פרוטוקול של ישיבת ועדה

 הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 187
ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ח' באדר ב התשפ"ד (18 במרץ 2024), שעה 11:30



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסיכון לסביבה בהעברת חומר מסוכן מבתי הזיקוק בחיפה לאשדוד" << הלסי >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו
יוליה מלינובסקי
יוסף עטאונה


חברי הכנסת:
בצלאל אברהם
שלי טל מירון
עופר כסיף


מוזמנים: 
	חוזאם זריק
	–
	ממונה מפרץ חיפה, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

	אמיר זלצברג
	–
	מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

	לילה יעקב
	–
	מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה במחוז חיפה, משרד הבריאות

	יעקב שנרב
	–
	משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

	חן בר יוסף
	–
	ראש מינהל הדלק, משרד האנרגיה והתשתיות

	אילן בן עדי
	–
	מנכ"ל העירייה, עיריית אשדוד

	רולנדו דניאל רייטר
	–
	מהנדס העיר, עיריית אשדוד

	אמיר ברק
	–
	עורך דין, עיריית אשדוד

	יעקב פלאצ'י
	–
	מנהל האגף לרישוי עסקים ואיכות סביבה, עיריית אשדוד

	הלן גלבר
	–
	חברת מועצת העיר אשדוד, עיריית אשדוד

	דוד שחר
	–
	חבר מועצת העיר, עיריית יבנה

	נעם רווחה
	–
	מהנדס העיר, עיריית יבנה

	ורד נעמן סייג
	–
	אדריכלית העיר, עיריית יבנה

	רומי אבן דנן
	–
	מנכ"לית, איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד - חבל יבנה

	ניר קנטור
	–
	מנהל איגוד הכימיה פרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים

	שרגא פרידמן
	–
	חוקר, אוניברסיטת אריאל

	אדיר קיסר
	–
	פעיל חברתי

	לירן קרמר
	–
	נציג תושבי יבנה

	רונית ארנפרוינד
	–
	מנכ"לית, חברה ארצית לשירותי כוח אדם וסיעוד

	יוסף אבי אנגל 
	–
	משפחות החטופים

	שלומית קלמנזון
	–
	אשתו של רב סרן חנן - הי"ד





מוזמנים (באמצעים מקוונים)
	לילה יעקב
	–
	מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה במחוז חיפה, משרד הבריאות

	


	
	


מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
אתי בן-שמחון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסיכון לסביבה בהעברת חומר מסוכן מבתי הזיקוק בחיפה לאשדוד", של ח"כ  אברהם בצלאל, ירון לוי, עופר כסיף, משה רוט (מס' 196). << נושא >>   


 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. נשמע שני נציגים של משפחות החטופים. אחד מהם – יוסף אבי יאיר אנגל. בבקשה. 

 << דובר >> יוסף אבי אנגל: << דובר >>   

שלום לכולם, צהריים טובים, שמי יוסף אבי אנגל, או בשם החדש שלי – הסבא של אופיר. אופיר אנגל שחזר אחרי 54 ימים בשבי לאחר שנחטף מקיבוץ בארי יחד עם אבא של חברתו יוסי שרעבי, ועוד נער אחד מבארי. הם היו יחד 54 ימים. אחרי 54 ימים אופיר חזר, ויוסי נשאר שם. אופיר כל הזמן שואל את עצמו למה אני ולא יוסי? יוסי נרצח או נהרג, והשאיר את נירה אשתו ושלוש בנות בלי בית, הבית שרוף בבארי. כל ההיסטוריה הלכה. בלי בית ובלי בעל, וכבר חמישה חודשים יושבים במלון בים המלח ולא רואים שום עתיד, ולאיזה כיוון המשפחה צריכה ללכת. רבותיי 164 ימים מיום השואה האיום שקרה לנו ב-7 לחודש כשלא הייתה מדינה, ולא היה צבא באזור העוטף, כשארגון רצחני שנבנה והשמין, וגדל בכוחותינו מכספים שאנחנו אפשרנו לו להגיע, ו-164 ימים שאין לנו תשובה מה קורה עם 134 חטופים שעדיין נמצאים אי-שם בעזה. אגב, 134 אנחנו אומרים. חמאס עוד אף פעם לא אמר כמה אנשים הוא מחזיק ביד. זאת אומרת, ביום אולי שמתישהו שיגיע היום ויחליטו להחזיר או להחליף אסירים עם החטופים שלנו מסתבר שיש רק 90 ומה עם כל היתר? כי אף אחד לא יודע. החמאס מעולם לא אמר כמה. 

רבותיי, אנחנו נמצאים בצומת דרכים מאוד קשה. אבי, זכרונו לברכה, אחרי שנתיים באושוויץ הגיע ב-1946 לארץ, כי הוא חיפש מדינה יהודית לבוא אליה להשתקם במקום הכי בטוח ליהודים מכיוון שמהולנד גרשו אותו. כל השנים לחצו עליי לעשות אזרחות הולנדית, לא הסכמתי כי הייתי ישראלי גאה. את בני איבדתי בצבא כשהיה חייל בשייטת לפני 27 שנים, והמשכנו להאמין שאנחנו מחזיקים את עצמנו כעם יהודי בארץ ישראל. ב-7 לחודש, שלושה, ארבעה ימים אחרי, התלבטנו מה אנחנו עושים כשאופיר לא היה, ואחד הרעיונות היה לעשות לו אזרחות הולנדית. אחרי ארבעה ימים שביקשנו מהשגרירה ברמת גן, קיבלנו אזרחות הולנדית לאופיר. ב-19 לאוקטובר ממשלת הולנד הכריזה – יש לנו חטוף בעזה אופיר אנגל. מאותו רגע ממשלת הולנד כולה התגייסה לעשות הרבה כדי לשחרר את אופיר. ראש ממשלת הולנד שלח לי כל יומיים שלושה וואטסאפ, יכול להראות לכם על מה הוא עושה ואיפה הוא נסע, ועם מי הוא נפגש וכו'. שרת החוץ נפגשנו איתה פעמיים בארץ, והשגרירה כל יומיים התקשרה מה קורה. רבותיי, עד עצם היום הזה, אף נציג ממשלה לא היה איתנו בקשר עם המשפחה, עם אף אחד מאיתנו לא היה בקשר, אף אחד. 

אנחנו נמצאים על פרשת דרכים מאוד קשה, כי אנחנו לא יודעים לאן פנינו, מכיוון שמדברים אצלנו על ניצחון מוחלט - אין ניצחון, לא קיים ניצחון. המילה – ניצחון צריכה לצאת מהלקסיקון של כל מי שמדבר מטעם המדינה. אחרי 1,400 הרוגים ב-7 לחודש, אין ניצחון לעם היהודי על אף אחד, בטח לא על הארגון הקיקיוני הזה שאנחנו הקמנו אותו ובנינו אותו. 

ולסיום, אני רוצה לומר דבר אחד לכולם. רבותיי, תחשבו על סוף עידן החשמונאים. על בניה של המלכה שלומציון. על המריבה שהייתה ביניהם, והמדינה הזאת, המדינה היהודית שהייתה אז החשמונאית נפלה. ומאז, עד 48' לא הייתה לנו מדינה. ב-48' הקמנו מדינה, ועכשיו היא הולכת לאבדון אם הבית הזה לא יתעשת ויתחילו להתעסק בעניינים האלה, ולא בכל מיני עניינים שוליים שבעוד יומיים, שלושה, כבר לא יהיו רלבנטיים כי אנחנו כבר לא נהיה מדינה יהודית בארץ ישראל. רבותיי - תתעוררו. תודה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. בבקשה, גברתי. 

 << דובר >> שלומית קלמנזון: << דובר >>   

שלום, שלום ליושב-ראש הוועדה, אני שלומית קלמנזון, אשתו של רב סרן אלחנן קלמנזון, שנפל ב-8 באוקטובר, בקיבוץ בארי. יש לנו חמישה ילדים. בבוקר של שמחת תורה אלחנן שמע על הנעשה בדרום יחד עם אחיו והאחיין שלו הם יצאו לבארי שהיה תחת מתקפה של מאות מחבלי חמאס. שם הם הצילו כ-100 מתושבי הקיבוץ, חילצו אותם למקום מבטחים. במשך 16.5 שעות כל הזמן זה היה תחת אש, עד שאלחנן נפל מירי של מחבל שארב להם בבית האחרון. 

אני רוצה לפתוח בקטע מתון מסמך אישי שאלחנן השאיר לי. למסמך הוא קרא "אם אמות", חילצתי ממנו כמה משפטים שחשוב שנבחרי הציבור ישמעו. 

"אם אמות ביד אויב - אבקש שהעולם ישמע. שאיש לא ינקום, ולא יקרא לנקום. מי שאקח איתי – אקח. מי שזה בוער בעצמותיו - שיבער בחיים. האמנתי בדרך, האמנתי בשוב עמנו לארצנו. האמנתי במעשה הקטן שמחולל הרבה. דגש קטן שיציל חיים. אם אמות כחלל במלחמה על הארץ – שיזכרו ויזכירו שאין מדובר בעוד מלחמה או עוד אינתיפאדה, מדובר באותה מלחמה ארוכה על ארצנו ועל זהות עמנו הנמשכת כבר 150 שנה. 

המשפט האחרון שהוא מסכם את המסמך. "רציתי וניסיתי להיות אדם, להיות יהודי". ה-7 לאוקטובר כמו שכולם יודעים זה לא היה אירוע נקודתי. הוא היה מרצף לחימה שאנחנו חווים כבר כמעט 150 שנה. החמאס מעוניין להשמיד את עם ישראל, ומעוניין שלא נהיה בארץ-ישראל. לשם כך, אנשיו חדרו למדינה – רצחו, אנסו, התעללו וחטפו את היקרים לנו מכל. 164 ימים של 134 נשים, גברים, סבים, סבתות, תינוק וילד נמצאים בשבי ללא תנאים הומניטריים מתאימים ובלי שנדע מה עולה בגורלם. 

