הכנסת השמונה עשרה

ישיבת צוות הבדיקה של ועדת הכספים 

10
25.7.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול 
מישיבת צוות הבדיקה (של ועדת הכספים) לבדיקת מעמד ציבור העיוורים בישראל 
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"א (25 ביולי 2011), שעה 17:30
סדר היום:
מעמד ציבור העיוורים בישראל
נוכחים:
חברי הועדה:

ציון פיניאן – היו"ר

יעקב אדרי
מוזמנים:
נחום איצקוביץ

מנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יריב מן 


יועץ מנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אילנה גלייטמן

מנהלת השרות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן ברנע

יועצת משפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים 

דב בארי


אגף התקציבים, משרד האוצר

הרצל מוכתר

מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל

אשר חיון

יועץ, המרכז לעיוור בישראל

מנהל הועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ
מעמד ציבור העיוורים בישראל
היו"ר ציון פיניאן:


אני שמח לפתוח את ועדת הכספים בנושא צוות הבדיקה לבדיקת מעמד ציבור העיוורים בישראל. מי שהחברים היו צריכים לבוא עם איזה בשורות? כנראה לא? נציג האוצר נמצא פה?

דב בארי:

כן.

היו"ר ציון פיניאן:


טוב, כן, בבקשה.

דב בארי:


לפני כמספר חודשים נפגשנו עם נציגי ארגוני העיוורים אצלנו במשרד האוצר והצבנו איזה שהוא תיקון על מנת להגדיל את הסיוע  לחלק מאותה אוכלוסיית עיוורים.

היו"ר ציון פיניאן:


אלה שמקבלים מחצית?

דב בארי:


לא, אנחנו יותר דיברנו על הקשישים, או קי?

היו"ר ציון פיניאן:


סעיף ג' ? עיוורים שכלל אינם עובדים?

דב בארי:


כן. 

היו"ר ציון פיניאן:


אני מבין שקשה לך להגיד שאתה נותן כסף...

דב בארי:


לא, לא, אני חשבתי שיש לי מספרים אחרים. אני מסתכל עכשיו על המסמך שהכנתי לקראת הדיון ואני רואה שמופיעים בו מספרים אחרים. 

היו"ר ציון פיניאן:


בוא נאמר שהיום הם מקבלים מחצית.

דב בארי:


נכון, ואנחנו הצענו לבוא ולהגדיל את אותם קשישים ל-75%, זה מה שהיה בדיון שהתקיים לפני מספר חודשים. התיקון נעשה, אם אני לא טועה, באמצעות משרד הרווחה ולשם---

היו"ר ציון פיניאן:


מה זה אומר, כמה הם יקבלו עכשיו?

דב בארי:


הם יקבלו שבע מאות. מה הסכום המעודכן? 730.

היו"ר ציון פיניאן:


ומה עם עיוורים שעבדו, אתה מדבר על עיוורים שעבדו ופרשו לגמלאות?

דב בארי:


נכון.

היו"ר ציון פיניאן :
ומה עם הסעיף השלישי, עיוורים שכלל אינם עובדים? תראה, בארי, אני חושב שהנושא הזה של הכל, מדובר פה על בקושי בששה מיליון מאתיים ששים וחמישה אלף שקל ולפתור בעיה של 7,000. אני בטוח שהאוצר היה על כל 7,000 משקיע 4 מיליון כדי לפתור בעיות. יש לך פה בעיה של ציבור של 7,000 איש, לפתור את הבעיה. אם כך אני מציע, בארי, תעשו את המאמץ ותצרפו גם את סעיף 3, של אלה שאינם עובדים, כי פשוט אי אפשר לעשות איפה ואיפה, כי זה ממש, אני אגיד בשפה של הסלנג, לא פייר.

יעקב אדרי:

לא רק זה, קודם כל הם במצב מאד מיוחד, הם עיוורים, ובי"ת, יכול להיות שהם לא מוצאים עבודה, זה ציבור מאד מאד מיוחד, תתייחסו, זה ציבור שגם ככה הוא מוכה וצריך לסייע לו בכל דרך.

