פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
26/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 107
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ט"ז באדר ב התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 9:30


סדר היום:
 << נושא >> רפורמת "נפש אחת", טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון - דוח מיוחד, 2024 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי לוי – היו"ר
מירב בן ארי – מ"מ היו"ר


חברי הכנסת:
מיכאל מרדכי ביטון
מאיר כהן
ירון לוי
טטיאנה מזרסקי
שרון ניר
מטי צרפתי הרכבי
יצחק קרויזר


מוזמנים: 
	ד"ר אביחי לויט
	–
	מ"מ מנהל האגף לביקורת משרד הביטחון, משרד מבקר המדינה

	תומר סעדה
	–
	מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

	לימור לוריא
	–
	סמנכ"לית וראש אגף שיקום, משרד הביטחון

	אריאל הבר
	–
	רכז צוות ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

	רפ"ק שירי חיימוביץ
	–
	רמ"ד נפגעים, אמ"ש, משטרת ישראל

	רפ"ק עדי גרנות
	–
	ראש חו' נפגעים, משטרת ישראל

	אוריאנה אלמסי
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	עידן קלימן
	–
	יו"ר ארגון נכי צה"ל

	קובי אטיאס
	–
	הלום קרב, ארגון נכי צה"ל

	מוחמד מזאריב
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	יצחק שושן
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	מיתר סלע
	–
	הלומת קרב, פעילה בעמותת 'יהלומי קרב''

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית עמותת 'בית חם'

	עידו פיק
	–
	מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח

	אייל ירדנאי
	–
	אבא לחייל נפגע טראומה

	גל רויטשטיין
	–
	מרצה לתחום השיקום בעזרת כלבים בבתי חולים

	גילת פיש
	–
	דודתו של החטוף שגיא דקל חן

	אסתר בוכשטב
	–
	אמו של החטוף יגב בוגשטב

	ספיר כהן
	–
	חברה של החטוף עידן שתיוי

	אוראל לוי
	–
	חבר של החטוף עידן שתיוי





משתתפים באמצעים מקוונים: 
	פרופ' אייל פרוכטר
	–
	יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה, משרד הבריאות




מנהלת הוועדה:
פלורינה הלמן לוין
מיטל אליהו – ס' מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> רפורמת 'נפש אחת', טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון - דוח מיוחד, 2024 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום 26.3.2024, ט"ז באדר ב' תשפ"ד. הנושא הוא רפורמת 'נפש אחת', טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון, דוח מיוחד, 2024. הדיון יתמקד בטיפול בנפגעי פוסט טראומה. 

היום הוא היום ה-171 למלחמה, 134 בנינו ובנותינו עדיין נמצאים בעזה ולכן לפני הכול, לפני שבכלל מתחילים אני מתחילה עם משפחות החטופים. הבנתי שאתם רוצים להקרין קודם סרטון. מי פה מהמשפחות? 

 << אורח >> גילת פיש: << אורח >> 

אני גילת פיש, אני דודה של שגיא דקל חן שנחטף מקיבוץ ניר עוז. כבר 172 ימים הוא בעזה ועוד 134 חטופים עדיין בעזה. לנו זה לא בוקר טוב, קמנו הבוקר לבוקר נוראי. מי ששואל את עצמו למה הבוקר הוא נוראי יותר מכל בוקר אחר ב-172 ימים האלה שעברנו עד היום, זה כי חלון ההזדמנויות שלנו נסגר. שמענו אתמול מה קרה באו"ם, מה קורה ביחסי ארה"ב וישראל והממשלה ואנחנו התעוררנו לבוקר קשה, לבוקר שהבנו שהחטופים עדיין לא פה והלחץ לסיים את המלחמה ולהגיע להפסקת אש הוא גדול וכל ההבטחות שעד כה ניתנו לנו, צה"ל ינצח, צה"ל יביא את החטופים, תהיה עסקה. הגענו לשלב קשה ביותר שהנה, לא קרה עד עכשיו כלום, החטופים עדיין שם, אין עסקה, צה"ל לא הגיע אליהם, והמשבר הוא גדול מאוד הבוקר. תמונת הניצחון שלנו ושל כולנו, של כל העם הזה, זה שכל 134 החטופים והחטופות יגיעו הביתה ואין שעה טובה יותר מעכשיו, תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אני אסתר, אמא של יגב. אני נמצאת פה שבוע אחרי שבוע ולצערי הרב אני פותחת את דבריי תמיד בהשתתפות בצער הנופלים. אין לי הרבה מה להגיד מעבר למה שהדודה של שגיא אמרה כי כולנו באותו סיפור. אני מודה שלא קמתי לבוקר, אני לא ישנתי בלילה הזה. הסיפור של מה שקורה עכשיו הוא סיפור קשה יותר ויותר, אנחנו לא יודעים לאן זה הולך, אנחנו לא רואים את ה – אני בן אדם אופטימי ועד עכשיו החזקנו אופטימיות זהירה ותקווה שהדברים יתקדמו והדברים כרגע הם – אנחנו בפחד מאוד גדול של תקיעות, של חוסר אונים. אנחנו לא יודעים לאן זה הולך. 