אני רוצה לשאול אתכם מה אתם היום עשיתם מעבר לזה שאתם הולכים לדון פה בסיכון לסביבה והעברת חומר מסוכן מבתי הזיקוק מחיפה לאשדוד, זה בהחלט נושא חשוב. מה אתם כחברי כנסת פה כולם עשיתם למען החזרת החטופים הביתה, ולמען זה שנשאר מדינה חזקה ואיתנה. יש פה חובה למדינה להגן על אזרחיה. להחיל את מחיר העסקה, אבל עסקה כזאת שלא תוביל לחידלון. אחרי העסקה, צריך שהמדינה תפגין ריבונות צבאית ומדינית. 

הגעתי לפה היום כחלק מפורום "הגבורה", ואני קוראת לכם להמשיך בלחימה. הלחימה חייבת להימשך אחר-כך עד מיטוט החמאס, וזו לא סיסמא – זה משהו שבאחריותכם. ככה גם נביא בביטחון את החטופים הביתה מתוך כוח, מתוך עוצמה. אתם שיושבים פה בכנסת, אנחנו נתנו לכם את הכוח לשבת בכנסת. אתם כרגע מקבלי ההחלטות – תשתמשו בו. תלחמו כדי שלילדים שלנו תהיה מדינה חזקה. מדינה איתנה. מדינה שאויביה יודעים שהיא בעלת עוז. 

בשבוע שעבר התחיל הרמדאן כמו שכולם יודעים. האם נדע למנף את המקום הזה, את המקום הקשה של הרמדאן לטובת המדינה, אזרחיה וחטופיה? או שתמשיכו לתת להם מחוות הומניטריות שאינן מקדמות את החזרת החטופים ואת עתיד המדינה. האם תמשיכו לתת לגיטימציה לחמאס השולט במסגדים ומסית את ההמון? או שתהיה לכם אמירה ברורה וכמעט שלא יישאר ממנו זכר. 

אני רוצה לסיים. אלחנן יצא מהבית מתוך אהבה לכל יהודי. מתוך אחדות. מתוך הבנה ברורה שחייבים לעשות מעשה. הוא היה מוכן למסור את נפשו בשביל העם היקר שלנו. בשביל המדינה שהוא כל כך אהב. אני מבקשת ממכם, אנחנו רוצים לראות ריבונות מדינית וצבאית. לא עוד סבב, ולא עוד הסכם מתוך חולשה עם אויבים. אנחנו עם חזק. עם שיודע שאין לנו ארץ אחרת. אנחנו סומכים עליכם שתנהיגו את המדינה באחריות. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה רבה. 

הדיון הזה התכנס היום בהצעה לדיון מהיר בנושא: הסיכון לסביבה בהעברת חומר מסוכן מבתי הזיקוק בחיפה לאשדוד.

בתחילת הדיון, נתבקשנו על-ידי חבר הכנסת פסל, לעדכן שהוא מושך את השתתפותו בדיון המהיר על בתי הזיקוק, ולכן, שמו הוסר. וכך גם נרשם בפרוטוקול. 

חבר הכנסת בצלאל. בבקשה, אדוני. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

צהריים טובים לכולם, באמת, במעבר חד. כולנו עם החטופות, עם המשפחות, ואנחנו מתפללים ומקווים. דבר ראשון, הממשלה עושה הכול בשביל להחזיר אותם. אנחנו מתפללים שבאמת יחזרו בשלום כמה שיותר מהר, לא קל לאף אחד מאיתנו. מצד שני, חייבים להמשיך קצת בחיים עצמם, בדברים חשובים שגם זה רצון החטופים שאנחנו נמשיך לחיות, ורצון הנופלים, כי לא ניתן לחמאס לשבש לנו את החיים, או לעצור את החיים. אנחנו פה בארץ הזאת חיים ונמשיך לחיות בה. 

הדיון היום הוא באמת דיון חשוב. אני רוצה להגיד שאני התחלתי את הדיון הזה ב-12 ליולי, דרך אגב, המשרד להגנת הסביבה נמצאים פה איתנו? כי אני בדיון שקיימתי בוועדה שלי ב-12 ליולי, ביקשתי מהמשרד להגנת הסביבה לקבל נתונים על חריגות בפלטות באזור התעשייה. לצערי הרב, עד לרגע זה לא קיבלתי שום מסמך. מצד אחד, אנחנו בתקופת מלחמה. אבל בכל זאת, עברה תקופה מאוד ארוכה, ולא קיבלנו שום תשובה על הזיהום, האם בדקו? מה קורה? האם היו אנשים שחרגו, או שקיבלו התרעות, ולא קיבלנו שום דבר בנושא הזה. אני באמת מתפלא. 

נמצאים פה תושבים מאשדוד, תושבים מיבנה. מנכ"ל עיריית אשדוד, חברי מועצה ביבנה נמצאים כאן. ועוד תושבים. התעוררתי לזה מפני שתושבים פנו אליי שקשה להם לנשום, הם לא יכולים לישון בלילה בצורה סדירה. הילדים שלהם חולים. אין ספק, ודאי שהתחושה יותר מתחושה מעבר לזה שיש גם מסמכים או דוחות בשנת 2021, וגם קודם לכן, שאשדוד היא מהערים הכי גבוהים מבחינת זיהום אוויר שקורה באזור שם. הדבר הראשון שמפריע לי מאוד זו השקיפות. יש לי תחושה וגם מהאנשים שאני מדבר איתם גם בימים האחרונים, שאין שקיפות. אני מבין שלפני ההחלטה בחודש מרץ בדצמבר, מעבירים חומרים מחיפה לנמל אשדוד, לבתי זיקוק באשדוד. לצערי הרב, אני לא יודע אם יש מישהו שנתן בצורה ברורה שקיפות. מהו החומר הזה, כמה הוא רעיל, כמה הוא לא רעיל. מי דואג ובודק שבאמת הוא לא נודף החוצה, שזה אל"ף, בי"ת למהלך הזה. לדעתי, וזו תחושה שתושבי אשדוד הם החצר האחורית, או שהם שקופים – או שלא צריכים להתייחס אליהם. ולכן, קיימנו את הדיון הזה היום. אני מבקש דבר ראשון שתהיה שקיפות, שזה דבר הראשון שצריך להיות. באמת, בצורה ברורה – מהו בדיוק החומר הזה. כמה אחוז הוא.  האם הוא עומד בתקן. מהי ההשפעה שלו על תושבי אשדוד והאזור. האם באמת הוא רק 3% או מעבר לכך, אני חושב שהדברים האלה צריכים להישאל וצריכים להיאמר, וצריכים באמת שהציבור פעם אחת ולתמיד יידע באמת איפה הוא נמצא ואיפה הוא חי. 

דבר שני, אני מבקש שיפרסמו באתר כל תקלה חריגה, או שינוי, או עבודה ממה שתוכנן, למה שקורה עכשיו. יכול להיות שצריכים שיהיו שם מצלמות בצורה מסודרת כמו שדרשנו בדיון הקודם. אשמח לשמוע את התושבים שנמצאים פה. גם את  המציעים שנמצאים פה איתנו, גם עופר, גם יוראי. אנחנו רוצים אחת ולתמיד שאשדוד והסביבה, כמובן, יבנה והסביבה, לא יהיו החצר האחורית, ולא יהיו שקופים. באמת, לא להתייחס למה שקורה איתם, כי רוב הדוחות מראים שאשדוד היא משלושת המקומות שהכי מזוהמים, כל היום מדברים רק על מפרץ חיפה, ועל האזור שם, ועל אשדוד כאילו שם הכול בסדר. תודה. 

 << אורח >> שרגא פרידמן: << אורח >>   

מה שהוא אומר זה נכון, ורק לחזק - זה הורג. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

יש לנו שעה דיון. לכן, כל אחד ידבר בתורו. ידבר בקצרה, אחרת אנחנו לא נוכל לנהל את הדיון. אתה רשום, אני אתן לך את רשות הדיבור, אתה תוכל להגיד. אנחנו לא מתחילים לנהל פה ולהיכנס אחד לדברים אחד של השני. תודה. 

 << אורח >> אילן בן עדי: << אורח >>   

שלום לכולם, אשדוד קיבלה את אות השקיפות - אם תרצו מנכ"לית איגוד לערים איכות הסביבה, שהיא הייתה גם בעברה ראש אגף חומ"ס לשעבר במשרד להגנת הסביבה, תציג את כל הנתונים מיד. אחרי הברום והאמוניה ועוד מרעין בישין שעברו במהלך השנים מחיפה לאשדוד, התחושה היא שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, ויש אומרים שאף תאוצה צוברת. להגדיר את הדיון כחומר מסוכן זו הקטנה בעצם הגדרת הנושא כאילו מדובר בחומר מסוכן. חברים, התמונה הרבה יותר גדולה והיא אחרת. באשדוד רמת הזיהום של חומרים מסרטנים גבוהה יותר מאשר במפרץ חיפה ותיכף נוכיח. אנו בעיצומה של תוכנית מקומית מקיפה עם המשרד האיגוד והעירייה והצלחות צנועות. העיר ואזורי המגורים מתרחבים צפונה כי אין לאן. נסראללה נשבח שהוא יטווח את אשדוד, כך ממש. אנו מבקשים מראש הממשלה תוכנית לאומית כמו בחיפה כי שם זה הצליח ומצליח. והיום מקיימים דיון מה עוד מעבירים לאשדוד מחיפה חוץ מהברום והאמוניה ועוד ועוד. הדבר משול לחולה עם מחלה ממהרת שמבקש הצלה מהרופא שמציע לו טיפול חדשני להעביר את הנגע לידו השנייה. רבותיי, להעביר מחלה ממהרת ממקום למקום לא נקרא פתרון. יש בעיה בחיפה. תתכבד המדינה ותפתור את הבעיה של חיפה. הפתרון לא כולל ניוד והעברת הבעיה לאשדוד. תודה רבה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו יושבים כאן, אדוני היושב-ראש, כי בימים הקרובים תחל הזרמה של קונדונסט ממאגר לווייתן לבית הזיקוק באשדוד. כמו שאמר מנכ"ל העירייה - - -


 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

תרשה לי לחדש לך, נראה לי שכבר התחיל.  

