פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 9:46



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2023 (פ/287/25) (כ/982), של חה"כ יוסף טייב, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ משה אבוטובול - דיון והצבעות << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
לימור סון הר מלך


חברי הכנסת:
משה סולומון
איימן עודה


מוזמנים: 
	שרה גולד
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	רוני נויבואר
	–
	עו"ד, ממונה מדיניות וידע, האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים

	מירב כהן
	–
	עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט

	שירה כהן
	–
	עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, בית הנשיא

	אורן אברהם
	–
	ראש אגף טקסים ואירועים, בית הנשיא

	הדס דיסין גליק
	–
	מנכ"לית, ארגון אמיצים

	יהודה גליק
	–
	ארגון אמיצים




ייעוץ משפטי: 
צח בן יהודה

מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי

סגנית מנהלת הוועדה
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2023 (פ/287/25) (כ/982)
של חה"כ יוסף טייב, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ משה אבוטובול
דיון והצבעות << הצח >>


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג-2023, דיון והצבעות לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו שולחים תנחומנו למשפחות הנופלים. לצערנו עוד חיילים מטובי בנינו נפלו בקרבות. לצערנו עוד ועוד יתומים מתאספים בתקופה האחרונה. כמובן מאחלים רפואה שלמה לפצועים ומתפללים להחזרתם של כלל החטופים. 

הצעת חוק שמונחת לפנינו בעצם באה לשים על סדר-היום של מדינת ישראל את הנושא של היתומים בכללותם, ולקבוע יום שיכיר את משפחות היתומים, והאלמנים והאלמנות, לשים אותם בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. כפי שאמרתי גם פה וגם במליאה, זוהי אבן דרך מבחינתי לסדרת חוקים שיצטרכו לבוא בהמשך ולתת מענה הוליסטי לכל מיני עיוותים שקיימים היום הן בביטוח לאומי, בחינוך, ברווחה ועוד, לכן אני רואה בהצעת חוק הזו משהו שהוא נכון דקלרטיבי. מעבר לכך, בסוף הוא יכניס לתודעה של הציבור הישראלי את החשיבות ואת המחויבות. חובתנו לבוא ולדאוג למשפחות היתומים. מעבר לפעמים לנושא הכספי ולנושא של המעטפת הכללית, עצם זה שאנחנו שמים אותם בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל ושאנחנו מדברים עליהם ושאנחנו מקיימים יום הוקרה למענם, בסוף יאיר את הציבור הישראלי כלפי הצורך שיש למשפחות האלה.

חשוב להגיד שכשאנחנו מדברים על משפחות היתומים והיתומות בישראל, האלמנים והאלמנות, אנחנו לא מדברים תמיד על משפחות קשיי יום. יכול להיות משפחה מסודרת מאוד הן ברמה הכלכלית, הן ברמה הנפשית אבל הם צריכים את החיבוק ואת ההכרה ואת הצורך להיות שייך לקהילה ולהיות חלק אינטגרלי של מדינת ישראל, ולראות שכולנו, ודאי נציגי ציבור אבל כל אזרח פה במדינת ישראל מחבק, דואג, עוקב ומלווה את אותן משפחות. 

אני רוצה להודות להדס וליהודה על האמיצות ועל ההתעקשות לבוא לקדם את הצעת חוק הזו, ועל העזרה גם מאחורי הקלעים וגם בתוך הקלעים. אני מודה ומברך על הזכות שנפלה בחלקי לבוא ולקדם את הצעת חוק הזו. 

צח, בגדול אני מבין שיש הסכמות רחבות. יהודה, הייתה לך שיחה וגם לי הייתה שיחה עם בית הנשיא ולכן אני רוצה כן לחדד את הנקודה הזאת. יש איזושהי בקשה נוספת על הסיפור של ארגון יציג שהתחלנו לדבר אתמול ואני לא יודע אם נבדק מול משרד המשפטים. ביקשתי אתמול מתמי, אז גם תעדכן אותי על זה, צח. 

בבקשה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הדיון הזה שאתה מקיים כאן לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אני רואה בזה חשיבות מאוד גדולה מכמה וכמה סיבות. זו הצעת חוק שגם מוקירה, גם מעריכה וגם מציינת משהו שהוא מאוד גדול בעם ישראל, את המשפחה, בטח ובטח בעת הזאת שאנחנו נמצאים במציאות מאוד מאתגרת, שלצערנו מאות משפחות נכנסות למעגל הזה. לעיתים כשמדובר בחיילי צה"ל אז באמת המשפחות האלה עטופות ויש הכרה. כשמדובר באזרח מן השורה, אז הכאב בהתחלה הוא עטוף וכולם נמצאים מסביבו אבל לאחר מכן זה נשכח וזה נשאר רק בתוך אותה משפחה.

אני רוצה להגיד שלוש נקודות בקצרה. אחת, אני חושב שההתייחסות לציון היום הזה בחוק, יש בו מן אמירה שאנחנו מכירים בכל טרגדיה, בכל יתמות מכל סיבה שהיא, וזה לא משנה מה הסיבה. בסוף יש משפחה, יש ילד, יש הורים, יש אחים שנפגעים מזה וזה מייצר חלל, לכן ציון יום כזה הוא מאוד משמעותי רק מהאמירה שנפגע פה איזשהו מרקם מאוד משמעותי בתא משפחתי כזה או אחר. זה נקודה אחת.

נקודה שנייה, החוק הזה למעשה מנכיח סוגיה חשובה כמעט ללא העמסה תקציבית כזו או אחרת, ולכן אני חושב שיש בזה חשיבות כן לקדם את זה. זה לא מעמיס גם בעת הזאת שאנחנו עסוקים בנושאים הכלכליים. יש פה דבר שהוא חשוב אבל גם לא פוגע באיזשהו מרקם כזה או אחר.

דבר שלישי, נושא המשפחה הוא מרכז החוק הזה. פה אנחנו מדברים על פגיעה של אדוות, של תא משפחתי. אנחנו יודעים שבעם ישראל התא המשפחתי הוא מרכז החיים. דרך התא המשפחתי נבנית האומה כולה וברגע שנפגעת משפחה, אז כל האומה נפגעת. דווקא היכולת של לתת מזור לאותה משפחה באותו ציון יום כזה, הנכחה, שיח, התייחסות למשפחה מייצר אולי איזשהו הגלדה של הפצע, איזשהו מזור קטן ולכן אני רואה חשיבות בחוק הזה, אף על פי שאני אומר עכשיו במילה אחרת, קשה מאוד לקיים חוק או לעשות חוק על כל אירוע ואירוע. 

אנחנו לצערנו בחודשים האחרונים מקבלים המון הצעות חוק לכל מיני סוגיות בעקבות המלחמה, ואי אפשר להפוך כל דבר לחוק, אבל דווקא כאן יש מן רעיון שאומר שהתא המשפחתי חשוב לנו, שהתא המשפחתי, שלמותו היא חשובה. דווקא הציון הזה יכול להביא איזשהו מזור ולכן תודה לכם, הדס ויהודה על העומס כפי שאמר היושב-ראש, ועל ההובלה ועל החשיבות ועל החשיבה המאוד רחבה לא רק ברמה האינטרסנטית אלא ברמה לאומית, וגם לך היושב-ראש על קידום החוק הזה. אני מקווה שהוא באמת יעבור בקריאה השנייה והשלישית וכך הוא יכנס לספר החוקים. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. 

איימן, אתה רוצה עכשיו או אחרי ההסבר של הייעוץ המשפטי?

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מסתפק בלברך על חשיבות העניין. זה אוניברסלי. דיברת על משפחה יהודית. אני ממש מסכים איתך אבל האמת שזה כל משפחה בעולם. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

כל משפחה. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כשאני מנחם אצל אנשים, תמיד מסתכל על הבן. אם אבא שלו נפטר זה הדבר הרגיש ביותר ואין ספק שזה משפיע עליו לאורך כל החיים, לכן זה אקט הצהרתי אבל צריך שיהיה בו תכנים ותוכניות. בוודאי כל כך חשוב לכולם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה.

צח, בבקשה.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

תודה, אדוני. כפי שציינת, בדיון הקודם אנחנו הכנו את החוק כפי שהוא הונח לקריאה ראשונה. היה לנו קצת דיונים עם המשרדים הרלוונטיים ובית הנשיא. יש כמה בקשות לתיקוני נוסח או מספר דיוקים שנשמח לעבור עליהם. הועלתה בקשה להוסיף הגדרה של ארגון יציג. 

הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד-2024

מטרה		1. מטרתו של חוק זה לקבוע יום ציון שנתי לחיזוק מעמדן ולהעצמתן של 				משפחות האלמנים, האלמנות והיתומים הצעירים בישראל

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אנחנו מציעים להוריד פה את ה"אלמנים והאלמנות" והמילה "הצעירים", פשוט כי יש הגדרה של משפחות היתומים. החוק הזה לא מתייחס כמעט בכלל אלמנים לאלמנים ולאלמנות.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אתם בעצם מציעים לבטל את החוק. כבר ביטלתם את החוק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יהודה, שנייה. דיברנו על זה בדיון הקודם. העמדה שלך ברורה וגם העמדה שלי ברורה. אני כרגע רוצה לשמוע את היועץ המשפטי. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אני אתחיל מהחלק היותר קל. יתומים צעירים, "צעירים", הגדרה היום זה גיל 18 עד 31. למעשה זה צריך להיות יתומים קטינים.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה בחוק?

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יש הגדרה בסעיף 2 שהחוק הזה מתייחס למשפחות שבה ילד אחד שטרם מלאו 18, אז למעשה אנחנו מתכוונים לקטינים, אז היה אפשר להחליף במקום היתומים הצעירים ליתומים קטינים, אבל אם אנחנו חוזרים לאלמנים והאלמנות, היות שבהגדרה של החוק, משפחת יתומים, לא מתייחסים פה לאלמנים ואלמנות בהגדרה, וגם בכותרת של החוק, החוק מתייחס ליתומים חשבנו שזה תוספת שאינה נדרשת פה ואנחנו מציעים פשוט לקצר את זה ל"העצמתן של משפחות היתומים בישראל", וההגדרה של משפחות יתומים מופיעה בסעיף הבא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

בוקר טוב לך אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכל חברי הכנסת. באמת שמחתי מאוד שהגיעו לפה גם ש"ס, ציונות דתית וגם חד"ש, רשימה משותפת, כי הנושא שאנחנו עוסקים בו באמת כלל אוכלוסיותי. 

