פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום הבטיחות בדרכים
16/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לקידום הבטיחות בדרכים
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 11:33


סדר היום:
 << נושא >> המאבק בתאונות בדרכים – סיכום שנת 2023 והתכניות לשנת 2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
בועז טופורובסקי – היו"ר


חברי הכנסת:
סימון מושיאשוילי
משה פסל 


מוזמנים: 
	יעקב זכריה
	–
	מנכ״ל בפועל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	פרופ' הלל בר-גרא
	–
	מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	ראיק סאלם
	–
	מנהל אגף תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דניאל שוורץ
	–
	רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

	עמיר גי'בלי
	–
	רמ"ח מו"פ באגף התנועה, משטרת ישראל

	גדי לוין
	–
	ר' חו' מחקר אסטרטגי את"ן, משטרת ישראל 

	רפי וקנין
	–
	רמ"ד אכיפה דיגיטלית, משטרת ישראל 

	טוני מרקו
	–
	רמ"ד מתנדבים, משטרת ישראל

	אוריאל יצחקי
	–
	משאבים אג"ת, משטרת ישראל

	מקס אבירם
	–
	מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

	חנית אברהם בכר
	–
	עו"ד, הנהלת בתי משפט

	אסנת אלגום מזרחי
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

	דיאנה קוגן
	–
	מנהלת מטה בטיחות בדרכים , עיריית ירושלים 

	יצחק עייש
	–
	ראש אגף בטיחות, נתיבי ישראל 

	יניב יעקב
	–
	מנכ"ל, אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

	ישראל גולדברג
	–
	מנכ''ל קרן אביה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

	יחיאל מונטג
	–
	מנכ"ל, עיניים בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

	עינת שגיא אלפסה
	–
	מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

	רועי ברק
	–
	רכז תחבורה, סיכוי - ארגונים למאבק בתאונות דרכים

	גיל ביילין
	–
	יו״ר, ביטחון בכבישים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

	דן בן יהודה
	–
	פורום חברות ההדרכה לבטיחות בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

	משה בקר
	–
	האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה ITS

	גבי בן הרוש
	–
	יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים






משתתפים באמצעים מקוונים: 
	רותם סיוון
	–
	עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	נחלה הניג
	–
	מנהלת אגף מידע, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	לורי טננבלט
	–
	מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר




מנהלת הוועדה:
יפעת לוי ישראל 

רשם פרלמנטרי:
ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. 
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> המאבק בתאונות בדרכים - סיכום שנת 2023 והתכניות לשנת 2024 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

שלום לכולם, אנחנו ב-16 בינואר, ו' בשבט. עוד מעט ט"ו בשבט, אני מקווה שכולכם מוכנים עם נטיעות. זה גם חגה של הכנסת. אנחנו התחלנו את 2024. ביקשתי לכנס את ועדת המשנה כדי שגם נעשה סיכומים קצרים של 2023 וגם נוכל לראות איך אנחנו מוודאים או עושים את המקסימום שאנחנו יכולים כדי לוודא ש-2024 תהיה טובה יותר. 

בנוהל הקבוע, הממ"מ כבר יתחיל עם איזשהו עדכון. אבל אנחנו כבר יודעים שב-2023 נהרגו 360 בני אדם. אולי אחרי ה-7 באוקטובר המספרים האלה נראים קצת נמוכים, אבל הם ממש לא נמוכים. ה-7 באוקטובר קרה אחרי יובל שלא היו לנו כל-כך הרבה הרוגים במלחמה. לעולם לא היו לנו כל-כך הרבה הרוגים וחטופים ביום אחד. אבל 300 הרוגים במהלך 2023 בתאונות הדרכים – זה משהו שאנחנו סביבו כל שנה. כל שנה. כל הזמן. וזה לא נגמר. סך כל ההרוגים בתאונות הדרכים עדיין יותר גבוה מסך כל ההרוגים במלחמות ישראל. 

הדבר לא נוגד את השני. אנחנו כמובן מאחלים שננצח, כמה שיותר מהר, שדור הניצחון יעשה את העבודה; שהפוליטיקאים – ואני בכללם – יראו אחדות, ונטפל, ונראה דרך אחרת; ושהחטופים יחזרו במהרה. אבל עוד פעם אני אומר: הדבר הזה – אסור שהוא ירפה את ידינו מהמאבק בתאונות הדרכים. אני חושב שאפילו הפוך, זה מראה שמצפים מאיתנו, גם מנבחרי הציבור, אבל גם מבעלי התפקידים הרלוונטיים – אתם שנמצאים כאן – לעשות הכול, לחשוב מחוץ לקופסה ולא למצוא תירוצים עבור אנשים שמתו בדרכים, נפצעו בדרכים, שיכלנו אולי להציל את חייהם.

מתוך 360 הרוגים יש 100 הולכי רגל, 116 הרוגים זה בתאונות שקשורות למשא כבד. יש הרוגים במיקרו מוביליטי ויש עלייה של הרוגים במיקרו מוביליטי, כל שנה. יש הרבה גורמים, שבטח תכף נסקור אותם. אבל הרבה פעמים כשאומרים "הגורמים" – אי-מתן זכות קדימה, אי-ציות – זה בעצם הגורם הנוסף, כשהגורם המקורי הוא תמיד, או בדרך כלל, הסחת דעת: אנשים בטלפון, אנשים ברדיו, אנשים בעוד כל מיני דברים. 

אני מרגיש שגם לפני ה-7 באוקטובר כשהכול היה סביב איזושהי "מהפכה משפטית", "רפורמה משפטית", וגם אחרי ה-7 באוקטובר כשיש מלחמה, תמיד יש סיבה לדחוק את נושא התאונות בדרכים לשוליים. ואסור לנו שזה יקרה. 

אנחנו כאן ועדת המשנה, אנחנו ועדה מפקחת. אתם באים לכאן, חלקיכם מהמגזר השלישי, חלק גדול כאן הוא מעובדי המדינה. אני חושב שזה התפקיד שלנו, ושלכם גם, כולנו ביחד, לוודא שגם כשיש קיצוצים, לא מקצצים בחיים של בני אדם. וגם אם יש קיצוצים, לא מקצצים איפה שיודעים שזה יכול להביא לסיכון ולהרוג בני אדם או לפציעה. והשנה הזאת, של 360 הרוגים, היא שנה עם הכי הרבה הרוגים בעשור האחרון נראה לי, אם אני זוכר נכון, ובטח עוד יותר יחסית למה שקורה ב-OECD, ששם יש תהליכים של הורדת כמות ההרוגים, הפחתת הנפגעים בתאונות הדרכים ומספר רב של פעולות. זאת אומרת שבעולם עשו מהלכים שאפשר ללמוד מהם. 

גם ברלב"ד היו לנו הרבה מאוד שיחות, פגישות ותוכניות, היו אמורים ללמוד מזה. אבל מאז ועד עכשיו יו"ר הרלב"ד התפטר. מנכ"ל הרלב"ד – אני לא יודע אם התפטר או הוחלף, אבל כאן נמצא ממלא המקום שלו. יש קיצוצים, בשביל לממן את המלחמה. אני חושש ש-2024 לא תהיה יותר טובה מ-2023 בדרכים. אני מקווה מאוד שבישיבה הזאת אולי נתחיל להבין שזה כן יהיה שונה. אני מקווה שתשנו את דעתי או שתראו לנו דרך אחרת. 

בואו נתחיל לעבוד. אני יודע שהיום מסגרת הזמנים היא שעה וחצי. קודם כל, יפעת היא מלכת הוועדה. אבל גם דיברתי עם המלכה האם עידית שהיא מנהלת הוועדה, ועדת הכלכלה. יכול להיות שאנחנו נמשיך את זה גם עם דיון המשך בשבוע הבא, אנחנו נראה איך הנושאים מתקדמים. 

בבקשה, אסנת. 

<< דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >>   

תודה רבה וצוהריים טובים. אני חושבת שבועז כבר אמר את עיקרי הדברים. לקראת הדיון היום אנחנו עשינו מסמך רקע, שמחולק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון זה חלק של נתונים, איזשהו סיכום או ניסיון לעשות מבט יותר כולל על שנת 2023, גם כשנה בפני עצמה וגם בהשוואה לממוצע שנים קודמות. זה מבוסס בעיקרו על דוח מסכם, מקיף, של הרלב"ד. 

והחלק השני, שהוא חלק לא פחות חשוב והוא גם נגזר ישירות מהנתונים, זה תוכניות עבודה מתוכננות לשנת 24' ומדיניות, עם כמה שאלות חשובות שנגזרות כתוצאה מההתבוננות בתוכניות העבודה המתוכננות. 

(מוקרנת מצגת)

נתחיל מהנתונים. בשקף אנחנו יכולים לראות באופן כללי את כל אחת מקבוצות ההרוגים או קבוצות הסיכון כמו שאנחנו קוראים להן. זה מפורט בצורה מסודרת במסמך. מי שרוצה להעמיק, יכול להסתכל שם. 

נכון למועד כתיבת המסמך, שזה היה סוף שבוע שעבר, דיברנו על 358 הרוגים. כמו שבועז ציין, לצערנו המספר הזה ממשיך לעלות. המספרים עבור שנת 2023 הם לא סופיים, מאז מספר ההרוגים לצערנו עלה כבר ל-360. גם ביחס לשנה הקודמת וגם ביחס לממוצע השנים, אנחנו רואים עלייה של 2% ביחס לשנת 2022, שם היו 351 הרוגים. ממוצע שלוש השנים הקודמות הוא 340 הרוגים, גם שם אנחנו רואים עלייה של 5%.  

אני רק אגיד בסוגריים. זה נכון ששנת 2020, שנת הקורונה, הייתה שנה חריגה קצת, ראינו שם ירידה בנסועה ולכן גם ירידה במספר ההרוגים. אבל אנחנו עדיין, כמובן, מסתכלים גם במבט של השלוש שנים וגם במבט יותר רחב, עשור אחורה, ואנחנו נוכל לראות, כפי שבועז ציין קודם, שהמספרים לצערנו לא משתנים ועומדים על ממוצע של 350 הרוגים בשנה. 

עוד דבר שלא כתוב פה, אבל חשוב לציין. יש גם עלייה – וזאת עלייה מתמשכת ומגמתית – בשיעורי הנפגעים. אנחנו מדברים לא רק על הרוגים, גם על פצועים קשה, ומי כמונו יודע שפצוע קשה – הוא פצוע ויש לזה השלכות על החיים שלו. לאורך כל השנים האחרונות, אם אני אקח מ-2018 ששם שיעור ההרוגים והפצועים היה 11%, אנחנו רואים שבשנת 2020 זה כבר 13%; 21' – זה 14%; בשנת 2022 – 16% מתוך כלל הנפגעים הם הרוגים ופצועים קשה. אלה נתונים קשים. 

בשקף הבא אני אתמקד בקבוצות הסיכון, שאלה גם הקבוצות שהרלב"ד והמשטרה ומשרד התחבורה וכל הגופים שיושבים כאן יודעים שלמעשה כדי לנסות ולצמצם את ההיפגעות צריך להתמקד ספציפית גם בתוכניות שמותאמות לקבוצות האלה. הנתונים כאן הם עבור שנת 2023. כשאנחנו מדברים על שיעור ההרוגים מתוך כלל ההרוגים בתאונות, אנחנו יכולים לראות שלהולכי הרגל לצערנו יש ייצוג מאוד גבוה – 28% הולכי רגל נהרגו 2023, כשרובם, אגב, בתחום העירוני. 70% לעומת 30%. יש לנו גם את קבוצת בני ה-65+, שזאת קבוצה בפני עצמה, הולכי הרגל המבוגרים שנהרגים יותר. 

רוכבי אופנוע מהווים 21%. החברה הערבית – 27% של הרוגים ב-2023, כששנה לפני כן זה היה יותר גבוה. נכון שיש ירידה משנה לשנה אם אנחנו מסתכלים על השנה הזאת. אבל עדיין, שיעור ההרוגים בחברה הערבית גבוה משמעותית מהשיעור הכולל שלהם באוכלוסייה שעומד על 21%. 

נהגי ונוסעי המשאיות הם 2% מכלל הנפגעים. כמו שציינו קודם, אופניים חשמליים, קורקינטים, מיקרו מוביליטי – יש לנו כאן עלייה בשיעור ההיפגעות, גם בשיעור כלי הרכב הממונעים שנמצאים על המדרכות או על הכבישים ובערים, וגם כמובן בשיעור ההרוגים. 

קבוצת הנהגים הצעירים, שזו קבוצה שאנחנו נותנים לה תשומת לב בפני עצמה – 24% מההרוגים. בשנים הקודמות היו גם מספרים יותר גבוהים. אבל אם אנחנו מדברים ביחס לחלק היחסי של נהגים צעירים במצבת כלי הרכב, שהוא 15%, השיעור של ההרוגים כאן הוא כפול. 

