פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 188
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ח' באדר ב' התשפ"ד (18 במרץ 2024), שעה 13:00



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פערים בכלים של רשויות מקומיות לניהול חירום" של חה"כ אלון שוסטר, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ נאור שירי וחה"כ יצחק פינדרוס << הלסי >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר 
יוסף עטאונה


חברי הכנסת:
אחמד טיבי
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	עידו צ'פניק
	–
	מנהל אגף מתודולוגיית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים

	יוסף מוטהדה
	–
	עו"ד, עוזר משפטי, משרד הפנים

	יעקב שנרב
	–
	משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

	עידן ורטהיים
	–
	מנהל אגף עסקאות, רשות מקרקעי ישראל

	חיים נודלמן
	–
	מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום, המשרד לביטחון לאומי

	אריה מור
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות סייבר, משרד החינוך

	סא"ל עדנה פרדו
	–
	רמ"ד הנדסה, משרד הביטחון

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מנהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי

	חיים נוגנבלט
	–
	יו"ר איגוד הקב"טים, מרכז השלטון המקומי

	אלון ביטון
	–
	ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל

	לימור איצקוביץ
	–
	ס. ראש מנהל עיריית נתניה, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

	עינת קדרון
	–
	מנהלת מרכז הזדמנויות ומל"מ, עיריית נתניה

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	נציגת ציבור גליל עליון, מומחית לשלטון אזורי במרחב כפרי

	חן מטס
	–
	מקדמת מדיניות

	דוד אלחייני
	–
	ראש מועצה אזורית ערבות הירדן

	יעל אנגל ליצ'י
	–
	דודה של אופיר אנגל שחזר מהשבי בעזה

	קובי בן עמי
	–
	אחיו של אוהד בן עמי החטוף בעזה

	אלה בן עמי
	–
	בתו של אוהד בן עמי החטוף בעזה

	פרופ' חגי לוין
	–
	ראש מערך הבריאות מטה משפחות החטופים



	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	שירלי אוליאל
	–
	מנהלת אגף חירום, משרד ראש הממשלה






מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פערים בכלים של רשויות מקומיות לניהול חירום", של ח"כ אלון שוסטר, אחמד טיבי, נאור שירי, יצחק פינדרוס (מס' 189). << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

אנחנו בישיבה של ועדת הפנים בנושא פערים בכלים של רשויות מקומיות לניהול חירום. זה דיון מהיר של חה"כ אלון שוסטר, אחמד טיבי, נאור שירי ויצחק פינדרוס. 

חה"כ שוסטר, בבקשה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

שלום לכם. תודה אדוני ממלא המקום, תודה שיושב-הראש קבע ושלום לחברים שנמצאים. 

אנחנו נמצאים במציאות קצת משונה. מצד אחד אנחנו באמצע חירום, בעיצומו של חירום ונעשו כמה מהלכים יוצאי דופן על ידי רשויות מקומיות, ערים ומועצות אזוריות בוודאי גם הנקלטות שנדרש מהן למתוח את השרירים, לא רק את העצבים אלא גם את העצבים המוניציפליים. 

אבל אני רוצה למקד את הדיון ולחברים שהגיעו מהשלטון המקומי ומהרשות המבצעת לומר שממה שאני הכרתי במספר ערים במועצות אזוריות, נדרש היה להתגבר על קשיים שאפשר לנסות לוותר עליהם בפעם הבאה שנצטרך, לא עלינו. בכל רגע נתון, בכל רגע יכולה להיות רעידת אדמה. אנחנו מתקרבים ל-100 השנים, למחזוריות של 100. כל רגע יכולה להיות רעידת אדמה גדולה במדינת ישראל, בארץ ישראל. וכמובן עניינים ביטחוניים, אתם יודעים, בכל רגע יכולות להתלקח בערות ביטחוניות. ולעיתים גם אירועים אחרים. 

במה דברים אמורים? מה היכולת שלנו, של המדינה, לתת בידי רשויות שאנחנו טוענים שבאבן היסוד, אכן אבן יסוד קריטית חשובה ביותר. אני כבר מקדים ואומר לא כל רשות. רשויות איתנות, יציבות, שמסוגלות לקחת אחריות גם תקציבית, גם בהיבטים המשפטיים, שיש להם מסורת של יכולת לנהל פרויקטים. כאשר צריך למשל לבנות בתים, לבנות מבני ציבור, מבני חינוך, אז באירוע האחרון במהלך אוקטובר היינו צריכים לייצר כל מיני עיגולי פינות או המתנות ממושכות עד שיגיעו ההחלטות המתאימות. גם בתחומי תקציב, גם בתחומי חשבות. הוא מתיר לייצר מצב שבו יש בהרמת כפתור, במשאל טלפוני ממשלתי, נותנים לרשויות את היכולות הפורמליות שלא קיימות בהכרח בשוטף, גם חבילות תקציביות, גם יכולות שקשורות במכרזים, שקשורות בנושא של היתרים, היתרי בנייה וכו'. יש פה מספיק מומחים בכל התחומים. 

אני חושב שמה שצריך, הכנסת לא תוכל לעשות את זה. אבל הכנסת יכולה להיות מדרבן מהרשות המבצעת להקים צוות בין משרדי כדי שרשויות מקומיות, שממילא הן יצטרכו לעשות את מה שהם יעשו כאשר לא עלינו נצטרך, שיהיה להם את הכלים. הכלים המתאימים. ואם תרצו, אז יש הצעות למכביר בתחומי תקציב, בתחומי ניהול התקציב, החשבות. בתחומי תכנון, תכנון בנייה. וכמובן הייעוץ המשפטי שצריך להיות באנשים, בני אדם שצריך לשכור אותם, עובדים שצריך לשכור אותם בהליכים מאוד מזורזים. 

אז כמובן אנחנו רוצים שרשויות שלא ייחשדו בניסיון לנצל את מצב החירום הזה לא למקורבים ולא לקחת כסף למקומות לא נכונים ולא לבנות שלא כדין. אבל יש לנו יכולת מופלאה נהדרת למגזר הציבורי, עם המגזר הפרטי והאזרחי, לעשות את מה שעשינו. לפעמים, כמו שאמרתי, בעיגולי פינות. זהו, זו מטרת הדיון. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

מה ה- action item. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ה- action item זה לדעתי הקמת צוות בין משרדי. יכולים להוביל את זה השלטון המקומי, יכול להוביל את המהלך הזה. כמובן יש לנו בכנסת משרה גדולה מאוד של ראשי רשויות. יושב ראש הוועדה בעצמו, נדמה לי שגם אתה עם ניסיון מוניציפלי. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מכשירים את עצמנו. כמו בצח"י, כמו במרכזי חירום, כמו שכל ארגון אזרחי מוניציפלי יודע להיערך לחירום. גם היכולות, הסמכויות שאנחנו נותנים בדין מראש מלכתחילה לרשויות מקומיות יהיו כאלה שהם יוכלו להתחיל לעבוד מרגע שממשלה, כמו שאמרתי, מחליטה על זה אפילו במשאל טלפוני. זה הסיפור. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

בסדר גמור. יש לנו פה נציגות ממשרד ראש הממשלה? שירלי אוליאל בזום. 

 << אורח >> שירלי אוליאל: << אורח >>  

כן, אני שומעת. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

שמעת את חה"כ שוסטר? 