החוק הזה כהגדרתו, הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, כל מילה ומילה בו נבחנה בעשרות זכוכיות מגדלת. תארו לעצמכם שהיו באים ואומרים, אנחנו עושים חוק להוקרה לנשות המילואימניקים, אבל בוא לא נזכיר את הנשים של המילואימניקים, המילואימניקים ובני משפחותיהם. סליחה, כל הרעיון שאנחנו באים להוקיר מילואימניקים, אנחנו באים רבותיי להגיד, יש פה משפחה שעומדת מאחורי המילואימניק הזה, אנחנו רוצים להוקיר אותם. על האישה הזאת נופל כל העומס של בעלה שעכשיו שלושה חודשים במילואים. 

כשאנחנו באים להוקיר את המשפחה, זה לא איזשהו משהו באוויר. יש שם מישהו. יש שם אימא ואבא שעל כתפיהם נופל כל העול של המשפחה. יש שם מישהו שמתעורר בלילה כשהילד חולה. יש שם מישהו שלוקח את הילד לקופת חולים. יש שם מישהו שלוקח את הילד לחוג. יש שם מישהו שכשהוא הולך למכולת, הוא צריך לקחת את הילד איתו כי אין לו עוד מישהו איתו. אלה האנשים שאנחנו רוצים להביע את ההוקרה שלנו אליהם. אם אנחנו אומרים, בוא נוקיר את המשפחה, הסבתות והדודות וגם אולי החמולה וגם אולי בני הדודים. רבותיי, יש פה מישהו שעל הכתפיים שלו נופל עול משפחות היתומים בישראל. 

אני רוצה להגיד לכם מילה אחת. אם תפתחו בדפים שחילקתי לכם, יש פסוקים שקראנו בפרשת השבוע האחרון, בתורה. מה שאנחנו עושים פה היום זה יישום פעם ראשונה בהיסטוריה האנושית שסוף סוף קוראים את מה שכתוב פה בתורה. בעמוד השלישי כתוב פה את הפסוקים. "כל אלמנה ויתום לא תענון". קודם כל זה מה "כל"? דיברו פה על זה, אבל אני רוצה לעבור למשפט הבא. "אם ענה תענה אותו, כי אם צעוק יצעק אליי שמוע אשמע צעקתו". כל מי שמדבר עברית יודע שיש פה בעיה דקדוקית. הרי כתוב "כל אלמנה ויתום לא תענון" ומייד אחרי זה כתוב "אם ענה תענה אותו". מי זה "אותו"? אם תשימו לב, בתורה לעולם אין דבר כזה יתום בלי אלמנה. לא רק אני אומר את זה. 

פסיכולוג הילדים הגדול של ה-120, דונלד ויניקוט כתב משפט מדהים. אין דבר כזה ילד. יש ילד והורה. זה הורה וילד. הורה וילד זה חדא. אם אנחנו באים ואומרים, יש פה חוק שרוצים להוציא ממנו את האלמנות והאלמנים, והם העיקר של כל החוק הזה, אז בעצם כנראה לא הבנתם את כל המהות של החוק. אנחנו באים לחדש ולומר, רבותיי, כמו שאמר פה חבר הכנסת משה סלומון – משפחה. אנחנו באים לחזק אותה. יש פה משפחה שהיא אבא ואימא. נפטר אחד מהם, השני עומד ליפול, בוא נחזק אותו. הדבר הכי חשוב לתת לילד יתום זה אימא חזקה או אבא חזק, לכן המהות של כל החוק הזה הוא חיזוק מעמדן והעצמתן של משפחות האלמנים, האלמנות והיתומים הצעירים בישראל. 

רק משפט אחד כי אנחנו לא הגענו לסעיף 2. מכיוון שהיועץ המשפטי אמר שבוא נסמוך על סעיף 2, מילא שיש ויכוחים בוועדה, אני מבין, ושמכריעים, אני מבין, אבל אם יש הכרעה ומצביעים על סעיף מסוים, ואחר כך היועצים המשפטיים משנים את החוק איך שבא להם, בניגוד גמור למה שהוחלט פה בוועדה, ואז אומרים, אה, כתוב כבר בסעיף 2 בלי אלמנות ויתומים, אז בוא נסמוך על סעיף 2 שהוא סעיף שלא התקבל פה בוועדה. הוא סעיף שמנוסח באופן - - - לדעתי בתום לב מוחלט, אבל בדיוק בגלל שלא הבינו, עיקמו את הסעיף בניגוד מוחלט למה שהוחלט פה בוועדה, לכן אי אפשר לסמוך על סעיף 2 כי הוא עוות, לכן חסר בו אלמנים ויתומים, ולכן כל המהות של החוק הזה הוא האלמנים, האלמנות והיתומים בישראל. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לגבי "צעירים" מה העמדה שלכם? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

רגע, אני רוצה להוסיף על יהודה אם אפשר בבקשה. כבוד היושב-ראש, אני קראתי את ההגדרה. היום לפנות בוקר פתאום די בהפתעה לא שמתי לב שההגדרה שונתה מההגדרה שסיכמנו כאן בוועדה, והיא שונתה. ההגדרה שאנחנו סיכמנו, אני אקריא, היא "משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים, ואחד ההורים או שניהם נפטר". "אחד ההורים". יש שם את המילה "הורים". אנחנו התווכחנו על זה, דיברנו על זה וסיכמנו בסוף שיהיה את המילה "ואחד ההורים". זה היה הסיכום שלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל אצלי מופיע "שהוא יתום מאחד מהוריו או משניהם". 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה לא הנוסח שאושר פה בוועדה. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא נוסח שאושר בוועדה.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה נוסח שהיועץ המשפטי שינה. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

הפקידות שפטה את מה שנתנו לה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

איפה הבעיה בנוסח הקיים?

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

הנוסח שעלה בקריאה ראשונה נפל בו. הוא נוסח כפי שהוא נוסח על ידי פקידות משפטית. הוא נוסח לא כפי שהסכמנו פה בוועדה בפעם הקודמת כשהתכנסנו כאן. בגלל זה ישבו האנשים ואמרו, בעצם, כמו הרשל'ה, אז גם לא צריך את זה וגם לא צריך את זה, ובוא נשלח מברק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מדבר לגבי המהות. אני לא מצליח להבין את ההבדל בסעיף. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

ההבדל הוא עצום. בדיוק ההבדל בין מה שצח אמר לפני רגע. ההבדל, האם יש פה אלמנות ויתומים או אין פה? בנוסח המקורי שאושר פה בוועדה בהצבעה היה כתוב "משפחת יתומים – משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים, ואחד ההורים של המשפחה או שניהם נפטר", כלומר אחד ההורים של המשפחה. בא היועץ המשפטי בתום לב אני מניח, והוא החליט, לא, משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים, והוא יתום מאחד מהוריו, כלומר המשפחה לא קיימת. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בהגדרה המשפחה לא קיימת. משפחת יתומים – משפחה שבה. "היתומים", מוסברים מה זה. משפחה, לא מוסברת מה זה. עברית פשוטה, אין כאן הגדרה למשפחה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מסתכל על הסעיף שאתם מביאים עכשיו. "משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים, ואחד ההורים או שניהם נפטר". 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה מה שאושר פה בוועדה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז פה מופיע, "שטרם מלאו לו 18 שנים", שהוא יתום מאחד מהוריו. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

העברית היא עברית פשוטה, מה הנושא של המשפט? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אני רוצה לתת דוגמה. "משפחה שבה ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 18 שנים שהוא יתום מאחד מהוריו או משניהם". למשל, יוסף שרעבי התייתם מאבא. הוא נשאר עם אימא אלמנה מאוד חלשה, ואת רוב חייו הוא חי יחד עם שמעון ורבקה ירחמילוביץ'. לפי ההגדרה הזאת, שמעון ורבקה ירחמילוביץ' הם משפחת יתומים. יוסף שרעבי הלך לחיות את רוב חייו שלא ברצותו, לא משנה, אצל שמעון ורבקה ירחמילוביץ'. הם לפי ההגדרה משפחת יתומים. אני מובנת, נכון? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, אני ירדתי לסוף דעתה.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

קודם כל תודה רבה על זה. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

מאוד פשוט, מה הנושא של המשפט, האם המשפחה או היתום? צח, כמו שהוא הציג גם את הדברים פה, היועץ המשפטי - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

במילים אחרות אתה אומר, אני לא רוצה לתת הוקרה למשפחה המאמצת, אני רוצה לתת למשפחה הביולוגית.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יש בישראל חוק למשפחת אומנה. אין צורך בעוד חוק. החוק זה מיותר לחלוטין. יש משפחות אומנה, יש להן חוק שלם. יש להם עזרה, סיוע, כל מה שהם צריכים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה החשש בלכלול אותן גם?

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה החשש. אני אומרת שמכיוון שאנחנו ישבנו כאן ודנו על המילה "שניהם", והתווכחנו על המילה "שניהם", ואני צעקתי וצרחתי והתחננתי ובכיתי ואמרתי, בוא לא נכניס את המילה "שניהם", כי ברגע שהכנסנו את המילה "שניהם" הגענו למצב שבו יש ילד שהוא לא נמצא עם ההורה שלו, שלא כמו בתורה, שלא כמו אצל ויניקוט. יש פה ילד שהוא צף. צף לו ילד. אין לו הורה. הוא לא מחובר להורה. אנחנו באים פה לספר את הסיפור של התורה, של ויניקוט. מי שייקח מה שרוצה. אני הולכת עם התורה. אין יתום בלי אלמנה, לא קיים, ולכן אין עניין בשניהם. ברגע ששמים את המילה "שניהם", היועצים המשפטיים מתבלבלים וחושבים שמדובר בילדים צפים ומדובר בכלל ביתומים ולא במשפחות. אנחנו מדברים אך ורק על משפחות. 