היו"ר ציון פיניאן:


אני לוקח את מה שאמר חבר הכנסת יעקב אדרי, זה ציבור שלא לא רוצה לעבוד אלא לא מקבלים אותו, פשוט לא מקבלים אותו ואני אומר לך שכל ה 7,000בטוח שהיו רוצים לעבוד, אל"ף לצאת מהבית, בי"ת, להעסיק את עצמם ולא לשבת בארבע קירות או משהו כזה. אני מציע, בארי---

דב בארי:


חשוב לי להדגיש פה נקודה. כמו שחברי ועדת הכספים יודעים תקציב  2011-2012 הוא כבר תקציב סגור, כלומר גם המקור התקציבי שעליו אני מתחייב עכשיו צריך להביא מאיפה שהוא וזה יבוא על חשבון משהו אחר.

יעקב אדרי:


נעזור לך להביא. 

היו"ר ציון פיניאן:


נעזור לך, דרך אגב הוועדה תעזור לך להעביר את כל השלושה מיליון רק אם תרצה.

דב בארי:


זה אחת. ההחלטות האלה בסופו של דבר צריכות להתקבל בתוך סדרי עדיפויות של משרד הרווחה. יותר חשוב לי להגיד שאנחנו חושבים וזה כבר עניין של מדיניות, צריך לזכור שאותה האוכלוסייה המדוברת זכאית עם כל הקושי לקצבאות נוספות דרך המוסד לביטוח לאומי ולשירותים נוספים שניתנים ע"י משרד הרווחה, אם זה מסגרות של תעסוקה מוגנת ונתמכת, סבסוד אביזרי עזר וכולי וכולי, וזה לא יהיה נכון לבוא ולהגדיל את אותו סיוע שניתן לאוכלוסיה הזו. הסיוע צריך להתמקד בצורה אחרת וזה באמצעות אותן מסגרות של משרד הרווחה ותמיכה ותעסוקה.

היו"ר ציון פיניאן:


אם הם מקבלים אז תבטל הכל. אם אתה אומר שהם מקבלים, אז למה צריך לתת להם?

דב בארי:


חס וחלילה, אני לא אומר את זה, אני כן אומר מה המדיניות צריכה להיות והשאלה איפה מציבים את הגבולות.

היו"ר ציון פיניאן:


אם אתה רוצה לעשות צדק אז אל תעשה צדק עם חלק, כי אם אתה אומר כל ה 7,000 האלה, ואתה כבר הורדת כמעט חמישים אחוז מהבעיה אם לא יותר, אז נשאר לך לטפל רק ב 3,500 לטפל. 

הרצל מוכתר:


אדוני, תודה רבה לך ולחבר הכנסת, אני באמת רוצה להודות לך בשם ציבור העיוורים, לך ולחברת הכנסת וגם חבר הכנסת יעקב אדרי, אני באמת רוצה להודות לכם על שאתם מובילים את הבעיה הזו. אני יודע שהיום ציבור העיוורים הוא לא רלוונטי לאוצר, יש את השביתה של הרופאים, את הדיור, יש ב"ה בלי סוף בעיות.


אדוני, אני רוצה לומר שאנחנו צריכים לתקן עוול שמתמשך לאורך השנים. מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שאנחנו מבחינים בשלוש קטגוריות של עיוורים. עיוורים עובדים, היום הם מקבלים ממשרד הרווחה תשע מאות שלושים ושלושה שקלים. עיוורים שאינם עובדים ולא הגיעו לגיל הפנסיה מקבלים מחצית. עיוורים שפרשו ממקום העבודה מקבלים מחצית.


