פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 26/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 60 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 14:25 סדר היום: << נושא >> הגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגים לצמצום הצורך בעובדים זרים << נושא >> נכחו: חבר הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול לינא סאלם – עו"ד, משרד המשפטים אורן לביא – מנכ״ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר מיכל לוי – המדענית הראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוסי שטיינברג – סמנכ"ל להשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר נילי מלמוד – מפקחת מקצועית ארצית, ענף גננות ונוי, הכשרה מקצועית, משרד העבודה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה אוראל פיין – רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר גדי אריאלי – מנכ"ל המשרד, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה חנן פריצקי – משרד הרווחה והביטחון החברתי עינת מגל – סגנית המדען הראשי לחדשנות, רשות החדשנות הילה גלבנד – ממונה חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה איציק צור – סמנכ"ל פיתוח כלכלי, מועצה אזורית רמת הנגב פרופ' אביטל בכר – מנהל המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני אבי צדקה – מכון וולקני נעם ויסלר – מנהל, מו"פ בקעת הירדן יעקב מושקוביץ – מנהל מו"פ, מרכז להשתלמויות, המרכז הבינלאומי למשתלמים בערבה ישי פולק – התאחדות האיכרים בישראל ירון סולומון – מנהל, האיחוד החקלאי אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אברהם דניאל – יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל צבי קן-תור – עו"ד, יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין דוד זיגדון – מכון מחקר, מיגל ירון חן – מנכ"ל, חברת הורטיקה משה פוריה – סמנכ"ל, חברת הורטיקה מיכה בר מאיר – מנהל פיתוח, חברת JXSET ניר חזות – מנהל תפעול ראשי, חברת תבל טכנולוגיות יאיר שחר – שותף וסמנכ"ל תפעול, רובוטיקה כחול לבן רועי כהן – ראש תחום ניסויים והערכה, רובוטיקה כחול לבן עדי ניר – מנכ"ל, חברת מטומושן בע"מ יריב ארז – מנכ"ל, פרונטיר דני רון – חברו של רון ארד מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגים לצמצום הצורך בעובדים זרים << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא הגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגיים לצמצום הצורך בעובדים זרים. בראשית דבריי אני מבקש לקדם בברכה את הגעתו של חברי, כבוד השר אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, את הגעתו של מר גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ואת הגעתו של מר אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וסגן השר, כבוד הרב משה אבוטבול. למען האמת, אדוני השר, המנכ"ל שלך והסגן שלך מגיעים באופן תכוף והם כבר בני בית בדיונים של הוועדה וגם בפגישות ביניים שמחוץ לדיון, ועל כך תודתי העמוקה. אין חולק על חשיבות החקלאות הישראלית, על הצורך בייצור מקומי, על התרומה של החקלאים לפיתוח הארץ ועל המומחיות, הפיתוחים והידע של החקלאים בישראל שהם מהמובילים בעולם. בנוסף, אין לצערי חולק על כך שפריון העבודה בחקלאות בישראל נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית מכיוון שהחקלאות הישראלית מסתמכת כמעט באופן מוחלט על עובדים בדגש על עובדים זרים לא מיומנים. בעניין העובדים הזרים בחקלאות הוועדה הזו עסקה ועוסקת רבות. למדנו על בשרינו את התלות בהם עוד קודם המלחמה, בוודאי עם פרוץ המלחמה שאז המצוקה הולכת וגוברת, האתגרים והעלויות הגבוהות ובעיקר במצבי המשבר כפי שציינתי. בהסתכלות רחבה יותר, לאור פריון העבודה הנמוך המחירים בישראל גבוהים מאוד, מצד אחד, וקשה מאוד להתפרנס מחקלאות, מצד שני, כך שכולם מפסידים. רבותיי, אני אומר זאת באופן ברור, ישראל היא מעצמה עולמית באגריטק. עלינו להכווין את זה להעלאת פריון העבודה, לדוגמה, רובוטים לקטיף פירות וירקות שהם לא מתעייפים, אינם עוזבים את ישראל כשפורצת מלחמה, אינם תלויים ברשות הפלסטינית ויודעים לעבוד כמעט בכל מזג אוויר. מטרת הדיון היום היא כפולה, להבין מה נעשה כיום בעניין הפיתוחים לחקלאות, להבין כיצד פיתוחים אלה ואחרים מעלים את פריון העבודה בענף ומצמצמים תלות בידיים עובדות זרות. אני אבאר מעט יותר את הדיסוננס והמצוקה שבה אנחנו נמצאים, אדוני השר, שמצד אחד אנחנו יודעים מאוד להוביל את החדשנות בתת נושא אחד, אבל לא מקדמים ומשליכים את זה על פיתוח גם כן בהליכי הביצוע כדי שיחליפו ידיים עובדות. אמנם אנחנו מבטאים את זה עכשיו בראי המלחמה, אבל יש לומר את האמת שהמצוקה הזאת היא תולדה של הזנחה של שנים רבות, יש מי שיאמר עשור ואף יותר. אנחנו נתחיל עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אלא אם כן כבוד השר ירצה לפתוח ולומר את דברי הפתיחה שלו. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> כן, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל סגן השר, במאמץ רב מאוד השארנו אותו בתפקיד. זה לא היה עניין של מה בכך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חיבלנו כדי שהוא יישאר. בית שמש הפסידה, כל המדינה הפסידה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> כן. אני באתי לישיבה הזו מפני שהוועדה הזו עושה מבחינת משרד החקלאות באמת עבודת קודש קודם כל בנושא של עובדים זרים. צריך לזכור שבישראל עד לפני חצי שנה היה מספר שאין לי מושג למה, של 30,000 עובדים זרים, שהיה ברור שהוא מספר בחסר ויצר מצוקה, בשום פנים ואופן לא מצוקה נדרשת אלא סתם בגלל אמירות, החלטות. כשהתחלנו לפתוח את זה, אז היום אנחנו כבר על 50,000 עובדים זרים. משרד החקלאות לא רוצים להקצות עובדים זרים. אנחנו רוצים שחקלאי יעשה חקלאות לפי מה הוא רוצה, מה הוא צריך ומה הוא יכול ולא לפי מכסה שהוא מקבל. אני מאמין שסדר גודל של סביב 10,000 עובדים זרים נוספים, נשתחרר מהצורך להקצות. הרי עובד זר עולה לחקלאי הרבה מאוד כסף. אין שום היגיון והצדקה שיביא עובד זר אם הוא לא צריך, אלא מאי, אם חסר עובדים זרים, אז כל אחד לוקח לעצמו קצת יותר, שמא לא יהיה לו כשהוא יצטרך. אני מקווה שאת הנושא הזה נפתור. המנכ"ל ואנשיו עובדים גם על מתכונת נוספת ביחד עם רשות האוכלוסין, ובוודאי בעזרתכם נוכל גם לעסוק בעובדים זרים עונתיים, דבר שיאפשר להביא עוד נישה של עובדים זרים לא לחמש שנים אלא באמת לחודשים ספורים, חלף פלסטינים או כל מתכונת אחרת. הסוגיה של טכנולוגיות בחקלאות זה לא שאנחנו אומרים, בוא נביא טכנולוגיות בחקלאות במקום עובדים זרים, או נביא עובדים זרים ונוותר על טכנולוגיות בחקלאות ונישאר תקועים לאחור. כדי לעשות מהפך בעולם הפירות, ואנחנו רואים את זה בלא מעט מקומות היום בארץ, בוודאי ברמת הגולן, אתה צריך להחליף, לעקור מטעי גביע ולהמיר אותם במטעי קירות פירותיים. זו החלטה של שנים. חמש שנים עד שהעץ מניב אבל זה שנים גם לפני זה להחליט. זו השקעה שסיכון לא מבוטל בצידה. לך תגיד לחקלאי, שמע, אתה הולך לטעת קיר פירותי ואתה לא יודע איזה מכות קור יהיו בעוד חמש שנים, ואולי לא יהיו מכות קור. אנחנו לא יודעים להביא טכנולוגיה שנותנת מכות קור בשטח פתוח. הסיכון שחקלאי לוקח, בהרבה מאוד מובנים הוא גבוה מאוד, אז אתה אומר, שחקלאי ייקח סיכון במקום שאין לנו ברירה. פעם הייתה בעיה של גשמים. היום הבעיה הזו לא קיימת. תיאורטית היא לא קיימת. יש עודף מים במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, לפני עשר שנים עוד ראינו את הפרסומות "ישראל מתייבשת" עם זאת שמתקלפת. היום יש עודף מים, רק שאתה לא מצליח לחבר בין עודפי המים לבין הצורך של החקלאות לבין התשתית. אנחנו מתקרבים לקיץ. לא יודע איפה נצטרך עוד פעם להשקות פעם שנייה ביום, מה שקרה לנו בשנה הקודמת וחקלאים פנו למשרד החקלאות, גוועלד, אנחנו צריכים עוד מים פעם שנייה ביום. מה לעשות, התשתיות לא יכולות לספק את זה. כל אילוץ סרק צריך להסיר מהשולחן. יש מספיק סיכונים לחקלאים עם הנושא של מזיקים, עם הנושא של מכות קור או דברים שהם באמת נכון להיום לא בשליטתנו. כל מה שבשליטתנו, ועובדים זרים זה בשליטתנו המלאה, והוועדה הזו עושה עבודת קודש. אני אומר לך, כל אימת שאתה פונה אליי, אדוני היושב-ראש, בנושא של עובדים זרים, ונדמה לך שאתה מרגיז אותי, אתה משמח אותי. אני אומר, יש מישהו שעומד על המשמר, שהסוגיה הזו של עובדים זרים תרד מהפרק. היא לא צריכה להיות אילוץ בנושא החקלאות ואני מקווה שנוריד לאחר מכן את המים. אין הצדקה בישראל היום שיהיה מחסור במים לחקלאות. תשתיות זה דבר שמדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה. אני מאמין שבצורה הזו כשנתחיל לסלק את אילוצי הסרק, נישאר בדברים הרציניים, ודברים הרציניים, אוקיי, נצטרך להתמודד איתם. הטכנולוגיות הישראליות, אני אומר לכם, יום אחד ימציאו מכות קור. יש עשר מכות בפסח. תהיה מכה ה-11, מכת קור. איך? לא יודע. יש פה מכון וולקני או מו"פים אחרים. המדענית הראשית פה יושבת, מיכל לוי. תמציאו מכת קור. אני אומר את זה כי באמת הצורך לפתור את הבעיות שהן פתירות הוא קריטי. תשאירו אותנו עם בעיות שאי אפשר לפתור אותן בשלב הזה. זה שם המשחק. פה צריכים להיכנס כולנו, גם משרד החקלאות, גם משרד האוצר, גם משרד המדע וגם הגופים האזוריים, המועצות. אני אומר לעצמנו, יש דברים שהם לא בשליטתנו. אנחנו לא שולטים במציאות שנכפתה עלינו ב-7 באוקטובר בדרום ומייד אחרי זה בצפון. לוקח זמן, כולנו חווים את זה. בוא נשתלט על מה שאנחנו יודעים. עובדים זרים, כשאתה פוגש את הקושי, ופתחנו עובדים זרים מסרי לנקה, מסתבר שיש בלוק אחר שלא חשבנו עליו, ויש עובדים זרים מתאילנד ויש בלוק תאילנדי שגם הוא, צריך להודות, עדיין חוסם אותנו בלהביא עובדים תאילנדים. אנחנו רוצים להביא עובדים זרים ממדינות נוספות ואנחנו רואים שזה קשה. חשבנו להביא B2B ואנחנו רואים שיש בעיה מכיוון אחר, שלא חשבנו שהיא תהיה בעיה עד כדי כך שתעצור אותנו עוד לפני שהגענו ל-5,000 עובדים שאישרנו בממשלה, לכן אני אומר, הוועדה הזו, כמובן היא עוסקת לא רק בחקלאות, אבל היתרון היא מייצרת לחקלאות הוא בזה שהיא יודעת לפתוח חסמים ולדרבן דברים שהם עוזרים בנושא הזה של החקלאות. אני באמת מברך על זה, מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על הנחישות ועל הדבקות במשימה. כמו שאומרים, ביחד ננצח גם בזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעזרת השם. כבוד השר, תודה רבה לך. אני מודה לך על המילים החמות. אתה צנוע כדרכך ואתה הודית, אבל צריך להודות על האמת, אם לא שיתוף הפעולה מצידך והבנת הצורך בוודאי בעת חירום והנעת התהליכים כפי שאתה משריש לאנשי משרדך, אז גם את המעט שהשגנו, ובעיניי זה מעט, לא היינו משיגים. אם יורשה לי, מתוך כל מה שאמרת שאני מברך על הכול יש לי הסתייגות אחת קטנה. אנחנו כן רוצים לפתח, לגישתי, וזו מטרת הדיון, פיתוח והשקעת המדינה לטווח הרחוק, גם אם באיחור של שנים רבות, פיתוח תשתיות וטכנולוגיות שיוכלו לאפשר לחקלאי לקדם את ענף החקלאות עם פחות הסתמכות על ידיים עובדות. תוך כדי זה אין צל של ספק שבלתי מתקבל על הדעת, ואני מדבר על זה עם האוצר לא מעט, שיהיו גם מכסות וגם היתרים. גם משלמים וגם מוגבלים. המנגנון הרגולטיבי שאנחנו סובלים ממנו בהמון ענפים השתרש גם כן לענף החקלאות. לאט-לאט יש התפכחות. אני מקווה שלא מאוחר מידי. לעניין המכסה החשובה מאוד שחלק ממנה בסיוע המבריק שלך, שהקצנו לטובת תת הענף העונתיים, אני סמוך ובטוח שאם אדוני השר ימשיך ללחוץ שוב פעם כדי שההבאה באמצעות B2B להשלמת אותה מכסה מוקצית שתוכל להיות ממומשת, כולם יברכו על כך. לספור את המהלך של הבאה באמצעות B2B כחוסר הצלחה זה לחטוא לאמת, שכן רוב התקופה נועדה ושורשה גם כדי ליצור את המנגנונים באותן מדינות וגם כדי לבנות את אותו מנגנון אצלך במשרד לטובת דרך ובניית המנגנון לחלוקת העובדים, והם נגזרת של אותם 5,000, לכן אם יהיה אפשר להאריך באמצעות הבאת B2B לפרק