ואני רוצה להזכיר לכולם ש-134 חטופים נמצאים בתופת, בתנאים מזוויעים, ללא אור יום, ללא תזונה מתאימה, ללא טיפול רפואי, אנחנו לא יודעים מה מצבם וככל שהימים עוברים המצב רק מידרדר, אין שם שום תקווה. אחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה שהחטופים מאבדים את התקווה שאנחנו נעזור להם. אם יגב אמר לרימון כשרימון השתחררה שהוא מאמין בהורים שלו ובמשפחה שלו שיצילו אותו, אני לא יודעת איפה התקווה הזאת והאמונה הזאת היום אחרי כל כך הרבה ימים מאז. 

ואני רוצה להגיד עוד כמה מילים לגבי המשפחות. משפחות החטופים נמצאות בחוסר ודאות, בחוסר ידע מה קורה לבני המשפחות שלהם וזה משפיע בצורה קשה על כולם, אין לאף אחד מאיתנו חיים, החיים שלנו נתקעו ב-7 באוקטובר. הדבר היחידי שנוסף למשפחות מעבר למאבק זה בעיות בריאות מקיפות של כל בני המשפחה. הרבה מבני המשפחה שלנו בהידרדרות בריאותית קשה ושוב אני אומרת, מי שנמצא במצב הכי קשה זה החטופים, אבל צריך לזכור שכל המדינה הזאת נמצאת במצב קשה וצריך לגמור את הסיפור הזה. 

הסיפור של החטופים כשהם יחזרו לא ייגמר ביום שהם יחזרו וצריך לזכור את זה. החטופים נמצאים שם כל כך הרבה זמן שהם יצטרכו שיקום כל כך ארוך, הם ובני המשפחות שלהם, וכדי שהמדינה הזאת תחזור ותחזור להיות מדינה טובה יותר, אנחנו צריכים להחזיר את החטופים ולהתחיל בשיקום המדינה, אבל קודם כל להחזיר את החטופים. אני אומרת שוב, אני רוצה שהאמונה של הבן שלי והחטופים האחרים לא תיגמר, שהם יאמינו שיקרה משהו טוב ושיחזירו אותם. שיחזירו אותם, את החיים בחיים ואת הנרצחים לקבורה, אבל צריך להחזיר אותם. 

ועוד משפט אחד, אני לא מצליחה להבין את הפגרה שהולכת להיות פה. אני לא בפגרה, אני מה-7 באוקטובר אין לי יום ואין לי לילה, אני עובדת כל הזמן בסיפור הזה ואני מבקשת מכם, תהיו גם אתם שם. אני אמרתי קודם לאחד מחברי הכנסת, התפקיד הוא שלכם, הוא לא היה צריך להיות התפקיד שלי. אני אמא, אני לא הייתי אמורה להיות במאבק הזה, במאבק כמו שאני עושה אותו היום, שאני חיה רק את המאבק. אתם צריכים להיות בחזית המאבק, אנחנו היינו צריכים להיות יחד איתכם, אבל לא בחזית. אני מבקשת מכם, שימו לב לזה, הפגרה זה פשוט הזוי, שאתם יוצאים לפגרה ואנחנו ממשיכים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה, אסתר. 

 << אורח >> ספיר כהן: << אורח >> 

לי קוראים ספיר כהן. אני הייתי עם עידן שתיוי במסיבת הנובה, עידן הוא החבר הכי טוב שלנו. עידן הגיע למסיבה כצלם מתנדב והוא נחטף מהמסיבה כשהוא התנדב להסיע חבר נוסף שהוא עצמו לא הכיר, שלא יכול היה לנהוג. בסופו של דבר עידן נחטף פצוע, מדמם, אנחנו יודעים את זה בגלל שיחה של גיא אילוז לאבא שלו ולמד"א כשהוא דיווח על פצוע קשה שנמצא 200 מטר ממנו וזה עידן.

