פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכספים 19/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 364 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט' באדר ב התשפ"ד (19 במרץ 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון מעקב אחרי יישום מתווה הפיצויים בעקבות מצב הלחימה-חרבות ברזל, והיערכות הממשלה למתן פיצויים ליישובי הצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי יצחק פינדרוס יצחק קרויזר אליהו רביבו מיכל שיר סגמן נאור שירי חברי הכנסת: אליהו ברוכי ששי גואטה מוזמנים: יוראי מצלאוי – סמנכ"ל, משרד האוצר אושרת חסיד – יועצת למנכ"ל משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים אורלי שיף – עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשו תהמסים אפרת בת שוע אורן – עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, רשות המסים יעל אסיף – עוזרת ייעוץ משפטי, רשות המסים מועמר חאג יחיא – מנהל תחום ביטוח חקלאי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר צחי חכמון – מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי – סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי אריאל מישעל – עיריית קריית שמונה ענבר בזק – מנכ"לית החברה הכלכלית, מועצה אזורית גליל עליון יורם אבן צור – חבר מליאת המועצה, מועצה אזורית גליל עליון רועי כהן – עו"ד ונשיא להב אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל מיה הרשקוביץ – מנהלת איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל צביקה דוד – סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות, התאחדות הקבלנים בוני הארץ עמית גוטליב – יו"ר ועדת התחדשות עירונית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים ירון בלחסן – מנכ"ל, ארגון מגדלי הפירות בישראל אופיר יחזקאלי – ממלא מקום וסגן ראש העיר קריית שמונה ישראלה שטיר – סגנית נשיא, איגוד לשכות המסחר ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר אורי שרון – מנהל מסחרי - אברהם הוסטלס וטורס ליאור גור – צוות כנסת וממשל, פורום העצמאים מבית ההסדרות החדשה ירון סולומון – מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי אהרון גמזו – נציג הישובים הלא מפונים בגליל ערן גיגי – בעלים של החברה-אטרקציות בצפון רפטינג נהר הירדן אורי גיגי – בעלים של אטרקציה בצפון שגית בכנר – יועצת ארגונית ונציגת פורום נשות המילואימניקים מלכה ארליך – עצמאית ואשת מילואימניק יעל גויסקי – שדלנית, יועצת, להב נגה בן פרז – עצמאית בתחום התיירות אסף עסיס – חקלאי צחי אליהו – תושב הגליל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון מעקב אחר יישום מתווה הפיצויים בעקבות מצב הלחימה-חרבות ברזל, והיערכות הממשלה למתן פיצויים ליישובי הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בדיון על יישום מתווה הפיצויים בעקבות מצב הלחימה. אנחנו נבקש תשובות מהממשלה לגבי הנושאים השונים. יש כאלה שהבעיה שלהם לא נפתרה, שהגיע ינואר והם נשארו עם אותן בעיות. ולדימיר, תתחיל אתה. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הדיון. זה לא סוד שסברתי, וזה אחרי שהעברנו מתווה לאוקטובר-נובמבר שבמהלך הדיונים גדל מ-4.5 מיליארד שקל ל-17 מיליארד שקל, שצריך להמשיך את אותו מתווה של אוקטובר-נובמבר באופן כזה או אחר, רק שלצערי הממשלה החליטה אחרת. אני עדיין מקבל לא מעט פניות מבעלי עסקים שמתקשים לממש את הזכויות שלהם. אני מאוד אשמח לשמוע מרשות המסים אם יש עדיין פערים וכיצד אנחנו יכולים לסגור אותם. אני רוצה להחזיר אותנו לדיון של אתמול על המילואימניקים, על נשות המילואימניקים ועל נשות אנשי הקבע. יש בנושא הזה הרבה מאוד פערים. אסור לנו לעזוב את הנושא הזה, זו חובה מוסרית שלנו לסייע לאנשים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי אתמול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא אומר שנעזוב, אני רק רוצה להדגיש את זה שוב. הענפים שלא חזרו, שזה מאוד מאוד ברור ובולט, הם: ענף המסעדנות וענף השכרת הרכב - 3,000 עובדים, האטרקציות לתיירים - 9,000 עובדים, תיירות רפואית - 700 עובדים, בתי מלון קטנים שלא קיבלו מפונים - כמעט 10,000 עובדים, תערוכות והפקות - 12,000 עובדים רק במעגל הישיר. נצטרך לתת לענפים האלה פתרון, כי הם לא צפויים לחזור בתקופה הקרובה, לפחות חלק מהם. אני רוצה להזכיר את הדיון שלנו אתמול על חובות אבודים, וגם כאן אסור לנו להרפות, אנחנו מצפים לפתרון מרשות המסים. יש כאן נציגים של הצפון שאני מציע שנקשיב להם, המצב שם מאוד מאוד קשה. ביישובים שלא פונו אין שגרת חיים, אין חינוך לילדים, אין עסקים. זה שמעבר לשלושה-שלושה וחצי קילומטר אין שום פתרון לשכירים ולבעלי עסקים - מצב שהוא בלתי נסבל. אני חושב שאנחנו צריכים לדון בזה בכובד ראש, להקשיב לאנשים, לתחושות שלהם, למצוא להם פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אחמד טיבי, בקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הצגנו את זה יותר מפעם בוועדה זאת, אבל אני שוב פעם מעביר את הבקשה של כל העובדים בהפקות, בתיירות, באירועים לגבי המשך פיצוי. תכנית המענקים שלהם נגמרה ב-31 בדצמבר. בינואר ובפברואר הייתה ירידת מחזור של כ-80%. יש לדאוג לבעלי עסקים קטנים עם מחזור של עד 300,000 שקל שאין להם אורך נשימה והמצוקה שלהם ברורה. רבים מהם חיכו לדיון הזה חודשים, לכן חשוב שתישמע בשורה, אי אפשר להשאיר אותם ככה באוויר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. גואטה, בקשה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני גר במעלה יוסף, בישוב מפונה. המועצות השכנות שלנו הן מרום הגליל ומבואות חרמון. במתווה הפיצויים רק היישובים המפונים מקבלים פיצוי מלא. המועצות השכנות לנו, שהן מועצות לא מפונות, מתות היום. לאנשים שמתפרנסים מתיירות, אם זה במסעדות, אם זה בחדרי אירוח, יש אפס פעילות, לא ירידה של 80%, והם לא במתווה הפיצויים. אותם אנשים הגיעו למקומות מאוד גרועים בחיים, אם בהלוואות ובעוד דברים. אנחנו חייבים לטפל בהם. אני קיבלתי את מה שאני צריך לקבל בתור מפונה, אבל מה יעשו אנשים בעין יעקב, במנות ובעוד ישובים? העסקים שם לא עובדים, יש להם צבא בתוך היישובים, ואפילו מסגרות חינוך אין להם כמו שצריך בגלל המתיחות ומה שקורה בלבנון. המדינה לא באה ועוזרת להם. האנשים שם קורסים, מגיעים למצב של רעב. אנחנו חייבים לטפל בזה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מיכל, בקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה להוסיף על רף החרדה הקיים עוד חוסר ודאות מבחינה כלכלית. הם צריכים להתחיל לרדוף אחרי השקל שהמדינה אמורה לתת להם באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה את מדברת? על הצפון? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> על הצפון ובכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו אנחנו מדברים על התשלומים שאושרו ועדיין לא מתקבלים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להרחיב את הפיצויים, כי לאנשים אין ממה לחיות, אנשים איבדו את הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרויזר, בקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. בצפון יש מלחמה מה-7.10. היו שם קהילות חזקות, חברה יצרנית של מפעלים, של תעשייה, של חקלאות, של מסעדנות. אין שם היום כלום. המתווה שצריך להגיע לצפון חשוב מאוד. פניתי לשר האוצר ולראש הממשלה במכתב יחד עם חבר הכנסת מיכאל ביטון - חתמו עליו למעלה מ-50 חברי כנסת מכל סיעות הבית – לגבי הצורך הדחוף להקים את מינהלת תקומה ביישובי הצפון, להזרים לשם כסף, להזרים לשם ודאות ושקיפות. אלה שקרסו רוצים לחזור הביתה, אבל אם לא תהיה להם שקיפות, אם לא תהיה ודאות ולא יהיה תקציב לרשויות המקומיות שיחזקו את הקהילות, לא יהיה להם גם לאן לחזור. הנושא השני, אדוני היושב ראש, הוא רמת הגולן. אזור רמת הגולן לא מוגדר כיישוב קו עימות, אבל ברמת הגולן יש נפילות. גם שם מתחוללת מלחמה. זו התקופה הכי יפה ברמת הגולן שבה הכל פורח, ירוק ויפה, אבל אין תיירות ויש איסור מהצבא לעבוד בחקלאות בשטחים שצמודים לגדר. התושבים שם לא יכולים להגיש בקשה למתווה הפיצויים כי המקום לא מוגדר כיישוב קו עימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דובי אמיתי, בבקשה להעלות את החלק הזה של המגזר העסקי, בעיקר של מה שיש עד היום לא בצפון. הצפון ידבר בנפרד. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש, אני אנסה להיות הכי אובייקטיבי. התקנות של אוקטובר-דצמבר ומסלול הפיצויים נתנו מענה למרבית העסקים בישראל. בכל הדברים החריגים הצלחנו להגיע להבנות עם רשות המיסים, אבל יש עדיין דברים שלהערכתי אין להם פתרון. אם אני לוקח את ענף התיירות ברמה הארצית, אז זה ענף עם מקדם התאוששות מאוד ארוך זמן. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא לו פתרון שעדיין איננו קיים במרחב הארצי. עדיין אני שומע טענות מאותם עסקים מעל 400 מיליון שקל שלא מצאנו להם את הפתרון הטוב. הפתרון היחיד שנתנו זה הלוואות בערבות מדינה. כרגע ננסה להגיע לעוד איזה שהוא מתווה בעניין הזה. לגבי עניין התיירות בצפון ולגבי היישובים שהציגו פה מספר חברי כנסת, אני חושב שצריך להאריך, ולדעתי זה מקובל על רשות המסים, את המתווה של אוקטובר-דצמבר כבר היום לחודשים ינואר, פברואר, מרץ, אפריל. אני חושב שנצא מפה עם בשורה גדולה אם נוכל להאריך את המתווה שהיה בחודשים אוקטובר עד דצמבר. אותם יישובים שהוספנו בזמנו על פי דרישת חברי הכנסת ייכנסו בשלב הראשון, כשבשלב השני נצטרך למצוא פתרונות ליישובים נוספים. יש משימה אחת היום למדינת ישראל, והיא להחזיר גם בדרום וגם בצפון את החקלאים חזרה לעבד. לצערי, בצפון אנחנו רחוקים מזה. בדרום, ברוך השם, אנחנו מתחילים להתקדם. מי שמסתובב בעוטף עזה רואה שדות ירוקים, זריעה, שתילה. בצפון זה לא קורה. אתמול סוכם עם מנהל מס רכוש על מתווה ורוד, כזה שהחקלאים לוחצים על כפתור ונכנסים למסלול הנורמטיבי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סוכם ונחתם? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> סוכם בכתב וגם יש חתימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חיכינו לזה הרבה זמן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> נכון, יותר מידי זמן. מדובר על ירקות חממה בעיקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי חתמת? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אתמול. יש לי סיכום עם מנהל מס רכוש על כך שבשבועיים הקרובים, בניגוד למה שהיה פעם שעברה, נצא עם בשורה לחקלאים בצפון על מתווה ורוד שיכלול את משק החלב, את הגד"ש, את ההדרים ואת המטעים. זה ייתן לנו את הכוח להמשיך להילחם, תרתי משמע, גם בהיבט הצבאי וגם בהיבט האזרחי. אני רוצה לצאת מפה עם בשורה שתוך שבועיים סיימנו את האירוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני שמח שחתמתם על המסלול הוורוד, על המתווה הוורוד, רק צריך להבין שזה לא באמת החיים הוורודים שהחקלאים עוברים ועברו. אנחנו יודעים מה הם עברו בדרום, מה הם עוברים היום גם בצפון. הנושא של החקלאות תמיד נמצא פה על סדר היום, צריך לפתור את העניין הזה, אבל יש עוד דברים מעבר לחקלאות. אני רק רוצה להזכיר פה שעדיין לא ראינו מתווה תיירות בכלל. אנחנו רואים שהתיירות קורסת בכל הארץ. אין לזה פתרון במתווה. זה גם לא נכנס במתווה הקודם. אנחנו יודעים שיש מקומות שעדיין לא מקבלים את הפיצויים, לא בצפון ולא בדרום. כל מי שפונה אלינו אומר מילה טובה על אמיר, אבל אמיר דהן לא יכול לקחת על עצמו את הכל. בקורונה הוסיפו עוד תקנים. השאלה אם גם עכשיו הוסיפו תקנים כדי שאמיר דהן שמנהל את כל זה יוכל לסחוב ביחד עם העובדים שלו. חשוב לנו לדעת אם נוספו תקנים ואם זה לפרק זמן שעומד להסתיים או ימשיך הלאה. אני יודע את התשובה, אבל חשוב לי לשמוע את זה. דובי מדבר על להאריך את המתווה לינואר, פברואר, מרץ, אפריל. כל עוד אנחנו לא יודעים מתי התושבים חוזרים המתווה חייב להמשיך, בלי להגיד לנו ינואר, פברואר, מרץ, אפריל. אם תשאל היום את משרד הביטחון ואת משרד התיירות מתי התושבים חוזרים, הוא יגיד לך שהוא לא יודע, שאין לו תשובה על זה. אם אין תשובה על זה, זה אומר שהפיצויים צריכים להמשיך באופן גורף, לא משנה עד מתי, אין דד ליין, כי גם כשהתושבים יחזרו העסקים לא יחזרו להיות כרגיל. אנחנו רואים את הצלקות שיש מחרבות ברזל בדרום, אנחנו רואים מה שיש כרגע בצפון, ואנחנו נמשיך לראות את זה, לצערי, בכל מקום. צריך גם לבדוק עם אותם תושבים של הצפון שפונו, כי יש עדיין תלונות על כך שהפסיקו להם את הפיצויים, שלא נותנים להם בזמן. קריית שמונה לא במצב טוב כל השנה. אני חושב שצריך להיות דיון מיוחד על קריית שמונה, היא צריכה להיות פה על סדר היום. חייבים לפתור את הבעיה של קריית שמונה אחת ולתמיד, הכל סגור שם והולך להיות סגור לתקופה ארוכה. צריך לתת מענה לכל האזור, במיוחד לתיירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הממשלה אמרה ששנת 2024 זו שנת מלחמה. צריך להתייחס לזה בהתאם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים, בקשה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אם ננסה למצוא פתרון ענפי, תמיד יצוץ איזה שהוא ענף שאין לו מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מבקש שתדבר ענפי, אני מבקש שתדבר על הבעיות. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> יש ענפים, כמו תעשיית הבנייה, שירדו ב-40% עד 50%. צריך לקבוע כללים כמו בקורונה - שזה לא יהיה 25%, שזה יהיה 30% או 40% לעסקים שממש נפגעים. אנחנו עדיין לא חוזרים למצב שהיינו בו לפני המלחמה, אנחנו ממשיכים לדמם, וגם עוד אין עובדים. אני לא רואה שיהיו להם עובדים בזמן הקרוב. כל הענף הזה ימשיך להתנהל כך עוד חודשים ארוכים. כך אנחנו מצמצמים את ההיצע של הספקים, של העסקים בשוק, יוצרים יותר ריכוזיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הקבלנים, בקשה. << אורח >> צביקה דוד: << אורח >> הייתי מבקש לקיים דיון ענייני וספציפי על ענף הבנייה בכלל וענף התשתיות בפרט. אנחנו נמצאים כבר חמישה חודשים מתחילת המלחמה ולא רואים אופק, אם מבחינת העובדים שצריכים להגיע, אם מבחינת מתווה הפיצויים שלא מתאים לקבלנות החוזית. אנחנו עובדים לפי תנאי תשלום של שוטף פלוס 90 יום. כשאומרים לנו להגיש על נובמבר-דצמבר, את הנזק אנחנו רואים בינואר, פברואר, מרץ. אני מבקש מכבוד יושב ראש הוועדה לקיים דיון ענייני על הנושא שלנו, כי כמה זמן שלא תקצה לנו בישיבה הזאת אנחנו לא נוכל לתאר את עומק המשבר שיש לנו בענף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה שתי סוגיות שונות. אנחנו מדברים על הפיצויים. הסיפור של הקבלנים הוא נושא נוסף. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> הוא נושא שצריך דיון מיוחד. ענף הקבלנות נכנס ברגע האחרון למתווה שהוא לא מתאים. חלק גדול מהענף שלנו לא מקבל פיצויים או נדחה בגלל שהוא לא עומד בקריטריונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הכנסנו קבלנים. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> ענף היזמות לא נמצא בפנים. לפי הלמ"ס ובנק ישראל, 50% מאתרי הבנייה היום נעולים, סגורים עם מנעול. ה-50% הנוספים עובדים בתפוקות מאוד נמוכות. היו לנו 85,000 עובדים פלסטינים ועוד 10,000 עזתים. עד היום נכנסו לישראל 500 עובדים בלבד. הענף הזה הוא ענף מדמם, הוא נמצא כרגע על פעימותיו האחרונות. אנחנו לא רואים איזה שינוי או עתיד מסוים שאמור לשנות את זה. אנחנו נמצאים היום עם אתרי בנייה נעולים, עם יזמים שיש להם התחייבויות לבנקים ומשלמים שכר דירה לבעלי קרקע כי הם התחייבו בהתחדשות עירונית או בכל דבר אחר. הם לא במתווה בכלל. הם ממשיכים לשלם את הכספים האלה, אבל הכסף הזה מתי שהוא ייגמר כי הבנקים עוצרים את ההלוואות. אנחנו נמצאים במצב הכי קשה שלנו. יש היום המון חיילים שחוזרים מהמלחמה לחברות לא פעילות, או חיילים שחוזרים לשכר דירה כי הם לא יכולים לקבל את הדירה שלהם בזמן בגלל שהקבלן לא יכול לעמוד בזמנים. אין מתווה של המדינה לגבי מה קורה עם אותן דירות שמאחרות. אנחנו נמצאים, הרב גפני, בתקופה הכי רעה שהייתה לקבלנים מאז קום המדינה. נראה שזה לא כל כך מעניין אף אחד. לקבלן ויזם עושים בעיות וגם קבלנים שעובדים בשוטף 90, שאת הכסף הם רואים רק שלושה חודשים קדימה, לא זכאים לקבל. אנחנו דורשים ומבקשים שיהיה דיון נוסף. ענף התשתיות, שזה בתי הספר והגנים, היה מבוסס על 100% פלסטינים. אין שום בית ספר, שום גן ילדים, שום מתנ"ס שנבנה מ-7 באוקטובר. יהיו פה ערים ויישובים שבשנה הבאה לא יהיה בהם מקום לאכלס את האנשים. כשלא תהיה תב"ע מאושרת בגלל שאי אפשר היה לקבל היתר בנייה, או כשמחירי הדירות יתחילו לעלות, אל תבואו ותאשימו את הקבלנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בעלי אולמות, בקשה. