פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 279
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ל' באדר התשפ"ד (10 במרץ 2024), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפג-2023 - רביזיה << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר


מוזמנים: 
	רני נויבואר
	–
	עו"ד, ראש תחום חקיקה ומדיניות, משרד המשפטים

	טל פוקס
	–
	עו"ד, האפוטרופוס הכללי, מח' מדיניות וחקיקה, משרד המשפטים

	מרים בראון
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	פיליפ מרכוס
	–
	שופט בדימוס




ייעוץ משפטי: 
נועה ברודסקי לוי

מנהל הוועדה:
איל קופמן

רישום פרלמנטרי:
ג. לשם, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





 << נושא >> הצעת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפג-2023 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צוהריים  טובים, אנחנו בעניין רוויזיה על הצעת תקנות העשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), זו רוויזיה שהוגשה על ידי, אני אנמק אותה ולאחר מכן אעבור להצביע עליה, אולי יפתיעו אותי עד אז.

הוועדה הניחה את הרוויזיה בגלל שבמהלך עבודת הניסוח חשבנו שמאחר ונעשו שינויים רבים בתקנות, עלולות לצוץ במהלך הניסוח בעיות או אי-התאמות שידרשו את דיון הוועדה ולכן הנחתי את הרוויזיה ולכן אבקש מכל חבריי לתמוך ברוויזיה כדי שנוכל לדון בהם.

	מי מצביע בעד הרוויזיה ? מי נגד? מי נמנע? פה אחד, לגמרי כפשוטו.

הצבעה

				אושרה

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הרוויזיה התקבלה ואנחנו חוזרים לדיון בתקנות.


 << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אנחנו בדיון האחרון בתקנות שינויים רבים שנעשו בתקנה 14 שהפכה להיות תקנה 15 בנוסח, לגבי פעולות משפטיות בין מקבל ההחלטות ובין התומך שדורשות את אישור בית המשפט מראש. נעשו הרבה שינויים באותו הדיון וכשבאנו לנסח התחדדו כל מיני דברים שרצינו לעשות בהם סדר וחשבנו שנכון בכל זאת להבהיר אותם ולקבל עליהם את אישור הוועדה.

דבר נוסף שנתייחס אליו, זו תקנה 9 שקשורה באותו עניין של ניגוד עניינים שעלול להימצא בו התומך ולכן זו גם תקנה שקשורה בכך.

משרד המשפטים או מהאפוטרופוס הכללי, אתם רוצים להציג מה המתווה שאתם רוצים בתקנה 15? ואז נחזור לתקנה 9 ונסביר את ההקשר שאנחנו עושים שם, את התיקון.

דבר נוסף, בטופס הראשון עמוד 18 הייתה נקודה אחת שהושמטה לגבי תפקידי התומך, התפקידים אמורים לכלול את כל מה שנמצא בתקנה 10 שמסדירה והייתה תקנת משנה אחת שהושמטה, זה הופך להיות מספר 3.

	תפקידיו של תומך
	10.
	(ב)
	(3) לסייע למקבל ההחלטות להבין את החלופות האפשריות העומדות בפניו ואת השלכותיהן, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים ביישומן, ולסייע לו להבין מהי החלופה המתאימה לו ביותר בנסיבות העניין, ולפי תפיסת עולמו ורצונותיו;



אנחנו כמובן רוצים שזה יובהר גם כאן, זה נשמט בטעות בנוסח וכל יתר הסעיפים פה עשינו רק את ההתאמה כך שבדיוק הנוסח יהיה תואם למה שעשינו בתקנה 10.

זה לגבי הטופס ועכשיו אפשר לחזור לתקנה 15.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תקנה 15. אפוטרופוס.

 << דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

רני נויבואר, ראש תחום חקיקה ומדיניות האפוטרופוס הכללי. אני רוצה לפתוח בתודה ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה על כך שהם מקיימים את הדיון היום ברוויזיה של יו"ר הוועדה.