 << אורח >> שירלי אוליאל: << אורח >>  

אני קיבלתי את הקישור כרגע. אני אשמח להכוונה מה אתם רוצים לדעת. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הסמכויות הייחודיות לרשויות מקומיות, שאמרנו שהן אבן יסוד, במצבי חירום. נתתי דוגמה ביטחונית או רעידת אדמה. אנחנו רוצים שיהיו מסוגלים לבנות מהר בתי ספר, מבנים וכו'. להתקשר מהר עם קבלנים, לתכנן מהר ולבצע. שיהיה להם תקציב זמין, יכולת לנצל תקציב. לא כל רשות, רשויות שיקבלו את הסמכות הזאת, אבל אני חושב שיש לנו כמה עשרות כאלה במדינה. ויפה שעה אחת קודם. להכין את עצמנו. לאלתר ממילא נאלתר. ממילא הגניוס הישראלי יצטרך להוכיח את עצמו בפעם הבאה. בואו נתכנן כמו שצריך. 

 << אורח >> שירלי אוליאל: << אורח >>  

אז אני רוצה לחלק את ההתייחסות שלי לשתיים. יש למעשה כל מה שנוגע למוכנות ולכשירות של הרשויות ולפעילות שהם מבצעים בזמן האירוע חירום עצמו – זה בטווח הזמן המיידי, בינוני. ויש את הפעילויות שהם בעצם עושים בטווח הזמן הארוך. אתה דיברת על להקים בתי ספר בתחומם, לייצר עוד תשתיות וכלים נוספים שכתוצאה מהמלחמה הם נדרשים להם. 

אני רוצה בעצם כתוצאה מהחלוקה הזאת לפרט שני דברים שקורים במרחב הזה. ש את פיקוד העורף שמלווה בעצם את ראשי הראשויות יחד עם היקל"רים, שזה יחידות הקישור לרשות. ובכל ההיבטים האלה, ככל שיש לראש הרשות פערים ביכולת שלו לממש את סמכותו ויש לו רצון לקדם בתחום הזה היבטים שקשורים לתקנות לשעת חירום או כל היבטים שאתה צודק שאכן נדרשים כלים. אגב, מעניין, אתמול הייתי באיזה שהוא זום ייחודי שהג'וינט ייצרו עם הרשויות בצפון ודיברו על כל הסיפור של האשכולות ברשויות ועל הגמישות שהם נדרשים בהפעלת הכלים. ולייצר כל מיני כלים שהם ייצרו בעצם מעכשיו לעכשיו כתוצאה ממה שמצב החירום הצריך מהם. 

החלק השני, ופה אני יכולה להגיד שיש למשרד ראש הממשלה חלק מאוד מרכזי בסיפור, זה בעצם כל מה שנוגע, נקרא לזה לשיקום הארוך טווח של מדינת ישראל אחרי אירועי חירום כאלה ואחרים. זה יכול להיות מלחמה, זה יכול להיות רעידת אדמה. במקרה הזה אנחנו עכשיו מייצרים דוח המלצות שהולך ממש לצאת בטווח הזמן הקרוב, אני מדברת על ממש סוף החודש, לממשלה. הדוח הזה כולל המלצות שכוללות בדיוק את מה שדיברת עליו. את כל הנושא של תשתית נורמטיבית שיכולה להיות מוסדרת מראש, בשיתוף הפעולה שלנו, של השלטון המרכזי אל מול השלטון המקומי כדי לאפשר לשלטון המקומי כלבנת יסוד לקדם תהליכים של של שיקום ארוך טווח בתחומו. כי אין מי שמכיר יותר טוב ממנו את הצרכים של העיר. ובאמצעות למשל האשכול אפשר גם לאגד צרכים של כמה רשויות ולהוביל ביחד תהליכים יחד עם החברות הכלכליות ובצורה מהירה וללא חסמים בירוקרטיים. זה דוח שהולך להביא בשורה מאוד גדולה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

שירלי, אני רק רוצה לחדד, לוודא. פרט לשיקום ארוך טווח האם מה שאתם עושים נוגע גם לקולטים, למארחים, לשיקום בינוני של רשויות שצריכים לקלוט אותם?

 << אורח >> שירלי אוליאל: << אורח >>  

לרשויות הקולטות אתה מדבר. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן. הנה, אני רואה פה ראש מועצה בבקעת הירדן. לא עלינו, הוא יצטרך קצת סיוע ברעידת אדמה. מישהו צריך לקלוט אותם. 

 << אורח >> שירלי אוליאל: << אורח >>  

בהחלט. הסיוע הזה ניתן ומשרד הפנים מכיל את האירוע הזה מתחילת האירוע. הוא תקצב את כל הרשויות הקולטות. 

 << אורח >> דוד אלחייני: << אורח >>  

אני אגלה לך סוד, אני לא סומך עליהם. 

 << אורח >> שירלי אוליאל: << אורח >>  

אם יש פה נציג של משרד הפנים אז אני אשמח אם הוא יציג את הפעילות שלהם אל מול הרשויות הקולטות, את התקציבים הנוספים שהם שיפו את המועצות בגין ההוצאות המוניציפליות שלהם. ויש עשייה מאוד גדולה בחרבות ברזל סביב הסיפור הזה. ואני חושבת שמשרד הפנים הוא השחקן הכי טוב לפרט את זה. אני לא צריכה לפרט את זה עבורו. 

אבל הסיפור הזה של רשות קולטת הוא אין ספק שהוא אתגר מאוד משמעותי ובדוח הזה הוא לא יקבל איזה שהוא זום אין ספציפי, כי זה דוח שבסופו של דבר מדבר ברמת המקרו על הרשויות המקומיות ועל הצרכים שלהם. יש שם גם שלוש חלופות להפעלה, החל מהחלופה שהשלטון המרכזי לא מתערב והרשות המקומית מכילה את האירוע בגזרתה. לבין איזה שהיא חלופה שהיא אקטיבית נורא. היא מאפשרת גם למנגנון הניהולי שנוצר אחרי אירוע כזה, שמתפעל את העניין של השיקום, היא מאפשרת לו להיות מאוד נקרא לזה חלופה שהיא יותר פרואקטיבית. מאפשרת לו באמת באמצעות כל מיני כלים של חברות ממשלתיות, וכל מיני דברים כאלה, לסייע בידי הרשויות שמתקשות לבצע בעצם את השיקום. כמובן שהכול תלוי במידת הנזק שנגרם והחוסן של הרשות. יש פה הרבה פרמטרים שצריכים להילקח בחשבון. אבל אני בהחלט חושבת שזו בשורה מאוד גדולה. 

אני מברכת על הדיון הזה. זה דיון מאוד חשוב. הוא מאיר זרקור על בעיה שהיא בהחלט צריכה להיות נדונה וכל שחקן צריך לראות איך הוא נותן פה את המענה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה. משרד הפנים, עידו צ'פניק, בבקשה אדוני. 

 << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >>  

שלום רב. אני מנהל אגף מתודולוגיית בקרה בשלטון המקומי. במנהל לשלטון מקומי של המשרד. שתי מילים כלליות ואז ניגע בדברים הפרטניים. 

משרד הפנים נתן כספים לרשויות המקומיות גם עבור הצטיידות וגם לרשויות קולטות. 30 מיליון שקלים לחודש עבור אוקטובר, נובמבר ודצמבר. ועכשיו אנחנו מתחילים לחלק גם עבור ינואר, פברואר ומרץ. 

אני אגע בדברים הכלליים שקיבלנו כחומר לדיון. אנחנו עושים בטיוב רגולציה. זו אחת מתוכניות הדגל של המשרד. אני מנהל אגף חדש שהוקם במשרד הפנים, לא היה לפני כן. אגף של מתודולוגיית בקרה, כדי לראות איך אנחנו שומרים על הבקרות במטרה לאפשר את טיוב הרגולציה הזה בתחומי עשייה השונים. השנה אנחנו נקדם את הנושא של תקציב רגיל ותקציב בלתי רגיל. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה מדבר על זמן חירום או באופן כללי?

 << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >>  

אני מדבר על בכלל. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ומה הייחוד של מצב חירום בהקשר הזה?

 << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >>  

קודם כל יש המון הקלות רגולטוריות שנתנו בזמן החירום. גם בהיבטים פיננסיים של שימוש בכספים, קבלת הלוואות, שימוש בעודפי מזומנים שיש לרשויות בכל מיני קרנות שנועדו למטרות אחרות לטובת החירום כהלוואות וכדומה. מתווים של אישורים עקרוניים. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

השאלה שלי בעצם האם תוכלו לרכז צוות בין משרדי באחריותכם, אני חושב שאתם בהחלט, כפי שציינה שירלי מרוה"מ, אתם הפיבוט לעניין הזה. לציין לא באופן כללי איך מקטינים רגולציה, אלא בזמן חירום מה עומד לרשות הרשות, יחד עם כמה מנכ"לים רציניים שחברו ויודעים, להגדיר מהם המגרות, מהן המעטפות שאתם נותנים, שהמדינה תיתן בפטור ממכרזים והליכי רכש. גמישות בהתקשרויות עם קבלנים, גמישות תכנונית, פטור מהיתר בנייה, תב"רים מתאימים לחירום. חבירה לעובדים מקצועיים, איך אפשר לקבל אותם. תגבורי אבטחה, פטור מארנונה למפונים כאלה ואחרים שצריך, שאין סיבה לגבות מהם. שינוי סיווג מבנים מול מי עובדים בכל משרד. אלו חלק מהדברים שצריך לעסוק בהם. זה לא כזה מסובך. האמת שכמעט כל הידע נמצא וצריך להחליט איזה סוג של הקלות נותנים בחירום מעבר לדברים המבורכים שאתם עושים. 

 << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >>  

אז חלק מהדברים שאתה מציע אנחנו עשינו עכשיו בתקופת החירום. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תרכזו את זה, תארזו את זה. שיהיה בחבילה מוכרת למנכ"לים. 

 << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >>  

אין שום בעיה, לעשות צוות בין משרדי עם השלטון המקומי. לא חשוב כל כך ברשות מי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. בסוף הם מכירים את השטח ואנחנו על הרגולציה ואנחנו רוצים סך הכול לטובת העניין. אנחנו טיפלנו בהוראת שעה לתקנות העיריות (מכרזים) והארכנו מאליהם מכרזים כדי שהרשויות לא יצטרכו להידרש להכין מכרזים עכשיו בתקופה הזאת. אז טיפלנו בחלק מהדברים ואין בעיה לרכז את זה יחד עם מרכז השלטון המקומי והאזורי. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

יפה. 

 << אורח >> עידו צ'פניק: << אורח >>  

בשמחה רבה, אין בעיה. אני לא מכיר את הדוח של משרד ראש הממשלה. אנחנו נקרא אותו ונלמד ממנו וכמובן שיהיו בצוות, בשמחה רבה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

מצוין. שלטון מקומי, מי נמצא פה? 

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >>  

אני מהשלטון האזורי. קוראים לי אלון ביטון, אני מנהל אגף חירום וביטחון במרכז שלטון אזורי. הגוף שמאגד את 54 מועצות אזוריות בארץ. אני מדבר מהפוזיציה הזאת, שזאת פוזיציה ייחודית. המושבים והקיבוצים הם השכפ"צ של המדינה. הם הרבה פעמים, אנחנו רואים עכשיו היטב. ואצלנו יש לא מעט בעיות. אנחנו שיוריים להרבה מאוד משרדי ממשלה. אנחנו נופלים בין הכיסאות בהיבטי תקציב. אם זה של משרדים גדולים כמו המשרד לביטחון פנים ומשרדים אחרים. 

אנחנו בהחלט מסכימים פה עם מה שאומר חה"כ אלון שוסטר, שאנחנו צריכים חבילות כאלה. אנחנו צריכים אותם מראש. אנחנו צריכים להכיר אותם. הרבה פעמים אנחנו מקבלים דברים או אד הוק או בעקבות איזה שהוא אירוע שקורה מאפס למאה ואנחנו צריכים להגיד. הרשות המקומית מה שמאפיין אותנו שאנחנו העוגן בשטח. ודרך אגב, היום, אפילו באירועים של חירום וביטחון, ראש הרשות הפך להיות כתובת לאזרח, בכל דבר ועניין. מפשיעה, דרך אירוע רעידת אדמה שיקרה וכן הלאה. זאת אומרת, ראש הרשות נדרש לתת מענים על כל הקשת של האירועים. הוא לא יכול להגיד 'סליחה חבר'ה, זה משרד השיכון, זה משרד הביטחון'. הוא נותן את המענה. 

ובאמת יש פער גדול בין הצורך לבין התקציב. אם אתה רוצה להיערך מראש ונכון לתופעה של שריפות או לתופעה של רעידות אדמה או לתופעות של פשיעה או מרכיבי ביטחון זה תקציבי ממשלה, זה לא תקציבי רשות. התקציבים האלה, אני בהחלט מסכים עם מה שנאמר פה. אנחנו צריכים לשבת יחד, מה שנקרא אחרי ה-7.10, ב-mindsets של אחרי ה-7.10, שאנחנו מבינים רגע שמה שנקרא, סליחה על השפה, shit happens. ורגע לשים הכול על השולחן. תרחיש הייחוס המצרפי לעורף צריך להערכתי להיות המוביל. ורח"ל והמל"ל ובטח פיקוד העורף כמשפיע או כמתווה דרך בהקשר של התרחיש הייחוס המצרפי לעורף. ומשם לגזור באמת משמעויות אמיתיות. 

לדוגמה, סתם סליחה שאני משתמש בדוגמה כואבת, לפחות לי. שריפות. אז מבוא מודיעין הייתה היישוב הראשון בישראל שב-2019 ירד מהמפה של היישובים. היום בלי, לצערנו יש יותר. אבל זה לא זעזע את אמות הסיפים כמו שזה היה אמור לזעזע את אמות הסיפים. הרי אנחנו כמדינה כבר בוגרי אסון הכרמל והיה עבודת מטה מאוד רצינית, דרך אגב, של המל"ל ומשרד ראש הממשלה ומשרד הפנים וכל השותפים. אבל באמת זה נתקע על תקציב. זאת אומרת ידוע שצריך לעשות קווי חיץ מאש, אבל זה עולה מאות מיליונים. ועושים פיילוט זוחל כזה לאט וזה לוקח זמן. אבל בסוף זה לא האינטרוול. 

קריאה שלי פה לעשות סבב בין משרדי שאנחנו גם נהיה שותפים בו. ודבר שני, להאיץ מאוד את אפשר לקרוא לזה בירוקרטיה, אבל אפשר גם לקרוא לזה תהליך קבלת ההחלטות ולהבין שהדבר הזה צריך לחלחל מהר לשטח. וראש הרשות הוא האופרטור בהקשר הזה, אין מישהו אחר. ראש הרשות הוא היחידי שרואה את הכול, מלמעלה עד למטה בכל החתכים ויודע לתעדף ואתם חייבים לסמוך עליהם. הם יודעים מה הם עושים וגם האחריות עליהם. עד כאן. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה רבה. ראש המועצה, בבקשה. 

 << אורח >> דוד אלחייני: << אורח >>  

שלום אדוני יושב-הראש. זה דיון מאוד חשוב. אני אלחייני דוד, ראש מועצה אזורית בקעת הירדן. נתחיל בכלל בקליטה של מפונים. היה פעם גוף שנקרא רח"ל – רשות חירום לאומית. והייתה להם תוכנית קהילה קולטת קהילה. ידענו בישובי בקעת הירדן איזה קהילות אנחנו קולטים, את מי אנחנו קולטים, ביקרנו קהילה את קהילה. וכשזה הגיע למצב של חירום כל התוכנית הזאת קרסה. 

