה, אין לה תוקף. כדי שלא יהיו משחקים ודחיות? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן. כדי שלא ידחו, ודרך זה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב) נקבעה הוראה בהסכם, אחרי יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), שלפיה חובת העדכון תבוטל כך שלא תחול בשנת 2024, אין בכך כדי לגרוע מחובת המעסיק– לפי סעיף 6 להעביר לפקיד השומה את סכום ההשתתפות שהיה חל אלמלא הוראה כאמור. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> זה אותו דבר, כדי שהוא לא יוכל לחמוק מהוראות החוק ולא יוכל להגיד "אני לא מעדכן". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה עד השעה 14:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים. הבאים לאחר הפסקת הצהריים אנחנו משלימים את קריאת הצעת החוק שנועד לצורך תקצוב הטבות לחיילי המילואים, הקפאה והפחתה של דמי ההבראה בשנת 2024. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בסעיף 9 בעמוד 8. כמו שראינו בסעיף הקודם, אמרנו שאי אפשר לדחות את מועד התשלום כדי להתחמק מהחוק ואי אפשר לנסות לדחות את מועד חובת העדכון כדי לא להעביר סכום השתתפות לפקיד השומה. כך גם אומר סעיף 9: אי-השבת דמי הבראה או משכורת שהופחתו 9. דמי ההבראה או חלק המשכורת, לפי העניין, אשר לא שולמו לעובד לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי כאמור בסעיף 4, לא ישולמו לו גם לאחר תום שנת 2024. אנחנו לא צריכים את חלק המשכורת, כי אנחנו מורידים את נושא המשכורת. << דובר >> אייל שני: << דובר >> חלק המשכורת הוא לדעתי עניין לנושא משרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוריד את המילים "או לפי הסכם קיבוצי כאמור בסעיף 4". נוסח מתוקן: אי-השבת דמי הבראה או משכורת שהופחתו 9. דמי ההבראה או חלק המשכורת, לפי העניין, אשר לא שולמו לעובד לפי חוק זה, לא ישולמו לו גם לאחר תום שנת 2024. עכשיו נקריא את סעיף 10, תחולת הוראות החוק לגבי נושא משרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נושאי משרה הם אנשים שאין להם הבראה בכלל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולם. לא בהכרח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כך הבנתי מכם. << דובר >> אייל שני: << דובר >> יש נושאי משרה שיש להם דמי הבראה ויש נושאי משרה שאין להם. אם יש לך דמי הבראה, יופחתו לך דמי הבראה. אם אתה נושא משרה שאין לו דמי הבראה, יופחת לך חלק מהמשכורת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבנתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תחולת הוראות החוק לגבי נושא משרה 10. הוראות חוק זה החלות לעניין עובד יחולו לעניין נושא משרה אף שלא מתקיימים עימו יחסי עבודה, בשינויים המחויבים, ולעניין נושא משרה שלא משולמים לו דמי הבראה בשנת 2024 – גם בשינויים אלה: (1) משכורתו של נושא המשרה המשולמת לו בחודש יולי 2024 תופחת בסכום של 471.4 שקלים חדשים, ולא יחולו לגביו הוראות סעיפים 2 עד 3; אבל הוראות כמו תשלום לפקיד שומה וכן הלאה ודאי יחולו. (2) סכום ההשתתפות לגבי נושא המשרה יהיה סכום השווה ל-471.4 שקלים חדשים בתוספת תשלומי חובה כמשמעותם בפסקה (2) להגדרה "סכום ההשתתפות" שהיה על משלם המשכורת לנושא המשרה לשלם בשל הסכום האמור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומי משלם את זה, העובד או המעסיק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משלם המשכורת משלם. כדאי לציין את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שבדיוק כמו אצל עובד רגיל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמו שאצל עובד יש לנו מעסיק, אולי צריך לדבר על משלם דמי ההבראה או המשכורת לעניין נושא משרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, ודאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך אולי ברמת הנוסח. אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> מוטי עזרן: << דובר >> עו"ד מוטי עזרן מהתאחדות התעשיינים. אפשר דוגמה לנושא משרה שלא מתקיימים עימו יחסי עבודה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למשל חברי כנסת, שרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היית פה בדיונים קודמים? << דובר >> מוטי עזרן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש אנשים כמו חברי כנסת וכדומה שאין להם דמי הבראה, ולכן הם צריכים לשלם ממשכורתם. כמו אצל עובד רגיל, שהמעסיק, את התוספות ואת החישובים שלו רשות המיסים גובה כאילו העובד כן קיבל, הם רוצים לעשות את זה גם פה. אבל צריך שיהיה ברור שהמעסיק משלם את החלק הנוסף, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא המעסיק שלהם, מי שמשלם להם את המשכורת הוא זה שצריך להעביר את סכום ההשתתפות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה הוא לא מעסיק? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לאור הצעתך, אפשר לכתוב שמשלם המשכורת יפחית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משלם המשכורת יפחית ממשכורתו, בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא משלם המשכורת "יפחית". משלם המשכורת ישלם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הוא מפחית ממשכורתו של נושא המשרה המשולמת לו בחודש יולי, סכום של 471 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל התוספת - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "לא יחולו לגבי נושא המשרה...", וגם התוספת, סכום ההשתתפות של 471 שקלים ותשלומי החובה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משלם המשכורת צריך לשלם. הוא לא צריך להפחית את זה מהעובד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא לא מפחית. הוא מעביר את סכום ההשתתפות. הוא כבר הפחית 471 שקלים מהעובד ואת השאר, סכום תשלומי החובה, הוא מעביר לרשות המיסים יחד עם 471 שקלים. << דובר >> אייל שני: << דובר >> אלה בעצם שתי התאמות שאנחנו עושים לחוק שקראנו עד עכשיו, לעניין נושאי משכורת, פעם אחת בהפחתה מהמשכורת במקום הפחתת דמי ההבראה, זה הסעיף הראשון, והסעיף השני מדבר על סכום ההשתתפות שבעצם צריך להעביר, כי אין לנו אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הבנתי שרשות המיסים הוסיפה סעיף אצל עובד רגיל ולא נושא משרה, שבחישוב הכנסותיו של המעסיק לא יחושבו 400 השקלים הללו שהוא משלם, כאילו העובד הרוויח פחות, ולכן הם מרוויחים - - - אתם זוכרים שאמרתם שאתם לא רוצים שהמעסיק ירוויח על הדבר הזה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. לכן אלה תשלומי החובה שהוזכרו. תשלומי החובה הם הסכום של ביטוח לאומי, הסכום של מס ערך מוסף - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אותו הדבר אצל נושאי משרה. המעסיק, נניח שזו הכנסת או הממשלה או כל מי שזה לא יהיה, הם משלמים לרשות המיסים את התוספת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. ולכן פסקה (2) אומרת שסכום ההשתתפות לגביהם הוא אותו הסכום של המקבילה של דמי ההבראה שיורד מהמשכורת, ועליהם תשלומי חובה: תשלומים לקרן השתלמות, תשלומים לביטוח לאומי. זה בדיוק מה שכתוב בפסקה (2). << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> כדאי להבהיר בפסקה הזאת שאת סכום ההשתתפות שמשלם המשכורת לנושא משרה, צריך להעביר לפקיד השומה, לא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, מה שחסר לנו, מה שהתכוונתי אליו קודם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את צריכה להשוות בין זה לבין הקודמים בניסוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בדיוק. צריך להגיד בסעיף 10: תחולת הוראות החוק לגבי נושא משרה 10. הוראות חוק זה החלות לעניין מעסיק ועובדו יחולו לעניין נושא משרה ומי שמשלם לו תגמול או משכורת אף שלא מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, בשינויים המחויבים, ולעניין נושא משרה שלא משולמים לו דמי הבראה בשנת 2024 – גם בשינויים אלה: ברור שגם הוא צריך להעביר את הכסף. אותן הוראות חלות. תחולת הוראות החוק לגבי חייל 11. הוראות חוק זה החלות על מעסיק ועובדו יחולו על צבא הגנה לישראל ועל חייל המשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע, אף שלא מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, בשינויים המחויבים. זה לגבי חיילי הקבע, שלעניין הזה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמקבלים משכורות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אני מזכירה, אדוני, שעלתה פה שאלה אם החוק הזה גם צריך לחול על חיילים. הרי כל מטרת החוק הזה זה היה לממן הטבות לחיילי מילואים, אבל גם חיילי מילואים שעובדים מפחיתים את סכום דמי ההבראה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הם יקבלו את ההטבות שהחיילים מקבלים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. סעיף 12, האם יש צורך בסעיף הזה גם כשאין לנו הסכם קיבוצי? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה צריך את הסעיף הזה? הרי סיכמנו - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> מדובר בהוראות שנועדו לתת לנו כלי אכיפה לגבי גופים ציבוריים, אם יעלה חשד שהם לא מקיימים את הוראות החוק, כדי שנוכל לאכוף את דבר הכנסת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם אם אלה הוראות החוק כפי שהן, בלי הסכם שאושר על ידי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה "מעסיק ציבורי"? המדינה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. הייתה רשימה של "מעסיק ציבורי". << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אלה רשויות מקומיות, לצורך העניין. גופים ציבוריים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך להדגיש אותם בנפרד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא רוצה שיהיו להם אפשרויות אכיפה שיש להם לפי יסודות התקציב כלפי מעסיקים ציבוריים. שהן ימשיכו לחול גם לגבי ההפרשות וההפחתות האלה. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אלה גופים ציבוריים שהם תחת פיקוח, שהשכר שלהם תחת פיקוח, ואנחנו רוצים לוודא שכללי הפיקוח יחולו גם במקרה שבו עולה חשד שהם לא מקיימים את הוראות החוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה הם שונים משאר המעסיקים? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כי הם גופים שכבר היום בפיקוח שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נו, אז מה הבעיה? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> פיקוח מיוחד. אנחנו רוצים שכללי הפיקוח יחולו גם לגבי החוק הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מצד שני, אם נסתכל על הסיפא של הסעיף, אנחנו אומרים שהוראות אותם חוקים לעניין שינויים בשכר, יחולו "לגבי תשלום משכורת או לגבי תשלום אחר מקופת מעסיק ציבורי". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> "שנעשה בידי מעסיק ציבורי בניגוד להוראות חוק זה". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא אם זה לא היה אמור להיות קשור ב - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> "תשלום אחר" אפשר להוריד. אבל אם יפרישו לפנסיה, אם יפרישו קרן השתלמות בניגוד להוראות החוק, זה לא בהכרח המשכורת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, לא הייתם צריכים את הסעיף הזה רק בגלל ההסכם הקיבוצי? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא. היינו צריכים אותו למצב שבו עולה חשד שגופים ציבוריים שהם בפיקוח – ובסוף המטרה היא שהתקציב שלהם ישרת את הציבור – משלמים את המס אבל לא מפחיתים אותו, והציבור עלול להיפגע, כי הכסף בעצם ייגרע ממנו. המטרה היא שיהיו לנו כלי אכיפה לוודא שזה לא קורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה אומר "כלי אכיפה"? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> כלי אכיפה – לקבל מידע מהם, לעשות בירור - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על עמותות? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא עמותות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רשויות? הרשויות לא בפיקוח שלכם כל הזמן? << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> הן בפיקוח שלנו. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> יש בחוק יסודות התקציב סמכות לממונה על השכר לפקח על מעסיקים ציבוריים. יש שם כל מיני סמכויות. כיוון שזה חוק חדש, רוצים בעצם מסגרת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל חוק אתם כותבים את הסמכות הזאת, או ש - - - << דובר >> עילם שניר: << דובר >> בחוקים קודמים - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> בחוקים דומים כתבנו. זה סטנדרט לחוקים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם זה סטנדרט, אין לי הערות. הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אמרתם שמעסיק ציבורי כולל גם גוף נתמך. זה יכול להיות גם עמותה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> לא. גוף נתמך זאת הגדרה בחוק יסודות התקציב. הגופים הנתמכים היום הם אוניברסיטאות, קופות חולים. אלה הגופים העיקריים, לא עמותות וכו'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. החלת חוק יסודות התקציב לגבי מעסיק ציבורי 12. הוראות סעיפים 29א, 29ב, 33א(ב1), ו-(ד) עד (ו), 34(א)(1) ו-(ב), 35, 35א, 36, 37(ד) עד (ו) ו-39 לחוק יסודות התקציב, לעניין שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה לרבות הסמכויות הנתונות בהן, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תשלום משכורת או לגבי תשלום אחר מקופת מעסיק ציבורי, שנעשה בידי מעסיק ציבורי בניגוד להוראות לפי חוק זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יש לך 24 שעות, את יכולה לבקש פירוט על כל סעיף וסעיף. מי שרוצה לבדוק, יש בפרוטוקול, שילך לבדוק במה מדובר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שמירת דינים 13. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב לעניין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או במתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור. אנחנו יכולים להוריד את זה. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אפשר להוריד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסעיף הזה קשור בהסכם. אנחנו מורידים את סעיף 13 ועוברים לסעיף 14. קראנו את סעיף 14 קודם. אנחנו עוברים לסעיף 15. תיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה 15. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ"ה בטבת התש"צ (31 בדצמבר 2029) יקראו את פקודת מס הכנסה, כך שאחרי סעיף 245 יבוא: סכום השתתפות שיש לשלמו לפקיד השומה לפי חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים הוראת שעה 246. סכום השתתפות שיש לשלמו לפקיד השומה לפי סעיף 6 לחוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד–2024, יראו אותו לעניין ההוראות לפי פקודה זו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164 במועד שבו משולמים דמי הבראה לעובד בשנת 2024, ולעניין נושא משרה שלא משולמים לו דמי הבראה בשנת 2024 – במועד תשלום משכורתו בחודש יולי 2024, ואשר יש לשלמו לפקיד השומה לפי סעיף 166; לעניין זה, "נושא משרה", "סכום השתתפות" ו"עובד" – כהגדרתם בחוק האמור." המספור ישתנה. הכוונה היא למה שהיה סעיף 6 בנוסח המודפס, ויכול להיות שיהיו שינויי נוסח בעקבות כך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תוכלו להסביר את ההוראות, ומה משמעותו של כל סעיף בפקודת מס הכנסה שמוזכר כאן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מישהו לא הבין את מה שהקריאה היועצת המשפטית? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם הכל ברור, אפשר לעבור הלאה. תקצוב הטבות לחיילי מילואים 16. בחוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 ייקבע סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאוצר המדינה לפי חוק זה, כחלק מהסכומים הנכללים בתקציב האמור לשם מתן הטבות לחיילי מילואים. אליעזר, ראית סעיפים שיש בהם תשלומי תקציבים בחוק התקציב השנתי? בחוק תקציב לשנת 2024, חשבנו שזה צריך להופיע בתוכנית נפרדת כדי שנראה את הסכומים האלה. השאלה איך אנחנו יכולים לוודא שבחוק תקציב שאמור להיות מאושר בשבוע הבא, אכן ייקבע סכום בגובה אובדן ההכנסות הצפויות, כחלק מהסכומים הנכללים בתקציב האמור לשם מתן הטבות לחיילי מילואים. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הסכום הזה כבר נקבע. אני מעריכה שהוא הוצג בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון שדיוניה חסויים. כשהוצג תקציב הביטחון בוועדת חוץ וביטחון, גם הוצגו הסכומים האמורים, ואמרנו שנמסור דיווח כשיגידו לנו חברינו, ושיתווסף סעיף שכך ניתן יהיה לראות כמה כסף שולם בפועל והוקצה בשנת 2024. << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> הדיווח לוועדה המשותפת בכל מקרה הוא ברמת תקנה שם, לא ברמת תוכנית, אם הבנתי נכון בפעם הקודמת? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אני מעריכה שכן. אני חושבת שזה עובד בפירוטים אחרים מאשר בספר התקציב - - - << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> כן, אבל ברמה נמוכה יותר מאשר בכנסת. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> כן. ברזולוציה גבוהה יותר, כך שאפשר לראות גם את הסכומים האלה. << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> זה לא משהו שמאושר על ידי הכנסת ברמת השורה הזאת? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> לא. הוספנו בשביל - - - << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> יכול להיות שיש תוכנית או - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הוספנו חובת דיווח, היועצת המשפטית. זה מה ששוחחנו עליו, כדי לאפשר לוועדה להתרשם מכמה כסף בסוף יצא וכמה כסף תוקצב, למרות שהצהרנו שכבר הוקצו יותר מ-8 מיליארד שקל בסעיף 15 לטובת העניין בתקציב, כפי שיאושר בקריאה שנייה ושלישית בסייעתא דשמיא בשבוע הבא, אבל ודאי תרצו לראות איך יתפתח התקציב - - - << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> בדיון הקודם אמרתם שבהמשך זה יהיה בחלק הגלוי, כדי שנוכל לעקוב אחר התקנה בהמשך. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אמרנו שנעביר דיווח. << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> לא, כששאלתי בדיון הקודם האם התקנה הזאת תהיה בחלק הגלוי של 15 או בחלק המסווג. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> מה שענו לך זה מה שנכון. לדעתי, זו הייתה הנציגה של היועכ"ל שענתה. << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> נצטרך לראות אם זה משהו שנוכל לעקוב אחריו במהלך השנה, כי גם אם נקבל דיווח רבעוני ברמת תקנות, אם זה בחלק המסווג, לא נוכל לעשות זאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה חסוי בהטבות לחיילי מילואים? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> זה בסוף חלק מרכיבי כוח האדם. אני מניחה שמזה ניתן לגזור - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסכומים הכוללים, שיוכלו לספור כמה אנשים יש - - - << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> אז אמרו בגלוי, אבל רק אחרי כנראה. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> באופן כללי זה חלק מהסיפור למה גם אחרי הרכיבים של כוח האדם, אבל אמרנו שנוסיף חלק לחקיקה שככה ניתן יהיה לעקוב ונמסור דיווח לגבי הפרוצדורות. אני מציעה, אליעזר, שנסדר בינינו איך אנחנו מגישים לך את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יכול לפטור את עצמי בקלות ולהגיד, "היות ואני חבר ועדת חוץ וביטחון, ואני רוצה לעקוב האם באמת הכסף הזה הלך להטבות לחיילים", אבל, אני לא יודע מה הנוהג שהוועדה אמורה לקבל עד היום, את רשימת ההטבות המותרות לפרסום, מהן ההטבות שניתנו בעקבות ההכנסה הזאת. << דובר >> אליעזר שוורץ: << דובר >> נבנה פורמט דיווח ונעביר אותו, ואז הדיווח יהיה לוועדה, כי הנתון לא יהיה מסווג. אין סיבה לא להעביר אותו לוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו בסעיף 18 הצעה לחובת דיווח, ותכף נגיע אליה כדי שהוועדה כולה כפורום תוכל לעקוב אחרי התשלומים והביצוע. סעיף 17, ביצוע ותקנות. אמנם אנחנו מתקרבים לסוף, אבל אני מזכירה שיש לנו עוד הרבה בהתחלה. אז אנחנו דבר ראשון - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מזרזת אותנו, בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ביצוע ותקנות 17. (א) שכר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין אופן הפחתת דמי ההבראה לפי סעיף 3, לגבי עובד שדמי ההבראה משולמים לו שלא כרכיב נפרד. אתם רוצים להסביר על מה מדובר, על איזו סיטואציה? << דובר >> אייל שני: << דובר >> יש עובדים שרכיב ההבראה משולם להם שלא כרכיב נפרד, אלא בתוך חלק מערך השעה שלהם. אין להם רכיב ערך שעה נפרד מההבראה אלא משלמים להם הכל כתשלום אחד. התשלום הזה מורכב חלקו מהשכר וחלקו מדמי ההבראה. רצינו להשאיר אפשרות לוודא שההפחתה שנעשית מהעובדים האלה לא פוגעת בהם מעבר לנדרש, וביקשנו משר האוצר לקבוע תקנות לעניין אופן ההפחתה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> הגענו תוך כדי הדיונים למסקנה שזה נושא קצת מורכב, אז אמרנו שנעשה את זה בדרך הזו כדי לא לעשות מעשה לא נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל מקרה, תביאו את זה לאישור ועדת העבודה והרווחה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> יש עוד תקנות אחרות - - - ללא אישור ועדת העבודה והרווחה, נעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין לנו עוד תקנות אחרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בר-ביצוע. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לא, כתוב שהוא יכול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תקנות ביצוע, כן. אני לא יודעת במה מדובר, אבל - - - << דובר >> עילם שניר: << דובר >> הסמכה כללית. זו הסמכה רגילה. אין כוונה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שהמציעה עורכת הדין ורד וייץ זה שגם בהסמכה הכללית שבסעיף קטן (א), יהיה כתוב ש"והוא רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה להתקין תקנות לביצוע". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, "והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע" שיבוא כמו ש - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "באישור ועדת העבודה והרווחה". נכתוב את זה גם בסעיף קטן (א). << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. בכל זאת, זה כסף ציבורי, ולוקחים את הכסף מציבור העובדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו סעיף הדיווח. אני אקרא עם שינוי נוסח קטן. דיווח לכנסת 18. שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת החל מיום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) ועד תום שנת 2026 אחת לשלושה חודשים על העניינים המפורטים להלן לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח: (1) ביצוע התקציב למתן הטבות לחיילי המילואים ובפרט התקציב האמור בסעיף 16, ובכלל זה גובה הסכומים שנוצלו וייעודם, בפירוט לפי הרכיבים השונים של תכנית מתן ההטבות לחיילי מילואים; (2) ההטבות והמענקים שניתנו לחיילי מילואים, והתנאים לזכאות להם, בפירוט לפי הרכיבים השונים של תכנית מתן ההטבות לחיילי מילואים, ובפרט לתוכניות שאליהן יועדו הכספים כאמור בסעיף 16; (3) הסכומים שנגבו לפקיד השומה בפועל עקב הוראות חוק זה. זאת אומרת, כל רבעון הוועדה אמורה לקבל החל מ-1 ביולי 2024 את הדיווח גם על התקציב, גם על ההטבות והמענקים שניתנו וגם על הסכומים שנגבו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי השאלה ששאלנו קודם, יש לנו פה תשובה מפורטת. הוא יבוא וידווח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נעבור להתחלה. יש לנו תיקון כתוב – "מחיר יום הבראה" זו הגדרה חשובה מאוד, וייתכן שנצטרך לכתוב אותה כהוראה אופרטיבית. כך העירה לי הנסחית, ונניח שהיא נשארת כך כהגדרה. היא הציעה שחלק מהמכפלות שמתוארות יתוארו כנוסחה, מחיר יום הבראה, נקרא אותה עכשיו – הגדרות 1. "מחיר יום הבראה" – כמפורט להלך, לפי העניין: (1) לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו כתשלום שנתי – הסכום של יום הבראה אחד, שלפיו מחושבים לגביו דמי ההבראה המשולמים בשנת 2024 בהתאם להוראות סעיף 2 ואולם, (א) אם העובד הועסק במשרה חלקית – יוכפל הסכום האמור בחלקיות המשרה; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת מחלוקת שעות העבודה החודשיות שבעדן מחושבים לו דמי הבראה באותה שנה, במכפלה של מספר שעות העבודה החודשיות במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, במספר חודשי העבודה בתקופה שבעדה מחושבים לו דמי ההבראה כאמור ולא יותר מ-1; זו פסקה אחת. פה יש אותה נוסחה. לקחנו את מספר שעות העבודה החודשיות שבעדן משולמות לו דמי הבראה, חילקנו את זה במכפלה של מספר שעות העבודה החודשיות במספר חודשי העבודה בתקופה שבעדה משולמים לו דמי הבראה, והתוצאה אמורה להיות שבר שקטן מ-1. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יותר מ-1 זה יום אחד של עבודה, כן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. זו בסוף חלקיות המשרה. << דובר >> אייל שני: << דובר >> זו חלקיות המשרה. היא לא תהיה יותר מ-100%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת שגם לא מפחיתים לו בסוף יותר מהמכפלה של הסכום - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הוא עובד בעשרה מקומות, שלא ישלם עשר פעמים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב) אם העובד הועסק בחלק מהתקופה שבעדה משולמים לו דמי הבראה בשנת 2024 – יוכפל הסכום האמור בחלקיות ההעסקה באותה תקופה; הסכום האמור הוא אותו סכום של יום הבראה אחד. (ג) אם מתקיים בעובד האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יוכפל הסכום בהתאם להוראות שתי הפסקאות כאמור. חשבנו שהנושא הזה היה ברור בניסוח הקודם, אבל כדי להסיר ספק, אנחנו כותבים זאת במפורש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשהורדנו לאדם שיש לו רק חמישה ימי הבראה, צריך להתאים את הסעיף הזה לפי זה גם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. יש לנו בהמשך פסקה נוספת שתכף נגיע אליה. אני אציין את השינויים שערכנו בשאר הפסקאות, ולא נקרא את כולן מההתחלה. פסקה (2), אני מזכירה שהם עוסקים בעובד שדמי ההבראה משולמים לו כתשלום חודשי. בפסקה הזאת, השינוי שחל הוא שבסיפא שלו גם יש נוסחה, אבל בסיפא הזאת יש גם כן תנאי שלפיו התוצאה של המנה הזאת היא לא יותר מ-1. בסופו של דבר, מכפילים בסכום שהוא לא יותר מ-1. פסקה (3), לא ערכנו בה שינויים. פסקה (4), יש בה גם תוספת. אדוני, בשביל לחסוך זמן, אני לא קוראת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק את התוספות. מה שקראנו, קראנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פסקה (4) נוסף בה הסבר בסוף. אנחנו מוסיפים את המילים "ואלמלא הוראות חוק זה", הכוונה היא שאנחנו מדברים על אותו אדם שיצא לנופש, אנחנו מחלקים לו את הימים ואנחנו מסבירים איך אנחנו מגיעים לשווי המנה שהייתה נזקפת לו אלמלא חוק זה, וגם הימים שבעדם משולמים לו דמי הבראה, הם הימים אלמלא הוראות חוק זה. זאת אומרת, כל הימים התיאורטיים שהיו אמורים להיות לדמי הבראה, אילולא הפחתה של יום הבראה אחד. נוספת לנו פסקה (5), והיא עוסקת בעובד בהפחתה חלקית. כך הוא יכונה בהגדרה. (5) לעניין עובד בהפחתה חלקית שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה בלבד – מחצית מהסכום לפי פסקה מהפסקאות (1) עד (4), החלה לגביו לפי העניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל הם דרשו שמדובר רק באדם שיש לו שכר נמוך, פחות מ-6,000. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. השכר הנמוך יבוטא בהגדרה מהו עובד בהפחתה חלקית. אולי נכניס גם את הנושא של חמישה ימי הבראה בלבד הגדרה, וזה יהיה יותר ברור. נוריד את זה מפה ונגיד: (5) לעניין עובד בהפחתה חלקית – מחצית מהסכום לפי פסקה מהפסקאות (1) עד (4), החלה לגביו לפי העניין. זאת אומרת, אם מדובר בעובד חודש, יחולו עליו ההוראות האלה, רק לגבי מחצית מהסכום הזה. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> נאמר פה מקודם על ידי יושב-הראש, אם הבנתי נכון, שאם אדם מועסק בכמה מקומות, לא ינכו לו לפי כל מעסיק, אבל ינכו. כל מעסיק חייב לנכות את החלק שלו. זאת אומרת, במצטבר זה יכול להיות יותר מיום הבראה אחד. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אם הוא מקבל יותר מיום הבראה אחד. זאת אומרת, הוא מנכה לו את החלק היחסי למה שהוא משלם לו. זאת אומרת אם הוא מקבל פעמיים הבראה, אז תיאורטית אפשר לנכות לו. רק אם הוא מגיע למשרה מלאה פעמיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את זה לא שמענו עד עכשיו. << דובר >> אייל שני: << דובר >> החוק מדבר על המעסיק ועל העובד. מכפילים את המחיר שהמעסיק משלם בחלקיות המשרה אצל אותו מעסיק. אצל אותו מעסיק הוא לא יכול להיות יותר מ-100% משרה, ולכן אצל אותו מעסיק יורידו לו במקסימום - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם הוא עובד אצל ארבעה מעסיקים? << דובר >> אייל שני: << דובר >> אם הוא עובד אצל ארבעה מעסיקים, השאלה היא מה היקף המשרה שלו. אם הוא עובד רבע משרה אצל כל מעסיק, כל מעסיק מוריד את רבע המשרה שהוא עובד בה. אם הוא עובד משרה מלאה אצל שני מעסיקים, אז הוא מקבל דמי הבראה פעמיים ולכן כל מעסיק יוריד לו דמי הבראה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חייב לציין לפרוטוקול שעד לרגע זה הוועדה לא שמעה דבר כזה. ידענו כל הזמן שמדובר רק ביום אחד, מקסימום יום אחד - - - << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> זה פשוט תרחיש שלא סביר שיקרה כל כך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה? יש הרבה אנשים שעובדים בשתי משרות. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אבל זה אומר לעבוד בשתי משרות במשרה מלאה, 360 ומשהו שעות בחודש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מעסיק לא יודע על המעסיקים האחרים. מבחינת העובד, רק מס הכנסה יודע על תיאומי המס בין כולם, אבל כל מעסיק משלם את השכר לפי חלקיות המשרה אצלו, והוא יודע שהוא צריך לנכות את יום ההבראה. הוא לא משלם לכל עובד יום הבראה מלא. אם הוא מעסיק אותו במשרה חלקית, הוא משלם לו חלקיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - ביחס למה שהוא מקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל על אנשים שעובדים בשתי משרות מלאות. יש הרבה אנשים כאלה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אדוני, לעבוד בשתי משרות מלאות זה לעבוד 364 שעות בחודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולקבל דמי הבראה בהתאם. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> ואז גם יש להם עשרה ימי הבראה. זה תרחיש יחסית לא סביר, שיש שני מעסיקים נפרדים שאצל כל אחד 100% משרה. אתה אמור לקבל פעמיים את הזכויות וגם עשרה ימי הבראה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> כן. הוא מקבל כפול את ההבראה. זאת אומרת, אם יש לו שני מעסיקים שמעסיקים אותו בצורה מלאה, אדוני מניח שיש לו זכאות לעשרה ימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה צריכה לשקול את העניין הזה, כי העיקרון היה שכל עובד נותן יום הבראה אחד. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אדוני, זה תרחיש קיצוני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האמת היא כזאת – אם היה מדובר באנשים עניים, הייתי מתקומם ואומר, "לא מסכים בשום אופן", אבל היות ואני יוצא מתוך הנחה שאם יש לו שתי משרות מלאות, הוא כבר עובר את הסכום שדיברנו עליו, השכר של ה-6,000 שקלים - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> הוא צריך לעבור את השכר הממוצע במשק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלא אם כן מדובר בעובד סיעודי - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אדוני, הסבירות למשרה מלאה אצל שני מעסיקים שונים, בשל כמות השעות שיש בחודש היא לא מאוד גבוהה. יכול להיות עובד שיש לו משרה מלאה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרה מלאה זה חייב להיות 360? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> לא. משרה מלאה היא 184 שעות היום לשכיר. אם יש לו שתי משרות מלאות, אז 364 - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מתכוון לומר שאין אנשים שעובדים יותר מ-164 או - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אני אומר שהסבירות שעובד מעסיק שתי משרות - - - הרי כדי לשלם פעמיים יום הבראה, הוא צריך להיות זכאי משני מעסיקים שונים למלוא ימי הבראה במשרה מלאה. זה אומר שיש לו שתי משרות מלאות בחודש עבודה אחד. זה אומר ששני שלישים מהשעות בחודש הוא במקום העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שחבר כנסת עובד ככה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אדוני, אבל יש לך מעסיק אחד. זה בדיוק העניין. אתה גלובלי עם מעסיק אחד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להיות ברור גם לצורך הפרוטוקול, שאני הבנתי מה שאתם אומרים. אתם אומרים כך, יכול אדם לעבוד אצל עשרה מעסיקים עד משרה מלאה. הוא יכול לעבוד שעות רבות, אפילו אם הוא עובד 14-12 שעות ביום, זו עדיין משרה מלאה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> זה בדיוק מה שאמרו על חלקי 1. זאת אומרת, שזה לא יכול להיות יותר ממשרה מלאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וזה מה שהבנתי בחלקי 1 - - - נוסחה והייתי רגוע. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> זה אומר שאם אתה עושה שעות נוספות - - - עובד שעתי שעובד הרבה שעות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נציגת רשות המיסים העלה אצלי סימן שאלה, האם אדם שעובד אצל ארבעה מעסיקים או אצל שני מעסיקים ועובד הרבה, הוא עלול לשלם פעמיים שני ימים, ואתה בא להרגיע אותי ואומר שאם אין לו 360 שעות בחודש אחד, שצריך שני חודשי אדר בשביל זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אותם ימים וכפול שעות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אדוני, חשוב להגיד שבכל מקרה ההפחתה היא ביחס למה שהוא מקבל, לזה מה שהתכוונה עורכת הדין ריץ'. זאת אומרת, אם יש לי שני מעסיקים ואצל כל אחד אני עובד 75% משרה, כל אחד מהם חייב לשלם לי 75% משרה מזכאות דמי ההבראה שלי, דה-פקטו אני מקבל 150% מזכאות ההבראה – כי אני מקבל 75% ממעסיק אחד ו-75% ממעסיק אחר. תיאורטית זה יכול לקרות, אבל ההפחתה היא ביחס למה שאני מקבל. זאת אומרת, אותו עובד מקבל יותר הבראה מעובד אחר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא משלם יום וחצי? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> הוא יכול תאורטית, אבל הוא מקבל יותר. צריך להגיד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבר לא תיאורטית, כי אם זו חלקיות משרה - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אלה תרחישים קיצוניים. לשאלתו של אדוני, ההפחתה היא ביחס למה שהוא מקבל, זה מה שחשוב להבין. לא יכולים להפחית לו את החלק היחסי הגדול יותר ממה שהוא מקבל. בכל מקרה מפחיתים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא מדבר על סכומים, אתה מדבר על ימי ההבראה שהוא מקבל. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> כן. מפחיתים לו את החלק היחסי של יום הבראה בודד. אם הוא במשרה מלאה – אז יום שלם, חצי משרה – חצי יום, אבל אם יש לו שני מעסיקים ששניהם משלמים לו הבראה, כל אחד יוריד לו את החלק היחסי של יום אחד בהתאם לחלקיות המשרה שלו. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> הנושא הזה לא עלה מולנו. לא הייתה הסכמה בעניין הזה, ומבחינתנו כל עובד משלם יום הבראה אחד. לא דובר איתנו על נושא של שתי משרות או של יותר ממשרה אחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חשבתי שאני הטיפש היחיד שלא הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שהחוק אומר. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לא, סליחה. אני מבינה את מה שאתם אומרים. צריך לשקף שזו לא הכוונה. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> צריך להגיד שלשון החוק מאוד ברורה. בסופו של דבר, יחסי העבודה הם בין עובד למעסיק. מעסיק לא יודע אם אדם הולך לעבוד אצל עוד שני מעסיקים, זה לא עניינו. אין קיזוזים אם הוא נתן לו חופשה, אז ההוא לא נותן לו. לפי היקף המשרה שלך - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> - - - יודע הכל, גם אם המעסיק. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> תזכיר הצעת החוק הממשלתית כפי שהיא מנוסחת, מאוד ברורה. הכל ביחס ליחסי העבודה בין עובד למעסיק. זאת המשמעות המעשית של כך. אם אדם מחליט שהוא עובד כל הזמן - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> צריך להבהיר שאדם לא ישלם יותר מיום הבראה עבור משרה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> ויוי, המעסיק לא יידע. גובים ממנו מס. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> כששאלתי אם מספיק לומר שזה לא יהווה הכנסה בידי העובד לעניין פקודת מס הכנסה, אמרתם לי "מס הכנסה זה מספיק, כי ממס הכנסה יודעים גם ביטוח לאומי וכל מי שצריך לדעת", אז עכשיו אתם אומרים לי שפקיד השומה לא יידע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אתם אומרים שהמעסיק לא יידע, אבל פקיד השומה הוא זה שגובה. << דובר >> אייל שני: << דובר >> קודם כל המעסיק מפחית מהעובד, וזה לא בתלוש. והוא צריך להעביר את זה - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני משקפת את עמדת ההסתדרות כפי שנמסרה לי, לא הייתה ברורה כוונת המשורר. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני חושב שמספיק שבן אדם משלם פעם אחת את דמי ההבראה. אם יש מעסיק שממנו צריך לגבות את דמי ההבראה, הוא יכול לבקש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגבה מהמעסיק בלי להפחית? אתה גובה מס מכל המעסיקים. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אתה עובד עם שני מעסיקים, ואם המעסיק לא - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אף עובד לא עובד יותר ממשרה אחת כי הוא מרוויח יותר מדי. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אבל זו לא הנקודה. אם יש שני מעסיקים, מי המעסיק - - - הפרשות לפנסיה? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> עד היקף של משרה. לא חשוב ממי. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> יש לו סטים של שני מעסיקים, כל אחד - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני מבינה מה אתם אומרים. טוב שזה עלה, כי יכול להיות שצריך למצוא לזה פתרון. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אין לזה פתרון. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> או החזר. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> חובת ההפחתה היא על המעסיק, ויש מעסיקים נפרדים שלא בהכרח יודעים על קיומו של האחר. << דובר >> יוסף: << דובר >> זו בעיה לא שווה, "אין הצר שווה בנזק המלך". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבהיר. כשעובד נמצא בחלקיות משרה, הוא מקבל גם חלקיות מיום ההבראה, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא מקבל את יום ההבראה באופן חלקי. אנחנו צריכים להיות במצב שבו, כמו שיושב-הראש הסביר, שעובד ב-75% משרה בשני מקומות. מה קורה במקרה הזה? לכאורה, בסך הכל במצטבר הוא משלם יותר מיום הבראה אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מקבל יותר. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אבל ביחס למה שהוא מקבל, חשוב להגיד שזה שונה. אם אדם עובד 150% משרה אצל אותו מעסיק, הוא מקבל הבראה עד 100% משרה. 50% הנוספים, שעות נוספות, לא מזכים אותו בדמי הבראה. בדוגמה השנייה, אם הוא עובד אצל שני מעסיקים 75%, הוא מקבל גם 150% הבראה. ההפחתה היא תמיד ביחס למה שהוא מקבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אצל שני המעסיקים הוא התחיל לעבוד השנה, ואלה לא מעסיקים שיש להם הסכם משופר, אצל כל אחד מהם הוא זכאי לחמישה ימי הבראה כפול 75%, ולכן הוא יקבל עשרה ימי הבראה במצטבר, אבל כל אחד מהמעסיקים יוריד לו יום הבראה אחד כזה מופחת של 75% בדוגמה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להתייעץ עם הביטוח הלאומי. היועץ המשפטי, אמרת משהו שלא שמעתי. מה אמרת? << דובר >> יוסף: << דובר >> אמרתי קודם כל שלא לחינם אנחנו באדר א', "אין הצר שווה בנזק המלך". כמו שאמרו נציגי אגף חשב שכר בסוף זו קבוצה .חלק מהטענות פה תאורטיות לשני עובדים שיעבדו במשרה מלאה, ואם זה לא ב משרה מלאה, אז כמו שאמרו פה, זה באופן יחסי. מה שהביטוח הלאומי יודע, כמו שרשות המיסים יודעת, זה שאם מפחיתים את זה מהתלוש, זה לא משתקף בשכר, ולא מדווח לא לרשות המיסים ולא לביטוח הלאומי. פה אנחנו מדברים על משהו שאנחנו קודם כל לא יודעים אותו - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה "מפחיתים את זה מהתלוש"? זה אותו רכיב נפרד, שמשולם לא כרכיב נפרד ואמורות להיות לכך תקנות. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> זה אומר שחצי היום שהופחת לא משולם בתלוש. הוא לא יודע שהוא לא שולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - עצם הניכוי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מה המסקנה שלך? << דובר >> יוסף: << דובר >> אני מצטרף לעמדת הממשלה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל מה זה "אין הצעה" - - - << דובר >> יוסף: << דובר >> לא, הציעו נציגי ההסתדרות לעשות מין תחשיב, להקים מעין מערכת מורכבת. אמר נציג משרד המשפטים עילם בצדק, "מי יעשה את התחשיב? המעסיק הראשון? המעסיק השני? מי יפריש לפנסיה?" אלה שאלות מורכבות מאוד על הרכיב שאני לא מזלזל בו, אבל הוא יחסית זניח. לא שווה להקיםאת כל האופרציה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולכן? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> - - - 200% משרה - - - מאוד, אבל אני חושבת על אנשים שעובדים במשרה וחצי, משרה ורבע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה הם ישלמו יותר, אלה שמשלמים 75% ו-75%? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> כמו שאמרתי קודם בדוגמה התיאורטית, אם יש לי שני עובדים, אחד ב-150% משרה אצל המעסיק שלו, 100% משרה ו-50% שעות נוספות, הוא מקבל דמי הבראה על משרה מלאה – אם יש לו זכאות לחמישה ימים או לעשרה ימים. אם אותו עובד נמצא אצל שני מעסיקים שונים ב-75% משרה, עושה במצטבר אותה כמות שעות ויש לו זכאות לעשרה ימים, הוא מקבל תאורטית 75% מעשרה ימים מהראשון ו-75% מעשרה ימים מהשני. הוא בעצם מקבל כמעט 15 ימים, 150% דמי הבראה, ולכן ההפחתה המצטברת שלו עדיין במונחים של יום הבראה אחד מכל מעסיק בחלקיות. הוא משלם מהחלק שהוא מקבל. הוא מקבל יותר מעובד דומה לו, ולכן ההפחתה היא זהה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא משלם שני ימים, יום וחצי. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> יום וחצי, כי הוא מקבל 150% הבראה בניגוד לעובדים אחרים. גם אם אני אעבוד 200 שעות נוספות, אני לא אקבל יותר מ-100% הבראה. אם יש שני מעסיקים ובכל אחד אני ב-75% משרה, אני מקבל 150% הבראה, אני מקבל יותר הבראה ממה שהייתי אמור לקבל אם הייתי עושה את זה אצל מעסיק אחד, ולכן ההפחתה היא עדיין בחלקיות למה שאני מקבל. כביכול הפגיעה בי היא ביחס לתשלום. אז אם עובד שלידי קיבל 100% הבראה, אני קיבלתי 50% יותר ממנו, כדין. ההפחתה היא יחסית. ולכן כמו שאמרו פה, הביטוח הלאומי רק להקים מנגנון שיבוא ויתאם בין המעסיקים עם מי מפחיתים ואיך מפחיתים וכמה מפחיתים על אירוע ששוב, כמו שאמרנו, מסתכם ב- 418 שקלים, זה לא סביר בשביל דיווח חד-פעמי. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אני רוצה לומר משהו לחברנו מההסתדרות וגם לך, יושב-הראש. בסוף יש כאן אנומליה בחוק, שאדם שעובד 200% משרה אצל מעסיק אחד, זכאי לחמישה ימי הבראה, ומפני שאין איך לבדוק את זה, מי שעובד 100% ו-100%, שזה כמובן מקרה תאורטי, מקבל עשרה ימים. כלומר, הוא נהנה כל השנה מזה שאי אפשר לבדוק את זה, והדבר אנומלי. לא הייתה כוונה של המחוקק לגבי יום הבראה שמי שעובד 150% אצל שני מעסיקים ומי שעובד 150% אצל מעסיק אחד, יהיו להם זכויות שוות. זה קרה בגלל שהמערכות לא יודעות לעשות את זה, מטבע הדברים. מפני שזה אירוע זניח לשני הכיוונים, כלומר, העובדים האלה נהנים מהמצב הזה תמיד, גם עכשיו זה אירוע זניח באופן חד-פעמי, שגם לעובדים החלשים האלה יהיה חצי מאותו 50%, ולמי שחזק לא. ניסינו לעשות כאן חוק מאוד פשוט, וזה בסדר שבוועדה סיבכנו אותו פה ושם וזה, זה התפקיד של הכנסת לסבך לנו קצת , אבל פה אנחנו כבר נשפוך את התינוק עם המים אם נמשיך לסבך - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> כל עובד שנאלץ לעבוד יותר ממשרה אחת, אני לא חושבת שהוא נהנה משום דבר. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אני עובדת יותר ממשרה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - עובד שהוא כבר בשכר - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אנחנו צריכים לדבר על העיקרון, שאדם עובד משלם יום הבראה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אבל את פותחת את כל ההסכמות, ויוי. אני לא מבין את הדיון הזה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני לא פותחת הסכמות ואני מדברת בגיבוי של מי שהיה במשא ומתן הזה מטעם ההסתדרות, בשמו של אדם וההסתדרות בכללה. אם אנחנו מקבלים את ההנחה הזאת, האם יש אפשרות מעשית שעובד כזה שגבו ממנו פעמיים או פעם וחצי, יגיש בקשה לרשות המיסים או אינני יודעת למי לקבל את ההחזר? הרי הוא אולי ממילא עושה תיאום מס או אינני יודעת מה. אני מעלה שאלה כי לא דנו בזה, זו שאלה שעולה. אני מבינה את הקושי המעשי - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> נקלענו פה לפינה בסוף. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> ולכן לצערי אנחנו צריכים לחשוב על הפתרון כאן ביחד. מי שעובד יותר ממשרה, כי המשרה לא מספיקה לו, לא נהנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה תשובת רשות המיסים, יש אפשרות לתת לו החזר? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יושבים פה אנשים מאגף התקציבים, ואנחנו באופן רגיל עובדים מעל 150% משרה. מי שבשנה הראשונה שלו, זכאי לחמישה ימי הבראה, כי אנחנו עובדים 150% משרה אצל אותו מעסיק. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זה סוג של שעות נוספות - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> חלקיות המשרה היא - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> - - - ב-150% משרה בהגדרה אני מניחה. בואי, אני לא חושבת שהתקבלת לעבודה ב-150% משרה. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> זה לא משנה. בסוף מי שעובד - - - << דובר >> עילם שניר: << דובר >> היקף השעות הוא דומה, ובמצב רגיל, העובד הזה נהנה למרות שהוא עובד את אותו מספר שעות. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> יש הבדל בין 50% של שעות נוספות לבין משרה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם נפתח פה דיון שכר אז גם הביטוח הלאומי יצטרף לנושא. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> זו הייתה דוגמה. חשבתי שזה יקרב לבבות. בכל מקרה, יש בחוק הטבה לאותם עובדים שהם עובדים בשתי משרות בגלל הקושי הפרוצדורלי. זה לא בגלל שזה קדוש ההסדר הזה. << דובר >> יוסף: << דובר >> תמר, מותר להגיד בוועדה שיש עובדי מדינה שלא מקבלים את כל השעות הנוספות שהם עושים? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי הצעה לא מקצועית. תגידו לי איך עושים את זה. היות ואנחנו דואגים רק לאנשים שלא מרוויחים הרבה, אם הם ישלמו עוד 200 שקל, ומרוויח 20,000 שקל לחודש, זה לא אסון. אם אדם שמרוויח נניח עד 10,000 שקל יעשה תיאום מס, כי אתם לא תוכלו לוודא את זה, תיקחו לו רק יום הבראה אחד, ואת ההפרש, את התוספת, תיתנו לו בהחזר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> העניין הוא שצריך לזכור שכל יום הבראה הוא אצל המעסיק שלו. ואם למשל מעסיק אחד נתן לו שווי גדול של הבראה בעין - - - זה יכול להיות גבוה יותר. כלומר, קשה לנקוב בסכום - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן נתתי פתרון שהוא מאוד טכני ולא מורכב מדי, כי לא המעסיק צריך - - - העובד יכול לעשות תיאום מס. << דובר >> יוסף: << דובר >> לפני שרשות המיסים תשיב, זה יכול ליצור עוד בעיה, כי בסופו של דבר החוק הזה מניח שההטבה היא לא בידי העובד, ולכן זה לא נזקף לו ולא מובא בחשבון לכל מיני דברים. אם בסופו של דבר זה מגיע לידי העובד, צריך להביא את זה בחשבון ומעבר למורכבות שאני מניח שכרגע רשות המיסים תצביע עליה. זה יוצר עניינים אחרים שבסוף הם בידי העובד, ואז צריך לשנות בחוק עצמו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא מגיע לידי העובד. << דובר >> יוסף: << דובר >> זה חוזר לידי העובד, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההחזר. << דובר >> יוסף: << דובר >> ההחזר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה הבעיה? << דובר >> יוסף: << דובר >> החוק הזה יצא מנקודת הנחה, הבראה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המעסיק מדווח כרגיל - - - << דובר >> יוסף: << דובר >> ההבראה בעצם היא שכר עבודה ומובאת בחשבון. לצורך העניין לצורך גמלאות, לצורך דמי ביטוח. החוק הזה יצא מנקודת הנחה שאת ההפחתה הזו לא מביאים בחשבון לצורך כל מיני דברים. בסופו של דבר, העובד כן יקבל. חבריי מרשות המיסים, אני לא יודע מה דעתם בנושא הזה. אולי זה יחזור לעובד בדרך של החזר מס. << דובר >> ורד בכר: << דובר >> המנגנון לא יכול להיות החזר דרך רשות המיסים, ואל נשכח שההתחשבנות כולה נעשית דרך המעסיק וזה שקוף לנו, למעט הסכום שנקבל בסופו של דבר. כשאני אומרת שקוף, זה לא מקבל ביטוי בתלוש השכר. אם אותו עובד אמור לקבל עשרה ימים. בסופו של יום הוא יקבל תשעה בתוך התלוש. אין לזה רכיב בפני עצמו שאנחנו יכולים להחזיר או להתחשבן בגינו. זה לא קיים בתוך המערכות שלנו. << דובר >> יוסף: << דובר >> אמרתי מעבר לזה. ככל ש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא צריך את המעבר, אני צריך את הבסיס. חשבתי שאפשר לעשות את זה מבחינה טכנית. מדובר באנשים שמרוויחים פחות מ-10,000 שקל - - - אתם עושים תיאומי מס, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוראה כללית לא חלה רק על - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להחריג אדם שמרוויח פחות מ-10,000 שקל, שהוא לא יצטרך לשלם יום וחצי, כי אם הוא עובד בשני מקומות, הוא צריך לעשות תיאום מס, כי כל עובד שעובד בשני מקומות עושה זאת. << דובר >> אייל שני: << דובר >> הכוונה היא פחות מ-10,000 אצל שני המעסיקים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אייל שני: << דובר >> יכול להיות שזה כבר קיים דרך ההגדרה של עובד בהפחתה חלקית, משום שאם הוא מרוויח פחות מהסכום אצל המעסיק הראשון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שם דיברנו על עד 6,000 שקל. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> וזה פר מעסיק. << דובר >> אייל שני: << דובר >> זה פחות מ-12,000 לא פחות מ-10,000. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא 6,000 אם הוא עובד בחלקיות משרה אצל המעסיק - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אצל אחד הוא מקבל 4,000 ואצל השני 4,000? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יש פה פתרון. זה בעצם מתבטל בעצמו. נגיד בן אדם מרוויח שכר מינימום בכל אחת מהמשרות שלו, הוא מקבל 12,000, אבל כיוון שמעסיק אחד לא יודע על השני, מנכים לו חצי יום וחצי יום, נכון? אותו יום שהוא כביכול היה אמור לשלם פעמיים הוא כבר יורד כי הוא משתכר נמוך. אז ממילא הבעיה הזאת לא חלה לגבי אותם משתכרי שכר נמוך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי מי שמשתכר עד 12,000 בערך. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא עד 12,000 שקל. זה אצל כל מעסיק בנפרד פחות מ-6,000. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תלוי גם כמה ימים יש לו אצל כל מעסיק, כי חצי היום חל אצל מי שיש לו חמישה ימים. זה רק בשנה הראשונה, כשאין לו הסדר מיטיב אחר. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> בדוגמה אחרת, אפשר למצוא הרבה מצבים. חשבנו על המצב הזה, ואמרנו "אדם שמקבל פעמיים מינימום", ייהנה מזה", גם לקולא וגם לחומרא. מי ששכרו נמוך ממילא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אומרת ההסתדרות על העניין? מה שטוענים האוצר ואנשי רשות המיסים, שמי שמרוויח פחות מ-12,000 שקל, ואני מעגל את זה, ממילא בשני המקומות הוא מוגדר כמשלם חצי יום, לא יום שלם, ואז ל מגיעים אף פעם למישהו שמשלם יותר מיום, אלא אם כן הוא מרוויח יותר מ-12,000 שקל - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> נחיה עם האמירה של האוצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל שזה יהיה ברור בחוק, שאותו אדם שמרוויח שכר מינימום, גם אם הוא עובד בשתי משרות מינימום הוא לא ישלם יותר מיום אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ברור - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא ברור. שתי משרות מינימום, אם במשרה אחת הוא כבר ותיק והוא זכאי לשבעה ימים, אז זה לא מה שמתקיים, כי החלוקה לחצי היא רק אם הוא זכאי לחמישה ימי הבראה בכל אחד מהם. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, יש אנשים שזכאים גם לעשרה, שמקבלים - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אני אומרת ליושב-ראש שמה שהוא אמר יהיה ברור - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> יושב-הראש הגדיר לנו קבוצה של - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הגדרנו שני דברים, אדם שיש לו רק חמישה ימי הבראה שלא ישלם יום שלם, ואדם שיש לו עשרה. עשינו את זה כי חמישה ימים זה חצי מעשרה, וקבענו עוד דבר, מי שמרוויח בסביבות שכר מינימום, שזה כמעט 6,000 שקל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אדוני, יש פה אי-הבנה. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> זה גם וגם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. הדרישה הייתה, כך הבנתי ממך, ששני התנאים צריכים להתקיים אצל אותו אדם, גם חמישה ימים וגם שכר שהוא נמוך, ורק אז הוא זכאי לחצי. ולכן יכול להיות שהתנאי הזה לא מתקיים. יכול להיות ששני אנשים מרוויחים - - - סליחה, אותו עובד נמצא בשתי משרות בשכר מינימום, אבל במשרה אחת הוא זכאי לחמישה ימי הבראה ובמשרה השנייה הוא זכאי לשבעה ימי הבראה, והוא משלם יום אחד עבור המשרה של שבעה ימי הבראה וחצי יום עבור המשרה השנייה. אני מסכימה שזו סיטואציה מאוד דחוקה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> זה כפול חלקיות המשרה אצל כל מעסיק. זה מגיע ל-1.5 ימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההנחה היא שזו משרה מלאה, ואמרנו שהסיכוי מאוד נמוך. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אם אלה שתי משרות מלאות, זה 1.5 ימים. אבל אין צפי שאדם עובד באמת בשתי משרות מלאות. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> בסופו של דבר, יושב-הראש הגדיר אוכלוסייה שהוא ביקש להגן עליה ולתת לה מתווה מופחת. האוכלוסייה הזאת, שכבר הגדרנו, גם באופן אריתמטי זה לא יחול עליה, ולכן בהינתן העובדה שאנחנו מבינים שזה תחום מגודר, גם לא באנו עם הקושיה הזאת כשסברנו שהיא פוגעת בנו מבחינת - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באיזה מקרה זה - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> אמרנו, בן אדם הרוויח בשתי משרות 6,000 שקל, הוא יקבל את החצי, למרות שהשכר שלו הוא 12,000 שקל, ואמרנו שאנחנו חיים עם זה, ואגב יש אנשים שזכאים לעשרה ימי הבראה והם עדיין מוסרים יום הבראה אחד, למרות שהשכר שלהם נמוך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. מקובל עליכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> קראנו את ההגדרה לגבי עובד בהפחתה חלקית. אמרנו ש"מחצית מהסכום לפי פסקה מהפסקאות (1) עד (4) החלה לגביו לפי העניין". עכשיו אנחנו עוברים לעמוד 5 להגדרה "עובד בשכר נמוך". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובד בהפחתה חלקית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "עובד בהפחתה חלקית הוא עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה בלבד, ושמשכורתו הממוצעת בתקופה שבעדה מחושבים לו דמי הבראה המשולמים בשנת 2024 אינה עולה על סך" - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> רבעון ראשון. רצינו שלא - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תסבירו מה השינוי שעשיתם. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אמרנו שבגלל המורכבות החישובית, שלפעמים עובד מקבל דמי הבראה ביוני בחלקיות שבה זה מחושב על השנה כולה, נקבע את תאריכי החישוב כרבעון הראשון של 2024. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> שם לא נהוגות תוספות, לא מוציאים אנשים מההסדר שלא היינו רוצים להוציא אותם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ומה הסכום? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כתוב 6,264. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> לא, זה הסכום הקודם. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> חישבנו לפי הרבעון הראשון, לפני ששכר המינימום קופץ. נעשה לפי הרבעון הראשון, לפני ההעלאה של המינימום. מדובר באותה האוכלוסייה, ופשוט אנחנו מיטיבים איתה, כי אנחנו מוודאים שהם לא מקבלים תוספות. אמרנו 5,950, וחברינו ממשרד המשפטים מציעים 6,000, בשביל הסדר הטוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם יותר ברור מבחינה ציבורית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומשכורת חודשית. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> בסדר. אפשר להוסיף את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "עובד בהפחתה חלקית – עובד שאלמלא הוראות חוק זה הוא היה זכאי לחמישה ימי הבראה בלבד - - -" << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זאת אומרת "אלמלא"? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> כי מורידים לו עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי בחוק הזה מורידים - - - ואנחנו לא רוצים לקחת אנשים שהיו זכאים לשישה ימים והורידו להם אחד. "ושמשכורתו הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2024 אינה עולה על סך של 6,000 שקלים חדשים", וזה מוכפל בחלקיות משרתו – אם הוא מועסק במשרה חלקית, ובחלקיות העסקתו – אם הוא מועסק בחלק מהתקופה האמורה", אבל אין לנו חלקיות משרה. איך אנחנו מבטאים את זה? "חלקיות העסקתו – אם הוא מועסק בחלק מהתקופה שבעדה מחושבים לו דמי הבראה לשנת 2024". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה לא דמי הבראה. זו צריכה להיות אותה התקופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זו לא יכולה להיות תקופת הרבעון. זה לא רלוונטי. לא משנה חלקיות ההעסקה שלו ברבעון, אלא חלקיות ההעסקה שלו באותה משרה, בשנה הזאת בכללותה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> חלקיות המשרה היא לזכאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הרי דמי ההבראה יהיו מופחתים לו - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> חלקיות המשרה בתקופה של חישוב דמי ההבראה רלוונטית לכמה ימי הבראה הוא זכאי לעניין ההפחתה, וזה סעיף אחר. פה אני מגדיר מי האדם, ומה היה שכרו בתקופה שבה החלטנו לבחון את שכרו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מצטערת, אדוני, אי אפשר - - - נבחן את ה-6,000 שקלים, ואם אדם עבד רק חודשיים מתוך השלושה, משכרותו הממוצעת תושפע מכך, אבל לא יכול להיות שתגיד שהוא עובד במשרה חלקית ותפחית לו את השכר, ותגיד לו שאם הוא עלה, המשמעות היא שזה ייחשב כאילו הוא עבד במשרה חלקית ואז ה-6,000 האלה ייחשבו לו הרבה יותר. נכון? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אני לא בטוח שהבנתי. הכוונה שלנו היא שאם הוא עבד שלושה חודשים, אני אחלק את ההכנסה בשלוש. אם הוא עבד חודשיים, נחלק בשתיים, ואם עבד חודש, נחלק באחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה הממוצע. << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> זה הממוצע, זה בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בא לידי ביטוי בממוצע. נוריד את "חלקיות העסקתו", כי אין משמעות לחלקיות ההעסקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תורידי את מה שמסבך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם הוא עובד שעתי? << דובר >> תמר לוי בונה: << דובר >> עדיין יש לו שכר ממוצע בסוף החודש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מכפילים את הסכום של 6,000 שקלים, ובחלקיות משרתו אם הוא מועסק במשרה חלקית. הגדרות 1. "עובד בהפחתה חלקית" – עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי לחמישה ימי הבראה בלבד, ומשכורתו הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2024 אינה עולה על סך של 6,000 שקלים חדשים, שהוא מוכפל בחלקיות משרתו – אם הוא מועסק במשרה חלקית – אם הוא מועסק בחלק מהתקופה שבעדה מחושבים לו דמי הבראה לשנת 2024; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי, תחושב כמנה המתקבלת מחלוקת שעות העבודה החודשיות בתקופה האמורה, במכפלה של מספר שעות העבודה החודשיות במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, במספר חודשי העבודה באותה תקופה, ולא יותר מאחד; << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פה צריך להיות "לא יותר מחצי". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה חצי? לא יותר מאחד. חצי היום הוא חצי ממחיר יום ההבראה שהיה מחושב - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה יום אחד? << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> החלקיות היא עד 100%. בכל מקרה אתה לא יכול להיות ביותר ממשרה מלאה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני רוצה לומר שני דברים. אחד מבחינת המל"ל, ש"אלמלא הוראות חוק זה, היה זכאי לחמישה ימי הבראה בלבד". אני חושבת שיש כאן בעיה, כאילו "אלמלא החוק, הוא היה זכאי לחמישה ימי הבראה בלבד". הוא היה זכאי לחמישה ימי הבראה, לא בלבד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא אמרה שהחוק הולך להפחית לו יום. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> נכון, אבל לא נכון לומר פה "בלבד". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חמישה ימי הבראה. לא רציתי שיחשבו שהשמטתי את המילה "לפחות", לכן אמרתי "בלבד". << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני מבינה- - - דבר שני, אם אפשר לקבל את הנוסח המלא של הסעיף הזה, כי לא ברור לי - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> את רוצה לא יותר מחמישה ימי הבראה, ויוי? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> הזכאות היא לא בגלל החוק, היא לא משתנה אלמלא החוק. האדם זכאי לחמישה ימים. אלמלא החוק, הוא היה מקבל חמישה ימים. בגלל החוק הוא מקבל רק ארבעה. << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> אבל אנחנו מתערבים עכשיו בכל - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זה עניין של ניסוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לקחנו את זה בחשבון. היועצת המשפטית תוריד את המילה "בלבד" ואז זה בסדר מבחינתה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> עדיין לא הבנתי את כל הסעיף הזה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלה מכפלות. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אולי כדאי לקרוא אותו ברצף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אחרי שנסיים לקרוא את השאר, אני אבקש מאדוני לעשות הפסקה של שתי דקות. נכתוב בצורה מסודרת את כל התיקונים ואפשר יהיה לקרוא ולדבר על זה בלבד. בסדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ודאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אחרי ההגדרה "פקיד שומה", הייתה הגדרה של "קופות גמל". נוריד ממנה את ההגדרה "קופת גמל למטרה אחרת" ויישארו רק ההגדרות: הגדרות 1. "קופת גמל לקצבה" ו"קרן השתלמות" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל. זה נובע מכך שהורדנו בעמוד 6 סעיף 3 את פסקה (ג). אם אדוני זוכר, בדיונים הקודמים היו לנו הרבה בעיות עם "קופת גמל למטרה אחרת". אתם רוצים להסביר מה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הורדנו את זה. למה צריך להסביר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הורדנו את זה, יושב-הראש ביקש - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מצאתם שאין כבר הפקדות, יכול להיות שהן לא פעילות, לא נכנסים אליהן אנשים חדשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זהו. אדוני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימנו הכל? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. את כל השאר כבר קראנו. אם אפשר בבקשה דקה או שתיים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעשה הפסקה של 2.5 דקות וב-15:10 ניפגש. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:06 ונתחדשה בשעה 15:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו חוזרים מהפסקה שבה ישבו הצוותים המשפטיים על ניסוחים שונים סופיים ללטש את הסעיפים שעליהם דיברנו, ונמשיך את הדיון מכאן. אני רוצה לשמוע מהיועצת המשפטית מה סוכם ומה אתם עדיין רוצים לסכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפי העצה של עורכת הדין ורד וייץ, היא הציעה שנחזור על ההגדרה ונכתוב אותה בצורה מסודרת. ההגדרה "עובד בהפחתה חלקית" העלתה שאנחנו מדברים על השכר שלו בשלושת החודשים ינואר עד מרס 2024, ואז התעוררו בעיות שנוגעות למצב במדינה, כי החודשים האלה לא היו רגילים מבחינת העובדים ויכול להיות שהשכר בהם היה נמוך, מפני שיצא לחל"ת, או שלא היה לו שכר בחודשים האלה או מפני שהוא לא יצא לחל"ת או - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רק ייהנה מזה. << דובר >> עילם שניר: << דובר >> אנחנו מדברים הרי על עובדים עם ותק של יותר משנה. אפשר להסתכל על שנה אחורה. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> - - - והיה עולה - - - והוא ייהנה מזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להישאר עם זה, אם זה באמת עובד לטובתו. זה נכון מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נתחיל מינואר, כן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. הוא רק ייהנה מזה. נגיד כך: הגדרות 1. "עובד בהפחתה חלקית" – עובד שאלמלא הוראות חוק זה היה זכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה ומשכורתו החודשית הממוצעת בתקופת החודשים ינואר עד מרס 2024 אינה עולה על 6,000 שקלים חדשים, ואם הוא מועסק במשרה חלקית על הסך האמור כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו; לעניין זה, חלקיות המשרה לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת מחלוקת שעות העבודה החודשיות בתקופת החודשים האמורים, במכפלה של מספר שעות העבודה החודשיות במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, במספר חודשי העבודה שהם עבד באותם חודשים, ולא יותר מ-1; << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> את מחלקת בחודשים ולא בשכר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני עושה כך, במונה יש את שעות העבודה החודשיות בתקופת החודשים האמורים, ובמכנה יש לנו מכפלה של מספר שעות העבודה החודשיות במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו וכפול מספר חודשי העבודה שבהם עבד באותם חודשים ולא יותר - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> במונה יש את מספר שעות העבודה החודשיות בחודשים האמורים, ינואר, פברואר מרס - - - << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> כפול מספר החודשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לוקחים את החודשים, במכנה - - - את מספר חודשי העבודה במשרה מלאה במקום העבודה שלו, כפול מספר החודשים שבהם הוא עבד ובמונה יש לנו את מספר שעות העבודה החודשיות שהוא עבד בתקופת החודשים האמורים. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> שבהם עבד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד דברים שצריך לתקן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לדעתי לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגש עכשיו להצבעות ברשותכם. קודם כל מצביעים על ההסתייגויות. על פי התקנון, אני יכול לומר שכשהמסתייגים לא נמצאים, אני לא מתייחס להסתייגויותיהם, אבל בהסכמה אני הסכמתי לאפשר לכל אחת מהסיעות האלה עד חמש הסתייגויות, שאנחנו נעלה אותן למרות שהם לא נמצאים פה. תמצאי לי את ההסתייגויות ונעלה אותן אחת-אחת. אם הן ייפלו, הן יעלו למליאה כהסתייגויות, שזה נותן להם חמש דקות נאום על כל הסתייגות, כפול מספר חברי הכנסת. נעבור עכשיו להצבעות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נתחיל עם הסתייגויות של סיעת העבודה. נדבר על חמש הסתייגויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה את המספרים של ההסתייגויות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 2 אומרת שעדכון מחיר יום - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מספיק לי המספר. מי בעד הסתייגות מספר 2 של סיעת העבודה? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההסתייגות הבאה, הסתייגות 3 של סיעת העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 3 של סיעת העבודה? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות 4.2 של סיעת העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות 4.2 של סיעת העבודה – מי בעד? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההסתייגות הבאה היא הסתייגות 9 של סיעת העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 9 של סיעת העבודה? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 16 של סיעת העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות 16 של סיעת העבודה? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נעבור להסתייגויות של סיעת חד"ש תע"ל. הסתייגות מספר 5. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 5 של סיעת חד"ש תע"ל? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 9 של סיעת חד"ש תע"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות 9 של סיעת חד"ש תע"ל? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 10 של חד"ש תע"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 10 של סיעת חד"ש תע"ל? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 15 של סיעת חד"ש תע"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 15 של סיעת חד"ש תע"ל – מי בעד? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 12 של חד"ש תע"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 12 של סיעת חד"ש תע"ל – מי בעד? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הסתייגות של סיעת המחנה הממלכתי, הסתייגות 1. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות של המחנה הממלכתי? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הסתייגויות של סיעת יש עתיד וסיעת ישראל ביתנו. הם הגישו את ההסתייגויות יחד, הם 5? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם מתקנים את ההגדרה "עובד", הגישו שני דפים וכל אחד מהם ממוספר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה המספר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 1, שאומרת "בסעיף 1 להצעת החוק בהגדרה 'עובד', המילים 'המועסק על ידי יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד' יימחקו". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 1 של סיעות יש עתיד וישראל ביתנו? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 6 של סיעת ישראל ביתנו. הם אומרים "המילים 'לרבות חוק הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שניתנו לפיו' יימחקו". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות 6 של ישראל ביתנו ויש עתיד? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אם היינו מקריאים את כל ההסתייגויות, היינו עוברים אחת-אחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות מספר 5 בעמוד השני, "רשאי העובד בתנאי שהשיג רוב של 51%". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 5 של יש עתיד וישראל ביתנו? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 1 באותו עמוד שמתקנת את סעיף 3 להצעת החוק, "בהינתן וניתנה התראה של חמישה ימים מראש". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 1 של יש עתיד וישראל ביתנו? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסתייגות 2 באותו סעיף, "מכל סוג שהוא". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות 2 של יש עתיד וישראל ביתנו? אין. מי נגד? הצבעה ההסתייגות הוסרה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפני שאנחנו מצביעים על החוק, יש לנו בעיה עם עובד ששהה בחל"ת בכל תקופת שלושת החודשים האלה. אנחנו בכל זאת צריכים לדבר על עובד כאמור. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> אנחנו מציעים שאם העובד לא היה זכאי לשכר, לא שולם לו שכר בשלושת החודשים של הרבעון הראשון, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו ליציאתו לחל"ת. ננסח את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נדבר על עובד שיצא לחופשה ללא תשלום דווקא. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> יכול להיות לדעתי גם אם יש עובדת בתקופת לידה והורות והיא לא עובדת בגלל זה, לא בחל"ת אבל גם לגביה, ולכן הייתי מנסח את זה יותר רחב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תגיד שזה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עובד שלא עבד בשלושת החודשים האלה - - - << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> שלא היה זכאי למשכורת, יובאו בחשבון שלושת החודשים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלושת החודשים האחרונים שהוא עבד. << דובר >> ארז אנצויג: << דובר >> - - - שבהם היה זכאי לשכר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר. אנחנו מניחים שאותו אדם זכאי לדמי הבראה, כי הוא צבר את התקופה הזאת. נוסיף את ההוראה "ואולם אם העובד לא היה זכאי לשכר בחודשים האמורים, יובאו בחשבון שלושת החודשים האחרונים שבהם היה זכאי לשכר לפני כן". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו מעלים עכשיו את הצעת החוק "הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי המילואים התשפ"ד–2024", על כל סעיפיו ושורותיו לפי מה שהקריאה היועצת המשפטית נעה בן שבת. מי בעד?מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה החוק אושר החוק אושר פה אחד ויועלה למליאה לקריאה שניה ושלישית. תודה רבה לכולכם. הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:19. << סיום >>