פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
05/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 314
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד (05 בפברואר 2024), שעה 10:45



סדר-היום: 
דיון בנושא ביטול הפחתת המכסים למוצרי חקלאות תעשייתית
סכנת סגירת מפעל ויטה פרי גליל – מעקב
סכנת סגירת מפעל סולבר - מעקב



נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
יצחק פינדרוס
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
יאסר חוג'יראת


מוזמנים: 
	אוראל פיין
	–
	רפרנט חקלאות, משרד האוצר

	גל ברנס
	–
	רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

	טל וייל צמרת
	–
	מנהלת תחום יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	שי קורן
	–
	כלכלן, משרד הכלכלה והתעשייה

	יואל בן שושן
	–
	מנהל תחום, משרד הכלכלה והתעשייה

	אביב חצבני
	–
	מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

	ליאור כוכבי
	–
	מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל

	משה אפרים
	–
	מנכ"ל מפעל פרי גליל

	מרדכי חזיזה
	–
	יו"ר ועד עובדים, מפעל פרי גליל

	טלאל הייב
	–
	חבר ועד עובדים, מפעל פרי גליל

	אליעזר בלו
	–
	יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה, ההסתדרות החדשה

	שמעון סויסה
	–
	ראש המועצה המקומית חצור

	אלי עמר
ויסאם פאיז עומר
	–
–
	עוזר ראש המועצה המקומית חצור
עו"ד, ראש המועצה המקומית טובא זנגריה

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

	ניר פלס
	–
	מפעל סולבר

	בן ארי יובל 
	–
	מנהיגות אזרחית




מ"מ מנהל הוועדה:
ליאת קרפטי

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
דיון בנושא ביטול הפחתת המכסים למוצרי חקלאות תעשייתית
סכנת סגירת מפעל ויטה פרי גליל – מעקב
סכנת סגירת מפעל סולבר - מעקב

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. ולדימיר, רצית הצעה לסדר, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, משפחות החטופים יצאו, ואני עדיין רוצה להדגיש שוב את המחויבות שלנו להשבת כל החטופים. אני מייחל ליום שהם יחזרו הביתה, ואני חושב שהם יחזרו במסגרת עסקה. זאת תהיה עסקה כואבת, אבל היא תהיה ביטוי המנהיגות והערכים שלנו כמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על שלושה דברים, ואני אשתדל בקצרה. אני אתחיל מיוקר המחייה. ב-1 בפברואר המשיך ביתר שאת גל התייקרויות מאוד מאוד משמעותי. הדלק התייקר שוב – 44 אגורות מתחילת השנה; חשמל – 2.6%; שטראוס – 25%, והרשימה ארוכה. היה פה דיון, אבל קצת מפליא אותי חוסר התגובה מצד הממשלה. שר האוצר לא אמר מילה, בטח לא ראש הממשלה. שמעתי ששר הכלכלה עשה איזו ישיבה וצעק על הספקים, אבל הוא עושה את זה בדיעבד. למה לא לעשות את זה לפני? יש מה לעשות – אפשר להחזיר את סימון המוצרים; אפשר לחייב מונופולים בשוק המזון לפרסם דוחות כספיים לציבור; אפשר לטפל ביכולת של המונופולים לתפוס מדפים; אפשר לפרק את המונופולים. אפשר לעשות הרבה דברים. 

אני חושב שדווקא עכשיו, כשהפוקוס הציבורי נמצא במקום אחר, האחריות לא על היבואנים, לא על דיפלומט, לא על שסטוביץ, לא על תנובה ולא על שטראוס. האחריות על הממשלה והאחריות על ועדת הכלכלה. האחריות עלינו. אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה, אנחנו צריכים לטפל היום, בעת המלחמה, כשאזרחים מגויסים באופן מלא גם בחזית וגם בעורף. החובה שלנו היא לטפל בזה, ואני מצפה גם מהממשלה וגם מחברי הכנסת, דווקא ממפלגות חברתיות, להשמיע את קולם ולא לשתוק. יוקר המחייה הפך פה לבלתי נסבל, ואני שוב אומר, יש מה לעשות. אפשר לעשות, אפשר לקדם צעדים במתכונת חירום, כי המצב הוא מצב חירום. לא רק מלחמה, גם ביוקר המחייה. 

לגבי בנקים, שמעתי הבוקר ששר האוצר קורא לבנקים לא לכבד את הסנקציות שהוטלו על ידי הממשל האמריקני על ארבעה אזרחי ישראל, שחשודים לכאורה בפעילות בלתי חוקית בשטחים. אני רוצה להסביר גם לשר האוצר, אם הוא שומע. במערכת הבנקאית הבין-לאומית יש כללים, ואת הכללים האלה צריך לכבד. מי שלא מכבד, זה יכול לגרום לדברים  לא טובים. למשל, אפשר להטיל קנסות על הבנקים. מי שמחזיק בבנקים פה זה הציבור, ומי שישלם את הקנסות, זה הציבור, אזרחי ישראל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

במדינת ישראל עוצרים פתאום חשבון בגלל ארצות הברית?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לא עדכנו אותך שהפכנו לעוד מדינה בחסות אמריקנית. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מנסה להסביר לכם. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, יש לך עצמאות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם תיתנו לי לדבר, אני אסביר. 
 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

רק אל תהיה עוד שופר של אומות העולם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דקה, דקה. זאת הצעה לסדר, אני מתנצל. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם תיתנו לי להסביר, אני אסביר. אפשר לנתק את הבנקים הישראליים ממערכת התשלומים הבין-לאומית, מה-swift, ואז אי-אפשר להעביר כסף לחו"ל. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה יעשה לסחר החוץ של מדינת ישראל? מה זה יעשה לצמיחה? מה זה יעשה לכלכלה?

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אי-אפשר לחיות בהפחדות כאלה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להסביר לכם עוד משהו, עד כמה שר האוצר שלנו סקטוריאלי. בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הגיעו לכאן 80,000 עולים. הרוב הגדול מרוסיה, חלק מאוקראינה. מכיוון שהוטלו סנקציות על בנקים בפדרציה הרוסית, מי שרוצה למכור נכסים במוסקבה או בעיר אחרת, לא יכול להעביר את הכסף לכאן. הוא לא יכול, כי יש סנקציות. יתרה מזאת, יש לא ארבעה, לא שמונה אנשים, לא עשרים אנשים ולא אלף אלא עשרות אלפי אזרחי מדינת ישראל גמלאים, שמקבלים פנסיה מהממשלה ברוסיה. במשך שנתיים הם לא יכולים לקבל את הפנסיה בגלל הסנקציות שהוטלו על הבנקים בפדרציה הרוסית. שמעתם פעם אחת בשנתיים האחרונות, פעם אחת, ששר האוצר התייחס לנושא הזה? פעם אחת? הוא שר אוצר במשך שנה, ויש פה לא ארבעה לא שמונה, לא עשרים ולא אלפיים. יש עשרות אלפי אזרחי מדינת ישראל. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

לכן אתה מתנגד לעזור עכשיו לארבעת החבר'ה האלה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש עשרות אלפי אזרחי מדינת ישראל, שלא מקבלים את הכספים בגלל הסנקציות. פעם אחת הוא לא אמר את זה, ועכשיו, בגלל ארבעה אנשים שהם מהבייס שלו, הוא עושה מהומה ומנסה לפגוע במערכת הבנקאית של מדינת ישראל. 

דבר אחרון, אני מאוד מקווה שהיום יונח על שולחן הכנסת – מה? תקציב המדינה, בפיגור של 17 ימים. שלחנו מכתב לפני כמה ימים, אני וחברתי חברת הכנסת אפרת רייטן. שלחנו מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת, וביקשנו להתערב. היא קראה לזה הפרה חמורה ומתמשכת של חוק-יסוד מטעם הממשלה. אני מאוד מקווה שהתקציב יוגש היום, וביום רביעי הוא כנראה יעבור, אלא אם כן מישהו מהקואליציה יתעשת. אם ביום רביעי הוא יעבור בקריאה ראשונה, זה משאיר לנו כעשרה ימים לאישור, עד שיחול הקיצוץ הרוחבי – 67 מיליארד שקלים. 

אני רוצה להתחייב על משהו ולהסביר לכם משהו. הגשנו בג"ץ בנושא הגשת התקציב. אנחנו נדרוש שהתקציב יוגש באופן מלא, בהתאם למה שנהוג בכנסת בדיוני התקציב. אנחנו נדרוש שהכנסת תקבל, וגם אנחנו כאן בוועדה, זמן מספיק לדיונים בכל סעיפי התקציב. אני חושב שזה אינטרס משותף שלנו, של קואליציה ואופוזיציה, שהתקציב יהיה נכון וצודק. 

