פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ד באדר התשפ"ד (04 במרץ 2024), שעה 10:00



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום: הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם, של חה"כ דן אילוז, חה"כ משה טור פז, חה"כ אוהד טל << הלסי >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
דן אילוז – מ"מ היו"ר
אוהד טל


חברי הכנסת:
סימון דוידסון
משה טור פז


מוזמנים: 
	פיני יצחקי
	–
	ראש זירה ישראלית, משרד ראש הממשלה

	רן נתנזון
	–
	ראש ענף חדשנות ומיתוג ישראל, משרד החוץ

	דב ליפמן
	–
	חבר כנסת לשעבר

	אילה אליהו
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	עקיבא שפיגלמן
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	גל מלכא
	–
	ממונה חינוכית – מסלול עמיתי ישראל בסוכנו, הסוכנות היהודית

	נגה ברנר סמיה
	–
	מנכ"לית ארגון הלל ישראל

	ברוס שולק
	–
	חבר בורד, ארגון הלל ישראל

	יונתן הלווינג
	–
	פרויקטור Fact Cheek, משרת בדובר צה"ל, ארגון הלל ישראל

	מאור וקנין
	–
	בעל המיזם Fact Cheek למאבק באנטישמיות בקמפוסים באמריקה, ארגון הלל ישראל

	סטפני שטראוס
	–
	מנכ"לית ישיבה יוניברסיטי בישראל

	ברכה שילת
	–
	פעילה בחב"ד קמפוס ישראל, חב"ד

	שלי וולקוביץ
	–
	מנכ"לית, ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים WUJS

	סשה רויטמן
	–
	מנכ"ל התנועה למלחמה באנטישמיות

	מאיר הולץ
	–
	מנכ"ל מוזאיק יונייטד

	תום יוחאי
	–
	מנהל CAMERA on Campus בישראל, Camera on Campus

	יונה שיפמילר
	–
	מנהל מחלקת המחקר, NGO MONITOR

	אריאלה אסתרסון
	–
	חוקרת ומנהלת תוכן דיגיטלי, NGO MONITOR

	שרה קולקר
	–
	מנהלת דיגיטל, NGO MONITOR

	הודיה קרואני
	–
	רכזת תוכנית תבל, StandWithUs

	אוריאנה מארי קרוגר
	–
	דירקטור EU Affairs

	חניתה חפץ
	–
	שדלן/ית, מייצג/ת את הסוכנות היהודית

	סיני גדליה
	–
	פורום הגבורה

	שירה אפרת
	–
	פורום הגבורה

	מבשר קלמנזון
	–
	פורום הגבורה

	אורי וולף
	–
	פורום הגבורה




משתתפים באמצעים המקוונים: 
	רחלי ברץ ריקס
	–
	יו"ר המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

	ידין אלדר
	–
	אוניברסיטת גלזקו, סקוטלנד, סטודנט יהודי שלומד בחו"ל





מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם, הצעה של ח"כ דן אילוז, משה טור פז, אוהד טל
(מס' 182) << נושא >>

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-4 במרץ 2024, כ"ד באדר א' תשפ"ד, הנושא הוא הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם, הצעה של חבר הכנסת דן אילוז, חבר הכנסת משה טור פז וחבר הכנסת אוהד טל. 

נמצאת פה אלמנתו של יוסף גדליה ז"ל שנהרג ב-7 באוקטובר, סיני. 

 << אורח >> סיני גדליה: << אורח >> 

תודה רבה לכולכם. אני אדבר באנגלית. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שמי סיני גדליה, אשתו של יוסף גדליה ז"ל. היינו נשואים שנה, כל זמן שהיינו ביחד הוא היה בצבא. נפגשנו פה בארץ, אחרי שעליתי לבד. יוסף שירת בדובדבן כמעט ארבע שנים והיה אמור להשתחרר בעוד שלושה שבועות. ביום שבת הזה, בכפר עזה, הוא הציל הרבה אנשים. הוא לא היה רק חייל ב-7 באוקטובר, הוא היה חייל שרצה להגן על מדינתו ואדמתו. הוא ידע שהוא ישרת במילואים ככל שיידרש והוא האמין שזו שליחות.

 (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אנשים כמו יוסף הם באמת הנשמה של העם שלנו, הוא פשוט אמר בפשטות: אני אוהב את העם שלי ואני רוצה להגן עליו. אני פה כעולה חדשה וכאחת מהשליחות שלו. יוסף ידע מה צריך לעשות כדי להגן על העם שלנו ואנחנו חייבים להיאבק בחמאס ולמגר אותו ולמגר את הסכנה לעם שלנו. אנחנו פה רוצים להצדיע לחיילים שלנו ולאנשים בכל העולם שנאבקים למען עם ישראל. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה לך על הדברים, בהחלט עוד אחד מסיפורי הגבורה של החודשים האחרונים. באמת כולנו יחד מתפללים גם לראות את החטופות והחטופים בבית וגם את חמאס מחוסל לחלוטין ללא שום זכר או יכולת, בוודאי שלא על הגבול עם ישראל. 

מתוך כך אני חושב שהאירועים האלה גם חשפו את המצב של הקהילה היהודית ברחבי העולם ובקמפוסים ברחבי העולם כדי להבין שהמאבק הזה זה לא איזה שהוא מאבק של מישהו באזור מסוים שיש לו בעיה נקודתית, אלא יש פה מאבק כנגד העם היהודי עם אג'נדה מאוד מאוד ברורה שאנחנו מכירים אותה מאז ומתמיד ובמקרה הזה היא באה ומתלבשת דרך השנאה של חמאס והארגונים הפלסטינים שמתנגדים לישראל.

בתוך כך הסטודנטים היהודים ברחבי העולם ובארה"ב בעיקר מתמודדים עם תופעות מאוד מאוד קשות והנושא הזה עלה כבר מספר פעמים בוועדה. כבר ביולי 2023, עוד לפני אירועי ה-7 באוקטובר, השתתפו סטודנטים ישראלים שלומדים בארה"ב בדיוני הוועדה באמצעות הזום וסיפרו על המצב נוכח גם המצב בארץ וגם בדיון הזה אנחנו ביקשנו מסטודנטים שלומדים בקמפוסים בחו"ל ומתמודדים עם מקרי אנטישמיות קשים לספר את מה שהם חווים ואיך הם מתמודדים עם זה ונאבקים למען מדינת ישראל.

רק בשבוע שעבר, ב-26 בפברואר 2024, היו מהומות באירוע הסברה ישראלית בקמפוס בברקלי קליפורניה, עשרות פעילים פרו-פלסטינים התאספו מחוץ לאולם, ניסו למנוע מסטודנטים להיכנס לאולם, שברו חלונות ופתחו בעימות פיזי עם הסטודנטים. כוחות משטרה הוזעקו למקום, הסטודנטים טענו כי שמעו קריאות של אינתיפאדה עולמית בכל רחבי הקמפוס. אחד הסטודנטים תיאר את זה: פשוט פחד מוות להיות תלמיד ישראלי או יהודי בברקלי. נשיאת אוניברסיטת ברקלי, פרופ' קרול כריסט, התייחסה לאירועים וציינה כי המתקפה על הבניין ועל האירוע הייתה התקפה על ערכי היסוד של האוניברסיטה ושבימים הקרובים יוחלט על הדרך הטובה ביותר להבין מה קרה ומדוע ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב. 

אני חייב לומר שהתגובה הזו מצטרפת לתגובות אחרות שנראות כמו תגובות רפות שלא מרתיעות לא את המתפרעים ולא את האנטישמים שפעילים בקמפוסים השונים ברחבי העולם. בוודאות הציפייה היא גם להכיל עוד ועוד מקרים דומים בעתיד. המלחמה הפכה את הקמפוסים למוקד אנטישמיות שדרך המלחמה באה לידי ביטוי בפגיעה מאוד מאוד קשה בסטודנטים הישראלים והיהודים. 

ארגון הלל רשם כ-700 תקריות אנטישמיות בקמפוסים, עלייה של 700% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. סקרים שהתבצעו מצאו כי 73% מהסטודנטים היהודים הבחינו באנטישמיות וחוו אותה באופן אישי מאז תחילת השנה האקדמית ו-37% מהסטודנטים היהודים נאלצים להסתיר את זהותם. רק 45.5% מהסטודנטים היהודים מרגישים בטוחים מבחינה פיזית בקמפוסים. סקר שנעשה בצרפת לפני המלחמה מצא כי תשעה מתוך עשרה סטודנטים יהודים היו קורבנות לאירועים אנטישמיים. באוסטרליה 64% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באוניברסיטאות שבהן הם לומדים.

בעקבות גלי האנטישמיות נעשו פעולות למיגור התופעה, תורמים מרכזיים הודיעו לאוניברסיטאות שבהן נרשמו אירועים אנטישמיים על הפסקת תרומתם והבית הלבן פרסם הצהרה המגנה את העלייה ברטוריקה האנטישמית בקמפוסים. סנטורים וחברי קונגרס שלחו מכתבי מחאה לאוניברסיטאות על הטיפול הרפה שלהם בתופעה.