ילד יתום שלא חי אצל אימא שלו או אצל אבא שלו, הצרכים שלו שונים, הדברים שהוא זקוק להם שונים. יש בשביל זה את חוק פנימיות, חוק אומנה, כל הדברים. באים ועוזרים לילדים הצפים. פה לא מדובר בילדים צפים, כי אימא שלהם יכולה לחנות כאן את המרצדס שלה ולהיכנס לאולם. אנחנו לא מדברים על ילדים עם קשיים כלכליים. אנחנו לא מדברים על ילדים שהוציאו אותם מהבית. אנחנו לא מדברים על ילדים. אנחנו מדברים על ההורים שמחזיקים ילדים לבד. אולי הקדוש ברוך הוא דחף ודחף את החוק הזה כל כך הרבה זמן כדי שיבואו לנגד עינינו נשות המילואימניקים ונבין במה מדובר כי עד אז אפילו לא הבנו במה מדובר. הן מספרות את הסיפור של אלמנות שהאיש שלהן בקבע בקבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רק רוצה להבין את אותן משפחות האומנה, במה זה פוגע בשאר?

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

במענים בהמשך הדרך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסוף כשיש לי ילד יתום שהוא יתום משני הוריו, השאלה היא מה איתו? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה לא השאלה. השאלה מה איתו מגיעה מרחמנות, כי הרחמים הם דבר שנטוע בנו בתור אנשים אנושיים ובתור יהודים בפרט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסוף אנחנו מדברים פה יום הוקרה.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

האם יש לנו התנגדות שבאותו יום הוקרה יבוא יתום משני הוריו - - -

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא, זה לא שם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל זה הולך לשם.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה לא שם אף פעם. יוסי, תסתכל על המספרים. 266 ילדים בכל מדינת ישראל מול 30,000 ילדים. אנחנו מעקמים חוק, מוציאים לו את כל המהות שלו ואין צורך בחוק הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא רוצה להגיע למצב שילד יתום משני הוריו ירצה לבוא ולהצטרף באירוע כזה, הוא לא יוכל להצטרף. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נראה לך שיקרה מצב כזה בעולם הזה?

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אנחנו מגיעים אליהם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל דפקטו זה מה שאני עושה בחוק. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לא, לא, יוסי, אני אסביר לך.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

החוק לא נועד להם. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

תקשיב שנייה, ברגע שאתה קובע כלל, תמיד אתה יכול להוסיף. אני לא ביקרת. יש בישראל המון מוסדות שמספרים שיש פה יתומים. אתה בא אליהם, מתברר שמתוך 500 ילדים יש שלושה יתומים. אה, הם, אבא שלו שיכור, הוא כמו יתום. אה, הוא, אימא שלו ואבא שלו הולכים מכות, הוא כמו יתום. בסוף כל ילדי ישראל. 800,000 ילדים בסיכון, אז מה אכפת לך שגם הם יבואו? 

תיראו, כל הרעיון של החוק הזה בא ואומר, יש פה אוכלוסייה שמעולם, מאז קום המדינה לא התייחסו אליהם, לא הסתכלו עליהם, לא ראו אותם. הם שקופים, בוא נחבק אותם. אתה בא ואומר, לא, לא, אתם לא מיוחדים, יש גם אומנה. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יש יותר מיוחדים. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

יש למשל ילד שהוא יתום משני הוריו והוא גדל אצל האחות של האימא שנפטרה.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אין לנו בעיה, זה בסדר. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אתה לא נכנס לפה?

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

266 ילדים כאלה בכל הארץ. יש להם את חוק האומנה. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אין לנו בעיה, הילדים האלה הם יבואו, זה בסדר. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

הנוסח שאתם הצעתם אומר בדיוק את מה שכתוב.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה לא נוסח שאנחנו הצענו, זה נוסח שהתקבל בוועדה. 

 << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> 

אני אולי אדייק. היום בעצם כל העולם הטיפולי של ילדים, מה שנאמר פה צפים, שאין להם הורים - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

סליחה, אתם ממשרד הרווחה? 

 << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> 

משרד המשפטים. רוני נויבואר, האפוטרופוס הכללי. אני רק אבהיר שאני מבינה את החידוד. החידוד אומר שיש טיפול היום במערכת הרווחה בילדים שאין להם הורים, כי ילדים שאין הורים, המערכת חייבת להידרש אליהם כי הם לא יכולים להמשיך להיות בלי הורים, אז צריך למנות להם אפוטרופוס או שצריך להכניס אותם למשפחת אומנה. כאן החידוד שאתם מבקשים לומר זה שכשיש הורות שהיא הורות טבעית, ועדיין אדם מצא את עצמו בלי בן זוגו או בת זוגו ועכשיו נותר עם ילדים. זה החידוד.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> 

ומה מה שהייתם רוצים שיבוא - - -

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

17,000 משפחות כאלה. 

 << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> 

ועד היום לא היה לזה התייחסות מספיק ספציפית בגלל שהתייחסו למקרים היותר, אולי אפשר לומר קיצוניים שבהם ילד מאבד את שני הוריו או שלא חי במשפחתו הטבעית.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נכון. אני מקווה שזה מוסבר יותר טוב.

 << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> 

כלומר, אם יש אלמנה או אלמן שנשארים עם ילד טבעי, הם עדיין הורה טבעי של הילד. הילד הזה הוא בנם, בעוד שילד שמאבד את שני הוריו, נניח עכשיו כשאנחנו באפוטרופוס הכללי מטפלים ביתומי מלחמה, אז אנחנו מטפלים אך ורק בילדים שאין להם שני הורים. אנחנו לא מטפלים באלמנה או באלמן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל אם ילד, שני ההורים שלו נהרגו, נפצעו או מסיבה כזו או אחרת, הם מחוץ לחוק? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

הוא מחוץ לחוק. אני מציעה שהוא יהיה מחוץ לחוק. ברגע שהוא יהיה מחוץ לחוק נוכל להכניס אותו. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לא, לא, אבל מה זאת אומרת נוכל להכניס אותו? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

ברגע שהוא בתוך החוק הוא מייתר לי את החוק. אין צורך בחוק הזה. יש צורך בחוק הזה. החוק הזה בא כשאבא או האימא נפטרו מכל סיבה שהיא והם נשארו עם ילדים קטנים בני שנתיים, ארבע ושש למשל. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אז החוק הזה נועד לאלמנים או ליתומים? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

החוק נועד למשפחה. זה מה שמדינת ישראל עד היום לא הצליחה להביא במקום אחד, בחוק אחד וזה יהיה החוק הראשון במדינת ישראל ובעולם שמדבר על משפחה שבה ההורה מחזיק עליו את הילדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב, הרעיון ברור. 

משרד המשפטים, יש לכם התנגדות שנתייחס רק להורים הביולוגים? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה לאו דווקא ההורים הביולוגים, כי נגיד יש גרושים. נגיד זוג גרוש והיא נפטרה. נשאר אבא עם ילדה בת שמונה, אז הוא לא אלמן? הוא אלמן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

את אומרת הוא אלמן. השאלה איך אני מגדיר את זה בחוק. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

ברגע שנגיד שאחד ההורים הוא הורה טבעי שלו, אפילו אם הוא מאומץ. ברגע שבחוק הילד הוא הילד שלך, אם הוא מאומץ אז הוא ילד לכל דבר ועניין, אם גירושין, הוא ילד לכל דבר ועניין. אם הביאו אותו מתרומת זרע, הוא ילד לכל דבר ועניין. בוא לא ניכנס לזה. בוא נישאר רק בעובדה שיש כאן הורים שאחד מההורים נפטר. יש הורה אחד שנפטר ונשארה כאן משפחה גרעינית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד המשפטים, האם היום משפחות האומנה מקבלים את מה שהם צריכים או מקבלים דברים שאותן משפחות אכן לא מקבלות? הרי בסוף אנחנו באים לתקן את המעוות. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אני לא מכירה את התחום של משפחות אומנה, אני יכולה לבדוק, אבל אני גם חושבת על כל מיני סיטואציות נוספות. אם למשל האישה התאלמנה ואז היא נישאה שוב, אז היא כבר מפסיקה להיות?

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לא, לא. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא, היא לא מפסיקה. אנחנו מברכים אותה שתתחתן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הדס, אני רוצה לדעת ברמה המשפטית. אם אני משנה כפי שמתבקש, מה יהיו ההשלכות? האם אותה אימא שהלכה והתחתנה שוב, לצורך העניין האימא המקורית של אותו ילד - - - 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אני מודה שאני לא מצליחה להבין מה ההגדרה - - - 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יהודה הוא דוגמה חיה. יהודה התחתן עם יפי. היא הייתה אלמנה עם שני ילדים קטנים בגיל 25. "של נעליך מעל רגליך". כל הכבוד. הוא גידל בבית שלו שני ילדים יתומים, ואשתו הייתה נשואה. ביחד הם הביאו ארבעה ילדים ביולוגיים, ואז הם הביאו עוד שתי בנות באומנה. יש לך את הכול פה. ואז הוא נישא לי. יפי נפטרה, נישא לי ואני הגעתי עם ארבעה ילדים. כולם גדולים אמנם, אז כבר לא נמצאים בתוך החוק הזה אבל נגיד שהיה אחד או שניים מתחת לחוק, כבר אנחנו נמצאים בתוך החוק, כי החוק נקי וזך.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

מה ההגדרה? 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

ההגדרה שאנחנו ביקשנו, מה שמופיע בחוק, מה שאושר פה. "משפחת יתומים, משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים ואחד ההורים נפטר". זה מה שאנחנו הצענו.