אני לא מבינה גדולה בצבא, במדינה, בפוליטיקה. אמנם זה לא עניין פוליטי מבחינתי, אבל אני לא מבינה בדבר הזה, אני מבינה בכוח אנושי, אני מבינה בחיים, אני מבינה באמונה ואני בן אדם מאמין בדרך כלל. אני מאמינה בטוב, אני מאמינה באנשים. באותו יום איבדתי את האמונה שלי, איבדתי את האמונה שלי בטוב, איבדתי את האמונה שלי במדינה שלי, איבדתי את האמונה שלי בהנהגה שיש כאן. 

לפני משהו כמו שבוע שאלו אותי תוך ריאיון לדוקו כלשהו, שאלו אותי מה יחזיר לי את האמונה בחיים ובטוב ובמדינה גם, והדבר היחיד שיחזיר לי את האמונה זה שכל החטופים יחזרו. אין שום דבר אחר שיכול לבנות את החוסן שלי ושלנו מחדש מלבד התמונה שבה החטופים חוזרים הביתה למשפחות שלהם, שום דבר אחר. עד שזה לא יקרה אנחנו נהיה מדינה שבורה, אנחנו נהיה אנשים שבורים. 

אני מצטרפת למה שהנשים החזקות כאן לידי אמרו ואני גם מצטרפת לשאלה או הפליאה המאוד גדולה על הדיבור על פגרה. איך אפשר להעלות אפילו את המחשבה על פגרה כשיש אזרחים שלא נמצאים בבית שלהם שנחטפו ממסיבה? שנחטפו מהבתים שלהם, מהמיטות שלהם? איך אפשר לחשוב על לצאת לחופש כשהם לא יוצאים לחופש, הם נמצאים בשבי, בכלא, בתנאים לא אנושיים שאי אפשר בכלל להעלות על הדעת? הדיבור הזה על פגרה בעיניי זה פשוט באמת אבסורד ובלתי נתפס. 

אנחנו כאן לבקש שכל אחד ואחת מכם, תעשו מה שאתם יכולים, תנצלו את הכוח שלכם לטובה, תעזרו לנו להאמין שוב בטוב ובאנושיות שיש כאן ותעשו מה שאתם יכולים מהמקום שלכם כדי ללחוץ על זה שהחטופים יחזרו לבית שלהם, היום, עכשיו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה. אוראל, אתה רוצה להוסיף עוד משהו? בבקשה. 

 << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> 

אני אוסיף עוד כמה דברים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

ולאחר מכן אנחנו נעבור לסרטון ונתחיל את הדיון על 'נפש אחת'. 

 << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> 

ברשותכם, יש לנו כמה מועדים לפנינו וזה פסח ויום העצמאות ויום הזיכרון. כשאני אומר פסח אנחנו יוצאים בעצם מעבדות לחירות ואני מקווה מאוד שזה יקרה. כשאני אומר יום העצמאות, אי אפשר כרגע לחגוג יום העצמאות בלי שכולם פה, פשוט אי אפשר, זה משהו שלא מתקבל על הדעת. אני מבקש מכם באמת לעשות את כל מה שאתם יכולים כדי לעשות את זה הרבה לפני כל המועדים האלה. 

מעבר לזה אני אגיד שעידן, חבר שלי, הוא סטודנט לקיימות, הוא עשה תמיד הכול כדי לשפר פה. הוא הכיר כל פינה בארץ הזאת, כל מקום שהוא הגיע אליו יצא יותר נקי, הוא תמיד עשה הכול כדי שיהיה טוב. אני הכרתי אותו דרך חברים, הוא נתן לי להרגיש הבן אדם הכי מיוחד בעולם בשנייה שהכרתי אותו ואני בטוח שכולם ככה ברמת האנשים, הנשמות הטובות, אחד אחד כמוני וכמוכם צריכים להיות בבית. זה לא משהו שיכול להמשיך לקרות. אנחנו תיכף חצי שנה בתוך הדבר הזה. זה חצי שנה, זה משהו לא מתקבל פשוט, אין פה משהו שהוא יכול להתקיים ולהמשיך בלעדיהם. פשוט אי אפשר, זה משהו ש – נגמרו לי המילים. פשוט נגמרו לי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה, אוראל. נראה את הסרטון ואם תרצה להוסיף משהו אחרי הסרטון, אוראל, אין בעיה. שימו את הסרטון של מטה משפחות החטופים. (עיכוב בהקרנת הסרטון). 

