פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת החוקה, חוק ומשפט 10/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 278 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ל' באדר התשפ"ד (10 במרץ 2024), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר מוזמנים: עו"ד הילה גולברי בר און – מנהלת המחלקה המשפטית, משרד המשפטים נטע כצמן יעקובוביץ – המשנה לממונה על חדלות פירעון, משרד המשפטים עו"ד נעם הרצוג – רפרט חדלות פירעון, משרד המשפטים עו"ד אוריה שילוני – מחלקה משפטית ממונה חדלות פירעון, משרד המשפטים עו"ד לירון נעים – יעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים ירדן חפר – מתמחה, משרד המשפטים עו"ד שמרית רגב שרייבר – מנהלת אגף דוברות והסברה, רשות האכיפה והגביה עו"ד עמית גדליה – מחלקה משפטית עו"ד רחל בנזימן – קידום מדיניות, עמותת דף חדש עו"ד יסכה בינה – התנועה למשילות ודמוקרטיה דוד דהן – עיתונאי משפטן ייעוץ משפטי: ד"ר גור בליי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: איה צימרמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1722 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. היום ראש חודש אדר ב', ל' באדר א'. רצינו לפתוח באימרת משנכנס אדר מרבין בשמחה, ואנחנו גם נעשה זאת, אבל כמובן לצערנו נמהל עצב גדול בשמחת ראש חודש אדר. שמענו אתמול על נפילתו של עמישר בן דוד מאלי, שמעבר לכל הדברים שנכתבו וכל מה שיאמר, היום בעזרת השם תהיה הלוויה. אנחנו גם יודעים שהוא בן-דוד של בצלאל סמוטריץ', ראש הציונות הדתית, אבל זה גילוי אמיתי של איש שבאמת שילב בחייו ספה וסייפה עשייה ביטחונית, חברתית וציבורית מהמעלה הראשונה, עם חיבור עמוק לתורה ולישוב ארץ ישראל. אנחנו שולחים מכאן ניחומים למשפחה ומקווים שלא נשמע בשורות שכאלה עוד, ושהשם יאמר לצרותינו די. "ונהפוך הוא חודש אדר אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", בעזרת השם. חשבתי לעבור מיד להצעה שמוצאת פה, הארכת תוקף שנובעת מ"חרבות ברזל" לעניין חוק חדלות פירעון, אבל אני מרגיש שעל אף התקופה אני חייב לומר מילה על מה שחווינו ומה ששמענו ביממה האחרונה. אין ספק שיש ויכוח במדינת ישראל על סוגיית מה שמכונה "גיוס בני הישיבות". הוויכוח הזה הוא ויכוח נוקב ויש בו, תאמינו או לא, צדדים לכאן ולכאן. מי שחושב שאפשר לפתור את הדבר הזה באבחת חרב עובד על עצמו, ועבד עלינו. יש סוגיות מורכבות, צריך לתת מענה, הכל נכון. הצבא צריך לעשות הרבה כדי להתאים את עצמו למסגרות, ובנושא הזה ביקרתי בשבוע שעבר בלשכת הגיוס. יש שיפור, יש רצון מהשטח, יש גם צורך בהתאמת הכלים. התהליך הזה לא ייפתר בבום וגם לא באבחת חרב. הרגשתי צורך למחות ולהתייחס לאחד הדברים ששמענו, לפיו שבט לביא לא הולך לצבא. שבט לביא הולך לצבא. שבט לביא, שהוא שבט נושאי הארון, הם יוצאים בראש המחנה. הם לוחמים ראשונים. שני בניו של אלי הכהן משבט לביא יצאו למערכה נגד הפלישתים, ונפלו בה. יחד עם ארון ברית השם. אין דבר כזה ששבט לביא איננו נושא בנטל, גם הביטחוני וגם התורני. הרגשתי צורך להתייחס כי זה חורג מהדיון על השאלה מה היא הדרך הנכונה ועל מערכת היחסים בין צה"ל לציבור החרדי ובין החברה הישראלית כולה. זו כבר שאלה שנמצאת בבסיס אחיזתנו כאן בארץ. ההבנה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל לא יכולים לפעול במנותק זה מזה. העירו לי ואני מקבל את ההערה הזאת, אני צייצתי הבוקר "שבט לביא נמצא באלי ולא בבני ברק", וכיליד בני ברק ותושב לשעבר אני מחזיק במועדון וחושב שמותר היה לי להגיד את המשפט הזה. כמובן שהרבה מאוד אנשים, כולל מבית הכנסת בו גדלתי, נפלו בקרב על מדינת ישראל. כלומר, זה לא בני ברק העיר, אלא בני ברק המטאפורה. ולא סתם השתמשתי במטאפורה של העיר בני ברק, העיר שבה גדלתי ואת מסירות הנפש של בניה על התורה ועל העבודה אני מכיר ומוכיר. רבי עקיבא, שעל שמו נקרא הרחוב הראשי של בני ברק, גם גדל בעיר התורנית בני ברק והתגורר בה, ושלח את תלמידיו בראש הלוחמים. גם במרד נגד הרומאים. תלמידיו לומדי התורה של רבי עקיבא מבני ברק יצאו ולחמו. בני ברק המטאפורית של אז נדדה לה והיום היא נמצאת באלי ובצפון ובדרום ובכל חלקי ארץ ישראל, כל האנשים שנוטלים חלק בתורה ובעבודה ושומרים על ארץ ישראל ועל מדינת ישראל שלנו, ועל עם ישראל במלחמתו כנגד הצרים הקמים עלינו. אני בטוח ורוצה לקוות שהדברים הוצאו מהקשרם ויובהרו, אבל האמירה הזאת הייתה חשובה לי מאוד ביום הזה, במיוחד ביום שאנחנו מביאים למנוחות קדוש עליון שהיה בדיוק השילוב הזה מתלמידיו של רבי עקיבא, ומממשיכי המורשת של שבט לביא שלחמו ועסקו בתורה. אנחנו בעניין הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף – חרבות ברזל). הצעת חוק ממשלתית, מי מציג אותה מטעם הממשלה? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> בוקר טוב אדוני, נעם הרצוג, יעוץ וחקיקה משרד המשפטים. נמצאים כאן מטעם משרד המשפטים נציגים משני האגפים הרלוונטיים של המשרד, יעוץ וחקיקה והממונה על חדלות פירעון. הצעת החוק הזו מבקשת להאריך את המצב הקיים, שקיים כהוראת שעה מאז הקורונה. אני מיד אפרט לגופו של העניין, לגבי תשעת החודשים הנוספים והסמכת שר המשפטים להאריך מעבר לכך ב-3 חודשים נוספים, במסגרת צו באישור ועדת החוקה. המצב הקיים שאנחנו מעריכים הוא מה שמכונה "תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון", שהוא הוראת שעה שנקבעה בקורונה והוסיפה אפשרות לקבל עיכוב הליכים של עד שלושה או מקסימום ארבעה חודשים בתוך ההליך הקיים של אישור הסדרי חוב בחוק חדלות פירעון. יש רקע של עבודה מקצועית כאן בוועדה ואצלנו במשרד המשפטים להצעת החוק שאנחנו מביאים היום. היינו כאן לפני שנה וביקשנו להאריך בשנה בחקיקה ראשית את המצב הקיים, מה שאמור לפקוע ביום ראשון הקרוב 17 למרץ. הרצון להשלים עבודת מטה נבע מכך שמצד אחד ידענו שהוראת השעה נקבעה בקורונה והרציונל שלה היה על פי מצב המשק בקורונה בלבד, ומצד שני בפועל ראינו שיש ביקוש לעיכוב ההליכים הזה שנקבע בהוראת השעה במסגרת הליכי הסדר חוב. אנחנו רוצים להשלים עבודה של הפקת לקחים, עבודת מטה מאוד מרחיבה שנערכה במשרד המשפטים כולל שימוע ציבורי, שולחנות עגולים וקול קורא להערות הציבור שלגביו קיבלנו הרבה מאוד תגובות. אני אמתין רגע. שלום אדוני, בוקר טוב. להמשיך? אדוני אולי זוכר שהיינו כאן בדיון אצלך לפני שנה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> וסוכם שתוך חצי שנה יהיה משהו קבוע. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אני זוכר שסוכם אחרת, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> - - - לפני שלושת רבעי שנה התחילה מלחמה, אז אתם יכולים להגיד שידעתם לפני כן ואז - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> לא לא, אז אני אסביר. בשעתו לפני שנה, ביקשנו שנה להשלמת עבודת מטה והליך חקיקה, שימוע ציבורי, תזכיר והערות מהציבור וכולי. ערב פרוץ המלחמה כוונתנו הייתה לפרסם את התזכיר לאחר החגים. עבודת המטה עצמה, שבמסגרתה שמענו את שלל הגורמים בשוק שנוגעים להליכי חדלות פירעון – גם של תאגידים וגם של יחידים – הסתיימה ממש בחגים. וכמו שכולנו יודעים הנסיבות השתנו, לא הייתה לנו יכולת לפרסם את התזכיר בסיטואציה שנוצרה עם פרוץ המלחמה, וגם לא יכולת להביא את החקיקה הזו לכאן. בעת האחרונה – כמו שכולנו יודעים – ישנם הליכי חקיקה שאינם ייעודיים למלחמה, הליכים רחבים יותר. מדובר כאן בחקיקה תשתיתית שחשבנו שלא נכון יהיה להגיע אליה רגע לפני שהיא פוקעת. אני מזכיר שאדוני לפני שנה ביקש ממני שלא נגיע לכאן לפני הפקיעה, ואני מתחבר לזה. כעת המצב הוא שבכוונתנו בקרוב מאוד לפרסם את התזכיר של התיקון הקבוע, שהוא מצד אחד כן מעגן אפשרות לקבל עיכוב הליכים בהליכי הסדר חוב, ומצד שני הוא יהיה שונה בצורתו. אני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים, זה עוד לא פורסם ולא הוגש סופית לשר המשפטים. על מנת שזאת תהיה ההארכה האחרונה של ההסדר הזמני אנחנו מבקשים תשעה חודשים, ושפיל של שלושה חודשים ליתר ביטחון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה יודע, באוקטובר עברה שלושת רבעי שנה, תקופה שהייתה אמורה להיות ה-grace של אותם שלושה חודשים. זה היה אמור להיות כבר - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> זה היה במרץ, באוקטובר עברה חצי שנה. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> - - - סיבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> השאלה היא האם יש סיבה שבגללה התזכיר לא פורסם כבר בשבוע שעבר, למשל. לא נדבר על אוקטובר, אבל מאז ועד עכשיו - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו נמצאים כעת - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני נמצא בכנסת כבר לפחות חודשיים וחצי ויש הליכי חקיקה בכל מיני נושאים, גם פה בוועדה. הוועדה מאוד עסוקה, אני לא יודע כמה דברים סיימו, אבל התקדמו בהרבה עניינים. ולכן השאלה היא מדוע זה לא פורסם, למשל, כבר בשבוע שעבר? למה אנחנו צריכים תשעה חודשים? תפרסם. אז לא שבוע שעבר, מחר בבוקר. אני מתאר לעצמי שעבודת המטה הייתה אמורה להיות אחרי, באוקטובר. זאת אומרת, שיש תזכיר מוכן שצריך אישור שר המשפטים. אם אפשר אני יכול לעזור קצת עם היומן שלו, לדבר עם הלשכה שתקבע לכם פגישה - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. אני - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מחר או מחרתיים יפורסם התזכיר, ואז אנחנו מדברים על לוח זמנים של שלושה ארבעה חודשים, בתום מושב הקיץ פחות או יותר. משהו יותר סביר. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. אז - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זאת אומרת, לבוא היום ולהגיד שנה זה קצת - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו לא מבקשים שנה, שלושת החודשים הנוספים נועדו באמת ליתר ביטחון, וממילא הם יצריכו לחזור לשולחן זה. אנחנו מבקשים תשעה חודשים. אני אסביר את הסיטואציה. אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של ההסכם - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שאלתי, אנחנו לא פה - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן, אני משיב לאדוני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל למה לא לפרסם את התזכיר השבוע. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> התזכיר כמעט גמור. הוא בישורת האחרונה, אנחנו צריכים להביא אותו בפני שר המשפטים. אני אגיד לאדוני שמדובר בעצם בפעם הראשונה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תדע לך שאני לא למדתי לימודי ליבה, אז מושגים כמו ישורת אחרונה, התקדמות, כל הדברים האלה, אני לא יודע בדיוק לתרגם אותם ללוח גיאומטרי כזה. אני לא יודע איך עושים את זה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. אז - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש כאלה כנראה שכן, אני לא יודע. לכן אני שואל, כדי להבין. שבוע-שבועיים לפרסום תזכיר, נניח שבסדר, לוקח ארבעה חודשים, חמישה חודשים. אנחנו אחרי האירוע. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> הסיטואציה היא שאנחנו קרובים מאוד להשלמת התזכיר שיובא בפני שר המשפטים, ובתקווה לקבל את אישורו וזה יפורסם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כמה זמן זה צריך לקחת כדי ששר המשפטים יראה את התזכיר? שבוע? שבועיים? כמה? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> זה עניין של ממש שבועות בודדים, אנחנו ממש בישורת האחרונה. אני לא רוצה להגיד כאן שזה יקח שבוע או שבועיים או שלושה או ארבעה מכיוון שיש שלבים שהם לא בשליטתנו כדרג מקצועי. אנחנו ממש בקרוב נגיע לשר המשפטים ולאחר מכן נפיץ את התזכיר. גם לעניין תשעת החודשים, הרעיון היה שדמיינו את הליך החקיקה. מדובר בפעם הראשונה שיהיה תיקון קבוע לחוק חדלות פירעון החדש מזה חמש שנים, ורצינו לעשות את זה כמו שצריך. זה תיקון תשתיתי. לכן גם רצינו שהליך החקיקה כאן, במושב הבא, יוכל להיעשות בקצב הנכון ולא שיפגע - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> גם זה - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. וגם בין התזכיר לבין מתי שנגיע לכאן, עוד יש שימוע לציבור. כלומר, הציבור ירצה להגיב על התזכיר הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כמה זמן נמשך השימוע? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> בדרך כלל השימוע הוא מינימום 21 יום, אנחנו חושבים שבמקרה כזה אולי יינתן מעט יותר - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> נכון. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> מכיוון שהציבור מעוניין להגיב על התזכיר הזה בצורה רצינית. מדובר בציבור שנמצא בשיחה איתנו כבר - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז תעזור לי להבין, "שבועות בודדים" פלוס שיח פלוס 30 יום, יכול להתכנס לחודשיים? << דובר >> לירון נעים: << דובר >> - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> חודשיים לתזכיר או - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> או חודשיים להגיע לכאן? << דובר >> לירון נעים: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. חודשיים לסיום הפרסום לציבור. אני מבין שאם יהיו הערות אתם - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> חודשיים לפרסום לציבור, כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חודשיים אני מתכוון שבתחילת המושב נהיה כבר אחרי - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> חודשיים לפרסום לציבור, כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הפרסום לציבור, אחרי ה-30 יום - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> המושב מתחיל ב-1 במאי או שאני טועה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איפשהו במאי, זה קצת אחרי 1 במאי. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> סוף מאי. - - - סוף מאי, כן. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אם המושב מתחיל במאי - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אחרי יום העצמאות. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> התזכיר יפורסם לפני תחילת המושב מבחינתנו, זו כוונתנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אני מדבר על 30 יום לפני תחילת המושב, לא שהוא - - - בתחילת המושב. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> 30 יום לפני תחילת המושב אנחנו בפסח, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> - - - זה נשמע לי בערך שמונה ימים. הוא יותר קצר מסוכות, הוא שבעה ימים. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> לא, אבל אין שם ימי עבודה. אם לסכם, כוונתנו שההסדר יפורסם לפני תחילת המושב, בוודאי, ואפילו לפני כן. אנחנו עושים מאמצים ופועלים בכיוון הזה. אפילו לפני אם נצליח, אנחנו מנסים. אבל זה לא בשליטתנו המלאה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> - - - המושב כבר יהיה משהו. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> 19 במאי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 19 במאי. אז יש לך חודשיים וחצי, נו מה? שבועות בודדים, עוד פעם, אני לא יודע מה התרגום של זה, אבל - - << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> אפשר לקבל זכות דיבור? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מנסה לתרגם את זה למשהו מעשי. << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> אפשר לקבל זכות דיבור? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אז השאיפה לפרסם 30 יום לפני תחילת המושב את התזכיר היא מבחינתנו מקובלת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. רצית להתייחס. << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> כן. שמי עורכת דין רחל בנזימן מעמותת "דף חדש", אנחנו שותפים להליכי החקיקה לאורך השנים. אני רוצה לומר שכאחד מארגוני השטח שבאמת יודעים מה קורה, אנחנו שומעים על עבודת המטה הזו כבר במשך אותם מספר החודשים שחברי הכנסת שומעים עליהם, ואנחנו היינו שמחים להיחשף לעבודת המטה עוד לפני הגשת התזכיר. אנחנו פנינו אליכם בעניין, והיינו שמחים להיות בעלי האפשרות להגיב מאחר שיש לנו מידע ויכולת מוכחת לתרום לעבודת המטה הזו. לכן אני מבקשת מכם בנוכחות הנוכחים שתחשפו עוד לפני פרסום התזכיר, מאחר שאנחנו יכולים לתרום רבות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בשמחה רבה, זה בסדר גמור, אני רק לא רוצה שזה יעכב את התהליך. זה אומר שמבחינת - - << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> לא, להפך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אז בתוך השבועות שהם מדברים עליהם - - << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> אנחנו - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> במסגרת ה-30 ימים, איפה שהוספנו תשעה ימים להערות הציבור, בואו נכניס את זה ונתכנס פנימה - - << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו רק רוצים שזה יהיה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ובשמחה רבה. << דובר >> רחל בנזימן: << דובר >> אנחנו שותפים לעמדתו של אדוני, אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר מהר, אבל אנחנו גם רוצים לתרום לאיכות של ההצעה הזאת. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> לירון נעים, משרד המשפטים. אני אתייחס לנאמר ברשותו של אדוני. אנחנו מאוד נשמח לשיח כזה, אנחנו גם פרסמנו קול קורא בדצמבר 2022 - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> כן. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> - - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> וקיבלנו את התגובה שלכם ביחס אליו, וקיבלנו תגובות רבות נוספות שמהן אנחנו גם לומדים. מהקול הקורא אפשר ללמוד שעבודת המטה שלנו הייתה מאוד מתקדמת כבר בדצמבר 2022. השיח שלנו עם השוק לימד אותנו הרבה דברים. לכן אנחנו מעדיפים שהשימוע הציבורי לא יהיה 21 יום, אנחנו רוצים שימוע אפקטיבי. אנחנו מניחים על השולחן רעיונות חדשים, חשוב לנו שגם "דף חדש" וגם שחקנים אחרים שהיו איתנו בשיח במהלך כל התקופה הזו, יגיבו לתזכיר באופן רציני לאחר שנפרסם אותו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התחושה היא שזה נמשך קצת יותר מידי. והשאלה שלי מדוע התזכיר לא פורסם שבוע שעבר הייתה בדיוק על הנקודה הזאת. בסדר, הייתה מלחמה, אבל עד מתי אנחנו מנצלים את התשובה הזאת של המלחמה? הייתה עבודה, צריך לתת מענה עד מתי היא נמשכת, הייתה התייחסות ללוח הזמנים של שר המשפטים, עד מתי אנחנו מושכים גם את העניין הזה? בסוף ישנו שצריך בסופו של דבר באופן טבעי - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> אדוני, זה מקובל עלינו ואנחנו מסכימים - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני חששתי מזה לפני שנה באותו דיון. שאלתי את אותן השאלות לפני שנה, ואני אחרי שנה שואל פחות או יותר את אותן השאלות. ונכון, היו באמצע גם כמה חודשי מלחמה, אבל עדיין. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסוף כשאני מקבל תשובה שיש גם פסח באמצע, ושזה צריך להידחות בחודש נוסף, אני מרגיש לא בנוח. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אדוני, אני אוסיף ברשותך - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> על אף שאישתי לא תאהב את זה, כי היא תגיד שפסח לוקח חודש - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל לי פסח לוקח שמונה ימים. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אדוני, אני רק אוסיף ברשותך, שבעצם לפני שנה כששאלת אותנו לא ידענו עדיין לאן מועדות פנינו. עכשיו אנחנו במקום אחר, מבחינתנו חלה התקדמות. היינו רוצים שלא תהייה מלחמה, ושכבר היינו פוגשים אתכם לפני כמה חודשים - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא לא, אני מעלה את הצורך בלנסות לקצר את ההליכים מול שר המשפטים - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כולנו רתומים, כולנו לא מעוניינים שמצב זמני יישאר זמני. אנחנו רוצים להגיע למצב תשתיתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל אני ארגיש יותר בנוח אם השר יקבל את זה בשבוע הקרוב, ואז אני אוכל לשאול את השר למה הוא לא התפנה לזה, והאם זה גם עקב המלחמה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוועדה תרגיש הרבה יותר בנוח. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אז מבחינתנו - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ואז אנחנו נהיה בתוך מרץ כשכבר השר ראה את זה, ובאפריל כבר נוכל להיות בפרסום. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> אז אדוני, אנחנו התחייבנו – בכפוף לאישורו של השר – לפרסם בערב פסח. נכון? אמרנו 30 יום לפני תחילת המושב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - לתחילת - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ערב פסח הוא 30 יום באמת, נכון. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> ואז להערכתם זה יגיע כבר אחרי הערות, תלמדו אותן, ובכנס הקיץ זה כבר יהיה פה. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> כן. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> כלומר, בשאיפה בתחילת כנס הקיץ. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> עכשיו, אם אפשר אדוני היו"ר - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> אנחנו רוצים לראות את סוגי ההערות שנקבל, יכול להיות שייקח לנו זמן קצר לעבד אותן, יכול להיות שקצת יותר, אבל בכנס הקיץ כוונתנו להיות כאן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> אבל אני מניח שאת חלק מההערות כבר קיבלתם בקול הקורא - - << דובר >> לירון נעים: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> זאת אומרת, זה לא חתול בשק. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> נכון מאוד. אני מניחה שהרבה מההערות לא יחדשו הרבה, אבל בכל זאת אנחנו מניחים רעיונות חדשים על השולחן שלגביהם היינו רוצים לשמוע את תגבותו של הציבור. את הבעיות למדנו, את הפתרונות עדיין לא. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> כן. אז יש לי עוד שאלה בעניין הזה. בדיונים הקודמים עלה העניין שההסדר הזה שונה מההסדר הבסיסי שהיה בחוק חדלות פירעון המקורי, ועושה איזון אחר שנותן איזשהו יתרון לחייב. זאת אומרת, הוא נותן לחייב עיכוב הליכים בלי מינוי נאמן, בשונה מההסדר הרגיל בחוק, ומאפשר חופש פעולה יותר גדול. הוא בעצם ממשיך לשלוט בנכסים, מקבל עיכוב הליכים, אבל ממנים סוג של מנהל הסדר שגם מהווה איזשהו בקר מסוים וגם עוזר לחייב בגיבוש הסדרי החוב. אז אני מבין שאתם לא רוצים להיכנס לפרטי ההסדר המוצע שאתם מגבשים, אבל אני מבין שהוא שונה במאפיינים שלו מהתיקון שבפנינו, מתיקון מס' 4. תוכלו להסביר מבחינתכם את התועלות מהארכת הוראות השעה? ואם תוכלו גם להתייחס קצת לנתונים. זאת אומרת, עלתה השאלה מתי הוראת השעה תוארך, אבל ישנה שאלה מקדמית שהייתי שמח שתתייחסו אליה. הרי אתם לא הולכים להאריך את זה על פי הסדר הקבע כמו שהוא מופיע כרגע, אז תיאורטית היה אפשר להגיד שעדיף לתת לזה לפקוע מכיוון שבעוד כמה חודשים יהיה הסדר קבע. ואז הסדר הקבע יובא לוועדה, ולאחר מכן הכנסת תאמץ אותו אם היא תרצה. כי יש פה איזשהו איזון, מצד אחד ברור שהוראת השעה כן מעודדת הסדרי חוב, אבל יש כל הזמן טענות מהצד השני שיש חשש לניצול לרעה של ההליך, ואולי לפגיעה בנושים בדיוק בגלל מה שאמרתי קודם, שלא ממונה נאמן. גם אולי לא תמיד נכנס להסדר הזה מי שהיינו רוצים שיכנס. איפה האיזון בין היתרונות בלהאריך לבין הנזקים בהסדר כמו שהוא היום, אולי בשונה מהסדר הקבע המוצע? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. אז אני אסביר בקצרה ומציע ברשותכם שלאחר מכן נעביר את השרביט לממונה, שיספרו לנו על המצב בשטח ועל הנתונים שלפניכם. לגבי שאלת התועלות, היתרונות והחסרונות בלהאריך את המצב הקיים, מכיוון שממילא פנינו לתיקון קבוע שיהיה שונה מהמצב הזמני. דיברנו על כך בדיונים הקודמים, שלפני שהתיקון הזמני נכנס לתוקף הייתה מחלוקת בקרב שופטי בתי המשפט המחוזי. חלקם חשבו שיש סמכות טבועה לבית המשפט לתת עיכוב הליכים, וחלקם חשבו שלא. אני לא נכנס כאן לשאלה המשפטית בעניין הזה, אבל אפילו הנתון הזה לכשעצמו מלמד אותנו שבסיטואציה שבה הוראת השעה הזמנית תפקע, אנחנו בעצם ניסוג לאחור ותהיה אנדרלמוסיה מסוימת ואפילו חשש לפורום שופינג. העניין הזה עלה גם לפני שנה, מכיוון ששופטים בבית המשפט במחוז אחד יגידו דבר אחד ואולי בית משפט אחר יגיד דבר אחר. אנחנו חושבים שזה מצב לא רצוי ואחת המטרות הגדולות של חוק חדלות פירעון הייתה לייצר ודאות בין המסלולים. אנחנו עוסקים כאן בשאלה האם ההסדר הספציפי של עיכוב הליכים זמני לשלושה עד ארבעה חודשים יפקע או לא, אבל עצם ההליך של אישור הסדר החוב באסיפות וולונטריות כשהנושים ברצותם יאשרו וברצותם לא יאשרו, שריר וקיים ואנחנו לא מהרהרים אחר עצם קיומו. אז בעצם השאלה היא לגבי עיכוב ההליכים ואיך הוא משפיע על האיזונים בין המסלולים. אנחנו חושבים שיש חסרונות גדולים מאוד בכך שהוראת השעה תפקע עכשיו וייווצר "חור" שבו לא ברור אם יש סמכות לתת או אין סמכות לתת את הסעד. אנחנו חושבים שנכון יותר להגיע למצב שהסעד הזה יוסדר, ויוסדר כפי שנציע להסדירו בתיקון הקבוע. נכון שבהוראת השעה הזמנית – ומייד נשמע – יש גם יתרונות וגם חסרונות, גם תועלות וגם נזקים. בעינינו במכלול התמונה עדיף להאריך את המצב הקיים מאשר שהוא יפקע וייווצר הבלאגן שעליו דיברנו. << דובר >> הילה גולברי: << דובר >> בוקר טוב, הילה גולברי מהממונה על הליכי חדלות פירעון. אני מנהלת המחלקה המשפטית. הגשנו אליכם דיווח שהתייחס למשך שנה, מ-19.9.2022 עד 18.9.2023. הנתונים מונחים בפניכם. אחד הדברים שצריך לשים על השולחן הוא שבפועל אנחנו רואים המון הסדרים שמאושרים במסגרת תיקון מס' 4. אנחנו באים עם עיניים פקוחות, אנחנו שומעים את השטח, אנחנו יודעים את הבעיות ואת הקשיים שיש בתיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון, אבל בסופו של דבר יש שימוש רב בכלי הזה בשטח. מעבר לנתונים שהגשנו מצאתי לנכון גם לספר לכם על הנתונים מהתחילה של הכניסה לתוקף של תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון, זאת אומרת, החל מחודש מרץ בשנת 2021. לגבי תאגידים הוגשו 145 בקשות לעיכוב הליכים. זה נשמע נתון יחסית קטן, אבל ביחס לבקשות להסדרים שמוגשת בתאגידים זה נתון לא מבוטל ומאוד משמעותי. מתוך 145 בקשות שהוגשו בתי המשפט נתנו החלטות המורות על עיכוב הליכים ב-117 תיקים. זה מעיד על כך שבתי המשפט קיבלו את הבקשות, בחנו אותן וסברו שיש מקום לתת עיכוב הליכים. הנתון מעיד על כך שבתי המשפט אימצו את המהלך הזה, נתנו לאותן החברות להיכנס ואישרו 60 הסדרים מתוך 117 החלטות שמורות על עיכוב הליכים. אם אנחנו מתרגמים את זה לאחוזים, מדובר על אישור הסדר בכ-50% מהבקשות שניתנו בהן עיכוב הליכים. הנתון הזה מלמד המון, המשמעות היא שהשטח מאמץ את תיקון מס' 4, השטח פועל בהתאם לתיקון 4 לחוק חדלות פירעון. אני חושבת שהחלטה שתוביל לגרימתה של איזושהי אי ודאות היא אינה נכונה לשחקנים שנמצאים אצלנו. השחקנים מודעים לאירוע, הם הביעו את העמדה שלהם, הם שותפים עיקריים, חשוב לנו לשמוע אותם. אנחנו תמיד באים עם עיניים ביקורתיות, ובאמת חשוב לנו בשורה התחתונה לייצר את המהלך שיהיה הכי נכון לשוק. אני חושבת שלבטל את זה לגמרי זו פגיעה כי אנחנו ניקח את מספר החודשים האלה, ואנחנו ניתן איזשהו תוצר מוגמר שגם ייתן מענה לליקויים שיש בתיקון מס' 4. לגבי יחידים המצב הוא קצת שונה. אצל יחידים הוגשו 223 בקשות לעיכוב הליכים מאז שתיקון מס' 4 נכנס, שזה נשמע יותר, אבל רק כדי לסבר את האוזן בקשות להסדר רגיל על פי חלק ייעוד לחוק מדבר על סדר גודל של 1,539 בקשות. לכן, קצת פרופורציות. מתוך 223 הבקשות לעיכוב ההליכים, בתי המשפט הורו על עיכוב הליכים ב-169 בקשות ואושרו 66 הסדרים. זה מהווה 39% מהתיקים שבהם בית המשפט הורה על עיכוב הליכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה אושרו? 60? << דובר >> הילה גולברי: << דובר >> 66 הסדרים. אלה הנתונים שלנו. ישנם הרבה הסדרים שאושרו ביחס לתיקים של תאגידים. האירוע בהסדרים כאן מתייחס יותר לתאגידים. בעבר כמעט רוב בתי המשפט נתנו עיכובי הליכים ליחידים. בתאגידים המצב שונה כפי שנועם הציג קודם לכן, ואני חושבת שהנתונים האלה מהווים הבנה לכך שיש צורך בשינוי הזה. אבל צריך לחשוב איך עושים את זה בצורה נכונה שתסגור את כל המהלך כמו שצריך. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> אבל אתם מבחינתכם לא נתקלתם בסיטואציות שעיכוב ההליכים נוצל לרעה על ידי חייבים, או שבחסות עיכוב ההליכים נעשו דברים שפגעו בנושים? << דובר >> הילה גולברי: << דובר >> אני חושבת שכאשר נכנס תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון, השטח – לרבות בתי המשפט – לא כל כך הבין לאן הרוח נושבת, ותוך כדי תנועה גם בתי משפט התחילו לעשות חשיבה מחדש. למשל, נתון נוסף מראה כי ב-23 תיקים של תאגידים בית המשפט דחה את הבקשות לעיכוב הליכים עוד לפני מתן החלטה המורה על עיכוב הליכים, ואנחנו רואים עליה מתמדת בין הדיווחים שהגשנו. אם למשל בדיווח הראשון בית משפט דחה רק בתיק אחד, אז אנחנו רואים שבדיווח האחרון בתי המשפט דחו את הבקשות ב-10 תיקים, וכבר בהתחלה. ההחלטות התקבלו משלל סיבות, למשל "אין סיכוי סביר לאישור הסדר", "אינו מתאים להליך של הסדר חוב", "צריך להעביר את התיק הזה" כי הוא בכלל לא מתאים לחלק י', אלא מתאים לחלק ב'. או עקב התנגדות של נושים או הממונה ובית המשפט. זאת אומרת, השטח התחיל יותר להתעורר ולהבין את האירוע. זה מובא לידי ביטוי. אני מאמינה שישנה הבנה של השחקנים כי הם איתנו בתהליך הזה, הקול הקורא היה מאוד ברור. בגלל ההבנה שאנחנו הולכים לעבר שינוי, אז גם הכל יותר לפרופורציות וכולם מבינים את הכיוון שאליו ההסדר הולך להגיע. לכן לא נתקלנו כרגע בכל מיני אמירות של ניצול לרעה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לפני שנתקדם אני רוצה להבהיר לך, אדוני, שהמשמעות של תשעה חודשים היא בעצם סדר גודל של ארבעה וחצי חודשי כנסת. מושב הקיץ הולך להיות חודשיים וחצי. בחורף יש לנו פגרה של כמעט ארבעה חודשים. תיקח את זה בחשבון, צריכים להיות לוחות זמנים ברורים. זאת אומרת, אם ההסדר לא יפורסם באמצע אפריל, יהיה קשה מאוד להעבירו בקריאה שלישית בתחילת מושב החורף. אין לכם לוח זמנים של תשעה חודשים, אלא של ארבע חודשים. תצטרכו לקחת את זה בחשבון. הכנסת יוצאת לפגרה בסוף יולי עד סוף אוקטובר כמעט. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> כן. החגים מאוחרים השנה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. אז קחו בחשבון שלוח הזמנים שאמרתי, לגבי ערב פסח - - << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא לא לוח זמנים "וירטואלי". אם לא יהיה דיון אינטנסיבי בוועדה בקיץ – ואני מכיר את יושב ראש הוועדה הקבוע – אין סיכוי שגם בדחייה לחורף ההסדר יעבור בקריאה שלישית. נוסף על כך, קחו בחשבון שלוח הזמנים מתקצר גם בהקשר לשר המשפטים ואישורו, וצריך לצאת לפרסום די מהר בשביל שנעמוד בלוח הזמנים ונוכל להעביר בחקיקה שלישית באמצע דצמבר. מי שמכיר את לוח הזמנים של הכנסת מבין שמדובר בלוח זמנים קצר מאוד. אנחנו מדברים על אמצע דצמבר, חוזרים לפה בנובמבר. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> מבחינתנו, אדוני, זה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ולכן אני מציע לכם להזדרז. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתם רוצים להקריא? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> דיון אינטנסיבי במושב הקיץ הוא היעד שגם אנחנו מכוונים אליו. זאת אומרת, אין לנו כוונה אחרת חלילה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז זה אמור להיות אחרי הפרסום כבר ב-19 במאי. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> רשמנו לפנינו. רשמנו לפנינו. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> כן. רק בשביל שניישר קו, שוב, אני מבין שקשה לכם להתחייב בדברים שלא בשליטתכם, אבל הכוונה היא שההסדר יגיע לכנס הקיץ, וכנס החורף זה זמן אקסטרה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זמן אקסטרה. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> זמן אקסטרה, כן. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> חיובי. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> הבנתי. אז לפני שאני אקריא, עוד שאלה אחת קטנה. בדרך כלל ההארכה היא על תקופה ארוכה. אני מנסה לחשוב מבחינת יעילות על מנת לא להביא צו נוסף. אתם אומרים 9 חודשים ועוד שלושה חודשים שמחייבים בעצם להחתים את השר על צו, להביא בפני הוועדה. חשבתם אולי, למשל, שבמקום 9 פלוס 3, מספיקים לכם 10 חודשים וזהו? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> מבחינתנו פרק הזמן של תשעה חודשים נועד לכך שלא נצטרך את הצו. גם לא רצינו לבקש מראש שנה מכיוון שגם היה חשוב לנו לשדר לשוק – כפי שהילה ציינה – שכוונתנו שזו תהיה ההארכה האחרונה. אנחנו לא מעוניינים להגיע למצבים ארוכים יותר. אז אם נצליח בתוך תשעה חודשים לעשות את העבודה, יחד עם הוועדה, זה יהיה נהדר וכולם רתומים לכך. הבקשה לצו הייתה מכיוון שיותר נוח פרוצדורלית להגיע לוועדה עם צו מאשר עוד לעבור שלוש קריאות רק בשביל לשקול לקבל תוספת של כמה חודשים. אנחנו פתוחים לשיח בנושא הזה. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> בסדר. אז אולי נשאיר את זה ככה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אני רוצה אוסיף עוד - - << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> שוב, בהתאם למה שדיברת עליו קודם, מתוך מטרה ושאיפה שכל העניין זה יגמר עד הקיץ או תחילת החורף. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> בסדר. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> זו שאיפתנו. אני ברשותכם אבקש, אם אפשר, להוסיף סעיף תחילה. מכיוון שהפקיעה של הוראת השעה היא כרגע ביום ראשון בעוד שבוע, אז רק למקרה שמשהו יתעכב במליאה, ליתר ביטחון, שיהיה סעיף תחילה שכתוב בו באיזה תאריך ההסדר מתחיל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כנראה יתעכב במליאה, כי - - - השבוע תקציב - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היא מושבתת ליומיים לפחות. אז - - << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> כן, אבל בדקתי. יש סיכוי שזה יצליח, אם הוועדה תאשר פה - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> - - - << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> זה יצליח לעלות ברביעי אחרי התקציב. בדקתי עם היועצת המשפטית לכנסת. אבל אולי באמת ליתר ביטחון אנחנו נוסיף את סעיף התחילה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> רק כדי שלא יהיו ספקות. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> כדי שלא יהיו ספקות. למרות שאגב, גם אם זה עולה בשני הבא לפי חוק הפרשנות, אם זה מאושר בשני, זה חוזר בחצות ודקה של יום ראשון. אבל שוב, לא ניקח את הסיכון הזה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> טוב, אני אקריא. הצעת חוק חדלות לפירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת השעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 תיקון סעיף 1 1. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א – 2021, בסעיף 1 – "הארכת התקופה הקובעת 319א1. (1) ברישה, במקום "עד יום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרץ 2024)" יבוא "עד יום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), ואם הוארכה התקופה לפי חוק זה – עד תום תקופת ההארכה"; (2) בסעיף 319א(א) לחוק חדלות פירעון, המובא בו, בהגדרה "התקופה הקובעת", במקום "עד יום ז' באדר ב' התשפ"ע (17 במרץ 2024)" יבוא "עד יום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024) או עד תום תקופת ההארכה כפי שקבע השר לפי סעיף 319א1"; (3) אחרי סעיף 319א לחוק חדלות פירעון, המובא בו, יבוא: השר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך בצו את התקופה הקובעת בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים." זו התוספת של האופציה לצו. ופה לבקשת הממשלה אנחנו נוסיף את סעיף התחילה, בשביל למנוע בעיות או נפילות, שתהיה רציפות מהתיקון הזה. נוסיף סעיף 2, "תחילתו של חוק זה ביום ח' באדר ב' תשפ"ד 18 במרץ 2024", ואז זה back to back מבחינת התקופות. בסדר? אבל כמו שאמר היו"ר, כדאי מאוד להאיץ את זה ושלא נגיע לעוד הארכה של החוק. אפילו לא לצו. זו השאיפה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו מחכים ומצפים לעבוד איתכם על התיקון הקבוע בקרוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא איתי, אבל בסדר. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אלא אם אדוני מאוד רוצה, אנחנו נשמח. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> יש לך כבר מחייבות לנושא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, זה נכון. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> פעם שלישית אומרים גלידה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין פה את גלי כדי שתביא גלידה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אנחנו נדאג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה תדאג לזה. תודה. מי בעד הצו? << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> לא הצו, הצעת החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אה, נכון, זה צריך לעבור כהצעת חוק. מי בעד הצעת החוק? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> ד"ר גור בליי: << דובר >> אושר. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> פה אחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. ישיבה נעולה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> הרבה תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:37. << סיום >>