פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה לביטחון לאומי
29/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 120
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, י"ט בשבט התשפ"ד (29 בינואר 2024), שעה 9:58


סדר היום:
 << נושא >> תקנות כלי הירייה (הכשרה)(הוראת שעה)(מס' 2), התשפ"ד-2024 << נושא >>  - דיון והצבעה

נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
אפרת רייטן מרום
נאור שירי

חברי הכנסת:
ששון גואטה
יואב סגלוביץ'
יוסף עטאונה
מטי צרפתי הרכבי
גלעד קריב


מוזמנים: 
	אליעזר רוזנבאום
	–
	משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי

	בר לוי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אלון קסוס
	–
	חטיבת אבטחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	לימור ארזני
	–
	ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, האגף לרישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

	עקיבא הכהן
	–
	מנכ"ל "ערי ישראל"

	מירית שרעבי
	–
	עו"ד, המכון הישראלי לדמוקרטיה

	ישי פולק
	–
	מנכ"ל התאחדות האיכרים ויושב ראש איגוד הירי המעשי בנושא ספורט

	עופרי ביבס לוי
	–
	אחיה ירדן, גיסתה שירי ואחייניה כפיר ואריאל חטופים בעזה, גיסתה מטה משפחות החטופים

	גיל דיקמן
	–
	בן דודה של כרמל גת החטופה בעזה, מטה משפחות החטופים

	יזהר ליפשיץ
	–
	אביו עודד ליפשיץ חטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

	נופר בוכשטב
	–
	אחות של יגב, שחטוף בעזה. מטה משפחות החטופים

	דקל ליפשיץ
	–
	סבו, עודד ליפשיץ, חטוף בעזה. מטה משפחות החטופים



ייעוץ משפטי: 
גלעד נווה

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> תקנות כלי הירייה (הכשרה)(הוראת שעה)(מס' 2), התשפ"ד-2024 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוקר אור, אנחנו ביום ה-115 ל-"חרבות ברזל". אני לא יודע כמה מכם הספיקו לקרוא הבוקר, או לראות הבוקר את הפעילות של כוחות הביטחון, אבל אני לפחות בתור אחד שהיה שם כמה שנים מוריד את הכובע בפני כל המערכות. היכולת של צה"ל להילחם בכל כך הרבה גזרות, עם כל כך הרבה אנשים, בעיקר אנשי מילואים שנושאים בנטל היום. גם ברצועת עזה, גם ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון לפחות ארבע זירות הלילה: בית לחם, ג'נין, שכם, מה עוד פספסתי? קלקיליה. בכוחות מתוגברים, עם הישגים באמת יוצאי דופן. ברצועת עזה המלחמה במחנות המרכז, חאן יונס, עם הישגים שאנחנו לא תמיד מצליחים להבין מהם, אבל באמת הרבה מאוד. המאבק או המלחמה בעצימות נמוכה, ככה קוראים לזה, בלבנון, ממש ליד הבית שלי אנחנו שומעים את הרעשים, את הירי, את התקיפות כל הזמן. אתה מבין שהצבא שלנו פרוס לכל עבר. עושה את כל המאמצים כדי באמת לממש את ההישגים כמו שכולנו רוצים שיהיו. 

לשמחתי, למרות מה שחושבים חלק מהאנשים האחרים, נמצאים איתנו פה הבוקר כאלה שמזכירים לנו שבתוך המשימה של לנצח, חלק חשוב מהמרכיב הזה הוא החזרת החטופים. משפחות החטופים נמצאות איתנו פה, נציגות שלהם. וכמו תמיד בדיונים אצלי הם יפתחו את הדיון. בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

חלק מרכזי ודחוף ביותר מבחינת לוחות הזמנים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון. 115 ימים. 

 << אורח >> עופרי ביבס לוי: << אורח >>  

והחשוב ביותר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> עופרי ביבס לוי: << אורח >>  

אני עופרי ביבס. אני אחות של ירדן ביבס וגיסתה של שירי ודודה של אריאל וכפיר. אני כבר ארבעה חודשים מסתובבת עם פוסטרים של תמונות של המשפחה שלי, במקום שהם יהיו איתי פה. ואני רוצה לספר לכם שאתמול הבת שלי, בת 4, חברה הכי טובה של אריאל, אמרה לי 'אמא, את יודעת, אנחנו לא מוצאים אותם. כל כך הרבה זמן לא מוצאים אותם'. היא חושבת שהם נאבדו. 'כל כך הרבה זמן לא מוצאים אותם, אז כנראה שהם מתים'. איך אני אמורה לענות לה על זה? להגיד לה שיודעים איפה הם? להגיד לה שיודעים איפה הם ועדיין ארבעה חודשים לא הצליחו להביא אותם חזרה לארץ? איך אני אמורה לענות לדבר הזה?

יש שם עוד שני ילדים, משפחה שלמה. משפחה שלמה שכבר ארבעה חודשים מוחזקת. אזרחים שלנו, משפחות שלנו. ובמקום שהתקשורת תעסוק היום בהתקדמות של משא ומתן, שתעסוק בוועדה שהייתה אתמול, באיך מקדמים את ההסכם כדי להחזיר אותם, אני צריכה לקום לבוקר שמה שאני מגלה זה שחברי כנסת רוקדים ושרים ומתכננים תכנונים שהם בכלל לא, אני אפילו לא יודעת איך להגיב לזה. פשוט ביזיון. פשוט ביזיון שזה נבחרי ציבור שלנו, שככה מתנהגים. רוקדים על הדם של המשפחה שלי, רוקדים על הדם של החיילים שאיבדו את חייהם שם בקרב. מתעסקים בדברים שהם, שאין שום מקום כרגע להתעסק בהם. והמשפחה שלי שם נמקה מיום ליום. כבר מעל חודשיים שאני לא יודעת מה עלה בגורלם של שירי והילדים. אני רואה את אח שלי ואני רואה את התיעודים מהמנהרות ומתא הכלא שהוא מוחזק בו. וכבר לא נשאר לי מילים. לא נשאר לי מה להגיד לבת שלי, לא נשאר לי מה להגיד לעצמי, לא נשאר לי, מה עוד אפשר להגיד? אנחנו פה כבר, יש פה אנשים שמגיעים כבר כל שבוע במשך חודשים. מה כבר נשאר לנו להגיד? כמה אפשר? מה, להתחנן, לבקש? לא. זה חובת המדינה. זה חובת מי שיושב פה בממשלה להתעסק בזה ורק בזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה.

 << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>  

בוקר טוב, אני יזהר. באמת אני מאלה שחודשים מגיעים. ואת צביקה, שהוא יושב-הראש של הוועדה אנחנו מכירים כבר חודשים, בחדרים שונים כל פעם. וכן, שמעתם את זה. ואני חושב שמה שהיא אמרה זה אמרה של כאב. מה שהיה אתמול בלילה, שדיברו, זה פוליטיקה. ואנחנו לא נגד כל מי שרקד שם, אנחנו נגד הריקוד. וכל מי שעשה את זה כאילו עשה לנו "נא" בעין. אנחנו, זה מה שהרגשנו. יש זמן לכל דבר וזכותו של כל אחד לרצות ליישב את מה שהוא רוצה וזכותו גם של כל אחד לרקוד איפה שהוא רוצה. אבל שיידע שהוא עושה את הריקודים האלה מול הטלוויזיה ומראה לכולנו כמה הוא חזק, אולי הוא חושב שהוא עושה את זה לסינוואר, אבל שיזכור שביד השנייה הוא דוקר אותנו בלב. ואני רואה בזה חוסר רגישות, חוסר הבנה של המצב. אתם יכולים לשבת בחדרים ולתכנן את גוש קטיף הבא, זו זכותכם המלאה וחובתכם אם זו האידיאולוגיה שלכם. אבל ככה לעשות את זה, זה נראה פשוט רגע מבחינתנו. ועצם זה שאנחנו מדברים על זה, כי באמת ציינו פה את התנאים של ירדן שראינו במנהרות. אז ירדן וקלדרון אלה שני אנשים שעדינה במסמך המרתק שלה בערוץ 12 דיברה שהם היו כלואים שם לבד בחושך, בתוך איזה צינוק. אז זה ירדן. שפה גם חודשים מביאים אותו לפה. ועם כאב הבטן שכולם קמים שם, אני חושב שפשוט רק להגיד לאלה שצוהלים וחושבים שזה הכוח שלנו, או שזאת התשובה שלהם לסינוואר. אני לא מתווכח עם הפוליטיקה, אני רק עם האתיקה. וזה שזה מכבה קצת אותנו ומוריד לנו קצת את האנרגיה לראות כל כך הרבה שרים וחברי כנסת משתתפים בזה והופכים את זה לצהלה גדולה. והנה, זה הזמן כרגע להכות ולהיכנס לגוש קטיף. ושוב פעם, לא בקטע הפוליטי, בקטע האתי. איך אתם עושים את זה? פורים מתקרב ואנחנו לא יודעים איך נחגוג את פורים. את ביבס נשים שם? נתחפש לביבס? מה יהיו התחפושות? סינוואר, ביבס? 

זהו. אז אני מזכיר לכולם שכרגע יש משהו מאוד עדין שקורה באירופה ואנחנו כולם רוצים לא לעשות גלים. וגם אנחנו אולי חלק מהפעילויות שלנו כמטה לפעמים מרעישות ואולי לא בדיוק בתזמון, אבל הכול בא מתוך כאב, כי זה נוגע אלינו ישירות לתוך הלב. זה לא פוליטיקה שאנחנו עושים כדי לקדם משהו. לא איזה להתחבר למישהו שאולי זה יעזור לי בעתיד. אנחנו עושים את זה כי זה כואב לנו בבטן מה-7 באוקטובר. ואם אפשר, פשוט לא בסדרת חינוך, אלא פשוט להגיד בבקשה הצנע. הצנע קצת. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לכם על המילים הכול כך חשובות האלה. חשוב לשמוע אתכם, מאוד. בבקשה גיל. 

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >>  

גיל דיקמן, בן דוד של כרמת גת החטופה בעזה. אצטרף לדברי חברתי וחברי פה, שהפכנו לסוג של בני משפחה אחת גדולה. אנחנו באים לכאן שבוע אחרי שבוע ומדברים אליכם ומסתכלים לכם בעיניים ומספרים את הסיפור שלנו ואתם מבטיחים לנו שאנחנו הדבר הכי חשוב על סדר היום. ואנחנו רואים שבעיניי הציבור בישראל באמת נושא החטופים הוא הנושא הכי חשוב והכי דחוף. ואז אנחנו קמים בבוקר לתמונות שמראות לנו בדיוק ההיפך. בדיוק ההיפך. קוברים חיילים ואתם רוקדים. חטופים נמקים בצינוק ואתם רוקדים. משפחות בוכות על היקירים שלהם, חוששות לגורלם, ואתם רוקדים. 

היו כל כך הרבה ביקורות על הסגנון. אנשים הרגישו חופשי לבקר אותנו, המשפחות, על הדברים שאנחנו עושים ולהגיד שאנחנו מחזקים כל מיני גורמים מכאן ומכאן. מה עם המופע הבזוי שראינו אתמול? מה איתו? את מי הוא מחזק ואת מה הוא מחזק? חיילים, מאות אלפי חיילים התגייסו. וכשתשאלו אותם מה הם ראו מול העיניים, הם ראו את החטופים והחטופות שלנו, קודם כל. ולהציל אותם ולדאוג לזה שיהיה פה ביטחון. הם לא ראו את החגיגות ריקודים האלה של אתמול מול העיניים, לא זה מה שהם ראו. ולעשות את זה דווקא ברגע הזה, שהוא רגע כל כך קריטי, שהכול בו כל כך עדין. במשא ומתן לשחרור חטופים ובחברה הישראלית, שאמורה לצעוד ביחד. ומדברים איתנו כל הזמן על ה-ביחד ועל האחדות. דווקא ברגע כזה, האצבע הזאת בעין, בדיוק כמו שיזהר אמר, היא דוקרת אותנו ממש בלב. והיא מסמנת לנו שאנחנו הולכים בכיוון מאוד לא נכון. מאוד מאוד לא נכון. וזה כל החשש שלנו. שעל גב החטופים שלנו, זה יהיה חמורו של משיח עכשיו. כן, על הגב של החטופים שלנו זה יהיה חמורו של משיח? אנחנו לא נקבל את זה. ואנחנו נדבר על זה בכל מקום, ואנחנו נשתדל לעשות את זה בנימוס ובלי ריקודים ובלי צעקות. אבל כמה עוד אפשר? כמה עוד? כשאנחנו רואים שהדיבורים שלנו והתחינות שלנו בבקשה שתשימו אותנו בראש סדר העדיפויות מתקבלות בחיוך מזלזל ובחגיגות? 