נציג מה עשינו, אנחנו טייבנו בזכות היועצת המשפטית וכל חברינו כאן את הנוסח, כך שהוא ברור והדוק יותר. הנוסח של תקנה 15 הקודם אמר שיש סדרה של פעולות שהם בכלל הדוגמאות של הפעולות הטעונות אישור בין התומך לבין מקבל ההחלטות, או בין קרוביו של התומך למקבל ההחלטות ולכן לא היה צריך לדייק את סוג הפעולות.

בדיון חידדנו את נושא חשבון הבנק כשהם באים בחשבון בנק משותף מלכתחילה ואז צריך לציין את זה בבקשה לצו, או שהתומך מצטרף לחשבונו של מקבל ההחלטות והדבר חודד. לאור כל השינויים שנעשו אנחנו רצינו גם לחדד את הפעולות הטעונות אישור מאחר שהרישה השתנתה רק לאותן דוגמאות המופיעות בתקנה, חידדנו כולנו יחד מה הם אותם המצבים שלדעתנו טעונים אישור של בית המשפט ומשכך גם חידדנו את המצבים הטעונים פטור, פטור בין אם תומך שהוא קרוב ובין פטור לתומך שהוא כל תומך.

מטבע הדברים היינו צריכים להרחיב את הדוגמאות האלה, כי קודם הם היו דוגמאות ועכשיו הם אותם מצבים שבהם ממילא הפעולה המשפטית תהיה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כלומר, הורדנו את המילים "ובכלל זה", אמרנו ברחל בתך הקטנה מה אנחנו רוצים, כלומר שזה לא יהיה פתוח.

 << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

ברירת המחדל השתנתה.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

מרשימה פתוחה זה הפך להיות רשימה סגורה ולכן היינו חייבים לחדד את אותן מצבים וממילא לחדד את אותם פטורים שהיו צריכים להיות ולכן תקנת משנה (א) היא קובעת את אותו פתיח:

	15.
	(א)
	פעולה משפטית בין מקבל החלטות לבין תומך או קרוביו של התומך שהיא אחת מאלה, מחייבת אישור מראש של בית המשפט:



ועכשיו יש את חמשת המצבים שהיא אחת מאלה.

	
	
	(1) התקשרות בהסכם ביניהם, לרבות הסכם עם צד ג' בעניין הנוגע לנכס משותף של מקבל ההחלטות והתומך;

	
	
	
(2) פתיחת חשבון בנק משותף לתומך ולמקבל ההחלטות, הוספת התומך לחשבון הבנק של מקבל ההחלטות או ניהול חשבון בנק משותף ביניהם;



בהמשך למה שהיה בדיון בוועדה בפעם הקודמת, כשדיברנו על הפער בין חשבון בנק קיים במועד שבו אדם הופך להיות תומך, לבין חשבון שנפתח מחדש – חידדנו את זה בהמשך לדיון בפעם הקודמת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל "פתיחת חשבון בנק משותף לתומך ולמקבל ההחלטות" – הגיוני, "הוספת התומך לחשבון הבנק של מקבל ההחלטות" –  בסדר גמור, "ניהול חשבון בנק משותף ביניהם" –  זה שוב, לכאורה כל פעולה בחשבון המשותף.

 << דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

כן, אני אסביר. טל את רוצה לחדד למה הוספנו ודווקא חידדנו את המצב הזה? זה מחמת הצורך הפרקטי.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >>   

טל פוקס, האפוטרופוס הכללי. למקרה שזה חשבון קיים, זה שהם יוכלו לנהל פעולות מלכתחילה בחשבון – דורש אישור. הדורש הוא לא צריך להיות לכל פעולה ופעולה כמובן אלא אישור עקרוני - - -

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

על הניהול של חשבון הבנק.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >>   

לנהל את החשבון ביחד, כי אם אנחנו מתייחסים רק לתמיכה ולהוספה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא על כל פעולה אלא על עצם העניין.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >>   