אני אתן קצת סקירה על איך הגישה שלי כראש רשות, בכלל כל הנושא של השגרה וחירום. אני לא סומך על אף משרד ממשלתי – זו תפיסת העולם שלי. אני אתן לכם דוגמה. אני מחזיק שמונה אמבולנסים, כשהמועצה מחזיקה ברחבי בקעת הירדן בשעת שגרה, הם ישמשו אותנו גם בחירום. זה הכול נופל על המועצה. אנחנו שמים מצלמות בכל הצמתים. אנחנו דואגים לכך שיהיו גדרות בכל היישובים, כי המדינה לא עושה את זה. זה משהו שאנחנו לוקחים עליו את האחריות והמדינה לא לוקחת אחריות. וזה בכל דבר אפשרי, גם בזמן של רעידת אדמה. אנחנו יודעים שאף אחד לא יבוא. אז אנחנו מתעדים את הכלים שיש לנו, ואנחנו את כל הציוד שלנו אנחנו רוכשים. המדינה לא עושה שום דבר. אין לה שום תוכנית אסטרטגית של מעבר משגרה לחירום – כי זה עולה כסף. ובזמן תמיד, זו תכונה אנושית, כשאתה בשגרה אז אתה מתכנן על השגרה. בזמן של חירום אף אחד לא מתארגן לזמן של חירום מסיבה אחת פשוטה – כי זה עולה כסף. וראש רשות לא רוצה להוציא כסף על משהו שהוא חירום, שהוא ערטילאי. עדיף לו לתת את ההפניה התקציבית שלו, את הכסף שיש לו לטובת רווחת התושבים בזמן של שגרה כי זה שם זה בא לידי ביטוי. כשאתה מדבר על חירום אתה צריך להשקיע כסף והרבה מאוד כסף. והכסף זה חסר. 

וכל ראש רשות מתנהג בצורה אחרת בתקציב שלו. ואנחנו מפנים הרבה מאוד משאבים לחירום. ואף אחד לא יכול ללמד אותנו מה יכול לקרות בחירום, אלא רק כל אחד באזור שלו והוא יודע הכי טוב באזור שלו. אז אין פה תוכנית אסטרטגית למדינת ישראל וכל אחד שמדבר מעבר משגרה לחירום שיבין שאין מושג כזה, אלא אם כן ראש הרשות מתווה אותו וזו תפיסת העולם שלו. כי למדינה אין תוכנית כזאת. 

עוד דוגמה אחת פשוטה – דיברו עכשיו על סיפור של העלטה. דיברו על עלטה, שמדינת ישראל אם תהיה מלחמה בצורה כזו או אחרת לא יהיה חשמל שלושה, ארבעה, חמישה, שישה ימים. אמרנו אוקיי, בואו נראה איך אנחנו כרשות רואים את הדברים. ואמרנו אוקיי, הדבר האופטימלי ביותר זה עכשיו 21 יישובים, 800,000 שקלים ליישוב, יש לי גנרטור בכל יישוב. המדינה תשים את הכסף? בוכרה פיל מישמיש. העברנו למי שצריך, זה לא יקרה. זה לא יקרה. אז אנחנו מוצאים פתרונות שלנו. כבר פנינו, יש לנו כמה מערכות פוטו-וולטאיות, סולריות, בבקעת הירדן. לראות האם אפשר בדרך כל דרך בתקופה במצב של כזה, שנקבל את החשמל מהם. זה אנחנו יוצרים את הפתרונות. המדינה אין לה שום פתרון ואין מענה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה רבה. לימור איצקוביץ'. 

 << אורח >> לימור איצקוביץ: << אורח >>  

תודה רבה. לימור איצקוביץ, סגנית ראש מנהל הרווחה בעיריית נתניה, עובדת סוציאלית. 

אני מתחברת לשני קודמיי שדיברו. ואני אדבר בקצרה. אני רק אספר סיפור קטן ממש. באחד הימים הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר, ב-23:45 אני מקבלת טלפון. הדובר מציג את עצמו כנציג משרד ראש הממשלה. אני נדרכת. ואז הוא אומר לי יש בחור הלום קרב שהגיע באוטובוס של מפונים לנתניה. האוטובוס עבר בים המלח, לא היה מקום. עבר לירושלים, לא היה מקום. הגיע לנתניה, המלון מלא. והוא מבקש את העזרה שלנו כרשות מקומית. אגב, עיריית נתניה קלטה אלפי מפונים. 

לנו כרשות מקומית לא היה מידע מקדים מי מגיע, מתי מגיע, איך מגיע, באיזה מצב מגיע. ובכל זאת נדרשנו והתייצבנו. העובדות הסוציאליות התייצבו בשעות הלילה. הדבר האלמנטרי, מישהו פינה את האנשים האלה. למישהו, מישהו נתן להם וואוצ'רים עם תעודות זהות. אחר כך הגדילו לעשות ואמרו תאספו נתונים: כמה זקנים יש, כמה ילדים יש. מישהו פינה והיה לו את הנתונים האלה וחבל שלא נתנו ולא שיתפו אותנו בתהליך. 

אני אגיד עוד דבר אחד בהקשר של רגולציה וצמצום בירוקרטיה. בחודש הראשון כ-250 עובדים מהמנהל שלנו עבדו בנוסף לשגרה גם בעבודת החירום. אנחנו מסרנו 45 בשורות מרות, טיפלנו כאמור ב-7,000 מפונים. האנשים שלנו היו צריכים לעשות גם את השגרה וגם את החירום. אני מודה למשרד הרווחה שהקצה לנו תקנים. אבל כל הסיפור של מכרוז ולצאת למכרזים של כוח אדם והסכמי שכר, בסוף עשינו את זה, קלטנו. אבל תקצרו תהליכים. כוח האדם הזה היה מאוד מאוד חשוב לנו בימים הראשונים. 

אז שני דברים: תשתפו את מי שמבצע בפועל בתהליך. תנו בידיו את המידע וצמצמו בירוקרטיה שקשורה ביכולת להוציא לפועל את העבודה שלנו. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה. משרד הביטחון. יש לכם משהו לתרום או לא? 

 << אורח >> סא"ל עדנה פרדו: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

הבנתי. יש לכם התנגדות להקמת צוות שדובר עליו כרגע? לא, נכון?

 << אורח >> סא"ל עדנה פרדו: << אורח >>  

עדנה פרדו, אני אשת מילואים בפיקוד העורף מחלקת מיגון. ואנחנו כמובן עם מנהל התכנון, משרד הפנים, נותנים את כל המעטפות של המיגון, בצמצום לוחות זמנים מאוד משמעותיים. בהתאם להוראות שעה, תמ"אות שרצות. ואנחנו משתפים פעולה כדי כמובן לממש את הממ"דים והמרחבים המוגנים בזמן הכי קצר כמצילי חיים. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

טוב. חה"כ עטאונה, רצית להגיד משהו?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בדיוק אני רציתי להתחבר עם הדברים שלה. כי הנושא של המיגון, במיוחד לגבי החברה הערבית הבדואית בנגב, בחצי שנה אחרונה יצא לי מכל כיוון מרוב שדיברנו על זה בצורה עקבית וגם הגענו לתכנון. אבל כאשר מדברים עכשיו על פערים בכלים לרשויות להתמודד בזמן חירום, אני חושב שלגבי החברה הערבית הבדואית אין שום כלים. ולמרות חצי שנה אחרי המלחמה, גברתי, אני פונה אלייך. 