תודה למשפחות, אנחנו איתכם. אני אתחיל את הדיון שגם הוא לא קל, אפשר להגיד, על רפורמת 'נפש אחת'. בשבוע שעבר הייתי בשדולה שעשו מיכאל ביטון ויצחק קרויזר, ראיתי את הלך הרוח שם והאמת שדי נחרדתי, אני חייבת לומר, לא כמובן מחברי הכנסת, אלא מכמות הטענות. לכן הצעתי לחברי הכנסת, יושבי ראש השדולה, לקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה. פניתי ליושב ראש, בתיאום עם מיכאל כמובן, והיושב ראש מיקי לוי נענה לקיים את הדיון. 

אני אגיד כמה מילים ולאחר מכן אני אתן למשרד מבקר המדינה להציג את הדברים. אני רק רוצה לתקן שזה היום ה-172 ולא ה-171 למלחמה. אני גם רוצה להגיד משהו באופן אישי על העניין הזה. מאפריל 2021, כשאיציק סעידיאן, נכה צה"ל, הצית את עצמו, החליטה הממשלה לבצע את רפורמת 'נפש אחת'. דוח מבקר המדינה הוא מלפני חרבות ברזל, יש שינויים רבים בחצי השנה האחרונה, אני גם יודעת את זה, גם חרבות ברזל צירפו 6,500 פצועים, 21% מהם מתמודדי נפש. אני מבקשת כמובן שנתייחס לדוח בשים לב שיש אירוע של מלחמה שאנחנו בתוכה עדיין ולכן כרגע צריך, גם מי שנמצא כאן, להבין שהדיון קצת יהיה אחר. 

אני לא אכנס לכל המספרים, יהיה לנו זמן, אני רק רוצה להגיד שני משפטים. לא יהיו כאן, לא צעקות, לא קללות, לא אלימות מילולית. זה לא מתאים, זו ועדה בכנסת שבאה לפתור וכל מי שיושב כאן בשולחן רוצה לעזור, כי מי שלא רוצה לא בא לדיון בכלל, זה לא מעניין אותו. ועם זאת יש ביקורת והביקורת תוצג כאן כי זו הוועדה לביקורת המדינה, אבל היא תוצג בצורה שמתאימה לוועדות הכנסת. לכן אנא מכם, אני יודעת שהנושא בנפשכם, הוא בנפשם של כולנו, לכן גם ביקשתי לקיים את הדיון, אבל לשמור על כבוד הדדי, להקשיב ולהבין שאנחנו כולנו פה בתוך מלחמה אמיתית, גם שקורית בחוץ, אבל גם בתוך מלחמה לסייע לפצועי צה"ל ולנכי צה"ל וכמובן לנפגעי פוסט טראומה וזו מטרת הדיון. 

אני מבקשת ממבקר המדינה להתחיל בכמה מילים ולאחר מכן נעבור לחברי הכנסת. בוועדה לביקורת המדינה תמיד פותחים נציגי המבקר, עוד לפני חברי הכנסת. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני אשמע את הכול, אבל כמו שאת הצגת, הדיון הזה נולד מאירוע. אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת מירב בן ארי, על זה שנכחת בשדולה למען הלומי הקרב, כמו גם קרוב ל-15 חברי כנסת. ביזיון הכנסת זה שלא הגיע לשם אף נציג של משרד הביטחון ולא של האוצר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

כן, אבל זה שדולה, הם לא מחויבים להגיע, הם מחויבים להגיע לוועדה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הם היו בשדולה הקודמת בנוכחות יפה וגם התחייבו לדבר בשדולה הבאה, כי הם לא דיברו בשדולה הקודמת, אז הם גם הפרו התחייבות מפורשת. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

לכן ביקשנו גם את הוועדה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אז אני רוצה להגיד לכם, משרד הביטחון ואוצר, מי שלא יבוא לשדולות כשנזמין אותו בכבוד הוא יבוא לחמישה דיונים בכנסת, שזה הראשון בהם, ויהיה עוד דיון על כלבי שירות ויהיו עוד דיונים. אנחנו לא נרפה, אנחנו נביא אתכם לאן שנחליט להביא אתכם. ראוי ומוטב שתכבדו את הלומי הקרב ונכי צה"ל ותבואו, במיוחד שהתחייבתם בשדולה קודמת להגיע. התנצלה בפניי נציגת שר הביטחון, אני מקווה שזה לא יחזור שנית בפעם הבאה, אבל אתם תדעו, על כל דיון שלא תבואו לשדולה יהיו חמישה דיונים בכנסת, לא אחד, ואנחנו נמצא את המקום ואת הזמן לומר את הדברים בנחישות. 

