פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 12/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 318 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ג' באדר התשפ"ד (12 בפברואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024 מ/1708 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי סימון מושיאשוילי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר מיכל שיר סגמן נאור שירי אושר שקלים עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: דן אילוז ששון גואטה סימון דוידסון מיכל וולדיגר שלי טל מירון מירב כהן רון כץ צגה מלקו צבי ידידיה סוכות מטי צרפתי הרכבי גלעד קריב פנינה תמנו שטה מוזמנים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמואל אברמזון – מ"מ הכלכלן הראשי, משרד האוצר יוגב גרדוס – הממונה על התקציבים, משרד האוצר איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אסי מסינג – היועץ המשפטי, משרד האוצר שחר גינת – ייעוץ כלכלי לשכת השר, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מקרו באגף תקציבים, משרד האוצר אסתי פלדמן – סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר טטיאנה סלובודניצקי – מנהלת תחום בכירה באגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת תקציב באגף תקציבים, משרד האוצר שלומי הייזלר – מנכ"ל משרד האוצר יובל אמיר – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים רואי כחלון – ראש המטה למלחמה בפשיעה, משרד ראש הממשלה נעה ברחד – המטה למלחמה בפשיעה, משרד ראש הממשלה שלומי לויה – סמנכ"ל משפט וממשל, איגוד לשכות המסחר אוריאל לין – נשיא, איגוד לשכות המסחר יובל בר און – מייסד שותף ומנכ"ל, ארגון ההייטק הישראלי ליאור גור – צוות כנסת וממשל פורום העצמאים והפרלינסרים רותי פרמינגר – נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה בכנסת וחברת ועד אייבי מוזס – יושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה איציק אשכנזי – מנכ"ל מרכז המועצות, מרכז השלטון האזורי יאיר שלם – מנכ"ל הסתדרות לאומית ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024, מ/1714 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אני מבקש להודות לקדוש ברוך, להודות לחיילים האמיצים ששחררו את פרננדו מרמן ואת לואיס הרו שחזרו בשלום. אנחנו מתפללים שכולם יחזרו הביתה בריאים ושלמים. זה יום עצוב על נפילתם של שני חיילים וגם יום שמח על חזרתם של שני החטופים בריאים ושלמים. יש כמה שביקשו רשות דיבור. ניצן איתן, בקשה. << אורח >> ניצן איתן: << אורח >> תודה רבה על הבמה. זו פעם ראשונה שלי בחדר הזה, במשכן. אני אחיו הגדול של סמל ראשון גלעד ניצן שנהרג לפני שלושה חודשים, בי"ט חשון-3 בנובמבר, בעזה. אני מגיע לכאן בשליחותו ובשליחותם של כל הנופלים מטעם פורום הגבורה. לפני חודשיים נולדה לנו בת, קצת אחרי ה-30 של אחי, וקראנו לה גילי. בחרנו לקחת את אותו כאב, את אותו מקום ומעבר לזה שהחלטנו לקרוא לה על שמו של אחי, גם להסתכל קדימה ולהביט הלאה, לצוות אותה לשמחה תמידית, כי כך גם היה אח שלי שנולד בשנת 2002, בשנה של אינתיפאדה, בשנה קשה. ההורים שלי לא לקחו את השם למקום של קדרות, הם לקחו את זה למקום של עתיד. קראו לו גלעד נחמיה, שמחה תמידית שתנחם אותנו. אני עומד כאן ואומר שכולנו חווינו פה איזה שהוא משבר, כולנו היינו כאן בכאב כזה או אחר. אני מאמין שכחברי כנסת אתם מרגישים את כל גודל האחריות בתור נבחרי ציבור. הכאב הזה שקרה לנו בשמחת תורה, ב-7 לאוקטובר, זה משהו בלתי ניתן לתאר. מה אנחנו עושים הלאה כדי להמשיך, כדי לא לעצור ולא לשקוע בכאב הזה? אני כאן כדי לזעוק את הזעקה של הנופלים, להגיד לכם להמשיך הלאה לניצחון, לא לעצור. הצבנו מטרות בתחילת המלחמה, צריך לעמוד בהן. צריך להשמיד את כל חמאס, שלא יישאר זכר לדבר הזה, לא גרגיר של גדוד, של מחלקה, של כיתה. אין מצב שהדבר הזה נשאר, אין מצב שיהיה זכר ומישהו יגיד את השם הזה על דל שפתיו. צריך להשמיד את כלל חמאס ולהשיב את כל החטופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מירב לשם גונן, בקשה. << אורח >> מירב לשם גונן: << אורח >> תודה ליושב ראש הוועדה ולכל הנוכחים. ועדה באמת חשובה מאוד היום. זכיתי לשבת ליד איתן שיושב לזכר אחיו גלעד ז"ל. הלב שלי איתו, הלב שלנו כולו עם הנופלים ועם הנופלים מהלילה האחרון. אמנם יש שמחה קטנה לעם ישראל עם שני החטופים שחזרו בחיים, אבל יש לנו כאב גדול על המצטרפים למשפחת השכול. כולנו מבינים שכעם ישראל וכעם יהודי אנחנו מחוברים בעבותות, אנחנו מחוברים בעבותות לחיים כדי להשיג את יתר המטרות שלנו. אנחנו יודעים כולנו שהניצחון הגדול יהיה השבת החטופים ומיטוט החמאס. מיטוט החמאס הוא אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו עושים כדי שאנחנו, היהודים, נוכל להמשיך לחיות פה, בתוך ישראל, אבל לשם כך אנחנו צריכים את החיים שימשיכו לפעום בתוכנו. כאימא לרומי גונן קמתי לבוקר מעורב ברמות שאני לא יודעת להסביר לכם. אבא של רומי כתב בקבוצה המשותפת שלנו: "שוחררו שני חטופים, רוני לא ביניהם". אני חושבת שזה המשפט שהצליח לכלול בתוכו את השמחה הענקית על שניים שחזרו בחיים ואת הכאב והתסכול העצום על שהבת שלי והרבה מאוד אנשים שעדיין בחיים נמצאים שם. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם במדינת ישראל זו החוכמה שלנו, הצדק המאוד מפותח שלנו שיודע לפעול בחוכמה. אני שמחה על זה שאנחנו מנצלים את ההזדמנות הצבאית יחד עם ההזדמנות הדיפלומטית והמדינית כדי להביא את כולם, את כל מי שעדיין בחיים ומי שלא למדינת ישראל. אני מבקשת ממדינת ישראל לנצל כל הזדמנות צבאית, מדינית או דיפלומטית. תודה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גיל דיקמן, בקשה. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> אני בן דוד של כרמל גת שנחטפה לעזה. הבוקר הזה הוא בוקר של ניצחון, אבל הניצחון המוחלט יהיה כשכל החטופים יהיו בבית. אנחנו רוצים להגיד תודה גדולה לכל מי שהשתתף במבצע הזה, למי שסיכן את עצמו, למי שתכנן את המבצע, לכל זרועות הביטחון, לממשלה שאפשרה את הדבר הזה. אני רוצה להודות לך, אדוני שר האוצר, על זה שהצבעת בעד העסקה הקודמת שהחזירה חטופים הביתה, החזירה תינוקות, נשים וילדים. אני רוצה להודות לך באופן מיוחד, כי נכנסת בדעה אחת ויצאת בדעה אחרת. אנחנו נחזיר את כל החטופים רק ביחד, רק בשילוב של כל המאמצים, רק אם במשותף נעשה את מה שצריך. בעסקה יגיעו הרוב המוחלט של החטופים בחיים. ללואיס יש יום הולדת ב-25 בפברואר. לא האמנו שנחגוג אותו כולם ביחד. כבר חלמנו שנכין בשבילו פיצה. לא העזנו להעלות על הדעת שהוא יוכל להכין את הפיצות האלו בעצמו. הלוואי שב-25 בפברואר, ביום ההולדת שלו, נוכל לזכות לחגוג כולם ביחד עם כל החטופים והמשפחות שלהם ולחבק ביחד את כל אלה שאיבדו את קרוביהם, זה יהיה ניצחון מוחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. צביקה מור, בקשה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> תודה על זכות הדיבור. אני אבא של איתן מור שהציל רבים מאוד בשמחת תורה, הציל ממש ממוות עשרות אנשים ואז נחטף לעזה. אנחנו רוצים להודות לראש הממשלה, לקבינט המלחמה, לכוחות צה"ל, לכוחות הביטחון על האומץ, על ההחלטה, וכמובן להודות לקדוש ברוך הוא על ההצלחה של המבצע המורכב הזה והבלתי יאומן שאי אפשר לדמיין. אנחנו שמחים מאוד בשחרורם של פרננדו ושל לואיס היקרים, מחבקים את המשפחות שלהם, ומחכים ליתר החטופים שישובו אלינו הביתה חיים, בריאים ושלמים. אני רוצה לקרוא מאחד מתוך 14 הספרים של הרמב"ם. הוא הראשון שכתב לנו את כל ההלכות שאנחנו זקוקים להן בחיים – החל מאמונות ודעות, עד להלכות, מלכים ומלחמות. הלכות פדיון שבויים נמצאות בהלכות מתנות עניים, בהלכות צדקה. הרמב"ם כותב: "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על לא "תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך", ועל "לא תעמוד על דם רעך".. ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים". הרמב"ם כותב את הדין של פדיון שבויים בהלכות צדקה - אנחנו עסוקים בדיני מלחמה. הרמב"ם לא מתמודד עם אויבים של מדינה, הוא מתמודד עם מצב שבו חטפו יהודים כדי לקחת עבורם כופר, כדי לקחת עבורם כסף, וכאן יש את הסייג שאומר: "אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים רודפים אחריהם לשבותם". זאת אומרת, לא פודים אותם כדי שלא יהיו לנו אחר כך צרות. ההתחשבות בעתיד היא חלק מהמצווה, היא כדי שלא נשלם אחר כך מחירים יקרים. כאשר אנחנו מדברים על דיני מלחמה הדין שונה לחלוטין, כי הכל תלוי במה מחזק את המלחמה ומה מחליש את המלחמה. אין לי שום ספק שהשבת החטופים כולם תחזק את המלחמה. כשכל החטופים ישובו אלינו יהיה בארץ כזה ששון ושמחה, כזה יום חג, אבל מיטוט החמאס הוא זה שישיב לנו את החטופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא על סדר היום. שר האוצר, לפי התכנית, יציג את התקציב הנוסף לשנת הכספים 2024 -התשפ"ד. אדוני שר האוצר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב ראש, לא קל לכולנו, זה בוקר של רגשות מעורבים. יש מצד אחד שמחה בכך שהלוחמים של שב"כ, ימ"מ, צה"ל והמפקדים זוקפים לכולנו את הכבוד הלאומי והגאווה הלאומית ביכולות המודיעיניות והמבצעיות הכל כך טובות, בדבקות במטרה, בעובדה שאנחנו נלך עד סוף העולם ולא נחסוך אף מאמץ להציל כל יהודי שנמצא בצרה, ומצד שני, התבשרנו הבוקר על נפילתם של שני לוחמים גיבורים ממגלן והחטופים שעדיין נשארו בשבי שגם אליהם צריך להגיע ולהחזיר הביתה. באמת בוקר מורכב, כמו החיים של כולנו מאז שמחת תורה, כשבעניין הזה אין קואליציה ואופוזיציה, אין ימין ושמאל. כולנו חווים את הטלטלה הזאת שיש בה הרבה כאב והמון המון עוצמה וגאווה. העם הזה מגלה בעצמו כוחות שכמעט שכחנו שיש בו. זה לא סוד שאנחנו שמים את המילואימניקים במרכז, שאנחנו מבינים שהלוחמים והמפקדים בסדיר, במילואים, עם הנחישות, עם העוצמה, עם האמונה, עם הלכידות, עם העורף והגב שהם מקבלים מהמשפחות, זה משהו שנושא עבור כולנו רוח ישראלית כל כך גדולה, כל כך יפה, ואתם תראו שזה נמצא פה בתקציב. אמרתי כשהייתי בדיון קודם שהתשעה מיליארד שקלים שתקענו באדמה זה הבסיס שסביבו מסתובב כל התקציב הזה. בכל מה שנוגע למילואימניקים לא נחסוך, כמה שיעלה יעלה. אמרתי כמה וכמה פעמים שבלי ביטחון לא תהיה כלכלה ובלי ניצחון לא יהיה ביטחון. אנחנו בשביל כלכלה צריכים ביטחון ובשביל ביטחון צריכים ניצחון, כשאת הניצחון מביאים לנו הלוחמים הגיבורים, המפקדים הגיבורים. את הניצחון מביא החוסן הלאומי של העורף האזרחי במדינת ישראל שבאמת מגלה יכולת עמידות. אנחנו רואים בחומרים המודיעיניים כמה סינוואר הופתע מזה, כמה הוא היה בטוח שהחברה הישראלית לא מסוגלת לשלם מחירים יותר. אנחנו מצליחים להקרין החוצה כל כך הרבה עוצמות לאומיות בזכות האחדות שמפעמת בחברה הישראלית ומפעמת אצל הלוחמים, אצל המשפחות, בבית הזה, וזו הציפייה שלי מכולם בדיון הזה. זה בסדר שיש ויכוחים, שיש קואליציה ואופוזיציה, כי בסוף תקציב זה הרבה סדרי עדיפויות, אבל מאוד חשוב לי שהדיונים פה יהיו דיונים של אחדות. אנחנו באים להקשיב וגם באופן טבעי אפשר לשנות כי אני לא חושב שכל השכל נמצא אצלנו במשרד האוצר, בממשלה. אם ייאמרו כאן הערות טובות וחשובות, נקשיב להן, נפנים אותן, נשתדל לבוא לקראת כמה שאפשר. אני חושב שעם ישראל מצפה מאיתנו לאחדות, כי האויבים שלנו מופתעים ממנה, נחלשים ממנה, וזה מקרב את הניצחון. היכולת שלנו לעמוד מול לחצים בינלאומיים לא פשוטים בתקופה הזאת נשענת הרבה על הביחד שלנו, כאשר הביחד לא מבטל מחלוקות, הביחד לא שולל את הלגיטימציה של ויכוח שצריך להיות כי ככה זה בכנסת, ככה זה בוועדה כאן, והייתי פה הרבה שנים, אבל צריך לעשות את זה אחרת בבוקר הזה ובכלל. היו לי שלושה אתגרים בהנחת התקציב הזה. האתגר הראשון זה לספק את כל צורכי המלחמה בחזית ובעורף. כששמנו את התקציב המתוקן ל-2023, באתי ואמרתי שאני הולך על מדיניות אזרחית וכלכלית מרחיבה כי אני חושב שזה קריטי לחוסן הלאומי ולניצחון. המלחמה הזאת התחילה במשבר אמון מאוד גדול, וזו הייתה חומת הביצורים הראשונה של המדינה אל מול אזרחיה במובן הפשוט של הקיום, של החיים הפיזיים. מכיוון שלא היינו עשרות שעות כשאנשים היו בממ"דים עם הילדים והם נשחטו, נטבחו ונרצחו, אנחנו צריכים לבנות את חומת הביצורים השנייה, הכלכלית, כדי לשדר חזרה ביטחון לעם ישראל, וזה נכון לניצולים, למפונים, לתושבי הדרום והצפון, למילואימניקים, לחברה הישראלית כולה, לבעלי העסקים. אפשר רגע להישען אחורה כי יש מי שמחזיק אותך. אתם תראו בתקציב תוספות של עשרות מיליארדים לביטחון, ולא שמנו מגבלות בהקשר הזה. כשמסתכלים קדימה צריך להיכנס לשיח של סדרי עדיפויות, לא רק של צרכים, לכן אני מתעקש על אותה הקמת ועדה ציבורית שתבחן את תפיסת הביטחון, את תרחישי הייחוס, האיומים, המענה, ותוודא שבניין הכוח וההצטיידות מתאימים לזה, שאנחנו מבצעים צעדי התייעלות. בשלב הראשון אנחנו מזרימים כסף למלחמה, למכונת המלחמה, כי על זה בנוי הקיום שלנו והניצחון שלנו. יש תקציבים גם לביטחון האישי, למשרד לביטחון לאומי, ויש הרבה תקציבים אזרחיים - לחינוך, לרווחה, לבריאות, לטיפול בכל הסקטורים שדרושים עכשיו לשיקום חבל התקומה של העוטף ושל הצפון. שמרנו לזה הרבה כסף. אנחנו מבינים שזה חלק מהניצחון שלנו, שהחבלים האלה יצטרכו להכפיל ולשלש את עצמם בשנים הקרובות כי נצטרך לייצר שם תנופת פיתוח גדולה. זה חלק שהתקציב בו גדל. אגב, התקציב גדל גם במנועי צמיחה – נדל"ן, הייטק, שילוב חרדים בשוק התעסוקה. שמנו שם הרבה כסף, למרות שהתקציב לדברים שהם כאילו לא קשורים למלחמה במגמת התכנסות. האתגר השני הוא לעשות את כל מה שאמרתי עכשיו באחריות פיסקאלית, כי אין ארוחות חינם, כי יש את היום שאחרי וכל מה שמוציאים היום צריך לשלם מחר. אתם תראו שביצענו צעדי התכנסות גם בתקציב הנוכחי שעומד בפניכם עכשיו, אותו תקציב מתקן של 2024, ואני חושב שעוד יותר חשוב מזה זה הצעדים שאנחנו עושים היום שישפיעו על התקציבים הבאים, מ-2025 והלאה. זה משקף, מסמן לשווקים ולציבור אחריות בהבנה של החולי, בהבנה שיש מלחמה שיש לה השפעות על הכלכלה. יש צרכים שאנחנו צריכים לתת להם מענה, אבל אנחנו צריכים למצוא את האיזונים הנכונים ולעשות את זה באחריות פיסקאלית. האתגר השלישי והלא פחות חשוב זה לעשות את זה באחדות, ואני מאמין בזה לא כאמירה מהשפה אל החוץ. תמיד התקציב הוא דבר ששנוי במחלוקת כיוון שהוא משקף סולם עדיפויות. אף פעם אין כסף להכל, השמיכה קצרה. אם אני אתן לכל 120 חברי הכנסת טבלה עם סעיפי התקציב, אשאל אותם איפה לקצץ ואז אאסוף את הדפים האלה בעילום שם, סביר להניח שנדע מאיזה צד של המפה הפוליטית הגיע כל דף. זה טבעי, זה בסדר, ככה זה בדמוקרטיה שיש תפיסות שונות, ערכים שונים, סדר עדיפויות שונה. בדרך כלל קואליציה מביאה את סדר העדיפויות שלה, של בוחריה. סביר להניח שאם הייתי מקצץ איפה שלדעתי פחות חשוב זה היה לי קל, וסביר להניח שאם הייתי נותן למחנה השני לקצץ איפה שפחות חשוב זה גם היה קל, אבל אמרתי שאני בשום פנים ואופן לא עושה את זה במלחמה. כשסינוואר יושב בבונקר הוא רק רואה טלוויזיה, אין לו משהו אחר. כשהוא רואה אותנו חזקים, נחושים, מלוכדים, שאי אפשר להכניס סיכה בינינו, הוא מתייאש, הוא נשבר, והוא גם יחזיר את החטופים וייכנע. אם חס וחלילה הוא מוצא בנו בקיעים, הוא יתחזק, הוא ישאב מזה עידוד, הוא יתבצר בעמדתו. אני רוצה שהנטל הזה יתחלק כמו טל, בצורה שווה על כולם, כאשר מצד אחד כולם נכנסים מתחת האלונקה, מצד שני אף אחד לא מרגיש שחרב עליו עולמו, אף אחד לא מרגיש שנכנסנו לפרה הקדושה שלו ושחטנו לו אותה. אני שר האוצר של כולם תמיד - עוד יותר במלחמה, ואנחנו ממשלה של כולם תמיד - עוד יותר במלחמה. אני