פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
09/01/2024

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת


03/03/2024
10:25
מושב שני



פרוטוקול מס' 48
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (09 בינואר 2024), שעה 12:00



סדר-היום:
 << נושא >> תלונות ציבור בנושא: דרישה לתשלום חובות, עיקולים וקנסות למרות פרסום על הקלות לציבור עקב מלחמת "חרבות ברזל" << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אברהם בצלאל – היו"ר


חברי הכנסת:
דבי ביטון
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	עינת דוואק
	–
	מתמחה ייעוץ וחקיקה המחלקה האזרחית, משרד המשפטים

	הודיה גחלי שוורץ
	–
	מתמחה יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

	שלמה יעקב
	–
	עו"ד במחלקה המשפטית , רשות האכיפה והגבייה - המרכז לגביית קנסות

	איציק סבג
	–
	מנהל תחום בכיר פיקוח ובקרה גביה מיסים ישירים, משרד האוצר

	איתי פלומבו ויסמן
	–
	מנהל אגף פיקוח תחרות וצרכנות, משרד התקשורת

	מלי פינקלשטיין
	–
	מנהלת תחום תפעול והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

	יוסף פולסקי
	–
	עו"ד-לשכה משפטית, ביטוח לאומי

	אלינה משה
	–
	מנהלת תחום בכירה גביה, המוסד לביטוח לאומי

	פנינה גולד
	–
	מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי

	מרים סלומון
	–
	יועמ"ש, מ. שלטון מקומי

	מירב שטרוסברג
	–
	מנהלת תחום הגנה על הצרכן, משרד התקשורת - המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוין

	שמעון אברהם
	–
	סמנכ"ל זכיינות , חברת כביש חוצה ישראל

	יואב טל
	–
	מנהל תחום זכיינות, חברת כביש חוצה ישראל

	טל לבקוביץ
	–
	יועצת משפטית, דרך ארץ הייוייז - כביש 6

	יניב שבו
	–
	יועץ משפטי, דרך ארץ הייוייז - כביש 6

	דני גרינוולד
	–
	סמנכ"ל אסדרה, הרשות הממשלתית למים ולביוב

	הימת עאבד זועבי
	–
	מנהלת תחום פניות ציבור, הרשות הממשלתית למים ולביוב

	איילון בנימין
	–
	אחראי תחום הסברה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	ברק אביטן
	–
	סמנכ"ל החברה, חברת גז-יגל חברה לשיווק והפצת גז

	ירמיהו קדושי
	–
	מפיק ויוצר קולנוע , נציגי פונים

	חיים פרידלנדר
	–
	ע"פ ח"כ יצחק פינדרוס, ע''פ






ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהלת הוועדה:
ז'נה ישראלוב – רכזת תחום פרלמנטרי

רישום פרלמנטרי:
אליחי כנפו



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> תלונות ציבור בנושא: דרישה לתשלום חובות, עיקולים וקנסות למרות פרסום על הקלות לציבור עקב מלחמת "חרבות ברזל" << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

צהריים טובים. 9 בינואר, כ"ד בטבת התשפ"ד. אני שמח לפתוח את ועדת פניות הציבור, ועדה חשובה שמקבלת מהציבור פניות ועושה עבורו תיקונים גדולים עבור הרבה אנשים. נמצא אתנו חבר הכנסת אליהו רביבו, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, בנושא פניה שהגיעה אליו.

 אני רוצה בפתיחה להיות עם המשפחות. יש לנו ארבעה חללים, לצערנו, מאתמול. לא פשוט, כל אחד ואחד הוא עולם ומלואו, ואנחנו מבכים, לא יודעים מה להגיד בימים אלו. עוד יום, ועוד "הותר לפרסום", זה קורע לב. ראשית אנחנו עם משפחות הנופלים, שנית אנחנו עם הפצועים, שבעזרת השם, תהיה להם רפואה שלמה וכמובן יושבת אתנו בחדר אמא לשלושה חיילים שנמצאים כרגע בחזית, אנחנו מאחלים לכל החיילים שלנו שיחזרו כמה שיותר מהר, בריאים ושלמים כולם, שננצח ניצחון אמתי. לא נסלח נשכח את החטופים. יש כרגע שדולה שאנו נמצאים אתה בכל יום ובכל רגע. אנחנו מקוים שיחזרו גם הם כמה שיותר מהר שנראה אותם אתנו פה בעזרת השם. חבר הכנסת אליהו רביבו בבקשה.
 
 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שניגש לגופו של עניין, אני מצטרף לדברי הפתיחה ולתפילות שלך ומי ייתן וריבונו של עולם יגיד די לצרותינו וישים את ידנו על העליונה - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמן. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

- - יכניע את אויבינו ונזכה לשחרר את 136 בני הערובה שנמצאים בידי חמאס-דעאש ושהקדוש ברוך הוא ייתן עוז, אומץ וכוח לנציגים שלנו בקבינט המלחמה, כדי שיעמדו איתנים אל מול האתגרים ואל מול הלחץ הבין לאומי, שלצערנו מסמן שהעולם מתחיל לשכוח את מה שאנחנו לא נשכח לעולם.

אדוני היושב-ראש, ראשית כל, אני מבקש להודות לך על קביעת הדיון החשוב הזה. אני מבקש בהזדמנות זו להודות לצוות הוועדה על ההבנה שהאירוע הזה הוא בעל השפעה רוחבית ופוטנציאל להשפיע לחיוב אם נידרש ונצליח באמת, כמו שסקרת בדברי הפתיחה, שבקשות קטנות של ציבור, בדרך כלל ציבור מוחלש ומושתק מחוללות מהפכות גדולות. זוהי שליחותנו.
 
 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חובתנו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

יזמתי את הדיון הזה כי לא יעלה על הדעת שיהיו ריביות, פיגורים עיקולים וקנסות בתקופה בה מדינת ישראל ועם ישראל נאבקים על קיומם. הלבבות שלנו נמצאים ונודדים בין משפחות החטופים, הפצועים והנופלים, כשלצערנו הרשימה הולכת ומתארכת. לא יכול להיות שהריביות האלה יעמדו אל מול עיניהם של אותם גופים גדולים. הם חזקים, הם מרוויחים די והותר, הון עתק בימי השגרה והם אלה שמגישים בימים אלה עיקולים על האוכלוסיות שנפגעו הכי הרבה במלחמה. כל זה בגלל איחור כזה או אחר בתשלום. חלק גדול מהמקרים בגלל חוסר יציבות השתכרותי, חלק בגלל שאין פניות דעת - -

<< יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הראש עדיין אינו במקום.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

- - אין פניות דעת להתפנות, לפעמים אפילו לפתוח דואר או לקרוא הודעות. הגדיל לעשות בנק ישראל, באופן חריג, בניגוד להתנהלותו בזמני שגרה שהנחה את הבנקים, להבדיל מהתנהגות הבנקים בימי שגרה, שהצטרפו לדרישת בנק ישראל, לא להטיל עיקולים וקנסות, כך ראוי שיעשה בכל המשק.

אדוני היושב-ראש, לצערי הרב, המלחמה תפסה את מדינת ישראל במצב מביך מאוד, אלפי הרוגים ופצועים, עשרות אלפי פצועים לא מוגדרים- פגועי נפש, מתח וחרדה, 136 חטופים בשבי החמאס-דעאש. נוסף על הכאב העמוק, יש עשרות אלפי עסקים שבקושי רב מצליחים לשרוד, חלק לא מבוטל מהם בתהליך קריסה ואנחנו צריכים לסייע להם במאבקם לשרוד ולהשאיר את הראש מעל המים. בדרך כלל הם נאנקים תחת אותם גופים חזקים ונטולי רגש, בהם מתקיימת האמרה: "השבע לא יכול להבין את כאב הבטן של הרעב".

  כל אדם חייב, כמובן, לשלם את חובותיו, אנחנו לא מתכוונים לפטור אף אחד מחובותיו, אבל צריך להפעיל שיקול דעת ורגש, בגלל זה אנחנו כאן. לפיכך אני קורא לוועדה לצאת בהנחיה ברורה וחד משמעית: אין ריביות, אין קנסות, אין עיקולים- לא על איחור בתשלום ולא על פיגור. לא בתקופת המלחמה שאנו נמצאים בשיאה. בטח לא במשמרת שלנו, אני מבקש לכל חברי להצטרף לקריאה הזו.
 
 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה, חבר הכנסת אליהו רביבו. עכשיו תדבר חברת הכנסת דבי ביטון. אחריה נשמע את הפונה עצמו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת רביבו. אני כמובן מצטרפת לדבריך ושולחת תנחומים למשפחות. בוקר קשה מאוד, כמו הבקרים שאנחנו עוברים, לצערי. לבנו עם הפצועים ועם משפחות החטופים שישובו הביתה, כי כל יום שעובר הוא יום קשה מאוד.