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

אבל יהודה, סליחה, אנחנו סיכמנו - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אין בעיה, לכן את ה"שניהם" אנחנו משאירים. אני מקבל. את ה"שניהם" משאירים, לכן מופיע לכם פה עם ה"שניהם". 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

מירב, אנחנו חושבים שזה הסיבה שקרה מה שקרה. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אז זה כולל משפחה גם של אומנה.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון, זה כולל. אנחנו כרגע הגענו לסעיף 2 כי היועץ המשפטי הקריא את סעיף 1 והוא רצה להוריד מסעיף 1. הסברנו שבסעיף 1 הוא אקוטי. אני מציע, אדוני היושב-ראש, בוא נשאיר את סעיף 1 כמו שהוא ונצביע עליו ונקבל אותו. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

סעיף 1 הוא סעיף מטרה. אין לו משמעות אופרטיבית. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

יש לו משמעות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני חושב שאין התעקשות לשנות את זה במטרות. לדעתי אפשר להשאיר אלמנים ואלמנות. אני רק רוצה לחדד את העניין הזה של צעירים.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

צעירים גם כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שנייה, אני רוצה לחדד את העניין של צעירים, עוד לא הגענו אליו.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לגבי סעיף 2, אני מבין את זה ויכול להיות שברמה הדקלרטיבית כשאנחנו באים בסוף להוקיר משפחות שעד היום החוק לא התייחס אליהן, יכול להיות שאנחנו יכולים להשאיר "ואחד מהוריו נפטר". 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

"או משניהם".

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אין בעיה, אנחנו נשאיר "או משניהם". 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

חשוב להסביר שזה באמת כולל גם את הילדים שלמשל שני ההורים שלהם נפטרו הם - - - או באומנה - - -

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לגמרי. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

זה כולל גם את המשפחות האלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, את מדברת על 260 ילדים ברמה הארצית, אז שיבואו.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בשביל 260 ילדים אנחנו הורסים חוק, אבל שיהיה רשום בפרוטוקול תמיד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

למה הורסים?

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אנחנו הורסים חוק.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו עושים ברמה הדקלרטיבית בצורה ברורה שאנחנו באים לתת מענה למשפחות היתומים שהם מעל 16,000 אם אני לא טועה. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אז אפשר להחזיר להגדרה שהסכמנו עליה בוועדה, ולא זו שעברה - - - ?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אמרתי, "משפחת יתומים, משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים, ואחד ההורים או שניהם נפטר". 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

מצוין, תודה.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

שזה הסכמנו עליו, מירב, נכון, רק לא עבר. זה לא מה שעבר בקריאה הראשונה. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

מה שהקריא היושב-ראש, אני חוזרת רגע. "משפחת יתומים, משפחה שבה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים, ואחד ההורים או שניהם נפטר". 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה מה שסוכם, זה מה שאושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר גמור.

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

מבחינתי החשיבות היא שתישאר המילה "משניהם", שזה היה בבסיס הסיכומים - - -

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

נכון, שאליהם הגענו.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אנחנו סיכמנו וקיבלנו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי, בואו נתקדם. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אני רק רוצה להבהיר. קודם כל אין פה משהו אישי. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני יודע. אמרתי "בתום לב"

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אנחנו מנסחים את החוק בצורה כמה שיותר מדויקת. ההצבעה בוועדה, היה את הסעיף שהוקרא. מבחינת הנסחית היה שינוי של סדר הדברים. במקום שבהתחלה יהיה שההורים נפטרו, העברנו את זה לסיפה במקום ברישה, אבל מבחינת המהות להבנתנו - - - 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא, זה היה בסיפה. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

היה איזה שינוי של הסדר. מבחינת הנסחית ומבחינתנו הבנו שאנחנו משאירים במשמעות שעברה בוועדה. לא עשינו שינוי.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני יודע, לכן אמרתי "בתום לב". צח, אתה צח כשלג. אם הבנת ממני שעשית איזשהו משהו בזדון, אני אמרתי במפורש, בתום לב. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אבל יש הבדל "שהוא יתום מאחד מהוריו" או "ואחד ההורים נפטר". יש הבדל עצום.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

גם הביטוי "שבה ילד אחד או יותר", פשוט חשבנו שלפחות זה אותה משמעות. לא חשבנו שיש פה איזה שינוי, פשוט נוסח החוק צריך להיות כמה שיותר תמציתי וקצר. 

מבחינתנו הצענו להוריד את הביטוי "האלמנים והאלמנות". אם יש התנגדות, אין בעיה להשאיר את זה. סעיף המטרה יכול להחיל את זה. זה לא משהו שאנחנו מתעקשים עליו, רק הצענו אותו.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

תודה.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לגבי המילה "צעירים".

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

"צעירים", אני אבהיר. יש החלטת ממשלה. הוקמה הרשות לצעירים במדינת ישראל. ההגדרה שלה שהיא מטפלת בכל מי שמגיל 18 עד 34. זה קיים בהחלטות ממשלה וזה קיים בחוק. היות שממילא גם אתם מדברים, וזה דובר בדיונים הקודמים, מי שבגיר, אם חלילה מישהו פה איבד כבר אחד מהוריו, אנחנו בגירים, החוק לא אמור לחול עליו.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

ולא חוק ליתומים. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אבל אז יכול להיות שאחת הבעיות הייתה מלכתחילה שהחוק הזה הוגש כחוק היתומים ולא חוק האלמנים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא, משפחות היתומים.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יכולים להיות גם אלמנים ואלמנות שאין להם ילדים. הם עדיין אלמנים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה לא החוק בשבילם. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

שני אנשים שמתחתנים הם משפחה גם אם אין להם ילדים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

כן, אבל החוק לא בשבילם. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לכן קראנו לזה משפחות היתומים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

החוק מדבר על משפחות יתומים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא אלמנים ואלמנות שאין להם ילדים. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

בוא נתייחס גם למשפט הזה, "משפחות אלמנים, אלמנות והיתומים הצעירים בישראל". הסיבה שכתבנו את המילה "צעירים", קודם כל כמו שאמרה פה נציגת משרד המשפטים, זה מופיע במטרות. במטרות המילה "צעירים" פשוט היא באה לתת מענה. תראה, אבא שלי הוא בן 91 והוא יתום לא עלינו. אף אחד לא התייחס אליו כיתום, אבל לא פעם ולא פעמיים אנשים באים ואומרים, אנחנו יתומים, ואתה רואה שזה לא מוגדר כיתומים. המושג יתום כפי שהוגדר בסעיף 2, "משפחה שבאה ילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים", זה כתוב במפורש בהגדרה. המטרה באה לספר סיפור. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אי אפשר לכתוב מילים שאין להן בסוף שום - - - 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יש להם.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

סליחה, אם החוק מתייחס לקטינים, ההגדרה של משפחות יתומים מתייחסת לקטינים, אי אפשר להכניס במטרה גם צעירים שהם לא קטינים - - - 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

הוא לא מתייחס ליתומים, הוא מתייחס למשפחה, והמשפחות הן בחורה בת 27 עם שני ילדים. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אבל אם זו בחורה בת 40 אנחנו מוציאים אותה כי היא לא צעירה?

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא מוציאים אותה.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

"הצעירים" הוא מתייחס ליתומים, והיתומים הצעירים בישראל. האלמנים והאלמנות בכל גיל. היתומים קטינים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל "צעירים" לא נותן לי מענה. אם ההגדרה של "צעירים" היא 18 ומעלה, אז אני חוטא למטרה. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אז אני אומרת, צריך שיהיה אחידות. אם אנחנו מתייחסים לקטינים או שאנחנו מתייחסים לצעירים עד גיל 35 או עד 42.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

שוב הגענו לאותו מקום שאין במדינת ישראל ובכל העולם מענה לבעיה הזאת בדיוק, ובגלל זה אנחנו צריכים את המילה "צעירים". יש 300,000 אלמנים ואלמנות במדינת ישראל. יושב-ראש הוועדה הגיע בהתחלה ואמר, זה אבן דרך. אם אנחנו רוצים להמשיך, אנחנו לא יכולים להמשיך עם 300,000 אלמנים ואלמנות. אנחנו יכולים להמשיך רק אם יש לנו 17,000 אלמנים ואלמנות, וה-17,000 האלמנים והאלמנות האלה הם בדרך כלל צעירים. יש כמובן כאלה שהם בני 45 או אפילו 50 ויש להם עוד ילד בן 10. כמו ששניהם נכנסו, אז גם הם יכנסו בפנים, אבל אנחנו ממוקדים בצרכים. היעד שלנו הן המשפחות הצעירות שיש להן ילדים קטנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל זה לא מה שמופיע במטרות. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

"והיתומים הצעירים". "הצעירים" מוחל על היתומים, לא על המשפחות.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לא, לא. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

דיברנו עם אבשלום קור על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני גמרא לומד קצת. אני אומר לך, איך שזה מנוסח עכשיו - - -

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני אגיד לך, יוסי. אם הייתי אומר לך באנגלית, , widows and orphans young , widowhood אז היית מבין שה-young הולך על ה-widowhood וה-widows? בעברית התואר מופיע בסוף המשפט ולכן כשאתה רוצה להתייחס למשפחות הצעירים, אז אתה מדבר על משפחות האלמנים, האלמנות והיתומים הצעירים. ככה אומרים את זה בעברית.

<< אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אבשלום קור אמר לנו, תוסיפו ו, ו, ו, והורדנו את כל ה-ו'. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

יש לי שנייה שאלה מהותית. החוק הזה בסופו של דבר לא מקנה זכויות. הוא חוק הצהרתי.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים מה יבוא אחרי החוק הזה. לצערנו הרב מאוד במלחמה הזו אנחנו רואים משפחות גם של קצינים בכירים שנופלים, שהם מעל "הצעירים". אני יכולה להבין למה מגבילים יתומים לקטינים, אבל להגביל אלמנים ואלמנות רק עד גיל 35 או 42, אני לא רואה - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

יש לך גם אלמנים ואלמנות בני 70 ובני 80 ובני 90. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אם יש להם ילדים קטינים זה משהו אחר מאשר אנשים מבוגרים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יכולים להיכנס או מפה או מפה.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה ההבדל בין סעיף המטרות לבין סעיף ההגדרות. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

סעיף המטרות לא יכול להיות מנותק מסעיף ההגדרות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הוא לא יכול להיות שונה מגוף החוק. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון. המטרה היא לחזק את האלמנים, האלמנות והיתומים הצעירים בישראל.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

ואנחנו משיגים את המטרה הזו באמצעות אוכלוסייה אחרת?

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לא, באמצעות הגדרה של משפחות יתומים. יש פה הגדרה מדויקת. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לא כותבים ככה חקיקה, אני מתנצלת. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

אני חושבת שהוא מתכוון לתת דגש דווקא לגיל של האלמנים ולא ליתומים הקטינים.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אנחנו לא נותנים דגש לגיל. אנחנו נותנים דגש למשפחה. המשפחה צריכה להיות משפחה צעירה. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אם ההורה בן 45?