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני מאוד מקווה שלא. אני מסכים מאוד עם מנכ"ל העירייה, ובהמשך למכתב החשוב של הלן גרבר, דליפות קטנות של קונדונסט יכולות לגרום לזיהום קשה של הקרקע, זיהום בריאותי קשה לאוכלוסייה. ורק לסבר את האוזן, פיצוץ בצינור יכול ליצור ענן גז דליק וקרינת חום שתשרוף ותמיס את כל מה שנמצא ברדיוס של קילומטר וחצי. לי לא ברור, ואם יש למישהו פה מושג אני אשמח להבין מה היקף ההזרמה. מה מידת הסיכון. האם בוצעה איזושהי בחינה קלה או מקיפה על היות ההזרמה הזאת? ולכן אני רוצה לשאול את המשרד להגנת הסביבה, אגב, כמו שחבר הכנסת בצלאל אמר ובצדק, לא העביר לנו נתונים על היקף הזיהום של אזור התעשייה הצפוני של אשדוד. גם שאילתה שאני הגשתי, שאילתה מס' 625 שהוגשה ביולי 2023, בניגוד להנחיות עדיין לא קיבלה מענה. אני אשמח. אני לא יודע מי זה הנציג של המשרד להגנת הסביבה. אני אשמח לקבל מענה גם לשאילתה שהוגשה ביולי ועדיין לא קיבלה מענה. וגם לשאול אותך מהן ההגבלות על שינוע החומרים המסוכנים לאשדוד. מה ההבדל בין היעד באשדוד לבין זה של חיפה? מדוע מבוצעת ההעברה. מהו ההיקף של החומרים המסוכנים שהועברו. וחשוב מכך – איזו בחינה ביצעתם לפני שהחלטתם להעביר את החומרים האלה, כפי שבוצע בחיפה, אגב. בחיפה בוצעה סקירה מקיפה ומעמיקה באשר לסיכונים הכרוכים לקירבה של שכונות מגורים, להיבטים הסביבתיים ולבריאות הציבור שנוגעים להיות העברה של החומרים המסוכנים. ואני חושב שבהקשר הזה ועל רקע הקידום של תמ"א 75 שממילא מרחיבה את אזור התעשייה הצפוני של אשדוד כך שהאזור הזה יוכל לכלול בעתיד עוד תעשייה כבדה ועוד מקום לאחסון של חומרים מסוכנים. 

אני חושב שהגיע הזמן להקים צוות ציבורי לבחינת ההשפעות וההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והביטחוניות של ההרחבה הזו, ושל ההזרמה והאחסנה הספציפית של הקונדונסט באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. יושבת פה חברת המועצה רונית ארנפרוינד, שהיא חברת מועצה מיבנה. ההשלכות של האירוע הזה לא מוגבלות לגבולות העיר אשדוד, הן גם נוגעות לרדיוס של זה, גם ליבנה וגם לעוד ערים בסביבה. ולכן אני באמת רוצה לשאול מה ביצעם, באיזה היקפים. אני אשמח שגם אנחנו חברי הכנסת וגם הציבור ייחשף לבדיקה שביצעתם בטרם – אני מקווה שאתה טועה חבר הכנסת בצלאל, בטרם שההעברה של הקונדונסט תחל. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. מהנדס העיר יבנה.  

 << אורח >> נעם רווחה: << אורח >>   

לפני שאני נוגע בכל ההיבטים הבריאותיים והמפגעים שהוא עלול לגרום, אני רוצה לציין בעצם למה כל התהליך הזה התחיל. הוקמה ועדת מנכ"לית בין-משרדית לפיתוח וקידום מפרץ חיפה. הנושאים שהוועדה דנה בהם הם צמצום המפגעים הסביבתיים. פיתוח כלכלי ואזורי. שיפור המאזן הדמוגרפי. הגברת הפריון ועידוד ההשקעות. כל זה מדובר על חיפה. עתיד התעשייה הכבדה, במיוחד הנושא הפטרו-כימי במפרץ חיפה – הבטחת רציפות התפקוד של משק האנרגיה הלאומי בטווח הקצר, הבינוני והארוך. הדבר האחרון – צרכי הדיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה. אם אני עובר אחד לאחד, אני פשוט נחרד מהמחשבה הזאת שהמנכ"לים שישבו, בעצם טיטאו את הלכלוך מתחת לשטיח. לקחו והעבירו את הבעיות שהיו בחיפה, ואמרו – נעביר לאשדוד בהשקעה של מיליארדים, או לא יודע כמה עולה כל התהליך הזה. אם נעבור צמצום מפגעים סביבתיים, העברנו את זה מחיפה לאשדוד, תושבי יבנה, אני לא צריך לפרט, סובלים היום. אני חדש בעירייה, אני כבר שמעתי בחוץ שחלק מהם מכרו את הדירות שלהם מהשכונות שסמוכות. היום עוד לפני ההתרחבות כקילומטר בלבד מאזור התעשייה שבו זה הולך להיות ממוקם. אני לא צריך להזכיר את הרוח המערבית שנמצאת לאורך הים התיכון שבעצם לוקחת את כל החומרים האלה ומעבירה אותם ליבנה. 

פיתוח כלכלי ואזורי, אני לא צריך להסביר. יבנה היום עומדת בפני שילוש העיר מבחינת התושבים – זה יעצור את הדבר הזה. משקיעים מיליארדים היום בהכפלת העיר בחלק המזרחי של יבנה. עתיד התעשייה – הרי מה יקרה? יעבירו את זה מחיפה בשביל העתיד של התעשייה הזאת ומעבירים אותה לאשדוד. עוד כמה שנים אנחנו נראה שזו הייתה טעות גדולה ועוד פעם יחשבו לאיפה להעביר, וזה זריקת כספים. זה לא עתיד של התעשייה. 

< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תתכנס אדוני. 

 << דובר_המשך >> נעם רווחה: << דובר_המשך >>   

הבטחת רציפות לאומית של משק האנרגיה הלאומי בטווח הקצר הבינוני והארוך. אני מסתכל על הביטחון. אשדוד היום ובשנים האחרונות מופגזת. מצפון לאזור התעשייה יש את בסיס פלמחים שהוא מופגז. אני משרת בפלמחים, אני יודע כמה הוא מופגז. זה לא מופיע בתקשורת אבל זה כן קורה. איך באמצעות הדבר הזה רוצים לשמור מבחינה ביטחונית על הדבר הזה. אני רוצה להזכיר פה, שלפני שלוש שנים ב-12 למאי 2021, פגעה רקטה במיכל דלקים באשקלון. אי אפשר לכבות את הדבר הזה. בעצם, חיכו שהחומר התכלה, זו הדרך היחידה שהשריפה הזאת תפסיק. זה מה שאני רוצה להגיד פה. לא אציין את שאר הדברים. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה על הדיון. אני רוצה להסביר למי שלא בקיא שהקונדנסט הוא חומר מסוכן, הייתי אומר אפילו במיוחד. יש בו כשלים, חסרונות ובעיות שאין בדלקים אחרים, למשל, נדיפות גבוהה. אני מבין שהנדיפות שלו כל כך גבוהה, שהוא יכול להתאדות גם מתוך צנורות הובלה, וגם מתוך מיכלי אחסון. הוא יכול להתאייד גם לאוויר, וגם להביא לזיהום של מים ושל הקרקע. הוא גם בלתי ניתן לטיפול אם במקרה ויש תקלה של שפך ים. כלומר, מדובר פה בחומר מסוכן בנוסף לחומרים אחרים. 

אני רוצה להתייחס כאן, לדברים שד"ר ישראל ברזלי, לשעבר הממונה על תחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, כתב עוד בשנת 2018 – הוא כותב כך: "במקרה של בקיעת אחד מצינורות הגז יתרחש בנוסף לאירוע חמור ביותר של נזקי גוף ורכוש, גם אירוע רחב ממדים של זיהום קרקע ומקורות מים. דבר זה נעלם מהדוחות שהוגשו לנבחרי הציבור בישראל..., אסונות מסוג זה, שכיחים הרבה יותר מכפי שהינו רוצים לדמיין אסון שלא נראה כמותו בישראל מעולם." הסכנות פה מאוד גדולות. אני רוצה לומר - אוגוסט 2022, אני ביקרתי ברובע ב' באשדוד בעקבות פנייה של תושבים. סיירתי שם עם אחד מהתושבים שברח משם, שיכול היה להרשות לעצמו, רבים לא יכולים. הסתובבתי איתו ברובע ב' באשדוד, ונדהמתי לגלות שהזיהום התעשייתי שם, כולל רעלנים, הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מרוב המקומות בארץ. מסתבר, ואני מדבר איתכם באוגוסט 22, אדוני הזכיר, אנחנו מוסיפים פה חטא על פשע וסכנה נוספת. מסתבר שנתוני התחלואה ברובע ב' באשדוד ספציפית שקרוב לאזור התעשייה הצפונית, נתוני התחלואה שם הם קשים במיוחד. לפי משרד הבריאות, וגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דאז, זיהו שכיחות גבוהה יותר של מחלת הסרטן באזור ובעיר כולה, ושיעורי תמותה גבוהים גם בעיר כולה. הדבר הזה אי אפשר לחכות איתו. אני פניתי בעקבות הביקור הזה בזמנו למי שהייתה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, רק לפני שהספקתי לקבל מענה היו בחירות, ולכן, אין לי מושג אפילו אם העניין טופל. 