 << אורח >> סא"ל עדנה פרדו: << אורח >>  

אני איתך. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לגבי המיגון בחברה הערבית הבדואית בנגב, לא נעשה שום דבר עד רגע זה חוץ מטפטופים קטנים בקצוות בצורה יסודית עדיין מוסדות החינוך בכפרים הלא מוכרים אין בהם מיגון ואין אפילו באופק שום מחשבה איך אפשר להתמודד עם המצב. ולכן חשוב מהדיון הזה בכל הצוות שיהיה גם לאוכלוסייה הזאת השקופה בנגב, מגיע מענה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה. יעקב שנרב, משנה מנכ"ל משרד השיכון. בבקשה אדוני. 

 << אורח >> יעקב שנרב: << אורח >>  

משרד הבינוי והשיכון פחות נוגע בדיון הזה. ובוודאי בהיבט הזה. אבל אני אשתמש גם בכובע הקודם שלי, הייתי 12 שנים גזבר רשויות ואני אשלב את הנקודה הזאת. 

קודם כל אני מבקש לדייק, לא את הנתונים, אלא את המושגים. קודם כל הרשויות הטרוגניות. לא ראי רשות זאת לאחרת. אזורית לא דומה למקומית, מקומית לא תמיד דומה לעיר, למרות שהיא יותר דומה. ראש רשות כפרית זה משהו אחד, ראש רשות עירונית זה משהו אחר. כאשר יש שני מושגים שקצת אנחנו מערבבים אותם: אחד זה המימון, המקור הכספי. שזה יותר דיון שצריך באותו דיון שאנחנו ממש לא מתנגדים לו, אנחנו בעד, שיושב הראש מציע. זה דיון עם האוצר. והדיון השני זה הביצוע. כאשר אנחנו מדברים על הביצוע זו המגמה של משרד השיכון בתשתיות, מי שקצת מכיר, להעביר לרשויות. 

אלחייני הוא ראש רשות ותיק, עם ניסיון, עם צוות מדהים בכל מה שקשור להנדסה. לא בכל הרשויות זה כך. לא כל רשות מסוגלת להרים פרויקטים. יש רשויות מאוד מנוסות. יש רשויות שקשה להן. יש רשויות שבגלל בעיות תקציביות פנימיות אין להם אפילו מהנדס. אז להגיד להעביר הכול לרשויות זה במקרה הטוב פופוליזם. במקרה הפחות טוב זה פשוט מסוכן לרשויות האלה, כי הם פשוט לא יצליחו וזה להכשיל אותם. 

לכן אני חושב שצריך במסגרת הדיון להגדיר בצורה מאוד ברורה ואני חושב שזה הוצג פה מאוד טוב מקודם, איזה רשויות יכולות, איזה רשויות לא יכולות. 

לגבי משרד השיכון, משרד השיכון מה שדובר פה קודם, צריך להבין שלא כל אירוע דומה לאירוע. יש אירועים של רעידת אדמה שזה מעבר לטווחים בוא נאמר ארוכים. יש אירועים כמו לצערנו מה שקרה ב-7.10 שזה מעבר, אני מקווה לפחות, מעבר לזמן מסוים ואז לחזור. זה לא אותו דבר. זה לא אותם אירועים. בכל מקרה, יש איתורים כל הזמן. מי שקצת מכיר את החומרים. איתורים של 90 מקומות רלוונטיים בישראל לפינויים ולהקמת מקומות זמניים. זאת אומרת, יש שלושה שלבים, מי שמכיר את זה. שלב ראשון זה מלון אורחים. עזבו מה אני חושב על זה, אם זה טוב או לא טוב. חווינו את זה כולנו. משרד השיכון לא נוגע בזה, אבל יש פה סוג אחד של פתרון. 

הפתרון השני זה מיקום זמני. זה לסדר גודל של מ-10 חודשים עד שנתיים שלוש, עד 10 במקרה הקיצון. שזה אתרים זמניים שהם בבנייה שאיננה קבע, אבל הם על מיקומים, ברעידת אדמה זה דרמטי. במקרה של מלחמה זה לא רלוונטי כי זה יציאה ממקום לזמן מסוים וחזרה. לא מקימים אתרים זמניים בהיקפים אדירים למשהו שחוזר עוד מעט, במיוחד שלוקח 10 חודשים להקים אותה. על זה משרד השיכון יש לו לא רק תוכניות, אלא גם ניסיונות. מי שמכיר מה שקרה באסון הכרמל בבית אורן או בהתנתקות. 

השלב השלישי זה בניית קבע. בניית קבע, צריך להבין, זה השולחן שמדובר עליו, שאתה מציע אותו, אדוני יושב-הראש, אם אני מבין נכון. צריך להבין, אני כל בוקר כשאני קם זה להילחם בבירוקרטיה. אני משנה למנכ"ל משרד, זה מה שאני רואה את תפקידי, אם היה צריך להגדיר אותו בשתי מילים: "מלחמה על בירוקרטיה". זה קל מאוד לומר את זה. גם לי קל מאוד לומר את זה. קשה מאוד לבצע. כי הבירוקרטיה לפעמים צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. בירוקרטיה לפעמים מונעת כשלים. אני אפילו לא מדבר על שחיתות, אני מדבר על כשלים במקומות שהבירוקרטיה אמורה לעזור. אז לעשות בירוקרטיה חכמה זו הגדרה לעניות דעתי נכונה יותר ולא להוריד את הבירוקרטיה. 

מצד שני, אין ספק שיש לנו עוד הרבה מה לשפר. בואו, אני לא מתבלבל. גם משרד השיכון שמעביר בשנים האחרונות, מי שמכיר, הרבה יותר מהפעולות, גם לרשויות, בוודאי לטובות. לדעתי כמעט כולן. וגם לגורמים שהם חיצוניים, שזה המקצוע שלהם. 

פה אני אסיים בנקודה קטנה. אני חושב שיש פתרונות. אני אתן פתרון אחד שאני כגזבר 12 שנים השתמשתי בו, שאני חושב שיש פה אפילו מייצגים שלו. זה נקרא חברה משק וכלכלה. היא יודעת, אומרים לה מה התקציב, אומרים לה מה לעשות, יש לה את הדברים מוכנים. הם בנו עבורי כשהייתי גזבר, אני כבר הרבה שנים לא גזבר, אבל כשהייתי גזבר הם בנו עבורי, יש להם את הניסיון, יש להם את היכולת ויש להם את הכלים. זאת אומרת ככל שנפתח לרשות המקומית, לשלטון המקומי, שיש להם ריכוזי, יש להם כלים שלהם, עם פלוסים ומינוסים, גם זה אני לא מתבלבל. יש להם כלים מדהימים שיכולים להקים בזמן קצר פתרונות טובים. עד כאן. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה. יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון חירום, שלטון מקומי. 

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>  

יש את סרג' בזום. אני אדבר אני, אין בעיה. אני רוצה לדבר על משכ"ל. יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון וחירום מרכז שלטון מקומי. 

אני רוצה לדבר על משכ"ל, החברה למשק וכלכלה. זה חברה בת של השלטון המקומי ושל המועצות האזוריות ביחד. שהיא למעשה מייצרת מכרזי מדף לרשויות המקומיות, בפיתוח, בבינוי, בשמירה, בכל דבר. זה חוסך את המון בירוקרטיה, במיוחד לרשויות שקשה להן לבצע. אנחנו הצענו את זה לתקומה, לא נענינו. הצענו את זה למגן הצפון עכשיו בנושא של בנייה של בתי ספר, חיזוק. זה לא חיזוק, זה למעשה בניית מיגון לבתי ספר שמתוכננים במסגרת תוכנית מגן הצפון. אנחנו באיזה שהוא דין ודברים איתם כדי שהם יסייעו להם. כי בעיקר הם עובדים לא עם גורמים פרטיים אלא רק עם רשויות מקומיות. לכן מוסדות חינוך שנמצאים ברשויות המקומיות אז הם יכולים המון לסייע בנושא. 