כי אם זה חשבון קיים אז זה לא נכנס לא לפתיחת ולא להוספת התומך. אם אנחנו שני אנשים שמקיימים חשבון בנק משותף בנקודת מתן צו המינוי, זה לא נכנס לאף אחת מהקטגוריות האחרות - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אני חושב שכדאי לחדד את זה או "היתר לניהול חשבון בנק משותף שהיה קיים ביניהם שהיה קיים טרם היות האדם לתומך", כלומר לחדד את הנוסח בכל זאת, כי ניהול חשבון בנק משותף, הבנקים לא פה, אבל האם פעולה מסוימת בגדר ניהול או לא - - -

 << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אנחנו נחדד את זה בנוסח - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בנוסח שתהיה ברורה כאן הכוונה, בכל מקרה הכוונה שלא כל פעולה נדרשת, אלא אנחנו צריכים –לכן הוספנו את זה גם בטופס – שבשנייה שאתה מתמנה תרשום יש חשבון בנק ובית המשפט אישר את עצם הניהול חשבון בנק המשותף במתן הצו ואז כל פעולה ופעולה לא צריכה אישור.

 << דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

נכון.


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חושב שזאת הכוונה וצריך לחדד את זה בנוהל.

 << דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

גם היה חשש מסוים שבית המשפט אומנם יראה שיש לאדם חשבון משותף עם התומך, עם זאת הוא לא יתייחס לזה, אם הוא לא יתייחס לזה עלולים הבנקים לבוא ולומר "אין לך היתר" ולכן ממילא אמרנו ההיתר שיהיה ברור שאתה יכול לבקש אישור כדי שהמערכת הבנקאית לא תעשה איזושהי בעיה מעצם זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז הייתי אולי עושה "המשך ניהול חשבון בנק משותף ביניהם שהיה קיים טרם המינוי", או משהו כזה.

 << דובר >> מרים בראון: << דובר >>   

מרים בראון, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. להזכירכם, בעקבות הערת היושב-ראש הוספנו בטופס עצמו כדי להבנות את הצו איך הוא יינתן ואז בית המשפט ייתן הוראות ממילא - - - ייצא המינוי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בוודאי.

 << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

מבחינת הנוסח אנחנו נבדוק עם חקיקת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, רק שיהיה ברור שזאת באמת לא פעולה. השלב הבא "עריכת ייפוי כוח מתמשך".

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

	
	
	(3) עריכת ייפוי כוח מתמשך בו מקבל ההחלטות ממנה את התומך למיופה כוחו;

	
	
	
(4) שכר תומך



שזה מה שהיה בתקנה 9 ואנחנו חידדנו שהשכר עצמו טעון אישור של בית המשפט והכנסנו את אותם מילים שנלקחו מתקנה 9 בעקבות הדיון, שנוגעות ל"שכר שמשלם מקבל החלטות לתאגיד בו התומך מועסק או נותן שירות, ואולם, תשלום התאגיד לתומך לא ידרוש אישור כשלעצמו".

חידדנו את זה, שכר עבודה לתומך שהוא תומך בשכר לא יהיה זקוק מכוח הסעיפים האלה לאישור.

 << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

כלומר, השכר שמשלם מקבל ההחלטות לתומך או לתאגיד כזה – כן טעון אישור, אבל לא השכר שבעצם משלם התאגיד לתומך עצמו.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   
 
לעובד בו או לנותן שרות לו.

<< דובר >> מרים בראון: << דובר >>   

שזה גם בעקבות הערת היושב-ראש בדיון עצמו. שכר מחויב אישור בית משפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, זה ברור. פעולה משפטית אחרת בניגוד עניינים.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

	
	
	(5) פעולה משפטית אחרת בניגוד עניינים;



שהיא טעונה אישור. הרי יש אישור כללי לא להיות בניגוד עניינים ואם אתה רוצה ואתה רואה שמין העניין אתה יכול לקבל היתר – אתה יכול לבוא לבית המשפט ולבקש היתר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל איפה הסעיף של הניגוד עניינים?