אתם לא רואים אותנו. והדבר הזה פשוט חייב להשתנות, חייב. אנחנו נמשיך לבוא לכאן, לייצג את הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, שהניצחון שלהם זה לא הריקודים שלכם. אלא שאנחנו נקבל בחזרה את היקירים שלנו פה הביתה. לא שום יישוב שיקום שם, אלא אנשים שיחזרו הביתה כאן. זה הניצחון של מדינת ישראל וזה מה שרוב אזרחי ישראל רוצים. ובזה אתם צריכים להתעסק כאן בוועדות האלה וגם בכנסים שאתם מנהלים בערבים. תודה רבה. 

 << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>  

אני בא מקיבוץ ניר עוז, הכול שרוף. תקומה מדברת על להקים אותו והדברים נופלים מימין, משמאל. אבל עוד לא שופץ בית אחד בעוטף עזה. בית אחד לא שופץ. אנחנו בתוך, יש לי אבא חטוף, קיבוץ שרוף, אין לנו קהילה, הכול מפורק. וחגיגות. הנה, זאת ההזדמנות לתת את המכה ולעשות "נא" בעין לסינוואר ולהקים עוד יישוב. רגע, בואו נתרכז, כמה כסף עבר אלינו? מישהו קם, כמה אנשים פגועים נפשית? זה הזמן שלנו לקחת עכשיו עוד משימות של התיישבות או לנסות לתקן את מה שנשרף שם? ואני לא מתווכח אם לצאת עם הצבא או לעשות רצועת ביטחון ולא כלום. אתה יודע, אפילו מפריע לי שראש הממשלה מתנצל בפני הקטארים או לא נעים לו שזה פלט? לא. אני מבטיח לאמיר קטאר שאני אבוא עם התמונה של אבא שלי אם הוא לא יחזור בחיים לכל משחקי הכדורגל שלו ולכל הפרצוף היפה שלו כלפי העולם, ולא ליד המכוערת שמממנת את הטרור. אבל אני אומר אותו דבר לכם. אתם בשבילי פתאום מהאחים שכל אחד חושב אחרת הפכתם פה למשהו אחר עם ההצהרות האלה. ואני חושב שאתם לא רגישים למה שעשיתם אתמול. זה ממש מראה חוסר רגישות מוחלט למצב. וזה מן ניצול של איזה, לא יודע, רייטינג או טיימינג. אנשים שאני דיברתי איתם והסבירו לי כמה הם מסורים להחזרת חטופים. אנשים בימין, אנשים בהתיישבות, שראו את הציונות שלנו דומה. כאילו, לא יודע. חטפנו סטירת לחי אתמול, משפחות החטופים. ואנחנו זועקים אותה פה. ואנחנו קודם כל זועקים שבאירופה ימצאו עכשיו פתרון כדי להחזיר לנו את החטופים. ושם אנחנו רוצים שכל האור יהיה. על אירופה. ולאחל להם בהצלחה במשא ומתן. להתגמש, ללחוץ, להגיע לפתרון הכי טוב שהם יכולים. אנחנו רק לא נפריע להם קודם כל. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לכם על הדברים. ואני אמשיך לתת לכם את הבמה הכול כך חשובה הזאת. לא שלי, אלא שלכם, להשמיע את הדברים. כי גם אם אנחנו זוכרים את זה בחיי היום יום, חשוב לשמוע אתכם. כי זה מעצים את האירוע הזה ואת מה שאנחנו נמצאים בתוכו, שלא יהיה לכם שום ספק. אז תודה רבה על הדברים החשובים האלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

צביקה, אפשר רק שנציגי המשפחות שיושבים בשורה שנייה רק יזכירו את בני המשפחה שלהם?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה, בוודאי. יזהר, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

שנדע את השמות. 

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >>  

תודה. אני אעשה את זה ממש קצר, כי באמת הם אמרו פה הכול. אני לא חושבת שיש הרבה מה להוסיף. אני נופר, אחות של יגב. הוא חגג ביום שלישי שעבר יום הולדת 35. חגג הוא לא חגג. לכבוד יום ההולדת שלו אספנו עוגות והעברנו אותן לעמותות לנזקקים, ליוצאות זנות, לילדי פליטים. אני חושבת שבתקופה כזאת אנחנו רואים את האחדות של העם, אנחנו מדברים על האחדות של העם. אנחנו גם מנסים לפעול למען זה, למען עתיד טוב יותר בהמשך.

אבל אני היום התעוררתי בהרגשה שעבדו עליי. התעוררתי בהרגשה של, חשבתי שאמרו לנו שהכוח הצבאי יעזור להחזיר את החטופים. הכוח הצבאי הוא מה שחשוב. אנחנו צריכים למוטט את החמאס, נכון. אבל החטופים הם בעדיפות עליונה. האמנתי לזה, סמכתי על זה. סמכתי עליכם, שזה מה שאתם רואים לנגד עיניכם. ובכל זאת, התעוררתי היום לתמונות של שמחה וריקודים. ואצלנו בראש יש את המשפחות שלנו, את אח שלי, את סבא שלו, את כל המשפחה שלה. הם לא יכולים לרקוד. הם חגגו ימי הולדת בשבי. הם נמצאים שם, הם גוועים ברעב, הם עוברים גיהינום. ואנחנו רואים ריקודים ושמחה. ואיך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? אני חושבת שכל מי שנכח שם אתמול, אתם חברי הכנסת שלנו, השרים, נבחרי הציבור, צריכים לעמוד בפני הציבור, להתנצל. להתנצל על חוסר הרגישות הזאת. להתנצל בפני החיילים שמשרתים אותנו ושומרים על ביטחוננו. להתנצל בפני המשפחות השכולות. בפני החטופים. אפילו לא בפנינו, לא בפניי. בפני אח שלי, שכל עוד הוא יושב שם וגווע ברעב אנשים רוקדים וצוחקים ושמחים. זה לא הזמן. צריך להיות קצת יותר רגישים וצריך להבין איפה אנחנו עומדים היום. 

אנחנו נמצאים כאן כל שבוע ונמאס לנו. נמאס לנו להיות נחמדים. אני לא יודעת לצעוק, באמת שלא. אני גם לא אצעק, אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות יותר. אנחנו מתעוררים, רואים את השמחה הזאת, ואנחנו בוכים. לנו כואב. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר. אנחנו צריכים שתזכרו את זה. תודה.

 << אורח >> דקל ליפשיץ: << אורח >>  

אני דקל ליפשיץ, נכדו של עודד ליפשיץ, הבן של יזהר שדיבר פה מקודם. אני רק רוצה בכמה מילים קצרות להזכיר את האחריות שיש לממשלה. בין היתר יש לכם זכויות, מן הסתם. אנחנו מדינה דמוקרטית, מותר לכל אדם להביע את דעתו בצורה כזו או אחרת. בייחוד אם הוא נבחר ציבור ובממשלה והוא יכול להביע את העמדה של הקהילה שתומכת מאחוריו. מעבר לזכויות שלו יש לו חובה. חובה לנהוג באחריות. חובה לראות את התמונה הגדולה. החובה הזאת היא לא התממשה אתמול לצערי. ואני אמנם לא תומך בדעה, ואני לא חושב שזה פסול להחליט שאתם רוצים לעשות את מה שאתם רוצים לעשות. אני חושב שזו פשוט חובתכם לקחת אחריות ולהיות אחראיים למעשים שלכם. וכשזה מגיע למקום בנקודה כל כך רגישה, בזמן כל כך רגיש, בהזדמנות כזאת גדולה שיש עבורנו בכל מה שקורה באירופה, לא קורה באירופה. בין אם זה משפטים שמתנהלים בחו"ל. ולייצר תמונה כזאת שמייצרת לנו גם הד מאוד קשה בעולם ומסיבה את כל המבט ומכנסת את העניין שבמקום שהעין תהיה מיטוט חמאס וחטופים היא מסתכלת על התיישבות באזורים חדשים. זה פשוט לא הזמן וזה לא אחראי וזה לא תואם את הרגע. בבוא הזמן, כרצונכם, כמו שאמרתי, מדינה דמוקרטית, לא חייבים להסכים אחד עם השני, אבל אנחנו נשב לאותו שולחן. אבל פשוט זה עניין של אחריות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה דקל. תודה רבה לכם על הדברים החשובים האלה פעם נוספת. ועכשיו כמו שנהוג לומר בחלק מן המקומות, במעבר חד, אנחנו גם באיזה שהיא שגרה. והשגרה הזאת מחייבת אותנו לקיים היום דיון על אישור להארכת התקופה לביצוע הכשרת ריענון לכלי ירייה פרטיים. ואני רוצה להזכיר קצת את הנתונים. מאז ה-17 באוקטובר שאישרנו את התקנות החדשות, תנאי הסף והתבחינים. ועד היום, קצת למעלה משלושה חודשים, ליתר דיוק קצת למעלה מ-100 ימים, 80,000 אישורים מותנים ניתנו. אישורים מותנים זאת אומרת ניתן אישור, מי שקיבל את האישור הזה יכול היה ללכת לרכוש נשק, לבצע את מה שמחויב. זו כמות שמעולם לא הייתה. כלומר, בטח לא ב-20 שנים האחרונות אף אחד לא מכיר נתונים כאלה של כל כך הרבה אנשים שמגיעים. מעמיסים על המטווחים, מעמיסים על החברות שמקיימות את האירוע הזה. 

אז מעבר לעובדה שההספק הזה מעורר הערכה הוא גם מייצר המון לחץ. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הערכה ודאגה. הערכה אצלך, דאגה אצלי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גלעד, אני לא מפריע לך אף פעם כשאתה מדבר. תשתדל, רק תשתדל לא להפריע לי. תודה. אל תחייב אותי להגיע למקום שאני לא רוצה להיות בו, אתה יודע. אני נהנה מהנוכחות שלכם ומהדברים שלכם, אז בואו נעשה את זה הדדי. 

הלחץ הזה שבו נתונים בעלי המטווחים ובעלי החברות מחייבים אותנו, לצערי הרב, אני אומר לצערי הרב, כי אני לא אוהב את זה שאנשים מחזיקים נשק מחויבים לעשות מטווח ולעשות ריענון ולראות שהם באמת עומדים בתנאים כדי להמשיך להחזיק נשק. ואנחנו מדברים על אנשים שהם לא תוצר של ה-100 ימים האחרונים, אלא כאלה שקיבלו נשק בשנים קודמות וחייבים לעשות את אותם מטווחים ואנחנו לא מסוגלים לעמוד בתנאים הנדרשים. ולכן המשרד לביטחון לאומי, האגף לכלי ירייה, מבקש להאריך את תוקף הצווים של אלה שהיו אמורים לבצע הכשרת ריענון או ריענון להכשרה, כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה, במהלך החודשים ינואר, פברואר, מרץ ולהאריך את זה בחצי שנה. כך שאלה בינואר יוארך עד יולי, אלה של פברואר עד אוגוסט ואלה של מרץ עד ספטמבר. זו הבקשה. אני אבקש מאגף לרישוי כלי ירייה לפרט את זה ונעבור אחרי זה להתייחסויות. בבקשה. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

בוקר טוב. לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה. אנחנו באנו לבקש להאריך את הכשרת הריענון שנערכת לפי תקנות - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

מה ההבדל בין חטיבה לאגף?

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

חטיבה היא בתוך האגף. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

חטיבה היא בתוך האגף, בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתה מכיר את זה מהצבא, חטיבת המבצעים בתוך אגף המבצעים. בבקשה לימור. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

אנחנו מדברים על הכשרת הריענון שנערכת לפי תקנה בשנה השנייה לתוקפו של הרישיון. מי שלא מבצע אותה הרישיון שלו מבוטל. מה שאומר שנדרש ממנו להגיש בקשה חדשה, להפקיד את הנשק במשטרה ולהתחיל את כל התהליך כמעט מחדש. 

אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה. חלק מהאנשים שנושאים נשק וצריכים לעשות את הכשרת הריענון כרגע במילואים, חלקם פונו מבתיהם. על חלקם נורים עדיין טילים. ולכן אנחנו מבקשים שלא לפגוע בהם ולהאריך את המועד לביצוע הכשרת ריענון בחצי שנה, בהתאמה. כדי שלא נצטרך לבטל את הרישיונות למי שלא יעשה את זה וגם להעמיד אותם בסכנה. כי חלקם הנשק הוא להגנה עצמית וככל שהם לא יעמדו במועדים אנחנו נצטרך לבטל את הרישיון ולא יהיה להם נשק. זו בקשתנו. 

אני אומר גם שבחנו חלופות. אבל זאת החלופה שנמצאה הכי מתאימה. וזו בקשתנו היום מהוועדה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בכמה אנשים מדובר?

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

יש לנו 6,000 בעלי רישיונות פרטיים ועוד 6,000 מאבטחים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

שנמצאים בתקופה הספציפית. זאת אומרת שיש 12,000 נושאי נשק שאמורים בשלושת החודשים המדוברים לבצע ריענון. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

ככל שמדובר במאבטחים זה אומר שפרנסתם תיפגע. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר שאלת הבהרה? לפני אמירה, רק שאלה. אם יש 12,000 כאלה ויש עוד 80,000 שממתינים, שהם רישיונות מותנים, מדוע אתם לא נותנים עדיפות ל-12,000 האלה ראשונים בתור ושלא להפחית את המיומנות של האנשים? הרי יש אנשים שעדיין לא קיבלו. הם לא עשו עדיין מטווח. עושים להם הולד ונותנים קדימות לאלה. גם מבחינת הסדר והארגון שלכם בהמשך. הרי תראו, מה יהיה עוד חצי שנה? 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

רגע, אני אענה על זה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

ולכן אני חושב שמה שאני מציע פה היא אלטרנטיבה שהיא לפתח שלכם. זו אחת האלטרנטיבות שצריך לחשוב עליה אצלכם, לא אצלנו פה בכנסת. טרם הגעתכם לפה לבקש הארכה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ סגלוביץ', שאלה מצוינת. בבקשה לימור. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

מדובר בשני תהליכים שונים. אנחנו מדברים על בחינת בקשות, זה בפעם הראשונה שאדם עדיין לא קיבל. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני מדבר על המטווחים. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

לא, אין בעיה. במטווחים אבל, אני לא יכולה להורות להם לעשות, אני הרגולטור, אני לא יכולה להחליט עבורם מה הם עושים קודם. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

את יכולה הכול. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

רגע, סליחה. אנחנו מדברים על הקושי של הבן אדם עצמו, לא רק במטווח. אם בן אדם נמצא כרגע במילואים, בתוך עזה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

בואו, תעצרו פה שנייה. האמירות האלה חוזרות בכנסת כל הזמן, בכל הוועדות. היה פה חוק שדן בהארכת מועדים בוועדת החוקה. נגעו אלף ואחד דברים, כולל דברים שקשורים למשרד לביטחון לאומי. אני חושב שצריך טרם ההצעה שלי, טרם שמאשרים את זה, תביאו תוכנית מדוע. כמה נמצאים במילואים, כמה נמצאים במילואים מתוך האנשים האלה? אתם לא יודעים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

או שיעשו הארכה רק לאוכלוסיות מיוחדות, בחקיקה אחרת, בוועדת חוקה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר ללכת על זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

דחיית מועדים לאוכלוסיות של מפונים, למשרתי מילואים. אבל מאבטח שנמצא עכשיו תוך כדי פעילות, עכשיו, הוא לא מגויס למילואים, הוא לא מפונה. הוא שומר על אתר ציבורי כרגע. יש איזה שהיא הצדקה שבתל אביב האדם הזה לא יקבל קדימות במטווח ואתם תדאגו שהוא יעשה את ההכשרה הנדרשת? אתם מפקירים את ביטחונם של אזרחי ישראל כשאתם לא דורשים את ההכשרה בזמן כשאפשר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואו ניתן להם לענות אבל. אנחנו כל הזמן רק תוקפים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אנחנו לא תוקפים. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני חושב שאפשר למצוא פתרון, זה מה שאני רוצה להגיד. פתרון בלי להשתמש בתקנות האלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לגיטימי לחלוטין להעיר את ההערות, גלעד, זה בסדר. אבל תנו להם צ'אנס גם לענות. בבקשה לימור או לייזר, בבקשה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל וממלא מקום ראש אגף כלי ירייה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

איש אשכולות. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לשאלתכם. תראו, כמות של רישיונות מותנים שנמצאים בתהליך יוצרים מציאות במטווחים מורכבת מאוד. עכשיו אני לא מנהל את המטווחים והתור שקיים שם בחלק יותר, בחלק פחות, אבל הוא כזה שאנחנו גם אם עכשיו נעשה מה שביקשתם, זה לא יתכנס. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

למה אליעזר, אני שואל שאלה מעשית. מה זה לא יתכנס? הרי בסוף אתם רגולטור. אתם תגידו שהעדיפות היא לאלה, זה מה שיהיה. מעבירים רשימה שמית רק לאלה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

למה זה מה שיהיה? הוא לא חייב לי כלום. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

מה שאמרתי קודם, שקלתם? שקלתם את זה ופסלתם את זה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

באיזה שיקולים אבל פסלתם את זה? זאת השאלה. בעצם השאלה זה מה השיקולים. 


 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

לתת קדימות לאלה שפג להם התוקף על פני כל האחרים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא, השיקולים כרגע. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חבריי חברי הכנסת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

זה מה שקשה לנו להבין. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אפרת, בואו ניתן להם צ'אנס גם לענות. זה שאנחנו כל הזמן נתקוף לא נקבל תשובות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

חד משמעית. אני מנסה להבין את המסר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו רוצים תשובות ואנחנו רוצים לעשות את הצעד הנכון. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

השיקולים הם לאפשר מצד אחד לא לגרום לכך שאנשים שמדובר עליהם ינואר, פברואר, מרץ רישיונם יפוג והם יצטרכו לעשות את כל התהליך מחדש. שזה לא הוגן ולא נכון. לצד הפעילות במטווחים, שיש עומס רב וגדול. היום יש במדינה 67 מטווחים, אם אני מדייק במספר שנקבתי בו. ולכן זה לא שעכשיו אנחנו אומרים להם חבר'ה, חכו חצי שנה, תגיעו לחודש יולי או אוגוסט ואז תבואו עוד פעם בבקשה. לא, אנחנו לא מאיצים בהם. הנה, אתמול למשל דיבר איתי מישהו שצריך לעשות את החידוש. והוא הלך לעשות את החידוש. זה לא שעכשיו יחכו חצי שנה עד שעוד פעם יבואו לבקש. אנחנו לא מתכוונים להמשיך לשחק עם הדבר, כי בסוף כמו שאמרתי, בסוף בן אדם צריך להיות בכשירות. לכן הוא צריך לעשות את הריענון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לייזר, בא סגלוביץ' ואומר בואו נשנה את סדר העדיפויות. בואו קודם ניתן ל-12,000 האלה לעשות את הריענון. בוא, אני רוצה למקד את העניין. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אני לא יכול לקבוע את זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לשאול שאלה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

חדר בעייתי מאוד לנהל את הדיון. אני מוחה בפני מי שמארגן, יו"ר הכנסת, שהביא אותנו לכאן ולא לחדר שלכם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

המחאה התקבלה. חה"כ נאור שירי, בבקשה. וחבריי חברי הכנסת, אל תביאו אותי למצב שאני מתחיל לעשות לכם ספירה של קריאות. בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה סתם תעשה את זה, כי אתה רוצה לצמצם את הנוכחות בחדר. שאלה, נניח ומאריכים את התוקף. לי יש את הכרטיס, נכון? ויש לו תוקף מסוים. והוא כבר פג תוקף פעם. נניח אם אני עכשיו הייתי במילואים. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

זה לא החידוש הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

חידוש. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

זה לא חידוש הרישיונות, זה הארכת ריענון שנעשית במשך השנה השנייה לתוקף הרישיון. הרישיון עדיין בתוקף. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ונגיד שהרישיון לא בתוקף?

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

הארכת תוקף רישיונות אנחנו שולחים לבן אדם הודעה גם במייל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אז הוא צריך להראות S.M.S? 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

בוודאי. גם במייל יש לו את זה ויש לו את זה גם בנייר שהטופס שלו הוארך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אלה שני דברים שונים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן. 

<< אורח >> בר לוי כהן: << אורח >> 

לגבי הארכת התוקף של הרישיונות, השר לביטחון לאומי חתם אתמול עת תקנות שמאריכות את התוקף בחצי שנה, בדיוק במנגנון דומה למנגנון הזה. התקנות האלה הן בעצם צעד משלים, כדי בעצם לאפשר את ההארכה. ההארכה הרי היא לא אוטומטית, אלא אם עומדים כמובן בכל התנאים: בתבחין, בתנאי סף. וכדי גם להתגבר על התנאי בעצם של ההכשרה התקנות האלה הן צעד משלים לתקנות תוקפה. וזה אמור להתפרסם היום ברשומות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

החשש של כל מי שיושב פה, כולל שלי, זה כמה הארכות אנחנו נעשה. זאת אומרת כמה זמן ניתן לאנשים שמחזיקים נשק להמשיך לא לבצע ריענון? הבנתי, חצי שנה. האם יש סיכוי שזה יהיה אחרי זה עוד חצי שנה?

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

כנראה שלא. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

התשובה היא כן חד משמעית. ואני אתן גם הסבר, סליחה שנייה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, אבל בוא, סגלוביץ', תן להם לענות. שאלתי אותם, לא אותך. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אני אגיד לך מדוע. ניתנת תשובה שלא תהיה הארכה. ואני מראש שתהיה. א', היא הייתה בעבר. ו-ב', אתה רואה דוח של רשות ההסדרה שגם בהתקנת התקנות שהותקנו ב-17 בנובמבר לא קדמה שום חשיבה אמיתית ושום עבודת מטה. ואני מקריא לכם קטע אחד קטן ממה שהם כתבו. זה לא אני, זה רשות ממשלתית שבאה ואומרת דבר כזה, ואני מקריא את זה מסעיף 19. יש מה שנקרא הגדרת יעדים וקריטריונים. זה דוח שנעשה בהקשר של התקנות שתוקנו. הגדרת יעדים וקריטריונים קיבלו אפס נקודות. כשאתה הולך לפרשנות על מה הם מדברים פה, על הגדרת יעדים וקריטריונים טרם התקנות: "הניתוח לא הגדיר יעד מדיד לבחינת האפקטיביות וההצלחה של הרגולציה. האם בעצם ההימנעות מעומס הוא יעד? מה יקרה כשעומס העבודה של הרישיונות שיוארכו יגיע בחזרה לשולחנו של האגף בעוד שישה חודשים? מה צפוי בטווח הארוך?". אירוע שלם. 

עכשיו אני רוצה להגיד כמה דברים, ברשותך, ואני אשמח להתייחסות שלהם אחר כך מקצועית. 

