פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
17/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 327
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרץ 2024), שעה 8:30



סדר היום:
 << נושא >> פתרונות למחסור כח אדם בחקלאות << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
עופר כסיף


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	לינא סאלם
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	ירון בהרב
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	שושנה שטראוס
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

	אורית אסטרחן
	–
	בעלת חברת כוח אדם

	משה נקש
	–
	ראש מינהל עובדים זרים רשות האוכלוסין וההגירה

	דובי אמיתי
	–
	יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
דניאלה קאולי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> פתרונות למחסור כח אדם בחקלאות << נושא >>   


<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, בוקר טוב לכולם. הנושא פתרונות במחסור כוח אדם בחקלאות המשך ישיבה קודמת. יש פה ממשרד הפנים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

רשות האוכלוסין, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד המשפטים? הם הגיעו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם בדרך. היינו בזום אחר אז אולי הם בדרך.

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

נרשמה נציגה מטעמם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתעכבת. טוב. בוקר טוב. ממה שאני מבין רשות האוכלוסין, הנושא של הבאת עובדים זרים בחקלאות לא עובד. וגם הנושא הפלסטיני אין לנו תחליפים כרגע כי זה לא מתקדם בצד השני, הבעיה היא כפי שהבנתי בעיקר משרד המשפטים. בבקשה דובי תציג את העניין.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

בוקר טוב אדוני היושב-ראש חברי הכנסת חברת הכנסת. אנחנו כבר כמעט חמישה חודשים אחרי 7 באוקטובר. המחסור בעובדים זרים בענף החקלאות קריטי לביטחון המזון, קריטי לנו החקלאים לעבד את השטחים בכל מקום שבו מערכת הביטחון מאפשרת.

למען הגילוי הנאות, יש לי מערכת יחסים מאוד טובה עם ראש רשות האוכלוסין - אייל סיסו, אבל מצד שני לא מקובלת עליי כרגע התפיסה שאנחנו מחויבים לעבוד אך ורק בהסכמים בילטרליים. יש מלחמה ובמלחמה מתנהגים כמו במלחמה. קיבלנו חלון זמנים קצר של שלושה חודשים להביא 5,000 עובדים תאילנדים בהסכם שנקראB to B – business to business  זאת אומרת לשכה פרטית מול לשכה פרטית בתאילנד. וזאת מהסיבה שממשלת תאילנד, בשלב הזה לאור המצב הביטחוני ואולי משיקולים נוספים, לא מאפשרת להביא עובדים דרך הממשלה. מצד שני אני אומר את זה בזהירות רבה, היא לא עושה שום אכיפה אם מביאים את זה דרך לשכה פרטית מול לשכה פרטית. והצלחנו להביא כמות קטנה לש עובדים בתחילת הדרך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה הבאתם?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

נציג האוכלוסין בוודאי יודע את המספרים המדויקים אבל ב-B to B הצלחנו להביא כ-3,000 עובדים, תקנו אותי אם אני טועה, לפי ההנהון אני רואה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

3,000 עובדים מתאילנד?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

לא מתאילנד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מכל המדינות.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

לא מתאילנד. פה אני מגיע לנושא השני, אדוני היושב-ראש ופה אני פונה ללשכת האוכלוסין. אנחנו החקלאים, אנחנו הלקוח. כשרוצים להביא עובדים, צריך לשאול את הלקוח אם אנחנו יודעים לקבל עובדים מסרי לנקה או מהודו, כן או לא, אם הם מתאימים לנו, כן או לא. ואנחנו גם ביקשנו להיות שותפים בתוך התהליך הזה ולבדוק אם העובדים הללו מתאימים או לא, מה מתברר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי שהעובדים מסרי לנקה לא מתאימים - - - כרגע הוא טוען את הטענות אבל צריך לסיים את העניין אנחנו לא בבית משפט. שאלות ותשובות אנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

גיליתם רצון טוב מאוד, טסתם ועשיתם הסכם בילטרלי עם סרי לנקה אבל לא הכנסתם אותנו לתוך התהליך ומתברר שהעובדים האלה לא מתאימים, עובדתית. יותר מכך ואף חמור יותר, חלק מהעובדים האלה ברחו ולא נמצאים היום אצל החקלאים, מי מהם שהגיעו לארץ, וכמובן עוד מעט נבין שהם ירצו להיות בגדר מהגרי עבודה ולקבל את כל הזכויות שלהם ולכו תרוצו אחריהם. 

זה לא קורה עם התאילנדים. פשוט לא קורה איתם. ולכן צריך להתחיל להבין, העובדים המתאימים כרגע לענף החקלאות, אלה העובדים מתאילנד. נכון לעכשיו צריך, מחויב לפתוח לשלושה חודשים, בלי ההגבלה של כמות B to B עם ממשלת תאילנד. אם יהיו מדינות נוספות שיתאימו לעבודה בחקלאות, ממה שאני מבין לדוגמה ממשלת זמביה, עובדים מזמביה שהגיעו הנה, נראים טוב מאוד, יש התרשמות לא רעה ממלאווים. אבל כרגע מה שאנחנו מבקשים על מנת שלא לייצר לנו בעיה בתוך המשקים שלנו, כי מן הסתם קשה מאוד להחזיק בתוך המשק עובדים תאילנדים ועובדים מלאווים או סרי לנקים יחד באותו מתקן - - - היום להחזיק עובדים זרים במשק חקלאי משפחתי במגורים משותפים גם תאילנדים, גם סרי לנקים, גם הודים, זה לא יעבוד, זה לא עבד. ולכן מה שאנחנו מבקשים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, למה הם לא יכולים להיות באותו מתחם?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא עובד ביחד.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

כי התרבויות שונות. ניסינו בעבר לשים במתחמים עובדים מסרי לנקה ומתאילנד וזה לא עבד, זה גרם לוויכוחים, זה רק עניין של זמן עד שמתלקחות שם מריבות וגם כמו שאמרה ח"כ מטי, התרבויות לא מתחברות, זה לא עובד ביחד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תגיד מילה על ההודים, על האיכות של ההודים.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

הגיעו לפה גם מהודו, ממה שאני מתרשם זה לא מתאים לענף החקלאות, אולי זה מתאים לענפים אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה יש היום עובדים זרים בענף?  

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

יהודית, תקני אותי אם אני טועה וגם רשות האוכלוסין, נכון להיום אנחנו עומדים על, לא עברנו את 32,000-31,000 העובדים. כרגע בארץ, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

וכמה אושרו לכם, 40,000?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

50,000 והמחסור שלנו הוא קריטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא קשור לפלסטינים?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

זה כן קשור סליחה, אנחנו קיבלנו לאחרונה תוספת של 10,000 על הפלסטינים ואנחנו לא מצליחים להביא כוח אדם ויש לנו תוצרת חקלאית שפשוט לא נקטפת וזה חבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, אתה רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

כמובן, אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. 