יודע, ואני לא חדש פה, שיהיו פה כאלה שיצעקו על תקציב הישיבות, שיהיו פה כאלה שיצעקו על תקציב התאגיד, שיהיו פה כאלה שיצעקו למה לא קיצצתי בהבימה וכאלה שיצעקו למה לא קיצצתי בהתנחלויות, אבל אני לא אכנס לזה. לא תצליחו לגרור אותי למלחמות האלו. אין קיצוץ בדברים לא חשובים כי הכל חשוב, אבל יש חשוב יותר. החשוב יותר דורש שינוי סדרי עדיפויות, דורש הוספות תקציביות, דורש קיצוצים כואבים שכל המשרדים חווים אותם, שכל הסקטורים חווים אותם, שכל תחומי הפעילויות חווים אותם. השתדלתי שזה יהיה מאוזן. אותו דבר גם בצד ההכנסה, כי יש מלחמה שעולה וצריך לשלם אותה. לא הלכנו למקורות ספציפיים קלים, לא פגענו בשכבות אוכלוסייה מסוימות יותר מאשר באחרות, השתדלנו כמה שרק אפשר לעשות את זה רחב, ואני חושב שהצלחנו. עוד פעם, זה יותר קשה, זה לקח יותר זמן, וגם איחרנו בהגשה שאני לא מקל בזה ראש. זה לא סוד, הייעוץ המשפטי של הכנסת ואני חשבנו שצריך לבוא ולקבל הארכת מועדים בחקיקה. אצלי במשרד אסי הכין כבר הצעה כזאת, אבל היועצת המשפטית לממשלה חשבה שזה לא נכון. האיחור היה כי חיפשנו איך להצליח לייצר את ההתכנסות, איך לנהוג באחריות בפרמננטי, בבסיס, בדברים שילוו אותנו קדימה, לא ללכת למקומות הקלים. אני חושב שהבסיס של התקציב שאנחנו דנים בו עכשיו היה טוב כשהעברנו אותו בכנסת בסוף מאי. הוא היה תקציב מוטה תשתיות וצמיחה והרכב ההוצאה הציבורית שלו בסך הכל היה טוב למרות אילוצים פוליטיים, אבל ככה זה בדמוקרטיה, בכל ממשלה, בכל קואליציה. הרוב המוחלט של התקציב היה במקומות הנכונים. אנחנו עכשיו עושים תיקון. כמו שאמרתי, התיקון הזה נותן את הרוח הגבית המלאה למלחמה על כל צרכיה, כולל הצרכים האזרחיים באותה מדיניות מרחיבה. כמו שאמרתי, הוא משתדל לשמור על האחדות הלאומית שלנו וכמה שרק אפשר להימנע מדריכה על מוקשים שפוצצו כאן את כולנו. אנחנו עכשיו באותה סירה, באותו מאמץ מלחמתי, נלחמים יחד קואליציה ואופוזיציה מול הנאצים האלה של דאעש-חמאס בעזה. זאת מלחמה צבאית ומלחמה כלכלית. האתגר הכלכלי הוא שני בחשיבותו לאתגר הביטחוני, אבל כלכלה וביטחון הולכים יחד. כלכלה חזקה יודעת לתמוך את צורכי הביטחון, וביטחון חזק הוא מנוע לכלכלה. אני מבקש ומתחנן שנעשה את המלחמה הזאת יחד. אתם מכירים אותי, אני קשוב. אני כבר אומר לכם פה, לא יהיה קיצוץ בתנועות הנוער, נשלים אותו, זה נכון ואמיתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה שמת? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בסוגריים. ולדי, אל תיכנס איתי להתנצחות. לא אני זה שתקפתי פה כספים קואליציוניים, זה אתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלתי למה זה הופיע בתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה תנועות הנוער צריכות להיות בכספים קואליציוניים? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> שאלה מצוינת. אני בעד שתנועות הנוער, שהשירות הלאומי, שהמכינות הקדם הצבאיות, שקבוצות המשימה וכפרי הסטודנטים לא יהיו בכספים קואליציוניים. אני בעד שלא יהיו כספים קואליציוניים בכלל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הצענו את זה, אבל זה לא התקבל. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין תקציב סוג א' וסוג ב'. יש סדר עדיפויות שמביאה הממשלה לכנסת ודנים בו פה. ביקשתי מיושב ראש הוועדה לחוקק את זה כבר לפני חודשיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אשם בסוף? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חס וחלילה, אתה לא אשם. זה יהיה. מה שלא נכנס עד עכשיו ייכנס בדפי ההחלפה ובחוברת הכחולה. בהחלטת הממשלה העברנו סעיף שמקים אצלנו צוות - אנחנו נגבש קריטריונים בעניין הזה. היה קיצוץ רוחבי שמצא את עצמו במקומות הלא נכונים - אנחנו נדע להשלים אותו, זה נכון וחשוב. פנו אלי כולם ובצדק כדי לבטל אותו. קיבלתי פניות על גבעת התחמושת, אבל שם הבעיה היא פחות כסף. נפתור גם את זה. אין קואליציה ואופוזיציה בדברים מוסכמים. איפה שיש דברים לא מוסכמים זה לגיטימי, אבל נעשה את זה מכובד, נעשה את זה ענייני. אני מכיר את היושב ראש שנים, הוא יודע לתת מקום לכולם, הוא יודע לבוא אלי ולהגיד לי: שר האוצר, בוא נחפש פה איזו פשרה, בוא נחפש פה איזה פתרון כדי שכולם ירגישו שותפים, שכולם ירגישו שהם חלק, שכולם ירגישו שהם משפיעים. כשהייתי באופוזיציה בקדנציה הקודמת וישב כאן אלכס קושניר היינו חלק, השפענו, הקשיבו לנו, נתנו לנו תחושה שאנחנו שותפים. זה בטח צריך להיות במלחמה. אנחנו במלחמה משותפת מול אויב משותף. אפשר להעביר את התקציב הזה פה אחד. אם זה יחייב אותנו לשינויים, נעשה שינויים. תודה שנתתם לי לומר את דברי הפתיחה. אני מבקש שכל הדיון יהיה באווירה הזאת. אני פה כמה שצריך, גם אם אצטרך להאריך יותר ממה שתכננתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אורית, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני השר, שהגעת לדיון. מאוד חשוב לנו, בניגוד לדיון הקודם, שתישאר לשמוע את ההערות שלנו. אני חייבת להגיד דברים גם אם הם לא ינעמו לך לאוזן, כי אני באמת חושבת כמוך שאין פה קואליציה ואופוזיציה. בעיני מעולם לא היה פער כל כך גדול בין הדיבורים לבין המעשים בהתנהלות הכלכלית של צמרת מדינת ישראל. כל פעם אני שומעת את המילים "יחד ננצח", אבל התקציב הזה הוא לא יחד ננצח. שבוע אחרי הטבח התייצבת בפני הציבור במדינת ישראל ואמרת, "נכשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות, אני נותן לכם התחייבות שב-2024 לא נעבור 5% גירעון", והנה אנחנו כאן צפויים לאשר בימים הקרובים תקציב מלא בגזירות, בלי שינוי באמת כואב של סדרי עדיפויות, בלי מסר של דוגמה אישית או ערבות הדדית, ועם גירעון הרבה יותר עמוק ממה שהבטחת. לא בכדי חברות הדירוג בסוף השבוע האחרון הביעו חוסר אמון בתפקוד ובניהול הכלכלי של הצמרת של מדינת ישראל ואחרי 36 שנה החליטו החלטה כבדה, כלומר הורידו גם את הדירוג וגם את אופק הדירוג. אני רוצה לומר מה אני חושבת שהמדינה, הממשלה, שר אוצר וראש ממשלה אמורים לעשות במצב כל כך מאתגר. זה לא כמו שאמרת בזלזול, אדוני שר האוצר, שחמישה או שישה כלכלנים בניו-יורק מחלקים לנו ציונים, וזה לא נכון שאין קשר בין הורדת הדירוג הזה לבין הכלכלה. לא רק שההתקוטטות של שר האוצר עם חברות הדירוג לא מוסיפות כבוד, גם כרגע אנחנו נמצאים במעקב שלילי. עדיף לעשות וקצת פחות לדבר. הייתי מציעה לך, אדוני השר, לקחת לתשומת ליבך כמה דברים שעוד לא מאוחר לתקן. קודם כל, תקן את התקציב הזה. הנתונים שלי מראים, ואני יכולה להגיש לך את החישוב, שמתוך 13.6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים נשארו 10.5 מיליארדים שקלים. רק 3 מיליארד קוצצו, וזה בימים של מלחמה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> 13 מיליארד כספים קואליציוניים השנה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכל ביחד. תראה, הפיצול בין 2023 ל-2024 לא מעניין אותי. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה כולל בל”ם, כולל בריאות, כולל הכל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף זה שק אחד של כסף. החלטתם לפצל ולהתיש את כל המערכת בשני תקציבים משיקולים של קצבאות אברכים ואחרים. בסוף זו קופה שהיינו צריכים לטפל בה בזמן מלחמה. קיצצו רק שלושה מיליארד שקלים מתוך כמעט 14. אתה מדבר הרבה על החשיבות לדאוג למילואימניקים, ואני מכבדת את זה, אבל יש לנו בדיקה שמראה שהחוליה שנופלת למרות התכניות הרבות בין הכיסאות זה מילואימניקים שהם בעלי עסקים עצמאים. לגביהם אין טיפול נאות. אני לא רוצה להרחיב בעניין כי אני באמת רוצה להשאיר את הדיון ענייני למרות הביקורת הקשה, אבל אני מבקשת שזה יעבור למנכ"ל ונטפל בזה. במקביל לשינוי הפרמננטי בהוצאות הביטחון מקדמת הממשלה, לבקשת מערכת הביטחון, חוק גיוס ומילואים מתוקן. מדובר על הגדלת השירות הסדיר, מדובר על יותר מהכפלה של ימי המילואים וכמות המילואים למגזר במדינת ישראל שעובד, שמשרת, שמשלם מיסים. אני במקומך, אדוני שר האוצר, ממש מבקשת, ממש מתחננת להתניע עבודה כלכלית, שאגף התקציבים באוצר יראה לכולנו מה המחיר הכלכלי שתשלם מדינת ישראל על חוק הגיוס והמילואים הזה. אני חושבת שהדבר הזה צריך לעבור לדיון בוועדת הכספים. צריך לבדוק האם יש חלופות אחרות, כאשר בחלופות האחרות אני מדברת על אוכלוסיות שלא משרתות בכלל. זה יהיה שינוי סדרי העדיפויות. וגם לזה רמזה חברת מודי'ס כשהיא אמרה שבמדינת ישראל יש סיכון תעסוקתי ודמוגרפי שאיננו מטופל. מה יותר רלוונטי בימי מלחמה מאשר לעשות עבודה כלכלית כדי שהממשלה תקבל החלטה מושכלת על איך תיראה החברה שלנו? ואני לא מדברת על הנושא המוסרי. אתה יודע היטב שזה לא עניין של מגזר, אתה יודע היטב כמה הציונות הדתית, הקיבוצים, האנשים מהפריפריה והאנשים התל אביביים עומדים כתף אל כתף ומשלמים את המחיר הכבד ביותר כדי להגן על המדינה, מחיר כלכלי ומחיר בנפש. הגיע הזמן להפסיק לטאטא את הסוגיה הזאת שהופכת לסוגיה אקוטית לכלכלת ישראל. אני מבקשת ממך לבקש עבודה כלכלית שתראה ותוכיח מה המחיר למשק ואם יש חלופות אחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את אומרת שהתקציב מצוין, רק שיש אברכים במדינה הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא אמרתי שהתקציב מצוין. אני אומרת שבמקום להתקוטט עם חברות הדירוג צריך לטפל בכספים הקואליציוניים, לטפל בנושא של חלוקת הנטל, כי אנחנו עכשיו במעקב של אופק שלילי. עוד כמה חודשים תבואנה חברות הדירוג כדי לבדוק מה עשינו בתקופה הזאת. לדבר הזה יש השפעה על הדולר, על ריביות הגיוס שכולנו נשלם על זה בעוד גירעון, לכן הגיע הזמן לעבוד ופחות לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אדוני שר האוצר, זה בוקר שמח וגם בוקר קשה. השמחה מהולה בעצב כמו בהרבה בקרים בתקופה האחרונה. אני דווקא רוצות להודות לך, אדוני שר האוצר, על הגישה שבאת איתה היום, אני חושב שזה לא מובן מאליו, אבל לאור השנה האחרונה מאוד קשה לי לסמוך על המדיניות שלך. מי שקיבל לפני שנה ושלושה חודשים כלכלה עם עודף תקציבי וכלכלה צומחת והפך אותה תוך שנה לכלכלה צולעת וגירעונית היית אתה, ומי שגרם לאיבוד של 10 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה עוד לפני המלחמה היית אתה, ומי שפגע בתעשיית ההייטק, תעשייה מפוארת שנבנתה פה לאורך הרבה מאוד שנים, היית אתה. ביולי 2023 כינית את האזהרות של מודי'ס תגובה רגעית ואמרת שכשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד, והנה האבק התפזר ולראשונה בהיסטוריה דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד. כל זה רשום על שמך. ההשלכות של דירוג האשראי, התייקרות החוב הממשלתי, קיצוץ נוסף בשירותים החברתיים, פגיעה בחסכונות ובפנסיות של הציבור כתוצאה מהירידה במחיר האג"ח והשמדת המוניטין של כלכלת ישראל בעולם רשומים על שמך. התקציב הזה שאתה מגיש הוא תקציב מופקר. דיברת פה על אחריות פיסקאלית. הבטחת לפני חודש שהגירעון לא יעבור את ה-5%. את זה אתה הבטחת, לא אני. בסוף אנחנו רואים בתקציב הזה גירעון של 6.6, וזה לא בגלל התרחיש המשמעותי בצפון. אני מאוד חושש שכבר השנה זה עלול להגיע גם למספר דו-ספרתי. אתה שומר על ארבעה מיליארד שקלים כספים קואליציוניים לחברים שלך, אתה מקצץ בסיוע בשכר דירה לעולים הכי עניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הולך להיות מתוקן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברתי איתך, אדוני היושב ראש, על כך שתטפל בזה. אתה מקצץ ברווחה ובבריאות, אבל מחריג את בחורי הישיבות מהקיצוץ הרוחבי - למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה פשוט לא נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא העלו את קצבאות האברכים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פגיעה ממוקדת בחינוך הממלכתי, ואתה מקצה 35 מיליון שקלים לעמותות שבעת המלחמה מעודדות השתמטות מצה"ל. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> איזה עמותות? איזה תקציב? איפה הוא נמצא? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אראה לך. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני לא מכיר דבר כזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הסיוע למשרתי המילואים למרות כל ההצהרות מתעכב, ואני מדבר על בעלי העסקים. למה הוא מתעכב? כי קרן הסיוע של משרד הביטחון לא יודעת לפצות בעלי עסקים. לא רק זה - גם אין מתווה. עד עכשיו אין מתווה סיוע לאנשי מילואים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל העברנו בשבוע שעבר כסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא לבעלי עסקים. אתה מייבש בתקציב את מנועי הצמיחה, שומר על השמנת למקורבים, כולל 10 משרדים מיותרים לפחות, כשכל זה קורה בעת המלחמה. בסוף גם זה רשום על שמך. איך שלא נסתכל על זה כל הקדנציה שלך עד עכשיו היא רצף מפחיד של כישלונות ואסונות, לצערי לא רק כלכליים. היית יכול למנוע את הורדת הדירוג כי הייתם בשיח אינטנסיבי. כל מה שהיה צריך לעשות - - << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לעצור את המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל מה שהיית צריך לעשות זה להתכנס לגירעון של 5%,5.5%, לבטל את הכספים הקואליציוניים, לסגור משרדים מיותרים, ואז היית מונע את הורדת הדירוג. לא עשית את זה מטעמים פוליטיים. היום אנחנו עומדים מול המשך ההורדה של מודי'ס, לקראת ההחלטות של פיץ' ו-S&P. אתם חייבים להיכנס לשיח מתמיד מול סוכנויות הדירוג כדי למנוע את המשך הורדת הדירוג. אני חושב שביום ה-129 של המלחמה אין לנו את הלוקסוס להמשיך איתך בתפקיד. נכשלת מספיק, גרמת מספיק נזק. אתה צריך להתפטר, ואז אולי נוכל - - << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> למנות אותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואז אולי נוכל יחד, באחדות אמיתית להוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נאור, בקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אדוני השר, אני חייב להצטרף למשפט האחרון של ולדימיר, למרות שזה העלה חיוך אצל כמה מכם. אני ציפיתי שזה כבר יהיה במוצאי שבת, לא בשבת, חס וחלילה, כמו ראש הממשלה, שומר המצוות הגדול, שצייץ בשבת על זה, ואני לא אומר את זה ברמה האישית. אני חווה ממך כשר אוצר המון יהירות, ואני אסביר למה זה בא לידי ביטוי גם במודי'ס. אני יודע שיו"ר הוועדה לא כל כך סופר, ותרשה לי לדבר בשמך, את חברת דירוג האשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תדבר בשמי. אתה לא יודע מה שאני אומר. לא אמרתי את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עשית דיון ואמרת שעם כל הכבוד לחברת דירוג האשראי מודי'ס- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עשיתי שום דיון על זה. עשיתי דיון על מה שאתם ביקשתם, על אם המצב הכלכלי הוא טוב או לא טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והעלית להצבעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה קשור למודי'ס? נאור, אתה מדבר בשמך מספיק, אתה לא צריך לדבר גם בשמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אדבר בשמי. בדיון שנכחתי והעלית את זה להצבעה, את ההחלטה, קבעת שלמרות האזהרות של מודי'ס ועדת הכספים מחליטה שזה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא זו הייתה ההחלטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהדוח של מודי'ס הייתה הזדמנות בשבילך, אדוני השר, כי קיבלת אסמכתא לעשות שינויים קשים. נכון, המלחמה הזאת היא הזדמנות בשבילנו ובשביל הכלכלה הישראלית לייצר את השינויים המהותיים, אבל זה לא קורה. אנחנו לא ניכנס עכשיו לפרטים כי אני מניח שכל חברי הכנסת יקריאו לך סעיף-סעיף כדי להראות איפה כן