אני מקרין את זה על כמה דברים. קודם כל, עבודת המטה שנעשתה לשינוי התקנות והתבחינים על הפנים. לא אני אומר, רשות ההסדרה אומרת. הם קיבלו ציון בינוני על דבר שהוא גולת הכותרת של המשרד. כמי שהיה במשרד, בושה לכם. הדבר השני, גם תהליך הלקוי, ראינו גם שהתהליך עצמו, בבחינת איך חולקו הרישיונות, מתוך ה-80,000, 14,000 נמצאים בבחינה של משרד המשפטים האם יש בכלל נפקות לרישיון שניתן שמהלך אותה חצי שנה. נמצאת בבדיקה. ואני אמרתי בקול רם, לא רק בדיקה, צריך חקירה פלילית על מה שקרה שם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

טירוף. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אבל ניתנו רישיונות שלא כדין, לפחות בהגדרה לא שלי, של גיל לימון, כפי שהיה בוועדה גם אצלך אבל גם בוועדת ביקורת המדינה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

וזה ממשיך. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו הולכים בתהליך וצריך פה לשים את הדברים. אנחנו בסוף מחלקים פה נשק להמונים. זה לא ישראל מתחמשת, זה ישראל מתחרפנת. בסוף האנשים כאן חסרי מיומנות מינימלית. אני אומר לכם, אתם לא יודעים מה קורה במטווחים. אתם כן יודעים אולי. אנשים כולם עוברים, אין אחד שלא עובר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, יש כאלה שלא עוברים, תאמין לי. אבל מעטים מידי. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר, כולם עוברים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני איתך, סגלוביץ'. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

ההדרכות העיוניות, עכשיו מה אתם רוצים לעשות? גם לחלק יותר נשק, גם לאנשים שיש סימן שאלה על 14,000 מתוכם, האם זה בכלל כדין או לא כדין. ולפטור את אלה שהיו קודם ממיומנות בנשק. עכשיו, נשק זה אירוע שאי אפשר להעביר אותו ככה. זה לא שאלה של מדיניות, אם אני חושב שצריך יותר נשק או פחות נשק, זו שאלה של התהליך. יש לנו פה תהליך קלוקל, שאתם באים ומבקשים עכשיו שניתן גם סטמפה על העניין הזה. 

עכשיו אני אומר לכם שיש פתרון. אתם אומרים לי שאין פתרון, אז אני אומר לכם לא אני זה שקובע כאן. אומר לכם לכו תעשו שיעורי בית, יש 12,000 לפי מה שאתם אומרים, יש כאלה שבמילואים וכו' יש להם אפשרות דרך ועדת החוקה לסדר את העניין של הארכת מועדים. כל מי שלא צריך הארכת מועדים אתם כן יכולים כמשרד לתת הנחיה. יש לכם קשר למטווחים. ולהגיד זאת הרשימה, רק אלו עושים בחודשיים הקרובים ואחר כך כל היתר. אבל מה שאתם עושים, אתם רוצים לעשות משהו אחר: כמה שיותר לא מיומנים להכניס אותם לתוך השוק. ואתם תבואו עוד חצי שנה. אתם תבואו כי אין אלטרנטיבה. כי הנתונים הסטטיסטיים אומרים שיצטרכו לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ סגלוביץ', הדברים הובהרו. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

אדוני, אני יכולה?

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

זה פשוט בושה וחרפה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתן לך. בואי רגע נשמע גם את השאר ואז נוכל לענות לכולם. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

ועד עכשיו כל האמירות המקצועיות שלכם, אני אומר לכם, כל האמירות המקצועיות שלכם התרסקו אל קרקע המציאות. 14,000 האלה עדיין לא קיבלנו תשובה מה איתם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה. חה"כ גלעד קריב, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

תראו, אנחנו במצב, באמת מצב הזוי. לאור הגילויים שהתגלו גם בוועדה הזאת וגם בוועדה לביקורת המדינה, ולאור הגילויים שהתפרסמו בתקשורת, היה צריך לעצור את תהליך הנפקת רישיונות הנשק. לא לבדוק 14,000 מקרים, אלא להורות על עצירה מוחלטת. בוודאי אחרי ההתפטרות הרועמת של ראש האגף, שהעידה על אי הסדרים הקשים בכל התהליך הזה. במציאות אחרת שהתחום הזה לא היה תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי משטרת ישראל כבר הייתה פותחת בחקירה פלילית בהוראת היועצת המשפטית לממשלה על כל מה שקרה בתחום רישוי הנשק. 

מה מסתבר? מסתבר שהחגיגה ממשיכה. החגיגה ממשיכה. ודרך אגב, כל יום מתפרסמים עוד פרטים על אי הסדרים האלה, בתקשורת. ערמת התלונות רק הולכת וגדלה. והדברים נחקרים בעצלתיים, אם בכלל. לא גיל לימון המשנה ליועצת המשפטית היה צריך לבדוק את זה. המשטרה הייתה צריכה לפתוח בחקירה פלילית, אבל איך אפשר שהמשטרה תפתח בחקירה פלילית על אי הסדרים במשרד לביטחון לאומי? 

הדבר הוא לא בגדר הצהרה כללי. מכיוון שתהליך הנפקת הרישיון בהיקפים מאסיביים ממשיך, בעוד חצי שנה לא נהיה עם 80,000 רישיונות מותנים, נהיה כבר עם 200,000 רישיונות מותנים. המצב במטווחים יהיה הרבה יותר חמור. עכשיו, חלק מאי הסדרים בעבודת המטה שלכם היא בדיוק היא ההלימה בין היכולת של המטווחים לבצע את התהליכים הנדרשים לבין קצב הנפקת הרישיונות. לא עשיתם כאן תהליך מסודר של עבודת מטה, שלמשל בחן את השאלה האם המשרד לביטחון לאומי צריך להקים מטווחים. לא פרטיים, אלא מטווחים שאתם או משטרת ישראל מנהלים כדי להתמודד עם זה. פרצה המלחמה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ראה שיש לו חלון הזדמנויות בגלל הפחד המוצדק, המובן, של כל כך הרבה ישראלים. אז הוא אמר הנה, חלון ההזדמנויות שלי לחולל את המהפכה שבכל סיטואציה אחרת הייתה קורית בצורה הרבה יותר מתוכננת, הרבה יותר מחושבת, הרבה יותר מסודרת. אבל אצה הדרך לשר לביטחון לאומי, ולצערי הפקידות המקצועית במשרד שיתפה פעולה באופן מלא. המשטרה לא התריעה בצורה מספיק ברורה שיש פה פשוט תהליך של מחטף. לכן בעוד חצי שנה יחזרו לכאן ויאמרו לך אדוני יושב-הראש עכשיו כבר 150,000 איש ממתינים. 

ואני רוצה לומר לכם בצורה הברורה ביותר. אתם יודעים, תקנות רזות. על פניו אתה אומר רגע, זה הגיוני. אנחנו דוחים כל כך הרבה דברים בגלל המלחמה: תשלומי מיסים ותשלומי משכנתאות והגשת תצהירים לבית משפט, אז למה לא? אני אומר לכם למה לא. כי אתם מפקירים את ביטחוננו. כשאתם נותנים למאבטח בקניון, שעוד פעם, כפי שאמרתי, הוא לא חייל מילואים והוא לא מפונה והוא ממשיך את עבודתו. כשאתם נותנים לאיש הזה לא לעשות ריענון שהוא צריך בשנה השנייה במשך עוד חצי שנה, אתם מפקירים את ביטחוננו. גם אם יהיה שימוש שגוי בנשק, אבל גם אם יהיה שם אירוע טרור, אז אתם, המאבטח הזה, שלא עבר ריענון ואתם מדברים על הגנה על שלום הציבור? תלכו לעשות שיעורי בית, איך אתם מפקירים ככה את שלום הציבור ונותנים לאנשים שלא עושים ריענון והכשרה לשמור על הילדים שלנו בקניונים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גלעד קריב, יש עוד אנשים שרוצים לדבר. בוא, תשאיר להם עוד טיפה זמן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

תודה אדוני. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ מטי הרכבי צרפתי, בבקשה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה. בעצם מדובר כאן על השנה השנייה. אנשים שקיבלו נשק, נכון? ובעצם אני יכולה לומר, לי בעבר היה רישיון לאקדח. מאחר ופרצו לי הביתה ומשטרת ישראל לא נתנה לי מענה פעמיים, מתוך כספת, למרות שנמצא הנשק, לא מיצו את הדין. עכשיו אין לי רישיון. אבל אני זוכרת את השנה הראשונה. יריתי במטווח בהצלחה רבה ובאמת אחרי זה צריך את הריענון הזה. אני מניחה שכל ה-12,000 האלה, אם תבדקי כמה מתוכם היו בשימוש מבצעי להגנה עצמית שטענתם או באבטחה, הסיכוי הוא קלוש. זאת אומרת זה אנשים שקיבלו נשק רק שנה לפני והם צריכים את הריענון הזה. יותר מאשר אחד שיש לו 10 שנים רישיון וכבר עבר 10 מטווחים. הרי אני מקווה שרוב האנשים לא משתמשים. אתה לא יכול לצאת, מה שאתה נדרש על פי החוק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני לא משתמש. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אותם 12,000 אנשים אין להם את ההכשרה המבצעית המספקת. המטווח חשוב במתן הרישיון הבסיסי, אבל לכן זה ככה. לכן זה בתקנות. והדחייה של חצי שנה זו תגרום לכך שיהיו 12,000 אנשים פחות מיומנים. ומדובר פה בכלי ירייה. עכשיו, אנחנו יודעים שבקנה יש עוד 250,000 בקשות. זאת אומרת, אנחנו הרי הקלנו בתקנות, בראיונות, בכל הדברים. עשינו כבר את ההקלות האלה. אז עכשיו אלה שכבר יש להם אקדח ביד, הם יקבלו דחייה לעוד חצי שנה? הרי הפקק הזה במטווחים יהיה קיים גם עוד מעט, מדובר בכלי ירייה. מדובר בסכנת נפשות. מדובר במאבטחים בגני הילדים, בבתי הספר. הריענון הזה של השנה השנייה הוא יותר חשוב מאותם 80,000 שעומדים בתור. הם כבר מחזיקים נשק ביד. 

הזעקה היא זעקה אמיתית. לא יכול להיות שבכזאת קלות אנחנו יוצרים הקלות ברגולציה שהיא קריטית. כלי ירייה, הולכים להיות פה 500,000 כלי נשק פרטיים בידי אוכלוסייה. זה מטורף. אומרים לנו מילואימניקים, יש 200,000 מילואימניקים עכשיו. זה אחוז קטן מהאוכלוסייה, זה בטל בשישים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא בדקו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

לא בדקו. אז אין פה מספרים, לא נעשה פה איזה מחקר. בקלות דעת מאריכים את התקנות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לחה"כ מטי הרכבי צרפתי. חה"כ אפרת רייטן מרום, בבקשה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

תודה רבה אדוני היו"ר. האמת היא שצריך פשוט להקשיב לנרמול של מה שקורה כאן ולהגיד נראה לי אתם מנותקים. באמת, אני מסתכלת עליכם ואני אומרת אתם מנותקים או שאתם מפחדים מהשר? מה קרה פה? איך יכול להיות שאתם משתפים עם הדבר הזה פעולה? אני אומרת לכם את האמת. אני באה, אתם יודעים, לא הייתי בכל הדיונים. דווקא נוח לי להיכנס ולהקשיב לכם ולקרוא את הדברים האלה ולהגיד נהיה נתק, נהיה פער בין מה שאתם אמורים לעשות למה שקורה בפועל. עכשיו, אולי זה לא נוח לך, לכם, לשמוע את זה. אבל בסוף האחריות של האנשים, גם אלה שמחזיקים את הנשק וגם אלה שייהרגו או יירצחו בגלל הדברים האלה שנעשים פה עכשיו, שזה כאילו נורא ענייני וסך הכול תקנות והכל נראה כזה נורא יבש – בסוף זה עליכם. אני אומרת לכם את זה בצורה חד משמעית. מי שמשתף פעולה עם הטרלול הזה, עם חוסר היגיון המטורף הזה. וכשאתם מסתמכים על לחץ בזמנים, לא על מהות, על בעיות טכניות ואלה השיקולים, ולכן שאלתי מה השיקולים שלכם. מה השיקולים שלכם? האם זה לחץ על המטווח או שזה לחץ טכני, או שיש בזה איזה שהוא היגיון ורציונל אמיתי? ושמעתי שזה לחץ על המטווח, לחץ של זמן, טכני. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

בואי תראי את הפניות שאנחנו מקבלים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

זה טכני, זה טכני. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לייזר, בואו. לייזר, אל תענו עכשיו, בבקשה. לימור, אל תענו עכשיו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני מבקשת לומר את דבריי עד הסוף. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תנו לחברי הכנסת לומר את דבריהם בבקשה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אלה שיקולים טכניים של חוסר בכוח אדם, של חוסר במקומות. זה לא שיקולים מהותיים ואמיתיים, שהרציונל שלהם הוא חיי אדם. או באמת לשמור על חיי אדם. אני חושבת מ-א' עד ת' שלהפוך את העניין של החזקת נשק כמשהו שהוא נורמלי לחלוטין במדינה שומרת חוק, שיש לה משטרה, שיש לה צבא, זה טעות מיסודה. הגענו למצב הזה שבו בעצם מדינת ישראל פשטה רגל מיכולותיה המוסדיות להגן על אזרחיה והיא מחמשת את אזרחיה, כי היא לבד כבר לא יכולה. הגענו למצב המטורלל. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