לקראת הדיון בוועדה משרד התפוצות העביר את המידע הבא, שהמשרד מקיים פעילות שוטפת מול ארגוני סטודנטים בקמפוסים בחו"ל, בין היתר באמצעות מוזאיק שמקיימת שותפות עם ארגוני הלל העולמי וחב"ד הקמפוס, כאשר ככלל הדגש בפעילות הינו חיזוק הזהות היהודית והקשר עם ישראל, פעילות שכוללת אירועים חברתיים, קורסי חינוך, פיתוח וטיפוח מנהיגות יהודית. 

אני רק אציין שוב שהוועדה ביקשה וניסתה וגם בדיונים שלנו עם הגורמים הפעילים בארה"ב להגדיר את הציונות כערך מוגן בקמפוסים ואני חושב שזאת אולי צריכה להיות דרישה שחוזרת שוב ושוב שלנו מול הממשל האמריקאי, מול הנהלות האוניברסיטה, כי זה גם יאפשר לפעילות הזו להיות פעילות מוגנת שגם כשפוגעים בה מטופלת באופן ברור. 

אני אתן ראשית למציעים לדבר ואחר כך נפתח את הדיון עם רשימת הדוברים. בבקשה, חבר הכנסת אילוז.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> 

אני אדבר בקצרה כדי לתת זמן, זה דיון מהיר אז אין הרבה זמן, אני רוצה לתת זמן לאנשים שהגיעו. אני רק אגיד קודם כל שהפעילות הציבורית שלי אישית התחילה בקמפוסים בחו"ל. אני גדלתי בקנדה והייתי פעיל פרו-ישראלי בקמפוס שלי, קודם כל בדרסן קולג' למי שמתעניין ואחר כך באוניברסיטת מקגיל ושם התחלתי. 

זה היה קשה, זה לא היה קל לקחת זמן מהלימודים וכל מיני דברים כאלה ולהתעסק בדברים שסטודנטים אחרים לא מתעסקים בהם, אבל בסיוט הכי נוראי שהיה לי לא הייתי חושב שאנחנו נגיע למקומות שהגענו אליהם. לא הייתי חושב שהדיקן שלי יגיע לקונגרס ולא יוכל להגיד שרצח עם נגד העם היהודי זה לא הסתה, קריאות לרצח עם זה לא הסתה. לא הייתי חושב שכל הסטטיסטיקות שהקראת, ושהן נכונות, שהדברים היו קורים, ולא הייתי חושב שהפחד היום יומי של סטודנטים יהודים להסתובב בקמפוסים היה הופך להיות מציאות יום יומית שהעולם מקבל סתם ככה. 

במליאה כשדיברנו אז התמקדנו בצעד של ההצדעה לסטודנטים שעומדים בגבורה באתגר הזה והולכים יום יום ללימודים וממשיכים להגיד שהם יהודים, בלי להתבייש, ולעסוק בפעילות פרו-ישראלית. בוועדה הזאת אנחנו גם כמובן נצדיע, אבל אני גם מבקש שננסה להבין מה מדינת ישראל עושה בנושא. אני שמעתי את הדברים שלך, אדוני היושב ראש, וזה לא מספיק, עם כל הכבוד. אני מאוד מעריך את העבודה של משרד התפוצות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם לא טרחו להגיע לדיון, אפילו לא הודיעו. 

 << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >> 

כבוד היושב ראש, הם ביקשו ממני לעדכן, גם שהם לא יגיעו וגם ש - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בכל הכבוד. הם מחויבים להגיע כשוועדה מזמנת אותם. כך נהוג, כשהכנסת מזמנת את הממשלה אז הממשלה מגיעה, שולחת נציג, זה התקנון. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> 

אני רק רוצה להגיד שהתוכן של מה שהקראת מבחינתי הוא לא מספיק, את הזימונים וזה, אני לא הייתי חלק מהם, התוכן לא מספיק. זהות יהודית זה חשוב, בהחלט אחד הדברים החשובים, לחזק בקמפוסים, אבל זה לא מספיק כרגע כשאנחנו במצב כל כך חמור בקמפוסים. פעילות חברתית זה חשוב כדי לחבר אותם לקהילה היהודית, אבל זה לא מספיק. 

יש כרגע מצב חירום, צריך להבין, יש מצב חירום בקמפוסים בעולם, מפחדים ללכת. אני יכול לגלות לכם שאני מוזמן ביום חמישי בערב לדבר באיזה שהוא קמפוס בארה"ב, אני לא אגיד איפה, כי אני עוד לא בטוח אם הביטחון ירשה לי להגיע או לא. אני מזכיר לכם שאחמדינג'אד יכול היה לדבר בקולומביה, לא בטוח שייתנו לי להיכנס או לא כחבר כנסת, כי הם מפחדים, הם לא יודעים מה יקרה. זה מצב חירום ואנחנו צריכים להתייחס לזה כמצב חירום ולא כמצב רגיל והדברים שנעשו הם חשובים, אבל זה לא מספיק ואני רוצה לשמוע מה עוד קורה. ואם אין תשובות אנחנו נצטרך לדרוש תשובות אחרות כוועדה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת טל. 

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון החשוב הזה. אני גם אדבר בקצרה כיוון שרוב הדברים סך הכול נאמרו. אני חוזר עכשיו משני ביקורים בארה"ב, הייתי שם בשני קמפוסים, ביקרתי ופגשתי סטודנטים יהודיים, YU אחד מהם, נמצאים פה נציגים, וגם קמפוס נוסף וגם בכנס של סטודנטים יהודיים מכל רחבי ארה"ב, בוושינגטון, שהתקיים בשבוע שעבר. 

אין ספק שאנחנו נמצאים במצב חירום. אני חושב שהייתי אפילו מגדיר את זה באופן שיש לנו עכשיו מלחמה בשתי חזיתות, לא פחות מזה. יש לנו את החזית של הלחימה עצמה בעזה ובצפון ובכל מקום שחיילינו נלחמים, אבל יש חזית נוספת וזה ממש מלחמה. צודק חבר הכנסת אילוז, זה לא ימים של שגרה שאנחנו יכולים לומר שהפעילות של משרד התפוצות החשובה שהם עושים, עוד פעם בתקציב לא גדול, את המקסימום שאפשר בימי שגרה, אבל אנחנו יודעים שתמיד האתגר אל מול יהדות התפוצות זה אתגר גדול והמשימה גדולה אל מול כמות המשאבים הקיימת, זה אין ספק, ויחד עם זאת, כמו שאמר חבר הכנסת אילוז, אנחנו כרגע נמצאים במצב חירום. 

יש פה ממש מלחמה. אנשים נלחמים עבור מדינת ישראל, נלחמים עבור העם היהודי, משלמים מחירים אישיים מאוד מאוד כבדים, גם מחירים חברתיים, גם מחירים אישיים ואנחנו צריכים א', להצדיע להם, זו המטרה הראשונית של הדיון הזה, אבל בנוסף לכך אנחנו צריכים גם לראות איך אנחנו יכולים לטייב את הפעילות שאנחנו כבר ממילא עושים ואת ההשקעה הכספית שאנחנו כבר ממילא משקיעים באופן שיהיה יותר מדויק לצורך הנוכחי. זה בעצם מה שהיינו מבקשים ורוצים לשמוע מכם היום. 

(היו"ר דן אילוז)

 << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה. היום בבוקר קיבלתי טלפון מיושב ראש איגוד בישראל לקפוארה שמתרחשת אליפות אירופה בעוד שבועיים ומארגני התחרות הבין-לאומית לא מוכנים לשים דגל של ישראל. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

באיזה מדינה? 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא זוכר. לפני שבועיים שחיינית שלנו זכתה פעם ראשונה במדליית כסף באליפות עולם וכל הקהל עמד וקרא לה קריאות בוז ולא נתן לה לדבר והיה צריך לעבוד מאוד מאוד קשה שבכלל הספורטאית הזו תגיע להתחרות. 

אני מתעסק בעולמות הספורט וזה מקביל למה שקורה לסטודנטים ומקביל למה שקורה בכל דבר בעולם. היום להיות יהודי/ישראלי בכל מקום שמייצג את הזהות היהודית או את מדינת ישראל זה על גבול הבלתי אפשרי. 

אני בן לניצולי שואה, אמא שלי איבדה את כל המשפחה שלה ואני חושב על זה שאנחנו נמצאים היום בסיטואציה שלפני 80 שנה המשפחה שלי חוותה אותה, להחביא את הכיפה, שלא תהיה מזוזה, להחביא את הזהות היהודית. אני באמת לא יודע כמה מדינת ישראל עושה או פועלת, אבל מה שאמר חבר הכנסת דן אילוז זה מאוד מאוד מדויק, כל מה שעושים זה לא מספיק וצריך לצאת מהקופסה, אולי לחשוב על פעילויות אחרות. ההגעה היום לצעירים היא דרך רשתות חברתיות, זה מה שהם רואים וזה מה שמשפיע עליהם, ואנשים מפורסמים. 