אני מצטרף לדברים של דובי, סדר עדיפות עליון זה להאריך את ההסכם שהיה עם ה- B to B ובמקביל לעשות הכול כדי לחתום עם מדינות נוספות כמו קמבודיה, עובדים מצוינים, עם נפאל שאף הם עובדים מצוינים, וייטנאם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קמבודיה הבנתי שהבעיה היא שמפחדים שהם ירצו להישאר בארץ, קמבודיה, בורמה, כל המדינות האלה.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

אנחנו ראינו ביחד עם משה ביום חמישי עובדים מלאוס ויש שביעות רצון מאוד גדולה מהעובדים האלה מלאוס. כל הגוש הזה של דרום-מזרח אסיה הם עובדים מצוינים וצריך לעשות מאמץ גדול לחתום הסכמים ולהביא משם גם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. בבקשה.

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

דויד - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה. בעקבות חמשת החודשים כבר יש איזשהו ניסיון ואנחנו חייבים באיזו גמישות. החלטות שקיבלנו לפני מספר חודשים צריכות להתעדכן ולהיות בשיתוף פעולה עם בעלי העניין של ארגוני החקלאיים. 

אני פותחת סוגריים, יש גם את הסוגיה של כוח אדם עונתי, יש הרבה מאוד חקלאים שלא צריכים עובד קבוע לאורך כל השנה, אלא לקטיף, לזמירה וכדומה. אנחנו עכשיו לקראת סוף הזמירות, אנחנו צריכים לחשוב מה יהיה עם כוח אדם עונתי. כי כרגע עם הפלסטינים, שהם היו העיקר, יש בעיה. 

לא צריך להגביל מכסות, גם אם אנחנו כרגע בתת-אישור, אם זה ישתחרר צריך שלא להיכנס עכשיו למכסות. בתום חמישה חודשים אדוני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הפלסטינים היו בעיקר עונתיים?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא. גם קבועים וגם עונתיים, אדוני, אבל הקבלנים שהעסיקו את העונתיים היו בעיקר מעסיקים פלסטיניים. הפלסטיניים יש כאלה שעובדים קבוע אבל רוב החקלאים שנעזרים בכוח אדם עונתי נעזרים בפלסטינים. פלסטינים היו גם וגם. 

היו גם שתי סוגיו כספיות, אחת זה מענקי התמרוץ לעובדים ישראליים, לא הייתה הערכה לחקלאות אלא רק לבניין והשנייה - מענק התמדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש פה מישהו מהאוצר? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני אולי נבדוק רגע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ח"כ שוסטר לא היה יכול לבוא היום אבל הוא טוען את אותה הטענה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אולי נבקש דוח כמה עובדים היו וכמה זמן הם באמת התמידו לאורך זמן כי היה מצב שיכולת לקבל את מענק התמרוץ בפרק זמן יחסית קצר, אז בוא נעשה איזו סטטיסטיקה אם הם באמת התמידו והגיעו. יש כבר די ניסיון בעניין הזה ואולי את מענק ההתמדה צריך להאריך לא אחרי שלושה חודשים אלא אחרי שישה כי אנחנו עדיין באותה בעיה ואנחנו רוצים שיתמידו. 

אני רוצה קצת מספרים. כמה קיבלו את מענק התמרוץ וכמה זמן הם נשארו ואותו דבר לגבי מענק ההתמדה, האם הם נשארו במערכת או שאולי צריך להאריך את משך הזמן? תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי תודה רשות האוכלוסין. רגע לאט-לאט. צריך פה לתת דחיפה רצינית, אני לא יודע מה השיקולים של משרד המשפטים, הבנתי שהם אלה שעושים את הבעיה פה ותכף נשמע אותם אבל זו בעיה ראשונה, אני לא רואה כרגע את הבעיה של הפלסטינים כבעיה רצינית משום שהם עדיין לא מילאו את המכסה של 50,000. כשימלאו אותה אני מקווה שהנושא הזה ייפתר או בדרך של הוספת כוח אדם של עובדים זרים או בדרך אחרת. 

לכן אני לא נכנס לסוגיה הזאת עכשיו ואתם לא צריכים להתייחס לזה. אבל יש בעיה של תמריצים, יש בעיה של העובדים העונתיים כי לא כולם צריכים את העובדים לאורך כל השנה וזה נושא שצריך להיפתר וצריך להרחיב את ה- B to Bבאופן כזה שהם יוכלו שלושה-ארבעה חודשים לעשות מאמץ אחד גדול כדי להביא יותר עובדים ולהשלים את המכסה. אני לא מאמין שהם יגיעו ל-50,000 אבל לפחות להשלים כמה שאפשר. 

העובדים מסרי לנקה לא מתאימים. קיבלתי המון טלפונים מחקלאים שאומרים לי שהם שחררו אותם, החזירו אותם, אם הם לא מתאימים אי אפשר לבנות עליהם על ההסכם הזה. יש מדינות אחרות אולי אבל הכי טוב זה באמת התאילנדים. אם יש בעיה לממשלת תאילנד שמפחדת מדברים כאלה ואחרים, זה לא חל על ישראל, אנחנו נותנים להם את כל הזכויות, אין מצב שבישראל חברות כוח האדם או החקלאים לא נותנים להם את הזכויות שמגיעות להם. הבעיה היא בחוץ לארץ. אבל את זה אפשר לנסות לפתור לפחות באופן זמני. אנחנו לא יכולים, יש לזה השפעות כלכליות גם על החקלאות וגם על הכלכלה בכלל במדינת ישראל. בבקשה.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים רשות האוכלוסין וההגירה. 

בהמשך למה שדובי אמר, אני וגם אורי וגם יענקל'ה אנחנו מאוד-מאוד מאמינים בשיתוף פעולה עם החקלאים. אנחנו רוצים לשמוע אותם ולהקשיב להם ואנחנו עושים את זה על בסיס שוטף. 

מיטל – מנהלת אגף חקלאות, פה לידי. היא בקשר איתם המון, כל הזמן, על כל הסוגיות הרלוונטיות. זה עניין השיתוף פעולה. אנחנו מאמינים בזה, זה נכון, כך משיגים את המטרות טוב מבכל דרך אחרת. הרי לא כל השכל אצלנו. אז את העניין הזה פינינו מהשולחן.

