פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העבודה והרווחה 07/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 181 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום חמישי, כ"ז באדר התשפ"ד (07 במרס 2024), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> פרק ג' (ביטוח לאומי) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר טלי גוטליב מוזמנים: גליה ימין – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר עילם שניר – עו"ד, משרד המשפטים יוסף פולסקי – עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי אלכס מילר – אגף קשרי ממשל, ההסתדרות הכללית ויוי וייץ – עו"ד, מנהלת מחלקת תחום חקיקה, ההסתדרות הכללית ייעוץ משפטי: ענת מימון סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: ג. לשם – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ג' (ביטוח לאומי) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1708 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ז באדר א' תשפ"ד, 7 במרס 2024 למספרם. הנושא הוא: פרק ג' (ביטוח לאומי) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]. אנחנו קיימנו כבר מספר דיונים וביקשנו שיהיה linkage ברור וחד-משמעי בין המס שמוטל על ציבור העובדים של יום הבראה אחד - - << דובר >> אורית ארז: << דובר >> לא זה פרק ה' ביטוח העם, אנחנו בשני נושאים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> על פרק ג' סיימנו, לא סתם לאדוני יש את פרק ה' בראש, כי יש קושי עם יום ההבראה של העובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה הרבה כסף. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אתה רוצה שאני אסביר מה היה ומה ביקשנו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי החוק הזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסעיפים האלה אנחנו מקפיאים את השכר הממוצע לעניין גביית דמי ביטוח לאומי, כך שבשנת 2025 בלבד השכר הממוצע יישאר נמוך יותר, כך שדמי הביטוח שנגבים בשיעור הגבוה יותר יהיו על חלק גדול יותר מהשכר. ההערכה של האוצר הייתה שמדובר בכמה מאות מיליונים שייגבו שעקבות ההקפאה הזאת. << דובר >> גליה ימין: << דובר >> אני אגיד שההקפאה הזאת משפיעה גם על דמי ביטוח בריאות וההערכה הייתה בסך של קרוב ל-400 מיליון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסך הכל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 400 מיליון. מהאוצר נמסר לנו שגם ה-400 מיליון האלה יצטרפו לגבייה העודפת שתהיה מהעלאה של דמי ביטוח בריאות שנעשה בוועדת הבריאות, וביחד זה ישמש לטיפול לתוכנית הלאומית של בריאות הנפש והכספים יוקצו לשם. הוועדה בדיונים הקודמים ביקשה לקבל את התוכנית, לראות כיצד הכסף הזה יועבר ויוקצה למימושים כפי שנאמר לנו שיעשה. ממשרד האוצר העבירו לנו מסמך שמפרט את הסעיפים השונים ואת התוספות התקציביות לצורך המימוש של התוכנית לבריאות הנפש, הוועדה ביקשה להוסיף לנוסח שיהיה דיווח אלינו לגבי אותה שנה כמה כסף נגבה בעקבות העלאה של דמי הביטוח הלאומי ובנוסף הוועדה מבקשת לראות את השימוש והיישום בכספים לעניין התוכנית הכוללת של בריאות הנפש, לקבל את הדיווח הזה בסוף 2025. אעיר שבוועדת הבריאות קבעו דיווח רחב הרבה יותר מאחר ושם מדובר על הוראת קבע לאורך שנים, אבל אנחנו מבקשים שבדיווח שלהם לגבי נובמבר 2025 הוא גם יועבר לוועדת העבודה והרווחה, אנחנו נכניס סעיף וגם נקבל דיווח על יישום התוכנית ותקצובה. << דובר >> גליה ימין: << דובר >> אעיר כי מדובר על דיווח של שר הבריאות, אנחנו התבקשנו עכשיו כמה דקות לפני הוועדה, אז אנחנו מחכים לקבל את אישורו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> של מי? << דובר >> גליה ימין: << דובר >> של שר הבריאות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אישורו להעביר לנו דיווח? לא הבנתי. אנחנו ועדת כנסת אנחנו לא צריכים את אישורו. עם כל הכבוד. << דובר >> גליה ימין: << דובר >> אנחנו רוצים לקדם את זה בתיאום - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד, הוועדה עשתה פה כברת דרך מאוד גדולה אל מול בקשת פקידי האוצר בפרק ג' הזה, גם אם זה נראה לכם פעוט מאוד זה לא פעוט. << דובר >> גליה ימין: << דובר >> אני לא חושבת שיש כוונה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. אנחנו לא צריכים. אנחנו ועדת כנסת ומגיע לנו דיווח מאחר שהיו"ר ואנחנו חושבים שאנחנו רוצים דיווח על כספים שאנחנו - - << דובר >> גליה ימין: << דובר >> או-קיי, קיבלתי את האישור אז אפשר להתקדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו בעד הפרדת רשויות נכון? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הממשלה, הכנסת וגם מערכת המשפט הן שלוש רשויות ולכן אף רשות לא צריכה להיות מעל הרשות האחרת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היום היה בג"ץ שהתערב בהחלטת ממשלה, הפתעה, אני מזכירה ליו"ר על אותו בג"ץ שביטל את הפקעת ההר. בשנת 2016 בג"ץ 48/14, היה רצון, יש ארבע הקדשים במירון - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא ניכנס לזה עכשיו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא ניכנס, רק שהמדינה רצתה להפקיע את המקום כדי לדאוג לבטיחות, זה היה בחקיקה בשנת 2010. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה היה היום? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היום בג"ץ התערב בהעברה מתפקידו של מנכ"ל הדואר, זו החלטה של דודי אמסלם ושלמה קרעי ובג"ץ התערב וביטל את ההחלטה. הפתעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בג"ץ ממנה מנהלי דואר? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, הוא מתערב – בהחלטות, במינויים, בפיטורים, אני אומרת בזהירות הראויה זה חסר משמעות, כל זמן שבג"ץ לא זוכר את תפקידו ותפקידו ליישם את החוק ולא להתערב בהחלטות ממשלה, כמו שאנחנו לא יכולים להתערב בהחלטות שלו. כך זה נראה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומה יהיה מחיר הבולים? אנחנו זקוקים לסעד של בג"ץ לקבוע את מחירי הבולים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא זקוקים. לאדוני יש יכולת צינית אדירה, אני אומרת את זה בפה מלא, ההתערבות של בג"ץ בסוגיות שהן לא שלא גורמות לכך שאמון הציבור במערך הזה של בג"ץ התערער לחלוטין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא רק בג"ץ כל מערכות השלטון התערערו, גם היחס לכנסת בציבור התערער בגלל כל ההתערבויות האלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כי בזים לנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וגם בגלל כל הקמפיינים נגד המעמד של הכנסת וגם נגד המעמד של הממשלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש תחושה של בוז שעולה מפסקי הדין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומה שמסוכן, אני אומר את זה בצורה הכי פומבית שאפשר בוועדה שמה שמסוכן זה שגם העזתים וגם הפלסטינים וגם האירנים מבינים שהמדינה כזאת חלשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, העזתים הגישו במלחמה הזאת בג"ץ שבו ביקשו מבית המשפט לתת צו מניעה שלא יפגיזו את בית החולים אל-קודס, בג"ץ במקום לדחות את העתירה על הסף בהעדר זכות המידה, נתן בסופו של דבר פסק דין שבו נרשם שדעת המדינה היא שאין כוונה להפגיז את בית חולים אל-קודס ואני נאמתי על זה בכנסת ואמרתי לכל חמסי שילך לבית החולים להסתתר בו. סליחה, הדחת יו"ר הדואר ולא מנכ"ל הדואר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד כאן הנושא שלא שייך לעניין אך חשוב מאוד לציבור. עכשיו לנושא שאנחנו עוסקים בו כי הוא נושא אקוטי בעיניי – התוכנית הלאומית לבריאות הנפש. לא סתם הצקתי לפקידי האוצר בזה שרציתי לדעת לאן הולכים 400 מיליון השקלים ואיך זה מגיע לקצה למי שזקוק לשירות בריאות הנפש. במסמך שנתנו לנו משרד הבריאות ומשרד האוצר הם כותבים