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

תקנה 9. וזה בכפוף לתקנה 14.

 << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

זה הפך להיות 15.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

כלומר ניתן לקבל אישור לפעולה שיש בה ניגוד עניינים.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אחרת לא הייתה דרך להתגבר על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור.

<< דובר >> טל פוקס: << דובר >>   

כדאי לציין שכך נעשה גם באפוטרופסות ובייפוי כוח מתמשך – יש אפשרות לקיים את הפעולה בניגוד עניינים בהינתן אישור בית המשפט.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

בעקבות התיקון הזה בתוך תקנה 9 (ג), בדיון הקודם חשבנו ששם נתייחס לשכר, העברנו את תקנה 15 ובתקנה 9 (ג) רק נגיד ש"לא ימצא תומך בניגוד עניינים ביחס להפעלת סמכויותיו ומילוי תפקידיו, בכפוף להוראות תקנה 15".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

וגם 9 (א) מדבר על כך ש"הוא צריך לנהוג בתום לב ובהוגנות לשמירת עניינו של מקבל ההחלטות ולא לטובת ענייניו שלו". זה ממילא בדרך החיוב וזה בדרך השלילה, יש קצת כפילות אבל בסדר. אחד אוסר על הימצאות בניגוד עניינים והשני אומר "אתה חייב לנהוג בתום לב ובהוגנות לשמירת עניינו של מקבל ההחלטות ולא לטובת ענייניו שלו", זו חזרתיות מסוימת אבל בסדר - - -

<< דובר >> מרים בראון: << דובר >>   

גם בחוק הכשרות ביחס לאפוטרופוס ולמיופה כוח – גם מופיע כך.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

תקנת משנה (ב) עוסקת באותם מצבים שהם פטורים, הרי כתבנו את אותם מצבים הטעונים אישור, ואותם מצבים שהם פטורים מופיעים בתקנת משנה (ב). (1) "תומך קרוב שהוא בן זוגו של מקבל ההחלטות – כל פעולה משפטית ביניהם - -", זה בהמשך למה שנאמר בדיון "זולת פעולות הטעונות אישור בית המשפט לפי סעיף 47 לחוק". אלה דברים שהם פרי הדיון הקודם.

(2) "לעניין תומך קרוב שהוא איננו בן זוג – (א) "מתנה, הלוואה או ערבות שנותן תומך לקרוב למקבל ההחלטות"; (ב) "עריכת ייפוי כוח מתמשך בו מקבל ההחלטות ממנה את התומך למיופה כוחו";

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"מתנה, הלוואה או ערבות שנותן תומך לקרוב למקבל ההחלטות", אז אם נותן לו או מלווה אז - - -

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

אז זה פטור. וגם עריכת ייפוי כוח שבו לצורך העניין הוא לא מינה את בן זוגו אלא הוא מינה מישהו אחר שהוא אותו תומך  - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז ייפוי כוח מתמשך של תומך קרוב לא צריך.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

לא צריך.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

ושוב, צריך לזכור שיש כאן עורך דין כמובן ושיש לו את המחויבויות שלו לפי חוק הכשרות לגבי איך עושים ייפוי כוח מתמשך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ולעניין כל תומך.