נדבר קצת על נתונים. המצב של היום - העובדים הזרים בענף החקלאות בישראל הם 30,791. הגענו למצב כמו שהיינו לפני תחילת המלחמה. אנחנו במצב של עובדים זרים באותה כמות. נכון, המכסה גדלה, המכסה עכשיו היא 50,200 וצריך למלא אותה ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לנסות ולמלא אותה. אחד הדברים שעשינו זה ההסכם סרי לנקה, אני שומע מחקלאים מסוימים שהם לא מרוצים, אני גם שומע - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, כמה פלסטינאים היו ערב המלחמה וכמה היום יש? כי זה גם פער.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

משהו כמו 20,000.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זהו, אז זה לא רלוונטי כיוון שתמלאו את המכסה, אחר כך נדבר. אני לא מקבל את זה שצריך לדבר על כל דבר. אבל אתם לא מאפשרים להם למלא את המכסה, זו הבעיה, תנו להם למלא את המכסה.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

בסדר, אז לעניין פלסטינים, בואו נשים את זה בצד. אנחנו לא הסמכות לאר את זה כולנו שמנו את זה בצד. 

עכשיו בואו נדבר על הזרים, אז סרי לנקים, שמעתי מכמה חקלאים שלא היו מרוצים, שמעתי גם מכמה שכן היו מרוצים, בסדר? אי אפשר להגיד גורף שלא היו מרוצים, אנחנו עושים ברשות האוכלוסין - - -
בס << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דרך אגב מי שרוצה שייקח, אבל אני יודע שלא מרוצים.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אם אוכל להשלים אז תבינו. הבאנו את ההסכם הזה, יש כמעט 10,000 עובדים זרים מסרי לנקה שמחכים לבוא לישראל. עד עכשיו הגיעו 600 ומשהו ויש לנו לעוד איזה 600-500 בקשות מהשבוע האחרון שמחכות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לחקלאות?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

כן. יש לנו התעוררות בעניין הזה של סרי לנקים, בין היתר מצעדים שאנחנו עושים אנחנו החלטנו והקמנו אצלנו צוות שילווה את כל הנושא. 

צריך להבין, הסרי לנקים שמגיעים לחקלאות הם דור ראשון. אני הרבה שנים בתחום, מכיר גם את כל התלונות על התאילנדים, שהם שיכורים שהם מסוממים, הכול.  שמענו הכול. את כל התלונות שאני שומע היום על הסרי לנקים, שמעתי על התאילנדים פעם. היום התאילנדים הם הדבר הכי טוב שיש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, בעיקר בגלל הספק העבודה שלהם, זה העיקר.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

הספק עבודה, נכון. זו גם סוגיה שעולה וגם מה שאני שומע מחקלאים. נכון, הם יותר איטיים מהתאילנדים, ודאי שבהתחלה, אבל זה משהו שיכול להשתפר ואם עוזרים להם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על חשבון מי?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

מה זה על חשבון מי? הם מגיעים לפה - - - הם נכנסים לעניינים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, לאט-לאט. אנחנו לא באים עכשיו לחנך לא את החקלאים ולא את הסרי לנקים. אם ההספק שלהם זה 25-20 אחוז לעומת התאילנדים, מי יממן את הלימוד  שלהם?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אני לא מכיר את הנתון הזה ואני לא יודע אם מישהו בדק אותו ואם הוא מגובה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוא, זו לא טענה. מה זה 'הם ילמדו'? ילמדו על חשבון מי?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

גם התאילנדים למדו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל היום הם כבר יודעים.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אז נדבר פה בעוד שנה בוועדה ונראה כמה הסרי לנקים יודעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל על חשבון מי הם צריכים ללמוד? מישהו צריך לשלם את זה - - - 

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

משה, אנחנו הלקוח.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אבל אני מסכים שאתם הלקוח.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אז אנחנו באים ואמרים לך - בהגינות רבה - שהם לא מתאימים.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אבל זה לא נכון להגיד את זה גורף, אני אקח אותך למשקים שהם התאימו יופי. 

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אני אשמח שתיקח אותי, אני אבוא איתך לכל מקום שתגיד לי ואני שואל אותך פה לפרוטוקול -האם אתה יודע כמה סרי לנקים עזבו את מקום העבודה מבלי שקיבלו פטור, כמה?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אין לי את המספר הזה אני מכיר שהיה אירוע של סרי לנקים שעזבו, הם הגיעו לעוטף. אני לא בטוח אם עובדים ממדינה אחרת שהיו מגיעים לעבוד בעוטף בתקופה הזו לא היו עוזבים גם כן. אני לא יודע, אי אפשר לתלות את העזיבה בזה שהם סרי לנקים. די מורכב היה לעבוד שם כשהם הגיעו, וזה מבלי להצדיק את העזיבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מדבר על עכשיו לא על לפני חודשים.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

לא, זה לא עכשיו, זה לפני - - - אתם דיברתם על ההסכם של להביא פרטי 90 יום שהיו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תאריך את זה בעוד 90.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

נכנסו לפה 3,500 עובדים במסגרת הזו, אגב, גם חלקם שבאו והם לא מסרי לנקה וגם עזבו, הלכו לבקש מקלט.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

מה הבעיה להאריך את זה?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

הבעיה היא שיש לנו חלופות, וכשיש חלופות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין חלופות, זה העניין.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

יש 10,000 בסרי לנקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אין, הם לא רוצים להביא אותם. אתה נורמלי? אתה מכריח אותם להביא את מה שלא מתאים?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אז יש לי עוד חלופה. ושוב, אנחנו חלוקים על ה'לא מתאים' הזה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

זה לא 'חלוקים', אתה צריך להבין שאנחנו יחד איתך הולכים לשנות את כל מה שיהיה בתפיסת העולם שלכם. מהיום אנחנו נרצה לבדוק את העובד שמגיע ונרצה להתאים אותו כך שיתאים, לא נקבל יותר כך. 