 אני מברכת מאוד על הפניה הזו, ואני חושבת שמחובתנו המוסרית למנוע הטלת עיקולים וקנסות. זה לא אנושי שחברות עושות כך. מצופה מחברות שנמצאות במדינת ישראל ומבינות מה קרה ב-7 באוקטובר, לא ליזום מראש כאלה מהלכים, מסיבה פשוטה- אלפי אנשים עקורים כיום מבתיהם. אלפים נפגעו בתקופה זו. זה נוגע גם למי שלא נפגע ישירות, גם אם ישב בתל אביב. לאנשים כפי שנאמר אין פניות, יש בעיה כלכלית משמעותית, להרבה אנשים אין הכנסות, יש בעיות בהגדרת נפגעי איבה. יש כאוס נורא במדינת ישראל.

אני חושבת וסליחה על דרך ההתבטאות, שזה פשוט חזירות. לא עושים כאלה דברים, יש דברים שכבעל עסק או כבעל חברה, אפשר לומר, זה לא מתאים. זה העיתוי שבדיוק לא מתאים. לא יתכן שכאשר המדינה נמצאת במצב אולי הקשה ביותר שהכרנו, מתעסקים בזה עכשיו. אני מציעה שתתקבל החלטה שאומרת- חודשיים, ששים יום לפחות אחרי תום המלחמה, אם נחזור, כי הזמן קפא מלכת, אצל כל אחד מאתנו זה ברור, אנחנו לא ב-6 באוקטובר, וכנראה עד שנעבור את התקופה הזו ייקח לנו זמן. להגדיר את זה שלפחות 60 יום – חודשיים, עד שאנשים יחזרו לשגרה, ועד שיקבלו התראות, ומי ששלח יראה שקבלו, אנשים לא רואים דואר, מי ראה דואר לאחרונה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בימים רגילים אנשים רבים לא מקבלים את הדואר, בפרט בתקופה זו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אני אומרת לך, כבר שלושה חודשים לא ראיתי את תיבת הדואר שלי, היא נמצאת בשדרות. מי רואה את הדואר? אז חשוב על החייבים. דואר צריך להגיע רשום ומסודר, על מנת שלא יקרה - - - זה באמת לא אנושי מה שקורה כאן. אני מברכת על הפניה, ואני לא מדברת רק על חברות גדולות, אלא לכל עיקול שיכול להוות נזק לבן אדם. לכן אני מצפה שתינתן פה החלטה, שעוצרת את גביית החובות, למעט תשלומי מזונות, שהם אוכל של ילדים. כל העיקולים צריכים לעצור. זו דעתי האישית ואני חושבת שזה נכון גם לגבי אזרחי מדינת ישראל במציאות הנוכחית. תודה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני מצטרף לדברייך. תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה, הפונה, אשמח לשמוע אותך.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

שמי ירמי קדושי, מתעסק בתחום הקולנוע, שחקן המופיע בסרטים ומפיק סרטים. בשנים האחרונות עוסק רבות בהדרכת חוגים בגני ילדים ובתי ספר בכל הארץ. אני גר בכפר סבא, אבל המצב הזה פגע בי קשה מאוד, כי אני עובד בכל הארץ- גם באשדוד ובאשקלון, גם לפעמים בבתי ספר בראשון לציון וכל מערכת החינוך הייתה מושבתת בחודש אוקטובר. הלימודים חזרו חלקית, אך עדיין העבודה לא חזרה באופן שוטף.

 אני לא חזרתי לשגרה ואני חושב שכל מדינת ישראל לא חזרה לשגרה. רק היום שמענו, לצערי הרב על כל הנופלים ואני מוסר תנחומי. יש עוד אנשים במילואים, ואנשים שנמצאים במצבים קשים מאוד. 

בתקופה זו מתקשרים אלינו אנשים - - - כל יום אני מקבל טלפונים מכל מיני חברות- הודעות טקסט, הודעות ווצאפ והודעות אחרות, בהן הם מבקשים ממני להסדיר עכשיו את התשלומים באופן מידי. כשאני אומר להם שאנחנו במצב מלחמה, הם אומרים לי: "אצלנו הכול כרגיל– הגביה שלנו עובדת כרגיל".

 למשל, כביש 6 נתנו לי דוח, שבוטל אמנם אחרי פניות שלי, אבל הם נתנו קנס של 168 שקל, על כך שהחוב לא שולם בזמן, קנס על כך שלא שולם התשלום בתקופת מלחמה. אני חושב על אנשים אחרים, שלא יכולים לשלם, שלא נמצאים באזורי מגוריהם ואין להם אפשרות לשלם, אז הם צריכים לשלם גם קנס? קודם כל זה לא תקין באופן כללי לתת קנסות אסטרונומיים כאלה ולהוסיף על סכום של חוב של 250 שקל של 168 שקל קנס. 

 הדבר השני שאני רוצה לומר, שקורה כל השנה, גם לא בזמני מלחמה, המחוקק נתן להרבה רשויות וחברות אפשרות להגיע לעיקולים בלי בתי המשפט. מדובר על עיריות, מע"מ, מס הכנסה, משרדי ממשלה - - - הם יכולים להטיל עיקול על החשבון בלי לדבר עם אותו בן אדם, בלי להגיע למערכת בתי המשפט, זה גרוע. 

 הם משתמשים בזה גם בתקופה הזו- הם מתקשרים לאנשים ואומרים: "אם לא תבואו לסגור ולהגיע להסדרים, נטיל לכם עיקולים על החשבון". אני שואל: איזה הסדר אפשר לעשות עכשיו? לא משנה אם אלה חובות ישנים או חדשים? איזה הסדר ניתן לעשות כשאני לא יודע מה החזון שלי קדימה? מה קורה בחודש הבא כעצמאי? אם יש או אין לי עבודה ואם עוד חודש לא יסגרו כל בתי הספר. האם לפרוש צ'קים כאשר וכולם יחזרו? הרי בנק ישראל מחשיב צ'קים חוזרים כחוזרים, אף אחד לא נתן להם הוראה לא להחשיב אותם כחוזרים. גם זה לא יצא מהוועדה או מהכנסת. במצב כזה האזרח, ואני לא מדבר על עצמי, אלא באופן כללי, האזרח שנמצא במצב כזה, ואני קורא בהרבה פורומים ומקומות נוספים, בהם הרבה אנשים כותבים, היה שם מישהו שדבר על חטוף, שהתקשרו ורצו לנתק לו את הטלפון, כי לא שלם את החוב. לאן הגענו? איך הגענו למצב כזה? איך זה הגיוני שבתקופה כזו רוצים לנתק טלפונים? לי באופן אישי בזק נתקה את הטלפון בבית בתקופת מלחמה. איך דבר כזה הגיוני? הם הפילו את הטלפון והאינטרנט, למרות שפניתי אליהם ודברתי אתם, נאלצתי ללוות כסף מחבר כדי לשלם את 200 השקלים, כדי שיחברו לי את הקו מחדש, בתקופת המלחמה. זה לא נראה אנושי. 

באופן כללי, יש עניין שאותן חברות ידברו עם האזרחים. אנשים שמתחמקים מתשלום חובות - אני בעד לתבוע אותם כנדרש, אבל אדם שאומר אני יכול לשלם ב-10, או ב-15 לחודש, אבל עונה לו נציגת החברה: "אם עד סוף החודש אתה לא משלם אני מנתקת לך את הקווים". היא לא מוכנה לחרוג גם בעשרה ימים. זה המצב גם בימים רגילים.  

עניין נוסף הוא ניתוק קווים ושירותים- למשל שרותי גז, במקרה שלי חברת אלקטרה גז- ספק הגז המרכזי של הבניין, אני לא יכול לעבור חברה. הם אמרו לי שאם לא אשלם את החוב תוך שבוע, הם ינתקו את הגז וישאירו את הילדים שלי בלי אוכל. איך יתכן דבר כזה בזמן מלחמה. אמרתי להם שאני לא רוצה שלא לשלם, אני אשלם, אבל בחודש הבא, כשאתארגן עם הכסף. הם ענו לי, שלם בימים הקרובים, עד שבוע-שבועיים. עד שמישהי התערבה ודברה אתם. אחרי זה נאלצתי לבקש הלוואה מאדם שישלם עבורי בכרטיס האשראי שלו, כדי שאוכל להחזיר לו. זה לא נראה לי תקין, לא לכולם יש אפשרות כזו. מה עושים אם חד הורית או משפחה במצוקה? האם מנתקים אותם מהגז כי הם לא יכולים לשלם גז בתקופת המלחמה? אני מדבר באופן כללי, הרי יש עניין של אדם שלא יכול לשלם בתאריך מסוים, אפשר לדחות לו בכמה ימים. האם לפנות ישירות לתביעה משפטית? שמעתי על מקרים רבים כאלה וגם לי קרה שעל חוב של 200 שקל בחברות מסוימות מכניסים לטיפול עורך דין. על מה? אדם לא אומר שלא ישלם, אבל הם עם יד מהירה על ההדק ופונים מיד לעורך דין ובתי משפט. 

