פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 131 ועדת הפנים והגנת הסביבה 14/03/2024 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 185 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, ד' באדר ב התשפ"ד (14 במרס 2024), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הועדה: יעקב אשר – היו"ר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: גיא סמט – מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה ארז אביטל – מנהל אגף טכנולוגיות ומידע, המשרד להגנת הסביבה הדסה סבג – מנהלת משאבי אנוש, המשרד להגנת הסביבה שאול דל אריצ'ה – מנהל תחום תעשיות, המשרד להגנת הסביבה גל דינס – ראש תחום רישוי משולב, המשרד להגנת הסביבה נטע דרורי – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה מעין פורת גנץ – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה נטע מירון – יועץ מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה רחל רוטנברג – אגף מערכות מידע, המשרד להגנת הסביבה גל בן שלום – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר נועה סידר – טוקסיקולוגית, משרד הבריאות ד"ר תמר ברמן – ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות משי לקס – מנהלת תחום מדיניות ואנרגיה, משרד האנרגיה והתשתיות איילת פלדמן – עו"ד, משרד המשפטים מהלט בגשאו – מנהלת תחום הון אנושי, נציבות שירות המדינה סתיו יוספיאן – רפרנטית הון אנושי, נציבות שירות המדינה הראל גל – מנהל אגף איכות מים, רשות המים רמי יעקב אדנה – עו"ד, עוזר ראשי ייעוץ משפטי, רשות המים אתי אסולין – עו"ד, מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית חיפה מירה סלמון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון האזורי בישראל גלעד בן ארי – מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון יונת אלקלעי – ממונה תחנות כוח, איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל ד"ר ליהי שחר ברמן – מנכ"לית, איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה יפעת לוי – עו"ד, יועצת משפטית, איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה מאיה קרבטרי – מנהלת סביבה קיימות ותכנון, פורום ה-15 ד"ר אריק סמל – סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה תומר גרטל – רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה ד"ר אריה ונגר – מדען בכיר, אדם טבע ודין עדי גמליאל – סמנכ"ל חדשנות, הסברה ואחריות תאגידית, חברת נתיבי ישראל ניר קנטור – מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים שלו בראנץ – עו"ד, יועמ"ש, התאחדות התעשיינים נועה – יועצת לשר זאב אלקין מעיין בועז גנץ יונתן בר אביב מועלם משתתפים באמצעים מקוונים: שולי נזר – סמנכ"לית תעשיות, המשרד להגנת הסביבה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר לירון אדלר מינקה מנהלת הועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: איה פרידמן – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) תשפ"ד מ/1612 במסגרת כמה ישיבות. תכף אבקש מהיועץ המשפטי לתת לנו את מסגרת הדיון של היום, כאשר חלק מהדברים אלה דברים שדיברנו עליהם בישיבות קודמות ואמרנו שנתייחס אליהם בישיבה נפרדת. יש מספר חלקים שטרם סיימנו לדון בהם בכל הנוגע לחומרים מסוכנים ודברים אחרים. היועץ המשפטי יאמר לנו על מה אנחנו רוצים ומקווים לדבר היום ומה הצפי להמשך מבחינת הדברים שנותרו לנו, בלי להיכנס ללוחות זמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוקר טוב לכולם. בדיונים הקודמים אנחנו סיימנו את החלק הראשון של חוק החומרים המסוכנים שעינינו מעבר למשטר חדש של היתרים כאשר חלקם יהיו היתרים אחודים, חלקם יהיו היתרים במתווה אחר וחלקם יעברו למשטר של אסדרה רוחבית בתקנות. טרם דנו בחלק השני של חוק החומרים המסוכנים, ברובו המכריע הוא מתייחס לכלל הנושא של חומרים מסוכנים ולכן חשבנו לדלג עליו לצורך תחילת הדיון הזה ולדון במתווה למעבר מהמשטר הישן למשטר החדש. כלומר, בהוראות המעבר של החוק ולאחר מכן בפרטי התוספת השלישית, בהערות שיהיו ככל שיהיו – קיבלנו הוראות בכתב אז אנחנו נדון בהם – לגבי הפריטים שעוברים לרישוי במשטר החדש במסגרת היתרי רעלים חדשים. אם יוותר בידינו זמן נמשיך לדון בקטעים שלא דנו בהם בחוק החומרים המסוכנים. זאת אומרת, "נחזור אחורה" ונקווה להשלים את הדיון בחוק החומרים המסוכנים כך שלקראת הדיונים הבאים יישארו לנו נושאים מצומצמים יותר שטרם דנו בהם והשלמות של נושאים שהוועדה ביקשה התייחסות לגביהם בדיונים קודמים ותיקונים שונים בחוק אוויר נקי, בחוק החומרים המסוכנים ובהסדרים הנוספים שטרם דנו בה. התקווה היא לסיים את הדיון בהצעת החוק הזו עד תום הכנס הנוכחי של הכנסת כך שהיא תובא להצבעה עוד בטרם יסתיים כנס החורף של הכנסת. אדוני, אני מציע שנתחיל בדיון בנושא הוראת המעבר והמתווה למעבר המשטר הישן למשטר החדש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכל ההשלכות של זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבין שיש מצגת של המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה אחת. הייתה בקשה של חברת הכנסת מטי הרכבי נכון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צרפתי הרכבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צרפתי-הרכבי. מטי זה כולל את הכול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכול טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה מילות פתיחה או התייחסות שלך לעניין. היא מדברת גם כממלאת מקום זמנית ליוראי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה. אני מבינה שאתם מדברים פה על תפיסה של רישוי משולב וכל הרפורמה מדברת על תפיסה של רישוי משולב. במחקר ההשוואתי עם אירופה של הממ"מ למדנו שהאמירה שאומרת שאנחנו מאמצים את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האסדרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האסדרה האירופאית, יש שונות בין המדינות וזה לא חד-חד ערכי. זה שיש אסדרה ואני מאמצים אותה כמו שהיא אלא אפשר לדוג מה שיותר מתאים או מה שפחות מתאים. אני יודעת שהיה דו"ח של מבקר המדינה ב-2019 שמצא ליקויים והמשרד בעצמו אמר שהוא לוקח אחריות מלאה על השלמת התהליך לשיפור פעולות הפיקוח והאכיפה. מנקודת המבט של הציבור פיקוח ואכיפה זה החלק שמבטא את הדאגה הציבורית והוא זה שיכול לגלות את הכשלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר ביקשנו בישיבות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להתייחסות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה היה בביקורת של 2019 ואז הייתה ביקורת נוספת במאי 2023 שם המבקר כותב "מאז הביקורת של 2019 הלכו והתעצמו האתגרים והסיכונים, הם צפויים עוד לגבור ויש חובה לנקיטת פעולות אקטיביות ונרחבות לשיפור מערך הפיקוח והאכיפה" - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הדו"ח של המבקר זה עד שנכנסתי לתפקיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה בסדר אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו בעזרת השם - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל מעבר לשיפור מערך הפיקוח והאכיפה, הוא כותב "לרבות גיבוש תורת אכיפה משרדית ובקרה שוטפת של הטמעת עקרונות העבודה והפקת לקחים". במיוחד כשאנחנו לקראת רפורמה רגולטורית של הרישוי המשולב, את זה כתוב בדו"ח, לכן אי-אפשר את זה בלי זה. חייבים להתחיל לפקח. כשהוא סוקר את הדברים שעשה בדו"ח של 2019 לעומת הדו"ח של 2023, ואנחנו כבר לקראת, הוא אומר "לא טופל. לא תוקן". לא תורת האכיפה שהמשרד התחייב לקדם כבר מ-2003. "לא טופלה האכיפה בזיקה לניהול סיכונים" – גם זה לא טופל. "לא תוקן תיעוד מפגעים סביבתיים" – לא תוקן. "נתוני אכיפה מנהלית", מעט מאוד בנושא של שימוש בצווים מנהליים, לא תוקן נתוני אכיפה פלילית. דבר נוסף שאמר הדו"ח הוא שחייבת להיות הפרדה בין הרכזים המקצועיים שיש להם ממשק יום-יומי עם המפעלים לבין הפיקוח. זאת אומרת, זה לא יכול להיות אותו אדם, חייבת להיות הפרדה. זה ברקע הדברים. הדו"ח אומר שיש ירידה של 44% בפיקוח על המפעלים. זה דו"ח מאוד חריף. כשמשווים מתוך 150 מפעלים בעלי היתר פליטה ו-4,000 מפעלים עם היתר רעלים, המשרד מוציא בממוצע ארבעה צווים לחוק אוויר נקי בשנה ושישה בחוק חומרים מסוכנים. מכאן אני למדה שאנחנו חייבים לוודא בחקיקה שסעיף הפיקוח יהיה כזה שנותן דעתו ראשית על בסיס העבר אבל גם על בסיס העתיד כי מדובר פה על משהו שהוא משלב ואנחנו מחויבים באותה זהירות. אני קוראת לזה שהחוק הזה יכלול את תורת האכיפה, עליה דובר כבר מ-2003 והמשרד התחייב כי התורה עצמה קובעת גם את המדרג של העבירות הסביבתיות, גם את סדרי העדיפויות בטיפול במפגעים וגם את אמות המידה לבחירת מסלול לאכיפה. דו"ח המבקר מתייחס לזה בצורה מעמיקה והמשרד הסכים עם זה אז אני מבקשת שתורה האכיפה תהיה תנאי לכניסת החוק לתוקף. זו התחייבות של המשרד מקדמת דנא והמשרד כבר 21 שנה לא מקדם את זה. מה גם, שעל פי חוק יש שנתיים – אתם בטח תדברו על המעבר – אבל תורת אכיפה היא בסיסית בשביל שהחוק הזה ייכנס לתוקף. דבר נוסף הוא נושא השקיפות לציבור. עד היום השקיפות לציבור היא בעיקר סביב העיצומים הכספיים. אני חושבת שגם כתבי האישום וגם הצווים המנהליים שבהם נעשתה האכיפה חייבים להיות בשקיפות לציבור. זה יכול להיות אפילו בדיווח לוועדה המכובדת שפה אבל חייבת להיות שקיפות לציבור. צריך לחשוב גם על כך שיש כאן שלוש שנים מפיקוח לפיקוח, אז אם יש מפעל שנבדק ונמצא שהוא לא עמד בתקנות, אני לא אגיד שהוא צריך להיענש אבל אם הוא סורר אז הוא יהיה צריך לעבור נניח שלוש שנים של פיקוח שנתי עד שיוכל להינות שוב מהפריווילגיה של פיקוח אחת לשלוש שנים. הנושא של תורת האכיפה הוא קריטי בשביל מימוש הרפורמה ושקיפות הציבור סביב המידע של – העיצומים, כתבי האישום והצווים המנהליים. זה בגדול, מלמעלה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. מכיוון שלא היית בישיבה הזאת אני רק אגיד לך שביקשנו את התייחסות המשרד לגבי נושאי האכיפה והדברים מסביב. בנושא השקיפות, לדעתי יש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע, רק לגבי הפיקוח. אנחנו ביקשנו התייחסות לנושא האכיפה ועוד לא קיבלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אנחנו אמורים לקבל את זה אבל זה לא יהיה היום, נכון? אבל זה אמור להיות ב - - - החוק לא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני אומרת, תורת אכיפה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. בלי לקרוא בדקדקנות את מה שכתב המבקר, אנחנו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פועלים בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אינטואיטיבית. יכול להיות שנצליח להיכנס לזה גם היום אבל בהחלט יש מקום לחזק את העניין הזה ולראות שיש דברים ברורים לגבי איך עובדת האכיפה. דבר שני, אם אנחנו מדברים על שינוי רגולטורי אז ודאי שהוא חייב להיות מותאם ולבוא בעצימות גבוהה יותר או בעצימות כזו או אחרת, או בצורה אחרת ולהשלים את המהלך. את התפרצת לדלת פתוחה אבל בהחלט תודה על הדברים האלה. זה יבוא לידי ביטוי בהמשך. אתם רוצים להציג את המצגת שיש לכם ונתחיל את הדיון? בבקשה. קודם כל, תודה למנכ"ל המשרד, גיא סמט, שמגיע לישיבות הללו. זה לא דבר שקורה בכל משרד ממשלתי אבל אני מברך על הדבר הזה, על המעורבות שלו ועל האחריות שהוא לוקח על התהליך. אנחנו גם נברך מרחוק את שולי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא בפריז. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> ראיתי שהיא פה בזום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא זוכר את שם המשפחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נזר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נזר. שולי, שלום לך מעבר לים. כמו שסיכמנו, את תהיי בזום ואם תרצי להעיר משהו אז יש לך את הטלפון של לאה או באתר עצמו. עכשיו, אנחנו רואים אותך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רואים אותך על מסך מלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את שומעת אותנו, שולי? << דובר >> שולי נזר: << דובר >> לא כל כך טוב. שומעים מאוד מטושטש. אני לא הצלחתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו שומעים אותך טוב, אני מקווה שישפרו את זה. בבקשה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> המצגת? כן. גלי מעבירה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד. (הצגת מצגת) << דובר >> גלי דינס: << דובר >> גלי דינס, אשכול תעשיות. המטרה של המצגת הזאת זה להציג את הוראת המעבר, להסביר אותה בקווים כללים על מנת שהנוכחים יוכלו להבין את המועדים בחוק ואת המשמעות שלהם. לאחר מכן המצגת מציגה את היערכות המשרד ליישום הרפורמה בשנים הקרובות ולאחר מכן. נתחיל עם הוראת המעבר. המועדים שקבועים בחוק אלו מועד התחילה שנקבע לספטמבר 2024 ומועד קובע שנקבע לינואר 2027. בין מועד התחילה למועד הקבוע ישנה תקופת היערכות של כשנתיים וחצי המיועדת להיערכות ארגונית, הקמת מערכת מחשוב והערכות מקצועית. אנחנו נרחיב על כך בהמשך. מהמועד הקבוע אנחנו נכנסים לדין החדש לתקופה של כשבע שנים שמהלכם כ-1,500 עסקים יגישו בקשות, כ-215 בקשות יוגשו בכל שנה כאשר כל סקטור יגיש את הבקשות לפי המועד שנקבע לו בחוק, בתוספת או בחוק אוויר נקי. מבחינת הראיה הכוללת של לוחות הזמנים האלה, אנחנו מדברים על סדר גדול של שנתיים וחצי ועוד שבע שנים זה תשע וחצי שנים. בשביל לסבר את האוזן, כשיישמנו את חוק אוויר נקי שחל על 150 המפעלים שקיבלו את היתרי הפליטה, תקופת ההיערכות נקבעה לכשנתיים בערך, אפילו טיפה יותר ותקופת הרישוי הראשונה שבמהלכה המפעלים הגישו לראשונה את הבקשות להיתר פליטה נקבעה לכחמש שנים. הרפורמה הזו היא רפורמה גדולה. בעשר שנים בערך, אנחנו הולכים להסדיר באופן אינטגרטיבי ומעמיק, על פי האסדרה האירופית, כ-1,500 עסקים. בשביל זה המשרד צריך להיערך, אנחנו צריכים לעשות שינויים ארגונים ולהקים מערכת מחשוב. מה המשמעות מבחינת החוק והדין החל בתקופת הללו? במועד התחילה, ביחס לכל הנוגע למפעלים ולרישוי, הדין הישן ממשיך לחול בכלל ההיבטים. זאת אומרת, בספטמבר 2024 אנחנו ממשיכים על פי הדין הקיים היום למעט הצורך של המפעלים לחדש את ההיתרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה שכתוב 35. למה 35? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מ-35 כניסה מלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו אמרנו 34, לא 35. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני אסביר ואציג. ספטמבר 2024, הדין הישן ממשיך לחול ביחס לכל היבטי הרישוי בחקיקה למעט הצורך לחדש את ההיתרים. במועד הקובע, שזה ינואר 2027, הדין החדש נכנס לתוקף ביחס לכל היבטי הרישוי ביחס לכל ההיבטים למעט סמכות המשרד לשנות את ההיתרים, שהיא תישאר לפי החקיקה הישנה. הסיבה שסמכות המשרד לשנות את ההיתרים נשארת על פי החקיקה הישנה זה על מנת לאפשר את הגמישות בתקופה הארוכה הזו, ככל שיידרש לשנות את ההיתרים. במועד הקובע, ינואר 2027 כל מפעל לוקח את – היתר הפליטה שלו, את היתר הרעלים, את אישור המשרד לרישיון עסק, משדך אותם ביחד וזה ההיתר האחוד שלו. על ההיתר האחוד הזה חל הדין החדש למעט סמכות המשרד לבצע שינויים. זאת אומרת, אם מפעל רוצה לעשות שינוי הפעלה משמעותי במועד הזה, הוא צריך לבקש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי. אם מפעל רוצה להגיש השגה על פי הדין אז הוא יכול להגיש השגה. אנחנו עוברים באופן כמעט מלא למשטר החדש. גם מפעלים חדשים שיקומו מינואר 2027 יגישו בקשה להיתר אחוד וכבר לא יגישו בקשות להיתרים נפרדים כפי שיש היום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן, בוודאי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש את הדין הקיים ואנחנו לא רוצים לפגוע בפעילות מפעלים קיימים אתם אומרים שאתם גם לא תעדכנו, אבל אם קם מפעל חדש ואנחנו יודעים שבאירופה הולכת להתעדכן הדירקטיבה, הרגולציה האירופאית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אושרה כבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אושרה. אז לפחות למפעלים חדשים צריך לא להסתמך על הדירקטיבה הישנה שלנו. אני מבינה לגבי מפעלים קיימים אבל בחדשים, זאת אומרת שצריך להיות איזשהו עדכון שכל מפעל חדש עובר תוך כדי - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני חושב שהתשובה תענה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני כבר אענה לגבי הנושא של מפעל חדש ואם יש עדכונים בחקיקה האירופית אבל אני רוצה לכוון אתכם לגאנט למטה. אנחנו נמצאים כאן, המצב הקיים היום ועד ספטמבר 2024 זה המצב שנשאר וזה הדין הקיים שיהפוך להיות ישן. בכל הנוגע לרישוי, מיום התחילה אנחנו ממשיכים על פי הדין הקיים למעט הצורך של המפעלים לחדש את ההיתרים. במועד הקובע - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אי הצורך. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> המשמעות היא שבספטמבר 2024 כל ההיתרים הקיימים מוקפאים ולא צריכים - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, בספטמבר 2024. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> כן, כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כן, זה מה שהיא אמרה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> ההיתרים הקיימים נשארים למפעלים והם יצטרכו לחדש - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם לא יצטרכו לחדש. שלוש שנים הם ייהנו - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא שלוש שנים. זה יכול להיות - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> המפעלים לא יצטרכו לחדש את ההיתרים עד אשר הם ידרשו להגיש את הבקשה להיתר האחוד על פי המועדים שנקבעים בחוק. המועדים האלה נפרשים מינואר 2027 עד לשנת 2034, כאשר אנחנו פרסנו את המפעלים לאורך השנים האלה על פי שיקולים של כמות המפעלים – כך שתהיה כמות יחסית אחידה –מורכבות, מדיה מובילה לדוגמה כדי שלא תהיה שנה אחת עם מפעלים רבים שעיקר הנושא שצריך להסדיר אצלם זה שפכים, זאת אומרת, מבחינת ההיבטים של כוח אדם שלנו שיכול לטפל ושיקולים נוספים. יצרנו פריסה שנראית לנו אפשרית אבל שוב, יש פה אתגר. צריך לזכור שזה לא הדבר היחיד שאנחנו עושים במהלך השנים האלה, זה לא שאנחנו רק מטפלים בבקשות. אנחנו מטפלים באופן מלא במפעלים, בעסקי C, במפעלים שיגישו את הבקשות להיתר אחוד, שינויים ופיקוח זאת אומרת, כל המערכת פועלת באופן - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה רק מחזק את החשיבות של האכיפה והפיקוח כי יש כאן פרק זמן של עשר שנים שמפעל יכול לפגוש אתכם מבחינת ההיתר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא בדיוק קשור לזה. אנחנו נדבר על האכיפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה רק מחזק. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני מציעה שאני אסיים להסביר על עסקי C ואז נסיים את הנושא. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> זה שאלה על השקופית. ב << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, תרשמו את השאלות. נוכל לחזור לשקופית. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני אסכם את השקופית הזאת. אחרי המועד הקובע אנחנו עוברים במידה מסוימת ביום אחד למשטר החדש, אנחנו רואים את ההיתרים הקיימים שניתנו למפעלים כהיתר אחוד ומכאן ואילך אנחנו על פי המשטר החדש, למעט הסמכות שלנו לבצע את השינויים. אני אתייחס לשאלתה של חברת הכנסת. אנחנו עוקבים אחרי החקיקה האירופית כל הזמן. כמו שנאמר פה, הדירקטיבה החדשה עודכנה אבל צריך להגיד שה - - - נמצאים בתהליכי עדכון מעת לעת –לא בתדירות שהיינו רוצים – וחקיקה אירופית נוספת. אנחנו דואגים להטמיע את החקיקה האירופית בתוך המדיניות המקצועית שלנו ועל פי זה להישאר מעודכנים. זה כמובן דורש את התהליכים הפנימיים בארץ. זה אומר להטמיע את זה בהנחיות, לבצע ria ולתקן את המסמכים. אנחנו שואפים כל הזמן להישאר מעודכנים על אף שיש לנו פערים אחורה שאנחנו צריכים לסגור ואחת המטרות המרכזיות של החקיקה הזאת זה להצליח לסגור את אותם פערים וליישר קו. << אורח >> ד"ר אריק סמל: << אורח >> הדירקטיבה החדשה עדיין לא אושרה. נשארה עוד הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אושרה ביום שלישי. << אורח >> ד"ר אריק סמל: << אורח >> לא. נשארה עוד הצבעה בפרלמנט ונשארה עוד הצבעה בוועדת השרים של האיחוד האירופי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל, אני לא זוכר שנתתי לך רשות דיבור. אני מבקש שנפסיק לדבר על הדבר הזה. אנחנו יושבים פה כמו עיתונאים שמוצאים סקופים, זה עבר, לא עבר, חצי עבר, מסתמן רוב, זה לא מעניין אותי. אותי מעניין דבר אחד ודיברנו על זה בישיבה הקודמת – שיהיה אפשרות לגמישות לשינויים תוך כדי דברים. תמיד טוב ללמוד מלקחים של אחרים ותמיד צריך להתייחס אליהם בזהירות רבה. אם עברה איזשהו הצבעה וזה עדיין לא ירד - - - ובנוסף הערתי את זה גם על הדו"ח של הממ"מ, שיש תהליכים שאנחנו מנסים להשאיל אבל יכול להיות שמאחוריהם עומדים תהליכים נוספים שאנחנו לא מכירים. אנחנו לא מקדשים שום דבר. הלכנו על קו של הדירקטיבה וזה בסדר אבל אין פה משהו קדוש ולכן תפסיקו. לא מעניין אותי מה קורה באירופה כרגע, בסדר? בבקשה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני מציעה לעבור על השקף האחרון ואחרי זה לפתוח לעוד שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא ננצל את זה שהמצגת ירדה. אתה רוצה לשאול, תומר? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> תודה. תומר ממגמה ירוקה. היה עכשיו סבב של חידוש היתרים לקהל מפעלים, היה גם לתחנות כוח וגם לבתי זיקוק, מה זה אומר בפועל על היתרים שחודשו ממש לאחרונה, לגבי התהליך שעומד להתבצע להם בשנתיים, האם סיווגתם את זה לפי אורך הזמן שנותר להם עד תום תקופת ההיתר או לפי התעשייה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לגבי מפעלי אוויר נקי, הוראת המעבר פורשת גם אותם על פני אותם שנים. אפשר לומר שהוראת המעבר עוקבת אחר הוראת המעבר של חוק אוויר נקי אבל פורשת טיפה אחרת על פי הניסיון שצברנו עם השנים. זאת אומרת, אותם סקטורים שבהתחלה – הם בהתחלה ואותם סקטורים שבסוף – הם בסוף. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אז לא לפי אורך ההיתר שנותר להם? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני אסביר. בגדול, אנחנו עוקבים אחרי אותו סדר ואחת הסיבות היא שהוראת המעבר לא מקצרת את היתרי הפליטה והיא לא מאריכה ביותר מעשר שנים. זה הכלל שהוראת המעבר עוקבת אחריו. מפעל שהמועד שנקבע לו מקצר לו את ההיתר – יגיש במועד שלו ומפעל שהמועד שנקבע לו מאריך לו מעבר, הוראת המעבר קובעת שהוא צריך להגיש אחרי תשע שנים לכל המאוחר. זה כתוב בהוראת המעבר ואנחנו נקרא אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אנחנו נמשיך בבקשה. עסקי C. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> עסקי C. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי הם? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מי הם אותם עסקי C? עסקי C הם עסקים שמחויבים בהיתר רעלים, לפי תקנות סיווג ופטור היום על פי הדין הקיים אבל לא יהיו מחויבים בהיתר רעלים לפי התוספת השלישית החדשה. מדובר על כ-3,000 עסקים, 3,100-3,200. היום יש כ-4,600 היתרי רעלים והצפי שלנו לגבי הרישוי המשולב הוא שניוותר עם כ-1,500, אולי קצת פחות. מה הדין שיחול עליהם לאחר יום התחילה? הדין שיחול על אותם עסקים זה הדין הקיים בכל ההיבטים למעט הצורך בחידוש ההיתר. זאת אומרת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי הצורך בחידוש ההיתר. למעט אי הצורך. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אי הצורך, נכון. תודה על התיקון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> פספסתי את זה מקודם ועכשיו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את צודקת. למעט הצורך בחידוש. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> הדין הקיים חל למעט הצורך - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אז תחליטו. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא צריכים לחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא חשוב. אני לא אחדד מי ניצח פה. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> מכירים את ספר הילדים על האי-הגיון? יש ספר ילדים של אפרים סידון על האי-הגיון. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> המפעלים האלה או העסקים האלה ידרשו להמשיך להחזיק את ההיתר. אם קם מפעל חדש או עסק חדש הוא עדיין יידרש לקבל את ההיתר, ככל שהם יעשו שינויים הם יצטרכו לעדכן את ההיתר והמשרד יוכל כמובן לשנות את ההיתרים. עד מתי – כמו שאומרים בצבא, עד מתי? - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה, ההיתר הזה הוא כמו היתר פליטה? באותו הליך? << דובר >> גלי דינס: << דובר > > . לא. ההיתר הוא כמו היתר הרעלים היום, על פי אותם הליכים ואותה מסגרת כמו הדין הקיים. הכוונה היא להעביר את אותם עסקים באופן מדורג לאסדרה באמצעות אסדרה רוחבית בתקנות. אנחנו זיהנו אותם כעסקים שהם אחדים, עם רמת סיכון שהיא יחסית נמוכה ומקומית ושניתן להסדרים אותם באמצעות תקנות. מתי הם יהיו פתורים מהיתר הרעלים? כאשר יאושרו התקנות שיפתרו אותם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומתי יאושרו התקנות? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> ובמועד שייקבע בתקנות. ומתי? החלטת הממשלה מטילה על המשרד לסיים את התהליך הזה תוך ארבע שנים. הנושא הזה עלה פה בדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> עומדת לפנינו עבודה משמעותית הכוללת – מיפוי של אותם עסקים, עדכון הרגולציה והאסדרה עליהם לפי מה שמקובל בעולם, לימוד של הסקטורים ודיוק שלהם. אנחנו לא יודעים לומר כרגע כמה סטים של תקנות יידרשו ונעשה את כל המאמצים לעמוד בהחלטת הממשלה, זאת השאיפה. זה אתגר כי זה צריך לקרות במקביל לכל ההיערכות לרישוי המשולב. חשוב שהעבודה הזו תעשה בצורה מעמיקה ויסודית על מנת שנוכל לפטור את העסקים ולהביא אסדרה כמה שיותר טובה לאותם עסקים. תקנות זה אסדרה יותר קבועה ויותר יציבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, זה החלק המשלים של התהליך. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבעיה היא שלא פעם ולא פעמים אנחנו נתקלים בכך שמשרדי ממשלה שונים לא עומדים בחלק של התקנות ואז החוק ממשיך לרוץ ואז אנחנו עושים רפורמה, שכנענו את עצמנו ואת כולם, התקדמנו. השאלה היא אך אתם - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> שילבת את זה בלוחות זמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לצערנו לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בחוק אין ולא ניתן לקבוע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ניתן. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הנייר סובל הכול, במציאות זה קצת אחרת. לצערי, אנחנו למודי ניסיון בהיבט הזה וכפי שציין היו"ר, לעמוד בלוחות זמנים להתקנת תקנות זה באמת אתגר מאוד גדול. גלי ציינה את הפן הראשון שהוא עלינו, לעשות את העבודה שהיא קודם כול מקצועית ועובדתית כדי לבסס סטנדרט שאפשר לעמוד מאחוריו לאורך זמן, שלא יהיה צריך שינויים תכופים ושייתן מענה ברמה הנמוכה לכלל הסקטורים האלה. אלו 3,000 עסקים שונים אבל הם שונים, זה לא אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אל תשכנעו אותי בחשיבות של זה. איך אני יכול להיות רגוע שזה יקרה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הדבר השני, חלק גדול מהתהליכים של אישור תקנות אינם תלויים בנו כמשרד. אנחנו תלויים בהרבה מאוד שחקנים אחרים. לצערי, מהניסיון שלנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את זה אנחנו נסדיר במסגרת לוחות זמנים ברורים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אין לך אפשרות להסדיר את המגבלות שיש עלינו בקידום של חקיקת משנה בלוחות זמנים, לצערי הרב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פשוט נגדיר זמנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל איך? אי-אפשר. למה אין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אין שיניים לדברים הללו, זו הבעיה. אין לי אפשרות. שאלתי את היועץ המשפטי אם יש בחוק אפשרות שאכתוב משרד מסוים ולאו דווקא המשרד הזה, כי יכול להיות שהם יביאו את התקנות אבל יחכו זמן רב להערות של משרדים אחרים. האם אני יכול לכתוב שאם משרד לא עומד בזמן שלו אז האדם האחראי במשרד מושעה מתפקידו? אני יכול לכתוב את זה בחקיקה? התשובה היא לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא אבל אתה יכול אולי לבטל סעיפים בחקיקה או להתייחס - - - לא יודעת, אין לי מושג אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול לבטל את החקיקה עצמה. זה בסדר אבל אז מה עשינו? זה לא הפעם הראשונה שאני נתקל בתסכול הזה. אבל אני חושב שלפחות כלפי המשרד, כלפיכם, אני יכול לקבוע זמן שעד אליו אתם צריכים להגיש את התקנות לאישור או להתחיל עם הגשה לאישור או שאולי אפשר להיכנס לתוך צמתים בין-ממשלתיים. אני לא יודע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שתי - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> סליחה, תומר. אנחנו מטפלים במלוא הרצינות ובמלוא המסירות בקידום של חקיקת משנה כולל תקנות חובה שקבעה הועדה הזו. אני אתן לדוגמה את התיקון של תקנות הפטור בעניין האסבסט שאושרו בוועדה הזאת בחודש שעבר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אלה תקנות שלא היה מחלקות על הצורך בקידום שלהם באופן עקרוני והן נועדו להפחית רגולציה ולשמור על האינטרס הציבורי בעת ועונה אחת. התהליכים להתקנת התקנות האלה היו עשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאיזה סיבה? לא הבנתי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מה זאת אומרת, מה הסיבה? הסיבה היא שיש אילוצים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתוך המשרד. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה לא נכון. חלק מהאילוצים האלה הם בתוך המשרד וחלק מהאילוצים האלה הם מחוץ למשרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תקנות שאנחנו מבקשים ממשרד המשפטים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> יש לנו דוגמאות נוספות לתקנות מאוד חשובות שאנחנו מנסים לקדם. יש לנו תקנות שלפחות פעמיים כבר הוגשו לאישור וועדת הפנים במסגרת יישום המחויבות שלנו ל-OECD ולא אושרו ואנחנו מתחילים את זה כל פעם מחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אשמתנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כי ההסדר שהוצע לא היה מקובל על הועדה. מה לעשות? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בסדר. זה יפה מאוד שההסדר שלי לא מקובל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש חברה אזרחית שאוכפת עלינו את הדברים האלה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בסוף יש מציאות. להגיד לי שאני צריכה לפעול כמיטב יכולתי – אפשר להגיד, אנחנו עושים את זה– זה לא נדרש. זה אינטרס שלנו לסיים את הדבר הזה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש גם איזונים. ברגע שאנחנו לא עושים את זה אז יש חברה אזרחית, NGO שבאים אלינו בתלונות ואפילו עותרים לפעמים לבית המשפט. זה לא נשאר מופקר לחלוטין. יהיה עלינו לחץ ציבורי לקדם את זה ובמערכת איזון הזאת השאלה היא אם אנחנו קובעים משהו שאחרי זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לעתור רק אם זה כתוב חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע עוד הערה. רצית לומר משהו? << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> כן, תודה. גלעד בן ארי, איגוד ערים לאיכות שומרון. אני רוצה להביע התייחסות לנושא הפיקוח על עסקי C. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אנחנו מדברים על הנושא הזה? << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> כן. היום הפרקטיקה היא שלפני חידוש היתר המשרד מבצע פיקוח על המפעל. החשש הוא שמרגע שלא יהיה חידוש היתר, לא ייפקחו על המפעל ואז אנחנו עלולים להגיע למצב של תת-פיקוח בכמות עצומה של מפעלים שנמצאים בתוך האוכלוסייה ומסכנת אותם ואת הסביבה. אני מבקש שכל עוד לא יחוקקו התקנות, המשרד ימשיך לפקח באותה תדירות שהוא פיקח עד היום על אותם מפעלים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> למה חושבים שנפסיק את הפיקוח? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אם אין היתר אז אין היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבהיר את השאלה הנשאלת, שאנחנו לא יודעים את התשובה אליה. רובם המכריע של אותם עסקים הם טעוני רישיון עסק, אני לא יודע את תקופות רישיון העסק של העסקים האלה אבל רישיון עסק הם צריכים לחדש ממילא כל פרק זמן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם עסקתם בזה בעבר אבל ברפורמה של רישוי העסקים יש עכשיו גם הקלות שנותנות פרקי זמן ארוכים ואפילו רישיונות קבע. צריך לבדוק שזה לא עומד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין רישיונות קבע. אבל גם שם משרדי ממשלה לא עומדים בלוחות זמנים. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני רוצה להתייחס להערה, אם אדוני רוצה. הנושא של עסקי C כבר עלה פה לדיון וגם התייחסנו. אנחנו לא רואים הבדל בין פיקוח על העסקים האלה היום או עם יום התחילה לבין לאחר קביעת התקנות. ההבדל היחיד שיכול להיות הוא שבמהלך השנים האלה אנחנו נעשה את עבודת המיפוי והאסדרה, נתאים לכל עסק את סוג הפיקוח, אולי נשפר ונייעל את המנגנון אבל ככלל, אנחנו לא משנים כלום מבחינתנו – בין המעבר לבין המצב הקיים ולאחר יום התחילה, ההיתרים האלה נקבעים ולא מתחדשים, אנחנו עדיין צריכים לפקח על העסקים ועל אחת כמה וכמה כשיהיו תקנות. מה ההבדל? התקנות גם יהיו קבועות ויהיה צריך להגיע לעסקים האלה. מבחינתנו בתור התחלה, הנוהל נשאר כפי שהוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. מה עמדתכם בעניין המועדים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עמדתנו היא שאין ספק שצריך לקבוע מסגרת זמנים ברורה לצורך התקנת התקנות. חוק החומרים המסוכנים הקיים קובע הליך מסורבל של התקנת תקנות, הוא מחייב התייעצות עם חמישה משרדי ממשלה מסוימים. בחלק מהתקנות נדרשת התייעצות עם לפחות שלושה או ארבעה משרדי ממשלה. אנחנו נצטרך לקבוע לוח זמנים לגבי הליך ההתייעצות הזה, אנחנו נציע לוועדה לקבוע לו לוח זמנים מוגדר ומסודר שבמסגרתו הם יצטרכו להשיב תוך זמן מסוים ואם הם לא ישיבו יראו אותם כמי שנתנו את עצתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בשביל לעזור לכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי מה קורה אם לא מתקינים את התקנות במועד - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואז כן אפשר לקצוב זמנים לתקנות. ברגע שאתה קוצב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם וגם. במקביל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אין קשר בין הדברים. אנחנו אלה שעושים את העבודה. אנחנו יודעים מה זה לעשות היום תקנות עם הליכי ria. זה הרבה מעבר לשאלה של להחתים שר מסוים על מסמך של חובת התייעצות, ויש מצבים שלקח לנו חודשים רק לקבל את החתימה הזאת אבל זה בקצה התהליך, בסוף. הרבה לפני שמגיעים לקצה התהליך צריך לעשות את העבודה, לעשות התייעצות עם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה את רוצה? שלא יהיה בכלל תאריך? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא צריך להיות תאריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם יהיה תאריך, סביר שאתם תסכימו עליו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם גם מקבלים 46 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני באמצע משפט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה אדוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה אמרה להם ארבע שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אפשר חמש שנים. אני בטוח שאת רוצה ותעשי כל שאתם יכולים כמשרד לעמוד בזה אבל צריך להיות איזשהו סדר. יש לי בעיה אחת בחקיקה, שאין לי שיניים לאכיפה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני אסביר איך אנחנו רואים את ההמשך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל איזה נזק את רואה שיקרה אם אנחנו נכתוב חמש שנים? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בהצעה של תומר, שאני לא חושבת שהוא פירט עד הסוף, מה יהיו התוצאות של אי עמידה בלוחות זמנים? ההצעה של תומר היא בעצם להחיל את משטר ההיתרים החדש והמורכב על כלל עסקי C. אנחנו חושבים שזו טעות ושזאת לא הדרך לעשות את זה. אני לא חושבת שזה נכון לעסקים, לציבור או לנו. זה נטל שאני לא חושבת שהוא נכון. כאשר אנחנו נעשה את העבודה הזאת ונדייק את הפרטים יכול להיות שגם נגיע למסקנה שיש תיקונים שצריך לעשות בתוספת ונגיע למסקנה שאולי יש עסקי C מסוימים שאנחנו זיהינו אותם כעסקים שמתאימים לתקנות ואולי נגלה שהם לא מתאימים ונעביר אותם לתוספת השלישית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שזה גם תקנות. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אבל אנחנו ממש לא חושבים שיהיה נכון לעשות את זה באופן גורף רק בגלל שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנו. אולי יש עוד פתרונות. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> מה שמבחינתנו הוא הפתרון, וזה מה שאנחנו הצענו, זה שהעסקים האלה שהיום הם עסקי C, באופן די גורף מקבלים היתרים שהתנאים שלהם הם די סטנדרטיים. עסקים חדשים שיכנסו למעגל הזה אחרי שהחוק הזה יעבור – יקבלו את אותם תנאים סטנדרטיים, בכפוף לשינויים ועדכונים שאנחנו נעשה כשיהיה צורך, במקביל להליכי התקנת התקנות, כך שגם אם יהיה עיכוב האינטרס הציבורי לא ייפגע בראייתנו. רמה של אסדרה שנדרשת תישמר, רמה של הקלה על העסקים האלה גם תישמר מכיוון שהם לא יידרשו לחדש את ההיתרים ולא יידרשו להוציא היתר חדש. למשל, כאשר הם מחליפים בעלים תהיה אפשרות לבקש העברת היתר ללא צורך לבקש היתר חדש. זאת אחת ההקלות שנוציא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק מה שרציתי להגיד. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> המשטר שאנחנו מאפשרים, נכון שהוא לא מה שאנחנו שואפים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאמרת עכשיו זה בדיוק מה שמפחיד אותי, שאלה יהיו התירוצים של אז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, זה בדיוק מה שיקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק מזה אני חושש בגלל שאם את צודקת אז בואו נשאיר את המצב כמו שהוא. למה לעבור לזה? אני יודע - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, צריך לזכור שיש כאן תוספת כוח אדם מאוד משמעותית. זה לא שאתן עושות הכול. יש כאן כוח אדם שיכול להתמחות בתחומים ובתקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נגיע לכוח אדם. נמצאים כאן גם נציגים מהנציבות שאנחנו ביקשנו שיגיעו היום לדיון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק אתם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> למה זה לא רק אנחנו? לא הבנתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אתם עם כוח אדם נוסף שלכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עם כוח אדם נוסף. היום, במנגנון הקיים, אתם לא יכולים לעמוד בדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם הולכים לקבל עם 46 תקנים, נדמה לי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא כל ה-46 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. מטי לקחת את זה למקום אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. ברפורמה המלאה. צריך לדייק מי עושה מה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני אמורה לקבל שני תקנים נוספים ללשכה המשפטית, אני מאוד מקווה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב, עזבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום אני במצב קטסטרופלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, אני מבקש. נטע, אנחנו לא מדברים אישית לאף אחד ואנחנו גם לא באים בביקורת. אנחנו רוצים לטייב את הדברים עד כמה שאפשר. אולי אני הוצאתי את התסכול עליכם כי אתם פה אבל הבעיה שלי היא עם הרבה משרדי ממשלה בתקנות ובחקיקת משנה בדברים הללו. אבל דווקא בגלל שבאמת הושקעה פה הרבה עבודה על ידכם – לפחות מבחינתנו כאן, את מובילה את החלקים האלה ביחד עם גורמים אחרים בתוך המשרד והמנכ"ל – אנחנו רוצים שאם כבר זה יהיה אז שיהיה תהליך מושלם. נכון שאם הוא יהיה באיחור של חודש, חודשיים, שלושה, אף אחד לא ייקח אתכם לדין תורה בעניין זה אבל אנחנו רוצים לוודא עד כמה שאפשר. אני מציע שתומר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לפני שתאמר - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אבל ההצעה לחייב ואפילו לקבוע סוג של סנקציה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוחות זמנים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בדמות של קביעה לכניסה לתוקף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, אני חושב שצריכים להיות לוחות זמנים, נקודה. זה גם יקל עליכם כשתעמדו מול גורמים אחרים שאתם צריכים מהם תוכלו להגיד להם שזה הזמנים שצריך להביא. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לצערי הרב, מניסיוני זה לא משכנע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא משכנע. בסדר. אז נקווה שישתנו. אדוני היועץ המשפטי, אני מציע שלא ניכנס לסוג הסנקציות כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתעשו ביניכם איזשהו משהו ותביאו הצעה משותפת עד כמה שניתן לקטע הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. וגם ברורה העמדה שלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דבר אחד אני יכול להגיד ברור, צריך להיות מועד ואיזושהי עזרה. אני לא אוהב את המילה סנקציה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השלכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השלכה שצריכה להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשהוא אומר השלכה זה לא אותו דבר כמו כשאתה אומר השלכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נבנה אותה ביחד. לא, יש עזרה שבאה באמצעות השלכה. יש גם שתי סוגי השלכות - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> השאלה היא לאן ישליכו אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככול שנמצא משהו שהוא הגיוני, נורמלי וחכם אז יכול להיות שעוד כמה שנים את תשתמשי בזה ותגידי "כמה זה היה נכון שנתנו לי את הכלי הזה" לפחות זה יהיה לחץ גם עלי וגם על אחרים. הלאה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בואו נראה איזה משימות נוספות יש לנו בשביל לסבר את האוזן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היערכות ליישום. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. אנחנו רוצים להציג לוועדה ולנוכחים את ההיערכות של המשרד ליישום הרפורמה. יש לנו חמישה צירים מרכזיים ליישום של הרפורמה. ציר החקיקה שאנחנו מקווים שאנחנו לקראת סיומו. לאחר מכן נידרש בחקיקת משנה, אנחנו נצטרך לבחון ולבדוק את תקנות אוויר נקי לאגרות ואולי תקנות נוספות ליישום כמו תקנות חומרים מסוכנים לעסקי C שדברנו עליהן ארוכות. ציר המחשוב, אנחנו צריכים להקים מערכת מחשוב חדשה, היערכות ארגונית לקליטת כוח האדם ולהתניע את כל הרישוי המשולב, אנחנו צריכים לשנולת את דרכי הפעולה שלנו ואת ההיערכות הארגונית בתוך המשרד. ציר מקצועי זה הערכות מקצועית לכל הרפורמה. פה אנחנו רואים גאנט שמצייר לנו את תקופת ההיערכות. על מנת להבין את הגאנט נלך לקצה שלו, לשנת 2027. ינואר 2027 – זה המועד שבו אנחנו עוברים לדין החדש וזה המועד שבו המפעלים הראשונים נדרשים להגיש את הבקשות להיתר האחוד. עכשיו נגזור אחורה, בשביל שהמפעלים יוכלו להגיש את הבקשות בינואר 2027 אנחנו צריכים מערכת מחשוב שתעלה לאוויר חצי שנה קודם – ביוני 2026, על מנת שהמפעלים יוכלו להזין את הבקשות, שנוכל לבדוק את המערכת ולטפל בבעיות. על מנת שהמפעלים יהיו מוכנים להגשה ולהזנה, אנחנו צריכים לפרסם ולהכין את כל – התקנות, הנהלים וההנחיות שלנו ושהכול יהיה מוכן ומפורסם כבר בינואר 2026. אנחנו מניחים שכל המידע, התקנות, הנחיות והנהלים לצורך תהליך הרישוי, צריכים להיות כבר מוכנים שנה לפני המועד הקובע. המפעלים צריכים להתחיל לעבוד שנה לפני. אני אעבור על הצירים בגאנט שצבועים בצבעים שונים. הציר הוורוד למעלה הוא ציר החקיקה שמסתיים פחות או יותר ברבעון ראשון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאוד אופטימית. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> הציר השני באיזשהו אדום זה ציר חקיקת המשנה שנמשך. ככול שאנחנו נידרש להשלים חקיקת משנה שנוגעת להליכי הרישוי היא צריכה להיות מושלמת בזמן. זאת אומרת, עד ינואר 2026 או עד ינואר 2027. ברקע יש לנו את התקנות לעסקי C שדיברנו עליהם. הציר הירוק הוא ציר המחשוב. יש לנו קצת פחות משנתיים וחצי כדי להקים מערכת מחשוב חדשה. תכף הגורמים הרלוונטיים מהמשרד יציגו את הצירים טיפה יותר לעומק, לא הרבה יותר. מכיוון שאנחנו נקבל את התקציב עם אישור הרפורמה, רק לאחר קבלת התקציב אנחנו נצא למכרז שבמסגרתו אנחנו אמורים לייצר התקשרות עם ספק לפיתוח. זה תהליך שצפוי לקחת כשנה ואז תישאר לנו שנה וקצת לפתח את המערכת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לכם כבר טיוטות למכרזים? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. אני עוברת מהר כדי שתקבלו את התמונה הכוללת אבל תכף ניכנס לפחות לצירים המרכזיים טיפה, לא לכולם. מתחת לציר הירוק, הציר הכחול, זה ההיערכות הארגונית. ביחד עם הנציבות שמנו לנו כיעד לאשר את כל המשרות והמבנים הארגוניים עד יוני 2026. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2024. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> 2024, סליחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נבהלתי לרגע. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בצדק. בלילה הצירים והמועדים מתערבבים לי בראש. מרגע שזה יקרה יהיה לנו אתגר להצליח לשווק, להגיע לאנשים, לפרסם ולקלוט את האנשים, לעשות את כל השנויים וההיערכויות אצלנו בשביל להכשיר. היום אנשים מטפלים רק בחומרים מסוכנים, מחר הם יצטרכו לייצר ולפתח ראייה אינטגרטיבית. יש הרבה שינויים בתוך המערכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> ותכף נרחיב לגבי ההיערכות המקצועית שהיא התשתית לכל הרפורמה וכל הצירים האחרים. ארז, אתה רוצה בשתי מילים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נתחיל עם המחשוב, נעבור לכוח אדם ואחר כך לקטע המקצועי. שם ותפקיד? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> ארז אביטל, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד. הפרויקט הזה הוא פרויקט מורכב. יש לנו שנה להיערכות ליציאה למכרז ובחירת ספק ואחרי זה שנה נוספת להגדיר ולדייק את הדרישות העסקיות כדי לאפשר את ההזנה של המפעלים, את השלב הראשון שהם מחויבים אליו. במקביל ליציאה והקמה של מערכת חדשה אנחנו נדרשים לתמוך במערכות הקיימות כפי שעובדים היום אז המורכבות היא כפולה וברורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שנקרא הוראות מעבר. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את האפיון עשיתם? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> עשינו שלבים מאוד מתקדמים, את כל מה שאפשר לעשות בהיעדר תקציב והיעדר יציאה למכרזים משמעותיים. השלמנו את האפיון-על והמרכז בשלבים מתקדמים מאוד. מה שנשאר זה קבלת תקציב. ככול שתהיה וודאות תקציבית נוכל להמשיך ולהתקדם. יש לנו שותפים משמעותיים שנמצאים בתהליך – מערך הדיגיטל ומנהל הרכש, הם מעורבים, נמצאים ומחויבים לתהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנהל הרכש של המשרד או מנהל הרכש הממשלתי? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> הממשלתי. של האוצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה המעורבות שלהם? זה דווקא מאוד מדאיג אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק בגלל זה אני שאלתי. אני מודאג אבל יותר בעדינות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש הנחיות למי אתה יכול להתקשר, מה הפטורים שמותר לך לנקוט. זה דברים שאנחנו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין קבלני מדף בדיגיטל? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה מכרז שאתם רוצים להוציא. ארז יפרט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין מה אני שואלת? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא, זה לא קבלני מדף. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> זה משולב. יש הנחיות של מנהל הרכש למכרזים מרכזיים אם זה לפלטפורמות CRM כאלה ואחרות שאנחנו מיודעים להשתמש בהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתם כן משתמשים במכרזים מרכזיים? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> אנחנו נשתמש איפה שאנחנו חייבים, צריכים ונכון לנו להשתמש. במקומות של מכרז פיתוח מדובר ככל הנראה במכרז פומבי שיש לו יכולות ומאפשר לנו לתמוך בכל התהליך. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> רוב הכסף, ארז? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> רוב הכסף הולך לקבלן ביצוע בשביל לרכוש שירותים להקמת המערכת ואלו ספקים שקיימים היום. הפעילות היא מאוד מאתגרת. יציאה למכרז לתקופה קצרה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם הולכים לספקים קיימים במאגר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת אומרת שאתם לא מפרסמים מכרז? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> מפרסמים מכרז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה מה שהוא אמר. הוא אמר שיש דברים שהם חייבים לקחת - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו צריכים לפרסם. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> אנחנו מפרסמים מכרז. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> הציר המרכזי של התקשרות לפיתוח יהיה מכרז ולא בדיגיטל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה ששאלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למה להתלונן אם אין מה לעשות? כן, מה את אמרת? לא שמעתי אותך. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הציר המרכזי זה מכרז. כלומר, המכרז הפומבי הוא הציר המרכזי וכאן אנחנו צריכים את כל השותפים. ביקשתי להתייעץ ולהבין כי זאת הוצאה כבדה מאוד של עשרות מילוני שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? המכרז? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> המכרזים, להבין שאני בכיוון הנכון. אני לא מרגיש כאיש טכנולוגיה. ביקשנו פגישה גם ממערך הדיגיטל בנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כולל כמובן את ההטמעה של המערכת וליווי שלה לתקופה, עד שאתם יודעים לקחת את המקל. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> על כל התהליך – משלב האפיון, הקמה, פיתוח, הטמעה ותחזוקת המערכת לאורך שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי אתם מתכננים לפרסם את המכרז בהנחה נניח שהחוק עובר עוד חודש. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש לך את זה בגאנט. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> כרגע אנחנו מתכננים לכיוון מאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממש מיד. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> עוד הפעם, אנחנו - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו צריכים אתמול כבר. רצינו אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מוכנים למכרז. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> ככול שאנחנו נתעכב - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בשבוע הבא אני יושב עם מנהלת מערך הדיגיטל כדי להתייעץ ולראות שאני בבסיס איתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיושר איתם. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר ואנחנו בארבע עיניים, ואף אחד לא שומע אני שואל אותך – האם אתה חושב שיש משהו שהיה צריך להיות אחרת? כי מדובר פה על מערך מחשוב. כל המטרה שלנו זה לצמצם רגולציה מיותרת ומצד שני להמשיך באחיזה ושליטה על הדברים. כל הרעיון הוא להפוך את הדברים ליותר מהירים וידידותיים. אם היית משוחרר ועובד בחברה עסקית, אתה חושב שהיה צריך לעשות את זה אחרת באיזושהי צורה? חוץ מלוחות הזמנים, אני שואל מבחינה מקצועית. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> מבחינה מקצועית בהחלט לא. אנחנו עושים בדיוק את מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> זה רק שיש לנו שותפים נוספים כמו מנהל הרכש והנחיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לי יש שותפים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנקודה שצריך להבהיר לגבי מנהל הרכש היא האם בציר שלך כמי שצריך לפרסם מכרז משרדים יש מעורבות שלהם בתהליך המכרז הזה? מה שאתה לוקח מהם במכרזים המרכזיים, אתה לוקח מהם וזה בסדר בין אם לוקח או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אחרי שקיבלת אישור לצאת למכרז אתה לא צריך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת השאלה שאני שואל. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> לרכישת רישוי עבור פלטפורמה כזו או אחרת אנחנו מתבססים על רכש מרכזי שאמור להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר, זה ברור. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> ככול שלא יהיה רכש מרכזי, יש פה עוד נתיב רכש שאנחנו נצטרך לטפל ולדאוג לו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה עוד לא יודע. << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> אנחנו יודעים שיש מכרז מרכזי שצריך להסתיים בחודש הקרוב. אנחנו מבינים ומחויבים לתהליך הזה. אנחנו יודעים מה הנתיב של המכרז המרכזי לפיתוח של המערכת, הוא מכרז פומבי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא תלוי בתחנות חיצוניות? << אורח >> ארז אביטל: << אורח >> לא תלוי בתחנות חיצוניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלה נוספת בהקשר של המחשוב. בד ובד עם הדירקטיבה המפורסמת שאנחנו מדברים עליה באירופה קודמה וכנראה גם אושרה באותה יום – הנושא עלה פה באחד הדיונים הקודמים – דירקטיבה שנקראת "פורטל הפליטות החדש". במסגרתה יש פרסום משודרג של נתונים בצורה מאוד מרוכזת, מודרנית וידידותית למשתמש. האם במסגרת האפיון של המערכת אתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא שאלה אליו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה כן. זה שייך לאפיון של המערכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם זה כלול במסגרת האפיון של המערכת שאתם מדברים עליה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. באפיון-על שכבר ביצענו הכנסנו את הציבור - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בקיצור, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התשובה היא כן? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. אין ניקוד על תוספת הסבר. כן אז כן. אז ברגע שאנחנו נאשר את החוק אז זה מאושר על תקציב האוצר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הלך. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> במקרה הוא בדיוק הלך. זה כישרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מבין? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השנייה חיפשתי אותך. אנחנו מבינים שהמכרז מוכן ליציאה ועכשיו כולם מחכים למקל אצלנו שיעבור - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יצאתי לקטוף את הכסף רגע. גל ברנס, אגף תקציבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גל ברנס אגף תקציבים שמלווה אותנו לאורך כל הדרך עם יציאות בזמן לא נכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה תלוי בעייני המתבונן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אחרי שתאושר במליאת הכנסת – אני מקווה שעוד במושב הזה – החקיקה, האם מבחינתם זה אור ירוק או שהם צריכים לחכות לאיזושהי ועדה באוצר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יהיה צריך אישור וועדת כספים לשינויים בתקציב אבל נערכנו מבחינה תקציבית לזה שהחוק עובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוכל לעשות את זה בפגרה? יש עוד דיונים בפגרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במאי כבר אין פגרה. במאי יש מושב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מאי? במאי הוא רוצה להוציא את המכרז. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במאי הוא רוצה להוציא את המכרז. אני עושה הרבה מאמצים מבחינתי לבוא בימים שהם לא ימים ולקדם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם אנחנו נעשה את כל המאמצים מבחינתנו כדי שהמשרד יעמוד בלוחות הזמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי-אפשר להעביר בוועדת כספים בהתניה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות שהחשב של המשרד יוכל, בהינתן שנעביר כבר את הפנייה לוועדת הכספים, נראה להם את הדברים ונבקש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש מאוד, גל ותעדכן אותי באופן אישי. אני רוצה שיהיה אור ירוק. אני שמח שהחברה מהתחום בתוך המשרד מוכנים לאור ירוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה חייב להיות במקביל, לא בטור. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> גל, אני לא רואה בעיה עם זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני גם חושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אין בעיה אבל אני בטוח שגם אתה - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> חשבת המשרד נמצאת שם מאחורה. אני חושב שברגע שתקציב המדינה עובר, אם יש ביננו סיכומים, אני לא רואה סיבה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך כבר לדון בוועדת כספים, עוד לפני אישור החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי מאשר את זה בוועדת כספים כבר עכשיו, חבל. פגרה, לא פגרה. זה לא רק פגרה, זה גם פגרה בעייתית יותר. בפגרה של פסח אנחנו לא נמצאים בחופש, אנחנו עובדים בבית. מה שנקרא, מעבדות לחירות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא מעריך שתהיה בעיה בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני מבקש לא להסתמך על הערכה, פשוט להיכנס לביצוע. זה הכול. אם צריך לדבר עם וועדת הכספים אז יש לי שם איזשהו קשר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אם אגף תקציבים יוציא אמירה, אפילו אחרי הדיון פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> שהוא מוכן שאנחנו נקדם את המכרז – אנחנו נהיה במצב יותר טוב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היא אפילו כתובה בסיכום - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה לא ימנע מכלום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק צריך לדון מיד בוועדת כספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב עכשיו את הפרוטוקול. אני אומר לך שפשוט חבל, זה הכול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דיון בוועד כספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רק מעביר פה חקיקה, אני גם עוכב אחרי הדברים. אני לא רוצה שאנחנו ניפגש בעוד איזה ישיבה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באמת חבל על בזבוז הזמן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו יכולים לצאת עכשיו, אנחנו מוכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתחיל משהו ואתם כולכם באים להיות האויב הטוב יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רעיון מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא אויבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אני רוצה דבר אחד, אני חושב שהאישור צריך לצאת עכשיו כי אתה רואה את התהליך ואיפה אנחנו נמצאים. אני חושב שצריך להוציא את זה. מבחינתי, אם זה יהיה מוכן בדיוק לאותו זמן שזה יעבור – זה מה שצריך להיות. אני רוצה שהם יצאו למכרז וילכו קדימה ואני בטוח שזה גם מה שאתה רוצה. השקעת על זה קצת שעות בשנים האחרונות ובתקופה האחרונה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו "נמקבל" תהליכים כדי שברגע שהחוק יעבור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "למקבל תהליכים", זה יפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, גם לגבי כוח אדם. לגבי כל עולמות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אנחנו הולכים לאט-לאט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אותו רציונל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגברתי אין סבלנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אותו רציונל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרציונל? כן. רציונל אני מסכים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אדע לצאת גם לפני זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד משהו במחשוב? לא. בואו נעבור הלאה, מכאן להערכות ארגונית. מי מספר לנו מה קורה בהערכות הארגונית? << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> הדסי סבג, מנהלת אגף הון אנושי במשרד. אנחנו צריכים לקבל במסגרת הרפורמה הזאת 46 תקנים. אנחנו עשינו היערכות פנימית אצלנו מול הגורמים המקצועיים בשביל להציע מבנה ארגוני שתומך בכל הרפורמה הזאת, גם במטה וגם במחוזות. אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם הנציבות בעניין הזה וכבר שלחנו טיוטה ראשונית כדי למסגר את הדברים. זה אתגר לשנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע אתם עובדים מול הנציבות על הכול, מא' ועד ת'? << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, אתם מתחילים עם התוכנית הגדולה - - - << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> נכון ואנחנו צוללים פנימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למרות שחלקה יהיה בשלבים. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> נכון. מבחינתנו רואים את כל התמונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד. אני תמיד אוהב לקחת את הגדול ולגזור ממנו דרכי פעולה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אתה צריך את המבנה הארגוני, אתה מסדיר את המבנה הארגוני ואז יוצק לתוכו כל פעם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם נמצאים כרגע מול הנציבות בטיוטות? << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש דבר אחד שהוא החשוב ביותר בעניין הזה וזה שבסוף יהיה לנו לוח זמנים שאנחנו רוצים להתקדם איתו ויש הרבה מאוד תקלות באמצע שיכולות להיות גם מול הנציבות, תכף נשמע מהם. מי נמצא פה מהנציבות? << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום. יש תמיד ויכוחים לגבי מה האפיון, מה התואר - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תיאורי התפקיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תיאורי התפקידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיאורי התפקידים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הגדרות תפקיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגדרות המשרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תיאורי התפקידים ורמות המשרה, אלו הנושאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רמות המשרה שההשלכה שלהן היא גם השלכה של משכורת כמובן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא רק השלכה של משכורת, ההשלכה היא גם על כך שאם רוצים להביא אנשי מקצוע אז זה גם חייב להיות מותאם לשוק. אני לא רוצה שדווקא ברפורמה כזאת יטפלו אנשי מקצוע - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נתייחס. מותאם. עשינו עבודה מיסודית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף נשמע מהנציבות, אני רוצה לשמוע ממכם ולראות שאתם נמצאים בזה שהביאו לך גאנט שהוא - - - לכל דבר יש זמן שהם צריכים אצלם ואני רוצה לראות שאנחנו מגיעים בסוף לאותו תאריך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך חלוקת הכוח אדם מבחינת עולמות התוכן? פיקוח אכיפה, משפטי? יכול להיות - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כמו ששמעת, משפטים לא מקבלים את הרוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני רק רוצה לומר – אני באה עכשיו לנטע – יכול להיות שבטווח של השנתיים וחצי, שלוש, צריך להיות תגבור של המשפטי שאחרי זה יעשה Fade outלאכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, אני יודע שאת היית כמוני ועמדת בראש המועצה, אני עמדתי בראש עיר, זה אותו דבר. אנחנו לא יכולים להחליף אותם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. אני רק שואלת איך זה נחלק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר רזולוציה גבוהה מאוד. אני סומך עליהם, שהם בנו את המבנה באופן שמבין שאם יש כובד משקל על המשפטי אז הם צריכים עוד משפטן או עורך דין, אחד, שניים או שלושה - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא להגזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או ארבעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, מניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני לא רוצה להיכנס לזה. אני רק רוצה לראות שהתהליך עובד מול נותני השירות בעניין הזה. נותני השירות זה המדינה וכשהמדינה נותנת שירות היא בדרך כלל נותנת אותו באיטיות. בזה אני רוצה לעזור להם, אני לא רוצה להיכנס להם לתוך העניינים, אני לא הולך לנהל אותם. לפחות לא בשלב הזה, כל עוד אני בתפקיד הזה. תשלימי את החלק של ואז נשמע מהנציבות. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> חלק מהמשרות הולכות למטה, כמובן. לייעוץ משפטי אחד או שתיים ורובם הולכות למחוזות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נטע, יש שתיים לפחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם נחלצים מהבורות האלה בכוח. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> יש חלוקה בין מטה למחוז בצורה שהיא הגיונית ועושה שכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> זה התהליך הראשון בכול היציאה לדרך שאנחנו מאשרים את המשרות האלה, את תיאורי התפקיד והרמה שלהם מול הנציבות. אנחנו בצפי לסיים את זה עד סוף יוני 2024. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה זמן רב כל כך? << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> זה לא זמן רב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה זמן רב. סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, זו דעתך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא חדש. זה נושא שיש כבר שנה. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> זה משרות חדשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לתת מסכנות לפני שאנחנו שומעים? נשמע ואז ניתן מסכנות. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> מבחינתנו זה זמן סביר וזה הזמן שזה לוקח. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> מה הלו"ז שאנחנו צריכים לעמוד בו? ברגע שהחוק נכנס לתוקף ואנחנו מגיעים לספטמבר 2024 אז השעון מתחיל לדפוק. השאלה היא אם אני אגייס או לא אגייס אנשים עד אז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור שלא. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני חושב שאם במאי, יוני אנחנו מאשרים תיאורי עיסוק ויכול להיות שיש תיאורים שיהיה אפשר גם לפני וככול שהנציבות תאפשר את זה – תכף נשמע מהם – אז נוכל לצאת למכרזים ואני חושב שכן נתחיל לארגן את המבנה הארגוני. אנחנו נפגשים לקראת הרבעון האחרון של 2024 כדי לקבל אנשים. לגבי רמות השכר, אני חושב שאפשר לעמוד בהם. ברוב המקרים אנחנו נותנים חוזים שהם מקבילים לחוזה מומחה, רמות שכר שלא ממש מתחרות בתעשיית ההיי-טק אבל רמות שכר סבירות למשרד. עשינו הגדלה בשנה האחרונה, זה עלה לנו בערך 8 מילוני שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש קורלציה בין התקציב לבין זה? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> העלינו בשנה האחרונה 8 מיליוני שקלים והשקענו באותם משרות כדי שנוכל לקלוט אנשים בתחום המדעים. קשה לנו מאוד לקלוט ועשינו שינוי בתוך המשרד, השקענו בכוח האדם. זה לא השקעה פופולריות אבל השקענו אותה כדי שיפסיקו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאתה רוצה לתת זה מצוין, זה כבר ממונה על השכר? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> עבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כבר עבר נציבות? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני נותן בפועל. בפועל עובדי המשרד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, למשרות האלה שיהיו. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> גם למשרות החדשות, זה נכנס לאותה סדרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל זה שאלתי אם יש קורלציה עם התקציב. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הייתי גם סמנכ"ל למנהל. להבנתי, אין מניעה. אני לא רואה מניעה אבל תגיד הנציבות אם יש מניעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נשמע תכף את הנציבות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גיא, אני רוצה להרחיב את השאלה של תומר. קליטת כוח האדם לכאורה תהיה ברבעון השלישי של 2024. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא. המכרזים יוצאים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שעל פי הגאנט המקרו - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> יש לפניכם את הגאנט הקצת יותר מפורט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בגאנט הראשון שהצגתם בשקף תשע עם לוחות הזמנים יש אי התאמה בין קליטת כוח האדם לבין התקנות, החקיקות משנה והמחשוב. זה כאילו שמבחינת הקליטה הכוח אדם הוא באיחור ביחס ללוחות הזמנים שהצגתם בעולמות התוכן האחרים. נכון, תומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה העניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה העניין. זה לא עומד בהלימה, אם תחזרו לשקופית תשע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה על ההלימה? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בכמה את חושבת שהפער עומד? בחודשיים, שלושה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. לדעתי אם אתה יוצא למכרז ביוני ואתה מכשיר אותו, אתה מעריך שבסדר גודל של סוף שנת 2024 אתה מקבל כוח אדם שהוא כבר מיומן, מקצועי ויכול לצאת לפעולה, זה פער של תשעה חודשים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני ברבעון השלישי או הרביעי של השנה אצליח לקלוט כוח אדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך בדיוק? גם אם תצליח לצאת למכרז ביוני, נניח שאני מאוד אופטימי וכבר יהיה לך תיאור תפקיד ואישורים והכול - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם תחזרו לשקף תשע תראו את הפער. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> ביוני אני יוצא למכרז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לפני דצמבר אתה לא גומר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אלו המכרזים של הנציבות. מה לעשות? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא. זה מכרזים שחלקם הם מכרזים פנימיים שבהם אני לא מאמין שיהיו יותר מידי מתמודדים כי בחלק מהמקרים זה במתח דרגות מקביל למה שיש היום בתוך המשרד ואז הם מסיימים את ההליך הפנימי. גל, זה נוגע אליכם. כרגע אני מסכים לגבי החרגה כי יש החלטות ממשלה על יציאה למכרז חיצוני, למכרזים, נציבות וגם אגף תקציבים. פה בוודאי תצטרך להיות החרגה כדי שנוכל לצאת למכרזים החיצוניים. מאחר וזה סדרות ובחלק מהמקרים אנחנו לא הולכים למכרז בודד אלא למכרז קיבוצי, אנחנו נוכל להתקדם בהליך, לקלוט אנשים ולצאת למכרז החיצוני. אני חושב שהמכרז הפנימי יכול לעבור מהר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המכרז הפנימי כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> ואז הוא יוצא לחיצוני. אני לא יודע להגיד לך כמה עם ישראל ינהר לשירות החיצוני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא משנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, גיא. גם אם אתה אומר - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש עוד שותפים. בואו נשמע את הנציבות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה. גם אם לפי הגאנט שלכם ב-1 באפריל 2024 אתם מתחילים להכין את – חקיקות המשנה, את התקנות, את עסקי C, את הכול - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו לא מחכים. אנחנו עובדים במקביל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אבל אתם בתת כוח אדם. אתם אומרים 1 באפריל 2024 ובעצם - - -. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני רוצה להגיד איך אנחנו נערכים. מבחינתנו אנחנו יוצאים מפה – כבר התחלנו לעשות את זה – פותחים את תוכנית העבודה ועושים התאמות. כוח האדם שייכנס הוא לא הכוח אדם הוותיק שקיים היום. הוא יצטרך להיכנס, לעבור הכשרות, להשתלב ולסייע לכוח האדם שיצטרך היום לקחת את המקל הזה ולרוץ איתו. תכף אתייחס לציר המקצועי. אני אציג את הציר המקצועי בקצרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהערכות המקצועית. בשלב הבא. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. נציבות? כן. שלום לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם, תפקיד ואיך אתם נערכים. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> אני סתיו יוספיאן. אני רפרנטית המשרד, נעים מאוד ומהלט שהיא קולגה שלי, רפרנטית ותיקה. אנחנו נמצאים בשיח מול המשרד על המבנה הארגוני הראשוני שהם הציגו לנו. אנחנו מודעים ללוח הזמנים שהמשרד רוצה לעמוד בו ונותנים גב מלא. אנחנו מבינים את החשיבות ושצריך לתת פה דחיפה כדי לעמוד בזמנים שהם אולי קצרים יותר מבדרך כלל ואנחנו מתחייבים לזה. אנחנו מתחייבים לעדכון עיסוקים קיימים, יצירת עיסוקים ותיאורי תפקיד חדשים. מהרגע שנאשר את העיסוקים, הקמת משרות בהתאם לא צריכה לקחת יותר מידי זמן. יציאה למכרזים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, כרגע רמות המשרה מאושרת כבר? << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> זה עדיין בשיח. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> לא. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> אין עדיין אישור לרמות משרה ולחלוקה הספציפית של התקנים התוספתיים אבל הכול בשיח מול המשרד. אנחנו רוצים לתת גב למשרד ולקדם את השינוי הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי אתם חושבים שהשיח הזה יסתיים? << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> אני חושבת שכבר ברגע שהמשרד יקבל את התקנים התוספתיים יהיה אפשר לשבת ולקבוע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שמדאיג אותי, שאתם מחכים שהמשרד יקבל את התקנים. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> ברגע שיש אישור עקרוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מצדנו הוצאנו אישור עקרוני לפני חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש אישור עקרוני שניתן לכם כבר לפני שנה. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> בסדר. אנחנו עובדים על זה. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> בסדר גמור, אני והדס, מנהלת משאבי האנוש של המשרד, בפגישות שוטפות לגבי המבנה הארגוני. אין שום סיבה שאנחנו נעכב את התהליך. כול מה שנצליח להסכים עליו ביחד ויהיה נכון גם למשרד וגם לנציבות, נתקדם כמה שיותר מהר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשמוע ממך שאתם לא מחכים לאישור הפורמלי של התקנים. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> מבחינתנו, מחר אנחנו יכולים להתחיל לעבוד על המבנה הארגוני ולהריץ את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לפני חודש? לפני חודשיים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זאת השאלה. בסדר, חלב שנשפך אנחנו לא - - - << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> אנחנו בשיח. הדברים בשיח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לנהל חודש דיון על למה לא לפני חודש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, זה כבר חלב שנשפך. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אבל יש פה שיח מתקדם. מצד שני, מסתכלים אם החוק מאושר או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא – וזה מה ששאל אותך היועץ המשפטי – האם יש איזה מניעה מבחינתכם להגיע לקצה של העניין עד להוצאות המכרז? << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> אין מניעה. אני פה בשביל המשרד וכל דבר שנצטרך לקדם נקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר אבל לוח הזמנים שניתן כאן שביוני מסתיים כל התהליך הזה ויהיה אפשר לצאת למכרזים זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נראה לך סביר? << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> זה ישים וסביר ביותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם הקולגה שלה מאשרת את זה. לא לפרוטוקול אבל צריך לפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה השנייה, לגבי ההחרגה מהקפאת המכרזים הממשלתית, זה גם באחריות שלכם. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה החלטת ממשלה ויש כללים בנוגע לאיך עושים את זה. נפעל בתוכם. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> כרגע אין הקפאת מכרזים למשרות מאושרות, גם ברמה הפומבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש החלטה. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> זה נכון שהתהליך הארוך הוא איוש המשרות ובזה צריך לשים את הדגש. ברגע שאנחנו מפרסמים מכרזים, אנחנו צריכים אנשים שיגישו מועמדות לנושא הזה, מן הסתם. מבחינתנו, האור הירוק שאנחנו נותנות זה לאישורים של העיסוקים והמשרות. אנחנו מבינים את הצורך ואת הנחיצות של הנושא. אנחנו נותנים גיבוי מלא למשרד שדוחף את הנושא הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם לפרסום המכרזים? << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> ניתן לפרסם מכרזים, אין מניעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עד כמה שאני מבין, יש רק החלטת ממשלה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> יש החלטת ממשלה ואני מתקשה להבין מה קורה באמת. גל, אתה יכול לעזור לגבי ההקפאה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני גם לא בקיא בהחלטת הממשלה. אני אבדוק את זה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הייתה החלטה בממשלה עם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תעצור. חבל על הזמן של הוועדה. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> יש הנחייה שיציאה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אני מבקש שתזכרו לקראת הישיבה הבאה לקבל תשובה לגבי אם העניין הזה סגור ואם צריך עוד החלטת ממשלה או מה. הישיבה הבאה אמורה להיות עוד כמה ימים, לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. שבוע הבא ביום שלישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שבוע הבא, אז חבל עכשיו על הפינג פונג הזה. הלאה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לעבור לציר הבא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת הנציבות קיבלנו את התשובות ואת האמירה, אין לכם כרגע שום מניעה סטטוטורית כזאת או אחרת להתקדם קדימה עד להוצאת מכרז ואחר כך גם להוצאת המכרז עצמו? << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> שום מניעה. יש גיבוי מלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי, הכול עליכם עכשיו. הצעות ייעול? << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> הצעה מסוימת או תהייה מסוימת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מבטיח לקבל אותה אבל לשמוע אותה כן. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> בסדר. אריה ונגר, אדם טבע ודין. צריך להגיד לפרוטוקול את המובן מאליו, גיוס כוח האדם נעשה כרגע בתקופת מלחמה. צריך איכשהו להתחשב ואולי לתת הזדמנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקווה מאוד שבלוח הזמנים שדיברנו עליו לא נהיה כבר בתקופת מלחמה. אני מאוד מקווה, אני מתפלל על זה שלוש תפילות ביום. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> גם אני מקווה אבל עד יוני אין לנו שום הבטחה למה יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. מה אפשר לעשות? << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> אני לא יודע איך עושים את זה כי אני לא מכיר את הנהלים של המשרד והנציבות אבל אני מציע איכשהו לתת הזדמנות לחיילי מילואים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ודאי. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> אולי להאריך את התקופה. יש שם פוטנציאל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה היה תלוי בי הייתי נותן עדיפות לחיילים. << אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >> יש הנחיות ברור ואנחנו פועלים על פי הם. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> אנחנו בהחלט לוקחים את הנושא הזה ברצינות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> יש לנו תהליכים מוסדרים שלוקחים בחשבון את המילואימניקים. אנחנו מפרסמים באופן שהוא מותאם, אנחנו יודעים לבדוק את המילואימניקים שהם עובדי מדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. זה לא רק מתן העדיפות אלא ההנגשה של הצורך. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> זה מה שהתכוונתי, הנגשה והארכה של - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו הולכים לקלוט כוח אדם במשך שנתיים ואנחנו מאוד מקווים שעד אז המילואימניקים כבר יחזרו. << אורח >> מהלט בגשאו: << אורח >> כשמדובר במילואימניקים שהם עובדי מדינה – אנחנו יודעים להתייחס ולהתאים את המענה לנושא. כשמדובר במילואימניקים שהם לא עובדי מבינה וזה מכרז פומבי זה אחרת – אנחנו לוקחים תהליכים מוסדרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה ותודה על ההערה. אנחנו עוברים להיערכות המקצועית. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני ארוץ בקצרה. התשתית לכל הרפורמה הזאת זה תשתית מקצועית. יש לנו שקף קצת עמוס אבל בגדול ההיערכות המקצועית כוללת עבודה מקצועית להכנת תקנות, הנחיות שנדרשות לפי החוק –חלקם נקבעו פה בוועדה – נהלי עבודה, הנחיות מקצועיות והתאמה לסקטורים השונים שגם על זה דיברנו. משימות נוספות שיש ברמה המקצועית זה ליווי של כל תהליכי המחשוב ואפיון מפורט. אנחנו חילקנו את כל העבודה לחבילות עבודה ולסיכום, יש עבודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיהיה לכם הרבה בהצלחה. אנחנו נעבור עכשיו להקראה של הוראות המעבר - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחת לפני ההקראה. אם אפשר לחזור לשקופית תשע לתכלול של הכול. יש כמה "תכשיטים", כמו למשל תחנת הכוח רבין ואשכול ובזן, הפינוי של בזן. איפה זה פוגש אותנו ברפורמה? את מבינה מה אני שואלת? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי זה מגה אירוע. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> זאת שאלה טובה. על כל העבודה הזאת אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל עם כל היעדים והפרויקטים שלנו ואותם "תכשיטים" ויש איזה חוק אקלים ברקע, המשרד ממשיך לעבוד. אנחנו רצים הכי מהר שלנו ומגבירים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומגבירים לאט-לאט. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, לא לאט-לאט, מהר-מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא ב-Pause. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ברור לי אדוני, אבל זה טיטניק זה לא משחתות. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> טיטניק זה לא דימוי טוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מזה אני דואגת. זה משחתת בים האדום. גם לא טוב, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לא. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בואי נלך על משהו כמו קרוז. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מנו ספנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נתחיל בהקראה. למי שיש טאבלט, זה מופיע אצלכם בקובץ נפרד. אנחנו מתחילים באוויר נקי לגבי הוראות התחילה והוראות המעבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קוראים לזה הוראות מעבר נוסח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, תחליפי אותי לעשר דקות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> היא לא חברת ועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא חברה, מצטערת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא חברת ועדה? היא אמרה שהיא ממלאת מקום של יורי. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> כן אבל היא לא חברת ועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא רשמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז לאה, את תחליפי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לאה תחליף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לגבי הנוסח כאן, הוראות המעבר הופיעו בהצעת החוק הממשלתית בסימן ו' והם הופיעו כהוראות מעבר כלליות גם לגבי היתרי פליטה וגם לגבי היתרי רעלים כהוראות שנמצאות בתוך החוק הכללי שמתקן את כל החוקים. אלה הוראות מעבר שאמורות להמשיך איתנו עד 2033 או 2034. אנחנו מציעים פה נוסח שמתבסס על הצעת החוק הממשלתית כמובן, אבל זה נוסח חדש שמתאים את ההוראות שהיו בהצעת החוק הממשלתית לתוך אוויר נקי ולתוך חוק חומרים מסוכנים וזה יתווסף כסעיף בתוך החוק. כל זה, בשביל שזה יהיה בתוך החוק. זה יהיה יותר נגיש ויקל על אנשים שיקראו בחוק, שלא יצטרכו לחפש את החוקים האחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פרסמנו את הנוסח הזה לפני הועדה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> כן, כן. זה פורסם. פרסמנו בנפרד את הצעת החוק הממשלתית כדי שמי שירצה יוכל לראות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעשות את ההשוואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה עמוד זה? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה קובץ שקוראים לו הוראת מעבר נוסח לדיון 14.3.2024 בעמוד הראשון. דבר נוסף, בחוק הממשלתי היה סעיף שאומר איזה סעיפים מתחילים לחול ביום התחילה שזה ספטמבר 2024 ואיזה סעיפים מתחילים לחול בדין הקובע. אנחנו נעשה את ההתאמות של הסעיפים ונפרסם את זה בצורה מסודרת להקראה לדיון הבא. בכל אופן, במהות רוב ההסדרים שקשורים להסדר החדש, ההיתרים האחודים, הצורה שבה בוחנים היתרים, האסדרה האירופית וכל מה שקשור לזה מתחיל ביום הקובע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שזה בינואר 2027. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> שזה בינואר 2027. ביום התחילה חלק מהוראות החוק שאנחנו משנים פה יכולות להתחיל כבר ביום התחילה. זה הוראת טכניות בעיקר, לא משהו שהוא שינוי מאוד מהותי. הדבר הרלוונטי ביותר ליום התחילה זה שהוא מקפיא את ההיתרים הקיימים כמו שהוצג פה במצגת, זה המשמעות העיקרית אבל אם יש הוראות טכניות שלא צריך לחכות בשבילן ליום הקובע אז הם יוכלו להתחיל מיום התחילה. אני מתחילה לקרוא בעמוד הראשון, תיקון הוראת המעבר בתוך חוק אוויר נקי. זה יופיע כפסקה – (29ג) אחרי סעיף 95 של החוק הקיים יבוא: חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) – הוראות מעבר 95א. (א) בסעיף זה – "הדין החדש" – חוק זה כנוסחו בתיקון____; פה יופיע הממספר תיקון שאנחנו דנים בו. "הדין הישן" – חוק זה כנוסחו ערב תיקון ;__________ "היתר פליטה אחוד" – היתר פליטה אחוד שניתן לפי סימן ב'1 בפרק ד', כנוסחו בדין החדש, לרבות חידוש היתר פליטה קיים שרואים אותו כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף קטן - - - צריך להיות פה ד', לא ה'. "היתר פליטה חדש" – היתר פליטה כהגדרתו בסעיף ,2 כנוסחו בדין החדש, שאינו היתר פליטה אחוד, לרבות חידוש היתר פליטה קיים שאין רואים אותו כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף קטן (ד); "היתר פליטה קיים" - היתר פליטה שניתן לפי סימן ב' לפרק ד', כנוסחו בדין הישן; "היום הקובע" – יום ____ (1 בינואר 2027); יהיה פה את התאריך העברי. "יום התחילה" – (1 בספטמבר 2024); "מפעל קיים" – מקור פליטה טעון היתר, שהיה בידי בעליו ערב יום התחילה, היתר פליטה קיים; " כאן יופיע מספר התיקון. "תיקון ____" – תיקון מס' ___ לחוק זה, כנוסחו בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד- 2024; (ב) על אף האמור בסעיף 25 כנוסחו בדין החדש, בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים, רשאי להפעיל את מקור הפליטה, לפי היתר הפליטה הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד מועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר פליטה לפי סעיף 25 האמור או בבקשה לקבלת היתר פליטה אחוד לפי סעיף 29א כנוסחו בדין החדש, אף אם הסתיימה תקופת תוקפו של היתר הפליטה הקיים שבידו במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הפליטה הקיים עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה – תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו ההוראות שלהלן, והכל – אלא אם כן היתר הפליטה הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף: (1) בעל מקור הפליטה הגיש בקשה לחידוש היתר פליטה לפי סעיף 25, ובכלל זה לשם קבלת היתר פליטה אחוד לפי סעיף 29א, כנוסחם בדין החדש, לפי העניין, עד המועדים המפורטים להלן לגבי הפעילות או המיתקן נושא היתר הפליטה או עד תום עשר תשע שנים מתחילת תוקפו של היתר הפליטה הקיים, לפי המוקדם: כאן מופיעים המועדים לפי הפריטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקריאי. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> יש כאן קצת שינויים בפריטים מהנוסח הכחול. 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.4, 2.1 2.2, 2.3.1, 2.3.2, 2.3.3, 2.4, 2.5.1, 2.5.2 לתוספת השלישית– (1 בינואר 2027) ; 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.3, 5.1, 6.1, 6.2 לתוספת השלישית– ז' בסיוון תשפ"ח (1 בינואר 2028) ; 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.2, 2.6, 3.1, 3.2, 3.3, 3.4, 4.1.11, 6.3 לתוספת השלישית– י"ח בסיוון התשפ"ט (1 בינואר 2029) ; 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 4.1.1, 4.1.8, 4.2 - למעט פרטי משנה 4.2.4, 4.3, 4.6 לתוספת השלישית – כ"ט באייר התש"צ (1 בינואר 2030) ; 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרט 4.1, למעט פרטי משנה ,4.1.1 4.1.8 ו־4.1.11 לתוספת השלישית– י' בסיוון התשצ"א (1 ביוני בינואר 2031) ; 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט 4.2.4, 4.4, ו-4.5 לתוספת השלישית– כ"ב בסיוון התשצ"ב (1 בינואר 2032) ; 1. לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרט 1.1, 5.2, 6.4 לתוספת השלישית– ד' בסיוון התשצ"ג (1 בינואר 2033) ; (2) לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המפורטות בפסקה (1) או שיש בו יותר ממתקן אחד מהמתקנים המנויים בה, יהיה המועד להגשת הבקשה לגביו, המועד המוקדם מבין המועדים המפורטים בפסקאות המשנה לעניין אותם פעילויות או מיתקנים, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל מקור הפליטה. (3) בעל מפעל קיים שהמועד להגשת בקשה לגביו כאמור בפסקה (1) חל בטרם חלפו שש שנים מיום שקיבל את היתר הפליטה הקיים שבידו, רשאי להגיש את הבקשה לחידוש ההיתר לפחות שנה ולא מוקדם מ- 18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> הסעיף הזה אומר שהמועדים להגשת בקשות חדשות לא מקצרות היתרים קיימים. זאת אומרת, אם ביום שהוא צריך להגיש את הבקשה החדשה, לא עברו עדיין שש שנים מהיום שהוא קיבל את ההיתר –הוא יכול להגיש כמו חידוש רגיל, לפחות שנה לפני מועד תום תקופת התוקף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אנסה להסביר בלשון בני אדם. זה סעיף שביום התחילה שהוא ספטמבר 2024, מקפיא את ההיתרים הקיימים. מי שיש לו היתר קיים בספטמבר 2024 ההיתר שלו מוקפא במובן הזה שהוא ממשיך לעמוד בתוקף. עד מתי? עד אחד המועדים שהוא צריך להגיש את הבקשה לפי הסקטור שהוא משתייך אליו. כדי שזה יהיה ברור ניקח לדוגמה תחנת כוח. לפי המתווה שמוצג פה בלוחות הזמנים תחנת כוח צריכה להגיש בינואר 2033 את הבקשה להיתר אחוד חדש. לכן, אם בספטמבר 2024 יש לי היתר, ההיתר שלה מוארך עד ינואר 2033 במתכונת הקיימת שלו ולא צריך לבקש לחדש אותו אחרי שבע שנים. הוא מוארך עד ינואר 2033 וההיתר החדש שיינתן לה במהלך השנה הזאת יהיה בתוקף לשבע שנים נוספת, ככול שיינתן וההיתר אחריו יהיה לעשר שנים. זאת אומרת, אחרי ההיתר הראשון שיינתן לשבע שנים, יינתן היתר לעשר שנים. לכל סקטור יש מועד אחר שבו הוא צריך להגיש את הבקשות. הסקטורים מפורטים בפסקה (1) שהוקראה. אם תרצו, נפרט את הסקטורים לסוגיהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התוקף הוא עד ההגשה שלו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. התוקף הוא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההקפאה שיש כרגע היא עד ההגשה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> עד ההחלטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בלבד שאתה תגיש את הבקשה. אתה צריך את הבקשה עד המועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה מגיש אז ההקפאה נמשכת עד שאתה מקבל תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נמשכת. נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרעיון הוא רק שזה קונוס, אם לא הגשת אז ההקפאה תופשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז ההיתר שלך פוקע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בעצם מה שחשוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תומר, למה כתוב בסעיף "בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים"? למה לא כתוב שהינו חדש? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> איפה זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עניין של נוסח, כי אנחנו מגדירים מה הוא מפעל קיים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> עוד לא קראנו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד לא הקראנו את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה מה שהסברת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני דיברתי על מפעלים קיימים. מה דינו של מפעל חדש? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> על מפעל חדש עוד מעט נדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. מטי, את עושה לי בלאגן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על מפעל חדש תכף נדבר אבל אם יש הערות על הסעיף הזה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> עוד תוספת קטנה לגבי מה שתומר אמר. אם המועד להגשת הבקשה הוא יותר מעשר שנים מהיום שהוא קיבל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תשע שנים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> תשע שנים מהיום שהוא קיבל היתר אז הוא כן צריך להגיש בתום עשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תשע שנים. להגיש בתום תשע שנים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> תשע שנים. שההיתר הקיים כולו לא יעמוד בתוקף יותר מעשר שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אם הוא הגיש ולא קיבל עדיין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מוארך לו. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה מוארך, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל על הנקודה הזאת. אני רוצה את הקונוס שאם הוא לא הגיש – הוא ייהנה מההקפאה ומצד שני אם הוא כן הגיש – שלא יקרה מצב שבגלל שמישהו לא נתן לו תשובה הוא נתקע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לזה יש הסדר בחוק. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הסדרות לסעיף הקטן הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, זה מה שרציתי לדעת. הערות, אם קיימות. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> תכף גלי תחדד נקודה לגבי אחד הפרטים אבל אני רוצה להתייחס. אנחנו יצרנו פה איזון כדי לא להגיע למצב שההיתרים מקוצרים, אם ניתן היתר לשבע שנים אנחנו לא נקצר אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו ניתן לו להינות מהזמן הזה גם אם הסקטור שלו צריך להגיש יותר מוקדם, אבל גם לא רצינו להגיע למצב שההיתר שלו מוארך לפרק זמן ארוך מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> וחשבנו על הדוגמאות, כפי שחברת הכנסת צרפתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, גם ניכנס לתהליך. זה כבר כניסה לתוך התהליך. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נכון. לכן אנחנו קבענו גבול עליון. גם אם יש תיאורטית יותר זמן מבחינת הסקטור, הוא עדיין לא יוכל יותר מתשע שנים עד הגשת הבקשה וזה האיזון שאנחנו ייצרנו מול ההיתרים, בין היתר של תחנות הכוח, שחידשנו עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. רצית לחדד משהו? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. אנחנו נצטרך להוסיף פה את פריט 5.3 החדש של הפסולת. << אורח >> הדסה סבג: << אורח >> של הפסולת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. פריט 5.3 הוא פריט חדש ולגביו צריכה להיות הוראה נפרדת כי להם אין היתרים קיימים. אנחנו עכשיו במסגרת של היתרים קיימים. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בסדר. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> יונת אלקלעי מאיגוד ערים שרון כרמל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אני לא מבינה למה לא להמשיך את הסדר הקיים של השבע שנים, את הרצף של השבע שנים ולהתחיל ב-2027 עם אלה שצריכים להיכנס באותו זמן. למה להאריך, לתת עוד שלוש שנים הקפאה לכל היתרי הפליטה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תשובה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> יש כמה סיבות. כמו שאמרתי, השיקולים לפריסה הם יותר רחבים מהיתר מסוים בודד. לדוגמה, אנחנו היכנסו את עסקי A ו-B ברצף. רצינו שהם יהיו ברצף מבחינת ההכנה ומבחינת ההתאמות לסקטור, שנוכל לבחון A מול B. עם השנים נוצר סוג של פקק עם היתרי הפליטה, אם זה בגלל עיכוב כללי, אם זה בגלל קורונה ואם זה בגלל עיכובי מלחמה. בשנה האחרונה הוצאו כמעט 70 היתרים למפעלים הכי גדולים. אנחנו רוצים שהטיפול הבא יהיה טיפול משולב. צריך לכלול למפעלים הכי גדולים גם טיפול בשפכים ובחומרים מסוכנים, לעשות את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. תודה. תמשיכי בבקשה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב)- 1. בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים, שהגיש בקשה להיתר פליטה ערב היום הקובע, ועד היום הקובע טרם ניתנה החלטה בבקשתו – תינתן ההחלטה בבקשתו לפי הוראות הדין הישן, ויחולו על ההיתר הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים לפי סעיף קטן (ד) ; << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אני חושבת שצריך להשוות פה לעוד סעיפים, לא רק ל-(ד). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, את זה תעשו בנוסח. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> 1. בעל מקור פליטה שהגיש בקשה לחידוש היתר לפי הוראות סעיף 25 כנוסחו לפי הדין הישן, ערב יום התחילה, ועד יום התחילה טרם ניתנה החלטה בבקשתו – תינתן ההחלטה בבקשתו לפי הוראות הדין הישן, ויחולו על ההיתר הוראות הדין החדש לפי סעיף קטן (ד) כאילו היה מפעל קיים; 1. הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בעל מקור פליטה שביום התחילה נותרה פחות משנה עד לתום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו, והוא לא הגיש בקשה לחידוש ההיתר לפי הוראות סעיף 25 לדין הישן; << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאדוני אמר. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> סעיף קטן (ג) הזה בא להסדיר את תקופת הביניים בין התחילה ליום הקובע. מי שהגיש לפני יום התחילה בקשה לחידוש, עדיין לא סיימו לדון והבקשה נמצאת על השולחן אז ידונו בה מבחינת הזמנים ולא יחכו עוד. דנים בה כמו הדין הישן ואחרי שהוא יקבל את ההיתר יראו אותו כאילו יש לו מפעל קיים ולוחות הזמנים שלו יהיו אחר כך כמו מפעלים קיימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> מי שמגיש בקשה חדשה לפני המועד הקובע, דנים בו לפי הוראות הדין הישן גם כן ולוחות הזמנים יהיו מההיתר שיקבל והלאה. יש פה עוד הוראה בפסקה שלוש לגבי נושא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חשוב. זה הסנקציה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> מי שהיה צריך בזמנים האלה בקשה לחידוש היתר כי נגמר לו ההיתר הרגיל שיש לו ולא הגיש את הבקשה לחידוש בזמן, ההוראה שמקפיאה לא חלה עליו. כולם היו צריכים להתנהל לפי הדין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הוגן. נכון, התאחדות התעשיינים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שלא הגיש לא הגיש. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (ג1) לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע. (ד) היה מפעל קיים טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה: 1. החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הפליטה הקיים, יחד עם היתר הרעלים או התנאים שנתן נותן אישור לעניין סעיף 1 (א)(1) לחוק רישוי עסקים, ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי הוראות החוק האמור שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש; 1. הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי חוק זה, כנוסחו בדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד, ואולם על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 26 (א) ו-(ב) כנוסחו בדין הישן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> את סעיף קטן (ה) לא נקריא כרגע כי אנחנו עוד בדיונים מול הממשלה. (ו) על אף הוראות סעיף 25 (א), כנוסחו בדין החדש, תקופת תוקפו של היתר פליטה אחוד שיינתן למבקש לראשונה לאחר היום הקובע תהיה שבע שנים. (ז) השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים בפסקאות משנה (א) עד (ז) שבפסקה (1) לגבי פרט מסוים מהתוספת השלישית ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר מהמועדים המנויים בפסקאות האמורות, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לצורך היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי סעיף 25. (ז1) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, לדחות את היום הקובע בתקופה שלא תעלה על חצי שנה, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לצורך היערכות ליישום הוראות החוק ובלבד שהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור בסעיף קטן ב(1) לא יהיה מאוחר מ – 1.1.33. (ח) הוראות המנהל לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס, לפי סעיף 16א(א1) יפורסמו בהתאם להוראות אותו סעיף עד ליום (31 בדצמבר 2025) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? כן, תומר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> האם הסעיף שנוגע לצו באישור וועדת הפנים זה התוספת של הועדה או שזה דרישה של המשרד? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לגבי המועד הקובע? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה היה בהצעה הממשלתית. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> זה היה בהצעה הממשלתית? או-קיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מכירים את הוועדה פה ומבינים שאנחנו - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> פשוט לא הבנתי כי זה מופיע באדום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, הממשלה לא הציעה שזה יהיה באישור ועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהוא שאל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה ששאלת? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> זה הופיע באדום ואני רגיל מנוסחים קודמים שמה שמופיע באדום זה התוספת של הועדה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> נכון. בגלל שכל הנוסחים הם די חדשים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אדגיש שההצעה הממשלתית דיברה על כך שההסדר הזה יתחיל ביוני 2026 אבל מכיוון שהליך החקיקה התעכב בכנסת המועד הזה נדחה לינואר 2027 מלכתחילה. בהצעה הממשלתית הייתה בקשה לאפשר דחייה של עוד חצי שנה והבקשה הזו מופיעה כרגע בנוסח כאפשרות - - - << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אבל אנחנו הוספנו את הצורך באישור ועדה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> ואנחנו הוספנו את הצורך באישור. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו ביקשנו אפילו אפשרות לדחייה עד שנה. יש לנו כאן אתגרים מאוד גדולים כפי שראיתם ואנחנו חיים בתקופה של חוסר ודאות והרפורמה הזאת צריכה להיכנס אז אנחנו כן נבקש מהוועדה לשקול את זה שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מנצלת את סעיף ההערות כדי להכניס לנו בקשות. זה סעיף הערות לא סעיף בקשות. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> פשוט בלילה כשלא נרדמתי, מה יהיה, מלחמה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בכל מקרה זה יגיע לוועדה ואנחנו לא נרצה לבקש יותר ממה שנחוץ בהתאם לנסיבות שאני מקווה שלא יהיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם נשקול זה לא יהיה מעבר לעוד חודשיים, שמונה חודשים. לא שנה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> מה השיקולים שהממשלה והוועדה רואה בהבדל בין חצי שנה לשנה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> הבקשה שלנו זה לאפשר עד שנה כדי לאפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. התשובה היא לא אבל יכול להיות שנוסיף חודשיים או שמונה חודשים. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> רק כדי להבין, מה ההבדל בין חצי שנה לשנה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אם בכל זאת יהיה לנו כשל בתהליך של הקמת המערכת, מכרז, יכולים להיות איזשהם תביעות בדרך, לא עלינו או עיכובים ובעיות בפיתוח, זה דבר אחד. שתיים, לא עלינו המצב הביטחוני יכול להשפיע על כולנו ביישום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. יכול להיות גם בחירות ואז הם לא יספיקו להביא לוועדה ולא יצליחו מפה לשם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אדוני תמיד יהיה יושב-ראש ועדת הפנים, זה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה את מאחלת לו את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה, נראה לי שהוא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נדבר על עתידי הפוליטי לאחר הישיבה. כן, בבקשה. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> תודה. לנושא תקופת המעבר, חשוב להדגיש ולוודא שהפיקוח ימשיך כרגיל גם כאשר מאריכים את ההיתרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> זה נאמר אבל למה לא לקבע את זה ושזה יהיה כתוב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שמה? << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> יש הבדל בין פרקטיקה לבין משהו מחייב. חשוב לקבע את העובדה שתדירות הפיקוח תישאר אותה תדירות כפי שהיא היום כשמחדשים היתרים. זה חשוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא עוסקים כרגע בחומרים מסוכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא עוסקים בחומרים מסוכנים אבל אנחנו - - - גם הפיקוח באוויר נקי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אוויר נקי נשאר שבע שנים, כמו שהיה. זה לא השתנה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נושא הפיקוח עלה שוב ושוב בדיונים. אמרנו שאנחנו מחויבים להמשיך לבצע פיקוח וגם אמרנו שנקצה יותר כוח אדם לנושאים של הפיקוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא מדבר על החלק שעד לזה. אבל זה ודאי. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה ברור. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> גם על זה השבנו שאין לנו כוונה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עולם כמנהגו ימשיך לנהוג. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> אני מצטער להגיד שבחיים כשיש מועד של חידוש היתר מבצעים פיקוח. כאשר לא יהיה מועד לחידוש היתר לפעמים פשוט לא יבצעו את הפיקוח הזה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נשמח לעזרת - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו בטוחים שהאיגודים והיחידות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יעזרו. יאללה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אבל אנחנו נפקח. יש תוכנית עבודה מסודרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. אני הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נצטרך לקבל את התייחסות המשרד לגבי מתי לפרסם את תוכנית הפיקוח הראשונה כי זה באמת לא מופיע בהוראות. אנחנו צריכים להתייחס להערה הזאת אז לדיון הבא נקבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כהשלמה. יש לנו עוד משהו קטן שלא הקראת, אמרת שאת מחכה עם זה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד משהו להקריא בחלק הזה או שסיימנו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של אוויר נקי. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אוויר נקי סיימנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוויר נקי סיימנו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות על אוויר נקי? סיימנו. אנחנו נעשה הפסקה של עשר דקות. 11:30, 11:31 נחזור. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> הערה אחת לגבי אוויר נקי. נדונה התוספת לגבי מתקני הפסולת? כי נאמר שיהיה דיון נוסף על העניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, יהיה דיון נוסף. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> זה לא עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם צריכים להציג לנו איך ומתי זה ייכנס לתוקף. אנחנו נדון על זה בדיון הבא כאשר יהיה לנו מבחינת ראיית המשרד - - - ההערות ששלחתם לגבי הנושא של הגדרה יותר מדויקת, לגבי האגרות ולגבי לוח הזמנים התקבלו בתשומת לב. אלה הערות שהן מהותיות וצריך להתייחס אליהן ואנחנו נתייחס אליהן בדיון הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בנושא של מי הים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא של מי הים זה משהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קשור. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> הם העירו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם העירו אבל זה פרק שעוד לא דנו בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל הם העירו על זה גם כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחנתי את עצמי, אם אני עובר על החומר כמו שצריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. הם התייחסו לשתי נושאים או יותר אפילו. הנושא הזה ידון בדיון הבא ותהיה לנו תמונה מהמשרד לגבי מה הוא רוצה, מתי זה יחול עליהם ובאיזה אופן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 11:35. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שנמשיך אנחנו ביקשנו לדבר על נושא האכיפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לעצור טיפה לפני שנעבור לחומרים מסוכנים. המנכ"ל שנמצא איתנו ביקש לדבר על הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו ביקשנו בישיבות הקודמות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> מבחינתי אפשר לא לדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו ביקשנו התייחסות לנושא השקיפות בנושא האכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו מסכימים שצריכה להיות שקיפות באכיפה, כמובן ואנחנו מוכנים לספק אותה. בחלק מהמקרים אנחנו כבר עושים, למשל בעיצומים הכספיים אנחנו כן מפרסמים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני אגיד מה הדברים שאני חושב שאין לנו בעיה איתם ואפשר לבצע אותם פסקי דין לדוגמה, אפשר לפרסם. אני יודע שהשוואת לרשות המים והסתכלתי איך רשות המים מפרסמת – רשות המים זה גם לא בחוק להבנתי – ועדיין, גם אנחנו מפרסמים. אפשר להרחיב את הפרסום להליכים שהם הליכים חלוטים ולהליכים שכבר קרו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צווים מנהליים? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> צווים מנהליים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או-קיי. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני חושב שאפשר לפרסם דברים שהם חלוטים לגמרי. אני חושב שזה לא נכון לפרסם דברים שהם לא חלוטים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תומר, אז אולי צווים מנהליים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם צריכים להחליט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קטונתי אבל אני חושבת שצווים מנהליים כן. לפחות שיהיה עוד איזשהו אלמנט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. נשמע את המשרד. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> התחלנו להתייחס לזה גם בדיונים הקודמים. במסגרת העדכונים של שיטת העבודה, של המערכת המחשבית והצורה שבה הדברים יהיו מנוהלים מדויק יותר, אנחנו חושבים שאנחנו נפרסם את הצווים המנהליים. לגבי העיצומים הכספיים, יש הסדרים ואנחנו גם מתקנים אותם במסגרת ההצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העיקרון הוא דברים חלוטים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן. לגבי הדברים האחרים שאנחנו מפרסמים על בסיס שיקול דעת, למשל פסקי דין, אנחנו כפופים להנחיות. בכלל בנושאים של חקירות מפליליות וגם של פרסום פסקי דין, אנחנו כפופים להנחיות היועץ. יש לנו היקפים די ניכרים למרות שמשתמע מהביקורת שאנחנו לא עושים מספיק טוב. בהחלט בחלק גדול מהדברים גם אנחנו רוצים להשתפר אבל עדיין יש לנו יחידת חקירות במשרד, יש לנו תביעה פלילית במשרד, יש לנו היקפי עבודה משמעותיים. בכל הדברים האלה אנחנו מונחים על ידי הפרקליטות והנחיות היועץ. לגבי מצב שבו אנחנו נפרסם כל אחד ואחד מפסקי הדין באיזשהו פורמט, אנחנו יכולים להגיע מזה למצב שאנחנו מייצרים סוג של מרשם פלילי נוסף ויכולת להיות לזה משמעויות רבות מאוד. לכן, אנחנו לא חושבים שזה נכון ליצור הסדר חקיקתי ייעודי לדברים האלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, צווים מנהליים זה מספיק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי צווים מנהליים אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. נדבר על זה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני לא חושבת שזה נכון לייצר הסדר חקיקתי חלוט לגבי החובות של דברים שצריך לפרסם אותם. אני חושבת שאלו הרבה דברים שהם בשיקול דעת. יש דברים רבים שאנחנו מפרסמים היום. צווים מנהליים, גם כאלה שיש היום, אנחנו בדרך כלל מפרסמים. זה דברים שיש לגביהם עניין הציבור ובדרך כלל זה מתפרסם במועד הרלוונטי. כלומר, אנחנו מביאים לידיעת הציבור שהוצאנו צו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו צריכים עם נושא הצווים המנהלים גם סיכום שנתי כדי שתהיה תמונה כוללת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה כולל כמה כתבי אישום הוגשו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה שאלה נפרדת. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צווים מנהליים כולל דו"ח שנתי זה מצוין. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לגבי כמויות כוללות של כתבי אישום שאנחנו מגישים, גם היום אנחנו מפרסמים את זה במסגרת דו"ח שנתי של הלשכה המשפטית. זה ללא הסדר אלא באופן שאנחנו חושבים שזה משקף את האיזונים הנכונים לגבי מה צריך ומה נכון. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אם אפשר, איילת פלדמן ממשרד המשפטים. אם הועדה תחליט להוסיף חובה חוקית לפרסם מידע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא חושב שזה מה שאנחנו נעשה. אנחנו נסתפק בהצהרה לפרוטוקול בעניין הזה. זאת ההרגשה שלי. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אולי בכל זאת, אם יורשה לי להשלים את המשפט שככול שכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בחקיקה לא אוהב את זה כי בכלל הן אתה שומע שלא על משהו אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל כדיווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דיווח. המחלקה המשפטית מדווחת סיכום פעילות שלה בכל שנה. מה רצית להשלים? << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> אם תהיה חובה חוקית לפרסם את הצווים המנהליים אני מציעה לקבוע הסדר דומה להסדר שקיים לגבי עיצומים כספיים בעניין שמו של יחיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ככול שיהיה הסדר לגבי צווים מנהליים, אני חושב שההערה במקומה וההסדר צריך להיות מתאים לאותו סוג הסדר שיש בנושא העיצומים הכספיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. אנחנו נדבר על זה ונראה לקראת - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק לגבי השאלה ששאלתי בתחילת הדיון על תורת האכיפה? זה ממש צריך להיות בהתניה לחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף גיא יתייחס. תומר העלה את הנושא הזה של התכיפות בזמנו אז הוא גם רוצה להעיר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אנחנו הצענו להכניס את זה בתוך תוכנית הפיקוח. הגשנו לפני חמישה חודשים למשרד להגנת הסביבה בקשת חופש מידע בנושא של נתוני אכיפה והתברר לנו – קיבלתי מייל על זה ביום ראשון– שהדרך שבה הנתונים האלה מסודרים במשרד זה עבור כל מפעל. כלומר, היום בתוכנית הפיקוח הם מחויבים לסכם את סיכום פעילויות הפיקוח עבור כל מקור פליטה. אני מודע לבעייתיות שיש עם כתבי אישום, אבל כמו שיש תוכנית עבודה ובסופה יש פרסום של יישום תוכנית העבודה אז לדעתי, אותם צווים מנהליים צריכים להיכלל כחובה בתוך תוכנית הפיקוח. אנחנו מבינים מהמשרד שגם ככה זה מקוטלג מבחינת מערכות המידע. קיבלנו על מייל מלשכת חופש המידע. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, לא אמרנו שהצווים המנהליים מקוטלגים היום במערכות - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני יכול להראות לך מה אני קיבלתי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני לא חושבת. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני מקבל את ההערה לגבי כתבי האישום, יש שם דברים בעיתיים. לגבי הצווים המנהליים, צריכה להיות חובה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא צודק לגבי זה שזה כאילו הולך לפי מפעל ואז אין - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> המינימום זה שהצווים המנהליים יהיו חשופים לציבור בתוכנית הפיקוח. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לגבי צווים מנהליים, הצווים שהוצאו, אני לא רואה מניעה שאנחנו נעדכן. אנחנו גם ככה מעדכנים וזה לא בכמויות מאוד גדולות. מדבריך הבנתי שאנחנו מראש מתכננים את הצווים המנהליים. זה לא כך. אין תכנון מראש או כמויות. יש כמויות של פיקוח - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא, אנחנו יודעים בערך כמה יש בשנה. יש ארבעה על חוק אוויר נקי ויש שישה על חומרים מסוכנים. לא מדובר בהרבה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בסדר אז אמרנו שאנחנו יודעים את זה. מבחינתי ולהבנתי אפשר לפרסם. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אז אני מבקש שזה יהיה רשום בתוכנית הפיקוח. כמו שמפרסמים את דו"ח הפיקוח, הצווים המנהליים יפורסמו לציבור כחלק מסיכום הליך הפיקוח. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו לקחנו על עצמנו את החובה הזאת, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל בנהלים שלכם. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בנהלים שלנו, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הוא אומר שזה יופיע בתוך הנהלים של תוכנית הפיקוח לא בחקיקה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא, אני אומר שיש בסוף סיכום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מדבר על החקיקה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני מדבר על החקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה לא תוכנית הפיקוח. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא, תוכנית הפיקוח קובעת תוכנית והאכיפה היא נגזרת של תוכנית הפיקוח, בסופו של דבר יש פיקוח ויש אכיפה. כמו בתוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר, בונים תוכנית ואז מדווחים מה יישמו ומה לא יישמו. מבחינתנו זה נגזרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אבקש שאנחנו נעשה סיור מוחות ביננו ואני מבקש מהיועץ המשפטי לבדוק בדברים מקבילים. אם המנהג בדברים מקבילים זה שזה כן מופיע בתוך החקיקה אז אפשר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני אומר, לכל הפחות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאתה אומר, אני הבנתי. עכשיו תורי לומר. אני אשמח לשמוע, לדבר על זה ואנחנו נעדכן כמובן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בכל מקרה יש לנו התחייבות לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההתחייבות לפרוטוקול היא ברורה ולא ניתנת לפרשנות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד הערה. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> תודה, ד"ר אריה ונגר, אדם מטבע ודין. ככול שיש דברים שמוחלט פה שהם ניתנים לפרסום או שהם יפורסמו אז אפשר, רצוי או כדאי להכניס אותם לאפיון המערכת הממוחשבת שהוזכרה כאן קודם. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאן תשלח לו את החשבונית על היום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שתי השאלות של חברת הכנסת צרפתי? היא שאלה שתי שאלות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אין לו חשבונית, הוא עמותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני צוחק. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לגבי תוכנית מדיניות האכיפה, זה לא שלא קיימת במשרד שום דבר בתורת האכיפה. השאלה היא איך היא מסודרת ואיך היא מוצגת. המשרד יעבוד על זה, אנחנו רוצים לעשות ארגון מחדש בכל הנושא הזה וזה נכנס לתוכנית העבודה של השנה הזאת. לקשור את זה ביחד עם החוק נראה לי לא קשור. אם רוצים לשים מכשלות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היא דיברה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כבר 21 שנה מדברים על תורת אכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני מנסה לעזור להסביר את מה שאת אמרת. אני לא מדבר כרגע על החוק או לא. היא אומרת שהתכנסו פה בגלל החוק אבל תקופה ארוכה כל כך עם דוחות של מבקר המדינה והכול אז צריך לקבל תשובה ממכם, האם ומתי אמור להתבצע הדבר הזה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לתוך שנת העבודה הזאת נכנסה פעילות בנושא כדי לגבי את התורה. זה ייקח זמן לא קצר ואני לא מציע - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם החוק הזה הוא לא קצר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני לא מציע לשפוך אחד בשני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עוד לא אוחז וכורך, עד כורך יש עוד קדש ורחץ. עד כורך יש עוד הרבה. אתה המנכ"ל, אני שואל אותך, אתה הכנסת את זה לתוכנית העבודה? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם לדעתך בתוכנית העבודה - - - היא קוראת לזה התורה, את קורא לזה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מונח קיים וידוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בסדר גמור. האם זה אמור להסתיים בשנה הזאת? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לא, זה לא אמור להסתיים השנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זמן להערכתך? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> סדר גודל של שנתיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. בואו נשים את זה בחוק. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני אומר לך את המציאות. אני יכול להגיד מה שרוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובאיתותם גם לרפורמה, לשינויים שהולך להיות הלאה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כן. אבל זה לאו דווקא קשור לרפורמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז בואו נשים את זה על לוח הגאנט שלכם ונוסיף סעיף בחקיקה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אין קשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. דקה לפני הסעיף בחקיקה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> איך המשרד מבצע את האכיפה שלו לא קשור לחקיקה, עם החקיקה או בלי החקיקה. פה אנחנו דנים בשאלה של איך הרישיונות נראים ואיך הם יהיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. יש נקודה אחת שעלתה גם בישיבות הקודמות ולכן ביקשנו שתגיע. כשאנחנו עושים רפורמה, יש בה חלקים שהם כביכול מיטיבים בזה שאנחנו נותנים יותר זמן - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לוחות זמנים ארוכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לוחות זמנים ארוכים של ההיתרים. יש אקוויוולנטיות בזה שהאכיפה תהיה יותר ממוקדת ונכונה יותר. לכן זה כן קשור לחוק, לא רק בגלל שזה לא נעשה עד היום. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> קשור בקשר עקיף לחוק. בעקרון כל היתר שקיים במשרד צריך לבצע עליו פיקוח ולאחר מכן אכיפה במידת הצורך. תורת האכיפה היא רוחבית לגבי כל היתר שהמשרד עושה, כבר היום. אני לא יכול להגיד שאני יודע לכתוב את התורה עד סוף השנה, זה לא ריאלי ויש נסיבות אחרות שאני לא חושב שכאן המקום לפרט אותם. אני מאמין שטווח של שנתיים זה המועד שנמצא לתורת אכיפה. למשרד יש עוד כמה משימות די כבדות. אנחנו רואים את כל המשימות במסגרת החקיקה הזאת ואתה מכיר עוד כמה חקיקות אחרות. אני צריך להיות כנה בתשובה והיא לא מפריעה לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני ואתה לא רוצים שבגלל חקיקות אחרות יהיו חקיקות שלא יושלמו בצורה מיטבית. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רוצים שזה יעבוד ביחד עם האכיפה. אתה בא ואומר שמבחינת המשרד, אני אומר את זה עם סימן קריאה שלך ותתקן אותי אם אני טועה - - - << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אתה צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכוונתנו עד שנתיים בעזרת השם, להיות עם תורת אכיפה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נכון, מפורסמת לציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מפורסמת לציבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אפשר גם להמתין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לפרוטוקול נאמר בצורה ברורה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> נאמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. אנחנו נבדוק ונראה האם יש אפשרות לאזכר את זה בתוך החוק באיזושהי צורה. אם צריך או לא צריך, נדבר על זה ותישאר עוד נקודה אחת להשלמות האין-סופיות שלנו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כשאנחנו מדברים על תורת אכיפה, אנחנו מדברים במסגרת החוק הזה על מרכיבים של חוק אוויר נקי, חוק חומרים מסוכנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> וחוק רישוי עסקים. חוץ מהחוקים האלה יש עוד חוקים נוספים רבים שהמשרד מקיים עליהם פיקוח ואכיפה. רבים מאוד גם בתחום הפסולת למשל. אנחנו נוגעים פה בשוליים בהסדרי רישוי של עסקי פסולת מסוימים אבל האכיפה שלנו היא בתחום הפסולת – גם הועדה מקיימת על זה דיונים רבים – האריזות והפיקדון. כשאנחנו מדברים על תורת אכיפה אנחנו לא כותבים תורת אכיפה ל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל אני רק - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו מדברים על משהו שהוא הרבה מעבר ויש לו מורכבות מאוד גדולה. לא רק בהיבטים של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. לכן אני לא התווכחתי על הזמן. המנכ"ל בעצמו אמר "מבחינתי הכנסתי את זה". אתם יחד אתו הכנסתם את זה לתוכנית העבודה. הוא אמר שמבחינתו ריאלי שתוכנית כזאת תהיה מוכנה במהלך של שנתיים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה פשוט לא מסוג הדברים שנכון לתת להם ביטוי במסגרת החוק ובטח שלא בחוק הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על זה תומר יחשוב. רק הערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תורת האכיפה זה משהו שהמשרד התחייב עליו. הוא גם התחיל תהליך ב-2003, גם התחייב עליו בדו"ח הביקורת של 2019 כחלק מהמלצות היישום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני זוכר היטב את הנאום שלך מהבוקר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם ב-20 במאי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, את רוצה שהוא יענה לך? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא אתה. זה הרבה לפניך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, הם לא הצליחו להגיע כולם ולכן אנחנו לא נעשה את וועדת החקירה כרגע. כן, בבקשה. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> אתי אסולין, מנהלת האגף לרישוי וקידום עסקים בחיפה. הייתי רוצה לדעת איזה סמכויות אכיפה הרפורמה הזו משאירה לרשויות? התחושה היא שהרשויות מתרוקנות מכל הסמכויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני חוזרת על תשובתי לאותה שאלה מהדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת את זה כבר, אני זוכר. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> סמכויות האכיפה של הרשויות המקומיות אינן משתנות בעקבות הרפורמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקודה. הלאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה שלי ששאלתי גם בבוקר, לגבי מפעלים סוררים. במידה והיה פיקוח והיו הערות אז שלא ידגמו עוד שלוש שנים, אלא מפעל שסרח יעבור פיקוח אחת לשנה כדי שלא יהיה מפגע שיחזור על עצמו. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> גם לזה התייחסנו. יש למשרד נהלי פיקוח ונהלי הפיקוח נשארים כמו שהם קודם כול. אנחנו נצטרך להיערך לרפורמה, רוב עבודת ההיערכות נעשית במטה אבל לא רק, גם במחוזות ועבודת המחוזות תמשיך. אנחנו מקווים שאולי אפילו לתקופה קטנה הם יתפנו לפיקוח. הפיקוח ממשיך כפי שהוא ונהלי הפיקוח נשארים כפי שהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל בגלל שעכשיו זה רישוי אחוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אומרת שאם הוא יקבל קונוס - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו ממשיכים. מה זה מפעל שסרח? מפעל שהפר את הוראות ההיתר, פועלים מולו בהליכים של אכיפה מנהלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל האמצעים. היא מציעה אמצעי נוסף. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> במסגרת סעיף תוכנית הפיקוח שהכנסנו, אמרנו שנקבע גם אמות מידה לבנייה של תוכנית הפיקוח, לתעדוף הדברים ובין היתר הדברים האלה יילקחו בחשבון. זאת אומרת, ככול שמפעל מפר וצריך להגביר את הפיקוח עליו אז זה יהיה חלק מאמות המידה. זה דבר שהוא די טריוויאלי ובמידה רבה הוא מתקיים גם היום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מספיק ברור. << אורח >> הראל גל: << אורח >> נושא שלא קשור לפיקוח ואכיפה אלא אם כן המנכ"ל לא סיים. הראל גל, רשות המים. אני רוצה להתייחס לתוספת השלישית לאחד הסעיפים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אנחנו לא מדברים על זה היום. על הזרמת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. התוספת השלישית. כשנגיע לזה אנחנו נדבר על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> הראל גל: << אורח >> עוד נגיע אליה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. << אורח >> הראל גל: << אורח >> על סוגי הפעילות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אנחנו נגיע אליה יותר מאוחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתוספת השלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לתוספת, לא לחלק הזה. או-קיי. כן, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. מאחר והתשובה של נציגת המכרז להגנת הסביבה נאמרה לפרוטוקול, לעניין סמכויות האכיפה של הרשויות המקומיות שלא שונו, אני מבקשת טיפה לדייק. אני מזכירה שקיימנו את הדיון הזה בפני הוועדה אבל בגלל שזה לפרוטוקול אני קצת מדייקת את הנקודה. כמו שאנחנו יודעים, הסוגיה של רישוי עסקים והיכולת של הרשויות המקומיות להוסיף תנאים משלהם בנוגע לסוגיות של הגנת הסביבה זו שאלה שיש בה מחלוקת ביננו לבין המשרד להגנת הסביבה. האם זה היה ניתן לפני החקיקה הנוכחית? האם זה אפשרי? האם זה לא אפשרי? האם אפשר להחמיר מדרישות של מפרט או שאי-אפשר? כשהוועדה הזו דנה בסוגיה הזאת בעבר היא השאירה את הנושא ללא הכרעה בשאלה "האם הייתה סמכות לרשויות המקומיות להחמיר מדרישות שיש במפרט הטכני בתחום של הגנת הסביבה". החקיקה הנוכחית כן מבצעת הכרעה וקובעת שאי-אפשר יהיה להוסיף דרישות שנוגעות להגנת הסביבה במסגרת התנאים של רשות מקומית כרשות רישוי מקומית. לכן להבנתנו יש שינוי מסוים בהיבטים של האכיפה מכיוון שלא נוכל לאכוף דרישות שאנחנו לא יכולים להוסיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו נקודה - - - שהיא צודקת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כך הכריעה הוועדה. רק היה לי חשוב להעלות את זה לפרוטוקול כדי להגיד שכן יש שינוי מסוים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשמחברים את שתי הדברים יחד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. לא להשקפת המשרד. להשקפתכם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, להשקפתנו. כפי שהוועדה לא הכריעה בפעם הקודמת כשזה עדיין היה שנוי במחלוקת. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> למרות שזה לא שינוי בסמכות האכיפה, זה שינוי בסמכות לקבוע את התנאים מלכתחילה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שגוזרת סמכות אכיפה. אם אנחנו לא יכולים להוסיף תנאים אז משתנה משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעבור לנושא הבא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוברים להוראות המעבר של חוק החומרים המסוכנים. מכיוון השם הוצגו בהרחבה גם במצגת וגם בזה אני מציע שנעבור להקראה ונשמע הערות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני אמצא את זה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> עמוד שבע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אותו קובץ בעמוד שבע. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (15א) סעיף 17 יבוא: " חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) – הוראות מעבר 18. (א) בסעיף זה - "הדין החדש" – חוק זה כנוסחו בתיקון ;____________ "הדין הישן" – חוק זה כנוסחו ערב התיקון____; "היתר רעלים אחוד" - היתר רעלים אחוד שניתן לפי סעיף 3יב, כנוסחו בדין החדש, לרבות חידוש היתר רעלים קיים שרואים אותו כהיתר רעלים אחוד לפי הוראות סעיף קטן (ד); "היתר רעלים חדש" – היתר רעלים כהגדרתו בסעיף 1, כנוסחו בדין החדש, שאינו היתר רעלים אחוד, לרבות חידוש היתר רעלים קיים שאין רואים אותו כהיתר רעלים אחוד לפי הוראות סעיף קטן (ד); "היתר רעלים קיים" – היתר רעלים שניתן לפי סעיף ,3 כנוסחו בדין הישן; " "היום הקובע" – יום ___ (1 בינואר 2027); "יום התחילה" – יום ___(1 בספטמבר 2024); "מפעל קיים" – עיסוק טעון היתר רעלים, שהיה בידי העוסק בו , ערב יום התחילה, היתר רעלים קיים; "תיקון ____" – תיקון מס' ___ לחוק זה, כנוסחו בחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד 2024. (ב) על אף הוראות האמור בסעיף 3ה, כנוסחו בדין החדש, בעל מפעל קיים רשאי לעסוק ברעלים, לפי היתר הרעלים הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד מועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר רעלים לפי סעיף 3ה האמור או עד מועד קבלת החלטה בבקשה לקבלת היתר רעלים אחוד, לפי סעיף 3יב, כנוסחו בדין החדש, אף אם הסתיימה תקופת תוקפו של היתר הרעלים הקיים שבידו במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הרעלים הקיים שבידו עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה – תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו ההוראות שלהלן, והכל – אלא אם כן היתר הרעלים הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף : << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חסר "לא". לא בוטל. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אלא אם כן היתר הרעלים - - - לא בוטל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. זה "אלא אם כן בוטל". הוא רשאי לעסוק אלא אם כן בוטל. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> 1. בעל היתר הרעלים הגיש בקשה לחידוש היתר רעלים לפי סעיף 3ה, או בקשה לקבלת היתר רעלים אחוד, לפי סעיף 3יב, כנוסחם בדין החדש, לפי העניין, עד המועדים המפורטים בתוספת השלישית, כנוסחה בדין החדש )בסעיף זה – התוספת השלישית), לצד הפרט שבו מנוי העיסוק נושא ההיתר; 1. לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מאחד מהעיסוקים המנויים בתוספת השלישית, יהיה המועד הקובע להגשת הבקשה לגביו, המועד לפי המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל היתר הרעלים: 1. לעניין העיסוקים הטעונים היתר רעלים באותה רמה – המועד המוקדם מבין המועדים האמורים בתוספת השלישית לגבי אותם עיסוקים; 1. לעניין עיסוקים המנויים בפרטים שבחלק א' לתוספת השלישית ועיסוקים המנויים בפרטים שבחלק ב' שבאותה תוספת – המועד המוקדם מבין המועדים הקבועים בחלק א' לתוספת; 1. לעניין העיסוקים הטעונים היתר ברמה א' וברמה ב' גם יחד - המועד המוקדם מבין המועדים הקבועים לעניין היתר ברמה א' בתוספת השלישית; בנוסח הצעת החוק הממשלתית כל המועדים לפי הפרטים יופיעו פה בתוך החוק אבל מטעמי נוחות הקריאה אנחנו ביקשנו שזה יעבור להיות בטבלה של התוספת השלישית, צמוד לאותם היתרים. יש פה כלל בנושא שאם יש כמה עיסוקים ויש גם היתרי רעלים רמה א' וגם היתרי רעלים רמה ב'. אם לאותו עיסוק שמבקש היתר יש גם היתר רעלים א' וגם היתר רעלים ב', הולכים לפי המוקדם של רמה א' שהיא הרמה החמורה יותר. בכל מקרה הולכים למועד מוקדם יותר ולפי הרמה הגבוהה יותר של ההיתר. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) – 1. מבקש לעסוק ברעלים שאינו מפעל קיים, שהגיש בקשה להיתלר רעלים ערב היום הקובע, ועד היום הקובע טרם ניתנה החלטה בבקשתו – תינתן ההחלטה בבקשתו לפי הוראות הדין הישן, ויחולו על ההיתר הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים לפי סעיף קטן (ד); (ג1) לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר רעלים אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע; (ד) היה מפעל קיים טעון היתר רעלים אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה: 1. החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הרעלים הקיים, יחד עם התנאים שנתן נותן אישור לעניין סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי הוראות החוק האמור שבידי בעל המפעל הקיים, כהיתר רעלים אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש; 1. הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר רעלים אחוד לפי חוק זה, כנוסחו בדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר רעלים אחוד, ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה ,כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 3 (ה) כנוסחו בדין הישן . (ה) על אף הוראות סעיף 3ה(א) כנוסחו בדין החדש, תקופת תוקפו של היתר רעלים אחוד שיינתן למבקש לראשונה לאחר היום הקובע, תהיה שבע שנים. (ו) הוראות סעיפים קטנים )(ב) עד (ה) לא יחולו לעניין היתר רעלים שנדרש לצורך עיסוק ברעלים הטעון היתר פליטה אחוד. (ז) השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים בתוספת השלישית לגבי פרט מסוים ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לצורך היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי סעיף 3ה לדין החדש, ושהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לא יהיה מאוחר מ- 1.7.34 כאן המועד האחרון הוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 34, או-קיי. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (ח) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, לדחות את היום הקובע בתקופה שלא תעלה על חצי שנה, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לצורך היערכות ליישום הוראות החוק ובלבד שהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור בסעיף (ב)(1) לא יהיה מאוחר מ –1.7.34 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רק אהיה בדיור מוגן בתקופה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, לא למדת ליבה. את לא יודעת לעשות חשבון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני כאן כבר בת 70 ו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הגעת ל-70? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, מה אני אעשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זהו, סיימת? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (ט) הוראות המנהל לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס, לפי סעיף 3טו יפורסמו בהתאם להוראות אותו סעיף עד ליום ____ (31 בדצמבר 2025) << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זהו? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא, רגע. זה הופיע כאן כסעיף קטן (ז) - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה כל ההסדר של עסקי C כמו שדיברנו. על אף הוראות סעיף 3(א) - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין מה להקריא את זה כי אנחנו צריכים לתת מועדים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אבל ההסדר עצמו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה יהיה חלק מהמועדים. זה הסעיף שמתייחס למה שביקשת, אדוני, שנביא הצעה לועדה לתחום את המועד ולראות מה קורה במצב שלא מתקינים את התקנות במועדן. אז אנחנו לא נקריא. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לא, אבל יש את ההסדר שאומר שבינתיים יש להם היתר להמשיך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול להקריא את זה ואחר כך נשלים את המועדים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (ח) על אף הוראות סעיף 3א, כנוסחו בדין החדש, עיסוק ברעלים שערב יום התחילה היה טעון היתר רעלים בהתאם להוראות לפי סעיפים 3 ו־10, כנוסחם בדין הישן, ובכלל זה לפי תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו– 1996, כנוסחו ערב יום תחילת הדין החדש, והוא לא טעון היתר לפי הוראות התוספת השלישית כנוסחה בדין החדש, יוסיף להיות טעון היתר רעלים בהתאם להוראות הדין הישן, בתקופה שמיום התחילה עד המועד שבו קבע השר, בתקנות, הוראות לעניין אותו עיסוק לשם הגנה על איכות הסביבה או על בריאות הציבור שיקבעו כי העיסוק פטור מהיתר רעלים (בסעיף זה – תקופת המעבר, לעניין עיסוק), ויחולו לגביו, בתקופת המעבר, הוראות הדין הישן בשינויים אלה: 1. על אף הוראות סעיף 3(ד), כנוסחו בדין הישן, היתר רעלים יעמוד בתוקף עד תום תקופת המעבר לעניין העיסוק נושא ההיתר; 1. בעל היתר רעלים רשאי להעביר את ההיתר לאדם אחר, ובלבד שניתן לכך אישור הממונה מראש ובכתב; בקשה להעברת היתר רעלים תכלול את פרטי מקבל היתר הרעלים והצהרתו על כך שתנאי ההיתר מוכרים לו וכי ידועה לו חובתו לפעול לפיהם; בקשה כאמור תוגש לממונה באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה; הוגשה לממונה בקשה להעברת היתר רעלים לפי הוראות פסקה זו, ייתן הממונה החלטה בבקשה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו, ורשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זהו? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות לגבי זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> הראל גל: << אורח >> הראל גל, רשות המים. שאלת הבהרה כי אני לא בטוח שאני מבין. אני מתייחס לקבוצת חומרים מסוג PFAS שהם גורמי זיהום מאוד משמעותי בריאותית וסביבתית. להבנתי, כיום המפעלים לא נדרשים להם היתר והם יידרשו - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> זה רלוונטי לתוספת, לא להוראת המעבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשנגיע לתוספת אז תעיר את ההערה. << אורח >> הראל גל: << אורח >> לא, אבל היא גם קשורה להוראת המעבר לדעתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אנחנו תכף נדון גם בתוספת בהתייחס גם להוראות המעבר. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> למועדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי המועדים מופיעים גם בתוספת אז לזה נתייחס בתוספת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד הערות? לא. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> רק השלמה. בנוסח כאן לא נמצא לגבי היתר הרעלים הנושא של בקשות לחידוש שנמצאות על השולחן, אנחנו התייחסנו רק לבקשות חדשות אבל אנחנו נעשה כאן את אותו הסדר של אוויר נקי. אם יש בקשות לחידוש שכבר הוגשו ידונו הם לפי הדין הישן וההמשך יהיה הלאה. לגבי נושא הסנקציה שמופיעה באוויר נקי, שאם לא הגישו בקשה לפני הזמן, בחומרים מסוכנים היא קצת פחות רלוונטית כי החוק עצמו לא קובע מועד אז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. רצית לומר משהו? << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> יונת מאיגוד ערים שרון כרמל. שתי הערות. אחד, לסעיף קטן (2) אני מציעה שלא יהיה את הפירוט של א', ב', ג' אלא לכתוב באופן גורף שתמיד התאריך המוקם מבין האפשרויות יקבע כי תמיד יכול להיות משהו שהוא יוצא מן הכלל שלא התייחסנו אליו באחד מהסעיפים האלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, לא להגביל את זה לאחד הסעיפים. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> לא לפרט אלא תמיד לקבוע את המוקדם מבניהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נשאל את המשרד, הם כתבו את זה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, זה לא נכון. החלוקה שנעשתה בעבודה קפדנית מאוד נועדה לקבוע מה המועד הנכון. אם יש סקטורים שנמצאים למשל בחלק א' או ברמה א', אנחנו חשבנו שנכון יותר שזה יהיה לפי זה ולא לפי הפריט שהוא פחות חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. זה לא יכול להיות מוגדר ברחוב אלא צריך להיות ספציפי לכל אחד. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלתי תשובה. נקודה שנייה? << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> הנקודה השנייה היא לגבי העסקי C בסעיף ז'. אנחנו רוצים לוודא שכל הסעיפים שיעברו לתקנות יהיו מסומנים בחוק רישוי עסקים כפריטים שהם תחת איכות הסביבה ושהם צריכים התייחסות של איכות הסביבה. כל אלה שעברו שעתיד לתקנות - - - << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> צריכים אישור שלכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה הכוונה? שהם יהיו צריכים אישור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה, לא הבנתי את ההערה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא רלוונטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה את מבקשת? << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> שהפריטים שיוחרגו עכשיו יהיו רשומים כולם תחת רישוי עסקים כפריטים שנדרשים באיכות סביבה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> שנדרש אישור של המשרד להגנת הסביבה לרישיון העסק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הערה לחוק רישוי עסקים, לצו רישוי עסקים. אנחנו לא עוסקים בצו רישוי עסקים כרגע. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> כן אבל שלא יוחרגו בחוק הזה אם הם לא רשומים בחוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> קודם כול, אין בהכרח הלימה בין העסקים בהיתר הרעלים לרישוי העסקים, זה לא בהכרח אותם עסקים ולא בהכרח אותם פעילויות. זה אחד. שתיים, הכוונה היא להזהיר אותם בתקנות ולא בהכרח נידרש גם אישור. כשאנחנו נעשה את עבודת הניפוי, אם נמצא שיש איזשהו פעילות או סקטור שזה נכון לגביו אז כן נפעל לעשות את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעשות את הקשירה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> זה לא קשירה שהיא הכול על הכול. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אבל זה יכול להיות מצב שיהיו עסקים שייפלו בין הכיסאות. גם לא יידרשו בהיתר רעלים וגם לא ידרשו פיקוח תחת רישוי עסקים. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, אבל המענה יינתן בתקנות. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> הפיקוח בעקרון - - - << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> הפיקוח של מי? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> ברגע שהם מעבירים הכול לתקנות הכוונה של המשרד מראש היא לא לפקח בצורה של רישוי אלא לפקח כמו שמפקחים על קיום של תקנות, באופן כללי. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אז לא יהיה מי שייפקח על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת לא יהיה מי? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> איך זה יבוא לידי ביטוי בתוך רישוי עסקים, אני לא יודעת להגיד בדיוק. זאת אומרת, זה מה שהמשרד אומר. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו התייחסנו מלא פעמיים ואנחנו מתייחסים שוב. מבחינת הפיקוח, הכול נשאר כפי שהיה. יש לנו נהלים ואנחנו ממשיכים לפקח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא מדויק. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> עכשיו זה לא היתרים ואחרי זה יהיו תקנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברת דינס, מה שאת אומרת זה לא מדויק. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי היום עסקים זוכים לביקור לפחות אחת לשנה, אלה שצריכים היתר רעלים פעם בשנה - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> או שנתיים או שלוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או שלוש. וזה לא יהיה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אבל יש לנו נהלי פיקוח ולא בטוח שזה מוצדק להגיע אליהם כל שנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר, אבל אי-אפשר לומר שהמצב הוא כמו שהיה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מבחינת הפיקוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל כשנותנים את ההיתר החדש בפועל זה פיקוח. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> וזה לא קשור לרישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה פיקוח. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> אנחנו מדברים על אחרי שיקבעו את התקנות, אחרי הוראת המעבר. יהיו תקנות ויהיו פריטים שלא ידרשו איכות סביבה ברישוי עסקים אז לא יהיה מי שייפקח עליהם. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> הכוונה של המשרד זה שהם יפקחו כמו שמפקחים על תקנות ולא כמו שמפקחים על מישהו שנדרש לרישיון. << אורח >> יונת אלקלעי: << אורח >> שלא יהיה מי שיפקח עליו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> יש לזה כמה רבדים שאני חושבת שצריך להבדיל ביניהם. אחד זה השאלה האם זה בכלל טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, כן או לא? שאלה שנייה זה איזה אישורים נדרשים מנותני האישור לגבי העסקים האלה? השאלה השלישית היא האם יש דין אחר שקובע הסדרים או של רישוי או של תקנות בהוראות רוחביות? כל האפשרויות האלה קיימות היום בחוק רישוי עסקים. יש גם היום עסקים שמוסדרים בחוק אוויר נקי בהיבטים מסוימים, למשל. גם נושא הפסולת המסוכנת. יש הסדרים רבים שנמצאים היום מחוץ למסגרת של חוק רישוי עסקים. זה לא אומר שאם יש או אין רישיון עסק באישור המשרד, זה מה שקובע האם יש פיקוח ואיך הפיקוח מבוצע. אלו שתי שאלות אחרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רישיון העסק לא נועד בשביל לגרום לכך שיהיה פיקוח. באופן שזה עבד עד עכשיו אמרו שזה צריך להיות אחת לשנה או לשנתיים או - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אדוני, אולי צריך בעקבות החקיקה הזו לבחון פרטי רישוי בחוק רישוי עסקים – אני לא יודעת תחת מי זה – האם יש איזשהם סתירות או שנדרשים איזשהם תיקונים. הרי ברישוי עסקים יש את פרטי הרישוי אז האם צריך איזשהם עדכונים בחוק רישוי עסקים בעקבות החקיקה הזאת? אני לא יודעת, אני שואלת. אתה מבין את השאלה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני חשובת שהתייחסתי לזה כשהסברתי שכשאנחנו נעשה את המיפוי ואת כל העבודה על עסקי C אז אנחנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע משאירים את המצב כמו שהוא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. מה שאני אומרת זה אולי משימה לדיון עתידי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה שכן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לדיון עתידי, לבחון האם יש עדכונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה שאחד המשימות זה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה אולי לפרוטוקול. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> סליחה, יכול להיות מצב שכתוצאה מהרפורמה יגרעו פרטי רישוי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין סמכות. המשרד לא אחראי לצו רישוי עסקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, אולי לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, מיצינו. בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוברים לנושא התוספות לחוק רישוי עסקים שקשורות גם להוראות המעבר - - - << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> חוק חומרים מסוכנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חוק חומרים מסוכנים. מה אמרתי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי השפיעה עליך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה זריז, כבר אתה עושה את התיקונים לחוק רישוי עסקים. איזה מהירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לנו שלוש תוספות חדשות בחוק חומרים מסוכנים. התוספת השלישית שהיא המשמעותית ביותר קובעת גם את הסקטורים השונים שיהיו חייבים בחובת רישוי. גברת דינס הציגה את זה באחת הישיבות הקודמות לבי איך החלוקה בין חלק א' לחלק ב'. גם בתוספת שבפניכם הוכנסו המועדים השונים לגבי כל סקטור, לגבי מתי הוא צריך להגיש את הבקשה להיתר החדש ויש גם מספר שינויים שנעשו לעומת ההצעה הממשלתית. מכיוון שלא נקריא את התוספות השלישית, הרביעית והחמישית לא נקריא כי הן תוספות לחוק - - - אני מציע שננהל את זה בצורה הזאת. תחילה, תציג הגברת דינס את התיקונים בתוספת השלישית לעומת ההצעה הממשלתית, ככול שהוכנסו. שנית, נשמע הערות פרטניות של הגופים ושל הציבור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככול שיהיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו יודעים שיש כי כבר קיבלנו הערות בכתב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. יהיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי פריטים מסוימים או מועדים מסוימים כפי שימצאו לנכון ובזה נסיים את הדיון בנושא הזה. אז קודם כול גברת דינס תציג לנו את השינויים שנעשו בתוספת השלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להתמקד על השינויים בלבד. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> התוספת שפורסמה כוללת הרבה מאוד שינויי נוסח שאני לא אעבור עליהם אחד-אחד. אפשר לראות שבמקום המילה "ומעלה" כתובות המילים "או יותר" אלו ממש תיקוני נוסח שאין להם השפעה מהותית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לבקשת הועדה, הוספנו לתוספת את המועדים שבהם הסקטורים השונים ידרשו להגיש, ככה אפשר לראות ביתר קלות מה מועד ההגשה למול הפעילות. בנוסף לזה שינינו את מספרי הפריטים כך שיתאימו גם לחוק אוויר נקי וגם לדירקטיבה האירופית כדי להקל על כולם. מבחינת שינויים שיש בהם מהות אני אתייחס לארבעה שינויים או תיקונים. השינוי הראשון הוא המשמעותי יותר ולא הופיע בהצעה הממשלתית. הוספנו פריט שמתייחס לאחזקה של תרכובות הלוגניות אליפטיות, או כמו שהן אולי מוכרות בקבוצה מתוכן שנקראת PFAS - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף זה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בסוף התוספת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי תתחילי דווקא מההתחלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מט"י, אנחנו לא מתחילים להקריא את כל התוספת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה שינוי, זה תוספת. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אם אני לא עוברת על זה, זה אומר שזה שינוי - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא קוראת, אני רק מדברת על - - - הזיזו את הסדר? או-קיי. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן, אני לא עוברת על כל תיקוני המספרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. על זה אני לא עוברת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי. הלאה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לגבי התרכובות ההלוגניות אליפאטיות או שמכילות את תרכובות ה-PFAS, בשנים האחרונות יש עיסוק מדעי נרחב בתרכובות האלה. הולכות ומצטברות הראיות שהם מסוכנות בגלל היבטים של רעילות כרונית, הצטברות ברקמות ועוד. מהסיבה הזאת אנחנו בדיון מול משרד הבריאות בעניין הזה הרבה זמן והוחלט בשלב הזה להכניס את הסף שקיים היום בתקנות סיווג ופטור - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום לפי הדין הקיים הם חייבים היתר רעלים. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. לכן לא ראינו לנכון להעביר אותם בשלב זה לעסקי C ותקנות ואנחנו נצטרך עוד ללמוד את הנושא הזה. שינוי שני, שגם עלה בהערות שהתקבלו בימים האחרונים לתוספת – תיקון של ספי רמה ב' לדלקים. הסף שהיה קבוע היה 200 טון לכלל הדלקים, בשונה מהסף הקיים שזה 200 טון לכל סוג דלק. התעשייה העירה על זה וזה משהו שהיה נכון להתאים אותו כך שלא תהיה החמרה ביחס לסף הקיים. תיקון נוסף זה החרגה של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה התיקון שמבוקש? זה מופיע כבר? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. היא אמרה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נקבע סף רמה ב' של 200 טון לכל סוג של דלק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה תיקנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כבר תיקנתם? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה עמוד זה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני לא יודעת. אני יכולה אחרי זה לחפש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שזה 27 עמודים היה צריך לעבור - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> ריכזנו את התיקונים היותר מהותיים. תיקון נוסף זה החרגה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא שאלה של נוסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדברת על השינויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אומרת שזה תוקן אז זה נמצא בפנים. לא צריך לבדוק את זה כרגע. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> החזקה של מכלי גז מיטלטלין. זאת אומרת, החזקה של מכלי גז גפ"מ שמשמשים אותנו בבתים היום טעונה היתר רעלים מסף של 8 טון. אנחנו החמרנו ושינינו את הסף ביחס להחזקה של גפ"מ שהוא לא טמון ל-5 טון, בהצעה הממשלתית והחרגנו את המיטלטלין מכיוון שאותם ניתן להסדיר בתקנות. מ-8 טון הם יוסדרו בתקנות. זו גם אחת הנקודות שהועלו על ידי הגומרים השונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתחת ל-8 טון. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מעל 8 טון יצטרך לקבל היתר ומה שמתחת ל-8 טון לא יצטרך. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, אנחנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תסבירי. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> הסף שקבוע בתוספת, בהצעת החוק הממשלתית להחזקה של גפ"מ טמון הוא 50 טון והגפ"מ הלא טמון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 5 טון. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> 5 טון, נכון. היום הסף הוא 8 טון, לא משנה אם טמון או לא טמון. בהצעת חוק הממשלתית, במסגרת עבודה שנעשתה נמצא לנכון להחמיר את הסף לגפ"מ הלא טמון ולהקל את הסף לגפ"מ הטמון כך שהגפ"מ הטמון יוסדר עד סף סווסו בתקנות. היום בתקנות סיווג ופטור הסף הוא 8 טון, לכן החזקה של מכלי גפ"מ מעל 8 טון אבל מתחת ל-50 טון, מן הסתם לא טמון, תוסדר גם היא בתקנות למרות שזה לא טמון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 50 טון זה לטמון עד כמה שאני מבין. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. הסף ללא טמון - - - החזקה של מיטלטלין היא לא טמונה. לכן הסף שקבעו עכשיו בתוספת להחזקה של גפ"מ לא טמון הוא 5 טון. היה צריך להבהיר שאם ההחזקה נעשית במכלים אז היא לא נדרשת בהיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בכלל? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא בהיתר החדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא תידרש גם אם היא מעל 8 טון? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> כן. עד סף של 50, זה טופל בתקנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא ברור לי בכלל. 50 טון זה לא רלוונטי, זה לטמון. אנחנו מדברים עכשיו על חוות מכלי גז - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא. מעל 50 טון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חוות מכלי גז שיש לנו במקומות מסוימים, קרוב מאוד לתושבים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא, אבל מדובר על מכלים מיטלטלין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מיטלטלין. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה לא חוות מכלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני קראתי לה חוות מכלים בכוונה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> זה עסקים שמחזיקים מכלים בדרך כלל לצורך שיווק או יחצון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אז הסיכון מהם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על מעל 8 טון. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מעל 8 טון. הסיכון מהם – אני לא רוצה להיכנס לדקויות – הוא לא סיכון ששווה ערך להחזקה של מכל. תיקח לדוגמה אפילו 8 או 10 טון של מכלים קטנים לעומת מכל אחד של 5 טון. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> המכלים האלה לרוב צמודים למקומות מגורים. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון, בדיוק. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> אז אי-אפשר להגיד שאין בהם רמת סיכון גבוהה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון, אבל הם לא מחויבים. מכל בודד וגם החזקה של מספר מכלים לא מחויבת בהיתר בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אבל אם יש לנו חוות מכלים כזאת, אנחנו מכירים במרכז ליד פתח-תקווה שיש את - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מי שרוצה שנציג לו את כל ניתוח הסיכונים - - - נעשה איזשהו ניתוח סיכונים ביחד עם פיקוד העורף של המכלים המיטלטלין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבחינתכם חוות מכלים מיטלטלין - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 20 טון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עד 50 טון, לא דרושה היתר רעלים? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הם ימשיכו בהיתר הרעלים עד שיהיו תקנות? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> ליהי שחר ברמן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע סיימת את התיקונים? << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אני שואלת על גפ"מ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לה רגע. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> גם אנחנו עשינו הערכת סיכונים - - - וראינו שהערכת סיכונים של מיכל של 5 טון מגיעה למאות מטרים. קודם כל, אנחנו מציעים להתייחס לכך שהסף של 5 טון יתייחס למשקל כולל של המכלים הלא מוטמנים ומשקל של כל מכל לא יעלה על 250 ק"ג. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו לא קיבלנו את ההערות האלה. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> הגשנו מספר הערות וקיבלנו תשובות, לכן אני לא מציגה אותם. תודה על התשובות. ההערה היחידה שנותרה לנו פתוחה - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> היא הייתה בתוך המסמך? << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אני לא זוכרת אם זה היה בתוך המסמך המקורי. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אז לא נראה לי. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> ספציפית בהקשר של הדיון כאן, אני חושבת שכמויות כל כך גדולות של גפ"מ מיטלטל צריכות אסדרה הרבה יותר - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אם אתם רוצים להעביר את ההערה - - - << אורח >> ד”ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> גלי, אני רואה שכן. זה סעיף 2 בהערות שהעברנו לכם. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני אסתכל. בכל מקרה, נעשתה בחינה די מעמיקה ביחד עם פיקוד העורף. אנחנו נמצאים היום במציאות אחרת. כל השיקולים נלקחו וזאת ההחלטה שהתקבלה. אם אתם רוצים להעביר חומר מקצועי, תעבירו ונבחן את זה עם גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, כרגע זו ההחלטה שלכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אני מבין נכון, בנוסף לאסדרה של המשרד יש גם אסדרה מבחינת בטיחות מטעם משרד האנרגיה. אני לא יודע בדיוק מי. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> רשות הגז, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשות הגז. זאת אומרת, נושא הבטיחות מטופל גם שם. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה שלא קשורה לגפ"מ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נעשה קודם סבב של גפ"מ. כן? << אורח >> הראל גל: << אורח >> לא, לא על גפ"מ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לא גפ"מ? אז על מה כן? על משהו שנאמר? << אורח >> הראל גל: << אורח >> על חלק מהנושאים שנאמרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> הראל גל: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות לפי הסדר הכרונולוגי שהן מופיעות. אחד, לגבי סיווגי פעילויות טיפול בפסולת אני מציע לשנות את המונח "למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה" ל-"טיפול בשפכים עירוניים" כמו שמופיע במקומות אחרים בתוספת. זה מופיע במקומות אחרים בתוספת וזה גם יותר נכון כי שפכים עירוניים מכילים גם שפכי תעשייה וכדי שזה יהיה ברור שזה לא חל על כל המט"שים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני חושבת שזה מקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה נכון. הערה נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> הראל גל: << אורח >> הערה שנייה לגבי היפוכלוריט, מחריגים בריכות שחייה ופארקי מים, השאלה היא לגבי מתקני טיפול במים. למה הם לא מוחרגים והאם ניתן להחריג אותם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אתה מתכוון למט"שים? << אורח >> הראל גל: << אורח >> לא, לא. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מה זה מתקני טיפול במים? << אורח >> הראל גל: << אורח >> גם מט"שים וגם מתקני טיפול במי שתייה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מקורות וכדומה? << אורח >> הראל גל: << אורח >> מקורות, מתקני התפלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למתקני התפלה יש פטור. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, אין פטור למתקני התפלה. זה מבוסס על בדיקה ופילוח משמעותי מאוד של ההיתרים הקיימים היום. אם לא החרגנו סוג מסוים של פעילות, כמו לדוגמה מתקני התפלה, מתקני התפלה מחזיקים כמויות גדולות מאוד. זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. דבר שלישי? << אורח >> הראל גל: << אורח >> הערה השלישית נוגעת ל-PFAS שגלי ציינה קודם. כמו שתומר אמר, הם כנראה נדרשים להיתר אבל בפועל אין להם היתרים. אני יודע שהמשרד להגנת הסביבה מתכוון להוציא לאותם מפעלים היתרים, השאלה היא אם עד ספטמבר 2024 לא יצאו להם היתרים, מה זה אומר מבחינת היכולת לדרוש מהם היתרים להחזיק את החומרים האלה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> הסברנו לגבי הוראת המעבר. קודם כול, בספטמבר 2024 הדין הישן ממשיך לחול. זאת אומרת, אם הם לא מחזיקים היתרים והם מחויבים אז הם עוברים על החוק. אנחנו צריכים לאתר אותם ולבצע מולם אכיפה והם עדיין יידרשו להחזיק היתרים, או שנאכוף עליהם כי הם ממשיכים לפעול בניגוד לחוק או שהם יגישו בקשה להיתר. << אורח >> הראל גל: << אורח >> לא תהיה בעיה מהבחינה הזאת. ומה המשמעות של 2034 מהבחינה הזאת? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> ברגע שהכנסנו אותם לתוספת השלישית החדשה אז הם זכו, לא רק להיות מחויבים בהיתר רעלים אלא להיות מחויבים בהיתר רעלים אחוד. אנחנו נצטרך לעשות עבודה לגבי אותם תרכובות כי כמו שאתה הערת ונאמר פה בעבר, זה נושא שעולה במודעות וגם היום יש עסקים שיש להם היתר רעלים והתרכובות לא נמצאות בתוך היתר הרעלים. אנחנו מנחים שזה בגלל חוסר מודעות שהולכת ועולה. אנחנו פועלים ויש עבודה נרחבת של המשרד בעניין הזה. << אורח >> הראל גל: << אורח >> גלי, אני רק מבקש שנבחן שוב את הנושא של מתקני הטיפול במי שתייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד הערות? מטי? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לגבי ה-PFAS אני רוצה להגיד שהמשרד עשה עבודה מקיפה מאוד בשנים האחרונות על מנת למפות את העסקים הרלוונטיים, עד כמה שהצלחנו. פנינו לחלק גדול מהגורמים שיש להם ודרשנו לעדכן את התוספת להיתר הרעלים כדי שתכלול את החומרים האלה. אנחנו במהלך של קביעת תנאים לחומרים האלה בהיתרי רעלים, זה לא שלא נעשית עבודה. מכיוון שאנחנו כל הזמן יושבים על המדוכה הגענו למסקנה שזה יהיה נכון לא להחריג אותם מחובת הרישוי - - - בעסקי C, רק על מנת לוודא שאנחנו באמת מסוגלים לתת את המענה הנכון. ככול שבעתיד נגיע למסקנה אחרת ונחליט להחזיר אותם לסטאטוס של עסקי C ולתקנות אנחנו כמובן נוכל לעשות את זה. כרגע אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. מטי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה לגבי מט"שים. החרגתם אותם בסעיפים השונים אבל הם לא נופלים בשום קטגוריה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אני אסביר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק את הרציונל של ההחרגה כי אני לא מספיק - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מבחינתי, זה התיקון האחרון שיש בו איזושהי מהות. במקור היה סעיף פעילות שכלל מט"שים באופן כללי. לאחר בדיקות, עשינו התאמה לפריט שנמצא בדירקטיבה האירופית, התאמנו את הנוסח לנוסח של הדירקטיבה והמשמעות היא שמט"שים עירוניים לא יכללו בתוך הפעילות. אם הם מחזיקים חומרים אחרים שהם לא חומרים קורוזיבים – הם כן יידרשו. אם מט"ש מחזיק כלור לצורך טיהור – כלור לא מקבל את ההחרגה, אבל רוב המט"שים העירוניים לא יידרשו בהיתר האחוד. הם יישארו תוך ההיתרים הקיימים ועסקי C. מהבדיקה שלנו, שינוי הפריט יכול להכניס תחתיו מט"ש או שניים תעשייתיים שלא נכנסו תחת הפעילות או לא בטוח שנכנסו כפי שזה היה מנוסח והיו אמורים להיכנס ממילא מכיוון שהם מחזיקים חומרים מסוכנים. כלומר, יש לנו את חלק א' של הפעילות וחלק ב' של ההחזקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהנוסח - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מה נוסח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בעקבות ההערה של מר גל. הוא העיר בצדק שגם במט"שים עירוניים - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> מה שעשינו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מדבר על ניסוח. יש לעיתים שפכי תעשייה, אז השאלה היא לגבי הניסוח. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אנחנו נבדוק את הניסוח גם בפריט כי זה ממש תואם את הדירקטיבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא מציע "שפכים עירוניים" << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא הציע "שפכים עירוניים". אתם תבדקו את זה? << אורח >> הראל גל: << אורח >> "שפכים עירוניים" גם מופיע במקומות מסוימים בתוספת. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אז נבדוק את זה כי יש את הניסוח של הדירקטיבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש שפכים עירוניים ושפכים שאינם עירוניים. שפכים תעשייתיים ושפכים עירוניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. כן, בבקשה. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> עו"ד שלו בראנץ ממשרד אגמון בשם התאחדות התעשיינים והמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה – זה כבר לקח לי חצי מהזמן – שאלה קטנה. בפעילות של ייבוא ומסחר ללא אחסון, יש עסקים - - - הפעילות שלהם זה משרד שמייבאים לנמל ואז הקונה, המחזיק, לוקח מהנמל. אין להם החזקה פיזית. בפעילות הזאת, לפי מה נקבעים הספים? אם אין החזקה אז מה הסף? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לפי ההיקף שמבוקש בבקשה להיתר. זאת אומרת, אם בבקשה להיתר היקף הפעילות, המסחר, גבוה מהספים אז זה - - - << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אבל הוא לא מחזיק. הספים הם להחזקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הספים הם לפעילות לא להחזקה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לפעילות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שיש גם ללא החזקה. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אני אתקן את השאלה, בפעילות הזו הספים הם לפי החזקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה? באיזה פעילות אתה מדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פשוט מפנה. אם היה להם - - - << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> של מסחר ללא אחסון. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> איזה מספר זה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> 6. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> כשאין לי אחסון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבין. על איזה פריט אתה מדבר? אני רוצה לראות. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> 6.14 בחלק ב' בעמוד 14. חלק ב' או חלק א'? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה חלק א'. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> חלק א'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חלק א' זה לפי פעילות. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> האם זה ליום? לשבוע? אנחנו לא כל כך מבינים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למסחר לא בהחזקה. למסחר בהיקף, זה ברור. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אבל בהחזקה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא כתוב החזקה, כתוב "מסחר בהיקף". << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אני אסביר את ההבדל, אדוני. בהחזקה, אם מותר לי להחזיק 100 קילו אז אם אני נפטר מקילו, משתמש בו, אני יכול לקנות עוד קילו. זה הרף שיש לי להחזקה בכל רגע נתון. במסחר, מה המשמעות של היקף הפעילות? ביום? בשעה? בשנה? מה המשמעות של סף המסחר? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אתה מבקש היתר לסחור בהיקף מסוים של חומרים. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> בשנה. אבל זה לא עוזר לי לרף ההחזקה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> זה לא קשור להחזקה, זה קשור לפעילות שלך שהיא עיסוק במסחר. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אבל חלק ב' מדבר על - - - << דובר >> גלי דינס: << דובר >> הספים בחלק ב'. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> הספים בחלק ב' מדברים על החזקה בזמן נתון. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> לא, הספים בחלק ב' ככול שזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכל עסקה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אם מפרשים את זה ככה זה לכל עסקה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נכון, זה לכל עסקה. אם אתה רוצה לעשות עסקאות - - - << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> שהן יכולות להגיע. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בעסקה בודדת, אתה יכול לקנות או למכור כמות של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חומרים מעל הסף - - - << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אז זאת התשובה, עסקה בודדת. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אני חושבת שככה זה מתפרש אם לא כותבים שום דבר אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לכל מסחר. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> אז אם זה עסקה בודדת, אבקש לשקול להכניס את זה לסעיף כדי שיהיה ברור. יש הרבה מאוד עוסקים וגם תעשיינים שנסמכים על עוסקים כאלה אז שיהיה כתוב עסקה בודדת מעל הרף. זה הגיוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל עסקה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> רוצים להבהיר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא נראה לי שיש צורך. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני לא חושבת שיש צורך להבהיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה נובע מהסף. אם זה הסף שאתה יכול להחזיק בו במקום אחד ואתה עושה סחר בכזאת כמות זה אומר שאתה מייצר החזקה בכזה היקף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החזקה או שינוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> ד"ר אריק סמל: << אורח >> שלום. ד"ר אריק סמל, מכון האנרגיה. יש לי הערה נוספת ששלחנו אותה בכתב לגבי אחסון של מימן. פריט 7,12 בעמוד 21 אם אני לא טועה. רמה ב' זה מעל 0,1 טון זאת אומרת, 100 קילוגרם. אנחנו חושבים לנכון לתת פטור מהרף הזה לתחנות תדלוק מימן עתידיות. נכון להיום זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תדלוק מימן? << אורח >> ד"ר אריק סמל: << אורח >> אנחנו חושבים שצריך לתת פטור מהרף הזה לתחנות תדלוק מימן במסגרת המדיניות של המדינה לתחבורה ירוקה. תחנות תדלוק המימן צריכות לעמוד כבר היום. היום יש תחנת מימן אחת שנמצאת ביגור, זו ועתידיות צריכות לעמוד בתקן ישראל שכבר נקבע במכון התקנים. תחת הפיקוח של משרד האנרגיה נדרש שם לעשות את כל התנאים המחמירים מבחינת בטיחות וסביבה כולל סקר סיכונים, כולל ניהול סיכונים ועוד הרבה דברים. החשש שלנו הוא שלבקש היתר רעלים על התחנות האלה זה כפל רגולטורי בלי שום תועלת מקצועית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה? << אורח >> ד”ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אנחנו מתנגדים בתוקף, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי מדברת? << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> ליהי שחר ברמן, איגוד ערים מפרץ חיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא קיבלה רשות דיבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, עמדת המשרד? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> משרד האנרגיה נמצא איתנו בקשר בנושא הזה כבר תקופה. מכיוון שכרגע אין תחנות, יש רק פיילוט אנחנו נמצאים איתם בעבודה על זה, נבחן את זה וככול שיידרש זה יוסדר כמו שצריך בתקנות. אנחנו לומדים את הנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, הערות נוספות – אין. את השלמת את השינויים? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> ככול שהחלטנו על שינויים, כן. << אורח >> ד”ר אריק סמל: << אורח >> סליחה, אני לא הבנתי את התשובה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> התשובה היא שכרגע אנחנו לא עושים שינוי בתוספת. זה נמצא בעבודה מול משרד האנרגיה וככול שיידרש – אנחנו נעשה. << אורח >> ד”ר אריק סמל: << אורח >> תהיה אפשרות לעדכן את התוספת כדי להימנע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש אפשרות אבל הם צריכים לשבת ביניהם ולקבל את ההחלטות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות נוספות לתוספת? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> ניר קנטור מהתאחדות התעשיינים. לגבי חלק ב' סעיף 5.1 חומרים או תערובות משטחים לאור קורוזיבים, מהאינדיקציה שאנחנו מקבלים מהשטח זה הולך להשפיע מאוד על הקבלנים. מדובר על כמויות של 10 טון, נמסר לנו שזה ישפיע על קבלנים. בסופו של דבר קבלנים יצטרכו להיכנס תחת היתרים ולא נראה שזאת הייתה כוונת המשורר ולכן אנחנו מבקשים שגם פה תעשה בחינה נוספת כדי לוודא את זה ואם צריך לתקן בהמשך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום הם לא צריכים היתרים? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לא. היום קבלנים לא צריכים היתרים. הכוונה לקבלני בניין. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> זו הערה שהגיעה אלינו בימים האחרונים ואנחנו עושים בדיקה שלה. ככול שזה נכון אז הם נדרשים בהיתר גם היום אם הם מחזיקים כמויות כל כך גדולות. הסף של ה-10 טון הוא מקל בייחס לתקנות סיווג ופטור הקיימות. לפחות מההיתרים הקיימים לא מצאנו שיש בעיה כזאת ואם יש פעילות היום שמחזיקה מעל 10 טון של חומרים קורוזיבים באתרי בנייה זה משהו שאנחנו צריכים ללמוד אותו וזה כנראה נעשה בניגוד לחוק ללא היתר. אנחנו לא מכירים את זה וצריכים ללמוד את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל אופן נעשה את הלמידה אבל יכול להיות שיהיה צריך תיקון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד הערות לתוספת השלישית? או-קיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נחזור לחלק שטרם הספקנו לדון בו בחוק חומרים מסוכנים. זה בקובץ אחר שתיכף לירון תיתן את הפרטים שלו. סיימנו לדון שבנושא של ההיתר האחוד ואנחנו חוזרים להוראות שמתייחסות לכלל ההסדרים שברובם מתייחסים לכלל החומרים המסוכנים. יש גם נוסח משולב למי שרוצה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> קראנו עד סעיף 6, אנחנו בעמוד 33 סעיף 6(א). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אחראי רעלים 6א. אחראי הרעלים יהיה אחראי ליישום תנאי היתר הרעלים בעסק, באופן שיבטיח את הגנה על הסביבה ועל הציבור, ובכלל זה לעניין היערכות לאירוע חומרים מסוכנים וטיפול באירוע ובתוצאותיו; בעל היתר רעלים יעמיד לרשותו של אחראי הרעלים את המשאבים הדרושים לביצוע תפקידו ויפקח על פעילותו. העמדת מידע לעיון הציבור 6ב. בעל היתר רעלים ברמה א', המנוי בחלק ב' בתוספת השלישית, שעיסוקו כולל הימצאות רעלים במקום נייח וקבוע, יבטיח כי מידע כמפורט להלן יעמוד לרשות הציבור בשפה המובנת למי שאינו בקיא בחומרים מסוכנים, ובייחוד לציבור העלול להיות מושפע במקרה של אירוע חומרים מסוכנים, באתר האינטרנט של בעל היתר הרעלים; מידע כאמור ויהיה זמין ועדכני בכל עת : 1. פרטי בעל ההיתר ופרטיו של איש קשר ממנו ניתן לקבל מידע נוסף בעניינים המפורטים בפסקאות שלהלן; 1. פרטי היתר הרעלים שבידיו ותקופת תוקפו; 1. תיאור כללי של העיסוק; 1. שמותיהם המקובלים של הרעלים בהם הוא עוסק, שמות הקבוצות אליהם הם משתייכים או תכונות הסיכון העיקריות שלהם; 1. תיאור כללי של הסיכונים הנובעים מהעיסוק והשפעותיהם האפשריות על בריאות הציבור ועל הסביבה, של תרחישי אירועי חומרים מסוכנים עיקריים ושל דרכי התגובה העיקריות של בעל היתר הרעלים לתרחישים אלה; 1. האופן בו יוזהר הציבור על אירוע חומרים מסוכנים ודרכי ההתנהגות המומלצות בעת אירוע חומרים מסוכנים הנובע ממקום העיסוק; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר רעלים רשאי שלא להעמיד מידע כאמור באותו סעיף קטן לעיון הציבור, אם גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה וגורם ביטחוני בכיר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, אישר זאת בחתימת ידו; בעל היתר הרעלים ימסור לממונה העתק מאישור כאמור; על אישור גורם ביטחוני בכיר ופרסום מידע אודותיו יחולו הוראות סעיפים 10 ו-11 לחוק חופש המידע בשינויים המחייבים. הפעלת סמכויות הממונה 6ג. המנהל יפרסם הנחיות הקובעות נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויות הממונה בהתאם להוראות לפי חוק זה. תוכנית פיקוח 6ד. 1. המנהל יורה בנוהל על אופן ביצועו של פיקוח על כלל העיסוקים טעוני ההיתר ברמה א' לפי חוק זה. 1. בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע המנהל הוראות לעניין הכנת תכנית פיקוח בידי הממונה ובכלל זה הוראות בעניינים הבאים: 1. בחינה של כלל ההשפעות הסביבתיות של פעילות עיסוקים טיעוני היתר. 1. אמות מידה לעניין תדירות הפיקוח, בשים לב למידת הסיכון או הזיהום הכרוך בעיסוקים ובמורכבותם ולאופי הסביבה המושפעת מהם; תדירות הפיקוח לא תפחת מביצוע פעילות פיקוח אחת לשנה בעיסוקים טעוני היתר היוצרים את ההשפעות הסביבתיות החמורות ביותר וביצוע פעילות פיקוח אחת לשלוש שנים בעיסוקים טעוני היתר היוצרים את ההשפעות הסביבתיות הנמוכות ביותר; 1. מידע בדבר הפרות קודמות או תלונות; בהוראות כאמור יקבע המנהל מתכונת להכנת תכנית הפיקוח ואמות מידה להפעלתה; המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין בחינת תכנית פיקוח ועדכונה מעת לעת. 1. תכנית פיקוח תוכן באופן שיאפשר ככל הניתן זיהוי של הפרות של תנאי ההיתר, ותכלול את כל אלה: 1. האיזור הגאוגרפי שהתכנית חלה עליו ורשימת בעלי ההיתרים שהתכנית חלה עליהם באותו איזור; 1. הערכה כללית של השפעות סביבתיות משמעותיו; 1. תקופת התכנית והוראות לעניין תדירות הפיקוח, ובכלל זה הוראות לגבי פיקוח שגרתי במקום העיסוק, הוראות לביצוע ביקורות פתע והוראות לביצוע בדיקות לא שגרתיות בנסיבות בהן נדרשת בדיקת תלונות סביבתיות חמורות, תאונות סביבתיות או הפרת תנאים בהיתר 1. הממונה יפרסם את תכנית הפיקוח שהכין לפי הוראות סעיף קטן (ג) באתר האינטרנט של המשרד וכן יפרסם את סיכום פעילות הפיקוח שבוצעה לפי תכנית הפיקוח, לגבי כל שנה, עד ליום 30 באפריל של השנה העוקבת, ובכלל זה מידע בדבר עיקרי הממצאים מפעילות הפיקוח ובעלי ההיתרים שלגביהם בוצעה פעילות פיקוח בשנה שחלפה." << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דיינו. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אתה רוצה הערות עד לפה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף קטן (ג) יש מענה למה שהטריד את חברת הכנסת צרפתי לגבי מצב שבו יש הפרה של התנאים. במסגרת תוכנית הפיקוח צריך להתייחס לנסיבות האלה כנסיבות שבהם נוקטים פעולות מיוחדות. ניתן מענה ספציפי כתלות בנסיבות של המקרה אבל בתוכנית הפיקוח יצטרכו להתייחס למצבים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפרה אומרת לשים לב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. הערה אחת שלי בנושא הפרסום לציבור. כרגע זה מתייחס רק לאלה שמפורטים ברמה א', בחלק ב' של התוספת השלישית. אנחנו נצטרך להתייחס גם לאלה שנופלים בחלק א' של התוספת השלישית שעוסקים באותם פעילויות שמפורטות בחלק ב'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פעילויות שמפורטת בחלק א' והם יכולים ליפול גם בחלק א' וגם בחלק ב'. לכאורה, יוצא שכאלה שמופיעים בחלק א' לא יצטרכו לפרסם, אז ברור שהם גם צריכים לפרסם במצבים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אתה מדבר על העמדת המידע לציבור, לא על סעיף הפיקוח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> על הפיקוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא על הפיקוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא על הפיקוח. על העמדת מידע לציבור. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בנוגע להעמדת מידע לציבור אנחנו דיברנו על הגורמים שמפוקחים. דיברנו על הסקטורים שנמצאים בהסדר של שיתוף ציבור ופיקוח לפי דירקטיבת סווסו וההפניה היא לפי זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אני רק אומר שיש כאלה שנופלים אצלנו לחלק א' של התוספת, שהם עוסקים בפעילויות האלה שגם בחלק ב' אז צריך להיות ברור שגם הם צריכים לפרסם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת הכוונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז זה ידויק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לדייק את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אני חושבת שהסעיף הזה מדגיש ביתר שאת את הצורך להפריד בין היחידות הסביבתיות והאיגודים לתהליך של שיתוף הציבור. אפשר לראות מהסעיפים של תוכנית הפיקוח שזאת בדיוק העבודה שאנחנו עושים. לכן, אני חוזרת על הבקשה שלנו להוסיף בסך הכול עוד מכותב אחד בבקשות להיתר, לאותם מפעלים שנדרשים היום בהיתר רעלים, ולערב את היחידות, האיגודים והשלטון המקומי בתהליך הרישוי. מן הסתם, אנחנו לא נפרסם לציבור את כל הפרטים שהיום אנחנו נחשפים אליהם מתוקף תיק מפעל והיתר רעלים, מטעמים ביטחוניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מיצינו את הנושא הזה בישיבות הקודמות אבל אני ארשה למשרד הגנת הסביבה לשקול זאת שוב לאור הפנייה הנרגשת. רצית לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מצטרפת. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> בדיון הקודם זה היה לבחינה ואני לא ראיתי שינוי בנוסח אז אני רוצה לשמוע מה הסיבה שלא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. המשרד התבקש - - - << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> ואני מדגישה שאנחנו מדברים על אותו סד זמנים ואת ההערות שלנו בתהליך הרישוי אנחנו מגישים למשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם עכשיו או בסיום אבל תהיה תשובה של המשרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשוב מאוד לזכור שהרשות היא לא הציבור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היינו בעשרה דיונים ברצף וגם לאחר בחינה נוספת אנחנו חושבים שהאיזון ניתן דרך זה שהגדלנו מאוד את עסקי ה-E, D וכל העסקים הקטנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה דובר המשרד? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מסייע בעת הצורך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מועד שאין צורך. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> זה לא תשובה למה שהצגתי. העסקים הקטנים אלה לא העסקים שאני מדברת עליהם. אני מדברת על עסקים שהיום וגם כאן, ידרשו בהיתר רעלים אבל לא בהיתר פליטה. זאת אומרת, לא בהיתר אחוד אלא רק בהיתר רעלים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שענינו. הרכבנו את - - - << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> הקבוצה הזאת היא הקבוצה האחרונה שנותרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסוגיה זה לתת יידוע, נכון? לכתב מכותב. מבחינתי, הבחינה היחידה בעניין הזה היא האם זה מוסיף רגולציה שהיא מיותרת ואם לא אז מה הסיבה שלא? אתם לא חייבים לענות עכשיו. אפשר לחשוב על זה לישיבה הבאה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרנו שזה פשוט מוסיף עוד גורם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני רוצה לשמוע את המשרד – אני אשמע גם אותך, גם אתה משרד מכובד– יש לכם עמדה לגבי זה? << דובר >> גלי דינס: << דובר >> בגדול, היום המידע הזה לא נדרש לפי חוק להעברה לשלטון המקומי. יש שיתוף פעולה ביננו לבין השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עכשיו אין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו אין את הרישוי עסקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באוויר נקי – כן, בחומרים מסוכנים – לא. זה הרשות המקומית, זה התושבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לה לענות. תמשיכי. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> המשמעות של זה תהיה להטיל על המפעלים להעביר את המידע. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> היום הם עושים את זה. << דובר >> גלי דינס: << דובר >> אם הם עושים את זה אז שימשיכו לעשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם חייבים. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> הם חייבים, היום חל עליהם חובה להעביר אלינו היתר רעלים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> - - - עם הרישוי עסקים, זאת הבעיה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לפי מה שאת אומרת, החובה שחלה עליהם היום היא מכוח חוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רישוי עסקים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ההסדר הזה לא משתנה. אנחנו לא משנים את חוק רישוי עסקים. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על תהליך הרישוי ושלב הצגת הבקשות של המפעל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בקשות להיתר רעלים לא מועברות במסגרת חוק רישוי עסקים. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> גם ככה מוקמת מערכת ממוחשבת, זה בסך הכול עוד משתמש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלה למשרד להגנת הסביבה כי אני לא מבין. עסק שיעבור עכשיו להיתר אחוד או להיתר לא אחוד, עדיין ימשיך במשטר החדש להיות בהיתר רעלים. נניח שהוא גם צריך רישיון עסק, הוא ימשיך להיות צריך רישיון עסק. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו השאלה היא פרקטית. האם במסגרת הבקשה שלו לרישיון עסק, מכיוון שהוא כבר לא צריך אישור - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> סביבתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סביבתי, הוא יהיה חייב להגיש לרשות המקומית במסגרת רישוי העסק את מה שהוא קיבל מהמשרד להגנת הסביבה? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> את ההיתר עצמו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יודע. את ההיתר או - - - מה הפרקטיקה? מה הוא הוא צריך לעשות כשהוא מגיש רישיון עסק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במסגרת תיק מפעל. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> היום כשהוא מגיש בקשה לרישיון עסק - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא היום. מחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהסדר החדש. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> באופן עקרוני זה לא משתנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלמדי לצעוק. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> תאמין לי שאני יודעת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם תבוא לישיבות עם תומר תראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפילו קיבלנו את האישור עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שמר ברנס מוציא פה לשון הרע. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> במסגרת הבקשה לרישיון עסק הוא צריך להגיש גם לרשות המקומית וגם למשרד מסמכי בקשה לרישיון עסק שכוללים תסריט, תוכנית, הדברים הבסיסים שמוגשים במסגרת רישיון עסק והוא צריך גם להגיש תיק מפעל. תיק המפעל כולל חלק מההיבטים שמטופלים גם בהיתרי רעלים בצורה שבה זה מוגש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> את הבקשה שלו להיתר רעלים הוא מגיש בהליך רישוי נפרד. המסמכים שהוא מגיש במסגרתם לא מוגשים במסגרת רישיון העסק. יכול להיות שבחלק מהמקרים הם מגיעים לרשות המקומית לעיתים ישירות בשיח של הרשות מול המפעל במסגרת הליכי הרישוי ובחלק מהמקרים כאשר יש עבודה משותפת והרשות המקומית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שאלתי שאלה ולא קיבלתי תשובה. אם אני מבין, ברישוי עסק במשטר החדש, הוא יצטרך להגיש את ההיתר שיש בידיו לרשות המקומית שצריכה לתת לו את רישיון העסק כדי להראות לה שיש לו אישור סביבתי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן, את ההיתר. לא את הבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, לא משנה. את ההיתר ואז הם יודעים מה התנאים הסביבתיים שלו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בוודאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה מטריד אתכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אין בעיה. << אורח >> ד”ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אנחנו רוצים את האפשרות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתם רוצים לעבור לעידן החדש ולהשאיר דברים מהעידן הקודם אבל זה לא עובד. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> ממש לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> ממש לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתם מבקשים? << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אתם יכולים לראות בדרישות של הפיקוח את הדברים שאנחנו עודים ביום-יום שלנו. לבדוק תהליכים בתוך המפעל ולבדוק אמצעי הגנה. אנחנו מבקשים להיות ב- loop כבר בשלב הגשת הבקשה ולא בשלב שיתוף ציבור, כשברור שבשיתוף ציבור לא כל הפרטים ייחשפו. אנחנו מגיעים לעסק בפועל ובודקים את הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כשאתם תצטרכו להגיע הוא יצטרך להציג בפניכם את מה שהוא יצטרך להציג. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אנחנו רוצים להיות חלק מתהליך הרישוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם רוצים להיות בשלב הבקשה. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אני מדגישה שאת ההערות שלנו אנחנו מגישים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יצטרך הלאה את הרישוי - - - << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> אנחנו לא עוד תחנה כי את הדרישות שלנו אנחנו מעבירים אך ורק למשרד להגנת הסביבה, לא לראש העיר ולא לאף גורם אחר. ובנוסף, אנחנו על אותו סד זמנים בדיוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהיתר פליטה האיגודים מקבלים את מסמכי הבקשה ויכולים להעיר את הערותיהם בעת ההליך ולא בדיעבד. מה שמבוקש פה להבנתי, זה שגם בהיתר הרעלים מסמכי הבקשה יועברו לעיון איגודי הערים על מנת שההתייחסות המקצועית שלהם תהיה בשלב ההגשה ולא בדיעבד אחרי שניתן היתר. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> בדיוק. אני לא מבינה מי מפסיד מזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אחת לעשר שנים. יש דיסוננס - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אחת לעשר שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה למקד את העניין. הבקשה שמועברת לאיגודי ערים בחוק אוויר נקי היא לגבי עסק טעון היתר פליטה, מקור פליטה. אלה מקורות שבהם מתקיים גם הליך שיתוף ציבור. במקרה שלנו הבקשה היא – וזאת בקשה שאני חושב שהמשרד יכול לשקול בחיוב – היא שבאותם מקרים שמדובר בעסקים שבהם יש גם שיתוף ציבור זאת אומרת, עסקים שנופלים בדירקטיבה של ה-IED ואנחנו יודעים שזה לא הרבה, אותם מפעלים שהם טעוני היתר רעלים ברמה א' שיש בהם שיתוף ציבור יקבלו את הבקשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא רבים הם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי מה שהבנו כנראה שהם מעטים, אני חושב שזו בקשה שאפשר לענות לה בחיוב אבל לזה המשרד צריך לתת את עמדתו. << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי, אתם רוצים לענות עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר. יאללה, מזל טוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשעה טובה. נולד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז הבקשה התקבלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקבלה. הם לא עמדו בשכנוע שלך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, הערות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תומר. יש עוד תומר שרוצה לדבר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> תודה, תומר ממגמה ירוקה. אני מברך את הוועדה. יש דרישה שאנחנו הוספנו לגבי הפרטים של היתר הרעלים כדי שאנחנו נוכל לעשות שיתוף ציבור באופן טוב יותר רק שיש פה משהו שאני לא כל כך הבנתי ואני אשמח או להבהרה או לשינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המשרד מקשיב? המשרד? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לחזור על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להלן המשרד. תקשיבו כי תצטרכו לענות לתומר. כן? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני מדבר על סעיף 6(ב) של העמדת מידע לעיון הציבור. ב- 6(ב)(2) מדובר על פרטי היתר הרעלים שבידו ותקופת תוקפו. הפרטים של היתר הרעלים הם בתוך האתר של מי שיש לו היתר רעלים. אנחנו מכירים שהרבה פעמים שאנחנו רוצים לקבל מידע על היתרי רעלים המידע הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה כבר חוזר על - - - << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> לא, להיפך. המידע מושחר. אז אני מבקש שבפרטי היתר הרעלים, מה שבסוף חשוף לציבור – יקבע הממונה. כלומר, שהממונה יקבע מה אנחנו - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> בפרטי היתר הרעלים היא לא לתוספת שכוללת את החומרים המסוכנים, אני התייחסתי לזה בכל הדיונים הקודמים. רשימת החומרים בדרך כלל תהיה סוד מסחרי ברמה כזאת או אחרת. כשאנחנו מדברים על פרטי היתר הרעלים, אנחנו מדברים על זה שיש לו היתר רעלים, מספר ההיתר ומה תוקף ההיתר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיצינו את זה כבר בפעמים הקודמות. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> לא כל ההיתר. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> חוץ מרשימת חומרים בעייתיים יש עוד הרבה דברים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיצינו. הלאה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> להמשיך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אין הערות נוספות. כן? << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> הערה קטנה לגבי מה שאמרה עו"ד דרורי לגבי סוד מסחרי. העובדה ששמות הרעלים זה עיקר הסוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לחזק את מה שהם אמרו? לא צריך. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> בטקסט עשוי להשתמע שצריך לפרט את שמותיהם המקובלים של הרעלים. אני מבקש לפרט לפרוטוקול שזה השמות או תכונות הסיכון העיקריות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שכתוב. << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> או-קיי. דבר נוסף - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כתוב "שמותיהם המקובלים, שמות הקבוצות או תכונות הסיכון העיקריות שלהם". << אורח >> שלו בראנץ: << אורח >> או-קיי. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. בבקשה לירון. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> פסקה 7, סעיף 11 עמוד 36. בסעיף 11, במקום פסקה (2) יבוא: "(2) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – לשנות את התוספת השלישית, התוספת הרביעית והתוספת החמישית, ובהסכמת שר המשפטים ואישור הועדה האמורה –לשנות את התוספת השישית."; << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים גם על התוספות שמתייחסות לתכונות הסיכון. התוספת הזאת שדיברנו עליה עכשיו ארוכות לגבי - - - << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> הסיווגים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסיווגים ובמקרה שיחליטו לשנות זה גם הדרך שבה ישנו בכל הנוגע לנושא של תחנות התדלוק למימן. אפשר יהיה לשנות בדרך של צו וללא צורך בתיקון החקיקה. בדרך הזו יהיה אפשר לעשות גם את התוספת החמישית שעוד לא דיברנו עליה, הפרטים שיש לכלול בבקשה להיתר רעלים, ובהסכמת שר המשפטים גם את התוספת השישית שמתייחסת לפרט שלא דיברנו עליו קודם וזה תקנות שלגביהן יהיו עבירות פליליות. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (8) בסעיף 12 – 1. בפסקה (1), בסופה יבוא "ובכלל זה הוראות לעניין ניטור, דיגום, דיווח, רישום ותיעוד, וכן הטיפול בפסולת חומרים מסוכנים וסיווג חומרים מסוכנים לפי השיקולים האמורים בסעיף 10 (1)"; 1. אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) תנאי כשירות שעוסק או אחר מטעמו, או אחראי רעלים נדרש לעמוד בהם, ובכלל זה הידע המקצועי המספק כאמור בסעיף 3(ג), ההשכלה, ההכשרה והניסיון, וכן חובת השתלמות הנדרשים מעוסק כאמור או מאחראי רעלים;"; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא אמרנו שזה צריך אישור ועדה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> לתנאי כשירות כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפסקה הזאת בנושא של תנאי כשירות - - - << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה בעצם תיקון לסעיף הסמכה לתקנות. סעיף 12 זה באיזה נושאים אפשר להתקין תקנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרנו שבשאר התקנות לא צריך ופה כן צריך. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> את שאר התקנות לא חייבים לכתוב במפורש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בפסקה הזאת אנחנו נוסיף שתקנות כאלה טעונות אישור של וועדת הפנים מכיוון שמדובר בחופש עיסוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המשרד, זה מקובל עליכם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה סוכם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני לא זוכרת. שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שזה סוכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דיברנו שתנאי כשכירות כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלבנו את זה בינכם. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו נלבן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלבנו אבל קחי בחשבון שהזיכרון של תומר בדרך כלל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא תמיד צודק, הזיכרון הוא טוב. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אפרופו הדיון הקודם, לא תמיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בעקבות בדיון שהיה פה הבוקר, לפני שאנחנו עוברים לתיקון של סעיף 14 אנחנו נציע לוועדה תיקון לסעיף 13 שעניינו חובות ההתייעצות של המשרד עם חמישה או ארבעה או שלושה משרדי ממשלה נוספים. אנחנו ניצור פה הסדר של הגבלת תקופת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדי שלא יעצרו אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדי שלא יעצרו את התהליך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רואים, לפעמים אנחנו גם הולכים לקראתכם. הוא אומר את זה בכזה ביטחון כי הוא יודע שאני אוהב את הסנקציות האלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (9) בסעיף 14(1), בסופו יבוא "בעד בקשה להיתר רעלים, בקשה לחידושו ובקשה לעריכת שינוי הפעלה משמעותי, בעד הגשת השגה ובעד היתרים אחרים או אישורים לפי חוק זה"; מוסיפים פה דברים נוספים שאפשר לקבוע לגביהם אגרות. (10) בסעיף 14א – 1. בסעיף קטן (א), ההגדרה "פסולת חומרים מסוכנים" – תימחק; 1. בסעיף קטן (ב), במקום "הכספים" יבוא "הפנים והגנת הסביבה"; 1. בסעיף קטן (ד), במקום "תחול פקודת המסים (גביה)" יבוא "יחול חוק המרכז לגביית קנסות"; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה סעיף שעוסק בחובתו של המשרד לקבוע הטל סילוק פסולת וחומרים מסוכנים. התיקון הוא טכני בעיקרו, הוא מעביר את הסמכות לאישור ההיטל מוועדת הכספים לוועדת הפנים וקובע שעל גביית ההיטל יחול ההסדר המודרני של חוק מרכז לגביית קנסות ולא ההסדר הדרקוני של פקודת המיסים לגבייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (11) בסעיף 14ה– 1. האמור בו יסומן כסעיף קטן (א), ובו – 1. בפסקה (1), במקום הרישה עד המילים "סעיף 5" יבוא "בשל ביצוע שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי בלי הודעה מראש לממונה, בניגוד להוראות סעיף 3ו(ב) או בשל אי העמדת מידע לציבור בניגוד להוראות סעיף 6ב"; 1. בפסקה (2), ברישה, במקום "בניגוד להוראות היתר כאמור בסעיף 3" יבוא "בלא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3, ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות לפי סעיף 3ז" ובמקום "אחסון רעלים ושמירתם" יבוא "החזקת רעלים ואחסונם"; 1. אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) בשל הפרת הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיפים 10(3) או 12, שהשר קבע, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתה – סכום שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, ובלבד שלא יעלה על הסכומים המפורטים בפסקה (2), לפי העניין."; 1. אחרי סעיף קטן (א) יבוא : "(ב) לא יוטל עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א)(2) בשל ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה, אלא אם כן נקבעו תקנות לפי סעיף 3ז(ה), ניתנה למפר הוראה כאמור בסעיף 3ז(ו) או שחלה על המפר הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 3ז(ז), ולפי אותן תקנות או הוראות השינוי שביצע המפר מהווה שינוי הפעלה משמעותי."; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסעיף שעברנו לדון בו זה סעיף העיצומים הכספיים. קיים בחוק חומרים מסוכנים הסדר שנוגע להטלת עיצומים כספיים. סכום העיצומים משתנה לפי מחזור ההכנסות של המפר. נוסף פה עיצום כספי חדש בנושא של שינוי הפעלה משמעותי. אם בעל ההיתר מבצע שינוי הפעלה משמעותי בניגוד לתנאים ספציפיים שניתנו לו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רגע עושה הפסקה. חשבתם פעם על בונוס וקונוס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהמדינה תשלם פרס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פרס, אבל נגיד שמפעל שלא יהיה לו הפרות למשך כל התקופה יקבל הארכה של עוד שנה. מישהו חשב פעם על - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו תומכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמיד אוהבים אכיפה ופיקוח. << אורח >> ד"ר אריק סמל: << אורח >> זה קיים כבוד ראש הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בארץ. << אורח >> ד"ר אריק סמל: << אורח >> לא בארץ. למיטב ידעתי זה קיים באנגליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקחת לי את הפאנץ'. אתה אומר לי שזה קיים כשאני באמצע להסביר, לקחתי אחורה. לא להתערב כשאני מדבר. אני נהגתי כך בדברים רבים כי זו הפסיכולוגיה שעובדת הכי טוב, היא באה עם החמרה של עיצומים ודברים אבל היא גם נותנת תמריץ למנהל המפעל לומר לאנשים שלו "תקפידו כי אם אנחנו נעבוד כמו שצריך יש לנו עוד שנה". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא נותן לו לכל החיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמו עם רשות איתנה, עם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סגרתי סוגריים. אם בא לכם לדבר על זה אז תעלו את זה על כתב. << אורח >> ד”ר אריק סמל: << אורח >> זה קיים באירופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא עושה דיון על זה עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר שיש ראשית מהדבר שאדוני אומר בזה שמי שרוצים להטיל עליו עיצום כספים והוא מראה שלא הפר את החוק בתקופה מסוימת שלפני, העיצום הכספי שלו מופחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר אבל זה עדיין לא חזק כמו הדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, זה ראשית הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אפילו האיגודים לא צעקו נגד אז כנראה שיש איזשהו הגיון במה שאמר היושב-ראש הקשיש. << אורח >> אתי אסולין: << אורח >> אם זה מעודד התנהגות חיובית אז - - - << אורח >> ד"ר ליהי שחר ברמן: << אורח >> שתקנו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתיקה כהודאה בדרך כלל אבל אני לא רושם את זה כהודאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סייג לשתיקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סייג לחוכמה שתיקה. כן, היית באמצע משהו ואני פשוט פחדתי שאשכח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לנו עיצום חדש על שינוי הפעלה משמעותי בתנאי שהוא נעשה בניגוד לתנאים ספציפיים שהוא קיבל או בתקנות שקבעו הוראות ספציפיות לגבי הפעולה שאסור לעשות ללא אישור. הוועדה צריכה לדעת שמה שנוסף כאן כהוראה מהותית זה האפשרות לקבוע בתקנות עיצומים כספיים נוספים, שיעוגנו בתקנות באישור הוועדה ובהסכמת שר המשפטים כך שאפשר יהיה לקבוע עיצומים כספיים בתקנות על הפרה של הוראות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. אפשר להמשיך? הלאה. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> 11(א) בסעיף 14יא, המילים "ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה) - יימחקו"; המשמעות היא שיחול הדין הכללי שחל היום של הגבייה לפי חוק המרכז לגביית קנסות ולא לפי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> בגבייה של עיצומים. (11ב) במקום סעיף 14יג יבוא: "פרסום 14יג 1. הטיל המנהל עיצום כספי לפי חוק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: 1. דבר הטלת העיצום הכספי; 1. מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה; 1. סכום העיצום הכספי שהוטל; 1. הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה; 1. פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; 1. שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד. 1. הוגשה עתירה לבתי משפט לעניינים מנהליים על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם. 1. על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 14ג, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 14ב. 1. על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. 1. פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; 1. השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה." (12) אחרי סעיף 14יד יבוא: "עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר 14טו על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 14ה, או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד."; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שני תיקונים מכיוון שההסדר של העיצומים הכספיים בחוק נקבע ב-2008, הוא ישן יחסית ומאז התקדמה המתכונת שבה אנחנו מפעילים עיצומים כספיים. אחד מטיל את חובת הפרסום בדרך המקובלת היום וההסדר הזה הוא ההסדר המקובל בחקיקה בימינו בנושא של פרסום נושא הטלת עיצומים כספיים. בנוסף, זה נותן מענה חלקי לעניין השקיפות בפעולת האכיפה כי עיצום כספי הוא חלק מפעולות האכיפה. הסעיף הנוסף שהוא סעיף חשוב מאוד, מבהיר שלא יוטלו עיצומים כספיים יותר מפעם אחת על מעשה אחד למרות שהוא יכול להוות הפרה של מספר הוראות חוק. ההבהרות האלה הן חשובות והן מתאימות לדין הנוהג בנושא עיצומים כספיים בימינו. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> שאלה בקשר לסעיף הנוגע להפרה של כמה הוראות חוק. האם זה מתייחס רק להפרה שהיא הפרה של כמה הוראות בחוקים שונים או כמה הוראות באותו חוק עצמו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> לפי הניסוח זה עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אם יש הפרה של החוק הזה במספר הפרות שונות - - - << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> לא, כי בסעיף הניסוח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, הסעיף מתייחס לחוקים אחרים. אתה צודק. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> הניסוח פה לא ברור. "על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולפי חוק אחר. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> ולפי חוק אחר. זה סוג של סעיף סיכון כפול בהפרות וזה סעיף שקיים כסטנדרט בהרבה מאוד חוקים בשנים האחרונות. זה אומר שאם למשל אתה חוות גפ"מ ויש לך גם היתר רעלים וגם היתרים של רשות הגז והיתרי בנייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו , מספיק. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> והקמת מתקן גז ללא האישורים האלה, המעשה הזה יכול להיות הפרה של כמה וכמה דברים אבל אתה נענש פעם אחת. << אורח >> אריה ונגר: << אורח >> זה ברור כשמופיע בחוקים שונים אותה עבירה אבל מה אם מעשה אחד מהווה כמה עבירות שונות באותו חוק? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> על מעשה אחד – אתה נענש על הפרה אחת. אם זה אותו מעשה עם אותם רכיבים עובדתיים. בדרך כלל כשמדובר במספר הפרות, למשל של היתר הרעלים, יש רכיבים עובדתיים שונים. יכול להיות שחלק מהרכיבים העובדתיים נמצאים בסעיף 3 של ההיתר וחלק אחר נמצא בסעיף 7 של ההיתר ואז זה לא בהכרח אותו מעשה. זה חלק מהאתגרים שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. תומר הרים את ידו. זה חשוב? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> שאלה והערה. אני רוצה להבין את העיקרון מאחורי ההגבלה שהפרסום יהיה לתקופה של שנים. מה העיקרון המשפטי מאחורי זה שזה קבוע בזמן? << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> שזה לא ייפגע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתת לאנשים להיערך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על תקנת השבים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אתה מדבר על הסעיף של מחיקת הפרסום? << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מחיקת הפרסום. בהצלחה, מה שנקרא. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> זאת הייתה דרישה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של הכנסת. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> גם של הכנסת וגם של השר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משתלב עם חקיקה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקנת השבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקנת השבים, או-קיי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני חושבת שזה לא שייך לתקנת השבים אבל הרציונל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, אל תיכנס לזה, האמן לי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקנת השבים בהשאלה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אני מנסה להבין אם זה עיקרון משפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. העיקרון המשפטי הוא שאנחנו לא מכתימים אדם לנצח אלא נותנים לו הזדמנות לשוב בתשובה אחרי פרק זמן מסוים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעיין בפרוטוקולים מוועדת חוקה, חוק ומשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כלכלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה בכלכלה? << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> זה היה בעיצומים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> הערה שנייה זה שהסעיף הזה מקביל לסעיף 60 בחוק אוויר נקי והנוסח הזה הוא נוסח יותר טוב ויותר מקיף מסעיף 60 אז אם יהיה אפשר לשכפל אותו במקום סעיף 60 הקיים. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> של הפרסום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אנחנו לא מתקנים את חוק אוויר נקי בהקשר זה. << אורח >> תומר גרטל: << אורח >> אין באמת סיבה למה לא לעשות את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש סיבה. שם הוא יותר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או-קיי. לירון. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> (13) בסעיף 15 – (א) בסעיף קטן (א) ברישה, המילים "תשל"ז–1977 (להלן חוק העונשין)" – יימחקו, ובמקום פסקה (1) יבוא: "(1) מבצע שינוי בעיסוק, ברעל או במקום עיסוק שניתן לגביו היתר רעלים, שאינו שינוי הפעלה משמעותי, בלא שהודיע על כך לממונה בניגוד להוראות סעיף 3ח; (1א) מבצע עיסוק ברעל שלא בהתאם לדרישה שקבע השר בתקנה מהתקנות לפי סעיף 12 לעניין ניטור, דיגום, דיווח, רישום ותיעוד, ושמירתם של רישום ותיעוד כאמור, המנויה בחלק א' לתוספת השישית, בניגוד להוראות סעיף 5; (1ב) עושה אחד מאלה, בניגוד להוראות סעיף 6: 1. אינו מקיים דרישה שקבע השר לעניין אריזה או סימון או אינו מחזיק בגיליון בטיחות בהתאם לדרישה שקבע השר בתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) אט 12 המנויה בחלק א' לתוספת השישית; 1. מאחסן רעלים שלא בהתאם לדרישה שקבע השר בתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) או 12 או ,11 המנויה בחלק א' לתוספת השישית; (1ג) מבצע עיסוק ברעל, מטפל ברעל או בפסולת חומרים מסוכנים או משתמש ברעל בניגוד לתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) או 12, המנויה בחלק א' לתוספת השישית;"; (א1) פסקה (2) – תימחק. (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא : "(א1) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או פעמיים כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: 1. מאחסן רעלים שלא בהתאם לדרישה שקבע השר בתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) או 12, המנויה בחלק ב' לתוספת השישית, בניגוד להוראות סעיף 6; 1. מבצע עיסוק ברעל, מטפל בו או בפסולת חומרים מסוכנים או משתמש ברעל בניגוד לתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) או 12, המנויה בחלק ב' לתוספת השישית. (א2) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או שלוש פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – שש פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: 1. מבצע שינוי בעיסוק ברעל או במקום העיסוק שניתן לגביו היתר רעלים שמהווה שינוי הפעלה משמעותי בלא קבלת אישור הממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות סעיף 3ז; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שש פעמים הכנס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה שש? בגלל שזה התוספת השישית? למה לא שבע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש מדרגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> 1. מאחסן רעלים שלא בהתאם לדרישה שקבע השר בתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) או 12 המנויה בחלק ג' לתוספת השישית, בניגוד להוראות סעיף 6; 1. מבצע עיסוק ברעל, מטפל בו או בפסולת חומרים מסוכנים, משתמש ברעל, בניגוד לתקנה מהתקנות לפי סעיפים 10(3) או 12, המנויה בחלק ג' לתוספת השישית."; (ג) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "בפנקס הרעלים" יבוא "במסגרת דיווח, רישום או תיעוד לפי התקנות האמורות בסעיף 5 או תנאי בהיתר הרעלים; (2) בפסקה (5), במקום צו פינוי רעלים" יבוא "צו מינהלי"; (3) פסקה (6) תימחק. (ד) בסעיף קטן (ג) במקום "בסעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "בסעיפים קטנים (א) עד (ב) ואחרי "של הסביבה" יבוא "או עובר עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) בעיסוק הטעון היתר אחוד לפי הוראות סעיף 1יב"; (ה) בסעיף קטן (ה) במקום "בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיף קטן (א), (א1), (א2), (ב) או (ג)"; (ו) בסעיף קטן (ו) אחרי "לפי סעיף זה" יבוא " למעט לפי סעיף קטן (א2)(1)"; (ו) בסעיף קטן (ח)(1), במקום "(ב) או (ג)" יבוא "(א1) עד (ג)"; << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >> אני אקריא עוד אחד כי זה תיקון נוסח. (13א) בסעיף 15ב – (א) בסעיף קטן (א), המילים "[נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי)" – יימחקו; (ב) בסעיף קטן (ב), המילים "לאיכות הסביבה" - יימחקו; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שבוצע בסעיף העבירות הפליליות לגבי העיסוקים השונים, זה התאמת העבירות הפליליות להסדרים החדשים שנקבעו. האפשרות לקבוע עבירות פליליות על הפרת תקנות באמצעות שינוי התוספת השישית לחוק, קביעת עבירות חדשות והתאמות להסדר. למשל, נקבע נושא ההפרה של תנאי ההיתר האחוד כנסיבות מחמירות שבהן העונש מוגדל אם מפרים אותן. לגבי עבירות נוספות יש התייחסות לשיעור הקנסות. רוב העבירות שמצוינות כאן הן עבירות של אחריות קפידה שבהן לא נדרשת הוכחת מודעות פלילית לצורך הרשעה בהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הולכים לפי התוצאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הולכים לפי ההתנהגות עצמה. למעט נושא אחד שלגביו נדרשת מודעות. אנחנו סברנו שבמצב שבו מדובר בשינוי הפעלה משמעותי לא תמיד יש הנחיה ברורה של מה היא מהות העבירה. בסעיף הזה תידרש הוכחת מודעת כדי להרשיע אדם בעבירה הזו. זה לא משנה את הנושא של העיצום הכספי שבו, ברגע שניתנה הוראה ספציפית או שיש תקנות שמגדירות ואי מי הפר אותן אפשר להטיל עליו עיצום כספי ללא קשר לשאלה המודעות או הכוונה. << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >> מי ששם לב לפרטים יראה שיש שינוי בניסוח של העבירות. במקום "עוסק ברעל" שינינו ל-"מבצע עיסוק ברעל". רציתי להבהיר שהשינוי נובע מהוספת ההגדרה של "עוסק ברעל" שכוללת כמה גורמים. המטרה של התיקון היא להבהיר שההתייחסות אינה לעוסק אלא למי שמבצע את הפעילות האסורה. זה נכון גם לגבי העיצום הכספי שמוטל על העוסק ולא על האנשים שמוגדרים בתוך ההגדרה "עוסק". יכול להיות שיש עוד מקומות שבהם נכתב בחוק הקיים "עוסק ברעלים" ואנחנו נצטרך לעשות גם שם שינוי ל-"מבצע עיסוק" ונעשה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשו את ההתאמות. בסדר גמור. הערות נוספת? אם ככה, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>