ומשה אני מעריך את העבודה שלכם, אל תתבלבל, אני עובד איתכם, אני אעבוד איתכם, אבל אנחנו הולכים לשנות את המציאות הזאת. עובד שאני הולך לשלם עליו הרבה כסף ועולה לי להביא אותו, להטיס אותו ולשלם לו - אני רוצה לבחור את העובד ולא שהמערכת תגיד לי את מי לקחת - - - 

רגע, תקשיב, בסוף נגיע לעמק השווה. התפקיד שלך לייצר לי הסכמים בילטרליים כמה שיותר ואני רוצה לעבוד ב-G to G, אני חושב שזה נכון אבל כל עוד אתה לא מצליח לפתוח לי את ה-G to G במקומות שאנחנו רוצים להביא מהם את העובדים, אנחנו פונים אליך ומבקשים - תן לנו לעבוד B to B באופן זמני בלבד ותן לנו לבדוק מי העובד. אנחנו מוכנים להשקיע בזה משאבים יחד איתך לבדוק מי העובד שמגיע אליי, שלא נקבל כמו שאמרת - -  -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא אומר שיש עכשיו 600 בקשות להביא מסרי לנקה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

שיביאו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להבין.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

רגע סליחה, ברשותך היושב-ראש, אני רוצה עוד כמה דברים קטנים וחשובים. הגיעו לפה גם עובדים במתווה הפרטי שעזבו, ובמתווה הפרטי שלא היו מרוצים מהם, גם את זה שמענו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמיד יש. רק לא מתאילנד.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

תכף נדבר על תאילנד אבל "מתווה פרטי" נשמע כמו מילת קסם וזה לא, אנחנו יודעים ומכירים ורואים את המספרים ולא צריך להתבלבל בעניין הזה.

לגבי תאילנד. אנחנו ישבנו ודיברנו מספר פעמים עם השגרירה התאי גם התאילנדים לא מוכנים לשלוח עובדים זרים כרגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם שלחו 3,000.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

הם עובדים חוזרים, שבאו במתווה החוזרים. אגב את המתווה הזה אנחנו ביקשנו מהמשרדים הרלוונטיים להמשיך אותו, אנחנו ביקשנו להחזיר את התאילנדים הוותיקים, את המכתב הזה אנחנו כתבנו להם אותו, אנחנו חושבים שזה נכון וזה ייתן פתרון יותר מאשר לפתוח מתווה פרטי לכל מיני מדינות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, נקש.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

רגע, סליחה, אדוני היושב-ראש, עוד משפט. במקביל אנחנו פועלים מול שתי מדינות נוספות לקדם הסכמים שדובי ציין, גם קמבודיה וגם וייטנאם, אנחנו במגעים איתם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל הכבוד על העבודה שאתם עושים אבל אין ויכוח שבינתיים התחליפים לא מספקים מבחינת הבאת העובדים. 

מה שאני מציע שתאריכו כמו שהארכתם על הבנייה, בעוד שלושה חודשים. אם תמצאו תחליפים נאותים אז נבטל, אין בעיה, הכול בסדר. לא נמשיך את עניין ה-B to B. זה מה שאנחנו מבקשים מכם ונראה לי הכי הגיוני. אז תעביר לי בעניין הזה הארכה של שלושה חודשים, היא לא דרמטית, בינתיים תמשיכו במאמצים שלכם להביא, אם אי אפשר מסרי לנקה, סרי לנקה זה רק בחקלאות או בעוד ענפים?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אנחנו כרגע, מה שהם פתחו.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

לא, יש את זה בעוד ענפים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יפה, אז בינתיים אל תבטלו את סרי לנקה אם לא מתאים לחקלאות - - - 

מה שאני מציע, שמתי את סוגיית הפלסטינים בצד כי אני לא רואה אותה כרגע כבעייתית, למעט הנושא העונתי שתכף נתייחס אליו, מה שנאי מציע כעת במצב הזה תאריכו את זה בעוד שלושה חודשים. זו ההצעה שלי ואני חושב שהיא פותרת להם כרגע את המצב עד שאתם תביאו להם תחליפים נאותים ואין ויכוח שאתם עובדים על זה. מה הוא אמר? שזמביה זה טוב?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

גם מזמביה גם ממלאווי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז ברור לכם שברגע שמלאווי וזמביה יתחילו לבוא, נושא ההארכה של התאילנדים לא ימשיך. זה ברור לך?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אנחנו מדברים על דחיפה עכשיו, שלושה חודשים, להכניס לפה עובדים מזמביה, מלאווים, תאילנדים - כל מה שאפשר ומתאים לחקלאות.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

בשביל לעשות דבר כזה צריך החלטת ממשלה חדשה. אולי משרד המשפטים גם יתייחס לסוגיה הזו, יש להם גם מה לומר בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, תעשו מה שצריך. כל הסיפור של החלטות ממשלה - זה מצחיק אותי - בשביל להביא מכסה מסוימת מחוץ-לארץ צריך החלטת ממשלה? - - - 

אנשי המקצוע יכולים לקבל לבד החלטות בעניין הזה ואם השרים חושבים שיש בעיה אז יביאו להחלטת ממשלה את הטיעון הנגדי. אבל על כל דבר החלטת ממשלה? אני לא יודע מי המציא את ההמצאה הזו. יש נציגים באוצר, יש משרד הפנים - - -

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

יש מכסה וצריך לנצל אותה ויש גם הקצאות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 במיוחד כשיש מכסה, בכלל לא צריך החלטה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

יש גם הקצאות, אדוני היושב-ראש, יש הקצאות של למעלה מ-40,000 אבל לא מסוגלים לנצל את ההקצאות האלה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אולי חוות דעת משפטית שלא צריך החלטת ממשלה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יודע עד כה חוות דעת הן תמיד לחומרה לא לקולא - - -

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

לא כי כשיש מכסה ויש - - -

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

החלטת ממשלה קבעה 90 יום, 90 יום מסתיימים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר אז אתם רוצים החלטת ממשלה תביאו - - -

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

צריך להאריך עד שזה הבשיל, מוישה, עד שזה הבשיל, שלכולם נפל האסימון, עברו שלושה חודשים ואז פתאום הבינו את הרעיון. זה מצוין היה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, אם צריך החלטת ממשלה אז תביא, מה הבעיה להביא החלטת ממשלה?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

צריך לדון בזה.

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

מי זה צריך? צריך. - - - אבל העברת את הדרישה לחידוש החלטת ממשלה?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

לא, משרד החקלאות פה הם יכולים להתייחס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הצעת מחליטים לפעמים לוקחת שלושה חודשים

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

יש, יש הצעת מחליטים של משרד החקלאות, כבוד היושב-ראש, מונחת על שולחן הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הבעיה?

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

אם אפשר אולי בבקשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי את?