הפקירה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הגענו למצב המטורלל. וכעת אתם לוקחים את הצעד הזה צעד אחד נוסף ואתם אומרים אפשר, אין לנו ברירה, אין לנו כוח אדם, אין לנו זה, אין לנו זמן. חצי שנה נוספת. אני רק חושבת לעצמי האם גם רישיון רכב היו יושבים פה ולא היו מסכימים בשום פנים ואופן לעשות את הקלות הזאת שבה אתם כאילו חצי שנה נוספת. היו נותנים לי? רישיון רכב שהוארך הוארך לאוכלוסיות ספציפיות. אתם עושים את זה באופן גורף. מה קרה לכם? זה נשק, שכחתם. אתם יודעים, יכול להיות שאתם מתעסקים עם משהו יותר מידי וזה הופך להיות כאילו משהו שאין לו כבר את המשקל האמיתי שלו. אני שאין לי נשק, לבעלי יש, הבן שלי בצבא, כולם עם נשקים, אני אבל אין לי נשק. יכול להיות שהראייה שלי היא הראייה המפוקחת יותר מכל מי שיושב פה. מפני שאני מפחדת מנשק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ אפרת רייטן. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

מילה אחרונה. אני חושבת שאתם צריכים, באמת בכנות, בכנות אמיתית, שניכם דווקא, אתם, כל מי שיושב פה, שבסוף זה אצלכם. זה לפתחכם. יש לכם say, אסור להיכנע. אסור להיות פה רגע מקום שבו אתם זורמים עם הטרללת הזאת. זה לא באמת נחוץ וחשוב ונכון. המהות, תשאלו באמת את המהות האמיתית, של שמירה של חיי האזרחים, האם אתם פועלים עכשיו לטובתה או נגדה? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה חה"כ אפרת רייטן מרום. חה"כ נאור שירי, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שתי שאלות. 

אני רוצה שנייה להבין, כי שאלתי אתכם את זה וכמה חברים חוזרים ואומרים את זה. מאבטח בקניון, או שומר בגן ילדים. הוא עובד. יכול להיות שהוא גר בקריית שמונה, יכול להיות, לא יודע, הוא גר בשדרות, והוא מפונה. האם הוא נכלל ב-12,000 האלה? 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

כן. יש 6,000 מאבטחים, 6,000 פרטי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אוקיי. אז אני חושב שנייה שזה לא הגיוני. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל זו רק השנה השנייה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

	בסדר, אני רק רציתי להבהיר את זה. כי אני יכול לקבל מישהו שהוא שלושה חודשים לא בבית, הוא לא יעשה מטווח. בסדר? אין מה לעשות. אני חושב שגם הסדירו את זה בחוקה, אבל אני שם את זה. אם יש מתוך ה-12,000, מה?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא, ה-6000 שאמרת הם גם מילואימניקים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, עזוב, מילואימניק הוא לא עובד עכשיו בגן ילדים. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

אנחנו לא יודעים אם המאבטחים האלה, אם הם במילואים או מפונים או שהם עובדים כרגע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אבל שנייה, שנייה. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

רגע, אני רוצה להסביר משהו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לימור, עזבו, בסדר. חברים, מותר לנו כחברי כנסת לשאול שאלות. התפקיד שלכם זה לרשום את זה ולענות לנו בסוף. אז בואו נמלא כל אחד את תפקידו. בבקשה חה"כ נאור שירי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה. אז אני חושב שזה לא בעיה לעשות הצלבה בנתונים, אני חושב שזה לא בעיה לקבל את הנתונים. ואתם יודעים בטח לפלח נשק ארגוני, אדם שעובד בחברת אבטחה ואם הוא בשירות מילואים הכי פשוט בעולם. זה לא מסובך. אני חושב שזה כן צריך להגיע לפה. אני לא חושב שאנחנו יכולים להעביר את זה ככה, מהסיבה הפשוטה שהנתונים הם מאוד מאוד גדולים. ומי שעובד בסוף והנשק הוא כלי עבודה, בניגוד לכאלו נגיד שזה נשק אישי, אז יש פה הבדל קרדינלי וגם אין סיבה מהותית. אם הוא יכול ללכת לעבודה אז הוא יכול ללכת למטווח. בעיניי זו חובה גם של חברת האבטחה. ואני חושב שכן צריך לבקש את זה. אנחנו עוסקים פה כל הזמן בהארכות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני רק בודק עד כמה זה יתכן מה שאתה מבקש. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני בטוח, באמת, ביום עבודה אנחנו מצליחים לעשות את ההצלבה. זה לא משהו גדול ואני חושב שזו פשרה שהיא יכולה להיות הגיונית. אנחנו כל פעם עסוקים בהארכה. אתה שם לב? גם בשיטור העירוני אנחנו מאריכים את זה מ-2011. גם ביישום אזיק אלקטרוני גם אנחנו מאריכים את זה. זה לא, זה נראה לי לא הגיוני. וזה הופך להיות קצת קל. אני לא חושב שהם לא עובדים. אנחנו יודעים שהאגף הזה הוא בין היעילים לצערי במדינה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ נאור שירי, בחלק מהדברים שדיברת עליהם אני שותף יחד. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה להוסיף איזה נתון אחד. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתן לכם. תן לסיים. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

רק נתון אחד תוך כדי נאור, זה לא הארכה ראשונה, זו הארכה שנייה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, הארכה ראשונה לסעיף הזה. הייתה גם הארכה לתוקף רישיונות. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא. היו הארכות לשניהם. בטוח? 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

בטוח, יואב. 

 << אורח >> בר לוי כהן: << אורח >>  

הייתה הארכה לקבוצה אחרת. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

לאיזה קבוצה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לפג תוקף. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

עוד פעם, אני אומר עוד פעם. הייתה, בואו, אני יודע מה אני אומר. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

זו לא אותה אוכלוסייה, הם לא נכנסים. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

למרות שהייתה כבר הארכה. לכן אני חוזר ואני מוסיף את העניין הזה תוך כדי מה שנאור. זה מחייב עבודה אחרת ועבודה נקודתית. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זה לא תקין. מה זה להשתמש בשוק הפרטי שלא יודע להתמודד עם יותר מכמה אלפי בקשות? עשיתם רפורמה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גלעד, בוא ניתן להם צ'אנס לשאול. אני חושב שההערה שלך היא הערה ראויה. ונאור, אני רוצה שיסיים. בבקשה חה"כ נאור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק רוצה לסיים ולומר שאנחנו בטווח הארוך אנחנו בבעיה רצינית. אם אתה זוכר, לפני כמה חודשים אני שאלתי, או שזה היה חודשיים, שאלתי אם משטרת ישראל נערכה עם תוכנית עבודה לגבי תפיסת הביטחון במרחב הציבורי לעוד חצי מיליון נושאי נשק. וקצת צחקו, נכון? בקהל. זה בדיוק אותו דבר. יש אי התאמה בין מה שהמדיניות הממשלה, אני שם בצד, נסכים, לא נסכים. אני לא מסכים, אתה תסכים. לבין מה שקורה בשטח. אם אנחנו מגלגלים שנתיים מהיום ויש 67 מטווחים אין שום סיכוי שטווח הזמנים של ההכשרות, אין, זה לא עובד. אני מוציא בכלל את הירי הספורטיבי, את אלה שרוצים להתאמן יותר מפעם בשנה. אם אני אצטרך בסוף השנה לעשות ריענון ואין מקום במטווחים, מה אני אלך, לטווח איפה? אז אין פה גם את התוכנית הזאת. 

עכשיו, אני בטוח שהם מנסים, אבל אנחנו לא מדברים על זה. וגם בנוגע, שוב, למשטרת ישראל. אני אומר, חצי מיליון נושאי נשק במדינת ישראל עם מיומנות בינונית ומטה בממוצע, זה לא יכול להיות שאנחנו נישאר, נתנהג כאילו אנחנו ב-6 באוקטובר, זה לא עובד ככה. בטוח יש לזה משתנים. בטוח ההכשרות צריכות להשתנות ובטוח גם נושאי הנשק צריכים להיערך לזה. אלף ואחד דברים שאנחנו לא מדברים עליהם בכלל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לחה"כ נאור שירי. עוד מישהו? בבקשה מטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

משפט אחד אדוני. לנו כוועדה, לכם כוועדה, אני לא חברה בוועדה, יש אחריות. הקלות הבלתי נסבלת של שינוי תקנות. אנחנו בפרלמנט, אנחנו הרשות המפקחת. ואני בטוחה שכאשר יצטרכו להצביע הפלא ופלא, הדלת תיפתח, יגיעו כל חברי הוועדה להרים יד כשהם לא היו בדיון הכול כך חשוב הזה. איפה חברי הוועדה שאמורים להצביע? אז אנחנו זועקים זעקה באמת על הגנת האזרחים. אבל לוועדה שאתה עומד בראשה יש אחריות ולא יעלה על הדעת שבכזה נושא מאוד חשוב נמצאים כאן חברים שכמובן מי שיכול יצביע, אבל האנשים האחרים שיתנו לזה גושפנקה. הרי עוד רבע שעה מעכשיו, חצי שעה מעכשיו זה יעבור. יש כאן קוסמות כזאת בפרלמנט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש לך יכולת לצפות את העתיד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן. יש קוסמות כזאת בפרלמנט. ככה עוברות פה התקנות, ככה מזלזלים פה בחיי אדם. ככה מקלים בחשיבות ובכבוד הכנסת הזאת. ואני טוענת באמת בכבוד הכנסת הזאת. לא יעלה על הדעת ששוב ושוב תקנות כאלה או לא משנה מה, יעבור בלי שיש כאן דיון מקיף. וחכו עוד כמה דקות, הדלת תיפתח והאצבעות האוטומטיות יורמו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה מטי, תודה רבה. סגלוביץ', בוא ניתן להם לענות. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק רוצה להוסיף, אני מבקש התייחסות שלהם גם לדוח של רשות ההסדרה. זאת רשות ממשלתית שאומרת בצורה הכי ברורה את כל התקלות בהליך עבודת המטה. אבל לגבי הנושא הספציפי הזה היא נותנת באותות ובמופתים מדוע כל מה שאתם אומרים לא יקרה. ולכן אני אומר על העניין הזה, אסור להסכים לתקנות כמות שהן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוא נשמע אותם. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

ואני חוזר, לא, כי אני רוצה גם לשמוע. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני יודע על מה אתה מתעקש, זה בסדר, תן להם. אני סומך עליהם שיהיו להם תשובות. הם פקידים מאוד מקצועיים ואני מאוד סומך עליהם. לייזר, לימור, בר, בבקשה. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

טוב. אנחנו נתחיל בזה שאין שום הקלה בתהליך, בסדר? קודם כל אנחנו לא מוותרים גם על האנשים האלה שאנחנו מאריכים להם את המועד לביצוע הכשרת ריענון. אין ויתור על בדיקת המסוכנות שלהם ואין ויתור על בדיקת הבריאות שלהם. אנחנו לא ויתרנו פה ולא הקלנו. זה דבר אחד. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

איך זה לא מקל?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואו, תנו להם. נו, אפרת, תני להם לענות. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

הם ממשיכים להיבדק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גם אם התשובות לא מוצאות חן בעינינו. חה"כ אפרת רייטן מרום, תנו להם לענות. אני לא מצליח לשמוע אותה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה שאומרים זה לא הופך את זה. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

בקבוצה הזאת נמצאים לא רק אנשים שזה לא השנה השנייה, זה לא רישיון חדש. זה גם אנשים ותיקים שמחזיקים בנשק הרבה מאוד זמן. יכול להיות שהם מיומנים. לכן הטענה שזה אנשים חדשים שחייבים את הריענון היא לא בהכרח נכונה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

את לוקחת על זה אחריות? 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

רגע. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

את לוקחת על זה אחריות?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה גם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

את, את אישית, לוקחת על זה אחריות?

