פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 52 ועדת העבודה והרווחה 11/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 183 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, א' באדר ב התשפ"ד (11 במרץ 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים - מלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: ולדימיר בליאק גלעד קריב מוזמנים: ינון גוטגליק – סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר חן צדיק – רע"ן תכנון שכר, אגף כוח אדם, משרד הביטחון רועי חכם – יועמ"ש פרט, פצ"ר, משרד הביטחון תמר שטיינר – תכנון מדיניות ואסטרטגיה, חטיבת תכנון מדיניות, משרד המשפטים רני נויבואר – ראש תחום חקיקה ומדיניות, משרד המשפטים שי סומך – משפט ציבורי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ירון כהן – ראש מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים יעל גורן חזקיה – ראש אגף ממשל ומדיניות, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים שלומי מור – המשנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי דבוש – סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי ערן בקר – נציג לשכת עורכי הדין רותי פרמינגר – עו"ד, ארגון נפגעי פעולות איבה שמעון אור – משפחות החטופים סימונה שטיינברכר – משפחות החטופים דבורה עידן – משפחות החטופים אלי שתיוי – משפחות החטופים מירב לשם גונן – משפחות החטופים חן אביגדורי – משפחות החטופים הראל בוצחק – המשפחות השכולות, פורום הגבורה ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל אורית ארז – ס' מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים - מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, א' באדר ב' התשפ"ד, 11.3.2024. הנושא הוא הצעת הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים – מלחמת חרבות ברזל. הנושא, כפי שהבנתי, מחייב התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ואחר כך ההסכם הזה צריך לעבור חקיקה, אבל אני מבין שהביצוע יתחיל להתבצע מיד עם ההסכם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תסבירו את כל הקונסטלציה הזאת של הסכם ואחרי זה חקיקה ומה המשמעות של ההסכם. מישהו מהממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שאתם תגידו אני אגיד לצופים ולקהל, הקהל בבית ומי שיסתכל בפרוטוקול, מדובר פה בניסיון לאפשר לחטופים – היות שלא האמנו שייקח כל כך הרבה זמן, חשבנו שזה ייקח מקסימום שלושה חודשים ועשינו מתכון מיוחד של 90,000 שקל לכל שלושה חודשים, בהנחה שזה יהיה פעם או פעמיים חס וחלילה, אבל עכשיו מתברר שזה לוקח הרבה זמן ואנשים עבדו והיו להם התחייבויות, תשלומים, משכנתאות וצרכים אחרים, והשכר שלהם, למרות שהמדינה נתנה להם את המינימום של 10,000 שקל פלוס 90,000 לשלושה חודשים, אבל אנשים הרוויחו הרבה יותר כסף, וכמו אדם שנמצא במילואים והוא מקבל שכר לפי מה שהוא מרוויח, אז באה ההצעה והבקשה שגם החטוף יקבל שכר כפי שהוא הרוויח לפני החטיפה, מה שנקרא חלף שכר. על זה הדיון. אני חייב לומר, כל הנושא הזה לא מספיק גובש, לא היה דיון בוועדה בעניין ולכן בימים כתיקונם היינו צריכים לדון בזה לפחות שניים-שלושה דיונים, אבל היות שאנחנו לא בימים כתיקונם אז אנחנו צריכים להבין את זה מהר. אם תסבירו לאט נבין מהר. מה שבולט פה בהסכם הזה, שיהיה הבדל גדול בין חטוף שהרוויח 10,000 שקל לבין חטוף שהרוויח 50,000 שקל, יש מינימום ויש מקסימום והפער בין המינימום למקסימום הוא גדול. זה דבר אחד. דבר שני שאנחנו צריכים לדון, ואנחנו נצטרך את תשובת הצבא, מדובר פה שחייל בסדיר שנחטף לא בלופ הזה, הוא יקבל מה שהוא קיבל כחייל ואנחנו יודעים שחייל מקבל ממש דמי כיס, אז מצד אחד יישב לידו במנהרה מישהו שמקבל 30-40,000 או 50,000 ומצד שני הוא יקבל 2,000 שקל. יש פה קונטרסט מדי גדול שאנחנו צריכים לדון עליו. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> אני אתחיל. אני אתייחס ממש בקצרה ואז אתן לחבריי לצלול יותר לזה. מה שאתה אומר הוא נכון, זה העובדות, הרציונל היה שלהבדיל מהמענקים שנתנו בתחילת הדרך למשפחות וככל שאנחנו מבינים שגם התארך זמן החטיפה ולא ציפינו שנגיע להימשכות זמן ארוכה כזו, הייתה מטרה דווקא לתת את חלף השכר בהלימה למה שהרוויח החטוף ערב החטיפה, מתוך הבנה שההתחייבויות שלו היו גם בהלימה לשכר שהוא הרוויח, וזה, שוב, להבדיל מהמענקים שבהם בכוונה לא עשינו מלכתחילה איפה ואיפה, כי אמרנו שאנחנו נותנים למשפחות ללא תלות במה שהרוויחו קודם. אנחנו מבינים שלחטוף יש התחייבויות, תוקפו של חוק דחיית מועדים פג בסוף פברואר, הוא לא הוארך כך שהתשלומים מהחשבונות שעד כה טרם ירדו ממשיכים לרדת ואנחנו כן מבינים שלא בכדי עשינו את המנגנון הזה כדי שכאן יהיה בדיוק את הפיצוי שהרוויח אותו חטוף או חטופה טרום החטיפה. אגב, המנגנון שהצענו פה גם הוא שמי שכבר שב עד כה, ותיכף נצלול לזה יותר, כשהוא מגיע נותנים לו תט"ר רטרואקטיבי כשהתט"ר למי שעבד מושווה לחלף שכר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי תגידי מה זה תט"ר. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> תט"ר זה תגמול טיפול רפואי, תיכף שרית גם תתייחס לזה, זה תגמול שנותן הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל כולם קיבלו את זה. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> כל השבים קיבלו את זה. מי שלא עבד קיבל את התט"ר המינימלי ומי שעבד זה הושווה לחלף שכר שלו רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אומר כמה מילים על המבנה המשפטי של מה שעומד בפניכם. זה מבנה משפטי לא שגרתי אם כי כבר נעשה בו שימוש לגבי בני המשפחות של החטופים והנעדרים בזמנו. הקושי המשפטי נובע מכך שהסכם לפי סעיף 9 יכול לחול רק על תושבי ישראל, הוא לא יכול לחול על עובדים זרים ויש עובדים זרים שנחטפו כידוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ידוע כמה עובדים זרים שם? << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> יש 11. << אורח >> שי סומך: << אורח >> וההסדר צריך להיות שוויוני, הוא צריך לחול גם על חטופים שהם תושבי ישראל וגם על חטופים שהם לא תושבי ישראל, לכן המבנה שאנחנו מציעים כאן זה הסכם שיחול רק על תושבי ישראל, פלוס החלטת ממשלה שחלה על העובדים הזרים שמי שיפעיל אותה הוא רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא הבנתי, העובדים הזרים יקבלו? << אורח >> שי סומך: << אורח >> הם יקבלו דרך החלטת הממשלה. בגלל שזה מבנה ייחודי זה מבנה שיכול לחול לזמן מוגבל ולכן בשלב הבא יהיה צורך לתקן את החוק כך הוא יחול גם על תושבי ישראל וגם על מי שאינם תושבי ישראל והחלטת הממשלה קובעת את לוחות הזמנים לחקיקה, בתוך 45 ימים צריך להגיש תזכיר ובתוך 75 ימים טיוטת חוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אלה זמנים שכבר עברו או שעומדים לעבור. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן, הם עומדים לעבור. מיד אחרי שההסכם יאושר נטפל בשלב הבא שהוא שלב החקיקה. זה ההסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, ביטוח לאומי, שרית. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני חושבת שמרבית הנוכחים ראו את ההסכם, זה הסכם שמבוסס על חלף שכר. לפי חוק ביטוח לאומי יש כמה גמלאות שמשולמות על בסיס חלף שכר ולקחנו כאן את המודל של גמלאות אחרות. התשלום יבוצע ישירות לחשבון הבנק של החטוף. ביחס לחלקם, כבר בדקנו, יש לנו פרטי חשבון בנק יחסית עדכניים מהשנה האחרונה שקדמה ל-7 באוקטובר ואנחנו נעביר לחשבון הזה. ביחס ליתר החטופים יש סיכום - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החטופים הם בעלי זכות חתימה? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה חשבון בנק על שמו של החטוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואיך המשפחה תוכל להוציא את הכסף כשהוא שם? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, הכוונה שבניגוד למענקים שניתנו עד עכשיו, הרעיון הוא שחלף שכר לחטוף נועד לחטוף, כי החשבונות ממשיכים להתנהל, ההתחייבויות ממשיכות לרדת. עם פקיעתו של חוק הארכת מועדים, דחיית מועדים בנוסחו היום, אז המשמעות היא שיש התחייבויות שיורדות. הרצון הוא להשיב את אותם אנשים למצב שבו היו נמצאים אלמלא הם נחטפו ב-7 באוקטובר. זה לא נועד לשרת בהכרח את המשפחות והמאמצים שלהם על מנת להשיב את החטופים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה להגיד שהכסף יישאר סגור עד שהם יחזרו? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> הכסף לא בהכרח יישאר סגור. לצורך העניין גם נמצאת איתנו גלי גרוס, המשנה לאפוטרופוס הכללי, משפחות שמבקשות לנהל את החשבונות, היום יש להם גישה והן יכולות לבקש את זה באמצעות צווי ניהול של האפוטרופוס הכללי לפי סעיף 8 לחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז יש אפשרות להוציא את הכסף? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> יש אפשרות, אבל הרעיון הוא שזה לא נועד לשרת את המשפחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שמעניין אותי זה המעשה, לא הרעיון. אם הכסף יישאר תקוע בבנק לא עשינו כלום. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, התהליך שאנחנו עשינו, אולי לא פירטו מספיק, אנחנו ישבנו צוות מסודר בשולחן עגול של הגורמים המקצועיים בתוך הממשלה, אנחנו הבנו שהצורך בחלף שכר זה לא צורך תיאורטי, זה צורך שנמצאים חשבונות בנק והחשבונות האלה מתנהלים והחיובים יורדים. חיובים לא תמיד גם נעצרו, אז המשמעות היא שהיום, יכול להיות בפוטנציאל אדם שהוא חטוף - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את זה אמרת. אני שאלתי איך מוציאים את הכסף, ענית לי שהאפוטרופוס יאפשר, שיש תהליך שיאפשר למשפחה לגשת לחשבון הבנק במידת הצורך. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> במידת הצורך, אם יש לצורך העניין מישהו שנתמך מאותו חשבון. אבל אם מישהו לא נתמך הכסף אמור לשרת את אותו אדם כשהוא יחזור בעזרת ה'. זה אמור להיות בשבילו, זה לא אמור להיות מענקים שניתנו למשפחות. צריך להפריד, יש מענקים שניתנו וניתנים למשפחות ויש דיונים על דברים נוספים שניתנים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת על כל הוצאה שהמשפחה תרצה להוציא מהחשבון היא תצטרך אישור נפרד מהאפוטרופוס? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, המשפחה בעיקרון לא אמורה להסתמך על החשבון של החטוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שמעתי את זה, אני שאלתי שאלה פשוטה, האם כל פעם שהבן או - - - << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, לצורך העניין יש מנגנון בחוק האפוטרופוס הכללי, כעניין שבשגרה האפוטרופוס הכללי היה מוסמך לנהל חשבונות, עם זאת, בגלל הסיטואציה והצורך והסמכות שקיימת בחקיקה במקרים מסוימים שבהם המשפחות הצביעו על צורך אז ניתן צו ניהול למשפחות לגבי אותם כספים. אבל זה לא המטרה כאן להעביר את החשבונות על מנת שהמשפחות ייקחו, הרעיון הוא לאזן את החשבונות כדי שלא ייצא, וכבר קרה, שאנשים ירדו לאוברדרפט מאוד משמעותי וכשהם חזרו הם גילו שהם נמצאים באוברדרפט מול המערכת הבנקאית שאמנם לא לקחה ריבית, אבל בפועל הם כן היו צריכים להסדיר את הסיטואציה שעכשיו הם צריכים לשלם עבור חובות שהם היו מסדירים אם הם היו כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו חוזרים לשרית, אני רוצה יותר פרטים על מה שאת יכולה להגיד על הסכומים המדוברים, כמה אנשים מרוויחים כמה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אנחנו עובדים כרגע על הנתונים. ברגע שייחתם ההסכם אנחנו מתכננים לפעול כמה שיותר מהר כדי להעביר את הכסף וכבר היום נעשית העבודה המקצועית אצלנו. הכלל שנקבע בהסכם המונח בפניכם זה שיהיה סכום מינימלי, הסכום המזערי מושווה לסכום של תט"ר, תגמול טיפול רפואי, הסכום הוא ביחס למי שלא עבד או שהוא משתכר מתחת לסכום. היום הסכום המינימלי הוא כ-7,000 שקל למי שהוא יחיד ואם יש לו ילד זה 9,000 שקל לחודש. הסכום המקסימלי הוא חמש פעמים הסכום הבסיסי בביטוח לאומי, ככה נהוג בגמלאות מחליפות שכר בביטוח לאומי שהיום הוא עומד על 49,030 שקלים לחודש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה נטו או ברוטו? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה ברוטו, אבל אני חייבת להגיד שבהתאם לתיקון שעשינו לסעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי, שגם עבר בוועדה הזו, כל התגמול הזה לא ייחשב כהכנסה ולכן הוא יקבל את זה נטו, לא יופחת מזה לא מס הכנסה ולא דמי ביטוח לאומי. זה חשוב להגיד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה בחוק, אלא אם ההסכם קובע אחרת, אחרת הכלל הוא הכלל שבחוק. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אזכיר גם בתיקון נוסף שנעשה בוועדה הזו, התשלומים לקופות הגמל של החטופים עצמם, בין אם הם עצמאים ובין אם שכירים, גם יש שיפוי על כל התשלומים האלה. זה גם ביטוח לאומי מבצע וכבר התחיל לבצע ואנחנו מעבירים או שיפוי למעסיק, אם מדובר בחטוף שהוא שכיר, או ישירות לקופת הגמל אם מדובר בחטוף שהוא עצמאי או שלא עבד במועד חמישה החודשים הסמוכים לחטיפה. גם זה מבוצע ישירות לקופות הגמל. אז יש לנו כאן איזה שהוא מענה שהוא שלם היום, גם ביחס לשכר וגם לניכויים של קופות הגמל שמבוצעים. התשלומים, כפי שציינה רני, זה יהיה לחשבונות הבנק. אנחנו נתבסס על ההכנסה המדווחת לביטוח לאומי. שכירים, הדיווח לביטוח לאומי נעשה ישירות באמצעות המעסיקים, זה בהתאם למידע שקיים אצלנו. לגבי עצמאים, עצמאים זה לפי שומה שנתית שלהם כפי שנקבעת על ידי רשות המיסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קודם כל לפי המקדמות. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> או לפי המקדמות, בהתאם למה שיש לנו דיווח אחרון ביחס לעצמאים. אני אגיד שכן לפי הנתונים שקיימים אצלנו מרבית החטופים שהיום עדיין חטופים הם שכירים או לא עובדים. לגבי העצמאים זה מספרים יחסית מאוד קטנים, אבל זה יהיה לפי שומה שנתית או מקדמות. אם רוצים להיכנס לנוסח, זה הכלל בעיקרון. אני אוסיף, וראינו את ההערה של לשכת עורכי הדין - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניתן ללשכת עורכי הדין תיכף לדבר. אני רוצה לעבור למשרד הביטחון כי יש פה לאקונה, בעיניי, שחייל שמקבל כמה פרוטות לחודש, זה יהיה חלף השכר שלו. אני רוצה לשאול את משרד הביטחון האם אתם מסכימים – מי ממשרד הביטחון פה? << אורח >> חן צדיק: << אורח >> לצה"ל אין התנגדות להסכם הזה. צריך לומר שצה"ל מטפל במשרתי הקבע ומשלם להם החל מה-7 באוקטובר את ההכנסה שהייתה להם עוד ערב החטיפה. צריך לומר שזו התכלית של ההסכם, להבטיח את רציפות ההכנסה וכשהתכלית הזו מתקיימת על ידינו אז אנחנו לא רואים מניעה בהסכם הזה ובטח מצבם של משרתי צה"ל מתקיים על ידינו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלת היושב ראש הייתה על הפער. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אשאל. אתה אמרת שצה"ל כבר מסכים, אני עוד לא שאלתי על אפשרויות אחרות, שאולי הוא לא יסכים או שאולי הוא יכול לתקן משהו. אם אנחנו קבענו שהמינימום זה 7,000 שקל וחייל בסדיר מקבל 2,000. << אורח >> חן צדיק: << אורח >> בין 2,000 ל-3,000. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה לא להשוות, שהמינימום יהיה גם לחיילים חטופים? זה המינימום שהמדינה חייבת. אם אני נותן למישהו 50,000 בגלל שהוא הרוויח כך קודם ויש בזה חלף שכר, למה החייל לא יקבל את המינימום שאתם קבעתם, שהמדינה קבעה, 7,000 שקל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרציונל לפער הוא ברור כי יש פה עניין של חלף שכר. אם הולכים פה על פי בית שמאי אז ברור מה הפער כי מנסים להחליף פה את ההשתכרות, אבל אנחנו בסיטואציה מאוד מיוחדת שבה גם האחידות והלכידות ואי ביצוע ההבחנה בין שתי הקבוצות של משפחות החטופים גוברת על הדקדוק בקוצו של יו"ד. זה הסיפור הגדול. הסיפור הגדול הוא שלא הגיוני שתיווצרנה פה שתי קבוצות של חטופים, קבוצה אחת של אנשים שהיו אחרי שירותם הצבאי או לפני והקבוצה האחרת של החיילים. מה שהיושב ראש אומר, האם לפנים משורת הדין, יש פה הסכמה של משרד הביטחון וצה"ל, בגלל החריגות של האירוע הזה, להכיל את אותן הגדרות מינימום על כלל קבוצות החטופים, זה הסיפור. אני חושב שכל חברי הכנסת יאמרו שזה מקום, גם היקף הקבוצה הוא לא דרמטי, זה לא נזק אדיר לתקציב הביטחון, צריך ללכת פה לפנים משורת הדין ולהסכים שגם החיילים בסדיר שמשתכרים סכום הרבה יותר נמוך מ-7,000 שקל, זאת תהיה מדרגת המינימום ושצה"ל או משרד הביטחון יישאו בפער הזה שיסתכם, אנחנו מקווים, במעט מאוד, במקסימום כמה מאות אלפי שקלים. קבלו את הצעת היו"ר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שזה המינימום הנדרש. חבר הכנסת בליאק גם יסכים לרעיון הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז יש לנו פה קונצנזוס. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> בסופו של דבר גם מדובר בכמות מאוד קטנה של חיילים, זה לא איזה סכום רוחבי. מדובר על כמות של כ-20 חיילים בלבד. << אורח >> חן צדיק: << אורח >> מובן. העניין פה זה לא דקדוק על קוצו של יו"ד. צה"ל נותן מעטפת ומענה שלם ונרחב, לא רק את דמי הקיום אלא מענה של ליווי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל כמדומני זה לא המקרה. << אורח >> חן צדיק: << אורח >> מובן, זה לא המקרה. אנחנו בשלב הזה נעשה העמקה האם אנחנו כן נעשה את ההשוואה לגובה התגמול המינימלי שניתן לאזרחים חטופים, אבל כמו שאמרתי, המענה שאנחנו נותנים יימשך ולא ייפסק וזה לא רק מענה בדמי הקיום אלא מענה נרחב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברור. יש פה בקשה של חברי הכנסת, בסופו של דבר צה"ל פועל על פי חוק, אני מקווה שתחזרו עם אמירה שלפנים משורת הדין אתם עושים את זה בלי שנידרש לשינוי בהגדרות החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה פשוט לפי שורת ההיגיון. אני רוצה לאפשר ללשכת עורכי הדין, עו"ד ערן בקר. הגשת לנו שורה של הערות, תתמצת בכמה מילים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> רק הערה קטנה לצה"ל. אם החטוף החייל היה מגיש תביעה עכשיו לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) הוא היה מקבל את התט"ר, הוא היה מקבל את התגמול המינימלי. אם הוא היה מסיים את השירות הצבאי שלו, פורש, לא חוזר לצבא, הוא היה מקבל את המינימום, את ה-7,000 שקל, כמו נפגע פעולות איבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש תחושה שהם לא ירוצו בהכרח לחזור למסגרת הצבאית. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני רק מדייקת את המצב המשפטי, כי נציג משרד הביטחון לא כאן. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני דייקתי את המצב ואמרתי שאם הוא למעשה עוזב את הצבא הוא זכאי לקבל את התט"ר. אפשר להיות פה גמישים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תתמקד בהערות שלך. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> קודם כל לשכת עורכי הדין מברכת על גיבוש ההסכם בין משרד האוצר לבין ביטוח לאומי ברוח המתווה שאנחנו הצענו כבר בדיונים הקודמים וגם כתבנו על זה מסמכים ב-14 בדצמבר. אני העברתי מספר הערות, אני ראיתי גם שיש את ההסכם המעודכן יותר. לגבי הסיפור של התוקף, לשכת עורכי הדין מציעה, אני מציע, שההסכם הזה יעמוד בתוקף עד למועד השלמת תיקון החקיקה בחקיקה ראשית. כרגע על פי ההסכם התוקף שלו הוא עד אוגוסט 2024, להבנתי, זאת אומרת למעשה עשרה חודשים ואם לא יהיה תיקון חקיקה, וראיתי את ההערה האחרונה בסעיף 7 להסכם המעודכן, עד ארבעה חודשים לתום תקופת הזכאות, אז אם אני מבין אנחנו עד אוגוסט, אני חושב שהדבר הזה יוצר בעייתיות, אז אנחנו מבקשים שכל עוד אין תיקון חקיקה ההסכם יעמוד בתוקף, או כמובן בעזרת ה' עד שהחטופים ישובו ארצה. לגבי התגמול המרבי. אני מבין עכשיו שמדובר ב-35,000 שקלים נטו, שזה חמש כפול 7,000 שקל, זה 35,000 שקלים. אם לא הבנתי נכון אני אשמח שתסבירי לי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אסביר. התגמול המרבי הוא חמש פעמים הסכום הבסיסי שהיום עומד על 49,030 ₪ לחודש ולמעשה הסכום יהיה נטו, מקסימום הנטו יהיה 49,000 ₪. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> הסכום הבסיסי זה לא 7,000 שקל? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הסכום הבסיסי היום הוא כבר מעל 9,000 שקל. יש עדכונים, הסכום הבסיסי מתעדכן מדי שנה לפי המדד. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> זה לא הסכום הבסיסי שבהסכם. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לפי חוק ביטוח לאומי. אז הסכום הבסיסי זה 9,000 ₪. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כ-9,000 ₪. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> וזה חמש כפול תשע ואז מגיעים ל-40 - - - << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון להיום הסכום המדויק הזה 49,030 לחודש. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> נטו? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> וזה פטור ממס. אז רק אם אפשר, בבקשה, במשפט קצר, שזה תגמול שפטור ממס הכנסה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא ניתן לרשום את זה בהסכם, זה תיקון בחוק ביטוח לאומי בסעיף 406. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> בהסכם אפשר לרשום הכול, למה לא? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל החקיקה קובעת שזה לא נחשב להכנסה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יכול להיות שכל ההערות שלך האחרות כבר התבטלו, כי אתה לא חלמת על כזה סכום, חשבת שזה 35. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> בסדר גמור, יכול להיות. אני שוחחתי עם ירון, חלק מהדברים גם הבנו אותם כרגע. לגבי נעדרים, ראיתי שתיקנתם. בהסכם יש לדעתי איזה שהיא, אני לא קורא לזה לאקונה, איזה שהיא בעיה כי ההסכם לא מדבר על חטופים שבים, הוא מדבר רק על חטופים שנרצחו בתגמול הרטרו. אני מבין שיש מענה לחטופים השבים במסגרת המענה שניתן לחטופים השבים, מה שאני מבקש זה שיהיה הסבר ברור שנותן מענה לחטופים השבים בהסכם הזה, שהוא יוצר איזה שהוא בידול ביניהם, בין החטופים השבים לחטופים שנרצחו, כי זה המענה שניתן כרגע בתגמול הרטרואקטיבי מה-7 באוקטובר. זו נקודה שמאוד חשובה לנו. מה שכתוב בהסכם זה שהתשלום הרטרואקטיבי חל אך ורק על חטופים שנרצחו בשבי, כתוב למעט החטופים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוא נשמע את הביטוח הלאומי בתשובה לשאלתך, עורך דין בקר. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> למעט החטופים שחזרו לפני התחולה של ההסכם הזה. זה כתוב. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם יקבלו תט"ר. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אין בעיה, אני לא מתווכח, אם הם מקבלים תט"ר שזה יהיה רשום בהסכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא קשור להסכם. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני רוצה לחדד. יש כמה קבוצות. ביחס לחטופים ששבו, הם קיבלו תט"ר, זה תגמול מחליף שכר בעד תקופת החטיפה, מה-7 באוקטובר וקדימה. זה ביחס לקבוצה ששבה. ביחס לקבוצה שעדיין חטופה. ביחס לחטופים שנרצחו, כאן ההוראה בהסכם, וזה הסיכום שלנו במסגרת הצוות הבין-משרדי שעסק בזה, שאנחנו נשלם ביחס למועד שבו הוכרז המוות. כלומר גם אם הוכרז המוות נכון ל-7 באוקטובר, אבל ההחלטה מבחינת מדינת ישראל הייתה רק ב-1.1.24, אני סתם נותנת תאריך, אנחנו נשלם מה-7 באוקטובר עד ל-1.1.24 את התגמול מחליף השכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עד לתאריך ההודעה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל בלבד שעדיין מדובר בחטוף. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני על זה לא מתווכח, אני תוהה מדוע החטופים השבים, לא החטופים שנרצחו, על זה יש תמימות דעים, על החטופים השבים לפני תחילת ההסכם, הם מוחרגים מההסכם הזה. אם הם מקבלים, שזה יהיה כתוב בהסכם, כתוב פה 'למעט מי ששוחרר לפני יום פקיעתו של ההסכם'. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הם קיבלו תגמול מחליף שכר אחר, זה התט"ר, הם מקבלים. הם ממשיכים לקבל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, יש היבטים פורמליים שצריך להקפיד בהם. הם קיבלו את אותו סכום? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הם יכולים לקבל תגמול מחליף שכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה סכום מדובר? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה יכול להיות אותה תקרה. זה בהתאם לשכר שלהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באותו מנגנון? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> התט"ר מוגבל לתשעה חודשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל תט"ר מוגבל. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> בסדר, אבל אנחנו בהסכם לא רוצים להגביל את זה לתשעה חודשים ולכן יש כאן איפה ואיפה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, זה לא איפה ואיפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי תסבירו עוד פעם לצופים שלנו מה זה תט"ר. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> איפה ואיפה לא במתכוון חלילה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עורך דין בקר, השאלה מהדברים שאתה אומר, בהנחה שאתה צריך לתקף את זה שהתט"ר הוא באותו גובה כתוצאה מהשכר וגם שדרך קבלתו קלה בדיוק כמו הדרך כאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם כבר קיבלו כולם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם הפער היחיד שנשאר הוא הצורך לפתור את עניין תשעה החודשים? << אורח >> ערן בקר: << אורח >> מחד. מאידך, אם משרד האוצר חותם פה כרגע על הסכם שמעגן את הזכויות של החטופים באופן רטרואקטיבי למה ליצור בתוך ההסכם - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלה אליך, שאני רוצה להבין, כי אני חושב שגם ברור שלא יכולה להיות קבוצה אחת של חטופים שמקבלת כפל, גם תט"ר וגם זה, לעומת קבוצה אחרת שלא מקבלת כפל. האם במידה שבתוך ההסכם תוכנס ההתייחסות לתשעת החודשים באמירה שככל שזה מעבר לתשעת חודשי תשלום התט"ר אז הם נכנסים להסכם? האם זה פתרון טוב או שהוא לא מספק? << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אבל יש פה עוד שאלה, מה הסטטוס שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין דבר כזה חטוף ששב אחרי תשעה חודשים מהשבי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כרגע לא. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מפה ההסכם יחול עליהם, לכן זה לא משנה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ההסכם מטרתו לתת מענה לתקופת החטיפה כאשר ביחס לכל החטופים ששבו, נתנו להם את המענים לפי חוק נפגעי פעולות איבה. חוק נפגעי פעולות איבה מאפשר לתת תט"ר והוא מוגבל לתשעה חודשים. זה תיקון, כבר לא בהסכם, אם רוצים לשנות את התשעה חודשים האלה זה תיקון רוחבי ביחס לכל הנפגעים וצריך לחשוב על זה. בנוסף, וגם אמרה את זה יעל גורן לא מעט פעמים בכנסת, אנחנו עובדים גם על תיקון לחוק פדויי שבי כדי לתת מענה ייחודי לקבוצה הזאת, כי אנחנו מבינים שיש להם צרכים מיוחדים וגם הם יקבלו מענה ייחודי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הנושא הזה, מכיוון שהזכרת אותו את, יש בנושא הזה עיכוב בלתי סביר. יש איתנו אנשים שכבר 100 ימים הם פדויי שבי, העמדת הסכומים לטובת המשפחות כרגע היא לא הגיונית, הנושא הזה של תיקון חוק פדויי שבי כדי להעמיד את המשאבים הכספיים לשבים לטיפולים, לא יכול להיות שהנושא הזה נמצא בדיונים כבר קרוב לחודשיים. אני דיברתי על זה לפני חודשיים. הכנסת, באדיבותו של היו"ר והוועדה הזו בעיקר, יודעת לטפל בחקיקה לטובת החטופים ב-48 שעות, אז הנושא של פדויי השבי, אל תזכירו אותו, כי הוא היה צריך כבר להיות מוסדר בחקיקה עשרה ימים אחרי השבים הראשונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נשמע את התשובה. הגב' גורן, את רוצה להשיב? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אני אחדד משהו אחד. המודל של התט"ר היה יכול להיות משולם רק כשאנשים מגיעים לארץ בחזרה. ככל שחולף הזמן, בסוף החשבונות עדיין מתנהלים, הכספים עדיין יורדים, דברים קורים ולא היה מענה בזמן הביניים לשאלה של צריך להזרים לשם כסף וצריך לתת לאנשים את הפיצוי שהם יהיו באותו מקום שבו הם היו אלמלא חטפו אותם בהקשר הזה. רק בהקשר הזה. יש את ההקשרים האחרים שצריך לתת מקום בדברים אחרים, אבל בהקשר הזה. התט"ר היה מיועד שביום שבו אדם נכנס לישראל הוא זכאי רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא כל הצופים יודעים מה זה תט"ר, תגידו את זה כל פעם מחדש. תט"ר זה תגמול טיפול רפואי. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> הוא מושווה לחלף שכר. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אבל הוא ניתן רק כשאנשים נכנסו. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> ברשותך, אני אתייחס גם לדברים של חבר הכנסת קריב. אנחנו כולנו מבינים ותמימי דעים שהחקיקה הזאת היא צריכה לקרות והיא גם קורית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על פדויי שבי את מדברת. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> על פדויי שבי. כרגע, וזו גם הסיבה שהארכנו את התט"ר, הוא בהתחלה היה רטרואקטיבית לחצי שנה וביטוח לאומי מבין שצריך להאריך אותו עד סיום החקיקה, זה לא שכרגע אין מענה כספי לפדויי השבי, המעטפת ניתנת, היא ניתנת כרגע על סמך החוקים הקיימים בביטוח הלאומי, היא לא מעוגנת בחוק פדויי השבי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק משפט על זה. יש לי הרבה מאוד הערכה להתארגנות של המנהלת ולהעברת המקל, אבל מכיוון שנוצר מצב שבו התשלומים הראויים שהמדינה העמידה לטובת משפחות החטופים כל עוד אחינו ואחיותינו הם חטופים נפסקים ברגע החזרה, עמדנו על זה שנושא התט"ר והמעטפת שניתנת היא רחוקה מלהספיק. אנשים שחוזרים מחוויה כל כך טראומטית זה לא רק הם, כל בני המשפחה שלהם בהיקף שהוא לא יותר נמוך מההיקף שנדרש מהמשפחות במסגרת המאבק להחזרתם, כל המשפחה משועבדת לשיקום. ופה עברו 105 ימים מאז שהראשונים שבו אלינו, לא ייתכן שהמעטפת הכלכלית לתמיכה במשפחות לא סודרה בתקופה הזאת. התט"ר רחוק מלהספיק, רחוק מאוד מלהספיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החוק לפדויי שבי צריך להגיע כמה שיותר מהר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי הצעה, או ששבוע הבא יש הצעת חוק ממשלתית, הרי אתם יודעים לעשות את זה מהר, או שאנחנו נעמיד הצעת חוק פרטית, נקבע סכום שדומה לסכומים שהיו בחקיקה לגבי זה ונריץ את זה. יושב ראש הוועדה ויו"ר ועדת הכנסת כבר מיומנים בלהציג חוק פרטי, הממשלה תרצה להצטרף ולהניח חוק מטעמה שתעשה את זה, אבל אי אפשר, אנחנו לא מדברים עשרה ימים אחרי שוב ה' את שיבת ציון. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> אני רוצה להוסיף על זה. שמי מירב לשם גונן, אני אמא של רומי גונן, אני רגע אחד שמה את הכובע הנוראי הזה בצד לשנייה כי יש לנו דיון שהוא ממוקד. אני מרכזת את נושא מיצוי הזכויות אצלנו במטה משפחות החטופים ואני מבקשת שעוד השבוע אנחנו נתאם פגישה עם המנהלת, עם ירון ויעל, כי יש לנו את כל התשובות שאתם מחפשים. ולא, השבים והמשפחות לא מקבלים את המעטפת שהם צריכים לקבל. יש לנו אוסף של נתונים שאנחנו צריכים לוודא שאתם באמת על זה. אז אני מבקשת שעוד השבוע תיקבע פגישה כדי למצות את זה. תודה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> חבר הכנסת אייכלר, אנחנו משפחות החטופים מחכים פה והדיון הזה, הוא גם מרתק וגם חשוב וגם מראה כמה יש את הרצון לעזור לכל המשפחות וגם לחטופים עצמם, האם שריינת זמן שאנחנו נוכל לדבר? כי מה שקורה, הוועדה ממשיכה להתכנס ואנחנו גם ממתינים לומר את דברינו בעניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו הייתה השאלה שרציתי להציג לכם. האם אתם מעדיפים לצורך העניין למען החטופים, שהיועצת המשפטית תקריא את ההסכם ושנסיים ושנאשר ואחר כך תדברו או שאתם רוצים לדבר עכשיו ונדחה את ההקראה? זו ההחלטה שלכם. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> ההצעה הראשונה שלך מתקבלת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אנחנו נאפשר ליועצת המשפטית להקריא כדי שנוכל להתקדם. כי כל הנושא זה לצורך החטופים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא סיימתי עדיין את ההערות, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא חייב את כל ההערות, יש לנו את ההערות. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לא, אבל יש פה הערות חשובות שאני מבקש מאדוני לאפשר לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היועצת המשפטית תקריא וכשאתה תגיע לסעיף שאתה רוצה להעיר אנחנו נאפשר לך. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> מקובל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים - מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 , ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם ביום _____ באדר א' התשפ"ד (_____ במרץ 2024) הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן תגמול מיוחד לחטופים ונעדרים מלחמת חרבות ברזל. בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי יהונתן רזניק סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר וויקטוריה סלין חשבת בכירה במטה החשב הכללי במשרד האוצר מצד אחד לבין: המוסד לביטוח הלאומי (להלן – המוסד) המיוצג על ידי צביקה כהן, מ"מ המנהל הכללי של המוסד וירון ישראלי חשב המוסד מצד שני הואיל: וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, מתקפה שבמסגרתה נחטפו אנשים רבים; והואיל: ובעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, מכוח סעיפים 40 (א) ו-40 (א1) לחוק יסוד: הממשלה, כי בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות, וראש הממשלה מסר הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40(ג) בחוק יסוד: הממשלה, כאמור; והואיל: והואיל ובתיקון מספר 241 לחוק הביטוח הלאומי שהובא במסגרת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מספר 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד 2023, נקבע כי על מעסיקו של חטוף הנעדר להמשיך לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה שנהג לשלם לו בעת עבודתו, וכי אוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי ישפה את המעסיק על התשלומים ששילם, וכן נקבע כי אוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי יעביר תשלומים לקופת גמל לקצבה שחטוף או נעדר שהיה עובד עצמאי או שהפסיק את עבודתו בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או ההיעדרות, נהג לשלמם; והואיל: וביום כ"ה בשבט התשפ"ד (4 בפברואר 2024) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1379 שעניינה מתן תגמול חלף שכר לחטופים (להלן – החלטת הממשלה) להנחות את שר העבודה לקדם תיקון חקיקה שיעגן את זכאותם של החטופים לתגמול מיוחד חלף שכר בתקופת השבי, החל מיום כ"ב בתשרי, התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ולמשך עד שנה החל מיום החטיפה, וזאת ככל שלא משולם בגינם או להם שכר מכוח הוראות הדין או מכוח שירותם בשירות המדינה או בכוחות הבטחון. ובהתאם להחלטת הממשלה תזכיר החוק יופץ בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה וטיוטת החוק תוגש לממשלה בתוך 75 ימים ממועד ההחלטה; אז ה-45 ימים בעצם עוברים. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> זה מ-4 בפברואר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה כבר מתחיל להיות קרוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני ההערה שלך יש לנו את השאלה שחברי הכנסת הציגו למשרד הביטחון, אנחנו צריכים את התשובה שלכם לגבי המינימום לחיילים כי פה כבר הקראת כאילו החיילים לא יקבלו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש להם סעיף החרגה מפורש גם בהמשך ההסכם, זה נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלא יקבלו? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואנחנו לא שלמים עם הנוסח הזה. לכן אני שואל מתי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו שלמים עם הפתרון שהצענו. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> הפתרון לא יהיה בהסכם בכל מקרה. הם יחשבו על זה ואולי יעשו את זה, אבל לא בהסכם. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> המנגנון החוקי הוא לא ההסכם, ההסכם חל אך ורק בין ביטוח לאומי לבין משרד האוצר, הוא לא חל על משרד הביטחון, הם לא צד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתם אומרים לי? שברגע שנאשר את ההסכם אנחנו יכולים לחפש אתכם? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל הם לא קשורים לצה"ל. השאלה אם אפשר שמי מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון לצאת ולבדוק ולהביא לנו תשובה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אדוני, שאלה. אני מקבלת ואני מבינה שההסכם הוא עם הביטוח הלאומי, אבל כשכותבים בהואיל שזה בעצם ככל ששולם בגינם אז זה יכול להיות קשור בהם. השאלה איפה זה עומד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> חן צדיק: << אורח >> צה"ל הוא זה שנותן את המענה, אנחנו נעשה העמקה בעניין העלאת התגמול למינימום של ה-7,000, ונעדכן את הוועדה, אם זה מה שיוחלט אנחנו נבצע את התשלום בכל מקרה, לא דרך ביטוח לאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לוח הזמנים? << אורח >> חן צדיק: << אורח >> אנחנו נעשה העמקה ו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מציעים להוציא את שלילת החיילים, נשאיר את זה פתוח עד שאתם - - - << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> או להחריג את הצבא, את משרד הביטחון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אנחנו מחריגים זאת אומרת שהביטוח הלאומי יצטרך לשלם להם לפי הוראות ההסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם לא יכולים על פי חוק לשלם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הם תושבים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יש מניעה חוקית בחוקי הביטוח הלאומי? תביאו תשובה, כי היושב ראש אומר, חברים יקרים, לנו חשוב שההסכם ייכנס מיידית לתוקף כי חשוב לנו לא ל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לסגור דלת בפני החיילים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם תהיה אמירה ברורה לפרוטוקול אנחנו נוכל להתקדם. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אם יהיה סיכום בנושא הזה אפשר לעשות את זה בלי ההסכם. מדובר בתשלומי שכר שצה"ל מעביר אותם למשרד הביטחון ולא הביטוח הלאומי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו פשוט מבקשים מצה"ל לא לעשות העמקה, אנחנו מבקשים מנציגי צה"ל לצאת, לקבל את האישור לזה, לחזור. דווקא אל תעשו העמקה בעניין, תישארו לא עמוק, תישארו גבוה, ממעוף הציפור. אל תעשו העמקה, כי אז זה אומר שגם עוד שלושה שבועות לא תהיה תשובה. צאו תקבלו את האישור מראש אכ"א או ממינהל התשלומים של הצבא ותחזרו עם הבשורה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו פשוט לא רוצים לעכב את ההסכם, אבל אנחנו לא יכולים לוודא ש-20 חיילים שיושבים שם יקבלו 2,000 שקל במקום 7,000. פשוט מאוד. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> כבוד היו"ר, אם אפשר רק הערה אחת. אני חושבת שהמשפחות מחכות להסכם הזה הרבה מאוד חודשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן אנחנו רוצים לאשר את זה. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> זה מאוד מאוד דחוף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, היושב ראש לא הציע לעכב, היושב ראש הציע להוציא את ההחרגה והמשפטנים יצטרכו להעביר את הבקשה שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא נעכב את זה. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> אנחנו רק אומרים שהחיילים הם חלק מהמשפחות ואני הייתי שמחה שהנציג ייצא ויקבל את האישור עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדובר בסכום של 100,000 שקל בחודש, להערכתי. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אז אולי מתוך ההחרגה להחריג את משרד הביטחון, את החיילים. את יכולה לחשק את זה, כמו שאמר היושב ראש, וזו אמירה לא טובה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הם לא מטופלים על ידינו, אין לנו את הרשימות, אין לנו את האנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה אתם מציינים שהם לא יקבלו? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כי צריך שזה יהיה מובהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה זה צריך להיות מובהר? אני רוצה שיהיה שונה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הם תושבי מדינת ישראל, זה שהם חיילים לא מוציא אותם מהגדרת תושבות אז היה צריך לכתוב הבהרה ב'הואיל'. אלה משפחות שלא מטופלות על ידי ביטוח לאומי, הם לא חטופים שמזוהים במערכות ביטוח לאומי, זה לא נכון לייצר עוד מנגנון מסביב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוא נשמע את משרד הביטחון. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> שלום, אדוני היושב ראש. זו לא הפעם הראשונה שנפגשים כאן בוועדה. אני יועמ"ש פרט בצה"ל. אני אגיד שבסופו של יום גם דיברתי על זה הרבה עם היועצת המשפטית של הוועדה, זו סוגיה כבדת משקל. צה"ל, הכוונה שהוא יבדוק אותה לעומקה זה לא הכוונה שיינתן מענה עוד שלושה שבועות, אלא זה שצה"ל מצוי במלחמה, הסוגיה הגיעה לפתחנו לפני מספר ימים ממש וצה"ל מטפל מקצה לקצה בכל המשרתים ללא שוני בין סטטוס השירות, אם זה בסדיר, אם זה במילואים. הכוונה היא שצה"ל לא יהיה בהסכם כדי שבמידה שבאמת צה"ל ישווה את התשלומים האלה אז שהוא זה שייתן את המענה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בסדר גמור, אבל איך אני מונע את חסימת היכולת של הצבא להגיד שהם עומדים לשלם את שכר המינימום כמו כל החטופים? << אורח >> רועי חכם: << אורח >> ההסכם, אדוני, לא חוסם את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא חוסם? יש לי פה עורכי דין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא חוסם את זה, אבל הוא גם לא מקדם את זה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אולי אפשר להוסיף ב'הואיל', להוסיף 'הואיל נוסף', מאחר שזה הסכם וזה לא חקיקה, אז תוסיף בהסכם כמו שאנחנו עושים הסכמים וכותבים הבהרות, פשוט תבהיר את זה. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> יושב ראש הוועדה, אני יכול להגיד משהו? אני ראש מנהלת החטופים, אני מבקש להגיד משהו. יש 134 משפחות, למעט חיילי צה"ל שנמצאים בפנים 102 משפחות, שמחכות להסכם הזה. כולנו יודעים ששום החלטה שנבקש ממשרד הביטחון עכשיו לקבל החלטה בעניין של שינוי מנגנון התשלום וסכומי התשלום היא החלטה שיכולה להסתיים בשיחת טלפון שמתבצעת מפה. זה לא יקרה, כולנו גם מבינים את זה, יש תהליכים שצריכים לקרות גם במשרד הביטחון. וגם צריך להגיד, משרד הביטחון הוא סוברני להחליט שלמרות ההמלצה שיוצאת מהוועדה פה הוא יחליט החלטה אחרת. אפשר יהיה להתווכח עליה אחרי זה אם היא נכונה או לא, אסור שהתהליך הזה בעיניי יעצור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא יעצור, אין כוונה כזו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ירון, היושב ראש לא הציע לעצור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אף אחד לא חשב לעצור, אבל אתה לא יכול להפקיר 20 חיילים בגלל שאתה ממהר. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> זה מנגנון אחר לגמרי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לנו פה משפטנים, יש לנו את היועצת המשפטית, אני רוצה ניסוח, אני לא יכול להגיד שיחייב את משרד הביטחון - - - << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> לא חוסם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל לא חוסם את האפשרות לעשות את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל הנוסח לא חוסם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אני אשאל שאלה יותר מחמירה מהיושב ראש. אם לא צריך להכניס בהסכם החרגה של חיילי צה"ל כי חוקי הביטוח הלאומי ממילא לא חלים עליהם, אז לא הייתם מכניסים החרגה בהסכם, אבל הכנסתם סעיף מפורש של החלטה, אני מבקש להבין את המשמעות המשפטית של הסרת ההחרגה. האם זה מטיל על הביטוח הלאומי עכשיו חובה לתת למשפחות האלה את התשלום? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא למשפחות, זה לחטופים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברור, הבנתם את השאלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> המשמעות היא כפל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מה הבעיה לקחת את ההחרגה הזאת, אני מבין שראוי שזה ייפול על תקציב הביטחון ולא הביטוח הלאומי, אבל אנחנו ברגע של לפנים משורת הדין. בואו נוריד את ההחרגה כפי שהיא מנוסחת עכשיו ונכתוב שלביטוח הלאומי מותר לנכות את מה שהחיילים מקבלים מהביטוח לאומי. תבינו רגע את הסיטואציה האנושית, ההבחנה בין 101 משפחות לבין 20 משפחות היא לא ראויה בשעה הזאת. אני מבין את הרציונל, אני מבין את הרצון להקפיד בכספי ציבור, הכול נכון, אבל הכול צריך להתקפל מתחת לרעיון שכשיש שתי קבוצות של חטופים, אלה אם הם לא היו נחטפים חצי מהם היו בשירות מילואים, אפשר לעשות את זה? << אורח >> ירון כהן: << אורח >> צריך גם להגיד שבניגוד למה שקורה עם אזרחים אצל חיילי צה"ל יש עניין של השלכות רוחב, יש חטופי עבר, יש שבויי עבר, אי אפשר יהיה להחריג בהחלטה מכאן. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אבל דבר רק על מי שהיום. פתחת בזה שזה 7 באוקטובר. תיחמת את זה. זה כמו שתיחמנו את חוק החטופים. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> אבל מי שמכיר את העבודה על פדויי השבי, מי שמכיר את העתירה של עמותת 'ערים בלילה', חברים, מה שמעכב את זה, אצל חיילים יש עניין של השלכות רוחב. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אז תוסיף, יובהר כי אין בכך כדי לקבוע כפל תשלום. זהו זה, כל המשפט הזה להבהיר שאין כפל תשלום. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני רוצה להזכיר את המנגנון שחוק תגמולים למשפחות חטופים ונעדרים יצר, יש שם מודל שמשרד הביטחון משלם את הכסף לחיילים וביטוח לאומי משלם את הכסף לחטופים, המנגנון הזה קיים. ההערה שלך היא הערה סופר חשובה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אבל זה מה שקורה עכשיו. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> עוד הפעם, אני לא רואה למה אי אפשר לבטל את ההחרגה הזו פה ולקרוא מתוך ההסכם פה למשרד הביטחון ליצור איזה שהוא מנגנון שכן ייתן מענה כלכלי לחטופים החיילים שם ולא ליצור את הבידול הזה בין חטופים אזרחים לבין חטופים חיילים. אני חושב שמה שאתה הובלת פה מהתחלה הוא דבר סופר חשוב וסופר נכון. והמנגנון הזה קיים, ישבו פה נציגים של משרד הביטחון, הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון ישב פה כל החקיקה והוא הגורם המממן לחטופים ולמשפחות החטופים החיילים. זה קיים, זה לא משהו שלא קיים. אנחנו לא ממציאים פה משהו שלא קיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי זה היה תגמול שווה לכולם, פה אתה מדבר על חלף שכר וזה שונה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא, אני מדבר על תגמול שווה. התט"ר, התגמול המינימלי הוא שווה לחטוף אזרח שלא עובד לבין חייל שהוא בשירות סדיר. בוודאי שכן בגלל שחייל סדיר מקבל 1,000 ומשהו שקל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש מהייעוץ המשפטי שלנו ומשרד המשפטים, אולי ניתן לכם פסק זמן שתנסחו לי נוסח שישלול את ההחרגה הזאת ונוכל להמשיך בהסכם כדי לאשר את ההסכם. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא. מה שאני מציע, אדוני, ההסדר הזה הוא זמני, ההסדר הזה יגיע בתור חקיקה ראשית. עד אז בוודאי לצה"ל תהיה תשובה ואני מקווה שיהיה פתרון ובכל מקרה הכנסת תוכל להפעיל את הפיקוח הפרלמנטרי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה הפיקוח הפרלמנטרי שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו לא רוצים לאשר הסכם ששם מחריגים 20 חיילים שיושבים שם במנהרות, מצד שני אנחנו כן רוצים לאשר את ההסכם כיוון שאנשים מחכים לכסף. אני מבקש ממשרד המשפטים ומהיועצת המשפטית של הוועדה, תשבו, תנו לנו נוסח שלא ישלול או יחייב את הצבא ל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה הסכם בין ביטוח לאומי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אנחנו חברי הכנסת, יש פה קונצנזוס, קואליציה ואופוזיציה, רוצים שלא תהיה אפליה, שחייל לא יקבל את המינימום הנדרש של ה-7,000 שקל. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אם מגיעים לסיכום כזה לא צריך את ההסכם וההסכם לא מתאים. ההסכם לא חל על חיילים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הייתה אמירה ברורה לפרוטוקול. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני רוצה לשאול במשפחות חטופים, מדובר פה על 20 חיילים, אתם יושבים פה על קוצו של יו"ד משפטי. נכון, זה לא מושלם, לעזאזל זה לא מושלם, אבל מדובר פה על 20 שאולי יהיה כפל. תעזבו את זה, תרפו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אם מגיעים לסיכום, העניין הוא כרגע לקבל את ההסכמה של צה"ל, לקבל את התשובה של צה"ל, מרגע שיש את ההסכמה לא צריך את ההסכם כדי לשלם שכר גבוה יותר לחיילים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> כן, אנחנו מבינים את זה, אבל אנחנו לא יודעים כמה זמן יילך הדבר הזה עם צה"ל, רוצים עכשיו לקיים את ההסכם. יכול להיות שיהיה פה איזה באג מסוים של כפל, ואללה - - - << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה לא עניין הכפל. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אז מה הבעיה? << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> שי, אם תגדיר את האוכלוסייה של החטופים, איפה הפחד שלכם? << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אם אי אפשר בכל מקרה להעביר את הכסף אז בכל מקרה לא תהיה בעיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לחלוטין לא מזלזל בהשלכות רוחב ובמורכבות המשפטית, עדיין יש פה אירוע שהוא מאוד מאוד מגודר בסופו של דבר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים לתת לחיילי הסדיר תשלום נוסף, ממש לא מתנגדים לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה שאין לכם פרטים, בסוף מדובר ב-20 איש, זה לא איזה שהוא אירוע שמצריך הכנה לוגיסטית מורכבת. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אין כאן שום התנגדות, פשוט - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ושוב, אני לא מזלזל במורכבות המשפטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע הצעה לסדר, אני מבקש מאנשי הצבא לצאת להתייעץ עם המשפטנים שלכם, אנחנו עכשיו רוצים לשמוע - - - << אורח >> שמעון אור: << אורח >> סגן ראש אכ"א נמצא פה בכנסת, הוא נמצא בוועדת חוץ וביטחון, תדבר איתו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. אנחנו לא נעשה הפסקה כי אנחנו רוצים לשמוע את משפחות החטופים, אנחנו נציג בהמשך את הקראת המסמך, תצאו, תביאו לנו תשובות ואנחנו נמשיך להקריא את ההסכם. בינתיים ניתן למשפחות החטופים לדבר. נתחיל עם מירב לשם גונן, בבקשה. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> צוהריים טובים. קודם כל הוועדה הזאת היא חשובה מאין כמוה ולכן, למרות שנהוג ברוב הוועדות לפתוח קודם כל באמת באמירה או בפנייה של המשפחות, אני שמחה שהפעם נכנסנו ישר לעניין, תודה על זה. יש לי דברים מאוד ממוקדים להגיד. אנחנו פועלים, כל אחד מאיתנו לדעתי, בטח משפחות החטופים שעדיין בחיים, כאילו או בוודאות שהחטופים חוזרים, אנחנו פועלים כאילו או בוודאות שהחטופים האהובים שלנו יחזרו גם בחיים ולכן אנחנו גם נלחמים על הזכויות שלהם כולל הזכויות לפרטיות, אבל גם הזכויות שלהם להמשיך ולהתקיים אחר כך. יש לי שלוש בקשות לכנסת, והוועדה הזאת היא אחת הדרכים הנכונות להעביר. הראשונה היא, בבקשה להוציא את המושג של יציאה לפגרה. אני מבינה שהיציאה לפגרה היא התייחסות למליאה בלבד, ועדיין כאשר מדברים על כך שהכנסת יוצאת לפגרה זה גורם תרעומת גדולה ואנשים לא מבינים שבעצם אתם מייעדים את עצמכם להמשיך עבודה מאוד נמרצת בוועדות ובפגישות. אנחנו רוצים לפנות עם זה גם ליושב ראש הכנסת, נראה לי שמן ההגינות ובערכים הבסיסיים שלנו שנתייחס לזה גם בגמישות כמו שעושים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי חדשות בשבילך, ועדות הכנסת, בפרט ועדת העבודה והרווחה והוועדות הסטטוטוריות יכולות ומוסמכים להתכנס בכל רגע, בכל יום, בכל עניין. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> אני יודעת, בגלל זה אמרתי שאני יודעת שאתם ממשיכים לעבוד, אני רק מבקשת שהמושג יציאה לפגרה של הכנסת השנה לא ידובר, כי לא יוצאים לפגרה. מה שיוצא זה אולי המליאה. בקשה. פניתי גם ליושב ראש הכנסת, אני מעריכה שלא תהיה בעיה לחשוב בגמישות נוספת השנה, זה רק מתבקש. זה נושא אחד. נושא שני, אני רוצה כאמא של רומי, אני צריכה לקחת אוויר כי יש פה תחושה של מאבק ובסופו של דבר כולנו הרי באותו צד ואני רגע צריכה גם אני לקחת אוויר שנייה. אני רוצה להגיד שאנחנו כמדינת ישראל יש לנו הרבה כוח, הצבא שלנו כרגע נמצא ובאמת ידו על העליונה בעזה, אנחנו רואים את זה, מרגישים את זה, מחזקים אותו, מחזקים את משפחות השכול, מחזקים את ההורים ומשפחות הלוחמים שנמצאים שם, הלב שלנו איתם, הלב שלנו עם האהובים שלנו שנמצאים בעזה בתנאים לא תנאים, בגיהינום עלי אדמות, הכוח שלנו מתבטא גם בזירות אחרות. מטה משפחות החטופים יחד עם המנהלת, יחד עם משרד החוץ, הוליכו מהלך שחובה שכל אזרח בישראל יכיר שהוא אחת המלחמות החזקות שלנו, מהלך בהאג ומהלך באו"ם עם הדוח של פרמילה, עם התלונה שהגשנו בהאג, זה אחד הכוחות החזקים ביותר שלנו כדי להראות לעולם מי זה חמאס בדיוק, את הזוועות שנעשו פה ולטלטל את כל העולם כדי שבאמת מי שינצח יהיה האור ולא החושך ושנוכל להחזיר אותם לכאן. דבר שלישי, אני רוצה שכולם ישקלו איך מתייחסים לאירועי פורים השנה. אני אישית כאמא לא הייתי רוצה שהם יבוטלו, בטח לא לילדים, יחד עם זה אנחנו הבוגרים צריכים למצוא את הדרך הנכונה לחגוג פורים. להתחשב בפורים, אבל לזכור שיש שם, אחת, הרבה מאוד חיילים שלנו שנלחמים, נראה לי לא נכון לחגוג כמו כל שנה כאשר יש שם חיילים נלחמים, שתיים, יש שם אנשים שנמצאים בתופת, ביניהם הבת המופלאה שלי. אתם מוזמנים להסתכל על התמונה שתודה שמונחת פה בוועדה ולראות את הפנים של כולם. הם אנשים שהיו להם חיים רגילים עד ה-7 באוקטובר, גם לנו. השאיפה שלנו היא לחזור כמה שיותר מהר לחיים רגילים ואנחנו צריכים את עזרת כל העם ואת ההתגייסות שלו ואת ההתאחדות פה. תודה רבה על הנוכחות ועל הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. שמעון אור. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> השם שלי שמעון אור, אחי התאום ירון אור הוא אבא של אבינתן. אבינתן ונועה שנחטפו במסיבה, אולי זו התמונה הראשונה שיצאה החוצה של החטופים. אנחנו לא יודעים מה קורה עם אבינתן. אני מחליף את אחי מכיוון שאין לו את הכוחות לעשות את הסבבים האלה. א', אני מאוד מתרגש לשמוע את כל הדיון פה בוועדה מכיוון שהדבר שהכי מרגש, שמתייחסים לחטופים כמו אנשים חיים, מתייחסים אליהם כמו אנשים שעובדים. אבינתן עובד באנבידיה. אנבידיה זו חברה גדולה והיא מלווה אותנו עד היום ואני זוכר שפעם אחת מישהו אמר 'עבד' אז הם אמרו, 'לא, עובד באנבידיה'. ואתם מתייחסים אל החטופים כמו אל אנשים חיים שצריכים לשלם חשבונות וצריכים לקיים את סדר היום הרגיל שלהם וזה מה שמאוד מאוד מרגש אותי לשמוע. זה מוביל אותי גם לאמירה נוספת, שאולי זה לא באחריותכם כוועדה, אבל כחברי כנסת. אני חושב שהוועדה הזאת למעשה מלמדת אותנו שמי שלוקח אחריות על האנשים הוא למעשה זה שאחראי או שיקבל את האחריות וגם יקבל את הכוח לקבל אותם בחזרה. כלומר, האחריות שאנחנו לוקחים כמדינת ישראל על החטופים, לדאוג להם למשכורת ולדאוג להם להוצאות ולמשפחות, זאת המשילות שלנו זה אומר שהם שייכים אלינו. אנחנו מבקשים ממדינת ישראל ואנחנו מבקשים מכם כחברי הכנסת או כל מי שיש לו את ההשפעה, להבין שככה צריך להתייחס גם ביחס לחטופים בעזה, לקחת אחריות על עזה זה אומר שאנחנו לוקחים אחריות על החטופים, לנסות לתת את האחריות על חמאס, זה אומר להשאיר אותם בידם. אין להם שום רצון להחזיר אותם, יש להם רק רצון אחד, להשאיר אותם בידיים שלהם כדי שהם יוכלו לשלוט בנו במדינת ישראל וגם בחטופים. אולי אני קצת שונה מהעמדה של מירב, אבל אנחנו באותה סירה, אנחנו צריכים להבין שלא משא ומתן עם חמאס ולא משא ומתן או דיבור עם האו"ם, ובטח לא עם ארה"ב שמה שאכפת לו זה הבחירות הקרבות, אנחנו צריכים שאנחנו נהיה מושלים בעזה. אם אנחנו רוצים לתת את האוכל לאזרחים אנחנו צריכים לתת אותו. אנחנו לא צריכים לתת לאף אחד לבנות מזח בעזה, לא לארה"ב ולא לקטאר ולא לאף אחד אחר, מכיוון שאם הם יעשו את זה זה אומר שחמאס ימשיך להיות בשלטון. אבל אם אנחנו ניקח את האחריות על עזה זה אומר שלמעשה אנחנו נקבל את האחריות על החטופים, כי מי שמחזיק בחטופים מסתכל לראות מיהו בעל הבית. ברגע שהם יבינו שאנחנו בעלי הבית אז הם ישחררו, כי החטופים נמצאים בכל מיני מקומות. זה לא שהם נמצאים בידי חמאס, חמאס זה שם, הם נמצאים אצל משפחות, הם נמצאים מתחת האדמה ומעל האדמה, בכל מיני מקומות. אנחנו קוראים פה למדינת ישראל ולחברי הכנסת, בואו