קיצצתם, איפה לא השקעתם, איפה כן הורדתם, אבל אנחנו כבר ארבעה חודשים מדברים על שוק הנדל"ן, על עובדים, ואין עובדים בשוק הנדל"ן. דיברת על תשתיות, אבל אתם מקצצים בפרויקטים של תשתיות. יש נטייה לצחוק על "כלכלת בעזרת השם". אין לי בעיה שתסיים כל משפט שלך במילים "בעזרת השם", הכל בסדר, אבל בעזרת השם זה לא תחליף לאסטרטגיה כלכלית והשקעה במנועי צמיחה, בטח בעת משבר כזה, ואת זה אתה מפספס. אני נותן לך את מלוא הקרדיט ביכולת שלך לירות מילים בקצב מסחרר הרבה יותר מאוטומט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה אומר על התקציב חוץ משר האוצר? מה אתה מדבר על שר האוצר, אם הוא יורה, לא יורה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי זה הבן אדם שבסוף מעצב את המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל וסדר העדיפויות שלה. אם אתה רוצה שיעור באזרחות, אני מוכן לעשות לך את זה. תקציב זה סדר עדיפויות, ומי שקובע את סדר העדיפויות זה לא כולנו ביחד. אותי לא הזמינו לשום חדר, לא אמרו לי "בוא, אנחנו עכשיו מגיעים לוועדת הכספים כי יש מלחמה וביחד נעביר את זה". לא כולנו ביחד בעיצוב התקציב, ואני משער שלא תעשו כל כך הרבה שינויים בהתאם לרוח שאנחנו רוצים להביא את התקציב הזה. חבל, זו הייתה הזדמנות, יכולת לייצר כלי לחץ משמעותי דווקא עם הדוח של מודי'ס כדי לבטל את המשרדים האלה, אבל לא עשית את זה. אני חושב שבעת הזו צריך שר אוצר מקצועי, לא פוליטיקאי, שיעשה מהפכה בכלכלה הישראלית, וכן, אדוני היושב ראש, גם שוויון בנטל זו מהפכה בכלכלה הישראלית. תתפלא, כואב, קשה לדבר על זה, אבל זה המהלך. גם הוא מסכים איתי. אם יהיה שר אוצר מקצועי דווקא נוכח המשבר הזה נצליח לצאת מזה, אבל תן לי לנחש, לא תעשה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מירב כהן, בקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב ראש. ברצוני להפנות שתי שאלות ממוקדות לכבוד שר האוצר. שאלה ראשונה - האם אתה לא רואה קשר בין התקציב הפוליטי והמגזרי שאושר לבין הורדת הדירוג? הרי הורדת הדירוג לא קרתה בשיא הלחימה, היא קרתה מיד אחרי שהנחתם את התקציב הנוסף לשנת 2024. אם אנחנו סוכמים את תקציב 2023 עם תקציב 2024, אנחנו רואים 10.5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים. אתה צודק, לא כל הכספים הקואליציוניים הם למטרות שאינן מעודדות צמיחה, אבל סדר גודל של תשעה מיליארד שקלים מהכספים האלה הולך לעידוד השתמטות, עידוד עוני, עידוד אי השתתפות בשוק התעסוקה, עידוד מוסדות ללא תחומי הליבה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אפשר לקבל את הרשימה הזאת? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, חבל שלא עשית את הניתוח הזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני עשיתי. תביאי ונדבר על עובדות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות האל"ף-בי"ת של שר אוצר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין דבר כזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מתוך ה-10.5 יש מיליארד וחצי שהולכים לבט"פ ולמשרד הבריאות, כשהיתר הולך לקצבאות אברכים, הולך למוסדות של מפלגות חרדיות ששולטות בבתי הספר ומונעות לימודי ליבה, הולך לדברים שהם לא נכונים ביום-יום, על אחת כמה וכמה בעת מלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פשוט לא להאמין. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מדוע לא להאמין? האם כבוד היושב ראש חושב של-150,000 אברכים ותלמידי ישיבות, שזה מספר שהוא יותר גדול מכל הצבא הסדיר של מדינת ישראל, זו העת להעלות את הקצבאות? אני מוכנה לבוא ולהבין את האמירה שאומרת שעכשיו לא מסוגלים לתקן עיוות היסטורי, אבל לבוא ולהעלות בעת הזאת את הקצבאות לאנשים שאינם מתגייסים ולכ-50% שאינם משתתפים בשוק התעסוקה? זו נראית לי מדיניות לא אחראית מבחינה כלכלית. האם אתה מצליח לראות את הקשר בין הורדת הדירוג של מדינת ישראל לבין המהלכים הכלכליים הלא אחראיים האלה? גם אני מתחברת לשיח ולצורך באחדות בעם, כי אין דבר שאנחנו יותר צריכים לשאוף אליו בעת הזאת, אבל האם אתה לא רואה סתירה בין הדיבורים על האחדות לבין המעשים? מצד אחד באים ואומרים, "אנחנו נעלה קצבאות לאנשים שאינם מתגייסים, נשפר את התנאים שלהם ונקצץ בתקציבים של שירותים אחרים", ומצד שני באים ואומרים, "נכביד את הנטל על מי שמשרת, נאריך את תקופת המילואים, נאריך את תקופת השירות הצבאי, נגדיל את גיל הפטור ממילואים". האם אתה לא רואה פה משהו שעלול לפגוע בתחושת האחדות? האם אנשים עלולים להבין שזה לא הוגן והם ירגישו שהאחדות נסדקת? אם ברצונך לייצר אחדות, אולי היה מוטב להימנע מזה בעת הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אחמד טיבי, בקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> טבעי שאחרי כל מלחמה יש קיצוץ רוחבי, אבל כאן מדובר על החלטה נוראית, לטעמי, שפוגעת בהרבה סקטורים ואוכלוסיות - הכי הרבה באוכלוסייה הערבית. אני אגיד מה הקיצוצים. יש קיצוץ רוחבי של 5% בכל משרדי הממשלה וקיצוץ של 15% בתכניות הממשלה. מקצצים 32 מיליארד שקל מתכנית החומש לחברה הערבית שהחליטו עליה ב-2015 בהחלטה 922 ואחר כך ב-550. הקיצוץ הזה הוא 88% מתכניות החומש. 88% מתוך 15% קיצוץ הם קיצוצים בתקציב של הערבים, של החברה הערבית. הקיצוץ השלישי הוא קיצוץ של 600 מיליון שקל, 200 מיליון כל שנה במענקי האיזון עד 2026. מדובר במכות כלכליות, לא בקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. יש כאן החלטה שפוגעת באופן ממוקד וכמעט קטלני בחברה הערבית, כמו למשל בתעסוקה באופן כללי ובתעסוקת נשים באופן מיוחד. הקיצוץ בתשתיות והקיצוץ במערכת הבריאות פוגעים באופן כללי ובעיקר בחברה הערבית. גם השיכון והחינוך נפגעים באופן קשה. עו"ד כחלון, פרויקטור המאבק בפשיעה במשרד ראש הממשלה, אמר שהקיצוצים האלה גורמים לפגיעה קשה בחברה הערבית ובמנגנוני הצמיחה. גם מאיר בינג, המנכ"ל לשוויון חברתי, אמר את אותם דברים. אמרו לי שגם ראש הממשלה העיר משהו דומה בישיבה שבה החליטו על הקיצוץ, ובכל זאת היה קיצוץ, קיצוץ נורא. אני לא יודע איך אגף התקציבים שהגה את 922 בזמנו והגה את הרעיון של מנגנוני צמיחה בחברה הערבית באמצעות תכנית 922, הסכים לפגיעה הקטלנית הזאת בתכניות האלו. אגב, התכניות האלו, גם 922 וגם 550, הם צמצום פערים, הם לא זינוק על בחברה הערבית. מאז 2015, מאז התוכניות האלו שיעור הסטודנטים באוניברסיטאות עלה, תעסוקת נשים עלתה, ותחולת העוני קצת צומצמה. החלטה על צמצום במענקי האיזון לשלוש השנים הבאות מרסקת את השלטון המקומי הערבי. שר האוצר כבר ניסה לפגוע ב-200 מיליון השקלים הראשונים, אבל הם עברו בניגוד לדעתו. עכשיו שר האוצר אמר שזה בגלל המאבק בפשיעה. שר האוצר שדאג מאוד לעניין הפשיעה, וחשוב מאוד שכולם ידאגו לעניין הזה בחברה ערבית, מקצץ 300 מיליון בתכנית המאבק בפשיעה בחברה הערבית. זה מסתדר אולי עם השקפת החיים של השר, לא עם כלכלה, לא עם ההמלצה של ארגון ה-OECD שאמר שצמצום הפערים בחברה הערבית ובחברה החרדית הם מנוע צמיחה. מר גפני, אתה מכיר את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכוון לעשות על זה דיון. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> על מה? על השוויון בנטל גם של הערבים? אני רואה שהאופוזיציה פה נורא רגועה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא הייתה רגועה גם כשאתה דיברת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא היית בקטע של אחדות באיזה שהוא שלב? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב, אולי השר לא יודע אבל בדמוקרטיות ליברליות אין קשר בין זכויות של אזרחים לבין חובות של שירות צבאי או שירות לאומי. אני מכיר אוכלוסיות שלא משרתות ובכל זאת מקבלות תקציבים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הייצוג של הציבור הערבי בשירות אזרחי גדול משיעורו באוכלוסייה. חלק מכוחות הביטחון לא רוצים לגייס אותם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש חוות דעת משפטית על כך שההחלטות על הקיצוצים חייבות לעבור אישור של ועדת הכספים. אני מצפה מכל חברי הוועדה שאמורים לאשר את התקציבים או לא לאשר לנקוט עמדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אימאן, בקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הסיסמא "כולנו ביחד" מופיעה על שלט ברחובות, לא בשום מקום אחר, בטוח לא בחדר הזה. אני רוצה להמשיך את הדברים של ח"כ טיבי בהקשר לקיצוץ לחברה הערבית. כשמקצצים בתקציב הכללי רק לשנת 2024 אבל בתקציבים של החברה הערבית לשלוש שנים, זה כבר אומר הכל. אני לא אחזור על הקיצוץ של 200 מיליון במענק האיזון לרשויות המקומיות, שזה המעט שבמעט שיכול לתת קצת נשימה, לתת שירות, לאפשר לאסוף אשפה בתוך היישובים הערביים. כבוד היושב ראש, פניתי אליך בבקשה לקיים דיון בנושא של הקיצוץ בוועדה - אני עדיין מתעקשת על הדבר הזה. אנשים מודעים לכך שהקיצוץ בתוך התקציבים של החברה הערבית הוא פגיעה ישירה במנוף הצמיחה המרכזי של הכלכלה של המדינה. אין ספק שהערבים הם מנוע צמיחה מרכזי. למרות העלייה של 10% בתעסוקת נשים בעקבות התכניות שהיו בחברה הערבית בשנים האחרונות, עדיין רק 45% מהנשים הערביות בתוך התעסוקה. זה לא אומר שהן לא רוצות לעבוד. הן מובטלות בעל כורחן, כי אין להן אזורי תעשייה, אין להן תחבורה ציבורית, אין להן אפילו אפשרויות של למידה. אפילו המלגה הבסיסית שהייתה קיימת לאורך שנים רבות, מלגת הווקף – מה קרה איתה בסוף? למה היא בשנתיים האחרונות לא יצאה לפועל? העוני הגואה בתוך החברה הערבית והחברה החרדית, למרות שהתכניות שהיו צמצמו את הפער, עדיין קיים. ההכפלה של הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בשנים האחרונות רק מוכיחה לכולנו שכשמשקיעים כולם מרוויחים, לא רק החברה הערבית. לא יכול להיות שבשנה שיש לנו מעל 130% במספר הנרצחים בחברה הערבית באים ומקצצים בתוך התכנית של המלחמה בפשיעה של החברה הערבית. או שאנחנו ביחד, או שאנחנו לא ביחד. מה לגבי ההריסות בנגב בשבוע האחרון? שכחתם מאוד מהר את ה-7 לחודש. שכחתם מה נתנו האנשים בנגב, מה הם הקריבו, והתחלתם להרוס על ימין ושמאל בלי להתחשב בכלום. את העניין של ביחד תמכרו במקום אחר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> ביחד זה לא איתך. את הכחשת את הזוועות, את אמרת שלא שחטו תינוקות, אמרת שלא אנסו נשים. ביחד זה לא עם מי שהכחיש את הזוועות. תני לאנשים אחרים לייצג את הציבור שאת מתיימרת לייצג אותו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני משרתת את - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה לוחמים נהרגו מהמגזר שלך? לכמה משפחות שכולות נכנסת הביתה? הציבור שלך מוקיע אותך. אף אחת מהסיעות הערביות לא הייתה. תתביישי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תתנצל עכשיו על הדברים שאמרת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> על מה להתנצל? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הלכת לנחם את המשפחה ברהט, כן או לא? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא בחקירה אצלך. שמעת איזה מילים הוא הוציא מהפה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ידיהם של שני אלה שתקפו את אימאן ח'טיב מגואלות בדם של ה-7 באוקטובר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> אחמד טיבי, תתבייש, אתה זה שקראת לחמאס ארגון לגיטימי, אתה תומך טרור. בוא תתנצל, בוא תחזור בך פעם אחת מהביטוי "ארגון לגיטימי" לחמאס. בושה למדינה שאתה יושב כאן בכלל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה תוקף? << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >> בטח. יחד זה לא איתכם. כולנו ביחד זה לא אתם. אתם לא הביחד, אתם חלק אחר, אתם תומכים באויב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא ראוי אפילו לענות לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סימון, בקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני אדבר עכשיו על הכסף הכי קטן שעושה הכי הרבה, נמצא מתחת לרדאר ואף אחד לא מדבר עליו. רדפתי אחרי שר האוצר כמה פעמים השבוע בכנסת בנושא הזה. אני מבקש היום תשובות, כי אני וחברי הכנסת של ועדת הכספים יודעים כמה הדבר הזה חשוב לילדים שלנו, במיוחד בתקופה הזאת שאנחנו יודעים מה הספורט עושה לילדים שצריך לחזק את החוסן הנפשי והפיזי שלהם, ואני מדבר על התאחדות בתי הספר, פרויקט שלפי התקציב הקרוב הוא על אפס. התקנה שהייתה במשרד הספורט על 14 מיליון שקל היא עכשיו על אפס. זה כאילו לקחו את התאחדות בתי הספר, שזה פרויקט מדהים, והעלימו אותו, מחקו אותו, כי הוא לא חשוב למדינת ישראל. הדבר הזה הולך לפגוע בילדים האתיופים, בתכנית פלא, בחברה הערבית, באוכלוסיות המוחלשות, בנשים, כי לכל אותם ילדים לא יהיה לאן ללכת אחרי בית ספר. כל הפעילות הזאת היא ייחודית בעשרות אלפי מוקדים במדינת ישראל. הילדים האלה נכנסים רגע אחרי בית הספר למקומות שמפעילים אותם, ולא רק בכדורגל, גם בענפי ספורט אחרים. ה-14 מיליון שקל האלה משנים חיים של ילדים. ה-14 מיליון שקל המסכנים האלה הם גם אלפי מקומות עבודה למורים ומאמנים במדינת ישראל. פשוט מחקו את זה, אף אחד לא מדבר על זה. חמד, קרויזר, אלי דלל, סולומון, פנינה, ולדימיר, אתם שמבינים מה הספורט עושה לילדים שלנו, האם תתנו לזה לקרות? האם תתנו להתאחדות בתי הספר להימחק? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> סימון, אני איתך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שכולם איתי. חשוב לי שישמעו את זה היושב ראש והשר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ראיתי שהשר רשם את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה בדמי. אני לא אוותר, אני אאבק על זה, כי מדובר בילדים שלנו. זה גם ילדים עם כיפות סרוגות, גם ילדים יוצאי אתיופיה, גם חברה ערבית. זה נוגע לכל ילד במדינה הזאת. אתם צריכים להבין, זה 14 מיליון שקל. נאור, אתה יכול להגיד מה זה עשה לך כילד, לאן לא הגעת בזכות הספורט? אני מבקש, אדוני השר, לא לשים את זה בצד, לא להגיד שזה יהיה ברכש. זה חייב להיות בתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובר את ועדת הכספים, נקודה, סוף פסוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא יצביע בעד, אני אומר לכם, אנחנו נעשה פה פרופגנדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גואטה, בקשה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> תודה, הרב גפני, ותודה, אדוני השר, אני מאוד מעריך את העבודה. אני באתי לדבר על נושא ההסעות במועצות האזוריות. מ-2012 לא התעדכן המחיר. זה מייצר לנו בעיה מאוד מאוד גדולה, כי למועצות האזוריות אין כסף, אין יותר מידי ארנונה. זה לא עיר שיש בה קניונים, מרכזיים מסחריים. למועצות מאוד קשה. לא הגיוני שמ-2012 לא עדכנו להן את המחיר. אנחנו כבר לא שורדים כי חברות לא רוצות לעבוד איתנו ואין מי שיסיע את הילדים. אני מבקש, אדוני השר, אם אפשר לעזור לנו בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולא בכספים קואליציוניים. צריך לעשות הצמדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, בקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות שהשר פה כדי להודות לו על שקיפות, על הוגנות. הוא בדיוק משקף את העיקרון הבסיסי שאומר שהתקציב משקף סדרי עדיפויות ואידיאולוגיה. באמת הצלחת, כבוד השר, לבנות תקציב שמשקף בצורה אמיצה, רצינית ובלי להסס את האידיאולוגיה שלך ואת סדרי העדיפויות שלך, דבר שבעבר ניסו להסתיר, ניסו לעשות בהסוואה. אתה בא ואומר, "זה מי שאני, ככה אני חושב, אלה סדרי העדיפויות." לצערי הרב זה לא בדיוק מה שצריכים אזרחי ישראל, בטח לא השכבות המוחלשות בתוך החברה הישראלית - לא את האידיאולוגיה הזאת ואת סדרי העדיפויות האלה. אתם מביאים תקציב שבא לשרת את הצרכים של אזרחי ישראל שעוברים את המלחמה, אבל אנחנו נגד המלחמה הזאת, אנחנו חושבים שאת התוצר של המלחמה הזאת משלמים אזרחי מדינת ישראל כפל כפליים: גם במלחמה עצמה ותוצאותיה וגם בתקציב הנוראי הזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> גם אנחנו נגד המלחמה. אנחנו לא פתחנו בה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כאשר מקצצים מכלל אזרחי המדינה, כלומר במשרדי הממשלה 5% ובתקציבי התכניות של האוכלוסייה הערבית 15%, זאת אמירה אידיאולוגית, זאת אמירה פוליטית, כבוד השר, ואנחנו מבינים אותה מאוד. זו אמירה שאומרת שאנחנו לא ביחד. תפסיקו עם הסיסמאות האלו. זו סיסמא מאוד ריקה ברגע שאתה מביא החלטה של 15% קיצוץ, שלוש פעמים יותר מהחברה הכללית. אתם נותנים מכה למערך בשלטון המקומי שנשאר ואפשר דרכו להביא שירותים – מדובר על 600 מיליון שקל של מענקי איזון. לא רצית להעביר את ה-200, רצית לבנות מנגנון שיבטיח שהכספים לא יזלגו לארגוני הפשיעה, אבל בסוף מה עשית? למרות שאמרו לך שיש מנגנון, למרות שאמרו לך שזה לא זולג, הלכת וקיצצת ונתת מכה לתכנית למאבק בפשיעה. במקום לתת תוספת תקציבית כדי לטפל באנשים שנפגעים מהפשיעה – 18 נרצחו בתחילת השנה – מה עושים? מקצצים דווקא בתכנית הזאת. קיבלתי מסמך מהמ.