כך, וזכות הציבור לדעת את זה "המענה הלאומי בתחום בריאות הנפש מבוסס על שני עוגנים מרכזיים, מענה של מערכת הבריאות הציבורית לכלל הציבור באמצעות בתי החולים וקופת החולים". והדבר השני "חיזוק החוסן האישי והקהילתי באמצעות מענים שהם מחוץ למערכת הבריאות". אומנם זה נשמע אמורפי אך צריך לרדת לרובד המעשי. אני לא קורא כל מילה כדי לא לקחת את תשומת הלב מהנושא עצמו, הם מביאים פה רקע של מה שהיה לפני המלחמה – איך שהם טיפלו וכמה מערכת בריאות הנפש הציבורית סבלה ממחסור במטפלים, מי כמונו יודע בוועדת העבודה והרווחה כמה קשה, כמה מערכת בריאות הנפש הציבורית סובלת ממחסור חמור במטפלים. וגם לצד מחסור במענים על הרצף הטיפולי שמחוץ לאשפוז האקוטי, מה שמביא לאשפוזי יתר או לחלופין למטופלים שנותרים ללא מענה בקהילה. הרעיון העומד בליבת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שעושים עכשיו עם 400 מיליון השקלים הללו, יצירת רצף מענים רחב יותר והתאמת המענה לצרכי המטופל לטובת מענה זמין ואיכותי בדגש על סביבתו הטבעית. זאת אומרת הרצון הוא שאנשים לא יהיו מאושפזים בבתי החולים, אלא יטופלו כמה שאפשר מחוץ לבית החולים. "רעיון זה מבוסס על שני עקרונות: א. הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית, ב. יצירת רצף מענים רחב יותר. לתוכנית הלאומית הוקצו מיליארד ו-400 מיליון שקל בהבשלה מלאה". אנחנו מדברים רק על ה-400 מיליון שאנחנו תורמים לפול הזה, אבל הפול כולו זה מיליארד ו-400 מיליון. "התוכנית מתרכזת בבעיית הזמינות של השירותים בקהילה, טיפולים פסיכותרפיים, מענים מיידים להתמודדות עם משבר, חלופות אשפוז, להרחיב את הזמינות משקיעים בפיתוח תשתיות טיפול בקופות החולים לרבות יצירת שירותים חדשים". אני קורא וחושב שכל מילה שכתובה פה היא זקוקה למעשים רבים בשטח כדי שאני אוכל לקרוא, בעזרת השם, בשנה הבאה כעובדות שקיימות. "מתן כלים ותמריצים לגיוס כוח אדם במערכת הציבורית", אנחנו יודעים כמה קשה היום לגייס פסיכיאטרים ואנשי מקצוע פסיכולוגים, אנשים שיודעים לטפל בזה. הם רוצים ליצור "ריבוד של המענים כך שיהיה תעדוף של השירותים לפי הצורך של המטופלים, צעד מדידה של איכות הטיפול". אנחנו דיברנו רבות על כך שנושא בריאות הנפש לעומת בריאות הגוף, זה חוסר היכולת ליצור מצב שזה יהיה מדיד, כי אי אפשר למדוד, גם את הדופק של הלב ניתן לבדוק, זה מדיד, דופק ולחץ הדם, ללחץ נפשי אין כלים מדידים וזו אחת הבעיות הקשות מאוד של מערכת בריאות הנפש, אתה לא יודע אם בן אדם צריך עזרה וסיוע אם דחוף או שהוא יכול לבוא בחודש הבא. ואם הוא צריך דחוף ואתה דוחה אותו לחודש הבא - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא יתדרדר מאוד, אתה גם לא יודע מה יקרה בדחייה גם אם עכשיו זה לא דחוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והכי חמור כשאדם בבריאות הגוף הוא בא ואומר "אדוני הרופא אני לא מרגיש טוב", בבריאות הנפש הוא לפעמים יאמר "אני מצוין", אי אפשר למדוד את זה. אני חוזר למסמך של האוצר ומשרד הבריאות. "לצד זאת יש תכנית משמעותית לשיפור השירות במערכת האשפוז בדגש על מדידת איכות שיפוץ ושיפור התנאים הפיזיים של בתי החולים. מתן אפשרות להרחבת השירותים האמבולטוריים שניתנים בצמוד למחלקות הפסיכיאטריות". אלה דברים בוועדה שניתן למדוד. "הסעיפים המתוקצבים במסגרת התוכנית הינם: הרחבת השירות לטיפול מרפאתי שניתן במערכת הציבורית בקהילה על ידי הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית". אם אין מספיק פסיכיאטריים ופסיכולוגים צריך גם לחשוב על אנשים שאין להם תארים של פסיכיאטרים ופסיכולוגים שיוכלו להיות לעזר, כמו שיש כוח עזר בבתי חולים לא כולם רופאים ופרופסורים, כך בנושא בריאות הנפש צריך אנשים שיודעים להקשיב לחולים ואני חושב שזה יכול להרחיב מאוד את השירות. << דובר >> אורית ארז: << דובר >> עובדים סוציאליים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עובדים סוציאליים, עובדים קליניים, אנשים שיודעים להקשיב לתורת