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

רגע. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אם כן, סבבה. בואי נחתום על זה ונלך. אם את לוקחת אחריות על כל האנשים האלה באופן אישי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אפרת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אז סבבה, בואו נתקדם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אפרת רייטן מרום, תודה. בבקשה לימור. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, בקורונה הוארכו הרישיונות האלה והמועדים לא פעם אחת ולא פעמיים, במשך תקופות מאוד ארוכות בקורונה אנשים קיבלו הארכות לביצוע הכשרת ריענון, כי המדינה חששה שהם יצאו מהבית. היו סגרים. הארכנו תקופות ארוכות בקורונה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

היו סגרים, אנשים היו בתוך הבית. איך את משווה?

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

היו סגרים ועדיין הארכנו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אפרת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני לא מצליחה להבין את הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

את לא מצליחה, אבל אני כן מצליח. אז מה זה אומר על שנינו? שאחד מצליח ואחד לא?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

שאתה כנראה יותר מוכשר ממני. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, אני פשוט מקשיב. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שאתה היית בדיון ההכנה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני מקשיב. לא, לא עשיתי דיון הכנה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא, בואו, אין פה היגיון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתה יודע שכאשר אני עושה אני אומר לך. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אי אפשר למרוח אותנו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לימור, בבקשה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אנחנו אנשים תבוניים, יש לנו חשיבה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לימור, בבקשה. תנסו גם להתייחס בבקשה לפתיחת מטווחים חדשים. כי אני יודע שהייתם מעורבים בזה, גם אני הייתי מעורב בזה וחשוב לדבר על זה. בבקשה. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

יש חשיבה לפתוח עוד מטווחים שיהיו ברשויות המקומיות. לא מטווחים מסחריים. כאלה שהרשות המקומית תנהל אותם. ולכן שם היא באמת תוכל לתעדף את נושא ההכשרות ולא את ההכשרות הראשוניות, אלא את הכשרות הריענון. וכאן אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של הרשויות. אז גם על זה חשבנו. וגם לזה אנחנו רוצים לתת מענה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש פה מישהו ממרכז השלטון המקומי? לא. אוקיי, סליחה, בבקשה. היום אין, אבל יש כוונה לפתוח עוד מטווחים. אני למשל עזרתי לפתוח את מטווח - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

משרד לביטחון לאומי, או משרד לביטחון פנים לשעבר, יש מטווחים במשטרת ישראל. אפשר לעשות אלף דברים אם רוצים, אבל צריך לרצות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר, סגלוביץ', תן להם צ'אנס. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

צריך לרצות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תן להם צ'אנס לענות. אולי הם כן חושבים על זה?

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני נותן צ'אנס יותר מידי זמן למשרד הזה. המשרד הזה, אני אומר לך עוד פעם, צביקה, בכל הכבוד, אנחנו מפקירים פה את אזרחי ישראל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ יואב סגלוביץ', אני איתך מהיום הראשון פה. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

ישב פה ראש אגף שהתפטר על הביזוי ועל מה שקרה בתוך המשרד הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יואב סגלוביץ', אני איתך פה מהיום הראשון ולא נתת צ'אנס למשרד הזה אפילו לא דקה. אבל בוא נתקדם. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא אתן לו צ'אנס אם יושב בראשו, סוכן כאוס, שמה שהוא מביא - - - ואתם מיישרים קו איתו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אבל הם לא סוכני כאוס. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הם כן, אני אגיד לך מי כן סוכן כאוס. ראש האגף פה שישב לא אצלך, בוועדת ביקורת המדינה, ישב למעלה ושאל אותו מי חילק את רישיונות הנשק? אז 14,000 רישיונות ניתנו שלא כדין. אנשי אמון של השר, אנשים פוליטיים שלו חילקו רישיונות פה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד לא הוכח. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

היה חמ"ל פה במשרד לביטחון לאומי. ואתה אומר לי זה מקצועי?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יואב, תודה. חה"כ יואב סגלוביץ'. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

די חברים, בואו, מדובר פה על נשק לאנשים ומספרים לנו שהכול בסדר. אני אומר לכם מקצועית, לא בסדר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יואב, קריאה ראשונה. די, אל תוביל אותי לשם. לא רוצה להיות שם. 

אליעזר, בבקשה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

הסיפור של שנה אם זה שנה וחודש, שנה וחודשיים, נכון, קבענו מועד. אבל זה לא מתמטיקה. וכאחד שעסק שנים רבות ואחז בנשק ונלחם, אם זה יהיה שנה וחודשיים, בנסיבות בהם אנחנו נמצאים, אני לא חושב שזו הבעיה. ואנחנו עושים את הפתרון ואנחנו לא מתכוונים להאריך בעוד תקופה. כדי לאפשר לאותם אלה שלא יכלו לעשות את הרענון. לאפשר להם. ולא לגרום להם לעשות את כל התהליך מחדש. גם את בטח לא רוצה שהם יעשו את כל התהליך מחדש. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אם זה, אגב, ישמור לי על החיים, אז כן, לא אכפת לי שיעשו את התהליך מחדש. גם ראית, התהליך הוא לא כזה ארוך. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אז אני כאחד שמכיר את נושא הנשק ומכיר, דרך אגב, חלק גדול מהאנשים הם גם היו במילואים ונלחמו וירו, אמנם לא באקדח, אבל בנשק האישי שלהם. לכן אני חושב שהבקשה שלנו לעד חצי שנה, אני אומר, עד חצי שנה. זה לא אומר שאנחנו לא נודיע להם שיעשו את זה בדחיפות ולא יחכו לחצי שנה, כי ברור לנו לגמרי שמי שיגיע לחצי שנה ויעבור אותו אז לא יקבל חידוש. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

זו המלצה, לא משנה. זה לא יעבוד. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

הוא לא יקבל חידוש. לכן אנחנו בהודעת ה-S.M.S שנוציא אנחנו גם נדגיש בפני אנשים שיהיה להם ברור שאין להם מה לחכות לקצה פרק הזמן בנושא הזה. 

לגבי מטווחים, אז אנחנו, כמו שאמרת, מגידו זה אחד מהמטווחים ויש עוד מספר מטווחים במועצות האזוריות שאנחנו בדין ודברים איתם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דיבר יואב סגלוביץ', חבר הכנסת, על מטווחים משטרתיים. יש גם כאלה? בבקשה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

יכול להיות שאנחנו צריכים לתמרץ את המועצות האזוריות, כאלה שיש להם מטווחים והם צריכים להכשיר אותם בעלות כזאת או אחרת, כי בכל זאת, צריך חומת מפגע וצריך עוד כל מיני. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

צריך תב"ע, שזה המורכב. זה בעיקר תב"ע. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

ואת כל האישורים לדבר הזה. אנחנו מטפלים בדבר הזה. אני מקווה שיהיה שיתוף פעולה טוב יותר עם המועצות האזוריות ועם הרשויות המקומיות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

יש לי עוד הצעה קטנה. ממש הצעה קטנה. הצעה, לא ביקורת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

להגדיל את השעות?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

שעות. אני פותחת את השעות של המטווחים, אני רואה זה עובד עד הצוהריים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ארבע שעות. לא, ארבע שעות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני רואה שזה עובד עד ארבע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ממש לא. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

את רוצה שאני אקריא לך? בואי אני אקריא לך. אבל אני פתחתי עכשיו לפחות חמישה, בירושלים, בכרמיאל, בכל מיני מקומות. למה לא במקום זה, הנה, עד 15:00. אתה רואה את זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה אפרת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

מטווחים בירושלים. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

חלק מהמדריכים שם הם גם מגויסים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לייזר, בואו נתקדם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אבל אתה מבין שיש עוד פתרונות? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בא לנו עוד פתרון עכשיו, תראה בלייב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הבנתי, בואו נתקדם. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לכן אנחנו חושבים, קודם כל, אין מצב שעכשיו אני אגיד למטווח עצור הכול, תעבוד רק על הרענונים או על החידושים ואל תתעסק במשרד. זה לא יקרה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

למה?

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

למה? לייזר, אתה יכול להסביר לי למה? אני לא צריך. חבר'ה, אם אני הייתי במשרד, הייתי מנסה. אני שואל מה אתם עשיתם. חברים, יש 12,000 שאם יעשו הצלבה, חלקם, יש 12,000 שאתם עד עכשיו לא בדקתם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יואב, אני איתך, בוא. השאלות ברורות. אתה חוזר על אותן שאלות. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

אני נותן את התשובה גם. אני נותן תשובה. לייזר אומר שאי אפשר. אני רק אומר ללייזר וגם אני הייתי יום יומיים, אפשר אם רוצים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

נכון, נכון. 

 << אורח >> בר לוי כהן: << אורח >>  

אני רק רוצה להתייחס. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתן לך. רק תני ללייזר לסיים. בבקשה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לכן אנחנו חושבים שפרק הזמן הזה יאפשר לנו לסיים את הפער שהצטבר כתוצאה מהמלחמה וחובה עלינו לדאוג שהאנשים האלה יעשו את מה שהם צריכים לעשות ולא תהיה הארכה נוספת, אלא אם חס וחלילה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

תהיה מלחמה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

מלחמה אנחנו כבר בתוך המלחמה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לייזר, תודה. בר בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אני לא קיבלתי תשובות, לייזר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתן לך לשאול תכף. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, על המאבטחים עם הנשק הארגוני. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אז אני אומר, חלק מהם מגויסים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הם באים לעבודה, לייזר. אני לא מדבר על מי שמגויס. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא כולם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אתם לא מראים שום נתונים. אתה אומר 'לא כולם', אתה מצביע לי על דברים. שנייה, שנייה לימור. להביא נתונים זה הכי בסיסי. יש 1,000 מגויסים? תן ל-1,000. מי שקם בבוקר והולך לעבודה, וחלק מהעבודה שלו זה נשק. אז למה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתה צודק. נתקדם. מה שאתה צודק, אתה צודק. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

מאבטח מקבל רישיון לשלוש שנים. בסדר? במהלך השלוש שנים האלה הוא נדרש, דרך אגב, לחצי שנה, שהתקנות מאפשרות לו אפילו שלושה חודשים פער, בגלל ה מחשבה שהוא יכול להיות סטודנט או בלימודים ולא יוכל לעשות את הכשרת הריענון במועדה. לכן גם זה נשקל פה. לא בהכרח כולם כרגע עובדים, כמו שלייזר אמר, חלקם מגויסים. עכשיו, אם אתה תטיל עליהם חובה להמציא לי אישור שהוא במילואים, אין לי ממשק עם צה"ל עדיין. אנחנו פה מבהירים את זה, אין ממשק עם צה"ל מקוון. אם אתה תטיל עליו חובה להביא אישור שהוא במילואים, כשהוא תוך כדי לחימה, זה לא נראה לי הגיוני.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לא צריך להטיל עליו חובה, צריך ללכת לצבא, תביא לי מי במילואים. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

אז בבקשה, אנחנו רוצים ממשק מקוון עם הצבא. אין אותו עדיין, זה אומר שאתה תקבל כרגע מידע בטבלאות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

תביא לי אקסל. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>  

זה לא, זה משהו שהוא יטיל עומס גם עליהם וגם עלינו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה. נאור, הבנתי את הפער בין השאלה שלך לתשובה. בסדר, אנחנו אינטליגנטים, באמת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אוקיי, אז לא ממשק עם הצבא. ממשק עם אותה רשות שבה הוא עובד, יש? הרי אם אני מגיע לעבוד בשער בית ספר אני רשום. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נאור, ההערה שלך היא הערה נכונה. בוא. אבל הבנת שאין נתונים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לא עם הצבא. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אבל אין נתונים. לא על הממשק ולא על אין ממשק. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כיוון שהבנו שאין נתונים אני שמח שאתה תסכים איתי לחכות לנתונים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

וגם צריך לומר שאתם יודעים את זה היטב, אתם שניכם עורכי דין אני מניחה, או לפחות מישהו מכם? אין, לא יכול להיות, שאין דבר כזה. כשבית משפט בוחן החלטה כזו, הוא בוחן האם נבחנו כאן כל השיקולים והאם החלופות שנבחנו כאן על השולחן זאת החלופה הנכונה, הראויה והשקולה ביותר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ אפרת רייטן מרום, תודה. שמעתי. הבנו, די, נו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

כשאנחנו שמים פה עוד חלופות שיכולות להיות יותר רלוונטיות ובשורה של התוצאה התוצאה תהיה הרבה יותר נכונה, הגיונית ורלוונטית, אז התוצאה שלכם היא לא. והיא תיפסל, אתם יודעים את זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה. תודה לחה"כ אפרת רייטן מרום. בר, בבקשה. 