כואב לי כאזרח ישראלי לדעת ולהבין שכל יהודי היום בעולם מסתיר את הזהות שלו כי הוא מפחד להסתובב ברחובות. הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, ואדוני עודד פורר, אני מאוד מקווה שיהיו איזה שהן מסקנות ודברים שצריכים לעשות בצורה שונה. כנראה שמה שעושים זה לא מספיק וזה לא מספיק טוב. תודה. 

(היו"ר עודד פורר)

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. אני רק אגיד שהישיבה הזו היא באמת להצדיע לפעילים הפרו-ישראלים בעולם. אני חייב לומר שרוב הפעילות הזאת היא וולונטרית והיא נעשית על ידי חבר'ה שפשוט - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אז כנראה שהמדינה לא עושה מספיק. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חד משמעית.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אולי צריך לעזור להם. לא אולי, בטוח.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוא נשמע מהם, ידין אלדר מאוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד. 

 << אורח >> ידין אלדר: << אורח >> 

שלום. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אהלן. ידין, מה שלומך? 

 << אורח >> ידין אלדר: << אורח >> 

הכול בסדר, איך אתם? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו כמו כולם. ספר קצת על החוויות שלך בגלזגו ואיך אתה מרגיש את כל האירוע הזה ואיך אתה מתמודד איתו גם.

 << אורח >> ידין אלדר: << אורח >> 

אני כמו כל ישראלי, אני חושב, התעוררתי ב-7 באוקטובר, היו לי 38-37 טלפונים שפספסתי מההורים, אני נכנס לחדשות, אני רואה מה קורה, אני כמובן כמו כולם מזועזע. זה היה החודש הראשון שלי בגלזגו, אולי בנאיביות, אולי בתמימות, אני לא יודע בדיוק מה, קניתי דגל ישראל באמזון, אוברנייט, הגיע לי ב-8 או ב-9 באוקטובר ותליתי אותו מהחלון. 

התגובה של הסביבה, לא הייתי יכול לדמיין איך זה נראה. זרקו לי אבנים על החלון, האוניברסיטה באה והורידה לי את הדגל, אני קיבלתי איומי מוות באינסטגרם, האוניברסיטה לא עשתה כלום, האוניברסיטה הוציאה אי-מייל אחד לכל האוניברסיטה שאמר שהם יודעים שיש משהו שקורה במזרח התיכון והם עוקבים אחריו ואם יש סטודנטים שצריכים עזרה פסיכולוגית אפשר לדבר עם הפסיכולוג של בית הספר. זאת אומרת הם אפילו לא היו מוכנים להגיד את המילה ישראל. 

אז התחילו כל הקמפיינים הפרו-פלסטינים. היום יש פה יותר דגלי אש"ף מאשר ברמאללה ואני לא מגזים. אין פה בלוק שאין דגל אש"ף. יש פה כמה ישראלים, כולם כמובן לא מדברים על זה שהם ישראלים, יש פה כמה יהודים, אני לא מכיר אחד שהיה הולך בפומבי עם כיפה. יש פה את הארגון היהודי של האוניברסיטה, סיימנו איזה ארוחה, לא זוכר בדיוק ארוחה של מה זה היה, הלכנו אחר כך לבר ומישהו נכנס עם כיפה וכמובן הייתי צריך להגיד לו להוריד. 

אני מצטער להגיד לחברי הכנסת פה, אבל אתם פשוט לא מבינים מה קורה, כי אתם חיים בסרט, אתם חושבים שיש פה איזה משהו שאפשר לעשות באינסטגרם, בטיקטוק, שמעתי אחד מחברי הכנסת פה מדבר על רשתות חברתיות, אנחנו איבדנו את המשחק הזה כי הישראלים פה חיים בבועה. אתם לא מבינים מה קורה בעולם, פשוט הישראלים לא רואים את התמונות שרואים מעזה ואז אנחנו לא יכולים להסביר מה קורה בעזה כי אנחנו אפילו לא יודעים מה קורה בעזה. תיכנסו היום לכל עיתונות עולמית, לניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, BBC, אלה תמונות שלא רואים בערוץ 12 או ב-13 או ב-YNET. אז אם כולנו חיים בסרט, אם אנחנו לא יודעים מה קורה בעזה, אם אנחנו לא יודעים איזה תמונות יוצאות ומה קורה בעולם אז איך אנחנו יכולים להסביר מה קורה? זה בלתי אפשרי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ידין, לך יש איזה שהוא קשר מול השגרירות הישראלית בהעברת מידע? בתלונות? או אפילו פעילות שלהם מול הממשלה על העובדה שאין לך ביטחון בתוך האוניברסיטה? 

 << אורח >> ידין אלדר: << אורח >> 

אין ביטחון ולאוניברסיטה לא אכפת ולממשלה לא אכפת. הנשיאה של הארגון היהודי פה ניסתה להביא כמה עמותות יהודיות, אף אחד לא בא כי זה סקוטלנד, זה פייט מת, אין אפילו עם מי לדבר. גם אין פה מספיק יהודים בשביל לדבר. עם מי לדבר? אין. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תיכף אני ארצה התייחסות של משרד החוץ לפעילות של השגרירויות לגבי הגנה על הסטודנטים באוניברסיטאות השונות. תודה, ידין, תודה שעלית. 

 << אורח >> ידין אלדר: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נגה ברנר סמיה, מנכ"לית ארגון הלל ישראל. בבקשה. 

 << אורח >> נגה ברנר סמיה: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם ותודה רבה לחברי הכנסת שכינסו את הפורום הזה. אני נמצאת פה יחד עם חבר דירקטוריון של הלל עולמי, ברוס שולק, הוא נמצא פה מאחוריי, ויחד עם שני סטודנטים של מרכז הלל במכללת ספיר שאני ארצה שהם ייתנו כמה דקות על המיזם שלהם. 

אנחנו הלל ישראל, אנחנו הזרוע הישראלית של ארגון הלל עולמי, מי שלא מכיר, הארגון הוותיק והגדול היהודי בעולם, פועל במעל 850 קמפוסים ברחבי העולם, בעיקר בצפון אמריקה. הלל נמצאים כרגע באמת, אפרופו תגובה לחברי הכנסת, במוֹד חירום ובמוּד חירום. גם מודוס אופרנדי של חירום וגם במצב נפשי של חירום. 

אני אומרת את זה בצער הרב, כי אני כן אתייחס לדברים שנאמרו כאן, המשימה של הלל היא לא להיאבק באנטישמיות, המשימה של הלל היא לתת זהות יהודית חיובית ומשמעות של חיים יהודיים משמעותיים ורלוונטיים לצעירים בעולם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני רק אומר שכשיש אנטישמיות כל כך גדולה בתוך הקמפוסים, לתת משמעות יהודית ואפשרות לשמור על זהות יהודית בקמפוסים זה בדיוק ה – 

 << אורח >> נגה ברנר סמיה: << אורח >> 

בדיוק, ולכן ההתארגנות של הלל בתקופה האחרונה יוצאת דופן. אולי נחלק קצת לשתי קטגוריות. קודם כל מעקב ודיווח וטיפול במקרים של אנטישמיות. כמו שאמרת, המקרים הם רבים, עלייה של מאות אחוזים ממה שאנחנו רגילים, אז גם טיפול במובן של ליווי משפטי למקומות שצריך, זה בשיתוף פעולה עם ה-ADL. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

את יכולה לתת לנו דוגמה ספציפית? כי אנחנו כל הזמן שומעים פה כותרות, אנחנו מלווים, אנחנו תומכים, אנחנו נותנים. סיפור, לא יודע, תבענו, הגשנו עתירה.

 << אורח >> נגה ברנר סמיה: << אורח >> 

אני אפנה את השאלה הזאת לקולגה שלי שמגיע מארה"ב אם תהיה לו דוגמה אז הוא ייתן. 

 << אורח >> ברוס שולק: << אורח >> 

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): קודם כל אני מעריך מאוד את המפגש של חברי הכנסת וההכרה וההבנה שלהם שאנחנו בזמן מאוד שונה וזה זמן שאנחנו לא חווינו לפני כן ואני חושב שזה משהו שלא יסתיים כשהמלחמה תסתיים. בעבר אנטישמיות בקמפוס הייתה כשישראל הייתה בקונפליקט וכשזה נגמר האנטישמיות חזרה לממדים הקודמים שלה, אולי לא תשמח שזה חזר למה שזה קודם, אבל זה חזר אחורה, היום אנחנו לא רואים את זה, זה כבר התפשט. 