הנפש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני בוועדה מקבילה, אם בוועדת חוקה ביקשו מאיתנו לקבוע חיסיון בין קרימינולוג לבין מטופל, אז אפשר שגם הקרימינולוגים ייקחו חלק במערך בריאות הנפש. אם אנחנו מעניקים חיסיון לאיש טיפול שהתואר שלו הוא קרימינולוג – זה תואר כמו סוציולוגיה רק בתורת הפשע – אז אנחנו יכולים גם להיעזר באנשים הללו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא רק באנשים הללו, יש הרבה מאוד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אלה ושכמותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. יש הרבה מאוד אנשים שיכולים לעזור רבות בלי שיש להם תארים אקדמיים מיוחדים. "התכנית כוללת תמיכה משמעותית בגידול מספר המטפלים במערכת הציבורית על ידי תמיכה בקופות החולים להרחבת מספר הטיפולים, שיפור תנאי ההעסקה של המטפלים במערכת הציבורית, יצירת מקצוע חדש שמגיש עזרה ראשונה נפשית". לדעתי זה רעיון עצום. "על מנת לקבוע מה הוא המענה המתאים לכל מטופל, יש לייצר שער כניסה אחיד שילווה במדידה במהלך הטיפול במטרה לוודא שניתן מענה איכותי ויעיל. לכן כדי שיהיה כלי לקבלת החלטות קליניות מקצועיות על המשך הטיפול. "לצורך מימוש סעיף זה הוקצו בסך הכל 660 מיליון שקלים, מתוכם 460 מיליון כבר בשנת 2024 שתוקצבו בתכנית של קופות החולים, בתי החולים העברות ותמיכות". יש פה את כל המספר למי שרוצה לדעת 242003". "סעיף 2. חיזוק החוסן הקהילתי ברמה המקומית. לחוסן האישי והקהילתי יש השפעה גדולה על הצורך במענה בבריאות הנפש, על כך המשרד פועל לחיזוק החוסן - - - למערכת הבריאות הקלאסית מתוך תפיסה של מניעת התדרדרות תוך חיזוק המשאבים הקיימים לפרט ולקהילה והתמודדות עם קושי נפשי". "מענה זה ניתן בדרום ובצפון, יש שם מרכזי חוסן שפעילותם צפויה לגדול פי 5 ". זאת הבטחה גדולה. "פי 5 בשנת 2024 ביחס לשעת שגרה. וכן באמצעות מתן כלים ומשאבים לרשויות מקומיות אחרות לחיזוק החוסן ברמה המקומית. לצורך מימוש סעיף זה הוקצו 150 מיליון שקלים בשנת 2024". "יצירת רצף טיפולי וחיזוק חלופות אשפוז. לצד מחסור בשירותי פסיכיאטריה ישנו גם מחסור משמעותי במענים שנמצאים על רצף הטיפולי שבין טיפול פסיכותרפי ולבין מענה אינטנסיבי שניתן היום כמעט ורק באשפוז במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים. על כן יש לפתח רצף שירותים אינטנסיביים לרבות טיפול באשפוז יום", זאת אומרת שהוא לא צריך להיות מאושפז טוטאלית. "תחליפי אשפוז לרבות בתים מאזנים, צוותי התערבות". אני לא צריך לפרט מה זה בתים מאזנים, כולם יודעים כן? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> "צוותי התערבות במשבר בבית המטופל ואשפוזי בית, זאת בנוסף להוצאת מטופלים ממושכים מבתי החולים הפסיכיאטריים לקהילות משקמות בקהילה, ולכן חיזוק השירותים בסל שיקום שניתן במסגרת חוק שיקום נכי נפש". יש הרבה מה לדבר על סל השיקום אבל לא זה המקום. "לצורך מימוש סעיף זה הוקצו סך הכל 220 מיליון שקלים, מתוכם בשנת 2024 הוקצו 140 מיליון שקלים לתוכניות שהוזכרו קודם לקופות החולים ולבתי החולים העברות ותמיכות בריאות הנפש" סעיף אחרון. "שיפור האיכות באשפוז הפסיכיאטרי במטרה לשפר את איכות התנאים בטיפולים הניתנים גם במחלקות האשפוז למי שנדרש לאשפוז אינטנסיבי תוקצבה תכנית לשיפור האיכות במחלקות האשפוז. המענים כוללים הוספת תמריצים כלכליים למניעת דלת מסתובבת אל תוך מערך האשפוז, פיתוח השירותים האמבולטוריים בבתי החולים וכן יצירת מודל איכות למחלקות הפסיכיאטריות תוך מתן דגש על רצף טיפולי ועל חיזוק הקשר בין גוף לנפש". העניין של הדלת המסתובבת, מישהו יכול להסביר פה, מישהו נמצא ממשרד הבריאות או ממשרד ממשלתי כלשהו? << דובר >> גליה ימין: << דובר >> אני ממשרד האוצר ולא משרד הבריאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסעיף 4 אתם כותבים שתוקצבה תכנית לשיפור האיכות במחלקות האשפוז כדי למנוע דלת מסתובבת אל תוך מערך האשפוז. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא משרד הבריאות אבל אני יכולה להגיד מהפרקטיקה. המשמעות של דלת מסתובבת זה שאתה נותן מענה למישהו אבל הוא לא מספיק והוא חוזר אליך כל הזמן. זאת אומרת, אתה נותן לו פתרון אחד זה לא מספיק הוא חוזר אליך שוב ושוב . << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז איך אתה מונע את זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשאתה נותן פתרון מתאים ושזה לא דלת מסתובבת שחוזר לאותה נקודה אלא מתקדם קדימה. זה הרעיון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מניח שזה מה שמתכוונים בפיתוח השירותים האמבולטוריים בבתי החולים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלא יהיה טיפול כזה שחוזר איתך לאותה נקודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשהוא מגיע לתת לו טיפול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טיפול וטיפול מתקדם ועוד טיפול מתקדם שלא מסיג אותו לאחור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה רעיון גדול כי זה עולה 370 מיליון שקלים, אנחנו מדברים פה על סכומי עתק ואני מקווה מאוד שזה יחולל מהפכה הנדרשת במערכת בריאות הנפש. "מתוכם בשנת 2024 הוקצו 200 מיליון שקלים בתוכנית 242003" כמו שאמרנו "קופות חולים ובתי חולים העברות ותמיכות". אם אכן כך יעשה אז אני חושב שההקצבה ראויה. אנחנו נעבור על הצעת החוק או שכבר הקראנו? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הקראנו את שני הסעיפים הראשונים שזה היה הקצאות של האוצר לביטוח הלאומי וההקפאה של השכר הממוצע. אני רק אקריא את סעיף הדיווח שנוסף, שזה יהיה סעיף 3 להצעת החוק. דיווח לכנסת – הוראת שעה 3. (א) המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת עד יום י"ד בניסן התשפ"ו (1 באפריל 2026) על הגידול בגביית דמי ביטוח לאומי הנובע מהוראות סעיף 2 לחוק זה. (ב) שר הבריאות ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביום י' בחשון התשפ"ו (1 בנובמבר 2025) על התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש מיום תחילתו של חוק זה ועד למועד הדיווח כאמור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי החוק הזה זה הוראת שעה ולכן אנחנו רוצים - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון, לגבי החלק שהובא פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השר הסכים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. סדר הדיווח כמו שהקראתי הנוסח מקובל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש הסתייגויות שאנחנו נקריא ונצביע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל הם לא פה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיונים הקודמים יש עתיד הציגו והבנתי שסוכם שהם יציגו עשר הסתייגויות, אנחנו נצביע וזה יעלה למליאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על עשר הסתייגויות כדי שיהיה להם רשות דיבור, אבל אנחנו צריכים להפיל את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו מפילים את זה – אנחנו מצביעים נגד, על ההסתייגות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מדבר על הקואליציה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה רשאית לא להפיל את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מפילים את ההסתייגויות שלהם גם בוועדה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נתחיל עם ההסתייגות הראשונה של קבוצת חד"ש–תע"ל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא חייבים להקריא לפי התקנון, אנחנו מול זה. רק את המספר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק את המספר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הסתייגות הראשונה לסעיף "מטרה". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, של מי? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> של חד"ש–תע"ל. "קבוצת חד"ש–תע"ל מציעה: הסתייגות מספר 1. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות של קבוצת חד"ש–תע"ל מספר 1 לפני סעיף 1. מי נגד – 2 נגד. ההסתייגות הוסרה << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הסתייגות מספר 2 היא של קבוצת יש עתיד, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה. זה לסעיף 1, הם משנים שם את האחוזים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 2, מי בעד? – אין, מי נגד? –2. ההסתייגות הוסרה << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עכשיו יש רצף של הסתייגויות לקבוצת חד"ש-תע"ל ולקבוצת העבודה, הסתייגות מספר 3. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לעשות את הכל יחד? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, נעשה אחת-אחת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין בעיה לעשות, בהנחה שלכם אין בעיה לעשות את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בגלל שמדובר שלא הרבה, אני חושבת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למען הסדר הטוב ולמען הפרוטוקול אנחנו נעשה אחד-אחד. קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה מציעות הצעות, הסתייגות מספר 3. מי בעד? – אין, מי נגד? –2. ההסתייגות הוסרה הסתייגות מספר 4 של קבוצת חד"ש-תע"ל. מי בעד? – אין, מי נגד – 2. ההסתייגות הוסרה הסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה, הסתייגות מספר 5. מי בעד? – אין, מי נגד? –2. ההסתייגות הוסרה מי בעד הסתייגות מספר 6 של קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה? – אין, מי נגד? –2. ההסתייגות הוסרה הסתייגות מספר 7 של קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה, מי בעד? – אין, מי נגד? – 2. ההסתייגות הוסרה מי בעד הסתייגות 8 של קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה, מי בעד? – אין, מי נגד? – 2. ההסתייגות הוסרה הסתייגות מספר 9 של קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה, מי בעד? – אין, מי נגד? – 2. ההסתייגות הוסרה לאחר סעיף 1 יש עוד הסתייגות מספר 10 של קבוצת חד"ש-תע"ל וקבוצת העבודה, מי בעד? – אין, מי נגד? – 2. ההסתייגות הוסרה << דובר >> ענת מימון: << דובר >> וההסתייגות האחרונה לסעיף 2 של יש עתיד, ישראל ביתנו וקבוצת העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מספר 11? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מספר 11? –אין, מי נגד? – 2. ההסתייגות הוסרה של יש עתיד, ישראל ביתנו וקבוצת העבודה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זהו. כל ההסתייגויות הוסרו ויועברו למליאה ואפשר להצביע על הנוסח כמו שקראנו בדיון הקודם – סעיפים 1 ו-2 וסעיף 3 של הדיווח. אדגיש שהדיווח לוועדת העבודה הוא כמובן על התוספת התקציבית – ממועד תחילת החוק עד למועד הדיווח. אנחנו תוחמים את העניין של התוספת התקציבית למועד הדיווח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואחר כך פוקעת הוראת השעה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון, ואז יש דיווח שממשיך לוועדת בריאות לגבי התוכנית לבריאות הנפש אבל מכספים שיוקצו גם מהגבייה שתעשה שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נצביע על הצעת החוק ביטוח הלאומי (הוראת שעה) תיקון מספר 244 , כפי שהקריאה עורכת הדין ענת מימון היועצת המשפטית. אדגיש שהדיווח של ועדת העבודה והרווחה דורשת היא – על תקופת הוראת השעה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והיות והוראת השעה היא רק לשנה אחת, אז אנחנו נרצה עד נובמבר - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עד למועד הדיווח שזה נובמבר 2025. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נובמבר 2025, אנחנו נקבל דיווח מה נעשה מכל מה שדיברנו על מה שיעשה. מי בעד הצעת החוק כפי שהיא הוקראה? – 2, מי נגד? – אין מתנגדים. הצעת החוק התקבלה פה אחד. הצבעה אושרה תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>