אנחנו באים ואומרים, הרי בסופו של דבר עיוורים מוכנים לצאת לעבודה, אבל אין להם תעסוקה. בעבר, אדוני, כאשר המציאו את הדבר הזה בשביל לעודד את העיוורים שיוכלו לצאת לעבודה היו גם בתעשייה נקלטים, היו בטלפנות נקלטים, בתעסוקה של עיוורים יצאו המונים ועבדו ולכן הסכמנו לדבר הזה שנקרא לקבוע אמות מידה, אבל היום אין שום סיבה בעולם למה לקבוע אמות מידה הרי בסך הכל במה מדובר? מדובר בדמי ליווי. אתם יודעים מה, אני מוכן עם כל אחד ואחד מכם לצאת  לרחוב, תעצמו את העיניים שלכם לדקה, אני לא אומר, ואני עוזב לו את היד ואני מבקש ממנו שיזוז, שני צעדים הוא לא יוכל לזוז. אז תארו לכם מה זה אדם עיוור שלוקח מקל ואפילו כלב והוא צריך להזמין מוניות. זה לא דבר...


מה שאנחנו עשינו, ניהלנו משא ומתן מאד מתיש עם האוצר, הם חיכו שיאשרו את התקציב ואז זימנו אותנו. באמת לעג לרש, להציע לנו חמישים אחוז תוספת, שישים אחוז ורק אלו שפרשו ממקום העבודה. הרי בסופו של דבר לא זאת הבעיה ואמרתם, רבותיי, שזה המון כסף. אני אתן לכם מתווה, העברנו לכם מתווה. אם היו הולכים לפי המתווה הזה שאנחנו אמרנו להם, תחלקו את זה לשלוש שנים, שליש, שליש, שליש ואז באופן כזה אתם לא תרגישו שזה הרבה כסף. מר אביעד ניהל איתנו את המשא ומתן ואמר, בסדר מתאים לי, תעביר לנו. העברנו עד שעבר התקציב במדינת ישראל, זימנו אותנו ואוי לאותה בושה.


ואני אומר לך, אדוני, הבושה היא ממש מקניטה אותנו, לא נותנת לנו הנחה. הרי בסופו של דבר מדובר בציבור עיוורים שהנושא של הניידות שלהם הוא בעיה קשה מאד, אין אפשרות לתאר לך, אדוני, יש מכשולים על מכשולים, יש תחנות אוטובוסים לא נגישות.

היו"ר ציון פיניאן:


טוב, ידידי, המסר נמסר, נפל על אוזניים קשובות. אני מקווה גם של האוצר. כן בבקשה.

הרצל מוכתר:


אני רוצה להוסיף עוד משהו. אנחנו אומרים אחד שיצא לגמלאות, הוא עבד עד צאתו לפנסיה, אתה אומר לו, ברגע שאתה יוצא לפנסיה אתה מקבל עונש, ישר יורד למחצית, אתה מלווה, כך כתוב, מורידים לו---

היו"ר ציון פיניאן:


עכשיו הסכימו לתת לו עוד 25% , אבל לחלק השלישי שלא עובד.

הרצל מוכתר:


אתה יודע מה, זה מאד לא נעים לי לעמוד בפני מצב כזה. ציון אמר לי מה הנושא ובאתי, אני לא צריך להיות פה. זה נושא מאד חשוב. אתם יודעים מה זה לא לראות? זה דבר מאד קשה ואני לא בא לנגן לך על המצפון, כי אנחנו נעביר את זה ככה או ככה, אני אומר לך את זה מאד פשוט, אני, עם ציון, הנושא כל כך קרוב ללבנו שנעביר את זה. מיליון וחצי שקל חסר לך בתקציב. אנחנו מעבירים מאות מיליונים ואין פה תקשורת ואין פה כלום. אין דמגוגיה פה. הנושא חשוב לנו.  אז אני מאד מבקש ממך תעשה את זה.