על היבטים של תוכן של הרפורמה אני אתייחס אחר כך, אבל בעקבות השדולה וגם דברים חמורים שנאמרו כלפי ארגון נכי צה"ל וגם כלפי העומד בראשו, עידן קלימן, זה חציית קו קדום, כולל איום בפגיעה פיזית ואיום על החיים, כמעט רמה של מאפיה בישראל. אני קיבלתי העתקים של הדברים, הדבר הזה לא מקובל על חברי הכנסת. מי שרוצה שנעבוד למענו לא יהיה אלים ולא יאיים ולא יפעיל מאפיה ולא ייכנס לכנסת בכלל. מי שעשה את זה יודע את זה. הדבר הזה חייב להיאמר בפתח הדברים ואחרי זה התייחסות עניינית, אחרי שהמבקר ידבר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה רבה. בבקשה נציגי מבקר המדינה. 

 << אורח >> אביחי לויט: << אורח >> 

כפי שאמרת, חברת הכנסת, הדוח הזה הוכן לפני המלחמה ומאז אגף שיקום נכים טיפל באלפים רבים של נכי צה"ל וטיפל בהכרה שלהם. הדבר נותן משנה תוקף לחשיבות השלמת יישומה של רפורמת 'נפש אחת' והפערים שאנחנו מציגים בדוח. 

(מצגת). אנחנו נדבר איתכם על מה שעשינו ומה מצאנו ונסכם. מטרת הביקורת היא בחינת מימוש רפורמת נפש אחת לצורך שיפור הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל וכן השירות המוענק להם בדגש על נפגעי פוסט טראומה. 

הביקורת בוצעה במשרד הביטחון, באגפים הליבתיים שעוסקים בנושא, אגף שיקום נכים, אגף התכנון, תקשוב, תקציבים. שלושה נושאים עיקריים נבדקו. בדקנו את תקציב ולוח הזמנים של מימוש הרפורמה, בדקנו היבטים במימוש רכיבי הרפורמה בתחומים שונים כמו הכניסה לאגף, שזה הכרה, המענה למתמודדים עם פוסט טראומה, תיקון הטבות בחקיקה, כל נושא התקשוב וכוח אדם באגף וכמו כן בדקנו את שביעות הרצון של נכי צה"ל מהשירות שמוענק להם. 

לפני שאנחנו נצלול קצת לפערים שנמצאו, ועומד פה לצדי מר תומר סעדה מהאגף, אני גם אגיד שלצד הפערים גם יש נקודות לשימור במשרד הביטחון ובאגף, הונהג מסלול ירוק מבצעי להכרה בפוסט טראומה, אגף שיקום נכים טיפל בכמעט 10,000 תיקים ישנים וקידם את הטיפול הזה וגם יש היכרות יחסית גבוהה, מצאנו, של נכי צה"ל עם האתר המחודש של האגף. לצד זה יש כמובן גם פערים ותומר עכשיו יפרט אותם.

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

נתוני המפתח שמצאנו במהלך הביקורת. בנושא של התקציב. ניצול תקציב של 38% מתוך סך תקציב הרפורמה, כ-443 מיליון מתוך 1.5 מיליארד שקלים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

300 לא היו בתוך התקציב. 

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

סליחה, 38% זה מתוך 1.2, התקציב המלא כולל תקציב חד פעמי של 300 מיליון שקלים שלא הגיע ולא היה בשימוש זה בעצם 30%. תיכף נציג את זה בשקף הבא. אני רק אציין לגבי נושא התקציב שבחנו תמונת מצב לשנים 2021 לארבעה חודשים ולשנת 2022. כל הנתונים מתייחסים רק לתקופה הזאת. 

14% של ניצול התקציב של המענה למתמודדים עם פוסט טראומה מתוך 461 מיליון שקלים בשנים האלה. בנושא הבקשות להכרה מצאנו שהייתה עלייה של 50% בפונים להכרה לאחר תחילת יישום הרפורמה, 4,200 בקשות לעומת 2,802 בקשות בשנת 2020. 

במסגרת הביקורת הפצנו שאלון בקרב 17,000 נכי צה"ל, מתוכם ענו כמעט 6,000 נכי צה"ל. חלק מהנתונים שעלו בשאלון הזה, שיעור המשיבים שענו שהם לא מודעים או מודעים רק לחלק מההטבות החדשות שניתנו להם במסגרת הרפורמה, 74% עד 80%, זאת אומרת אחוז גבוה של אנשים שלא מודעים לכל מה שמגיע. בנושא שביעות הרצון מצאנו ציון של 53 בסולם של 1 עד 100. בנושא כוח האדם, 34% מהתקנים שאושרו, כ-32 עובדים מתוך 95, עדיין לא אוישו נכון למועד סיום הביקורת, עד אמצע 2023. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בדקתם גם למה. 