אתה יודע מה הכי מקומם אותי, אדוני היושב-ראש? אולי יש לנו כל מיני אינטרסים, מגזרים והציבור שאנחנו מייצגים. אם האיחור הזה היה נובע מהניסיון של שר האוצר להיטיב עם המילואימניקים, עם בעלי עסקים, עם המפונים, עם צרכי החזית והעורף, הייתי נותן לו את כל הזמן שבעולם. היינו מתמודדים. שנינו יודעים שהאיחור הזה נובע מהניסיון של שר האוצר לא לבטל את הכספים הקואליציוניים-הפוליטיים אלא להלבין את הכספים הקואליציוניים, להסתיר אותם בתוך התקציב. 
אני אומר שוב, שאנחנו נדרוש את הגשת התקציב באופן מלא ושקוף, ואנחנו נדרוש זמן מספיק לדיונים, וכל האחריות על הקיצוץ הרוחבי עליכם, על הקואליציה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת סולומון. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מקווה שאנחנו עדיין מדינה עצמאית, שיודעת להגן על אזרחיה ויודעת להתנהל באופן עצמאי. יש ארבעה אזרחים, וכל זמן שאנחנו לא דנו אותם ולא שפטנו אותם או גרמנו להם לאיזשהו משפט, נכון להגן עליהם. אני מצר על כך שבנק לאומי משהה או מקפיא חשבון של אדם, שבכלל לא הוכח שהוא נשפט על משהו, ינון לוי. הבוקר שמעתי אותו מדבר ברשת ב' וזה מוזר באמת שאנחנו נגררים אחרי החלטות של מדינות אחרות, אף על פי שהן מדינות ידידותיות. אנחנו מכבדים, אבל לא ייתכן שלא נגן על האזרחים שלנו, וחבל שגם בתוך כנסת ישראל נגררים לתוך זה. 

רציתי להתייחס למה שבאמת שמענו כאן ואנחנו שומעים בכל בוקר ביום שני. יישר כוח לך, אדוני היושב-ראש. אנחנו מקבלים את עלבוננו כמנהיגי ציבור, שומעים מאנשים וזה באמת צובט, זה כואב וזה קשה. כולנו לא ישנים בלילה בשקט מול העובדה שיש לנו חטופים שנמקים בשבי החמאס. זה כואב וכולנו עושים המון. אני רוצה להגיד שאנחנו שומעים וזה לא עובר לידינו. אותם אנשים מדברים כאן בכל יום שני, ונמצאים כאן כל הזמן. שנית, חשוב שנכיר שיש דרכים שונות וחשוב שמשפחות החטופים לא יחשבו שאנחנו מזניחים את זה. יש דרכים שונות להחזיר את החטופים האלה במהרה הביתה. שמענו כאן הבוקר שני קולות – אני שמח על כך, אדוני היושב-ראש, שנתת אפשרות לשני הדברים להיות נוכחים כאן – איך אנחנו נביא את אותם חטופים לכאן. 

אתמול ביקרתי בבית החולים השיקומי בסורוקה, והסתובבתי בין עשרות לוחמים שנפצעו והם כרגע בשיקום ארוך. הם אומרים לי דבר אחד, ואני אומר לך, זה עובר כחוט השני לאורך כל הלוחמים שנמצאים שם, שהם מצפים מממשלת ישראל, מצפים מצה"ל לנצח במלחמה ללא שום ספק. כלומר, הם הקריבו את חייהם, חבריהם נהרגו בקרב, והם מצפים מאיתנו שנמשיך עד הסוף, כי זאת הדרך היחידה להגיע לחטופים ולהביא אותם לכאן. הם יצאו לקרב הזה, כי לנגד עיניהם היו התמונות של אותם חטופים; לנגד עיניהם היה אותו ביזיון של ה-7 באוקטובר. מצד אחד, אנחנו תמימי דעים במטרה הגבוהה של החזרת החטופים, אנחנו חלוקים אולי על הדרך. חשוב מאוד מאוד שאנחנו כמדינה, על כל שלוחותיה, נכבד זה את זה ונבין שאף אחד לא שם בצד את הדברים האלה. אנחנו מחבקים וכמובן עושים הכול כדי שהחטופים יחזרו במהרה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, אנחנו חוזרים לסדר-היום הרגיל. ולדימיר, אני רוצה לומר לך דבר אחד. אני לא מביע עמדה פוליטית בעניין הזה, אבל אני יודע שכאשר במדינה כמו שלנו רוצים להלאים חשבון בנק, כלומר גם מלאימים את הכסף שנמצא שם, זה צריך להיות מבוסס על איזשהו הליך חוקי. מה ההליך החוקי שעל פיו בנק לאומי הלאים את החשבון הזה? אני לא מביע עמדה, ואני נגד לריב עם ארצות הברית. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

צריך רק להבין את ההשלכות. על זה אני מדבר. צריך להבין את ההשלכות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הכול אני יודע, אבל יש דבר שאי-אפשר - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אגב, אפשר לפתור את הבעיה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אתה יכול לעבור על זה לסדר-היום?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הרי אפשר לפתור את הבעיה. אפשר לדבר עם הממשל האמריקני. אתה יודע מה הבעיה? שהממשלה אמריקני לא מוכן לדבר עם שר האוצר שלנו.  

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אולי צריך לבדוק מי הקרנות הישראליות שמפמפמות לממשל האמריקני את עלילת הדם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תעשה מה שאתה רוצה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

זה מה שיש לממשל האמריקני להתעסק, בארבעה חבר'ה שגרים בגוש עציון וחשבון הבנק שלהם?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מניח שהממשל האמריקני מתעסק יותר בכלכלת החימושים שלנו מאשר בזה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

פחות, פחות. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

 השאלה מי הקרנות והגופים הישראלים שדואגים לממשל האמריקני להתעסק בנושאים כאלה. אולי עמותות שקיבלו פה את סעיף 46? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רבותיי, אמרתי את דעתי, שאני סבור שצריך להיות הליך חוקי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אגב, אמרתי גם שיש עשרות אלפים שיכול להיות ששר האוצר יתייחס גם אליהם. הם לא מהבייס, וזה סוג של בעיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מביע עמדה. אני מקווה שהוא ישמע את מה שאמרת, ויכול להיות שהוא בעניין הזה, אבל ההליך הזה, צריך לעשות אותו חוקי והוא לא נעשה חוקי. 

אני חוזר לנושאים על סדר-היום: דיון בנושא ביטול הפחתת המכסים למוצרי חקלאות תעשייתית; סכנת סגירת מפעל ויטה פרי גליל וסכנת סגירת מפעל סולבר. דיברתי עם הבעלים של חברת פרי גליל, הוא נמצא פה? 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אני המנכ"ל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני יודע. בלילות אני רואה אותך. איך נלחמת אז, כמו אריה, והיום אתה ככה – לא משנה. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

יש לי סיבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נתנו הוראה לא לגדל תירס בגליל בגלל המכסים. בחקלאות לא הורידו את המחירים. אין מציאות כזאת. המכסים סוגרים את מפעל סולבר, זאת תמונת המצב, והמכסים סוגרים את פרי גליל. חצור תהיה בלי מפעל עוגן, שהיה כל השנים. אתם במשרד האוצר, אתם יושבים ויש לכם סיסמה, אתם רוצים להוריד מחירים? תורידו מחירים. אני רואה באמת שהמחירים יורדים כל הזמן. בגלל המכסים, המחירים לא מפסיקים לרדת. איזה עליות מחירים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מכס לבד לא מוריד מחיר, תחרות מורידה מחיר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ודאי שלא. אני מבקש לשמוע את נציגי המפעלים האלה, ואני רוצה שתתייחסו אחרת לנושא. אני לא אסכים למציאות שבה אלפי עובדים, אם אני לוקח בחשבון גם את החקלאים, פשוט מאבדים את מקום העבודה שלהם. אתם תישארו עם הסיסמה של הורדת מחירים. אושיק אפרים, בבקשה. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

שלום לכולם, אני מנכ"ל פרי הגליל מ-2009. אני נמצא במפעל הזה המון שנים ואיתך, הרב גפני, נלחמנו מלחמות גדולות בעניין המכסים. בתקופת השר עודד פורר הוא החליט לחסל את החקלאות סופית, והוא, יחד עם שר האוצר שהיה אז ליברמן, החליטו לעשות את הצעד. ישבתי איתם אישית, ביקשתי, התחננתי, הסברתי שזאת מכת מוות למפעל, המכסים האלה. בינתיים בוצעו שתי פעימות, וזה לא עזר. התקיימה איתי שיחה בוועדת כספים, אז היה פה חבר הכנסת לשעבר קושניר. חוץ מאשר לשמוע אותי שתי מילים כשדיברתי על המכסים, אחרי דקה הוא ערך סרטון והעלה אותו לטיק-טוק. אין לי טיק-טוק, אבל הבן שלי אמר לי: אבא, אתה בטיק-טוק. הוא הראה לציבור איך הוא נכנס במנהל מפעל שרוצה כספי ציבור – לא ביקשתי ממנו כלום. זאת ועדה מוקלטת, אפשר להסתכל על זה. ככה היה היחס. 

בינתיים הורידו שתי פעימות. הורידו בצ'יפס מ-2.5 שקלים ל-1.7 שקלים; הורידו מוצרי עגבניות מ-1.05 שקלים ל-0.74 שקלים; הורידו שעועית והורידו אפונה. סך הכול נזק למפעל שלנו – 12 מיליון, שהלכו מהמפעל ליבואנים. צעקתי, אמרתי גם אצלך. הייתי במשרד האוצר אצל שני רפרנטים, ופעם אחת עזבתי באמצע כי אין עם מי לדבר. מביאים נתונים שלא קיימים. הסבירו לי ששמן הזית ירד כמה פעמים, ומכל הרפורמה הגדולה הזאת, עדיין קונים שמן זית ב-48 שקלים, ל-750 מיליליטר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

המגדל הישראלי נסגר ונגמר.  