אני רוצה לסיים ולהעלות לפחות שלוש דרישות, והיה ובאמת והיה והקונדנסט באמת מועבר או יועבר אסור שנראה את זה כאיזושהי התנגשות בין חיפה לאשדוד, זה לא. כל התושבים בארץ צריכים ליהנות מבריאות טובה, מאוויר נקי, מקרקע נקייה וכן הלאה. המאבק צריך להיות נגד אלה שדופקים קופה ועושים רווחה מהחומרים האלה, שם צריך להיות המאבק, וכאן אנחנו המחוקקים צריכים להיכנס. אז בקצרה אני מעלה שלוש דרישות שאני מבקש שייכנסו להמלצות הוועדה. 

דבר ראשון – נטור פליטות גם מהמיכלים וגם מבתי הזיקוק. שנית, להבטיח שצינור העברה והבוסטרים עומדים בסקר סיכונים מתאים. שלישית, למנוע הגדלה של נפח האיחסון גם במיכלים וגם של התרי הפליטה. זה המינימום. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. 

 << אורח >> יובל ארבל: << אורח >>   

	אני ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל עמותת "צלול". אני רוצה להתחיל מההתחלה. הקונדנסט, חומר באמת מסוכן כמו דלקים אחרים, וגם נדיף. הרבה פעמים הקונדנסט הוא תערובת של דלקים ודלק גולמי שהוא יוצא יחד עם הגז, הגז שמפיקים מאסדת לווייתן או תמר, או כל אסדת גז אחרת בעולם שמפיקה גז, יוצאת עם דלק רטוב, ומפרידים על האסדה את הגז מהדלק הגולמי הזה שנקרא הקונדנסט, ואותו הקונדנסט או אוגרים כמו שעושים בכריש תנין שנמצא מאוד רחוק מהחוף, ואז שולחים אותו לכל בית זיקוק בעולם. במקרה שברגע שבחרו לשים את אסדת לווייתן מה שאנחנו מאוד התנגדנו בעמותת צלול קרוב לחוף, בעצם אי-אפשר לאגור אותו בכמויות מאוד גדולות של עשרות אלפי טונות כמו שעושים בכריש תנין בגלל הסיכון הגדול שזה יגרום לזיהום החופים ויפגע גם במתקני ההתפלה שלנו, וגם בחופים שלנו, והנזק יהיה של מיליארדים. ואז בעצם אנחנו נתקעים עם הבעיה הזאת שנקראת הקונדנסט. 

	אם באמת שומרים על התנאים האלה שאנחנו יודעים שזה עובר בצינור שהוא באמת עמיד ללחצים בנדיפות גבוהה של הקונדנסט והוא לא במצב קורוזיה כזה שלא מאפשר להעביר אותו, אלא באמת נעשות בחינות וזה עומד בתקנים המחמירים ביותר שקיימים ואפשר להעביר אותו שמותאמים לקונדנסט, לא כל צינור אפשרי להעביר בו קונדנסט. ואם המיכלים האלה מנותרים ונבדקים, ואין משם הגדלה בפליטות, היתר הפליטה אסור שהוא השתנה לא לבית הזיקוק, ולא לחברת מיכלים אם יהיה שם שימוש, למיכלים אין היתר פליטה, אז היתר הרעלים אסור שהשתנה. חייבים לשמור על נטור מלא, אפילו להגביל אותו כי הציבור חושש ובצדק, עשו לו שם מאוד רע, ובמידה מסויימת של צדק, ובאמת צריכים להיזהר איתו. זה חומר מסוכן, וזה חומר שיש בו חומרים רעילים.  מצד שני, אנחנו צריכים להבין, אנחנו במצב מסוים. כבר יש אסדת לווייתן, היא פועלת, היא מפיקה, אנחנו לא יכולים להשבית אותה עכשיו. צריכת החשמל, כל אחד מאיתנו פה, החשמל שיש פה עכשיו זה בזכות זה שיש אסדות גז. אנחנו בצלול חושבים שצריכים לעצור עם זה, צריכים לעצור ולעבור לאנרגיה מתחדשת, אבל כל עוד זה המצב, צריך למצוא פתרון לקונדנסט. 

וכלן, צריך לעשות את זה בצורה הכי טובה שלא תפגע בתושבים, שלא תגדיל סיכון, ולעמוד גם בהחלטה של סגירת המפעלים הפטרו-כימיים במפרץ חיפה, ולמצוא פתרונות חלופות למה שיש שם. ואני חושב שתושבי אשדוד והסביבה צודקים מאוד במאבק שלהם, ובדרישה שלהם לא יוסף להם סיכון. אסור להגדיל את כמות הדלקים שמצטברת שם, או מזוקקת שם, וחייבים להפחית את הזיהום באזור אשדוד. תודה. עוד מילה בבקשה. הנושא של השקיפות באמת זה שאין מידע, הציבור לא יודע מה הרכב הקונדנסט, ולפחות החלקים הנדיפים שבו, במיוחד החומר שהוא מסרטן, זה צריך להיות מידע שמובא לציבור, מידע עדכני. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית כל לפי הכול, אני מבינה שיצאה הודעה על עוד חלל שלנו, אז כמובן נשתתף בצער המשפחה. אני לא יכולה לפתוח דברים באף ועדה מבלי להזכיר שהיום זה היום ה-164 שיש לנו 134 חטופים וחטופות בעזה – זה לפני הכול. יושב פה חברי, חבר הכנסת  להב הרצנו, שאני יודעת שהוא מאוד פעיל בנושא הזה, ואני רוצה להודות לכם לדיון הזה, לכולכם ולהודות ליוראי על העבודה העיקשת בנושא הזה. אני יודעת שהוא ממש מוביל את המאבק גם מול התושבים בסביבה. נפגשתי עם חברת המועצה רונית ארנפרויד, והבנתי קצת יותר, וקראתי גם חומרים שהועברו לי. אני לא חברה בוועדה הזאת, אבל זה פשוט זעק לי לשמיים איך קורה מצב שבעצם מדינת ישראל לוקחת בעיה ממקום אחד, ומעבירה את הבעיה למקום אחר ולא פותרת את הבעיה. עכשיו כן, זה מורכב, וצריך למצוא אולי פתרונות ביניים נקרא לזה. אבל לא יכול להיות שאנחנו נסכן ערים סמוכות לאזור הבעייתי הזה בשעה שאני למדה שיש גם גידול מאוד גדול של אוכלוסייה שמתוכנן בשנים הקרובות בערים הסמוכות, ובעצם, מה אנחנו עושים? אנחנו מסכנים את בריאות הציבור במו ידינו. אז בעוד כמה שנים כאשר הדבר הזה יבוא לפתחנו מול משרד הבריאות, ומול ממשלת ישראל שתהיה, והיא תצטרך – סליחה, זה נשמע נורא, אבל לשלם הרבה יותר כסף על הטיפול בבעיה הזאת, אז מה עשינו פה בעצם?

עכשיו זה פשוט מאבק צודק של התושבים שרוצים פשוט לחיות בבריאות, ואנחנו שוללים את זה מהם  בעצם הדבר הזה. כולנו מכירים לפני כמה שנים את מה שאירע בלבנון, בנמל שם בביירות עם הפיצוץ של החומרים המסוכנים, והרוגים שהיו שם, ואף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע למצב כזה, בטח ובטח שאלה אזורים מטווחים כפי שנאמר פה, ואנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו לא להעביר את הבעיה ממקום אחד למקום אחר שהוא מיושב. הרי יש שטחים אחרים במדינת ישראל שהם פחות מיושבים, או לא מיושבים, ויותר הגיוני לעשות את זה שם גם אם זה עולה לנו יותר כסף. הכסף הזה יעלה לנו בהמשך בכל מקרה, וכסף זה לא שיקול עם כל הכבוד לבריאות הציבור. 

אני רוצה להודות לכם על הדיון החשוב הזה, ולחזק את ידיהם של כל העוסקים בדבר, כל הארגונים, התושבים, חברי המועצה, הנציגויות של הרשויות המקומיות, לא ייתכן שאנחנו מפקירים אותם. אז אני כנבחרת ציבור, הייתי חייבת להשמיע את קולי, ואני מבטיחה ללוות ולעזור ככל שיכולתי במאבק הצודק הזה. זה פשוט לא צריך לקרות. תודה לכם על כל מה שאתם עושים. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. בבקשה, ניר קנטור.  

 << אורח >> ניר קנטור: << אורח >>   

אני ארצה להתייחס לסוגיה של הקונדנסט, ואולי קצת לדייק את הדברים, לפחות, איך שאנחנו רואים את זה. הקונדנסט בסופו של דבר, הוא משאב שנמצא פה ממילא. המשאב הזה מחליף את הנפט, וצריך לזכור את זה. בסופו של דבר, הקונדנסט מגיע לבית זיקוק אשדוד על מנת להחליף את הנפט, הוא מהווה כ-3% מסך הנפט הגולמי של נצרך בפעילות של בית זיקוק אשדוד, כאשר הקונדנסט בפליטות שלו הן פחותות מאשר הנפט. ולכן, בסופו של דבר, השימוש בקונדנסט, יביא ערך, אמנם זה 3%, זה לא הרבה, אבל עדיין מביא ערך לכך שהפליטות להעביר תהיינה פחותות באזור אשדוד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אתה אומר שלהעביר את הקונדנסט מחיפה לאשדוד ישפר את איכות האוויר באשדוד?