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

יש כל מיני סיבות, זה מפורט בדוח. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

למה דבר כזה קורה? אושרו 95 תקנים מתוכם שליש, פחות, למה זה קורה? 

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

שוב, לפי הנתונים שקיבלנו אלה המשרות שאוישו, מכל מיני סיבות, מכרזים וזה, אני חושב ש - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אנחנו תיכף נשמע גם איך הם תיקנו את זה, כי זה מלפני חרבות ברזל. 

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

גם לא עסקו בדיוק בסיבה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

זה לא קשור למלחמה, זה דוח על 2022-2021. 

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

נעבור בקצרה על מספר הליקויים העיקריים. שוב, בנושא תקציב, התקציב כמו שאמרנו, 1.5 מיליארד, הסתכם ל-30% ניצול או 38% מתוך התקציב שאינו כולל את התקציב החד פעמי. ניצול התקציב הנמוך נובע ממספר סיבות, אחת מהן שהצגנו כאן, המלצנו לבצע פעולות יזומות להגדלת המודעות ולהגדלת שיעור המיצוי של הזכויות על מנת לתת שירות טוב יותר. 

בנושא מימוש רכיבי הרפורמה למתמודדים עם פוסט טראומה. נציין לטובה שהאגף פעל ליישום של רוב המשימות שהיו בתחום הזה, יחד עם זאת בשנת 2022, כשבחנו אחרי שהתקציב טיפה התייצב ועודכן והתאים את עצמו למצב, מצאנו עדיין מימוש יחסית נמוך של כ-28%, 49 מיליון מתוך 177. גם כאן המלצנו להנגיש באופן מלא בכמה ערוצי תקשורת את כל הרכיבים למי שזקוק להם וזכאי להם, וזאת גם על מנת להקל את ההתמודדות ואת הטיפול ולשפר את הטיפול במתמודדים עם פוסט טראומה. 

בנושא עיגון ההטבות. מצאנו שמשרד הביטחון וארגון נכי צה"ל עדיין לא הגיעו להסכמות בכל הסעיפים הנוגעים לתזכיר החוק המלא ולעדכונו ולכן לא הוסדרו כל ההטבות. נציין שכן לאחר סיום הביקורת הועברו חלק מההטבות, בעיקר בנושא הזכאות לדיור ולרכב. יחד עם זאת עדיין יש הרבה רכיבים שטרם מומשו וטרם נסגרו בתזכיר. ושוב המלצנו שמשרד הביטחון וארגון נכי צה"ל יכריעו בנושאים שעדיין יש ביניהם מחלוקות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הפער הוא לא בחקיקה? אני מכירה שהפער הוא בחקיקה, בארבעה פרקים שחסרים, לא בהסכמות שביניהם. אני מכירה שזועקים את זה מאז שאני זוכרת את עצמי בכנסת. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה, לא להפריע. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא, אבל זו הערה נכונה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אין בעיה, אבל זה לא פתוח עכשיו לדיון. עוד הערות? 

 << אורח >> תומר סעדה: << אורח >> 

בנושא הזה לא. בקצרה בנושא התקשוב. ברפורמה הוחלט לבצע מהפכה דיגיטלית, להקים מערכת תקשוב חדשה ועדיין לשמר ולשפר את המערכת הקיימת. נושא נוסף זה נושא הממשקים ומדיניות, פעם אחת של משרדי הממשלה, להפעיל ממשקים בין אגף השיקום, משרד הביטחון ומשרדים שונים, ביניהם משרד הבריאות, רשות המיסים, רשות האוכלוסין. מצאנו שחלק מהממשקים האלה או מרביתם עדיין לא הופעלו נכון למועד סיום הביקורת. ושוב אנחנו ממליצים, א', להחליט בנושא המערכת התקשובית האם להקים אותה ולעשות את זה כמה שיותר מהר על מנת לשפר את השירות, תוך שימור המערכת הקיימת, ו-ב', להמליץ על הפעולות הנדרשות להפעלת הממשקים עם הגורמים החיצוניים ולתת שירותים בדחיפה, לחסוך בירוקרטיה ולהקל על נכי צה"ל. 

שקף אחרון, לסיכום. בביקורת עלה שמשרד הביטחון התגייס לעשייה של ביצוע הרפורמה, חלק מהמשימות עמדו בלוח הזמנים, חלקם התבצעו בשלב מאוחר יותר וחלקם לא התבצעו. כמו שציינו לחיוב את נושא טיפול אגף השיקום ב-10,000 תיקים ישנים וצמצום הפערים אחורה, יחד עם זאת המשרד עדיין לא השלים את כל מרכיבי הרפורמה שמטרתם להביא לשיפור משמעותי ואי יישום של כלל מרכיבי הרפורמה עדיין פוגע בשירות שניתן לנכי צה"ל.