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

"(3) לעניין כל תומך –

(1) מתנה הנהוגה בנסיבות העניין שנותן מקבל ההחלטות או קרובו לתומך או קרובו או שנותן התומך למקבל ההחלטות או קרובו;

כלומר, מתנות שניתנות שהם בנסיבות העניין ממין הדברים שניתנים – אין צורך באישור. וייפוי כוח לעניין חוק השליחות שהוא אותו ייפוי כוח שאמרנו שמותר לך לייפות את כוחו של התומך על מנת שהוא ישלים את הפעולה המשפטית שאתה קיבלת לצורך אותה פעולת תמיכה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. אבל אני מנסה להבין מה אם מתנה, הלוואה או ערבות שנותן מקבל ההחלטות לקרוב שלו שהוא גם קרוב של התומך. לצורך העניין, בן או בן זוג, אפילו לבן זוג הייתי רוצה לחדד את זה קצת. בוא נניח שבן זוג שהוא תומך בהחלטה של - - - הבעל שתומך בהחלטה של אשתו לתת מתנה לבן המשותף שלהם, זו לא פעולה משפטית ביניהם אבל לכאורה אין פה סיבה לאישור בית משפט.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

לא, זה לא צריך. כשזה בן זוג אמרנו ששום דבר לא צריך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, זו פעולה משפטית ביניהם. אם הוא נותן מתנה לאשתו שהיא גם התומכת שלו – זה בסדר גמור, לכאורה אם הוא נותן מתנה לבן המשותף שלהם – זה לא מקבל את הפטור, כי זו פעולה משפטית בין מקבל ההחלטות לבין תומך או קרוביו של התומך והוא לא מקבל את הפטור על בן זוג.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

זאת שאלה של פרשנות, כי יכול להיות שבכלל לא נדרש אז אישור כי הם נותנים ביחד לבן - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא ביחד, זה מהרכוש שלו, יש להם רכוש משותף ורכוש נפרד, הוא לא נותן את המתנה ביחד, הוא נותן מהרכוש שלו, יש לבן אדם חמש דירות שרשומות על שמו והוא רוצה לתת מתנה לארבעת הילדים דירה – דירה זה בכל מקרה בעסק של 47, זה לא משנה –  אבל - - -

אם הוא נותן את זה רק לקרובו של מקבל ההחלטות שהוא לא קרוב - - -

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז זה בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, כי זה רק על - - - משפטית ביניהם. צריך לחדד את זה. כנ"ל לגבי תומך קרוב רגיל שאיננו בן זוג, כלומר בן של - - -, אז אם הוא נותן את המתנה לעצמו או לילדו אז הוא כאילו מצ'פר את עצמו, או את הבן שלו, את הבת שלו על חשבון היורשים הפוטנציאלים האחרים או על חשבון קרובי המשפחה האחרים, אבל לכאורה אם הוא נותן לאחיו או לאחיין שלו, אומנם זה קרוב שלו אבל לא זו מטרתנו למנוע זאת.

<< דובר >> טל פוקס: << דובר >>   

אני אשמח להבהרה, אנחנו מדברים על מתנות הנהוגות בנסיבות האלה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא לא, המתנות הנהוגות זה כל תומך, אני אומר בן זוג לכאורה, אם אישה היא התומכת של בן זוגה והוא רוצה לתת לה מתנה –לא צריך אישור, אבל אם הוא רוצה לתת מתנה לבן המשותף שלהם – על פניו זה דורש אישור וזה גם משונה, אם רוצים מאוד אפשר לעשות עסקה סיבובית – הוא ייתן לה את המתנה והיא תיתן את המתנה למי שהיא רוצה, זה סתם מגוחך.

זה מייצר מצב אבסורדי בנוסח החוק הנוכחי, אני מניח שלא לזה כוונתכם וצריך לתת לזה מענה בנוסח.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

אז אולי ביניהם או משותפת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שניה, זה לגבי בן זוג וגם לגבי קרוב שאיננו בן זוג אני מבין סיטואציה שבה אנחנו לא רוצים שאם יש חמישה ילדים לאדם, אז שאחד הילדים שהוא התומך שלו ייתן את המתנה לעצמו או לבנו, אבל לכאורה גם אם הוא נותן את המתנה לאחיו שהוא לא נמצא יותר בניגוד עניינים מאשר כל אדם אחר זה גם משונה, הוא גם קרובו אבל.