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

אני אורית אסטרחן, בעלת חברת כוח אדם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, תעמדי. אנחנו צריכים לפתור קודם כל את הבעיות מול הממשלה.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אני רק חושב שהבעיה עם התאילנדים הוותיקים, ונכנסו כבר מעל 1,000 כאלה מתוך 3,500 פרטיים 1,000 הם כאלה, תאילנדים ותיקים שחזרו לפה, והמתווה הזה - אם יאושר על ידי שני המשרדים הנוספים - ייתן מענה בהיבט הזה של התאילנדים שחוזרים, במקביל לסרי לנקים ולמאמצים הנוספים מול מלאווים, קמבודים ועוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו מבקשים ממך כיוון שיש כבר החלטה של משרד החקלאות בעניין הזה, להאריך את התקופה בעוד שלושה חודשים, תוך כדי ניסיון למצוא פתרונות אחרים. ברגע שיהיה פתרון אחר מניח את הדעת, לא צריך להאריך פעם נוספת. זה הכול. אנחנו לא הולכים נגד שום מתווה B to B או G to G - - -

מה לגבי העונתי? העונתי זה חברת כוח אדם, תכף ניתן לכם להתייחס. למה אתם לא מאפשרים את העונתי כרגע?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

הסיפור של העונתיים זה דבר שנבחן בדיוק בגלל שאנחנו מכירים את ענף החקלאות בישראל ויש צוות שלנו עם משרד החקלאות ונצרף אליו משרדים נוספים, לראות אם נכון לעשות עניין של תאגידים עונתיים. יכול להיות שזה ייתן מענה להרבה מאוד חקלאים בישראל. אנחנו ידועים שחלק צריכים לחצי שנה ואחרים לחצי שנה אחרת, אבל מעבר לזה יש היום אפשרות לניהול עובדים - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יש כאלה שצריכים חודש, שבוע. לא אבל אדוני, אני חקלאית ואני צריכה שבועיים בשנה חמישה עובדים בכדי שאני אזמור את הכרם, וזהו כל השאר ממוקד.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

יש לך מענה היום לדבר הזה, יש נוהל ניוד ברשות האוכלוסין. אפשר לנייד את העובדים בין החקלאים למי שבדיוק קיים - - - 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר זה לא קל בתקופה שכולם בזמירה.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

חברת הכנסת מטי, הוציאו נוהל וחילקו – אני יכול להגיד במקום יהודית – קרוב ל-4,000 בנוהל הזה, חלק מהעובדים האלה אצל קבלני עיבוד וקבלני עיבוד יכולים לנייד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לנייד? אבל בתוך המושב, זה מה שאמרו לי בזמנו.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

לא, אפשר גם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בתוך המושב זה ניוד הרבה יותר פשוט, אבל אפשר גם מחוץ למושב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז יש פתרון לניוד?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

יש. קיים.

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

רגע ויש רשימה שמית של קבלנים? זה רושם?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אתם טוענים שיש בעיה עם הניוד?

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אני מודה שאני לא מכיר את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תלמד את זה לישיבה הבאה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אני אלמד את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר רצית להגיד משהו על העניין הזה?

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

אני לא מתעסקת בעובדים זמניים, יש לי לשכת כוח אדם לתיווך עובדים זרים בחקלאות. כל העניין של איזו מדינה, זה גם עניין של זמן. אי אפשר להביא בבת אחת סרי לנקים לחקלאים. 

החקלאים מבוגרים, הם רגילים למשהו מסוים. לאט-לאט אני מאמינה שייקחו גם סרי לנקים. כל העובדים לוקח להם זמן התאקלמות וגם כל העובדים נוטשים. זה לא רק כאלה ואחרים, פשוט מאוד קשה לחקלאי שיש לו קבוצה שלמה של תאילנדים, לקבל גם ממדינות אחרות וזה לא משנה מאילו. 

דווקא עובדים ממדינות שקרובות בגבול לתאילנד הקליטה שלהם בתוך התאילנדים תהיה טובה יותר. הרבה פעמים מגיע אליי חקלאי ואומר שהגיע אליו תאילנדי שעובד לאט, ולוקח זמן של חודש-חודשיים-שלושה וזה מסתדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא העניין הסרי לנקים ממש עובדים לאט, לא נראה לי שזה ישתנה בעתיד הקרוב.

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

בסדר, אין בעיה אבל ייקח זמן ומי שירצה סרי לנקים יזמין סרי לנקים אני חושבת שבכל מקרה להביא כוח אדם ממדינה שהיא על הגבול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חברת כוח אדם, את לא מעסיקה אותם בפועל, נכון?

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

לא, בשום אופן לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אז את לא יכולה להגיד שום דבר שמתייחס לחקלאי, למה הוא לא מקבל או כן מקבל, רק מהניסיון שלך. ומהניסיון שלך את מספקת את העובדים לפי בקשה, נכון?

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

בוודאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אז על חשבון מי הם צריכים ללמוד את העבודה בממשך שנה?

 << אורח >> אורית אסטרחן: << אורח >>   

אני לא אמרתי שנה, כל חקלאי יחליט. אני לא מביאה לו בכוח עובדים שהוא לא רוצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. משרד המשפטים.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם הבעיה פה, ממה שאני מבין.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

מאיזה היבט בעיה?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני אגיד לך מאיזה היבט כי החקלאות זה הפתרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם הבעיה במובן הזה שאנחנו מבקשים אם צריך החלטת ממשלה, אפילו שזה מצחיק אותי. אז אם צריך תאשרו את ה-B to B לשלושה חודשים. כי גם ככה קשה להם להביא, מתאילנד הם הביאו 3,000 וחלק חוזרים. 

תאפשרו את זה על מנת להתקדם עוד שלשה חודשים, נראה מה המצב. בינתיים, משרד הפנים עובד על מציאת חלופות. לבוא ולטעון בפניי שיש חלופות ולכן הם לא מאריכים - זו לא טענה כיוון שהחלופה לא מתאימה. העובדים מסרי לנקה שסמוכים עליהם, החקלאים לא כל כך מעוניינים בהם. אז זה לא פתרון, אתם מכריחים אותם להביא עובדים מסרי לנקה, בבקשה משרד האוצר, תממן את העלויות של הלימוד, את תקופת הלימוד. אתה מוכן לממן? תממן לכל עובד זר שמגיע מסרי לנקה תממן לו כמה משכורות עד שהוא ילמד את העבודה אתה לא מוכן לזה אז זו לא חלופה.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אני יכולה להתייחס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

בואו נחלק את זה לגורמים. עלה פה בדיון שיש חוסר התאמה של העובדים שמגיעים או שמחלק מהם לא מרוצים. 