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אין בעיה, בסדר גמור, הוא כלול. בשביל זה יש את ההגדרה. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בזכות הילד הוא נכנס. אנחנו סוגרים את עצמנו ל-17,000, אחרת אנחנו לא נגמור. אנחנו ב-300,000 משפחות.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

מי זה אנחנו? אנחנו מדברים על כל הפעילות בארץ, לא על ארגון אחד. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון, ודאי.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אנחנו מדברים לא על פעילות של ארגון. אנחנו מדברים על המדינה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ברור, אנחנו מדברים כמדינה.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

את צריכה לדאוג לכולם.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אבל יש לה 17,000 - - - 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

המדינה לא יכולה להגיד, אלא אם כן יש שוני בהיבטי שוויון, אלא אם כן יש שוני קונקרטי. המדינה לא יכולה להגיד, אני דואגת רק לאלמנים עד גיל 35. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אם היא לא אומרת את זה אז יש לה 75 שנה שבה יש אפס התייחסות, אפס עזרה, אפס סיוע. נשות המילואימניקים יקבלו את כל מה שהן יקבלו, אבל אני אשב בבית עם הילדים שלי ואקבל נאדה, למה? כי המשפטנות לא יכולה להחיל אותי.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לא, אני לא קובעת מדיניות, אני מתנצלת. אני חייבת למחות על ההתייחסות למשפטנות. אני לא קובעת מדיניות. בהנחה שהמדינה רוצה לתת זכויות כאלה ואחרות, זה מדיניות, יש פה קובעי מדיניות. הם מחליטים איזה זכויות הם רוצים לתת ואנחנו יכולים רק להגיד האם זה בסדר לתת את זה לקבוצה אחת, לקבוצה אחרת. אם המדינה, המחוקקים, הממשלה יחליטו שהם רוצים להקנות זכויות למשפחות של יתומים באשר הם, אני לא רואה הצדקה להגביל את זה רק לאלמנים ולאלמנות צעירים. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אבל בשביל זה יש הגדרות. בהגדרות כתוב מאוד ברור - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו מסתובבים סחור-סחור. משרד המשפטים, האם אני יכול בסעיף המטרה להבהיר שמדובר באלמנים ובאלמנות בלי להתייחס לגילם, אבל אני כן מתייחס - - - 


 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

שיהיה תנאי שיהיה ילד עד גיל 18.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שיהיה פחות מגיל 18.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

זה מה שאני אומרת. האלמנים והאלמנות לא חייבים להיות צעירים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא יהיו צעירים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יהודה, אני יכול להוריד את המילה "צעירים"? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

עם ילדים יתומים. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

משפחות אלמנים, אלמנות עם ילדים יתומים. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

זה צריך איכשהו להתקשר להגדרה שמופיעה בסעיף 2, של משפחות יתומים. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

בהגדרה של משפחות יתומים כאן מדובר על ילד שטרם מלאו לו 18, אז "האלמנים, האלמנות והיתומים הקטינים בישראל". 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

ואז, צח, בסעיף 2 יהיה הגדרה של "ילדים יתומים"?

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לא, משפחת יתומים. כתוב, "משפחה שבה ילד אחד שטרם מלאו לו 18". התיקון נראה לי הגיוני, "משפחות, אלמנים, אלמנות עם ילדים יתומים בישראל". 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נסדר את זה ברמה הנוסחית, צח, בסדר? בסעיף המטרות לא להתייחס לאלמן ואלמנה ולא לגילם. להתייחס לגיל של הילד. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

לכן הצענו, היתומים הקטינים. ילד, אז זה כולל בני נוער, לא כולל בני נוער? קטין זה עד גיל 18 בהגדרה. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

בסדר, אבל ילדים יתומים. מה הבעיה ילדים יתומים? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

עד איזה גיל זה ילד? 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אני יכול לבדוק את זה, אבל יש ילדות ואז יש בני נוער. בני נוער זה בני נוער. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

קטין זה עד 18, אז אם אתה תאמר פה קטין - - - 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

קטין זה כל מי שעד גיל 18.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה לא מילה יפה, קטין.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסעיף 2 אמנם מופיע "ילד" אבל אחרי זה אתה רואה שאנחנו מתמקדים על זה שטרם מלאו לו 18 שנים. אם אתה אומר שילד זה 18 שנים, אז אני לא צריך לרשום את זה. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון, לכן אמרתי, משפחות אלמנים, אלמנות עם ילדים יתומים. זה הכול.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אני לא מכירה איך בחקיקה אחרת המילה ילדים זה רק ילדים שהם עד גיל לא יודעת מה - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אבל עובדה שקיבלתם את זה בסעיף של ההגדרות. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

במישור הזה קטין זה מונח משפטי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יהודה, צח, אני מציע, יתומים שטרם מלאו להם 18 שנים. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה מה שמופיע בסעיף 2 בהגדרה.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

זה נורא מאריך את סעיף המטרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה הרעיון. תמצאו את הניסוח.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

משפחות אלמנים, אלמנות עם ילדים יתומים בישראל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא רוצה להגיע למצב שיוכל להישמע בסעיף המטרות שילד עד גיל 10 ולא עד גיל 18.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

כתוב בהגדרות עד 18. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בשביל מה צריך הגדרות אם הכול נכנס במטרה? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אז אתה כן צריך עד 18. הם עכשיו משנים את הנוסח. 

<< אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אנחנו לא חולקים על המהות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

המהות בסדר אצל כולם, יהודה. זה מוסכם על המהות. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה מוסכם חד משמעית. אנחנו לא בודקים את הגיל של האלמן והאלמנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו כפופים בסך הכול לגילו של הילד שטרם מלאו לו 18 שנים.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אבל אם בהגדרה אחר כך יש את זה, למה צריך גם במטרה וגם בהגדרה את אותן המילים בדיוק?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כי אני צריך שהמטרה תלך בסופו בקו מאוד ברור עם ההגדרות אחר כך.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

במטרה אני כותב עם ילדים, אני לא אומר עד איזה גיל, ובהגדרות אני כותב עד איזה גיל. זה בסדר גמור.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בוועדה הקודמת, מירב, אם את זוכרת, הכנסנו את זה לתוך המטרה בגלל שעשינו "אחד ההורים" כדי שיהיה פה משפחה ויהיה תחושה של משפחה. עכשיו אנחנו שוב מנסים עוד לגדוע.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, לא לגדוע. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

"עם ילדים יתומים" זה בסדר מבחינתך? 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אני באמת חושבת להגיד שהדיון על הנוסח הוא לא משנה את המהות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

המהות מבחינתנו היא ברורה, ללא התייחסות לגיל של האלמן והאלמנה. תכסו את הגיל של היתום שטרם מלאו לו 18. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון. בסדר גמור. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, צח, אתה יכול להמשיך. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

		ולבטא את מחויבות החברה בישראל

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

חשבנו פה להציע – לתמיכה בהם ובזכויות המושתתות. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

"תמיכה", יש לזה משמעויות משפטיות. עדיף שלא. "לתמיכה" זה מונח בחוק יסודות התקציב שמדבר על כספים. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אוקיי, אז אני מוריד. "מחויבות החברה בישראל לזכויותיהם", החוק הזה לא מעגן זכויות לכן חשבנו, אבל בסדר גמור, מחקנו. 

		ולבטא את מחויבות החברה בישראל לזכויותיהם המושתתות על ערכיה 				של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 

הגדרות		2. בחוק זה – 

		"משפחת יתומים" – משפחה שבה ילד אחד לפחות 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

שינינו את זה, או יותר שטרם מלאו לו 18 שנים ואחד ההורים או שניהם נפטר.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אנחנו חושבים "לפחות". אתם רוצים – או יותר, זה יהיה או יותר. 

		שטרם מלאו לו 18 שנים, שאחד ההורים או שניהם נפטר.

		"השר" – שר התרבות והספורט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד התרבות, זה בסדר? מקובל, נכון? 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

בינתיים כן. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יום ציון שנתי	3. אחת לשנה, ביום כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה, יקוים יום לכבודן של 				משפחות היתומים בישראל (להלן – יום משפחות היתומים); חל יום משפחות 			היתומים ביום מנוחה או שבתון, יקוים יום משפחות היתומים ביום ב' שלאחר 			מכן.

ציון יום
משפחות
היתומים	4. (א) יום משפחות היתומים יצוין, בין היתר – 

(1) בכנסת, בדיון מיוחד לציון יום משפחות היתומים במועד האמור בסעיף 3 או במועד סמוך לו. הדיון יתקיים במליאת הכנסת ולפחות בוועדה אחת מוועדות הכנסת כפי שתקבע ועדת הכנסת;

(2) בדיון מיוחד אצל האפוטרופוס הכללי במועד האמור בסעיף 3 או במועד סמוך לו. הדיון יתקיים בשיתוף משרדי ממשלה וגורמים אחרים העוסקים בזכויותיהם ובצורכיהם של משפחות היתומים; האפוטרופוס הכללי ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בכתב על מסקנותיו בתוך חודש ממועד הדיון;

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אנחנו כאן רצינו להוסיף משהו, "הדיון יתקיים בשיתוף משרדי ממשלה" – ונציגי הארגון היציג. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אנחנו נבקש להתייחס לעניין של הארגון היציג בהמשך. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני רק אסביר בשתי מילים. תיראו, כמו שהיושב-ראש אמר, החוק הזה הוא באמת אבן דרך, הנחת היסוד לכל הנושא הזה. בדיון שיתקיים אצל האפוטרופוס הכללי שהוא באמת הגוף המוסמך במדינת ישראל לעסוק באלמנות ויתומים, יש צורך שיהיה ייצוגיות למשפחות היתומים בישראל. צריך שזה יהיה גוף שמייצג את כלל המשפחות בישראל, ערבים, חרדים, חילוניים, דתיים, עולים, ותיקים, הכול. כמו כן, צריך להשמיע את קולם. כמו שבחקיקה שעשיתם פה עשיתם שינוי שכמו שאמרנו, בתום לב נעשה בגלל שלא הבנתם את הרגישויות של אותן משפחות. 