<< דובר >> מרים בראון: << דובר >>   

כן, זה דוגמה דומה ל"קרובו".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו דוגמה דומה וצריך לתת לזה מענה, אני רוצה לתתנו לזה מענה בנוסח. את המהות הבנתם? תנו לזה מענה בנוסח.

מבחינתי, בכפוף לשני הדברים הללו, לעניין כל תומך הייתי עושה כאן "למעט ייפוי כוח בלתי חוזר", כי לכאורה גם ייפוי כוח בלתי חוזר הוא לפי חוק השליחות. אנחנו לא רוצים סיטואציה כזאת, אז הייתי עושה "כל ייפוי כוח למעט ייפוי כוח בלתי חוזר". שאם הוא עושה ייפוי בלתי חוזר – זה דורש אישור בית משפט.
<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

הגורמים המקצועיים אומרים שאין בעיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק השליחות, זה סעיף 90 ומשהו, איזה סעיף זה?

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

לשכת עורכי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, לשכת עורכי הדין זה 90 ומשהו וייפוי כוח בלתי חוזר הוא - - -

<< דובר >> רני נויבואר: << דובר >>   

זה כשהוא תלוי ללא הרשאה לחזור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תטפלו בזה. בסדר גמור ובטופס כבר הקראנו.

<< דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >>   

בטופס הקראתי קודם ותקנה 9 גם התייחסנו אליה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תקנה 9 התייחסנו. לדעתי סיימנו, יש הערות נוספות לפני שנסיים?

מי בעד הצעת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024  עם התיקונים שהוכנסו כאן לנוסח? – 1, מי נגד? – אין מתנגדים. מי נמנע? – אין נמנעים.

אני קובע כי הצעת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024 אושרו בנוסח הוועדה בכפוף לשינויי הנוסח שיובהרו.

				הצבעה

				אושרה


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש מישהו בזום? לא ראיתי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

השופט בדימוס פיליפ מרכוס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חשוב לשמוע אותו. מקסימום הוא ישכנע אותנו להגיש עוד רוויזיה. סליחה, כן בבקשה.

 << דובר >> פיליפ מרכוס: << דובר >>   

אני מבקש להתייחס לאותה תקנה שדיברנו עליה עכשיו 15.(ב) (1) לעניין תומך קרוב שהוא בן זוגו, כל פעולה משפטית ביניהם. ואני חושב שצריך להוסיף שכל פעולה על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, מחייב אישור בית משפט. שלא תקרא התקנה הזאת כי היא סותרת את חוק יחסי הממון שמחייב אישור בית משפט בתיקון למצב החוזי בין בני הזוג. גם שלא במסגרת הליכי משפטיים בני זוג יכולים לסדר את העניינים וזה דורש אישור בית משפט. הייתי מציע להוסיף בעניין הזה שהתקנה אינה נוגדת או אינה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם זה בכל מקרה דורש את אישור בית המשפט אז לא צריך את זה.

 << דובר >> פיליפ מרכוס: << דובר >>   

לא, כתוב שלא צריך אלא - - - מסוימות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל ברור שתקנה לא גוברת על חוק, אם החוק מחייב אישור בית משפט יש פעולות אחרות - - -ברור שהוא לא יכול לעשות הסכם שהוא לא יכול לעשות בין הצדדים. יכולים להיות הסכמים אחרים בחוקים אחרים שדורשים אישור בית משפט. הרעיון הוא דברים שלא דורשים הסכם, כאן זה דורש הסכם והסכם דורש את אישורו של בית המשפט ולכן אני לא צריך לכלול את זה, זה מובן מאליו, אני לא יכול להסמיך אותו בתקנות לעשות משהו שהחוק לא מאפשר לו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדוני, תקנה לא תגבר על החוק.

<< דובר >> פיליפ מרכוס: << דובר >>   

טוב, מקובל עליי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה. חודש טוב ובשורות טובות. תודה רבה על העבודה היסודית של נועה וגם של כל הצוותים. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>