 << אורח >> בר לוי כהן: << אורח >>  

תודה. רק רציתי להתייחס לעניין המטווחים. בסוף זה גם גופים מסחריים, כלכליים. אני אומרת את זה בזהירות. אני בספק אם אפשר להנחות אותם לא לקבל אוכלוסייה מסוימת, כשבסוף זו הפרנסה שלהם. אבל אם יש מישהו עם אישור מותנה שמגיע ומבקש, אם להגיד להם אל תקבלו אותו. נשמח גם להתייעץ עם משרד המשפטים בנושא. על פניו אני בזהירות אומרת שאני לא בטוחה שזה אפשרי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה בר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא התייעצתם לפני?

 << אורח >> בר לוי כהן: << אורח >>  

לא. זה לא הובא לפתחנו. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>  

לגבי הסדרה לא קיבלתי תשובה. שאלה לגבי הסדרה, הדוח של רשות ההסדרה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש פה מישהו מאיגוד לשכות המסחר? לא. יש פה, מי רצה? המכון הישראלי לדמוקרטיה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי הייעוץ המשפטי לוועדה גם?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתן לכולם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי משטרת ישראל, אולי יש לה מה לומר למשטרת ישראל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מירית? בבקשה מירית. ואחריה עקיבא מערי ישראל. בבקשה. 

 << אורח >> מירית שרעבי: << אורח >>  

אני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. תראו, מדובר פה בחובה של המשרד הביטחון הלאומי לפקח על בעלי רישיון כלי ירייה. עם זאת, המשרד לביטחון לאומי בוחר בפעם השנייה להתמודד עם המצב הנוכחי באמצעות שימוש בחלופה של הארכה גורפת לחצי שנה. מעבר לבעייתיות שבשימוש החוזר בכלי החקיקתי של הוראת השעה שעלול להפוך לנוהג בעייתי, הארכה גורפת וארוכת טווח של תוקף החידוש וההכשרות לא יכולה להמשיך להיות הפתרון המתאים למצב הנוכחי. זאת משום שבכך נמנע פיקוח אקטיבי מצד המשרד ביחס למיומנויותם של בעלי הרישיון בשימוש בכלי הירייה שבידיהם. 

דווקא בימים האלה, כאשר המשרד מצפה מבעלי הרישיון הפרטיים והמאבטחים להשתמש בכלי הירייה כדי לסייע באירוע ביטחוני מתאפשרת הפגיעה במיומנויותם של בעלי הרישיון. וצריך להגיד, מדובר גם בהכשרה מעשית, אבל גם בהכשרה עיונית שהיא לא פחות חשובה. מתי אפשר להשתמש בנשק ואיך. או במילים אחרות: מגבלות השימוש בנשק על ידי אזרחים פרטיים ומאבטחים במדינת ישראל. 

אנחנו חושבים שנכון לאפשר לבעלי רישיונות לפנות פרטנית לאגף כאשר נדרשת הארכה נקודתית בתוקף הרישיון או הכשרת הריענון. תראו, כבר קיימים מנגנונים כאלה בתקנות. לפי תקנות כלי הירייה תוקפם של רישיונות, פקיד רישוי רשאי להאריך את תוקפו של רישיון למשך 30 ימים וכן לתקופות נוספות, על סמך בקשה מנומקת מבעל הרישיון. פקיד הרישוי אף רשאי להאריך רישיון שפקע תוקפו, ובלבד שבעל הרישיון הגיש בקשה לחידוש הרישיון לא יאוחר מ-30 יום ממועד פקיעת תוקף הרישיון. גם ביחס להכשרת ריענון מאבטחים רשאים במקרים חריגים לבצע את ההכשרה בשלושת החודשים שלאחר החודש שבו מסתיים תוקף ההרשאה. 

אנחנו סבורים שמתן דחייה פרטנית ונקודתית במקום הארכה גורפת וארוכה יכול לתת מענה מאוזן יותר לאתגר שעימו מתמודד המשרד לביטחון לאומי. ובהקשר הזה אני אסיים עם עוד כמה שאלות לגבי ההתנהלות של המשרד. איך המשרד רואה את החובה שלו לפקח על בעלי כלי הירייה? האם יש כוונה להאריך את התוקף באופן הזה פעמים נוספות? מדוע המשרד מקצה משאבים להנפקת נשקים חדשים, אבל לא לפיקוח על בעלי הרישיון? שוב נוצרת פה פגיעה באיזון החיוני שבין השמירה על ביטחון הציבור לבין שמירה על שלום הציבור. תודה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה מירית. עקיבא, ערי ישראל, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ערי ישראל, מה זה? מרכז השלטון המקומי?

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>  

בנושא כיתות הכוננות יש את הנושא של האימונים ושם במאמץ אפשר להגיד מאמץ קשה, אבל די פשוט מבחינת המערכת, הצלחנו לייצר קשר בין המשטרה לבין צה"ל, שיאמנו את כיתות הכוננות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הם עשו את הקשר?

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>  

כל מה שצריך זה לייצר את השת"פ הזה בין האגפים. במקרה הזה זה הבט"פ. אני יש לי קשר עם מדור הקליעה בצה"ל, הם שמחים לתת את השירותים לכיתות הכוננות. אני בטוח שגם במקרה הזה. זה עניין של בירוקרטיות, להצליח לייצר את זה. אבל כן אפשר לפתוח את צווארי הבקבוק האלה באמצעות דברים שקיימים כבר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>  

לא נדרשת פה יותר מידי חשיבה מחוץ לקופסה. פשוט לייצר את הסינרגיה בין הגופים השונים, זה דבר ראשון. הדבר השני שאני חושב שהוא לא קשור במישרין לפה, אבל חשוב להציף את זה. זה מקשה על אנשים לעשות את הרענונים הם חייבים, אבל אם הם רוצים לעשות מעבר לזה, זה עלות התחמושת. עלתה מאוד מתחילת המלחמה. מראש היינו פה במחיר של פי שלוש מארצות הברית, בעלות לכדור. מתחילת המלחמה זה נסק מ-1.60 לכדור ל-2.5 שקלים לכדור. זה מקשה על אנשים שרוצים להתאמן יותר, רוצים להגיע לרמת מיומנות יותר גבוהה. אני לא יודע למה זה, מי מנצל את הסיטואציה, אבל מישהו מנצל את הסיטואציה הזאת וצריך לחקור את זה בשביל להקל על אנשים שכן רוצים להיות יותר מיומנים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה על הדברים החשובים האלה עקיבא. עוד מישהו רוצה להביע את דעתו? לשאול שאלות? חה"כ אלי דלל בבקשה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בוקר טוב אדוני היו"ר. האמת היא שאני כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד אמור בשבוע הבא לקיים דיון בנושא הזה של הנשקים ומה ההשפעה שלהם על הילדים. לחלק נשק זה דבר חשוב, נכון, אבל זה דבר קל. בכל נושא הכשרות, כל נושא התקנון וכל הנושאים מסביב, הם הרבה יותר קשים. אני חושב שגם הרשויות המקומיות צריכות לקחת חלק בפתיחה עירונית, זאת אומרת מטווחים עירוניים. כי היום, נניח ברשות יחסית גדולה כמו נתניה יש מאות, מאות אנשים שהם אנשי עירייה. זה השיטור העירוני, הפיקוח העירוני וכן הלאה, שהם מתאמנים כמעט באופן סדיר. ולכן אני חושב שאם הרשות הייתה נכנסת לנושא הזה או לפחות ממליצים אנחנו בכנסת לרשויות ולנסות אפילו לממן חלק מזה אני חושב שזה הדבר הכי נכון ואז גם לא תהיה מגבלה כזאת או אחרת מבחינת העלויות. 

הנושא החשוב מבחינתי הוא בעיקר הנושא של הילדים שציינתי קודם. הנשק איפה הוא מאוחסן, מי נוגע בו ולא ליצור מצבים חס וחלילה שבהם יהיו אבדות של ילדים או נקרא לזה תקלות כאלו ואחרות. תודה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד מישהו רוצה להתייחס? אז אני אבקש ברשותכם הפסקה של 10 דקות, אני רוצה להתייעץ מקצועית עם האנשים שבאו לכאן ולראות מה אנחנו יכולים כן לעשות. תודה רבה. עוד 10 דקות נחזור לכאן. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:10 ונתחדשה בשעה 10:25.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מכובדי, תודה על הסבלנות. היה לי חשוב לקבל את ה-10 דקות האלה ולדבר עם האנשים היקרים של האגף לרישוי כלי ירייה ולעשות גם איתם קצת סדר בנושא הדברים האלה. כי סך הכול בדיון עד עכשיו עלו דברים מאוד חשובים. הדוברים שדיברו פה אמרו דברים מאוד חשובים, שחלקם אי אפשר שלא לקחת אותם בחשבון ולהזיז אותם מסדר היום. 

האם יש פה מישהו נוסף שרוצה לומר את דברו, לפני שאני אתן ליועץ המשפטי של הוועדה לומר את דברו? בבקשה. כן, בבקשה ישי. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

ישי פולק. אני מחזיק במספר כובעים, אבל אני רוצה לדבר בנושא כמנכ"ל התאחדות האיכרים, בנושא של החקלאות ויושב ראש איגוד הירי המעשי בנושא של הספורט. צריך להבין כמה דברים. קודם כל אמירה שלך שהפריעה לי, כל נושא נשק מחויב בכספת, מחויב בכספת שרק לו יש גישה ולכן קטע של טיפול איפה זה נשמר ולמה זה נשמר, התשובה היא שיש לזה פתרון כבר עשרות שנים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נשקים ארוכים לכיתות כוננות אין כספות. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

זה בסדר גמור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא בסדר גמור. לא, לא לכל נשק יש כספת. אני לא אמרתי שזה אתם, פשוט אי אפשר לומר לכל הנשקים. 

מחלקים M16 לאנשים בלי כספת. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

צריך להבין שנכון שיש סמכות לרשות המוסמכת, אבל זה לא במקום להפקיד את הנשקים במשטרה בזמן שמבקשים את ההארכה. ולכן אותם מבקשים או אותם אנשים יקבלו דרישה מהמשטרה להפקיד את הנשק, לבצע תפיסה. והנשק הזה פשוט ילך להפקדה במשטרה. חלק מהנשקים האלה, בטח ובטח בספורט, אבל גם באזרחות, מדברים בעלויות מאוד מאוד גבוהות של כלי הירייה. שנבין, כלי הירייה שהגעתי איתו לכנסת ערכו הוא 35,000 שקלים. זה כדי להבין שיש אנשים שזה תחום העיסוק שלהם וזה תחום המומחיות שלהם ולכן גם הכלים הם כלי קנייני. זה כלי שעולה כסף, והרבה כסף. ולהגיע למשטרה למחלקות האחסון של הנשק הזה, עד שאתה תראה את הנשק הזה חזרה נשמתך תפרח. 