דבר נוסף שאני רוצה להוסיף, עד 31 בדצמבר בתי המשפט היו סגורים, כלומר ההוצאה לפועל לא מנתה את מספר הימים. ב-1 בינואר התקבלה החלטה אומללה, לפיה ההוצאה לפועל תפעל כרגיל, מלבד מקומות מסוימים, ואנשים יוכלו לתבוע להגיש עיקולים וכולי, זה לא תקין. לא חשבתי ב-1 בינואר שהמלחמה הסתיימה, אנחנו עדיין בתקופת מלחמה. מי נתן החלטה כזו שב-1 בינואר העניינים ממשיכים כרגיל? זה לא הגיוני. האם החברות האלה שפנו אלינו במשך אותם חודשים יגישו עכשיו תביעות לכל אותם האנשים? הם גם סופרים את הימים בהם לא התאפשר להם לנקוט בצעדים משפטיים כימי התראה מבחינה משפטית. עכשיו באפשרותם באמצעות עורכי הדין שלהם להגיש תביעות נגד כל עם ישראל. אני לא חושב שאתם רוצים שחצי מדינה תהיה במסדרונות בתי המשפט, זה לא הגיוני שחצי מדינה תהיה תחת הוצאה לפועל. אני לא נמצא במעמד כלכלי נמוך, אלא במעמד בינוני ומגדל ילדים קטנים ברמת חיים טובה, אך בתקופה זו נקלעתי לבעיה, כי אני לא עובד, אני צריך להשלים את החודשים שלא עבדתי. גם אם אני עובד פה ושם בהדרכות, חודשיים כמעט לא עבדתי ורשות המסים לא נתנה לי מענה, כי הם הולכים לפי המחזור והחשבונות שלי מוגשים אחורה, כלומר רק ב-15 לינואר אולי יתנו לי מענק כלשהו. אף אחד לא מחכה לי עד ה-15 לינואר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה, מי נמצא אתנו כאן מטעם רשות המסים? שם ותפקיד.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

סבג איציק, אני נציג רשות המסים. תחת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה חרבות ברזל). 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שעבר פה בכנסת.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

דחינו מועדים להגשת דוחות, אכיפה. הפסקנו לגמרי אכיפה למשך חודשיים, עד 3 בדצמבר, לא בצענו עיקולים ואנחנו עדיין לא מבצעים עיקולים עד היום בשגרה. בזמן שגרה אנחנו מתקשרים ללקוחות-לנישומים, ופונים אליהם, כדי שיסדירו חובותיהם. אם יש חובות עבר זה יוצר בעיה, אבל לא ניתן לומר שאנחנו מעקלים, אנחנו לא מעקלים, אנחנו מתקשרים ללקוחות ומבקשים שיגיעו להסדר ואנחנו לא עושים אכיפה כמעט בכלל, מלבד אכיפה סלקטיבית נגד סרבני מס קשים, רק נגדם אנו פועלים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמרת משהו על חובות עבר, שם כן ננקטים הליכים.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

כשיש לנו סרבני מס קשים, אנחנו עדיין גוף גובה, עדיין צריכים להביא את תקציב המדינה, לגבות כסף. במקרה של סרבני מס קשים ותיקים המתנהלים בבתי משפט והתנהלות שוטפת מול סרבני מס קשים, אנחנו כן אכפנו, במשורה, במקרים בודדים. באופן עקרוני לא בצענו עיקולים, ואנחנו עדיין לא מבצעים אכיפה בצורה גורפת.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אבל מתקשרים להגיד, שאם לא תבוא להסדיר את החוב, נבצע עיקול.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

אני עדיין נציג מטה הגביה ומשלמים לי משכורת כדי לגבות כסף עבור רשות המסים ולמדינה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה שמבקשים מאנשים זה חשוב, כי לפעמים אנשים רגילים לא לשלם, או לנסות לדחות דברים ואם לוחצים את בן האדם והוא יכול, אז למה לא? אף אחד לא רוצה לפטור את האדם מחובותיו.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

ברור, גם אני לא חושב שצריך לפטור.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ועדיף להחזיר את החוב כמה שיותר מהר.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

ברור, אבל אתה לא יכול כרגע.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

השאלה היא, האם זו בקשה בצורה מתחשבת, או שניגשים לאדם בצורה מאיימת ונוקטים בצעדים.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

ממש לא, אנחנו הקפאנו חובות, כלומר שהחובות לא עולים לאכיפה ולא נכנסים להרשאה לפי פקודת המסים-גביה לפיה, אנחנו עובדים. בעניין האמירה שלך בנושא עיקולי הבנקים: עיקולים שאינם מבוצעים בצו בית משפט מבוצעים לפי פקודת מסים-גביה, מכוח סעיף ארבע וסעיף חמש, אנחנו מעקלים וזה קורה במקרה הכי טוב, כלומר הכי גרוע מבחינת הלקוח, לפחות 60 ימים אחרי היווצרות החוב.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

בנוגע לרשות המסים, יש עסקים שעובדים עם חשבוניות שמוגשות אחורה על דברים אחרים, זה לא אומר שמי שגר בכפר סבא לא נפגע.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

זה מה שנקבע, אני לא יכול לשנות את זה, אלה התנאים שנקבעו וזה יותר מהמענקים של הקורונה, יותר צמוד, יותר מדווח.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כשהוא אומר שרק ב-15 בינואר הוא יכול לדווח ולקבל החזר.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

רק ב-16 בינואר אני יכול לדווח על מה שהיה, כי - - - אחורה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שלושה חודשים שאנחנו במלחמה והוא עדיין לא יכול להתקדם עם זה, השאלה היא לאן - - -

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

יש עסקים כאלה שלא מבצעים עסקאות במזומן, אלא מדווחים על עבודה שבצעו בחודש הקודם, צריך להפריד בינם לבין עסקים אחרים, זה לא אותו דבר. מכאן נובעת הבעיה. אם הייתי מקבל מענק לתקופה בה לא עבדתי, יכול להיות שהייתי משלם חלק מהחובות, אבל כיוון שאני לא יודע מה יקרה בעתיד ולא יודע אם אקבל או לא אקבל ב-16 בינואר, אז איך אני יכול להגיע להסדר תשלומים כשאני לא יודע מה יהיה הלאה?
 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

אני לא יכול להתייחס מעבר למה שאמרתי, התנאים למקדמות ולפיצויים האלה הם מה שנקבע בחוק.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

גם בקורונה, לקחתם את זה בחזרה מאנשים בסופו של דבר.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

מי שדווח ולקח מענקי קורונה שאינם מגיעים לו בדיעבד והיו רבים שהגישו בדיעבד, פעם, פעמיים ושלוש, אחרי מספר חודשים שידעו שהמענק לא מגיע להם והמשיכו לבקש. דרשנו החזרים ממי שקבל מענק שלא היה זכאי לו, ואנחנו ממשיכים בגביה.

<< אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  
 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >> 
 
זה נושא אחר, כרגע אני מדבר על הסעיף עליו דברת, לפיו מעקלים מיד ללא התראה.

<< אורח >> איציק סבג: << אורח >>  


אנחנו ממש לא מעקלים מיד.


<< אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  
 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

לא רק אתם, גם עיריות וגם משטרה.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

אולי הובנתי לא נכון, אנחנו לא מעקלים מיד, קבועים בחוק סעיפים לפיהם נוצר החוב- לדוגמה סעיף שומה, שם יש כמעט שלושים יום עד שהחוב נכנס לגביה ואז יש סעיף ארבע לפקודת מסים-גביה, שמוסיף עוד 14 יום וסעיף חמש לפקודת מסים-גביה, שמוסיף עוד 20 יום. סך הכול 60 יום מהיווצרות החוב. בימי המלחמה כיום, אנחנו לא מעקלים, גם אחרי 60 יום.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

השאלה אם אתם סופרים את ימי המלחמה?

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

כן, ברור.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

קנסות פיגור לא נצברים?

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

הפרשי הצמדה וריבית נצברים, קנסות פיגור לא.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

השאלה היא למה מחשיבים את ימי המלחמה?


<< יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למה ריבית נצברת? אני מבין שאי אפשר להימנע מהצמדה, אך למה אי אפשר להקפיא את הריבית?

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

ריבית וקנסות, למשל על - - -

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

יש לנו דחיות, אבל זה לא דבר שאני קבעתי, אז אני לא יכול להתייחס לכך.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

יש לדוגמה קנסות של מע"מ על פיגורים, יש קנסות- שאתם מטילים בתקופה זו.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

אמרתי שאנו לא מטילים קנסות פיגור בתקופה זו.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

ואתם סופרים את הימים האלה? זו השאלה, כי בבתי המשפט עד 31 בדצמבר לא נספרו כימי עסקים.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

אני אדבר ברמה האישית, בתפקידי אני מנהל תחום בכיר, תפקידי העיקרי הוא אחראי על ועדת ההקלות ולפריסת תשלומים של רשות המסים באגף מס הכנסה. אנחנו נותנים הקלות, מוותרים על ריבית, באים לקראת הנישומים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל למה צריך להגיע לשם כך לכל ועדה? למה לא לתת לכולם?

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

יש סמכויות למשרדים לפקידי השומה שמשתמשים בהן ונותנים הקלות גם בריבית וגם בהצמדה כשצריך.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

האם כשבן אדם מבקש באים לקראתו? כי לא נשמע כך מדברי הפונה.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, זה אמור להיות הפוך, אם הבנתי נכון והתפרצתי לדברי חכמים. אני לא מבקש שתהיה אכיפה ואם נסיבות העניין מצדיקות אז תהיה הקלה, אני רוצה שברירת המחדל תהיה מראש אי אכיפה לתקופה המדוברת, זה בדיוק העניין.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

כבר אמרתי שאנחנו לא אוכפים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

מי אדוני? סליחה.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

סבג איציק, נציג רשות המסים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אז קודם כל - - -

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

מס הכנסה, כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

  אתם באמת אתם בצד החומל והרגיש יותר.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

אני גם חושב כך.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רוב התפקיד שלו הוא בוועדת הקלות.