בשקף הבא אנחנו יכולים לראות את העלייה שחלה ב-2023 לעומת ממוצע שלוש השנים הקודמות. כמו שאמרנו, יש לנו עלייה מאוד גבוהה, של 37%, באופניים וקורקינטים חשמליים. בכוונה אני מתחילה איתם, כי זו עלייה בולטת. 24% בקרב נוסעי ונהגי משאיות, שאנחנו יודעים שלמשאיות יש תוכניות ממוקדות, ספציפיות, אם זה בנושא של אכיפה מיוחדת ואם זה טכוגרף. נדבר על זה בהמשך. 

רכב פרטי, כמובן, גם שם יש עלייה של 2%. רוכבי אופנוע – כמעט ללא שינוי. אבל אם נסתכל כמה שנים אחורה, אפילו שש שנים, אנחנו נראה שבאופן כולל יש עלייה במספר ההרוגים שהם רוכבי אופנוע. הירידה היחידה הבולטת פה יחסית זה נוסעי ונהגי אוטובוסים לשנת 2023, ירידה של 25%. 

אם נעבור הלאה, נראה שמוקדי הפעילות שבהם הרשות הלאומית מתכוונת להתמקד ספציפית בשנת 2024, בנוסף לכל הפעילויות האחרות שלה – ואנחנו ניתן לנציגי הרלב"ד להרחיב – אלה קודם כל הרשויות המקומיות: פעילות באשכולות וגם תוכנית "עיר בטוחה". יש עוד הרבה פעילויות בתוך הרשויות המקומיות, זה נושא מורכב, ניתן לרלב"ד לפרט. 

נהגים צעירים. כמו שציינו קודם, זאת קבוצה שמצריכה התייחסות מיוחדת בתהליך הליווי ובתהליך ההכשרה. 

הנושא של מהירות נסיעה. גם מהירות מופרזת נמצאה כאחת הסיבות השכיחות שעומדות בבסיס התאונות הקשות והקטלניות. גם בזה אני אתן לרלב"ד ולאגף התנועה להרחיב בהמשך. 

אם נעבור הלאה, אנחנו יכולים לראות במבט קצת יותר רחב, כמו שאמרתי קודם, מספרים מוחלטים, מספרי ההרוגים לאורך כמעט 20 שנה אחורה. אנחנו יכולים לראות שאחד היעדים המרכזיים שהיה כבר בדוח ועדת שיינין מ-2005, הוא שעד שנת 2010 מספר ההרוגים ירד מתחת ל-360 בשנה ועד 2015 ירד מתחת ל-300 הרוגים. כמו שאנחנו רואים, לצערנו, מ-2015 עד 2023, השנה הנוכחית, למעט שנתיים בודדות, שאחת מהן זאת שנת הקורונה, לא ירדנו מ-350 הרוגים בשנה, לצערנו לא עמדנו ביעדים של דוח ועדת שיינין. 

בהקשר הזה, אני אזכיר את היעד שהציבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כבר בסוף 2019-תחילת 2020 בתוכנית הלאומית, הכוללת והמקיפה שהיא בנתה והגתה, שעד 2030 מספר ההרוגים ירד ב-50%. אנחנו מדברים, שוב, על יעד של "50 עד 30". לצערנו, חלון הזמנים הולך ומצטמצם עד שנת 2030. אנחנו יכולים לקרוא לזה עשור, חומש, שבע שנים, זה לא משנה כמה. אבל נשאלת השאלה איך אנחנו מצליחים לעמוד ביעד כזה, כשחלון הזמנים רק הולך ומצטמצם. 

נעבור לשקף הבא והאחרון, מי שירצה יוכל להתעמק במסמך. יש כאן איזשהם ציוני דרך מרכזיים שעברה התוכנית הלאומית. אני לא אתעכב על זה עכשיו כדי לא לגזול מהזמן, אני רק אציין שהעקרונות של התוכנית הלאומית עדיין נמצאים ומונחים על שולחן הממשלה. אנחנו יודעים שבשלוש השנים האחרונות ממשלות התחלפו, לצערנו, הכנסת התפזרה וגם התוכנית הלאומית עברה גלגולים. אבל התוכנית קיימת. 

המצב כרגע הוא שהתוכנית, כתוכנית, באופן כללי ונרחב לא אומצה עדיין על ידי הממשלה בכללותה. מה שקרה עד עכשיו, זה שחלקים או עקרונות מסוימים מהתוכנית למעשה אומצו, חלק מאוד קטן מהם תוקצבו. למשל, אנחנו נדבר על אשכול המפרץ, שזה הפיילוט הראשוני של התוכנית, 80 מיליון שקלים הונחו על מנת לתקצב אותו. 

אבל השאלה היותר גדולה שעומדת כאן היא: איך אפשר, כמו שאמרנו, גם לעמוד ביעד של הפחתת ההרוגים עד שנת 2030, ב-50%? שאלה נוספת, שנגזרת מתמונת המצב הזאת: איך הרלב"ד, כגוף מתכלל, מקבל את הכלים ואת התקציבים ואת הסמכויות שניתנות לו כגוף מתכלל לפעול בנושא הזה? אלה שאלות שנשארו גם מהשנה שעברה כשהתכנסנו כאן. והשאלה האחרונה היא נושא התקציבים, תקציבים שהועברו או לא הועברו, מה מהם מומש ומה לא, ומה קורה בשנת 2024 לאור המלחמה ובצל הקיצוצים שעתידים להתרחש. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

תודה אסנת. אני לוקח את זה מכאן אל הרלב"ד. הרלב"ד, אני אשמח שתענו על השאלות וגם שתוסיפו מה הן לדעתכם הסיבות לעלייה ב-2023. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

ברשותך, אפשר התייחסות רגע לגבי המספר שאמרתם? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

איזו התייחסות, גבי?



<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

התייחסות אחת. 28% הולכי הרגל – זה שקף שלא אומר את האמת. אין 100 הרוגים הולכי רגל במדינת ישראל. אני ביקשתי מהרלב"ד לפני חמש שנים לתקן את המצגות. מה הם מסתירים שם? את הפגיעה בשול הדרך. הם קוראים להם "הולכי רגל". מה הציבור הרחב שומע עכשיו? שיש 100 הולכי רגל, זאת אומרת שאנשים קופצים למעבר חצייה ונהרגים. לא נכון, הם נהרגים בשול בגלל התשתיות – וקוראים להם "הולכי רגל". 

זו טעות שממשיכה לאורך שנים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

זה נכון? מי שנהרג בשול? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה לעשות, הוא הולך רגל. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

הבנתי. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

בבקשה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל עוד הוא מחוץ לרכב – הוא "הולך רגל".

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מאה אחוז. גבי, אנחנו עוד נגיע אליך, אל תדאג, יש לנו הרבה הבטחות שהבטיחו לנו במשא הכבד. אנחנו נגיע לזה. 

הרלב"ד, למה לא עומדים ב-2023? בדרך כלל במלחמות יש פחות תאונות דרכים. ומה אתם עושים ב-2024 כדי שזה לא יחזור? 

רק לפני שאתה מתחיל, אני רוצה לברך, הגיעו חברי הכנסת משה פסל וסימון מושיאשוילי – תרגישו חופשי לשאול שאלות, מה שאתם רוצים, חופשי, כולנו למען המטרה. 

בבקשה, זכריה.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

שלום לכולם, אני מנכ"ל הרלב"ד בפועל מזה מספר ימים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

שיהיה בהצלחה ובתקווה. יושב-ראש הרלב"ד החדש עוד לא מונה? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

יושב-ראש הרלב"ד מונה, ניצב יורם הלוי, הוא מכנס היום את ישיבת המועצה הראשונה. אנחנו מקווים ביחד להצליח ולהוביל תוכניות שכבר התחלנו, יש גם תקציבים לחלקן, ובסוף לראות את הירידה. 

אני רק אדגיש פה בנושא הנתונים שהוצגו. אני אדגיש ירידה בשני תחומים. אחד, בחברה הערבית. בחברה הערבית נהרגו השנה 98 לעומת 114 בשנה שעברה; ובמעורבות כלי רכב כבד נהרגו השנה 116 לעומת 158 בשנה שעברה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יכול להיות שזה לא מדויק, לפי מה שגבי אמר? כי אם משאית פוגעת במישהו בשוליים, הוא נחשב הולך רגל. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

מעורבות כלי רכב כבדים. משאית שתפגע, בכל אחד, ברכב פרטי או באופנוע או בהולך רגל – ההרוג ייספר כהרוג בתאונה במעורבות רכב כבד. גבי מעלה את הנושא של הולכי רגל בבין-עירוני. כשליש מההרוגים הולכי רגל, מאותם 100 שמוזכרים כאן, אולי קצת יותר או קצת פחות, אבל חלק מהם הם אכן הולכי רגל שנהרגו בדרכים הבין-עירוניות. הם נספרים כהולכי רגל, כי הם מחוץ לכלי הרכב. 

בחלק לא קטן מהמקרים מדובר בנהג שעצר בשול, כי הוא נתקע והוא לא יכל להמשיך את הנסיעה שלו. ירד מהרכב, רכב אחר התנגש ברכב שלו או בו, וכך הוא נהרג. הוא ייספר כהולך רגל מבחינת - - -

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

הוא ירד להחליף גלגל, הוא לא ירד לטייל.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

עדיין, הוא נספר כהרוג בתאונה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני חייב להגיד. ארגון "ידידים" לא כאן, אבל הם נפגשו איתי ממש על הנושא הזה, של היפגעות בשול, אמרו שאחת מהבעיות המרכזיות. 

רשות הדיבור שלך, בואו נשמע. 

<< אורח >> יניב יעקב: << אורח >>   

נהרגים כ-9-10 אנשים בממוצע בשנה בשול. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ארז קיטה החדש. תכף, "אור ירוק", כבר, שנייה.

בבקשה.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אכן, מבחינת הולכי רגל, מדובר ב-100 הולכי רגל שנהרגו ושמהווים 28% מההרוגים. האמת היא שהבשורה בהולכי רגל – שאפשר לטפל בזה. התוכניות שאנחנו מתחילים להוביל – אנחנו מאמינים שבסוף גם יביאו להפחתה. אני ארחיב על זה בהמשך. 

דובר פה על הרוגים שהם רוכבי אופנועים. המספר דומה לשנה שעברה, 76 השנה, 77 בשנה שעברה. בכלים הזעירים יש קפיצה, מ-27 בשנה שעברה ל-37 השנה. הקפיצה היא עוד יותר גדולה ברוכבי האופניים החשמליים, שם המספרים כמעט הכפילו את עצמם. אם אנחנו מסתכלים על שאר הנתונים, ברובם יש לנו נתוני היסטוריה שאנחנו יכולים לנסות ללמוד מהם ולטפל בהווה ובעתיד. בנושא המיקרו מוביליטי ההיסטוריה היא קצרה מאוד, ההתעצמות שלהם גדלה בשנה-שנתיים אחרונות. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אתה יודע להסביר את הפער בין קורקינטים לאופניים חשמליים? כי בקורקינטים זה שניים בלבד. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

נכון.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה זה בלבד? זה המון, כן, אבל שניים בלבד, לעומת אופניים חשמליים, שזה הרבה יותר. מה הפער?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

מתוך ה-37 – שניים זה קורקינטים. אין לנו נתונים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שלושה.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

יכול להיות שקורקינט הוא כלי פחות מסוכן? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

לא בהכרח.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

או שזה נובע מפחות שימוש? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

יכול להיות שזה פחות שימוש. אין היום נתונים על השימוש, אני מקווה שבעתיד הקרוב יהיו נתונים. לאחר שנלקחה פה ההחלטה על הוספת מספרים למיקרו מוביליטי, גם לקורקינטים וגם לאופניים החשמליים יהיה מספר וככה נוכל גם לדעת את כמות שלהם ולהתייחס גם לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

רגע, אבל לפני שנה בערך אנחנו נתנו צו שמאפשר לפקחים עירוניים לתת דוחות. יש לנו נתונים כמה דוחות ניתנו? 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

על קסדה ואוזניות?

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

כן, נהיגה לא בטוחה, נהיגה מתחת לגיל, נהיגה לא במקום הנכון. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

לי אין פה נתונים של אכיפה של פקחי עיריות. אולי המשטרה יציגו. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אין למשטרה.

השלטון המקומי – מי נמצא כאן? יוחאי, אתה נמצא בכל מקום. יש לך נתונים? 

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>   

האכיפה של הרשויות המקומיות היא על שבילי אופניים, היא לא על הכביש. 

 << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

זה גם לא בכל הרשויות. 

 << אורח >> יניב יעקב: << אורח >>   

בועז, אם צריך נתונים אנחנו נתפרץ שוב. אבל יש נתונים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אתה הבא בתור, יניב, שנייה. 