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): בהקשר לשאלה על דוגמה של מה שאנחנו עושים, אחד מכם, אם הייתם שואלים אותי שנה או שנתיים לפני, אם נעשה דברים שאנחנו עושים עכשיו, בחיים לא. אז יש לנו שותפות עם ADL ויש לנו קו חם לסטודנטים שנפגעים והם יכולים להתקשר ואנחנו מקשרים אותם עם עורך דין שנותן להם ייעוץ משפטי ואז הם מחליטים אם הם רוצים לתבוע את האוניברסיטה או לא. אם הייתם שואלים אותי לפני שנה אם זה אכן נחוץ הייתי אומר לכם שזה בלתי אפשרי. 

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): לפני שבועיים קרוב ל-1,000 סטודנטים פרו-ישראליים התאחדו באטלנטה, זו הפעם הראשונה שכזה מספר של סטודנטים התאחדו יחד וזה היה חשוב להם כי הם קיבלו כלים לחזור איתם לקמפוסים, אבל מה שהיה יותר חשוב, שבכל קמפוס יש מספר קטן של סטודנטים יהודים אז הם היו צריכים לדעת שיש עוד אחרים שמרגישים כמוהם ושגם הם מוכנים להילחם. 

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> 

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): כמה סטודנטים? 

 << אורח >> ברוס שולק: << אורח >> 

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): מעל 800 סטודנטים, דרך הלל. אני גם רוצה לדבר בקצרה על מעשים הרואיים לא רק של פעילי הלל וסטודנטים אלא גם השליחים שנשלחו על ידי הסוכנות, הנציגים מישראל. נפגשתי איתם בדצמבר ושוב בחודש שעבר, כשכולנו נפגשנו בניו ג'רזי. הם היו צריכים להחליט האם הם חוזרים לארץ כדי להתגייס ולהילחם או להישאר. זו החלטה מאוד קשה לכל אחד מהם והרוב הרגישו שהם צריכים להישאר כי אז הם יכולים להשפיע יותר. כשאני ראיתי אותם בסוף ינואר, כמה חודשים יותר מאוחר, הם הבינו שהם עשו את ההחלטה הנכונה. יש הרבה דברים שאנחנו יכולים להתגאות בהם, גם האמריקאים והישראלים, אבל זה יהיה מאבק ארוך וזה יהיה גם מאבק קשה וכולנו צריכים לזהות ולהבין שזה מה שזה עומד להיות. 

 << אורח >> נגה ברנר סמיה: << אורח >> 

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני רוצה להוסיף, אני חושבת שזה חשוב להגיד שהלל עובדים ברמה של סטודנטים וסגל, ברוס דיבר על כך, אבל גם ברמה של ההנהלה האדמיניסטרטיבית, לגבי מה שקשור לאקלים והאווירה בקמפוסים. זה תהליך עמוק, זה להוקיע את הנושא הזה ממש לעומק, לעבוד לעומק עם ההנהלה של האוניברסיטאות. יש כבר מאות אוניברסיטאות שעברו את התוכנית הזאת בהלל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני רוצה שהסטודנטים ידברו בקצרה, אם הם יכולים. 

 << אורח >> יונתן הלווינג: << אורח >> 

כן. שלום לכולם. בעקבות ה-7.10 יזמתי כחלק מהמילואים שלי בדובר צה"ל פרויקט במטרה להגיב לגילויי האנטישמיות בקמפוסים מסביב לעולם בדגש על כל מה שקורה עם הפייק ניוז וההתחזקות של הדה-לגיטימציה כנגד ישראל ברשתות החברתיות. בתחילת הפרויקט שאלנו את עצמנו מה אנחנו אמורים להגיד בשביל לגרום לסטודנטים להבין את האמת. מהר מאוד הבנו שזה בכלל לא מה שאנחנו אומרים אלא מי שאומר את זה. 

זאת אומרת לצורך הפרויקט הזה הקמנו פלטפורמה בה סטודנטים מדברים לסטודנטים. איתרנו סטודנטים משפיענים בקמפוסים ויחד איתם אנחנו יוצרים לרשתות תוכן עובדתי מעניין, לא נרטיבי, ברמת הפקה גבוהה ביותר שלא מזוהה עם ישראל. רתמנו לצורך הפרויקט את הארגונים הרלוונטיים שבמרכזם ארגון הלל המפיץ את התכנים למעל 163 קמפוסים ברחבי ארה"ב. הסטודנטים פוגשים את התוכן שלנו בקמפוסים עצמם במסגרת של הקרנות ודוכני ברושורים שנותנים מענה לשאלות שעולות בזמן אמת, מי אחראי למצב ההומניטרי בעזה, למה הפסקת אש זה לא הפתרון וכו' וכו' והתוכן שלנו באמת מגיע למיליוני צפיות ברשתות החברתיות. 

עכשיו אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות שלנו מעבר לגבולות של המלחמה ומחוץ לארה"ב, המטרה היא לייצר לגיטימציה רציפה בשגרה ואנחנו באמת נשמח לשמוע איך אנחנו יכולים להטמיע את הדבר הזה בשיתופי פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים שנמצאים פה בחדר. זה באמת פרויקט גדול שחייב לגדול הרבה מעבר למסגרת המלחמה, הוא צריך להתקיים בשגרה ואנחנו צריכים להבין שאירוע כמו מלחמה צריך להיות משהו שאנחנו כבר מוכנים אליו ולא משהו שעכשיו קפץ לנו. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה, יונתן. מאור, אתה רוצה גם לומר משהו?

 << אורח >> מאור וקנין: << אורח >> 

אני יכול רק לומר שנקודת החיבור שלי, אני תושב שדרות, ב-7 באוקטובר אני הייתי בניו יורק במשלחת של הלל לקמפוסים בארה"ב וכבר תוך יומיים ראיתי צלב קרס ברחוב. דיברתי שם עם החבר'ה מקולומביה ומשאר הקמפוסים שהיינו בהם שסיפרו לי דברים מזעזעים וראיתי בעצמי ובאמת עד עכשיו זה מצב של דיס-אינפורמציה משתוללת. כל גורם במדינה שיכול להיות אחראי על זה חייב להתעסק בנושא הזה, בסוף זה המנהיגים של העתיד שאנחנו מדברים עליהם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. רן נתנזון, אתה רוצה להגיד בהקשר של מה ששאלתי גם קודם, על ההיערכות של משרד החוץ ושיתוף הפעולה שלו עם הסטודנטים שנמצאים בקמפוסים השונים? 

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >> 

אנחנו, א', רואים בזכות לרכוש השכלה זכות יסוד של כל אדם וברור שאנחנו נעמוד לצידם של הסטודנטים היהודים והישראליים בעולם כדי להבטיח להם סביבה שהיא בטוחה ומאפשרת. משרד החוץ עובד מול הארגונים עצמם, כמו הלל, כמו IDL, שמטפלים בפניות הפרטניות. אנחנו מתמקדים בלהבטיח סביבה שהיא סובלנית ואוהדת בכל הכלים הדיפלומטיים שעומדים לרשותנו, שזה אומר עבודה מול ראשי האוניברסיטאות ומול מחוקקים מדינתיים כדי להיאבק באנטישמיות ולהבטיח את ביטחונם של הסטודנטים היהודים, כולל חשיפה של ההנהגה הבכירה לסיפור הישראלי. 

בין היתר ביקרו אצלנו בתקופה האחרונה בכירים מאוניברסיטאות כמו ייל או UCLA, ביקור כזה בארץ אני חושב שהוא משנה את התפיסות שלהם לחלוטין ופותח את העיניים. הנציגויות שלנו עובדות באופן שוטף עם הגורמים בכל מדינה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הסטודנטים היהודים בארה"ב, יש קו שהם יודעים: תתקשרו לפה, אנחנו נעביר את התלונה שלכם לממשלה הרלוונטית, לעירייה הרלוונטית, למחוז הרלוונטי? 

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >> 

הנציגויות עובדות מול ארגוני חברה אזרחית כמו הלל ו-ADL, הם מרכזים את הפניות וכשמגיע צורך הם עומדים מול הנציגות. אין יכולת לעמוד מול כל סטודנט, אבל יש קו חם כזה שכשמגיעות הפניות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם מעבירים לכם את התלונה? 

 << אורח >> נגה ברנר סמיה: << אורח >> 

הסטודנטים יודעים לאן לפנות, הקו החם הזה עובד בשיתוף פעולה עם ADL. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הוא עובד בשיתוף פעולה עם משרד החוץ? זאת אומרת האם יש שיתוף פעולה בין התלונות שמגיעות לקו החם לבין השגרירויות? כששגריר ישראל בוושינגטון מעביר פנייה רשמית כלשהי, בין אם זה לאחד מהמדינות בארה"ב, בין אם זה למשרד החינוך האמריקאי, יש לזה משקל אחר, בלי לפגוע בכל ארגוני החברה האזרחית.

 << אורח >> נגה ברנר סמיה: << אורח >> 

לא שידוע לי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה תלונות העביר משרד החוץ למדינות השונות?

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >> 

אין לי נתון כזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו נוכל לקבל אותו לוועדה, בבקשה? מה-7 באוקטובר כמה פעמים בכל שגרירות, כמה פניות נעשו לכל מדינה עם תלונות על ביטחון הקהילה היהודית? 