 << דובר_המשך >> משה אפרים: << דובר_המשך >>   

אני יודע, אני בעצמי חקלאי. אני מכיר טוב. היום הגענו לקצה, ושואלים אותי: מה אתה רוצה? מה אני יכול לרצות? מה יש לי להגיד? מלפני שנה כבר לא זרענו. הייתה החלטת הנהלה שהתגלגלה, ואמרו לי: אתה לא זורע בתנאים האלה. אנחנו לא הולכים להתאבד. איפה לא הייתי? איפה לא היה היושב-ראש חזיזה? עשינו הכול. מעבר לזה, כל הדברים הרגילים התייקרו – המזוט עלה בשנתיים האחרונות ב-100%, הארנונות עלו. יש כביש לחצור הגלילית, והמפעל תרם לו 4.5 מיליון. אני חושב ששילמתי אותו לבד, ויתקן אותי ראש המועצה שנמצא פה. אולי עוד מישהו שילם משהו. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

1.8. אל תגזים כמו תמיד. 

 << דובר_המשך >> משה אפרים: << דובר_המשך >>   

4.6 מיליון שילמתי לך. למה אתה אומר? 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

1.8 מיליון. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

4.6, ואני עומד על זה. עד יולי 2024, זה התשלום האחרון שלך. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

- - -

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

למה אתה אומר את זה? אתה אומר שחייבת אותי ב-1.8 מיליון? אתה צריך להחזיר לי כסף. אפשר לבדוק את זה, ותבדקו את זה. אני לא פוליטיקאי. אני טוען בתוקף ששילמתי 4.6 מיליון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יודע, זה הפסיק לעניין, כי אם המפעל ייסגר, לא תהיה עבודה. 

 << דובר_המשך >> משה אפרים: << דובר_המשך >>   

על הכביש כבר שילמנו, ועובדים עליו. כביש יפה מאוד הוא עשה, לא משהו קטן. 

מעבר לזה, יש פה אירוע עצוב, אירוע לא קל. שאלתם אותי למה לא באתי – כי אין לי מה להגיד. אני אבוא לרקוד כדי שעוד פעם יגידו: אתה עושה ככה כדי לקבל ככה? אני לא רוצה כלום. לא ביקשתי כלום. כשהיה צריך לבקש, ביקשנו. יותר מזה, החליטו לעשות מכרזים נקודתיים. מה זה מכרז נקודתי? זה אומר שאתה צריך לתת מחיר שקית במדף. פניתי לבית המשפט, הגשתי עתירה מינהלית ושאלתי: חבר'ה, מה זה מכרז נקודתי? אין לי סופר, ואיך אני יכול להגיד מה יהיה המחיר במדף? אני יודע למכור, לייצר. הם עושים מכרזים כאלה מחו"ל, ומביאים עד היום. כולם נהנים. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

בלי מכס, בלי מכס. 

 << דובר_המשך >> משה אפרים: << דובר_המשך >>   

ברור שבלי מכס. איך הם יביאו עם מכס? יש רשתות גדולות, ואני באמת לא בא להתנגח ולהאשים מישהו. הממשלה שקבעה את זה – היא אשמה; והשר שהיה פה – הוא אשם. הם עשו את הפעולה. כולם פטפטו, פטפטו, אבל לא עשו. הם עשו בפועל. יש לנו מינוס 12 מיליון, ואני יכול להביא את הנתונים. הכסף הזה הלך למישהו. הוא לא הלך לצרכן ולא הלך למישהו שחסר לו ואמרתם: אתם מוכרים ביוקר. עובדה, המפעלים האחרים פורחים. אמרתי, אנחנו לא תנובה, אנחנו לא גוף גדול. אנחנו גוף קטן. ברגע שאני לא אהיה, אתם תראו מה זה עליית מחירים ואתם רואים את זה כבר עכשיו. ברגע שאני לא אהיה, אתם תלמדו את זה. בסוף, מי שפוגע בחקלאות, זאת התוצאה – אין חקלאים. כולם יודעים את זה, מדברים על זה. בסוף לא תהיה חקלאות, והאוצר ישקיע כסף שתהיה חקלאות, זה לא יעזור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה, אני מסכים איתך לגמרי. שמעון סויסה, ראש המועצה. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

שלום לכולם, אני מסכים שבימים אלה, כשמתנהלת מלחמה במדינת ישראל, עולה הצורך להיות עצמאי ועולה הצורך בכך שמדינת ישראל לא תהיה תלויה באף אחד. נכון הכלל לגבי תחמושת ונכון הכלל לגבי חקלאות. אני בעד זה שיבינו שהחקלאות היא סוג דבר, שאם לא נעודד אותו, זאת תהיה מכת מוות ונהיה תלויים במדינות אחרות. אסור שהדבר הזה יקרה, כי בסוף החיסכון מינורי. אני בעד מציאות שבה המכסים לא מקשים על מפעלים דוגמת פרי גליל. 

באותה הזדמנות אני רוצה להגיד שאני בא לכאן למחות. אני חושב שמה שקורה עם העובדים של פרי גליל, הוא סאגה הולכת ונמשכת. בעוונותיי, 16 שנים אני ראש הרשות, ובגלגולים שלי עברתי כמה וכמה בעלים. אני אומר באופן חד-משמעי, שיש פה עובדי מפעל מסורים, שמרוויחים שכר מינימום. הם עובדים בשביל לקבל משכורת קצת יותר גבוהה, נשארים שעות על גבי שעות נוספות. גורמים למפעל הזה להרוויח הרבה מאוד שנים, וכל פעם קורה, אולי במקרה, או לפני בחירות לכנסת או לפני בחירות לרשויות – יש תקלה עם מפעל פרי גליל. צריך לבדוק אחת ולתמיד מה הסיבה. המפעל הזה עובד ועבד כל השנים, הכניס הרבה כסף כל השנים. מה קורה פה? גם המדינה נתנה סיוע למפעל הזה. למה אנחנו צריכים להגיע לשוקת שבורה, ובסוף לקחת את העובדים הפשוטים האלה, שחוץ מהעבודה הזאת אין להם שום עבודה אחרת, כי ארבעים שנה או שלושים שנה נמצאים במפעל בשכר מינימום. אם הם יוצאים בגיל 55 או 60, אף מוקם עבודה לא יקלוט אותם. משתמשים בהם כמו שחקנים על לוח שחמט. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברת עם מישהו מהשרים שעוסקים בזה? שר האוצר? שר הכלכלה?

 << דובר_המשך >> שמעון סויסה: << דובר_המשך >>   

אני בקשר עם שר הכלכלה על זה, ושוחחתי איתו אישית על זה. אני בקשר גם עם דוד ביטן יושב-ראש ועדת הכלכלה. מפה אנחנו ניגש אליו, אבל אני אומר לבעלים, שצריך לחשוף את הדברים אחת ולתמיד, ולהגיד מה מסתתר מאחורי זה. מצד אחד, יש מפעל עובד, מייצר ועובדים מצוינים, ומצד שני, כל הזמן רוצים לפטר אותם. תחליטו, תגידו מה אתם רוצים? למכור את המפעל? תמכרו, יש הרבה קונים שרוצים לקנות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבעלים אומר שהוא רוצה למכור את המפעל. 

 << דובר_המשך >> שמעון סויסה: << דובר_המשך >>   

אני עוד לא שמעתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני שמעתי. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

אז למה הוא לא מוכר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא יודע. אני לא הדובר שלו, אני רק אומר לך מה הוא אמר לי. דיברתי איתו, ואמרתי לו שלא יפטר עכשיו את העובדים, ואנחנו עובדים על הנושא הזה. 

 << דובר_המשך >> שמעון סויסה: << דובר_המשך >>   

הרב גפני, אני פה כי אני  יודע שאתה באופן אישי מלווה שנים רבות את מפעל פרי גליל, וזכית אפילו ליקיר העיר בזכות העזרה וההצלה של המפעל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האמת היא שאני יקיר חצור הגלילית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם טובא זנגריה. 

 << דובר_המשך >> שמעון סויסה: << דובר_המשך >>   

אתה יצירתי, וצריך למצוא מתווה שהמפעל הזה ימשיך לעבוד כי יש לו מקום במדינת ישראל. והעובדים האלה לא צריכים לשלם את המחיר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, ראש מועצת טובא זנגריה. 

 << דובר >> ויסאם פאיז עומר: << דובר >>   

אני מצטרף לדברי חברי שמעון סויסה לגבי הסוגיה שצורמת לכולנו. מי כמוך, כבודו, יודע שאנחנו נמצאים בימים מאוד קשים. תושבי טובא זנגריה וחצור הגלילית נפגעים מגל הפיטורים הזה, והוא עושה לנו עוול מאוד גדול. כולם נרתמו בשעתו כשאושיק קנה את המפעל, והוציא הרבה כסף מכיסם כדי שהמפעל הזה ימשיך לפעול וגם ישגשג. אנחנו, ראשי הרשויות, קוראים לשר האוצר להתעשת, לחשוב מחוץ לקופסה ולהגיד שיש אנשים מאחורי הפיטורים האלה. בתים ייסגרו, אנשים לא יהיה להם כלום בבתים. צריכים להתעשת ולמצוא פתרונות לאנשים האלה. אתם צריכים כבר למצוא פתרון. אושיק, אנחנו פונים ללבך למצוא פתרון ולעכב בינתיים את הפיטורים שיש בטובא זנגריה וגם בחצור, כדי לחשוב גם על האנשים האלה. קצת אנושיות, חברים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. בבקשה, מוטי. 

 << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, כבר נאמתי פעמיים ואני אתן לך שוב סקירה. אני מכבד גם את ראשי הרשויות שבאו לפה, את שמעון ואת ויסאם, ואת המנכ"ל שלנו. יש דברים שאמרתי ואני לא מתבייש, ואני אומר אותם עוד פעם. אני בא להביע פה את רחשי ליבם של העובדים. אני לא נציג של אף אחד. אני לא פוליטיקאי, אני לא עסקן. אני קיבלתי מנדט מהעובדים לייצג אותם. אני ואתה, רבי משה, אמרתי לך ואני אומר לך. היית מורי ורבי ותישאר מורי ורבי. בשבוע שעבר אמרת לי שאתה חורט את הדברים על הסלע ולא על חול היום. זה עוד פעם הסיפור של פרי הגליל מהצפון ומהפריפריה, אז אין לחברי הכנסת זמן לבוא ולשמוע את הכאב של הפריפריה. לא כולם נמצאים פה, וחבל מאוד. אם היה פה איזה מונופוליסט, היית רואה את ועדת הכספים של הכנסת מפוצצת, מלאה אנשים, מלאה חברי כנסת. אני מכבד את כל אלה שנמצאים פה כי גם הם היו איתנו וליוו אותנו. כואב לי שגם פה אני לא תמיד מוצא אוזן קשבת. 

אתה, אתה אדוני היושב-ראש, שמינה אותך הקדוש ברוך הוא להיות שליח שלנו, אני מבקש ממך פה היום להבין דבר אחד: אם לא יגדלו תירס מחר, אין זכות קיום לפרי הגליל, אין זכות קיום לעיירה הזאת. בלי הצגות, בלי פילוסופיה ובלי כלום. אין אמת למציאות שדואגים לפריפריה. אין. לא תהיה אמת כי הכול יהיה הצהרות פופוליסטיות חסרות תוכן. אני אומר לך מתוך כאב, אדוני היושב-רש, כל יום אני בא הנה עם כאב יותר גדול, וכל יום אני חוזר לפה ואומר: אוי למדינה שתיתן לחקלאות ליפול במצב של מלחמה, ושמפעל פרי הגליל ייסגר. אוי למדינה הזאת, בתקופה הכי קשה, שהיא מפקירה ותפקיר את האנשים שלה. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

תודה רבה, מוטי. אושיק, בבקשה. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אני רוצה לדייק בעניין הסיוע שקיבלנו. כפי שאתם יודעים, קיבלנו סיוע, עם עמדנו בו ועומדים בו עד היום. הסיוע היה על 110 עובדים, וזה היה מ-2012 עד 2017. אם אתה זוכר, זה נתקע באמצע ואתה הגעת לסייע לנו לקבל - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה אם אני זוכר. כמעט הלכתי מכות במליאה על זה. 

 << דובר_המשך >> משה אפרים: << דובר_המשך >>   

בסוף קיבלנו מ-2012 עד 2017, והכול היה בסדר, ואנחנו עמדנו במה שאמרנו. מי שלא עמד, זאת דווקא הממשלה שנותנת סיוע לעובדים. היא נותנת את זה לכל מפעל, זה לא משהו חדש לפרי הגליל, כמו שניסו לצייר את זה. היא נותנת את זה לכולם, וזה נקרא מסלול עובדים, כל אחד יכול לעשות את זה. המפעל הגיע בתקופה ההיא ל-500 עובדים, 220 עובדים ועוד 300 עובדי קבלן. הוא עבד והיה בתפוקה מלאה. לימים, הקמתי מפעל טונה, ואפילו שמעון פרס, זיכרונו לברכה, גזר שם את הסרט. הבאנו עוד עובדים, ואחרי זה הקמנו מפעל עגבניות, הבאנו עוד עובדים. הקמנו מפעל סלטים, עשינו פארק תעשיות מזון. מי שלא עמד בהתחייבות שלו זאת דווקא המדינה, שהלכה להוריד מכסים פעם אחרי פעם. אם אתה זוכר, היו פה קרבות על הטונה, וגם אני השתתפתי בהם. הינה, המפעל עומד, ושנים מביאים טונה מטורקיה, מהפיליפינים, מתאילנד כשאפשר ומסין. כל פעם יש מצב כזה, שבאמת יש רצון ורוצים, ובעל הבית השקיע המון המון כסף. המון, במאות, לא בעשרות, וכולם יודעים את זה. אף אחד לא לקח שקל הביתה או איזה בונוס משמעותי כל השנים האלה. או לא משמעותי – בכלל לא לקח בונוס. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא חילק דיבידנדים?

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

לא, כלום. כלום. שום דבר. אפילו לא עשר אגורות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה אני שואל? כי ביקשתי בדיון שהיה פה לפני שנתיים לראות את הדוחות הכספיים, ואמרו לי: זה לא עניינכם. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אתה אישית, אני מסכים שתראה אותם. אין לי בעיה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כן, ברור. אני לא מבקש לפרסם. לנו, כחברי ועדה. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אין לי בעיה לתת לך לעניין בזה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני אשמח. תודה. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אף אחד לא לקח שקל. אלה לא המקרים שאתה אומר: בעל הבית  לקח את הכסף, והיום הוא בא. עשינו כל מה שהיה צריך לעשות, ואי-אפשר להגיד שלא עשינו. הוועד פה, העובדים פה. כל פעם קרה משהו וזה במיליונים. הורדת מכס – זה דבר שנשמע מינורי כזה, אבל זה ממש לא בכמויות האלה. המפעל הזה עובד על 80,000 טון. זה המפעל הכי גדול בארץ והיה לי חשוב להדגיש את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני ביקשתי מהבעלים ואני מבקש גם ממך. אני מבקש בינתיים לא לפטר את העובדים. אנחנו מקיימים דיונים, יש גם תקציב מדינה בדרך ואנחנו הולכים לדון בזה. יכול להיות שתהיה לנו אפשרות לשנות את הגזרה הרעה הזאת. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

הרב גפני, לא מתאים לך להגיד יכול להיות. אתה צריך להגיד: אני אעשה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הזמנים השתנו. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

אני לא מאמין לך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אומר לך. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

הפעם אני לא מאמין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אדבר איתך, אתה תשמע. הזמנים השתנו, הכול השתנה. 

 << דובר_המשך >> משה אפרים: << דובר_המשך >>   

הבקשה הזאת, יש איתה בעיה, ואני גם אגיד לך למה. המפעל היום במצב שאין לו חומר גלם, כי בשנה שעברה כבר לא זרענו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אתם עשיתם את זה שאין חומר גלם. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

לא זרענו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אושיק, אם לא זרעתם, סימן שאתם לא הולכים להמשיך עם העובדים. אתם הולכים לפטר את העובדים? כלומר, אתה הולך לסגור את המפעל בתוך חודש.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, הוא אמר. 


 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

נישאר עם 40 בשלב זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה מדבר על המכסים, אבל איפה הייתה כשקראנו לכם? למה לא באת ליידע את הוועדה? 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

מתי? מתי? הייתי פה, אתה לא היית פה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, לא. עכשיו אתה אומר את זה. כשאנחנו היינו בדיונים קודמים - -

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

זה קרה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

- - כשכבר דנו בנושא הזה. זה הדיון השלישי. אם היית בא בדיון הראשון ואומר לנו את זה, אם אתה היית מעיר אותנו לפני זה, כשאתה יודע שהולך להוריד מכסים, כשאתה יודע שהולכים לטפל במכסים ולהחריג חלק, היית אומר: אומר דבר אני צריך בקפואים, בתעשייתי. היית בא ואומר לנו את זה. לא יכול להיות שפתאום אנחנו צריכים להתעורר, בגלל שהעובדים האלה הולכים הביתה. זאת לא חוכמה לבוא עכשיו ולהגיד לנו. אל תשכח, מצד אחד, אתם רוצים לקיים את החצי חינם שלכם, תמשיכו להתקיים והכול בסדר. מצד שני, העובדים האלה הולכים הביתה. מה קורה עם החצי חינם? ממשיך. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

יש לו 6,000 עובדים לחצי חינם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין בעיה. ומה עם ה-120 עובדים שנשארו?

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

מה אתה אומר חצי חינם? מה זה קשור לעניין?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אותו אחד שיכול להחזיק את ה-6,000, שיחזיק גם את ה-120 ואנחנו נעזור לו. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

לא, לא, לא. אתה מערבב את הדברים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה יודע מה הבעיה? שהם ילכו וזה יהפוך למקום של נדל"ן. ימכרו את המקום הזה ואז יעשו מזה כסף. זה מה שיקרה. מה מבקשים מכם? להקפיא את זה. תבואו, תגידו מה אתם רוצים. אמר לכם את זה היושב-ראש גם אז. אנחנו נעזור לכם. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

חבר הכנסת המכובד, אתה הגעת קצת אחרי. 
 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אושיק, הייתי בשלושה דיונים, וזה ההבדל. הייתי בדיונים גם לפני שנה וגם לפני שנתיים. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

היית בדיון של הטיק-טוק? לא הייתי בשני דיונים מסיבה אישית, ואמרתי אותה לרב גפני. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין לי בעיה, שיבוא הבעלים או מישהו אחר. הגיעו לפה בעלים של חברות וחברות זרות מחו"ל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון, ינון, חכה עם זה. ניר פלס, אל תחזור על הכול, רק תגיד מה המסקנות ממה שקורה עכשיו. 