כל השינויים שנעשו עד היום, למשל נעשה שינוי בישראל לפני כמה שנים בהיותי חבר כנסת. נעשה שינוי שאלמנות צה"ל שמתחתנות ממשיכות לקבל את הגמלה, חוק מצוין של חברת הכנסת שולי מועלם. הסיבה היחידה שהחוק הזה עבר, כי היה ארגון אלמנות ויתומי צה"ל שנלחם ונאבק על החוק הזה. 

שאר האלמנות בישראל לא זכאים לחוק הזה. הסיכוי היחיד שיום אחד הן יהיו זכאיות לחוק הזה, אם יהיה ארגון יציג שיבין מה זה משפחה ומה זה העובדה שיש אלמנה עם שלושה ילדים קטנים, ארבעה ילדים, חמישה, גם עם 15 ילדים קטנים, שמתחתנת ופתאום הבעל אומר לא, אני לא אחראי לילדים שלך. מי ימשיך לפרנס אותם? 

אנחנו באים ואומרים, יש דיון אצל האפוטרופוס הכללי. אנחנו מייחסים כבוד גדול לאפוטרופוס הכללי. בדיון הזה יעלו כל הנושאים. מי אם לא הארגון היציג שאנחנו לא מחליטים מי הם? אגב, כארגון שלנו אנחנו בעצם מפסידים מהסעיף הזה, למה? כי שר המשפטים יכול לבחור איזה ארגון שהוא רוצה. נכון להיום אנחנו בקשר מצוין עם שר המשפטים ועם האפוטרופוס הכללי. מי שהוא יבחר, לא אכפת לנו, שהוא יקבע קריטריונים מה זה ארגון יציג והוא יזמין אותם לדיון. אם לא יבחר ארגון יציג אז לא יהיה, אבל אם שר המשפטים בוחר ארגון יציג, הכי ברור שאם יש דיון על אוכלוסייה מסוימת, שהאוכלוסייה הזאת תהיה מיוצגת על ידי מי שמייצג אותם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הרעיון ברור.

כן, בבקשה, שמך לפרוטוקול.

 << אורח >> אורן אברהם: << אורח >> 

אורן, אני ראש אגף טקסים ואירועים בבית הנשיא. רק שאלה כללית לגבי החוק. פה בהגדרות ובדף הזה ששמתם פה מדברים על כיום שיש ייצוג והוקרה והכרה לאלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון, ופה לפי הנוסח של החוק אני לא רואה שיש איזושהי הפרדה ביניהם.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין הפרדה.

 << אורח >> אורן אברהם: << אורח >> 

זאת אומרת, זה כולל גם את זה וגם את זה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כולם. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

גם אין הפרדה בין צבע שיער, בין המין, בין הגובה, בין מספר הנעליים. אנחנו מדברים על יתומים שאחד ההורים איננו בחיים. 

 << אורח >> אורן אברהם: << אורח >> 

אין בעיה, זו השאלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ברור מאליו.

 << אורח >> אורן אברהם: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב ששאלת. 

כן, משרד המשפטים.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אני אתחיל במישור היותר פרוצדורלי. העניין הזה של הארגון היציג הוא לא עבר ועדת שרים ולכן יש איתו קושי. בזמנו ועדת השרים ביקשה להחזיר אליה את הדיון בהצעת החוק. אנחנו בתיאום עם לשכות השרים הרלוונטיות. הבנו שאפשר לוותר על זה אבל העניין הזה הוא עניין נוסף והוא לא עבר ועדת שרים. אם יתבקש להוסיף אותו, אנחנו נבקש לחזור לוועדת שרים. 

עכשיו לגוף העניין. אנחנו חושבים שיש קושי בעניין הזה. ההכרה בארגון אחד, כלומר בעמותה פרטית אחת, ברור לי שמתבצעת פעילות חשובה מאוד. ההכרה בחקיקה ומתן מעמד ציבורי בהקשר הזה גם לא נדרש וגם מעורר קושי בהיבטי שוויון. כמובן שניתן להזמין לדיון אצל האפוטרופוס הכללי ארגונים שהם מייצגים את היתומים. גם אפשר ממש לכתוב, נציגי משפחות היתומים או משהו כזה, נציגים מקרב משפחות היתומים, זה כמובן חשוב, אבל להעניק מעמד בחקיקה לארגון אחד שהוא ארגון פרטי כשמדובר גם בקבוצה אקלקטית, בקבוצה מאוד רחבה, ואנחנו לא מדברים על יתומי צה"ל או על יתומים של משפחות נפגעי פעולות איבה, אלא זה קבוצה מאוד רחבה שיש לה אינטרסים שונים, שאין לה כשלעצמה איזה שהן זכויות ייחודיות.

 אנחנו גם מכירים ארגונים יציגים אחרים. השלב הבא, בדרך כלל גם מבקשים מידע פרטי לפי חוק הגנת הפרטיות, ומבקשים מימון ייחודי ומבקשים מעמד ייחודי בוועדות. במקרה הזה אין את הדברים האלה. אנחנו חושבים שלהקנות מעמד בחוק לגוף, לתת לו בעצם מעמד ציבורי, לעמותה פרטית, יש עם זה קושי בהיבטי שוויון, כשיכול מאוד להיות שאו שהיום או שבעתיד יקומו ארגונים נוספים שגם הם יטפלו באותה אוכלוסייה ויבצעו פעילות חשובה. לכולם אני חושבת ראוי לתת מעמד. זה לא אמור להיות בחקיקה באופן מפורש ועם מעמד ציבורי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בזה שאני אומר, יהיה ארגון יציג, אני לא פוגע בשוויון.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

למה צריך להיות ארגון אחד יציג? אם יש נאמר שלושה ארגונים שהם מסייעים למשפחות יתומים, אחד מהם פועל לפעילויות תרבות, השני נותן להם זכויות רווחה והשלישי עושה פעילויות אחרות. למה צריך שארגון אחד יקבל איזשהו מעמד מיוחד על פני האחרים? 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני אשמח להשיב לשאלה הזאת. קודם כל בוועדת השרים גם לא היה מופיע הנוסח של האפוטרופוס הכללי. זה נוסח שהוספנו אותו פה בדיון - - - 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לאחר שזה היה מוסכם על האפוטרופוס הכללי. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

גם הייעוץ המשפטי של האפוטרופוס הכללי, למיטב ידיעתי אין לו התנגדות לסיפור הזה. בסעיף הזה אין הכרה בארגון אחד מסוים. כתוב "שר המשפטים יקבע". אם הוא ירצה, הוא יקבע. אם הוא לא ירצה, הוא לא יקבע. הוא לא חייב לקבוע. גם לא מופיע פה בחוק שהוא חייב לקבוע. גם לא כתוב בחוק לפי ההצעה שלנו שארגונים אחרים לא יוזמנו. להיפך, כתוב במפורש "וגורמים אחרים העוסקים בנושא". 

למה יש ארגונים יציגים? למה בחוק זכויות הסטודנט יש ארגונים יציגים? למה בחוק משפחות חיילים שנפלו יש ארגונים יציגים? למה בחוק מועצת החלב יש ארגונים יציגים? בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים נקבע בחוק, ארגון עובדים שהשר יקבע מי הוא. מה זה אומר? אין לנו פה שום מעמד. פשוט נאמר שאם האפוטרופוס מקיים דיון, מתבקש שהוא יזמין את מי שמייצג את האוכלוסייה. אם שר המשפטים יחליט שהוא לא רוצה לבחור ארגון יציג, החוק פה לא מחייב אותו לבחור ארגון יציג. החוק בא ואומר, אם יש ארגון כזה, אז הוא יוזמן לדיון הזה. זה מה שכתוב פה.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

יש ארגונים יציגים שמופיעים בחקיקה, בהחלט, אבל במקרים האלה מדובר בארגונים שיש להם מעמד, שזה מדובר, אגב, בקבוצות מאוד מוגדרות. הם חברים בוועדות שונות, למשל ארגוני סטודנטים, ארגונים לפי חוק הנכים וכו'. בהקשר הזה העניין הזה לא קיים, כלומר אין פה ועדות או הליכים. מה שאנחנו גם חוששים, שזה יהיה פתח בהמשך לבקשת זכויות נוספות, ואנחנו נתקלים בזה כל הזמן דבר יום ביומו בארגונים שמקבלים איזושהי הכרה כאילו שאין לה הרבה משמעות ייצוגית, ואז הם גם מבקשים מימון וכו'. אנחנו מאוד חוששים מהדבר הזה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מה זה אין פה משמעות ייצוגית? יש פה אירוע ייצוגי מהמעלה הראשונה. אם יש מקום שכן יכול להיות לו ומישהו שצריך לדחוף אותו כי כרגע אין מי שעושה את הדבר הזה, זה אותם יתומים - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אוכלוסייה שאין להם אבא. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין להם אבא, בדיוק. אין להם קול ואין להם מענה.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לכן יש את החוק שקובע שיהיה דיון, ואני מציעה כמו שהצעתי לפני כן, לקבוע שבדיון אצל האפוטרופוס יוזמנו נציגי משפחות היתומים ולא רק גורמים ממשלתיים שעוסקים בזה מלמעלה אלא אנשים שחווים את זה ממש ביום-יום. זה כמובן מבורך. 