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב ככה תוך כדי שאנחנו מדברים, אני רוצה להפנות שאלה למשרד החוץ, אנחנו יכולים להתעסק בהרבה מאוד אלמנטים בנושא הזה אבל בסוף צריך מה שנקרא לאחוז את השור בקרניו. פגשתי בשבת שעברה את חברת הקונגרס אליס סטפניק שעשתה בקונגרס את השימוע לראשי האוניברסיטאות ושאלה אותם שאלה פשוטה, האם אלימות כנגד סטודנטים יהודיים נחשבת כבריונות, ולא הצליחו להגיד לה את התשובה הפשוטה שכן. היא אמרה לי שהיא אפילו לא תכננה את זה, זה משהו שהיא שרבטה על הדף, שאלה אחרונה כזה בשימוע, היא שאלה והיא לא האמינה לתשובות שהיא שמעה וזה כמובן הסתובב בכל הרשתות. 

בסוף, איך מתבשלת סיטואציה כזאת? אנחנו מבינים, זה כסף. זה שראשי אוניברסיטאות לא מסוגלים להוציא מהפה שלהם שאלימות כנגד יהודים זה דבר שהם לא מקבלים כמדיניות באוניברסיטה שלהם ואנחנו שומעים את זה גם מהסטודנטים עצמם, זה כיוון שיש הרבה מאוד כסף שהם מקבלים מכל מיני מקומות, אנחנו גם יודעים מאיזה מקומות. האם מדינת ישראל פועלת בהקשר הזה? לעצור את הכסף הזה, להחרים את הכסף הזה, לפעול באמצעים משפטיים כדי לתקוע אותו? כי בסוף אנחנו מבינים שאם אנחנו רוצים באמת לפתור את הבעיה, אפשר לעשות הרבה קווים חמים, אבל זה לאחוז את השור בקרניו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, תשובה. 

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >> 

אני חושב שזה צריך להיות מאמץ משולב בין הגורמים שאחראים במאבק ב-BDS וזה כולל משרד החוץ, משרד התפוצות, מטה ההסברה וראוי שייעשה על זה דיון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מאיר הולץ, מנכ"ל מוזאיק יונייטד ואחריו גל מלכא מהסוכנות היהודית. 

 << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >> 

תודה, כבוד היושב ראש. אני רק אוסיף על המענה שנתתי של משרד התפוצות בפתיחת הדיון עוד כמה דברים שלהם. החל מה-7 באוקטובר המשרד ומוזאיק מיקדו את השותפות בתחום של הקמפוסים בפעילות בצרכים שעלו בעקבות המלחמה, כולל תגובות מיידיות של יצירת תו"ל קיט עם מענים מממשלתיים הסברתיים, מימון קורסי הסברה, אירועי תמיכה בישראל ועוד. 

אני אגיד רק כדוגמה שהאירוע של הלל שהיה בשבוע שעבר באטלנטה שהיו בו 800 סטודנטים פרו-ישראלים, מנהיגים פרו-ישראלים, התכנון המקורי שלהם היה של 200 והרבה בזכות העובדה שמוזאיק ומשרד התפוצות נכנסו לעניין הזה הם הצליחו להגדיל את המספר ל-800. אני אישית הייתי גם בכנס הזה שהיה כנס באמת מרשים ומדהים. 

בנוסף עד סוף השבוע הקרוב יופץ קול קורא על ידי מוזאיק לארגונים נוספים בקמפוסים בסך כולל של 8 מיליון שקלים, לארגונים נוספים מלבד הלל, חב"ד ועולמי שהיום יש לנו איתם את השותפות, כדי באמת לייצר מענים שונים יותר grassroots שמגיעים גם מהשטח. 8 מיליון שקלים במצ'ינג שמתוכם 4 מיליון שקלים ממשלתי. 

בנוסף לזה השותפות שלנו בשנה שעברה, או שהייתה אמורה להיות השנה עם הקמפוסים, הייתה של 30 מיליון שקל ממשלתי ובעקבות המלחמה הגדלנו את התקציב הזה ל-40 מיליון שקל ממשלתי. עכשיו נוסיף עוד 8, זאת אומרת שסך הכול הממשלה תשקיע בשנת הלימודים האקדמית הזאת 48 מיליון שקלים בקמפוסים ברחבי העולם. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> 

מהיכרות, מה הקריטריונים כדי לקבל את הכסף הזה כארגונים בחו"ל שפועלים בקמפוסים? אני מכיר איך זה עובד, זה לא עמותות מסודרות ודברים כאלה, זה איזה ארגון ש - - -

 << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >> 

אז אני יכול להיכנס לכל הפרטים ואני גם בשמחה אעביר לך את הקול הקורא, אבל בגדול מה שעשינו בקול הקורא זה לאפשר ככל הניתן גם סוגים שונים של פעילויות וגם סוגים שונים של – כמובן שאני לא יכול להעביר כספים לבן אדם פרטי, זה חייב להיות ישות משפטית, ארגון ללא מטרות רווח, ויש את הדרכים לאגד ארגונים שהם עדיין לא מאוגדים תחת מטרייה של ארגון אחר ולעבוד דרכם. אבל העניין הזה באמת עמד לנגד עינינו כשעשינו את העניין הזה. 

אני אוסיף גם מטעם משרד התפוצות, שביקשו ממני להוסיף גם זה, שהמשרד השיק במהלך המלחמה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, לא, אם משרד התפוצות ירצו לדבר בוועדה הם מוזמנים. אם צריך, אני מוכן לשלוח מישהו שייקח אותם, מהמשרד שלהם בירושלים עד לכנסת, אם זה רחוק להם. תעביר להם את המסר הזה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מעלה את זה כחוש הומור, אבל זה מאוד מרגיז. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, זאת פשוט שערורייה שאין כדוגמתה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

שלא מגיע לדיון כזה משרד התפוצות זה - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נכון, לא בפעם הראשונה לצערי. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הם לא הודיעו שהם לא יגיעו. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

במה הם עסוקים כל כך? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לכן המסרים של משרד התפוצות בוועדה הזו יישמעו כשמשרד התפוצות יגיע לוועדה. 

 << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >> 

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בבקשה, גל מלכא. 

 << אורח >> גל מלכא: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. קודם כל אני רוצה להודות פה לכל הארגונים שיושבים כאן כי אני הנציגה של השטח, אני הממונה החינוכית של מסלול עמיתי ישראל לשליחות הקמפוסים בסוכנות היהודית. אני למעשה אחראית על כל ההכשרה והליווי החינוכי והאסטרטגי של שליחי הקמפוסים ברחבי ארה"ב וברחבי שאר העולם ביחד עם ארגון הלל העולמי. אז אני קודם כל באמת רוצה לומר לכם תודה כי התמיכה שלכם בשליחים שלי היא נדירה. 

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> 

כמה שליחים כאלה יש היום בארה"ב ובכלל בעולם? 

 << אורח >> גל מלכא: << אורח >> 

בארה"ב יש 75 שליחים, סך הכול בכל העולם יש 100 עמיתי ישראל, שזה אומר גם באמריקה הלטינית, צפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה, והלוואי שגם יום אחד נגיע לדרום אפריקה.

אני רוצה לדבר על המקום של המדיה החברתית. חברים, תקשיבו, בסופו של דבר המפגש עם הישראלי בקמפוס, שזה השליח, עושה את כל השינוי. אני שמעתי את הנתונים שלך, חבר הכנסת עודד פורר, ואני אולי בטוחה שנגה וגם ברוס אולי מכירים את הנתונים האחרונים של איך הפעילות של עמיתי ישראל בקמפוסים באה לידי ביטוי, אז בחמישה החודשים האחרונים יש עלייה של 50% בהשתתפות של סטודנטים יהודים ולא יהודים בפעילות פרו-ישראלית בקמפוסים. אלה נתונים שרק לאחרונה נתנו לנו להפיץ הלל העולמי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כל משבר הוא גם הזדמנות. 

<< אורח >> גל מלכא: << אורח >> 

אני חייבת לומר שזה נכון, אבל לא היינו צריכים לחכות עד ה-7 באוקטובר. יש לנו סימנים של סטודנטים שמגיעים למעלה משש פעמים לאירועים פרו-ישראליים, מה שמצביע על מערכת יחסים עמוקה וחזקה עם השליח הישראלי. זה כמובן אני מדברת רק בקמפוסים שיש לנו עמיתי ישראל, בקמפוסים שאין עמיתי ישראל המספרים נשארו אותו הדבר ואין שום עלייה בפעילות פרו-ישראלית. אז תבינו כמה חשוב הנוכחות של ישראל, של ישראלים, מפגש עם ישראלי בתוך הקמפוסים ולא רק דרך טייבלינג של ברושורים, אלא ה-24/7 המפגש הזה.