 << אורח >> ניר פלס: << אורח >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מבעלי מפעל סולבר באשדוד ובאשקלון. אנחנו מעסיקים כ—200 אנשים אצלנו, ואני לא אחזור על כל מה שאמרתי בישיבה שהייתה פה בשבוע שעבר, ולפני שנה במרץ ובאפריל פה, בחדר הזה. מדינת ישראל צריכה את סולבר. אני אגיד את זה בעברית מאוד פשוטה. מדינת ישראל צריכה את סולבר, ויש לה תלות אמיתית בקיומו של מפעל סולבר. אנחנו מחזיקים למעשה את מלאי החירום של מדינת ישראל בחלבון סויה לבעלי חיים – קוראים לזה כוספא – ואנחנו יצרן חלק מהותי מהשמן שמדינת ישראל צורכת. 

השינוי במכסים שבוצע לפני שנה במדינת ישראל, פגע בנו בצורה קיצונית. אותם 4.2% ירידה במכסים רק על האריזות הגדולות – אני לא מדבר בכלל על צריכה ביתית אלא רק על מוצרי B2B, למעשה,  מדובר ב-16 ליטר שרואים מאחורי כל חנות פלאפל. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה לא הוריד את המחירים של הפלאפל?

 << אורח >> ניר פלס: << אורח >>   

זה לא הוריד את המחירים של הפלאפל. זה לא השפיע. 4.2% על 40% מהמכירות, זה 1.5% מהמכירות שלנו. תעשייה שהיא ברמה גלובלית עושה 1.5%.  

למה אני בא לפה, חוץ מזה שמדינת ישראל צריכה אותנו? כי אנחנו בתחרות לא הוגנת. אנחנו המפעל היחיד בעולם בתעשיית הכראש – התעשייה שמייצרת שמן וכוספאות, היחיד בעולם שלא עובד 24/7. זאת תעשייה שעוצרים בה פעם בחצי שנה לתחזוקה. אנחנו עוצרים בכל שבת ובכל חג, והמשמעות היא שאנחנו לא מנצלים את המפעל כמו מפעל בחול; המשמעות היא ש-set up של המפעל שלנו זה ארבע שעות להפעלה, כולל עובדים, צריכת חשמל והכול, וארבע שעות לעצירת המפעל הזה. אנחנו בתחרות לא הוגנת כי יש כשרות. אנחנו מברכים על הכשרות, פועלים בישראל, אבל המפעל בלטביה מקבל בד"ץ כשהוא עובד עם עובדים גויים בשבת. אנחנו פועלים בישראל, ויש פה באופן מובנה חולשה לסולבר כי אנחנו לא יכולים לעבוד בשבת. אנחנו רק רוצים תחרות הוגנת. היות ונמשיך לא לעבוד בשבת, אנחנו לא יכולים להתחרות ביבוא עם המגבלה הזאת. הנזק שלנו הוא חצי מיליון דולר בחודש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רואה שרח"ל נתנו לכם מכתב. 

 << דובר_המשך >> ניר פלס: << דובר_המשך >>   

רח"ל נתנו לנו מכתב כי הם הבינו שצריך אותנו. מה שקרה עכשיו, עם פרוץ המלחמה, היה שאוניות הפסיקו להגיע לישראל לנמלים. זה נורא פשוט – לשבת מול הנמל באשדוד וחיפה, לעלות על הכרמל ולראות את הנמל. אוניות הפסיקו לבוא. לעומת זאת, משק החי לא חי מאקסלים. משק החי אוכל בכל יום כוספא, ואם אין כוספא, אין בעלי חיים במדינת ישראל. יש בנו תלות. אנחנו עם מבנה עלויות שמאפשר החזקת מלאי חומר גלם גדול, ויש שלוש אפשרויות שמדינת ישראל צריכה להחליט מה היא עושה איתן. כמו שהזהרנו פה לפני שנה, אנחנו לא יכולים לתפקד עם מגבלת השבת, בלי מכס על השמן רק למפעלי מזון ופלאפלים. לא לצריכה ביתית, אנחנו לא משפיעים על יוקר המחייה. יש שלוש אפשרויות ורח"ל שלחו מכתב. הם אמרו במפורש במשק החי, ואני רואה שנמצאים פה גם החקלאים וגם התעשיינים. תחזירו את המכסים כפי שהם היו קודם לכן. אני מזכיר שהם היו 7.5% לפני חמש שנים וחצי, וירדו. ועכשיו הם אפס. נעשה פה תרגיל לא הגון. נכון, השאירו את המכס על הסויה, אבל על הקנולה ושמן תירס, שמן חמנייה, הורידו לאפס. והם תחליפיים לחלוטין מבחינת תעשיית המזון. בעצם, לא נתנו לנו שום דבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. הממשלה, בבקשה. משרד האוצר, אל תחזור, בבקשה, על מה שאמרת. תגיד לוועדה האם יש חשיבה מחדש. אתם רואים מאות ואלפי עובדים, אתם רואים פגיעה בחקלאות באופן הכי חמור. זה בכלל לא משנה מה שאתה אומר, משנה מה שהם עושים. בבקשה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

נכון להיום, עוד לא קיבלנו שום פנייה מהמפעל, לא קיבלנו נתונים ולא שום בקשה. יש לנו קושי - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאיזה מפעל?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

משני המפעלים. 

 << אורח >> ניר פלס: << אורח >>   

אנחנו שלחנו מכתבים למשרד הכלכלה, למשרד האוצר ולמשרד החקלאות. שלחנו לכולם והרמנו דגל בשנה שעברה והשנה. 

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא הבנתי, היה פה דיון שלישי ועוד לא קיבלתם כלום?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

אני חתמתי על מכתב בשם החקלאים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

לא קיבלנו פנייה מפרי גליל שיושבים פה, לאיזשהו צעד שמבקשים מהמדינה להפעיל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא שאל על סולבר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

נבדוק. אני לא יודע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איך אתה יודע שלא קיבלת מפרי גליל? 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

כי הנושא על סדר-היום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדקת, וגם סולבר על סדר-היום, ולא בדקתם. אני אגיד לך מה התשובה, התשובה היא שעל פרי גליל לא קיבלת ועל סולבר קיבלת. אם אתה יודע ששניהם על סדר-היום, בדקת וראית שפרי גליל לא קיבלת, וראית שסולבר קיבלת. נוח להגיד. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

לא. אם הייתי מקבל, הייתי - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרי קיבלת, יכול להיות שלא בדקת. היית צריך לבדוק כי הוא שלח. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

אני אבדוק אם הגיע ולא העלינו, ואני אתייחס בהתאם. עלה פה סיפור התירס, שאותו בדקנו באופן ספציפי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עוד לא ראיתי את התקציב. אתם מביאים מכסים ודברים כאלה שאתם רוצים שאנחנו נאשר. 

 << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >>   

אנחנו לא מביאים מכסים. אני חושב שלא הבאנו לפה צו שמעלה מכס יותר - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מעלה מכס. יש שם כמה מכסים שאתם רוצים שנעביר. אני לא אעביר את הצווים האלה בלי שאתם מעלים בחזרה את המכס. עם כל הכבוד, החוכמה לא רק אצלכם. אני רואה את הדמעות של העובדים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

בסדר, אבל לא הצלחנו לקבל שום נתון רלוונטי - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז מה אם שר האוצר הקודם דרש את זה? או שר החקלאות הקודם?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

- - שקשור למפעל פרי גליל ולאותם מכסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, זה לא יעבור פה. אני חייב להוכיח לשמעון סויסה שהכוח נשאר. אבל הוא לא נשאר; המדינה השתנתה. אני לא אסכים בשום פנים ואופן. אני אומר לך, אתה יכול להגיד ליוגב, אתה יכול להגיד לאיתי. אני לא מתכוון להעביר דברים שנוגעים למכסים, עד שאתם לא מעלים בחזרה את המכס. אני רוצה את סולבר ואני רוצה את פרי גליל. 


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ב-5 בנובמבר נשלח מכתב מארגון חקלאי ישראל.  

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

דובר פה על נושא יוקר המחייה, ואנחנו מדברים על שימורים וירקות קפואים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אולי מפסיק עם השטויות האלה? כבר עברתי פה יותר מדיי הורדות מחירים. אני לא מפסיק לראות פה הורדות מחירים. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

אלה שווקים של 2 מיליארד שקל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עוד מעט תחלקו את זה חינם, לפי המכסים שאתם מורידים. באמת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בדיוק. אתם מקבלים עודף. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

תגיד לי, למה מוכר הלאפה שלי לא יודע שהורידו לו את השמן? אני לא יודע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זאת לאפה, והוא מדבר איתך על הפלאפל. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

מדברים פה על הפלאפל כאיזושהי דוגמה, אבל בסוף אנחנו מדברים על שוק מוסדי מאוד גדול, שהולך לכל חברות המזון בישראל.  