היו"ר ציון פיניאן:


בארי, מה שאני מבקש, מה שאמר חבר הכנסת אדרי, אנחנו מחר נוכל להקפיא את הכל ואז לא תעביר להם מיליון וחצי אלא שש. אז אני לא רוצים לדבר בצורה הזו, זה לא יפה מצדנו וגם לא יפה מצדכם עוד יותר. מדובר פה בין מיליון מאתיים למיליון שלוש מאות, לא בשמיים היא. לכן הם גם אמרו שהם מוכנים לפרוש את זה לשלוש שנים אבל אם כבר הוספת 25% לחלק מהם אז זה מתבטא ב... אתה יודע מה , לא רוצה להגיד שזה ממש בושה. 

דב בארי:


ככה, אני שוב חוזר ומדגיש, חשוב לנו לתת פה את הסיוע. הסיוע שהמדינה מעניקה לאוכלוסיית העיוורים בישראל לא מתבטא רק בדמי הליווי, הוא מתבטא במעגל רחב של שירותים והטבות שניתנים לאותה אוכלוסיה. עלתה באמת הדרישה, כפי שהוזכרה פה, לגבי קשישים ובאמת אנחנו אומרים לגבי אוכלוסיית הקשישים נלך צעד קדימה. טוען פה חבר הכנסת אדרי שאנחנו פוגעים בהם כי הם פתאום מפסיקים ומגיעים לגיל פרישה ומאבדים חלק מזה, בסופו של דבר כולנו מגיעים לגיל פרישה והפנסיה שלנו לא שווה למשכורת שלנו. תמיד אנחנו רוצים ומשתדלים לתת יותר, אבל זה איזה שהוא איזון, צריך להיות פה זהירים ולתת.


לגבי האוכלוסייה בגיל העבודה שנמצאת בגיל העבודה. חלק מהאוכלוסייה עובדת וחלק לא עובדת, ופה אני חושב שצריך למקד והמיקוד לא צריך לבוא ולהיעשות ע"י הגדלת אותם מענקים לאותה אוכלוסיה לא עובדת, זה יהיה לא נכון. המיקוד צריך להיעשות ע"י שיפור וסיוע לאותה אוכלוסיה להשתלב בעבודה. חלק מהאוכלוסייה משתלבת בקלות ומשתלבת לבד, חלק מקבלת תמיכה באמצעות הגופים הממשלתיים השונים שנותנים וחלק לא. צריך לאתר את אותה אוכלוסיה ולהם לסייע ולא לבוא ולהגדיל את ההעברות לאותה אוכלוסיה שלא עובדת, בין אם זה מרצון ובין אם זה לא מרצון, ואני בטוח שהרוב לא מרצון, זה ברור לי. 

הרצל מוכתר:


איזה עבודות אתה מחפש לאנשים ומציע לאנשים למשל?

דב בארי:


אני לא מומחה.

הרצל מוכתר:


אבל לא כולם נמצאים במבחנים המוגנים, מזה בסך הכל יש פחות ממאתיים. מביאים אותך בשביל מיליון וחצי שקל. 

היו"ר ציון פיניאן:


טוב, המנכ"ל הגיע. 

נחום איצוקביץ:


שלום, בקשו ממני לבוא. שלום, הרצל, מה שלומך?

היו"ר ציון פיניאן :


אדוני המנכ"ל, מה שאנחנו שומעים מנציג האוצר שלגמלאים וקשישים הסכימו להוסיף עוד 25%, כלומר זה יעלה---

נחום איצקוביץ:


מדובר בדמי ליווי. רק תכניס אותי ליסוד העניין כי באתי מישיבה אחרת.

היו"ר ציון פיניאן:


כן, מדובר בליווי. הם יגיעו בערך ל -730 ₪, כשהם מקבלים 456, משהו כזה, ונותר סקטור, חלק מהם, שלא עובדים, אבל זה לא בגללם, זה רק כי אין להם מקום עבודה והם לא יכולים להתקבל לכל מקום, ואנחנו מבקשים מהאוצר להכיל גם אותם בתוך התוספת של ה 25% כי הם מקבלים 452.