דבר שלישי, כשאנחנו מדברים על עבודה של מדריכי ירי. אני גם מדריך ירי בין היתר, כי זה חלק מהעיסוק של הספורט. כשאנחנו מדברים על קטע של מדריכי ירי אנחנו נלחמים, דרך אגב, בשעות העבודה של מדריכי הירי. כיוון שלבקש מבן אדם כזה לעבוד כל כך הרבה שעות עבודה שהוא צריך להדריך אנשים בשימוש בכלי ירייה יש פה גם קושי בתחום של דיני עבודה ובקטע של הערנות שלו, בקטע של מה שהוא צריך לעשות. ומספר האנשים שהוא יכול להכשיר בו זמנית, גם פה יש בעיה. ולכן, כשאנחנו מדברים כרגע, ואני מבקש להבין דבר אחד: אני מאמין בזכות לשאת נשק, אני מאמין בניתוק הזכות לשאת נשק, כיוון שהחוק לא קובע זכות לשאת נשק במדינת ישראל. ולכן אני שם בצד את האמונה שלי או את הדעה שלי בקשר להצפת השוק באקדחים. שימו את זה רגע בצד, זה לא מעניין. מה שכן מעניין זה שיש כרגע ציבור גדול, שאני חייב להגיד שזה מעניין אותי כי זה התפקיד שלי, של ספורטאים, כאשר שני התבחינים האלה למשל נמצאים בתחתית שרשרת המזון של משרד לביטחון לאומי בהקשר של חידוש רישיונות, מתן רישיונות חדשים, לאנשים שנמצאים בחזית של האיום. החקלאים למשל, בחזית של האיום. ולכן דווקא הם לא נמצאים בשרשרת המזון. אבל הספורט למשל, שאנחנו מתאמנים לפחות פעם בשבוע ואנחנו חיים מהדבר הזה, פתאום נופלת עלינו כזאת נפילה ויש פתאום הפסקה ועצירה לגמרי של ענף ספורט במדינת ישראל. ענפי ספורט, אבל אני מייצג את הירי המעשי. 

שורה תחתונה שהדבר הזה הוא טכני, הוא נדרש, והתוצאה הקולוסלית שתיגרם אם לא תהיה את ההארכה הזאת זה עומס על המשטרה, עומס על הבט"ל ובסופו של דבר אובדן רישיונות כלי ירייה למספר תחומים שאני לא יכול להסכים להם ולכן אני פה מדבר אליכם בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. הדבר הזה הוא הכרחי לתקופה מוגבלת. אני סיימתי עכשיו 107 ימי מילואים. להתעסק גם עם הדבר הזה אל מול כל הציבורים שלי זה הזוי ברמת העומס שהדבר הזה מפיל. 


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בעוד חצי שנה לא יהיה עומס? 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

בעוד חצי שנה נתמודד עם זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רב פקד אלון, בבקשה. 

 << אורח >> רפ"ק אלון קסוס: << אורח >>  

אלון, חטיבת אבטחה. אני רק רוצה להפיג טיפה טיפה את החשש של חברי הכנסת, בנוגע למאבטחים. המאבטחים מתחלקים לשתי אוכלוסיות: אוכלוסייה שהם מונחים משטרת ישראל, חטיבת אבטחה ואז הם כן עושים הכשרות. הם עדיין עושים את ההכשרות בזמן הזה. מי שנמצא, מי שעובד, לא מי שבמילואים, מי שעובד עושה הכשרות לפי רמת ההכשרה שלו, לפי כמות הימים שהוא מוכשר. והם עושים הכשרות בין פעמיים בשנה ל-12 פעמים בשנה, תלוי ברמת ההכשרה. כך שזה עדיין ממשיך. 

בנוסף לזה, חה"כ סגלוביץ' דיבר מקודם על המטווחים המשטרתיים. אני רק אגיד ככה, המטווחים המשטרתיים היום בתפוסה מלאה. לא מסוגלת להכיל את כמות השוטרים לאימון של השוטרים. אז להכניס עוד אזרחים זה נראה לי לא מעשי באמת. זהו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה אלון. ממלא מקום מנהל האגף. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מנכ"ל, מנהל האגף. מנכ"ל תפעול, סמנכ"ל אסטרטגיה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

קודם כל, במכללה הלאומית לשוטרים יש שם מטווח של פוליסיטי. אנחנו כן מכניסים לשם אזרחים וכן מתאמנים שם. גם משרדי ממשלה וגם גורמים אחרים. זה עסקי לכל דבר. ולגבי ההערה שהייתה כאן לגבי מטווחים, אז אני אתן פה רשימה: מגידו, אזור, כפר ורדים, פתח תקווה, שילת, באר שבע, מועצה אזורית יואב, מודיעין ומישור אדומים בתהליכים של הקמת מטווחים. כך שאנחנו לא ב-שב ועל תעשה, לוח הזמנים הוא אולי קצת איטי. אבל עוד פעם, בנסיבות שהיו והעיכובים שהיו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בית שמש ברשימה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לייזר, תודה רבה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הם יישוב זכאי פתאום. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

ככל שתלוי בנו נאיץ מול הרשויות. דבר אחרון, זה כפי שכבר נאמר כאן על ידי האיש שהציג כאן, שאחראי על החקלאות, אני אומר עוד פעם, אנחנו ננסה הכול שבמהלך מספר החודשים שעומדים לרשות כל אותם אלה שצריכים לעשות את הרענונים, שלא ימתינו לסיום פרק הזמן, אלא נאיץ בהם מידי חודש בחודשו. נעקוב אחר הנתונים, לראות שאנשים עושים ריענון. הרי זה לא עכשיו אוקיי, נשאיר להם הודעה, אנחנו נחכה עכשיו. אנחנו כל חודש נבדוק כמה מתוך המספרים האלה כבר עשו ונשתדל, לא נשתדל, אלא נאיץ בהם בהודעות בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה לייזר. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד נווה: << דובר >>  

אז ככה, כמה הערות קצרות. דבר ראשון, לגבי הנושא של מטווחים פרטיים, הרעיון שעלה פה. הרגולטור לא יכול באמת להנחות פה את המטווחים הפרטיים לבוא ולתעדף. הדבר היחיד שהם כן יכולים לעשות ואולי כן כדאי לבקש ולראות אם הם עושים את זה בפועל זה נושא של שימוש באמצעים רכים, נקרא לזה כך. זאת אומרת לנסות לשכנע את המטווחים, לראות אם יש איזה שהוא שיתוף פעולה או משהו בסגנון. יכול להיות שזה כיוון שאפשר ללכת אליו. 

לגבי הדברים שלייזר אמר, על הנושא של מטווחים של מועצות. אני חושב שכדאי שהוועדה כן תקיים אולי איזה שהוא דיון מעקב לגבי הסטטוס של זה. זאת אומרת איך התוכנית הזאת מתקדמת, איך כן יש שכנוע של המועצות, התקדמות של הנושאה הזה בעצם. כי יכול להיות שזה באמת פתרון נוסף שיכול לפתור חלק מהבעיה בעומסים. 

בלי קשר לזה ובהקשרים של מידע שהוועדה צריכה לקבל, אני יודע שזו הייתה העמדה גם של משרד המשפטים לפחות בדיונים קודמים. יכול להיות שהוועדה צריכה לקבל עוד מידע, עוד דיווחים בעצם, או על בסיס תקנות התבחינים או על בסיס פקודות אחרות שקיימות לוועדה, לגבי כל הנושא הזה של רשיונות, שימוש לרעה, פליטות כדור, תאונות, כמות התאבדויות וכו'. מידע בעצם כללי שכדאי שהוועדה תאסוף ותפקח בצורה הזאת. יכול להיות שזה יותר יישב את הדעת על הנושא של איך בעצם מתקדמים עם מתן הרישיונות. 

כן יש נקודה אחת שאני חושב שהמשרד צריך להתייחס, לפחות לשים את זה פה על השולחן. בהנחה שהתקנות האלה לא מקודמות, יכולים להיווצר פה צווארי בקבוק ובעצם חוסר התאמה בין מה שכבר עבר. זאת אומרת בין ההארכה הקודמת של תקנות ההכשרה ובין אם מדובר בתקנות תוקף בעצם של הרישיונות, שהם בסמכות של השר. מה שלא עובר בפני הוועדה. יכול להיות שזה גם עוד משהו שאתם צריכים להתייחס אליו כרגע פה ולהסדיר את הפערים שיכולים להיווצר. זה יותר אלייך, בר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה, את רוצה?

 << אורח >> בר לוי כהן: << אורח >>  

בשמחה. כן, אז אני אסביר באמת את התקנות שנחתמו אתמול על ידי השר לביטחון לאומי באמת מאריכות במנגנון יחסית זהה, את הרישיונות שצפויים לפקוע בחודשים ינואר, פברואר ומרץ בחצי שנה. התוצאה אם לא תהיה כרגע את ההארכה הזאת זה בעצם שיהיה איזה שהוא פער. 

 << דובר >> גלעד נווה: << דובר >>  

את ההארכה בתקנות האלה. 

 << אורח >> בר לוי כהן: << אורח >>  

בדיוק, סליחה, נכון. את ההארכה בתקנות האלה, יהיה פער. כי בעוד אנחנו מודיעים שאנחנו מאריכים את הרישיונות, ההכשרה היא תנאי להארכת רישיון. ובעצם תהיה חוסר הלימה בין היכולת שלנו באמת להאריך לבין העובדה שככל שהם לא יעמדו ויבצעו את ההכשרה, אם התקנות האלה לא יאושרו, המשמעות היא בעצם ביטול של הרישיון. וזה בעצם יהיה חוסר הלימה בין מה שכבר קודם. 

ונקודה אחרונה, זה תקנות שהן בסמכות השר לביטחון לאומי, אבל הן בהתייעצות עם שר הביטחון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מכובדי, אני לא יכולתי, חבריי חברי הכנסת ומכובדי כולם. אני לא יכולתי להתעלם מההערות שהיו כאן ומהשאלות שעלו כאן. ועלו הערות ושאלות מוצדקות ונכונות. אני ביקשתי את אותו פרק זמן לצאת החוצה עם האנשים של האגף לרישוי כלי ירייה כדי לברר באמת מה האפשרויות שלנו. מאחר והארכנו את נושא הרישיונות מאוקטובר לחצי שנה, זאת אומרת שמאפריל מתחיל לחזור הלחץ על מספקי הרישיונות, על האגף, על המטווחים, על כל החבורה הזאת. זאת אומרת שיש לנו חודשיים עכשיו להיערך. אני גם הבהרתי לאנשי האגף בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: לא תהיה הארכה נוספת. לא תהיה. זה המקסימום שאנחנו יכולים לספוג. זה המקסימום שהמשק מבחינת אפשרויות אחיזה בנשק יכול לספוג מבחינת התמשכות חוזר האימונים או חידוש הרישיון. 

לכן לאור כל הנתונים האלה ועם ההערות הנוספות שהערתי לאגף על להגיע לדיונים הבאים עם נתונים, כשם שביקשו פה חברי הכנסת בצדק. נתונים הרבה יותר מדויקים והרבה יותר מפורטים. אנחנו לא נעבור על זה לסדר היום בדיונים הבאים. אז אני מבקש, בכל זאת, מכל חברי הכנסת שנמצאים כאן, כן לקבל את ההצעה להארכה. תכף יקרא אותם היועץ המשפטי. אני לא שלם עם זה, לא נוח לי עם זה. אבל אני גם מבין שאין לי הרבה ברירות במצב הנוכחי. אנחנו ב-29 לחודש, ב-31 נגמר חודש ינואר. אנחנו באמת כבר מעבר לקצה. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה. 






 << דובר >> גלעד נווה: << דובר >>  


	
	תקנות כלי הירייה (הכשרה)(הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ד-2024

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ג(ב) -(ג) ו- 21(ב1) לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	הוראת שעה – חרבות ברזל
	1.
	על אף האמור בתקנה 3 לתקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע"ח-2018 (להלן – התקנות העיקריות), הכשרת ריענון כהגדרתה בתקנות העיקריות, שנדרש לבצעה לפי תקנה 3(ג), (ד), (ה) או (ו), לפי העניין, בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024), מוארכת בזאת התקופה לביצועה כדלהלן:

	
	
	
	(1)  הכשרת ריענון שנדרש לבצעה עד יום כ"א בשבט התשפ"ד (31 י 2024) – התקופה לביצועה מוארכת עד יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024);

	
	
	
	(2) הכשרת ריענון שנדרש לבצעה עד יום כ' באדר התשפ"ד (29 בפברואר 2024) – התקופה לביצועה מוארכת עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024);

	
	
	
	(3)  הכשרת ריענון שנדרש לבצעה עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024) – התקופה לביצועה מוארכת עד יום כ"ז באלול התשפ"ד (30 בספטמבר 2024).




 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה אדוני היועץ המשפטי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עם כל החוסר נעימות שבעניין, כי לא נעים לי לעשות את זה, ההארכה מאושרת, התקנה תוארך. 

הצבעה

ההארכה אושרה.


תודה רבה לכולם. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:38. << סיום >>