ברוס סיפר על עמיתי ישראל שחלקם הגיעו לישראל לצווי 8 וחלקם החליטו להישאר, ואני רוצה לספר לכם שיש שליחים שלחמו בתוך עזה, שלחמו בחאן יונס, מספר שעות אחרי השחרור שלהם הם עלו על המטוס חזרה לארה"ב להיות עם הסטודנטים שלהם. יש לנו שליחים שאיבדו חברים, בני משפחה, בקיבוצים, ביישובים, בנובה, בעזה והחליטו להישאר בהלל ובקמפוס כדי להיות עם הסטודנטים. יש לי שליחה בשיקגו שממש לאחרונה הצליחה לסכל החלטת BDS עם הסטודנטים שלה, כל זה מפעילות של להמשיך ולעודד את הסטודנטים לפעול בתוך הקמפוס. 

רציתם דוגמה על פעילות של תביעות עושים. חברים, זה כבר התחיל לפני שלוש שנים באוניברסיטת ורמונט כאשר השליח הישראלי ביחד עם ארגונים פרו-בונו של עורכי דין יהודים ישבו והגיעו להבנה שיש דבר שנקרא טייטל 6. טייטל 6 זה משהו בחוק הפדרלי בארה"ב שאומר שכל אוניברסיטה שנתמכת מכספים ציבוריים רשאית לתבוע אם ויש איזה שהיא אפליה על רקע של גזע, דת, מין, מוצא, ארץ יעד אפילו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זאת הסיבה, אגב, שאנחנו מתעקשים על הפעילות של להפוך את הציונות לערך מוגן כי זה יאפשר ויפתח את הדרך הזו, כי כל פעם שאומרים לא, אנחנו לא אנטישמיים, אנחנו נגד ישראל, אנחנו נגד הציונות, הסיפור הזה חייב להיות ערך מוגן שמעוגן. אני חוזר ואומר וזאת גם קריאה לארגונים שפעילים בחו"ל, בסוף את המאבק ב-BDS המון המון גופים שהם גופי NGO's עשו פעילות מול המדינות השונות, מדינה מדינה בארה"ב כדי לייצר חקיקת אנטי BDS שאני חייב לומר שיצרה פה אימפקט אדיר גם כאן. זו פשוט צריכה להיות פעילות מדינתית. 

 << אורח >> גל מלכא: << אורח >> 

אני רוצה לתת עוד איזה משהו שתכירו את המצב מהשליחים, השליחים בסופו של דבר הם הקו המקשר. שאלתם מי הקו המקשר לשגרירויות ולמשרד החוץ, זה השליחים, אז תקשיבו מה קורה לשליחים. היום צלב קרס נחשב כמשהו נורמלי, כלומר היום רוב הסיכוי שהשליח לא ידווח על צלב קרס כי זה כבר נהיה רוטינה, זה רוטינה בקמפוס שיש צלבי קרס, אז מה מדווחים? מדווחים כשיש כבר אלימות קשה, אלימות קשה על רקע אנטישמי, אז מדווחים. צלבי קרס היום זה קיים כבר המון המון שנים. 

אני יצאתי לשליחות לפני שבע שנים, הייתי שליחה באוניברסיטת סטוני ברוק בלונג איילנד, קראו לי יהודייה מסריחה, a dirty Jewess, וזה היה לפני שש שנים, אז אין פה שום דבר חדש. אין ספק שהמלחמה כרגע הביאה את המצב לסטרואידים אבל הקמפוסים מבעבעים כבר שנים על גבי שנים. חשוב מאוד להמשיך את הפעילות של השליחים שלנו, לא רק בקמפוסים, גם בקהילות היהודיות, כי בסופו של דבר מי שמחזק זהות יהודית זה מתחיל במחנות הקיץ וזה מתחיל בקהילות יהודיות, מגיעים לקמפוסים והשליחים שלי מעניקים לסטודנטים היהודים והלא יהודים את הביטחון לומר ישראל. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

גל, השאלה אם לשליחים יש את הכלים לעזור לחברים באוניברסיטאות. זה שיש שליח זה נחמד, ואני מכבד את זה וזה חשוב, אבל הם צריכים כלים. 

 << אורח >> גל מלכא: << אורח >> 

אני מסכימה. השליחים שלנו קודם כל עוברים את המיונים אולי הארוכים ביותר, בדומה אולי למשרד החוץ לקורס צוערים, הם עוברים מיונים של כמעט שישה חודשים ואז הם מגיעים אליי להכשרה של חודשיים פלוס הכשרה שוטפת. לדוגמה הכנס באטלנטה זה חלק מההכשרה שלי, מה שהיה, 800 סטודנטים הגיעו לדבר עם עוד 70 שליחים שאני מכשירה יום יום, 24/7. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. נמצאת בזום יאנה נפתלייב, נשיאת ההתאחדות העולמית של הסטודנטים ופה נמצאת המנכ"לית, אחת מכן תדבר, תחליטו מי. 

 << אורח >> שלי וולקוביץ: << אורח >> 

תודה רבה, נעים להיות פה. אני מנכ"לית התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית, WUJS, זה הסטודנטים שנמצאים בקמפוס. זה הארגון היחיד שהוא student led. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ועם הלל ועם ADL וכל הגופים שהוזכרו פה וגם כאלה שלא. 

אני רק אתן כמה דוגמאות מה סטודנטים עושים, כי זה נשמע כאילו זה רק המדיה החברתית. מה שהסטודנטים עושים, אנחנו היינו הארגון הראשון לפני מד"א שהביא שני מטוסים עם ציוד רפואי לארץ, 20 טון של ציוד רפואי מציל חיים. זה כי סטודנטים צרפתים פשוט לא היו מוכנים לקבל את מה שקורה, הם גייסו את כל הקהילה והרוקחים והרופאים והגיעו לפה 20 טון של ציוד רפואי ובאמת קיבלתי טלפון ממנכ"ל מד"א ששואל איך עשינו את זה. כי סטודנטים מוכנים לעשות הכול. 

סטודנטים גם מתמודדים בקמפוס עם אלימות, גם ביטויים מילוליים אבל גם אלימות, בגרמניה, באוסטרליה ,במקסיקו, בדרום אפריקה, באמת בכל העולם. הם מובילים את המחאות, הם מובילים את הקריאות להשבת החטופים. 

אנחנו קיימנו בסוף דצמבר אירוע של 150 סטודנטים, ההנהגה היהודית העולמית, זה בעצם הנשיאים של כל התאחדויות הסטודנטים בעולם, היינו צריכים לעשות את זה בפראג, לא בישראל, הארגון שלנו היה אמור לחגוג 100 שנים לקיומו והיינו צריכים להזיז את זה לשם, אבל להביא את כולם יחד זה באמת הראה אחדות שאנחנו מרגישים היום מהתפוצות. בגלל זה אני גם שמחה שאנחנו נמצאים היום בוועדת התפוצות, אנחנו מרגישים עד עכשיו את ההתגייסות הכלל עולמית וכל הזמן הם שואלים מה אפשר לעשות יותר, איך אפשר לעזור. הם עומדים בחזית ועדיין מה אנחנו יכולים לעשות עבורם.

חבר הכנסת פורר שאל, בצדק, מה עושים מבחינת כלים. כחלק משיתופי הפעולה שלנו, יש לנו גם מחקר המשך למחקר של הלל בין-לאומי על אנטישמיות בקמפוסים, עם ADL, ויש לנו שיתוף פעולה עם IJL שזה ארגון המשפטנים היהודים בכל העולם. אנחנו הולכים ותובעים, אני לא אגיד איפה כי זה חסוי כרגע, אבל אנחנו תובעים, אנחנו מסייעים גם למרצים, כך יצא, וגם לסטודנטים יהודיים להתמודד עם אנטישמיות בקמפוס. 

מה שאני הייתי שמחה לראות מהוועדה הזאת זה איך תומכים באופן אופרטיבי ביוזמות האלה, כי אצלנו כולם מתנדבים, כולם בקמפוסים, ובסופו של דבר גם לייצר אסטרטגיה כשאני אומרת תמיכה. אנחנו עומדים בפתח של חודש האפרטהייד, הוא עומד לקרות, הוא עומד לקרות בדרום אפריקה, הוא עומד לקרות בצ'ילה, באוסטרליה ובהולנד, איך אנחנו מייצרים לזה אסטרטגיה. אני יודעת מה הסטודנטים עושים, הולכים להיות קמפיינים והולכות להיות קריאות. יש פה חבר כנסת שמתעסק בספורט, דרום אפריקה, היה שם את הסטודנט היהודי - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מתי זה חודש האפרטהייד? 

 << אורח >> שלי וולקוביץ: << אורח >> 

עכשיו. עוד אין תאריכים מדויקים למתי יהיה שבוע האפרטהייד. יכול להיות שזה יהיה חודש האפרטהייד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה הפעילות המיוחדת שמשרד החוץ עושה בחודש הזה? 