נחום איצקוביץ:


אולי נשמע מאילנה? או מדב? 


אני הבנתי שרוצים לעשות שינוי משמעותי ולהחיל את דמי ליווי עיוור על כל האוכלוסיות כולם, בין אם עבדו או לא עבדו. אני הבנתי שהעלות התקציבית לפי מה שבמסמך הזה שנמצא לפנינו זה 22 מליון שקל.

היו"ר ציון פיניאן :


זה 22 מליון שקל?

נחום איצקוביץ:


זה המסמך.

הרצל מוכתר:


אתה יודע מה, אנחנו מסתפקים ברבע.

נחום איצקוביץ:


המסמך התקציבי שנמצא לפני, אם זה לא 22 מליון שקל---

היו"ר ציון פיניאן:


תכפיל 7,000 איש כפול---

נחום איצקוביץ:


אולי ניתן למנהלת השרות בפועל?

היו"ר ציון פיניאן:


לא, מה שאמרו לי זה חמישים אחוז מ-900, זה 450, ומדובר בעוד 7,000 שלא מקבלים---

יעקב אדרי:


לא זה פחות. אז אולי תגידי לנו באמת את המספרים, כי זה---

אילנה גליטמן:


בסך הכל מקבלי דמי הליווי, כשאנחנו מדברים על דמי ליווי אנחנו מדברים על העיוורים הקשים, כלומר על העיוורים שלא רואים בכלל, כי בסך הכל יש בישראל יותר מ 24 אלף עיוורים. אנחנו מדברים על קבוצה מסוימת שהם לא ילדים מעל גיל 18 ושהם גם לא קשישים, רק חלק קטן מהם הם קשישים, רובם בגיל העבודה והם עיוורים מוחלטים. אז מדובר על 7,000 איש. 7,000 איש, מתוכם בערך 2500 מקבלים כבר היום מאה אחוז, מקבלים מאה אחוז, כי הם אנשים עובדים ולא משנה אם הם קשישים שעובדים או צעירים שעובדים. אז 2,500 הורדנו מהסיפור הזה. 


אנחנו מדברים על 4,500. מתוך 4,500 האלה יש שתי אוכלוסיות. יש אוכלוסיה אחת שהיא או קשישה שעבדה ואז היא מקבלת היום חמישים אחוז, או שהיא בתוך גיל העבודה אבל מקבלת שירותים רפואיים מיוחדים מהביטוח הלאומי בגלל שהם עיוורים עם עוד נכויות, וכדי שלא יהיה כפל קצבאות הם מקבלים חמישים אחוז. הקבוצה שמקבלת 75% הם אנשים בגיל העבודה שלא מקבלים שר"ם ולכן הם מקבלים 75%. מדובר בערך על 2,000 איש, זה מתחלק שליש, שליש , שליש. 


בעצם הקבוצה שעליה אנחנו מדברים עכשיו זו קבוצה של 2,500 איש בערך שמקבלים חמישים אחוז, שלאותה אתה רוצה להגדיל בעוד 25% .

יעקב אדרי:


מה הביטוי הכספי של זה?

אילנה גלייטמן :


זה קצת פחות. מדובר ב 2,450 

הרצל מוכתר:


 אנחנו רוצים מאה אחוז.

יעקב אדרי :


הבנו אותך

היו"ר ציון פיניאן:


שמע, מוכתר ידידי, את זה תעשה בקדנציה הבאה, תשלים למאה אחוז. 

הרצל מוכתר:


לא, לא אני לא עוזב אותך...

אילנה גליטמן:


אם אני מדברת על הקבוצה שמקבלת היום 50% ואל תשכחו שבתוכה יש אנשים שמקבלים שר"ם, שאותה אני לא יודעת. מדובר בכ -2,500 איש שצריכים לקבל עוד 250 ₪ בערך בחודש.

היו"ר ציון פיניאן:


מיליון מאתיים חמישים בערך.