 << אורח >> איציק סבג: << אורח >>  

זה במקרה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זה נכון לגבי מרבית גורמי המקצוע אתם אני עובד, הן בעניין מתווה הפיצויים והן שיפוי לבעלי עסקים. אני עובד הרבה עם אמיר דהן ועבדתי עם רן יעקב. אתם פועלים באופן מידתי ורגיש שמחובר למציאות שנכפתה עלינו. מאידך, גופים מסחריים גדולים, אדוני היושב-ראש, כמו כביש 6 וגורמי מסחר נוספים שלא עוצרים באדום, ורק במקרים חריגים הם - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נציגים מכביש 6 נמצאים כאן?
 
 << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל:
 << יור >>

מי נמצא? מי יכול - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

או 6 צפון, בדיעבד, עוד הזיה, אנשים מגלים בדיעבד שהם לקוחות של חברה אחרת, כשהם מגלים שהם משלמים קנסות בהון תועפות, עוד פרצה שערורייתית.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אשמח לשמוע התייחסות של כביש 6.

 << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >>  

שמי שמעון אברהם, אני סמנכ"ל בחברת חוצה ישראל.

אומר משפט פתיחה ואם תרצו אתקדם, אני נציג המדינה אל מול הזכיינים, דרך ארץ וכביש 6 חוצה צפון, לדוגמה, נמצאים אתנו גם הנציג של זכיין דרך ארץ ושל המפעיל שלו. אשמח לענות על שאלות ספציפיות. אני שמח לשמוע מהפונה, שבעקבות פנייתו לזכיין דרך ארץ, אכן בוטל הקנס.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ראשית, אנחנו מודים על כך שזה הסתדר, אבל הפונה הוא רק חלק קטן מפניות רבות ואני מבין שיש נציגים שאינם נמצאים היום בוועדה. אנו רוצים לדעת מה נעשה כדי לעצור את התופעה הזו, בפרט בתקופת המלחמה הזו.

 << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >>  

אני אפנה אליהם. כרגע, למיטב ידיעתי, אין פעולות אכיפה למול ציבור רחב מאוד לנוכח הנסיבות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אם אפשר בבקשה שהנציגים הרלוונטיים של שתי החברות יגיעו לשולחן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש פה שני מקומות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

- - - יציגו את עצמם ואת תפקידם בחברה ויצהירו את ההצהרה הרלוונטית.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

זה על חשבונית שבטלו אותה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  
 
- - - על התקופה הזו, שלא יצברו ריביות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

על זה אני מדבר, רק על זה אני מדבר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

על הצמדה מילא, אבל על ריבית אני לא מבין למה - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לא ולא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

- - - גם משטרת ישראל, כולם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

יש שלוש חזיתות, אדוני היושב-ראש, שבקשתי לבטא בבקשתי לדיון ובדברי הסקירה בפתיחתו: א. שהחובות לא יצברו ריביות; ב. הצמדות; ג. תבוצע אכיפה. שהחוב יישאר סטטי כפי שהיה עד שישה באוקטובר עד פרק הזמן עליו יסוכם. עם תום מלחמה, 60 יום מזמן תום המלחמה, זמן התארגנות סביר לאדם מהישוב שמבקש לעמוד בהתחייבויותיו, יוכל להתפנות ולתת לכך מענה, ולא ההיפך ביטול קנס רק אם לאדם שקבל קנס הייתה במקרה פניות, והוא פנה לחברה בעקבות בקשתו בטלו לו את הקנס. אנחנו לא שם, זה ההפך הגמור.

<< יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>
 

שם ותפקיד.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

שלום לכולם, שמי יניב שבו, יועץ משפטי של דרך ארץ, המפעילה של כביש 6. אני אתייחס בקצרה. אומר, שכפי שנאמר קודם בידי מרשי, יניב אברהם, סמנכ"ל זכיין בחוצה ישראל. כביש 6 הוא כביש אגרה על פי חוק. אגב, יש גם דרכים חלופיות. בכל מקרה, עם פרוץ המלחמה אנחנו באנו וגילינו רגישות. אנחנו פועלים באופן כללי על פי החוק, התקנות והנחיות הרשות הממונה ובתקופה זו גילינו רגישות ופעלנו מעבר להוראות החוק. אני יכול להגיד שבמהלך החודשיים הראשונים לא ננקטו הליכי אכיפה, כלומר בחודשים אוקטובר ונובמבר לא ננקטו כלל הליכי אכיפה. בנובמבר תזכרנו במסרונים את החייבים ובחודש דצמבר חידשנו התקשרות טלפונית.

 בנוסף לכך, אוכלוסיות רחבות חוסות תחת התיקון של שר המשפטים מתאריך 28 בדצמבר, התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, שהחריג אוכלוסיות רחבות מהליכי אכיפה וגביה והטיל עיכוב הליכים על אותן אוכלוסיות שנהנות מתיקון זה ממילא. אבל מעבר לכך, בהנחיית הזכיין, באנו והחלנו את זה וולונטרית על כל אוכלוסיית המפונים. מעבר לכך אנו שוקלים כל מקרה לגופו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כפר סבא היא לא בצפון והיא לא - - - 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

אנחנו מגלים רגישות גם מעבר לכל מה שאמרנו לכם.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

תושב כפר סבא, אשר איננו מהמפונים ומדובר בחוב ישן ובכל זאת באו לקראתו לאור הנסיבות, כפי שתיאר בעצמו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

ואני אומר - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למה היה צריך לפנות, למה אי אפשר היה לעצור מראש.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

זה תפקידו של המחוקק.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זה לא של המחוקק. המחוקק כפה והתערב באופן מעט כוחני, כדי להגן על אוכלוסיות מסוימות ומובדלות, כפי שהצגת, אבל הוא לא אומר שאסור לך להתחשב ולהקפיא הליכי חיוב באופן כוחני בתקופת המלחמה. המחוקק יכול להתערב סלקטיבית כלפי אוכלוסיות מסוימות, אבל הוא לא כופה עליכם שלא לסייע ולהתחשב בשאר האוכלוסיות.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

כפי שעורך דין שבו אמר, אנחנו בהחלט מתחשבים וכל מקרה נבחן לגופו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

ואני אומר, שכשישבתם מחוץ לשולחן, אני הבנתי את זה ואני מוחה על כך שאתם קודם כל פועלים כלפי שאר האוכלוסיות ורק אם פונים אתם מפעילים שיקול דעת באופן רגיש כזה או אחר. על כך אני מוחה.

 בעל חוב היה בעל חוב קודם, הוא לא בורח ולא עוזב את המדינה והוא לא יתחמק מהחוב. אני מבקש שהליכי האכיפה יוקפאו לתקופה שבה מדינת ישראל נמצאת במלחמה. זה נכון שכפר סבא לא מטווחת ולא מפונה, אבל פרנסת אנשים נפגעת בכל חלקי הארץ. הקשב, הפניות והטלטלה הרגשית לא פוסחים על אף תושב מדינת ישראל. אנחנו מבקשים ומצפים, שחברות שגובות הון באופן מצטבר ולומר שיש אפשרויות בחירה, זה נושא אחר שבקרוב, בעזרת השם אתפנה לדון בו והצוות שלי מנסח חקיקה רלוונטית ספציפית אליכם, כי מרגע שלקוח עלה על הכבישים שלכם הוא לקוח שבוי, אבל זה לא הדיון כרגע.

לגופו של עניין, לאור המצב המורכב שחווים תושבי ישראל, מצופה מחברה מסחרית, שבתקופה זו לא תבצע אכיפה. החוב עדיין עומד ולא מתבטל, לא תהיה לו התיישנות ואף אחד לא מבקש שיבוטל בגלל זה. פשוט תקפיאו את המצב, שלא יצבור ריביות והצמדות וקנסות ושלא תהיה מערכת אכיפה לגבייתם. כמו שעשיתם באוקטובר-נובמבר. אם אין הצדקה לשאר החודשים, למה אוקטובר-נובמבר כן? ואם אוקטובר-נובמבר כן למה שאר החודשים לא?

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אני רוצה לחדד, מדובר על קנס על כך שהוראת הקבע חזרה, על חוב של 250 שקל ניתן קנס של 168 שקל. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

מטורף.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

זה ממש מטורף באופן כללי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זה נקרא להפעיל רגישות?