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

ירדו המחירים בחברות המזון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יודע מה? מיותר. אני לא רוצה להתווכח איתך. אני מבקש שתבדוק במשרד האוצר, באגף התקציבים, האם הם מוכנים להעלות בחזרה את המכס בנושאים הספציפיים האלה, שדיברנו עליהם כבר הרבה פעמים. אם לא, אין בעיה. לא יהיו מכסים, לא יהיו הורדות, לא יהיו עליות. אין בעיה. אתם רוצים להילחם עם ועדת הכספים – תילחמו. אתה יודע מה, אם אתה אומר שזה מוריד מחירים, למה לא נתת תקציבים למפעלים האלה במקום הפגיעה במכס, שמביאים את העגבניות מטורקיה? למה לא הבאתם? אמרת שתיתנו תקציב. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

יש תקציב למפעלים שרוצים לעשות השקעות. יש תקציב במשרד הכלכלה, ואפשר לבקש לעשות השקעות, והמדינה משתתפת באותן השקעות להגדיל פריון ויכולת תחרות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא שואל על התמיכות לחקלאים. בזה לא הביאו כלום. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

אני מבחין, כי אין תמיכות בתעשייה בישראל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה הבנת בדיוק על מה הרב גפני דיבר, והכי פשוט לזרוק את זה למקום אחר. הוא דיבר על החקלאים, אמר שהבטחתם מתן תמיכות, ולא העברתם. מצד אחד, אתם אומרים: אנחנו מורידים את המכסים, מעלים מכסים, אתם משחקים עם זה איך שאתם רוצים. מצד שני, אתם אומרים: אנחנו נעזור לחקלאים, אבל החקלאים לא קיבלו שקל מאז ועכשיו הקפאנו את זה. בנוסף לכול, אתה רוצה להגיד שהם לא הגישו בקשה. סולבר, למשל, נניח שהם לא הגישו בקשה. אתה יודע לעזור להם עכשיו? אתה יודע לעזור לפרי גליל? הרי הם אומרים לך: הדבר היחידי שיכול לעזור לי, זה העלאת המכס. אתה יודע לעזור לו?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

אנחנו לא מאמינים שהעלאות מכסים זה כלי טוב לפתרון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תן לו פתרון אחר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

מי שרוצה לעשות השקעות, יש תקציבים במשרד הכלכלה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אתה הצעת פתרון אחר?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תן לו שימור עובדים, משהו שיכול לעזור לו גם במפעל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

במציאות של היום, אתם רוצים לסמוך על טורקיה? זה מה שאתם רוצים?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

מפעלים שרוצים לעשות השקעות ולהתייעל, יש כלים במשרד הכלכלה, יש תקציבים ואפשר לתמוך בהם. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

גפני, הם הציעו פתרון אחר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. הוא אומר: הם לא הגישו בקשה. סולבר הגישו. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

הצענו שני פתרונות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבעלים של פרי גליל לא רוצה. הוא אומר: מה אני צריך להיכנס לעניין הזה? המדינה לא שומרת עליי, אז לא. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

האם חברת ההמבורגר הגדולה בארץ, שהיא אמריקנית – אתם יודעים על מי אני מדבר – שמייבאת את הקטשופ ואת הצ'יפס מאמריקה, האם היא הורידה את מחיר ההמבורגר מתישהו, שאתם זוכרים? 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

איזו חברה?

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

החברה האמריקנית הכי גדולה שמוכרת המבורגר בארץ. יש לה אות M. אתה מכיר את זה? היא מייבאת, היא יבואנית. נתת לה מתנה 70 אגורות בצ'יפס. קיבלת משהו?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

החברה הכי גדולה בארץ שמוכרת צ'יפס וקטשופ זאת אסם. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אמרתי לך המבורגר, לא אמרתי לך אסם. אסם לא מוכרת צ'יפס. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא שאל אותך שאלה נכונה. יש לך תשובה לזה? ראינו שהם הורידו לנו משהו במחיר? לא הורידו כלום.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. דלל, בבקשה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמשרד האוצר עושה עבודה קלה. הוא אומר: יוקר המחייה, ובוא נוריד מכסים. זאת עבודה קלה מאוד. אני רוצה לומר לך שהורדת מכסים לא בהכרח מביאה להורדת מחירים. אם לא עושים עבודה קשה ועבודה יסודית, לא תהיה פה הורדת מחירים. כשאתה נותן מכס למשהו, ומי שמרוויח מזה הם היבואנים וזה לא מגיע לאן שזה מגיע, אתה לא מטפל ביוקר המחייה. 

בדקתי מחירים של פרי הגליל בסופר, ודווקא המחירים שלהם הכי זולים בסופר. מעניין, זה פשוט לא הגיוני. אתה לא מבין למה זה. מה מסתבר? מי שמייבא, כבר לא מעניין אותו מה המכס והוא מרוויח על זה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

לא, הוא נהנה מהמכס. הוא שם את המכס בכיס. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

רק שיהיו בפני חברי הוועדה הנתונים הנכונים – אלה שווקים שאין בהם כמעט יבוא, גם בירקות הקפואים. 
 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

לא נכון, לא נכון. שופרסל מייבא ירקות קפואים. אל תגיד דברים שאתה לא יודע. רמי לוי מייבא צ'יפס קפוא חמש שנים. תגיד דברים מדויקים, אתה לא מבין בנתונים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. אפרים, אפרים, לא להתפרץ. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אין ספק שאני בעד שוק חופשי וליברלי, ללא מכסים, אבל צריך להבין שמדינת ישראל נמצאת במצב אחר לגמרי. חשוב גם לשמור על החקלאות ולשמור על מפעלי התעשייה. מה יקרה בסוף? אותם מאות ואלפי עובדים יבקשו דמי אבטלה, ושכרנו יצא בהפסדנו. כשיש יבוא ואין ייצור מקומי, ואין מי שיהיה לו כוח להפעיל מול אותו יבוא, בסוף תהיה העלאת מחיר ולא הורדת מחיר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

פנה אליי חבר ועד העובדים מפרי הגליל, טלאל אל מסרי, שנמצא כאן. יש כאן שני ראשי רשויות, ראש הכפר טובא זנגריה, וראש העיר חצור. פעם היינו יחד חברים כראשי רשויות. זה לא הדיון הראשון שעולה בוועדת הכספים על מפעל פרי הגליל. זאת לא פעם ראשונה. העניין של פריפריה זה עניין שצריך לקבוע בו מדיניות. הממשלה צריכה לקבוע מדיניות ולשמור על התעשייה בפריפריה בכלל, ובצפון בפרט. המפעל הספציפי הזה מעסיק הרבה מהיישוב הבדואי טובא זנגריה. מדובר בהרבה משפחות, וברגע שהמפעל הזה ייסגר או יהיו צמצומים, זה יפגע בהרבה משפחות, גם בטוב וגם משפחות מהחברה היהודית בכל הגליל. 

תפקידנו כאן לא להתווכח עם האוצר, אלא לנסות להציע פתרונות. הוויכוח עם האוצר לא יועיל ואני חושב שכחברי ועדת הכספים אנחנו צריכים להיות יוזמים ולתת פתרונות, כדי לעזור לאנשים, למפעל, ובקצה לאותן משפחות שנמצאות ברובן מתחת לקו העוני. אנחנו נמצאים עכשיו בגל התייקרויות נורא. מתחילת ינואר אנחנו שומעים כל יום על התייקרויות, וזה מכביד על אותן משפחות מוחלשות, שרובן נמצאות בפריפריה, ובעיקר מהחברה הערבית והבדואית בצפון. היישוב הבדואי, הערבי שנמצא בצפון, זה טובא זנגריה, ואני חושב, חבריי, כבוד היושב-ראש, שלא צריך לדאוג לפתרונות, אלא לעזור למפעלים ולאוכלוסייה שנמצאת בצפון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. אלון שוסטר, בקצרה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תודה רבה. אני אגיד לחברים מהאוצר, שמי שרוצה זרימה חופשית ככל האפשר של סחורות – גם לאנשים מותר לנוע, גם דעות להחליף וזה מצוין. אבל בעניין סחורות, קרי הקטנת המכסים והמכסות, צריך לקחת בחשבון שהוא משלם פעמיים. אלא אם כן, הוא רוצה להפקיר אותנו ליבואנים בזמן שגרה ובזמן חירום. הוא צריך לשלם פעם אחת בהקטנת הכסף שנכנס לאוצר בגלל המכסים, ופעם שנייה הוא צריך לשלם את מה שהובטח והוזכר כאן לתמיכה חכמה, נכונה בכל הרכיבים עליהם דיברנו, ולא מתבצעים. זה הסיפור, וכל השאר זה סיבוב באותו עניין. 

מתי יגיע הרגע, אולי תחת כנפי מצב החירום הזה, שנצליח להסכים? בעיניי, יש פה בעיניי הסכמה מלאה על זרימה חופשית של סחורות, בד בבד עם תמיכה חכמה בתעשייה ובחקלאות המקומית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

שלום, אני מנהלת תחום יבוא, משרד החקלאות. שלום, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לחזק את כל מה שנאמר פה לגבי הרפורמה, ושהמכסים ירדו באופן משמעותי ולא התקבלו תמיכות ישירות בכל הפגיעה בחקלאים, בחקלאות. הייתה פגיעה באופן משמעותי במפעלים, ובסוף הפגיעה היא בציבור, וצריך לזכור את זה. המדינה צריכה לעזור כאן באופן מיידי, להעלות בחזרה את המכסים, לשמור על הייצור המקומי, והמשמעות היא שמירה על העובדים, על העצמאות, על הייצור המקומי שלנו, ולא להסתמך על יבוא. אם לא נעצור את זה בזמן, ניזכר כשכבר יהיה מאוחר מדיי. ראינו שיש ענפים שנפגעו כמו השום הטרי. אנחנו רואים שני נציגי מפעלים שבאו לדבר, ואני רוצה לחזק אותם. 