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >> 

אנחנו תומכים בפעילויות בקמפוסים שמתבצעות אל מול הדברים האלה. אבל צריך לזכור, שוב, שמשרד החוץ לא בהכרח יורד לרזולוציות ברמת הקמפוסים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש אירוע אסטרטגי, חודש האפרטהייד, כמו שכולם מדברים במערכת הביטחון, נערכים לחודש הרמדאן, נערכים פה לחודש האפרטהייד. משרד החוץ באיזה שהיא היערכות מיוחדת? גם אם אתה לא יודע אתה יכול להגיד שאתה לא יודע, אנחנו נבקש את הנתונים האלה. 

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >> 

אני יכול לברר את זה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בסדר. 

 << אורח >> שלי וולקוביץ: << אורח >> 

אני רק אגיד עוד משפט אחד. היה פה את הסטודנט הישראלי ידין ששאלת אותו, בצדק, מה משרד החוץ עושה, אם דיווחו לשגרירות, מה הוא ענה? הנשיאה בקמפוס היא זאת שבעצם ניסתה ליזום ולהביא דוברים. זה האנשים שבקמפוס והיינו שמחים לעבוד ביחד כדי לחזק את זה, לחזק את היהודים בקמפוסים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. ברכה שילת, פעילה בחב"ד קמפוס ישראל. 

 << אורח >> ברכה שילת: << אורח >> 

בוקר טוב. תודה רבה שהזמנתם אותי לוועדה החשובה הזאת. אני ברכה שילת, אני אם לשמונה וסבתא לשניים, אני שליחה של הרבי מלובביץ' וגרה בכפר חב"ד, פעילה במיזמים להעצמת זהות יהודית בקרב צעירים בישראל, ביניהם נוער, סטודנטים וחיילים. בתוך כך אני בצוות הניהול של חב"ד בקמפוס ישראל שעובד בקשר ישיר עם חב"ד בקמפוס העולמי ואני פעילה גם ברשתות החברתיות. 

לפני חודש הוצאתי בפעם השנייה מסע של 20 משפיעניות רשת מהגדולות בישראל לניו יורק, ביניהם היו נטלי דדון, חן זנדר מערוץ 13 שאיבדה את אחותה בנובה, איריס חיים, אמא של יותם חיים, ומשפיעניות נוספות שכולכם מכירים. הנסיעה הייתה למטרה של הסברה והשפעה יהודית ישראלית. במהלך המסע ביקרנו באוניברסיטת קולומביה ואף פגשנו שם סטודנטים, פגשנו את שליח חב"ד בקמפוס, הרב יהודה דרייזין, את פרופ' שי דוידאי שהוא מרצה באוניברסיטה ועומד שם כחיץ בפני השנאה. איך שנכנסנו והלכנו בשדרה הראשית של האוניברסיטה נקלענו לעימות עם אחד ממובילי המחאות הפרו-פלסטיניות. היה עימות, אבל לא רציתי שזה ייהפך לאלים אז השתקתי את זה. 

כמו כן ביקרנו באו"ם וחלק מהקבוצה גם נפגש עם מזכ"ל האו"ם. אנחנו ממשיכות את העשייה גם בקשר עם משרד החוץ, לפני כעשרה ימים נפגשנו עם שר החוץ ופגשנו בניו יורק גם את שליחות הסוכנות היהודית ואני מאוד מתחברת למה שגל אמרה, אבל אני נמצאת פה בהקשר של חב"ד בקמפוס בעיקר, שזה ארגון שהרבי מלובביץ' הקים לפני קרוב ל-50 שנה כחלק ממפעל השליחות העולמי שלו. 

הרבי הגיע לארה"ב לפני כ-80 שנה אחרי השואה, הרבי הוציא צבא של שליחים לכל העולם, ביניהם גם השליחים בקמפוסים. כל אחד מהשליחים בעולם נמצא שם כבר עשרות שנים ונמצא הרבה לפני ה-7 באוקטובר ויישאר הרבה אחרי ה-7 באוקטובר, איך שהשליחים אומרים, עד שהמשיח יבוא. הם עומדים כחיץ, הם בחזית המאבק כנגד האנטישמיות. הם נמצאים בקשר אישי עם הסטודנטים בקמפוסים, נערכים מפגשים, סעודות שבת, שיעורים, תמיכה אישית. אם מדברים על קו חם, השליחים של חב"ד בקמפוסים הם הקו החם לסטודנטים. כשסטודנט צריך עזרה, תמיכה, קבוצה, גב, הוא פונה לשליח בקמפוס שאותו הוא מכיר ויש 850 שליחים בעולם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יישר כוח. 

 << אורח >> ברכה שילת: << אורח >> 

אני רק רוצה לספר שלפני פחות משבוע ישי ריבו ולהקתו הגיעו להרווארד, מעוז האנטישמיות, שאני באופן אישי מכירה את השליח שם, הרב הירשי זרחי, שעומד שם במסירות כנגד האנטישמיות. שוחחתי איתם אחרי ההופעה, היו איומים שהצוות לא יגיע לתפעל את ההופעה והיו הפגנות קשות מאוד בחוץ, היה פחד מוות כפשוטו. השליחה מספרת שאחרי האירוע הסטודנטים יצאו עם כזאת עוצמה יהודית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. הודיה קרואני, רכזת תוכניות הנוער ב-StandWithUs.

 << אורח >> הודיה קרואני: << אורח >> 

שלום לכולם, שלום לוועדה, תודה רבה על ההזמנה וההתעסקות בנושא החשוב הזה. אני אזכיר ואומר שאנחנו ארגון שהוקם ב-2001, כבר מעל ל-23 שנים, פועלים בתור עמותה ללא מטרות רווח, מחנכים אודות ישראל ונאבקים באנטישמיות. מאז ה-7 באוקטובר בכל הפלטפורמות שלנו ברשתות החברתיות בלבד ועד היום הגענו לריץ' של מעל חצי מיליארד אנשים, זה המון. אנחנו לא מכירים מספרים כאלה. זה רק מעיד על הצמא גם של אנשים בחוץ לארץ וגם של ישראלים לקבל מידע מהימן, מדויק, שאיתו אפשר להיעמד בחזית ההסברה. 

בכל מה שקשור לקמפוסים, יש שני ערוצים שאנחנו פועלים בהם, StandwithUs Campus, יש לנו את ה-regional managers, מנהלים אזוריים, שמחברים מתנדבים מתוך הקמפוסים גם לקבל סיוע משפטי, גם לקבל כלים הסברתיים וגם לחזק את תחושת השייכות והקהילתיות בתוך הקמפוס וחיבור לישראל. 

לגבי המחלקה המשפטית שלנו וה-StandwithUs center for legal justice, הוזכר כאן החוק הפדרלי שמאפשר "לפגוע" במימון שמקבלים קולג'ים וקמפוסים ברחבי הארה"ב, אז במידלברי ורמונט לפני שבועיים StandwithUs הגישו את אותה תביעה מכיוון שהגיעו תלונות מסטודנטים יהודיים שטענו שהאוניברסיטה לא מטפלת כראוי בתלונות כלפי תקריות אנטישמיות והקמפוס עצמו לא לוקח אחריות, אטום לחלוטין, מעלה פוסטים חוזרים ונשנים עם הצהרות אטומות, כך שגם אותם סטודנטים יהודים שמעזים להרים את הראש ולפנות לעזרה נתקלים בחומה בצורה מטעם הקמפוסים שלהם. 

אני רק אזכיר את זה שה- educators שלנו עושים טורים ברחבי העולם, מדובר במומחים גם בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם בנוגע למשפט בין-לאומי, באמת כדי לתת כלים פרקטיים, פשוטים, עבור אותם סטודנטים בקמפוסים שיידעו איך להתמודד עם שטף המידע שהוא פייק. 

נזכיר גם את הפעילות של הסניף הישראלי שלנו. לכאורה מה העניין בסניף פנים ישראלי להסברה? הוזכר כאן מקודם שהמאבק הוא מאבק ארוך שנים והוא רק הולך ומתעצם ואנחנו מזהים את ההזדמנות לקחת ישראלים כאן בארץ ולהכשיר אותם כבר מעכשיו להתמודד עם הבעיות שהולכות לעלות בעולם ההסברה ולהדגיש גם את הפעילות וההבנה שאנחנו בתור ישראלים לא יודעים מה עובר על סטודנטים בקמפוסים ולדאוג לזה בעתיד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> 

תודה, כבוד היושב ראש. אני כמובן רוצה להצדיע לכל הארגונים. אני רק רציתי להציע, יש כל מיני ארגונים שעושים עבודה מקסימה, אם יש דרך לאחד אותם לכמה פעולות או פוסטים באינטרנט, פשוט שבאיזה יום חמישי כולם יפרסמו אותו דבר, שיהיה מאבק חזק כולם ביחד. הכוח של כל הארגונים יהיה משהו נדיר אם הם יכולים לעבוד ביחד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חד משמעית. אני אתייחס לזה בסיכום, תודה. רחלי ברץ, בבקשה. 