 << דובר_המשך >> ניר קנטור: << דובר_המשך >>   

אני אומר שהשימוש בקונדנסט באשדוד, במקום 3% של נפט גולמי יביא לשיפור בפליטות להעביר. אני מדבר על שינוע של הקונדנסט באמצעות צנרת קיימת מאובטחת שקיבלה כמובן את מלוא האישורים על מנת להזרים את הקונדנסט לאזור, זה לא שינוע כפי שאולי השתמע בחלק מהמכתבים, בוודאי לא שינוע במכליות או משהו בכבישים, אלא מדובר על צנרת קיימת שפועלת. ולכן, גם מהבחינה הזאת אין תוספת סיכון על פני הפעילויות שקיימות כבר היום. וצריך לזכור – בית הזיקוק נמצא, בית הזיקוק פועל הוא לא מרחיב את פעילותו. זה מחליף פעילויות אחרות שנמצאות שם של אותם 3% בנפט הגולמי, ולכן, בסופו של דבר, הצעד הזה של שימוש בקונדנסט כחלופה, וכמשאב שממילא נמצא פה, משאב מקומי שחשוב ונכון לנצל אותו, הוא צעד נכון גם בהיבט הסביבתי, ובוודאי גם בהיבט של ניצול המשאבים בצורה מיטבית ונכונה. ולכן, מבחינתנו זה בהחלט נכון לאפשר את התהליך הזה ולנצל את המשאב כפי שהוא. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. חברת הכנסת מלינובסקי. בבקשה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה גם שאלות, כי חלק מהדברים כבר נאמרו. אם אני מבינה נכון, כבר היום מגיע הקונדנסט ממאגר אחר לאשדוד, זה לא חדש, זה לא שזה לא היה. זאת אומרת, זה כבר קיים, זו תוספת. בסדר, אנחנו יכולים להתווכח, אבל בסוף כולנו נוסעים ברכב, וכולנו צריכים בנזין, וכולנו משתמשים בצרכים. אנחנו מעדיפים איכות סביבה – במאה ה-18 לא היה זיהום אוויר, כי פשוט לא הייתה תעשייה, אבל היינו במצב אחר. אבל ברור שצריך לשמור את האיזון. זאת אומרת, אני רוצה לדייק בעובדות. קודם כל זה כבר קיים, זה לא משהו שלא היה, ועכשיו זה קים. שנית, אם אני מבינה נכון, התשתית להעברת הקונדנסט, היא תשתית של מדינת ישראל, זו החברה הממשלתית שמפעילה את כל התשתית הזאת. זה לא צינורות פרטיים של חברה. זה לא שמישהו בא על דעת עצמו החליט, בנה צינורות בלי פיקוח, בלי איזושהי בטיחות, אלא זו תשתית של חברה ממשלתית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

 כן. אנחנו רוצים להבין איזה בדיקות בוצעו. 


 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני שמחה שאלה מין השאלות שמעוררות פה עניין. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תמיד השאלות שלך מעוררות עניין.

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

זאת אומרת, שאם הדבר הזה נעשה זה לא על דעת עצמם של חברה עסקית כזו או אחרת, אלא יש פה משרדי ממשלה רלבנטיים, כמו איכות הסביבה, משרד הבריאות, משרד התשתיות. זאת אומרת, שסביר להניח שיש איזושהי תוכנית, איזושהי חוות דעת, נעשתה עבודת מטה, זה לא שהם החליטו ועושים את זה על דעת עצמם אני מניחה.  

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

את מניחה נכון.

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

גם לי יש מצביעים גם באשדוד, וגם בחיפה, גם ביבנה. אגב, יש לי מצביעים טובים ביבנה, הרבה. זה לא שזה יותר יקר לי, וזה פחות חשוב לי, אני בכלל לא רוצה להיכנס לוויכוח למה לקחו מאשדוד, למה לקחו מחיפה והעבירו לאשדוד, ושם זה זיהום, ופה אנחנו לא רוצים. זה לא הוויכוח, כי זה גם חשוב לי, וזה גם כן חשוב. השאלה שלי מרכזית, התשובה כבר התקבלה שזה לא חדש זה כבר קיים. השאלה השנייה תשתית היא של המדינה, מי אישר, איך אישרו, מהי התוכנית המקיפה מאחורי הדבר הזה. זה מה שמעניין אותי. האם נעשתה פה עבודת מטה כמו שצריך כדי למנוע את הנזק האפשרי. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה רבה. לירן קרמר, מגמה ירוקה. בבקשה. 

 << אורח >> לירן קרמר: << אורח >>   

תודה היושב-ראש, נשתדל לא לחזור בעצם על דברים שכבר נאמרו. אני מדבר בתור הנציג של מגמה ירוקה, וגם בתור תושב העיר יבנה ותושב השכונה שבעצם צמודה לאותם המפעלים. בתור תושב השכונה אני חושב שהסוג של השאלה שנשאלת איך אתה רוצה למות? האם בטרור, האם בזיהום? יצא לכם מצב כזה לחשוב שאתם שולחים את הילדים שלכם לישון, והילדים בעצם נושמים גזים רעילים? הילדים יורדים למטה לשחק למטה בגינה או בבית הספר, נושמים חומרים שנפלטים מהמפעלים שנמצאים באזור שלנו טווח של פחות משני קילומטר מאיתנו? עכשיו, כל הנושא של הפיקוח מין הסתם זה נושא חשוב, אבל האם זה באמת מפוקח? האם המשרד לאיכות הסביבה טוען שהוא מפקח, האם באמת הוא מפקח? תסתכלו רק בשנים האחרונות כמה שימועים נעשו לבתי הזיקוק, למפעלי הדשן והכימיים שנמצאים באזור אשדוד, באזור התעשייה הצפוני שלהם? אנחנו בעצם נגלה תמונה שהיא קצת שונה ממה שמנסים לתאר פה. בסך הכול, עוד נפט קל קוראים לזה. אבל זה לא בסך הכול עוד נפט קל. זה עוד חומר מזהם. זה עוד פליטות להעביר. זה עוד סכנה מטורפת. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

נפט קל, נשימה קשה. 

 << אורח >> שרגא פרידמן: << אורח >>   

חבר הכנסת כסיף, אמר ובצדק, האם יש סקרים שמבוצעים, סקרי בריאות שמבוצעים? אז הסקר האחרון של בריאות לפחות ששוקף לנו, איפשהו ב-2019, ושם הראו את אשדוד כמככבת בסרטן. אז אני מנסה להבין בדיוק איזו חקירה, איזה בדיקות נעשות על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, כאשר אנחנו בתור התושבים מתקשרים למוקדי איכות הסביבה ומקבלים תשובות של – לא יודעים, או נמצאים בישיבות יחד עם נציגי העירייה ואנחנו נבדוק – אה, לא ידענו, אז היה איזשהו ניצחון אחד לפני מספר חודשים על ההשפעה שנשרפת במיכל הטמנה כזה או אחר בגבול אשדוד שלמזלנו סגרו אותו כי בתכ'לס הוא היה לא חוקי, ואנחנו ישבנו במשך חודשים בתוך עננה של אשפה. כל מה שאני מנסה להגיד, שבסך הכול הבקרה שמתבצעת כבר רחוקה מלהיות איכותית, ואני ממש מפחד מכל מה שרוצים - כבר עכשיו אשדוד היא העיר שהיא אחת מהמזהמות בישראל. כבר עכשיו אנחנו מפחדים ממה שהולך להגיע מחיפה לכיוון אשדוד. אנחנו דורשים הקמה של צוות ציבורי שיבחן את הנושא הזה מה נכון, מה לא נכון. מה נפלט בסדר, ומה אסור שיקרה. ומכאן הלאה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. שרגא פרידמן. רק להוסיף על הדברים אם אפשר. 

 << אורח >> שרגא פרידמן: << אורח >>   

אני מאשדוד, פעיל סביבה. נאמרו פה הרבה דברים נכונים. חלק לא נכונים, עם תעשייה זה יפה, ואני מהתעשייה והכול בסדר. אבל פה נגיד כך. אם לא שומרים על החיים, וזה חיים – אז אנשים מתים, וזה יותר צעירים, ואשדוד נחשבת לפח האשפה הכימי של מדינת ישראל, והיא תהיה עוד יותר ועוד יותר, ואנחנו מתים, וגם יבנה. במקום יבנה ירוקה איפה שהם גרים – תיקרא יבנה שחורה, זה נכון. מהיכרות שם עם החברים, אני יודע שהם סוגרים את החלונות אפילו בקיץ כי הם לא יכולים לנשום. גם אנחנו, חיפה, יש שם הרבה אנשים שחיים בזיהום, אבל מה? שם בדקו. לקחו מיליון שקלים או שתי מיליון שקלים ועשו בדיקה בדם של האנשים שם, והגיעו לתוצאות. ולכן מעבירים את החומר הרעיל הזה לאשדוד. נכון שתעשייה זה בסדר, אבל התעשייה קנתה את זה במאה מיליון דולר, זה לא בחינם הם קיבלו את זה, ולא בחינם עשו את זה ירוק ויותר טוב, זה לא נכון. הם קנו את זה, והם הרוויחו, והם ירוויחו הרבה כסף. 

מאוד פשוט. אני רוצה שנהיה כמו חיפה לעשות את המבחנים. שנית, לנתר את זה כמו שצריך, כי היום אף אחד לא יודע מי, מה, למה, ואיך. זה הכול. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. המשרד לאיכות הסביבה. קודם כל לפני שנתחיל, היה דיון קודם בנושא שריפת אשפה בצפון. הגיעו ראשי רשויות מהצפון, ועוד נציג מהצפון, ואף נציג שלכם לא טרח לבוא. איכשהו התחילו לנסות לעלות לזום עשר דקות לפני סוף הדיון. אז תמסור בבקשה למי שאחראי על הדבר הזה, שזו בושה, בושה, שראשי רשויות יושבים פה, ואין שום גורם שיכול לענות לכם. זה לא אתה, אתה פה, אבל  תעביר בבקשה את המסר הלאה. באמת, זה סוג של זלזול ממש. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זו התנהגות טיפוסית של השרה לאיכות הסביבה. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

אני מנהל מחוז דרום המשרד להגנת הסביבה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס לשני נושאים שבמידה מסוימת נפרדים. האחד -  העניין הנקודתי שעלה פה של הזרמת הקונדנסט של לווייתן לאשדוד. השני, ראייה רחבה יותר שחשוב שיהיה לנו לנושא הפליטה של המזהמים באשדוד. לעניין הנושא הראשון של הקונדנסט. קודם כל אני חושב שלא צריך לערבב. למיטב הבנתי ההזרמה של הקונדנסט לבית הזיקוק באשדוד היא לא חלק מתמ"א 75. היא לא חלק מאיזושהי יוזמה ממשלתית כזאת. היא נובעת משיקולים שקשורים לזה שצריך למצוא פתרון לקונדנסט הזה כי הוא קיים. יש לו ערך, וזה בסדר גמור שיש לו ערך. ומה שהוא עושה, הוא מחליף נפט גולמי. והוא הגיע עד עכשיו לבית זיקוק חיפה, ומשיקולים מסחריים הוא עובר לבית זיקוק - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מהן החלופות שנבחנו?