נחזיר את הכוח לידיים שלנו. כמו שאתם עושים פה בוועדה, מחזירים את הכוח אלינו, למדינת ישראל. לתת את המענה הצבאי גם ברפיח, לא לעשות משא ומתן שמחלק בין החטופים. אנחנו האחראים הבלעדיים לחזרה שלהם וכשהעזתים יזהו את זה הם ישחררו, כי לא תהיה להם מטרה, לא יהיה למה להחזיק אותם, כי הם לא יקבלו מזה כלום. אלה הדברים שאנחנו אומרים. אני רוצה לברך את הוועדה שהיא מתייחסת, אני חוזר על זה, לחטופים כמו חיים, חלק מאיתנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעזרת ה'. סימונה שטיינברכר. << אורח >> סימונה שטיינברכר: << אורח >> שלום, אני אמא של דורון שטיינברכר המדהימה שאפשר לראות אותה פה ביום שהיא נחטפה וביום שהחמאס שחרר לנו סרט שלה. ככה היא נראית אחרי 107 ימים, לחשוב היום מה קורה הלאה. אני מסכימה עם מה שמשפחות החטופים אמרו לפניי ואני רוצה להוסיף, הדוח של פרמילה פאטן, כמו שציינה מירב, הוא בכל חלק ממנו צועק על מה שקורה, מה שעוברים החטופים והחטופות בכל רגע וצריך להפסיק את האכזריות של זה. כמו כן, משפחת החטופים פועלת בכל מקום בארץ ובעולם לשחרר את היקירים שלנו מהחמאס, אנחנו גם מצפים מממשלת ישראל להמשיך וללחוץ בכל הערוצים גם כן, כי אנחנו רוצים אותם בחזרה אלינו. הבת שלי אמורה בשבוע הבא לחגוג יום הולדת 31, אני מאוד רוצה אותה בבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הראל בוצחק. << אורח >> הראל בוצחק: << אורח >> שלום לכולם, תודה על רשות הדיבור שאתם כל הזמן נותנים לנו. אני הראל בוצחק, אני חלק מפורום הגבורה, פורום של משפחות שכולות מהמלחמה הנוכחית. אני אח של אושרי בוצחק ז"ל, הוא נהרג לפני, כבר סופרים שלושה חודשים עוד רגע, בעזה, בקרב עם מחבלים פנים אל פנים. אושרי נכנס ראשון, הוא היה קצין בסיירת נח"ל, נכנס ראשון לבית למרות שהוא לא היה צריך. הוא הגן בגופו על כל החיילים, לא משנה מי הם, שמו כיפה, לא שמו כיפה, דרוזי, יהודי, כל מי שתומך במדינה, וכמובן שהוא מסר את נפשו בשבילנו, כל אחד ואחת מכאן שיושבים בחדר הזה, וכפורום אנחנו פועלים בגדול לדבר עם חברי הכנסת על הנקודה הזאת של האחדות, לשמר את הדבר הזה. אני אספר חוויה אישית שלי. אתה יושב שבעה, לא עלינו, לא על אף אחד, מגיעים אליך באמת כל עם ישראל מכל הגוונים ואז אתה קם אחרי השבעה רואה קצת שלטי חוצות, רואה איך אנשים מסוימים מהמדינה מדברים ואתה חוטף את הכאפה שלך כאילו. מה, כל האחדות שחשתי כל כך בשבעה עכשיו כבר נמוגה מה שנקרא? אנחנו דורשים את זה שכל היום תדברו אחדות, ואם אפשר לחקוק בנושא גם אנחנו נהיה איתכם בעניין. עוד דבר קטן, לגבי הפחד שלנו מזה שהמלחמה הזו תיגמר. יש לנו, לא לשכוח, 580, אולי 590 כבר, לא עלינו, הרוגים, שנהרגו במלחמה הזאת בשביל השבת הביטחון ואנחנו כמשפחות שכולות ממש פועלים ורואים שמתמהמהים להיכנס לרפיח, לא רוצים אולי להיכנס, יש עכשיו סוג של משהו לא ברור, אז תקבלו החלטה. אנחנו לא יכולים כבר לשאת את זה שהיקירים שלנו נהרגו וכלום לא קורה, כאילו זהו, לא שם הביטחון. אז אנחנו דורשים מכל חברי הכנסת לחזור ל-8 באוקטובר שהיינו בזעזוע והחלטנו שאנחנו רוצים לחסל את חמאס בשביל להשיב את הביטחון, אז להמשיך. אני רוצה להגיד שליבי עם משפחות החטופים, וכל הזמן אני אומר את זה. הכנסת פה באמת מלאה בתמונות שלהם ואני מאוד מעריך את המשפחות על זה שהם פועלים וזה באמת לא פשוט, מי שלא באירוע לא יודע. אבל כמו שאנחנו צריכים כל הזמן לשים מול עינינו את תמונות החטופים, שהם עדיין בעזה והם עדיין חיים, כמו ששמעון אמר, כך אנחנו גם צריכים מצד שמאל או באותו צד לשים את התמונות של האנשים שנפלו ולא לשכוח את זה. עכשיו יש דיבורים על עסקה של X זמן. כשאנחנו רוצים ללכת על דבר כזה, אני אתן דוגמה, אח שלי כבש תא שטח בעזה עם הדם שלו ועכשיו אם אנחנו רוצים לסגת מהמקום הזה זו יכולה להיות אפשרות, אבל צריך להיות עם יד לא קלה על ההדק בכלל כשאנחנו רוצים עכשיו שעוד דם יישפך בשביל לכבוש את המקום עוד פעם. אז תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דבורה עידן: << אורח >> השם שלי הוא דבורה עידן, אני אמא של צחי עידן שנחטף מנחל עוז ולצערי אני גם משפחה שכולה כי הבת שלו, בת 18, נרצחה לו בידיים. אנחנו מדברים על אחדות, אז בוא נגיד ככה, החתן שלי הוא מה-7 בחודש במילואים, אז אני צריכה גם לעטוף חייל שנמצא בעזה מאז ה-7 בחודש, שזה חמישה חודשים, יש לי נכדה שעדיין לא התאבלתי עליה משום אי אפשר כשהמוח שלנו הוא לשחרר את הבן שלי שמגיע לילדים שלו שראו איך רוצחים את האחות שלהם והתחננו לפני ה-, אני לא יודעת, המפלצות, שלא יהרגו את אבא שלהם והם בכלל לא מבינים מה הם עשו והם עכשיו מחכים שאבא שלהם לפחות יחזור הביתה כי הם לא חיים. עדיין לא חיים. אז יש לי נכד בן 10 שמדבר כל הזמן: ומה יקרה אם אבא לא יבוא? ואיך הוא יכול להמשיך לחיות ככה? אז גם הבן שלי יצא בטראומה כי רצחו לו ילדה בידיים, גם יש לי נכדים שהם עם טראומה שאני לא יודעת איך להסביר לך. יש לי 14 נכדים שאחת נרצחה, אבל כל ה-13 לא מתפקדים. יש לי את הבת שלי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לציין שראינו את הרצח בלייב בפייסבוק. אז כשאנחנו מדברים על אחדות בואו נקבל את האחר. אתה קברת וישבת שבעה, דברים שאנחנו לא מסוגלים לעשות עדיין. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> חברים, אל תפנו את הדברים אליו, הוא אח שכול. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם אנחנו, הוא מפנה את זה אלינו. << אורח >> דבורה עידן: << אורח >> גם אני אמא שכולה, היא אחות שכולה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא מפנה את זה אלינו כרגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << אורח >> דבורה עידן: << אורח >> סליחה רגע אחד, אני אדבר איך שאני מרגישה, מותר לי? << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו מדברים אליו כי הוא דיבר ולקח על השכול פה - - - << אורח >> דבורה עידן: << אורח >> אני מדברת אליו משום שהוא דיבר ולקח אחריות על השכול ורצה שאנחנו נדבר על אחדות, נכון? אז אין אחידות, יש אחדות בעם והיא אני מה-7 בחודש אין לי אמון בכלום. בכלום. לא במנהיגים, לא בצבא, לא במודיעין, לא באף אחד, להוציא אמון בעם ישראל. זה הדבר היחיד וזהו. אז זה הזעם שלי וזו הבקשה הפשוטה ביותר, בואו נתייחס אחד לשני בכבוד, כל אחד האבל שלו, כל אחד הדרך שלו, איך הוא רואה שצריך להביא חטופים. האח שלך, אני מכבדת שנתן את חייו, הוא בטח נתן את זה בגלל משימה שהוא חשב שהוא צריך וחשוב לו לעשות אותה וזה באמת כבוד גדול, אבל זה לא במקום להביא חטופים וזה לא במקום כעס של אחרים שרואים את זה אשם ואת ההוא – זה לא חשוב בכלל. אז בואו נעבוד ממקום של הרבה כבוד, וסליחה על ההתפרצות שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות, ברשותכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שבנו מן ההפסקה באמצע הדיון על ההסכם שבין הביטוח הלאומי לבין המדינה לגבי מתן תגמול מיוחד של חלף שכר לחטופים. התחלנו אפילו את ההקראה ובמשך הדיון העלינו את השאלה של החיילים הסדירים שמוחרגים מההסכם הזה ולא יקבלו את המינימום של ה-7,000 שקל אלא רק את ה-1,000 או 2,000 שקל שהם מקבלים לכל חודש. הוועדה פה אחד לא הסכימה עם הדבר הזה, הוועדה חושבת שכל חטוף, ויש 20 כאלה שהם חיילים סדירים, חייב לקבל לפחות את המינימום שמקבלים החטופים האחרים, 7,000, ויש כאלה שיקבלו 20 ו-30 עד 50,000. לכן אנחנו ביקשנו מנציגי הצבא לומר לפרוטוקול מה הם מתכוונים לעשות בקשר לדרישת חברי הכנסת פה אחד שחייבים לתת את המינימום גם לחיילים. לא ציפינו שהחלטה צבאית עם כל הדרגים תבוא בתוך חמש דקות, לכן נתנו זמן של הפסקה כדי שנציגי הצבא יילכו להתייעץ עם הממונים עליהם. אנחנו נרצה לשמוע עכשיו מה התשובה, אפילו אם היא זמנית ואפילו אם היא רק מגמה, אנחנו רוצים לשמוע והפרוטוקול צריך לרשום את זה לפני שאנחנו ממשיכים בהקראת ההסכם. בבקשה, חן, נציג הצבא. << אורח >> חן צדיק: << אורח >> נאמר בראשית הדבר שצה"ל מטפל ויטפל בכלל המשרתים. בהקשר הזה של ההסכם, כשההסכם הזה יאושר אנחנו נביא אותו ונציג אותו לרמטכ"ל ולשר הביטחון על מנת שהנושא ייבחן לטובת בחינת המענה לחיילים החטופים מתוך כוונה לראות שהם מקבלים את המענה הנכון והראוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נזכיר לכם שההסכם גם צריך לבוא בחקיקה ואז אני מניח שהצבא כבר יוכל להשלים ולהכליל בחוק את החלף שכר לחיילים שיהיה לפחות המינימום של ה-7,000 שקל. רועי, אתה רוצה להוסיף משהו? לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני רק מבקש לומר לפרוטוקול שככל שלא יינתן לעניין מענה יהיה מהלך של חקיקה פרטית ברוח הזו. אנחנו כעיקרון נעשה הכול כדי שלא תהיה הבחנה בתוך משפחת החטופים בין חיילים לבין אזרחים ובמקומות שההבחנה הזאת לא מוצדקת, וזה אחד המקומות. אז אנא הביאו לדרגים הקובעים שאנחנו מבקשים, יש פה בקשה על דעת כל חברי הכנסת, לפנים משורת הדין, אנחנו מבינים את הפער מדקדוקי החקיקה הקיימת, אבל אם לא, אנחנו נטפל בזה בחקיקה פרטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא לפנים משורת הדין כי אנחנו קובעים את הדין, אנחנו קובעים כוועדת כנסת ששורת ההיגיון אומרת שלא ייתכן שחייל יקבל פחות מהמינימום שמקבל כל חטוף אחר, חוץ ממה שכתוב, שלא יעמוד שוע בפני דל, לא יכול להיות שמי שמרוויח הרבה יקבל הרבה. אנחנו לא יכולים להסדיר את כל העולם, כי אנחנו לא קומוניסטים ולא קובעים שכולם צריכים להרוויח את אותו דבר, לכן יש שם אנשים שהרוויחו יותר ויש אנשים שהרוויחו פחות, אבל אם המדינה קבעה ש-7,000 שקל זה המינימום אז המינימום הזה צריך להיות גם לחיילים בשירות סדיר, כי ביום יום הם מקבלים פחות. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לא הערתי את ההערה אחרי שהיא הקריאה את 'הואיל'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יש הערה שהיא בנפש הדבר תגיד, אם לא, אז נמשיך. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> ההערה היא בנפש, כן. אם לא יהיו תיקוני חקיקה ההסכם הזה יפוג בחודש אוגוסט 2024 עם הפגרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לנו סמכות להאריך את זה? << אורח >> ערן בקר: << אורח >> מה שקורה כרגע זה עד אוגוסט. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> זה תיקון החלטת ממשלה אם צריך. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אפשר לקבוע מודע מאוחר יותר ואפשר להגיד שההסכם יהיה בתוקף עד לכניסתם לתוקף של תיקוני חקיקה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> זה תיקוני חקיקה, זה מה שביקשתי, שההסכם יעמוד בתוקף עד למועד שתהיה חקיקה ראשית. כל עוד אין חקיקה ראשית ההסכם יעמוד בתוקף. זה אחת. ואני מבקש מהוועדה הנכבדה להמליץ לממשלה ש – קבעו בהסכם בהחלטת ממשלה שהחקיקה עצמה תחול עד שנה ממועד החטיפה, שזה אני לא מצליח להבין למה, כי אני רוצה להסב את תשומת ליבו של כבוד יושב ראש הוועדה שבחוק התגמולים לחטופים ונעדרים עשינו שנתיים פלוס עוד שנה. אז צריך להשוות את התוקף של החקיקה שתהיה בהתאמה לחוק עצמו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אומרת מנהלת החטופים, הגב' גורן, לגבי הנקודה שהוא אמר עכשיו בסוף? << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> הנקודה הזאת עלתה אצלנו בדיון ואמרנו שככל הנראה זה מה שאנחנו בסופו של דבר נעשה ונשווה את אותם תנאים, אבל זה כמובן מצריך דיון בעניין. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לגבי החקיקה הראשית אין בעיה, אבל כרגע בהסכם אני מבקש, המשפחות מבקשות, שההסכם יעמוד בתוקפו כל עוד אין תיקון חקיקה ראשית. למה באוגוסט? ואם בעד אוגוסט לא יהיה תיקון חקיקה אז המשפחות צריכות לבוא לפה עוד הפעם ולהתדפק על הדלתות של הכנסת כדי לקבל מענה? כדי להאריך את התגמול החודשי שלהם, את התגמול מחליף הכנסה? אין בזה שום היגיון. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה גם חוסר ודאות לא ראוי. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> בוודאי, יש פה חוסר ודאות וחוסר יציבות ברורה וזה פוגע במעטפת הכלכלית שאנחנו רוצים לתת למשפחות של החטופים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עו"ד בקר, אני אשאל את השאלה שלך את משרד האוצר. מי פה משרד האוצר? ינון, האם אתם מוכנים שלא נגביל את ההסכם עד אוגוסט אלא עד שתהיה חקיקה או עד תאריך יותר מאוחר? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מתוך הבנה שאף אחד גם לא יפסיק לשלם. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> נציגי הממשלה כפופים להחלטת הממשלה בעניין הזה שקבעה את המועדים. אנחנו נוכל לבחון או לבקש להעלות לדרגי הממשלה תיקון של החלטת הממשלה ככל שיהיה בכך צורך, בתקווה שלא יהיה בכך צורך, אבל אם יהיה אנחנו מתחייבים לפחות כדרגי מקצוע להביא את זה למי שמחליט. אני מניח שלא תהיה התנגדות, אבל בכל מקרה אנחנו כפופים להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי החוק אמור לבוא לכנסת? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> 45 יום מה-4 בפברואר, אמור להיות מופץ תזכיר ו-30 יום אחר כך אמור להגיע לכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת שעוד לפני אוגוסט אתם תגיעו לפה בדרך הטבע. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> לפי המועדים שקבעה החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם הכנסת תתפזר או משהו מה תעשו? << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> רע מאוד. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> נאריך את ההסכם, אני מניח, בהחלטת ממשלה, אבל כרגע החלטת הממשלה לא מאפשרת. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אדוני, אני רוצה להציע הצעה, שחודשיים לפני, ב-1 ביולי, אם לא יתממשו הדברים הללו, כבר לטפל בהצעת מחליטים חדשה או הארכה, כדי שלא נהיה במצב של חוסר ודאות. ככה וככה החיים שלהם מלאי חוסר ודאות, לפחות בדברים הללו יהיה דבר שהוא בהיר ונהיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה גם יכולה להחליט? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חברי הכנסת יכולים להגיש הצעת חוק פרטית. הסכם, החלטת ממשלה, כל הדברים האלה, הם בשדה של הממשלה, אבל חברי הכנסת בהחלט יכולים להגיש הצעת חוק פרטית. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> אנחנו מסכימים להצעה הזאת, אבל שהממשלה תאריך מראש לפני פקיעת המועד. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 60 יום לפני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נציג האוצר, מה אמרת, שאתם מתחייבים? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> הייתה פה בקשה להאריך את המועדים ככל שיהיה צורך ולהיערך לכך לפני, אנחנו מתחייבים לעשות את זה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא מצליח להבין למה הכול פה כזה עקום. יש הסכם, למה הוא לא מגלם, שלא תהיה שום תקופת ביניים פה, שתהיה רציפות בין ההסכם לבין החקיקה הראשית. אני לא מצליח להבין את זה, באמת, דבר כזה פשוט, לייצר ודאות למשפחות, אתם כאילו עושים את הכול עקום, כן אישור, לא אישור, כן פגרה, לא פגרה, כן הממשלה אולי תיפול. למה כל הבלגן הזה? למה לא לייצר רציפות וודאות למשפחות? גם על זה צריך להתחנן? גם על זה צריך להתווכח? << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> ההיפך, אדוני, במנגנון שאנחנו קובעים הממשלה מבטיחה את הרציפות, ההיפך. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> תמר, עם כל הכבוד, המנגנון שאתם מציעים לא מופיע בהסכם. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> אתה טועה ואתה גם מטעה, משום שאם היינו הולכים עכשיו להצעת חוק אז היינו באמת מושכים זמן. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא מדבר על הצעת חוק. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> אתה מדבר על מנגנון שהוא כולל, אנחנו מדברים על הסכם שהוא בדיוק בא למלא את הפער בתקופת הביניים, זאת המטרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל למה כתבתם באוגוסט? שואל עורך דין בקר. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> אבל אנחנו מאמינים שאנחנו נספיק לעשות את זה הרבה לפני. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אתם מאמינים, אנחנו לא עוסקים באמונות פה. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> הייתה גם אמונה שהמנהלת תתארגן עד מרץ וזה עוד לא קרה. למה להאמין ולא לעגן? מה זה משנה? אני שואלת באמת, אנחנו רודפים אחרי הדברים האלה. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> אנחנו כבר עם מסכים קיימים, אנחנו מתחייבים להעלות את זה לממשלה הרבה זמן לפני כדי להבטיח את הרציפות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש דרך להאריך את זה עד סוף השנה האזרחית? << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> אנחנו צריכים לתקן את המחליטים. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> אנחנו נבקש לתקן את המחליטים. << אורח >> תמר שטיינר: << אורח >> חייבים לחזור לממשלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עדיף חקיקה כמה שיותר מהר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בואו נעשה את זה בהקדם האפשרי. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> חברים, נעשה במקביל, נתקן את החלטת הממשלה ונביא חקיקה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, הפרוטוקול רשם והוא זוכר. עכשיו נקריא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> והואיל: ובמסגרת החלטת הממשלה הנחתה הממשלה את שר האוצר לפעול באופן מיידי לחתימת הסכם עם המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשר יסדיר את מתן התגמול המיוחד חלף שכר לחטופים תושבי ישראל החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד לכניסתו לתוקף של תיקון החקיקה הנזכר או עד ליום כ"ח בתמוז התשפ"ד (3 באוגוסט 2024), לפי המוקדם, וכן את רשות האוכלוסין וההגירה לשלם לחטוף שאינו תושב ישראל את התגמול המיוחד חלף שכר לחטופים שייקבע בהסכם כאמור, תוך ההסתייעות במוסד; והואיל: והמוסד מוכן לבצע את התשלום ומתן המענה בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כלהלן: 1. המבוא מבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. 2. הגדרות בהסכם זה – "הכנסה" – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות סימן ב' בפרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי; אני חושבת ששרית הסבירה קודם מה זה אומר. "התגמול המזערי" – סך של 6,919.57 שקלים חדשים כשהוא מחולק ב-30, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 8973.03 שקלים חדשים כשהוא מחולק ב-30; הסכומים האמורים יעודכנו לפי הוראות סעיף 49 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב); העדכון אמור להיות להבנתי ביולי ולכן הכנסנו את הוראת העדכון כדי שהסכומים יתעדכנו. אנחנו מקווים שתבואו עם החקיקה מוקדם יותר ולא יהיה צריך לעשות עדכון לדבר הזה. התגמול המרבי זה משהו שהוסבר קודם, התקרה ששרית דיברה, 49,030. התגמול המרבי זה התקרה, התגמול הוא לפי הכנסות, יש לו את הרצפה, זה מה שהקראנו קודם, התגמול המזערי, ואת התקרה. "התגמול המרבי" – סכום השווה לסכום הבסיסי, כאמור בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" בחוק הביטוח הלאומי, כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה לא ייחשב כהכנסה חייבת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עוד הפעם, לפי סעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי שתוקן פה בוועדה ממש לא מזמן, כל ההסכמים האלה שקשורים לחרבות ברזל שנחתמו עד ה-31 במרץ, התשלומים מכוחם לא ייחשבו כהכנסה אלא אם קבעו מפורשות אחרת בהסכם. בהסכם הזה זה לא קבוע ולכן זה נחשב כהכנסה. "חטוף" – תושב ישראל, שנקבע לגביו לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 כי הוא חטוף ונחטף כתוצאה מפעולת האיבה שאירעה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). << אורח >> ערן בקר: << אורח >> פה אני מבקש לחזור על ההגדרה של החטוף, פה כתוב 'למעט מי ששוחרר לפני יום תחילתו של ההסכם, זאת אומרת, אני חוזר על ההערה שלי שלמעשה החטופים השבים מוחרגים מההסכם הזה. אני מבין שהם מקבלים מעטפת במסגרת התט"ר, אני רק מבקש שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בהסכם או יהלום במשפט כזה בהסכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא קשור להסכם, יש חקיקה ראשית. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מקנה להם את הזכאות. אני לא צריכה להסדיר בהסכם משהו שכבר בחקיקה ראשית קיים. החקיקה הראשית מגדירה את הזכאות שלהם, הם הוכרו כנפגעי פעולות איבה והזכאות שלהם מוגדרת מכוח הזכאות. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אבל הזכאות שלהם מוגבלת לתשעה חודשים על תט"ר. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אבל כאן אני נותנת מענה רק לתקופת החטיפה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> התט"ר מוגבל לתשעה חודשים וככל שההסכם הזה יוארך מעבר לתשעה חודשים אז אנחנו יוצרים פה – << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אבל הם לא חטופים ולכן מצבם הוא לא זהה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בשביל זה יש לנו את עורך דין בקר. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> יש לי שתי פדויות שבי בבית. יש לכם איזה אשליה שבגלל שהם כבר לא חטופים הם חזרו, חזל"שו? הם מתפקדים מלא? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, זה לא מה שנאמר. נאמר שאנחנו ניתן להם מענה נוסף. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> ניתן מענה אחר במסגרת חוק פדויי שבי, חן. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> זה פשוט יותר משמעותי כי הם נפגעי פעולות איבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עו"ד בקר, אני מטיל עליך תפקיד, כאשר תהיה הארכה, אתה תעמוד על המשמר ותזכיר לנו שצריך לעדכן אותם. אני לא צוחק, אני אומר את זה בשיא הרצינות, כי אנחנו לא יודעים מה אתם מביאים, הוא יעמוד על זה. אז תהיה רגוע שכשהם יביאו את ההארכה תדאג שזה יהיה מעודכן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "נעדר" – תושב ישראל שנקבע לגביו לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023, כי הוא נעדר, ונעדר כתוצאה מפעולת האיבה שאירעה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ובלבד שביום התחילה הוא עדיין נעדר; יום התחילה זה היום של הפרסום של ההסכם ברשומות, את זה נראה אחר כך. "עובד", "עובד עצמאי" – כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי; "שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת" – אחד מאלה: עוד הפעם, התגמול מבוסס על הדבר הזה, אז בואו נקרא את ההגדרה. (1) שכר העבודה הרגיל של חטוף או נעדר שהיה עובד והכנסה הממוצעת של חטוף או נעדר עובד עצמאי, הם סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023; סכום ההכנסה כאמור יחולק ב-90. (2) חטוף או נעדר שבחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי העניין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90; תגידו במילה מה זה אומר. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אנחנו עושים תחשיב רבעוני של ממוצע השכר שקדם ל-1 באוקטובר ואת התחשיב הזה אנחנו מחלקים ל-90 כדי שיהיה לנו שווי של יום, ממוצע של יום אחד וזה יחושב בהתאם לתקופת החטיפה. כמו שאמרנו, זה מחושב מה-7 באוקטובר ואילך, כל אחד בהתאם לתחשיב הפרטני שלו. אנחנו נחזור ונגיד שיהיה שיעורים מינימליים, ביחס למי שלא הגיע לשיעור המינימלי התגמול המזערי כפי שכבר הוקרא, או התגמול המרבי שזה, כמו שציינו, 49,030 שקלים לחודש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה יקרה עם עצמאי במידה שיהיה הפרש בין המקדמות שהוא משלם לבין השומה הסופית? << אורח >> ערן בקר: << אורח >> תיכף נגיע לזה, זו סוגיה מאוד חשובה שגם מופיעה בהערות שלנו. זה בדיוק מופיע בחישוב השכר הרגיל והכנסה ממוצעת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשזה יגיע תעיר לנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "תקופת הזכאות" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד לכניסתו לתוקף של תיקון חוק בעניין תגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר או עד ליום כ"ח בתמוז התשפ"ד (3 באוגוסט 2024); לפי המוקדם. 3. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (1) בעד חטוף או נעדר, שביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 וטרם מלאו לו 67 שנים, ישולם תגמול מיוחד, חלף שכר בתקופת הזכאות וכל עוד טרם שוחרר החטוף או כל עוד לא נודע גורלו של הנעדר. זה סעיף קטן (א). כאמור זה תגמול שישולם בגילאי העבודה, 18 עד 67. אולי תגידו במילה - - - << אורח >> ערן בקר: << אורח >> יש לי הערה לגבי הסעיף הזה, הערה חשובה מאוד. אתם למעשה קובעים את תקופת גיל העבודה מ-18 עד 67, לדעתי הראוי כי הגיל המינימלי נגדיר אותו כ-14. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> לא רלוונטי, אין לנו כרגע אנשים בגיל הזה ומכיוון שכל אלה ששוחררו ממילא מטופלים - - - << אורח >> ערן בקר: << אורח >> תן לי בבקשה לסיים את הדברים שלי, תודה. אנחנו מדברים מגיל 14, אני אומר את זה כפרפרזה בגלל החטופים השבים והיו חטופים שבים שהיו מתחת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה לא ההסכם הזה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני רוצה לדעת, האם במענה שאתם נתתם להם נתתם מענה לחטופים השבים שהם מתחת לגיל 18, ואם המענה שניתן לגילאי 14, 15, 16, 17 הוא הולם את התגמול המינימלי, את התט"ר. זו השאלה שלי. אם כן, אני עובר לגיל 67. יש לכם תשובה לשאלה שלי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלו ששבו מקבלים תט"ר? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, הם מקבלים תט"ר בהתאם לחוק. התט"ר לגיל 14 עד 18 הוא מחצית. זה הוראות החוק. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> הוא נמוך, בדיוק. ולא סתם העליתי את זה ולא סתם שאלתי את זה, עם כל הכבוד, ירון. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> אבל גם שכר ההכנסה של בני 14 עד 18 הוא נמוך. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא יודע. חוק עבודת נוער קובע גילאים, 14, 15, 16, יש להם זכאות לעבוד. אז אני שואל ואני מעלה את התהיות שלי איתכם. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אבל ההסכם עוסק בתקופת החטיפה ביחס לכל - - - << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא כופר בזה. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> גם בחוק פדויי השבי הילדים בני 14 יקבלו את הסכומים שאנחנו רוצים לתת. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא כופר בזה, אני רק שאלתי - - - << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אני רוצה להציע משהו. בכל הסכם שיש יש אינסטנציה שהיא זאת שמקבלת ערר שאפשר לערור בפניה. אני חושבת, בגלל כל הניואנסים הקטנים, כל הדברים האלה, שיכול להיות שיש דברים שהם חריגים וייתכן שיש דברים חריגים, אז אני חושבת שצריך להיות בהסכם גם איזה שהיא דמות שהיא תהיה זאת שתכריע בנושא של ערעור. יש מצבים מיוחדים שיבואו לפתחה והיא תבדוק את זה ותענה ותיתן את המענה כחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש דבר כזה? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אפשר אולי לתת לזה ביטוי בחקיקה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אבל אנחנו מדברים עד אוגוסט. בעזרת ה' אולי כולם יחזרו והכול כבר יאוין, אבל אם לא, ויש מצבים – אני רוצה להגיד לך כמי שחברה בארגון פעולות איבה 50 שנה תמיד המציאות מזמנת לנו דברים שהם לפנים משורת הדין או מיוחדים. תנו מענה פה בהסכם, אופציה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> דלתו של ביטוח לאומי תמיד פתוחה, אם יהיו סוגיות ייחודיות אנחנו נשמע ונקשיב ונמצא את כל הפתרונות שצריך לתת פתרונות. אם רוצים לערער, הדרך לערער על החלטות ביטוח לאומי זה בבית הדין לעבודה, זה מעוגן בחקיקה כי זה בהסכם לפי סעיף 9. מבחינתנו הדלת תמיד פתוחה, אנחנו נעשה את החישובים ואני אומרת את זה כאן לפרוטוקול, תמיד בצורה הכי מיטבית, בדרך שאנחנו נוכל לתת את התגמול הכי מרבי שאנחנו יכולים לתת. הדלת פתוחה, למי שתהיה בעיה יכול לפנות אלינו, ומכירים, ערן מכיר אותי, מטה החטופים - - - << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> גם אנחנו מכירים את העבודה המבורכת שלכם, בהחלט כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בואו נמשיך בהקראה כי אנחנו כבר חורגים. אני לא רוצה להפסיק את הדיון, אני רוצה להשלים את זה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> זו נקודה חשובה. הנושא מגביל את גיל הפרישה, גיל 67, אני שואל למה. יוצאים פה מנקודת הנחה שאדם בגיל 67 מפסיק לעבוד. יש לנו חטופים בני 70 ומשהו, מישהו בדק אם הם עובדים או לא עובדים? מישהו בדק אם הם מקבלים? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> אני אקצר, אנחנו מוכנים לתקן את ההסכם שיחול על כל מי שעובד גם אם הוא מעל גיל 67. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> מצוין. זה אחת. מעולה, תודה רבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל זה לא מספיק קונקרטי, כל מי שעבד מתי? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> אותו מנגנון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כל מי שעבד באותם חודשים, יולי, אוגוסט וספטמבר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באותו מנגנון בדיוק. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> פשוט לא להגביל את הגיל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אז הם יקבלו תגמול מזערי אם לא תגביל את הגיל. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> לא, לפי השכר שלהם. או תגמול מזערי או אם הם הרוויחו יותר יקבלו יותר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל גם אם הם לא עובדים. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> לא, רק אם הם עובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם מישהו עבד והוא בן 70? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל מתי הוא עבד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלושה חודשים לפני האירוע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שלושה חודשים או שישה חודשים? << דובר >> קריאה: << דובר >> מי שלא עבד מעוגן בפנסיה, הוא מקבל פנסיות וכו', כי הוא מעל גיל 67. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה משהו שמאוד חשוב לדייק אותו. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> יעל, אם הוא עבד שלושה חודשים לפני, לפי השכר של שלושה חודשים לפני. אם הוא עבד פחות אז לפי שלושה החודשים הכי גבוהים בחצי שנה לפני. אותו דבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אם הוא מקבל פנסיה? << אורח >> ערן בקר: << אורח >> מה קורה לגבי חטוף שהוא מעל גיל 67 והוא מקבל לדוגמה קצבת נכות מעבודה שמשולמת לו בסך של 10,000 ₪? אני לא יודע אם הקצבה משולמת, היא ממשיכה להיות משולמת למשפחה? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ודאי, היא ממשיכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תאפשר לנו, בבקשה, עו"ד בקר, לסיים את ההקראה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> קיבלו את ההערה שלי, הכול בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כולנו חותרים להגיע לאישור. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> גם אני. גם אני בשם המשפחות. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> צריך להגיד שבני 67 פלוס שלא יקבלו את התשלום לפי ההסכם, כשהם יחזרו, כולנו מקווים שהם יחזרו, הם יקבלו תט"ר רטרואקטיבי, זה בכל מקרה. זה המצב היום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שוב לחדד, 67 פלוס אם הם עבדו מתי? הרי מי שהוא פחות מ-67 והוא למשל לעל"ע, לא עובד ולא עצמאי, הוא מקבל תגמול מזערי, פה מה ההסדר? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> פה זה רק מי שעבד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מי שעבד מתי? אני לא סתם שואלת. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> שלושה חודשים לפני. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מי שעבד בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> שישה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שרית, מי עבד שלושה חודשים - - - << אורח >> ערן בקר: << אורח >> זה לא מדויק, שרית. שלושה ושישה, תלוי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מי שעבד שלושה חודשים מבין החודשים אפריל עד ספטמבר? שלושה מתוך השישה זה בסדר? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> בסדר. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> זה שלושה עד שישה אם הוא לא עבד ברצף 60 ימים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שלושה מתוך שישה. כי אם אנחנו רוצים ממש את אותו מנגנון אז זה צריך להיות עבד ביולי, אוגוסט וספטמבר, ואם עבד פחות מ-60 ימים – << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> אז פה אנחנו מכירים יותר, שלושה חודשים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסעיף קטן (ב) אני חושבת שיש לנו כאן איזה שהוא פער, אולי ננסה לפתור אותו. (2) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חטוף שביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו נפטר בהיותו חטוף יהיה זכאי לתגמול החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד למועד שבו נקבע כי הוא נספה לעניין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שני חידודים. דבר ראשון, אם ב-1 בינואר, לשם הדוגמה, קבעו שמישהו נספה ב-7 באוקטובר. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> יקבל עד מועד ההודעה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא יקבל עד המועד שבו נקבע, ב-1 בינואר, החל מה-7 באוקטובר? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה חידוד חשוב לפרוטוקול. דבר שני, אני מבינה שיש מקרים שבהם האנשים החטופים לא מתו בשבי אלא נחטפו כשהם מתים. אני חושבת שצריך לחדד את זה בנוסח כדי שיהיה ברור שגם הם מקבלים מענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי הקביעה, לא צריך לקבוע מי הגורם הקובע? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש בחוק, אני חושב. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כתוב כי הוא נפטר בהיותו חטוף, אבל יכול להיות שהוא נפטר לפני שהוא נחטף. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> דיברנו על זה, זה הוגדר כחטוף. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> הוא מקבל את התגמולים של משפחות חטופים כל עוד הוא חטוף, אבל אם הוא חטוף חלל ונחטף חלל אז הוא לא מקבל חלף שכר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז בואו נגיד שחטוף שביום כך וכך או לאחריו נפטר בהיותו חטוף - - - << אורח >> ירון כהן: << אורח >> המושג נפטר לא נכון, המושג הוא נרצח. אין לנו אנשים שנחטפו כחללים כי הם נפטרו, הם נרצחו. כשאנחנו קובעים שמישהו נרצח התהליך הזה כולל תהליך שהוא בוודאות של 100%, מצריך ועדה של משרד הבריאות ואישור של הרב הראשי לישראל במקרה שהוא אזרח, או אישור של הרב הראשי לצה"ל במקרה שהוא חייל. רק לאחר מכן, כשיש ועדה שקובעת שהחטוף איננו בין החיים זהו המועד הקבוע מבחינתנו ומבחינת החוק להגדרה שהוא חטוף חלל. זאת אומרת שעד למועד זה החל מה-7 באוקטובר, גם אם הוא נרצח כשאנחנו יודעים שהוא נרצח כבר ב-7 באוקטובר, על התקופה מה-7 באוקטובר ועד למועד שבו הוועדה קבעה כי איננו בין החיים החוק מאפשר לשלם לו חלף שכר חטוף. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רק חושבת שיש כאן בעיה קטנה עם הניסוח וכדאי לאפשר את המקרה, כי זה מקרה שהתכוונתם לשלם. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> אז תנסחו את זה. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> כתוב חטוף שנרצח ב-7 באוקטובר, זה אומר שגם אם הוא נרצח ב-7 באוקטובר ונחטף. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל הוא נרצח בהיותו חטוף. צריך לחדד את זה. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> נרצח בהיותו חטוף או בסמוך למועד החטיפה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה ברור למי אנחנו רוצים לתת מענה, את הניסוח נעשה בנפרד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מסמיכים אותך לנסח את זה ברוח הדברים האלה שהבנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יחד עם המשרדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יחד עם משרדי הממשלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 4. שיעור התגמול המיוחד (1) שיעור התגמול ליום יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה – 1. אם הוא היה עובד שכיר – שכר העבודה הרגיל; 2. אם הוא היה עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת; 3. לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי; התגמול המזערי זה מה שדיברנו עליו קודם, כ-7,000 שקל או כ-9,000 שקל אם מדובר בהורה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לעל"ע זה גם מובטלים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם מובטלים, כן? << דובר >> קריאה: << דובר >> תגמול מינימלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה זה היעדרות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא חטוף, לא יודעים איפה הוא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (2) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי ובכלל זה גם לעניין חטוף או נעדר הזכאי לתגמול גם כעובד וגם כעובד עצמאי; כלומר אם הוא זכאי גם כעובד וגם כעובד עצמאי הוא יקבל את התקרה במקסימום, כמו כולם. 5. סייג לתחולה הוראות הסכם זה לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, או מכוחות הביטחון כהגדרתם בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008. חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, שזה בעצם כל החיילים, כולל סדיר, כולל מילואים, כולל קבע, כולל הכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שואל שוב, למה צריך את סעיף 5? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כי אם הם לא מוחרגים מפה בעצם המשמעות זה שהביטוח הלאומי צריך לשלם לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואז אפשר לקזז את זה ממה שהצבא נתן? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אפשר לקבוע הוראה שקובעת קיזוז, שהביטוח הלאומי ישלם את הסכום שבהסכם וקיזוז מה שהוא מקבל מצה"ל. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא. כפי שציינו, אנחנו נותנים כאן מענה למי שמטופל על ידי ביטוח לאומי, שזה משפחות האזרחים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה בעצם ההשלכה מבחינתכם? מה הפחד? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא עניין של השלכה. משרד הביטחון מטפל בכל החטופים שהם חיילים ומכוחות הביטחון, זה המעטפת שניתנת על ידי משרד הביטחון, אנחנו נותנים את המעטפת למשפחות האזרחים. אנחנו לא רוצים לפצל את הטיפול, שיהיה טיפול כפול, גם ביטוח לאומי יטפל בהם, גם משרד הביטחון, גם צה"ל. אם יש מענה ויש הסכמה מצה"ל לתת להם את המענה הזה אין צורך לעשות עוד גורם נוסף שייתן להם את המענה הזה. אין צורך בזה ואני גם אגיד שהם בכלל לא מוכרים בביטוח לאומי, אנחנו לא יודעים לזהות אותם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה להקים אותם, זה 20 איש. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא בעיה להקים, המידע הוא מידע חסוי. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> חבר הכנסת בליאק, במשרד הביטחון זה אגף שיקום שלם. זה לא רק המעטפת הכספית, זה כלל הטיפול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בדיוק את זה אני שואל, איפה זה פותח - - - << אורח >> ירון כהן: << אורח >> יש טיפול שלם ומעטפת שקשור בשיקום, בליווי וכו'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זאת הנקודה בעצם. << אורח >> ירון כהן: << אורח >> נכון, צריך להשאיר אותם במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בואו נשמע מה אומרים אנשי משרד הביטחון בעניין הזה, לגבי האפשרות או אי האפשרות להוציא את סעיף 5 ומה האלטרנטיבה שאתם מציעים. << אורח >> חן צדיק: << אורח >> האלטרנטיבה לסעיף 5 זה שצה"ל הוא זה שייתן להם את המענה מקצה לקצה ולכן ההסכם הזה לא יחול על כוחות משרתי צה"ל ואנחנו נדע לתת את המענה כמו שאנחנו עושים כבר עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא כמו שאתם עושים עד עכשיו. כמו שדיברת קודם, אני רוצה שתחזור על זה. << אורח >> חן צדיק: << אורח >> בסדר, הסוגיה שאמרנו שאנחנו נבחן. ברגע שההסכם הזה יהיה אנחנו נבחן את העניין של התגמול המינימלי עבורם. אנחנו נעשה את הבחינה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בהנחה שוועדת העבודה והרווחה פה אחד מבקשת ממשרד הביטחון לאפשר לכל חייל שחטוף שיקבל לפחות את המינימום של 7,000 שקל. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אז אני אגיד, אדוני היושב ראש, הסמכות לקבוע את דמי הקיום היא של השר ושל הרמטכ"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והסמכות שלנו להגיד לשר שיגיד לרמטכ"ל שיקיים את זה. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> כמובן, אדוני צודק, וזו הסיבה שציינו שנביא את זה בפני הגורמים הרלוונטיים כדי שהם בסופו של יום יקבעו בנקודה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים להתחייב ללוחות זמנים לבדיקה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם לא יכולים להתחייב בגלל קוצר הזמן, אבל אנחנו מאשרים את ההסכם הזה בתנאי ובהנחה שהם יקיימו את החלטת ועדת העבודה והרווחה, שכל חייל יקבל את המינימום של 7,000 שקל כמו כל חטוף אחר. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> שלא תהיה אפליה לרעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 6. הוראות מיוחדות (1) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד התביעות של המוסד סבר, בשים לב בין היתר לאלה, כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או של הנעדר: (1) חשבון הבנק הוא חשבון שאליו שולמו קצבאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו לחטיפה או להיעדרות; (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי בעל רישיון בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או מבנק הדואר בע"מ, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר או החשבון שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו. (2) חישוב שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת ייעשה בהסתמך על נתונים במאגרי מידע במוסד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה לגבי העובדים הזרים, אמרתם שבהם תטפל רשות האוכלוסין. יש אולי עובדים זרים שאין להם חשבון בנק, מה עושים? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> לא, מבירור שעשיתי עם משרד העבודה, עם מי שאחראית על נושא העובדים הזרים היא אמרה שכל עובד זר שמגיע לישראל חייב לפתוח חשבון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או שפותחים לו חשבון? << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> לא, הם מחויבים כי הם עובדים חוקיים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני רק רוצה להעיר את נציגי הממשלה פה ואת הוועדה הנכבדה לחטוף שנרצח. חטוף שנרצח בתשלום הרטרו פה, חשבון הבנק למעשה ננעל. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> לא, הוא לא. רני, תתייחסי לזה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> מה זה ננעל? אדם שמת, אדם שנפטר, אי אפשר לעשות פעולות בחשבון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה ברורה, מה התשובה? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> המהלך הוא שמרגע שאדם נפטר אז צריך להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה ואז הגישה לחשבון נפתחת. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> זה מחסום בעייתי. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> המשפחות יכולות להגיש, מישהו שהוא יורש פוטנציאלי יכול להגיש בקשה לצו ירושה וצו קיום צוואה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן זה לוקח? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> 18 ימים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> זה לא סותר את מה שאני אומר שהחשבון ננעל, ורק עם בקשה לצו ירושה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> נכון, ב-18 ימים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני מאמין שהחטופים שנרצחו, כבר הוגשו בקשות לצו ירושה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> יש לי הערה מאוד חשובה ואני סיימתי עם ההערות שלי, אדוני. הערה לגבי הסעיף הזה - - - << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> רגע, אם לא הייתי מחודדת, החשבון תמיד יכול להיות מזוכה. המשיכה מהחשבון היא זו המוגבלת, לכך התכוונת. אין בעיה לזכות חשבון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר אפשר להכניס, אי אפשר להוציא. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> הקושי הוא במשיכה, שהבנקים מגבילים את המשיכה מרגע שהם יודעים על פטירתו של אדם. זה כלל שהם עושים בניהול הסיכונים שלהם, שהם לא רוצים אחר כך שתבוא המשפחה או מי שהוא היורש ויגיד - - - << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא מדבר על ההוצאה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> בזיכוי אין בעיה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> יש סוגיה חשובה, הסיפור של מנגנון החישוב. למעשה הביטוח הלאומי יונק את כל המידע המספרי החשבונאי של ההכנסה מתוך המאגרים של המוסד. אני מדבר פה אך ורק לגבי עצמאים שהסעיף קובע שהבסיס לחישוב שכר עבודה של החטוף לצורך תשלום התגמול יילך על פי סכום הביטוח או המקדמה ששולמה למוסד מהחטוף טרם החטיפה בחודשים הרלוונטיים. אם לדוגמה אדם עצמאי עבד ושילם מקדמות לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי בצדק אמור לשלם את התגמול החודשי לפי המקדמה שהוא שילם בחודשים שלפני החטיפה. יש עצמאים שהמקדמה שהוא שילם, לדוגמה, היא לצורך חישוב השכר 15,000 שקלים אבל בפועל ההכנסה שהוא הכניס לעסק בקיזוז ההוצאות שלו היא 30,000 ₪. הוא יקבל את התגמול לפי המקדמה שהוא שילם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קורה גם הפוך. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> או הפוך, לפי המקדמה שהוא שילם. לכן זו הערה מאוד מאוד חשובה ואני מבקש פה, אדוני, לתקן את הסעיף שבמאגרי המידע במוסד או ברשות המיסים, מס הכנסה או מע"מ, לפי הגבוה מבין השניים. למה? כי החברה הנכבדה שלי תגיד שיש סיפור של גמלה חוסמת. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, זה לא רלוונטי. מע"מ בכלל לא מדבר על הכנסות, זה מחזור עסקאות, זה לא רלוונטי בכלל. אנחנו מקבלים את המידע על השומות הסופיות, אנחנו הולכים לפי שומות סופיות של מס הכנסה, זה מידע שנמצא במאגרי ביטוח לאומי. מקדמות, אם הוא רצה לשנות בהתאם להכנסה העדכנית שלו. אני שוב חוזרת ואומרת, אנחנו נלך לפי החישוב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני כן אגיד בצורה מפורשת, לפי מע"מ אנחנו לא נלך, מע"מ לא מפרט הכנסות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם יכול להיווצר מצב, כמו עם נישום רגיל, שהחטוף יצטרך להחזיר כסף כי ההכנסה שלו בפועל לפי השומה תהיה יותר נמוכה מהמקדמות? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אנחנו לא נגיע למצב שנדרוש ממישהו כסף. בהגדרה לא יהיה תחשיב כזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא ליישם את המנגנון שקיים בדמי לידה, שזה לפי השומה בשנת החטיפה או לפי השומה שקדמה לשנת החטיפה? << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> במיוחד אצל העצמאים, שזה דבר מאוד מאוד רגיש. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אגיד שיש מספר יחסית מאוד מאוד קטן. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> שרית, יש פה תוצאה מאוד ברורה כרגע, שיכול להיות שיש עצמאי שהמקדמות יהיו נמוכות ממה שהוא הכניס בפועל בחודשים שאתם אמורים לבדוק. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ואיך אנחנו נחשב? << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לפי הדיווח לרשות המיסים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ערן, כרגע אנחנו מתכוונים לבצע את זה במיידי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע את המנגנון של דמי לידה, לפי התיקון שעבר ב-2016. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לפי הדיווח ברשויות המס. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא לפי הדיווח ברשויות המס, אין לנו מנגנון כזה כרגע. אתה תייצר מנגנון הרבה יותר מורכב לביצוע. אני רוצה לבצע את זה במיידי. אם אני אתחיל עכשיו לבדוק מה הם חישבו במס הכנסה ואם היה שינוי – אנחנו הולכים לעשות את ההסכם הזה ידני, אני ועוד שלוש פקידות נשב ונבצע את זה. אם אנחנו נתחיל לעשות חישובים מורכבים זה לא יבוצע. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא יודע על איזה חישובים מורכבים את מדברת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין צורך להסתבך פה, המנגנון קיים, לפי השומה בשנת החטיפה או השומה שקדמה לשנת החטיפה, לפי הגבוה. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> לא, אני לא מתכוון לזה. אם נגיד בשישה חודשים לפני הוא עצמאי והיו לו הכנסות גבוהות מאוד והוא דיווח לרשויות המס על ההכנסות האלה, ההכנסות הן גבוהות, וההכנסות הללו שהוא דיווח עליהן הן גבוהות מהמקדמות שהוא שילם לביטוח לאומי, זה מנעד ההכנסות שלו, זו ההכנסה שלו. אין שום סיבה שבעולם שהמדינה לא תיתן תגמול חודשי בהתאם להכנסות הגבוהות שלו. אני כתבתי, הגבוה מבין השניים. מה שכרגע אתם מציעים זה לעשות שנה אחורה, מי אמר ששנה אחורה זה השנה הטובה שלו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או שנת החטיפה, לפי הגבוה. זה בדיוק מה שאמרתי. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> לפי מה שאתה מציע יהיו כאלה שייפגעו. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> ממש לא. אם לא היית - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עו"ד בקר, אני חושב שבזכותך אנחנו נצטרך לעשות דיון נוסף. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> למה? איזה דיון נוסף? בסך הכול צריך לתקן, או במאגרי המוסד או ברשות המיסים. << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> אני גם אשמח לומר, ערן, ההערות שלך הן מאוד מאוד חשובות, אבל שבועיים אנחנו כבר חיכינו להן, היה נכון שנעשה את זה לפני, חבל. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני לא אגיד פה באולם למה ההערות שלי התעכבו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי, אתה שמעת את הצעתו של חבר הכנסת בליאק? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני חושב שהצעתו של חבר הכנסת בליאק היא מצוינת, כפי שאנחנו עושים בדמי לידה לעצמאיות, לוקחים את השומה של רבע השנה באותה שנת לידה או השנה שקדמה לה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו הצעה מיטיבה, לפי הגבוה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> והאוצר פה נתן את הסכמתו שנעשה את אותו דבר לגבי עצמאים. אנחנו לא נמציא עכשיו את הגלגל מחדש. השומה של עצמאי היא שנתית, ההצעות פה של חברי ערן הן עכשיו להמציא גלגל מחדש. הכי פשוט, חבר הכנסת בליאק הציע הצעה שתיתן מענה אמיתי ופשוט שגם יתבסס על מה שקיים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> ההצעות שלי הן לא עושות שום דבר, בסך הכול ביקשתי להוסיף שזה יהיה או במאגרי המוסד או במאגרי רשות המיסים, הגבוה מבין השניים. איזה סיבוך אני הצעתי? על מה אתם מתווכחים פה בכלל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מקובלת עליך הצעת חבר הכנסת בליאק, עורך דין בקר? << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אני רוצה שתהיה אפשרות לחטוף לקבל את מעטפת התגמול החודשי מחליף הכנסה המקסימלית בהתאם להכנסה שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שהצעתי. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אין בעיה, לפי דיווח של רשות המיסים או לפי דיווח של ביטוח לאומי, הגבוה מבין השניים. זה מה שהצעתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה לא דיווחים סותרים. << אורח >> ערן בקר: << אורח >> אתם רוצים להגיד שההצעה של חבר הכנסת ולדימיר מקובלת עליכם, שזה מגלם את ההצעה שלי? בבקשה, אין לי בעיה עם זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוא נשמע את שלומי מור, סכם את הדבר, מה אתם הולכים לעשות? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אדוני, אנחנו מציעים שהבדיקה תהיה השוואת רבע השנה שקדמה ל-1 באוקטובר, לעומת רבע שנה בשנת השומה שקדמה לכך, כיוון שיש היגיון בדברים, כיוון שההכנסות שלך בשנת החטיפה לצערנו הרב ירדו, אז אין סיבה שתיפגע מזה, זה ברור. לכן נשווה את אותו רבע שנה, שיכול להיות שהשנה הזאת הייתה מצוינת, לעומת רבע השנה הקודמת. ככה ניתן מענה למה שמוצע. ללכת עכשיו למס הכנסה ולרשויות מס ולתסבך את העניין לא יועיל לאיש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבע השנה מאוקטובר אחורנית שלושה חודשים לעומת אותם חודשים בדיוק - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא, זה לא משנה. הרי שומה היא שנתית, אז לוקחים רבע שנה בשנה שקדמה. את תראי את זה גם בסעיף שעוסק בדמי לידה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי, אז יש לכם את הנוסח כמו בדמי לידה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש להם את הנוסחה והם יעשו את זה כמיטב יכולתם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שלומי, אם יש לכם את הנוסח להגיד עכשיו לוועדה אז עדיף. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד שהיא תסיים את ההקראה תגיד את הנוסח. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תגיד לנו פחות או יותר מה הנוסח המבוקש. 7. תוקף ההסכם תחילתו של הסכם זה במועד פרסומו ברשומות (בהסכם זה – יום התחילה) והוא יעמוד בתוקף עד לתום תקופת הזכאות. אבל כמו שאמרנו קודם, זה נכון שההסכם ייכנס לתוקף עכשיו, אבל התשלום מכוחו יהיה רטרואקטיבי מה-7 באוקטובר. תשלום ראשון לפי הסכם זה בעד התקופה שלפני יום התחילה ייעשה בתוך 30 ימים מיום התחילה. כלומר כל המסה של הרטרואקטיביות אמור להיות 30 ימים מיום התחילה. 8. מימון, החזר הוצאות וביצוע (1) התגמול המיוחד לפי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד. (2) המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל. (3) הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל). (4) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה נוסח ההסכם שבין הממשלה לביטוח הלאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו נחדד אחרי זה, אבל זה רבע השנה שקדם ל-1 באוקטובר או רבע השנה בשנת המס שקדמה, רבע השנה בשנת המס 2022. לפי הגבוה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד אישור ההסכם? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, לפני ההצבעה יש לי משהו חשוב. מהרגע הראשון ששמעתי על ההסכם, היות שאני מעל גיל 67 מאוד הפריעה לי העובדה שכל אלה שמעל גיל 67 הוצאו מההסכם ואז שאלתי את היועצת המשפטית ואת המנהלת וכולם מה יהיה איתם. אני יכול לבשר שברגע זה קיבלתי הודעה מהאוצר שכל אלה שמעל גיל 67, בין אם הם עבדו ובין אם הם לא עבדו, הם יקבלו לפחות את המזערי שיקבלו כולם, ומי שהרוויח יותר יקבל יותר, כמה שהוא הרוויח. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסעיף 3(א) אנחנו נוריד את המילים 'וטרם מלאו לו 67'. << אורח >> אלי שתיוי: << אורח >> זה לא הגיוני. אלי שתיוי, אבא של עידן. האם סטודנט יקבל את המינימום? << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> לא שכר המינימום, התגמול המזערי, זה לפחות 6,000 - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אלא אם הוא עבד והשתכר יותר. << אורח >> אלי שתיוי: << אורח >> ראיתי, אבל אני חושב שזה לא הגיוני בעליל. אני חושב שכל אחד צריך לקבל מינימום 20,000 שקל כי הוא חטוף והוא נמצא שם וזה מה שמגיע לכל אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציג להצבעה את ההסכם בין הממשלה לבין הביטוח הלאומי לפי כל מה שדיברנו פה. אם יש עניין ניסוחי שחסר הסמכנו את היועצת המשפטית עם היועצים המשפטיים לנסח את זה ברוח הדברים שדיברנו. רשמנו את הודעת הצבא שהם יעבירו לשר הביטחון ולרמטכ"ל את דרישת הוועדה שכל חייל יקבל לפחות את המזערי, 7,000 שקל לחודש, וככה אני מגיש את זה להצבעה. מי בעד אישור חובת היוועצות בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ונעדרים במלחמת חרבות ברזל? מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסכם אושר פה אחד. תודה רבה, שניפגש בשמחות. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35. << סיום >>