אני גם חושבת שיש קושי נוסף עם העניין של יציגות, שזה גם משהו שעולה לנו בארגונים יציגים אחרים. יציגות היא בעצם שליחות, כלומר הגוף הזה הוא שליח של המשפחות הללו, של הציבור. בסיטואציה שבה השליחות לא נעשית על ידי השולחים עצמם, אין בחירות דמוקרטיות כמו למשל בהסתדרות, אלא השר בוחר עבור הקהילה הזו, יש בזה גם קושי.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

התשובה היא בדיוק הפוך. אנחנו באים להקל על האפוטרופוס הכללי. יהיה כתוב נציגי משפחות היתומים, 17,000 משפחות. האם האפוטרופוס הכללי יכול לבחור 17,000? 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

יש הרבה ועדות שמשתתפים בהם נציגי ציבור. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

יפה. אנחנו באים לאפוטרופוס הכללי ואומרים לו, תשמע, אתה לא חייב להזמין את כל ה-17,000. תזמין יציגים. יבוא שר המשפטים, יקבע קריטריונים, מי זה ארגון יציג? ארגון שנבחר על ידי, כמו שכתוב למשל בארגון הסטודנטים, ארגון שנבחר על ידי הרוב של אותן משפחות, או ארגון שפתח אפשרות חברות לכל המשפחות. אנחנו, הארגון מגיעים אל אלפים במאות יישובים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אבל זה לא משנה. זה לא אישי. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני בא לחסוך לאפוטרופוס הכללי את העניין שהוא לא יצטרך להחליט את מי הוא בוחר. הוא יכול לבחור את מי שהוא רוצה. אגב, את יודעת למה עד היום לא הוקמו ארגוני אלמנות ויתומים? אני אסביר לך. זה משהו מאוד פשוט. את יודעת מי מקים ארגונים? כשיש ארגון למען ילדים עם אלרגיה, את יודעת מי מקים את הארגונים האלה? הורים שיש להם ילד כזה. כשיש ארגונים למען ילדים עם סוכרת, מי מקים את זה? הורים של ילדים כאלה. כשיש ילדים אוטיסטים, הורים. אין ארגוני יתומים כי אין להם הורים, אין להם אבא ואימא שיקים. אנחנו באים ואומרים לאפוטרופוס הכללי, אנחנו רוצים שתדאג שתהיה נציגות. יבוא שר המשפטים עם צוות המשפטנים שלו, יקבע שזה מייצג את כל האוכלוסיות בישראל. מה שהוא יקבע. כל גוף שרוצה להתמודד, שיתמודד. אני אגיד לך יותר מזה. יבוא השר ויגיד, אני רוצה להחליט כל שנה ארגון יציג אחר, זו זכותו. אנחנו רק באים ואומרים, אדוני האפוטרופוס הכללי, בוא תדאג שיופיע פה בחוק שמי שמוזמן זה גם נציגות המשפחות, לא רק ארגונים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אם יושב-ראש הוועדה פותח את הוועדה ואומר שיש עלינו מחויבות ואחריות למענה הוליסטי וזה אבן דרך, את באה וסוגרת את הוועדה ואומרת, לא יהיה, לא יקרה. אתם תירצו דברים, אנחנו לא ניתן. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לא, זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הרעיון הובהר. אני חושב שמשרד המשפטים מסתכל ברמה הטכנית. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אנחנו רואים קושי משפטי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רוצה לקבל בברכה את תלמידי ותלמידות כיתות י"א של בית ספר ליד"ה. ברוכים הבאים לוועדת החינוך, התרבות והספורט. 

רוני, התייחסות שלך לגבי הסיפור הזה.

 << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> 

אנחנו מאוד רתומים לפרויקט הזה שרץ כאן. אנחנו מטפלים בצרכי ציבור בהרבה הקשרים ומאוד חשוב לנו כן להיות מעורבים וכו'. חשוב שהדיון אצלנו זה יהיה דיון רחב ואנחנו נזמין את מי שיבוא ויגיד שיש לו עניין בדבר הזה, וחשוב שזה ייאמר. אנחנו נזמין את כולם כי הנושא הוא חשוב וחשוב לשמוע את עמדות כל הנוכחים שיהיו, כמו גם כאן, וככל שיהיה מישהו פעיל, הוא יוזמן. הדיון יהיה דיון פתוח ויהיה דיון שיאפשר לכולם להתבטא. אנחנו נזמין את כולם ונסכם את הדברים ונעביר אותם לוועדה על מנת שהוועדה תדע מה נעשה בתחום. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

וברגע שיהיה ארגון יציג אני בטוחה שיהיו עוד ועוד אנשים פעילים בתחום. למה לא? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה ההתעקשות של ארגון יציג? 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

מכיוון שאין להם אבא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, אבל הם בסוף יזמינו את כולם, זאת אומרת אתם ועוד עמותות תהיו חלק מהדיון. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אנחנו לא באים לנו. זה לא בשבילנו אישית. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אנחנו רוצים שהמשפחות תהיינה מיוצגות. האפוטרופוס הכללי הוא לא יכול להכיר את כל הגופים. אנחנו באים ואומרים, תנו למשפחות האלמנות והיתומים את האפשרות לבחור נציגות שתייצג אותן.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

הן יכולות לעשות את זה בלי שזה כתוב בחוק.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בדיוק מה שמשרד המשפטים אומר פה. הוא אומר לך, תשכח מאחר כך עוד זכויות.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

לא, זה לא נכון.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

כי הם ירצו עוד זכויות, האלמנות והיתומים האלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני אחדד. היא דיברה על הזכויות של הארגונים היציגים שיבואו ויטענו את הזכויות כלפיהם, לא כלפי היתומים. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אני חלילה לא - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לכן אני חידדתי. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יש לנו כאן אירועים תרבותיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, הנקודה הובהרה. 

כן, צח.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יש בחוק ההתגוננות האזרחית למשל, להבדיל, "תקנות לפי סעיף זה ייקבעו לאחר התייעצות עם שר הפנים, הנציבות וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות". אפשר להוסיף פה לסעיף גם כן – התייעצות עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של משפחות היתומים". זה יפתח את זה. האפוטרופוס יכולים לדבר. אני לא חושב שהזמנה לאירוע שהם יעשו פה לפי החוק, הזמנה פרטנית, הם יכולים גם לפרסם קול קורא ולבדוק - - - 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אבל זה לא רק הם. אם יום אחד יקרו דברים פה בוועדות, צריך שיהיה ארגון יציג לאנשים האלה. עובדה ש-75 שנה אף אחד לא הרים בכלל - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הדס, זה שזה יופיע בחוק הזה שיום ההוקרה, לא יחייב את הוועדות להזמין את אותו גוף מייצג לוועדות.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה לא יחייב אבל זה ייתן מעמד.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

כן, זה ייתן מעמד.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

האנשים האלה, יש אבא ואימא שמייצג אותם.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

זה חלק מהכבוד.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אני אומר לך, לא היו זוכים לקידום חקיקה למען האלמנות ויתומי צה"ל אילו לא היה גוף שעומד על הרגליים האחוריות ונלחם למענם.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

וקוראים להם אלמנות עגונות שמתקשרות אלינו כל הזמן ואומרות, אני לא יכולה להתחתן. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

לא לחינם שר הביטחון מכיר בארגון נפגעי איבה כארגון יציג. למה צריך ארגון יציג? כי יש מישהו שצריך להיאבק. למה שלא יגיד, בוא נשים הודעה, כל מי שנפגע טרור, שיבוא. לא. באה המדינה ואומרת, יש פה נפגעי איבה, הם זקוקים ויש להם יום הוקרה. בוא נדאג שיהיה ארגון יציג שמייצג אותם, למה? בדיוק כדי לחסוך את הבעייתיות וכדי שיהיה להם מישהו שיעמוד על הרגליים האחוריות וילחם את המאבק שלהם. זה בדיוק ההגדרה של ארגון יציג. כמו שמועצת החלב, עם כל הכבוד לפרות ולחליבה שלהן, רוצה שיהיה ארגון יציג, וכמו שהמהנדסים רוצים שיהיה ארגון יציג. מה זה אומר? הם רוצים שיהיה מישהו שילחם את המאבק שלהם, אז למה רק לעובדים מגיע? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הם לא מובילים פה הקמת ארגון יציג. החוק הזה לא מוביל את זה, אבל הם אומרים, ביום שיהיה ארגון יציג כזה ויהיה פה מהלך בעזרת השם - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה זה היום? אם החוק עובר השבוע, שבוע הבא במליאה, הווה אומר שכ"ה בכסלו הבא האפוטרופוס הכללי יצטרך להביא את אותו ארגון יציג. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

החוק לא מחייב. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

רק אם השר מכריז. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תן לשר את האפשרות להכריע בזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לי תחושה שאנחנו מקנים דבר שלא בא לעולם. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

מה פתאום, להיפך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל הארגון היציג הזה לא קיים. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

שום ארגון יציג לא היה קיים עד שלא הציגו אותו כארגון יציג. אין דבר כזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, הוא הפך להיות ארגון יציג ואחרי זה הכניסו אותו בחוק.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

ממש לא. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

אף פעם לא. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

הנה, אני מחזיק לך את החוקים. בכל החוקים ככה זה מופיע. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אם קהילת האלמנות והיתומים תרצה למנות לעצמה ארגון שמייצג אותה, היא כמובן יכולה לעשות את זה. היא לא צריכה את החוק.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

ברגע שיופיע בחוק שהארגון יציג, אז זה נותן לזה מעמד. אתם לא מבינים. למה ארגון הסטודנטים, לא אמרתם את אותו דבר? 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

כי לארגון הסטודנטים יש חקיקה. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

בדיוק. אנחנו מבקשים את אותו דבר. הם צריכים את העזרה הזאת. האלמנות ואלמנים צעירים צריכים את העזרה שלנו, את העזרה של הכנסת. חייבים את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הנקודה הובהרה. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

"אם ענה תענה אותו, כי אם צעוק יצעק אליי שמוע אשמע צעקתו". יש פה זעקה שבאה מלמטה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נשמעה הזעקה.

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

לא, היא לא נשמעה. זה לא, זה לא, זה לא, זה לא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, תודה רבה, הזעקה נשמעה. אני רק אומר, יש בקשה של משרד המשפטים שבמידה והוועדה תקבל אכן להכניס את זה בחוק, שבכל מקרה זה יחזור לוועדת שרים לחקיקה, הווה אומר שאנחנו לא נוכל להגיע היום להצבעות על זה עד שוועדת שרים לחקיקה תדון בזה. בוא נמשיך לקרוא את החוק. אני רוצה לסיים את ההקראה של כלל הסעיפים, ועד סוף הוועדה אני גם אחשוב וגם אנחנו נחשוב יחד. אם אנחנו נחליט שאכן אנחנו מתקדמים עם זה, אז זה בכל מקרה יצטרך לחזור לוועדת שרים לחקיקה. אין לנו לאן למהר. 