זמן קצוב לפחות לאלה שכבר התארגנו בהתאם כדי לממש את אותה מכסה, צד זה יהיה מבורך ואני סמוך ובטוח שגם החקלאים, גם החקלאות וגם כלכלת מדינת ישראל יודו לך על כך עוד שנים רבות וממושכות. אמנם כידוע, כמנהגי, לאחר שאני פותח דיון אני לא מאפשר שילוב של דוברים שהם מחוץ לדיון. אמנם בדיון הקודם שרק קודם סיימנו אותו הקצתי זמן מכובד מאוד כדי שנוכל לאפשר למשפחות החטופים להביא את כאבן וכאבינו לידי ביטוי, חרף כל זאת כשמדובר ברון ארד זה משהו שהוא חורג מהפרוטוקול ולפיכך אני מבקש להעביר את רשות הדיבור באופן מתומצת למר דני רון שהוא אחד מחבריו הקרובים של רון ארד. בבקשה, אדוני. << אורח >> דני רון: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני מהמחזור של רון ארד בקורס טיס. לפני 37 שנים רון נפל בשבי ארגון אמל השיעי. כבוד השר דיכטר מכיר את הסיפור שלו היטב. היה חלון הזדמנויות לשחרר את רון. החלון הזה הוחמץ ורון נשאר בחזקת נעדר במשך כל השנים הרבות שחלפו מאז. המסר לדורות שלנו הוא ברור. יש חלון זמן בייחוד כשמדובר בארגון טרור ולא במדינה ריבונית כמו למשל שבוי בסוריה או במצרי. אי הוודאות היא רבה והאפשרות, בטח אם זה בתקופת לוחמה, אי ודאויות יכולות לגרום לכך שלא רק חייו בסכנה אלא עצם גורלו יכול להסתיים באבדון ולא נדע מה עלה בגורלו. מה שקרה עם רון עלול חלילה לקרות עם עשרות חטופים. אם מישהו היה בא לפני חצי שנה, ב-5 באוקטובר ואומר למישהו מאיתנו, מראש המנהיגים שבעניינים מצוי בפנים ועד אחרון האזרחים, היה אומר, תשמעו, הולכים לחטוף פה עשרות אזרחים, הם יהיו בידי חמאס במשך חצי שנה וסופם, מי ישורנו, היינו אומרים שהבן אדם הוא על סם הזיה. אנחנו עכשיו אחרי כמעט חצי שנה. למרות שהדיונים שאתם עושים חשובים, החקלאות, עתיד המדינה, אנחנו צריכים לשנות דיסקט. אתמול נפל דבר. מועצת הביטחון אמורה לקחת החלטה שתיאלץ אותנו להפסקת אש חס וחלילה, ואז גם הקלף שבידינו ייעצר וגם לא נוכל לשחרר אותם. אני קורא לכם, לנבחרי הציבור, לנציג מהממשלה שיושב פה לעשות את המקסימום, כי אם לא נעשה את המקסימום וגורל עשרות אנשים יהיה כמו רון ארד, אז באמת מצבנו מאוד קשה כאומה, ואני לא בן משפחה של חטופים. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על זה כאזרח המדינה, בטח ובטח נבחרי העם ומנהיגיה. חג החירות זה החג הבא עלינו לטובה, בעוד חודש, ואני מאחל לכולנו שיהיה חירות גם לעשרות אזרחנו שנמקים שם כבר חצי שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך על דבריך המרגשים והכואבים. אין ספק שכל אחד מאיתנו, בוודאי נבחר הציבור מחויב לחשבון נפש על בסיס יומי, האם הוא עשה מספיק כדי להמשיך ולהניע את התהליך שבקצה שלו ישוחררו כלל בני הערובה, ולא להתפתות לעסקאות חלקיות שכל עסקה, גם היא תצליח, תכניס עמוק יותר את השאר שיישארו בשבי בידי חמאס-דאעש. << אורח >> דני רון: << אורח >> שוב תודה על הקדשת הזמן לנושא הכאוב והחשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חובתנו המוסרית והמינימלית. אני פונה בבקשה, ברשותכם, למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מכובדי המנכ"ל, אני אבקש שתפרטו מה הן הפעולות והתקציב שמוקצה לעידוד פיתוחים וחידושים חקלאיים, והתוכניות של המשרד לעתיד. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה גם לשר אבי דיכטר ולרון לביא, המנכ"ל שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולסגנו. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> ולסגנו כמובן, שיתרום בטוח כאן. המחקר החקלאי בעיקרו הוא תחת משרד החקלאות, ומשרד המדע זה וקטור אחד. יש לנו הרבה וקטורים בתחומים מסוימים אבל אנחנו בהרבה שיתופי פעולה ביחד עם המדענית הראשית, מיכל לוי, שעושה עבודת קודש. המסלולים בהם יש מחקר חקלאי במשרד המדע, אחד זה המו"פים האזוריים. המשרד תומך בפעילות של שבעה מו"פים, שבעה מרכזי מחקר בסדר גודל של כ-50 מיליון שקל בשנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה פרויקטים באופן מצרפי? << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> יושב פה מימי גל למשל. יש להם למעלה מ-70 חוקרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם לא מנטרים את הפעילות הזאת. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אני אסביר תיכף על המו"פים האזוריים. המו"פים האזוריים, המשרד תומך בפעילות של שבעה מרכזי מחקר כאלה בסדר גודל של 50 מיליון שקל בשנה. רוב רובם, אנחנו כמובן נסבול כמו כולם מהקיצוצים, אבל אני מאמין שאנחנו נוכל לקדם את זה בדרכים אחרות. רוב רובם של המרכזים עוסקים גם במחקר ופיתוח בעולמות של חקלאות וטכנולוגיה חקלאית במטרה לתת מענה לאתגר שיש באזור, אם זה הנושא של המדבר, שינויי האקלים וכל מה שכרוך בזה. רוב רובם של המרכזים עוסקים גם במחקר ובפיתוח בעולמות של חקלאות וטכנולוגיה חקלאית במטרה לשפר גם את שיטות העבודה ולחסוך בכוח אדם. חשוב לציין שהטמעת טכנולוגיות ושיפור פריון העבודה בענף החקלאות הם לא מתחומי הפעילות הישירים של המשרד, אבל כן יש פעילות של מחקר, פיתוח וחדשנות בעולמות האלה מתוקף המיקום הגיאוגרפי של המו"פים. הם מפוזרים מאזור הערבה עד מערב הנגב ועד הצפון. בפרט אפשר לציין את מו"פ מיגל שיושב פה המנכ"ל שלהם, בקריית שמונה, ומכון שמיר בקצרין שעוסקים בפיתוח והנגשה של כל היכולות - חישה מרחוק, חקלאות מדייקת ושימוש בביג דאטה בחקלאות. המשרד תומך במו"פ מיגל בכ-29 מיליוני שקלים בשנה, ובשמיר כ-6 מיליוני שקלים בשנה, תוכנית תשתיות לאומיות שמחקרים חקלאיים חוסים תחת אתגרים לאומיים כמו בינה מלאכותית, התמודדות עם שינויי אקלים כפי שהזכרתי. קולות קוראים בין-לאומיים - בדרך כלל מחקרים בין-לאומיים זה בשיתוף של חוקרים ישראלים וחוקרים מחו"ל מאחר ובשל הרזומה של ישראל המדינות השותפות רוצות לבצע מחקרים משותפים, ומכאן שתחום החקלאות מאוד פופולארי גם בגלל המבנה הטופוגרפי והגיאוגרפי של מדינת ישראל. תמיכה בארגונים בין-לאומיים כמו ארגון פרימה, שמרכז שיתוף פעולה של כל מדינות אגן הים התיכון, בין היתר מחקרי חקלאות. העידן המודרני הביא את הטרקטורים ומכונות ייעודיות אחרות, וכנראה שמי שכרגע עדיין נשאר להתבסס על מסת ידיים עובדות אלו נישות חקלאיות מאתגרות יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם תוכל בבקשה לציין לצורך הבידול מה הוא תת הענף או הגידול המורכב יותר ומה הפחות. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> מה הכוונה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה הרגע ציינת שהגידולים שלא מסתייעים בטכנולוגיה הם המאתגרים יותר. אם תוכל בבקשה לבאר לי ולהסביר לנו מה הוא לדוגמה גידול מורכב יותר ומה הוא פחות. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> זה לא התחום שלי אבל אני יכול לתת דוגמה למשל על רובוטים שקוטפים תפוחים ותפוזים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והם מוטמעים פה בארץ? << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> כן. אנחנו היינו שותפים גם בתערוכת אגרו שהייתה. יש בעיה שאנחנו עובדים עליה עכשיו, להקים מו"פים לכל הנושא של חקר הימים. יש מה שנקרא תוכנית של המשרד, נקראת בלוטק. לא שחלילה אני רוצה לפתוח חזית עם הגנת הסביבה, אבל אחת הסיבות היא שקשה להקים אתרי ניסוי לאורך חופי ישראל, כי אתה לא יכול להחליט שאתה עכשיו בודק את הדגים באזור הים התיכון. אחד היתרונות הוא שיש לנו ארבעה ימים ואגמים. יש לנו את הים האדום, יש לנו את הים התיכון, הכנרת וים המלח, אז יש לנו יתרון בזה. הטכנולוגיות המתקדמות עדיין לא הגיעו לשם, ואני מקווה שזה שיתנו לנו עכשיו לעשות אזורי ניסוי במסגרת התוכנית הלאומית של בלוטק. זה יעזור לנו להכניס ולקדם את כל הנושא הטכנולוגי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אני מתרשם נכון, התחום הימי, אתם מעורים בו יותר. מתוך הסקירה שאני מקבל על החקלאות המסורתית, נראה יותר או מרגיש יותר שאתם יותר כשלמים מתקצבים ופחות מעורבים בתהליכי המחקר, הפיתוח והקידום של הנושא הזה. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אנחנו עובדים דרך פניות של הגברת מיכל לוי, המדענית הראשית. רוב הפניות מגיעות ממשרד החקלאות. אנחנו מתקצבים יותר את החוקרים באקדמיה. הרעיון של משרד המדע והחדשנות זה לתת קדימות לאנשים שיכולים להביא מוצרים מהקטע של רעיון אפילו. יש תוכנית שנקראת "מאיצי מדע", שאנחנו תומכים בחוקרים באוניברסיטה ועד שזה מגיע למוצר בתעשייה. אחת הבעיות גם בבנייה, הייתי היום בוועדה שמנסה לדחוף את הנושא של טכנולוגיה בבנייה, זה שהתהליכים פה הם קצת יותר ארוכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והתפקיד שלנו להילחם בביורוקרטיה. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> יפה אמרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מוצא את עצמי קודם כל במרב המשאבים שלי המאוד מוגבלים, נלחם בביורוקרטיה, מנסה להילחם, קודם כל ללמוד את הכשלים הביורוקרטיים. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> יש למשל היום את כל הנושא של בינה מלאכותית. יש שתי גישות בעולם. יש את הגישה של ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה ועוד מדינות בעולם, וגם ישראל ביניהן, שיותר נוטות לתמוך בגישה המאפשרת, שהתעשייה תמשיך להתקדם ואז הביורוקרטיה, לא יודע אם מותר להגיד פה, עוקף יריחו, נותנת לטכנולוגיה ולתעשייה להתקדם. הגישה של האיחוד האירופי זה של יותר ללכת בכיוון קושי, לשמור על הפרט, מה שנקרא האדם במרכז ושלא תהיינה כל מיני זליגות והפרטיות של הבן אדם תיפגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האדם במרכז נכון בעיניי, אדוני השר, בשנות ה-60' וה-70' כשהידיים העובדות היו ישראליות. יש לנו אינטרס גם ציוני, גם לאומי, גם כלכלי, חלק מתחושת השייכות, אבל לעודד ידיים עובדות על חשבון מציאת פתרונות טכנולוגיים כשהידיים העובדות הן ידיים זרות, זה משהו שהוא פחות מלהיב אותי, לכן אני מבקש לדעת האם בוחנים או בחנתם שחלק מאותם תקציבים לפיתוח ומחקר תקדישו לטובת עידוד ותמרוץ חיובי לחקלאים לייבא אותם רובוטים לקטיף, כמו שציינת, תפוחים, תפוזים? אני יודע שיש בחו"ל גם ענבים וכן הלאה. אני רוצה לדעת איך אתם באופן אקטיבי מקדמים ומסייעים למשרד החקלאות כדי שהם יידעו לתת מענה לאותם חקלאים, מענה טכנולוגי יותר, ובהכרח באיזשהו שלב יביא לידי תלות פחותה בידיים עובדות זרות. זה מרכז הדיון שלנו. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אוקיי. כרגע אין לי דוגמאות, אבל אני חייב לומר שהפתרונות הטכנולוגיים הם יכולים להיות הכי טובים שבעולם, רק הם צריכים להיות גם אמינים מכיוון שהסביבה בחקלאות היא מאוד מאתגרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה הבאת לדוגמה את התפוחים או התפוזים. אדוני יודע לומר לי מה אחוז העצים בפרי ההדר שהיום מטופלים באמצעות רובוטים? << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש מישהו שיידע לענות לי? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> שלום, אני מיכל, המדענית הראשית של משרד החקלאות. הזמנו שלוש חברות שיציגו את הפעילות שלהן. אין היום ממש פריסה של רובוטים בשדות החקלאות. הטכנולוגיה הזאת היא מתקדמת בתהליכי מו"פ מתקדמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המנכ"ל הסביר לי שכן. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אני מדברת על רובוטים ממש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מו"פ זה עדיין מחקר. אני רוצה לדעת מה יצא לשטח ומה עושים כדי שייצא לשטח? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אנחנו נציג כשיגיע תורנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> ההתפתחות המדעית בכלל הנושאים לרוחב קשורים לנושא כמו חומרים, אלגוריתמים, רובוטיקה, יכולת חישה ועוד, מנבאים כניסה של מכניזציה הולכת וגוברת. כמובן שכפי שהזכירה הגברת מיכל, יש חלק גדול מהם במו"פים. מדובר בתהליך עם תמריץ עולמי ועם מאמץ בכל רחבי העולם גם מהסיבה של ביטחון מזון. התמריץ להחלפת מסת הידיים העובדות בחקלאות, במכונות, אינה שאלה רק של ישראל שהייתה קשורה לאתגרים שצצו בעקבות המלחמה, אלא מדובר במגמה עולמית שהולכת ומתרחבת. ישראל צריכה לתמוך מחקרית וכספית בפיתוח התחום בכדי להוות משקל ולקבל נתח מהשוק העולמי האדיר הזה. יש המון גופים וקרנות בין-לאומיות שאנחנו עושים איתם שיתוף פעולה על ידי פיתוח אותם רובוטים מתקדמים שיהיו יעילים, אמינים וזולים וגם שיהיה כלכלי, כי יש תמיד את החשש הזה של החקלאות המסורתית או התעשייה המסורתית. אם היום החקלאים כפי שהזכיר השר בעבר בכל מיני פנלים שראיתי אותו, שהגיל של החקלאי הממוצע הוא גיל מבוגר, ואיך אני אומר לילדים שלי? כבר עברתי שני שליש מהחיים אבל לא נשאר לי שליש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאריך ימים ושנים. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> צריך לראות איך נותנים להם את האימפקט הזה שגם משתלם להם, כי זה חתיכת השקעה וגם באמת זה יהיה יותר פורה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתם עושים מול משרד האוצר כדי שיכיר את הצורך הזה ויתקצב? משרד החקלאות בתקציבו שהולך ומתדלדל לא יוכל להרים כזה אירוע שההשפעה שלו תבוא לידי ביטוי בעוד כמה שנים. הוא צריך לתחזק את עצמו היום. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אני צריך לשתות סודה לפני שאני אגיד לך את מה שאני חושב, אבל מעולם לא הצטערתי על מה שלא אמרתי, אז אני לא אדבר על משרד האוצר, אבל אני תומך בדרישות של משרד החקלאות. גם אצלנו הורידו לנו 40 מיליון שקל במחקר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו מדברים על ההשפעות בראי המלחמה, אדוני השר. יש פה חוסר מתן מענה ותקצוב לאורך שנים רבות. אי אפשר כל דבר להשליך על התקציב בחסר שאנחנו כרגע מצויים בו. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> לדוגמה, אם לי היה תקציב של 570 או 600 מיליון ועוד 150 מיליון שקל לעל"שים, מה שנקרא, אם אדוני מכיר את המונח הזה, על שינויו מה שנקרא, אז הורידו לי 170 מיליון בתקציב האחרון ואני נלחם כדי להגדיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ה-170 היו בשנת המס הקודמת? << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> כן, 2023. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. הם הופנו או יועדו להיות מופנים לטובת אותו נושא שאנחנו מנסים לברר איך לקדם אותו? זאת השאלה. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אין לי מעקב - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הרי נלקח סכום מתוך איזשהו תקציב שנותב. הוא לא היה ברזרבות. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> מתוך ה-170 אם נדייק, 40–50 מיליון שקל זה מחקרים שווקטור אחד מהם לפחות היה בחקלאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ביקשתי, אדוני, לדעת האם חלק מתקציב המחקרים אתם רואים לנכון להפנות לטובת עידוד רכישת והבאת אותם רובוטים שהם כבר היום פעילים בעולם באופן מוצלח? אתגר של לטפל בפרי הדר בספרד לא שונה מהאתגר בלטפל בפרי הדר בישראל. אם אותו מוצר רובוטי עובד באופן מוצלח באירופה, אין שום סיבה שאנחנו נישאר הרחק מאחור, כי אתה הרגע בעצמך אמרת לי שאנחנו צריכים, א', להדביק את הקצב, ב', ליהנות מהפירות הפוטנציאליים, תרתי משמע. בלתי מתקבל על הדעת כפי שהבאתי בדברי הפתיחה שלי, שבחתך מסוים בכל מה שעוסק באזור האגריטק אנחנו מאוד מובילים ומתקדמים ואנחנו מושא ולחיקוי והערצה בעולם, ואילו בפוטנציאל השני אנחנו נשארים הרחק מאחור. אני רוצה לדעת מה אנחנו באמצעות משרד החדשנות והפיתוח יודע לתת כתרומה במשקל סגולי בתפעול שלו של האירוע? << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> למרות שנתתי דוגמה רק את הנושא של הרובוטיקה וכל הטכנולוגיות, המחקרים בתחום החקלאות לא מסתכמים רק בזה. הם מסתכלים בחקר הקרקע, במזיקים. במשרד החקלאות יש מפות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא נסתר מעינינו לחלוטין. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> הכול זה אחד קשור בשני ובסוף זה צריך לתת איזושהי תוצאה. למשל, המעקב אחרי חלקות הקרקע. אנחנו שותפים בפיתוח ביחד עם תוכנית לוויינית שמשדרת לקרקע כל הזמן במכון ויצמן, וגם במשרד החקלאות רואים את הנתונים על אופן הגידולים, איך מתחלקת הקרקע, איפה יש קרקע יותר פורייה, איפה יש קרקע יותר מזוהמת. זה גם כן סוג של שיתוף פעולה עם מחקרים של משרד החקלאות ושלנו ביחד עם האקדמיה, עם מכון ויצמן לדוגמה, להגיד איפה יש אפילו, לצערנו, עדיין שאריות של סיבי אסבסט שהקרקע כבר לא יכולה להיות חקלאית שם. קשה לי לדייק את זה רק לכמה כסף הופנה לצורך שיפור הטכנולוגיה, אבל אפשר לנטר את זה ולמפות את זה. אם זה חשוב אני יכול להביא את זה לישיבה נוספת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב לי. אני לא רוצה רגע להיות מובן לא נכון. אין צל של ספק שהתקציבים מגיעים למקומות נכונים ואתה מדבר כרגע על טיפול במזיקים ועל תשתית הקרקע והיתכנות הגידול בה כדי שההשקעה לא תרד לריק חלילה, אבל לצד זה אנחנו כרגע עוסקים בבחינת אפשרות שחרור ידיים עובדות בעבודת הקטיף לדוגמה בפירות וירקות. אנחנו יודעים כאמור שיש רובוטים מוצלחים בעולם, אז פעם ראשונה שאלתי אם אתם מעורבים בהליכי המחקר והפיתוח של פתרונות ישראלים ברובוטיקה? פעם שנייה אני אומר, מה שכבר יש בעולם ומוצלח, מה אתם עושים כמשרד החדשנות להביא משהו כל כך חדשני ומוצלח בעולם, וגם לעודד ולטעת ביטחון אצל החקלאים וגם להוציא תקציבים ממשרד האוצר ולדאוג להעביר אותם נכון למשרד החקלאות כדי שיזרזו את אותן טכנולוגיות מוצלחות בעולם? כל מה ששאלתי כרגע זה מה אנחנו יודעים לעשות כדי לחסוך בידיים עובדות? מרגע שהבנו שהידיים העובדות ברוב רובן הן לא ישראליות, אז שום שיקול אחר לא יכול לעניין אותנו. אנחנו רוצים לתת ביטחון תזונתי ותעסוקתי לחקלאים ולצרכנים בישראל על ידי כך שהיבול יהיה זול, יהיה זמין, יהיה מהיר. הרבה פעמים גם אם יש ידיים עובדות אבל לא מספיקות להגיע לפרי בזמן, עד שמגיעים אליו חייבים להוציא אותו מהעץ כדי שהוא לא יפגע בעץ, וכבר לא נהנים ממנו כיבול, אז זה כבר מסב עוד נזק. כל מה שאני מבקש לדעת, איפה המשקל הסגולי שלכם כמשרד החדשנות כדי לעודד ולפתח ולהטמיע את החדשנות הקיימת בעולם, שישראל מפגרת אחרי העולם בעשרות רבות של אחוזים. כל השאר מעניין ונכון ומעולה, לא חונה פה בדיון הזה בטח. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> רק אני רוצה להפריד את זה. אנחנו מתמקדים יותר במחקר באקדמיה. רשות החדשנות זה גוף סטטוטורי בפני עצמו, הוא מטפל בקטע של התעשייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, גם אקדמיה זה לא סותר. אקדמיה זה גם פיתוח. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> יש לנו תוכנית שנקראת "מאיצי מדע" שאנחנו שם תומכים בכל רעיון שמישהו חלם בלילה, איך לקטוף גויאבות או איך לגדל דגים עם שלט מרחוק. כל רעיון כזה מתקבל בברכה ואנחנו תומכים בו גם מבחינה מחקרית וגם מבחינה תקציבית. זה עובר אחרי זה לרשות החדשנות ושם יש ועדות - - - וועדות מחקר שהן מחליטות. ברגע שמועלים נושאים כאלה כפי שאדוני הזכיר ויש חסמים, ניתנת להם עדיפות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> יושב איתי פה עומר שכטר שהוא הנציג שלנו ברשות החדשנות במועצה כמדען הראשי. זה מדען שהוא נבחר על ידנו והוא מדווח לשרה שהיא מברכת אותך על כל הפעילות הזאת, ומעריכה מאוד את ההזדמנות שנתת לנו לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהזדמנות הזאת נאחל לה הצלחה. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> תודה רבה. מרגע שזה עובר לתעשייה זה התפקיד שלנו לעקוב אחרי זה, אבל מי שמטפל בנושא הזה זה רשות החדשנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אם צריך נביא את הנתונים משם. לא תהיה שום בעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אשמח להתעדכן גם בהמשך. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אני חייב לצאת, אבל אני חושב שעברתם מהר מידי על הסוגיה הזו של גיל החקלאים. צריך להבין, בשביל להביא חקלאים צעירים שזה יעד מאוד משמעותי, והיעד הראשון שלנו קודם כל להגדיל את הייצור. היעד הוא לא להפחית ידיים עובדות. היעד הוא להגדיל את הייצור. טורקיה בחמש השנים האחרונות הגדילה את ייצור הפירות מ-22 מיליון טון ל-27 מיליון טון. הם עשו את זה לא בגלל חדשנות. הם עשו בגלל שיש להם הרבה מאוד ידיים עובדות, פליטים שבאו מסוריה, שמבחינתם העבודה היא ללא כסף אלא רק תמורת מזון, מים שהחקלאי לא צריך לשלם, והם עלו מ-22 מיליון טון ל-27 מיליון טון. אתה מבין שזה הישג דרמטי. אנחנו בישראל רוצים לגדול. משרד החקלאות רוצים לגדול. סוף-סוף אחרי למעלה מעשור לגדול בייצור. בשביל לגדול בייצור אתה צריך בסופו של דבר שיהיו חקלאים. אם לא יהיו חקלאים לא יהיה צורך בעובדים זרים כי לא תהיה חקלאות. כדי לגדול בתוצרת אתה מוכרח להביא חקלאים צעירים. צריך לזכור, חבר'ה שסיימו צבא ובצבא הם ראו פיתוחים טכנולוגיים באמת מהמעלה העליונה ביותר בתחום הצבאי-ביטחוני, כשהם מבינים שיש בצבא רכבים אוטונומיים, אז הם רוצים רכבים אוטונומיים גם בחקלאות. זו פונקציה של בעיקר השקעות תקציביות בפיתוח וברכישה. כשזה יקרה אתה תראה שתוכל לגדול בייצור לשוק המקומי גם אם תביא יותר ידיים עובדות. צריך להבין שכל חקלאי חדש שנכנס, הוא מביא איתו עובדים זרים כי כדאי לו. בסוף שם המשחק, כדאי לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כדאיות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> הכדאיות, מה לעשות. תראה, אני זוכר כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי, מה אתה רוצה מהחקלאים, הם שורדים. אמרתי, אני לא רוצה חקלאי שורד, אני רוצה חקלאי מתפרנס בכבוד. חקלאי שורד לא ישרוד בחקלאות. חקלאי מתפרנס בכבוד, לא רק שישרוד אלא הבנות והבנים הממשיכים יכנסו בנעליו. זה היעד שלנו. האמן לי, יושבת פה חבורה סביב השולחן שמייצגת עם של חקלאים. תראה, אני איש אופטימי באופיי. עד שהכרתי את החקלאים הסתבר לי שהם יותר אופטימיים ממני. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> כבוד השר, במדיניות הקיימת של היום לא נוכל להגיע למה שאתה אומר, ואתה צודק במיליון אחוז. לפני שנים לא פעם אמרתי, חייבים להחליט על איזושהי מדיניות לכיוון החקלאות. רוצים חקלאות? תגידו חקלאות, תעשו חקלאות ותשקיעו בחקלאות, אבל לא יכול להיות שמפעילים עלינו עוד מיסים, אגרות במים ואנחנו נייצר ונייצר. הבנים שלנו ברחו מהמשקים ולא יגיעו לשם כל עוד שהמדיניות הזאת קיימת. << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אם אפשר. אני מבין שהשר עומד לצאת ואני חייב להגיד איזה משפט. קודם כל, כל הצעירים מוזמנים לבוא לרמת נגב. יש הרבה קרקע, הרבה מים. אתם מוזמנים. נעשה את הכול לקלוט אתכם, רק תבואו, כי בנגב זה העתיד לייצור המזון של מדינת ישראל. אני רואה גם את התוכניות של משרד החקלאות. אנחנו כולנו באותו ראש. אני חייב להגיד לכם משהו בנושא הספציפי של הדיון שאנחנו מדברים על חיסכון בידיים עובדות. אנחנו כולנו סבלנו פה ימים ולילות, כל מי שיושב סביב השולחן הזה בנושא של העובדים הזרים. קרתה פה מהפכה. גדלנו ל-50,000 עובדים, מכסות, לצערי הרב בנסיבות קשות, אבל אין מה לעשות, זאת עובדה. אני רוצה לתת לכם דבר מדהים. אנחנו מו"פ רמת הנגב, זכינו במכרז של משרד החקלאות ואנחנו הולכים להקים ממש בימים אלה, אני מחכה לחתימה של השר, אנחנו נצא בימים אלה להוריד את הטרקטורים, להתחיל להקים את החממה הטכנולוגיות. יישב חקלאי במשרד שהוא צמוד לחממות והוא מפעיל את הכול דרך המקלדת והכול יעבוד. תיראו ממה נדהמתי, למה רציתי להגיד את זה. כבוד היושב-ראש, שמעתי את השאלות שלך ואני רוצה שתבינו. עוד מעט הנציג שלנו יציג במצגת את כל הפרויקט. מה שלמדתי מאז שהתחלנו לבנות את הפרויקט הזה, זה פשוט לא יאומן כל הטכנולוגיה, הנושא של