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

זה בכלל לא. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

הוא ישב ונסח פניה וכתב ולקט נתונים ופנה אלי כחבר כנסת ודבר עם אנשי לשכתי ופנה אליכם. הוא היה מספיק איתן כדי לבצע פעולה להצלת ביתו. יש אנשים שלא פותחים דואר - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  
      
       לא מקבלים דואר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

 לא מקבלים דואר. גם מי שמקבל לא פותח דואר, אין לו יכולת רגשית להתמודד עם עוד נתון, אפילו קטן. מה בקשו מכם? מה אתם שוק אפור? 250 שקל חיוב של הוראת קבע שחזרה. הוא אומר שהייתה לו הוראת קבע, משמע- הוא אזרח שומר חוק ומסודר שרוצה לשלם את חובותיו. האם בגלל שחזרה לו הוראת קבע צריך לגבות ממנו 162 שקל קנס? ואם היו עוברים עוד חודשיים, הייתם מתעלמים מפנייתו והעניין היה עובר לטיפול עורך דין, כשסכום התשלום היה עולה לאלף שקל. אל תגידו לי שזה לא קורה. אספר לכם מקרה אישי שלי, איפה נציג 6 צפון?

<< אורח >> שמעון אברהם: << אורח >>  

אני מתנצל בשם 6 צפון, הנציגה שהייתה אמורה - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

הבנתי, אז התנצלותם לא מתקבלת. אני רוצה לספר לכם - - -

 << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >>  

רק רוצה לסיים את המשפט, אם אפשר, ארע אסון במשפחתה ולכן - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

משתתף בצערה האישי, עדיין, אני מניח ש-6 צפון, חברה שמרוויחה הון עתק, יכולה להרשות לעצמה להעסיק יותר מנציג אחד שיכול להגיע לדיון בוועדה.

אני לקוח של כביש 6 עוד לפני שהיו גובים כסף עבור נסיעה, זוכרים את התקופה הזו? לפני כ-25 שנה בערך. ביום שהתחילו לחייב, חשבתי שאני גיבור, למשך שבוע-שבועיים והחלטתי לא לשלם על הנסיעה בכביש, אבל בהמשך התקנתי פסקל והפכתי ללקוח. ברבות השנים נפתח כביש 6 צפון ממחלף תות לכיוון צפון ומסתבר ששלט קטן בלבד מעיד שמדובר בכביש 6 צפון שמופעל בידי בחברה מקבילה עם שם מסחרי דומה. 

אני לא נוסע בנתיב הזה הרבה, אולי נסעתי שלוש פעמים, בחיוב של עשרות שקלים במצטבר. הפעם ראשונה בה נודע לי שצרכתי שרות בחברה שאינני מנוי בה, להבדיל מהחברה שפועלת דרומה משם, הייתה כשקבלתי עיקול. בעקבות כך פניתי לחברה שאמרה: אתנו אתה לא מדבר, אלא רק עם משרד עורכי דין. כמו ילד טוב שלמתי 1,418 שקלים טבין ותקילין. לא ידעתי קודם שאני חייב. אומרת נציגת משרד עורכי הדין, כשאמרתי לה שזה לא מידתי, שהייתי בטוח שנסעתי בכביש 6 ואני מנוי. היא ענתה לי: "אומר לך בכנות, אני עד עכשיו פועלת כמו מכונה, אבל כאזרחית, אני אומרת שלנו אין באמת אינטרס שתשלם, כשתגיע לחוב של 6,000-5,000 שקל, סכום ששווה לקבל עבורו תיק משפטי ואז נהיה יותר דורסניים". 

אנחנו מבינים עד כמה בחברה שאמורה לתת לנו שירותים באופן הגון ושוויוני עם גילוי דעת ולעשות כל מה שהיא יכולה כדי שאדע שאני לקוח שלה. אני לא ידעתי שאני נוסע בכביש אחד ואני לקוח של שתי חברות. אני שלמתי כי לא היה לי פנאי כמוך לצעוק את הצעקה. למרות שאמרתי שאעתור ואגיש בתביעה ייצוגית, שלמתי והלכתי לדרכי. יש כאלה שפחות יכולים להרשות לעצמם ומשאירים חובות על גבי חובות, חלקם מחתך סוציו-אקונומי נמוך וקשה לתפוס אצלם כספים בחשבונות הבנק, אם קיימים כאלה, כשהם נקלעים לחוב כזה זה יכול למוטט אותם כלכלית. אנחנו בזמני מלחמה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

    עורך דין שבו, אנחנו מצפים שתעצרו.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

בימים בהם אנחנו מנגבים את הדמעות, בין דאגה לכאב, בין תפילה לייחול. לא הייתה מעדיף שאהיה בימים אלה בדיון לקדם נושא חשוב אחר, כמו לסייע למפונים, לחיילים ובתהליכם אחרים איתם מדינת ישראל מתמודדת? האם אנחנו צריכים להתחנן בשביל אותם אזרחים שקצרה ידם מלעמוד בהתחייבויותיהם? לא להם ולא לנו יש ציפייה, חלילה, שתבטלו את החוב, פשוט תקפיאו אותו. ומכאן אני פונה - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 
 
       לכל החברות.
 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

- - לכל החברות, לא רק לחברות. בבוקר קבלתי פניה בנושא- תושב הצפון, שלא יכול לגור בביתו ושוכר דירה במרכז, בתל אביב כמדומני. הוא משלם משכנתא לצפון ושכירות מופקעת במרכז, כי מנצלים את העובדה שבא לזמן קצר והמחירים מרקיעים שחקים. הוא משלם ארנונה בבית שלא יכול לגור בו ומשלם מסים בבית שהוא שוכר.

 ריבונו של עולם, במה מתבטאת האחדות והערבות ההדדית שבאה לידי ביטוי בימי המלחמה הראשונים? האם בלהכין סנדוויצ'ים ולהצטלם ליד חיילים? פה הערבות ההדדית שלנו. אני פונה מכאן לחברות הגדולות במשק ופונה לכל מי שיש לו ממשק עם ציבור מפונה בכפיה או מרצון בלית ברירה, גם זה קיים. אבקש שתתחשבו ותפתחו את הלב, אל תנצלו את המצוקה אנשים.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף שעכשיו ב-1 בינואר, פתחו את בתי המשפט וניתן להגיש תביעות ואני מבין שבשבוע-שבועיים הקרובים יוגשו הרבה תביעות, כי ניתן לעקל ולפתוח תביעות באופן חופשי. עד 31 בדצמבר בתי המשפט היו סגורים בהוראת שר המשפטים או מי מטעמו, עכשיו הם נפתחו משום מה.

 לגבי כביש 6, רציתי להוסיף בעניין הקנסות המוגזמים. גם אשתי ואני נפגענו. אשתי שילמה 13 אלף שקל על חוב שתפח וכל פעם שנסינו להסדיר אותו הם סרבו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אין להם אינטרס.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אין להם אינטרס ושילמנו את הכסף.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אין קופת חיסכון שיודעת להניב רווחים כמו אנשים כמוך.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

אני לא מסכימה עם האמירות האלה.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אני מסכים עם אמירות כאלה, כי אמרו לי בכביש 6, כי אמרו לי עורך הדין - - -

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

אדוני, אי אפשר במסגרת הוועדה הזו של המלחמה לדון גם בכל חובות העבר שלך.

<< אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אבל אני אומר את העניין, קודם כל עניין הקנסות.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

     נתייחס לכל מקרה לגופו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

גברתי, אני לא מכיר את האדון, לא פגשתי אותו בחיי.

<< אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

 העניין של הקנסות, גם כן מוזר מאוד.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  
 
 הוא חייג אליי ודבר עם אנשי לשכתי ובקשתי להעביר פני, ומשם התקדמנו אחרי שהעניין נבחן.

אני אומר לך כאזרח נורמטיבי. כל חיי אני דואג לשלם בזמן את חובותיי, אלא במקרים חריגים כמו אותה סיטואציה. לי לא ניתן לספר סיפורים, גברתי. אני מפנה אותך לפרטים האישיים שלי, בדקי אם על כמה עשרות שקלים שלא ידעתי על קיומם, לא ידעתי שאני צורך שרות של חברה מסחרית המצפה לתשלום.

<< דובר >> קריאה: << דובר >> 
קריאה:קריאה: << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

חבר הכנסת - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

 שילמתי 1,418 שקלים.

<< דובר >> דובר: << דובר >> 
 
זו חברה אחרת, אנחנו לא יכולים לדבר בשמם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

נכון ולכן - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

   כדאי לשמוע גם את עמדתם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני לא מדבר על חברה ספציפית, יש לי הסתייגויות לגבי דרך ההתקשרות השבויה עם כביש 6, זה מקרה אחר ואני לא מערבב בין שני המקרים. 

אני רוצה להתוודות: סיפרה לי אשתי מקרה שקרה לה לפני כמה שבועות. היא החליפה רכב לפני שנתיים ולקח פרק זמן עד שבוצעה העברה על שמה. מסתבר שהתשלום לא ירד בשוטף והיה חיוב של מאות שקלים. היא התקשרה לשלם ותוך כדי תשלום העובדת אמרה לה: אני רואה שאתם לקוחות ותיקים, יש ריבית נוספת ואני מוותרת על גבייתה, מה שאמת אני אומר. אבל, לנצל את הסיטואציה, לא משנה אם מדובר על עשרות שקלים, כשלאנשים אין פניות, לאו דווקא חסר כסף ולעתים גם אין כסף, אם אדם לא עובד שלושה חודשים - - - 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

והוא צריך לקנות גם לחם וחלב. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

או לשלם חוב.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הוא יעדיף לקנות לחם וחלב לילדים שלו.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

או לא לעלות על כביש 6.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 
 
"או לא לעלות על כביש 6"- מה לעשות שכביש 6 הפך למוצר צריכה בסיסי, זאת האמת. נוסעים בכביש 6 פעמים רבות אפילו כשהתנועה איטית, מתוך הרגל.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

היום הוויז נותן כניסה לבני ברק דרך כביש 6 - - - למה לא כביש רגיל? מירושלים - - - כדי להרוויח שתי דקות.