אני רוצה לגעת בכל הנושא של הגמישות. ברשויות המקומיות לאורך כל חרבות ברזל זה מאוד בלט, במיוחד בנושא של הפינוי שכרעם ביום בהיר הופיעו אנשים מפונים ברשויות מקומיות. העוצמה של זה הייתה עוצמה אחרת מאשר בתרגילים או כל מיני תוכניות אחרות אופרטיביות כמו מלון אורחים, שזה הליכה לבית ספר. זה היה בכלל תוכניות אחרות שהוא פינוי למלונות. כאשר בשום פקודה לא הופיע שהרשויות המקומיות הן חלק מזה. כלומר, מפנים אותם למלונות, הכול יש במלון. ורשויות כמו נתניה וכמו הרצליה, זה רשויות חזקות. ירושלים וטבריה. פתאום קיבלו אנשים שהגיעו פשוט עירומים, עם בגדים בלבד ואף משרד ממשלתי לא נמצא שם. עכשיו היה צריך להמציא, הרשויות היו צריכות להמציא את עצמן איך מטפלים באותם אנשים עד שהמדינה תתאושש. כלומר משרד החינוך, משרד הרווחה, תרבות. יש המון דברים. 

אני כבר לא מדבר על הנושא של הנתונים, של האנשים שהגיעו. שזה דרך אגב, עד היום. עד היום חלק מהאנשים הם ניידים, הם עוברים ממקום למקום. וכל אחד שעובר צריך למצוא לו את החבילה החדשה. כי הוא, אם הוא מטופל רווחה אז רווחה ואם חינוך אז למצוא לו מסגרות חינוך במקום שהוא עבר. אין את השליטה הזאת של השלטון המקומי, כרשות מקומית. ואני מדבר על הרשות שפינתה, למשל קריית שמונה, היא פרוסה על קרוב ל-170 אתרים. אז איך מנהלים את זה בכלל? איך רשות כזאת מנהלת את זה? פשוט כל המנהלים מהרשות המקומית, ראש הרשות מטייל כל היום בין מקום למקום מטייל ומנסה. והרשות הקולטת מנסה לסייע לו בגלל החיבור בין הרשויות המקומיות. 

מעבר לזה אני חושב שצריך לייצר איזה שהיא גמישות ברשויות המקומיות בכל הנושא של סיוע בין רשויות מקומיות. קודם כל לרשויות שמקבלות עליהן כזה משימה כמו לקלוט, המדינה צריכה לבוא להגיד קחו כסף, תטפלו הכי טוב שאתם יודעים עד שאנחנו נתערב. ולא התחשבנות תגישו קבלות. עכשיו צריך לטפל באנשים. אנשים מגיעים, צריך לקנות להם תיקים, צריך לעשות הרבה דברים. צריך לקנות להם במסגרת בית המלון, דברים שהרשויות המקומיות לא יודעות לעשות את זה מעכשיו לעכשיו. אז צריך איזה שהיא גמישות של המדינה, כי היא מבינה שיש קטסטרופה עכשיו וצריך לטפל בה מהר. 

דבר שני, הסיוע בין רשויות מקומיות. היום החקיקה מדברת שבשביל לסייע בין רשות לרשות אתה צריך אישור של משרד הפנים שהוא גם צריך להודיע לוועדת הפנים כדי לאשר דבר כזה. צריך לראות שבעתות חירום מייצרים איזה שהוא מנגנון מהיר כדי לפתור את הבעיה, כדי לסייע בין רשות אחת. כן, גם כספי, הכול. מידע זה כבר שהו אחר. זה הנקודות. 

דבר אחרון, כל הנושא של אוכלוסיות מיוחדות. כל הנושא של המעבר המידע של אוכלוסיות רווחה. מי מטפל ואיך מטפל. הדבר הזה נכון לעכשיו נדון בוועדת העבודה בנושא של תקנות שמעביר משרד הביטחון. חלק מהתקנות כבר עברו. קבעו מחויבות לגבי אוכלוסיות מיוחדות, מי בדיוק אמור לטפל בהם בשעת חירום. זה מהפינוי דרך היערכות לזה ותוך כדי. למשל נושא של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים רפואיים בדרך כלל, אז משרד הבריאות דרך קופות החולים. 

ודיבר פה מישהו על נושא של עלטה. אז בעלטה מי שאחראי לטפל באותם אנשים מונשמים שנמצאים בבתים זה משרד הבריאות. נכון שהוא יכול להיעזר ברשות המקומית לצורך העניין. אבל ההיערכות שלו וקנייה של גנרטורים ופינוי של אנשים כאלה צריך להיעשות על ידי משרד הבריאות. הרשות המקומית תעזור, ובאמת רשויות עוזרות ומבקשות את הסיוע הכספי לקנות עוד גנרטור, להכין עוד איזה מקום שיכול לקלוט אנשים שמונשמים קל, שהם ניידים. כדי לתת להם סיוע לכמה שעות על מנת שהם יחזרו הביתה. אבל המדינה לא, אתה רואה כבר חודשיים מדברים על עלטה. אבל עוד אף רשות לא קיבלה סיוע מהמדינה דרך משרד הבריאות רק לדבר הזה. כלומר, דברים קורים לאט. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

אז מה אתה ממליץ?

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>  

אני אומר, לייצר איזה שהוא מנגנון מהיר לשיפוי הרשויות. במיוחד שמדובר במצב חירום. גם בנושא של כל הטיפול במפונים וגם בנושא של הרשות המקומית שמתחילה לעבוד ב-24/7 וצריך שיפוי על זה. גם לעובדים שלה, אבל בכלל לא רק צוותים שהיא מוציאה כל הזמן החוצה וגם לדברים שהם מעבר לזה. כלומר, דברים שלא לקחת אותם בחשבון. משרד הפנים יודע לעשות את זה, אבל זה לוקח זמן. זה לוקח זמן ורשויות לא רוצות לקחת על עצמן. אנחנו צריכים לזכור שחרבות ברזל קרה בדיוק בחודש של הבחירות, אז היו שם המון לחצים מכל הכיוונים. גם אופוזיציה וגם כל מיני אנשים אחרים, וגם הרשות המקומית עצמה הייתה די מוגבלת. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

הבנתי. חה"כ שוסטר, יש לך הצעה?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן. אני אציע את ההצעה הבאה ונראה אם נוכל להתכנס אליה. 

 << אורח >> עינת קדרון: << אורח >>  

אפשר רק להתייחס לסוגיית הנתונים, ברשותכם? 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

באיזה נושא?

 << אורח >> עינת קדרון: << אורח >>  

באופן כללי בחירום. עינת קדרון, עיריית נתניה. אחראית גם בחירום על הרבה דברים שקשורים לנתונים. אני ממש רוצה ברשותכם לחזק את הפער בנתונים שעלה גם על ידי חברתי לימור וגם על ידי יוחאי ולשים פה רגע איזה שהוא פוקוס. 

אנחנו בשנת 2024, לא יכול להיות שאנחנו בעולם של נתונים, נתונים זה כוח. לא יכול להיות שאנחנו מתקשים בהעברת נתונים בסיסיים בזמן חירום. דרך אגב, זה נכון גם פנימית שלנו בתוך העירייה, אבל לא פחות בין המשרדים. לימור הזכירה את העברת הנתונים, נתוני המפונים. תחשבו שנתונים זה כוח. אם היינו יודעים מי הגיע אלינו היינו יכולים לדאוג לו בצורה יותר מדויקת וכו'. 