כן, בבקשה, בוא נמשיך.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

סיימנו את סעיף א(2). א(3), גם בית הנשיא פה עם הסכמות איתם עם קצת תיקונים בנוסח. 

		בבית הנשיא כפי שיחליט נשיא המדינה במועד האמור בסעיף 3 או במועד סמוך 			לו. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

קצת שינינו את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בית הנשיא, בבקשה. 

 << אורח >> שירה כהן: << אורח >> 

שלום, אני שירה כהן מבית הנשיא, הייעוץ המשפטי. נמצא איתי כאן אורן אברהם, ראש אגף אירועים וטקסים. אנחנו ביקשנו את השינוי הזה כדי להשאיר שיקול דעת לנשיא המדינה לגבי דרכי הציון של היום. את העמדה הזאת הצגתי גם שבוע שעבר בנוגע ליום האחדות. בהקשר הזה יש איזשהו קושי לחייב את נשיא המדינה לקיים יום בחוק. ביקשנו להשאיר את זה "כפי שיחליט נשיא המדינה". 

בהקשר הזה, גם בסעיף 4(ב), עוד מעט צח יקריא את זה, אנחנו רוצים שגם הסעיף הזה יישר קו עם העמדה הזאת שלנו. חשוב לנו להגיד לפרוטוקול שעל אף האמור בדברי ההסבר, שבדברי ההסבר כן כתוב "באירוע בבית הנשיא", אין לנשיא המדינה חובה לקיים אירוע בבית הנשיא. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

את יכולה לקרוא את הניסוח הסופי של סעיף 3 שאתם רוצים?

 << אורח >> שירה כהן: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אנחנו, אגב, חושבים שזה נכון שנשיא המדינה יקבע ולא שיקבעו לו. אנחנו תומכים.

 << אורח >> שירה כהן: << אורח >> 

אנחנו מסכימים עם זה גם.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אוקיי, אז תקראי רק את הנוסח.

 << אורח >> שירה כהן: << אורח >> 

"בבית הנשיא כפי שיחליט נשיא המדינה במועד האמור בסעיף 3 או במועד סמוך לו".

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

מה "בבית הנשיא"? בבית הנשיא יציינו.

 << אורח >> שירה כהן: << אורח >> 

זה מתחבר לסעיף 4(א) – "יום משפחות היתומים יצוין בין היתר", אז יש בכנסת - - - ובית הנשיא כפי שיחליט נשיא המדינה במועד האמור בסעיף 3 או במועד סמוך לו". 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

עלינו מקובל. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

בסדר גמור.

סעיף 4(ב), גם פה היה איזשהו דין ודברים בין בית הנשיא למשרד התרבות והספורט ומשרד המשפטים. אני אקריא את הנוסח אחרי ההסכמות שלהם. 

		(ב) השר רשאי להורות על דרכים נוספות בתחום פעילות משרדו לציון יום 				משפחות היתומים, מעבר לאמור בסעיף קטן (א), להטמעת ערכה וחשיבותה של 			אחריות הקהילה למשפחות היתומים, בכפוף לתקציב ייעודי שיוקצה לכך מאוצר 			המדינה. 

 << אורח >> שירה כהן: << אורח >> 

מקובל עלינו. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

מקובל.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד האוצר?

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

משרד האוצר לא פה ואנחנו רק רוצים להעיר מבחינת הייעוץ המשפטי לוועדה, שהסיפה של המשפט "בכפוף לתקציב ייעודי שיוקצה לכך מאוצר המדינה" - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה מחייב את אוצר המדינה לייעד לזה תקציב או לא?

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

קודם כל חידשנו חידוש בחקיקה הישראלית. אין מניעה לעשות את זה. התייעצנו גם עם הייעוץ המשפטי לוועדת הכספים. זה לא סעיף מוצלח מבחינת הניסוח. שוב, אין מניעה לחוקק אותו, אין מניעה לעשות אותו. אנחנו פשוט חושבים שהוא בעייתי. אין אף חוק שקובע ברמה התקציבית הזו מה משרד יכול או לא יכול או צריך לעשות. אנחנו גם בתקציב המדינה לא מפרטים בצורה הזו. לא מקובל, לא נהוג אבל אפשרי. אנחנו פשוט לא חושבים שזה - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה מדבר על הסיפה.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אני מתייחס רק לסיפה. שוב, אם זה ההסכמות שהממשלה הגיעה אליהן ותנאי לתמיכתם בחוק, אנחנו לא אומרים שיש מניעה או מניעה משפטית לחוקק את זה, פשוט שזה לא מוצלח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה ההתעקשות? 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

אני אומרת כן אבל שיישמע גם בפרוטוקול. ההכפפה לתקציב ייעודי הייתה מלכתחילה תנאי להסכמה של המשרד שלנו. אני מזכירה את שאמרתי גם בדיונים קודמים וגם בפגישות שלנו עם המציעים ומי שעומד ברוח החוק. זה לא טריוויאלי מבחינת משרד התרבות והספורט לקחת אליו חוק שהוא לא באמת עומד בליבת תחומי העשייה שלנו ותחומי הביצוע של המשרד. אני חושבת שהדברים אך מתחדדים בצורך בהכפפה לתקציב ייעודי לאור הקיצוצים בתקציב שחווינו לאחרונה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל למה ההתעקשות של הסיפה? ברישה אנחנו כותבים "השר רשאי", אז אם הוא יראה שאין תקציב, אז הוא לא יעשה. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

לא, כי אנחנו מכירים את זה. אנחנו מכירים איך זה עובד בחקיקה. בסופו של דבר למשרד שלנו לא יהיה את התקציבים להקצות לזה, אלא אם כן יהיה לזה תקציב ייעודי, ומבחינתנו זה תנאי שזה יישאר כתוב. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

רק לפרוטוקול, לנו אין שום התנגדות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לי גם אין התנגדות. השאלה באמת ברמה - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

ברשותכם, אמנם זה החלטת ממשלה ולא חוק, אבל בהחלטת הממשלה בנושא פצועי מערכות ישראל יש סעיף – "שר הפנים יפנה אל שרת התרבות והספורט, תקדם קידום תחרויות. אגב, לא כתוב שם התקציב. "שר הפנים יפנה לרשויות ויציע להן לקיים אירועים ופעילויות ביום ההוקרה". זאת אומרת, יש פה פנייה של שר הפנים. 

אנחנו הבטחנו לכבד את עמדת משרד התרבות. אם חשוב להם שיופיע "בכפוף לתקציב ייעודי", אני חושב שזה גם טוב כי זה יעודד אותנו להילחם על זה שיהיה תקציב ייעודי, אז אנחנו בעד. את המריבה שלך עם צח, תריבו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, לא, אין מריבה. צח הוא מקצוען וכשהניסוח לא מושלם אז הוא חי עם זה לא טוב.

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

אין מריבה ואני חושבת שגם הודגש שאין מניעה משפטית. 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

מצוין.

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >> 

דברים נאמרו לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, תמשיך, צח.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

ביצוע		5. השר ממונה על ביצוע חוק זה. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

זה היה הצעת חוק.

אני רוצה רגע לחזור לסעיף 1, אולי בכל זאת להציע הצעה נוספת לגבי הניסוח, מה שהיה פה עיקר הדיון מקודם בסעיף המטרה – מטרתו של חוק זה לקבוע יום ציון שנתי לחיזוק מעמדן ולהעצמתן של משפחות היתומים בישראל, האלמנים, האלמנות והילדים. האם זה מקובל עליכם?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה מה שהוצע. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

הם רצו האלמנים, האלמנות עם ילדים - - - 

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

זה מקובל. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

משפחות יתומים מוגדר כמשפחות שיש בהן קטין בן 18, ואם אנחנו כותבים במטרה משפחות עם ילדים, שבחקיקה אחרת ילדים זה עד גיל 14, אז זה מייצר סתירה מסוימת. יכול להיות שזה ממעט את הילדים בין 14 ל-18. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

שוב, משפחות היתומים, האלמנים, האלמנות, ילדים. זה פירוט. משפחות היתומים מוגדר פה.

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

אנחנו מאמינים במשפחה. אוהבים משפחות. 

 << אורח >> הדס דיסין גליק: << אורח >> 

יש פה משפחה וזה חשוב.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

גם ככה המשפחה הזאת התערערה, אז לפחות לייצר לה את העוגנים היחידים האפשריים שאפשר עוד לשמר שם. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

סעיף המטרה יכול להכיל את זה. הוא דקלרטיבי, הוא לא אופרטיבי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, נשאיר את זה "עם". 

מישהו רוצה התייחסות נוספת, בית הנשיא, משרד המשפטים, משרד התרבות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תיראו, אני באמת בהתלבטות על הסיפור הזה של הארגון היציג. אני מציע שלא נצביע עכשיו. אני רוצה לשבת גם עם משרד המשפטים וגם עם צח ועם משרד התרבות ואתכם כמובן, ולהחליט. במידה ונחליט שלא להכניס, אז נתכנס שוב לחמש דקות להצהרות והצבעה. במידה ונחליט שכן אנחנו מכניסים, אז בסדר, נפתח דיון קצר סביב הסעיף הזה ונתכנס להצבעות, בסדר?

 << אורח >> יהודה גליק: << אורח >> 

על כל שאר הסעיפים כרגע הסמכתם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כרגע הצעת החוק מוכנה ומוכנה להצבעה. אם אנחנו מחליטים שאנחנו מכניסים את הסיפור הזה של ארגון יציג, שאני מבין שיש השלכות משפטיות גם מצד משרד המשפטים, גם מצד צח, ואני רוצה ללבן אותן ואין לנו בדקה שנשארה לנו זמן ללבן אותן, אז אני מציע שננסה ללבן אותן מאחורי הקלעים וכמובן במידה ונחליט שכן, נתכנס שוב פה לדיון קצר סביב הסעיף הנוסף ונתכנס להצבעות, בסדר?

משרד המשפטים, פעם אחרונה ביקשתי לדעת איזה חוקים של יום ההוקרה מופיעים בחקיקה ואיזה בהחלטת ממשלה. הייתם אמורים לחזור אליי עם תשובות. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

זה לא עבר אליי. היה לנו חילופי גברי בריכוז של התחום. אנחנו נבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה לכולם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>