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

  זה מוצר צריכה בסיסי, לא מותרות, לא רק למי שיש לו כסף. ניתן לראות את זה לפי סוגי הרכב שנוסעים בכביש 6. אני מבקש מעט סולידריות תמתינו אף אחד לא יברח.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

אנחנו חלילה לא בורחים ובאמת מפעילים שיקול דעת.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לא אתם, אלא האזרחים.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

חבר הכנסת רביבו, דווקא הדיון פה, כולל מקרי העבר וההווה מראה שכביש 6, במקטע המרכזי לפחות- דרך ארץ, מפעילה שיקול דעת.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לא, מכובדי.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

אנחנו לא בונים - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

יש לי בעיה עם שיקול הדעת.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

תן לי להשלים את המשפט.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

יש לי בעיה עם שיקול הדעת הנקודתי, לא הרוחבי.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לגבי - - -

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

 תן לי רק להשלים את המשפט, כי אני חושב שזה יקדם אותנו. אין לנו שום אינטרס שאנשים לא ישלמו, ההיפך מכך. כאמור אנחנו פונים גם טלפונית, כשיש לנו את הפרטים ומתריעים כאשר אנחנו יכולים וגם חידשנו את שרות המסרונים בחודש נובמבר ואחר כך חידשנו את הפניות בטלפון.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

פעולות אכיפה.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

פעולות יידוע, עוד לא פעילות אכיפה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

פעולות יידוע במטרה לצמצם את אותה האוכלוסייה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

מאה אחוז.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

אבל חוץ מזה, דווקא הסיפור שלך מעיד שגם בעבר הפעלנו שיקול דעת ובפרט בשעת החירום בה אנו נמצאים כעת. במאמר מוסגר אני אומר שלדעתי אחד הדברים שיכולים מאוד להועיל לעניין, אני יודע שהרשות הממונה עמלה על תיקון חקיקה, יש לנו אלפי פניות של אזרחים שאינם מנויים, זו זכותם. הם מבקשים בחמש השנים האחרונות שפרטי החוב יועברו אליהם בדואר אלקטרוני, כיום אני לא יכול מכוח החוק, כתוצאה מכך אנשים לא יודעים על החוב פעמים רבות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כלומר, אנשים לא יודעים, כי החוק לא מחייב אתכם.
 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

אנחנו נשמח לתיקון חקיקה שיאפשר למפעיל לשלוח את זה במסרון או באימייל גם למזדמנים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

מה שמך?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

יניב.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אתה עורך דין? 

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אתה ליטיגטור?

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

גם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

רואים ואני לא שם.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

אני גם כן לא שם, הנחתי פתרון פרקטי על השולחן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

ידידי, בוא נעצור, יש צורך בעדכון חקיקה ואתם מפעילים שיקול דעת רגשני כדי ליידע והמתנתם שלושה חודשים כדי לאכוף. עד הנקודה הזו מגיע לכם להדליק משואה. אני מדבר מנקודה זו. אני מצפה מכם לקבל החלטה, לפרסם אותה לציבור, לכל הפחות לקבוע שכל חוב שהצטבר עד היום מוקפא ולא תתבצע שום פעולת אכיפה ולא יצברו ריבית והצמדה, אבל שידע הציבור מהיום, שתבצעו פעולות כאלה ואחרות על חובות שייווצרו, החל מהיום. כל השאר תעצרו.

 << אורח >> יניב שבו: << אורח >>  

חבר הכנסת רביבו, ברשותך, אני לא חושב שיש מקום לגזרה שווה – חלק מהמשק עובד וחלק פחות עובד, לכן אני לא חושב שצריך להפעיל גזרה שווה, צריך להפעיל שיקול דעת. אני לא חושב שאמירה גורפת תועיל.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

- - - לכל חברה אפשרית - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני פונה לכל חברה מסחרית שנוקטת בשגרה פעולות אכיפה וזו זכותה וחובתה, מעט סולידריות. אל תבצעו אכיפה, אל תצמידו ריביות והצמדה.
אני יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים. הגישה שלי מאוד קנאית כלפי מדיניות ההגירה של ישראל. מאז שפרצה המלחמה, החליטה מדינת ישראל שלא רק שלא נוקטים פעולת אכיפה כלפי עובד זר לא חוקי, אלא היא מאפשרת לו לעבוד ולהתפרנס בארץ באופן חוקי כל תקופת המלחמה.

 אם מדינת ישראל, שהיא בעלת אינטרסים משמעותיים לאומיים, ידעה להבין זאת מראש, אין סיבה שחברה מסחרית לא תדע לעשות את זה. לא משנה אם מדובר באדם פרטי שגובה כסף על שרות שהוא לא יכול לשלם עליו או בחברה מסחרית שמתפרנסת מהציבור הרחב בשגרה ובתקופה זו נאלצת להרוויח הרבה, אבל מעט פחות, כי החובות לא יצברו ריבית והצמדה ושלא יהיו פעולת אכיפה. זה מה שאני מבקש. אני לא חושב שהציפייה שלי כל כך מופרכת אדוני היושב ראש, פשוט.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נמצא אתנו נציג רשות המים. אשמח לשמוע את דני גרינוולד, נציג רשות המים, אחרי ששמנו את הפוקוס על כביש 6, אבל יש עוד חברות.

 << אורח >> טל לבקוביץ: << אורח >>  

בדיוק.


 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

כביש 6, חשבתם שאתמקד רק בכם? עכשיו תשמעו מה יש לי לומר לנציגי רשות המים לא ידעתי שאני אפגוש אתכם.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

אני מקווה שאחרי מה שאני אומר - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנו מבקשים זאת מכולם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

במקרה הגיעו אלי פניות גם בנושא רשות המים, אני פותח אותן.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

ברשותך, קודם אני אציג ואחר כך אתייחס לפניות. שמי דני גרינוולד, סמנכ"ל הסברה ברשות המים. אני אפרט בקצרה - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

רק בשם האותנטיות, מה שמך גברתי?

 << אורח >> מירב שטרוסברג: << אורח >>  

מירב אלקבץ.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

קודם הזלת דמעה, בדברי הפתיחה שלנו. יתכן שמה שאמרנו גרם לך לרגשות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש לה שלושה ילדים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

 שהקדוש ברוך הוא יחזיר את ילדייך בשלום ובמהרה עם שאר חיילינו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמן.
 
 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להשתמש בך ושתחייכי, תקריאי בבקשה מעורך דין כלשהו. מה המשפט האחרון ובאיזו שעה קבלת אותו?

 << אורח >> מירב שטרוסברג: << אורח >>  

היום, בשעה 10:48: "בוקר טוב, יש חדש בעניין רשות המים?".

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זה אותנטי.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

נשמח לתת מענה. שוב, דני גרינוולד סמנכ"ל הסדרה ברשות המים. אני רוצה לעדכן על מה שעשינו, איך התמודדנו עם האתגרים שאתם מעלים פה.

אבל אני רוצה לדבר על הצד השני של המשוואה, כי יש לנו פניות ספקי מים שמתקשים לתפקד בסיטואציה הזו, ואני אפרט: קודם כל, חוק דחיית מועדים חל על תאגידי מים וביוב והאוכלוסייה שמוגדרת בחוק, עומדת לה הזכות לדחות את התשלומים. עשינו זאת על ידי קביעת שינוי תאריך התשלום ומרגע שדוחים את תאריך התשלום אין ריביות ואין מדד וניתן מענה מלא. הרחבנו את זה גם למגזר הכפרי. הרבה מאספקת המים במגזר הכפרי נעשית בידי אגודות מקומיות שהחוק לא חל עליהן. היה חשוב לנו שהוא יוחל על כל הישובים המפונים בעוטף עזה וקו צפון, הרחבנו את זה בכללים שאשרה מועצת רשות המים, הכנסנו את זה כתנאי ברישיון האספקה שלהם והחלנו את זה גם על המגזר הכפרי. עשינו שלב נוסף כדי להבטיח את היכולת שלהם לתפקד, דחינו את התשלומים בהתאם למי שהם רוכשים מהם את המים- חברת מקורות או ספקים אחרים, והסדרנו שהמנגנון הזה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

עד מתי?

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

נצמדנו לחוק קביעת מועדים, תחילה עד 31 בדצמבר ועכשיו הארכנו את זה עד 29 בפברואר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

ממתי?

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

כל החשבונות שהיו צריכים להיות מוגשים מה-8 באוקטובר, כלומר חשבונות המים של ספטמבר, ברוב המקומות כבר מעוכבים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני שואל את אדוני, בדיוק כפי ששאלתי את נציגי נתיבי התחבורה המסחריים, נישום שיש תשלום שלא פרע אותו טרם המלחמה.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

אתייחס. אין לי פה מצגת, אבל זה בדיוק השקף הבא. לנושא הגביה, הואיל וחוק דחיית מועדים הוחל על אוכלוסייה רחבה מאוד, שחלקה היה קל מאוד לאיתור, ידוע לנו מי הם תושבי הישובים המפונים, אבל זה כולל גם את כל משרתי המילואים ובני משפחותיהם, סוהרים ושוטרים. 

