פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הבריאות 19/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 181 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ט' באדר ב' התשפ"ד (19 במרץ 2024), שעה 11:04 סדר היום: << נושא >> פיקוח המערך הארצי לבריאות הסביבה על מוסדות חינוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר אחמד טיבי מוזמנים: עמיר יצחקי – ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות הדר לוינברג – לשכה משפטית, משרד הבריאות נעמה גלצר – מנהלת תחום בריאות הסביבה (מוסדות), משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות ישראל אדלר – מנהל אגף רישוי מוסדות חינוך, מנהל רישוי בקרה אכיפה, משרד החינוך שרה יזרעאל – מנהלת פרויקטים, העמותה הישראלית לסרטן העור משתתפים באמצעים מקוונים: אפרת לאופר – מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, משרד החינוך רות דיין מדר – מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי בישראל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים – נועם כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פיקוח המערך הארצי לבריאות הסביבה על מוסדות חינוך << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתכבד לפתוח שוב את ישיבת ועדת הבריאות. הנושא שעכשיו על סדר היום הוא הדיון שביקשתי לכנס בנושא פיקוח המערך הארצי לבריאות הסביבה על מוסדות חינוך. הסיבה שביקשתי לכנס את הישיבה הזו היא בגלל שהשולחן שלי די מלא בבקשות שונות, שמגיעות אליי ממוסדות מפוקחים, ואני הייתי רוצה לקבל גם סקירה של האגף בהקשר הזה, וגם למעשה לשאול שאלות כדי להבין קצת יותר לעומק איך פועל האגף ומה החסמים שעומדים בפניכם. האם נדרש שינוי של כוח אדם, האם נדרש שינוי בצורת העבודה. אז אני אכבד את כבוד עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, להציג בפנינו את הדברים. ככל שיהיו לי שאלות תוך כדי הדברים אני ארגיש בנוח לשאול. בבקשה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> בוקר טוב. קודם כול, בבריאות הסביבה אנחנו עוסקים בהרבה תחומים נוספים מלבד פיקוח על מוסדות, אז אם אתם רוצים לקבל ככה את הסקירה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אשמח להתמקד בנושא של מוסדות החינוך. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אז אגיד שאנחנו עוסקים, מלבד מוסדות חינוך, גם בתכנון בנייה, בתחום של איכות מי שתייה, שימוש בקולחין, רישוי עסקים, וגם פיקוח על מוסדות חינוך ורווחה. נוסף על זה גם איכות מים בחופי רחצה. כל אחד זה בהתאם לכל מיני חוקים. בתחום הזה של החינוך, יש הבדל בין החינוך הממלכתי לחינוך של המוכר שאינו רשמי. החינוך הממלכתי, אנחנו פוגשים אותו כאשר מגישים בקשות להיתר בנייה למוסדות חינוך. ששם אנחנו נותנים חוות דעת לוועדות המקומיות לגבי מבנה בית הספר, התשתיות, החצרות. אתה מבטיח את הדברים, אחר כך החינוך הממלכתי פטור מרישיון. לכן, אנחנו לא רואים אותו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא פוגשים אותו יותר. סומכים על הרשות המקומית. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא פוגשים אותו יותר. כן. מדי פעם יכול להיות שלשכה מסוימת תחליט לעשות סקר, במסגרת הסקר תבקר בכמה מוסדות ותעלה לרשות המקומית או למספר רשויות מקומיות נקודות תורפה שהם מצאו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל ברמת העיקרון אתם נותנים את האישור בשלב הפרוגרמה, אני מבין נכון? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא בשלב הפרוגרמה, בשלב היתר הבנייה. במוכר שאינו רשמי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, אבל אתם נשענים למעשה במשך השנים על חוות דעת של הרשות המקומית או על כך שהרשות המקומית מטפלת - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו לא נותני רישיון, וגם לממלכתי יש פטור מרישיון, הם לא מגיעים אלינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הדרך של בקשה בתחום של מוסד חינוך היא שמשרד החינוך מפנה אלינו בקשה עם התוכנית של המוסד, ואז אנחנו מגיבים. מדובר במוסדות של המוכר שאינו רשמי, בסדר? במוכר שאינו רשמי זה מגוון, זה יכול להיות - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> גנים, בתי ספר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, יכול להיות גנים ובתי ספר, אבל גם יכול להיות ממגזרים שונים. אמנם הרבה מהמגזר החרדי או מיעוטים נניח, אבל יש גם כל מיני בתי ספר מיוחדים או גנים מיוחדים שהם לא ממלכתיים, ואז גם אלה מגיעים, אלה המיעוט. בכמעט 99% מהמקרים אני חושב, הם לא נכנסים לתוך מוסדות שעברו קודם בדיקה של בקשה להיתר בנייה שלנו כמוסד חינוך, אלא הם נכנסים לתוך מבנים ועושים להם הסבה, בסדר? זה איזה שהוא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בהכרח ככה או שזו המציאות? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, זאת המציאות. זאת המציאות הלא טובה לדעתנו. כי אתה צריך לעשות כל מיני התאמות, ואז אנחנו מגיעים למצבים שאחוז גבוה, כ-30% מהמוסדות נדחים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז רגע, נעשה סדר. מוסד שנכנס למבנה תקני, מוסד מוכש"ר שנכנס למבנה תקני שהעירייה בנתה לו, או שמשרד החינוך בנה לו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או ששכר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, רגע. אם שכר אני הולך למבנה עם התאמות. אבל אני מדבר כעת על מבנה שהתקבל בצורה מסודרת מראש. שמה איפה אתם פוגשים אותו? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> מה שציינת זה הממלכתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מדבר על מוכש"ר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> זה לא מגיע לשם. הוא לא נכנס לסוג כזה של מוסדות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא חושב שאפשר להגיד באופן קטגורי - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> יש, בודדים. אלה אנחנו נפגוש אותם. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> עמיר, הוא כן נכנס. למשל כל התיכונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי הדובר? סליחה, תציג את עצמך. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> ישראל אדלר, מנהל אגף הרישוי, משרד החינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעים מאוד. אוקיי, אם כך זה כן נכון לשאול את השאלה הזאת אותך: המבנים של המוכש"ר הם בהכרח לא מבנים - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> כל בקשה שמגיעה אלינו למוכש"ר, אם זה גנים, אם זה בתי ספר יסודיים, אם זה תיכונים – חייבת בחוות דעת של משרד הבריאות. אנחנו חייבים חוות דעת של משרד הבריאות ואנחנו מנתבים את הבקשות למשרד הבריאות. כמו שציינת בהתחלה, אתה ציינת שהגיעו לשולחנך הרבה בקשות. כשאני נכנסתי לתפקיד לפני כשנה וחצי, אנחנו ניתבנו למשרד הבריאות כ-7,000 בקשות לניתוב, לחוות דעת, וזה יצר, כמו שעמיר ציין, פקק כזה גדול במשרד הבריאות. הגענו לפגישה במשרד הבריאות והתברר שכוח האדם, כמו ששאלת, כוח האדם במשרד הבריאות הוא קטן מאוד. המפקחים שם עסוקים במגוון רחב של נושאים, דבר שיוצר פלונטר רציני. משרד החינוך ומשרד הבריאות יצרו נוהל חדש, ואנחנו מקימים עכשיו יחידת תברואנים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במשרד החינוך. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> במשרד החינוך, שתנוהל על ידי משרד החינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני עוד רגע אגיע לזה, אני ארצה לדעת גם לוחות זמנים. אבל אני רוצה לשאול אותה שאלה על מה שעמיר אמר. המבנים של המוסדות שנכנסים בקטגוריה של מוכר שאינו רשמי, ששם עיקר הבעיה, ואני אומר בכנות, אלה גם הבקשות שמונחות אצלי על השולחן, בסדר? הממלכתי, כמו שאמרנו, פוגשים אותם פעם ראשונה, מאשרים, ואז מה שנקרא זורמים עם האישורים של הרשות המקומית. המוכר שאינו רשמי, לאיזה סוג מבנים הם נכנסים כשהם נכנסים? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לכל סוג מבנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו, בשלב הזה שהם נכנסים, הם מקבלים את האישור של משרד הבריאות? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> במידה והאישור הוא חיובי, אז הם מקבלים רישיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, מצוין. זאת אומרת, אם לא אז הם ללא רישיון. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> ברוב המקרים הם נכנסים, אני אגיד איך בפועל. הם נכנסים ואז מגיעה אלינו בקשה והיא נבחנת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, נניח שאישרתם. הם קיבלו רישיון של משרד החינוך. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אם אישרנו והכול בסדר מבחינת היבטים אחרים שכמובן הם בסמכות משרד החינוך, הם מוציאים להם רישיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מתי אתם פוגשים אותם בפעם הבאה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אם יש שינוי בגודל המוסד או משהו כזה, או שזה תלוי בתוקף הרישיון שמשרד החינוך נותן. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> או תוספת תלמידים. מוסד שגדל בלי עין הרע וצומח. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> תנו לי עוד שני משפטים, אני אתן אבחנה. אם אנחנו מדברים על המצב הקיים עד עכשיו, ללא העדכון שנעשה גם בחוק, שהוא בעקבות, שהוא תואם, אותו נוהל משותף שהסכמנו עליו שני המשרדים –ואני אתייחס לשני המצבים. אנחנו נותנים אישור, ואם משרד החינוך נתן למוסד מסוים רישיון לשלוש שנים, אז אחרי שלוש שנים הוא מנתב לנו עוד פעם; אם זה לשנתיים, אחרי שנתיים – לפי איך שהוא קבע. בנוהל החדש, או בעדכון של החוק, למעשה, חידושים או שינויים משמעותיים, והחוק התייחס מה זה שינוי משמעותי, אז חידושים שאין להם שינוי משמעותי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוטומטי. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא אוטומטי, כי אנחנו בדקנו את התשתיות, בדקנו את בית הספר, את המבנה, את המים, את הביוב, את הכול. לראות שהמקום נקי, מסודר, שמר על רמת התחזוקה, הבקרה התברואית תעשה על ידי אותה יחידה שמשרד החינוך מקים ואנחנו לא נהיה בתהליך האישור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד שתוקם המחלקה הזו במשרד החינוך, מה קורה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> עד שתוקם – חיים כפי שחיינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם עושים את זה, רק בשביל לחדד. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן. עכשיו אני רוצה להגיד עוד נתון שהוא חשוב, וישראל יתקן אותי אם אני לא מדייק. בעשר השנים האחרונות, כמות המוסדות הוכפלה. זאת אומרת, יש פה גידול מאוד נרחב במספר המוסדות או מספר הבקשות למעשה שאנחנו מקבלים. אנחנו לא הצלחנו לקבל על זה כוח אדם, כבודו שאל. לא הצלחנו, ואז אחרי הרבה מחשבות עם משרד החינוך, סוכם ההסדר החדש שהוא עוגן בעדכון האחרון שנעשה בחוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, עכשיו צוואר הבקבוק הזה שאנחנו מדברים עליו בעקבות חוסר בכוח אדם או תברואנים - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כוח אדם. אני אגיד משהו לגבי המושג תברואנים: זה מושג היסטורי, ישן, כבר אין עובדים חדשים כאלה. זה נקרא עובד בריאות סביבה, אבל לא צריך להיכנס לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מפקחים? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, לא חשוב. אצלי, עובדים במשרד הבריאות נקראים עובדי בריאות סביבה, הם לא נקראים תברואנים. אבל זה טכני, זה לא מהותי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. עכשיו מה סדר הגודל של הבעיה? בוא נדבר על מספרים. כמה מפקחים יש לכם באזורים הבעייתיים? בוא ניקח את אזור המרכז, את אזור ירושלים, ששם אני חושב שיש את העיקר. אם אני מסתכל לפחות על המגזר החרדי שהוא נתח משמעותי במוכש"ר – אז אנחנו מסתכלים על ירושלים ובני ברק, נגיד, בסדר? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> תל-אביב וירושלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, זה מחוזות, נכון? אז מחוז תל אביב ומחוז ירושלים. כמה מפקחים יש לנו בכל מחוז כזה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> שוב, מכיוון שאנחנו עושים גם דברים אחרים אז יש הסטות, אבל אם הייתי מנסה לחשוב בלי הסטות, אז בירושלים עובדים על זה במשרה מלאה שני עובדים, בתל אביב אחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שני עובדים? על כמה מוסדות? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> על 3,000. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 3,000? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אפשרי בכלל? אני שואל באמת. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> זו המציאות שאנחנו חיים בה. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> כבוד היו"ר, זה מה שאמרתי מקודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האמת היא שאני לא יודע איך להמשיך את הדיון מפה. תראה, עמיר, אני אומר לך - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> ברור, אתה יודע, אנחנו שמים את הדברים על השולחן כמו שהם. זאת אחת הסיבות שיצרו טריגר לשינוי בעניין, ואני חושב שהשינוי הזה יפתור את מרבית הבעיה. עדיין צריך לדעת שכפי שהיו"ר ציין, באמת ירושלים היא 40% ממספר המוסדות במוכר שאינו רשמי, נכון? משהו כזה, מה שנקרא מקביל במשרד הפנים למחוז ירושלים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> בית שמש, ביתר, כל האזור הזה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, מה שנקרא מחוז ירושלים זה 40% ממספר המוסדות. ושם היה נכון, גם בשביל המוסדות החדשים, לחזק את כוח האדם במשרד הבריאות בעוד תקן. אבל השינוי הוא כזה שאם כאילו מסתכלים על מספרים, אז לעומת השנה, שאני אגיד לצערנו ולשמחתנו, השנה אנחנו הגענו למצב הכי טוב שהיה אי פעם בחמש השנים האחרונות מבחינת האישור - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> אחרי לחץ. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> זה לא בגלל לחץ, כי גם בשנים אחרות לחצו. זה בגלל המלחמה לצערנו. הייתה ירידה בדברים מסוימים, עבודות אחרות, ואנחנו לקחנו והסבנו ואמרנו שמפקחים, גם אם הם מפקחים על בריכות שחייה או על כל מיני דברים אחרים, הסבנו אותם לעבודה כדי לאשר כמה שיותר מוסדות. זאת הסיבה האמיתית שעשינו הסבה. ההסבה הזאת הייתה לשני תחומים, לתחום הזה של החינוך - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל גם אתה מסכים איתי שזה לא מספיק. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו אני רוצה לדעת, כמה מוסדות כאלה בגלל אי יכולת שלכם לתת מענה ואישורים נתקלים כרגע במצב שבסופו של דבר אין להם רישיונות? זאת אומרת שהם נמצאים כרגע במצב שהם למעשה - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני חושב שלישראל הנתונים יושבים על מערכת ממוחשבת אצלם, הוא יכול - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישראל, אני שאלתי אותו כמה מוסדות כאלה יש שבעקבות כך שהמשרד לא מצליח להגיע אליהם לאשר את תוכנית המטבח שלהם, לאשר את תוכניות השינויים שהם עשו, הם כרגע בלי רישיונות? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> אז קודם כול, לתשפ"ד, ברוך השם, באמת כמו שעמיר ציין, רוב המוסדות כבר קיבלו רישיונות או שנמצאים כבר בהליך של משרד הבריאות. אני הסתכלתי במקרה לפני שיצאתי מפה מה חוות הדעת שלי של משרד הבריאות לשנה הזאת, כמה כבר יש לי? המוסדות עדיין מגישים את הבקשות עד סוף מרץ, כמה יש לי היום למשרד הבריאות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד סוף מרץ בשביל שנה הבאה, תשפ"ה? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לתשפ"ה. ולכן, גם טוב שאנחנו נמצאים פה. יש כ-2,500 בקשות שנותבו למשרד הבריאות לשנת תשפ"ה, אני מאמין שיהיו עוד כ-1,000 בקשות, לעומת 7,500 של תשפ"ד אני חושב שאתם תתחילו את העבודה עד שיכנסו התברואנים. ואני חושב שאם באמת אתם תעבדו כמו שעבדתם בחודשים האחרונים, זה לא יהווה עבורכם בעיה. אבל כמו היו"ר גם אני לא ידעתי כמה מפקחים עובדים במשרד הבריאות. הגעתי לעמיר כשנכנסתי לתפקיד, וכשהוא סיפר לי את המספרים האלה אמרתי איך אפשר לנהל את זה? הגעתי לשר ולמנכ"ל, והם אמרו בואו נתחיל להזיז. והתחלנו את התהליך הזה של התברואנים, אז אני רוצה לעדכן גם את היו"ר פה, את הוועדה. יצאנו לחברה זכיינית של תברואנים, נבחרה חברה שעכשיו נמצאת בהליכי עבודה. במשרד אצלנו הוצאנו מכרז - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש חברה שזכתה? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> חברת טלדור, שהיא תרכז את זה. ונבחרה מנהלת תחום בריאות, שהיא תקבל מהתברואנים את הדו"חות, היא עובדת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, והיא תאשר את כל הדו"חות האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז מוסד מוכש"ר שלא נעשו בו שינויים משמעותיים כהגדרה בחוק מגיע אליכם. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> חידוש, כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חידוש. עכשיו, כל השאר, זאת אומרת מי שכן נעשו בו שינויים משמעותיים בתשתיות וכולי, זה עדיין נשאר אצלכם. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עדיין אתם תצטרכו חיזוק של כוח אדם? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אז אני אומר שאם אני מסתכל על המספרים, אז ככל הנראה, אם נקבל תוספת של עובד בירושלים, שזה המוקד, בגלל זה אמרתי 40%, אז אנחנו לא נראה פערים גדולים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> גם בתל-אביב, עמיר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו לא נראה. אני אגיד עוד בעיה שקיימת בתחום הזה, ואני לא יודע לפתור אותה. זה שמוסדות לא מגישים עד מרץ לקראת השנה הבאה, אלא מגישים לך ביולי-אוגוסט לקראת השנה הבאה, ויש מאות כאלה. אין לי את יכולת הבופר הזו, עם מספר העובדים, לעמוד בלוחות זמנים כאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו רשלנות של המוסדות או שיש באמת סיבות - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני ממש לא יודע לבחון את זה. אני חושב שזה לא צריך להיות. אני חושב שזה אמור להיות מתוכנן יותר טוב. אם היו באים ואומרים לי תשמע, יש לי פה אחד, שם אחד, איזה 20, 30 מוסדות כאלה, היינו יודעים לחיות. זה כל שנה מאות מוסדות שמגישים ממש לקראת פתיחת שנת הלימודים, ואז - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני עושה איזו שהיא הקבלה למשרד הפנים שמשם הגעתי בשנים האחרונות, ואני יודע שלמשל בקשה להנחה עבור מוסד חינוך, שני השליש שהוא מקבל לפי סעיף 5י' אני חושב, יש לו זמן הגשה עד אפריל. מי שלא מגיש אחרי אפריל, הוא יכול לחפש את עצמו. עכשיו, אני לא אומר שאנחנו צריכים להיות כל כך אקטיביים, אני כן אומר שהעניין צריך להיקבע בצורה משמעותית. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> נקבע מרץ, ובפועל בכל שנים האחרונות מאות מוסדות מוגשים - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> אדוני היו"ר, מדובר במוסדות חריגים. יש מוסדות חריגים - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כמה אבל? 200? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> שכונות חדשות, גנים שנמצאים בהליכי בנייה, כל מיני שינויים מינוריים שאנחנו חייבים לטפל בהם, גנים לילדים בעיתיים. אנחנו חייבים לתת להם מענה. אגב, אנחנו צמצמנו, עמיר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני לא אומר, אני בסך הכול - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה תלוי מאוד גם כן במספר הנרשמים, הילדים, דרך הרשויות המקומיות. אני מסכים שזה שונה קצת במבנה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הכול בסדר, אבל אמרתי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את הקושי, הסברת את הקושי. אוקיי. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> בדיוק. אני מעלה את הקושי, אני לא בא בביקורת על הצורך. אני רק אומר שיש פה קושי, צריך להבין. לא משנה, יש פה קושי, וכשאתה חי מה שנקרא על פחות מהקצה, אז אתה לא יכול לתת מענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה עם מחוז תל-אביב בהקשר הזה של מספר המפקחים במוסדות? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני אומר, יש שם מפקח אחד עבור מוסדות חינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה מוסדות, בערך? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> גם כ-3,000. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מוכש"ר. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> כולל גנים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כולל גנים לא. יש לך 11,000 לפי המספרים - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> תל אביב אנחנו מדברים על בני ברק, על תל-אביב, על חולון, על כל האזור הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמרת מקודם שישראל עם הנתונים, אז אני סומך על מה שהוא אמר. אתה אמרת. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, אני אומר שאם אני אמרתי שירושלים הם בערך 40%, אז תל-אביב, אם אני זוכר טוב, הם 17%. יש לך בארץ בכל מיני מקומות אחרים. כאילו לא נשאר לך - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> נוכל להעביר לוועדה את המספרים המדויקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נבקש את זה במסגרת הדיון הזה בסדר? אבל עדיין, אלה מספרים שאני לא יודע איך להמשיך את הדיון מפה, אתה מבין? שניים ואחד, כאילו, זה עדיין, אנחנו מדברים על סדר גודל. תראה, הפניות שנמצאות אצלי על השולחן - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> ככל שתעזרו לנו, אני אומר כמו שאמרתי, באמת המוקדים זה תל אביב וירושלים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אומר ככה, המשמעות של דיון ציבורי בהקשר הזה, אני שם את זה על השולחן, זה באמת כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות כדי לתת מענה לציבור. יש לי כרגע מונחות על שולחני בקשות של מוסדות שעברו מממלכתי למוכש"ר, אותו מבנה, שהוא שנים יושב ואתם מה שנקרא הסתמכתם על אותן תשתיות עם אישורים של הרשות המקומית. ופתאום הם עברו למוכש"ר, ו-פוף – אין להם רישיון, כי הפיקוח שלכם נכנס. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> זה לא רק בריאות, זה גם בטיחות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, תשמע, אני לא אומר חלילה וחס, שמפה תצא איזו שהיא אמירה חלילה שאנחנו מזלזלים בעולמות של בריאות ובטיחות, בסדר? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> כי כמו שאתה אמרת, בדקו אותו כשבנו אותו, ועכשיו נכנסת עמותה חדשה לשם. בנו אותו לפני 20 שנה, יש לו אישור של 20 שנה. הכול השתנה כמעט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 20 שנה הוא קיבל רישיון, כל שנה, הכול היה בסדר. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לא בדקו אותו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא בדקו אותו אפילו. אני לא אומר אל תבדקו, אבל לא יכול להיות שיש כזה פער בין המוכש"ר לממלכתי. ממה נפשך, אם אני מדבר על בטיחות, על בריאות, אז תבדוק את הממלכתי כמו שאתה בודק המוכש"ר. אם אין בעיה, אז גם אין בעיה כשהוא עובר להיות מוכש"ר. לא יכול להיות שאותו מבנה, באותה סיטואציה, עם אותו מספר תלמידים, פתאום עובר מקטגוריה א' לב' – ואין לו רישיון. ומוסדות נמצאים במצב הזה עכשיו. זה נושא אחד שנמצא על שולחני. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, רגע, אני צריך להבין. האם הוא לא מקבל רישיון כי לא הגיעו אליו או בגלל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אדבר איתך על מקרה ספציפי עכשיו, כי הדיון פה הוא דיון שאני מבקש לקבל - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> היו"ר רוצה לעזור לכם על מנת לקבל תקנים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נושא שני שיש לי על השולחן זה מוסד שהייתה לו תוכנית שינויים במטבח. ומה שקורה, הוא ממתין לאישור התוכנית, כי הוא לא יכול לבצע לפני שהוא מקבל אישור מראש מהמפקחים או מהמפקחת לצורך העניין בהקשר הזה, והוא לא מקבל את זה מספר חודשים. אומר לו משרד הבריאות "חביבי, אתה אין לך רישיון בגלל שלא ביצעת". הוא אומר לך "אני רוצה לבצע, רק תאשר לי את התוכנית הזו". עכשיו, אני מבין שהעומס נופל על מפקח אחד או שניים, אני מבין את הקושי. יחד עם זאת, אומר לך מוסד "אני בינתיים לא מתוקצב על ידי משרד החינוך, לא משרד הרווחה על הפנימייה ולא כלום. הכול תקוע לי כי אין לי רישיון", ועומד וצועק "הצילו, מה אני עושה?". עכשיו תראה, אם המדינה הייתה באה ואומרת שהיא בונה את הבניינים למוכש"ר, אז אתה אומר "אתה בונה, תיקח את זה". אבל המדינה אומרת מצד אחד אני לא בונה כי זה מוכש"ר, מצד שני תפקח. אני אומר לכם את האמת, אני מרגיש מצוקה מאוד קשה בעניין הזה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> גם אנחנו מרגישים מצוקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אני מבין. אני גם דיברתי על זה עם השר, דרך אגב, עם שר הבריאות. שהוא נכון מאוד מאוד מאוד להשקיע ולעשות מהפכה בתחום. דיברתי גם עם השר במשרד החינוך, שהוא אמון על העניין הזה, וגם הוא - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> והוא עוזר לנו המון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, הוא מאוד מאוד רוצה, ובאמת, שני השרים ביחד רוצים להביא איזו שהיא מהפכה ובשורה בעניין הזה. אבל הייתי מאוד שמח לשמוע מכם שיש פתרונות ביניים. זאת אומרת, מוסדות שעד שתחולל המהפכה, עד שאנחנו נבוא באמת למצב אוטופי שיש לכם את טלדור עובדת, ולכם יש מפקחים נוספים כפי הצורך שבאמת נדרש, בואו ננסה לתת פתרונות למוסדות שכרגע נמצאים בחוסר ורוצים לבצע, הקצו אפילו משאבים, השיגו תרומות לטובת אותם שיפוצים שהם צריכים לעשות, ורוצים הכול, רק תשחררו להם את הרישיונות. באופן זמני אפילו, בכפוף לביצוע התיקונים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> אני רוצה לציין פה שאנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. אנחנו פונים באופן אישי לנפות כבר, נוצרו קשרים עם הנפות. כמו שהיו"ר ציין פה את המקרה הזה, אני חושב שאני יודע גם איפה המקרה הזה, ויש לנו מקרים כאלה גם ברכסים ובכל מיני מקומות כאלה, שאנחנו מבקשים מהמפקחים או ממנהלי הנפות שיתנו את הדעת על הנושאים האלה. כי אם אין רישיון, אין תקצוב, אין מבחני בגרות, כלום. הוא לא יכול להסתייע ולפעול בכלל במקום הזה. המקום הזה פועל ללא רישיון, אז אסור לפעול שמה. ולכן, צריך לזרז את הנושא הזה. לא צריכים פה עניינים של קשרים, צריכים לתגבר את העובדים של משרד הבריאות, את המפקחים. לא יכול להיות שאני צריך לחכות למפקח כל כך הרבה חודשים. באמת, המדינה צריכה לתת את הדעת על הנושא הזה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו שראוי שייאמר פה על השולחן, והוא כואב ואנחנו צריכים לראות מה לעשות. כי במצב היום, איך אני אומר, אני מצפה שכשאני עושה בקרה בתחום מסוים, שאחוז מאוד גבוה עובר את הבקרה בפעם הראשונה. כי יש קריטריונים והצד השני אמור להגיש בקשה בהתאם לקריטריונים. רק שאנחנו מקבלים מצב שמעל 30% לא עומדים בקריטריונים. אבל הם הגישו, הם הגישו. אז עד שהם מגיעים לבדיקה, אחרי הבדיקה הם מגיעים, אז בעצם זמן המפקח הופך להיות לפעמים באותו מוסד פי שלוש, ארבע זמן בגלל שמראש העבודה לא הייתה בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ומה הבעיה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני אומר יש שניים, שלושה אחוז שהתבלבלו, לא ידעו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמיר, מה הבעיה? הם לא יודעים מה הצ'קליסט שהם צריכים למלא? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> יש פרוגרמה, יש זה, ומוגשות תוכניות שמה שנקרא, בסוף נדחות על הסף. אבל הן יוצרות הרבה עבודה, הרבה עומס. והדבר הזה, אנחנו כל השנים כאילו לא מצליחים. זה משהו שאמור גם כן מאוד מאוד לעזור לנו. אז מהצד האחד, אנחנו מאוד מאוד מבינים את הצורך, וככל שרק יכולנו, עשינו ניווטים. אבל אנחנו כמשרד הבריאות נמצאים לצערנו גם בכל מיני משברים אחרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים עם הכול, אבל בסוף, אמיתי, זו אחריות שלכם. זו אחריות שלכם לדאוג לכך שלמוסדות תהיה אפשרות להתקיים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אבל יש גם אחריות למוסד להגיש בהתאם לקריטריונים. וכאשר אחוז גבוה מגיש שלא בהתאם לקריטריונים, והוא רק רוצה את הביקורת, ואחר כך מעירים לו, ומעירים לו עוד פעם, זה משהו של תרבות שאני חושב שצריך לשנות. אני לא יודע איך לעשות את זה, אני גם לא יודע בנושאים אחרים שבהם משרד החינוך עובד מול המוסדות. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> עמיר, אני מבין מה שאתה אומר. אבל אני אומר, אם כבר הגענו למצב הזה, ירד מכם נטל מאוד גדול. תוכלו לתת גם את חוות הדעת השליליות ואת התיקונים תוכלו לעשות בצורה יותר קלה ויותר מהירה. מה שהיה, היה, אבל אתה עכשיו חייב תוספת של כוח אדם. אתה לא יכול רק עם בן אדם אחד לטפל בבני ברק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. חבר'ה, האירוע ברור. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני יכול להגיד לך את זה ככה, אתה לא יכול להגיש לי בקשה כמשרד החינוך, למוסד שעל פניו לא עומד בקריטריונים, שהם קריטריונים משותפים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> כאשר אנחנו בודקים את המסמכים, כשעובדי הרישוי בודקים את המסמכים, הם עושים מה שהם מבינים על מנת לקבל את הבקשה. אתה יודע כמה בקשות אנחנו שולחים לפני שהן מגיעות אליך? אנחנו לא אנשי משרד הבריאות, אנחנו לא מהנדסי בניין. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> תראה, הפרוגרמה, ובמשרד החינוך יש אגף של פרוגרמות והכול, ובודק את כל המוכר שאינו רשמי, הוא בודק את התוכניות של המבנים שלו. אל תגיד לי - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לא, על בתי ספר שמשרד החינוך בונה, אני לא חושב שצריכה להיות לך בעיה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אז אני אומר, כמשרד חינוך יש לכם - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> יש מצוקת דיור - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עמיר, ישראל, תקשיבו, הפינג-פונג הזה ביניכם הוא מעניין, אבל זה מתאים יותר לשולחן עגול בין-משרדי ולא בדיון פומבי. לכן אני אומר, חייבים למצוא לאירוע הזה הפתרון. אני מוטרד כי אני יוצא מהדיון הזה בלי תשובות. לא בגלל שאתם אשמים ספציפית, אבל ההנהגה אשמה, זאת אומרת אנחנו, הממשלה, כממשלה שאמורה למשול ולתת פתרון למצוקה של האזרחים ושל מנהלי המוסדות לא יודעת להביא פתרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק - - - לפתור את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> החוק יצמצם, אני לא יודע. וגם, מתי נכנס לתוקף החוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במאי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ב-1 במאי, נכון? עד אז טלדור יהיו מוכנים כבר? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני מקווה מאוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע שכרגע יש לי מוסדות שממתינים לביקור של מפקח או מפקחת, ובינתיים ללא רישיון. ואני אומר, האחריות שלנו היא לצאת מחוץ לקופסה ולבוא ולהגיד שמעו, אני מוכן לתת רישיון זמני בכפוף ל-א', ב', ג'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש, בואו תגידו. אולי תציינו את זה? תגידי, הדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תרגישי בנוח. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא. מוסד חדש. כן, אבל זה יהיה כשהחוק ייכנס ויהיה להם כוח אדם. החוק לקח בחשבון לאותו מצב שיכול להיות שיהיה פיק או משהו כזה. מהרגע שהחוק יכנס לתוקף, ולמשרד החינוך יהיה את היחידה לבדיקה, אם משרד הבריאות לא הספיק במועד הנקוב לו בחוק - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> 60 יום. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> שזה 60 יום, אז משרד החינוך יוכל לשלוח את היחידה שלו ולתת רישיון זמני. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> במידה והכול תקין. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, במידה והכל תקין. אז נתנו לפיק הזה שדיברתי עליו, של אלה שמוגשים בסוף השנה. מי שמגיש גם השנה במרץ, עד תחילת שנת הלימודים, בכל מקרה הוא יגיע לידי טיפול. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> סליחה, אני חושבת שהייתה פה סוגיה, דווקא מהשיח בין שני המשרדים. שיש כאן יכולת לצמצם, כי זה מוסיף על העומס, כפי שעמיר אמר, לגבי הבקשות האלה שצריכים לתקן אותם וכולי. יכול להיות שאיזה שהוא תהליך שאפשר לעשות, שאני אומרת שוב, שצריך לעשות בשיח בין המשרדים, איך אותו משפרים כדי שמי שמגיש את הבקשות יבין את זה יותר טוב ואז כבר יביא את הבקשה יותר מוכנה, וזה יוריד את העומס גם עליהם וגם עלינו, ויצמצם, יפנה זמן למפקחים לעשות את הדברים. אני חושבת שזה אפשרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכן לתווך בין המשרדים, אני לא חושב שזה משהו שאני צריך לעשות, אבל אם צריך אני אעשה את זה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לא, לא צריך אותך. אני אומרת שוב, זה בסדר. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> אנחנו מסתדרים, כבוד היו"ר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> אבל יש פה צד שלישי למטבע, וזה מנהלי המוסדות. כשמנהל מוסד מקבל חוות דעת שלילית, הוא צריך לתקן את הליקויים ולהגיב. לא יתכן שמנהל מוסד קיבל הערה, והוא מגיב אחרי חודשיים, ואז הוא רוצה את הרישיון - - - << אורח >> מירי כהן: << אורח >> תוך חודש, תוך יומיים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> מ-1 בספטמבר הוא מקבל הודעה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לוקח זמן לעשות תוכניות ושרטוטים ותיקונים וליקויים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לא, אנחנו לא מדברים על מטבח. אני מדבר על אסלה שבורה, על ברז חסר, או דברים כאלה מינוריים. שאנשים פשוט מאוד ממלאים איזה דו"ח, שולחים אותו, ובסוף לא תיקן ולא עשה שום דבר. ויש לנו הרבה כאלה, כמו שעמיר ציין. ואז עוד פעם צריך. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אתה בא, אומרים תיקנו. מגיעים - - - << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לא עשו שום דבר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא עשו שום דבר. אז יש פה עניין תרבותי שאני לא יודע איך לפתור אותו במיידי. מה שעשינו, אחנו מודעים. בוא, אני אגיד, אנחנו מתווכחים הרבה אבל בסוף אנחנו פרקטיים, בסדר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך פרקטיים כשיש לך מוסדות שהם ללא רישיון בגלל שהם מחכים לאישור על תוכניות? אני אומר לך, קשה לי לקבל את זה. אני לא יכול לקבל את זה שיש לך מוסד שהוא ללא רישיון כרגע בגלל שהוא מחכה לאישור על תוכנית של - - - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> א', אני מסכים איתך, אבל אם אתה תסתכל מהצד השני, בכוח האדם שיש לנו, כמה אנחנו עובדים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז זו הנקודה. בסדר, אני מבין. זו נקודה וזו שערורייה וזה לא יכול להיות. זה לא מסתבר, המדינה לא יכולה להפקיר את המוסדות שבסוף מלמדים את הילדים שלה, שהיא מחויבת אליהם באותה מידה כמו כל ילד אחר. זה כאילו משהו פה סותר. יד אחת אומרת שמע, אני רוצה, יד שנייה אומרת אני לא יכולה, לא נותנת, והילדים באוויר, לא יודע. טוב, זה אירוע. אירוע, ואני שמח על הדברים שהם עולים פה, והדיון הפומבי יש לו משמעות. כן, מה שמך? << אורח >> שרה יזרעאל: << אורח >> שלום לכולם, קוראים לי שרה, אני מהעמותה הישראלית לסרטן העור. באתי לכאן כדי להתייחס לזווית אחרת שנוגעת בעצם בבריאות במערכת החינוך כולה. כמה נתונים על סרטן העור, ככה רק כדי להבין את הנושא. סרטן העור הוא אחד הסרטנים השכיחים ביותר במדינת ישראל, כאשר בכל חודש מתגלים 1,000 חולים וחולות חדשים, כש-90% מהחולים האלה חולים בעקבות חשיפה לא מבוקרת לשמש. זה לא סוד שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש, אמנם היום זה לא דוגמה טובה לזה, אבל בעיקרון כל יום פה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, לא ממש נפלת על יום טוב. << אורח >> שרה יזרעאל: << אורח >> כן, היום זה לא מייצג, אבל אנחנו חיים במדינה מלאת שמש, כמעט ואין פה חורף. בשנת 2014 יצא דו"ח של מבקר המדינה עם כל מיני המלצות לפעולות שיש לנקוט כדי להוריד את המספרים שהרגע ציינתי. לצערנו, עברו הרבה שנים מאז והרבה מההמלצות עדיין לא קורות במלואן. אחד הנושאים המרכזיים שאליו אני רוצה להתייחס היום זו הבעייתיות בהצללה במוסדות החינוך. הדו"ח בעצם הצביע על חוסר תיאום בין הגופים השונים שעוסקים במדידת הצל במוסדות החינוך. מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2023 עלה ששיעור היקף ההצללה הנדרשת בחצרות גני ילדים ובתי ספר לא עודכן משנת 1997. וזאת למרות שהמבקר בעצמו המליץ לעדכן את ההנחיות האלה, ולמרות שמשרד הבריאות העביר למשרד החינוך הוראות בנושא. אני מדברת כאן מתוך העמותה, אני חושבת שכולנו כאן מבינים את המשמעות של חשיפת ילדים, של חשיפת פעוטות במוסדות ובגנים לשמש בשעות בלתי מבוקרות. מגיעות אלינו פניות כל הזמן לגבי הנושא הזה. הגיע אלינו מקרה של גן ילדים בחיפה שהצילייה שלו נשמטה, ולקח לעירייה חצי שנה להחזיר את הצילייה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה באחריות שלכם, עמיר? אתם מטפלים בנושא של הציליות, או שזה הרשות המקומית? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הרשות, אוקיי. אנחנו כבר נשמע את המרכז לשלטון מקומי. בבקשה. << אורח >> שרה יזרעאל: << אורח >> בהמשך לזה, אני אציין שביוני 2022 התקיים דיון כאן בוועדת הבריאות לגבי הנושא של החשיבות של קידום תוכנית לאומית למניעת סרטן העור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, והיה דיון פה לא מזמן, נכון? שבוע-שבועיים? << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> נכון. << אורח >> שרה יזרעאל: << אורח >> בדיוק כדי לקדם את הנושאים האלה, משרד הבריאות קיבל את התכלול ואת הקידום של כל התוכנית. לצערנו, הנושא נופל בין הכיסאות בתקופה הזאת. התחיל מהבחירות, עכשיו במלחמה. אני חושבת שהנושא הזה של ההצללה של ילדים בגנים הוא תחת חובתנו, תחת אחריותנו. גם כשהם נמצאים בזמן בית הספר והגן, וגם כשהם הולכים לבית הספר וחוזרים ממנו. ואני קוראת למשרד הבריאות לקחת בחזרה את האחריות לקידום התוכנית הזאת כדי באמת לדאוג לבריאות של כל הילדים במערכת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה על הדברים. בזום איתנו רות דיין מדר ממרכז השלטון המקומי. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> תודה רבה על הדיון, דיון חשוב מאוד. כל ילד וילד במדינת ישראל צריך וזכאי וראוי שיקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לו בתחום הבריאות. בריאות בתוך מערכת החינוך ובריאות סביבתית. לגופו של עניין, הרשות המקומית היא חיילת. משרד החינוך מנחה אותה מקצועית, והיא פועלת. ככל שצריך להוציא הנחיות לרשות המקומית ולעדכן אותה אם יש שינויים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> שעשינו. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> אני מציעה שנעשה זום לאנשים המקצוע ברשות המקומית וננחה אותם בהתאם. גם אם יש צורך בהקדמת מועדים לשליחת דו"חות, נפעל ביחד עם משרד החינוך, עם עמיר במשרד הבריאות כדי לטפל בנושא הזה. בעניין של ההצללה, הרשויות המקומיות בעשור האחרון עברו תהליך מדהים. אנחנו רואים היום בגני שעשועים הצללה. גם במוסדות חינוך חדשים יש הצללה. החוק כיום מדבר על מקום חדש, ששם מבצעים הצללה, אבל אין ספק שהנושא יותר ויותר נכנס למודעות של הרשויות המקומיות בנושא של מניעת סרטן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש איזה שהוא פיקוח של מישהו בהקשר הזה? זה משרד הבריאות? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> הפיקוח, שוב, הוא נקודתי בהתאם להנחיות משרד החינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ויש הנחיות משרד החינוך, עד כמה שאתה יודע, ישראל? << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לא. אפרת לאופר, שהיא הממונה, נמצאת בזום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. אוקיי, בסדר גמור. רות דיין מדר, אני מודה לך מאוד על ההשתתפות והדברים בדיון הזה. תודה רבה. אם אפשר להעלות בזום את אפרת לאופר ממשרד החינוך. שלום, אפרת. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> שלום רב, שמי אפרת לאופר, אני מנהלת את יחידת קידום בריאות במשרד החינוך. אנחנו מתעסקים המון ואנחנו עושים המון הסברה גם. יש גם חוזר איך להתנהל באמת בשמש מול תלמידים. אנחנו מדברים המון על תוכניות פדגוגיות, חינוכיות, איך לשמור על הילדים, מהם הכלים הנכונים לתלמידים. גם בגנים, גם בבתי ספר, במוסדות החינוך. כיצד להתנהל בימים חמים, בימים קיציים. אנחנו מנחים את הצוותים לפעול באמת בפעילויות, גם בשיעורי חינוך גופני ופעילויות מחוץ לכיתות הלימוד תחת הצללה. יש לנו הרבה מאוד תוכניות שמדברות גם על כל הנושא הזה של חינוך הילדים כיצד לפעול, בטח בתקופת הקיץ בשמש, כשיוצאים החוצה, וגם בבתי הספר. אני כן אגיד שיש לנו גם קשר מאוד טוב בכתיבת תוכניות חינוכיות פדגוגיות גם עם האגודה למלחמה בסרטן, אנחנו עובדים גם על תכנים שיהיו מותאמים לשכבות הגיל. אני חושבת שיש פה גם, צריך לזכור שבמערכת החינוך, אחד הכלים הנכונים ביותר לעבוד זה לא רק עניינים טכניים, אלא גם באמת המודעות והידע. וככל שילד ידע, ולא רק ליצור לו מקום ולהגיד לו רק פה אתה יכול לפעול ולעבוד, אלא לתת לו ידע, זה המקום שלנו כאנשי חינוך לבוא ולהסביר להם מה המשמעויות של חשיפה ממושכת לשמש, מה המשמעויות של זה, איפה זה יכול לפגוע, מה הכלים, מה צריך לעשות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מלבד התוכניות הפדגוגיות, יש לכם גם כן הנחיות לרשויות המקומיות כיצד להצליל, כמה שטח צריך להיות מוצלל בתוך בית ספר, לא יודע, יש הנחיות כאלה? << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> לנו יש חוזר שמדבר. תראו, אתם צריכים להבין שגם בתוך מערכת החינוך, מי שאחראי בעצם, יש מנהל פיתוח שאנחנו מדברים, ויש לנו מספר משרדים. אני מאמינה שיש הנחיות שנמצאות וצריך לבדוק, ואז אנחנו גם נעביר את הדו"ח הזה אליך, יו"ר הוועדה, מבחינת הצללה, ואני חושבת שזה קיים. אני חושבת שאלה מספר חוזרים שהם קצת שונים. אני באמת גם מדברת על התחום של החינוכי-פדגוגי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. חינוכית זה חשוב, אבל אם אין לו שטח מוצלל שהוא יכול לצאת אליו והוא רוצה לצאת החוצה, אז בסוף כמה שיש חינוך, הוא בסוף רוצה לצאת, הוא רוצה לשחק בכדור ואין לו הצללה. אז לכן ההנחיות על מה צריך להיות מוצלל, איפה צריך להיות, כמה צריך להיות מוצלל, אני חושב שהן משמעותיות מאוד. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> אני מאמינה שיש הנחיות. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> יש כאלה. << אורח >> אפרת לאופר: << אורח >> יש הנחיות, אנחנו נעביר. אבל אני כן אומרת שגם פה - - - מבחינת חינוך, לדעת שגם כשהילד יוצא למקום שאין בו הצללה, צריך לדעת גם מה משך הזמן. זאת אומרת, זה גם כן חלק מהעניין. הרי אי אפשר להצליל את כל מתחם בית הספר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה לך, ותודה לך שרה שהעלית את הנושא החשוב הזה לדיון. אני מוכרח לומר שאני מודה שלא תכננתי לדבר על זה בדיון הזה. אני עובר לסיכום, אני חושב שדי מיצינו את העניין. אז קודם כול, תודה לנציגים מהמשרדים שהשתתפו כאן בדיון. גם למי שהיה בזום, גם לך שרה ולכולם. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך וממשרד הבריאות נתונים על מספר מוסדות המוכש"ר שביקשו רישיון בפילוח לפי מחוזות ולפי מספר המפקחים בכל מחוז. כמו כן, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר לוועדה הערכה תקציבית לתגבור מערך המפקחים. << אורח >> ישראל אדלר: << אורח >> לא, מפקחים זה משרד הבריאות צריך להיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ומשרד החינוך למצוא פתרונות ביניים על מנת להתגבר על העומס שנוצר ולאפשר למוסדות להתקדם בהקמת המוסד ובהפעלתו, גם אם באופן זמני לטובת ציבור התלמידים הזקוק למסגרת לימודים זו. אני רק אומר שכאלה שיש להם בעיות, וכרגע ללא רישיון, ומוכנים, ויש להם את היכולת גם הכלכלית, גם הפיזית לתקן ולעשות, אם זה מבנה שהוא גמור, הלך, אין מה לעשות, אז אתה אומר תשמע, עזוב אני לא מטפל בו. אבל מבנה שיש לו את הפוטנציאל, יש למוסד את הנכונות ואת הכסף להשקיע, והוא מוכן והוא אומר לך אני רוצה, תן לי רק רישיון זמני ותאשר לי את התוכנית, שלח אותו עם רישיון זמני, שימשיך לעבוד. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך את ההנחיות שמועברות למוסדות הלימוד לגבי הצורך בהצללה במוסדות. הוועדה מבקשת לקבל התייחסות המשרדים להחלטות הוועדה עד עוד שבועיים. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:51. << סיום >>