אילנה גליטמן:


7.5 מיליון לשנה.

יריב מן:


אני לא טעיתי, אני קיבלתי מסמך עם הבקשה המלאה של הרצל.

היו"ר ציון פיניאן:


אני מבין, בארי, ששבעה וחצי מיליון שקל הוא כבר אישר. אני טועה?

דב בארי:


לא, אנחנו לא  אישרנו. המילה שלנו היתה להעלות ל-75% וזה לא כולל רק את אוכלוסיית הקשישים. אני מדבר על אוכלוסיית הקשישים , זה חצי מזה. 

הרצל מוכתר:


אבל למה אתה רוצה להיטיב רק עם הקשישים?

היו"ר ציון פיניאן:


כן, אדוני המנכ"ל.

נחום איצקוביץ:


אנחנו נמצאים עכשיו באמצע שנת הכספים, לקראת למעשה הסוף של שנת הכספים 2011, כאשר אנחנו חתומים על הסכם מסודר עם האוצר גם ל-2012, לפי החלטות הממשלה וכן הלאה וכן הלאה. ממקורות המשרד נטו אין לי אפשרות לעשות את זה, למרות שאני חושב שראוי לשקול בחיוב את התוספת ולהגדיל אותה בצורה מסודרת, בין היתר צריך גם לשקול... אל תקפוץ, ידידי הרצל, זו מערכת קצבתית, אם אין מקום להעביר את זה כמערכת קצבתית גם לביטוח הלאומי ולא לעסוק בהתחשבנויות התקציביות כי מערכת קצבתית פועלת מבחינה כוללת הרבה יותר בפשטות מאשר מערכת קצבתית של משרד הרווחה.

הרצל מוכתר:


השאלה אם ביטוח לאומי יגיד, 'רק רגע, הנה אתה מקבל פה, אני אוריד לך שם'.

יעקב אדרי:


הכוונה היא לתת.

היו"ר ציון פיניאן:


אותי לימדו במדינה שיש שלוש מדינות, מדינת המינהל, מדינת הביטוח לאומי ומדינת ישראל...

נחום איצקוביץ:


טוב, אז אני שייך לחלק השלישי. לא זה לא מסוכן, אבל נניח רגע לזה, נשים את זה בצד. אם היינו מגיעים להבנה בתיקון חקיקה שבו במקום דמי ליווי עיוור היינו הופכים את זה למערכת קצבתית מוסדרת בחקיקה לציבור העיוורים ולאנשים כבדי ראייה, לפי המדרגות השונות, אתם יודעים למה אני מתכוון, נחה היתה דעתי לטווח ארוך, כי לא היינו צריכים לקיים דיונים תקציביים כל יום עם שקיימות מערכות קצבתיות מוסדרות שרק העדכונים בביטוח הלאומי הם הבעיה שלהם. אבל זה לא נושא הדיון כרגע. מבחינה תקציבית אני אשמח לבצע תוספת תקציבית אם כמובן אני אקבל גיבוי תקציבי מהאוצר. אני לא יכול לפרוץ את מסגרת ההסדר התקציבי שלנו.

הרצל מוכתר:


על זה מדובר.

נחום איצקוביץ:


אני גם לא אוכל להוסיף מהיכן שאין לי, אני גם לא מתכוון לפגוע בשירותים.

היו"ר ציון פיניאן:


טוב, אני מציע, אל"ף, הנושא של ה 25%, זה מאושר. בי"ת, אני מציע שעד יום רביעי הבא תשבו ביחד ותארגנו איזו נוסחה שתביאו לפנינו ולבוא לקראת העיוורים בחלק השלישי, אלו האנשים שאינם עובדים. זו הבעיה, כי לקשישים הם כבר הוסיפו 25%. אני מדבר על החלק של העיוורים שכלל אינם עובדים.

דב בארי:


צעירים בגיל העבודה שאינם עובדים . 