רובוטים, ויש פה אנשים שפיתחו, זה כבר עובד בעולם. באוסטרליה יש רובוטים שקוטפים עגבניות. אתם יודעים מה הכי מדהים? שמי שפיתח את זה זה ישראלים. זה הכי מדהים. אני בא ואני רואה טכנולוגיה שעובדת באוסטרליה. שולחים לי סרטון, חברת ערוגה, חברה ישראלית פיתחה רובוטים שעובדים באוסטרליה וקוטפים עגבניות. פשוט מדהים. פשוט לא עשו את זה בארץ. אנחנו צריכים לשנות עכשיו את המחשבה, לשנות את הכול וללכת לכיוון הזה, כי היום אנחנו עוברים פה סיוט בנושא של העובדים זרים. אנחנו חייבים לשנות את הדיסקט בעניין הזה כי היום כוח האדם שלנו בגידולים האינטנסיביים זה כמעט 70% בהוצאות הייצור. את זה אנחנו צריכים לתקוף ושם אנחנו צריכים לעשות את כל המאמץ. תודה שנתתם לי את הזכות לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אמנם לא בזמן אבל אמרת דברים מאוד מאוד חשובים ולשם אני רוצה שנגיע. זו היא מטרת הדיון. אני בהזדמנות הזאת שואל את כל המכובדים כאן מה אנחנו כמדינה עשינו בעשר, 15 השנים האחרונות כדי שאותו ישראלי מחברת ערוגה יישאר כאן וישאיר את התוצר המדהים הזה של אותו רובוט כאן ולא ימכור אותו באוסטרליה וישווק אותו באוסטרליה קודם? זאת השאלה. התשובה היא תקציבים. על זה דיבר השר קודם. אם יהיו תקציבים שיעודדו מפתחים לא רק למחקרים, חשוב מחקרים, אבל לכל הפיתוח של אותה אוטומציה ואותה חדשנות טכנולוגית, אנחנו נביא באמת תוצאה שגם תוכל להגדיל את היבול, גם תוכל להשאיר את הכדאיות ברמה גבוהה אצל אותו חקלאי והילד הממשיך שלו, וגם להגדיל את הרווחיות. זו היא המטרה. הרבה פעמים לצערי משרד האוצר שומר מאוד בקנאות ובקמצנות על מיליון ביד ימין, ובאותה שנייה ביד שמאל משלם 100 מיליון. התפקיד שלנו פה זה לפקח על התהליכים ולגרום להם ולעודד אותם להסתכל במקרו כלכלה ולא רק במה שתקציבי להיום. לא רק בהשפעה פיסקלית מיידית אלא בראיה ארוכת טווח. זה התפקיד שלנו כנבחרי ציבור. סיימת? << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> סיימתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה על דבריך המפורטים ועל המאמץ הרב. לפני שנעבור להקשיב לשאר הדוברים אני מבקש לקבל את המצגת שהכינו לנו משרד החקלאות, ברשות הד"ר מיכל לוי שהיא המדענית הראשית. לאחר מכן יש לנו עוד שלוש מצגות. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> טוב, תודה רבה. אני אקצר כי הזמנו לפה כמה חברות ויש עוד דוברים שכן חשוב לנו שידברו. לפני שאנחנו מתחילים להיכנס לדברים, כן רציתי להציג את הנושא בכללותו. אנחנו מדברים על מערכות מזון. אנחנו מדברים על ביטחון מזון. למעשה השיח הוא צריך להיות סביב כל המרכיבים והפעילויות שקשורים ליצור ולצריכת המזון, כשאנחנו מתייחסים גם לתוצאות הכלכליות, הבריאותיות והסביבתיות. בעצם מההגדרה הזאת נגזרת כל העבודה וכל ההתנהלות סביב עולמות החקלאות. (הצגת מצגת) כשאנחנו באים לדבר על איך אנחנו מבססים את מערכות המזון במדינת ישראל ובכלל בעולם כדי להביא לביטחון מזון, אז יש לנו שלושה אתגרים בהתמודדות הזאת. מצד אחד זה הבטחה וביטחון מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה. אני מדברת במדינת ישראל אבל זה נכון לעולם. גם חשוב לנו מאוד שתהיה תמיכה ברווחיות ובפרנסה של החקלאים, ולא רק החקלאים. בעצם כל מי שמעורב בשרשרת המזון, ובסופו של דבר על מנת גם להסתכל על הדורות הבאים אנחנו צריכים שהחקלאות תתקיים באופן מקיים ומתוך ההיבטים הסביבתיים. שלושת האתגרים האלה, אם בוחנים אותם לעומק הם קצת עומדים בסתירה אחד מול השני וזה בעצם האתגר הגדול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם נדייק בשקף הקודם, 2 ו-3 בסתירה ל-1. זה לא כל אחד מהם בנפרד. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> גם 3 יכול להיות בסתירה ל-2. 2 תומכת ב-3. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> לא בהכרח, כי כדי להעלות יבול אז יכול להיות שכדאי להשתמש ביותר דשן, אבל הדשן הוא מזיק לקרקע לטווח ארוך. יש פה סתירות בין שלושת האתגרים האלה וזה הופך את זה בעצם לאתגר הרבה גדול ומשמעותי. אם אנחנו מסתכלים על מקצת מאתגרי ביטחון המזון, אנחנו נמצאים בוועדה לעובדים זרים ולכן נתמקד באתגר של כוח אדם. ארבעת האחרים שמצוינים פה הם אתגרים משמעותיים מאוד וכל אחד הוא ענק בפני עצמו. למעשה אנחנו במשרד מסתכלים על הדרך להתמודד עם נושא כוח אדם בשלושה טווחי זמן, הראשון הוא כמובן בטווח המיידי, מה אנחנו עושים עכשיו. השני הוא בינוני והשלישי, מטבע הדברים, רחוק. בטווח המיידי כבר היום נעשות השקעות שכמובן יכולות להתעצם ולהתגבר. היושב-ראש הזכיר וגם השר את נושא התקציב, שככל ויהיו בידי מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות תקציבים משמעותיים יותר, ניתן יהיה להשקיע יותר גם במיכון שהוא מאוד משמעותי ומסייע בעבודת החקלאים, גם בייצור מקומי וגם מייבוא. יש לנו את הנושא של פתרונות בטווח בינוני, שיש היום לא מעט חברות גם בארץ וגם בעולם, דרך אגב, שעוסקות בתהליכי מחקר ופיתוח. אנחנו נתמקד היום בחברות ישראליות שנמצאות פה, שגם תהליכי המו"פ האלה נתמכים גם על ידי הממשלה בערוצים שונים, אבל כמובן שככל ואנחנו כממשלה נשקיע בהם יותר, ככה התוצאות האלה יגיעו מהר יותר לידי מימוש ובסופו של דבר להטמעה. אם אנחנו מסתכלים על פתרונות בטווח הרחוק, אז אנחנו מדברים כמובן על הנושא של המחקר. יש פה נציגות של מכון וולקני. גם דיבר קודם יענקל'ה מוסקוביץ' בשם המו"פים האזוריים שגם בהם אנחנו תומכים בפעילות שלהם. המחקר הוא למעשה ייתן לנו את המענה בעתיד הרחוק יותר. אם אנחנו מסתכלים על טווח מיידי, ההשקעה של מינהלת ההשקעות, ונמצא פה יוסי שטיינברג, סמנכ"ל מינהלת ההשקעות אצלנו משרד החקלאות, למעשה יש שני נהלים עיקריים שהם תומכים בהטמעה של טכנולוגיות. הראשון הוא עוסק בעולמות של חדשנות. למעשה מחפשים את הטכנולוגיות היותר מתקדמות שכבר בשלות להטמעה, טכנולוגיות מסחריות ומסייעים לחקלאים באחוזי מענק גבוהים מהרגיל, אחוזים של בין 35% ל-50% על מנת לרכוש את הפיתוחים האלה. יש פה כמה דוגמאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוכלי בבקשה להרחיב על זה מעט יותר? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> יש נוהל שהוא רץ במשרד החקלאות כשלוש שנים, שלמעשה פונה לחקלאים ומציע להם לרכוש טכנולוגיות שהפכו להיות טכנולוגיות מסחריות בחמש שנים האחרונות, וזה כדי לייצר את קפיצת המדרגה הטכנולוגיות אצל החקלאים. הקושי הגדול באימוץ טכנולוגיות חדשות על ידי חקלאים הוא למעשה נובע, אחד, מהחשש, מסיכון. מדובר בטכנולוגיות חדשות. לא תמיד החקלאים יודעים איך זה ישפיע ואיך זה יעבוד. הם חוששים מהחדש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה אתם לא מרחיבים את זה טיפה יותר לטכנולוגיות שקיימות בשוק שמונה שנים, עשר שנים? אני לא אומר שאם בן אדם רוצה לרכוש קומביין, יגיד לך, בואי תשתתפי איתי במימון. הוא מוצר ישן, כולם מכירים, יודעים מה הרעיון שלו, נגמר, אבל עד חמש שנים ייצור של אותו פיתוח, את אומרת שזה לא זמן מספיק בטוח כרשת ביטחון לאותו חקלאי להסתכן ולהביא. אולי נלך על שמונה שנים. הוכחת הצלחה של אותה טכנולוגיה. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> נכון. פה בא נוהל האצה שאחוז ההשתתפות שלנו כמשרד היא גבוהה יותר יחסית לנהלים אחרים בגלל הקושי ובגלל הצורך וההבנה שלנו שנדרש פה השתתפות יותר משמעותית ביחד עם החקלאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מנסה רגע לדעת, ברשותך, גבירתי. רובוט שמסייע לבעל גפן לזמור את הענבים - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> בוצרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוצרת. כמה שנים קיים בשוק? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה כבר קיים לא מעט שנים, להבנתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה לא בנוהל הזה, זה בנוהל הזה שמדבר למעשה על רכישה, הטמעה של טכנולוגיות שהן קצת יותר ותיקות, לא בהכרח מיושנות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בוצרת כבר קיימת 20 שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה בוצרות יש בארץ? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני לא יודע כמה, אבל יש כבר הרבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא יודע להגיד לך. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> בנוהל הזה ההשתתפות של משרד החקלאות היא בסדר גודל של 30%–35%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת טכנולוגיה שהיא שגורה. אני קיבלתי ממנכ"ל משרד החדשנות אינפורמציה שיש רובוט שמבצע קטיף של תפוזים ותפוחים. אני רוצה לדעת כמה זמן הוא קיים בעולם? מה מידת ההצלחה שלו על פי מבחני זמן? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> יש לנו פה חברה שעוסקת בקטיף תפוחים ותיכף הם ידברו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדהים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> כן. למעשה יש לנו נוהל נוסף שעוסק בהטמעה של טכנולוגיות שהן הרבה יותר ותיקות וגם פה המשרד משתתף בהשתתפות של 30%–35% ביחד עם החקלאי. גם פה יש מגוון של טכנולוגיות שמסייעות למעשה לחקלאים לבצע עבודות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה האחוז מהתקציב שהקצבתם לזה ממומש? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יוסי שטיינברג, סמנכ"ל להשקעות במשרד החקלאות. אחוזי מימוש מתקרבים ל-100%. אנחנו מציבים תקציב לנושאים האלה ואחוזי מימוש מתקרבים ל-100%. אני יכול להגיד יותר מזה. ככל שיהיה לנו תקציבים נוספים עבור הנושא החשוב הזה של מיכון, של חדשנות, של טכנולוגיה, נוכל להעביר אל המשקים החקלאיים בישראל כמויות גדולות יותר של מיכון, של טכנולוגיות ובדרך הזאת להגדיל את היקף הטכנולוגיות שמשמשות את החקלאים בישראל כשכולם מרוויחים מזה. זה נותן מענה גם בהקשר של הגדלת הייצור שהשר והמנכ"ל הזכירו, גם בנושא של כניסה של דור חדש של חקלאים, כי ברגע שדור צעיר שוקל האם להיכנס לחקלאות בישראל, אחד הדברים שהוא מסתכל עליהם, האם זה בגדר ענף טכנולוגי, ענף הייטקי או ענף מסורתי? ככל שהדור הצעיר רואה שהענף החקלאי הוא ענף שנשען יותר על הייטק, יותר נשען על מיכון מתקדם, המוטיבציה שלו להיכנס לנושא הזה גדולה ולכן יש פה חשיבות גדולה מאוד. נושא של הפריון, נושא של יעילות, נושא של שימוש יעיל במשאבי מים, במשאבי קרקע, כל הדברים האלה גדלים מאוד כשאנחנו משתמשים במיכון, לכן ככל שיהיה לנו פה מקורות תקציביים גדולים יותר כדי להעביר את זה אל המשקים החקלאיים, המשקים החקלאיים מעוניינים לקנות את המיכון הזה. יש ביקוש גדול. זה כמובן תלוי במקורות שיעמדו לרשותנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה גובה התקציב השנתי? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> כשאנחנו מסתכלים על שנת 2023 בנושא של המיכון, התמיכה הייתה בסדר גודל של 35 מיליון שקלים במונחי מענק. זה אומר שההשקעות כנגד זה היו כ-110 מיליון שקלים. החקלאים רכשו כלים ב-110 מיליון שקלים כשמתוך זה המענק שמימנה המדינה היה 35 מיליון שקלים. הנושא השני שהוזכר, הנושא של האצת טכנולוגיות, אותם היבטים חדשניים יותר, שם התקציב היה כ-12 מיליון שקלים למענקים, מה שבעצם מבטא השקעה בטכנולוגיות בחקלאות של כ-30 מיליון שקלים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רק אוסיף משפט אחד. חשוב לי מאוד שגם יידעו שבכל מיני סיורים שהשר יוצא, שאני יוצא, אתם פוגשים חבר'ה, חקלאים צעירים. הם כל כך מתגאים בעשייה שלהם וכמה המיכון והדיגיטציה וכל הדברים קושרים אותם חזק מאוד לחקלאות. אחד מהם התפאר ואומר לי, תראה, כשאני נמצא בתערוכה בברלין, בכל מיני מקומות בעולם אני מפעיל את הלו"ז שלי, את כל העסק, את כל הדברים דרך הטלפון בכף היד, כלומר הדברים מהסוג הזה מושכים צעירים להרגיש שהחקלאות זה לא מה שיש, בפרט שאנחנו יודעים שבפועל העובדים הזרים הם עושים את העבודה הקשה ביותר, אבל עדיין כל זמן שלא נתמוך בצורה הזאת של החדשנות בצורה מלאה, לא נצליח לפתח אתגר טכנולוגי בנושא הזה, לכן גם השר וגם המנכ"ל, כולנו יחד עם המדענית הראשית נאבקים כי חשוב לנו מאוד לראות את הדור הצעיר, דור ההמשך אני קורא לזה, שהם ימשיכו להיות איתנו. אתה היום פוגש אותם, חלקם בורחים. מוחות טובים בורחים לחו"ל עם הידע המצטבר והזיכרון הארגוני שלהם, מותירים אותנו אחרי זה לפגוש אותם בכל מיני תערוכות, דברים יפים שהם עושים אבל זה עם סמל של דגל של מדינה אחרת, או שאתה פוגש אותם בתחומים אחרים לגמרי ותחום החקלאות נזנח. אם לא תהיה טכנולוגיה ולא יהיה את כל החדשנות הזאת ולא יהיה תמיכות ולא יהיה את הדברים האלה, איך שהשר אומר, זה פשוט לא ישתלם להיות חקלאי ואנחנו בסוף נסתמך רק על ייבוא ועל השיגעונות של ארדואן שפעם מפסיק את העגבניות. אנחנו לא יכולים להיות במצור כלכלי תזונתי אם אנחנו לא נדאג לעצמנו, לכן המאבק פה אמיתי. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> ב-יולי 2022 ברפורמה נקבע שיוקצו 2.6 מיליארד שקל לחמש שנים לנושא הזה של חדשנות ומחקר ופיתוח. אגב, שר האוצר הכריז על זה מעל כל במה גם לפני חודשים אחדים. ממש חודש-חודשיים לפני המלחמה ההודעה הזו עוד הייתה באוויר. כמובן שעד היום שקל אחד מה-2.6 מיליארד שקל האלה לא הגיע לשטח. הרפורמה נעצרה אחרי שתי הפחתות של מכסים, האחרונה בינואר 2023 ובעצם עכשיו זה נושא שנוי במחלוקת. כמה מזה עומד לרשות חדשנות ומחקר ופיתוח? האם כל הסכום לחמש שנים? אגב, סכום מאוד משמעותי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כל שנה 520 מיליון. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> זה 2.6 מיליארד שקל אך ורק לחדשנות ומחקר ופיתוח. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני מדבר על ההשקעות. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> השר כרגע מדבר על תקציב אחר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אני מדבר אך ורק על החדשנות, סוגיה שהיא שנויה במחלוקת. גם אם הרפורמה, 40% ממנה בוצע ו-60% לא בוצע, עדיין 40% מ-1.2 מיליארד שקל זה 200 ומשהו מיליון שקל בשנה רק לחדשנות טכנולוגית. יש שיטת ה-BFM, אתה מכיר אותה? שיטת ה- BFM אומרת בוקרה פיל מישמיש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לבושתי אני כבר שמעתי את זה איזה פעמיים ולא זכרתי. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> למה אני אומר את זה? כי אתה יכול להשתמש בזה כבדיחה ואתה יכול להשתמש בזה ברצינות. אם תהיה חדשנות טכנולוגית כמו שאנחנו חושבים, אנחנו נגיד בוקרה פיל מישמיש, מחר יהיה מישמיש, ואם לא אז אנחנו נגיד, בוקרה פיל מישמיש בהלצה. זה מה שיעשה את ההבדל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין לי אלא לאלץ לעצור רגע את החגיגה ולפנות לנציג משרד האוצר. נמצא איתנו מר אוראל פיין שהוא רפרנט חקלאות במשרד האוצר. אני מבקש להודות שוב פעם לכבוד השר. (שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר יצא מהישיבה) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לתת לי בבקשה התייחסות שמנותקת רגע מהמצב שנכפה עלינו מאז פרוץ המלחמה. האם לגישתכם ולהבנתכם נכון יהיה להשקיע היום מעט יותר כדי שמחר נקצור, תרתי משמע, הרבה יותר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין, אגף תקציבים. לפחות כך אנחנו רואים את הדברים באוצר. אנחנו כן מייצרים איזושהי הבחנה בין מו"פ מחקר ופיתוח חקלאי לבין הטמעה של אותם פיתוחים חקלאיים שמפותחים גם בארץ וגם בעולם. ברור לנו בסופו של דבר שיש גם את המו"פ כשלעצמו. יש גם את המו"פ שצריך שיהיה במדינת ישראל מו"פ ציבורי, מחקר ציבורי שיעשה ושייתן פתרונות למקרים ובעיות שאלמלא המחקר הציבורי לא יעסוק בהם, שום חברה פרטית לא תעסוק בהם, וחשוב שנמשיך לקיים את אותו מחקר ציבורי, ויש את מה שהחקלאים צריכים ורוצים. אני כן מתחבר לדבריו של השר דיכטר. בסופו של דבר מה שיביא חקלאים צעירים לתחום זה לא אם יהיה טכנולוגיות יותר או פחות. בסופו של דבר חקלאי יכנס לעסק החקלאות אם יוכל לפרנס את משפחתו, בראש ובראשונה. בגלל זה השר דיכטר מדבר על עובדים זרים יותר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> התקבלת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שהחקלאים אנשים מצוינים, ציוניים שעושים עבודת קודש. הם בראש ובראשונה אנשי עסקים שמסתכלים בסופו של דבר על איזושהי שורת רווח בסוף השנה ואל מולה הם פועלים. אני חושב שאם נגיד אחרת אנחנו ניתמם. הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח, אם אני שנייה מנתק את שנת 2024 ואני מנתק את שנת הקורונה, הלכו וגדלו בין השנים. זה לא שאנחנו נמצאים באיזושהי מצוקה או שתקציבי המחקר והפיתוח קוצצו במרוצת השנים. ההיפך הוא הנכון. אם אנחנו מדברים על תקציב המדענית הראשית, גם בשנת 2022 וגם בשנת 2019 הם היו הגבוהים משחר ההיסטוריה. אותו דבר הייתה תוכנית התמיכות של משרד החקלאות שעוסקת במחקר ופיתוח ותמיכות. אותם מנהלי השקעות שיוסי כרגע מנה מגיעים מאותה תוכנית תקציבית של תקציב משרד החקלאות, אז אני לא חושב שזו הבעיה בכלל. אנחנו באוצר מאמינים שמה שיביא חקלאים, ובכללי מה שחקלאים במדינת ישראל צריכים זה ודאות שבסופו של דבר תגדר את אותו סיכון עודף שממנו סובל ענף החקלאות. אני חושב שעל זה אנחנו גם נסכים עם הדרג המקצועי הבכיר במשרד החקלאות. השאלה היא איך עושים את זה אל מול העלויות ואל מול התמורות שהכלכלה והמשק וכלל אזרחי מדינת ישראל עתידים לקבל מאותו מהלך. הדבר הזה הוא לא פשוט. הוא מורכב, הוא לפעמים חוצה ויוצא מתחום ענף החקלאות. מבחינה תקציבית, לשאלתך היושב-ראש, התקציבים שמופנים למחקר ופיתוח במשרד החקלאות וברשות החדשנות, שזה עוד איזשהו ערוץ שעולם האגריטק מקבל ממנו תקציבים, אנחנו לא נמצאים באיזושהי רגרסיה או באיזושהי תקופת שפל. ההיפך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו תחלקו רגע. תקשיבו, לאורך כל הדיון הפוקוס עובר למחקר ופיתוח שלא עוסק בהכרח במתן פתרונות שבקצה שלהן אני אמור ליהנות מיבול גבוה יותר בפחות עובדים. נושא מחקר חשובים מאוד, אי אפשר לוותר עליהם. זה לא הדיון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה מוביל אותי לדברים הבאים. אל מול התקציבים שאנחנו מתקצבים, מי שאמון להתוות מדיניות, לשיטתך אמורה לחסוך בידיים עובדות וכנגזרת מכך בתוצרת מיטבית יותר במחיר אטרקטיבי יותר זה משרד החקלאות. אנחנו באוצר משתדלים לפחות כמה שפחות לא להתערב בהחלטות המקצועיות של הדרג הבכיר. יש שם אנשים נהדרים, מוכשרים שיודעים מה הם עושים. יכול להיות שזה פשוט עוד לא הגיע לשולחני, אבל אני עוד לא ראיתי איזושהי תוכנית אופרטיבית ארוכת טווח שעוסקת בדיוק בעניין הזה שעליו אתה מדבר. יכול להיות ואולי יהיה נכון שתהיה כזאת ושנשקוד עליה ביחד עם אנשי משרד החקלאות, אבל לשאלתך, אני לא מכיר איזושהי תוכנית אופרטיבית שמכוונת לחיסכון בכוח אדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אתה אומר שאתה לא מכיר מה מהתקציבים שמופנים למו"פ מיועדים. אני ביקשתי, כחוט השני עובר בין כל הדוברים. אני מבקש לדעת מה האחוז מהתקציבים המופנים למו"פ, מופנה לטובת פיתוח של כלים חדשניים שיסייעו לענף להסתייע בפחות ידיים עובדות? זאת השאלה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אתה מדבר על ההטמעה של אותן טכנולוגיות או על הפיתוח של אותן טכנולוגיות? כי יש הבדל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מחלק את זה, א', לפיתוח טכנולוגיות, ב', תמרוץ באמצעות מתן מענקים להשתמש בטכנולוגיות קיימות בארץ ובעולם, ו-ג', לדעת מה אחוז ההצלחה. האם יש 30% מתוך אותו תקציב שמיועד לטובת פיתוח חדשנות טכנולוגית, וה-30% זה 200 מיליון, סתם לצורך העניין. אני רוצה לדעת על ציר הזמן לאורך כמה שנים, מה היבול שלנו מאותה השקעה לאורך שנים של אותם מאות מיליונים, זאת אומרת מה המפתחים באמת הצליחו לפתח שסייע לענף? אורי, על זה אתה רוצה לענות? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לי אין מספרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז על תדבר על זה. דברו על מה שיש לכם לענות לי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> גם לי אין מספרים. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> פרופ' אבי צדקה, יש לך מה לומר בנושא, מכון וולקני? << אורח >> אבי צדקה: << אורח >> אבי צדקה ממכון וולקני. אני חוקר הדרים. השאלה שצריכה להעלות פה, איפה בעצם נדרש עיקר כוח העבודה של עובדים זרים? אני יכול להגיד את זה לגבי המטע בצורה ברורה בקטיף. אני לא איש ירקות אבל אני מניח שגם בירקות הקטיף הוא המקום שבו צריך את הכי הרבה ידיים עובדות, ולכן השאלה שצריכה להעלות פה לדיון זה המו"פ שקשור למיכון לקטיף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כל מה שאני שואל, אדוני. אני מתחילת הדיון מנסה לקחת לשם. << אורח >> אבי צדקה: << אורח >> דיברתם על בוצרת. הבוצרת היא טובה רק לגפן יין כי שם לא אכפת לך, בסוף הכול נמעך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם בזית. << אורח >> אבי צדקה: << אורח >> בזית, נכון, המנערת. רבותיי, יש פה שאלה טכנולוגית איפה אנחנו נמצאים מבחינת הפיתוח הטכנולוגי ולמה זה לא מגיע בעצם למגדלים. נמצא לידי פרופ' אביטל בכר, הוא מנהל המכון להנדסה חקלאית. את הידע לגבי איפה נמצאת הטכנולוגיה ולמה היא לא מגיעה לחקלאים, אני חושב שיש לו את התשובות המוסמכות ביותר וצריך לתת לו לדבר. זה הנקודה החשובה, איפה הטכנולוגיה בתחום של הקטיף נמצאת ולמה היא לא מגיעה לחקלאים? תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כל, אורן המנכ"ל, ידידי, אתה צודק. הייתי צריך להבין איפה זה נמצא. אתה ביטאת את מה שאני מנסה בכל מיני טרמינולוגיות לאורך כל הדיון לבטא ולהבהיר. שם אני נמצא, חבר'ה, לא בשום מקום אחר בדיון הזה. בוא נעביר בבקשה את רשות הדיבור למר בכר. פרופ' בכר מהמכון וולקני, ברוך הבא. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> תודה רבה. אני הכנתי מצגת קצרה. אם אפשר להעלות אותה. (הצגת מצגת) אני אתן איזשהו רקע כללי. קודם כל אנחנו מדברים על זה שעלות כוח האדם זו העלות הגבוהה ביותר בחקלאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 70% לערך. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> היא נעה בין 25% ל-40% כמעט בכל הגידולים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> באינטנסיבי זה הרבה יותר. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> יש עלויות נוספות שעולות באינטנסיבי אבל היחסים הם בערך כאלה. כשמדברים על כוח האדם, כמעט ברוב הגידולים החקלאיים עיקר העבודה היא בקטיף. במטעים למשל אנחנו מדברים גם על גיזום וגם על דילול שזה מגיע ל-70%. בירקות בבתי גידול הנושא של קטיף הוא בערך 35% מכוח האדם. הדלייה ושאר הפעולות גם כן 35%. תזכרו שמבחינה טכנולוגית הפתרון שאנחנו מוצאים לגידול אחד או משפחה אחת הוא לא תמיד מתאים לגידול אחר. מה שמתאים לעגבניות לא יתאים למלונים, וכן הלאה. הנתונים האלה מסתמכים על מאגרי המידע של מכון וולקני וכוללים רק את תקציבי המחקר שהגיעו למכון וולקני לחוקרים ולשותפים שלנו במו"פים ובמוסדות אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חוקרים או מפתחים? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> חוקרים, מדענים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה לא מפתחים? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> כי מכון וולקני עוסק במחקר יישומי. הפיתוח, אתה תיכף תראה כמה דוגמאות, הוא מתבצע בשלב המעבר לחברות, אבל את פיתוח הטכנולוגיה אנחנו מבצעים במכון - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המחקר מאפיין את הצורך ואז המפתחים נותנים מענה על פי אותו אפיון? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> כן. אנחנו רואים שבחמש השנים האחרונות, ואני מראה פה רק את תקציבי המחקר לחיסכון בכוח אדם. יש עשרות נושאי מחקר בחקלאות אבל החלק של חיסכון בכוח אדם הוא הולך ויורד. הקול הקורא הייעודי לחיסכון בידיים עובדות בחקלאות היה ב-2012. יש קולות קוראים נוספים שגם בהם מטפלים בידיים עובדות, אבל יש בהם עוד עשרות נושאים ותמיד יש תחרות איזה נושא זוכה. אנחנו רואים שמ-2019, שהמימון היה בערך 1.5 מיליון שקל, הוא ירד ב-2023 לבערך 700,000 שקל. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אביטל, זה פשוט לא נכון. הנתונים שלך לא נכונים. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> הנתונים שלי מדויקים. הם מדברים על מחקר במכון וולקני. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אבל אנחנו הטמענו תקציבים משמעותיים במחקר בתחום של חיסכון בידיים עובדות. זה לא נכון. אתה צריך לתקן את הנתונים. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> הם נכונים לגמרי. בדקנו את זה כמה פעמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שיש אי הבנה קטנה בין שניכם? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> יכול להיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני חושב שיש ביניכם איזושהי הבנה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כל אחד אומר משהו אחר. הוא פרופסור, הוא לא פוליטיקאי. הוא צודק. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה ממש לא נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אורי, אנחנו לא זקוקים לציונים, בסדר? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> בתוך הקול הקורא העיקרי היה תקציבים מאוד משמעותיים בתחום הספציפי הזה. נכון שלא היה קול קורא ייעודי אבל הוא היה מוטמע בתוך הקול הקורא העיקרי גם בביסוס מערכות מזון. זה פשוט לא נכון, אביטל. אתה צריך לתקן את הנתונים. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> יש נושאים רבים שחלק קטן מהם רק נוגע בזה, וזה מתבצע על איזשהו סקר או מחקר או עבודת הכנה שביצענו לקראת הישיבה הזאת, ועברנו מחקר-מחקר מכל המחקרים של וולקני והשותפים שלנו, ובדקנו ברמה גם שקראנו תקצירים כדי לראות מה נוגע ומה לא. אני אעבור הלאה. דוגמאות למחקרים בפיתוחים מהשנים האחרונות שגם קורים כרגע, למשל מערכת רובוטית רב-זרועית לאסיף מלונים, מיני קומביין לאיסוף שאריות צמחים לתחמיץ, ריסוס גידולי פרחים בעזרת מערכת ממונעת וכו'. אנחנו מדברים גם על דברים שקשורים להנדסת ייצור, למשל פיתוח פרוטוקול עבודה בקטיף תפוחים באמצעות במות ממוכנות וכן הלאה. כשאנחנו מסתכלים על האמצעים לשיפור או תחומי הטכנולוגיה, אז יש לנו את תחומי ההנדסה שזה בעיקר מיכון, הנדסת ייצור, רובוטיקה ומערכות אוטומציה. הנושא של מדעי החיים, ביולוגיה ואגרונומיה זה טיפול בפיתוח שיטות אגרוטכניות לחיסכון בידיים עובדות, טיפוח זנים וייצוב הצמח. גם כבוד השר דיבר על זה מבחינת הקיר הפירותי בתפוחים. נושא של בינה מלאכותית שהיום משתלבת כמעט בכל תחום והיא יודעת לעשות את האופטימיזציה של הידיים עובדות בצורה מצוינת, והיא מתחברת לכל שאר הדברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פרופ' בכר, ברשותך, שתי שקופיות אחורה. יש אולי 14 סעיפים פה? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באחוזים, מה מכלל הסעיפים האלה של הפיתוחים והמחקרים קיים כבר בעולם, נוסה ומוצלח? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> מה שאני מראה פה זה דברים שהם במחקר ופיתוח כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בישראל ידוע שזה לא קיים בעולם? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> אנחנו לא עוסקים על דברים שקיימים בעולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> כי אנחנו מפתחים טכנולוגיה שלא קיימת. ברגע שהטכנולוגיה קיימת יש גופים אחרים שיכולים לטפל בה - חברות, מו"פים חקלאיים וכן הלאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא אני אשאל אותך שאלה. בדרום אמריקה איך אוספים מלונים? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> אין לי מושג איך בדרום אמריקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדקתם? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. יכול להיות שהמינימום של המינימום הנדרש, תחסכו ככה גם בהוצאות, תקציבים, כוח אדם ושנים רבות. קודם כל תעשו מחקר שוק איך זה עובד בעולם, אם זה קיים, ואם כן, ללכת לראות. יכול להיות שדרך זה לפתח את הפתרון האולטימטיבי שהוא טוב ומוצלח יותר ממה שהיום כבר קיים. להתחיל ממשהו. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> תראה, אנחנו עושים את זה. אני לא מומחה למלונים לכן אני לא יכול לענות על השאלה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סתם נתפסתי במלונים. ריסוס גידולי פרחים בעזרת מערכת ממונעת. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. הייתי בטוח עד הרגע שזה קיים אבל הנה עכשיו למדתי שזה לא קיים. יכול להיות שבהולנד זה כן קיים? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> כן. בהולנד זה קיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מדבר על העיקרון, לא נקודתי. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> הדוגמה שהבאת היא מצוינת כי בהולנד זה קיים. בארץ המערכות של הולנד לא עובדות ולכן עושים התאמה בארץ - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> החממות נראות שונה, הקרקע שונה, הפסיליטיז שונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון וממנו ניתן להשתדרג בהתאמה למדינת ישראל. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן שאלתי מה האחוז מכלל הסעיפים הם תולדה של המשך פיתוח על משהו שכבר קיים בעולם? << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> הנושא של ריסוס גידולי פרחים בעזרת מערכת ממונעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טיפול לשיפור אחידות גודל הענבים באשכול. אני מניח שבצרפת יש להם בקיאות לא רעה. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> אני לא יודע. זה מחקר שהוא ביולוגי והוא לא בתחומים שלי, אבל אם הייתה כבר שיטה לעשות את זה, לא היה צורך במחקר של מכון וולקני בתחום הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. << אורח >> אביטל בכר: << אורח >> פיתוח פרוטוקול עבודה בקטיף תפוחים עם במות לא היה קיים לפני כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה, בביקורים שאני ערכתי, סתם לצורך העניין, באיטליה באופן פרטי, יש אזורים שלמים בוודאי בצפון איטליה שיש שם גידול תפוחים באופן נרחב מאוד, יותר מבמדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הקיר הפירותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מובילים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מובילים, נכון, ואתה עומד ומשתומם ומסתכל ואומר, תשמע, הלוואי ואנחנו נלמד מהם. האם בדרך לתת מענה פה בארץ מישהו מכם יצא לאיטליה לבדוק שיתוף פעולה, זיהוי, מחקר, העתקה, רכישה, שיפור, התאמה למדינה שלנו? למרות שאיטליה מאוד דומה לישראל. זאת השאלה שלי. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> בנושא הזה מי שהיה בתפוחי בראשית ברמת הגולן, אני ביקרתי שם פעם אחת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מי שמגדל תפוחים. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אתה צודק במאה אחוז. הייתי במקום מסוים. יכול להיות שזה קורה בעוד הרבה מקומות, אין לי מושג, קשה לי לומר. אני לא חקלאי ואני לא מומחה לתפוחים, אבל במקום שאני הייתי אז באמת ראיתי את השדרות שנטעו אותם שם, של תפוחים, ובאמת יצרו מעין מסדרונות, מסלולים כאלו שרכב ממוכן יכול להיכנס ובעתיד יוכל לעשות את העבודות. שאלתי מה קורה, אז עוד לא הגיעו לשלב הזה של המיכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק שם אני נמצא. זה מה שאני מבקש מכם, חבר'ה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני יכול לומר שמתקיימות לא מעט תערוכות במהלך השנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מעודדים יציאת משלחות של חקלאים לתערוכות בעולם? << אורח >> אורן לביא: << אורח >> בדיוק על זה אני רוצה להשיב. יש תערוכות שמתקיימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תשקיעו היום מעט יותר, נחסוך ונרוויח הרבה יותר מאוחר יותר. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני התכוונתי לצאת לתערוכה הקודמת ובצל המלחמה אני נאלצתי לוותר על האירוע הנחמד הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם היית מנסה לצאת היית רואה ששמנו לך צו עיכוב יציאה מארץ. היינו תלויים בחלוקת המכסות. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> באוקטובר יש תערוכה נוספת. אני מקווה בעזרת השם שהדברים פה יהיו יחסית רגועים ככל שאפשר ואז אני מתכוון לצאת לזה. אני לא יודע איך יצאו בפעמים קודמות, אבל לצאת גם עם חקלאים. אפשר גם שמכון וולקני כמובן יצטרפו לכזה אירוע. אני חושב שזה דבר חשוב לבוא ולראות ולהתרשם בצורה מקצועית. בהזדמנות הזו אני אומר, אולי גם יו"ר הוועדה יצטרף ויבוא וגם כן יראה את הדברים האלו. אני חושב שאתה עושה כאן דיון סופר חשוב, ובמאמץ משותף אפשר לעשות את זה. גם אפילו החברים מהאוצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מודה לך. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> יכול להיות שאחרי שהעליתי את מה שהעליתי באמת יהיה לי צו עיכוב מהארץ והתקציב יקוצץ בעוד כך וכך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם אופטימיים מידי. חברים, מה שאני מבקש מכם, בוודאי גם מהמכון הוולקני מצידי בשיתוף פעולה עם משרד המדענית הראשית. תמפו לי בבקשה את הפתרונות הטכנולוגיים בחקלאות הקיימים בעולם. תמפו אותם על פי ותק, סוגים, הבדלי יישום בין אותן מדינות לישראל, עלויות, וננסה לשדך את זה ולהציף את זה ולהביא את זה לידיעת החקלאים. << אורח >> גדי אריאלי: << אורח >> אפשר לבדוק כמה מדינות אחרות משקיעות תקציב ומחקר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה. זה כבר אולי שייך לממ"מ. זאת שאלה חשובה מאוד. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני רק רוצה לשאול שאלה לחדד את מה שאמרת כדי שיהיה ברור לכולנו. אתה מבקש לקבל פרטים, אינפורמציה, מידע לגבי מיכון חוסך ידיים עובדות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אתה רוצה אולי להתמקד בדברים מסוימים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל ענפי החקלאות. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> ירקות, פירות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכול. כל מה שיכול לעודד פיתוח חקלאות, מחד, לצד הגדלת מתח הרווחים ותוך כדי זה הגדלת הכדאיות לחקלאים ולבני דור ההמשך שלהם להישאר בתחום לא כמקור, וזה מענה לאוראל. אני לא מבקש לפתות את החקלאים או את בני דור ההמשך שלהם שיראו שמדובר בהייטק ולכן יכנסו לתחום. זה לא העניין. אני רוצה שיגידו, יש פתרונות כל כך קלים ליישום העבודה שיוכל לאפשר לנו לעבוד פחות, להסתייע בפחות ידיים עובדות ובהכרח על ידי זה להגדיל רווח ולהשאיר את התחום הזה ככדאי וכלכלי. נאמר ובן אדם לא מושפע בהכנסה הישירה שלו כתוצאה מתוצר היבול. יש משהו לתחושה שלו, לסיפוק העצמי שלו. אם הלכתי להתנדב בתחום מסוים שאין בו הצלחה רבה, הלכתי להתנדב בתחום שאמרתי, זה שהתנדבתי באמצעות אותה עמותה לאותו חקלאי, הוא הרוויח הרבה מהעבודה שלי, נותן לי חשק ללכת מחר גם אם זה יותר קשה. זה הרעיון, לעודד ולהפיח רוח חיים בתחום שמאוד קשה לשרוד בו. על ידי זה נאתר את הצורך בידיים עובדות, שזה אחד החסמים המרכזיים במשרד האוצר, לא אצלך, אבל אצל אותם רפרנטים שמתקננים ומתקצבים את אותן מכסות עובדים זרים, אז תיראו שהכול קשור בהכול לכאורה מה לי כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים ולבחינת מכשור טכנולוגי? זה אמור להיות בוועדת המדע אבל יצא שיושב-ראש הוועדה שם כל כך עסוק שהוא לא מתפנה לדון בכאלה נושאים. זה שילוב בין שנאה ורצון להרס מדינת ישראל, אז הוא עסוק בלהשחיר את פני ישראל בעולם. אין לו פנאי להתכנס ולכנס את הדיון אצלו בוועדה. ביקשתי ממנו באמצעות הלשכות לקיים דיון משותף שאני אכין את החומר. גם לצורך כך הוא לא התפנה. כנראה הוא עסוק באו"ם וכל מיני תחקירים של עיתונאים מטעם עצמם, אירופאים ואחרים. נשארתי מול הנושא הזה ואני אומר, אם אנחנו נעודד מתן תקציבים עודפים לפיתוח טכנולוגיות, עזבו רגע מחקר, זה בצד. אין לי מה לחקור אם אני צריך לפתח טכנולוגיה לקטיף תפוחים. אני יודע שצריך. אני יכול להשלים את המחקר, להגיד איך נכון יותר במדינת ישראל בגלל תוואי השטח או תנאי מזג האוויר. סתם הבאתי לדוגמה תפוחים. כל השאר צריך להיות בעידוד, וההוכחה הטובה ביותר, אנחנו שומעים פה מהדוברים ש-100% מהתקציב שעומד לטובת רכישת מכשור מתקדם מנוצל, ואם היה עוד גם הוא היה מנוצל. מה זה אומר? שיש טעם להשקיע בכך. אני מצפה שאנחנו כמדינה נעודד פיתוח מקומי, שהצבריות תהיה כבר בשלב הפיתוח, שלא תזלוג החוצה. פעם שנייה, לראות מה יש בעולם, להעתיק מהם, לצמצם את הפערים כך. זה לא דבר פסול, חבר'ה. כן, אורי. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני רק רוצה לוודא מולך, יו"ר הוועדה, שאנחנו מדברים על חקלאות בישראל, כן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בלבד. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> לקדם חקלאות בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בלבד. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אוקיי, שזה יהיה רשום בפרוטוקול שאנחנו מדברים על לקדם חקלאות בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו רוצים לקדם חקלאות בישראל. האם בעזרת השם כתוצאה מפיתוח וטיפוח תחום החקלאות בישראל יחקו את ישראל מדינות אחרות בעולם? היינו אור לגויים כל השנים. זה בסדר שנמשיך להיות ומעולה, אבל קודם כל זה לתת מענה לחקלאות בישראל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו מדברים בעצם על חיזוק הייצור המקומי. הייצור המקומי במדינת ישראל הוא כיפת הברזל של ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל, ואם אנחנו רוצים שהוא באמת יהיה כיפת ברזל, אז כפי שעשתה הממשלה באישור הכנסת והכניסה בתקציב לשנת 2024 תוכנית האצה של ההייטק, צריך לעשות תוכנית האצה של חיסכון בידיים עובדות בחקלאות. לתת לזה תקציב ייעודי. יש את הכוחות, יש את המדענים, יש מחלקה, מכון לטכנולוגיות במכון וולקני. צריך לחזק אותו. צריך לשים שם עוד חוקרים, צריך לשים עוד מומחים, עוד מהנדסים. עם זה יהיה אפשר לעשות את השינוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אורי, אני מודה לך והנה אני מודיע שאני הנחיתי כבר את מנהלת הוועדה לתאם לנו סיור במכון הוולקני, בתוך זה במחלקת פיתוח הטכנולוגיות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עוד דבר אחד, כבוד היושב-ראש. יש את כל הנושא, מה שאנחנו קוראים אגרוטק. אם אני פעמיים ביום לא משתמש בצמד המילים אגרוטק, אני לא בעניין, אבל בגדול לא מספיק תומכים בנושא של האגרוטק. זה תחום שצריך לתמוך בו, לחזק אותו כי אנחנו רואים שמה שקרה במדינת ישראל, רק כמות העובדים הזרים גדלה. לא גדל המיכון. את הדבר הזה צריך להפוך ולשנות, כי מה שקרה לנו מ-7 באוקטובר, אתה יודע, שעות אנחנו יושבים פה איך לפתור את הבעיה של ידיים עובדות, אבל מעכשיו צריך להקדיש שעות איך אנחנו מפתחים טכנולוגיות לחיסכון בידיים עובדות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צודק לחלוטין. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> דרך אגב, אני יושב-ראש של המכון מיגל שהוזכר פה, אז אני קצת בתחום. אנחנו החקלאים, כבוד היושב-ראש, ואני כמובן מודה לשר ולמנכ"ל שעושים עבודת קודש בנושא הזה, וכמובן לך, אבל אנחנו החקלאים כמו שאמר יוסי, אנחנו מחכים להטמיע את הטכנולוגיות האלה ואת הידע הזה בחקלאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך. אנחנו נעבור ברשותכם למצגת שהכינה חברת מטומושן. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> שמי עדי ניר, אני מנכ"ל חברת מטומושן. קודם כל תודה רבה על ההזמנה. באתי להציג לכם איזושהי דוגמה של טכנולוגיה שחוסכת בכוח אדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טכנולוגיה קיימת? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> כן, טכנולוגיה חדשה אבל קיימת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן קיימת? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> היא הוכנסה לשימוש מסחרי לפני שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פה בארץ רק? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> היא פותחה בארץ. אנחנו חברה ישראלית כמובן. הטכנולוגיה נכנסה לשימוש לא בישראל עדיין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> היא הייתה אמורה להיכנס השנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי תמך במחקר שלכם מבחינה תקציבית? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> משקיעים פרטיים וגם רשות החדשנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדינת ישראל השקיעה במחקר ובפיתוח וזה התחיל לעבוד בחו"ל? תלמדו אותי איך זה עובד. משהו קצת מבלבל אותי. אני לא יודע איך זה עובד. גבירתי המדענית הראשית, תחכימי אותי. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אנחנו במשרד תומכים הרבה מאוד בקידום האקוסיסטם בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כדי שייצא החוצה? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אתה צודק. אנחנו נדרשים לתקציבים גבוהים כדי להטמיע טכנולוגיה כזאת. טכנולוגיה כזאת היא מאוד יקרה ונדרש תקציב לצורך זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואתם מכניסים את היד לכיס הלא עמוק ואתם עוזרים ומסייעים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אנחנו מסייעים בפיתוח הטכנולוגיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וכשזה מתחיל לעבוד, זה מתחיל לעבוד בחו"ל? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> חלק מהטכנולוגיות האלה צריכות לעבור התאמה לחקלאות המקומית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גבירתי המדענית, זה בדיוק הפוך. גבירתי, תקשיבי, אני לא רוצה להתבטא במילים חריפות משום כבודכם, ואני בורר אותן, אבל אוי למדינה שמממנת, מטפחת, משקיעה ומסתכנת שהשקעתה יורדת לטמיון כדי לקדם טכנולוגיה בתחום שיקר לליבה וחשוב לה. על מה שאתה ביקשת הבהרה, הנה, זה עונה כרגע, וכשהיא כבר מצליחה באותו הימור, המניה באמת מצליחה, תרתי משמע, זה קודם כל יוצא לחו"ל כי בישראל אי אפשר להפעיל כי צריך לבצע לה התאמה. למה שלא ההתאמה תהיה לעולם? למה שזה לא מראש יוטמע כאן? איפה אנחנו נהנה מהפירות, תרתי משמע? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> נכון, נדרשים תקציבים כדי לעשות את ההתאמה. בסופו של דבר צריך לזכור שהחברות מפתחות מוצרים שהשוק העיקרי שלהם הוא השוק בעולם. חברות ישראליות לא יפתחו רק עבור השוק הישראלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שיפנו לעולם, אין בעיה. מרגע שמדינת ישראל שותפה לפיתוח, מראש הבייסיק אמור להיות לישראל עם אפשרות התאמה למדינות אחרות בעולם. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, גם לספר שהטכנולוגיה הייתה אמורה להיות מוטמעת כבר השנה בישראל. הפרויקט פשוט נגדע. << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> הרובוט הזה שלהם יתחיל לעבוד אצלנו, אני מקווה, ממש בקרוב. הפרויקט שאנחנו נקים, אנחנו רוצים להציג אותו, יהיה בעצם חוות הדגמה שכל החקלאים יבואו לראות איך זה עובד, ואחר כך אנחנו מצפים שהחקלאים גם ירכשו ויראו את התוצאות. הרובוט הזה שאתם רואים פה, אני מקווה שיתחיל לנסוע ולקטוף ביום ובלילה בחממה שאנחנו הולכים להקים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> לכן חילקתי את זה לטווח מיידי, בינוני וארוך מכיוון שמדובר פה בהטמעה של טכנולוגיה שהיא מורכבת. בשלב ראשון יוקם מתקן פיילוט ובשלב הבא אפשר יהיה להמשיך ולהטמיע בישראל, אבל צריך לזכור שמדובר בטכנולוגיה יקרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני פונה מפה גם באמצעותכם לאוצר וגם באופן ישיר. אם כדי שמראש זה ייתפר למידות של מדינת ישראל ואחרי זה יותאם למדינות אחרות נצטרך להעביר תקציבים גדולים יותר, בואו נעשה את זה. בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו מבקשים לפתח משהו ועד שיוצא משהו, תיראי, את משלמת, מסתכנת במתח, את רואה את זה עובד אבל לא אצלך. איזו תחושה זאת? << אורח >> נעם ויסלר: << אורח >> אני יכול לענות בבקשה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי אתה? << אורח >> נעם ויסלר: << אורח >> שמי נעם, אני מנהל מו"פ בקעת הירדן, חלק מהמו"פים האזוריים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואתה רוצה לענות על זה? << אורח >> נעם ויסלר: << אורח >> כן. יש טכנולוגיות שמבחינת הפיתוח שלהן והעלות הראשונית זה מאוד יקר. ככל שיש הטמעה בעולם והחברה מוכרת יותר ויותר, יש את האינסנטיב להגדיל את הייצור ואז לחקלאים במדינת ישראל שגם ככה קשה להם לשרוד את היום-יום, צריכים להשקיע לא מעט כספים. ככל שמערך הייצור הולך וגדל, תקרא לזה כמו נגיד טלוויזיות מתוחכמות. פעם היה לד, היה מאוד יקר, ועם המס production הסיפור הזה הלך וירד, מחירים, ואז החקלאים היו יכולים לקנות את אותה טכנולוגיה. חקלאי, בשביל להקים משק, מינימום הוא צריך מיליון, 1.5 מיליון שקל כדי להתחיל את השנה, השנתיים הראשונות. יהיה לו קשה להשקיע במערכת שתעלה חצי מיליון, מיליון שקל, לפעמים גם יותר, לכן זה עובד בשני מישורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מקבל את דבריך כי אתה מציג דברים באופן שבקלות מפרשים אותו כצד מעוות. אני אסביר ונתקדם הלאה. אני לא מבקש שהפיתוח בהכרח יגיע לחקלאי החדש שהיום התחיל. אני רוצה שכשיש פיתוח לטובת קטיף עגבניות, קודם כל שזה יותאם למדינה שלי, בוודאי אם זה פותח פה, בוודאי ובוודאי אם המדינה הכניסה את היד לכיס ומימנה את הפיתוח של אותה טכנולוגיה. מי ירכוש את זה? לא אותו חקלאי חדש. מישהו שעובד כבר מספיק שנים ויש לו יכולת עמידה בהתחייבויות כלכליות, ובסיוע מדינת ישראל עם אותו תקציב שקיבלנו סקירה בתחילת הדיון, שמעודד רכישה של מוצרים חדשים, מבחינתי אפילו שזה יהיה באופן מדורג כך שמוצר שפותח בישראל, אחוז ההשתתפות יהיה גבוה יותר, ואני רוצה לראות קודם כל את הפיתוח פה בארץ. זה רק מה שאמרתי. בבקשה. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> אנחנו קוטפים עגבניות. המוצר פותח בישראל. הוא מיועד עבור חממות אקטיביות. הוא למעשה קוטף, אורז ואוסף הרבה מאוד נתונים שעוזרים לשיפור הגידול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש סרטון של זה? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> יש סרטון שזה עובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו, תראו לי בבקשה. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> (הקרנת סרטון) ככה הרובוט נראה בעבודה. מפעילים אותו דרך אפליקציה בטלפון. פה הוא קוטף עגבניות שרי בחממה, ואורז אותן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז הבלאי? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> מה זה אחוז הבלאי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה פירות נזרקים תוך כדי הקטיף על ידי הרובוט? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> זה תלוי בזן. בין 80% ל-90% הוא קוטף בהצלחה, שזה דומה לבן אדם, דרך אגב, שזה גם הסטטיסטיקה של קוטף אנושי. פה הוא אורז את הפרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מותאם גם לעגבניות רגילות? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> כן, זה קוטף גם עגבניות שרי וגם עגבניות רגילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קיים בארץ? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> זה כבר היה אמור להיות קיים. זה יהיה קיים בקרוב. לולא המלחמה זה כבר היה קיים כי זה היה אמור להיות בקיבוץ עלומים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא מזהה פה את אחוז הבשלות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי צבע, לפי הפיגמנטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא מזהה את אחוז הבשלות ואז הוא יודע אם הוא קוטף או לא. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהתאם לאותם האלגוריתמים שמזינים אותו. מה קורה אם באותו אשכול יש חלק בשלים יותר וחלק פחות? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> החקלאי אומר לו מה לעשות והוא קוטף כשמשהו הנחה אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> מה היתרונות? כמובן חוסך בעבודה. זה בעיה עולמית. אנחנו מדברים פה על הבעיה המקומית. היא הייתה קיימת בישראל גם לפני ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה המכונה הזאת לא יודעת לתת מענה לעוד ירק? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> היא תדע בהמשך. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> טכנולוגיות של עיבוד תמונה זה טכנולוגיות מאוד מורכבות. זה לא טריוויאלי. עגבניה היא עגולה, מלפפון הוא ארוך, הקשיות שונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא נתונים ששותלים כשבלונה לאותה תוכנה לזיהוי? אני אסביר לך. בסופר שני מבצע את הקניות הביתיות שלי, במחלקת הירקות היום אתה יכול לאסוף את הירק, לארוז אותו, להגיע למשקל בשביל להוציא את הפתקית ואז לסרוק את הברקוד. הם התקדמו בחודשיים האחרונים ואתה אפילו ברוב המקרים לא צריך לחפש ולהזין איזה פרי או ירק כי יש שם מצלמה שיודעת לזהות וקובעת שהרגע הבאת תפוח סמית, ושוקלת ומתמחרת בהתאם למחירון של תפוח סמית. אם תשים פינק ליידי, אותו דבר היא תתאים. זה לא רק בין פירות אלא בתוך הפירות. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> המוצר הזה הושק לפני שנה והוא יותאם גם לירקות אחרים שגדלים בתוך החממה, וזה נכון, אפשר באמת לעבור מירק לירק אם המאפיינים שלהם מספיק דומים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אני מודה לך. אני מבקש לעבור לפרזנטציה שלכם . << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> יש לנו פה עוד שתי חברות שעוסקות בקטיף של פירות וגם ברכבים אוטונומיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תאמר לי, אדוני, עוד שאלה בבקשה. בשנה שחלפה בכמה מקומות הטמעתם את זה? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> כרגע זה בשתי מדינות והשנה לפחות בעוד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שתי מדינות ושני לקוחות? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לקוח בכל מדינה. מה הסיבה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבין, החממות בישראל לא בנויות לזה. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> לא צריך לבנות את החממות אבל הן צריכות לעבור התאמה. זה בנוי סביב מודל של חממה אקטיבית שזה בדיוק מה שעכשיו מנסים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז החממות האקטיביות שיש בישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שמראש מדינת ישראל השקיעה משאבים לפיתוח מוצר שלא מתאים לישראל, וכדי שהוא יוכל לעבוד בישראל המוצר צריך להתאים את עצמו לפיתוח. החממה שלנו אמורה להתאים את הנראות ותפעול וההגדרה שלה לאקטיבית כדי שאותו מוצר שישראל השתתפה בפיתוחו יוכל להשתלב בארץ. חבר'ה, אני מצטער, אני לא הייתי עובד כך. סליחה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> זה לא מדויק כי החלק המסובך זה הרובוט. זה לא המעבר לחממה אקטיבית. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> החברות האלה צריכות להיות רווחיות ולכן הן לא יכולות להסתמך רק על מכירות בחקלאות ישראל. הן צריכות להסתמך על מכירות בעולם. בסופו של דבר גם חקלאות ישראל צריכה לעבור תהליכי שדרוג והתאמה לפיתוחים כמו אלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ההבדל בין חממה אקטיבית לפסיבית? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה בעצם רצפת בטון, מסילות, אבל יש דרכים כן לייצר לא התאמה מושלמת אלא חלקית כדי לאפשר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הרובוט נוסע על זחל או על גלגלים? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> זה על גלגלים. אפשר להתאים גם לחממה רגילה. מה שצריך להבין, אני חושב שגם החממות בישראל צריכות גם להתקדם במובנים אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא תראה את חוסר ההוגנות. נדמה שנציג מטעמך הגיע אליי הביתה כסוכן מכירות של מכשיר שמנקה וילונות, ויש לי וילונות. אתה אומר לי, כדי שאני אמכור לך אנחנו מצפים שתחליף את הווילונות כי הווילונות האלה לא מתאימים. אתה צריך וילון יפה יותר, יוקרתי יותר. זה מה שיש לי, זו הבחירה שלי, אל תאלץ אותי להחליף. אתה אומר, כדי שאני אוכל להשתמש במוצר שלך כדאי לי להתקדם כמו כל העולם. אני חקלאי, בקושי שורד בימים האלה. למה אתה צריך לשאוב אותי לטיול של השקעה כל כך גדולה שתקדם אותי בטוח, אבל אני לא רוצה להיות שם? למה מראש לא לפתח את הפתרון שיותאם לישראל ושיכול להיות מותאם גם כן לחממות במקומות אחרים בעולם ואז להיות כלכלי? אם ההבדל הוא בין רצפת בטון לאדמת עיבוד וההשלכה שלה זה זחל או גלגלים? זחל אמרת, הנה, יש לי מענה לזחל. למה אני צריך להתאים את עצמי אליך? למי יש ניסיון פה בעלויות הקמת חממות? << אורח >> אורן לביא: << אורח >> יענקל'ה, נראה לי אתה הכי - - - << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> 100,000 שקל לדונם, מינימום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 100,000 לדונם של הקמת חממה לא אקטיבית. << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >> לא אקטיבית, רגילה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אקטיבית, כמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בין 3 ל-5 מיליון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם שומעים את עצמכם. חבר'ה, זה לא רלוונטי. אני רוצה שתבינו שאנחנו כמדינה אלופים בלעבוד עקום. סליחה. אנחנו רוצים לטפח פה טכנולוגיה שלא מותאמת למדינה שלנו ואנחנו מממנים אותה. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אבל אנחנו רוצים להעלות יבול ואנחנו רוצים איכות ואנחנו רוצים הרבה דברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ההבדל בין הפעלת אותו רובוט בחממה אקטיבית לפסיבית? מה ההבדל בתפעול? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> החממה האקטיבית, היתרונות שלה שהיא יכולה לייצר פרי כל ימות השנה ובניהול הרבה יותר גבוה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא מה ששאלתי, אדוני. שאלה פשוטה, תשובה פשוטה. ככה אני עובד. תסביר לי בבקשה מה ההבדל בין התפעול של הטכנולוגיה שפיתחת למתן מענה בחממה אקטיבית, לבין מענה בחממה פסיבית. אתה אומר לי, באקטיבית היא יכולה לנסוע גם בגלגלים. בפסיבית היא יכולה רק בזחל וכן הלאה. בוא תעבור איתי הלאה. << אורח >> עדי ניר: << אורח >> יש מספר הבדלים. שיטת הגידול מאוד דומה, שיטת הגידול של מגדלים בחממה הפסיבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קרקע זה גלגלים. אני לא מבין משהו אחר. גלגלים, שינינו את זה לזחל. מה הלאה? << אורח >> עדי ניר: << אורח >> זה ההבדל הכי משמעותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. אתם משווים בנפשכם שבעל חממה, להתאים את עצמו למכונה כפי שהיא יוצרה בהתחלה צריך להשקיע בין 3 ל-5 מיליון שקל אם הוא לא חקלאי גדול כזה, או לחילופין להחליף בין גלגלים לזחל? אתם שומעים את עצמכם, חבר'ה. תמיד תחשבו בצד השני. תחשבו את עצמכם עכשיו כחקלאי שאומר לעצמו, אני עובד היום בחממה, טוב לי איתה. היא הכי טובה? לא. עדיף שהיא הייתה מתקדמת יותר? בטח, אבל זה מה יש לי כרגע. אני רוצה לשפר את הרווחיות שלי. אני רוצה להוריד את התלות בידיים עובדות. האם בשביל זה אני צריך עכשיו להשקיע 5 מיליון שקל? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עד שתחזור ההשקעה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נדרש ממנו להשקיע 5 מיליון שקל? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אליהו, אלא אם כן המדינה תיתן לו תמיכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא קשור למדינה תיתן תמיכה. אתה צריך לפתח משהו שהוא יהיה יוניסקס, שיתאים גם למדינה וגם לאירופה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ידידותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק, ידידותי. למה אני צריך להתאים את עצמי בהשקעה של מיליוני שקלים רק כדי שבאיזשהו שלב אחרי 20 שנה הילדים שלי יחזירו את ההשקעה? למה? << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> כמה עולה המכונה הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 100,000 דולר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המכונה עולה 100,000 דולר. בוא נאמר וזה 100,000 שקל, אז? << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> זה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואז מה, אתה אומר בוא נקנה? << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> במצב הזה - - - את החממות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. זאת אומרת שעלות המכונה לא רלוונטי כרגע. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> כרגע כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שם אנחנו נמצאים, נו, באמת. טוב, אנחנו נעבור לדברי סיכום. הוועדה מודה לשר החקלאות, לסגן השר ולמנכ"ל משרד החקלאות ומנכ"ל משרד המדע שהגיעו לדיון החשוב הזה. הוועדה רואה חשיבות רבה בהגדלת הפריון בענף החקלאות בעזרת חידושים ופתרונות טכנולוגיים לצמצם הצורך בעובדים זרים בענף, ותמשיך לעסוק בנושא החשוב, ותשמח להתארח במכון הוולקני ולהתרשם בשטח מהפיתוחים הקיימים היום ומאלה שעובדים עליהם תוך כדי. הוועדה תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה מול משרד החקלאות ומשרד המדע כדי לפעול להסרת חסמים וביורוקרטיות ולעזור ככל הניתן לחקלאים ולקידום החקלאות בישראל. הוועדה מבקשת מהמכון הוולקני ומהמדענית הראשית במשרד החקלאות למפות טכנולוגיות חוסכות ידיים בעולם על פי אותם תיעדופים ונתונים שביקשתי ללקט. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות לעודד יישום טכנולוגיות הקיימים בעולם. מבקשת להציף חסמים בעניין כדי שנוכל להסירם ולהילחם בהם. הוועדה תיפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבלת השוואת תקציבי השקעה במו"פ חקלאי בעולם בדגש על מציאת פתרונות טכנולוגיים וטיפוחם. הוועדה מבקשת ממשרד המדע והחקלאות וממשרד האוצר לקבוע סעיף תמיכה ייעודי וייחודי במחקרים ובפיתוחים חוסכי ידיים עובדות בחקלאות. הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהמדינה משקיעה ומממנת כדי לקדם טכנולוגיה, וכשהפיתוח מצליח הוא יוצא לחו"ל ולא מוטמע קודם כל בישראל, ומבקשת שכל פרויקט בו המדינה תומכת ומלווה, יוודאו כי הוא מתאים למשק הישראלי ושניתן תוך כדי זה כמובן להתאים אותו למשקים אחרים בעולם כדי שהוא גם יהיה כלכלי לפיתוח. הוועדה תגיע לסיור במו"פ רמת נגב פעם נוספת בעוד כחצי שנה כדי לראות את הפיתוח של חברת מטומושן בשטח. הוועדה תשמח להגיע גם תוך כדי תהליכי הבנייה של אותה חווה, ומצפה להבא שכספי הציבור שמושקעים בפיתוח בחברות ישראליות, שאני מבקש לעודד את זה, קודם כל יהיו בדגש על מתן פתרונות כאמור לצרכנים בישראל ושתמיד נחשוב כחקלאי הקטן שמנסה רק לשרוד. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>