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אם עשיתם 0-7 ו-7-40 בדרום כי הדרום היה במלחמה אינטנסיבית, למה אתם לא עושים את אותו דבר גם בצפון? היום יש לנו 0-9 בצפון. בואו נעשה 9-40 גם בצפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדרום הסיפור של האולמות מסודר? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> מרבית בעלי האולמות חזרו לפעילות מאז חודש מרץ, למעט הצפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי על הדרום. האם אין טענות של בעלי האולמות על מה שקורה בדרום? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> מרביתם בסדר. אלה שב-0-7 לא חזרו, אבל אלה שב-7-40 חזרו בצורה סבירה. המרכז, השרון וירושלים חזרו בצורה טובה, אבל בצפון יש אירוע בשבוע. על אירוע בשבוע אי אפשר לקיים אולם אירועים. יש בעלי אולמות אירועים שמתקשרים אלי ושואלים אם להוציא עובדים לחל"ת ובאיזו צורה. אין לנו אפשרות להמשיך בצורה הזאת. לכמות מאוד משמעותית של בעלי אולמות בחיפה וצפונה אין פתרון היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הפקות, בקשה. << אורח >> ישראלה שטיר: << אורח >> אני מייצגת באיגוד לשכות המסחר את הענף של התערוכות והכנסים המקצועיים. הענף שלנו מת מאז 7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר הייתה לנו תכנית לחמש תערוכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין חלוקה בזה בין צפון לדרום? << אורח >> ישראלה שטיר: << אורח >> לא. אם יסתכלו ברשות המסים, יראו שאנחנו עם 100% ירידה, שפשוט אין כלום מאז אוקטובר. אצלי בחברה היו אמורות להיות חמש תערוכות באוקטובר, נובמבר ודצמבר, עם כמות אדירה של משתתפים גם מהארץ ומחו"ל, אבל הכל בוטל. הוצאנו כסף בלי אף הכנסה במשך כל שנת 2023, וזה אחרי תקופת הקורונה שבה המדינה לא נתנה לנו לעבוד כי היה אסור שתהיה התקהלות של יותר מ-500 אנשים. גם עכשיו אין לנו שום אופק כי העולם סגור, אנחנו לא יכולים לקבל נציגים ומשתתפים מכל העולם. רוב הלקוחות שלנו בארץ עדיין במילואים ובכלל לא יכולים לחשוב על לעשות עכשיו כנס או תערוכה. כדי לארגן משהו צריך מינימום של שמונה חודשים. אי אפשר להתייחס לענף שלנו כמו אל הפיצויים של אוקטובר, נובמבר ודצמבר, כי זה ענף שיש לו תאריכים מסוימים שבהם קורים האירועים. בינואר ובפברואר אין תערוכות ואין כנסים. התאריכים של תערוכות וכנסים הם בין אפריל ליוני ואז מספטמבר עד 15 בדצמבר. אי אפשר לתת לנו פיצוי בינואר ובפברואר על סמך שנה קודמת, כי לא היה כלום בשנה קודמת ובשנה שלפני כן. רוב החברות נסגרות, הן לא יכולות להחזיק עובדים. אם לא יינתן לי מענה, אני מהחודש הזה אתחיל לפטר עובדים, אני לא אוכל להחזיק אותם, אין לי מאיפה. הבאתי כבר את כל הכסף שהיה לי להביא מהבית, כבר לקחתי את כל מה שיכולתי מהבנק. אם לא יתנו לנו מענה ופתרון, והפתרון הוא לקחת את הממוצע של שנים קודמות ולחלק אותו ב-12, אין סיכוי שהענף שלנו ישרוד. אני חושבת שמדינה לא יכולה לחיות בלי שיש לה תערוכות וכנסים מקצועיים שבהם לומדים ורואים התפתחויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, לא עשינו את הדיון על כל נושא האירועים ב-19.1? לא ביקשנו שתוך חמישה ימים יהיה מתווה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאמר שכן נותנים פיצוי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> עובדה שלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החקלאים, בקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רוצה להביע הערכה על העבודה של מס רכוש, אני יודע שהם עובדים קשה, ועל העבודה של משרד החקלאות. ב-16 בינואר סגנו של אמיר אמר שתוך שלושה שבועות הם יסיימו את המתווים הוורודים. אנחנו עומדים היום במצב שסיימנו שני מתווים. אתמול אמיר חתם, אני מודה לו מאוד, על המתווה של ירקות בחממה בדרום, שזה מתווה גדול שהושקעה בו המון עבודה, כולל של מס רכוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שדובי אמר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, אבל לפנינו עוד הרבה ענפים, ועוד לא התחלנו עם הצפון בכלל. הטלה קשור לצפון, אבל עם מטעים, פרדסים וגד"ש לא התחלנו. צריך להתחיל, צריך להניע את זה. כמו שאמר דובי, אנחנו מוכנים לגמור את כל האירוע הזה בשבועיים. אנחנו מדברים על פיצויים של אוקטובר-דצמבר. יש חקלאים באזורי ה-0-7, 0-20 ו-0-9 שספגו נזקים ישירים. אני קורא כאן למס רכוש להאיץ את הטיפול בחקלאים האלה שספגו נזקים ישירים. בשאר הארץ יש נזק גדול מאוד בענף ההדרים כתוצאה ממחסור בעובדים, כשעיקר הנזק הוא לא בתקופת הפיצוי. חקלאי רמת הגולן לא בתוך המתווה. חייבים למצוא פתרון לחקלאי רמת הגולן שלא יכולים להגיע לשטחים שלהם. << אורח >> אסף עסיס: << אורח >> אני חקלאי מדרום לאשקלון, בטווח של 0-7. אני חקלאי לא מאוגד כי אני מפונה מגוש קטיף. יש לי 80 דונם חממות מדרום לאשקלון שהבן שלי ושני הנכדים שלי עובדים בהן. מצאתי את עצמי ב-8 באוקטובר לבד כי שני הנכדים שעובדים איתי גויסו לצבא. גם הבן שלי, שהוא סגן אלוף בשריון, גויס לצפון. כשהגעתי לחממות ב-8 לאוקטובר, ראיתי שהתאילנדים מתחבאים בממ"ד שבניתי כי טיל שנפל באחת החממות גרם לכל השטח להיות כמו מזרקה. עד עכשיו לא קיבלתי פיצוי על הנזק הישיר כתוצאה מאותו טיל. אני יודע שלמס רכוש יש הרבה עבודה, אבל זה לא מצדיק את זה שלא קיבלתי על הנזק הישיר. לא יכול להיות שהעניין של נזק ישיר נסחב כל כך הרבה זמן. כל עוד הפיצוי נמצא בידי רשות המסים זה לא ילך. רשות המסים יודעת לקחת כסף מאזרחים, היא לא יודעת לתת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המון כסף רשות המסים נתנה. << אורח >> אסף עסיס: << אורח >> רשות המסים נתנה בקורונה הרבה כסף, רק שהכסף חזר למדינה. כל כסף שאני מקבל חוזר למדינה עם ריבית דריבית. צריך להעביר למינהלת תקומה את כל העסק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמיר דהן, בקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עד היום הוגשו לנו כ-500,000 תביעות ושילמנו 11.5 מיליארד שקלים בשלושת החודשים האחרונים. יש 66,000 תיקים שנמצאים בתכנית העבודה, כאשר בגין 13% מהם שולמו מקדמות. לאחרונה תגברנו את היחידה ברשות המסים בעוד עובדים. שני משרדי שומה מנהל הרשות החליט להשבית לתקופה מסוימת, גם פקיד שומה צפת וגם פקיד שומה אשקלון, כדי שיעזרו בעבודה. כל היום אנחנו משדרגים את התהליך כדי שיהיו יותר עובדים. לא הכל מושלם, לא הכל נקי וחלק, אבל אנחנו משתדלים בנושא הזה לעשות את המקסימום. כמו שהתחייבנו לפני, אנחנו לא נעבור את ה-15% תיקים בתכנית. בדיונים הראשונים שהיינו כאן אמרנו שיש יותר תיקים בתכנית, אבל מאז עשינו הרבה מהלכים. צריך לזכור שבנינו את המערכת הזאת תוך כדי מלחמה. ההסכם לגבי הקבלנים נסגר כאן מול ראול, נשיא התאחדות הקבלנים, והוא הודה על ההסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ביקשתי שיהיה הסכם עם הקבלנים. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> כמה קיבלו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הקבלנים נכנסו למתווה. אנחנו יודעים שיש בעיות שאנחנו רוצים לדון בהן עכשיו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מבין שיש בעיות של שוטף פלוס בסוג מסוים של קבלנים ושיהיה צריך לבחון את זה עוד הפעם. אני מניח שבכל מיני ענפים קיימות בעיות לגבי ינואר-פברואר וחודשים קדימה. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> כמה הגישו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הגישו הרבה קבלנים. החקלאים בצפון ובדרום, בגלל המתווה שעוד לא נסגר, לא קיבלו פיצויים עד היום, הם כן קיבלו מקדמות. היה הסכם לפני שבועיים לגבי החקלאות בדרום, אבל אז הביאו אותנו לשר כי חלק מהחקלאים לא הסכימו על ההסכם שמשרד החקלאות ורשות המסים הסכימו עליו. צריך לזכור שתמיד עמדה בפניהם האפשרות להגיש תביעה במסלול האדום ושהם קיבלו מקדמות מאוקטובר עד היום. ייאמר לזכותו של דובי שהגענו להסדר מצוין לגבי הדרום. אנחנו נאיץ את התהליך לגבי הצפון, כמו שהתחייבתי לדובי, כך שתוך שבועיים יהיה הסדר שייתן להם איזו שהיא ודאות. הם לא יהיו חייבים ללכת להסדר הזה, הם תמיד יוכלו ללכת למסלול האדום. דובר כאן על הנזקים הישירים. לחלק מהנזקים הישירים אנחנו מצליחים להגיע, לחלק מהנזקים הישירים אנחנו לא מצליחים להגיע. למה? בגלל שהם נמצאים בשטח צבאי סגור. גם לקבלנים אין דרך לתקן את הנזקים באותו רגע. לאזורים שהם ממש על הגבול, שהם שטח צבאי סגור בגלל ירי נ"ט, אין לי דרך לשלוח שמאים ומהנדסים שיעריכו, ואני חושב שגם לאותו בעל עסק אין דרך לשקם את זה כרגע. אנחנו תומכים במה שאפשר בנזקים העקיפים. בתשלומים של נזקים ישירים אנחנו עובדים עם אופק צפוני של משרד הביטחון, שזה גוף שעובד באזור צפון, ואנחנו עושים באמצעות הקבלנים שלהם כל מיני איטומים ודברים ראשוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להגיד לוועדה מה זה המסלול הוורוד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לכל החקלאים האלה יש זכאות להגיש תביעה במסלול אדום, מה שאומר שאין תקרת פיצוי, שכל נזק אפשרי, גם נזק שנגרם היום ומתמשך קדימה. המסלול הוורוד זה שהשתכנעו היום מה רמת הנזק שיש לגבי כל תקופת שתילה. אם זה בעגבניות, זה לא פעם אחת, שותלים כל תקופה. מה שנעשה במסלול הזה זו בדיקה של הקשר הסיבתי לנזקים שנגרמו. כשאנחנו משתכנעים מה הנזקים שיש, נקבעת עלות לדונם, לגידול. החקלאי רק מגיש את הגידולים שלו, את השתילות שיש לו, מוכיח שהוא קנה שתילים או כל מיני דברים שיש בהסכם, הוא לא צריך להוכיח את הקשר הסיבתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי פירות הדר שאמרו פה שאין פועלים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם עם המטעים בצפון נגיע להסכם. אנחנו נמצא את הפתרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המסלול הוורוד שעליו אנחנו מדברים הוא רק על הדרום? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנחנו מדברים על 0-20 בדרום ועל 0-9 בצפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, למה אתה אומר את הצפון בנפרד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי הדרום היה הקריטי ביותר, זה היה עגבניות שקוטפים אותם יום יום. בצפון דובר על תקופות אחרות. התחלנו באלה שהפגיעה שלהם היא מיידית אבל המשכנו לתת מקדמות לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יהיה בצפון? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תוך שבועיים, הוא הצהיר כרגע לפרוטוקול, ולזכותו ייאמר שהגענו להסכם כתוב שבצפון נקבל בשני טקטים וזה לא ימנע מאיתנו בהמשך להגיש תביעה באדום. נחתם הסכם שאומר שנקבל פיצוי על אי קטיף בצפון ונוכל להמשיך להתדיין על המסלול הוורוד וההמשך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גידול העגבניות בדרום מסתיים אחרי העונה. בצפון מדובר בגידולים ארוכי טווח, מה שאומר שיכול להיות נזק של אי קטיף היום אבל מחוסר עיבוד יהיה נזק עתידי לשנה או שנתיים קדימה. אנחנו נפעל בשבועיים הקרובים שיהיה הסכם לצפון. זה לא אומר שהם לא מקבלים כסף בשלב הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מסכים שהמתווה שסיכמנו עליו בדרום יימשך בצפון עד אפריל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה נושא של מדיניות. מאוקטובר עד דצמבר התבססנו על הנחיות פיקוד העורף, אבל עכשיו יכול להיות שהנחיות פיקוד העורף שונות. אזורי ההנחיה, למשל, של גולן דרום וגולן צפון נכנסו באוקטובר עד דצמבר, אבל היום מבחינת פיקוד העורף הם ירוקים בדיוק כמו תל אביב. זה שהמצב בשטח הוא אחרת, ואני יודע שהמצב בשטח הוא אחרת כי אנחנו נמצאים בצפון - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצפון פשוט סגור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבעיה נובעת מההנחיות שאנחנו מתבססים עליהן, וההנחיות הן שונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי הפניות שאנחנו מקבלים מאנשים על כך שהם לא מקבלים או לא מקבלים בזמן? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כשהתחלנו את הדיונים בכנסת, התחייבנו שרוב התיקים ישולמו בצורה אוטומטית, שנסמוך על מה שהמערכת שלנו יודעת לבדוק ועל מה שהאזרחים תובעים. אמרנו שיהיו מקסימום 15% מהתיקים בתכנית עבודה, שזה המצב היום. אנחנו רוצים לשלם מהר וגם לשמור על הקופה הציבורית. בחודשיים וחצי שילמנו מעל ל-11.5 מיליארד. אנחנו נמצאים בתחילת התיקים של המסלולים האדומים, התיקים הגדולים, ואנחנו בקשר עם כל הארגונים העסקיים בנושא הזה די יום יומי, כולל כל מיני רולינגים שאנחנו עושים לעסקים גדולים שלא יגישו דוח מייצגים ויקבלו את כל הפיצוי עד הסוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף אתה מעריך שילך על פיצויים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שגם אם המלחמה תיעצר היום אנחנו נגיע ל-20 מיליארד שקל בנזקים העקיפים. לרוץ ולשלם ללא בדיקה אני לא חושב שאפשר. אני חושב שהמצב היום הוא הרבה יותר טוב מדיונים קודמים שהזמנתם אותנו. אנחנו עושים כל מיני מהלכים לייעל את זה, במיוחד בעסקים הקטנים. בעסקים הגדולים המצב של הנתונים, מבחינתי לפחות, הוא בסדר. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> למה המערכת דוחה קבלן שהוא יזם? למה על החלק הביצועי הוא לא מקבל פיצוי? לא קיבלתי תשובה על כמה קבלנים קיבלו עד היום. זה ענף שמושבת כולו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ועדת הכספים צריכה לשאול את משרד האוצר אם ב-1.1.2024 נגמרה מלחמת חרבות הברזל, כי מבחינת ההתייחסות של רשות המסים המלחמה נגמרה ב-1.1. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קיבלו עד עכשיו 11.5 מיליארד שקל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל מה-1.1 אף אחד לא מדבר עם ענף התיירות, עם מורי הדרך, עם הסעות תיירים, עם הצימרים, עם טיולי הג'יפים, עם התערוכות, עם הכנסים וההפקות. לא אומרים להם, "תשמעו, אנחנו רוצים לעזור לכם, אנחנו רוצים לבוא לקראתכם". באתי לפה כי האנשים האלה זועקים כרגע לעזרה. אין שום כוונה לשפות אותם אפילו על ארנונה. מה הבעיה לפטור אותם מארנונה? אפילו את הסחורות מעזה אף אחד לא יודע לפטור, שמונה מיליון שקלים פיצוי לא יודעים לתת לאנשים שהכסף שלהם בעזה. למה? מה, הם לא אנשים? מה, הם חייזרים, הם נפלו מחללית? מסתכלים עלינו אנשים שביום אחרי יצטרכו להניע את הכלכלה, יצטרכו לקחת סיכונים, יצטרכו לקחת יזמות. אם הם לא יידעו שהמדינה לוקחת אחריות, לפחות על משהו שלא בשליטתם - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מחכים לתשובות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מחכים לתשובות מה-16.1. << אורח >> נגה בן פרז: << אורח >> אנחנו, העצמאים, לא חזרנו לעבוד מאוקטובר. אני עובדת עם ועדי עובדים ועם חברות. אין לגיטימציה לחברות להוציא את העובדים שלהן לנופשים, לכנסים, לאירועים. הייתי צריכה למכור בנובמבר ודצמבר כדי לקבל שכר באפריל. ארזתי את הארגזים, שמתי את כל הבית שלי במחסן ועברתי לגור עם הילדים שלי - אחד מהם ניצול מהנובה - אצל אחי רק כי אין לי איך להמשיך לחיות ברמת חיים סבירה. אני כבר בלי משכורת מינואר, כשיש המון כמוני, במיוחד הפרילנסרים. אני עובדת מול משרד נסיעות שמעסיק עובדים שמקבלים משכורת, אבל לי משרד הנסיעות לא ישלם אם הנסיעה לא בוצעה. מאנשים שמכניסים המון כסף למדינה ממיסים הפכנו לנזקקים. אין שום סיבה שאני, בתור אחת ששילמה 20,000 שקל בחודש מיסים, אהיה נזקקת היום. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> הבחורה עכשיו דיברה על זה שהיא פרילנסרית מול משרדי הנסיעות, אבל משרדי הנסיעות חוו משבר עצום. פנינו מספר פעמים לוועדה ולחברי הכנסת וביקשנו דיון ייעודי על התיירות, על הנסיעות. אמיר, האם לתיירות יש איזה מתווה? האם יש כוונה להאריך לרבעון הראשון של 2024 את המתווה עבור אותם עסקים שנגמרים? מה מתכוונים לעשות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שגית בכנר, פורום נשות המילואימניקים, בקשה. << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> ב-6 בפברואר התקיימה כאן ישיבה על הגדלת הסיוע לחיילי ומשפחות המילואימניקים. הסכמתם איתי כי יש לדאוג למעטפת שלמה לנשות המילואימניקים העצמאיות וכי יש לכלול אותנו במתווה ובהטבות שניתנות למילואימניקים בעלי העסקים. בפועל, למרות הסכמתכם, בתקציב שעבר בשבוע שעבר אנחנו נשארנו שקופות, אין תקציב לנשות המילואימניקים העצמאיות. בחוק רווחי הבנקים הוחלט, וזה בתמורה להקלה על המיסוי של הבנקים, שהבנקים יקימו קרן של 500 מיליון ₪ לסיוע לעסקים של מילואימניקים. אם בתשעה מיליארד של המדינה אין לנו מענה, צריך לבחון לתת לנו מענה דרך הקרן שעתידה להיפתח. אנחנו 17,200 נשים עצמאיות שבני הזוג שלנו ב-7 באוקטובר התייצבו בלי להסתכל לאחור. לא חשבנו לרגע על הבית, על העסק, על הזוגיות, ראינו לנגד עינינו את חשיבות ההגנה על המדינה הזאת. אנחנו חזית העורף, אנחנו מבינות שהמלחמה היא צו השעה, שזה זמן לדאוג לעתיד של כולנו, שאין משימה חשובה יותר מהשבת החטופים. כל מה שאנחנו מבקשות זה שהמדינה תדאג לבית הפרטי שלנו ולעסקים שלנו שנמצאים בתקופה של טלטלה וחוסר ודאות כה ארוכה. לא ייתכן שברגע שהם חוזרים מהלחימה התמיכה בנו נפסקת, כאילו ברגע אחד העסק חוזר לפעילות מלאה. לוקח זמן לשקם עסק. עד שהעסק מעט טיפה מתאושש, בני הזוג שלנו נקראים לתעסוקה מבצעית ושוב כל הנטל של הבית על כתפנו. אחוז אחד מהמשרתים הם בעלי משפחות. צריך להסתכל עלינו כמשפחה מגויסת, לתת לנו מעטפת שלמה, על מנת שנוכל לשרוד בתקופה שכזאת. אני מודה על הדיון הזה. פשוט חשוב לי שימשיכו לתמוך בנו, כדי שמחר הם יוכלו ללכת שוב. אני לא רואה איך מילואימניקים נקראים בפעם השנייה ועוזבים אותנו, הנשים, מאחור עוד פעם כשהעסקים שלנו לא שורדים את התקופה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, האם אתה יכול לתת תשובות לגבי העניין של התיירות, של ההפקות, של מה שהעלה פה רועי, של הקבלנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי הקבלנים אני צריך יותר זמן כדי להבין איפה הבעיה. דיברו כאן על יזם שהוא קבלן מבצע. אם הוא קבלן מבצע עבור עצמו, הוא לא זכאי. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> בוודאי שהוא זכאי, זה חלק מההסכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא היה חלק מההסכם. את הנתונים לגבי קבלני הביצוע שהגישו אני אטייב ואגיש לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה יכול תגיש גם לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ותגיד לנו כמה הגישו וכמה מתוכם קיבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו רוצים את הנתונים האלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> לא הבנתי למה יזם שגם מחזיק בחברה קבלנית לא זכאי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיון הקודם אמרנו שזה רק קבלנים שמבצעים עבור צד ג' - - << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נבדוק את העניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לגבי יזם שבונה לא רק לעצמו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מקבל על החלק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוויכוח הוא על המצב שבו הוא בונה לעצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הוא בונה גם לעצמו וגם לאחרים, אז על החלק של האחרים - - << אורח >> עמית גוטליב: << אורח >> איך אפשר להפריד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא בחברה נפרדת מהיזם, זה אומר שהוא בונה לאחרים והוא זכאי. אם אני יזם וקבלן באותו ח.פ אבל לא נותן שירותים לצד ג', זה אומר שאני בונה עבור עצמי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי הנושא של התיירות וכל מה שמשתמע מזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל הבעיות ששמעתי כאן לגבי התיירות וההפקות זה מינואר 2024 וצפונה. כמו שאתם יודעים, אנחנו הרשות שמבצעת את זה, המדיניות לא נקבעת על ידנו. הבעיה העיקרית כרגע היא שאין חקיקה לגבי ינואר 2024 וצפונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם זאת מההפקות שסוגרת את העסק וצריכה לפטר עובדים, עם אלה שדיבר עליהם רועי? מה הם יעשו מינואר? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אתם מבינים שבעלי עסקים של תיירות או אירועים הולכים לשוק האפור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שאם אין החלטה הוא לא יכול לתת. צריך שתהיה החלטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעיה נוספת היא שהמתווה של החל"ת מסתיים עכשיו. מה הם יעשו עם העובדים? << אורח >> ישראלה שטיר: << אורח >> מבנה החל"ת כבר הסתיים קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צחי אליהו, איפה אתה גר? << אורח >> צחי אליהו: << אורח >> במושב עין יעקב, שמונה קילומטרים מהגבול. יש לי שני עסקים, אחד בענף הבנייה והשני בצימרים. בצימרים יש אפס פעילות, כמו שאמרו פה, ובענף הבנייה יש לי ירידה של 70%,75% במחזור. במושב אצלי יש אזעקות, יש נפילות, יש מיירטים, יש כלים צבאיים, יש פיצוצים. כשאני הולך לדבר עם שר האוצר, הוא בורח ממני. מחייבים אותנו בארנונה, אבל אני באופן מופגן לא משלם ארנונה. גם קראתי לכל האנשים שאני מייצג לא לשלם ארנונה. יש תחושה בגליל שלא סופרים אותנו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ב-22 בפברואר שר האוצר אמר: "אנחנו עובדים על תכנית מענקים לינואר-פברואר לתיירות, למלונאות, לענף הנדל"ן". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורי גיגי, הבעלים של חברת אטרקציות בנהר הירדן, בקשה. << אורח >> אורי גיגי: << אורח >> אני הבעלים של רפטינג נהר הירדן. אני מעסיק 150 עובדים. האתר שלנו סגור. יש לנו רייזרים, יש לנו פיינטבול, יש לנו שיט, יש לנו מסעדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכל סגור? << אורח >> אורי גיגי: << אורח >> כל האתר סגור. יש לנו 150 עובדים שנגמר להם החל"ת בסוף החודש. אנחנו לא יודעים מה לעשות עם העובדים. מינואר לא קיבלנו כלום. << אורח >> ישראלה שטיר: << אורח >> זה בדיוק כמו אצלנו, שום דבר לא קיבלנו והכל סגור. << אורח >> אורי גיגי: << אורח >> אנחנו 10 קילומטר מהגבול. עד תשעה קילומטר היה איזה מתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון, בקשה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכל נושא הכלכלה בגליל המזרחי. דיבר פה אמיר דהן על העניין של פיקוד העורף. פיקוד העורף הגדיר קו של שלושה וחצי קילומטר שהוא קו ביטחוני. המטרה בקו הזה הייתה לפנות את התושבים כדי שהצבא יוכל לפעול ללא הפרעות. איכשהו הקו הזה אומץ על ידי האוצר כקו הפיצוי והפינוי, רק שאין שום קשר בין השלושה וחצי קילומטר האלה לצרכים הביטחוניים לבין הצרכים הכלכליים. הטילים של החיזבאללה לא יודעים לעצור בשלושה וחצי קילומטר, כשלראיה אתמול נפל טיל על גג גן ילדים בקיבוץ בגליל העליון שנמצא במרחק של 10 קילומטר מהגבול. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> את אומרת דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא נכון? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הקו של השלושה וחצי קילומטר. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> מ-1.1 כל העסקים שמעבר לשלושה וחצי קילומטר מהגבול הם כמו כל העסקים במדינה, מה שאומר שעסק רפטניג שיושב בנהר הירדן או צימר שנמצא שמונה קילומטר מהגבול מקבל את אותו פיצוי כמו מסעדה בתל אביב. אנחנו מדברים על עשרות עסקים שהולכים לפטר מאות עובדים. המשמעות הכלכלית לאזור שלנו היא הרת אסון. תיירות, חקלאות ותעשייה הם מנועי צמיחה. כשאתם תאמרו לנו שפתרתם את הבעיה הביטחונית ותושבים יכולים לחזור, התושבים לא יחזרו כי לא תהיה להם פרנסה. אתם חייבים להתעורר. לפני שלושה חודשים כבר היינו בדיון הזה. אי אפשר לקרוא לנו לעוד ועוד דיון בלי לתת לנו תשובות. האזור הזה הולך לקרוס כלכלית. תתעוררו ותבינו שיש פה אזור שלם שהוא משותק. אם תעברו את ראש פינה אתם תראו שממה, אתם תראו שאין עסקים, שאין פעילות. למה תחום התיירות שנמצא 10 קילומטר מהגבול לא זכאי לפיצויים? ארבעה מיליון תיירים מגיעים לגליל מידי שנה. בשנת 2024 לא יגיעו תיירים. אם לא תעשו מעשה ותצילו את העסקים האלה, לא יהיה לנו לאן להחזיר את התושבים כי לא יהיה להם איפה לעבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אופיר יחזקאלי, מ"מ ראש העיר קריית שמונה, בקשה. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני נמצא פה כדי להשמיע את הקול של תושבי קריית שמונה. צריך להבין שיש פה משבר שחותך את כל מרכיבי החיים של העיר קריית שמונה. מדינת ישראל לא יודעת לספק ביטחון לתושבי קריית שמונה, לכן התושבים נמצאים עכשיו במלונות ובדירות בכל רחבי הארץ. יש פה הרבה רצון טוב של המדינה, ואני מצטרף לכל מה שאמרו על אמיר, על רשות המסים ועל משרד התיירות, אבל בשטח יש דברים שלא מתקדמים. לדוגמה, יש עסקים שעדיין לא קיבלו מקדמות לנובמבר ודצמבר. אני אשמח להעביר לך, אמיר, רשימה שלמה של אנשים כדי לראות איך מטפלים בהם. הנקודה השנייה היא השכר. מה שעשיתם בהתחלה זה מסלול שכר. אחרי זה הוא נכנס בתוך המסלול האדום. צריך להבין שהמעסיקים הוציאו את העובדים לחל"ת. כשאתה יוצא לחל"ת, אתה מקבל 70% מהשכר שלך מתוך שכר הבסיס. כלומר, לכל מי שעבד שעות נוספות, לכל מי שעבד לילות, לכל מי שהיו לו עוד מרכיבים בשכר, השכר נחתך בצורה משמעותית. אמיר אומר שיש ארבעה בתי מלון בצפון שיש להם מאות עובדים שכשיחזירו אותם לעבוד הם יקבלו רטרואקטיבית שכר מלא, אבל השטח לא יודע את זה, העובדים לא יודעים את זה, המעסיקים לא יודעים את זה. אני מבקש להעביר את המסר הזה לתושבים ולמעסיקים. נקודה נוספת היא הנושא של החל"ת. חל"ת זה כמו לחתום אבטלה. עשה משרד האוצר יחד עם הביטוח הלאומי הסכם שבו במקום דמי אבטלה יהיה מענק אבטלה. אנחנו מחכים לפרסום ברשומות ושזה יקרה. נקודה נוספת היא ארנונה לעסקים. העסקים בקריית שמונה סגורים מ-20 באוקטובר. הייתי אתמול בלילה בקריית שמונה וראיתי שועלים מסתובבים ברחובות, פרות מסתובבות ברחובות. אתה יודע איזה כואב זה לראות את העיר שלך ככה? העסקים עדיין צריכים לשלם ארנונה. למה הם צריכים לשלם ארנונה ואחרי זה לקבל את זה חזרה? אתה יודע כמה טלפונים אנחנו מקבלים? נושא נוסף זה הנושא של השכרה ושכירת דירות. יש לא מעט תושבים שמשכירים או שוכרים דירות. אם יש לי יחידת דיור שאני משכיר, עד 5,000 שקל אני בכלל לא חייב לדווח. ילדה בת 20 שסיימה שירות לאומי צריכה לשלם 2,500 שקל כל חודש שכירות אף על פי שהיא פונתה ומשלמת שכירות בטבריה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> היא מקבלת 200 שקל ליום. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> היא לא עובדת, החל"ת שלה נפגע ויש לה ים הוצאות. האם אתם יודעים שהחל מה-1 באפריל עיריית טבריה רוצה שתושבי קריית שמונה ישלמו 60 שקל ליום על חניה? אותו דבר בתל אביב. אם אתם חושבים שבן אדם נמצא עכשיו במלון, מקבל שלוש ארוחות ביום ואגדו בבריכה, זה לא קורה. אנשים משלמים המון כסף מחוץ למלון. אני מבקש שאת נושא השכירות אל תשאירו ככה, תנסו למצוא איזה שהוא פתרון לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוראי, בקשה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מודעים למצב, במיוחד בצפון, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לשים את הפתרונות על השולחן. בחודשים אוקטובר עד דצמבר, ואני מדבר על תקנות מס רכוש שמעניקות את הפיצוי המלא, את הפיצוי המחזורי, הענקנו פיצוי לרמת הגולן צפון, לרמת הגולן דרום וליישובי קו העימות. היו יישובים נוספים שקיבלנו מידע מפיקוד צפון ששהו בהם סוללות ארטילריות והיה בהם מצב חריג. גם אם הם לא היו חלק מקו העימות של רמת הגולן צפון ורמת הגולן דרום, הכנסנו אותם לתוך המתווה והם קיבלו את הפיצוי המלא לחודשים אוקטובר עד דצמבר. בנוסף לתקנות היה את המתווה הכלל ארצי שחל בחודשים אוקטובר עד דצמבר ונתן החזר על הוצאות קבועות ושילוב של החזר על שכר עבודה - הוא הוארך עד 31 בדצמבר. בדרום נתנו לחודשים אוקטובר עד דצמבר ל-0-40, כשבחודש נובמבר היה להם קיזוז בהתאם למתווה הארצי. עד היום הענקנו פיצויים של מס רכוש בהתאם להנחיות פיקוד העורף. במלחמת חרבות ברזל זו הייתה הפעם הראשונה שעשינו שימוש גם בהנחיות של פיקוד צפון, שאלו הנחיות שלא התכתבו עם הנחיות פיקוד העורף. ביקשנו מפיקוד צפון ופיקוד העורף נתונים על חודשים ינואר-פברואר, כדי להבין מה אנחנו עושים עם הפיצויים בחודשים האלה. ביישובי קו העימות בצפון חלות אותן הגבלות שחלו בחודשים אוקטובר עד דצמבר. למעט חמישה יישובים שבהם מתקיימים הלימודים כמעט באופן סדיר - גם שם, בגלל היישובים המפונים שמסביב, יש חוסר משמעותי בכוח אדם - בכל שאר היישובים יש הגבלות ושימוש בתשתיות אזרחיות לצרכים צבאיים, חסימות צירים. הנחינו לעבוד על טיוטת תקנות להענקת פיצויים מלאים גם בחודשים ינואר ופברואר לכל יישובי קו העימות. הדבר הזה בעבודה ויונח בפני הוועדה בימים הקרובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה בימים הקרובים? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו עובדים כמה שיותר מהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עובדים על ינואר-פברואר כשאנחנו כבר נמצאים במרץ, תחילת אפריל. כבר עכשיו תעבוד על מרץ ואפריל, כי אפריל לא הולך להיות יותר טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתביאו את זה בשבוע הבא. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> צריך לזכור שיש גם פרסום להערות הציבור. אתם צריכים להבין שהאירוע הזה הוא לא בשליטתנו המלאה, אנחנו בסוף תלויים בדיווחים שאנחנו מקבלים. פנינו לגבי התקנות של ינואר ובפברואר בתחילת חודש ינואר כדי לקבל את העדכונים. פנינו גם לגבי חודש מרץ ואנחנו מחכים למסמך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו אם אתם יוצאים מנקודת הנחה שבחודש אפריל תפסיק המלחמה, את המתווה אתם בכל מקרה תצטרכו באפריל. אתה צריך להביא מתווה לינואר, פברואר, מרץ ואפריל. בינתיים תתחיל לעבוד על מאי. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> למעט היישובים המפונים ששם כל עוד הפינוי נמשך יש הפסקת פעילות, ביישובים האחרים ההגבלות של פיקוד צפון ופיקוד העורף משתנות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מבעל אולם אירועים שצריך להזמין אצלו חודשיים או שלושה מראש, אתה חושב שמישהו בנובמבר או דצמבר הזמין איזו שהיא חתונה או אירוע? הוא לא הפסיד על זה כסף? הוא לא צריך לקבל על זה פיצוי? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני לא אומר שהוא לא הפסיד כסף, אני רק אומר שאני נותן את הפיצוי בהתאם להגבלות של פיקוד צפון ופיקוד העורף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> למה החלטתם להיעצר בשבעה קילומטר? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> בחודשים אוקטובר-דצמבר לא פעלנו לפי הקו הזה והענקנו פיצוי גם ליישובים שהם מעבר לקו הזה. אני משרד האוצר, אני לא קובע מה ההגבלות שנמצאות ביישוב כזה או ביישוב אחר. ככל שהיו הגבלות כאלו שניתנו, אם מפיקוד צפון ואם מפיקוד העורף, אנחנו הענקנו את הפיצוי, והראיה לכך היא שחד נס שהיא 12 קילומטר מהגבול קיבלה. אנחנו ממש לא עצרנו בשלושה וחצי קילומטר, וגם לא מתכוונים לעצור עכשיו. אני פועל לפי ההנחיות וההגבלות שמשוקפות לי על ידי מערכת הביטחון. המצב ברמת הגולן בינואר-פברואר, וזה בהשוואה לחודשים אוקטובר-דצמבר, השתנה דרמטית במובן זה שההגבלות שחלו בחודשים אוקטובר-דצמבר לא חלות היום. גם על פי הנחיות פיקוד העורף היישובים האלה ירוקים לחלוטין. אנחנו מחפשים דרך להבין אם יש לנו קריטריונים נוספים שיכולים לבסס את השונות בין היישובים האלה שהם ללא הגבלות פיקוד צפון או פיקוד העורף, כמו נתונים שקשורים למספר ההתרעות שהיו שם. אני נמצא בשיח שוטף עם פיקוד העורף, עם האלוף. אנחנו מחכים לקבל את הנתונים האלה, כדי לבדוק אם יש לנו במשהו להיאחז. אני צריך קריטריון כדי להבין מה המצב בפועל. למעט קצרין ומג'דל שמס ששם אנחנו יודעים שעד סוף חודש פברואר היה שימוש בתשתיות אזרחיות בבתי ספר, שנשארו כוחות ביטחון והיו קצת חסימות צירים, בשאר המקומות ההגבלות ירדו כמעט כליל. אנחנו נמצאים בשיח תדיר גם עם פיקוד העורף וגם עם פיקוד צפון כדי לקבל מידע משלים ולראות איך אנחנו יכולים לגשר על הפער. יש סוללת ארטילריה שנמצאת ביסוד המעלה ובשדה אליעזר, לכן הם כלולים בעדכון של פיקוד צפון וצפויים להיכנס למתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה לגבי התחומים שמינואר לא קרה בהם שום דבר, כמו התיירות. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מחכים כרגע להשלמות ממערכת הביטחון כדי לייצר איזה שהוא מתווה. זה לגבי הסטטוס של הצפון כרגע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה זה כרגע? אני לא יודע, יוראי, כמה פעמים יצא לך להזדמן לאזורים המדוברים בצפון הארץ. לי יצא יותר מפעם אחת. לקבוע את מיקום הצבת הסוללות כמדד כלשהו זו פיקציה מרושעת, ואת זה אני אומר כמי שמסתובב באזור הצפון ונפגש עם חקלאים. לצורך אי הכרה וזכאות מעתיקים את מיקום הסוללה מלפני הצומת לאחרי הצומת, מרחק של כמה עשרות מטרים. להגיד שהצבת סוללות זה אחד מהמדדים שעל בסיסם אתם מסתמכים במתן פיצוי כזה או אחר - פשוט איוולת, אטימות וחוסר חיבור לשטח. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתה לא רוצה שזה יהיה אחד המדדים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם הצבת הסוללות ומיקומן לא הייתה משפיעה על גובה הפיצויים וגם לא היו נלווים שאר האזהרות והתחושות שמסביב, הייתי אוהד את המדד הזה. לאור המציאות שאני מכיר, ואת זה אני אומר כמי שהסתובב במטעים שהיו בהם סוללות שהזיזו אותם מלפני הצומת לאחרי הצומת, זה לא מדד קביל בעיני. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> הוועדה הזאת ביקשה מאיתנו להתייחס לעניין סוללות הארטילריה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יכול להיות כתוספת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> השתמשנו במדד הזה של סוללות הארטילריה כי הוא עלה פה בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוספת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה קריטריון אחד מיני רבים שעליהם אנחנו מסתמכים. ככל שהקריטריון הזה רלוונטי להגבלת פעילות, כלומר משפיע על סדר החיים הכלכלי באותו יישוב, אני אקח אותו בחשבון, רק שהוא צריך להיות משוקף לי על ידי מערכת הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת לגבי הנושא של התיירות. מינואר אין החלטה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אדוני מדבר על המתווה הכללי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על המתווה הכללי. יש פה אנשים שרעבים ללחם. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> יש החלטת ממשלה שאנחנו מעבירים לגבי אילת ואמורה לתת מענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קורה עם זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה אנשים מתחום התיירות שינואר לא שינה אצלם שום דבר. לא רק שהוא לא שינה, הם גם צריכים לפטר עובדים. מה עושים איתם? נאמר שצריך לקבל החלטה בעניין הזה. אני רוצה לדעת איפה זה עומד. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> כרגע הדבר הזה נמצא בעבודה במשרד האוצר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, דרשת מהם ב-16.1 תוך חמישה ימים. איפה זה? אנחנו בסוף מרץ. לאן שולחים אותם? לשוק האפור? להלוואות? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> יש עבודה שנעשית לגבי התיירות. הבנו שיש אזורים שצריך לתת להם מענה יותר דחוף ומהיר כי שם יש פגיעה משמעותית יותר, כמו העיר אילת שבעניינה אנחנו עובדים על החלטת ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמרתם את זה לפני חודשיים. לפי חודשיים הבטחתם מתווה לינואר-פברואר. אנחנו בסוף מרץ. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מחכים להערות אחרונות של הייעוץ המשפטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה אפשר לשמוע את התשובות האלו? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, זאת הפכה להיות ועדת קישוט, לא ועדת כספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין פה אנשים שקורסים? אתם לא מקשיבים להם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא היו תשובות לשאלות ששאלנו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לוועדת כספים שלך, אדוני היושב ראש, יש שיניים, היא יודעת לדרוש, ולא אומרים חמישה ימים וגוררים שלושה חודשים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני יודע שברשות המסים עובדים ימים ולילות, לרבות במוצאי שבתות. יש פה אירוע שאנחנו דורשים תשובות ומבקשים התייחסות. זה לא אומר שאנחנו לא מעריכים את מסירותכם, בוודאי מאז פרוץ המלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קיבלנו פה החלטה ממזמן. הייתם צריכים לעשות את זה יותר מהר. אני מסכים שהעבודה שאתם עושים היא עבודה סיזיפית, אבל זה שעד היום עוד אין תשובה על אילת זאת שערורייה שאין כדוגמתה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ולתיירות ואירועים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם האנשים האלה שעוסקים בתיירות? כשאני אומר את המילה "תיירות", אני מתכוון להפקות - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מורי דרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה לגביהם? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא בכל האזורים יש את אותה הצדקה. צריך לומר ביושר, יש אזורים שבהם התיירות כן חזרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי ההפקות? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מבינים שזה מתמקד כרגע באזור הצפון. שם אנחנו מנסים לעשות את העבודה דרך תקנות מס רכוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תיקח את מה שנאמר פה ותהפוך - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו רואים את זה בנתוני כרטיסי האשראי ובהתאוששות של העסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאמר על ידי נציגת ההפקות שהיא הולכת לפטר עובדים כי אין הפקות בשום מקום, ונאמר על ידי הנציג של האולמות והאירועים שעיקר הבעיה מתמקדת בצפון, לא במרכז. מה התשובה לגבי ההפקות? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> את נושא ההפקות אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל העלינו את זה הרבה פעמים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את נושא ההפקות אני פעם ראשונה שומע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ב-16 בינואר היה פה דיון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שר האוצר אמר שאתם עובדים על תכנית מענקים לינואר פברואר. מה, הוא לא עובד איתכם? הוא לא מנהל אתכם? מה אתם באים לפה ואומרים "לא ידענו, לא שמענו"? שר האוצר אומר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו אז מה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק, אז מה אם שר האוצר אמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פניות שקיבלנו כחברי כנסת ודנו עליהן בוועדה. לא היה נושא אחד שלא דנו עליו. יושב פה מנהל העסק של הרפטינג שאומר שהעסק שלו עם 150 עובדים סגור, מה שמשליך על כל האחרים שסגורים ולא עובדים. האם יש לכם פתרון לאנשים האלה? לא יכול להיות שהמדינה לא תדאג לאנשים האלה. אפילו אם המלחמה תסתיים הם לא יעבדו במרץ-אפריל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נמצאים בצפון ורואים שהעסקים האלה לא פעילים. בכל התקנות שהתקנו ובכל החקיקה שעשינו מאוקטובר עד דצמבר התבססנו על הנחיות פיקוד העורף. כמו שיוראי אמר, מפיקוד צפון לקח יותר זמן עד שקיבלנו. הנחיות ההתגוננות, ומבחינתי הן אבסורדיות, קיימות. ההנחיות ההתגוננות שיצאו בשבוע האחרון מדברות על כך שכל הארץ אותו דבר, למעט יישובי קו עימות ועוטף עזה. אנחנו עדיין מחפשים קריטריונים נוספים, כי בסוף צריך לקבוע למה אתה מכניס יישוב א' או ב'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצפון סגור. להסתמך על פיקוד העורף לא נשמע רציני אם אנחנו רוצים לעזור לאנשים שם, ואנחנו רוצים לעזור לאנשים. יש פה בירוקרטיה שצריך להתגבר עליה. ההחלטה שלנו זה שהקריטריונים שעליהם אתם מדברים לא רלוונטיים לגבי מה שקורה בצפון, לא רלוונטיים לגבי מה שדיברנו על התיירות ועל ההפקות. אם אתם חושבים שהכנסת תצא לפגרה ואני לא אקיים דיון, אתם פשוט טועים, ואם אתם חושבים שיהיה איזה חופש במשרד האוצר ואנחנו לא נהיה - אנחנו נהיה. אנחנו מבקשים קריטריונים לגבי התיירות, ההפקות, מורי הדרך וכל הדברים האחרים שינואר לא שינה אצלם שום דבר. אנחנו מבקשים פיצוי לאנשים בצפון כי הצפון סגור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש אנשים שעומדים בכל הקריטריונים הקיימים ועדיין לא ראו שקל. יש עסקים, גם במרכז הארץ, שלא יעזור כלום הם חייבים את הזמן לסגור לקוחות לפחות חודשיים-שלושה קדימה. זה אומר שאם היה איזה שהוא משהו בנובמבר הם לא סגרו לקוחות קדימה והם נפגעו בינואר ובפברואר. אתם יכולים לבוא ולהסתכל על זה, אלה מדדים שאפשר לראות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מדינת ישראל החליטה ביום הראשון למלחמה לוותר על הצפון - זו המדיניות שלה גם חמישה חודשים אחרי. קריית שמונה פונתה תוך 48 שעות. אני לא מבין למה אתם כועסים על האוצר, הרי האוצר בא ואומר לכם שהוא עושה את מה שאומרים. מי שקבע את הקו שבו העסקים מקבלים פיצוי הייתה הממשלה, הממשלה העניקה לשר הביטחון את ההחלטה הזאת. למי אתם באים בטענות? מה אתם תוקפים אותם? הם אומרים שאם אנחנו רוצים שעד 40 קילומטרים יקבלו פיצויים באופן מלא, בלי שום בירוקרטיה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמו שאשדוד קיבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שנקבל החלטה על כך ששום דבר פה לא עובר יותר. לסטרוק שהעברתם 200 מיליון שקל לא הייתה בעיה, וגם בסבב טלפוני ביום ראשון ב-10:00 בבוקר שהעבירו 25 מיליון שקלים לא הייתה בעיה. זה סדר העדיפויות של המדינה. כולנו מסתובבים בצפון, לכן אל תגידו שאתם באתם מהשטח. אם מישהו היה מעניין אותו תושב הצפון הוא היה דואג לו כמו שהוא דואג לאבי מעוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באה לוועדה החלטה על ארבעה מיליארד שקלים פיצויים לתושבי הדרום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ויצאו שמונה או תשעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יצאו 17.5. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה היה לכל הארץ. אני מלא הערכה לעבודה שלכם, שלא יהיה פה שום ספק, אבל נאור צודק, יש פה את מדיניות הממשלה. אנחנו מגיעים לדיונים פעם אחר פעם ולא מקבלים תשובות. אני מרגיש שלא מקשיבים פה לאנשים. מה זה משנה איפה הסוללה? אנשים פה עם אפס הכנסות. לא אני אמרתי, שר האוצר אמר שיהיה מתווה לינואר-פברואר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה אני לא שומע את הביקורת שלך על צה"ל? על פיקוד הצפון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר אמר שיהיה מתווה לאילת לינואר-פברואר. איפה זה? אנחנו בסוף מרץ, אנחנו עוד מעט נכנסים לחגים. כשרצית לפטור את הדיוטי-פרי, מצאת דרך. יש דרך לפתור דברים. כאחד שטיפל בעסקים אני יכול להגיד לכם שיש משמעות לממד הזמן. אנשים קורסים. אל תחכו עוד חודש, אל תחכו עוד שבועיים, תנו להם פתרון היום כי הם קורסים. אין להם הכנסות שישה חודשים. הטענה שלי היא לשר שלכם, לא אליכם, אבל תשנו את הדיסקט כי אנשים פה קורסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יורם אבן צור, מועצה אזורית גליל עליון, בקשה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> כולנו עצובים, כולנו דואבים על המצבים שקורים פה, אבל ברשותכם אני רוצה להביא עוד משהו לפרונט ששכחנו אותו - בני האדם. בני האדם שנמצאים מעל שלושה וחצי קילומטר אוכלים טילים אחרי ה-7 באוקטובר. אנחנו מתעוררים עם כתב"מים, בצהריים זה רחפנים, נ"ט וכו'. אני המום, מזועזע ממה שקורה במדינה הזאת. אני לא מצליח לעכל ולהבין איך ביתרו אזור, הפכו אותו לרצועת עזה, החליטו שמעל שלושה וחצי קילומטר מפונים ומוטבים - כל היתר מופקרים, מוזנחים ונטושים. מה שאומר לכם נציג האוצר זה שהצבא, פיקוד העורף ופצ"ן קובעים מה יהיה איתנו האזרחים. מה אומר פצ"ן? היה פה תת אלוף שאמר שהם פינו שלושה וחצי מבצעי ושמעבר לשלושה וחצי מבצעי זה כבר טיפול אזרחי. מה קרה פה? היה פה טיפול דיפרנציאלי, החליטו על מספר קילומטרים. בגלל שהיה חשש גדול מחדירה של כוח רדואן המדינה העבירה את האוכלוסייה, רק שאז עברנו לאיום רקטי. אחרי ה-7 לאוקטובר אנחנו מתעסקים באיום רקטי והמדינה לא עשתה שום דבר. תנו משהו, תעשו משהו. אתה יודע מה, תבטלו ארנונה, תורידו ארנונה גם לאלה שנשארו שם. על מה הם משלמים ארנונה? אם אתם לא רוצים לפנות, תבואו בהקלות אחרות, תדעו לתמרן. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> הפינוי נעשה מצורך מבצעי של הצבא, וישבו פה מספיק נציגי צבא שאמרו את זה. השיקול האזרחי נפל בין הכיסאות, אין היום מענה לנושא הזה. הם מחפשים קריטריון? אני אביא להם הרבה קריטריונים, כשאחד הקריטריונים זה אפס שניות באזעקה. כשיש בום אתה נשכב, אתה לא יודע אם זה שלנו או שלהם, אתה נלחם על החיים שלך כל הזמן. אין באזור מערכות חינוך, אין שום דבר. הם באים ואומרים, "נבדוק איפה הסוללה". לי יש סוללה מעל הבית וכיפת ברזל בסמוך ליישוב אחר. הנושא הזה מתמשך כבר חמישה חודשים. זו פעם שמינית שלי פה. בואו נשב ביחד, נראה את הקריטריונים. אי אפשר לזרוק אותנו ממקום למקום. אני לקחתי את הגורל שלי בידיים ועברתי למרכז כי אי אפשר היה להתקיים באזור שלי. מה העונש שלי? שאני משלם שכירות, שאני משלם משכנתה, שאני משלם ארנונה בשני מקומות, שאני משלם מיסים לקיבוץ וגם ועד בית. 20,000 שקל כל חודש הולך לי. מה, השתגענו? אני צריך לבוא לעוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה? די כבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוראי, אני יודע שיש איזה שיפוי בארנונה שצריך לתת לבעלי עסקים. כרגע העירייה או המועצה גובה, אבל יש איזה שהוא שיפוי שהאוצר אמור לתת. אולי תפרט על זה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> יש שיפוי שאנחנו אמורים להעניק ליישובים מפונים, אבל אני צריך לבדוק את הסטטוס. אני אחזור לוועדה עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חשוב, כי אני יודע שהשיפוי הזה קיים לא דרך העיריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הארנונה זה דבר נורא ואיום, זה רק מעיד על אטימות. אנשים לא גרים שם. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אבדוק את אופן היישום ואחזור לוועדה עם נתונים. אנחנו מודעים לקושי, אנחנו מבינים אותו. משרד האוצר, ואתם מכירים את משרד האוצר היטב, לא רודף אחרי גורמים בממשלה כדי לחפש קריטריונים, כדי לשלם כסף. אנחנו יוצאים מהכלים, אם זה העובדים שלי והעובדים של אמיר, כדי להפוך כל אבן ולהבין מה המצב בגולן. אנחנו נעשה את הכל כדי להבין לעומק את הדברים ונחזור לפה עם תשובות, עד כמה שהדברים נמצאים בתחום סמכותנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העבודה שעושים במשרד האוצר, ואני אומר את זה גם לגבי אמיר דהן וגם לגבי העובדים שם, היא עבודה קשה. הם עושים את מלאכתם נאמנה. אני לא מסכים עם מדיניות הממשלה לגבי הצפון. אותם ענפים צריכים להמשיך לקבל פיצוי כי הם לא חזרו למסלול. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על אלה שחזרו, אבל לגבי אלה שלא חזרו הממשלה לא יכולה לעמוד מהצד. מערכת היחסים שלי עם משרד האוצר השתבשה לגמרי, אנחנו מדברים ומדברים ואני הופך ללעג וקלס. קיבלנו החלטות על דברים שהמדינה צריכה לקבל, אבל הכל השתבש, הכל נעשה באיטיות. אני מבקש תשובות מהר. לגבי התיירות, לגבי הצפון ולגבי המכלול אני רוצה לדעת מה מדיניות הממשלה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>