נחום איצקוביץ:


יש כאן גם ערך מקצועי שצריך לדעת אותו. אנחנו כן רוצים שאנשים--- 

היו"ר ציון פיניאן:


מדובר על אנשים שניסו למצוא עבודה ולא מצאו עבודה. אתה קודם כל צודק, אדוני המנכ"ל, אבל אנחנו לא מדברים על אלה שאמרו להם  'בואו תעבדו, והם אמרו 'לא רוצים'. זה בכלל לא. 

הרצל מוכתר:


ובוא לא נשכח שהוא עיוור ועם בעיות אישיות .

היו"ר ציון פיניאן:


לא כל מעסיק רוצה---

נחום איצקוביץ:


סליחה, אם באתי והתכבדתי להגיע לוועדה המכובדת כאן, אני רוצה רק לומר שאנחנו עושים מאמצים מאד גדולים בהשמה של עיוורים צעירים. יש לנו פרויקט מיוחד גם עם ארגונים, ממומן ע"י המשרד, כולל לימודים אקדמיים. אתה יודע, היינו ביחד בביקור עם השר, נכון, הרצל, ביקרנו לא מזמן בעלה. ויש השמות של למעלה מ-80% צעירים שעוברים דרך המערכות של ההשמה שלנו ביחד עם ארגוני העיוורים ולכן הדבר האוטומטי, אם אין בו זיקה לתעסוקה, זה עלול לייצר מוטיבציה שלילית. מה לעשות, אלו החיים, אם אדם איננו יכול, אבל אם אדם איננו נכנס לנתיב של ניסיון כשיטה, יש בעיה עם זה. 

היו"ר ציון פיניאן:


אתה צודק ומי שמסרב לקבל את עבודה שנותנים לו זו בעיה, אבל תיכנסו למסלול אמיתי נכון בהתאם לאוכלוסיה.

נחום איצקוביץ:


אז אני אומר כאן גם לפרוטוקול, דווקא לציבור העיוורים, יש מסלולים בלתי רגילים ואנחנו מזמינים אתכם גם לראות אותם, אפילו בירושלים כאן. יש לנו שיתוף פעולה עצום בעניין הזה ויש גם הצלחות לא מעטות ולכן צריך לקחת איזה זיקה ביניהם---

הרצל מוכתר:


אדוני, אבל בלאו הכי, סליחה, כל מי שאתה מסדר לו עבודה יקבל מלא, אז מדוע לגבי אותם האנשים שאין להם יכולת היום לצאת לעבודה לא תאפשר להם את האפשרות הזו לקבל? למה? אתה יודע שהם עבדו כל החיים שלהם, השתכרו, יש להם פנסיה, אז אותם אתם רוצים רק לתמרץ? זה לא נכון, צריך לתמרץ את האנשים שאינם עובדים.

היו"ר ציון פיניאן:


הסיכום הוא כך, ישבו גם האוצר וגם מנכ"ל משרד הרווחה, אם צריך נושיב גם את ביטוח לאומי.

נחום איצקוביץ:


לא צריך לסבך את החיים.

היו"ר ציון פיניאן:


או קי, לא נסבך. אני לא רוצה להכניס אותך למדינת עולם שלישי... אני מציע לך שכשיביאו לך את המוגמר תברך על המוגמר ועדיף שלא תשתתף, לכן אני מבקש, תנסחו ותביאו לאיזו הסכמה עד יום רביעי הבא לפני הפגרה ונברך על המוגמר. בפגרה יש כנראה כמה ישיבות טובות, ואני מבקש שנעשה את זה בהבנה, באהבה ובכבוד, מאשר בשיטת השוט של לעכב תקציבים, כי זה לא יפה. אבל אם לא, נעשה את זה.


אז קודם כל אני מברך את השר ומשרד הרווחה שעושים עבודה מצוינת, לא בגלל שאני ליכודניק, אלא בגלל שאני אזרח ארץ ישראל וישר כוח על העבודה ותמשיכו כך .


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:00
PAGE  
10