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

באשדוד הקונדנסט מחליף נפט גולמי. ליטר הקונדנסט שנכנס לבית הזיקוק באשדוד,  זה אומר שליטר אחד פחות של נפט גולמי נכנס לבית הזיקוק לאשדוד. ההזרמה של הקונדנסט שכן היא החלה לפני כעשרה ימים מאסדת לווייתן לבית הזיקוק באשדוד, לא גרמה לתוספת של מתקנים, לא גרמה לתוספת של מיכלים. כאשר בית הזיקוק אשדוד הודיע לנו על הכוונה שלו לקלוט את אותו הקונדנסט, אנחנו בחנו  את הנושא הזה. הקונדנסט, אכן, עדיף כפי שנאמר פה, אבל הנפט הגולמי נדיף יותר. הקונדנסט, אכן מכיל חומרים רעילים שהסמן העיקרי שלהם הוא בנזן, אבל הנפט הגולמי מכיל יותר. לכן, יש אמצעי בקרה, גם הקונדנסט וגם הנפט הגולמי מאוחסנים במיכלים עם אטם כפול, עם צף שמונע את האידוי בצנרות שמותאמות לכך וכך הלאה.  

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

מתי זה נוטר לאחרונה?

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

הקונדנסט של אסדת תמר מגיע כבר מספר שנים לבית הזיקוק אשדוד, מהווה בערך 1% מצריכת הנפט של בית הזיקוק. הקונדנסט של אסדת לווייתן כפי שנאמר הגיע לפני כעשרה ימים, בהיתר רעלים שלהם קבענו סף שמותר להם לאחסן. הוא יכול להחליף עד 5% מהנפט הגולמי, וכפי שאמרתי קודם, הוא בא במקום. אני כן אשמח ברשותכם ממש בקצרה, להתייחס לנושא הרחב יותר, כי לדעתי, אני חושב שזו טעות רק להתמקד רק בסוגיה הזו. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

יש פה שאלות לחברי כנסת. בבקשה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מהן החלופות שנבחנו? אמרתם שבחנתם את ההעברה מלווייתן לא לחיפה, אלא למקומות נוספים. איזה חלופות בחנתם?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

לא בחנו חלופות, בחנו את המשמעויות. תפקידנו כמשרד להגנת הסביבה הוא כאשר מגיעה תוכנית לבחון את המשמעויות הסביבתיות שלה. במקרה הזה זו לא תוכנית סטטוטורית. אנחנו בודקים האם זה תואם את היתר הפליטה, האם זה תואם את היתר הרעלים, האם צריך לעשות, האם נדרש סיכונים וכדומה. במקרה הזה מכיוון שהוא מחליף נפט גולמי בהיתר הפליטה לא היה נדרש לעשות שינוי משמעותי בהיתר הרעלים התאמנו את היתר הרעלים. הקונדנסט בסופו של דבר הוא סוג של נפט. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה נאמר כבר וזה מובן לי. אני שואל היכן ניתן למצוא את הסקירה הזאת שביצעתם את הסקירה הסביבתית, היא מפורסמת לציבור, היא נמצאת באתר האינטרנט? הבחינה של המשמעויות. 

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

הבחינה של המשמעות, שוב פעם, אתה מסתכל על היטל הפליטה, בודק - - - 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

ביצעתם התאמות להיתר הפליטה, אנחנו עכשיו עושים בוועדה הזו, בחדר הזה איחוד ברישוי הסביבתי על מנת שלא הצטרכו – אמרת שבוצעו התאמות. הן בוצעו על בסיס בחינה או סקירה שביצעתם סביבתית, איך אפשר לראות את הסקירה הזאת? הרי בחיפה כאשר הועברו מלווייתן לחיפה, בוצע חוות דעת מקיפה של מומחה שהתייחסה להיבטים הסביבתיים גם בהיבט של סביבה, וגם בהיבט של בריאות הציבור. היכן הסקירה הזאת שביצעתם?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

אנחנו קודם כל נשמח להעביר לך מכתב על זה שמפרט את זה. אבל כבר אני אומר את מה שאמרתי בעל-פה, עכשיו מתמצת את הנושא. 


 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

כפי שהבנת, אדוני, יש עניין רב לציבור במהלך הזה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תקשיבו, ברגע שלא מפרסמים דברים, תמיד תעורר קונספירציות. תפרסמו, פשוט תפרסמו ברבים, באתר האינטרנט, שהכול יהיה גלוי, אין מה להסתיר. אם אתם עשיתם הכול כמו שצריך אין מה להסתיר, תפרסמו כדי שהאנשים יוכלו לקרוא. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

כנראה שזה משהו חסוי הם אומרים. זה מידע חסוי. מעניין שבכל העולם כן הכול שקוף, ורק פה לא שקוף. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מהו היקף ההזרמה, ובאיזו תכיפות?

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

היקף ההזרמה יכול להגיע עד 250 אלף טון לשנה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

ואיזה שינויים עשיתם בהיתר הרעלים?

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

בהיתר הרעלים יש חומרים שמותר לעסוק להחזיק. במקרה הזה היה מותר לו להחזיק חומרים של נפט גולמי, תזקיקים, קונדנסט מתמר. ועכשיו התאמנו את זה ככה שיהיה לו מותר להחזיק גם את הקונדנסט מלווייתן. במקרה הזה אין השלכות סביבתיות נוספות, משמעותיות. הוא מכניס, הוא מחליף חומר שיש לו פרמטרים סביבתיים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה ברור אדוני. אנחנו כן נשמח לקבל את התסקיר שביצעתם. 

 << אורח >> שרגא פרידמן: << אורח >>   

אני קצת מבולבל. אתה אמרת שהוא הרבה יותר טוב מהנפט הרגיל, ואתה מגביל אותו עד 5%. תפזר עד כמה שיותר. 

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

אני לא אמרתי שהוא הרבה יותר טוב מהנפט הרגיל. גם הקונדנסט וגם הנפט כפי שאמרתי נדיפים, מכילים חומרים מסוכנים, והשאיפה היא כמה שלפחות לצמצם בהם. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

השאיפה היא של אנשים ששואפים את זה, זאת השאיפה.  

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

בסדר. אבל המגבלה פה היא לא באה מאיזשהו מקור שלנו. זה לא שאנחנו מגבילים אותו. זה תואם את הבקשה, אני מניח שזה הכמויות שמופקות באסדה. 



 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

עוד שאלה אחת, אמיר, גם אמרתי את זה בדברי הפתיחה שלי. ב-19 ביולי 2023, שלחתי לכם שאילתה 625, שעוסקת בהגברת השקיפות לציבור באמצעות מצלמות במפעלים באזור התעשייה הצפוני באשדוד. זה עלה בדיון שנוהל בוועדה בראשות חבר הכנסת בצלאל, ובניגוד להוראות הכנסת, לא השבתם לי לשאילתה הזאת. למה אתם לא משקיפים את המצלמות ואת מה שעולה מהם לציבור? 

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

ברשותך, שתי שאלות שאלת. האחת – למה לא ענינו לשאילתה, אני אבדוק את הנושא הזה אצלנו בלשכה מה הייתה התקלה, אני בטוח שזו לא מתוך איזושהי כוונה. אם אני מבין נכון, הכוונה מצלמות שמסתכלות על הלפיד, זה המצלמות שנמצאות שם, על זה מדובר? 

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

	על איזור התעשייה הצפוני באשדוד. 

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

אם הכוונה ספציפית בבית זיקוק אשדוד, יש מצלמה שמסתכלת על הלפיד, המצלמה הזו היא מצלמה שנדרשת לפי היתר הפליטה של המפעל להחזיק אותה. הם גם נדרשים להעביר גם לנו וגם לאיגוד הערים שמפקח עליהם מטעם השלטון המקומי שיושבים פה, ואנחנו באמת עושים בזה שימוש, וגם עושים בזה אכיפה. לעניין פרסום הנתונים, אני חשבתי שזה הגיע אליך, כי נראה שמסיבה כלשהי לא העבירו את התגובה. עניין פרסום הנתונים בחיפה, זו הייתה החלטה של בית הזיקוק לפרסם את הנתונים. הוא מפרסם באתר האינטרנט שלו בחיפה כאשר הוא עושה פעולות תחזוקה. כאשר הוא שם את המצלמה של הלפיד, זו החלטה שלו. אני חושב שזה לגמרי ראוי שגם בית הזיקוק באשדוד יעשה את זה, אבל זו לא דרישת רגולציה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

שאלה אחת. אני יודע שבעבר דובר רק על 3% קונדנסט, ופה אני שומע שמדובר על 5% - יש איזה שינוי כלשהו?

 << אורח >> חוזאם זריק: << אורח >>   

בחיפה. אני ממונה על התעשיות במפרץ חיפה מטעם המשרד להגנת הסביבה. 