נזכיר שאין זכות קנויה להעסיק עובד זר בישראל. מעסיק ישראלי, שרוצה להעסיק עובד זר, חייב לעבור את כל ההיתרים והנהלים המתאימים. ככל שהבעיה היא של אי-התאמה, דווקא ההסכמים הם הדרך הכי טובה כי אפשר לעשות מיונים מטעם המדינה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את רצינית בטענה הזאת?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה? שאין לו זכות קנייה אבל אין לו עובד אחר אז למה הממשלה, סליחה זה לא טיעון, שהממשלה לא תקבל שום החלטה על עובדים זרים כי אין זכות קנויה. שיעסיקו ישראלים, שיעסיקו פלסטינים. איזו מן טענה זו? ברגע שמחליטים שאפשר להביא עובד זר, הטענה על זכות קוניה מתבטלת. איזה מן דבר זה? החלטתם לא?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

מדיניות מדינת ישראל מאז ומעולם שלא להכניס לכאן מי שאינו אזרח תושב או בעל מעמד או - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל החלטתם שכן, החלטתם על 50,000 איש. אז מאיפה את מביאה את הטענה הזאת?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

זה בעצם עובדתית נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה לא נכון, ברגע שיש החלטה זה לא נכון.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

בכל מצב, אם הבעיה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז שיבטלו את ההחלטה, בבקשה, לא צריך עובדים זרים בכלל, זה הכול, שלא יהיה חקלאות, לא תעשייה, לא כלום. בחייך, איזה מן טיעון זה? אני מצפה מכם לטיעונים הרבה יותר רציניים. למה אתם מתנגדים לתת אורכה של שלושה חודשים ב-B to B עד למציאת פתרונות חלופיים נאותים? זו השאלה. אני מבקש ממך שתעני, לא שאין זכות קנויה. אז ברגע שיש החלטת ממשלה יש זכות קנויה.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

בשביל להביא עובדים זרים שמותאמים לענף יותר נכון לעשות את זה במיונים יש דבר כזה בענפים אחרים למשל בבניין, שם בעצם עושים מיונים לפני ההגעה לישראל. כי זה יכול לבדוק את הסטנדרט של העובדים הזרים שאמורים להגיע. בנושא של משרד המשפטים - - -

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

את זוכרת את החלטת הממשלה לפני שבועיים, שהאריכו לקבלנים את ה-B to B?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אנחנו לא לפני שבועיים, זה קצת יותר מזה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אז שלושה שבועות.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

וגם לא היה כל כך פשוט לעבור את זה. היו שם בדיקות - - -

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אבל העברתם את זה? סליחה, העברתם את זה בקבלנים?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

מה זאת אומרת איך העברנו את זה, נראה לי שיש פה אי-דיוק מסוים. משרד המשפטים בסופו של דבר מייעץ לממשלה.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

נכון, הממשלה קיבלה החלטה לאשר לקבלנים שלושה חודשים B to B.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, תנו אותו דבר גם לחקלאים.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אנחנו רוצים שזה יהיה אותו דבר לחקלאים.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

והקפיאה, הקפיאה כל הבאה נוספת לאחר מכן.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

ב-B to B?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אין בעיה, אנחנו גם רוצים את ההארכה לשלושה חודשים. אומר את זה היושב-ראש ואחרי זה נסובב את הכול.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אבל ההבדל בין הענפים מאוד-מאוד גדול.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אין הבדל.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

השוני הוא שבבניין לא נכנסו לישראל מאז המלחמה כ-80,000 עובדים פלסטינאיים, ואילו בחקלאות לעומת זאת, זה מתקרב ל-8,000 וקצת.

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

לא, 20,000.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

זה המספרים שיש לנו מהרשויות.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אני בהלם ממה שאת אומרת. השוני הוא שאני בעוטף עזה עזבתי 50 יישובים ובצפון עזבתי עם עוד 120,000 שיצאו מהיישובים כי אין להם עובדים. ולא יהיו שם, אם החקלאות לא תחזור לא לעוטף ולא לצפון. 

אז אי אפשר להשוות את החקלאים עם הבנאים והמשימה שלך ושל מדינת ישראל זה לתת לנו את הכלים לחזור לשדות ולהמשיך לגדל את מה שידענו לגדל, במקומות שמשרד הביטחון מאפשר לנו, והוא מאפשר לנו עכשיו להתחיל לחזור לאט-לאט לגדל בדרום ובעזרת השם גם בצפון. 

וכדאי מאוד שהאסימון ייפול אחרי ה-7 באוקטובר תתחילו להבין את זה, על מה אתם מדברים איתנו? על זה שאנחנו רוצים להביא ב-B to B? על מה? שלושה חודשים להביא, כי לא מצליחים לסגור מדינת ישראל עם המאמץ – ואמרתי – אני מוקיר ומעריך את העבודה של רשות האוכלוסין והניסיונות לקדם הסכמים בילטרליים, ואני רוצה לעבוד ב-G to G אבל אין לי את זה כרגע והמטרה שלכם עכשיו זה לאפשר לנו להביא לשלושה חודשים למלא את מה שחסר. אני אישית חקלאי ממטולה, אני עדיין במילואים, אין לי עובד אחד. מתוך המכסה שיש לי יכולים לאשר את זה פה. עובד אחד אין לי ואם אני יכול להתחיל להיכנס אני רוצה להיכנס לשטחים שמותר לי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה אתה רוצה להיכנס, במטולה? לא הבנתי.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אני כל הזמן במטולה, אף אחד לא ייקח אותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אני יודע ששר החקלאות הגיש הצעה לעניין הזה, אם כך, מה הבעיה? שיהיה דיון בממשלה. בינתיים אני מבין שהדיון חל כי משרד המשפטים עושה קצת בעיות. אז אנחנו מבקשים מכם משרד המשפטים לשקול מחדש את העמדה שלכם.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אני אפילו לא הצגתי את העמדה, כבודו, אז אם תרשו לי להמשיך ולהציג את העמדה אולי נוכל להגיע למקום אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אנחנו ניהלנו, המדינה, הממשלה ניהלה הליך במשך תקופה של כ-12 שנים בעתירה שהגישה 'קו לעובד' בזמנו על  כל הנושא של הבאות פרטיות. מה שכונה הבאה לעבדות וסחר, כי יש שם ניצול עובדים ודמי תיווך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא שלנו. אנחנו נותנים להם את כל הזכויות אין פה סחר ועבדות.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

לאחר 12 שנים של הליך תלוי ועומד העתירה סולקה רק אחרי שהמדינה התחייבה שבחקלאות ובבניין היא תביא אך ורק עובדים בהסכמים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנייה, אבל בבניין אפשרתם עוד שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים, נכון?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אבל יש הבדל בין המאמצים שנעשו בבניין לבין אלו שנעשו בחקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל עדיין אפשרתם, בניגוד לפסק דין בבג"ץ, בניגוד להתחייבות.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

העיקרון הוא לא אותו עיקרון ומשרד המשפטים לא העלה מניעה משפטית באף שלב. קיבלנו לפני יותר משבוע הצעת מחליטים והעלינו כמה שאלות ומאז אנחנו מחכים לתשובות. יש כאן שאלה משפטית לא פשוטה אם אנחנו הולכים ללכת על חלופה של הבאה פרטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