הנחייתנו לספקי המים גם בתאגידים וגם במגזר הכפרי: עצרו את הליכי הגביה, עצרו את הכול, כי אתם לא יודעים במי מדובר ואתם לא יודעים אם מדובר בחייל מילואים, איך לפנות אליו ואם מגיע או לא. כך זה נעשה ורק בימים אלה היו אמורות להגיע הנחיות, איך חוזרים, לשלוח תזכורות, כדי אנשים יזכרו שיש להם חוב. 

<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זאת אומרת שעד עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא חייבתם שום דבר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

 אדוני מסביר שאין שום ביצוע אכיפה בגין חובות עבר לכלל הנישומים, כי לא יודעים במי ובמה מדובר ורק עכשיו מתחילים ליידע, לתזכר ולנסות לתמרץ.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

 האם ה-8 בנובמבר הוא חלק מסד התקופות המדוברות?

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

חיובי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

האם משרד עורכי הדין חמד ושות' הוא המשרד שמייצג את רשות המים?

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

ודאי שלא.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לא, הבנתי, אז אני - - -

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

אבל נקבל את הפניה ונבדוק אותה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

 אני מודיע לך, ממסד הנתונים שאני מחזיק, לעניין נישום, לקוח של רשות המים עשרות שנים.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

אין לקוחות לרשות המים, אנחנו רגולטור של רשות המים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

נכון.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

צריך לדעת מי הספק ספציפית.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לקוח, צרכן מים גדול במשך עשרות שנים, ציוני ושורשי שמשפחתו ממקימי הארץ. יש מחלוקת לעניין גביה שהגיעה בדיעבד, אחרי שהגישו לו חשבונות, הוא שלם אותם במועד ותקופה ארוכה, אחרי שהוא כבר לא היה בעלים של אותו פרדס, נזכרו שהייתה טעות בחיוב, לכן דורשים כסף. לא סכום גדול, בסביבות 670 אלף שקל בדיעבד.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

אדוני מדבר על גן אפרת?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לא.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

אני שמח.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני לא ראיתי את הבן אדם מעולם, אגב, כמו את האדון, אני ראיתי אותך אי פעם? לא מכיר, לא ראיתי, ואז תוך כדי שהוא מבקש לברר, כנראה שנפלה טעות, ב-8 בנובמבר התקבלה התראה ולפני חמישה ימים הגיעה הודעה על שלב לפני ביצוע עיקולים. יתכן שאנחנו מדברים על מדינה אחרת ביקום מקביל ובזמן אחר, אבל מהנתונים שאני מחזיק ביד המציאות שונה מכפי שאדוני מציג.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חבר הכנסת, נשמח שנעביר אליהם.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

     נשמח לקבל את הפניה ואנחנו נבדוק אותה, אבל רגע, אני רוצה לתת את הצד השני של המשוואה, אני שלוח של ספקי מים בחבל תקומה, אבל דווקא לא בישובים המפונים, אלא בקו השני שלא פונתה פורמלית.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

   המעטפת.

 << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >>  

    המעטפת שלא פונתה פורמלית ולא נמצאת בחוק דחיית מועדים, אבל הרבה מהאנשים לא שם. הם חווים תופעה שהקלות שניתנו, למשל של המפקח על הבנקים לעניין צ'קים חוזרים, יש להם ביטול סיטונאי של צ'קים. לא על התקופה הזו, לא החל מה-7 באוקטובר, אלא צ'קים שניתנו על חיובי מים של תקופות קודמות ויש ביטול סיטונאי של צ'קים, הבור לא מתמלא מחולייתו. אלו לא טייקונים ולא חברות חזקות, אלא בסוף הועד של המושב שצריך להתמודד. הוא אומר: אני רואה את הבן-אדם, החקלאות שלו פורחת, הוא ממשיך להשקות ולהתפרנס, הוא יודע שהנחית אותי לעצור הליכי גבייה, אבל עכשיו אני בברוך, מה אני עושה? גם אני צריך לשלם. 

    אני פונה לפורום הזה. אני חושב שהדרישה להיות פתוחים לרחשי הציבור, היא נכונה בוודאי ואנחנו במשק המים פועלים ליישם אותה בצורה רחבה, אבל כל החלטה כזו שאנו מחליטים, חייבים לראות שיש צד נוסף שמנסה להתפרנס ולתת שירותים, לפעמים זה טייקון חזק, אך לפעמים לא. וצריך לראות שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים.
לגבי הפניה הפרטנית, נשמח לקבל אותה ונבדוק אותה פרטנית. אני יכול לומר שמתחילת המלחמה קבלנו מעט מאוד פניות, הרבה פחות מבשגרה, חלק מהפניות שקבלנו, בעיקר כאלה שנשלחו ל-120 חברי כנסת ולנשיא בית המשפט העליון התבררו שלא כצעקתה, אבל כמובן נבדוק את זה, ואם צריך לתקן כמובן שנפעל.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני מתרשם מאוד מדבריך ומודה לך ומשוכנע שאתה מתכוון למה שאתה אומר ואשמח שזה באמת ייושם באופן רוחבי כפי שנהגתם. מכיוון שאני צריך לפתוח דיון בוועדת כספים בנושא חשוב אחר, אשמח אם נוכל רגע להתפנות. תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

משרד המשפטים נמצאים אתנו פה?

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

אני ממשרד המשפטים, אבל אני לא הגורם המוסמך בעניין גביית חובות, אם יש פה נציג של רשות האכיפה והגביה, עדיף שתשמעו אותו.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

אני נציג של רשות האכיפה והגביה ומרכז גביית קנסות.

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

ומרכז גביית קנסות, אם צריך להשלים אני אשלים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אשמח לשמוע את רשות האכיפה, שם ותפקיד.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

עורך דין יעקב שלמה מהמחלקה המשפטית ברשות האכיפה והגביה, גם בכובעי כנציג המרכז לגביית קנסות. כמו שירמי אמר, גם ברשות האכיפה והגביה, בעקבות הכרזה על מצב חרום של שר הביטחון, גם שר המשפטים הכריז על מצב חירום והייתה הקפאה של הליכי ההוצאה לפועל בין ה-7 באוקטובר עד 1 בינואר 2024.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 
 
נשמח לדעת למה זה לא ממשיך, אולי למשרד המשפטים יש מישהו שיענה על זה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

אני אמשיך.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

את מוסמכת לענות על זה?

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

אני לא יכולה לענות על זה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

יכול להיות שאני - -
 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

אני לא עוסקת בזה, אולי הוא יכול לענות על זה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

- - יכול להיות שאני אענה לך בהמשך ולמעשה בכל התקופה הזו, כמו שירמי ציין קודם, המועדים נעצרו ולא ננקטו כל הליכי הוצאה לפועל. לאחר מכן חוקקו תקנות סדר דין לשכות ההוצאה לפועל- חרבות ברזל, שחלות מ-1 בינואר 2024 עד 31 בינואר 2024 במסגרתן יש הפרדה בין אוכלוסייה זכאית.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מפונים, מילואימניקים וכדומה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

כל האוכלוסייה שמצוינת בחוק לגביהם לא נעשה דבר. לגבי כלל האוכלוסייה, מלבד הליכים מסוימים לא דורסניים, לא ניתן לנקוט נגדם ברוב ההליכים עד סוף החודש הזה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

עד סוף ינואר.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

 לדוגמה: תפיסת רכב, פינוי דירת מגורים, הליכים פולשניים.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

עיקולי חשבון בנק.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

 עיקולי חשבון בנק ניתן לעשות בתקופה זו לאוכלוסייה - - 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הרגילה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

- - שאינה מופיעה ברשימה, אפשר לעשות בתקופה זו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

 לגבי ההמשך, יכול להיות שנציגת משרד המשפטים תדע, תלוי במדיניות של השר. יכול להיות שיאריך את התקנות.