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

בפועל ההזרמה שמגיעה לבית הזיקוק היום היא סדר גודל של 3%, הם יכולים לעלות עד 5%, ירצו יותר – הצטרכו לפנות ולעדכן את הבקשה. כרגע, למיטב ידיעתי, אין כזה תחליף. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אני ממש מופתע מהתשובה שלך על המצלמות, על בית הזיקוק באשדוד. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

את הנושא הזה תברר מולם. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

ביררנו. והם הבטיחו שהם יבדקו ויחזרו אלינו. השתמשתי בכלים, הם לא עונים. הגשתי שאילתה, הם לא עונים לשאילתה. 

 


 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אני שאלתי ואני רוצה לשאול שוב, מתי פעם אחרונה שנעשה ניטור  בכלל של החומרים, לא רק של הקונדנסט. אתה יודע, אני חייב להגיד שהאסוציאציה שהייתה לי בעקבות הדברים של אדוני, לגבי תושבי אשדוד. אתה יודע שבראש השנה וביום כיפור יש פיוט שנקרא: "ונתנה תוקף", מי במים, מי באש, וכן הלאה, אז אני שואל את עצמי? בנפט ומי בקונדנסט? מי באוויר ומי במים המזוהמים? זה הגורל של תושבי אשדוד. אני רוצה לדעת מתי היה הניטור ומה היו תוצאותיו, וכל כמה זמן אתם עושים ניטור, ומה אתם עושים במקרה ואתם מגלים שהתוצאות הן רעות. זו הזכות הבסיסית של התושבים, זה המינימום. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

ברגע זה קיים ניטור. יש  ניטור רציף שמתקיים כל הזמן בארובות של בית הזיקוק. יש ניטור רציף שמתקיים כל הזמן שזמין איתור סביבתי, שנמצא סביב בית הזיקוק. ניטור רציף קיים כל הזמן, ובנוסף לניטור הרציף, אנחנו עורכים גם בדיקות פתע בארובה, סיורי פיקוח לא מעט. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

התושבים מיודעים בתוצאות?

 << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >>   

בתוצאות של הניטור הסביבתי הם מיודעים. הניטור הסביבתי מפורסם באפליקציה אוויר בסביבה, אפשר לראות את זה. זה הניטור הסביבתי. לגבי נושא של הניטור בארובה, יש תהליך שהמשרד מקדם עכשיו רוחבי בכל המדינה כדי לפרסם גם את הנתונים האלה, זה תהליך במסגרת השקיפות שנאמרה קודם שמקודם, ואני מקווה שהוא יושלם עוד השנה, וכל הציבור יוכל לראות את כל המפעלים, את כל מכשירי הניטור הרציף. 

	לדעתי, הנושא החשוב זו התמונה הגדולה, התמונה הרחבה, ולא רק האירוע הנקודתי של הזרמת הקונדנסט שהחלה לאחרונה. באשדוד קיים ריכוז גדול של מקורות פליטה. בית זיקוק, תשתיות אחסון ושינוע נפט. תחנות כוח, מפעלי טיפול בפסולת חומרים מסוכנים. פסולת מתכות, מפעלים לחומרי הדברה, נמל, המון משאיות דיזל, המון מקורות פליטה שנמצאים באזור אחד. אפשר לקיים את התעשייה באשדוד, זה בסדר גמור, צריך לנהל את זה באחריות. אנחנו עושים את זה היום. עושים את זה יחד עם העירייה. עושים את זה יחד עם האיגוד. אנחנו משתפרים בזה. אבל עדיין יש עוד מקום להשתפר. ולכן, בהקשר הזה, אני מסכים עם האמירות שנאמרו פה, שיש צורך לנהל את האירוע הזה, לבדוק איזה מפעלים נכנסים לאזור תעשייה, איזה מפעלים לא נכנסים. לקבוע תנאים לכל מפעל ומפעל. התכנון המקורי של האזור הוא תכנון נכון שאזור התעשייה הוא מצפון לעיר, אבל יבנה מתקרבת, אשדוד מתקרבת, והנושא הזה דורש ניהול ועבודה אחראית. אני חושב שבזה צריך להתמקד. 

 << אורח >> לילה יעקב: << אורח >>   

ממשרד הבריאות בחיפה. אני כן אגיד, שבנוסף למה שאמרו מהמשרד להגנת הסביבה, אני יודעת שבחיפה גם מגבילים את בזן שהקונדנסט יהיה על חשבון ולא בנוסף. אני כן אגיד שבהקשר של תמ"א 75, הפעילות של התעשייה ממפרץ חיפה בוחנים אתרים שונים לפזר לכל הארץ, לא רק לאשדוד, וחילקו את זה לכל מיני חומרים, וזה מסודר בכל הארץ לא רק באשדוד. הדיון עכשיו הוא לא בהקשר לזה. אלא בהקשר של חלק קטן מהקונדנסט ממה שאני מבינה זה הסכמים כלכליים בין בתי הזיקוק מה עובר לחיפה ומה עובר לאשדוד. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

יש פה תלונות. שמענו תושבים שהם מרגישים שהם לא נושמים טוב. איפה אתם בדבר הזה? אתם דואגים פה לאירוע או שלא? 

 << דובר_המשך >> לילה יעקב: << דובר_המשך >>   

מבחינת איכות אוויר, הסמכויות הן של המשרד להגנת הסביבה. 


 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

אבל יש לכם נתונים לגבי תחלואה, לגבי דברים כאלה באזור הזה לעומת מקומות אחרים? בדקתם את זה פעם? חבר הכנסת הרצנו, דרך אגב, אומר פה שהוא הגיש שאילתה בנושא הזה, ולא עניתם לו. 

 << דובר_המשך >> לילה יעקב: << דובר_המשך >>   

אני לא יודעת, לא ראיתי. אני יכולה לברר. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

בואי נקבע שחבר הכנסת הרצנו ישלח לך את מה שהוא שלח ואת תדאגי שיענו לו לפחות. את לא יודעת להגיד לי לגבי נתוני תחלואה?

 << דובר_המשך >> לילה יעקב: << דובר_המשך >>   

לגבי נתוני תחלואה, אני יודעת שעושים מעקב, יש נתונים הוא מתפרסם פעם בחמש שנים, אבל זה ברמה של נפה, לא ברמה של יישוב ספציפי. אני יודעת שחיפה היא הרמה הכי גבוהה. אחר כך נפת חדרה, אני משערת שגם באשדוד יש עודף תחלואה, אבל לא כמו חיפה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

את משערת שבאשדוד יש עודף תחלואה את אומרת?

 << דובר_המשך >> לילה יעקב: << דובר_המשך >>   

לא. אני אומרת שאני לא מכירה את הנתונים של אשדוד. אבל אני אומרת שאני שיודעת שחיפה הם יותר גבוהים.  

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

האם נעשה סקר באשדוד? 

 << דובר_המשך >> לילה יעקב: << דובר_המשך >>   

סקר נעשה ברמה של נפה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

זאת אומרת שאף פעם לא עשו על אזור אשדוד. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

ב-2022, נאמר לי שברובע ב' ספציפית באשדוד, יש נתוני תחלואה גבוהים במיוחד. זה נאמר לי ב-2022. השאלה אם זה בכלל השתנה, ואם זה השתנה, אני חושב שלרעה.  

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

מה שאני מבקש, גברתי, חוץ מהשאילתה של חבר הכנסת הרצנו, אם אפשר בבקשה לספק לוועדה את כל המידע שיש במשרד הבריאות בנוגע לתחלואה באזור אשדוד ויבנה.  אמיר, אתה רצית להוסיף משהו אדוני? אם יש לך מה להגיד, אתה יודע...

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

על הנושא של התלונות של תושבי יבנה - - -


 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תלונות. על כך שהגברת ממשרד הבריאות אומרת שהיא מעריכה שיש תחלואה עודפת באשדוד. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

לגבי תחלואה אני לא יודע להתייחס, זה לא המקצוע שלנו. אבל לגבי התלונות, אני כן יודע להתייחס. באמת, סבלו תקופה ארוכה ממפגעים של ריחות. התלונות בהחלט היו תלונות רבות ומוצדקות. טיפלנו בחלק מהאתרים - - -

 << דובר >> אדיר קיסר: << דובר >>   

למה בלשון עבר? אנחנו סובלים גם היום. 

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

אני אשלים את המשפט. טיפלנו בחלק מהאתרים שגרמו מפגעים. יש תוכנית פעולה סדורה שמראה כל אחד מהמקורות של הפליטה איזה מקורות הוא ביצע כדי להפחית את הפליטות, אבל לא בכולם. אבל עדיין ישנם מקורות מסוימים, ולכל אחד מהם יש איזושהי תוכנית עבודה, או איזשהו תהליך שהוא עושה.  

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

יש פעילות אכיפה?

 << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >>   

 יש פעילות אכיפה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

לא עכשיו. אבל משרד הבריאות אמור לחזור אלינו עם נתונים על תחלואה. אני אשמח לקבל מכם נתונים לגבי אכיפה של כל המקומות הללו מה נעשה, ומה מתעתדים לעשות אם עוד לא עשו. תודה. 

משרד האנרגיה. בבקשה, אדוני. 


 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני מנהל מינהל הדלק, משרד האנרגיה. גם מנהל מינהל אוצרות טבע. קודם כל, אני אתייחס רגע לנתונים שהזכיר אמיר. אנחנו מדברים פה על מוצר שמחליף מוצר. ולכן, החששות ברורים, אבל בסוף כשיורדים מהנתונים תושבי אשדוד מוצאים את עצמם עם מוצר אחד שלחץ האדים הוא יותר נמוך ולכן יפלוט פחות. ולכן, הבסיס העובדתי לחששות לא קיים. מעבר לזה, הוזכרה פה תמ"א 75, באמת, תוכנית גדולה, סדורה שעוברת כרגע במוסדות התכנון. מרבית האתרים שייגזרו מהתוכנית הזאת בכלל לא מיועדים להיות באשדוד. יש שם חוות דלקים שצריכה להחליף את בית הזיקוק, מדובר על חוות דלקים בצפון. יש עוד מתקנים לאחסון גז שמדינת ישראל חייבת אותם להיות ערוכה לכל מיני מצבי משבר, גם הם רובם לא מיועדים להיות באשדוד. ולכן בעצם להגיד – מעבירים לנו לפה את בית הזיקוק, אני מבין את החשש, אבל הוא לא משפט שמבוסס על עובדות. לכן בהיבטים האלה אני חושב שדווקא בצורה שקולה יש תהליך נוסף לגבי הקונדנסט לחפש לו אתר שאולי דרכו אפשר יהיה לייצא אותו, גם זה קורה במסגרת תמ"א 75. וכל התהליכים האלה ביחד יאפשרו כשהמתקנים האלה יוקמו להפסיק את הזיקוק. ואני מזכיר שפעולת זיקוק היא בוודאי פעולה שהיא יותר פולטת מפעולות אחסון, הזרמה, יבוא או כל תהליך אחר. ולכן, המלצות אותה ועדת מנכ"לים, ואחר-כך החלטת הממשלה שהחליטה על סגירת בית הזיקוק, היא בעצם החלטה שתפחית פליטות סך הכול בישראל ולא תוסיף. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה. מנכ"לית איגוד ערים אשדוד. 


 << אורח >> רומי אבן דנן: << אורח >>   

יש לי מצגת. אני רציתי לדבר על התמונה הכוללת, והתמונה הגדולה יותר, ולא רק על הנושא הספציפי של הקונדנסט שמועבר כרגע לתהליך הייצור. מטרופולין אשדוד הוא מטרופולין מאוד גדול, ויש בו אזור תעשייה שהוא מאוד - - - במספר גדול של תשתיות לאומיות, מפעלי תעשייה, גם כבדה, גם חוות מיכלים וכדומה, כאשר אנחנו מדברים על תחום השפעה מאוד גבוה. מדברים על 400 אלף תושבים, לדעתי, אפילו יותר, מכיוון שאם מדברים על פליטות מארובות, זה אפילו מגיע ל-10 קילומטר וכדומה. ולכן, ההשפעה היא מאוד גדולה. 

כבר היום כאשר אנחנו מדברים על הפעילות, וכשאנחנו מסתכלים על הנתונים שיש למפלס שזה מרשם הפליטות הלאומי שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם. אנחנו יכולים לראות בצורה מאוד ברורה את אזורי התעשייה במדינת ישראל, כאשר אני אדבר בעיקר על אזורי התעשייה העירוניים. אלה אזורי התעשייה שנמצאים ליד או בסמיכות לאוכלוסייה. אני אדבר בעיקר על שניים – על חיפה ועל איזור התעשייה הצפוני באשדוד. 

אזור התעשייה בחיפה, הוא אזור תעשייה שלפני כעשור הייתה לו החלטת ממשלה, ובעקבות זה, יש תוכנית פעולה שאנחנו רואים שלאורך השנים יש ירידה מאוד משמעותית בפליטות בכל החומרים, יכול להיות במסרטנים, בכל החומרים, אנחנו רואים ממש ירידה משמעותית ומגמה מאוד ברורה של הפליטה. לעומת זאת באשדוד, לאשדוד אין החלטת ממשלה ואין תוכנית לאומית ושם אין ירידה, אלא להיפך, יש עלייה בפליטות של חומרים מסוכנים, בעיקר גם חומרים מסרטנים. בשנת 2022, בעקבות נתוני המפלט שאנחנו ראינו שאין ירידה, הוחלט לגבש וליישם תוכנית פעולה משותפת של המשרד להגנת הסביבה של עיריית אשדוד ושל האיגוד – שוב, זו תוכנית נקודתית לאזור התעשייה. אנחנו מקווים שבאמת התוכנית הזאת שזה בעקבות הסדרת הרישוי, של החמרת תנאים, הנושא של הפיקוח, הנושא של הבקרה, וכמובן, גם האכיפה, אנחנו באמת מקווים שזה יוביל לירידה בפליטות. 

אבל גם בשנת 2022, אנחנו ראינו שיש עדיין עלייה בפליטות. ולכן, ובהחלט רציתי להראות את הנושא של הפוטנציאל של ההתרחבות. כאשר אנחנו מדברים על פוטנציאל ההתרחבות, אנחנו לא מדברים רק על תמ"א 75, גם על תמ"א 75, אנחנו מדברים על כמויות מאוד גדולות אם אנחנו מדברים על תוספת אחסון של גפ"מ, ואם אנחנו מדברים על האחסון וייצוא של הקונדנסט ולא הנקודתי שנכנס. יש את הנושא של הביטומן שמדברים, מדברים גם על דברים נוספים כמו - - - באשכול, אחסון של גפ"מ שכבר אושר וכדומה. ולכן, הנושא הזה זה מעין חלם. מאחר ואני הייתי מעורבת בנושא של החלטת הממשלה של חיפה, אף אחד לא בא ואמר שיהיה מצב שהם מפחיתים במקום אחד זיהום, על מנת להעביר את זה למקום שהוא מזוהם אפילו יותר מאשר איזור התעשייה בחיפה. זה איזשהו ניוד דרומה בלי הבנה, בלי איזושהי החלטה. 

אני אגיע רק לאחרון. שמה שאנחנו חושבים שצריך לעשות, וחובה לעשות את זה כבר היום. דבר ראשון – לעצור את כל הנושא של הקידום של תמ"א 75 בהקשר של אשדוד. אני לא מדברת על חלופות אחרות. היום תמ"א 75 כל החלופות של מפרץ חיפה, אשדוד היא חלופה שלהם. ואנחנו ועיריית אשדוד נמצאים בכל הוועדות, מגיעים לכל משרדי הממשלה על מנת לעצור את זה. אנחנו מתנגדים לנושא הזה. חוץ מזה, כמו שאמרתי בשנת 2022, גיבשנו תוכנית פעולה משותפת, אנחנו מבקשים את זה. גם ראש העיר פנה גם לראש הממשלה, וגם לשרה להגנת הסביבה, על מנת להרחיב את תוכנית הפעולה המקומית ולהפוך אותה לתוכנית לאומית כפי שנעשה בחיפה, שהיא תהיה מגובה בתקציבים, משאבים, כוח אדם, וכדומה, על מנת לראות את אותה פעילות שהייתה בחיפה שיהיה גם באשדוד. 

הדבר השלישי שאנחנו מבקשים מהוועדה, זה לקיים דיון מיוחד לנושא לתמונה הכוללת ולא רק לנושא של הקונדנסט הנקודתי הזה. אנחנו חושבים שבדיון הזה צריכים לבחון את ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות, והתכנוניות על אשדוד והסביבה. וכמובן שהייתי מאוד שמחה שגם ועדת הפנים, וגם המשרד להגנת הסביבה הצטרפו להתנגדות שלנו ושל עיריית אשדוד לכל הנושא של העברת תשתיות לאומיות ומפעלי תעשייה לאשדוד. תודה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

תודה רבה. יוראי, משהו לסיום. 


 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

כן. אני מצטרף לדברים האחרונים שנאמרו כמו שאמרתי לגבי הנושא של תמ"א 75 שעלה פה על-ידי נציגי הממשלה. אשדוד, שהיא בית להרבה מאוד תשתיות מזהמות גם ממילא, לא צריך להעמיס עוד יותר. ואני לא מזלזל בהעברת הקונדנסט. אני כן מבקש כמו שביקשתי מנציג הגנת הסביבה, שיפרסמו את הדוח הסביבתי שהם ביצעו לציבור כמו שנדרש בעיניי. אני שוב חוזר על בקשתי מהדיון הקודם לבחון את הפרסום של המצלמות לציבור, אני חושב שיעשה טוב לתושבים. אני לא מרבה לומר את זה, אני מאוכזב מהעובדה שהדיון התנהל ביולי 2023, ואנחנו נמצאים פה עכשיו, והתשובה לא השתנתה בכלל. התעלמתם מהשאילתות. אתם לא בחנתם. אתה לא בחנת לעומק כפי שהבטחת באותו דיון לשקף את המצלמות מהלפיד לציבור. שוב, משרד הבריאות התעלם מהשאלות שלי בנוגע לתחלואה. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

בסדר. עכשיו יש פנייה, וגם אנחנו נקבל תשובות גם ממשרד הבריאות, וגם מהמשרד להגנת הסביבה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

חנוך, אני חבר אופוזיציה. אין לי כלים. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

אני אעזור לך. 

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני אומר, התפקיד שלי הוא לפקח על עבודת משרדי הממשלה, ודאי כשהיא נוגעת לבריאות הציבור. זאת זכותי בכנסת. 

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

אני אדאג שאת השאלות האלה אתה תקבל עליהן תשובה. 

 << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

משרדי הממשלה, גם משרד הבריאות וגם המשרד להגנת הסביבה מתעלמים מהשאלות שלי. ובדיונים אני שומע פעם אחר פעם את אותן תשובות שמבחינתי ממשיכות את הסיכון הבריאותי של תושבי אשדוד ויבנה באופן שבעיניי הוא לא מתקבל על הדעת. לכן, אם יש לך מה לומר לי בהקשר הזה, לחזור על מה שאמרת בדיון הקודם לפני למעלה מחצי שנה, אז מאה אחוז. אם יש לך משהו לחדש – אני אשמח. 



 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

אני מזכיר שאנחנו צריכים לקבל התייחסות בכתב ממשרד הגנת הסביבה ומשרד הבריאות אלינו בתוך 14 ימים לכל מה שעלה פה. אחרי שתתקבל ההתייחסות, זה יגיע ליושב-ראש של הוועדה, והוא, אני מניח, יקבע דיון המשך. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 

<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>