יעקב, תמשיך בבקשה. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אם אני אסתכל על ההשוואה הבין-לאומית, אני אתייחס לשני נתונים. נתון אחד, אם מסתכלים על נתוני עשור האחרון, בנתוני 22' ישראל ממוקמת בשליש העליון מבחינת שיעור ההרוגים ל-100,000 תושבים. ואם נסתכל על נתון אחר, עשו גם השוואה במקומות שאפשר לראות עלייה או ירידה מבחינת אחוז השינוי בהרוגים, בארצות מסוימות, בתחום הזה, אם אני לוקח דווקא את הולכי הרגל, אנחנו רואים שישראל ממוקמת אחת לפני אחרונה בארצות שיש בהן החמרה במצב ולא שינוי לטובה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

זאת אומרת, ישראל היא אחת לפני האחרונה? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

במקרה הזה כן. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ומה אנחנו עושים כדי לשפר את זה?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אני רוצה לציין פה חוויה שלי כעובד הרלב"ד – אני עובד ברלב"ד מאז הקמתו – בעניין של נתונים. בחמש השנים הראשונות הייתה תוכנית שדיברה על 30% צמצום בהרוגים. התחלנו את העבודה ב-2007. ב-2012 – ורואים את זה גם פה בנתונים – אכן מספר ההרוגים ירד מתחת ל-300. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

נכון.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

לא אכנס פה ליותר מדי פרטים, אבל זה עדיין השנים שהרלב"ד הייתה מתוקצבת גם עבור גופים אחרים. אני חושב שבשנים האחרונות הדבר הזה לא קיים – ומפה גם כן יכולה להיות - - -

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יעקב, אני מבין, אני לוקח את מה שאתה אומר. אני אגיד לך מה מפריע לי ברלב"ד. זה לא פייר אליך, אתה רק כמה ימים, בגלל זה יותר קל לי. אתה יודע שאני מעריך אותך, אתה היית אחראי על השטח ברלב"ד. אנשים שנמצאים כל הזמן בשטח, זה אנשים ששמים לב למה שקורה בשטח. 

זה שקוצץ התקציב, זה מעולה, אבל לא שומעים את הרלב"ד מתלונן על זה, גם לא בהנהלה הנוכחית. אני מבין שאתם רוצים להשיג תקציבים. רק אני יושב, עוד פוליטיקאי מהרבה שצורכים על הרבה דברים שצריך לעשות, אבל הגוף המקצועי לא בא ואומר "חסר לנו כסף, אתם לא נותנים לנו מספיק, אי-אפשר ככה להציל חיים, לא נעמוד ביעדים"?

הממשלה משחקת ברלב"ד. למה? זה הוצג לנו הרגע – כי אין תוכניות שנתיות, אין תקצוב שנתי, כל פעם הדברים משתנים, אין דיון. גם אם יש תקצוב, אז הוא חלקי. אל תדאג, תכף גם נשמע את האוצר ואת משרד התחבורה. אבל הרלב"ד זה הגוף שזה כל מהות קיומו. 

משרד התחבורה – אבנר פלור לא הגיע עכשיו, כי הוא עם הקבינט בדרום. אבל הוא יכול לבוא ולהגיד, ויש לו עוד 20,000 דברים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

יש מחקר משווה כמה מדינות אחרות ב-OECD משקיעות פר תושב בפעילות של מניעת תאונות בדרכים? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מעניין. יש השוואה על תקצוב, אסנת?

 << דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >>   

יכול להיות שיש לזה התייחסויות בדוחות של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים. צריך לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אצלכם ברלב"ד אין?

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

האם משקיעה הרבה יחסית? משקיעה פחות? 

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

לרלב"ד יש מדען ראשי. אין לכם את הנתונים האלה? 

 << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

נעשה חיפוש לגבי הנתון הזה ולא נמצאו נתונים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

הבנתי.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כולנו רוצים שהרלב"ד יהיה גם עם תקציב של 5 מיליארד, שימנעו את כל התאונות, זה ברור. ככל שיהיה יותר תקציב, יהיו פחות תאונות. השאלה אם יש איזשהו - - - 

 << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

ולמה לא לדרוש מהרשויות המקומיות שיקצו כספים גם לצורך העניין הזה? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני כבר מגיע לרשויות המקומיות, תכף תראי שיש גם קיצוץ בתקציבים שהן קיבלו לנושא הזה. 

אני רק רוצה לעדכן במשהו את חברי הכנסת. חבר הכנסת פסל, יש תוכנית שלמה שבוצעה. הרלב"ד הוקם כתוצאה מוועדה שהוקמה, ועדת שיינין. יש גם תקצוב ברור ויעדים. זה התחיל, עמדו בכל היעדים – ואז קיצצו את הכול ומאז גם הפסיקו לעמוד ביעדים. 

כל פעם משתנות התוכניות, וזרקו, בגלל שזאת רשות, אז אף פעם שר התחבורה – אני לא מאשים את הנוכחית. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ברור.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

זה כולם, כולם, לא משנה מאיפה, גם בממשלה הקודמת. הרשות הלאומית – זה לוקח להם מהתקציב, אז הם מעדיפים להביא את זה למשרד התחבורה. ואף אחד לא באמת מרגיש שהאחריות על תאונות הדרכים היא עליו. 

יעקב, השאלה אם אנחנו מדברים על זה שבשנת 2024 אנחנו נראה ירידה. יש בכל האיחוד האירופי – הרי כשנוח לנו, אנחנו הולכים לאיחוד האירופי – תוכנית לירידה והמדינות עומדות בזה. אנחנו במקום האחרון. אם אתה מזיז את מקסיקו, באירופה אנחנו במקום האחרון. 

השאלה מה יקרה ב-2024, כמו שאתה רואה את זה עכשיו. יש לנו הצעת תקציב על השולחן. אנחנו יודעים מה הולך להיות מבחינת מה שאתה תקבל. השאלה מה אתה אומר לי, כממלא מקום המנכ"ל של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יהיה 360? יהיה 300? או יהיה 400? כמה שזה נורא להגיד. 

 << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אני לא אחזה פה מספרים, אבל אני אגיד מה עשינו ב-23' שיכול להשפיע על המספרים בהמשך ומה אנחנו הולכים לעשות ב-24'. אני מקווה שהפעולות האלו, שהן שונות ממה שעשינו עד היום, יביאו בהמשך גם להשפעה על רמת הבטיחות בארץ וגם על כמות ההרוגים. 

תוכניות הדגל שלנו ב-23', וזה מתקשר גם לתקציבים, זה תוכנית "אשכול בטוח" ותוכנית "כביש 90". לתוכניות האלו קיבלנו תקציבים ייחודיים ממשרד התחבורה ומהאוצר. זה תקציבים שהם מעבר לתקציב של הרלב"ד.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

"אשכול בטוח" – זה עדיין אשכול המפרץ? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

זה אשכול המפרץ.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

לא, זה אשכולות אחרים. אשכול המפרץ כבר תוקצב. מה שהם קיבלו ב-2023 זה היה מעבר לאשכול המפרץ.



 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

שנייה. בבקשה, יעקב. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

לגבי אשכול. כשמסתכלים על נתוני תאונות הדרכים, אנחנו יכולים לראות שרוב ההיפגעות החמורה היא בערים, בתחום העירוני. ואנחנו יודעים גם מי שנפגע בתחום העירוני, זה אותם משתמשי הדרך הרכים – הולכי רגל, רוכבי אופנועים, רוכבי אופניים. כשאנחנו מסתכלים בעולם מה נעשה בתחום הזה, אנחנו רואים שבעולם יש ערים שהובילו תוכניות שגם הביאו לירידה בנפגעים באופן חמור. 

התוכניות שהובלו הן תוכניות שאנחנו גם משתמשים בשם שלהן. תוכנית "עיר בטוחה" זאת תוכנית שמבוססת על שלושה עקרונות. התחום הראשון מדבר על האטת המהירות ל-30 קמ"ש. רכב שפוגע במישהו ממשתמשי הדרך ב-30 קמ"ש או ב-50 קמ"ש – הפגיעה היא שונה. הדבר השני זאת הגברת הבטיחות בחצייה. ישנם מקומות שלא יוכלו להוריד את המהירות ל-30 קמ"ש, אז להגביר את הבטיחות באזורים שמיועדים לחצייה. והדבר השלישי זאת הפרדה בין משתמשי דרך. בהקשר הזה עולה הנושא של שבילי אופניים, ההפרדה בין המיקרו מוביליטי להולכי רגל. 

התוכניות האלה נעשו בעולם, הן הביאו ערים בעולם עד כדי ירידה לאפס הרוגים. אלה התוכניות שאנחנו מובילים היום באשכול המפרץ. אנחנו מתכוונים להרחיב אותן כבר השנה לערים נוספות בארץ. המיוחד בתקציב שניתן לנו, שאם עד היום עסקנו בעיקר בהסברה ובתגבור חינוך, התקציב, כשהוא מגיע לרלב"ד, מאפשר לנו, מול "אשכול בטוח", מול "עיר בטוחה", לעסוק בארבעת התחומים שהשילוב ביניהם יכול להביא להפחתה בתאונות. אנחנו עוסקים בתשתית.  

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יעקב, זה לא היה גם ב-2023?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אני מדבר על 2023.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ומה זה עשה במפרץ? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

נמצאים בשלבים מתקדמים של התוכנית, היא עוד לא הסתיימה. אנחנו מקווים שנראה - - -

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

רגע, אבל אנחנו התחלנו אותה ב-2023, לא?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אז מה קרה? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

טיפול בתשתית לוקח זמן. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

כן, אבל התוכנית היא לא רק טיפול בתשתית. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

רובה טיפול בתשתית. היא מלווה, לצד הטיפול בתשתית - - - 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה זה אומר טיפול בתשתית? מה עושים? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

עושים פעולות שיפחיתו את המהירות ברשויות, אם זה פסי האטה - - -

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל פה, בנתונים שהוציאו לנו ממחקר, רק 10% מהתאונות הן בגלל מהירות מופרזת. זאת אומרת, אם רוצים להוריד את התאונות, ככל שהמחקר הוא נכון, אז אם מתעסקים בנושא של המהירות - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המחקר הזה שגוי.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה? 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מהירות מותרת היא דבר מרכזי ביותר בניהול הבטיחות.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אז מאיפה הביאו את הנתונים? זה נתונים שרשומים פה, ש-10% מהתאונות נגרמו בגלל מהירות מופרזת. 

 << אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

סיווג.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה בגלל שאנחנו לא יודעים.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אז בשביל מה מסווגים, אם הסיווג לא נכון? 

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

זה לא שזה לא נכון. למשל, בן אדם סטה בגלל טלפון. אם אי-אפשר להוכיח שהוא השתמש בטלפון, התאונה לא תסווג כהיסח הדעת, אלא תסווג כסטייה, איבוד שליטה וכדומה. 

אנחנו צריכים להגיע לבית משפט עם משהו שאפשר להוכיח אותו. לכן, מה שמוכיח כ-10%, זה מה - - - 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

העבירה היא "מהירות מופרזת". הבנתי.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל אתה נכנס לנקודה מעניינת, עשינו גם על זה דיון. פשוט כל דבר יכול לפתוח עולם ומלואו. חקירת תאונות הדרכים – גם על זה יש לנו הרבה מה להגיד. היא חקירה שנעשית כמו שצריך, היו לנו על זה דיונים, אבל היא לאו דווקא מוצאת את הסיבה האמיתית, אמרתי את זה בהתחלה, כי זה שהוא עבר את המהירות המותרת או לא נתן זכות קדימה, זה יכול להיות. אבל למה הוא עשה את זה? כי אולי הוא העביר תחנה, היה בטלפון, לא יודע מה, דיבר מאחורה עם הילדים. 

יעקב, רק צריך לקצר, כי הרבה אנשים הגיעו. אני כבר אמרתי שאנחנו נעשה דיון המשך. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אני מגיב יותר לשאלות, עוד לא הצגתי את הדברים.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

סליחה, סליחה, זה חברי הכנסת, אני עדיין מתרגש שהם כאן.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

בסדר גמור. בקיצור, תוכנית אשכול המפרץ מאפשרת לנו להתעסק בתחום התשתית וללוות בפעילות בחינוך, בפעילות הסברתית ובהגברת האכיפה. בתוכנית הזו אנחנו גם פעלנו מול המשטרה להגביר את פעילות אכיפה, גם אכיפה באמצעות ניידות וגם באמצעות מערכות נוספות. 

אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של התוכנית, רובה תסתיים ביוני השנה. יהיו לה עוד ספיחים, שיושלמו עד סוף השנה. תוכנית האכיפה – אני מקווה שבחודש-חודשיים הקרובים תתחיל גם כן בשטח. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

וג'ימה, רק שאלה. אתם רואים את זה באשכול המפרץ? אתם רואים הבדל? אתם מקבלים תקציבים? 

<< אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>   

האשכול הזה הוא אשכול של משרד הפנים, אז אני לא. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אתה לא יודע מזה? מה זאת אומרת? 

<< אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>   

עובדים מול האשכול. האשכול הוא לא חלק מאיתנו.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

רגע, אז איך זה מתקשר לרשויות המקומיות, יעקב? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

זה סוג של איגוד אחר, שהיה עניין לבחון עבודה מולו. יש בו יתרונות, יש פה - - - 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

דניאל, האוצר, זה מתקדם, לפי דעתכם? אני יודע שאתם בחשש שהכסף ילך למקומות הנכונים והיעילים. לדעתך, זה מתקדם בצורה יעילה? 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

אשכול המפרץ – הרלב"ד יצאו איתו לדרך כבר לפני שנה וקצת. אנחנו מחכים לתוצאות, רוצים לראות מה האפקט של זה. התקציב שהקצינו ב-23', תקצבנו אותו בתחילת שנה. כלומר, ברגע שעבר התקציב, הם כבר יכלו לממש אותו – ולא מימשו אותו בשנה שעברה עבור אשכולות נוספים, לצערנו.  

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לא מימשו בכלל? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

היה אשכול מפרץ ואשכול יהודה ושומרון, נכון? 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

לא מימשו את אשכול המפרץ, אחרי שתקצבנו, לצערנו זה לא נוצל.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יעקב, למה זה לא מומש? 

 << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

כשהגענו לשלב המימוש של הכסף, לא הייתה מועצה כדי לאשר את השימוש בכסף. הייתה בקשה של המנכ"ל שלנו להחזיר את הכסף לאוצר ולקבל אותו בתחילת השנה. ייאמר לזכות האוצר, התבשרתי הבוקר שהכסף, בעזרת ה', יחזור אלינו, עם המנה של 2024, כך שנוכל לצאת עם שתי המנות האלו, 240 מיליון.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל אז אנחנו מתוקצבים רק באשכול המפרץ? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

לא, לא.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

זה עבור אשכולות נוספים. אשכול המפרץ – יצאו לדרך, קיבלו את כל התקציב.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ואתה לא מחכה לתוצאות, אתה עדיין ממשיך בתוכנית של התקצוב? 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

כן, נכון.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יעקב, תמשיך בבקשה. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

השרה ביקשה מאיתנו להמתין לתוצאות של אשכול המפרץ לפני שממשיכים עם אשכולות נוספים. כרגע, עם התקציב הזה, אנחנו הולכים להרחיב את העשייה ב"ערים בטוחות" בארץ. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

זאת אומרת שאתה נשאר רק עם הפיילוט של אשכול המפרץ ואת הכסף הזה אתה מפנה ל"ערים בטוחות", שזה כן דרך השלטון המקומי. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

מה זה אשכול המפרץ? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

חיפה והקריות, נכון?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

זה אשכול שמונה 18 רשויות מקומיות. 10 מהן יהודיות, 8 מהן זה ערביות. זה אזור הקריות. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני כבר מקדים את גבי. יש שם מפרצי חניה? 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

לא, ברשותך. אני במקרה ממונה על ידי הרשות. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

איזו רשות?

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

הרשות הלאומית, הרלב"ד. אני מרכז את אשכול המפרץ בחיפה. אומנם הפסקנו בגלל המלחמה, החגים. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

נחזור לזה. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

אבל סליחה, בוא נגיד את האמת. אחת הטענות שלי, כמרכז הוועדה של אשכול המפרץ, היא שבאו לשאול את הפתרונות לפני שהם יודעים את המחלות. ואמרתי לאותו דוקטור: גם כשאני בא לרופא, איך הוא יודע מה לתת לי? הוא שואל אותי ומאבחן אותי. פה הפעולה נעשית הפוכה, מחפשים פתרונות כשהם לא יודעים את המחלה. אז אמרו לי: גבי, יש משהו במה שאתה אומר. 

אם תולים פה על אשכולות המפרץ ברחבי הארץ – לא לבנות את זה, זה עוד איזה גימיק, זה לא ישנה את מצב התאונות בישראל. תודה. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

היושב-ראש, אני אשמח להמשיך. אם אפשר להמתין רגע עם השאלות.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

בסדר.

גבי, אני אתן לך את רשות הדיבור, חכה.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

גבי שותף בחלק של תוכנית של כלי רכב כבדים באשכול המפרץ. יש תחומים נוספים בתוכנית, לא רק כלי הרכב הכבדים. דעתו חשובה, לא סתם שמו אותו שם.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מה זה, עם יו"ר איגוד נהגי המשאיות למדתי שלא מתעסקים. 

כן, בבקשה, תמשיך.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אני אציין שכמובן תוכנית "אשכול בטוח" מלווה במחקר. היה מחקר לפני ואנחנו נשלים אותו במחקר אחרי, כדי לראות את השינוי. 

התוכנית השנייה שאנחנו מובילים היא תוכנית של כביש 90. כולם מכירים את תאונות החזית בכביש 90. אנחנו מכירים את התקציב הגדול שצריך כדי לטפל בכביש הזה. באנו בפתרון חלקי של הרחבה, נתיב נוסף, בכיוונים הפוכים, בקטעים מסוימים, כדי לאפשר עקיפה בטוחה במקומות האלו. 

הפרויקט הזה גם מתקדם, חלקו כבר הושלם בשטח, בשבוע שעבר נסעתי בשני קטעים לפחות שהסתיימו. אמורים להיות חמישה קטעים כאלה, סך הכול עשרה קטעים. חמישה קטעים שיש בהם שלושה קילומטרים לכל כיוון. זה אומר עשרה קטעים שתהיה בהם עקיפה או לדרום או לצפון, מה שישפר את הבטיחות בתחום הזה. 

לצד הנושא של התשתית שמטופלת שם, אנחנו יחד עם המשטרה עושים שם פיילוט של אכיפה אלקטרונית. אני מניח שהמשטרה תדבר על זה ותרחיב. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

המשטרה תדבר על הנושא האלקטרוני.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

הנושא השלישי זה רוכבי אופנועים. אנחנו מצאנו שהדרך לטפל בהפחתת התאונות של רוכבי אופנועים – זה לטפל בהכשרה. לצורך כך חברנו למשרד התחבורה, לאגף הרישוי. אנחנו פועלים בשני ערוצים בתחום הזה. ערוץ אחד כולל פיילוט שעשינו, זה לטפל בנושא של תפיסת הסכנה. לשמחתנו, הפיילוט שעשינו בהכשרה של רוכבים הוכתר בהצלחה. 

הדבר השני שאנחנו עושים, זה משנים את תוכנית ההכשרה של רוכבי אופנועים. פעם היית יכול לבוא וביום להוציא רישיון על אופנוע קל. היום מפתחים את התוכנית הזו בצורה אחרת ומשמעותית יותר. חלק ראשון של התוכנית כבר נמצא בפיילוט במספר בתי ספר בארץ. אנחנו מתכוונים להמשיך עם זה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

כמה עברו את ההכשרה ב-2023 וכמה מתכוונים לעבור ב-2024?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

כרגע אין לנו מספרים ל-24'. אנחנו עושים את הפיילוט ואנחנו פועלים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל הפיילוט כבר נעשה, לא? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

נכון, ואנחנו עכשיו פועלים מול משרד התחבורה ומול חברות הביטוח, לתת הכרה בהכשרה הזאת לרוכבי אופנועים. זה יהווה להם את המוטיבציה לעשות את הקורס. הכוונה שלנו הייתה לראות שאכן הדבר הזה יכול להשפיע, לאור זה אנחנו פועלים עכשיו בערוצים אחרים, כדי לראות שזה יקרה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני מאוד מעריך את כל מה שאתם עושים. אבל יש לי קצת דז'ה וו, אני מרגיש שאנחנו חוזרים על אותם דברים, רק שהזמן מתקדם. לדעתי, אנחנו מדברים על הפיילוט הזה עוד מהממשלה הקודמת-קודמת. אז השגנו לזה תקציבים ועלה הפיילוט. אני מרגיש שזה מאוד לאט. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

יש דברים שהמחקר והפיתוח לוקחים זמן. לשמחתי, מיצינו את הפיילוט בעניין הזה של אופנועים, אנחנו יודעים כבר מה התוצאה. עכשיו מחפשים את הדרכים – דרך משרד התחבורה ודרך חברות הביטוח – לייצר את המוטיבציה לרוכבים לבצע את הקורס. 

חברה ערבית. פעלנו בחברה הערבית גם בתגבור פעילות חינוך, גם בתגבור פעילות הסברה. הכנסנו לשם את הנושא של "ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד". אנחנו מכניסים לשם גם קמפיינים נוספים. אנחנו פועלים עם תקציב מוגבר מ-"550". ב-23' פעלנו עם תקציב של 22'. ב-23' לא קיבלנו תקציב, מקווה שנקבל אותו עכשיו ב-24' ונמשיך להגביר שם את הפעילות. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

תקציב למה? עוד פעם, סליחה.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

תקציב של "550" שמיועד להגברת פעילות הבטיחות ברשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל אתם יודעים מה התקציב של 2024. יש תקציב בהתאם להחלטת ממשלה 550?

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

"550" עברה, היו קיצוצים שם, צריך לראות מה בדיוק - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש שם 15%.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

15%, צריך לראות מה בדיוק הורידו שם. תקציב של 2023 שהיה, הגיע מאוחר מדי, זה כמובן יינתן השנה עבור הפעילות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא קיבלנו - - -



<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

נכון, ולכן אמרתי שזה יינתן השנה עבור הפעילות.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

משהו חשוב בנושא של תשתיות בחברה הערבית. אחת הבעיות שיש שם היא בעיה של תוכניות תמרור. אנחנו פעלנו לפני חמש שנים לייצר תוכניות תמרור, אפשרנו תוכניות תמרור ל-37 רשויות. הבעיה שהן נכנסו למגירה כי לא היה תקציב לממש אותן. 

לשמחתנו, במסגרת "550" קיבלנו סוף-סוף בשנה שעברה למשרד התחבורה כ-60 מיליון שקל והתוכניות האלו נמצאות כרגע בתהליך מימוש, לפחות 28 תוכניות נמצאות בתהליך מימוש. אני מקווה שבתקציבים שנקבל ב-24' נמשיך גם לממש את הדבר הזה. הנושא הזה של תוכניות תמרור זה שינוי משמעותי בחברה הערבית. 

דבר נוסף שפעלנו בו, זה נושא של סביבה בטוחה סביב מוסדות החינוך. פעלנו פה בשני כיוונים. קודם כל, היושב-ראש נתן לנו בזמנו תקציב. המנה השנייה של התקציב היא 10 מיליון שקל. אנחנו ביצענו בה פעולות במהלך 23'. בימים אלה אנחנו מסכמים אותן, נעביר לך את הפעולות המרכזיות שנעשו בתקציב הזה. 

לצד זה, שכללנו את המפקד שנעשה, בשיתוף משרד החינוך, הרשויות המקומיות, השלטון המקומי. הנגשנו כלי לבתי הספר ולרשויות המקומיות, לבצע בדיקה – שהם אמורים לבצע אותה לפי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך – ולהעביר את הממצאים לרשויות המקומיות כדי שיטפלו בזה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני חייב להגיד. קודם כל, יחיאל מונטג מ"נשק וסע" עזר נראה לי בסקר הזה גם כן. אבל נראה לי שחוזר מנכ"ל – תכף נגיע לחינוך – לא מיושם במלואו. אבל תכף נגיע לזה. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

ממש בקצרה. אנחנו פועלים מול 258 רשויות מקומיות בטיפול בניהול הבטיחות ובהגברת פעילות ההסברה והחינוך בהן. אנחנו ביצענו בקרת רשויות בתשע רשויות מקומיות. אנחנו מממנים חלקית ומייעצים בנושא של החינוך התעבורתי. 4,300 כיתות י' עברו מבחן תאוריה בשנה שעברה. אנחנו מרחיבים את פעילות "שומרי הדרך".

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני יודע שלהרבה כאן יש מה להגיב על מה שהוא אומר. אנחנו נעבור נושא-נושא. 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

אנחנו גם מבצעים תסקירים לתאונות קטלניות, כ-300 תסקירים נעשו. אני חושב שעניין התסקירים שאנשי השטח שלנו עושים, הם מאוד חשובים ומשמעותיים, כי יש לא מעט פעולות פשוטות וקטנות שאפשר לעשות מול רשות מקומית או מול רשות דרך, לטפל בדברים שרואים, שיכולים למנוע את התאונה הבאה.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

על זה אני ארחיב. אתה סיימת? 

