פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 30/01/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 308 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2024 בהתאם להוראת סעיף 20(ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו נאור שירי מוזמנים: אמיר ירון – נגיד בנק ישראל, בנק ישראל שולמית גרי – מנכלית בנק ישראל, בנק ישראל שוקי שמר – יור המועצה המנהלית, בנק ישראל איל חדד – מאגר נתוני אשראי- לשכת המנכלית, בנק ישראל נורית פלתר- איתן – מנהלת מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה, בנק ישראל יוסף פרוור – מנהל אגף משאבי אנוש, בנק ישראל רחל צימלס – מנהלת יחידת תכנון וכלכלה, בנק ישראל אסתר שוורץ – וועדה מוניטרית, לשכת הנגיד, בנק ישראל נועה לוין – מנהלת אגף החשבות, בנק ישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עופרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2024 בהתאם להוראת סעיף 20(ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם שוב בברכה את נגיד בנק ישראל ואת שוקי שמר ואת המנכ"לית. נתחיל בהצעת התקציב, מה שהיינו צריכים לעשות בשבוע שעבר. אנחנו מתחילים בדיון, בהצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2024 בהתאם להוראת סעיף 20(ג) לחוק בנק ישראל. החוק מחייב קיום דיון על תקציב בנק ישראל, ואנו לא מצביעים על זה. זו הייתה הפשרה בשעתו, כדי לשמור על עצמאותו של בנק ישראל. אני טענתי, שצריך שיהיה פיקוח על התקציב, שיהיה פיקוח על משכורות העובדים, שאחרת זה יכול להיות דבר שאין עליו שום פיקוח. הסיכום היה שכל שנה יהיה פה דיון על התקציב, אבל לא נדרש אישור הוועדה – רק דיון בוועדה. אדוני נגיד הבנק, בבקשה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> בוקר טוב. למעשה אעביר מהר מאוד את זכות הדיבור לפרופ' שוקי שמר יו"ר המועצה. יש לנו מספר אורגנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לנו אנשים טובים. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> יש לנו אנשים מצוינים. המועצה הם האורגן שמפקח על פעילות הבנק, על נושא תוכניות העבודה, בעיקר נושא התקציב. הזכרת את המשכורות. יש עוד אורגן שעובר על המשכורות – זה הממונה על השכר. יש פה שלושה – כל נושא השכר קשור גם בזה ובהסכמים. אז אתן לשוקי. עשינו את זה בשני דיונים. אני בדרך כלל נותן את סקירת המקרו ואז מעביר את מה שעשינו, ואם יהיו עוד שאלות, שייתנו לנו בכתב – נחזיר לכל החברים הטובים ששאלו אותנו – אנו עוברים על זה ונחזור אליכם בכתב בצורה הכי מסודרת. רשמנו את כל השאלות. אם יש עוד שאלה תנו לנו – נחזור גם אליכם. אתן לשוקי לתת סקירה איך הם עושים את התהליך ואז המנכ"לית תיתן יותר פירוט על המספרים וכו'. << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה המכובדים. אני לא יכול שלא לומר כמה מילים בהתרגשות גדולה, מחשבות על החטופים, משפחות החטופים. נתפלל לחזרתם במהרה. חיילי צה"ל שנלחמים, הפצועים. אני גם מכיר את הפגיעות הרבה שלהם וגם אותם יש לחבק, את המשפחות וכמובן בצער המשפחות של אלה שנרצחו ונהרגו. נקווה לבשורות טובות. כפי שהיושב-ראש אמר, אנו נדרשים להניח את תקציב הבנק על השולחן. המועצה המינהלית שאני עומד בראשה כבר קדנציה שנייה, היא במינוי ממשלה. מורכבת מחמישה אנשי ציבור, הנגיד והמשנה לנגיד. נמצאים בה רואה נעים נג'ר, הגב' איתן שהיא מנכ"לית חברת בנייה, גם הם בקדנציה שנייה, ויש חברים בקדנציה ראשונה שמסיימים את ארבע השנים בקיץ – זה מוטי בסדר שהיה יועץ כספי ל- - היה מנכ"ל משרד מבקר המדינה, היה מנכ"ל בורסת היהלומים ועו"ד שרון מרגלית שהיא פרופ' למשפטים, כך שיש קבוצה מאוד טובה וכמובן בראשות הנגיד והמשנה לנגיד. החברים האלה יסיימו בקיץ ואני מקווה מאוד שתהיה ועדת איתור שגם תמנה אותם ו/או אחרים לפי החלטות. כפי שהיושב-ראש, הייתה לך זכות גדולה בחוק בנק ישראל. התפקיד של המועצה המינהלית זה לפקח על הפעילות התקינה של הבנק. אנו דנים בתוכניות העבודה ואישרנו את תקציב הבנק כפי שהמנכ"לית הגב' שולמית גרי תציג, וגם את תנאי השכר של הבנק. קיימנו במשך השנה 18 ישיבות בנות כמה שעות, רק לניתוח התקציב היו 5 ישיבות מאוד מפורטות, המועצה המינהלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא המוניטרית. << דובר_המשך >> שוקי שמר: << דובר_המשך >> לא. המינהלית. הישיבות האלה היו בהשתתפות מנכ"לית הבנק וכמובן עם הנגיד. הייתה הצגה מאוד מפורטת של ראשי החטיבות ואז הצגה של דרישות התקציב. לא יכול שלא לציין את המעורבות האישית של הנגיד. כמובן גם המנכ"לית, אבל הירידה שלו לפרטים – בשבוע שעבר נתן פה סקירה לדעתי מדהימה על כלכלת ישראל וההשלכות בעולם אבל המעורבות שלו בפרטי- פרטים בסעיפי התקציב בהחלט מרשימה ועל כך אני מודה לו. התוכנית של 2024 משלבת צעדים להשגת היעדים של הבנק בשנים הקרובות מול האתגרים כפי שהציג הנגיד וההתפתחויות והשינויים גם הטכנולוגיים וגם הסיכונים שקיימים בכלכלה הישראלית והעולמית, וכמובן אי אפשר שלא היה להתייחס להתמודדות המשק עם המשמעויות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל וכל נושא ההתאמות הנדרשות על ידי בנק ישראל. מלחמת חרבות ברזל – אנו מגישים היום תקציב. אנו ערים לעובדה שיש פה הרבה מאוד אי ודאויות וייתכן – ואני כבר אומר לוועדה בראשותך - שיצטרכו להיות התאמות במהלך השנה. אנו ננסה לראות, ואנו חייבים גם בדיונים שלנו, כפי שתראה את התקציב, היינו חייבים לתת לבנק גמישות כלשהי בניהול במשאבים במשך השנה. בדרך כל בשנים קודמות זה לא היה. כמובן, תוך הקפדה ככל שאפשר על אופן ביצוע תוכנית העבודה והתקציב כפי שנקבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה המלחמה נוגע לתקציב בנק ישראל? << דובר_המשך >> שוקי שמר: << דובר_המשך >> לא מדבר על הנושאים המוניטריים, אבל בנק ישראל יידרש בהתאם לשינויים כלכליים שיהיו, ייתכן שיידרש לפרויקטים נוספים או לתשומת לב מיוחדת. שוב, אנו חושבים שצריך לעמוד בתקציב ובוודאי במסגרת התקציב ובתוכנית, אך נתנו גמישות בגלל אי ודאויות כפי שהציג גם הנגיד. תקציב בנק ישראל מתייחס לפעילות המינהלית של הבנק כפי שקובע חוק בנק ישראל. זה מחולק מספר תחומי פעולה: מטה וסיוע, ביצוע תפקידי הבנק, גמלאות, השקעות, הכנסות, עתודה. מיקדנו תשומת לב מיוחדת, כפי שגם יוצג לכם, בנושא הדפסת כסף. לכאורה נראה שאנו רוצים להקטין מזומנים ואנו רוצים להגדיל את המזומנים כפי שגם הציג הנגיד – והגב' שולמית גרי רעי תציין. גם הנושא שגם אתה אישית מעורב, גם אנשי הוועדה – ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל, ניתן לזה דגש, והנושא של שיקוף נתוני אשראי. כן נציג לכם נושא שאנו מחשיבים אותו ונותנים לו דגש בכל הדיונים שלנו בהצגה של ארבע פעמים בשנה – הנושא של אוכלוסיות גיוון. תקבלו על זה דיווח. גם המועצה המינהלית וגם הבנק נותנים לזה תשומת לב מאוד הדוקה, כי אנו רואים בזה ערך בפני עצמו. בסך הכול התקציב הכולל של הבנק כפי שיוצג לכם מסתכם במיליארד ו-249 מיליוני שקלים, ויש פה גידול שנוכל להסבירו, גם שהוא כרוך בהדפסת כסף בנושא של הקרן לאזרחי ישראל ונושאים אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלול בפנים הקרן? << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> ניהול הקרן. דבר שהולך ונבנה משך שנים. כי בתחילה לא היו כספים ועכשיו מצטברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא הקרן. << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> ניהול הקרן. הקרן מגיעה למיליארד – 1.5. זה יוצג. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר שאלה לעניין הדפסת הכסף? << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> ניתן דיווח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם תוכלו כשתיתנו דיווח, להתייחס לאנומליה בין הצורך בביקוש גבוה למזומנים כשהמשק נלחם במזומנים, ורוצה לצמצם את היקף הפעילות. << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> זה יפורט על ידי המנכ"לית. זה ממש בקצרה כהקדמה בגלל קוצר הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם כל הזמן שבעולם. << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> יש לנו חצי שעה. אדוני יושב-ראש הוועדה, יש לנו בנק חזק, מקצועי. מקפידים על שימור כוח אדם ברמה הכי גבוהה. יש מעורבות. חלק מחברי ההנהלה נמצא אתנו, מעורבות של חברי החטיבות וחברי ההנהלה עם תשומת לב רבה. רוצה להודות לנגיד על עבודתו המסורה. הוא לא נגיד שעוסק רק בנושאים המוניטריים והפיסקליים של הכלכלה אלא מעורב בהחלט בניהול הבנק. כמובן המנכ"לית שיש לה ניסיון של כמה שנים. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך שיהיה כתוב בפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האישה הראשונה בבנק ישראל כמנכ"לית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נרצה לראות גם ערבי או ערבייה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> מונח בפניכם תקציב בנק ישראל לשנת 2024 אשר הוגש לוועדת הכספים ב-31.12.2023. סך התקציב עומד על 1.25 מיליארד ₪ - לעומת כ-1.10 מיליארד בשנה קודמת. אעבור אתכם על מספר נושאים בהם אנו גדלים בתקציב למול שנה קודמת וכן על פרויקטים מרכזיים של בנק ישראל. ראשית, נושא הדפסת הכסף. כפי שאנו רואים, תקציב הדפסת הכסף גדל בשנה זו בכ-27 מיליון שקל. אנו רואים גידול בביקוש למזומנים, בד בבד עם שימוש הולך וגדל באמצעי תשלום דיגיטליים, כמו ארנקים וכדומה. התופעה הזו אינה ייחודית למדינת ישראל. אנו רואים תופעה מאוד דומה בכלל המדינות למעט שבדיה – יש לה מדיניות אחרת בנושא הזה אבל גם היא חוזרת אחרי שהייתה מדינה כמעט חסרת מזומן, חוזרת באיטיות למצב שבו משתמשים גם במזומנים ומחייבים עסקים לקבל מזומנים. בקביעת מלאי המזומנים הנדרש אנו עושים בבנק ישראל שימוש במודל חקר ביצועים של ניהול מלאי המזומנים שפותח בבנק ישראל בשיתוף האקדמיה, ובהתאם לכך אנו גוזרים מכך את כמות המלאי המזומנים הנדרשת לציבור. כאשר אנו מסתכלים על מחזור המזומנים ביחס לתוצר אנו רואים שבסך הכול מדובר בהיקף יציב – אנו נמצאים ב-7% יחסית לתוצר – שזה מקום טוב באמצע, כלומר הגידול במזומנים מתחבר גם בנושא התוצר. שימו לב שבקנדה ואוסטרליה שהם תחתינו לא הובא בחשבון שווי המעות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל המטרה שלנו היא להקטין השימוש במזומנים כדי לפעול נגד ההון השחור בדרך כלל, ואנחנו רואים פה משום מה גידול בהדפסת הכסף. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אלה שני עולמות נפרדים. העולם שמדברים עליו ההון השחור, אנו בבנק ישראל לא ראינו עד היום נייר מסודר בעניין הזה שמעיד שיש קשר בין המזומנים להון השחור. ברור שיש מקרים שתופסים פשיעה שכוללת מזומנים, אבל גם ההון השחור יכול להיות בנכסים. לא חייב להיות במזומנים. עד כה לא ראינו זיקה בדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאוד מעניין מה שהיא אומרת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה סותר כל מה שנאמר לנו על ידי רשות המיסים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נכון. זה גם סותר את מה שאנו רואים בשטח. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל גם יש לזכור שיש פלח אוכלוסייה שלא יכולים. רק במזומנים. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש מספר מגזרים במדינת ישראל שעדיין עושים שימוש במזומן, וזה בעיקר בחברה החרדית ובחברה הערבית וגם אנשים מבוגרים וגם אני רואה צעירים שרוצים לכלכלה את דרכם בצורה יותר ברורה ומתנהלים במהלך החודש עם המזומנים האלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יותר קל להם. עם אשראי הוא מבזבז יותר כסף כי לא מרגיש את זה. אני מדבר עם הרבה צעירים. אומר: עברתי רק למזומנים כי אני מושך סכום מסוים, יודע שיש לי הסכום הזה, לא כרטיס אשראי שיכול לגהץ כמה שרוצה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה, מבקש לחלוק על הגישה הזו. הואיל ומי שזה דפוס ההתנהלות הכלכלית שלו התנהג כך עוד קודם ואילו המערכות במדינת ישראל, המתחדשות בשנים האחרונות, שהיקף הפעילות למען צמצום השימוש במזומנים, הולך וגבר. משמע, מי שצרך מזומן ממשיך בכך, אך מי שלא כל כך משנה לו, והמערכות הכלכליות מאפשרות לו לצרוך כסף שלא באצמעים מזומנים הולך וגבר, האחוז אמור לרדת. העקומה אמורה לרדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני סבור שהיא צודקת. זה רק מקשה על אנשים ואלה שדואגים להון השחור יש להם אלף אופנים אחרים שבהם יש להתמודד. עמדתי מאז ומתמיד הייתה כזו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חולק על זה. רק כנתון מספרי אני מבקש להבין, לא נוצרה אוכלוסייה חדשה שמבקשת להשתמש יותר במזומן. קיימת. היתה ועודנה. זה בסדר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש גם לשים לב, שברבעון האחרון בתקופת המלחמה אנשים גם פחדו, והם משכו את הכספים והשתמשו בכספים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, כן, להרבה אנשים היו פחדים, ומשכו כספים והשתמשו בהם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא נחשפתי לזה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שני דברים. השקף הזה, ברור לך שככל שהתוצר גדל, באופן כללי, נומינלי, אלא אם כן ממש תגיע לאפס, יהיה גידול במחזור בשימוש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בהיקף אדוני צדק. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> הגרף הזה מראה לך שכאחוז זה יורד. בנק ישראל – אנו רוצים להגיע לשיווי משקל, שמצד אחד, הכסף המזומן לא נעלם. מה שמנכ"לית הראתה שגם בשבדיה, שהיה מצב שהם הגיעו לנקודה שהוא לגמרי ירד, הבינו שזו טעות. צריך למצוא את האיזון שבו יש כל הקדמה הטכנולוגית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה ראית שאומרים שזו טעות? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> הם עצמם אומרים. בשטוקהולם, שחנויות לא קיבלו מזומן והם דוחפים חזרה להחזרה מסוימת של המזומן. יחד עם זה, בנק ישראל לאורך כל הדרך, מי שהכניס את היכולת לעשות את כל הדברים האלה - היה לזה אימוץ מאוד מהיר. אנו עובדים במקביל. מחד, מקדמים את כל העולמות הדיגיטליים ואת כל הקדמה בעולם התשלומים. מצד שני, יש לנו מחויבות לשמור על ההלך כסף מזומן ברמה מסוימת. הוא גדל באופן מספרי, אך קטן ביחס למחזור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אגב, לעצם ההגבלה לכמות הכסף המזומן שאדם יכול לצבור בביתו ולעצם העובדה שהשטרות פיזית עצמם הפכו להיות פחות מתכלים כי הם פולימריים משהו, לא משהו שמשנה את הצורך בחידוש שטרות, בהדפסה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> המנכ"לית אמרה – אנו משתמשים במודל של חקר ביצועים עם עוד כמה יועצים מחו"ל. חלק מהמודל הזה מתכל בתוכו, קודם כל, בהינתן כמות כסף מסוימת שזה יהיה בכל הכספומטים ובמקומות הנכונים בהינתן במודלים של צריכה ומשיכה וכו'. בראייה יותר ארוכת טווח של מילוי מלאים, זה כולל גם את נושא הבלאי שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כמובן אתה מצליח לשמר אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המנכ"לית אמרה דבר חשוב מנקודת ראותי – פעמים רבות מגיעים לפה, בעיקר כשמגיע חוק הסדרים, או תקציב, מגיע לפה רשות המיסים ואומרים: אנו נלחמים בהון השחור – וכולנו נעמדים דום, ואז מתברר, שמי שנפגע זה אנשים תמימים ופשוטים שהיכולת שלהם להתמודד עם זה - יבקשו עוד מעט לשים דלקנים בכל רכב. זה יהיה חלק מהמלחמה בהון השחור. ייפגעו מזה אנשים פשוטים שאין להם התחכום הזה או אנשים שמשתמשים במזומן. נכון שיש קבוצות. לא חושב שהחרדים היום משתמשים במזומן. הרבה פחות ממה שהיה פעם אבל מי שכן משתמשים – אנשים מבוגרים. מלחמה בהון השחור – מה תוכל לעשות? אמרה המנכ"לית של בנק ישראל ואני משבח אותה על כך, באומץ רב – זה לא מלחמה בהון השחור. אני אומר זאת בלשוני. << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, הנושא הזה היה לו מיקוד בדיונים שלנו. חברי הוועדה, ההערכה של הבנק שצריך להדפיס כסף בכמויות הרבה יותר גדולות ואחר כך הנגיד לקח את זה – עשו חשיבה נוספת, והם הלכו על קו מאוד עדין של צרכים מול הדפסה. זה לא דבר שנעשה כלאחר יד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ברשותך, בנושא זיוף שטרות, האם היה גידול? היה קיטון? ומה אתם עושים כדי להילחם בתופעה? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> הנושא הזה הוא בהחלט על שולחננו כל הזמן ויש שיתוף פעולה מצוין עם משטרת ישראל בנושא, גם בנושא תפיסות מזומנים. אנו רואים גידול בעיקר בזיוף שטרות של 200 אבל הנושא הזה מטופל ככל שניתן. ככל שיש תפיסות מתבצעת חקירת משטרה. אנו עובדים איתם בזיקות מאוד צמודות.מה שעוד יותר משמעותי זה החינוך לציבור. השקענו הרבה מאוד בשנים האחרונות בהבהרה לציבור, מהו שטר מזויף, איך מזהים אותו, מהם סימני הזיהוי. יש סימנים גלויים וסמויים כדי שהציבור ובעיקר בעלי העסקים יבינו כשמקבלים שטר מזויף. גם ב-2024 יש לנו קמפיין שמתייחס לזה וגם ב-22', 23'. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש נתון כמה שטרות מזויפים מסתובבים? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> מה שאנו לא יודעים אין לנו. יש נתון, מה שאנו יודעים. אין לי פה המספר – אוכל לברר, אבל אין לדעת מה הכמות שמסתובבת. כשאנו תופסים זייפנים הנושא זה מטופל בחומרת הדין. אנו גם מגישים תביעות אישיות נגדם מעבר לתביעה פלילית על תביעה נזיקית על הנושא שקשורה לזכויות יוצרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברשותכם, אדוני היושב-ראש, אם אוכל להציג שתי שאלות שהמנכ"לית תענה עליהן בזמנה? אני חייב לצאת החוצה לפתוח דיון. שני נושאים שאחר כך אקרא את התייחסותך. לעניין היקף האנשים שגויסו ב-23' – כי יש לכם התייחסות, ולעניין השקעות. אתם מציינים שיש גידול שנובע בעיקר מפרויקטים חדשים בתחומי הטכנולוגיה. אשמח שתתייחסי, על אילו פרויקטים מדובר, ואם אפשר להרחיב לגביהם. יש עוד שאלות שיוכלו לחכות לפעם הבאה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אגע בהם בסוף המצגת. בנושא ההשקעות במהלך המצגת. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אקרא את זה אחר כך. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> כשאנו מסתכלים על מה קרה בחרבות ברזל – דאגנו שיהיו מזומנים בכל הכספומטים, כולל בים המלח ובאילת כדי שלא יהיה מצב שאזרחים לא יוכלו למשוך כספים ומזומן כי זה אחד הנושאים החשובים בזמן מלחמה כמו שהיה בקורונה שהנושא טופל. הנושא השני, לגבי ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל. תקציב הקרן גדל בשנה זו בכ-6.5 מיליון ₪. במאי 2023 גויסה מנהלת לקרן ומאז מינויה אנו רואים גידול בפעילות עצימה יותר של הקרן על ידי מוסדות הקרן והמנהלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בין ביתר בעקבות שינוי מנגנון הפקדת הכספים לתקרן. תיקון חקיקה בממשלה הקודמת שיזמתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי המנהלת? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> הלנה קרופלניק, שבאה מנושא שוק ההון, היא בעלת ניסיון בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בהתאם לצפיות, הכנסות הקרן? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> לדעתי קצת פחות. אבל יותר טוב מאיך שזה התחיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם הציפיות בשנתיים האלה- - << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> הכסף התחיל לזרום, כשהנושא של חילוט הכספים, הוא קצת השתנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תיקון החוק שהתנגדת אליו, היו"ר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני עשיתי את החוק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התיקון לחוק שהתנגדנו- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק - אני הייתי באופוזיציה. התיקונים היינו נגד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נגד הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעיקר היית נגד גביית שומה מראש. אולי זה נכון אבל לא ביחס לקרן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> התחלתי את זה כשר התיירות, כי גילינו, שהחוק קבע מנגנון, שכל עוד יש ערר, לא מפקידים שקל. זה גרם לעיכוב שנים בגביית הכסף כי לעומת סכומי הפקדה היה שווה לשלם לעורך דין ולמשוך – סוף-סוף תיקנו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את נכנסת לפרטים אבל סך הכול הקרן זה דבר חיובי. אני הייתי אז באופוזיציה. מי שנתן לי זה יאיר לפיד, שאני אנהל את זה. היה שר האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> קושניר קידם את החקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא עוד לא היה בכנסת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מנגנון ההפקדה שחרר את הפקק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> התנגדת אליו מאוד כי פחדת מהשלכות הרוחב שלו. לא רצית לתת תקדים לרשות מיסים להקשיח את ההפקדה, ואני טענתי, שזו קרן מסוג אחר. באמת, אני מאוד גאה בתיקון הזה וממה שאנשי רשות מיסים אמרו לי – עשה הבדל משמעותי מעבר לזה שגם התגמולים גדלו באופן טבעי בגלל הפעילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק הוא טוב. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבעיה לא הייתה בתחום הגז אלא בתחום משאבי הטבע עם ויכוחים מאוד גדולים על הפקדת השומות וכספים במאות מיליוני דולרים שפשוט לא הופקדו. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אמשיך. גדלנו גם בהוצאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ידוע למה ייעוד הכסף? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש חלקית על המסך. תכף אדבר על זה. הדבר מחייב גיוס כוח אדם, יועצים ורכישת אמצעים וטכנולוגיות לניהול ההשקעות במימוש התכנית האסטרטגית שיזמה המועצה הציבורית וועדת ההשקעות יחד עם המנהלת שמנהלת את הקרן. אני מזכירה שוועדת ההשקעות היא ייחודית, ציבורית. לא מתנהלת בתוך בנק ישראל אלא מחוצה לו. יש שוני בין אופן ניהול ההשקעות בקרן לאופן ניהול היתרות בבנק ישראל, לרוב בתחומים נזילים – מדיניות ההשקעה של הקרן שונה בכך, תכנית ההשקעות של הקרן המתגבשת כוללת נכסים סחירים ובלתי סחירים - כגון private equity וprivate debt מסלולי השקעה שונים מהנהוג בבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד כמה הניהול של בנק ישראל בקרן מעורב? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אנו מבצעים עבורם את ההשקעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנושא הכספי. אם למשל הקרן תצטרך או תרצה לתת כסף? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק קובע מה שימושי הכספים, ואגב, שימושים שטיפה אבד עליהם הכלח. אפשר היה לחשוב עליהם מחדש כאנרגיה מתחדשת. זה טכנולוגיות שעברו שינוי דרמטי. לימור סון היא יו"ר ועדת שימוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל עד כמה בנק ישראל יהיה מעורב בנושא הזה של ניהול הקרן, שירצו לתת כסף? אם יבוא מישהו, ויגיד שהוא רוצה לקחת מהכסף של הקרן למלחמה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> למיטב הבנתי זה שיקול דעת של המועצה הציבורית שמנהלת את הקרן שמחוץ לבנק ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנק ישראל לא יהיה מעורב? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מדויק. לפי החוק, בחמש השנים הראשונות לניהול הקרן אסור לגעת בכספי הקרן. רוצים לייצב את הסכום הזה. כל מטרת הקרן – בגלל המחלה ההולנדית, לא ניכנס לזה. לפי החוק כרגע, לא נוגעים בכספי הקרן. זה אמור לייצר עתודה שמחזקת את היציבות הפיננסית וחיים רק מהריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי עד כמה תהיה מעורבות בנק ישראל בתוך הקרן. היא אמרה שיש מועצה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, שאלת על השימושים. האם אפשר לקחת את הכסף למלחמה. הכלל היה בכוונה לא להתחיל לרוקן את הקרן הזו ובדיעבד לרוקן את הרציונל של ההפרדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני משבח אותך על הבקיאות אך רוצה תשובת בנק ישראל. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אורית צודקת. יש צד שימושים ויש צד מקורות. אנחנו קודם כל בתפקיד של המחלקה הזאת הספציפית הקרן לאזרחי ישראל אמורים לנהל את המקורות ולמקסם את התשואה פה. מה שהמנכ"לית אמרה, וחשוב לנו להדגיש שזה גדל פעם אחת, ופעם שנייה יש לזה אופי שונה מניהול היתרות. להשקיע – סתם, בנדל"ן, בעולם, שזה לא משהו נזיל זה לא משהון שאנו עושים בו ביתרות ואין לנו גם התמחות בזה. המחלקה הזו צריכה לגדול עם התמחויות שונות כי ההשקעות הן בעלות אופי וטווח הרבה יותר גדול מעצם ראיית הקרן. לקרן יש האורגנים שלה. יש לה המועצה שבראשה עומד שר האוצר, ו-וועדת השקעות, חלקם אנשים חיצוניים, יש לה ועדת ביקורת ואנו מתנהלים מול האורגנים האלה. זה בצד של לאסוף את הכסף, המקורות. בצד השימושים, יש כיום חוק. בחמש השנים הראשונות אי אפשר בכלל לגעת בכסף ואחרי זה המקורות שיגיעו לאוצר ולשימושים הם תלויי תשואה ולאט-לאט מושכים יותר ויותר את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תהיו שם? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> בכובע אחר, לא בכובע של המחלקה הזאת, כפי שאנו הרבה פעמים אומרים מה יש לעשות בנושאים פיסקליים, כשנגיע לשם אפשר יהיה לדון בזה בכובע של יועץ כלכלי לממשלה. לא בכובע של מנהלי הקרן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אופציה מאוד חריגה – לקחת הלוואה, אבל היא מאוד חריגה. מותנית ברוב מאוד גדול של חברי כנסת וכו'. המטרה היא פה לא לבזבז את זה. להשתמש בזה למטרות מסוימות ולטווח ארוך כעוד עוגן לחיזוק הכלכלה בלי שיפגע בהתנהלות. מתנצלת שאני עונה אך עסקתי בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. זה לא יכול לכסות גירעונות שיש בתקציב המדינה. עמדנו על זה. אחרת היה בא אגף התקציבי ואומר: יש פה מקור כספי. יש גירעון, נכסה אותו בזה. זה צריך להיות דבר שלא בא במקום תקציב המדינה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא עוד עוגן וחוסן. ככל שהסכום יגדל הריביות תגדלנה, הפירות יגדלו אבל זה עוד עוגן מאוד בסיסי בלי שיעוות את המשק. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לסיכום, זה משהו חשוב, שבנק ישראל יודע לנהל את הדברים האלה אבל בצורה אקטיבית, ארוכת לטווח, אבל זה מחלקה שצריכה להיבנות כי האופי שונה מחטיבת השווקים, שהיא זו שמנהלת את היתרות. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> תודה שהוספת את השלמות. אנו רואים שהקרן גדלה והיום עומדת על כ-1.5 מיליארד דולר עם תשואה לשנת 23' של כ-18%. אנו מצפים שהקרן הזו תגדל בהכנסותיה וכמובן גם בתשואות שלה. מאגר נתוני אשראי. תקציב המאגר אמנם לא גדל אבל הוא עומד על הסכום הנכבד של כ-96 מיליון ₪ לתקציב 24'. במאי 2016 חוקק חוק נתוני אשראי שחלק ממטרותיו הן הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. החוק נחקק בעקבות יוזמה של ועדה בין-משרדית שפרסמה מסקנותיה באוגוסט 2015 ובנק ישראל לקח על עצמו את המשימה להקמת המאגר. הקמת המאגר היא אך אחד מהצעדים בהם נקט בנק ישראל בקידום התחרות בתחום האשראי ואציג שקף בהמשך בנושא הזה. אם בעבר המידע ההתנהגותי של הלקוח בנטילת אשראי והיכולת שלו לפרוע את חיוביו היה אך ורק בידי הבנק בו ניהל הלקוח את החשבון שלו – היום המידע הזה נמצא במאגר ומועבר לבקשת הלקוח לנותני אשראי לצורך קבלת הצעות אשראי. מידע מעביר את הכוח ללקוח וגם עוזר לנותן האשראי לנהל את סיכוניו. כאשר נותני אשראי שונים מקבלים מידע חיובי הסיכון שלהם קטן והם יכולים להציע תנאים מיטביים יותר ללקוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש במאגר הזה כמה כל בנק נותן אשראי, כמה גובה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד כמה התחרות הועילה? כי לפי מבקר המדינה, לא בדיוק הצלחתם וגם הייתה חריגה לפי מבקר המדינה בתקציב שמראש ייעדתם לזה. השאלה, מה עם החריגה ומה יהיה ב-24'? אם לא תהיה שוב חריגה? אבל החשוב ביותר לדעת כמה זה יועיל כי לפי דוח מבקר המדינה זה לא באמת הועיל. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> מבקר המדינה השתמש במחקר שבוצע שנה לאחר הקמת המאגר הזה ב-2020 ויש לנו מחקרים יותר עדכניים. אין לצפות שאחרי שנה נראה את השינויים אבל במחקרים שלנו אנו כן רואים, גם מופיע בשקף- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדי גדול עליי, המבקר, אתם על המבקר. מה יש במאגר? אני רוצה לפתוח חשבון. יש לי כסף שאני רוצה להפקידו. אני יודע כמה אני משלם ריבית, כמה מקבל ריבית. יש במאגר נתון שאני יכול לקבל אותו? אני אדם פרטי או בעל עסק קטן. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> בהחלט. כל אזרח יכול לבקש מהמאגר – יש שם כל הנתונים שהזכרת. מה הריבית שמשלם, אילו הלוואת לקח, לכל בנק או נותן אשראי גם מחוץ לבנקים, שנתן לו אשראי, לרבות חברות כרטיסי אשראי. הכול מרוכז במאגר הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמשיך את שאלת הרב גפני - עד כמה זה משפיע על התנהגות האזרח? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אנו מדברים מ-2017, שזה החל לקרות, אבל כבר היום אנו רואים שתי תופעות מעניינות שקשורות לזה שמחזקות את ההבנה שלנו שהמאגר עושה שינוי בשוק האשראי. אחת, של פריקות מוצרים. כשאנו רואים למשל בנושא של הלוואת ליסינג לרכב שהדבר הזה הוביל להוזלה משמעותית של הריבית שמשלמים. שנית, אנו רואים שכאשר מדובר בלקוח שבוי, שמנהל חשבון בנק אחד, הוא שיפר את מעמדו ב-0.4% בהורדת בתנאי אשראי למול לקוח שאינו שבוי. אז אנו כן רואים פה שיפור מהמחקרים שלנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לקוח שבוי, 0.4, זה לא משמעותי. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> זה משמעותי אבל – אינדיקציות ראשוניות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשאני הולך לעשות סיבוב בין הבנקים עוד לפני זה, היית מקבל בסופו של דבר אחוזים אפילו יותר גבוהים. אולי בעולם הקודם. זה לא מה שיביא את הלקוח כי אם הלקוח היה עושה את הסיבוב בין הבנקים באופן רגלי גם היה מקבל את ההנחה הזו. מעבר למה שהיה עד עכשיו, האם אנו רואים איזה שינויים? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אני רוצה להסביר איך זה מתנהל. ברגע שיש ללקוח נתוני האשראי שלו, וחברת הדירוג נותנת לו דירוג, הוא יכול לצאת מפה ולעשות שופינג. לפני כן היה לו רק הבנק שבו ניהל את החשבון שלו. אנו ממשיכים לעשות מחקרים אבל ההיגיון הבריא מעלה ש זו תופעה שתאפשר הוזלה נוספת של האשראי. כך ראינו גם בעולם. זה מתפתח מ-2019 עד היום. עדיין לא כולם מבינים את הכוח של זה. אנחנו משווקים את זה, מפרסמים את זה. יש אתר אינטרנט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איך משווקים? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> היו בטלוויזיה קמפיינים, ברשתות, נמצא באתר של מאגר נתוני אשראי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם יעדים? כי גם הכסף שמושקע, וזה בסדר גמור, אבל הייתה חריגה בכסף. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אני לא מסכימה לחריגה בכסף. המערכת הזו היא מאוד מורכבת, עם מקורות מידע מטורפים של מיליוני אזרחים עם עשרות מיליוני פעולות שמתבצעות כל יום לגבי כל אחד. לכן אי אפשר לקנות מערכת כזו מהמדף. כשהיה דיון במועצה המינהלית לפני זמני, בסביבות 2015, 2016, דיברו על הערכה ראשונית. עוד לא היה מכרז, החוק עוד לא היה סגור. לא ידעו מה הדרישות. יש פה דרישות התממה וסודיות מאוד גבהות שייקר מאוד את המאגר הזה. זה לא קיים בשום מקום בעולם, אגב. כשמדובר בדרישות כאלה, זה הלך ותפח. היה מכרז, הייתה זוכה וכשהבינו את המורכבות של המערכת זה עלה הרבה יותר אבל זה לא היה הערכת תקציב סגורה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום את יודעת הערכה ל-24'. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> כן. אנחנו עומדים בתקציב. יש לנו הוצאות תפעוליות שאנו יודעים מהן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יעדים? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> זה לא משהו אחד לאחד שאפשר לדבר עליו, אבל יש כלים להגברת תחרות. אנו כן רואים את הגידול בשימושיות, ואתם רואים זאת גם בגרף. אנשים משתמשים כשזה כדאי להם. נותני אשראי מתחברים – וגם פה יש לנו גידול, כשכדאי להם. זה כרוך בהוצאות מאוד משמעותיות. זה חלק מהתהליכים ולא כולם להגברת התחרות אבל בהחלט ייתן את הנדבך שלו. << אורח >> איל חדד: << אורח >> יש לציין פה ולומר – אין היום מדינה מתקדמת בעולם שאין בה מאגר אשראי. הוא כשלעצמו לא בא לפתור את כלל בעיית התחרות אבל הוא אמצעי נוסף שמגביר את התחרות כפי שמקובל בכל המדינות האחרות ואת זה אנו רואים לאורך כל הדרך. המחקר שהמבקר מצטט ושולי התייחסה הוא בהקשר אחד, וגם זה הולך ועולה. אנו רואים את העלייה. לא נחקרו דברים נוספים, קשה לחקור את המאגר כשלעצמו לבד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע אם אנו מסבירים טוב את השאלה שלנו. לא יורד משולחן הוועדה הסיפור של נתוני האשראי, בגלל הריבית הגבוהה שעלתה במשך הזמן. עכשיו כבר לא עולה. הבנקים שגובים הרבה כסף מאנשים ולא משלמים כשהוא מפקיד כסף בבנק. האם מאגר נתוני אשראי, שכשמו צריך להיות כך, האם יכול להיות מכשיר שאדם יכול להתמודד עם הבנקים? הבנקים הם גופים מאוד עשירים. הוא יכול לדעת שאם ילך לבנק פלוני ישלם פחות ריבית, ואם ילך לבנק אלמוני יקבל על העו"ש יותר כסף? אנחנו רוצים לעשות את זה גם באמצעות חקיקה. נמצאת פה אורית שהכינה הצעת חוק על העניין. ינון אזולאי ואני ואחרים הגשנו חוקים על זה. ישבתי גם עם המפקח על הבנקים הקודם של בנק ישראל, עם שר האוצר. ישבנו בתל אבי בלנסות להגיע לפתרון. הרבה פעמים אנו מתבטאים באופן שהוא לא בדיוק פרלמנטרי כי אנו רואים אנשים סובלים, שילמו ריביות עצומות – עכשיו הריבית פחות ב"ה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם גבוהה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גבוהה אבל ירדה. היינו בתקופה שזה היה נורא ואיום. זוג צעיר שפתאום היה חוטף כל רבעון, מקבל עוד תשלומים שצריך לשלם. האם מאגר נתוני האשראי יכול לאפשר לאנשים רגילים שכדאי להם לבחור בנק כזה ולא בנק אחר? האם אנשים באמת משתמשים בזה? האם זה כלי משמעותי בין היתר בדברים האלה? כמובן שאנו צריכים לעשות עוד דברים וגם הבנק אבל האם זה פותר בעיות כאלה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> נכוון תנועה. המאגר משקף התנהגות של לקוחות. תכף שולי תעבור למאגר העסקי ונבחין בין הצד ההתנהגותי וצד ההכנסות של מישהו או של עסק. בתור שכזה, וככל שאתה מתנהל טוב, יש לך כלי, אם זה בחיווי ואם זה לטובת כל הגורמים, ואיל עובד שנים לקשר כמה שיותר גורמים גם מחוץ למערכת הבנקאית שיוכלו בקלות לאבחן, איך פלוני התנהג. ככל שהתנהג טוב הדירוג שלו עולה, והיכולת שלו לקבל נקרא לו הלוואה טובה בצד ההלוואה, כי אתה קצת מערבב בין ההלוואה לפיקדונות. פה הקטע הוא על האשראי, ופה המאגר עוזר. יגידו לך גם למשל חברות כרטיסי האשראי או פינטקים: אנו בתהליך של רבולוציה בתוך כל עולם האשראי בישראל, עם מערכות התשלומים, עם כל מיני גורמים שאנו מחברים – פינטקים שאנו עושים צעד שאין בהרבה בנקים מרכזיים, מחברים אותם למערכות של בנק ישראל. יש פה תהליך, עוד לא הגיע להבשלה. המאגר הוא חלק ממנו. יגידו לך ראשי חברות כרטיסי האשראי והחברות האחרות – ודאי הבנקים אבל דווקא הם שלהם יש פחות מידע באופן פרטני, שבלי המאגר היו עיוורים. המאגר בשבילם הוא כלי פתיחה נהדר, להתחיל להשתמש מול הלקוחות. לומר לך שהיום אני יכול להגיד לך בדיוק בכל אחד - פה יש דוגמה אחת על מחקר אחד שעשינו שהראה שהוריד בחצי אחוז. אגב גם בחוק מוטלת עלינו עוד עבודות מחקר להמשיך לראות את השפעת המאגר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר להסביר את המספר 50 משתמשים בנתוני אשראי? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אלה גופים פיננסיים שביקשו לעבוד מול מאגר האשראי. גם מעבירים נתונים וגם יכולים לקבל נתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, לא תמיד הגופים שמעבירים נתונים, השאלה עד כמה יש לכם המעקב, כמה זמן משאירים את הנתונים אצלם. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש לנו בקרות שנעשות במאגר, חלק מהפיקוח והבקרה שלו, זה בדיוק התפקיד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש חברות שמשאירות את הנתונים של אותו אחד באשראי למעלה מ-7, 10 שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לי יש שאלה. נושא מאגר האשראי מעבר להיבטים התחרותיים שלו, נוגע לכל אדם, דירוג האשראי של האנשים משפיע על היכולת שלהם, מבחינת הלוואות וכו', כפי שאנו מכירים ממדינות אחרות. לגבי המלחמה, האם אתם ערוכים, או המאגר הזה נערך בצורה מיוחדת לכך שלוחמים, שמפונים, שאנשי מילואים לא ייפגעו בדירוג האשראי שלהם בגלל הקשיים הכלכליים שהם נקלעו אליהם בעקבות המלחמה? נראה לי שהשאלה שלי ברורה, ולא צריכה לפרט, כי לא ייתכן שאנשים ייפגעו בדירוג האשראי שלהם עם עסקים שקורסים ודברים כאלה בגלל המלחמה כי זה דבר שמאוד קשה לתקן. שנית, הייתי רוצה לקבל תשובה על הכפלת הגידול בשכר בתקציב בנק ישראל. בדקנו - 12% לעומת 16% בשנה שעברה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אתייחס לשאלה שלך בהמשך. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שתי השאלות קשורות אחד בשני. << אורח >> איל חדד: << אורח >> נתחיל בנושא של מאגר אשראי. מערכת נתוני אשראי, הנתונים נמצאים שלוש שנים. כלומר ברגע שאתה לוקח דוח אשראי, בדוח מופיע שלוש שנים. לפני חוק נתוני אשראי היו דוחות בחוק הישן של 7 שנים, 15 שנים וכדומה. היום החוק לא מאפשר לשמור במערכת נתוני אשראי – לשמור כן. לא להנגיש מעל שלוש שנים. לכן אם נתון אשראי שומר אצלו 7, 8, 10 שנים – זה לא קשור לחוק נתוני אשראי. יש נושא הזכות להישכח. זה סוגיה שהיום בחקיקה לא קיימת. אין היום זכות להישכח לאדם שנפל ב- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא לחוקק את זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חייבים לעשות חוק כזה. << אורח >> איל חדד: << אורח >> זה לא קשור לנתוני אשראי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שכדאי לעשות את זה. אני מבין שבנק ישראל נתן את ההוראה של 3 שנים וזה בסדר אבל יש היום חברות שמחזיקות לאדם 10, 12 שנים ואולי הגיע הזמן לעשות את החוק של הזכות להישכח. << אורח >> איל חדד: << אורח >> הזכות להישכח, הוקמה הוועדה עם פיקוח על הבנקים, אנו יושבים ודנים יחד עם רגולטורים אחרים, כי עלינו על הבעיה שאתה מעלה. רואים את הבעיה. ראינו במקומות אחרים, אנו דנים בזה אבל זה לא חוק נתוני אשראי. לא בנק ישראל אחראי. יש פה רגולטורים אחרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כן קשור כי בהחמרה תמיד מהירים ובאיזונים כלפי האנשים תמיד מתעכבים. << אורח >> איל חדד: << אורח >> בעבר היה 7, 8, 10 שנים. היום רק 3 שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דווקא בגלל שזה בידיך וצמצמת כבנק ישראל, וברכות על זה שצמצמת וזה טוב ומועיל, אבל דווקא בגלל זה - היום אין לך הסמכות להגיד – הזכות להישכח לאותו בעל עסק שמחזיק את זה – זה שיש ועדה – זה בסדר. אם תגיד: הוועדה מסיימת את עבודתה עוד חודש, חודשיים – הכול בסדר. אבל אדוני הנגיד, זה יותר אליך. זה אחד הדברים שאנו תמיד זועקים. הזכות להישכח זה אחד הדברים המהותיים אצל הלקוחות כי אדם שמגיע לקנות בסופר, הסופר אומר: לא מקבל את הצ'ק שלך, לא משנה מה. אם יש עבודה – לא יודע כמה זמן הוועדה הזאת קיימת. צריך לתחם אותה. אם תוך חודש, חודשיים יש מסקנות. יכול להיות שתגידו, שאתם מגישים כהצעת חוק ממשלתית זה יגיע - הכי טוב שיש. אם לא תגידו לנו שאין לכם התנגדות – נדאג להעביר את זה אבל - זה לא צריך להישאר בהמלצה. יכול להיות שלבנקים יש לך המלצה אבל אותם אנשי עסקים שמחזיקים את זה, אין לך שום המלצה בשבילם. הם לא סופרים אף אחד, רק את הכיס שלהם ואת הבנק שלהם. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> זה נושא של איזונים. אני לא רוצה לשלוף, לומר מתי הוועדה כן אמורה לתחם את זה. נחזור עם סד זמנים סביר. יש להבין – במאגר זה צומצם. בכל הגופים האפשריים- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עוול שנעשה לאנשים. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> מה מותר ומה אסור להם זה הרבה מעבר למאגר ולרגולציה ספציפית שלנו. נחזור עם סד זמנים. << אורח >> איל חדד: << אורח >> זה אפילו לא רק בנק ישראל כי יש גופים שהם תחת שוק ההון למשל. ERN וכדומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ERN הכי גרועים שהיו בזה. זה בלעדיות שהם קיבלו. הם מתעללים בלקוחות. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> המאגר צומצם וגם פה יש נושא של איזונים. אנחנו נחזור עם טווח זמן. לא חושב שזה יהיה חודש חודשיים אבל נבוא עם משהו יותר מסודר. אני לא רוצה לחזור עם תשובה לא סבירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באמת נעשה עוול לאנשים. אני מקבל את התשובה. מבקשים שתיקחו את זה ברצינות. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אני לא אומר שאתה לא צודק אבל יש פה איזון נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתה חקיקה בעניין? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לומר לכם דבר תורה. כתוב בתורה: צור ילדך תשי ותשכח אל מחלליך. צור ילדך תשי - תשי – שכחה. אם אדם קיבל מתנה מהקב"ה שהוא יכול לשכוח דברים – אחרת לא יכול לחיות. לכל אחד יש בחיים יום שהוא נורא ואיום מבחינתו. יש הרבה צרות, שאדם עובר בחיים. אם הוא לא שוכח, הקב"ה נתן לו מתנה – שוכח מזה, יכול להמשיך לחיות. השכחה היא מתנה שקיבלנו מהקב"ה. אם לאדם הייתה בעיה לפני 20 שנה – צריך לשכוח את זה. אגב, התורה אומרת – הקב"ה נתן לך את המתנה הזאת – ותשכח אל תחלליך - אתה לוקח את המתנה ושוכח את הקב"ה? יש דבר שאסור לשכוח. אבל מה שאנו מציעים – שאדם יוכל לחיות. עברו כמה שנים. למה צריך להיות לו הכתם הזה שלא יכול לעשות כלום? << אורח >> איל חדד: << אורח >> לגבי המלחמה, יש מתווים שבנק ישראל הוציאו עוד לפני המאגר, הפיקוח על הבנקים, אתם בטח מכירים, שכוללים דחיית הלוואות ללקוחות, פטור מגביית עמלות, דחיית הלוואות לחברות כרטיסי אשראי, מחיקת משכנתאות. המתווים האלה מבדיקה שלנו גרמו לכך שבסופו של דבר גם אצל הלוחמים וגם אצל מפונים וכו', הסיוע, הדחיפה הכלכלית שניתנה להם סייעה להם לעמוד בחובות שלהם. אנו רואים את זה גם בנתונים. לגבי מה מערכת נתוני אשראי עשתה כתוצאה מזה – איך מתווה לקחנו את מתווה הפיקוח על הבנקים שבנק ישראל עשה ואמרנו: איך נראה שלא ישוקף בדירוג האשראי? זו השאלה שהייתה. יש כמה צעדים שעשינו. הראשון היה סימון מיוחד של עסקאות. סימנים שליליים שלפני המלחמה היו בסדר, ועכשיו בעקבות הצעת הרב גפני בזמנו בקורונה יישמנו את זה גם עכשיו. אנו מסמנים את העסקאות הבעייתיות כדי שנוכל לטפל באופן פרטני ככל שיש צורך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה פירוש? מה זה לסמן עסקאות בעייתיות? אנו מדברים על אנשים, לא על עסקאות. << אורח >> איל חדד: << אורח >> אדם שנכנס לעסקה מסוימת שהיא רק לתקופת המלחמה, זה מייד צף, עולה, והסימון הזה מאפשר – אל"ף לנותן האשראי לראות את זה. בי"ת, כשזה מגיע אלינו בסופו של דבר אנו יכולים לדון ולטפל בזה ולראות מה הבעיות הקיימות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הכוונה עסקה שרק בתקופת המלחמה? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אסביר. כאשר נוצר כשל בזמן המלחמה, וראינו במאגר שלפני כן התשלומים שולמו כסדרם אנו סימנו את התקופה הזו כדי שנותן האשראי כשיבוא לראות את זה יבין שזה מתוחם לתקופת המלחמה, ומכך יסיק, שהאדם יחזור למצב של- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עדיין דירוג האשראי שלו יידרדר או יעלה או יירד לפי הבפועל. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> לא, כי הם ייקחו את זה בחשבון. מי שעושה דירוגי אשראי זה הלשכות. הלשכות רואות את הנתון הזה ומבינות שאם לפני כן היו תשלומים ששולמו כסדרם ונוצר כשל באותה עסקה שנקשרה לפני המלחמה, אז הוא יוכל להבין שבדירוג הוא צריך לקחת את זה בחשבון לא בהכרח ככשל אלא כסוגיה זמנית. << אורח >> איל חדד: << אורח >> הגדלתי את התקופה בה נרשם פיגור מ-30 ל-60 יום והארכתי לאורך הזמן ככל שמתקדמת המלחמה. כלומר גם עכשיו נתתי הנחיה להאריך את זה לאורך הזמן. זה מסייע מאוד ואנו רואים את זה בנתונים שהפיגורים לא גדלו בתקופת המלחמה בגלל זה. יש לנו טיפול פרטני יחד עם כל הפורומים, פורומים של המשפחות החטופות וכדומה לטפל באופן פרטני גם במקרים מסוימים שבהם נותן האשראי לא נתן את המענה הנכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פניות פרטניות שהתגברו בנושא פגיעה בדירוגי אשראי במלחמה? << אורח >> איל חדד: << אורח >> יש פניות פרטניות של מה צריך לעשות, איך אפשר לשמור, איך נשמור להם על הדירוג וכדומה ואנו מסייעים להם, לפורום החטופים, יושבים איתם ועובדים גם בהקשר זה. יש לנו פיקוח הדוק על לשכות האשראי גם בהקשר ששולי המנכ"לית דיברה. חשוב גם לומר שמייד לאחר המלחמה נקבל את הנתונים, יש לנו מאגרים, נבחן ופונים אליי – ינון פונה אליי, חברי כנסת אחרים. יש לנו מוקד פניות ציבור שמקבל תוך 6 שניות לאותו לקוח. לא יודע אם יש מענה כזה בארץ, מטפלים בהן באופן ישיר. יש לנו לצוות רק לנושא המלחמה. אנו על זה לגמרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ליידע אתכם שני דברים: שאלה, יש כאלה שעוד לפני שיצאתם עם המתווה לבנקים חזרו להם צ'קים, בשבועיים הראשונים. מה קורה עם זה? שנית, קיבלתי פנייה מלקוחות שכשבאו לבקש מהבנק הלוואה כן והחזירו להם צ'ק ואז אמרו להם – רק תדעו שיש לכם פה סימון, בעיה. הם לא נתנו להם את ההלוואה בגלל זה. אז כן סימנו אותם והקיפו אותם באדום כי חזר להם. אז אמרו: נוציא אותך מהמאגר אבל בתוך הבנק הם נמצאים בסימון אדום, שיש בעיה לתת להם, ועל כך יש לתת את הדעת, כי זה שהוא לא נמצא במאגר אשראי זה דבר אחד, בנתוני אשראי, שזה לא- - - לפי מה שאתם אומרים, אבל במקום השני שסניף הבנק שלו, ששם לא מצליח לקבל את האשראי או את ההלוואה – שם זה עושה בעית. כדאי שתיתנו על זה את הדעת. << דובר_המשך >> איל חדד: << דובר_המשך >> צ'ק חוזר, צ'ק נרשם בספרי הבנק, נרשם במאגר, מסומן. צ'ק שחוזר חייב להירשם בספרי הבנק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל כשהוא בא בגלל המלחמה – מדבר איתך על הלקוח הכי טוב שחזר לו באותו זמן. היה לי אתכם אותו ויכוח גם בקורונה. גם בקורונה ישבנו סביב אותו ויכוח על צ'ק שחזר בתקופת הקורונה, בתקופת המלחמה. בבנק שלו מסתכלים עליו כנקודה שחורה. << דובר_המשך >> איל חדד: << דובר_המשך >> בעל המכולת שקיבל את הצ'ק גם נפגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> איל חדד: << דובר_המשך >> בוא נשב על זה בצד. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> מתווה דחיות הבנקים שהובלנו – כמה ימים. לא שבועיים שלושה. כי אמרת שלקח שבועיים שלושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קרו מקרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איל, אנו לא בשני צדי המתרס. כולנו עוברים אותו הדבר. לכולנו יש משפחה וקרובים. אתה שלם עם הפתרון הזה שאתם נותנים או אתה חושב שנדרשת התייחסות ספציפית בנושא דירוג האשראי? << אורח >> איל חדד: << אורח >> אני לגמרי שלם וככל שיהיו בעיות אנו נרתמים ראשונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי זה דבר נורא גדול לאדם בחייו. << אורח >> איל חדד: << אורח >> דירוג אשראי הוא לא רק במערכת אשראי. הבנקים עצמם שחררו כדי לסייע גם במפונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מדברת על סיוע. מדברת על דירוג אשראי. זה סוג של ציון גדול. << אורח >> איל חדד: << אורח >> הדירוג הוא התנהגותי, כללי. אצל נותני האשראי הדירוג אחר. נדבר על זה, נסביר את ההבדלים. עשינו פה הרבה פעולות. הנושא של דחיית פיגור סייע משמעותית. ראינו את זה – חייל במילואים חוזר – עדיין אין לו פיגור. מטפלים בזה, יושבים איתו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ועסקים קטנים שקורסים, המאגר שלכם נותן מענה? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> זה הנושא הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר להתקדם. אנו חורגים מאוד בזמן. בבקשה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> מאגר אשראי לעסקים. בימים אלה אנו עוסקים בתכנון פרויקט נוסף לקידום התחרות. מחקר של חטיבת המחקר בבנק שלנו העלה שהגם שהעסקים הקטנים והבינוניים מעסיקים כ-60% מכוח העבודה ותרומתם לתוצר מוערכת בכ-54%, למרות זאת הם זוכים רק ל-25% מסך האשראי העסקי במשק ותנאיהן במקרים רבים פחות טובים מאלה של העסקים הגדולים. גם כאן, ריכוז הידע בידי בנק ישראל יכול לשמש להגברת התחרות ולשפר את הצעות הערך שהם יוכלו לקבל מנותני האשראי השונים. למאגר הזה כמובן יש משמעות גם בנושא של הגברת נגישות שלהם ל, גם בנושא של יציבות פיננסית וניטור סיכונים, גם בנושא של יישום במדיניות המוניטרית שלנו, בסיס מידע שישמש את בנק ישראל לביצוע תפקידו. אנו בוחנים בימים אלה את המודל העסקי הרצוי ומבצעים השוואה בינלאומית עם מאגרים דומים כאלה בחו"ל. אנחנו בוחנים את ה-cost benefit שלו. ייתכן למשל שבשונה מהמאגר הקמעונאי, ששם מדובר באנשים פרטיים – פה מדובר בעסקים, שלצד ההתנהגותי יהיה צורך במידע נוסף מרשויות שונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה נתוני האשראי שונים מהקמעונאי והעסקי? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> יש הרבה יותר סוגי אשראי בעסקים מאשר לאדם הפרטני. האדם הפרטי בדרך כלל יש לנו הלוואה צרכנית, כשקונה רכב או לוקח משכנתא. הנתונים שונים, יותר מורכבים גם בנושא של מבני בעלויות על העסקים, על חברות. גם סוגי אשראי שמקבלים הם יותר מגוונים. זה הרבה יותר מורכב מאשר המאגר הקמעונאי. כאן גם יש פחות סוגיה של פרטיות. בחקיקת חוק מאגר אשראי לגבי האדם הפרטי החילו הוראות מאוד מחמירות, הרבה יותר מחמירות מחוק הגנת הפרטיות על המאגר. ייתכן שכאן אפשר לעשות משהו אחר. מכל מקום אנו בוחנים את המודל הזה ומאמינים שפה תהיה בשורה גם לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הקמת המאגר. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אפרופו השאלה של חבר הכנסת רביבו, השקעות ופרויקטים – זה דוגמה של פרויקט שיוצא לדרך. יש החלטת ממשלה על זה. ופה זה עולם שלם שאנו נכנסים אליו גם עם הוצאות. אנו מנסים, כפי שהמנכ"לית אמרה, לעשות cost benefit ורמזה שני דברים – המאגר הקמעונאי הוא רק התנהגותי, וכדי אולי לטייב את המאגר הזה כלפי נותני האשראי – אולי אתה רוצה לשים שם משהו על צד ההכנסות של העסק וזה מסבך את זה עוד יותר. לכן אנו כרגע בכוונה לא נוקבים במספרים של עלויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל כן הולכים להשקיע. קודם הבנתי שזה רק תפעולי ולא משקיעים. לכן שאלתי אם תהיה חריגה הפעם. אתה אומר שהפעם אנו לא יודעים ותהיה השקעה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> יש לנו נתונים ראשוניים אבל מאותה סיבה שבמאגר הקודם שמישהו נקב מספר לפני שהיינו ממש יותר מלובנים על זה, פה אנו בכוונה לא רוצים. יש לנו הערכות ראשוניות והן חלק מההרשאות להתחייב. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אני רוצה שתסתכלו על הצעדים התחרותיים שבנק ישראל נקט בשנים האחרונות כדי לשפר את התחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא נותנים רשיון לחברת אופק, שתוכל גם להיות בנק? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> לא אוכל לתת לך תשובה פה בשליפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה מה אתם עושים כי למשל בתקציב שלכם השנה לבנקאות הפתוחה לא ראיתי כסף ששמתם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כל הזמן מדברים על הגדלת התחרות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין פה גם התייחסות כספית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא בא לפה כל הזמן עם הנושא הזה וחברת עוגן עכשיו בעניין, ביקשו שיהיה לו הון עצמי. למה לא נותנים רשיון? מה מחזיקים את הבנקים בצמר גפן? למה אי אפשר שיהיו חברת נתוני אשראי שיוכלו לקבל רשיון? אם אין לכם מטרה להגדיל את התחרות – זה משהו אחד, אבל יש מטרה להגדיל את התחרות, למה לא נותנים לו רשיון? כל פעם בא לישיבות, מתקשר אליי, שואל. למה אין רשיון? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> קודם כל, 40 שנה לא היה בנק חדש. בתקופתי יש שני בנקים דיגיטליים חדשים. אנו עובדים כפי שאתה רואה לשנות את כל המערכת הפיננסית. יתרה מזו, אנו עובדים כרגע על נושא של הקלות, ועשינו זאת גם עם הבנקים הדיגיטליים, אבל הראייה הזו של דרגות שונות של דרישות מול גופי אשראי שונים. אני לא רוצה להרחיב על זה פה אך זה משהו שאנו כרגע מקדמים. אנו מכירים את זה. אני רוצה בדיון על תקציב בנק ישראל – זה לא המקום לענות על גוף כזה או אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואל באופן עקרוני. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על זה, גם רואים צורך לקדם עוד יותר את המדרג של דרישות הון כדי שעוד גופים יוכלו להיות אולי בנקים אך יש לזכור, ואני רוצה לומר לפרוטוקול, כי הרבה פעמים שוכחים את זה בנושא אשראי – רבותיי, יציבות המערכת הבנקאית, והיא זו שנכנסה פה גם בקורונה וגם עכשיו, ובכלל יציבות המערכת הפיננסית זה אלמנט קריטי לכלכלה. למה בנק הוא גוף מיוחד? מצד אחד יש לו פיקדונות לטווח קצר והלוואות בדרך כלל לטווח ארוך. מעצם זה יש אפקט הפוטנציאל לריצה והסכנה. לכן כל גוף, שיש לו גם פיקדונות וגם אשראי, מבחינתנו, הוא סוג של בנק ולכן צריך להיות מפוקח בראייה כזו. מה בדיוק מדרג הפיקוח מול כל גוף, הגודל שלו, ההשפעה שלו – זה נושא שונה אבל הקונספט, כי יש כל מיני כאלה שמגיעים פה, דוחפים גוף כזה או אחר, ייתן מעין פיקדון או פיקדון עם אשראי – לא יעבור. לא יכול להיות. הוא חייב להיות בקונספט של בנק בגלל האלמנט הריצתי. ואת המקרה הספציפי הזה נחזור אליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אין לי עניין ספציפי. כל פעם עולה מחדש העניין הזה, מדבר גם עם משרד האוצר. אתם מדברים על תחרות, ויש פה אדם מוכר עם חברה מוכרת עם עוגן שמקבל על זה. אני עד עכשיו מחכה לתשובה מאגף התקציבים. אתה איש מוכשר ואני מאוד מעריך את עבודתך, אך אמרתי בישיבה הקודמת ואני חוזר ומדגיש, כי אתה כל הזמן מדגיש את היציבות הפיננסית הבנקים. כל הכלכלה צריכה להיות יציבה. התפקיד שלך לא רק לשמור על היציבות אלא גם על הפערים במעמדות בחברה. אתה יועץ חברתי של ממשלת ישראל. יש לדעת לעשות את האיזון ואתה תמיד מדגיש את זה ומצליח בזה, על היציבות הכלכלית. אבל צריך שיהיה גם היציבות החברתית. צריך שלא יהיה פערים כאלה. הבנקים עשירים כל כך ואלה שמשקיעים את הכסף עניים כל כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לא רואים בהשקעות של הבנק ל-24' שיש פה משהו שאתם אומרים שאפשר להשקיע – בעבר כן שמתם שם סכום לבנקאות הפתוחה. השנה לא רואים שום דבר. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> הבנקאות הפתוחה מתקדמת. אנו עובדים עכשיו על מספר מתווים קונספטואליים. יש דברים שהם במונחי כסף, ויש דברים- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני הנגיד, מבקש שאת מרב הכישורים שלך שאתה משקיע בדברים בדברים הכלכליים, מאוד מבקש שתשקיע גם בנושא החברתי. הפערים האלה, זה התפקיד שלך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, בישיבה הקודמת העליתי את הנושא של דוח העוני. לפה לא קיבלתי תשובה כי בדיוק יצאתי. אני חושב שאתה עושה עבודה טובה מאוד בנושא יציבות הבנקים ויציבות הכלכלה. חייבים לומר את זה. אני לא חושב שיש לנו זכות לתקוף אותך בנושא. מה שכן, חשוב שתדע שמה שמפריע לנו גם כחברי ועדת הכספים – נושא התחרות בין הבנקים כי משפיע לא רק על מי שיש לו כסף אלא בעיקר על האנשים שאין להם הכסף, וזקוקים לאשראי, וזו השכבה החלשה באוכלוסייה. ועל זה טענתנו. תודה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני רוצה להתייחס. קודם דיברת על צד האשראי, והסברנו איך המאגר נכנס לתחום הזה. כמובן אנו רוצים שהנושא יקודם ככל האפשר. אנו עושים פה לאורך כל הדרך ניסיונות, ומצליחים במידה רבה, גם לקדם את המערכת הפיננסית, ובתוכה גם את התחרות במערבת הבנקאית גם בצד הפיקדונות. הראינו גם פעם שעברה, שיחסית, ואנו רוצים יותר – אבל אנו נמנעים, לא חוצים את הקו שאנו נכנסים למנגנוני השוק. אנחנו עושים ככל יכולתנו להביא לפה עוד גופים שהם יעצימו את היתרונות של גם לוקחי האשראי וגם את של נותני הפיקדונות. יחד עם זה, אפרופו השאלה שלך על אי שוויון ועל אנשים עניים. אחד הנושאים שתמיד עולים לנו מעבר לקונטקסט הצר של מערכת הבנקאות, שחשוב כשלעצמו, והדגש על יציבות זה לא כי לא אנו לא מתמודדים עם תחרות, התחושה היא שלפעמים נעלם לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות ואנו מנסים לעשות פה איזון בנושא הזה. אבל בנושא אי השוויון ואי השוויון על פני טווח ארוך, המפתח במשק הוא הקניית השכלה, רלוונטית לכולם. הוא המפתח לצמצום אי השוויון. אנו בעד לתת חכות ולא דגים. אנו פה כל הזמן מדברים על זה לאורך כל המסמכים האסטרטגיים של בנק ישראל בייעוץ הכלכלי. אנו כל הזמן מדגישים שבתקציב הנושאים של הפריון במשק הישראלי זה תשתיות והון אנושי, השכלה. כל הספרות מדברת שהשכלה בגיל צעיר היא המפתח להצלחה בהמשך, וכמובן שפה לעניות דעתנו, לימודי ליבה חשובים ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנות החרדיות שלומדות הכול, מצליחות בכול, אפילו במבחני הפיזה. מעל. הן מהטובות ביותר. לומדות את הליבה, לומדות הכול. אז מה? איפה הן בשוויון? לא חשוב. זה לא הנושא. אני שמח שאתה בעד זה שצריך לחשוב כל הזמן. זה התפקיד שלך. אמרתי בשעתו מי שהכניס את הנושא הזה היה אני ושלי יחימוביץ שהייתה באופוזיציה. הייתה בנושא של חקיקת החוק הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה לא מכניסים בנק זר לארץ? סליחה שאני סוטה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> עשיתי מאמצים מאוד גדולים במסגרת התחרות לפנות ללא מעט בנקים גדולים להיכנס לפה. היום רוב הבנקים הגדולים נמצאים פה. רק נמצאים בנושא של - - - נמצאים בנושא של ליווי של הייטק, לא נמצאים בלפתוח סניפים. רובם ככולם רואים בנושא הזה נושא שהם סך הכול יוצאים ממנו בעקבות השינוי בעולמות התשלומים. הם נכנסים בעיקר לעולמות, נמצאים פה איפה שהם רואים את החלק המהותי. במפורש אני יכול לומר, שזה משהו שניסינו לאורך כל השנים. לכן אגב, התובנה שלנו הייתה להביא יותר גופים פיננסיים, פינטקים, אנו מחברים אותם למערכות של בנק ישראל, דבר שלא נעשה בהרבה מקומות. אנו מקדמים מספר לא מועט של גופים, שאנו מעריכים, ירחיבו וישפיעו לטובה על המערכת הפיננסית, ודרכה גם על המערכת הבנקאית. אבל להביא לפה בנק מאוד גדול – לא אנקוב בשם – היינו אצלם והם, רובם מצמצמים את חלק הפעילות הגלובלית שלהם בעולם הריטייל. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אדלג על הפרויקטים אבל זה מסביר את הגידול בהשקעות. תסתכלו על זה אחרי זה, בגלל הזמן. אנו מסתכלים על נתוני הגיוון לשנת 23'. אנו רואים שבארבע שנים גדלנו בכ-31% במספר העובדים שלנו, עובדי הגיוון. מבחינתנו זה עדיין לא מספק. יש לנו 122 עובדים. בשנת 23' קלטנו 19 עובדים. אני מזכירה לכם שברבעון האחרון של 23' לא ממש היו גיוסים כמעט בגלל המלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה סך עובדים יש היום בבנק? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש לנו כ-950 עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה בשנה שעברה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> כי יש חלקיות משרה. 1,023 עובדים, למיטב זיכרוני. זה מצב הגיוון. פה אנו רואים את הקליטה שהייתה בשנה הזאת בסוגי האוכלוסייה השונים. סך הכול קלטנו 19 עובדים. פה אנו רואים גרפית את הסוגים השונים של אוכלוסיות הגיוון, עובדים עם מוגבלויות, אוכלוסייה חרדית. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 11:22) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באוכלוסייה הערבית נשארתם עם שניים והערנו לכם על זה שנה שעברה. בקהילה האתיופית נשארתם בשישה. עולים חדשים – עליתם. עובדים עם מוגבלויות ירדתם. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> לא, הוספנו. זה תוספת. הוספנו עוד שישה. בשקף הזה אתה רואה את הגידול על פני השנים. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 11:22) << מנהל >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מהעובדים פה הם דרוזים? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> מהחברה הערבית- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפסיקו להגדיר את הדרוזים – כשרוצים, מגדירים אותם כערבים, מתי שרוצים, כדרוזים. אני רוצה לראותם כדרוזים. יש חוק לדרוזים, במיוחד, אני רוצה לראות אותם כדרוזים. לא כערבים, אתם קולטים, אומרים: יש כך וכך ערבים. לא מקבל את זה. לדרוזים יש חוק במיוחד, לקליטה. אני רואה כאן ערבים ולא דרוזים. כמה דרוזים יש? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש לנו מתוך האוכלוסייה הערבית שלושה דרוזים שגייסנו. יש לנו קושי אמיתי בגיוס. אנו יושבים בירושלים. בכלל, גם בחברה הערבית וגם בקרוב הדרוזים, אנו משקיעים המון מאמץ בנושא. יש לנו ממונה ספציפית שעוסקת בכך יומם ולילה. אנו רואים שיפור, גידול. לפני כן לא היו לנו דרוזים בכלל. עכשיו שלושה. לפני כן היה לנו מעט מאוד ערבים. תראה מה היה לפני 4 שנם. בהחלט יש מאמץ לעשות גם באוכלוסיות עם מוגבלות. נקטנו בכמה מעשים כדי לשפר את המצב. למשל כל מי שבא מהצפון אנו מאפשרים לו יומיים עבודה מהבית ולא יום אחד כפי שיש לעובדים אחרים בבנק. אנו מאפשרים מגורים בירושלים, מממנים חלק מהמגורים בירושלים. עושים תהליך חניכה ייחודי. מבחינת הבנק אנו נותנים את המקסימום. פונים לאוכלוסייה דרוזית, היה לי קמפיין שעשיתי בחברה הדרוזית. מעבר לזה אנו בוחנים עכשיו הקמת משרד בנק ישראל בצפון כדי להנגיש את זה במיוחד למי שמתגורר בצפון כדי שבנק ישראל יהיה פתוח גם אליו. זה לא טריוויאלי. משרדי ממשלה אחרים יש להם סניפים בכל מיני מקומות בארץ. לנו אין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הם לא עומדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר מ-500 זוגות צעירים דרוזיים גרים בירושלים. לא בעיה לומר לי שאנחנו לא מצליחים לגייס. אני מכיר כל כך טוב ולא מכיר את הקמפיין שעשיתם בחברה הדרוזית. אני חי את החברה הדרוזית 24 שעות. אתם לא מתאמצים בכלל להכניס עובד אחד דרוזי. אני מבקש, פעם הבאה רוצה לראות את האוכלוסייה הדרוזית בנפרד. לא להכניס אותם עם האוכלוסייה הערבית, והחוק גם נותן לך את זה. יש חוק ספציפי לעדה הדרוזית. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אני לא יודעת למה את קוצף. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי כל משרד ממשלתי שמגיע לכאן אומר את זה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אשמח אם תפנה ותביא לי עובדים מקצועיים לבנק ישראל מהחברה הדרוזית. אני מסתובבת, פוגשת את המנהיגים שלהם, מגיעה לעמותות. אני מדברת מדברים שעושה. כמובן תמיד יש מקום לעשות עוד. בזה מסכימה איתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנו לא שבעי רצון מזה. באופן קבוע כשמגיע תקציב בנק ישראל אנו לא שבעי רצון מאוכלוסיית הגיוון. למה חרדים- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הסבירו את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי הגדלתם את הקצבאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפילו בדיחה זה לא מוצלח. אתם סתם מדברת. את לא מכירה את האוכלוסייה החרדית. אנשים רוצים להתפרנס בכבוד ולא לחיות על קצבאות. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך כמו כולם לתרום. אי אפשר להמשיך את האירוע הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חייבים לסיים. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> גדלנו ב-31%. אני עדיין מקווה שנעלה ונגדיל עוד ועוד אבל אי אפשר לומר שאין פה עשייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאמרתי, אמרתי בהומור. נקלטים לא מספיק, אני חושב. יש תהליך בבנק ישראל, שגם מתעצם עכשיו. זה לא מספיק. צריך יותר, כי בנק ישראל הוא לא רק גוף מקצועי. הוא גם גוף שלטוני, סמלי. צריך שאנשים יהיו שם. גם הדרוזים וגם הערבים וגם החרדים. כולם. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> לא חולקת. << אורח >> שוקי שמר: << אורח >> אתה צודק אבל חשוב שגם חברי הוועדה וגם אתה תדעו שיש לזה תשומת לב מרבית. יש דיון רבעוני. הבנק מתאמץ. הוא לא מצליח ככל שרוצה, אבל בהחלט יש תשומת לב. זה לא דבר שבספסלים האחוריים של העבודה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> רכיב השכר והגמלה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנו כל רבעון עוקבים. אנחנו עושים מבצעים באוניברסיטאות להביא סטודנטים. שולי אמרה – אנחנו שוקלים אפילו לפתוח בצפון כי חושבים שהנגישות עד ירושלים היא חסם. יחד עם זה יש לזכור, בבנק יש המון דוקטורים. אנו מנסים ככל יכולתנו באיזון הזה, ויחד עם זה המועצה, זה כל הזמן עומד לפתחנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם נותנים יומיים בשבוע למי שמעל 800 ק"מ. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> בדיוק בשביל לעודד את זה. אני רוצה לגעת בנושא השכר. יש פה כמה נתוני מגדר. לא חושבת שיש הערות מיוחדות. נושא השכר. חברת הכנסת פרקש העלתה את הסוגיה. אכן גדלנו ברכיב הזה. אסביר ממה זה נובע. זה נובע מכמה נושאים עיקריים. אחד, הסכם המסגרת שנחתם במגזר הציבורי ב-23'. זה אחת ההשפעות שיש. שתיים, הסכמים קיבוציים היסטוריים שמעניקים תוספות לעובדים כנהוג במגזר הציבורי כגון ותק, קידום ודרגות, הצמדה למדד של תוספות שקליות וכו'. כל הסיפורים האלה – לא משהו חריג שלא נמצא בעולם הציבורי. גידול עקב גידול בכוח אדם. בגמל יש לנו גם גידול עידוד פרישת עובדים ותיקים, גידול בתקציב הגמלאות כתוצאה מפרישה טבעית של גמלאים והצמדה למדד. יש פה חבילה שלמה של תשלומים שאין לנו אלא לשלם אותם שנובעים מהתחייבויות קודמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מיתרגם בהכפלת הגידול? עד כדי כך? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> היה גם גידול משמעותי לנוכח כל הפרויקטים שלא הספקתי להציג – גידול בכוח האדם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מקצצים משהו כרגע בעקבות התקציב המאתגר מאוד שמדינת ישראל חווה? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אנו עושים תהליכי התייעלות פנימית שלנו. חלק מהפרויקטים בגלל המלחמה ובגלל אי הוודאות אנו יודעים תקצבנו אותם באזור העתודה מאשר בתקציב כי אנו לא יודעים אם ייצאו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תקציב בנק ישראל ב-24' יקוצץ? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> קוצץ למול מה שהיה אמור להיות. כרגע זה התקציב שלנו לאחר שבחנו את כל הדברים, את כל המשימות שיש לנו. זאת העלייה שנובעת בעיקרה מנושא השכר שהוא סוג של טייס אוטומטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אחוז זה? 30% מהתקציב? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> זה 67%. שכר וגמלה. יש לנו בבנק ישראל אנשים. אנו לא מייצרים מכונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסכום של הצוות שמטפל בקרן העושר אי אפשר לעשות מנגנון שייגזר מאיזו תשואה של הקרן ויירד מתקציב בנק ישראל? למרות שזה לא הרבה מאוד כסף – 7 מיליון שקל. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> בנק ישראל נושא בהוצאות האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אנשים יש ביחידה? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> כרגע יש למיטב זיכרוני ארבעה או חמישה אבל השנה יהיו גיוסים נוספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בבנק ישראל קרן שהבנקים מפרישים על כל הלוואה שמקבלים, כביטחון לוקחים מזה ומפרישים מהמשכנתאות, ומפרישים לבנק ישראל. יש בקרן הזו אם איני טועה יש כ-83 מיליארד. מכירים את הקרן הזו? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> צריכה לבדוק את זה. לא מכירה את הקרן הזו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שנותנים הלוואות – סליחה, הפקדות. יש שם כ-83 מיליארד בקרן הזו, לשעת חירום על הפיקדונות, שכל בנק מפריש ונותן כסף לבנק ישראל, אחוז מסוים. אני מבקש לדעת, לא רואה אותה - לא יודע היכן נמצאת אם נמצאת, אם יש הכנסה כל שנה מזה, אם יש צפי של הכנסה מזה. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> התקציב שלנו הוא רק על הפעילות המינהלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על הפיקדונות, הבנקים כשמקבלים, נותנים אחוז מסוים לבנק ישראל מזה, כדי שזה יהיה קרן לשעת חירום. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> זה לא הכנסה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> זה לא קשור לתקציב. התקציב הוא לפעילות המינהלית של הבנק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במידה מסוימת זה הכנסה לבנק כי לא נותן על זה למשל ריביות. אם היה נותן ריביות, הייתה הוצאה. השאלה האם לא הגיע הזמן לעשות עם הריביות האלה משהו למען הציבור. נגיד לבנקים אני לא בעד לתת את הריביות האלה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> יש שני דברים. אם זה הסדרי הכשל במערכות התשלומים, שם - יש לנו סעיף הכנסות. הוא כולל גם את זה וגם דברים מסוימים מהמאגר. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> מקווה שעניתי, הגב' פרקש. סיימתי, אלא אם כן יש לכם עוד שאלות. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני חייב לזוז, ויש פה אדם שמטפל באנשים – הוא בוודאי חייב לזוז. היום היה התקציב. אני חוזר לנושא התקציב כי יהיה בידיכם אני מקווה אוטוטו. חשוב לכלכלת ישראל וחברות וגופי ההשקעה בוחנים אותנו על זה שיעבור תקציב אחראי, אני אומר מה שאמרתי פעם שעברה, עם התאמות משמעותיות כנגד הגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות כך שהחוב יחזור לרדת בטווח הנראה לעין. דיברתי אתכם על זה פעם שעברה. התקציב צריך להיות כזה שמראה שהממשלה והכנסת במקביל לא זנחו לגמרי את המטרות ארוכות הטווח של קידום צמיחה, גידול תעסוקה ופריון. ככל שזה יבוצע מהר וטוב יותר, כך ייטב. כל מי שיש לו משהו פרטני, בבקשה לפנות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> חשוב לפרגן לנגיד. חוזקת הבנק היא לטובת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבקש לסכם את הדיון. מודה לך אדוני הנגיד, לפרופ' שמר, למנכ"לית, מודה לכל עובדי בנק ישראל הבכירים שהיו פה בדיון. אני מצטער על מה שהיה בשבוע שעבר אבל אין ברירה, בתוך עמנו אנו יושבים. אנו יודעים שזו בעיית הבעיות. ליבנו איתם. אני שמח שבאתם היום פעם נוספת. קבענו מייד המשך הדיון כדי שלא יהיה כאילו פרלמנטרית העבודה נפסקת. אני שב ואומר בעניין הזה שאני חושב שנכון שאתם דנים בנושא החברתי. הנושא של פערי המעמדות הוא סכנה גדולה שחשוב שעיניכם תהיינה פקוחות ואוזניכם תשמענה את הזעקות שמגיעות לכאן אלינו הרבה מאוד בעניין ממה שקורה עם הבנקים ועם הפערים. מודה לכם על כך. יציבות הבנקים זה באמת לזכותכם. המציאות היא כלכלית חשובה וזה צריך להיות אחד שמשלים את השני. גם הנושא הכלכלי וגם החברתי. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:37. << סיום >>