אז יש את הנתונים עצמם, יש איך מעבירים אותם, כמה הם נכונים ויש מערכות לדבר הזה. זה אירוע מאוד מאוד גדול שלדעתי חייבים לתת עליו את הדעת בכל צוות בין משרדי שלא יוקם. וחייב להיות מטופל בשגרה. כי מה שלא יטופל בשגרה לא יעבוד בחירום. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה. אריה מור, משרד החינוך. בבקשה אדוני, רק בקצרה. 

 << אורח >> אריה מור: << אורח >>  

קודם כל, אנחנו כבר עשרות שנים מדברים על הנושא הזה וזה לא מתקדם. אני חושב שהגורם שאמור לרכז את זה כמו שריכזו את אותה החלטת ממשלה של מלון אורחים שלא קוימה במקרה הזה. כמו הסיפור שנמצא במשרד השיכון של אתרי בנייה ואחריות משרדית לכל אחד מהמשרדים. צריך להוביל פה את המהלך. יש פה המון לקחים שנלמדו בחמישה חודשים האחרונים, בטח לא בחודש האחרון.

משרד החינוך בנה בחודשיים 70 בתי ספר, זה לא משהו שאפשר לעשות בשגרה אירוע כזה. בחירום זה עוד יותר עם קיצורי תהליכים ושיתוף השלטון המקומי. צריך באמת להקים את אותה ועדה ברשות חירום לאומית, שהיא אמורה להוביל את המהלך הזה ולייצר פה את אותו מסמך שיהיה בו את כל האופציות: אופציה של קליטה בקהילה, אופציה של קליטה באתרים זמניים. את כל התהליכים נלמדו. 

אנחנו למשל בהפקת הלקחים, כל מה שבנינו בחמישה חודשים האחרונים, אנחנו כבר רצים עם מכרזים שלנו, של מכרז בינוי בחירום של מוסדות חינוך, כדי לעשות את זה יותר מהר. מכרז לוגיסטיקה של הובלה של אותו ציוד. כי לא רק שבנינו מוסדות חינוך, היינו צריכים לארגן את הציוד, את האמצעים וכו'. אבל טוב שזה ייעשה כמו מלון אורחים, עם משהו מרוכז, מרכזי, עם כל ההיבטים של הפחתת הבירוקרטיה, רגולציה נכונה. כל משרד מה תחום האחריות שלו. כדי שאפשר יהיה להיות מוכנים לאירוע הבא. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

מצוין. חה"כ שוסטר, בבקשה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני אנסה להציע סיכום. יהיה כזה: 

1. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים ורח"ל להוביל צוות בין משרדי בהשתתפות משרדי ממשלה, גורמי ביטחון ורשויות מקומיות, לשם הכנת מעטפת מוגדרת היטב של סמכויות ייחודיות והקלות רגולטוריות בשעת חירום עבור רשויות מקומיות. 
2. עבודת הצוות תכלול: 
1. הגדרת כשירות הרשויות המקומיות שתהיינה זכאיות לסמכויות הייחודיות ולהקלות הרגולטוריות. 
2. הצוות יבחן סמכויות ייחודיות והקלות רגולטוריות בין השאר בתחומים הבאים:
1. פטור ממכרזים והליכי רכש (גמישות בהתקשרויות עם קבלנים וספקים). 
2. גמישות בתחום התכנון. לדוגמה פטור מהיתר בנייה, שינוי סיווג מבנים. 
3. גמישות תקציבית. תב"רים לחירום, השקעה בתושבים של רשות אחרת. 
4. גמישות בהעסקת בעלי מקצוע ועובדים, אלו הקיימים והחדשים שצריך. 
5. הקלות בגבייה. למשל ארנונה בגין דיור למפונים. 
6. הקלות בניהול מערך הנתונים. 
3. הוועדה תקיים, כך אני מציע, דיון המשך, במהלך כנס הקיץ. 

זה ברור לחלוטין שמה שצריך לעשות זה לתת את הכלים הייחודיים ואין ארוחות חינם. ניהול נתונים שהוא יותר גמיש יש לו את המחירים. אתם כולכם מבינים את העניין. כנ"ל בכל אחד מהתחומים. אנחנו רוצים לייצר מראש ידיעה, כיצד, מהם הכלים שבהם השלטון המרכזי יוכל להיעזר באותן לבנות יסוד שכולנו יודעים להעריך. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

מצוין. אז אנחנו נצרף את זה כסיכום ובקשה של הוועדה. ואני מבקש מכל מי שנוכח להישאר עוד קצת כדי שנוכל לשמוע את משפחות החטופים. בבקשה גברתי. 

 << אורח >> יעל אנגל ליצ'י: << אורח >>  

שמי יעל אנגל ליצ'י, אני דודה של אופיר מה-7 באוקטובר אני דודה של אופיר. אופיר נחטף מבארי כשהיה אצל חברה שלו. אני גם אחות שכולה. אח שלי נהרג על הגנת המדינה הזאת לפני 27 שנים. ב-7 לחודש הרגשתי שהוא מת סתם. הוא מת סתם כי מאז ה-7 באוקטובר מאות אנשים בשבי, אלפי אנשים נרצחו ואני מרגישה שנים דברים מאוד קשים: אחד, שאף אחד לא לוקח אחריות ממי שצריך. בצה"ל לקחו אחריות, נכון. שתיים, ניתוק מאוד מאוד גדול מהנציגים שלנו בכנסת, מכולם. לא שמאל ולא ימין, אנחנו לא מדברים פוליטיקה. 

אנחנו באים לכאן כל שבוע ואנחנו מבקשים להחזיר 134 אנשים הביתה עכשיו. כי בסופו של דבר נחזיר 134 גופות. ומי שאחראי על הגופות האלה זה אנשים שיושבים בבניין הזה, כי הם אחראים עלינו העם. ואנחנו מבקשים ומתחננים, יוסי שרעבי שישב עם אופיר בשבי במשך 54 ימים נהרג לפני חמישה שבועות מאש כוחותינו. כשיש מלחמה ויש הפצצות מתים אנשים. ולא בוחרים מי מת. מתים אנשים משלנו ומתים אנשים משלהם. 

אני מאוד בעד לחסל את החמאס. אני מאוד בעד שלא ימותו חיילים. אנחנו ופורום תקווה ופורום ביחד או פורום, כל הפורומים שנמצאים כאן. בסוף, דיברנו בחוץ עכשיו, כולנו ביחד. כולנו אנשים שרוצים שההרג ייפסק, שהחיילים שלנו, שהחטופים יחזרו הביתה. אבל אנחנו רוצים שהאנשים שיושבים בראשינו ייקחו אחריות על כולם ויחזירו אותם הביתה. 

וה-7 באוקטובר קשרה כשהייתה פה ממשלה, הוא לא קרה בחלל ריק. שייקחו אחריות וידאגו לעשות את התפקיד שלהם ולהחזיר אותם הביתה. 

הבאנו איתנו סרטון, הקרנו אותו היום בכל הוועדות. רצינו שיוקרן גם פה. אם יסכימו, נשמח. אם לא, לא. והכי חשוב לנו זה לשמור על האחדות של כולם ביחד, זה באמת הכי חשוב לנו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

מי אתה?

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

לא. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

יושב ראש איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

לא. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

למה לא אדוני? יש לי דברים חשובים לדיון. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

אז לא פה. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

למה לא פה?

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

ככה. כי אתה לא משפחות חטופים. תודה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הוא במטה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

בסדר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אדם שמוסיף כבוד לכל מקום שהוא מגיע אליו. לא יזיק.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

רצית להגיד עוד משהו, חה"כ טיבי?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני מוכן לתת לו לדבר במקומי. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

לא, אין צורך. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זו גישה עוינת לא לעניין. לא לעניין. מה הוא יגיד?