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

רק אגיד בקצרה מה הדגשים שלנו ל-24'. אנחנו הולכים להיכנס לתוכנית "עיר בטוחה", עם 220 מיליון שקל, בצורה משמעותית. אנחנו נרחיב את פעילות נהגים צעירים. פיתחנו מספר דברים בשנה שעברה, אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפיתוח וניישם חלק מהדברים כבר השנה. קמפיין "מהירות", שהיינו אמורים לעשות אותו בסוף שנה שעברה, בשבוע הבטיחות, בעקבות המלחמה הוא לא פורסם, אנחנו נצא איתו השנה כדי לטפל גם בנושא המהירות. לצד זה, נמשיך לטפל בדרכים הבין-עירוניות, באופנועים, ברכב כבד, בחברה הערבית, לצד הפעילויות השוטפות שאנחנו עושים. 

אנחנו כמובן רוצים לאחל בהצלחה לניצב יורם הלוי, יושב-ראש הרלב"ד החדש. אני רוצה להודות לכל השותפים לעשייה, בוודאי לוועדת הכלכלה וליושב-ראש שפעל לא מעט בתחום ועזר לנו עם תקציבים לפעולות בשטח; למשרד התחבורה; לאוצר; לביטחון לאומי; לחינוך; למשטרה; לשלטון המקומי.
 
<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יעקב, אני מרגיש כאילו אתה בבר מצווה. אין בעיות.

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>  

אני חושב שיש שיתופי פעולה שנרקמו בשנה האחרונה שצריך לשמר אותם ולהרחיב אותם, אני חושב שהדברים האלה יגבירו את הפעילויות בשטח ומקווה שהם גם כן יביאו לתוצאה. אנחנו ברלב"ד נחושים להוביל את התוכניות עם התקציבים שקיבלנו. כמובן, אם נקבל תקציבים נוספים, נשמח להרחיב, ובעזרת ה', גם כן, ובעזרתכם, גם להביא לירידה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

תודה רבה על מה שאתה אמרת. אני רוצה שתהיה בקשב להמשך הדיון – וגם, כמובן, לדיון הבא – כי יש לי משהו להגיד לך ולבקש כתוצאה מזה. 

אין תחליף לשקיפות. כמו שאמרת לגבי התסקירים של התאונות, שתהיה חקירה של תאונות, שיהיה פרסום שלהן, וגם שכל מקבלי ההחלטות יידעו מה צריך, מה יש, וכתוצאה מזה – גם מה חסר. אני יודע שבשנים האחרונות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עובדת עם מה שיש ומנסה להוציא את המקסימום ממה שיש ופחות אומרת מה חסר לה באופן כללי. בכל מקרה, יש אחריות על כל עובדי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם על מי שעומד בראש הרשות. אני גם רוצה לאחל הצלחה ליורם הלוי. 

אני רוצה לדעת מהגורם המקצועי על תאונות הדרכים במדינת ישראל, אני לא רוצה רק לבקש מידע מהממ"מ. אני רוצה לדעת מה חסר במדינת ישראל מבחינת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשביל לעמוד ביעד שהממשלה הציבה – הממשלה הנוכחית וגם הקודמת-הקודמת, כשהייתה אותה שרה והיה אותו ראש ממשלה – להפחית עד 2030 את כמות תאונות הדרכים ב-50%.  

זאת משימה שהממשלה קיבלה החלטה לגביה. וזאת משימה שבזמנו הרלב"ד אמר שהוא רוצה לעמוד בה, קיבל החלטה והביא אותה לכאן לוועדה וועדת הכלכלה עמדה בהחלטה. יש לי הרבה הערות על ההחלטה הזאת, אני חושב ש-50% זה לא מספיק, אבל נעזוב את זה. זאת ההחלטה. 

נכון להיום אנחנו לא רואים מגמה של התקרבות לעמידה ביעד הזה. אני רוצה לדעת מהרלב"ד, מה אתם צריכים, כגורם מקצועי, בשביל לעמוד ביעד הזה שממשלת ישראל נתנה לכם ולעצמה לעמוד בו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עצמאות, אדוני.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני לא צריך את התשובה עכשיו. אני צריך מסמך, כמו שאסנת ידעה להכין לי, מה היה, מה אמרו. אני צריך מסמך. יש לכם מדען ראשי. יש לכם המון עובדים. יש לכם את הידע המקצועי. אתם נמצאים בשטח. אתם עושים את התסקירים. אתם רואים את מכלול הבעיות. אני צריך לדעת את הכול. כל פעם אני אוסף בעצמי, נכנס, שומע אנשי מקצוע, כל אחד בתחומו. תכף אנחנו נשמע, גם עכשיו – את המשטרה, את הארגונים, את משרד התחבורה, את כולם. 

אבל אני רוצה את אותו הרלב"ד שלא מתחבא מאחורי אי-נעימויות: "זה מה יש, זה מה חסר, זה מה אתם נותנים לי, זה המקסימום שאני אנסה לעשות" – זה מה שאני רוצה לדעת, זה מה שחסר לי בשנים האחרונות מהרלב"ד. אני יודע ששמתי אותך במצב קצת לא נעים, כי אתה רק כמה ימים בתפקיד וממלא מקום. אבל זאת הבקשה שלי מהרלב"ד.

אל תדאגו, זה לא נגמר עכשיו. אנחנו נעשה ישיבת המשך. אני אשמח שזה יהיה כמה שיותר קרוב לישיבה, שנוכל לקבל וגם לעבור על נושא-נושא, כי כרגע אני אוסף הכול. למשל, לא דיברנו על כל נושא האכיפה. זה למשטרה, תכף אנחנו נגיע למשטרה. אבל הרלב"ד אמור להגיד "אם יש משטרה או אם רואים צ'קלקה, אנשים לא עושים עבירות תנועה"; או "אנשים מסתכלים בטלפון ובגלל זה הם לא מצייתים לתמרור כלשהו". 

 << אורח >> יחיאל מונטג: << אורח >>   

הערה קצרה לגבי אשכולות. אני חושב שזה יהיה מאוד נכון למנות מנהל מטה בטיחות מקצועי של כל האשכול. אנחנו פועלים בלמעלה ממחצית הרשויות. כמעט תמיד מנהל מטה בטיחות הוא בחלקי משרה וגם, בדרך כלל, תמיד - - -

 << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

אולי כדאי בכלל למנות ולתת להם תוקף, מה התפקיד שלהם?

<< אורח >> יחיאל מונטג: << אורח >>   

שנייה אחת, תני לי בבקשה להשלים, אני כבר מסיים. 

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

מנהלי מטות שעושים את העבודה, הם עושים עוד תפקידים אחרים. ואז פתאום עכשיו לבוא?

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>    

זה מה שהוא אומר. 

<< אורח >> יחיאל מונטג: << אורח >>   

זה בדיוק מה שאני אומר.

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

אבל קודם כל לחזק את מי שיש, לתת לו שיניים, לתת לו תקציב, לתת לו כוח אדם ומעמד, ורק אז לבקש ממנו תפקידים נוספים. אני רוצה להגיד שיש לי פה שתי בעיות עיקריות. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ירושלים זה נחשב אשכול? 

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

לא, זה לא באשכול. אני מדברת על עשייה יום-יומית. באים בטענות לרשות הלאומית: "עשית? תביאי תעודות". אני הרבה שנים עובדת שם. תוכניות יש למכביר, יש באמת עבודה מקצועית, הם יודעים הכול. אבל כשזה יורד, מי מבצע את כל העבודות? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מישהו שזה נוסף על תפקידו. 

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

מי שנמצא ברשות מקומית, אותו מנהל מטה. מנהל מטה בירושלים – לי יש מחלקה, כי אנחנו יותר ממיליון אנשים. אבל אני אולי המחלקה היחידה בארץ. החברים שלי במטות הבטיחות בכל הרשויות עושים תפקידים נוספים. צריך לתת להם כמה דברים: קודם כל, תוקף לתפקיד שלהם; שנית, לתת להם שיניים לעבודה; ושלישית, לתת להם תקציב. 

דוגמה קטנה: דיברתם על חוזר מנכ"ל, דיברתם על כשלי מוסדות בטיחות, שאדוני הביא את התקציב למוסדות החינוך מסביב. בוא תראה איזו עבודה עשינו בעיריית ירושלים בעשור האחרון. אני מקבלת את התקציב הכי גדול, יש לי מחלקה הכי גדולה, יש לי מגזרים וכולי, אני באמת המלכה ובאמת הכוכב של מנהלי המטות. אבל למטות בעצם אין במה לעבוד. אם יש לי בירושלים תקציב של מיליון ו-100 אנשים, יש לי 560,000, הרשות המקומית שלי לא נותנת שקל ומקצצים את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אנה אני באה? במה אני אעבוד? על מה אני אעשה? איזה קמפיין אני יכולה להוביל? אז עוד להוסיף לי אשכולות, להוסיף לחברים שלי, כשאין להם גם תפקיד ושאין להם משרה מלאה? 

חברים, בואו נתחיל מזה. מי שעושה את העבודה בשטח אלה מנהלי המטות. משרד התחבורה, משרד החינוך, המשטרה, האכיפה, "עיניים בדרכים" – כולם מתנקזים בסופו של דבר למנהל מטה כמוני. ואני אומרת לך, אני עוד המפונקת – ואני לא מספיקה לעשות כלום. יש לי אחראי על בטיחות בדרכים ערבי, יש לי חרדי, יש לי מלא תוכניות, אין לי תקציבים. ממה אני יכולה להוריד עוד? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

דיאנה, תודה רבה. אני חושב שזה בהחלט נושא שאתם צריכים לקחת אותו בחשבון. אני גם עשיתי בדיקות עם כמה עיריות יותר קטנות וזה בדיוק מה שאמרו לי. בעירייה אחת מהנדס העיר אמר לי שהוא מקבל את התוספת והוא קצין הבטיחות. שאלתי אותו כמה הוא מתעסק בזה, הוא אמר לי: "את האמת, אני עושה מה שמכריחים אותי, אני לא באמת". זה כמו תוספות למשכורת, לא מסתכלים על זה כעל משהו שהוא כל עולמו. 

דן בן יהודה, אני רוצה שאתה תתחבר לזה קצת עם הנושא של טראומה ותאונות בתקופת מלחמה, כי אנחנו בכל זאת בתקופת מלחמה, אז אני רוצה שתגיד לי משהו על איזשהו מחקר שעשית. 

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

אני עוסק כבר מעל 15 שנים בנושא של תאונות הדרכים. התחלתי יחד עם יעקב ברלב"ד החדשה אי שם ב-2007-2006. יעקב, קודם כל – בהצלחה גדולה. יש שקף שאפשר להעלות, של הגרף. אני רוצה לציין שמה שאני מציג לכם פה זה לא מחקר. אתם יכולים להסתכל על זה יותר כהערכה מודיעינית. בסופו של דבר אנחנו חיים היום במלחמה. ולחדר הזה, עד עכשיו, לא נכנסה המלחמה לדיון. יש קשר ישיר בין תאונות הדרכים לבין המלחמה. ובשנים הקרובות הולך להיות קשר עוד יותר הדוק. 

זיהיתי בניתוח של הנתונים מקום המדינה שכנראה שיש קשר בין אירועי דחק לאומיים לבין עלייה במספר הרוגים בתאונות הדרכים בשנים שלאחר מכן, לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין את ההקשר. אני חושב שכל אחד בביתו ובחבריו ובשכניו מבין את רמת הסטרס והדחק שכולנו נמצאים בו מ-7 באוקטובר, ויש לזה השלכות על התפקוד היום-יומי שלנו. כמה אנשים פה בחדר, במשך תקופה אומרים "אני לא יכול לעבוד", "אני לא מרוכז", "קשה לי"? 

יש עלייה במחלות. אגב, בימים האחרונים גם התפרסמו יותר ויותר ידיעות, גם בתקשורת, על זינוק בשימוש בתרופות שאינן ממכרות, על ידי נתונים של קופות החולים. זה חד משמעית ישפיע על הנהיגה. אלפי חיילים חוו טראומה, עד סוף דצמבר 9,000 חיילים נזקקו כבר לטיפול. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אז איך אנחנו צריכים להתכונן לזה? אתה אומר שאנחנו צריכים להתכונן לזה שתהיה עלייה בתאונות הדרכים, כי זה מה שקרה עד היום? 

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

איך אפשר להתמודד עם זה? 



<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

הרלב"ד היה צריך לבוא לפה היום ולזעוק: הימ"חים שלי ריקים לקראת השנים הבאות. קרה פה משהו במדינת ישראל. קורה, אנחנו עדיין בתוך האירוע. לא יכול להיות שהאוצר יקצץ לנו בתקציבים. אנחנו חייבים להיות מוחרגים מכל האירוע של הקיצוץ בתקציבים. אנחנו צריכים לקבל הרבה יותר תקציב כדי לעמוד במשימה הזו, למנוע טרגדיות איומות שהולכות להיות לנו פה. 