מ.מ שמראה איך האבטלה חוגגת בתוך האוכלוסייה הערבית, מראה כמה הוציאו לחל"ת. מה עושים בנוגע לזה? מקצצים בתכנית 550. השר אמר שהוא חותר לכך שהתקציב הזה יעבור פה אחד. אני מבשרת פה שפה אחד זה לא יעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד עמאר, בקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, שמעתי את שר האוצר בקשב רב לגבי שלוש הנקודות שהוא העלה: האחדות, התקציב וסדר עדיפות. הייתי מקבל את מה שהיית אומר אם זה לא היה אחרי ה-7 באוקטובר. אחרי ה-7 לאוקטובר הערכים צריכים להשתנות, סדרי העדיפויות צריכים להשתנות, כולם כאן צריכים להיות שווים. אמרת שאם תיתן לכל אחד מ-120 חברי הכנסת את התקציב ניתן יהיה לזהות מאיפה כל אחד בא, אבל זה היה יכול לקרות לפני ה-7 לאוקטובר, לא אחרי 7 לאוקטובר. סדר העדיפויות שאתה לקחת עכשיו הוא לא במקום, הוא לא מתאים לזמן הזה. יכולת להציג את התקציב הזה אם לא היינו במלחמה, אם לא היינו נלחמים. אני מאשים אותך בהורדת דירוג האשראי, כי אם היית עושה תקציב אחראי, אם היית משדר לכל העולם שמשרדים מיותרים סוגרים – אגף תקציבים אמר שיש 10 משרדים מיותרים - ואם היית לוקח את הכספים הקואליציוניים - - << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חמד, תזכיר לי מה היה התקציב שלך בממשלה הקודמת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לי כלום נגד חרדים וכלום נגד אף אחד, אבל היית צריך לשלב את החרדים ואת הנשים הערביות בעבודה, כי זה אחד הדברים שמביאים לצמיחה. לא ראיתי בתוך התקציב הזה השקעה מאסיבית בנושא הזה. להיפך, יש השקעות במקומות אחרים, השקעות באנשים שלא עובדים. חייבים את הנושא הזה לשים בראש סדר העדיפויות. אם תתקן את שני הדברים האלה בתוך התקציב תוכל לדבר על צמיחה. לקח לי ארבע וחצי שעות להגיע לפה מהצפון. מנועי צמיחה זה להשקיע בתשתיות. ראש אגף תקציבים יושב כאן ויודע את חשיבות ההשקעה כדי שבמקום שייקח לי ארבע וחצי שעות להגיע מהצפון לכאן ייקח לי רק שעתיים. זה היה חוסך דלק, חוסך זיהום אוויר וחוסך שעות עבודה. לרשות לחדשנות קיצצתם כסף. שם אנחנו צריכים להשקיע. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> שמנו שם 400 מיליון שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה מנועי הצמיחה שאנחנו צריכים. צריך לשים כסף בהייטק, לראות איך אנחנו משקיעים. מדברים על 6.6 גירעון. אם לא יהיו לי מנועי צמיחה, איך אני אצא מהגירעון? אתה צודק בזה שמדינת ישראל חזקה כלכלית, שיש לנו כלכלה חזקה, אבל אתה תשאיר אותה כלכלה חלשה בהתנהלות שלך ובעבודה שאתה עושה. כדי שהכלכלה תמשיך להיות חזקה צריך להמשיך לבנות, צריך להביא עוד מנועי צמיחה. אני רוצה להתייחס לתכנית התלת שנתית של העדה הדרוזית, למה שלא נוצל בשנת 2023. למה להניח עליו 15% קיצוץ ועוד קיצוץ רוחבי של 5%? הרי הכסף הזה היה צריך להיות מנוצל ב-2023 ולא נוצל. אני לא רוצה לצטט את מה שאמרת בינוח לגבי המחויבות שלך לעדה הדרוזית. דיבורים צריכים לבוא לידי ביטוי במעשים. קראתי יותר מפעם את התקציב, כי חיפשתי בתוך הרזרבות של משרד האוצר, בתוך הרזרבות של משרד ראש הממשלה ובכל מקום את התקציב התוספתי לתכנית החומש - - << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בוודאי שיש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה לי את זה. אני מאוד אשמח אם יהיה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חמד, יש הרבה כסף לתכנית החומש של המגזר הדרוזי שלולא המלחמה היינו מעבירים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר > > תכנית החומש של העדה הדרוזית הסתיימה ב-31 בדצמבר 2023. עוד מעט מסתיים חודש פברואר. במרץ, ממה שמעתי, הולכים להתחיל לדון על תכנית החומש של העדה הדרוזית עם משרד האוצר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חמד, שחררנו כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאני מבקש ממך זה שתביא את תכנית החומש של המגזר הדרוזי לידי ביטוי, תביא את זה בתקציב. אנחנו צריכים מיליארד שקל לשנה, כי בתכנית התלת שנתית שבנינו היה מיליארד שקל בשנה. בחמש שנים אנחנו צריכים חמישה מיליארד שקל, כדי להביא את המגזר הדרוזי לנקודה שהוא יוכל להתקיים ולהמשיך לרוץ קדימה. אני לא רוצה לדבר על התכנית של המגזר הערבי, ואני זוכר שאחמד טיבי תקף אותנו כשהכנו אותה, אבל בנושא של האלימות והרציחות במגזר הערבי – בשבוע שעבר היו 13 נרצחים, אתמול 19 – אסור לקצץ שקל אחד. צריך לתת למשרד לביטחון לאומי את הכסף שדרוש כדי שימשיכו להילחם באלימות, ברציחות, כי חייבים לעצור את שפיכות הדמים במגזר הערבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי דלל, בקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה לשבח את כוחות הביטחון על מבצע החילוץ ולשלוח תנחומים למשפחות אלדור וקליינמן. יהי זכר הנופלים ברוך. נאחל שכל חיילי צה"ל יחזרו בשלום, כולל החטופים. אדוני שר האוצר, אני מעריך מאוד את הגישה שלך, בכלל אני מעריך אותך. הגישה שלך הבוקר הייתה גישה חיובית, גישה של בואו נבדוק, נראה, מתוך רצון לעשות שינוי ולתקן עיוותים, אבל דבר אחד שמאוד מאוד מציק זה הנושא של אחדות. אחדות יכולה להיות רק אם יש שיתוף בנטל של כל המגזרים. צריך להיות גיוס כולל, וגם אמרתי את זה לראש הממשלה. מי שהצבא רוצה אותו – שיתגייס, ומי שהצבא לא רוצה אותו – שילך לשירות לאומי. זה כולל את החרדים, זה כולל את הערבים, זה כולל את כל האזרחים במדינת ישראל. אני נמצא בהרבה מאוד שיחות ורואה שמה שהכי מפריע לכולם זה שיש מספר מועט של מגזרים שנושאים בנטל. חייב שיהיה גיוס לכולם. אנחנו צריכים את האנשים האלה גם במד"א, גם בשיטור העירוני, גם בבתי חולים, גם בכיבוי אש, גם בעוד דברים. כולם גם צריכים ללמוד לשאת נשק. אני חושב שכל שרי הממשלה צריכים לדעת מה לעשות בנושא הזה, כולל החרדים. לא צריך להתבייש בזה, כולם צריכים לשאת בנטל. כיושב ראש הוועדה לזכויות הילד ניהלתי כמה ישיבות בנושא של סיגריות אלקטרוניות. צריך להטיל מיסוי על סיגריות אלקטרוניות. אין שום סיבה לא להטיל מיסוי על סיגריות אלקטרוניות ומשקאות ממותקים. בשני הדברים האלה אנחנו פוגעים בבריאות של הילדים שלנו. מדד ג'יני צמצם את הפערים ב-10 שנים, אבל בשנתיים האחרונות אנחנו רואים אי שוויון, רואים שהנושא הזה פועל בכיוון ההפוך. הנושא של רלב"ד זו השקעה, לא יכול להיות ששם מקצצים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כמה זה היום? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היום זה 60 מיליון. התקצוב הראשוני כשהתחילו עם הרלב"ד היה 400 מיליון. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כמה הקיצוץ עכשיו? כמה בתקציב הזה קיצצו ברלב"ד? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע במדויק, אבל אני יודע שזו השקעה. לא יכול להיות שיש 60 מיליון שקל כשמדובר בפיקוח נפש. הרלב"ד זה גם חינוך אוכלוסייה. צריך להחזיר את התקציב - אפילו להוסיף. אנחנו היום רואים שיש מפעלי תעשייה בדרום ובצפון שנפגעו בגלל המלחמה. צריך לבדוק איך ניתן לעזור למפעלים האלה. אני חושב שאפשר לקבל הכנסות נוספות על ידי זה שמטילים מיסוי על ייבוא דרך האינטרנט. לא הגיוני שאנחנו מסבסדים ארצות או חברות שהן אנטי ישראליות. ההכנסות משם יכולות להגיע לכמה מיליארדי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, בקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, שר יקר. חבל שכששר האוצר מגיע לוועדה עם גישה חיובית של לדבר על תקציב שהוא מבקש מאיתנו כחברי הוועדה לדון - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גישה חיובית בלי ספרי התקציב. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה בסדר שאין כאן אחידות כי כל אחד כאן מייצג מגזר מסוים, אבל חבל שבמקום לדון עם השר בנושאים עניינים זה הפך פה לאיזו שהיא התנגחות אישית אל מול השר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ספרי תקציב זה עניין של שקיפות ודיווח, זו לא טובה שהשר עושה לנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ה-7.10, אדוני היושב ראש, גרם לשינוי בתפיסת העולם במספר נושאים, כשאחד מהם זה הנושא של ההתיישבות בפריפריה, ההתיישבות של יישובי צמודי הגדר וחיזוק החקלאות. הרי היום ברור לכולנו שבלי התיישבות בפריפריה וביישובי צמודי הגדר לא תהיה לנו חקלאות ולא יהיה לנו ביטחון. יש מספר נושאים, אדוני היושב ראש ואדוני השר, שהתפניתם לעסוק בהם. אחד מהם זה יישובי ספר שאני מאמין שבטעות הוחרגו וכתוצאה מכך יצאו ממתווה הפיצויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רמת נגב. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> רמת נגב, באר מילכה. מדובר בכסף קטן. דיברתי עם היועצים של השר ואיתך, אנחנו צריכים לתת פה תשובות. הנושא השני, כשאני יודע, השר, שזה לא התחיל במשמרת שלך, זה השחיקה בתקציב ההסעות בשלטון האזורי. הנושא הוא נושא תקציבי לא גדול במיוחד אבל אקוטי שאנחנו דנים בו מ-2012. היה כאן דיון ולא קיבלנו תשובות מהאוצר, מהמשרד. אני חושב שהגיע זמן אחרי כל כך הרבה שנים לפתור את הסוגיה הזאת, להביא אותה לסופה. יש אמנם גם תקציב שצריך להגיע ממשרד החינוך, אבל בסוף, אדוני השר, זה בידיים של המשרד שלך. הנושא השלישי נוגע לאנשי מערך המילואים, ויש לי את הזכות הגדולה להיות אחד מהם. התקציב הגדול הזה, אדוני השר, של תשעה מיליארד, לפני שהוא תקציב הוא אמירה ברורה שמשרתי מערך המילואים, שזה 2% מהאוכלוסייה, הם בראש סדר העדיפויות של המדינה ושל הממשלה. אנחנו צריכים את הלחץ שלך, השר, של היושב ראש ושל כלל חברי הוועדה כדי לשנות את התעדוף בתוך המערכת אל מול לוחמי מערך הסדיר, וזה מתחיל בציוד, עובר לתחמושת, עובר להגדלת המענקים ללוחם/ לוחמת, בת/בן הזוג, ילדים, עצמאי, שכיר, סטודנט. אני חושב שלא פחות חשוב זה הלחץ כאן של כולנו להגדיל את האוכלוסיות שזוכות לשרת בצבא הגנה לישראל ובמערכת הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל, בקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקשת לברך את השר ואת אנשי המשרד שמבחינתי, כפי שאני ראיתי, הגישו תקציב מאוזן. נכון שאנחנו במלחמה, נכון שהיה קיצוץ רוחבי, אבל כן מדובר בתקציב טוב, בתקציב חברתי. מצאתי בתוך התקציב תוספת של שלושה מיליארד שקל לחינוך, תוספת של כמיליארד שקל לרווחה, תוספת של כשלושה מיליארד שקל לביטוח לאומי, ותוספת של ארבעה מיליארד שקל למשרד הבריאות שהולכים ברובם לקופות החולים. קופות החולים עושות עבודה נפלאה, חשובה, ערכית בהחלט, אין ספק, אבל הבעיה היא שבנושא של בריאות הנפש אין נתונים, אין הסברים. כשאני פונה בשאלות לקופות החולים, כשאני פונה בשאלות למשרד האוצר ולמשרד הבריאות כדי לקבל פירוט איך בדיוק הכסף מועבר לבריאות הנפש מתוך התקציב, אני לא מקבלת תשובות, אני לא יודעת האם זה באמת מגיע או לא מגיע. אני חושבת שזה התפקיד של משרד האוצר ושל משרד הבריאות לטפל בזה. ראיתי בתקציב שאין תוספת לבתי החולים לבריאות הנפש, זה נשאר אותו דבר, ואני רוצה לדעת למה. אני גם לא יודעת למה יש הפחתה של שלושה מיליון שקל ממרכזים לבריאות הנפש. הדבר האחרון שאני שומעת זה הרצון להטיל אגרה על מתמודדי נפש שפונים למיון, מה שלא היה עד היום. לא שיש תקציב למיון בבריאות הנפש, אבל להפיל עליהם - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למיון כללי, או למיון בריאות הנפש? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם משלמים, לצערי, למיון רגיל, כשלמיון לבריאות הנפש הם עד היום לא שילמו. עכשיו הרצון הוא להטיל עליהם את האגרות. כבוד השר, חשוב להבין שמתמודדי הנפש הם האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. המחלה מגיעה בגיל מאוד צעיר, מה שמונע מהם לרכוש לעצמם השכלה, לקיים זוגיות, הם בודדים, הם חיים מהקצבה. לא יעלה על הדעת להטיל עליהם אגרות מכל סוג שהוא, בוודאי לא אגרות מיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, ותודה לך, אדוני השר, על ההקשבה, על הושטת היד. אני חושב שבוועדה הזאת הושטת היד הוכיחה שאפשר לסגור דברים ולהגיע להבנות, אם יש רצון מצד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני אומר לך שהשר לוקח את הדיבורים העניינים שנאמרו פה ברצינות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים, כי אני מכיר אותו ואני יודע שכך זה יהיה. אני רוצה לגעת בשתי נקודות עיקריות. הנושא הראשון זה הנושא של המילואימניקים. כשעבר פה חוק המענקים דובר על להעביר עסק חדש או עסק בצמיחה למסלול אדום - זה עדיין לא יושם. יש מילואימניקים שעוד לא הגישו בכלל. צריך לתת להם את המענה, את האוויר לנשימה. יש כאלה שעדיין נמצאים בחזית. נכון שנאמר שמתנגדים למקדמות כדי שלא יחזור המצב של הקורונה, אבל המקרה שלהם הוא שונה, אפשר להקל עליהם. אם צריך להביא בחקיקה משהו מיוחד למילואימניקים, זה בסדר גמור, אני חושב שכולם יתמכו בזה. גם אפשר להתחייב שלא נפתח את זה לשאר. צריך לבוא עם משהו שהוא טוב, כי אנחנו כל היום מקבלים את הפניות האלו. היה פה פרי גליל והיה סולבר. אמנם הבעיות של שניהם שונות, אבל בסוף הבעיות של שניהם מתנקזות לבעיה של כסף. הבעיה בסולבר היא העלאת מכסים שהרבה שנים לא עשו, היה מצב של פטור ממכסים. יש שם בעיה נקודתית שהיא לא משמעותית אם מעלים מכסים. או שצריך למצוא לזה פתרון תקציבי, או שיגישו בקשה ויביאו פתרונות. עובדי פרי גליל שובתים כבר מאתמול, מתבצרים. מדובר על כ-50 מתוך 120 עובדים שהודיעו להם שהם מפוטרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 45. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-70,75 הנותרים גם בדרך להיות מפוטרים. הבעיה שם היא שלא התחייבו לחקלאים על הסחורה. יש שם סיפור של כסף לא גדול. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מה אתה רוצה, שלכל מפעל כושל ניתן תקציב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבדל בין מפעל שנמצא במרכז לבין מפעל שנמצא במקום אחר. חשוב לתת את הדעת על הדברים האלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוכח שהורדת המכסים לא הביאה להורדת מחיר המוצרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מטי, בקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד שר האוצר, שקיפות היא דבר מאוד מאוד חשוב במינהל תקין, לכן הספרים המלאים וכל הפירוט הוא הכרחי כחלק מהיכולת שלנו לפקח. לא הייתי מקלה ראש בהפרה של חוק יסוד לכזה משך זמן. אני לא חושבת שבמלחמה נכון לקצץ בתקציב החינוך, בטח לא בתקציב ההשכלה הגבוהה. אסור לקצץ בתקציב הרשויות המקומיות שהוכיחו ב-7 באוקטובר כמה שחוסנן הוא קריטי, כשבעניין הזה אני מצטרפת לקריאה לתקצב את ההסעות במחיר ראוי ומוצמד. אני לא חושבת שצריך לקצץ 12% ממשרד החקלאות, כי הוכחנו כמה הביטחון התזונתי של מדינת ישראל הוא קריטי. מנגד, יש עלייה של כ-500 מיליון שקלים, שזה גידול של 40% בכל מה שקשור לנושאי יהדות לעומת התקציב המקורי, והגדלת התקציבים לאברכים - נתח באוכלוסייה שלא תורם לכלכלה, לא תורם לפריון, לא מתגייס לצבא, נהנה מפטור משכול. השכול מלווה אותנו מאז ה-7 באוקטובר. לא יעלה על הדעת שאוכלוסייה פטריוטית, ציונית ויהודית לא משרתת בצבא, לא תורמת, נהנית מפטור משכול שמכה בנו כל כך חזק. מדוע לא נסגרו משרדי ממשלה מיותרים? מדוע לא קוצצו הכספים הקואליציוניים כפי שהובטח ב-70%? האם התקציב שמוגש לנו ל-2024 לוקח בחשבון הסלמה משמעותית בגבול הצפון וביהודה ושומרון? אני חושבת שהורדת דירוג האשראי היא שלך, היא כתובה על ידך ולא קשורה למלחמה. היא כמובן הושפעה מהמלחמה, אבל התקציב הלא אחראי והגירעון המאוד מאוד קיצוני בניגוד למה שהצהרתם הם אלה שגרמו למודי'ס להוריד את הדירוג. כבוד השר, אם יש לך שעון אתה תראה שזה תקציב של 6 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנינה, בקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך אותך, שר האוצר, על התקציבים הראויים ששמת לטובת המילואימניקים, לטובת בני ובנות הזוג, לטובת המשפחות. עדיין יש פערים קטנים, אבל בהחלט אפשר לסגור את הפערים האלה, כולל נשות אנשי הקבע שאנחנו צריכים להוביל לפתרון יחד עם משרד הביטחון. אתה יודע כמה אנחנו עובדים בוועדה למעמד האישה בנושא הזה, כשיושבי הראש של ועדת הכספים והכלכלה סייעו במתווה. אני חושבת שסך הכל המסר גם למילואימניקים וגם למשפחות עבר. אני מגלה לתומי שמי שהכי נפגע כאן אלו האוכלוסיות המוחלשות. אני מאמינה שבעת הזאת, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר, קיבלנו שיעור על אחדות, על קבלת האחר, על הוגנות, על שוויון ועל צניעות. כמי שעלתה לארץ אני מאמינה בעלייה, בהתיישבות, בחיזוק, בפיתוח המדינה, כולל בניית חברה, הגנה, כי אלה התשתיות והעוגנים של מדינת ישראל. מילא קיצצתם בתקציבים של העלייה, כמו למשל שהפחתתם חצי מיליארד שקל בנושא של העלייה מאתיופיה, אבל יש לנו גם אחים ואחיות בהודו מבני המנשה שלמרביתם כאן בארץ אין לובי, אין מי שיזעק את זעקתם. יש 5,000 שממתינים לעלות. הם במלחמה, הם תחת מתקפה, כולל בתי הכנסת שהושחתו ומקוואות שהושחתו. אסור לנו לעצום עין גם אם אנחנו בתוך מלחמה. אני רואה שהולכים לקצץ בתכניות לשילוב יהודי אתיופיה. אני לא יודעת אם אתה יודע את זה, שר האוצר, אבל אנחנו נהיה הראשונים תמיד להילחם על האדמה, על הארץ ועל עם ישראל. לא כי אנחנו רוצים לתרץ או להוכיח, אלא כי זו החובה שלנו. אחוז המוטיבציה של יהודי אתיופיה הוא כזה גבוה, אבל הולכים לקצץ בכל התכניות שהן הבסיס בלהחזיק, בלתקן את המציאות המעוותת והקשה של צעירים יוצאי אתיופיה, של נשים, של גברים, של ילדים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> את מדברת על החלטת הממשלה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, החלטה שצמצמה הוצאת ילדים מהבית, החלטה שנאבקה בשיטור יתר, החלטה, כמו שאמר סימון, של לסגור תכניות כך שהילדים האלה יסתובבו ברחוב. מה המסר שאנחנו נותנים להם כשהם רואים את בני ובנות הקהילה נלחמים, מחרפים את נפשם? אני לא אוהבת לעשות את ההבדלה הזאת, אנחנו חלק בלתי נפרד מעם ישראל, אבל קרוב ל-20 חיילים נהרגו בקרב. מה המסר שאנחנו נותנים בכך שהילדים האלה יישארו מחוץ לחוגים? מה המסר שאנחנו נותנים להם כשאנחנו הולכים לקצץ בתכניות החינוך שאמורות לצמצם את הפערים? התכנית הזאת הוכיחה את עצמה, כי היינו על 54% בבגרויות והיום זה קפץ ל-74% בבגרויות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> על איזה תכנית את מדברת? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תכנית לשילוב יהודי אתיופיה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> את מה שאני הבאתי בתחילת השנה? הרי יש תכנית גדולה שאני הבאתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת תכנית שהייתה מתוקצבת והחליטו לקצץ בה 15%. הממשלה החליטה לאשר את התכנית ב-2015. אמנם לקח שנתיים עד שהיא יצאה לאור, אבל התכנית הזאת מתקנת את המציאות ואת האפליה שקיימת כלפי בני ובנות הקהילה. אנחנו מדדים מאחור בכלכלה, אנחנו מדדים מאחור בחינוך, אנחנו מדדים בהרבה מאוד תחומים שלא באשמת בני ובנות הקהילה. יש לנו ילדים פיקחים, אינטליגנטיים, אבל מה לעשות שהייתה הסללה בדיור, שיש פערים אובייקטיביים ויש גזענות. אנחנו מדברים על קיצוץ של 18 מיליון שקלים. ה-18 מיליון שקלים האלה, ויעידו על זה סימון ורבים אחרים שמכירים את התחום, הם מצילי חיים. אני מבקשת ממך, אדוני השר, לתקן את העוול הזה, לדאוג שלא נוגעים בתכנית הזאת שאמורה להמשיך לפחות עוד עשור. הקהילה לא רוצה שקל מיותר שיבוא אליה או העדפה מסוימת, היא פשוט רוצה לתקן את המצב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מסתבר שאין באמת כסף לכולם. לפני שאנחנו נדבר על התקציב שלא משקף בשום צורה שהיא את המציאות של אחרי האסון, אני קודם כל רוצה לשאול מה עם הספר הירוק של הפירוט התקציבי. העובדה שאנחנו צריכים לעתור כדי לדון בסעיפי התקציב, כדי להבין איפה הקיצוץ, זו באמת תעודת עניות. אי אפשר להגיד אחדות ואז לטייח, זה לא עובד. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה משהו שמוגש כל תקציב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה שר אוצר. אלוהים ישמור, אני לא יודעת מה קורה כאן. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני שואל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, ספר כחול – פירוט מילולי, ספר ירוק – פירוט מספרי. ספר כחול בשן ועין הוצאנו. ספר ירוק –איפה הוא? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין כבר ירוק. זה לא קיים כבר הרבה מאוד שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא נכון. בתקציב קודם היה את זה. הייעוץ המשפטי של הכנסת השיב לעתירה שלנו, קיבל את העתירה שלנו. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתם רוצים להגיד שוועדת הכספים רוצה פירוט שמונה ספרות? מי אמר שאני נגד? זה לא שהיה ואנחנו לא נותנים, פשוט אין דבר כזה. לא נתתם את זה כשהייתם בממשלה, וגם לא נתנו את זה בממשלות קודמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל השנים מבקשים את זה, אבל אף פעם לא קיבלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, זה לא נכון. בתקציב שכולו קיצוצים אמורים להבין את סעיפי התקציב. מה הם מנועי הצמיחה בתקציב הזה? אנחנו רואים קיצוצים במנועי צמיחה, אנחנו רואים קיצוץ בשירות התעסוקה, אי תוספת למערך בריאות נפש, קיצוץ בהכשרות לגיל הרך, קיצוץ בשעות הוראה בחינוך, קיצוץ במערכת ההשכלה הגבוהה, קיצוץ בתשתיות פיזיות. אנא ספרו לי מה הם מנועי הצמיחה של התקציב הסקטוריאלי, האנטי אחדות, האנטי חברתי הזה. כמה מהכסף הקואליציוני נכנס לבסיס התקציב? למה לא נכנסה בתקציב הזה מינהלת לשיקום אזרחי של הצפון והתקצוב להארכת הוראות הפינוי של אזורים שלמים שנמצאים כבר ארבעה חודשים בחוסר ודאות? זה לא ערכי, זו חרפה של ממש שאנחנו מעמידים אותם כל פעם באי ידיעה לגבי השאלה אם מתארכת הוראת הפינוי או לא. אנחנו מייצרים סטרס בקרב אוכלוסייה מפונה ועקורה מביתה. מעודדים הגירה מאזורים שלמים, כי כבר רשומים לבתי ספר ולמערכי גנים. הכריז פה שר האוצר שאין קיצוצים בתנועות הנוער לחינוך הלא פורמאלי. בקומה למטה קיימתי דיון יחד עם חבר הכנסת יוסי טייב על מצבן של תנועות הנוער. כששאלנו את הרפרנט של האוצר האם הבשורה של שר האוצר נכונה, הוא אמר שהוא לא מכיר את זה, שאין לו מושג מה המקור התקציבי לביטול הקיצוץ. זו חרפת עולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשזה מגיע לוועדת הכספים את יכולה לשנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם האחראי מהאוצר אומר שהוא לא מכיר - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה? את נותנת לו כוח? אנחנו צריכים את הכוח, לא הוא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה על חיזוק מעמד הכנסת בעת הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה ההתלהבות הזאת שלך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אכזבה, לא התלהבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יושב פה המנכ"ל ואומר שהוא לא יודע מה הרפרנט אמר. מה שאמר השר הוא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שאנחנו לא חותמת גומי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים את התוצאה, זה מה שמעניין אותנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שמענו כבר על תשעה מיליארד ₪ למילואימניקים בלי מקור, על תקצוב בריאות הנפש בלי מקור, לכן אני טיפה סקפטית. העלאת מע"מ שלא בוחלת בין אוכלוסיות בעת הזו זה דבר עקום לעשות. היה צריך לעשות מיסוי פרוגרסיבי על תאגידים גלובאליים שלא משלמים שום מס על נוכחותם בישראל, או להרחיב מיסים פרוגרסיביים אחרים שהיינו מסכימים עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי לא פעם תפיסת עולם אחרת משל כל מיני גופים כלכליים, כמו למשל קרן המטבע, חברות הדירוג, אבל יש עקרונות שאנחנו מסכימים עליהם - שההחרבה של מוסדות ויצירת אי ודאות היא הרס כלכלי, שתקציב שלא מייעד את עצמו לפיתוח תעסוקה ולא מכניס אוכלוסיות למשק הוא תקציב הרסני, שהעדר קיצוצים הכרחיים בתקציבים מיותרים על חשבון מנועי צמיחה זאת חרפה. העדר דיבור על היום שאחרי ויצירת אי ודאות גם בגזרה הביטחונית והאזורית במכוון מייצר מצב שחברות הדירוג אומרות "לאן פני ישראל". את כל זה אתם עושים. זו לא בדיוק תוספת נקודת מס על המע"מ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר דיבר על ועדה ציבורית לתקציב הביטחון. אם יש כאן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון שדנה בתקציב הביטחון, למה צריך ועדה ציבורית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אמר שעושים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר אמר. בעיני זה מהלך שגוי שמחליש את מעמדה של הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המימון הממשלתי של הפינוי המוסק מבית החולים יוספטל הופסק. הייתי שמח לשמוע מה קורה עם זה, וזה כחלק מהחשיבות הגדולה שרואה יושב ראש ועדת כספים בעיר אילת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, בקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני ברשותכם רוצה להתחיל בכמה התייחסויות כלליות, כי יש כמה דברים שעברו כאן כחוט השני. בשבוע הראשון של המלחמה הערכתי שאנחנו נצליח להתמודד עם גירעון של 5% השנה, רק שאז לא ידעתי כמה זמן היא תיקח, כמה היא תעלה. למדתי שעדיף שבתקופות של חוסר ודאות כאלו להימנע מלתת הערכות. זה נכון, נתתי הערכה לא נכונה, אבל צריך לזכור שמה שקובע כאן את הגירעון זו עלות המלחמה. גם הנגיד בכל ההתבטאויות הפומביות שלו נקב בהרבה מאוד צעדים שמתבקשים מאיתנו. את כולם עשינו. תשימו לב שהוא מעולם לא אמר מה לדעתו צריך להיות יעד הגירעון השנה. למה? מכיוון שגם הוא יודע שיעד הגירעון הוא שאלה של כמה פצצות הצבא יירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שהוא אמר את זה בדיונים הסגורים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא. הוא כן דיבר על היקף צעדי ההתכנסות הפרמננטיים שאנחנו צריכים לעשות כדי לתת מענה לגידול הפרמננטי בתקציב. המלחמה הזאת גוזרת עלינו שני סוגים של גידולים. יש את הגידול החד פעמי של עלות המלחמה, כשיש לנו מעט מאוד שליטה על זה. אני מול צה"ל ומערכת הביטחון אתחיל לדבר בתקופה הקרובה גם על סדרי עדיפויות, לא רק על צרכים, אבל בסוף אף אחד מאיתנו לא מצפה שנגיד לצבא, "תירו פחות פצצות ותסכנו יותר חיילים", או "תגייסו פחות מילואים". היעד הוא לנצח, כמה שזה יעלה זה יעלה. זה סוג של נעלם שמכתיב לנו את הגירעון. אם תיפתח פתאום חזית צפונית והיא תעלה עוד הרבה כסף, ברור שהיא תגדיל את הגירעון. אני מאוד מקווה שאף אחד כאן לא חושב שאנחנו צריכים להגביל את הצבא ואת המאמץ המלחמתי משיקולי תקציב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה רק איך אפשר לחסוך מדברים אחרים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה נכון שבשבוע הראשון הערכנו שהמלחמה תהיה קצרה יותר ותעלה פחות, אבל מסתבר שההיקפים של התחמשות חמאס הם הרבה יותר גדולים ממה שחשבנו, היקפי התת קרקע, הכוחות הלוחמים, כמות האמל"ח שיש שם. אין מילים לתאר איך צה"ל עובד – המקצועיות, יכולת הלמידה תוך כדי תנועה, פיתוח התרגולות וההתמודדות עם תת קרקע. מדובר על מחירים כבדים מאוד, אבל זה הרבה פחות ממה שהפחידו אותנו לאורך שנים. יגיע הרגע שנתחקר את השנים שקדמו למלחמה הזאת. צה"ל עובד יפה, אבל זה עולה כסף. אני שם רגע בצד את המרכיב המרכזי שמכתיב לנו את גודל התקציב ואת הגירעון בשנה הזאת, שזה עלות המלחמה - אגב, היא מקרינה גם על עלויות אזרחיות נלוות, כמו למשל הפינויים, כמה זמן תושבי הצפון יהיו מחוץ לבית, כמה זמן נצטרך לשלם על בתי מלון, כמה זמן נצטרך לשלם על מערכות חינוך חליפיות בבתי המלון, רווחה וכו'. פה אני לא מציע להתווכח. אם תשאלו אם אנחנו נותנים מענה מספק, אני חושב שכן. אנחנו נותנים מעטפת מאוד מאוד מרחיבה למפונים, לניצולים, למילואימניקים. יש מרכיב שני, הוא יותר חשוב בהקשר של מקרו כלכלה, וזה הגידול הפרמננטי שהמלחמה הזאת גוזרת עלינו. לכולם ברור שתקציב הביטחון יגדל. כמה? זה בדיונים. אמרתי לכם שהתעקשתי על הקמת ועדה ציבורית, כי אני חושב שבהיקפים כאלה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש ועדה משותפת של הכנסת. למה אתה מחליש? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תמיד הממשלה מקיימת דיונים, מקימה ועדות. זה לא מזלזל בכנסת. בסוף הדברים מגיעים לכנסת. צריך פה לתקף את תפיסת הביטחון שלנו, לתקף את האיומים, את תרחישי הייחוס, לבדוק שאנחנו נותנים מענה נכון. הצבא לא מבקש עכשיו מיליארד או שניים, הוא מבקש להכפיל את תקציב הביטחון. הדבר הזה הוא דרמה במונחים כלכליים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "להקים ועדה"? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ראש הממשלה, שר הביטחון ואני החלטנו שמקימים ועדה ציבורית שתבחן את סוגיית הביטחון ותקציב הביטחון מאפס, לא רק את ההגדלות שלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל עוד זה מגיע בסוף - - << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בסוף זה יבוא לממשלה ולכנסת, אין על זה ויכוח. תקציב הביטחון יגדל במשהו וגם תקציב הריבית יגדל כי צריך לקחת 200 מיליארד שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תדבר על האתגרים, לא על מה שאנחנו יודעים. זה שהוצאות הביטחון עולות אנחנו יודעים. השאלה איך מתמודדים עם מציאות כזאת. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> האתגר המרכזי בכלכלה זה אותו גידול פרמננטי שהוא פונקציה של הגידול בתקציב הביטחון, פונקציה של הגידול בתקציב הריבית כתוצאה מהצורך לממן חד פעמי את המלחמה ופונקציה של הגידול בקצבאות ביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה ובריאות הנפש. יש פה דברים שצריך לסחוב הרבה שנים קדימה, שזה האתגר המרכזי שבשבילו אנחנו מביאים עכשיו צעדי התכנסות של למעלה מאחוז תוצר גם ב-2024 וב-2025 –חלקם בצד ההוצאה, חלקם בצד ההכנסה. וכן, זה מתואם עם הנגיד, זה מתואם עם גורמים אחרים. עמדנו ביעדים שהצבנו לעצמנו בעניין הזה גם בלי להיכנס למלחמות עולם ולקצץ בבשר החי, בדברים שכולם כאן היו צועקים. אם אתם רוצים שנגיע לגירעון השנה של 5% ולא של 6.6%, מה שכולנו היינו רוצים, זה עניין של 32 מיליארד שקלים. בינתיים רוב מה ששמעתי פה זה איפה לא לקצץ. צועקים כשמקצצים בתכניות החברה הערבית וצועקים כשמקצצים בחברה האתיופית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לנו איפה לקצץ. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין לכם. עזבו שנייה פופוליזם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מזלזל בדברים שהעלינו? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני לא מזלזל. אני רוצה להסביר איפה אני חושב אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה הבאת להורדת הדירוג של מדינת ישראל. זאת הסיבה שאתה צריך להתפטר, לא בגלל שקוראים לך בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ההוצאה הציבורית במדינת ישראל בהרבה תחומים לא גבוהה ביחס למקובל במדינות ה-OECD, היא אפילו נמוכה בלא מעט תחומים. אין המון איפה לחתוך בבשר החי של התקציבים האזרחיים במדינת ישראל. אפשר הרבה להתייעל, זה אני מסכים, גם במגזר הציבורי, גם בדיגיטציה, ויש תכניות שאנחנו מובילים בתחום הזה, אבל קיצוץ של עוד 32 מיליארד שקל לא יבוא מהכספים הקואליציוניים. בקואליציוני אפשר להתווכח על מיליארד או שניים שאתם לא אוהבים. הרי אתה מסכימים שבתקציבי הבל"ם, הבריאות ותנועות הנוער - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שני מיליארד אחלה מכסה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתם תגידו לי לקצץ בישיבות ואצל החרדים, חבריי מימין יגידו לי לקצץ בתאגיד, בתיאטרון הבימה ועוד בכמה דברים פחות חשובים כך שנמצא יחד עוד שלושה מיליארד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סחיטה באיומים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה לא סחיטה באיומים. אני מסכים שיש בתקציב הענק הזה שלושה-ארבעה מיליארד שכל אחד, לשיטתו, חושב שאפשר לקצץ. אפשר להגיד שזה לא מעודד צמיחה, שזה לא הוצאות יעילות מבחינה כלכלית. אגב, יהיו כאלה שיגידו שלא צריך את הרכבת לקרית שמונה כי זה לא מנוע כלכלי, שצריך רק את המטרו, ויהיו כאלה שיגידו שחייבים להאריך את כביש 6 לצפון כי זה מחבר פריפריה. יש כמה מיליארדים שהם בשוליים אל מול סדר הגודל של האירוע. אמרתם לי שיש פער בין מה שהערכתי בשבוע הראשון של המלחמה. למה הערכתי? כי נורא רציתי. הערכתי לטובת כולנו, כי כולנו רוצים גירעון נמוך. פער של 1.6%, של 32 מיליארד שקל, לא ייפתר בשלושה-ארבעה מיליארד שאנחנו נריב עליהם פה. נריב, נתכתש, נמרוט נוצות, נעשה מלחמות יהודים כך שסינוואר ישב בבונקר וימחא כפיים שהיהודים מוציאים את המיץ אחד לשני, ובסוף נמצא שניים, שלושה, ארבעה מיליארד, שזה 0.2% תוצר, כלום. רציתי לסגור משרדים, שמתי תכנית כזאת, אבל בינינו, זה כמה עשרות מיליונים. הרי לא סוגרים את היחידות - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא כמה עשרות מיליונים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה כמה עשרות מיליונים. זה קצת לשכות, קצת יועצים, כי הרי אתה לא סוגר את היחידות. אף אחד לא יסגור את השירות הלאומי, את הגרעינים או את הפעולות שהמשרדים עושים. אם אתה רוצה לקצץ בפעולות, בוא נדבר על פעולות, אבל אז כל אחד יצעק, "רגע, קיצצת בדבר החשוב". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת התייעלות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוספתם בזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אגיד לך איפה הוספנו. הוספנו בבריאות הנפש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה חשוב מאוד, יישר כוחכם. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הוספנו בצבא, בבל"ם, במענה לניצולים, למפונים, לשיקום חבל תקומה. שמרנו הרבה מאוד כסף לפיתוח הצפון, מיליארדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה? מה זה אומר? מה זה "שמרנו"? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש תכנית גדולה של שני מיליארד שקלים לנדל"ן, לשוק הדיור ולהייטק. נזרים מיליארדים לתעשיית ההון סיכון בשני מסלולים: ערבויות מדינה של החשב הכללי, שיכניסו את הגופים המוסדיים לקרנות הון סיכון, ו-400 מיליון שקל ברשות החדשנות לסטרטאפים ישראליים. הוספנו 150 מיליון שקלים לעידוד שילוב חרדים בשוק התעסוקה מעבר למה שהיה בתקציב המקורי של 2024, שגם בו היו מכללות, תמריצים לתעסוקה. הוויכוח בינינו זה אם אני צריך מקלות, להרעיב אנשים כדי לזרוק אותם לשוק - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הוויכוח. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני עוסק בשנה שאני שר אוצר בשילוב חרדים בשוק התעסוקה, מה שאף אחד לא עשה לפניי, כולל לא אתם שהייתם בממשלה הקודמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולל הארגונים לעידוד השתמטות, כולל תקצוב אי יציאה לשוק העבודה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני חוזר למקרו. אפשר עכשיו במשך שבועיים לנהל כאן קרבות של ימין-שמאל, דתיים-חילוניים-חרדים, יהודים-ערבים וקואליציה-אופוזיציה על שניים-שלושה מיליארד, על שוליים, כשלחלקם יש משמעות סמלית, אני לא מתנגד. ביקשתי להקפיא את השכר של כולנו ואני שמח שזה קרה. יש אלמנטים סמליים ששווים הרבה יותר מהכסף שלהם, אבל הם שוליים בשאלות מקרו-כלכלה. מקרו-כלכלה זה להראות את התיקונים הפרמננטיים שאנחנו עושים שילוו אותנו ב-2024,2025 והלאה, כאשר בחלקם יש צעדים קשים. אם הזכרתם את הדוח של מודי'ס, אתם תראו שבמקרו כלכלה הוא נתן ציונים מאוד טובים לכלכלה ולנו כמדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרת שהם לא מבינים מה קורה פה. הם מבינים או לא מבינים? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בכלכלה הם מבינים מצוין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אמרת שהם לא התייחסו לנתונים כלכליים, שהם עשו את זה פוליטי. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני חושב שבמקרו התקציב הזה הוא טוב. מי שרוצה לתת לי הצעות אבל לא כאלו שיכניסו אותנו לקרבות של ימין-שמאל ופופוליזם – שיביא, נשקול אותן. אגף תקציבים הביא לי חבילה של 60 מיליארד שקלים, מתוכה בחרתי את העשרים ומשהו שאנחנו צריכים להתכנס בהם. המדד המרכזי שלי היה איך אני כמה שיותר שטוח, כמה שיותר רחב, כמה שיותר לכולם, לא מוגזם על אף אחד. אם תתפתח מערכה צפונית אז יהיו מדרגות נוספות שיהיו יותר כואבות לכולם, אין מה לעשות. כל מה שהעליתם פה זה עשרות מיליונים לפה, עשרות מיליונים לשם. אפשר להתווכח על כמה מאות מיליונים שאתם לא אוהבים בקואליציוני, אבל אין תשעה מיליארד שקל, זה שקר מוחלט. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אעבור איתכם סעיף-סעיף. אין תשעה מיליארד שלא היה בממשלה שלכם, אל תגידו לא אמת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הוספתם חצי מיליארד לקצבאות? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא, קיצצנו. תקציב הישיבות קוצץ בין התקציב המקורי של 2024 לתקציב הנוכחי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא קיצצת. בתקציב 2023 ובתקציב 2024 יש את אותה קופה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> פוליטיקה זה בסדר, וח"כים פה צריכים להתבטא, לצלם, להעלות לרשתות, אבל ההאטה הכלכלית התחילה באמצע שנת 2022. אז כבר נכנסנו למשבר אינפלציה עולמי ולסביבת ריבית גבוהה. כל הוקטורים שנכנסנו איתם למלחמה התחילו ביולי 2022, בממשלה הקודמת, ואז התחילו האתגרים בשוק הנדל"ן, בשוק ההייטק, תם עידן הכסף הזול, חברות שנסחרו בסוג של בועה חזרו לשווי הריאלי שלהן. אגב, בעיני זה טוב שהשוק מתקן את עצמו, לא צריך להיבהל מזה. כשאקונומיסט דירג את הביצועים של כל הכלכלות ב-OECD בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023, הכלכלה הישראלית דורגה במקום הרביעי מכל כלכלות ה-OECD. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה התייחס ל-2022. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה משקר. אני גאה על האופן שבו ניהלנו ואנחנו מנהלים את הכלכלה בשנה האחרונה אל מול האתגרים גדולים - האינפלציה חוזרת לטווח היעד, שוק התעסוקה מצוין אפילו בתוך המלחמה, נתוני צריכת האשראי בעלייה גדולה. תחזית הגבייה בינואר הייתה 36 מיליארד שקלים, כאשר גבינו 43 מיליארד, 15% יותר ממה שצפינו לגבות. אני מקווה שהמגמה הזאת תימשך והגירעון יהיה פחות ממה שאנחנו צופים. אנחנו צריכים להניח הנחות עבודה ריאליות, אולי אפילו פסימיות, ללכת על הבטוח, ואני מקווה שנפתיע את עצמנו לטובה. התקציב המקורי שהעברנו ל-2023 ו-2024 היה מרוסן מאוד, שמרני מאוד, זכינו עליו להרבה מאוד שבחים, הוא היה עם גירעון מתוכנן נמוך. זה נתן לנו את כרית הביטחון שאפשרה לנו לספוג חלק גדול ממה שאנחנו עוברים עכשיו. כשמסתכלים על נתוני המקרו של הכלכלה הישראלית, רואים שהם טובים מאוד, אפילו בתוך המשבר. המלחמה יצרה משבר עוד יותר גדול בענף הנדל"ן – לא רק ריביות גבוהות ומצוקת אשראי, גם זה שאין פועלים. אני לא מכיר ניסים והוקוס פוקוס. אנחנו עובדים קשה להגדיל את מלאי העובדים הזרים. לא נכניס, ככל שזה תלוי בי, פועלים ערבים מיהודה ושומרון, זה מסכן את הביטחון, זה לא תורם לתחושת הביטחון, בטח לא עד שתיגמר המלחמה. אין מדינה שמכניסה נתיני אויב שלה תוך כדי מלחמה אליה הביתה. כולכם ראיתם אתמול שהיועצת המשפטית לממשלה רצתה לפסול החלטה שהעברתי בממשלה שמאפשרת להביא עוד 10,000 עובדים זרים ב-b2b כדי לפשט רגולציה ובירוקרטיה. יש בירוקרטיה, יש רגולציה, יש משפטנים, יש אירוע מדיני שמדינות שחברות בכל מיני בריתות בינלאומיות יכולות לשלוח לכאן עובדים מתחת לרדאר, לא מעל לרדאר. פופוליזם זה בסדר, רק לא הולכים איתו למכולת. אנחנו עושים עבודה קשה מאוד להביא עובדים זרים לתעשייה, לחקלאות, לנדל"ן. הבאנו תכניות גדולות מאוד של תמריצים לישראלים שיעבדו בענפים האלה עכשיו, הבאנו הכשרות תעסוקתיות בהרבה מאוד כסף, כולל בתקציב הזה, הבאנו שורה של צעדים להגדיל את כוח העבודה בענפים האלה, העמקנו סבסודי קרקע, תמרצנו רשויות לתת היתרים ופתרונות אשראי ליזמים. האם הצלחנו ב-100% לנטרל את כל השפעות המלחמה על הכלכלה? לא. האם הדירוג ירד בגלל הכלכלה? לא, כשמודי'ס כותבים את זה במפורש, שחור על גבי לבן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם מדברים על ענף הבנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם מדברים על חוסר היכולת לקבל החלטות קשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם מדברים על הסיפור של התעסוקה והדמוגרפיה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הם ממש כותבים הפוך. אם יש כאן מישהו שיש לו הצעה איפה מקצצים 32 מיליארד בלי שאחר כך כולם כאן יצעקו, כל אחד שדרכו לו על היבלת שלו, אני מוכן לשמוע. קיצוץ של 5% רוחבי במשרדי הממשלה זה הרבה יותר מקיצוץ של 15% בתקציבים הדרושים. הרי אתם יודעים שהרוב הגדול של תקציבי המשרדים הוא לא גמיש, אי אפשר לגעת בו. אי אפשר לגעת במרכיב שכר ענק. ברוך השם אנחנו בשיח עם ההסתדרות והעובדים נכנסו מתחת לאלונקה, אבל יש מרכיב שכר ענק שאי אפשר לגעת בו. יש התחייבויות ממשלה שאי אפשר לגעת בהן, יש תכניות ארוכות טווח שכבר חויבו. בהחלטות הממשלה אין כמעט תקציבים קבועים, לכן 15% רוחבי זה שווה ערך לפחות מ-5% רוחבי בכל משרדי הממשלה. אין, ובדקנו את זה, 100% ניצול בכל החלטות הממשלה. בהחלטה טובה, כמו החלטה 550 שממומשת טוב, מגיעים ל-85% מימוש. כשעושים 15% "פלאט", זה לא אמור לפגוע ביכולת המימוש של החלטה שממילא לא ממומשת ב-100%. אם בסוף יהיה 5% או 10% קיצוץ, זו נשיאה בנטל של כל חלקי האוכלוסייה במדינת ישראל. הורדנו בהחלטה 550, הורדנו בתכניות של העדה האתיופית, הורדנו בתכניות של מזרח ירושלים, בתכניות של העיר העתיקה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה במקום לסגור משרדי ממשלה, זה במקום להוריד ממקומות ומסקטורים שמקבלים גם ככה יותר. אי אפשר לרמוס את מי שכבר ככה נושא בנטל. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש תכנית אחת שבה אני לא מוריד, וזה בתכנית החומש של הדרוזים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא נגד הדרוזים, אני בעדם, אבל איך תסביר לילדים למה הם מחוץ לחוג? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מספיק עם הדמגוגיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה דמגוגיה? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אף אחד לא יישאר מחוץ לחוג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה דווקא לדרוזים לא? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כי אני חושב שברית הדמים שהולכת ומתגלה תמיד, ועוד יותר במלחמה הזאת, בין העדה הדרוזית למדינת ישראל חייבת להפוך לברית חיים, שזה בעיני חלק מהמאמץ המלחמתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וחוק הלאום? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חוק הלאום לא פוגע בדרוזים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל האתיופים לא. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כמו שאני לא מקצץ למילואימניקים אלא מוסיף להם תשעה מיליארד שקלים, כך אני לא אקצץ לדרוזים, אני אוסיף להם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אתה אומר? שהתרומה שלנו פחותה? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> חס וחלילה, זה לא קשור. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בוא תסביר לילדים בני הקהילה שגם ככה המדינה הפלתה אותם לאורך כל השנים למה אתה מקצץ בתכנית למאבק בשיטור יתר, למה אתה הולך לקצץ ברווחה. זה זלזול ויריקה בפרצוף של בני הקהילה. ב-18 מיליון שקלים האלה, אני אומרת לך אדוני השר, אתה לא תיגע. תמצא אותם במקומות מיותרים. יש פה אוכלוסיות שאתה אולי חושב שאין להן לובי, שאולי אין להן מספיק גב, ולכן אתה מקצץ. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מכיוון שחבר הכנסת משה סולומון עושה את מה שאתה לא עושה ומניח לי על השולחן את צורכי העדה כל שני וחמישי - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> משה הוא חבר כנסת נהדר, הוא חבר שלי, ואני גאה בו, אבל מה זה קשור? אתה לא תחלק לי ציונים. אפרופו השיעור של ה-7 באוקטובר, תהיה קצת פחות יהיר, פחות פזיז ופחות שחצן. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> די עם הפופוליזם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא תגיד לי שחבר הכנסת סולומון עושה עבודה שאני לא עושה, אתה לא תעשה לי הפרד ומשול ובטח לא תפגע בתקציבים של יוצאי אתיופיה. אתה לא תדרג כאן אוכלוסיות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> את מעולם לא באת אלי עם פנייה בנוגע לעדה האתיופית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תגיד לי, אתה רציני? אני לא חייבת לך כלום. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> את באת לפה כדי לעשות סיבוב פוליטי לתקשורת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא חייבת להוכיח לך כלום - לא למצוינות שלי, לא לאיזו חברת כנסת אני, לא לאיכויות שלי. אתה תעשה את העבודה שלך ולא תפגע באוכלוסיות מוחלשות, לא תפגע ביוצאי אתיופיה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אם זה היה חשוב לך היית פונה אלי במשך שנה שלמה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה חוצפן ויהיר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני לא פוגע באף אחד, אני רק מוסיף. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא יודע מה זו אפליה. אם אתה לא יודע מה זה להיות אוכלוסייה נרמסת אתה גם לא יכול להבין את הדברים שאני אומרת. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין קיצוץ לא כואב, אין קיצוץ של כספים לא חשובים, אני לא מאמין בזה. נתתי למשרדים ולמי שמוביל את התכניות האלו גמישות ושיקול דעת לאן לקחת את הקיצוץ. לא אני קבעתי למשרד התרבות והספורט ולשר איפה לקצץ. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שר הספורט אמר שהוא לא יקצץ לערבים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש קיצוצים רוחביים. בקיצוץ רוחבי יש שיח. אמרתי לאנשי אגף התקציבים, "חברים, לשרים יש מנדט לתעדף במשרדיהם". אני בשיח עם מי שאחראי על התכנית הזאת של הילדים האתיופים. הילדים לא יישארו מחוץ לחוגים, כי יש מרכיבים בכל תכנית, גם בחברה הערבית, שלא ממומשים. יש מרכיבים שלא יקרה שום דבר אם נדחה בשנה. אפשר להיות פופוליסט ולקחת את הקיצוץ בכוונה לדברים הכי כואבים כדי לבוא אחר כך אלי ולהגיד שקיצצתי בבשר החי ושאני אוסיף בחזרה, אבל ככה זה לא יכול לעבוד. אמרתי לשר התרבות והספורט, "בתי הספר חשובים מאוד, בוא נעשה שיח ונראה איך מוצאים". תאמינו לי, אין תכנית שממומשת ב-100%, אין תכנית שאי אפשר לקצץ בה קצת, אין תכנית שאי אפשר לייעל אותה, וגם אין תכנית שאי אפשר קצת לדחות. בהחלטה 550 יש מרכיבים שהם אכן מעודדי צמיחה אבל גם יש מרכיבים שהם קואליציוניים, שאין להם שום קשר לעידוד צמיחה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמו מה? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש הרבה. יש את אותם 200 מיליון קואליציוניים שהודעתי שאני מבטל לפני המלחמה, יש נוסחת מענקי איזון. הרשויות הערביות מקבלות את חלקן באוכלוסייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז לא לתת מענקי איזון, זאת השיטה? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מי נגע במענקי איזון? אתה אפילו לא יודע על מה אתה מדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה נוגע במענקי איזון, אתה מקצץ במענקי איזון. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא קיצצתי שקל במענקי איזון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה כן. די עם היהירות הזאת. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> באה הממשלה הקודמת ואמרה, "אני רוצה כסף קואליציוני כדי לעודד את הרשויות הערביות". אתם רוצים לדבר על זה? מדובר ברשויות שלא גובות ארנונה, שאין להן הכנסות עצמיות, שלא גובות אגרות והיתרי בנייה, שחיות על חשבון הציבור. אתם רוצים שאני אתן להן תשובות? באה הממשלה הקודמת ונתנה 200 מיליון שקלים - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה התחיל ב-2016. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ה-200 מיליון האלה לא היו קודם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היו מענקי איזון. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> באתי לפני המלחמה ואמרתי שאני מבטל את זה כי סדר העדיפויות שלי אחר. אמרתי שאני אתן את זה לנכים, לקשישים, למילואימניקים, לתקציב הביטחון, בלי קשר למלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה נתת לקשישים? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תוך כדי המלחמה אמרתי שיש קיצוץ רוחבי בכל תכניות הממשלה. תמיד קיצוץ זה לא נעים, אבל אין תכנית שאי אפשר להתייעל בה, שאי אפשר לדחות בה מרכיבים. ממילא גם אין תכנית שממומשת ב-100%. אנחנו בשיח עם כל המשרדים, עם כל מי שאחראי על הפעלה של תכניות כדי לוודא שהקיצוץ יפגע כמה שפחות. לא ייפגעו תכניות קיימות. אם יש תכניות שעדיין לא יצאו לפועל, הן יידחו בשנה. אני מציע שכל מי שבא לפה ואמר לי "תחזיר לי" יראה לי מאיפה לקחת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תסגור משרדי ממשלה ותעביר לילדים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאחד אגפים, תייעל את העבודה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני אעמיד אתכם במבחן ואביא תכנית גדולה מאוד לייעול המגזר הציבורי במדינת ישראל שכוללת סגירת משרדים ויחידות, דיגיטציה, בוררות חובה, איסור שביתה בשירותים חיוניים, מעבר לחוזים אישיים, קיצוץ בפנסיות התקציביות, ואז נראה את כולכם תומכים. הרי אתם יודעים שאתם תתנגדו, כל אחד מכם. אגב, אני איש ימין כלכלי, כל מה שאתם אומרים עכשיו אני הראשון לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא עשית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חתמת על הסכם עם יו"ר ההסתדרות הרבה לפני המלחמה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מה אתה רוצה, נאור, שאני אזכיר את היושב ראש שלך שהבטיח 18 שרים והיו לו 30 שרים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה תדבר איתי על השר שלי? הבטחתם ביטחון והבטחתם כלכלה. תראו מה עשיתם במדינה הזאת. אתה מדבר איתי על הבטחות? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> המסלול האדום או מסלול המחזורים לעצמאיים קיים, מתוקצב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיש את טבלת הפערים של המילואימניקים למנכ"ל האוצר בתמיכת השר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה לא אצלי. משרד האוצר הוא משרד מתקצב, הוא לא משרד מפעיל. אני יושב מאוד חזק על משרד הביטחון ועל קרן הסיוע כדי לגמור סוף סוף את הנוהל הזה. נתתי מילה שיהיה 100% מסלול מחזורים למילואימניקים, ולא רק לתקופת המילואים, גם חצי שנה קדימה. צריך גם לתת מענה לעסקים בצמיחה. חיברנו את קרן מס רכוש שיצרה מודל טוב לקרן הסיוע. אני מסכים, זה עדיין מעט. אין מילואימניק שפנה אלי ולא ליוויתי אותו עד הקצה, עד שנפתרה לו הבעיה בביטוח לאומי, במס הכנסה, בקרן הסיוע, איפה שאתם רוצים. אנחנו עובדים בסטטיסטיקה של כיפת ברזל. אחוז אחד מתוך 300,000 משרתי מילואים שנופל בין הכיסאות של בירוקרטיה, שזה 3,000 אנשים, זה המון. לגבי סוגיית העצמאים – ביטוח לאומי דחף להם את ה-125% תוך כדי תקופת המילואים כל חודש. כמובן שדחינו להם מהתחלה את כל התשלומים, את כל המועדים, הארכנו להם אוטומטית את כל התוקף של כל האישורים של הניהול התיקון, של ניכוי מס במקור, נתנו את תגמולי המילואים. נתקן עכשיו כך שבמידה והמקדמות היו גבוהות יותר מהשומות לא נקזז להם חזרה. נקודת התורפה היחידה שנשארה זה סוג מסוים של עצמאים שקשה לחשב להם את ירידת המחזורים, קרן הסיוע מתקשה להתמודד עם זה. אנחנו על זה מולם, אנחנו נפתור את זה כמה שיותר מהר. אני מסכים שזו נקודת תורפה במשרד הביטחון, אבל אני לוקח על זה אחריות, אני בשיח איתם. רשמתי כמה נקודות לבדיקה, אם זה מה שסימון העלה, אם זה מה שהעלית, נאור, לגבי אילת, אם זה ה-70 שקל של גבייה לחדרי מיון בריאות הנפש, אם זה עניין ההסעות בשלטון האזורי, אם זה סוגיית הרלב"ד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, ביקשתי מהעוזרים שלנו לעבור על כל הדברים שנאמרו כאן על ידי החברים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הכל נכתב. יינתנו תשובות מסודרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לבדוק את הדברים שעלו כאן על ידי החברים. יש דברים שהבנתי שאפשר לתקן ונצטרך לעשות את זה. אתה חבר כנסת ימני שאכפת לך מארץ ישראל וממה שקורה פה. תדע לך שעלו פה לדיון שני מפעלים, פרי גליל וסולבר. אחד נמצא באשקלון, אחד נמצא בחצור הגלילית. אתה יכול להגיד שאתה לא רוצה שיעלו מחירים, שאתה לא רוצה להעלות את המכס על מוצרים, אבל חקלאי הגליל, למשל, ישבתו מעבודה מכיוון שלא מזמינים אצלם את הסחורה לפרי גליל, מביאים את זה מתורכיה. האהבה שלך לארץ ישראל גורמת לכך שחקלאי הגליל לא יגדלו את האפונה, לא יגדלו את התירס. מי שיגדל את זה תהיה תורכיה, ושם לא משלמים את ההוצאות שיש פה. התוצאה ש-120 עובדים יוצאים לפיטורים. מפעל סולבר באשקלון, שהוא מפעל שומר שבת, לא יהיה בגלל הסיפור הזה. אם אתה אומר שאתה לא רוצה להעלות מסים, אז אל תעלה גם את המכס, תיתן להם סיוע. מי שאוהב את ארץ ישראל צריך לדאוג לחקלאות בארץ ישראל, לא לדאוג לתורכיה או לסין. תמצא פתרון לעניין הזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני לא חושב שאני צריך הטפות מוסר על החקלאות, כי אני בא ממשפחה חקלאית, חלק מאוד גדול ממשפחתי חקלאים היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן זרקתי לך להנחתה כדי שתגיד "כן". << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> שמנו המון כסף בתקציבים המקוריים בחקלאות, בין אם זה בתמיכות ישירות, בין אם זה בעידוד חדשנות, פיתוח והשקעות הון. החקלאות הישראלית במשבר הרבה מאוד שנים, עוד הרבה לפני שהתחילו לדבר על מכסים. זה אתגר ענק שאני מתעסק איתו המון שנים בכל תפקידיי ובתפקידי כשר אוצר. אני חושב שהשוק הזה צריך לעבור שינויים. אנחנו רואים ששווקים תחרותיים ומתחדשים תמיד יהיו בפריון גבוה ומוצלחים. החקלאות כאן תמיד תצטרך לקבל סיוע ממשלתי על הציונות שבה, על שמירת הקרקע שבה, על הקיימות שבה, על הרבה מאוד תכליות שהיא משרתת עבור כולנו. אנחנו נתקצב את הדבר הזה בצורה ישירה, אבל צריך לעשות את זה חכם. הייתה איזו שהיא תכנית לחקלאות שהממשלה הקודמת עשתה שהחקלאים לא רצו ועצרנו אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיכנס בבקשה לעניין הזה, זה פיקוח נפש. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין לי דרך להחזיר מכס רק לפרי גליל. אני אומר לך שרוב היצרנים של אותם שימורים ושל אותה חקלאות מתועשת הם המפעלים הגדולים והמונופוליסטים שמעלים היום מחירים ואחראים ליוקר המחיה. הם יהיו המרוויחים הגדולים, לא פרי גליל. צריך לעזור לפרי גליל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לעזור להם, לא להשאיר אותם ככה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אנחנו עוסקים בנושא החקלאות כחקלאות ונשקיע בזה המון כסף. זה ציונות, אין על זה ויכוח. נעזור לה להתפתח גם בעוד 50 ו-100 שנים. תראה, גפני, אני הייתי לפני חצי שנה בסיור בירוחם עם כל קברניטי העיר שאמרו לי, "תשמע, הדבר הטוב ביותר שקרה לעיר זה שסגרו את נגב קרמיקה, את פיניציה". כשזה קרה אז שרפו צמיגים, חסמו צירים, אמרו שמחסלים את העיר, שכולם יהיו מובטלים. אמנם נסגרו שם מפעלים שנתנו שכר אפס, אבל פתחו שם תעשייה מתקדמת. כמות האוכלוסייה מאז גדלה, השכר הממוצע גדל, איכות החיים גדלה, הפריון גדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא פרי גליל. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> צריך להסתכל על המקרים האלה. זה כמו שהיינו צריכים להפעיל את מפעלי הטקסטיל בדימונה. אתם יודעים כמה קרבות היו על מפעלי הטקסטיל האלה? מזל שהם נסגרו. איפה שיש לנו יתרון יחסי אנחנו צריכים לייצר, איפה שאין לנו יתרון יחסי אנחנו לא צריכים לייצר. במקום כל מפעל שייסגר ייפתחו אחרים, כי אנחנו משקיעים בעידוד השקעות הון ובפיתוח. אנחנו משקיעים בתקציב הזה בעידוד השקעות הון בתעשייה, בהקמה של מפעלים. זה לא עשרות מיליונים, זה הרבה מעבר לזה - בדגש גדול מאוד על הפריפריה. אני מוכן ללמוד ספציפית את סולבר ואת פרי גליל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר בפרי גליל. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כל מפעל שנסגר זה כואב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מפעל עוגן בחצור הגלילית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא למדתי את זה לעומק, אבל לדעתי מנשימים אותו מלאכותית כבר אין ספור פעמים. זה לא יכול להחזיק לנצח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני מודה לך על ההופעה שלך כאן בוועדה, זה היה מכובד מאוד. נענית לאתגר מהפעם הקודמת - אז לא היה לך זמן להישאר - ונשארת פה עכשיו מעבר לזמן. לא סיימנו את הדיון, אנחנו נמשיך אותו. אני מבקש שהשר ילמד את הדברים שעלו כאן. לחלק מהדברים גם אנחנו לא יכולים להסכים. תודה רבה. << נושא >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024, מ/1708 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דנים בהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> במסגרת מלחמת חרבות ברזל נאלצנו להגדיל באופן משמעותי מאוד את ההוצאה התקציבית. התחלנו בזה בסוף שנת 2023, בתקציב שאושר כאן, ואנחנו ממשיכים עם זה בשנת 2024 בתקציב שמונח לפתחכם. אנחנו צריכים לתקן את תקרת הגירעון, שהיה אמור להיות נמוך משמעותית השנה, ל-6.6%. התקרה הזאת הייתה יכולה להיות הרבה יותר גבוהה אם לא היינו עושים צעדים מאזנים. התכנית המאזנת צוינה לחיוב בדוח של חברת מודי'ס ביום שישי האחרון. נאמר בדוח שזו נקודת אור בכלכלה הישראלית. ה-6.6 הוא אחרי הצעדים המאזנים. בנוסף, יובאו לוועדת הכספים ולוועדות אחרות הצעות לצעדים מאזנים שיאזנו את הגירעון גם בטווח הארוך. בחלק מהמסמכים שהגשנו לכם יש את המסמך של התכנית התלת שנתית שמראה את ההתכנסות של הגירעון ושל היחס חוב תוצר, אם הכנסת תאשר את התכנית בכללותה. למרות שהגירעון גבוה משמעותית השנה ממה שמאפשר התכנסות של היחס חוב תוצר ותקרת הגירעון שכרגע עומדת בעינה בחוק, אנחנו מביאים תכנית כדי שנוכל להתכנס. אמנם אנחנו מגיעים לרמות גירעון גבוהות יותר, אבל עדיין מדובר ברמות גירעון שמאזנות את היחס חוב תוצר. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הוועדה הזאת אישרה בשנת 2023 תיקון לחוק יסוד: משק המדינה, שקובע ש-60 יום לפני תחילת שנת הכספים אנחנו מביאים דוח הפרשים ותכנית מאזנת שתאזן את ההפרשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דוח שלא הגיע. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> מה שמונח בפניכם זה חלק מתוך אותו מנגנון התכנסות שבמסגרתו אנחנו מביאים תכנית מאזנת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדוח ההפרשים ציינת את מספר הימים. האם בכוונת מכוון ציינת 60? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בהתאם למועדים שנדחו ועוד קצת הגשנו את הדברים, הם מונחים בפניכם. חלק מהתכנית המאזנת הוא תיקון של חוק המסגרות, הוא הצעת חוק תקציב נוסף וצעדים נוספים שהם חלק בלתי נפרד מאותה תכנית מאזנת. הם מוגשים כולם יחד, על מנת שבתום הימים - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האמת שלא כולם הוגשו ביחד. מיסוי מקרקעין לא הוגש יחד, הצווים לא הוגשו יחד. כל אלה הם חלק מהתכנית המאזנת, נכון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> החובה לפי חוק היא לאשר את הצעדים. ככל שיהיו צעדים שלא יאושרו, כך תהיה הפחתה בסעיפי ההוצאה של התקציב בהתאם לאותו הפרש שנותר. המסגרת המשפטית של מה שאנחנו מביאים בפניכם זה חלק מסוים מתוך אותה תכנית מאזנת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אישרנו לפני חודשיים תיקון לחוק לגבי מסגרת הגירעון לתקציב 2023, הגדלנו אותה ל-3.75%. בפועל השנה הסתיימה ב-4.2%. מה המשמעות של הדיון הזה אם אפשר לפרוץ את זה בלי שום סנקציות? למה אנחנו מאשרים את זה? בתכנית המאזנת שהגשתם ב-20 בדצמבר ציינתם שאם לא נעשה שום התאמות נגיע לגירעון של 5.9%, 125 מיליארד שקל. אחרי שעשיתם התאמות של 20 מיליארד שקל הגעתם ל-129 ו-6.6. מה יכול להבטיח לנו שעוד חודשיים זה לא ישתנה ל-8%,9%? מה המשמעות של הדיון הזה אם המספרים שונים לגמרי ממה שאנחנו מאשרים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק הזה מדבר על הגדלת הגירעון והמסגרת ל-6.6%. מדיווחים של השבוע האחרון אנחנו רואים שהגירעון גבוה משחשבו והעריכו. האם מראש המספר הזה הוא מספר לא עדכני? ההוצאה הצבאית המותרת מוגדרת כאן ב-11.35%. האם גם הערכה הזאת, לאור העלויות שמתבררות כלא עדכניות ועומק הבור שמתברר כיותר עמוק, היא רלוונטית? אני חושבת שוועדת הכספים צריכה לדעת אם המספרים מעודכנים להיום. האם לקחתם בחשבון איזה שהם שוליים בהתחשב בהתפתחות הזירות במלחמה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> השנה שנכנסנו אליה היא שנה מאוד לא פשוטה כלכלית. לא רק לישראל, גם לכל העולם. חשוב שתדעו שגם העולם לא נמצא בשיאו מבחינה כלכלית, יש כמה וכמה אבני ריחיים על הכלכלה, בין היתר ההאטה המשמעותית שיש בסין, הריביות הגבוהות. עד פריצת המלחמה הצמיחה בישראל הייתה ברמה טובה, אפילו הפתיעה אותנו לטובה, מעל 3%, אבל המלחמה הורידה אותנו ברבעון האחרון – אין עדיין נתונים רשמיים, הם יהיו בשבוע הבא – ל-2%, רבעון מאוד מאוד חלש. יש כמה נקודות אור בכל זאת. נקודת אור אחת היא האינפלציה. הצלחנו, גם אנחנו וגם מדינות אחרות, לשלוט באינפלציה, להתחיל להחזיר אותה לגבול היעד. היום אנחנו נמצאים בגבול העליון של 3%. היה לזה מחיר, כי העלאות הריבית יצרו האטה, אבל ההצלחה הזאת היא משהו שאי אפשר להקל בו ראש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם המלחמה יצרה האטה, זה לא רק תוצאה - - << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> קשה לקשור בין המלחמה באופן ישיר לאינפלציה. המלחמה יכולה לשבש את ההיצע ולהעלות את האינפלציה, אבל זה נושא קצת יותר מורכב. המגמה הזאת הייתה לפני המלחמה, רואים את זה בכל העולם. מבחינת השווקים יש סך הכל גם נקודת אור. הייתה פאניקה בהתחלת המלחמה בשער החליפין ובבורסה, אבל מאז גם השקל חזק יותר ממה שראינו ערב המלחמה וגם הבורסה נסחרת ברמה יותר גבוהה, מה שאומר שיש פה אמון של משקיעים לגבי היכולת שלנו לצאת מהאירוע. הסיפור של ההייטק הוזכר כמה פעמים, הוא אחד העוגנים של התקציב הנוכחי. יש תכנית ספציפית להייטק. כמו שאתם יכולים לראות, החל מאמצע 2022 רואים האטה בהייטק בכל העולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העולם התאושש, לא? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> יש ניצנים ראשונים של התאוששות, אבל עדיין לא התאושש. קשה לדעת איפה אנחנו נהיה, בכל זאת תקופה של מלחמה היא תקופה של אי ודאות קיצונית שהתקציב מנסה להתמודד איתה בחלק מהתכניות. סיפור הנדל"ן הוא עוד סיפור כואב ומטריד, כאשר גם פה יש תכנית ממשלתית שמתמודדת איתו. יש כבר מספר חודשים, וזה בגלל העלאת הריבית, ירידה בביקושים וירידה בעסקאות שמתבטאות במידה מועטה מידי בירידת מחירים. הסיפור של ההיצע שנפגע בגלל המלחמה ושאין עובדים הולך עוד יותר להכביד על עולם הנדל"ן, שזה משהו שנצטרך להתמודד איתו בשנים הקרובה. אחד המנועים שנפגעים תמיד במלחמה זה העניין של הצריכה, כי אנשים לא בבית, כי חלקם במילואים. הצריכה נכון להיום היא ברמה יותר גבוהה ממה שהייתה טרום המלחמה מבחינת השימוש בכרטיסי אשראי, שזה סימן חיובי. גם בשוק העבודה הייתה מכה קשה באוקטובר, כאשר מאז אנחנו במגמה מאוד ברורה של השתפרות. עדיין אין את הנתונים של ינואר, אבל אנחנו צופים שגם ינואר יהיה טוב. אנחנו רואים בנתוני המסים שהפעילות מתחילה לחזור בצורה טובה. האזור הפחות משמח, וזה גם מתקשר להורדת הדירוג שהתבשרנו עליה ביום שישי, זה העלייה בפרמיית הסיכון. האופן שבו תופסים אותנו משקיעים מתבטא גם במדד פרמיית הסיכון. הייתה קפיצה מאוד ברורה בתחילת המלחמה, אבל מאז יש האטה מסוימת, יש ירידה מסוימת של הסיכון שנתפס שהוא עדיין גבוה לאין שיעור ממה שהיה לפני המלחמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של זה על התקציב? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> המשמעות של זה היא תמחור יותר יקר של החוב שלנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה יעלו הוצאות הריבית של הגיוסים? המשמעות של הורדת הדירוג זה שהגיוסים יהיו יותר יקרים למדינה, יהיו יותר עלויות ריבית, וזה נוגע ישירות להערכה של כמה יהיה הגירעון בחוק הזה. בכמה הורדת הדירוג תייקר את הגיוסים? בסכומים משמעותיים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ההשפעה בשנת 2024 על עלות גיוס החוב, על הריבית שהמדינה משלמת, היא יותר מתונה. את ההשפעה נראה יותר ב-2025,2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה יהיה סך הכל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ב-2024 דיברו על 3.7 שהתייחס לגידול של 2023? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון, הוא התייחס לזה שהגירעון יהיה השנה הרבה יותר גבוה וגם לסביבת הריביות העולמיות שהייתה יותר גבוהה. עכשיו אתה מוסיף לזה את פרמיית הסיכון שעולה. עוד לא סיימנו את החישוב, אבל לגבי שנת 2024 לא צפויה להיות לזה השלכה דרמטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה תהיה ההשלכה בכל זאת? היא תהיה כמה מיליארדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נלקח בחשבון הגירעון שאנחנו מציגים עכשיו? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לפני הדיון על המספרים נעדכן את הסעיף - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה אומר שאין לזה השפעה דרמטית? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש לזה השפעה דרמטית, אבל לא בשנה הראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על תקציב 2024. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין לא נעשה חישוב, כי הורדת הדירוג הייתה בסוף השבוע. ב-6.6 לא הביאו בחשבון - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השר אמר שהורדת הדירוג לא משפיעה על הכלכלה ועל התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, בגדול, תהיה תוספת הריבית? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש פה שתי שאלות לגבי ההשפעה של הדבר הזה. אני אגיד מה יש בספרות הכלכלית, איזה מחקרים יש שאפשר דרכם להקיש מהדבר הזה מספר. מחקרים כלכליים מדברים על פחות או יותר חצי אחוז העלאה בריבית בהורדת דירוג אחת, זאת אומרת, בהורדת דירוג אחת עלויות הריבית באופן פרמננטי עולות בחצי אחוז. אם לוקחים חצי אחוז על כל החוב של מדינת ישראל, מגיעים כל שנה לעוד חמישה מיליארד שקל הוצאה. ההשפעה על תקציב 2024 היא השפעה הרבה יותר קצרה מהמספרים האלה, כי זה רק על החוב שאנחנו מגייסים ומחזירים בשנת 2024, כשחלקו יגויס או יוחזר באמצע ובסוף השנה הזאת. על הדבר הזה נביא לכם חישוב מסודר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתה רואה במה שקרה הורדת דירוג אחת? יש פה גם הורדת דירוג וגם הורדת אופק. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לפני כמה חודשים, כשעשינו ניתוח של מה המשמעות של הפחתת דירוג, מצאנו את הספרות הכלכלית שעכשיו תיארתי. לא מצאנו השוואה בינלאומית לגבי תזוזות בתוך הדירוג, על תזוזות אופק. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> יש סיכוי לא קטן שהורדת הדירוג הזאת מתומחרת, כי אנחנו רואים שפרמיית הסיכון שלנו ערב המלחמה דומה למדינות ברמה של טריפל D. הורדת הדירוג הורידה אותנו ל-A2. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שכדאי שתגיד את הדברים בזהירות המתבקשת. כשאנחנו הולכים לגייס 200 מיליארד שקל בגין המלחמה, זה מאוד יומרני לומר שהורדת הדירוג תומחרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את אומרת לו מה להגיד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מותר לי להביע את דעתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ידעתם שהולכים להוריד את דירוג האשראי? תמחרתם את זה כי ידעתם שהולכים להוריד את דירוג האשראי? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה דיון ארוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי את הדיון הזה בוועדה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> דירוג אשראי מייצג משהו שעומד מאחוריו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו ששר האוצר אמר, אג'נדה פוליטית מאוד מאוד - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כך או אחרת תהיה לזה השפעה, בניגוד למה ששר האוצר אמר מקודם. אני חולק על שר האוצר בנושא הזה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אני רוצה לתת פרספקטיבה בינלאומית ל-6.6 שאנחנו מדברים עליו. מבחינת התחזיות של קרן המטבע לכל המדינות המפותחות בנוגע לרמת הגירעון שתהיה להן ב-2024, אנחנו ברמה הכי גבוהה עם ה-6.6. בארצות הברית צופים שהם יהיו פחות מ-6.6. תחזיות הצמיחה המעודכנות שלנו מדברות על 2% ב-2023 ועל 1.6% ב-2024. המשמעות של 1.6% ב-2024 בהשוואה לתרחיש הבסיס שהיינו צופים לפני המלחמה, היא ירידה מ-2.7% ל-1.6% צמיחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר צמיחה שלילית. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> המשמעות שזו צמיחה שלילית, שבתוצר לנפש יש גידול שלילי. אנשים, בממוצע, נהיים עניים יותר בשנה הקרובה. כשהאוצר בנה את התקציב, הוא התבסס על תרחיש בסיס, שזה ה-1.6, אבל עדיין שם את התרחיש של מינוס 1.5%, שזה התרחיש שמבחינתנו משקף את מה שצפוי להיות פה. אנחנו לא באמת יודעים מה ילד יום, אבל ההנחות הבסיסיות שלנו הן תרחיש חמור של מינוס 1.5%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התרחישים שאתם בונים הם בשיתוף פעולה עם הצבא? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> הם בתיאום עם הצבא, אבל זה לא תרחיש של הצבא. אין תרחיש מסוים שיכולנו להתבסס עליו בצורה מפורשת שהצבא שם. התחזיות שלנו ל-2024 הן לגמרי בסביבה של גופים אחרים. בנק ישראל, שהוא טיפה יותר אופטימי, מדבר על 2%, וה-OECD טיפה יותר פסימי, הוא מדבר על 1.5%. כולם בסוף מתכתבים עם אותה סביבה. בצמיחה לנפש אנחנו במינוס 0.3%, כשהפער ממה שהוגש לכנסת במאי הוא 1.5%, עדכון כלפי מטה. אובדן ההכנסות, שזה מה שמשפיע על הגירעון, מגיע ל-36 מיליארד שקלים בהשוואה למה שצפינו קודם, מה שאומר ירידה של 1.9%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה יותר גבוה ממה שהיה רשום בדוח ההפרשים. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן, טיפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 35 זה היה, נכון? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן. צד ההוצאה גורם להגדלת הגירעון בצורה יותר משמעותית. מאוד קשה לחזות מה יהיה בשנה הקרובה, אבל רובם של הסיכונים השליליים קשורים באיזו שהיא צורה למלחמה ולהשפעות שלה. ככל שתימשך המלחמה יהיו השלכות משמעותיות גם על הכלכלה. הנושא של השבת אמון המשקיעים גם מאוד קריטי, קשור במידה רבה למלחמה ולהחלטות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם השקעה של משקיעים זרים מקבלת ביטוי בתקציב? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אם תשדרו אחריות והתכנסות בטווח הקצר ובטווח ארוך, תהיה לזה משמעות מאוד גדולה מבחינת המשקיעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ראינו בספר התקציב שיש איזה משהו שהוספתם. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אני חושב ששר האוצר התייחס לזה בהיבטים של הייטק ואחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-19 בפברואר לא יעבור התקציב בכנסת. מה קורה מ-19 בפברואר עד שעובר התקציב? האם הוא יוכל לקנות דיו למדפסת? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מה שיקרה זה שייקבעו מסגרות חדשות לכל סעיף, קיצוץ של כ-13%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עוד שבוע. יצאה כבר הוראה לאותו משרד? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בכל משרד יש חשב. החשבים יודעים את התקרות המעודכנות. יתבצע קיצוץ אוטומטי בתקרות. כל חשב, בהינתן המסגרת המעודכנת שלו, יצטרך לתעדף את ההוצאות החשובות והדחופות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עושים אחרי שיעבור התקציב? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המסגרות המעודכנות הן המסגרות האמורות בתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז כל מה שנעשה אחרי ה-19 לחודש לא יהיה קיים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון, אם יאושר התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם משרד הביטחון עושה את זה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> התקציב הוא רק חלק אחד מה"פלאט" שייכנס לתוקף ב-19 בפברואר. התקציב הזה מוגש יחד עם צעדים נוספים. ככל שהצעדים הנוספים לא יאושרו, ה"פלאט" יהיה בגובה של אותם צעדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וככל שחלק מהצעדים כן יאושרו? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הוא יהיה רק בחלק שלא אושר. החוק אומר שהקיצוץ יהיה גובה ההפרש שייוותר. כלומר, נגיע ל-19 לפברואר ונראה מה אושר, מה לא אושר וכמה אנחנו רחוקים מיעד הגירעון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם לכשיאושר התקציב נצטרך לעשות כאן התאמות למשרדים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, ככה זה היה בתקציב הנוסף שאישרתם ב-2023. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש כמה צעדים שיובאו לוועדת כספים כחלק מהתכנית המאזנת. לא רק מיסוי רווחי הבנקים, שזה החלק שאותו רואים בתוך הצעת חוק התכנית המאזנת, יובא לכאן, גם שורה של צווים – צווי מס פחמן, העלאת מס על סיגריות, התזקיק השעווני, הדיוטי פרי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אלה צווים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש גם מס על הסוכר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הורידו את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהפעם תוסיף את המס על הסוכר, כי זה בריא, זה צודק, זה נכון וזה שווה כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האוצר מתנגד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חלק מהצעדים נקבעו בחקיקה, אם זה מיסוי רווחי בנקים, מיסוי מקרקעין, הצעת חוק השכירות, הצעת חוק התקציב עצמה, הצעת חוק הפחתת הגירעון. העמדה שלנו הייתה שאיחור הממשלה בהגשת התכנית המאזנת לא צריך לגרור פגיעה ביכולת של הכנסת לדון, לקיים דיון מעמיק ויסודי ככל שצריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על הנושא של הגירעון נדון לפני התקציב פעם נוספת, ואז נשלים את הדיון בעניין הזה. << אורח >> יובל: << אורח >> אני החתן של קית' שאת תמונתו אני מחזיק. קית' נחטף מקיבוץ כפר עזה יחד עם אשתו אביבה ששבה אלינו בעסקת השחרור. כולכם אנשים עסוקים, ממהרים, ואני לא רוצה לגזול הרבה מזמנכם, אני רק רוצה להשמיע את קולנו, את קולו של קית' ושל שאר החטופים שנמקים בשבי חמאס. הבוקר קמנו לבשורה מרגשת בטירוף על חילוצם של לואיס ופרננדו, ואנחנו כל כך כך מודים על זה, אבל כל בר דעת מבין ויודע שלא ניתן לבצע 134 מבצעי חילוץ הרואיים. הזמן של האהובים שלנו שם הולך ואוזל, הם בסכנה יום יומית. חשוב שנזכור ביום כזה שהוא גם מרגש וגם כואב כי איבדנו שניים מבנינו, שאת החטופים ניתן להחזיר בכמויות גדולות בהסכם. הסכמים מצילים חיים. ההסכם האחרון השיב לנו מעל 110 חטופים, כולל את חמותי היקרה. אני פה כדי להזכיר את זה בשביל חמי ובשביל שאר החטופים שלא יכולים להשמיע את קולם. תודה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מזדהים לחלוטין עם הדברים שלך. אין ספק שהדבר החשוב ביותר שצריך זה להחזיר את החטופים בריאים ושלמים, את כל מי שאפשר להחזיר בצורה הזאת. אנחנו אתכם, ליבנו אתכם, ואני מייחל שהחטופים יחזרו בשלום הביתה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>