 << אורח >> רחלי ברץ ריקס: << אורח >> 

תודה רבה, כבוד היושב ראש. דיון חשוב מאוד, אני לא אחזור על דברי חבריי. אני רוצה להציג רק את הנושא של השליחים של ההסתדרות הציונית גם בקמפוסים אבל גם בעיקר בקהילות. כמו שנאמר קודם, חיזוק של הקהילה היהודית וזה מחזק בעצם את כל הנושא של הפעילות בקמפוסים. 

הדבר השני שאנחנו עושים אותו הרבה מאוד זה כל הנושא של הדרכות ופעפוע, אנחנו מדריכים סטודנטים יהודים ומעבירים את ההדרכות לסטודנטים לא יהודים. בסוף לשכנע את המשוכנעים זה קל, אנחנו צריכים לעבוד על הקהל הלא יהודי ולכן אנחנו מצדיעים הרבה מאוד לכל הפעילות שנעשית בקמפוסים על ידי הלא יהודים וחשוב מאוד לשלב אותם. 

אני רוצה רק להגיד נקודה אחת על סקר חדש שפורסם השבוע. הסקר מדבר על פגיעה בסטודנטים ישראליים באקדמיה הישראלית בגלל מה שקורה בקמפוסים בחו"ל. שיתופי הפעולה נפגעו מאוד החל מה-7 באוקטובר, וכאן זו גם קריאה לשתף את משרד החינוך, את ור"ה, את ועד ראשי האוניברסיטאות, לבוא ולתמוך בפעילות במאבק בקמפוסים כי בסופו של דבר זה משפיע גם עלינו, על האוכלוסייה הישראלית, שיש לנו פגיעה באקדמיה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. פיני יצחקי, משרד ראש הממשלה.

 << אורח >> פיני יצחקי: << אורח >> 

קודם כל תודה רבה באמת על הדיון החשוב הזה, גם עוד כשהוא עלה במליאת הכנסת השבנו בשם הממשלה, אבל אנחנו באמת מוקירים את הפעילות ואת הפעילים כמובן שנרתמים למען מדינת ישראל בתקופה הקשה והמורכבת הזאת. 

אנחנו רואים בפעילות הזאת פעילות חשובה כמובן. יש שני משרדי ממשלה שמרכזים את הפעילות, כמו שנאמר כאן, גם משרד החוץ וגם משרד התפוצות. אנחנו יודעים שמשרד התפוצות, כמו שתואר פה, אמנם לא הסכמתם לשמוע בשם משרד התפוצות, אבל אנחנו יודעים שמוזאיק ועוד גופים נוספים עובדים. אנחנו מתכללים ביחד עם משרד התפוצות הרבה מאוד ארגונים וגופים אזרחיים ופרויקטים אזרחיים שפועלים בהסברת ישראל בחו"ל, בתוכם גם הקמפוסים. משרד החוץ, כמו שנאמר כאן, משלחות, נציגויות, קשר עם הקמפוסים וכו'. 

כמו שגם אמרו פה חברי הכנסת, שכרגע יצאו, אנחנו נמצאים בחזית הסברה, כלומר אנחנו נלחמים לא רק בחזית המלחמה הצבאית אלא גם בחזית ההסברה. אנחנו משקיעים בה גם מאמצים רבים, גם תקציבים רבים. דיברתם על חודש האפרטהייד, אנחנו מתמקדים אפילו בימים ספציפיים, יש בסוף השבוע הזה יום האישה הבין-לאומי, היה לפני שבועיים משחק הסופרבול שזה אירוע הצפייה הכי גדול בארה"ב, טקס האוסקר בקרוב, כלומר אנחנו מתמקדים על נושאים כאלה, ימי ציון, ימי מועדים ספציפיים שבהם גם בעיקר אפשר להגיע לקהל צעיר, לקהל סטודנטים וכאלה, כדי לנסות להשפיע גם משם. 

ובאמת המלחמה היא קשה ואנחנו גם נתונים לבעיות תקציביות מול תקציבים אחרים של הצד השני שאנחנו יודעים שמשקיעים שם תועפות רבות והמלחמה היא קשה, זה נכון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. אני ראשית רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו את הדיון, זה דיון חשוב והוא לא מוצה בדיון הזה. אני כבר אומר מראש שאנחנו נקיים דיון מעקב, תיכף אני אגיד לכם על מה כי יש כאן כמה משימות ונתונים שאני חושב שחשוב לקבל אותם גם ממשרדי הממשלה. 

אני רוצה להודות גם לכל הארגונים שפעילים בתחום. אני חושב שזה באמת הרבה פעמים המגזר השלישי, ה-NGO's, הולכים לפני הממשלה, מייצרים הרבה מאוד פעילות, אבל אין מה לעשות, זה לא ישווה לעולם לעוצמה של ממשלה שנכנסת לתוך נושא או לפחות מתכללת אותו, ופה הטענות שלי למשרד התפוצות שלא נמצא כאן. 

אני מצפה ממשרד התפוצות לרכז פורום של כל ה- ה-NGO's שנוגעים בעניין כדי לייצר תיאום, בין אם זה להעלות תכנים ביחד במועד משותף, אבל גם בפעילות משותפת כבליץ בקמפוסים השונים, מול האוניברסיטאות השונות, מול המדינות השונות בארה"ב, מול הרשויות המקומיות השונות שם. זה צריך להיות תיאום וזה מה שיש למשרד התפוצות לעשות וזה לא עולה כסף, זה דורש ניהול ונחישות והבנה של הנהלת משרד התפוצות. לכן הבקשה שלי ממשרד התפוצות זה להקים פורום כזה שיתכנס ברמה שבועית באמצעות זום ויחליט על פעולות משותפות שכל הארגונים משתפים פעולה חוץ מכל מה שהם עושים כל אחד בפני עצמו. הכוח הזה יהיה כוח אדיר. 

בתוך כך אני רואה בחומרה את העובדה שמשרד התפוצות לא הגיע לישיבה, אני מבקש להפנות את תשומת ליבו של יושב ראש הכנסת לעניין הזה ושגם הוא יפנה בעניין למשרד התפוצות. אין להם כל כך הרבה ועדות בכנסת להתרוצץ בהן בימים האלה.

לגבי משרד החוץ, אני מבקש, אחת, לדעת האם משרד החוץ עשה היערכות מיוחדת לקראת חודש האפרטהייד, אם כן, מהי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> 

אני מציע לשאול את אותה שאלה, למרות שהם לא פה, גם את משרד התפוצות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אמת, כנ"ל, את אותה שאלה גם למשרד התפוצות. הערה חשובה של חבר הכנסת אילוז. 

שתיים, כמה תלונות הועברו מהשגרירויות השונות, לא רק בארה"ב, בכל העולם, למדינות או לרשויות המקומיות או למוסדות הרלוונטיים בנושא אלימות ואנטישמיות כנגד סטודנטים ברחבי הקמפוסים בעולם. אני מבין שאתם מקבלים תלונות מהקו החם או מכל מיני גופים, אבל כמה תלונות אתם העברתם, כמה פעמים פנתה השגרירה בלונדון למשרד החינוך הבריטי, לאוניברסיטאות הרלוונטיות, כמה פעמים פנה השגריר בארה"ב, כמה פעמים הקונסולים השונים שפזורים בארה"ב. 

בנוסף הנתון האחרון שראיתי דרך האינטרנט הוא שנכון ל-2017 היו 103 נציגויות פלסטיניות בעולם ב-95 מדינות, לעומת 102 ישראליות ב-78 מדינות. אני מבקש את הנתונים המדויקים נכון להיום, כמה נציגויות ישראליות יש ובכמה מדינות, כמה נציגויות של הרשות הפלסטינית יש ובכמה מדינות. כדי להבין את סדרי הגודל. אם אתם חושבים שאפשר להילחם, אני לא בא בטענות אליך, אלא אולי למשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, אם חושבים שאפשר להילחם בתעמולה הפלסטינית האנטי יהודית, אנטי ציונית, אנטישמית בכך שבסוף הרשות הפלסטינית הקטנה שסמוכה על שולחננו וכל הזמן מקבצת איך הם גומרים את החודש מפעילה יותר נציגויות בעולם ויותר שליחים בעולם ממה שמדינת מפעילה, אז אין - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אצלנו נסגרו אפילו כמה נציגויות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לכן אני מבקש את הנתונים האלה שיועברו לוועדה. אני עוד לא הגעתי לתקציבי הפעילות של הנציגויות שזה משהו שלא קיים בכלל גם כן. 

כמו כן אני אבקש לדעת האם משרד החוץ פועל על מנת להפוך את הציונות לערך מוגן בקמפוסים בארה"ב, על כל המשמעויות שלו. אם כן, מה הפעולות שנעשות וככל שלא, אבקש, שוב, משר החוץ לפעול בעניין הזה. זו אחת ההחלטות המשמעותיות שיכולות להתקבל בנושא הזה.

אנחנו נקיים ישיבת מעקב בטווח זמן של בין שבועיים עד חודש. תודה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:18. << סיום >>