הולכים להיות לנו בני נוער שעכשיו מפונים באילת, בים המלח, בירושלים, במקומות אחרים, שחווים טראומה מתמשכת וניתוק מהמסגרות שלהם. במהלך השנים הקרובות הם יפרקו את זה. זה יצא לידי ביטוי בשתייה, נהיגה, התפרעויות אלימות, התמכרויות. כל הדברים האלה בסוף מתרכזים גם לנהיגה והתנהגות בדרך. אנחנו נצטרך למנוע את זה מראש, להיות פרו-אקטיביים כמו בכביש. 

יש לנו את המידע. לצערי, ההתייחסות היחידה שקיבלתי מהרלב"ד, אני חייב להגיד, זה היה מסמוס של העניין, באמירה "לא הבאת מחקר". אז בואו נחכה חמש שנים עד שיהיה מחקר על תוצאות המלחמה והמאבק בתאונות.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יעקב, לא עכשיו, אבל אני אשמח שתתייחס גם לזה במסמך שאתה תכין, כי בכל זאת, אנחנו צריכים לדעת איך להתמודד. אולי גם צריך לעשות איזה שיתוף פעולה עם משרד הבריאות בנושא, שקיבלו סכום לא מבוטל להתמודדות עם פוסט טראומה. 

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

במסמך, שכל אחד יכול לקרוא אותו, זה הועבר לכל הגורמים, מצוינות 20 סיבות שונות. יש גם התייחסות ספציפית לאנשי המילואים והחיילים שבכלל עוברים חוויות אחרות. צריך לקלוט אותם, צריך להקצות תקציבים ייחודיים לצה"ל כדי לטפל בנושא של החיילים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל דן, אנחנו צריכים להתמקד במשהו שיכול להביא את האור, כי יש אין-סוף דברים שצריכים אין-סוף השקעות. אנחנו יודעים באיזה עולם אנחנו חיים. 

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

אני ויעקב גדלנו באותו בית ספר של הרלב"ד בתחילת העניין, עברנו שם את ההשתלמות ואת הקורסים. הרלב"ד צריכה את ה-550 מיליון שקל. הרלב"ד היום זה אחד הגופים החשובים במדינת ישראל. הרלב"ד צריכה שיניים. אין לי ספק שיעקב, ודיאנה כנציגת הרשות שאמרה פה אמת מוחלטת ומדויקת – העיריות יודעות לעשות את העבודה. הרלב"ד צריך לקבל את הכסף, הוא צריך להקצות את זה לגופים השונים, כמו שיעקב אמר והוא צודק. לא צריך תוכניות חדשות ולהמציא. 

היושב-ראש, אתה אמרת דברים מדויקים על ההתחלה שהרלב"ד צריך לצעוק "הימ"חים שלי ריקים". הרלב"ד צריך לחזור לבסיס, ל-2007-2006, לקבל את ה-550 מיליון שקל ולחזור לתוכניות שנעשו אז. הכול מוכן, הכול קיים, לא להמציא שום דבר. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

אבל היה לך 550 מיליון.

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

היה לי שנה אחת. לשנה אחת. תבדוק.

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

בוא תגיד את האמת, אתה והמנכ"ל: אין לכם בעל הבית עם עמוד שדרה. זה משרד התחבורה. נקודה.

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

אתה צודק, זה מה שאנחנו אומרים. הם צריכים לקבל שיניים. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

משרד התחבורה במוות קליני מעל 20 שנה. 

<< אורח >> דן בן יהודה: << אורח >>   

צודק. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

היושב-ראש, אני שמח על שינוי האווירה למשהו קצת יותר לוחמני פה. אם אנחנו לא נפעל בצורה רצינית - - - 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

כן, אבל אנחנו לא במלחמה אחד עם השני. אנחנו צריכים לנצח את המלחמה בתאונות הדרכים. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

לא, המלחמה בתאונות הדרכים, בוודאי. צריכים לחזור לבסיס, לבסיס.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

משרד התחבורה, מי הנציג פה? המנכ"ל לא הגיע. בדרך כלל מגיע אבנר פלור, וגם הוא לא הגיע כי הוא היה צריך ללכת לקבינט. תכף אתה תציג את עצמך. אני יודע שאתה לא מתעסק בהכול. אבל אנחנו נמצאים כאן בוועדה שבה משרד התחבורה נתן אין-ספור התחייבויות, אם זה מטענים ואם זה תקנה 168 ואם זה תשתיות ואם זה גורמי סיכון – ואני מרגיש שזה עובד לאט. 

אני אשמח שתשקף לנו מה המצב. אני יודע שיש גם לכם הרבה בלגן. אבל בכל זאת, תאונות הדרכים זאת אחת מהמשימות, אתם משרד הבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה, זה ביחד. 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

אני מנהל אגף תשתיות במינהל תשתיות, משרד התחבורה. אני אחראי על הנושא של התשתית והתקציב של התשתיות. נושאים אחרים הם עדיין בסמכות של אבנר, עד שיהיה לו מחליף. אולי בשבוע הבא, כשיהיה לכם עוד דיון, אנחנו נשלח נציג שיענה על כל השאר. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אוקיי.

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

לגבי התשתיות. אנחנו תוקצבנו. את כל מה שביקשנו – קיבלנו. בתחום הבין-עירוני, במוקדי הסיכון, קיבלנו ב-23' 180 מיליון שקל ואמורים לקבל כל שנה. את הסכום הזה עדיין לא קיבלנו. על 23' קיבלנו רק 28.5. אמורים לקבל את התוספת, אבל עדיין לא קיבלנו, כי יש את כל העניין של הקיצוצים, שעדיין אף אחד לא יודע לאן זה הולך. 

מבחינת מוקדי סיכון בין-עירוניים - - -

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

רגע, בכל התשתיות, בסך הכול? זה לאו דווקא מה שקשור לתאונות הדרכים? 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

180 מיליון זה רק לוועדת מוקדי סיכון. 

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מוקדי סיכון – אבל בזה אין קיצוץ? 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

מוקדי סיכון בתחום הבין-עירוני.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

דניאל, האוצר, הבנתי שאין קיצוץ במוקדי סיכון. נכון? 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

אין קיצוץ במוקדי סיכון. ב-2023 הבאנו 180.

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

נכון.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

וגם הבאנו הקדמה ל-24', אם אני זוכר נכון.
 
<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

28.5, נכון.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

והכול עובד שם? או שחסרים לכם פועלים או עובדים?

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

כן, בוועדה הכול מתוקצב, אם זה בביצוע ואם זה בתכנון. היו לנו קצת עיכובים בגלל המלחמה וכל מיני אנשים שהיו במילואים. אבל הכול מקודם.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

איך אתם מזהים מוקדי סיכון בכלל? לדוגמה, יש איסוף דיגיטלי?

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

איזו שאלה שאלת.

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

יש ועדה. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

הרלב"ד מצביע על מוקדי סיכון, אוסף דיגיטלית איפה היו תאונות? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יש ועדה. 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

יש ועדה בתחום הבין-עירוני שאני היושב-ראש שלה. יש קריטריונים מאוד ברורים. נשמח להעביר לך את הקריטריונים, כי צריך הרבה זמן כדי להציג את הקריטריונים. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל אתם רואים שיפור? איפה שאתם משפרים, באמת יש פחות?

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

אנחנו מדי פעם - - -

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

מוקדי הסיכון – בחומש הקודם היו מוקדי סיכון עם 35-30 תאונות. היום אנחנו מתקצבים מוקדי סיכון גם עם שלוש תאונות. ממש רואים את הירידה במוקדי הסיכון שאנחנו מטפלים. 

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

דניאל, אני כבר מגיע אליך, אל תדאג. 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

בקיצור, יש קריטריונים ברורים ופתוחים להכול, הם נמצאים באינטרנט. מדי תקופה אנחנו עושים בדיקה של לפני ואחרי במוקדים שטיפלנו בהם. יש ירידה בעשרות אחוזים, איפה שטיפלנו ואיפה שהשקענו כסף התאונות ירדו ממש. זה מוכח. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מה חסר? 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

לבין-העירוני בינתיים לא חסר כלום. בעירוני ליעקב יש 120 מיליון שקל, שזה עבר, זה באחריותם והם מובילים את זה. זה לא היה לפני כמה שנים. הם מטפלים והם מתקצבים והם מתעדפים.  

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

כן, יעקב, זה אתם מתעדפים את העירוני? בעירוני הכוח אצלכם? אתם אומרים לרשות מקומית שאתם רוצים תקציב? 

 << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

לא. התקציב נמצא אצל גיל, ראש האגף. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אצל משרד התחבורה?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

כן, אבל אנחנו נמצאים בתהליך כולו. אנחנו יושבים עם הרשויות על נתוני תאונות דרכים. אנחנו מאתרים איתן את המקומות שעומדים בקריטריונים וממליצים לרשויות המקומיות להגיש בקשות. אחרי זה אנחנו עוברים על כל הבקשות של הרשויות המקומיות, אומרים מה עומד בקריטריונים, ולפי זה משרד התחבורה מתקצב אותן.

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

בקיצור, אנחנו מקבלים את הנתונים מהם, אגף העירוני. הם מובילים את זה. אנחנו רק זרוע של ביצוע עבור הרלב"ד, כי יש לנו את היכולות. 

מבחינת תקציבים. קיבלנו בבין-העירוני, ואני חושב שגם בעירוני, בינתיים, תקציב טוב. אנחנו מקווים שזה ימשיך. בינתיים, ה-180 מיליון שקל בבין-העירוני זה מספיק. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה זאת אומרת מספיק? כיסית את כל מוקדי הסיכון?

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

לא.

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

בכל שנה יש לנו רשימה שצריך לבצע, בהתאם לקריטריונים.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כמה אחוז מתוך מוקדי הסיכון שיש לך היום, שהם נגיד מעל עשרה הרוגים, אתה ביצעת?

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

אין היום מוקד סיכון מעל עשרה הרוגים. אין כזה דבר.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לא, יכול להיות שאתה תקצבת. אבל השאלה אם - - -

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

לא, לא, ברשימה שמגישים לתקצוב הם כבר לא קיימים, כי כל מוקדי הסיכון מעל עשרה הרוגים כבר טופלו בחומש שעבר. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

הזכרת את כביש 90. מה זה? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אין פה עשרה הרוגים, לא בשנה. אבל שם מטפלים. 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

מטפלים.



<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

כביש 90 זה 500 קילומטרים והוא כל הזמן עולה ועולה. חברים, כביש 90 הוא 500 קילומטרים ויחסית לכבישים אחרים הוא לא הכי מסוכן במדינה. יש כבישים מסוכנים מבחינת הנתונים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

מה עם התקציבים לפריפריה, איפה שיש שם תאונות? האם יש שם תיעדוף? מה חסר? אני עדיין לא הבנתי. משה, 180 מיליון שקל זה בערך 10%, שתבין. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

היושב-ראש, אני חייב להגיד לך משהו. זה משהו שחוזר פה, גם לגבי התקציב של הרלב"ד וגם לגבי התקצוב של מוקדי הסיכון בתוך המשרד. אני לא מכיר כזה דבר שאתה בא לבקש עוד תקציב – וכולנו רוצים שיהיה כמה שיותר תקציב למאבק בתאונות הדרכים, אחרת לא היינו פה, כל הכבוד על הדיון, יישר כוח בהחלט. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

תודה לך שבאת.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל בסוף חייבים מחקר משווה, בשביל להגיד: "תשמעו, מדינת ישראל היום במצב גרוע מאוד בנושא של תאונות הדרכים". אגב, לא דיברנו פה על פצועים, זה גם נושא שצריך - - -

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אין גבול. כן, ברור.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בוודאי. בסוף, כשאתה בא לבקש כסף, אתה צריך להגיד: "מדינת ישראל היא במקום אחד לפני האחרון במאבק בתאונות הדרכים, אבל זה כתוצאה מזה שמשקיעים פחות כסף לעומת משהו". אבל אם אין אפילו את המסמך הזה, של להגיד כמה המשקיעים בגרמניה בספרד, איך אפשר לבוא ולבקש כסף? 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

בישראל אין מכון מחקר לתאונות. לא קיים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אמור להיות מדען ראשי.

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

אין. לא קיים מקום המדינה.

<< דובר >> אסנת אלגום מזרחי: << דובר >>   

בטכניון יש.

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

לא קיים מכון מחקר לתאונות הדרכים. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל לא צריך מכון מחקר. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

אז איך תדע? 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה זאת אומרת? הינה, יש נתונים. 

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

הנתונים? אני אשב איתך אחר כך חצי יום, אני אראה לך שהנתונים האלה מעוותים. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

טוב, אם הנתונים מעוותים, בואו נסגור את כל - - -

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

אנחנו מדברים על זה כבר 25 שנים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

משה, חבר הכנסת פסל, אני אסביר לך מה. יש לנו בעיות מאוד גדולות בתאונות הדרכים. הבעיה המרכזית היא שזה לא בפוקוס של אף אחד באמת, שזה לא כל עולמם. הבעיות המרכזיות זה גם אכיפה, זה גם תשתיות, זה גם הטכנולוגיה - -

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   
 
גם הסברה.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

- - זה גם הסברה, זה גם חינוך – ואז אף אחד לא מרגיש שזה הדבר המרכזי. כל הזמן אנחנו מנסים להתמקד. יש תוכניות לרלב"ד. אבל אין שום תוכנית רב-שנתית שנשארת כמו שהיא. כל הזמן באים ומקצצים, משנים, מחליפים.

 << אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

כל הזמן מתחלפים מנהלים.

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

וככה זה נראה. ובגלל זה אתה רואה את זה בכמות ההרוגים בתאונות הדרכים. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני הייתי חושב כמו ההצעה של היושב-ראש. בסופו של דבר, כשאתה בא לבצע משימה ויש לך יעד שהצבת אותו, אתה בא ואומר איך אתה יכול לעמוד ביעד הזה, לפי איזה תקציב – 500 מיליון, 800 מיליון, מיליארד, שני מיליארד. ואז הממשלה תחליט, היא תגיד: "תשמע, מתאים לי להשקיע עוד 300 מיליון אם תעמוד ביעד או אם לא תעמוד ביעד". 

אבל ככה, כשאין סמכות ואין אחריות? 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

וזה מה שאומרים האוצר. מכאן אני הולך לדניאל. דניאל, מה מונע ממך, כאוצר, לתקצב כמו שצריך את הנושא של תאונות הדרכים? כי אני יודע שהאוצר מכיר גם את ההסתכלות הכלכלית של העלויות של תאונות הדרכים מבחינת התשתיות, הפצועים וההרוגים. 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

נזרקו פה הרבה סכומים, אני אעשה טיפה סדר במה שמתוקצב. אני אדבר רק על פרויקטים שהם לא פרויקטים של פיתוח. לצורך העניין, כביש 65 גולני-דברת שעולה באזור 800 ומעלה מיליון שקל, אני לא סופר אותו כרגע, למרות שזה פרויקט בטיחות פר אקסלנס. 

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כי אחרת גם תספור את המטרו. אז מה? ברור שלא תספור פיתוח של כביש. 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

לא, לא, אבל הכביש הזה נעשה רק בגלל שיקולים בטיחותיים. אני שם את זה בצד כרגע. זה לא כל כביש. יש כבישים שמרחיבים אותם והם לא קשורים לבטיחות בכלל. אבל זה – היה אפשר לספור אותו. נשים את זה בצד.

אשכולות – כבר דיברנו כמה פעמים. יש 110 מיליון שקל בשנה, ל-23' ול-24'. לצערנו, ב-23' הרלב"ד לא ניצלו את התקציב, לפנים משורת הדין הוא ישמר להם להשנה. 

סל בטיחות. בשנה שעברה תוקצבו 30 מיליון שקל - - -

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

סליחה רגע. היושב-ראש, אתה שומע? הם אומרים שהם צריכים עוד תקציב. אבל לא ניצלו את התקציב. זה דבר הזוי. 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

ואז באים בטענות לאוצר.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

איך אפשר לבקש עוד תקציב, כשלא ניצלת את התקציב? 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

אני יכול להסביר? כי לבצע תשתית – זה לוקח זמן. זה לא רק עניין של ללחוץ על כפתור ולהעביר את התקציבים. 

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

זה גם שנים. 

<< אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

אנחנו מדברים על התקציב שהם לא ניצלו בשנה שעברה. עניין התשתיות לוקח זמן – לתכנן, לקדם, לאשר, לתעדף. 

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

מכרזים, צריך לפתוח מכרזים.

<< דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כן, אבל אתה לא יכול לבקש עוד תקציב אם אפילו את התקציב שהביאו לך האוצר אתה לא מצליח לממש. על מה יביאו לך עוד כסף? 

<< אורח >> דיאנה קוגן: << אורח >>   

כשאין לך גם עובדים. השנה, למשל, מאיזה חודש אין לנו עבודה? למי יש פועלים? שאלה טובה. כדי להגיע לעבודות של היום היו צריכים לפני שנתיים לפתוח את כל החוזים, את כל המכרזים לפרסם, לקבל את כל העבודות ואז לבצע.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   
 
אני פחות רוצה לשמוע תירוצים למה לא מבצעים את התקציב. אני רוצה לשמוע מה אנחנו עושים כדי לנצל את זה כמו שצריך. 

דניאל, תמשיך בבקשה. אתה גם כן יודע חלק מהדברים, למה לא נוצל התקציב.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

אנחנו שמנו את זה ביום שעבר התקציב, היה שם משרד התחבורה, לא עיכבנו את זה אפילו בדקה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אז אתם לא עיכבתם את זה. הרלב"ד, אתם עיכבתם את זה או לא?

<< אורח >> יעקב זכריה: << אורח >>   

בהתחלה הייתה אמירה של השרה שהיא רוצה לראות תוצאות של תוכנית האשכול לפני שממשיכים לאשכולות הבאים. ואז באנו עם תוכנית "עיר בטוחה". לא יכולנו להתקדם עם תוכנית "עיר בטוחה" כי היו"ר שלנו התפטר ולא הייתה מועצה לאשר את הקריטריון. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל אתה מבין שאם עכשיו היו משפחות של אנשים שנהרגו בכבישים – אני ממשפחה כזאת. זה כמו להגיד שבגלל הבירוקרטיה לא תיקנו לי את הרמזור. זה נשמע רע, אני אומר את זה בלשון המעטה. 

בואו נמשיך. דניאל, בבקשה. 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

סל בטיחות, שזה בעצם "השותפים לדרך". בשנה שעברה תוקצבו 30 מיליון שקל מתוך 80. תוקצבו עוד 50, אבל תאריך האחרון להגשת קול קורא היה בנובמבר. משרד התחבורה דחה אותו, בהסכמה איתנו, לפברואר, בגלל המלחמה. הרשויות המקומיות לא יכלו להגיש. לא הגיוני שרשות מקומית לא תגיש בגלל דברים כאלה, אז זה נדחה לשנה הזאת. חוץ ממה שהיה, יש להם עוד 80 מיליון שקל לשנתיים הקרובות. 

כשלים ברשת. זה עוד 40 מיליון שקל, עבור צמתים שהם מסוכנים, עוד לפני שהיו בהם תאונות. כלומר, זה לא חלק ממוקדי סיכון. במוקדי הסיכון הפרמטר המרכזי הוא תאונות, שהיו בפועל הרוגים, פצועים. כשלים ברשת – אנחנו מנסים להגיע למקומות שהם מסוכנים, לפני שהיו בהם תאונות. לגבי מוקדי הסיכון כבר דיברו, זה 180 מיליון שקל בשנה. 

מיתוני תנועה. 60 מיליון שקל בשנה, גם ל-23' וגם ל-24'. זה תקציב שאמור להשתלב ביחד עם הרבה ממשקים של משרד התחבורה מול הרשויות המקומיות לפרויקטים נקודתיים בעיר שאמורים להוריד את מהירות הנסיעה, שזה הפרמטר המרכזי לחומרת הפגיעה לפי מחקרים שאנחנו מכירים. אם אני זוכר נכון מארז, אם רכב נוסע ב-30 קמ"ש, הסיכוי שיהיה הרוג כבר צונח דרמטית. אם הוא נוסע 50 קמ"ש, חומרת התאונה היא גבוהה מאוד. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

כן, זה עולה אקספוננציאלית.

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

חוץ מזה, יש גם פרויקט שהוא חוצה יישובים, שהוא עוד 85 מיליון שקל בשנה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ומה עם שבילי אופניים, שזה לא פר אקסלנס, אבל זה מיקרו מוביליטי? 

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

לשבילי אופניים שני מיליארד שקל על פני חומש. החומש הזה כבר התחיל בשנת 21'. זה בערך 400 מיליון שקל לשנה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אז במה קיצצתם?

<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>   

מהתקציב הנוכחי, מה שעבר אתמול, סל כשלים ברשת יורד מ-80 מיליון שקל בשנה ל-40 מיליון שקל בשנה; וסל בטיחות יהיה 130 מיליון שקל לשנתיים הקרובות. 

<< יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ראיק, חוץ ממך אין כאן נציג ממשרד התחבורה?

 << אורח >> ראיק סאלם: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

הבנתי. אני ארצה בישיבה הבאה שאבנר יבוא, שייתן את הסקירה, את העמידה באחריות. יש עוד הרבה נושאים שרציתי לדבר עליהם, כמו שנתתי לך בדוגמאות – התקנה של שעות מנוחה, משא כבד ועוד הרבה דברים. זה מאוד חשוב. 

המשטרה. אתם יודעים, עכשיו, במיוחד בתקופה כזו שהאכיפה ובכלל הנוכחות שלכם בכבישים – זה ההבדל בין נסיעה בטוחה לנסיעה לא בטוחה. אנחנו גם נפגשנו ודיברנו ואמרתי לכם שאני מוכן לקדם במלוא המהירות חקיקה שתעזור לכם לקדם את כל הדיגיטציה. היום הדיגיטציה והטכנולוגיה בנושא של בטיחות בדרכים יכולות להביא לתוצאה מיידית. אנחנו מאמינים בזה, אנחנו גם דיברנו ואמרנו שאנחנו יודעים שהמשטרה מאמינה בזה. 

השאלה היא איך זה מתקדם, כי אין מספיק שוטרים, אין מספיק ניידות. ועדת שיינין דיברה על 450 ניידות ב-2005. אנחנו נמצאים היום ב-2024, עם הרבה יותר כבישים, הרבה יותר מכוניות והרבה פחות ניידות. אני נמנע מלהגיד את מספר הניידות שיש כל פעם במשמרת, כדי לא לעודד נסיעה לא בטוחה. 

השאלה מה המשטרה עושה עם זה ואיך זה מתקדם. גם ניידות פיזיות, גם אכיפה בכלל, ובמיוחד אכיפה דיגיטלית שהיא יכולה לרשת את כל הארץ בתהליך יחסית מהיר. אשמח לתשובות ובכלל לסקירה שלכם, כל מה שאתם רוצים. 

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. כמה נתונים קלים ונצלול לפעילות, אני אעשה את זה כמה שיותר מהר. אז את העלות למשק אתם יודעים – 17 מיליארד ש"ח בשנה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

דניאל, שמעת? 17 מיליארד ש"ח בשנה עלות למשק.

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

נוכחות ובולטות. לצערי, היום, בתחום הבין-עירוני תצטרכו לחלוף 110 קילומטר בשביל לראות ניידת, כשבתחום העירוני ב-28% מתחנות המשטרה יש שוטר תנועה בודד אחד. 20,000 אנשים נפגעים בכל שנה וכ-350 הרוגים בממוצע. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו מדברים על הרוגים, אז צר לי לתקן אותך לרעה: 363 הרוגים בשנת 2023 ולא 360 כמו שדיווחתם. 

אבל כשאני מתייחס לנושא הנפגעים, אז יש ירידה: 2,951 נפגעים פחות מ-2022, כשבבין-עירוני 1,256 נפגעים פחות ובעירוני 1,695. אם מדברים על ההרוגים בבין-עירוני ועירוני, השנה סיימנו, כמו שאמרתי, עם 363 הרוגים, שזה 12 הרוגים יותר מהשנה הקודמת. בתחום הבין-עירוני יש ירידה של 12 הרוגים ובתחום העירוני 23 הרוגים יותר מהשנה הקודמת. 

קצת נתונים של העשייה של אגף התנועה, ובכלל של משטרת ישראל. הם בעיקר עד חודש ספטמבר כולל, כי מן הסתם מחודש אוקטובר אנחנו כולנו מושקעים בנושא הזה של המלחמה, הבולטות, הבט"ש. אני בטוח שאם היינו ממשיכים את כל השנה ללא המלחמה, התוצרים העסקיים היו הרבה יותר טובים. 

נאמר פה יותר מפעם אחת, אני אעשה את זה בבריף. יש ירידה משמעותית במעורבות אוכלוסיות משפיעות. אם אני מדבר על הנהג הלא יהודי, סיימנו את 22' עם 52% מעורבות בקטלניות, השנה עם 43%. אם מדברים על הולכי רגל, ב-22' סיימנו עם 32%, ירדנו ל-30; נהגים צעירים – מ-29% ל-27%; דו גלגלי – מ-25% ל-22%; ובמשאיות – מ-20% ל-12%.

אם אנחנו מדברים על מיקוד הפעילות, חשוב לומר ש-77% מהפעילות האכיפה בוצעה בצירים המשפיעים. כשאני אומר "צירים משפיעים", אפרופו שאלתך מקודם, אלו צירים שהם על פי מחקר אסטרטגי שיש מן הסתם גם לאגף התנועה ולסגן היחידה שיושב פה, גדי. אנחנו מנתחים באופן שוטף. גם הפעילות שלנו, בבואנו לקבוע את תוכנית העבודה, מתבססת על נתונים רב-שנתיים במקומות שההסתברות או כמות התאונות היא הרבה ביותר. את המעט שיש לנו אנחנו משקיעים באותם כבישים. מן הסתם, אפקט השמיכה הקצרה, אתה משקיע את המירב בכבישים שבהם אתה יכול להשפיע הכי הרבה. 