באופן זמני, באופן זמני.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

שנייה כבודו, חרף התחייבות של מדינת ישראל לבג"ץ וחרף התחייבותנו גם למחמ"ד וכדומה בזמן שיש חלופות אחרות במסגרת הסכמים אפשריות ומיידיות? כיצד נוכל להצדיק את זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אין זה כל העניין.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

מה זאת אומרת אין? - - -

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אבל מה, הכול צריך להיות על פי 'קו לעובד'? הכול צריך להיות לפי שמישהו הגיש עתירה? אנחנו בזמן מלחמה, לא בזמן רגיל.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

מדינת ישראל עובדת על פי הסטנדרט שהיא קובעת לעצמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע לינא, אנחנו לא רוצים שתפרו שום התחייבות אבל יש מצב נתון והוא מחייב אותנו להחלטות מיוחדות באופן זמני. אני לא חושב שבזה יש הפרה כי השתנו הנסיבות באופן מיוחד לאור ה-7 באוקטובר. במצב הזה אתם כן יכולים לקבל החלטה ואין פה הפרה של התחייבות, בעוד שלושה חודשים זה יחזור למצב הנתון. 

דבר נוסף, אתם יכולים לתת הודעה לבית המשפט העליון ובמסגרתה להסביר למה אתם מאפשרים בבנייה ובחקלאות באופן חריג להביא שלא ב-B to B. אנחנו לא עושים שום דבר שקשור לעבדות ולא לשום דבר. הזכויות שעובדים זרים מקבלים בישראל הם מעל ומעבר למה שהם מקבלים במדינות אחרות ולא ניכנס לזה, זה לא נושא הדיון. 

לכן אני מבקש מכם תאפשרו לממשלה, ההתנגדות שלכם היא הבעייתית פה, כי שר החקלאות ביקש לעשות את ה-B to B פה לעוד שלושה חודשים.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

לא רק שר החקלאות, גם שר האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז גם שר האוצר, תשקלו מחדש את העניין הזה לאור מה שקורה אתם רואים אין להם בעיה להביא ממדינות שהן - - - איך קוראים לזה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני אנחנו לא בדיון משפטי פה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני רוצה לשכנע אותם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אבל אני בתחושה שהם משכנעים אותנו למה לא. עובד ציבור צריך להגיד למה כן. פה יש תחושה שרוצים לומר לא, אז מוצאים את כל הסיבות שבעולם.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

אני רק אבהיר שאחת, בית המשפט העליון הוא לא רשות מנהלית שאפשר לפנות אליה - - -, זה אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תגישו הודעה לבית המשפט העליון, מה הבעיה? אתם לא יודעים לכתוב הודעה?

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

שתיים, אנחנו ידעים לעשות את הבדיקות של הייעוץ המשפטי הנדרש, אני חייבת להדגיש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא מצביע.

 << דובר >> לינא סאלם: << דובר >>   

מי שמצביע, אני לא אפריע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, הבנו. אנחנו לא משנים את העמדה שלנו בעניין הזה, למרות מה שאמרת, אנחנו מבקשים שאתם תשנו את העמדה שלכם ותאפשרו לממשלה לסיים את העניין הזה לשלושה חודשים, לאור הבקשה של שר האוצר ושר החקלאות. אתם התחייבתם, מה, זה לכל החיים ההתחייבות הזאת?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תחשבו איך אפשר לומר כן, לא איך אפשר לומר לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>   

שם ותפקיד לפרוטוקול.

 << דובר >> שושנה שטראוס: << דובר >>   

עורכת דין שושנה שטראוס, רשות האוכלוסין וההגירה. הלשכה המשפטית. אחת, דובי אמר שהעובדים מהודו הם לא מתאימים לעבודה אבל בהבאה פרטית הביאו 800 דווקא החקלאים הזמינו דרך ה- - -הפרטית 800 עובדים הודים

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הזמינו אבל עוד לא הגיעו לא?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

לא, הגיעו. 769 הגיעו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואיך הם עובדים? אבל הודים? אנחנו מדברים על סרי לנקים סרי לנקה זה לא הודו.

 << דובר >> שושנה שטראוס: << דובר >>   

זה מרבית העובדים שהגיעו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות שההודים מתאימים אני לא יודע. אבל אנחנו נמצאים במצב שבשלושה חדושים כמה הגיעו 4000 איש?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

מה בפרטי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בכל דרך.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

בכל דרך, הגיעו וחזרו כבר 11,500.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אנחנו ב-30,000, השלמנו את המכסה הקודמת עדיין יש 20,000 שלא הגיעו וצריכים אותם לחקלאות, או לא? אחרת לא הייתם נותנים מכסה, נכון? 

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אין את הפלסטינאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, לכן צריכים אותם.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

צריכים אותם מייד, אנחנו בתחילת עונה.

 << דובר >> שושנה שטראוס: << דובר >>   

נאמר פה שהתאילנדים לא עוזבים את המשקים, אנחנו יודעים שיש 7,000 תאילנדים בלתי חוקיים וזה נתון של כבר כמה שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זאת אומרת 7,000 בלתי חוקיים?

 << דובר >> שושנה שטראוס: << דובר >>   

שהם לא אצל המעסיק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנמצאים בלי אישור?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

שברחו, שברחו ונמצאים בלי אישור. מדובר על עשרות אלפים במשך הרבה עשרות שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עד היום מקום המדינה לפי נתון שקיבלתי סהכ ברחו23000 איש כל השאר חזרו. אז מה? זה נתון שאתם נתתם לי.תמיד יש בורחים. בארץ בכל הענפים

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אין תאילנדי אחד שביקש מקלט או להיות מהגר עבודה. כל האחרים ביקשו, גם את זה צריך לרשום לפרוטוקול. תרשמי, תרשמי - - -

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אתה אומר שכל המדינות האחרות ביקשו מקלט וזה מה שאתה רוצה בהבאה פרטית? - - -

 << דובר >> שושנה שטראוס: << דובר >>   

מדובר פה על הוצאות של החקלאים להביא את הסרי לנקים. אתם יודעם שלפי החוק בישראל הסרי לנקי משלם את הכרטיס שלו לבד והוא גם משלם בסביבות 1,000 דולר כדין ללשכה פרטית בישראל. אז ההוצאות של ההבאה הן לאו דווקא על המעסיק. נכון המעסיק צריך להכשיר את העובד לגידול שלו. ודבר אחרון שגם בהבאה פרטית יש לנו עובדים לא רק שאין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, אז אולי תקני משק ותעבדי במשק. תראו אתם באים מלמעלה לכל החקלאים ואומרים להם מה לעשות הכול על חשבונם ויש לכם עוד טיעונים למה הם לא צודקים. אתם לא יכולים להיות במקום החקלאים אתם צריכים לעשות את העבודה שלכם ולדאוג שהם יוכלו להביא עובדים. אם הם לא מסוגלים להביא עובדים מהמדינות שאתם אומרים והם צריכים הרבה זמן כדי להכשיר אותם אז הם לא יביאו אותם, מה, אתם לא מבינים את זה? מישהו צריך לממן את זה. 