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

חה"כ טיבי, אתה באת אחרי הדיון, שאתה יזמת. אחרי שכבר היה סיכום. יש משהו שאתה תרצה להוסיף לדיון? 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לנושא הוועדה? לא, ראיתי פה משהו שההתייחסות לא נכונה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

בסדר, זו עמדתך, הכול בסדר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל אני ברשותך אגיד. חברי חה"כ שוסטר ואני הגשנו בבקשה לדיון מהיר לגבי פערים בכלים של רשויות מקומיות לניהול חירום. מאז ה-7 באוקטובר המדינה מתמודדת עם מצבי קיצון מורכבים ונדרשת לתת מענה חירום בתחומי התכנון והבנייה, החינוך, רפואה ועוד. בין השאר המדינה נדרשת לייצר הקלות ברגולציה על מנת להתאים את יכולות הרשויות המקומיות לתת מענה מהיר לצרכים הדחופים. ההקלות הנדרשות הן בדגש על תחומי תכנון והחשבות. 

רשויות מקומיות שהתמודדו עם הצורך לבצע בנייה מהירה והתארגנות דחופה לקליטת מפונים העלו צורך חיוני בהתאמות נדרשות, גם בצפון וגם בדרום. כך למשל הרשויות נדרשות לקיים מכרזים שמעכבים מתן חירום בתחומי רכש, ציוד, בינוי. עיכובים אלה מביאים למחסור בכיתות לימוד ומבנים מגורים זמניים. זו הסיבה שביקשנו לקיים דיון. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

בסדר. הגענו לסיכום. אני חושב שיהיה מקובל גם עליך, שיוקם צוות בין משרדי. נכון? שוסטר, תעדכן אותו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

זה רק סימבולי לכך שהבריאות עצמה בפערים לא נמצאת פה על השולחן. יש פערים עצומים בתחום של בריאות הציבור וזה מדהים שאין פה נציג של משרד הבריאות ושאתה לא מוכן לדון בדבר הזה בוועדה הזאת, גם בהיבט של המשפחות וגם בהיבט של בריאות הציבור בכלל. אני פשוט לא מבין. עזוב אותי, אני לא חשוב. איך אתה לא מקיים את הדיון ומזכיר את נושא הבריאות. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

משרד הבריאות אוזמן ולא הגיע. לכן אני לא יכול. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

אז יש לך פה נציג של ההסתדרות הרפואית ואתה מציג אותו. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

בסדר. כי אתה לא בדיוק נציג של ההסתדרות הרפואית. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

אני בדיוק נציג. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

אתה לא בדיוק. 

 << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >>  

אתה קובע מי נציג. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

אני, בוועדה הזאת אני קובע, כן. בבקשה גברתי. 

 << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >>  

שלום לכולם. אלה בן עמי, הבת של אוהד בן עמי שחטוף בעזה והבת של רז בן עמי ששבה משבי החמאס לאחר 54 ימים. 

אנחנו יושבים פה היום לאחר 164 יום שאנחנו חיים את המאבק הזה. אני אספר שב-7.10 לאחר שישבתי 15 שעות בממ"ד ויצאתי מהממ"ד והותקפתי שלוש פעמים על ידי מחבלים, יצאתי מחוץ לקיבוץ וחיכינו שם למשאיות שיבואו לקחת אותנו. בזמן שחיכיתי הסתכלתי על השער ולמרות שראיתי את התמונה הזאת של אבא שלי ב-11:00 בבוקר כבר בטלגרם, בכל מקרה ישבתי שם וחיכיתי שהוא ייצא החוצה. הוא ואמא שלי. 

וזה לא קרה. ומאז אנחנו חיים את המאבק הזה. ואני אומרת את המאבק הזה ובתוכו יש לי שני מאבקים: אחד זה באמת על הבריאות הנפשית והגופנית של אמא שלי, שהיא במצב מאוד לא טוב. והמאבק השני זה להשיב את אבא שלי. אני יכולה להגיד, לשתף שהיום קמתי בבוקר בצורה קצת יותר אופטימית מהבקרים האחרונים שאני קמה בהם. כי הלכתי לישון עם תמונה של אבא שלי שהוא חוזר. ואת החיבוק שאני אתן לו. ואני חושבת שדווקא היום, ומפה ראוי לחזק ולהיות הגב של המשלחת שכרגע נמצאת בדוחא. ולתת להם את כל הכוחות כדי שהם יחזירו את אבא שלי הביתה. מחר הוא צריך להיות בבית. אני צריכה לסיים עם הסיוט הזה. את הטראומה שלי מה-7.10 אפילו לא הספקתי להתחיל לעכל, כי אין לי זמן. 

אני רוצה להגיד גם בהקשר של זה שבעוד שבועיים הכנסת יוצאת לפגרה, כאשר לחטופים שלי, שלנו, אין פגרה. ואין להם גם את השבועיים האלה. אז אני מקווה ורוצה להאמין שעוד שבועיים גם הכנסת תצא לפגרה וגם אנחנו, משפחות החטופים, נוכל לצאת לפגרה מהדבר הזה, מהמאבק הזה, מהעבודה הזאת שיש לנו. אני רק בת 23 ואני כבר יושבת פה בכל הוועדות בכנסת ומדברת על כמה שאני צריכה את אבא שלי בבית וכמה שהכול צריך להיגמר. 

ובהקשר הזה של רשויות מקומיות שבעצם בשביל זה התכנסתם, אז אני אשמח להתייחס לזה. אני מהמועצה האזורית אשכול. אני לא קיבלתי יותר מידי תמיכה ויחס בנוגע למשפחות חטופים. אני מאמינה שזה כי לא היה להם את הכלים ולכן הדיון הזה מאוד חשוב. תודה שאתם מקיימים אותו, לכל הנוגעים בדבר. ואני רוצה להגיד שחייבים להחזיר אותם הביתה עכשיו וכל אחד פה צריך לשאול את עצמו מה הוא עשה אתמול, מה הוא עשה היום ומה הוא יעשה מחר בשביל שהם יחזרו הביתה ובשביל שאנחנו נוכל לחזור הבית הגם. תודה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

תודה רבה. אתה רוצה להגיד משהו, שוסטר?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

חה"כ טיבי?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אמרתי כבר באוקטובר, שכולם צריכים להיות בבית, נקודה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

טוב. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ואני מקווה שכל חברי הכנסת וכל המפלגות יצביעו בעד כל עסקה שתבוא לממשלה. יש כאלה שלא. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

לא יביאו אלינו, זה לממשלה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לממשלה, לממשלה. נציגים שלכם נמצאים בממשלה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> יעל אנגל ליצ'י: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש אולי בכל זאת אפשר להקרין את הסרט? הקרנו אותו בהרבה ועדות היום וזה חשוב שאנשים יראו אותו. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

מה יש בסרט?

 << אורח >> יעל אנגל ליצ'י: << אורח >>  

הסרט מדבר על, יש ברקע את התקווה, אבל הוא מראה את האנשים שחזרו הביתה כבר ומבקש לראות את כל המשפחות חובקות את היקרים שלהם. אין בו שום דבר פוליטי. הוא הוקרן היום כבר בחמש ועדות. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

לא, לא עניין של פוליטי. בדרך כלל, אני אומר, נהוג - - -

 << אורח >> יעל אנגל ליצ'י: << אורח >>  

אני יודעת, אבל היינו בוועדה אחרת ולא היינו. אתה צודק. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  

יש את זה פה?

 << אורח >> יעל אנגל ליצ'י: << אורח >>  

כן, בשלוף. תודה. 

(מוקרן סרטון)

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>  


אמן, הלוואי. תודה, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>