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

אני לא אחראית על נושא ההוצאה לפועל, אני לא יודעת להשיב על זה, בקשתי מהאחראי לנושא, העברתי את הידיעה לישיבה ואמרתי להם שהנושא צפוי לעלות, אבל אני לא עוסקת בנושא.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

בכל אופן, בתקופה זו במסגרת ההוצאה לפועל, ובמסגרת המרכז לגביית קנסות, לא נעשו פעולות למעט פעולות חריגות. בהוצאה לפועל לפי החלטת רשם, שהוא הגורם השיפוטי בנסיבות ממש חריגות. כפי שהוזכר פה, יש גם צד שהוא הזוכה, יש תנאים מסוימים שמאפשרים נקיטת הליכים, אך שוב מדובר בהחלטת רשם. ככלל לא נעשו פעולות, לא ננקטו הליכים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל עיקול חשבון זה אלף בית, זה הקיום של הבן אדם, הוא לא יכול להתקיים בלי זה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

זה התחיל עכשיו, צריך לדייק.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

 למה לא דוחים את זה? אני לא מצליח להבין, אם אנחנו נמצאים עדיין בתקופת מלחמה, ומאריכים את הצו של חרבות ברזל, גם לגבי המילואימניקים, לגבי המשק ודברים רבים נוספים, אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון, וכל מיני וועדות שמאשרים דברים כאלה, למה לא המשיכו בדבר הזה, אני לא מצליח להבין.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

החוק עצמו, כמו שאמרתי לא מחייב, אבל לחייב יש תמיד אפשרות להגיש בקשה ולהראות נסיבות מיוחדות בעקבותיהן יתחשבו בו ואני מאמין שכן מתחשבים, אבל ככלל אין - - -

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

יש חייבים שלא יכולים ללשכת ההוצאה לפועל בתקופה זו, לא מדבר על עצמי, אנשים במילואים, במצב מסוים, פצועים - - -

<< אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

כמו שאמרתי האוכלוסייה הזו.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

גם מצב הרוח, אתה לא יכול ללכת עכשיו לכתוב.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

נגד האוכלוסייה שציינת עכשיו לא נוקטים הליכים, כך שזה לא כל כך רלוונטי.


 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אבל אני מדבר אתך באופן כללי, אגיד לך מה הבעיה, בתקופה בה הייתה הקפאה מטעם בתי המשפט, החברות הגדולות כמו הוט מובייל וחברות רבות נוספות התקשרו כרגיל, כאילו אין הקפאת הליכים, ובקשו מהחייבים להסדיר את החוב. בתאריך 1 בינואר, אותן חברות יגידו שפנו ויידעו את החייבים וכל שלבי 60 הימים ועכשיו הזמן לנקיטת הליכים. מבחינתן לא קרה דבר והן ניגשות מיד להגיש עיקולים לחשבונות. אז מה אנחנו רוצים לראות עכשיו? שעוד שבוע לאנשים רבים יהיה עיקול בחשבון? זה לא הגיוני שנותנים לאנשים לפתוח בהליכים, אני לא מדבר על הליכים שהיו בעבר.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

אבל הייתה הקפאה של המועדים, כך שמה שאתה אומר לא מדויק.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>
  
     אבל - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

     חבל שלא נמצא פה מישהו ממשרד המשפטים שיכול לענות על כך.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

המועדים מתחילים מחדש.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אבל השאלה היא אם הוא צריך לעבור את כל התהליך.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

 ספציפית לדבר הזה ואני מדבר ברצינות, הרי בסוף זו פניה ואנחנו מדברים על המהות לא רק לפניה הספציפית הזו. כל התהליך לכל האנשים שנמצאים במצב הזה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

אבל עדיין צריך לחכות 30 יום מ-1 בינואר, לא מהיום שיידע, כך שזה לא מדויק מה שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש אלפי אנשים במצב הזה, אם לא יותר.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אבל אני שואל: אם זה באמת כך, או שפשוט החברות יגידו אנחנו פנינו וזהו.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

גם אם הוא יודע, הוא יצטרך לספור את הימים שהוא אמור לחכות מהיום של תום ההקפאה, ה-1 בינואר 2024 ולא מהיום שהוא יידע, כשזה כן נותן פתרון מסוים.

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אני בכל זאת חושב שעיקולים צריך לעצור. לא מדבר על הסדרים שניתן לדבר בהם על הקלות, אלא על עיקולים. לא הכרחי לתת עכשיו עיקול לחשבון לאם חד הורית או למשפחה במצוקה שאין לה כסף לקנות אוכל לילדים בגלל חוב של 500-400 או 200 שקל. לפעמים אדם שוקל אם לשלם על אוכל לילדים או לשלם חוב לחברה גדולה.

 << אורח >> שלמה יעקב: << אורח >>  

זה כבר ברמת המחוקק, זה לא ממש - -

 << אורח >> ירמיהו קדושי: << אורח >>  

אבל המלחמה לא נגמרה.
 
 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ירמי, אני אבקש ישיבת המשך בעניין זה, גם לקבל תשובות ממשרד המשפטים לעניין זה.

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

אני אעביר את המסר למי שאחראים על ההוצאה לפועל, היה תהליך חקיקה שהסתיים לפני זמן קצר בלבד.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זוכר שזה עבר פה.

 << אורח >> תמר קלהורה: << אורח >>  

וכל השאלות האלה מן הסתם עלו בוועדת חוקה, או היכן שזה נדון, אך בוודאי אם יהיה דיון המשך אעביר את המסר, שמי שאחראי על זה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לגבי כביש 6 חוצה צפון נעביר את הפניה אליהם, לקבל תשובות בצורה מסודרת.

אני קורא לכל החברות לגלות אמפתיה וסבלנות. אני אומר בצניעות, יושבת פה אמא ואני רואה עשרות ומאות הורים שלא יודעים מה קורה עם בניהם, חרדים לגורלם של ילדיהם, מחרפים נפשם, זו לא קלישאה. אני שומע מחיילים ומאנשים שלא יודעים מה קורה איתם. כפי שאמר לי חבר מהבתים הראשונים אליהם נכנסנו יורים עלינו. אנחנו מתמודדים עם אויב אכזר. אני לא יודע אם מישהו יכול לדמיין ב-6 באוקטובר, מה יעבור עלינו ב-7 באוקטובר.

 בתקופה כזו קשה, שעוברת על כל אחד מאתנו, לא משנה איפה הוא גר, גם אם אין לנו שם בנים ספציפית, כל הבנים שם בנינו, כך אנו מרגישים, אני ברמה האישית מרגיש כך. חברים מכרים משפחה, כל אחד נפגע כך או אחרת.

אני קורא לכל החברות, רשות המים, דברו על אגודות שנפגעות מההקפאה, צריך להתחשב בהן. אבל החברות במשק צריכות להבין את המצב הזה ולבוא לקראת החייבים. ראשית כל לעצור את הריביות וההצמדה, לעצור את האכיפה. זה דבר מתבקש. צריך להתחשב, כמו שמוזמנת אחת לא הצליחה להגיע בגלל שיקולים משפחתיים. כשכל ישראל נמצאת במצב שהיא נמצאת בו, כל אחד בחרדות שלו. אנו מתפללים שנהיה אחרי זה. זו חובה מוסרית לעשות זאת ואני מצפה מכל החברות, בפרט החברות הגדולות, שבשגרה לא מתחלקות ברווחים שלהן ואני לא מצפה שיתחלקו ברווחים, שיבואו לקראת החייבים. אף אחד לא מתחמק מהחוב שלו, פשוט מבקשים להקל. 

אני מבקש דיון המשך בשבועיים או החודש הקרובים. לשמוע איפה הדברים עומדים, בפרט כשאנחנו צריכים לדעתי להמשיך את ההקפאה שקבע משרד המשפטים עד 24 בינואר לפחות עד סוף פברואר, אנחנו כרגע במלחמה. אם אנחנו מאריכים כרגע את תקנות שעת החירום, אין סיבה שלא יאריכו את הצווים האלה ואת תקנות השעה וכל דבר שעשו למען החייבים, כי בסוף צריך להקל ולו רק כי אין לאנשים פניות לזה. מעבר לזה שאנשים ביום יום נמצאים בחוסר ודאות, כאמור חלק מהאנשים ידעו רק ב-15 לינואר אם יוכלו לשלם, עבורם זו באמת החלטה קשה אם לקנות לחם וחלב לילדים או לשלם חובות.

אומר מילה אחת לכביש 6: אתם אנשים טובים והיה נראה כאילו הפוקוס עליכם, הוא ממש לא עליכם, אלא על כל המשתתפים בדיון. אבקש שאחרי הדיון הזה תבואו לבעלי החברה ומקבלי ההחלטות עם אמירה לעצור את ההליכים, זה יעשה טוב לכם ולכולם ולחברות נוספות שיצטרפו למהלך. כל אחד שיעשה זאת כמה שיותר בפומבי, יגרום לעוד חברות להצטרף. זה חלק מהאחדות, שאנחנו צריכים בתקופה זו. חלק מהאחדות שאנחנו מתחשבים גם באנשים הפשוטים, על אף שאף בן אדם איננו פשוט וכל אחד הוא מיוחד, אבל הכוונה לאלה שפחות שמים לב אליהם. גם אם הם לא מילואימניקים, או לא נמצאים בחזית, או שהישוב שלהם לא נמצא בטוח של עד חמישה קילומטרים מהגבול, גם למי מי שנמצא בכפר סבא אין פניות לדברים האלה וצריך להתחשב גם בהם כי כולנו נמצאים במלחמה והמלחמה לא פוסחת על אף בית ושום מקום. 




אני מודה על הדיון ולכל המשתתפים ונעקוב אחרי זה בעזרת השם ונתפלל לימים טובים יותר, שנשב לבטח. זו תפילתנו כל יום וכואב כל יום מחדש. ואני שומע תוך כדי, שיש עוד חמישה חיילים שנפלו אודותיהם לא ידענו בתחילת הדיון, ידעתי על ארבעה חיילים לא ידעתי על חמישה. לא פשוט ולא קל. הישיבה נעולה ונערוך דיון המשך בעזרת השם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:19. << סיום >>