לסיום נציין שמאז ה-7 באוקטובר, כמו שאמרנו, נפגעו אלפי אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון, נכון לסוף נובמבר, עבר מאז זמן, האגף טיפל בכ-2,150 בקשות, מתוכן כמעט כולם הוכרו כנכי צה"ל. במועד כתיבת הדוח, המלחמה לא הסתיימה גם היום ואנחנו לא יודעים מה יהיה המספר הסופי. יחד עם זאת השלמת הרפורמה חשובה לטיפול במצטרפים החדשים למעגל הפצועים.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

תודה רבה. אני ביקשתי את הסקירה ואני רוצה שני דגשים, האחד זה לפני חרבות ברזל, שתיים, הדיון מתמקד בטיפול בנפגעי פוסט טראומה וזה חשוב לי מאוד כי זה האירוע ועליו אנחנו נדבר בדיון הזה. יש הרבה דברים ברפורמת 'נפש אחת' שצריך לתקן, אני ממש מבקשת מכולם, זה האירוע, עליו זומן הדיון. 

לפני חברי הכנסת אני מבקשת לשמוע את אייל ירדנאי, אב לחייל. אייל, אתה תספר הכול ולאחר מכן חברי הכנסת. 

 << אורח >> אייל ירדנאי: << אורח >> 

שמי אייל ירדנאי, אני בן 69 מנהלל, דור שלישי למייסדי המושב. אני סגן אלוף במילואים, משרת ביחידה מובחרת. בני אמיר ירדנאי ז"ל, הלום קרב מ'צוק איתן', שם קץ לחייו בחודש פברואר האחרון. אמיר היה בכוח הראשון שהגיע לנגמ"ש שזכה לכינוי הנגמ"ש הבוער בסג'עייה. הוא היה זה שרץ ראשון, הגיע לפתח הנגמ"ש בעודו בוער והיה הראשון שנחשף למראות הקשים, המראות והריחות רדפו אותו ולא נתנו לו מנוח. הוא ההרוג השמיני של אסון הנגמ"ש. באחד ממכתביו הוא כתב: נהרגתי ב'צוק איתן'. 

אמיר הצטיין בכל דבר, לאחר 'צוק איתן' הוא הפך להיות אלוף עולם בראלי הימלאיה הנחשב לקשה ביותר מסוגו, הוא לא היה אחד שמועד ליפול. במשך תקופה ארוכה מאז פרוץ הפוסט טראומה עברנו, ענת אשתי ואני וכל המשפחה, חיי גיהינום. חווינו ביחד עם אמיר את כל הקושי והאירועים שעבר. היום אנחנו יודעים לומר דברים שאנשי מקצוע אשר רואים את הדברים מהצד לא יכולים להרגיש ולדעת. כמו רבים אחרים, גם מותו של אמיר היה נמנע אם היה מקבל טיפול הולם. אני מבקש שהמשפט הזה ילווה אתכם לאורך כל דבריי. מותו היה נמנע אם היה מקבל טיפול הולם. 

הטיפול בהלומי קרב הוא מחדל ענק. מערך הפסיכיאטריה נמצא בשפל המדרגה, הוא סובל מחוסר תקציב, מחוסר מטפלים, מחוסר מודעות. מקומו של הלום קרב אינו מתאים למערכת הזאת, יש לתת למשרד הביטחון תקציב שיאפשר טיפול ייחודי להלומי הקרב, טיפול שמערך הבריאות הציבורי אינו יכול לתת. 

בזמן הקצר שניתן לי לדבר פה לא אוכל לפתוח את כל היריעה הרחבה העצובה והכואבת הזאת, אתמקד רק בשני דברים, מבלי להמעיט בחשיבותם של היתר, האחד הוא הצורך בהקמת ניידת התערבות מיידית, השני הוא הצורך בהקמת מחלקה ייעודית ארצית להלומי קרב נפרדת מהמחלקות הציבוריות.

ניידת התערבות מיידית. שימוש בניידת התערבות מיידית יכול למנוע כמעט את כל האשפוזים הכפויים במחלקות הסגורות. הניידת שתוקם תענה לכל קריאה של הלום קרב או משפחתו, תגיע אליו מהר ככל האפשר ותיתן לו טיפול מונע וכך ניתן יהיה למנוע את האשפוז הכפוי, את מרבית האשפוזים הכפויים. האשפוז הכפוי במחלקות סגורות הוא תוצאה של התקף פסיכוטי קשה המחייב טיפול, התקף כזה אינו מגיע בפתאומיות, הוא תהליך שאורכו בין ארבעה ימים לשבועיים והוא ניתן לזיהוי. התהליך הולך ומתפתח עד שמגיע לשיא הדורש אשפוז כפוי. 