81% מהאכיפה היא כנגד העבירות המשפיעות. גם פה, אנחנו מנתחים איזה עבירות גורמות להכי הרבה תאונות דרכים וממקדים את האכיפה אך ורק באותן עבירות; ו-54%, לראייה, ירידה באוכלוסיות המשפיעות. אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן. 

קצת בכל מה שקשור לשימוש בסמכויות. כמעט ל-50,000 איש בשנת 2023 נפסל רישיון נהיגה על ידי המשטרה. אני לא מדבר על בתי המשפט, רק על ידי המשטרה; 17,300 רכבים הושבתו ו-44,000 רכבים ירדו מהכביש על תקינות. 

אני מזכיר שוב, אלו נתונים עד חודש ספטמבר כולל. תורידו את החודשיים האלה, אנחנו כמעט ולא עסקנו באכיפה. 

אם אנחנו מדברים על יחידת רכב כבד שעושה פעילות מדהימה, 4,279 רכבים כבדים נאסרו לשימוש; 4,265 נשלחו למשרד הרישוי לטסט מחדש; 1,346 נמצאו עם חריגות משקל; 715 כלי רכב הושבתו לחודש או ליותר מחודש; 143 נהגים נפסלו. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אתה רואה, גבי? אז למה אתה בא בטענות? הכול מצוין. 

 << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

אז איך הוא הגיע ל-12%? הוא צריך להיות ב-20%.



<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

עוד נתון וקצת דברים שהם ראויים לציון. אם אנחנו מדברים על השכרות, שימו לב לנתון: 51 נהגים נתפסו עם מעל 900 מיקרוגרם בשנת 2023. נתפס נהג משאית עם מעל 26 טון עם 1,067 מיקרוגרם, שזאת אוכלוסייה מיוחדת, מיותר לציין בכמה הוא חרג. 

מהירויות חריגות. אפרופו, "מהירות לא מהווה סיכון" – לפחות לא בנתונים. 61 אנשים נתפסו מעל 190 קמ"ש, כש"הכוכב" ביניהם נתפס על 241 קמ"ש ו-13 מעל 220 קמ"ש. אני רוצה לומר לכם שרובם זה בכביש 6, ששם זה שדה תעופה לכל דבר ועניין. 

אנחנו עושים את כל המאמצים לבצע אכיפה, אבל כמו שאמרתי, בסוף זה עם המעט שיש לנו. אנחנו משתדלים לעשות את המירב. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל אכיפה דיגיטלית הייתה יכולה לפתור את זה.

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

אני אגיד מילה וגם רפי שהוא רמ"ד אכיפה דיגיטלית.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ברשותך, תגיד גם מילה על "משמרות זה"ב". אמרנו שנבדוק הכנסת שח"ם ואתם תעשו בדיקות בתוך - - -

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

כן, יש פה את הרמ"ד, אני ממש כבר מסיים. יחידת היחפ"צ, בשנת 2023 - - - 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

שנייה, מה ראשי התיבות של יחפ"צ?

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

סליחה, היחידה הארצית לפינוי צירים. 6,664 כלי רכב. זאת יחידה רק של מתנדבים, שבאים עם הרכבים הפרטיים שלהם ומפנים כלי רכב מהכביש. כמעט בכל מקום שתיסעו בארץ, אם זה בעירוני או בבין-עירוני, כנראה שאתם תעמדו שעות בפקקים. 

רק תחשבו מה היה קורה אם לא היה את יחידת היחפ"צ, שבטווח של 20-10 דקות מגיעה ומפנה את הרכב. אם היינו צריכים לחכות לגרר, זה היה שעתיים-שלוש במקרה הטוב.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אתם עושים את זה יחד עם ארגון "ידידים"? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

זה משהו נפרד, זה מתנדבי המשטרה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן.

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

ואני אסיים בכל מה שקשור לכיווני פעולה של 24'. כמובן, הנושא של הגברת הנוכחות והבולטות. אנחנו עומדים הרבה סטטי, בשביל שגם יוכלו לראות אותנו, יש לזה גם משמעות מבחינת אכיפה. נמשיך לנתח ולמפות את הנתונים. 

בכל מה שקשור לשימוש בטכנולוגיה ומכשור אכיפה. רפי תכף יסקור את זה. אבל נכון להיום 80% מהאכיפה היא ידנית, 20% היא אוטומטית. אנחנו מאוד היינו רוצים להפוך את המגמה, שתהיה 80% דיגיטלית, בטח ובטח כשמדברים פה לא מעט על נושא של תשתיות. היום כמעט כל מדינת ישראל זה אתר עבודה, אם זה בעירוני ואם זה בבין-עירוני. אין שול. נת"צ, נר"ת, הנתיבים הוזזו ימינה. אין כמעט מקום בבין-עירוני שאפשר לעצור בבטחה כלי רכב. יש לזה גם השפעה דרמטית על נושא האכיפה והבטיחות. ולכן, אני חושב שככל שנקדים את ההצטיידות – היושב-ראש, אתה עזרת לנו לא מעט בתקציבים לרכש של מצלמות ואמצעים טכנולוגיים בשנת 23', על מנת שאנחנו באמת נמקסם את הנושא הזה. 

בכל מה שקשור להשלמת התקנים. לצערי, 120 תקנים של שוטרי תנועה בבין-עירוני לא מאוישים. אנחנו הקמנו מינהלת גיוסים שפועלת לאייש את התקנים. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אבל הצד השני של זה הוא שאנחנו עשינו דיון בוועדה לביטחון לאומי בעקבות ועדת המשנה כאן, ובדיון שם אתם אמרתם שתביאו לנו תקציב של אגף התנועה יחד עם מה שקרה בשנים האחרונות ומה התכנונים. לא קיבלנו, אז קשה לנו לעזור לכם. עכשיו יתווספו שני מיליארד שקל למשטרה, יש לי תחושה שזה לא יגיע לאגף התנועה ולא יגיע לאכיפה הדיגיטלית. 

אני רוצה לעזור לכם, אבל קצת קשה לי אם אין לי את השקיפות של מה שאתם מקבלים. מה שאני קיבלתי מכל מיני – נקרא לזה "לשעברים" באגף התנועה, שאמרו לי שבקצב הזה פשוט אפשר לוותר על אגף התנועה, זאת הייתה האמירה, כי התקציבים רק יורדים, ההתייחסות יורדת ורק לוקחים משם כוח אדם למשימות אחרות של המשטרה. 

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

היושב-ראש, אני סיימתי. אני אאפשר גם לרמ"ד המתנדבים וגם לאכיפה הדיגיטלית. ולשאלתך האחרונה - - - 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

יש לנו רק שתי דקות, אני לא יכול. מישהו צריך לענות לי, רק על זה. אל תדאגו, אני תכף אתן - - -

<< אורח >> עמיר גי'בלי: << אורח >>   

יש פה נציג של אג"ת שמתעסק בתקציבים, תוכל לשמוע אותו אם תרצה. אכיפה דיגיטלית או תקציבים, מה שתחליט, אדוני היושב-ראש. תודה. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

רפי, תתחיל ואז נגיע לתקציבים. אבל ממש בקצרה. רפי, רק תגיד לי איך זה הולך, אם זה מתקדם ומה יקרה ב-24'.

<< אורח >> רפי וקנין: << אורח >>   

אני רק אזכיר דבר אחד, בהמשך לדיונים הקודמים. המינהלת לאכיפה דיגיטלית שהוקמה במשטרה, הוקמה לצורך התאמה והכשרת ציוד אמצעי אכיפה דיגיטליים, לא להתעצמות ולא להצטיידות. צריך להבין, התהליך במדינת ישראל הוא קצת יותר בירוקרטי. למרות שמכשור האכיפה שאנחנו מכוונים אליו הוא מכשור שמגיע עם תו תקן אירופאי או אמריקאי, במדינת ישראל אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

נכון, לוקח זמן. אז איפה אנחנו עכשיו? 

<< אורח >> רפי וקנין: << אורח >>   

כרגע אנחנו עדיין בהכשרה של אותו מכשור. ביולי 2024 אנחנו אמורים להעביר את כל מערך המצלמות א-3 מהחברה הפרטית למשטרת ישראל. השקענו הון עתק שם בבחינה של תשתיות ופיתוח. ביולי המערכת עוברת למשטרת ישראל להפעלה מלאה. 

תוך כדי כך, אנחנו נערכים להכנסת סנסורים נוספים כמו אנליטיקה ומהירות ממוצעת. אנחנו עושים פיילוט על כביש 90, יחד עם הרלב"ד במשרד התחבורה. אני מזכיר שזה מנעד עבירות, לא רק עבירות מהירות ורמזור אדום, מנעד עבירות שהאנליטיקה יכולה לבצע, למעשה היא מאפשרת לנו לבצע אכיפה של כל עבירה, למעט עבירת שכרות וסמים. אנליטיקה יודעת לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

אני רוצה להתנצל בפני מי שהגיעו ולא קיבלו זכות דיבור. אנחנו הבטחנו להחזיר את חדר הוועדה עד 13:00, ו-13:00 הגיעה. אני אבקש ממנהלת הוועדה למצוא תאריך, מוקדם מאוד, מקווה שאולי נמצא אפילו לשבוע הבא. 

בישיבה הבאה של הוועדה אני ארצה ככה, שימו לב. משרד התחבורה – אני רוצה שיבוא מישהו עם תשובות לכל השאלות. אנחנו גם ניתן לכם את השאלות, כי זה דברים שעלו כאן, תוכנית מטענים, תקנה 168, נושא התוכניות. אנחנו נביא לכם את השאלות. 

המשטרה – בשבוע הבא אני רוצה גם התייחסות מאוד מפורטת בנושא של "משמרות זה"ב" ל-2024. אתם גם הבטחתם לנו שתקדמו את הנושא של שח"ם, של שילוב שח"ם עם "משמרות זה"ב"; כל הנושא של אכיפה דיגיטלית; ובכלל האכיפה, מה אנחנו עושים ב-2024, בטח לאור מה שהוצג כאן על ידי דן בן יהודה, מתוך הבנה שאנשים יפרקו עול באיזשהו אופן. יהיה יותר פריקת עול של אנשים ב-2024. פריקת עול יכולה להתבטא גם בדרכים – ואנחנו צריכים להיות מוכנים. 

"אור ירוק" – יניב, אני יודע שלא נתתי לך לדבר. בשבוע הבא אני אתן לכם להציג את הדברים. 

גם יחיאל מ-"נשק וסע", שקשור ל-"משמרות זה"ב" ולסביבת בתי ספר, אנחנו נרצה שתדברו בשבוע הבא. 

משה בקר, וגם גבי – אני יודע שיש לך הרבה מה להגיד, אבל אין כאן כל-כך מי - - -

<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>   

דבר אחד אני רוצה לבקש מהוועדה. זה חוזר על עצמו. אני לא רוצה לבקש החזר נסיעות. אתה שומע את משרדי הממשלה, אתה לא שומע את השטח. אנחנו אחרי סיכומים עם משרד התחבורה – מי כמוך יודע – בוועדת הכלכלה, בוועדות המשנה, הם התחייבו לכל מיני נושאים. 

אני שיגרתי לאוצר מכתב איך לחסוך 50 מיליארד: לסגור את משרד התחבורה. הינה, יש לך 50 מיליארד. 

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ראיתי את המכתב.

 << אורח >> ישראל גולדברג: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אולי דיון הבא יהיה באמת כמו שגבי מציע? שישמעו אותנו בהתחלה. 



 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

ישראל אתה צודק, זה מה שאני הולך לעשות. אנחנו נעשה את זה מסודר. אני רוצה לשמוע את השטח. 

<< אורח >> ישראל גולדברג: << אורח >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >>   

עכשיו שמענו את ההצגה. אני רוצה להגיד לכם עוד פעם: אני לא רגוע. אני אומר את זה. אני רוצה שנעבוד ביחד, כולנו למען המטרה. אין כאן אף אחד שלא רוצה להציל חיים בדרכים. כולנו רוצים. אבל אני קצת מרגיש לא רגוע ואני רוצה לעזור. אני רוצה לעזור, לשים את הזרקור. תשתמשו בי בשביל להילחם את המלחמות שלכם, בשביל זה אני כאן. אני כאן לא בשביל להילחם בכם, אני כאן בשביל שכולנו נילחם ביחד כדי להציל חיים. 

תודה רבה. אנחנו נעדכן בהקדם על הישיבה הבאה, וסליחה שלא כולם הצליחו לדבר. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:04. << סיום >>