חקלאי שרואה שההספק של תאילנדי זה 20 ארגזים וההספק של סרי לנקי זה 5, הוא יגיד 
לו ללכת מפה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני אולי תקבע איזה פרק זמן עד שהם ייתנו התייחסות לוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להבין משרד האוצר מה לגבי התמריצים? ביטלתם את זה בינואר למה? הרי אתם רואים שעוד 20000איש צריכים להביא אז למה לא לתת תמריץ?
 
 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

ירון בהרב, מאגף תקציבים ממשרד האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם עוד משהו, מה העמדה שלכם לגבי הארכה של ה-B to B בשלושה חודשים?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

זו סוגיה משפטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה 'סוגיה משפטית'? אני שואל אותך, משרד האוצר, מה עמדת האוצר?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

לי כגורם מקצוע אין עמדה כלכלית. זו שאלה שצריך להפנות ללשכה שהמשפטית שלנו, אני יכול לבדוק איתם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הם אומרים ששר האוצר, שעד העניין הזה - - -

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

אני לא מכיר אבל אני יכול לבדוק.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

תבדוק עם הרכזת עינב שוקרון ותיתן תשובה. באנו לכאן לקבל תשובות. תבדוק, תבדוק. כי אם יש התנגדות רק שיהיה לפרוטוקול, שנשמע.

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

 אני לא אמרתי שיש התנגדות.

 << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >>   

אז יש גם עמדה, אני מבקש שתבדוק, אומנם אני לא חבר כנסת.

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

לגבי מענק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, מה עם המענק?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

אנחנו עדיין בוחנים את הצורך אם להאריך את המענק או לא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתי אתם רוצים? אנחנו כבר עברנו מינואר למרס, אז הבחינה שלכם היא אולי למרס בשנה הבאה? תגידו אם מגיע או לא מגיע.

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

כן, מבחינה ראשונית של הנתונים אנחנו רואים שהייתה השתתפות יחסית נמוכה ולכן אנחנו מתלבטים על המשך הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה 'היענות נמוכה'?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

היקף העובדים שהשתתפו בדבר הזה. עוד לא קיבלנו נתונים סופיים מהביטוח הלאומי אבל ההיקף כנראה לא מאוד גדול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למי אתם נותנים את הדבר הזה?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

יש קריטריונים ברורים אילו עובדים זכאים לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה, עובדים חוזרים או עובד זר?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

לא, עובד ישראלי שנכנס לעבוד אצל מעסיק בענף החקלאות באזורים מוגדרים בתקופת זמן מוגדרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואין הרבה היענות לדבר הזה? 

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

כרגע אין הרבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו בדיוק הסיבה שצריך להביא כמה שיותר עובדים זרים. זה בניגוד למה שאמרה משרד המשפטים שאין זכות קנויה ושיביאו עובדים ישראלים. את שומעת? גם עם המענקים הם לא באים לעבוד, את מדברת על זכות קנויה כזו או אחרת?

 << דובר >> ירון בהרב: << דובר >>   

גם עם המענקים יש הבדל בין עובד שבא באופן קבוע ועובר הכשרה, לבין עובד שבא באופן זמני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אנחנו נקיים ישיבת המשך תוך 10 ימים. ב-10 ימים אלה אני מבקש שהחלטת הממשלה תובא ותידון. אם הממשלה תדחה את זה נתווכח אבל שיאפשרו להביא את זה לדיון ושמשרד המשפטים יעשה כל מה שצריך על מנת שזה יבוא. זה דבר ראשון. 

דבר שני אנחנו מבקשים מהממשלה לתת אורכה בנסיבות הקיימות לשלושה חודשים נוספים על מנת לאפשר להביא כמה שיותר עובדים תאילנדים. מצד שני אתם תעשו מאמץ להביא עובדים גם ממדינות אחרות. לא נראה לי שאתם מתאמצים יותר מדי והגיע הזמן שגם אתם קצת תתאמצו. תגידו לחקלאים לעשות מאמץ להביא גם ממדינות אחרות כי אתה רואה, שלושה חודשים ומה הבאת? 3,000 סך הכול ומתוכם הרבה חוזרים או כ-1,000 ומשהו שהם עובדים חוזרים, לא עובדים חדשים. אז גם אתם צריכים להתאמץ טיפה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אני הסתכלתי תוך כדי על נוהל ניוד עובדים זרים. אני לא יודעת מי כתב אותו, אורי, הייתם שותפים? לגבי ניוד באותו יישוב זה פשוט. לגבי ניוד בין יישובים זה מינימום של חודש העסקה וצריך תיק מעסיקים. הרבה מאוד מהחקלאים שנעזרים בעובדים עונתיים אין להם תיק מעסיקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הם היו עושים? היו מביאים פלסטינאים?

 << דובר >> יומטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

מביאים קבלן - - -

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

משרד החקלאות הקצה, הרי יש להם מכסה שהם אמרו שהם מקצים חלף הפלסטינים שנכנסים. הם הקצו כבר 4,000 כאלה - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל ממי אפשר לקחת את העובדים הזרים האלה?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

עובדים זרים מחקלאים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא אבל אני לא יכולה לעשות ניוד, כתוב כאן מינימום חודש. חייבים להוסיף עוד רכיב בנוהל הזה, שמאפשר העסקה לפחות מחודש, לחקלאים שאין להם תיק מעסיקים, לחקלאים שצריכים עשרה ימים קבוצה מרוכזת, זה לא עובד. זה לא מתאים לחקלאים הקטנים שאין להם תיק מעסיקים ואין להם עובדים בכלל, זה לא מתאים למשק הפרטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר מטי בעוד 10 ימים בישיבה הבאה יבואו עם תשובות. תודה רבה הישיבה הסתיימה. משרד המשפטים תנערו את העניין הזה. תעזרו לחקלאים במקרה הזה ואם אתם רוצים תגישו בקשה הודעה לבית המשפט בעניין הזה ואז אתם פותרים את הבעיה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:23. << סיום >>