ביקשת בדיון הקודם לדבר על נתונים, ואני רוצה לחזק. בדקנו את נתוני היבוא, וראינו שגם במפעל סולבר הייתה עלייה בנתוני היבוא גם בשמן הקנולה וגם בשמן חמניות. הטענות שלהם נכונות, ואנחנו רואים בנתונים שמאז הפחתת המכסים, היבוא עלה. צריך להבין שהדברים האלה משפיעים, וצריך לחשוב מה אנחנו עושים. הם בעצם ביקשו להעלות את המכסים על התעשייה. אפשר להפריד את פרטי המכס ולהעלות את המכסים בחזרה, כדי שלא ייפגע יוקר המחייה, ומצד שני, גם בסיפור של פרי הגליל –  אנחנו רואים שיש עלייה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה התפקיד שלך במשרד החקלאות?

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

מנהלת תחום יבוא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז בגדול את נגד היבוא. אני רוצה להבין את מערכת היחסים בינך לבין היבוא. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

מה תפקידו של שר החקלאות? מה הוא עשה בעניין?

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

גם שר החקלאות דיבר עם שר האוצר, והם דיברו על כל סיפור העצירה של הרפורמה. כמובן, אנחנו קידמנו את זה אצלנו במשרד. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אבל הוא קובע את המדיניות. לא הבנתי. 

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

להזכירכם, הרפורמה קרתה בממשלה הקודמת, לא בממשלה הנוכחית. 

 << אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

יש ממשלה חדשה כבר הרבה זמן. 

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

נכון, והוא פעל לעצירה של הרפורמה, ואת זה כולנו מכירים. עכשיו אנחנו מבקשים גם מהאוצר שיעלו בחזרה את המכסים, ויגנו על זה. כפי שדיברתם על הצ'יפס, על העגבניות ועל השעועית, אנחנו רואים שיש עלייה ביבוא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בגדול, אתם במשרד החקלאות מתנגדים ליבוא? אתם מתנגדים ליבוא במחלקה שלך?

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

אנחנו מבקשים שתהיה עלייה בחזרה של המכסים לפני הרפורמה, וצריך לזכור שאם רוצים לעשות רפורמה, צריך לעשות אותה בצורה אחראית. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מביע עמדה כרגע, אבל יכול להיות שיותר נכון להמשיך את הרפורמה ולתת סובסידיות, ולא לעצור את הרפורמה ולחזור אחורה?

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

אני אומרת ששנתיים אנחנו בתוך זה, הורידו את המכסים, לא נתנו תמיכות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לא השלימו את המהלך. את מסכימה איתי? אולי צריך להשלים את המהלך. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. 

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

אבל זה לא קרה. בואו נעשה חשיבה מחדש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז נחזור אחורה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

סליחה, מה שקרה זה שהחליטו על רפורמה, אבל לא לקחו בחשבון את המפעלים, את החקלאים, כאילו נמצאים באיזה מגזר עסקי. לא לקחו בחשבון את מה שיקרה פה מבחינת מקומות כמו חצור הגלילית או מפעלים שנמצאים במקומות האלה. לא פתרו את הבעיה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מסכים איתך. אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני רק אומר שהתחילו את הרפורמה כשהמצב שהיה לא טוב, ורצו לשפר את המצב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני חולק על העניין הזה. 

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

שוב, בלי להביע עמדה בעד הרפורמה או נגדה, יכול להיות שיותר נכון להשלים את הרפורמה, לבחון את ההשלכות שלה במקום לעצור באמצע ולחזור אחורה. למה צריך מחלקת יבוא במשרד החקלאות, אם אתם נגד יבוא? אני תוהה עם עצמי. 

 << אורח >> טל וייל צמרת: << אורח >>   

אנחנו לא נגד היבוא, ולא להכניס דברים שלא אמרנו. אנחנו לא נגד היבוא, יבוא הוא חשוב. 

 << אורח >> אלי שני: << אורח >>   

את קרובה לזכייה בפרס נובל לכלכלה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

גם הרפורמה זה פרס נובל לכלכלה. הרס את החקלאות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל הרפורמה לא הושלמה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הפחתת המכסים לא השפיעה במיליגרם על יוקר המחייה. גם על זה צריך להסתכל משני הצדדים. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

הרפורמה הזאת היא הפטנט הכי מודרני להרס החקלאות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה, משרד הכלכלה, בבקשה.  

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

שלום לכולם, אני מנהל תחום תעשייה במשרד הכלכלה. לגבי מפעל פרי גליל, אנחנו במשרד הכלכלה בעד הפחתת המכסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתם עושים על מנת שלא יפטרו את העובדים, ושהמפעל ימשיך?

<< אורח >> משה אפרים: << אורח >>   

אתה בעד הפחתת המכסים?

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

אם זה בא יחד עם תמיכה של האוצר, אבל התמיכה של האוצר לא הגיעה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

התמיכה של האוצר לא הגיעה, ולכן מה?

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

נכון להיום, אנחנו לא רוצים להעלות את המכסים בחזרה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל התמיכה של האוצר לא הגיעה גם על מה שהיה. כרגע יש בעיה עם המפעל הזה. איך אתם יכולים לעזור להם?

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

במשרד הכלכלה יש מספר תוכניות סיוע, עמידות פריון, מכון ייצור מתקדם. נכון להיום, מפעל פרי גליל לא פנה למשרד הכלכלה לבקשת סיוע. יש לך מספר כלים.
 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אין להם חומר גלם, זה מה שהוא טוען. 

 << דובר_המשך >> יואל בן שושן: << דובר_המשך >>   

למשרד הכלכלה יש מספר כלי סיוע. כרגע הוא לא פנה, כשהוא יפנה, אנחנו נבדוק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנו, תודה. אחמד טיבי, בבקשה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

מכובדי היושב-ראש, בכל פעם שוועדת הכספים דנה בעניין סגירת מפעלים או סכנה המרחפת על סגירת מפעלים, לנגד עיניה עמדו הפועלים, העובדים והמשפחות שלהם. כך גם הפעם. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו דנים במפעל הזה, פרי הגליל. נדמה לי שיש שם 150 עובדים קבועים ו-200 עובדי קבלן. יש גם משפחות מטובא זנגריה באזור. נמצא פה ראש המועצה. שאלתי את נציג האוצר אם יש לו פתרונות אחרים, והוא ענה שאין. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

לא עניתי שאין. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

גפני ענה במקומך שאין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מייצג את האוצר. אתה לא. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אם יש, שיגיד לנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה הפתרון?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אני אומר – תן פתרון. אין. האמת היא שאין, ולכן, האנשים כאן. אני מכיר את גפני קצת יותר מאחרים. הוא נשמע אסרטיבי הפעם, ולכן, כדאי לכם להציע הצעות שירצו את ועדת הכספים ומי שעומד בראשה. אי אפשר להקריב את משפחות העובדים ככה. לכן, צריך פתרון. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. כן, מוטי. 

 << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >>   

אני רוצה להגיד מילה למשרד הכלכלה. תקשיב, אני אומר לך בכנות, אני חולק עליכם. קודם כול, אני מופתע שיש במדינת ישראל משרד כלכלה. אם אתה אומר שלא התקשרו, אני יכול להגיד לך שבמשך 14 יום אני מנסה להשיג אתכם רק כדי לדבר איתכם. באחד הימים, אמרתי את זה גם פה בוועדה, ענה לי המשנה למנכ"ל, אחד בשם מוטי. אומר לי: חזיזה, תקשיב, אתם בראש מעייננו. אנחנו נדבר איתך, יפגשו אותך, ישמעו אותך. אני חוזר על מה שאני אומר, שאם הייתי בעל מונופול, אם הייתי יבואן, הייתם מתייחסים. אבל בגלל שאני עובד ייצור, לא התייחסו. גם לא חזרו. ניסיתי להשיג את שר הכלכלה. אז מה אם אני עובד ייצור? מה קרה? ניסיתי שבע פעמים. הגעתי לכל הלשכה, ובלי סיפורים. ואני אמרתי את זה לאדוני היושב-ראש. אמרתי לו. 

נכון, אין לי שום אימפריה כלכלית ולא משחק בפריימריז ולא משחק פוליטי. אני בא לייצג עובדים. באתי שתשמעו, לא רוצה כסף. אמרתי ואני אומר שאני לא מבקש אגורה מבעלי הבתים. אם כן, תנו את זה לחקלאים. תנו את זה באופן ישיר לחקלאים. בואו, תעזרו לחקלאים כדי לגדל וכדי לתת לעובדים לעבוד. לא באנו לבקש רחמים, לא באנו לבקש טובות. איפה ההתייחסות? אתה אומר שלא פנו? אני פניתי. אני לא המנכ"ל. אני עובד. אני לא מנכ"ל, לא בעל הבית, לא מייצג אותו. אני מייצג את העובדים. אני יודע שאני חוזר הביתה היום, וכל העובדים שקיבלו מכתבי פיטורים, הולכים הביתה. למה? כי משרד הכלכלה לא ענה לי. משרד האוצר לא מבין מה זה פריפריה. עם כל הכבוד, יש משרדים, אבל זה תיאורטי. בפועל לא נעשה כלום למען הפריפריה. 

אני חוזר ואומר, כולם פה אלופים בהצהרות פופוליסטיות. בזמן אמת, לבוא ולהנציח את האמת ולהראות הלכה למעשה, אדוני היושב-ראש. אני מסכים עם כל החברים, גם עם טיבי – אתם לא פה. אנחנו שייכים למדינה אחרת. אנחנו לא מוצאים אוזן קשבת. למה? במה חטא העובד שרוצה לעבוד? מה יותר פשוט מאדם שרוצה רק לעבוד? לא להיות נתמך, לא להיות בלשכת הרווחה. תנו לו ללכת לעבוד. גם הזכות המינימלית הזאת לא ניתנת במדינת ישראל לעובדי הצפון, ובמיוחד לעובדי פרי הגליל, שאין לנו מנוחה יום אחד.

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

לא התקבלה פנייה למשרד הכלכלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יואל, אתה יודע שהמפעל עומד להיסגר? 

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה אתם עושים? גם אם לא קיבלתם פנייה, מה אתם עושים? 

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

לנו בתור משרד אין כלים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל אתה מבין מה שקורה. היו שם כ-350 עובדים ונשארו כ-120 עובדים. עכשיו פיטרו עוד 53 עובדים, ויכול להיות שעד סוף החודש יפטרו את כולם. זה לא מפריע למשרד? אתם דואגים רק ליבואנים במשרד?

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

ממש לא. ההפך. אנחנו דואגים לכולם, גם ליבואנים וגם לתעשייה. בתפקידי אני מנהל תחום תעשייה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל מה עשית?

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

אני דואג לתעשייה. 
 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה עשית למען העובדים האלה?

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

המפעל עצמו לא בא ואומר: תעזרו לי, במה אפשר לבוא ולעזור? ככל שיפנה, אנחנו נעזור לו. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הם היו בוועדה כבר שלוש פעמים. אתה רואה מפעל שנמצא בקשיים. מה אתם עושים למען העובדים? 

 << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >>   

 אנחנו לא יודעים לעזור לעובדים. אנחנו יודעים לעזור למפעל, שיעזור לעובדים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

גם בשבוע שעבר הם היו פה. מה עשיתם בשבוע הזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה שתדעו, גם משרד הכלכלה, גם משרד החקלאות ובעיקר משרד האוצר. אני לא מתכוון מהשפה ולחוץ. אין לי שום עניין בפרי גליל ואין לי שום עניין בסולבר. לוקחים את הרפורמה של הממשלה הקודמת, ולא הבאתם לזה שום תוכנית לוואי. לא אמרתם: אנחנו נדאג. אתם אומרים: לא פנו אלינו. אומר לי הבעלים של המפעל: שהמדינה לא תעשה לי טובות, אני רוצה למכור את זה. העובדים יסבלו, זה לא מעניין אתכם. אני אומר לכם, אתם תרגישו את זה בתקציב. אם אתם לא באים עם תוכנית שמשאירה את פרי גליל בחצור, ומשאירה את סולבר באשדוד ובאשקלון - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו לא נאשר את התוספת לחינוך העצמאי .

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

- - פה יהיה מאוד מעניין. מאוד מעניין יהיה פה. זה דבר אחד. דבר שני, אושיק אפרים, אני מכיר אותך, נשארת צעיר, אותו דבר, עם אותן אנרגיות. אני מבקש לא לפטר את העובדים. תנו לנו את החודש הזה. 

 << אורח >> מרדכי חזיזה: << אורח >>   

אדוני, המכתבים יצאו. שיבינו את זה פה, המכתבים יצאו, והעובדים כבר מגישים את הפיטורים. אני אשמח מאוד שמכאן תצא הבשורה שאני חוזר למפעל פרי הגליל, ואין פיטורים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני דיברתי איתך, אני דיברתי עם הבעלים. אני מבקש, תנו לנו את החודש הזה. יכול להיות שאחרי זה גם אנחנו נרים ידיים ונגיד שאין מה לעשות. אבל אני חושב שיהיה פתרון. אני מבקש מכם, תחזירו את העובדים, כדי שיהיה לנו בסיס על מה לדבר. 

ראש מועצת טובא זנגריה, בבקשה. אני רוצה לסיים. אחריו שמעון סויסה. 

 << אורח >> ויסאם פאיז עומר: << אורח >>   

תודה, אדוני. אני מצטרף לעמדת היושב-ראש ומדבר לליבך. אם אדוני לקח את זה כיוזמה אישית, אני בטוח שהוא יעזור לכולנו. האוצר יודע שצריך לתת פתרון לשימור העובדים, עד למציאת פתרון. תודה רבה לכולם. 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. סויסה. 

 << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >>   

אני מצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי היושב-ראש. אני רק אומר שגם הזמן של הזריעה והשתילה כמעט עובר. צריך לבקש שיעשו הזמנות כדי לשתול ולזרוע, כי בסוף המפעל מתפרנס מזה, וזאת נקודה חשובה. דבר שני, אני מזכיר לכולם, לא כלכלי להחזיק מפעלים בחצור הגלילית. אבל דווקא בימים אלו, כשירושלים שקטה ותל אביב שקטה, אנחנו חוטפים את כל התופת ואנחנו עומדים בגאון. את זה צריך לזכור. אם אתם רוצים מדינה חזקה, צריך פריפריה חזקה. הדברים הקטנים האלה מאוד משמעותיים. לכן, אני אומר לשלושתכם, התפקיד שלכם זה לעשות, ולא להגיד: השר ההוא והשר ההוא. שר החקלאות צריך לקבוע מדיניות; שר האוצר צריך להגיד איך מאזנים או נותנים תקציבם, וככה פותרים את הדברים.  בסוף זה פרוטות בתקציב מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אורי דורמן מהחקלאים, רק משפט. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>   

אני ממשיך את מה שאמר ראש העיר חצור. המפעל הזה, וכל מפעלי המזון, תעשיית המזון, נמצאים רובם בצפון, רובם בפריפריה. צמודה אליהם החקלאות, והחקלאות הולכת יחד איתם. כאשר המפעלים האלה מצמצמים, גם החקלאות מצטמצמת. העלאת מחיר המים, הורדת המכסים – היינו פה בשלושה דיונים על המכסים, כאשר כבר הייתה הבנה. הייתה הבנה. שר החקלאות הביא מכתב שהייתה הבנה, ולא עמדו בהבנה הזאת. כל זה מכניס את כל התעשייה הזאת למצוקה. 

כבוד היושב-ראש, אני חושב שאתה זוכר שב-2016 היה מבצע לפסח, הורידו את המכסים לאפס. נתנו תמיכה של  25 מיליון, אבל הצרכן לא הרגיש בגרוש. את הכול גרפו לכיס הקמעונאים והיבואנים. זה העניין. צריך להפסיק את הדבר הזה. צריך להפסיק את הפטנט הזה. צריך להחזיר ולתמוך. עמק החולה יהיה השנה חום אם לא יזרעו בעוד שבועיים. עמק החולה יהיה חום, כי אין הזמנות. צריך לעצור את זה, לעשות חושבים ולעשות תוכנית קדימה בשביל לשקם את כל התעשייה הזאת ואת כל הענף הזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אלי שני, רצית להגיד משפט. 

 << אורח >> אלי שני: << אורח >>   

המדיניות הכלכלית בישראל עד 7 באוקטובר הייתה מבוססת, מצד אחד, על מכסים גבוהים, שמייקרים לנו את המחייה, ומצד שני על קצבאות שהולכות וגדלות. מה-7 באוקטובר המצב יצטרך להשתנות. תקציב הביטחון מזנק, הוצאות הריבית של המדינה מזנקות, קצבאות הנכות, נפגעי איבה – יש למדינה זינוק בהוצאות והיא לא תוכל להגדיל את הקצבאות, אולי אפילו תצטרך להקטין אותן. אם לא נפעל להקטין את יוקר המחייה, שפירושו מכסים נמוכים, רפורמה חקלאות, רפתות גדולות, לולים גדולים שיאפשרו לנו לקבל גם חלב בזול וגם ביצים בזול, בסופו של דבר, אנשים יהיו רעבים במדינה. תודה רבה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

וגם לגמור על החקלאים בדרך. לדרוס אותם.  

 << אורח >> אביב חצבני: << אורח >>   

אני מנהל איגוד תעשיות המזון. אני מצטרף באופן מלא למה שאמר חברי מהחקלאים. תעשייה וחקלאות שלובות אחת בשנייה. אני אתן נתון אחד פשוט: צ'יפס קפוא מ-2020 להיום כמעט הכפיל את עצמו ביבוא, והמחיר עלה ב-14%. הנושא של להפחית מכסים ומצד שני זה יבוא לצרכן – לא ראינו את זה קורה. אני רק מניח את הנתונים פה, ואני מחזיר את זה לוועדה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תספר את זה לאוצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. רבותי, אני מבקש גם ממשרד האוצר, גם ממשרד הכלכלה וגם ממשרד החקלאות, התקציב יגיע השבוע, בעזרת השם, אני מניח כך. אני לא במתח עם העניין הזה, אבל לא משנה. זה יהיה בן ערובה. אני לא אסכים שעובדי ייצור, עובדים סתם וחקלאים בגליל ובצפון הארץ יהיו נתונים להפקרות כזאת, שזורקים אותם ולא מתחשבים בהם. זאת מדינה חסרת תרבות, אם זה יהיה. אתם לא יכולים בשום פנים ואופן לדבר גבוהה גבוהה במשרד האוצר, ולהשאיר את העובדים של סולבר מחוץ לעבודה, רק בגלל שיש תוכניות כלכליות שאף אחד לא מבין אותן. תודה רבה, אני רוצה תשובה עד התקציב. 

חמש דקות הפסקה ואחרי זה נעבור לסעיף האחרון. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>