בני אמיר ז"ל אושפז שמונה פעמים בכפייה במחלקות סגורות, פעמיים בגהה, פעם אחת בתל השומר וחמש פעמים במזור עכו. הוא היה מטופל של משרד השיקום, אף פעם לא הצלחנו לקבל טיפול שיעצור את ההתקפים. אף אחד לא הגיע, גם לא הפסיכיאטר המטפל האישי שלו שמונה על ידי משרד השיקום. ניידת התערבות מיידית תשלם את עצמה מבחינה תקציבית בכך שהיא תחסוך אשפוזים ובעיקר היא תשלם את עצמה בכך שהיא תציל נפשות של לוחמים.

המחלקות הסגורות. התיאור הבא שאתן הוא קשה, אני נאלץ לספר אותו כי רק כך אפשר להסביר מדוע חייבים להקים מחלקות סגורות ייעודיות להלומי קרב. התנאים במחלקות הסגורות הקיימות מזעזעים, בלתי אנושיים ונראים כמו כלא בשבי הסורי או במדינות העולם השלישי. המחלקות האלה סגורות משני הכיוונים, המטופל אינו יכול לצאת והציבור אינו יכול לדעת מה קורה בפנים. הלומי קרב מוצאים את עצמם מאושפזים ביחד עם חולי נפש קשים, תשעה אנשים בחדר ללא חלונות, ללא תמונות או צבע, חדרים אפורים ומרשי דיכאון. 

הרופאים הם בדרך כלל מתמחים, העומס הגדול המוטל עליהם והחולים הקשים בהם הם מטפלים הופכים אותם למנוכרים וחסרי לב. הם מגיעים למטופל בתדירות נמוכה. מנהלי המחלקות שחוקים וחסרי זמן, הם הופכים לחסרי לב ונטולי סבלנות. נדיר שמנהל מחלקה יסכים לדבר עם ההורים.

אחת מהבעיות הקשות של הלומי קרב היא השינה הטרופה, מראות הקרב הקשים עולים בלילות ומדירים שינה מעיניהם, האשפוז הוא עם תשעה מטופלים בחדר אשר צועקים בלילות, מסתובבים ומטרידים. 

כמו בבתי הכלא גם במחלקות הסגורות יש חצר הסתובבות. בבתי כלא זו חצר גדולה ומרווחת, במחלקות האלה זו חצר קטנה, מוקפת קירות בטון גבוהים ואפורים ומעליהם רשת, אפילו את השמים לא ניתן לראות. 

בכל אשפוז אמיר שאל בכאב למה מגיע ללוחם צה"ל לקבל טיפול כזה, שאלה קורעת לב. במחלקות האלה מאושפזים חולים קשים שיש חשש שישפכו מים חמים אחד על השני, לכן לא מספקים להם מים חמים להכנת קפה. לוחם צה"ל המאושפז בתנאים הנוראים והבלתי נסבלים האלה לא יכול להירגע עם כוס קפה, אפילו זה לא. 

האפשרות להתקלח ניתנת רק בשעות מוגדרות ותחת שמירה אישית משפילה. גם כבוד של אכילה עם סכו"ם נורמלי אינך מקבל, אתה אוכל עם כף מפלסטיק ללא סכין ומזלג, אתה אוכל כאשר עומד מעליך משגיח, אם לא תגיע מוקדם לא תמיד תזכה לקבל מעדני חלב, הכמות אינה מספקת. כמו חייל בשבי גם כאן מוציאים לך את השרוכים מהנעליים. 

העונש הכבד ביותר בבתי כלא הוא בידוד, במחלקות הסגורות אתה מאושפז עם חולי נפש קשים שלא ניתן לתקשר איתם, אתה נמצא בבידוד חברתי לאורך כל תקופת האשפוז. המאושפזים הסובבים אותך נטפלים אליך במהלך היום, מאיימים עליך, דורשים ממך להתנהג כך או אחרת, חוטפים לך וגונבים לך דברים מהיד, צועקים מסביבך, משמיעים מוזיקה רועשת ומוציאים את נשמתך. אינך יכול להגיב להטרדות כי אתה מסתכן בקבלת זריקת הרגעה משפילה שהופכת אותך לחסר תפקוד. 

בכל בתי החולים הרגילים הרופאים משתפים את ההורים בתהליך הרפואי ומתייעצים איתם. ההורים הם אלה שמכירים את נפשו של בנם, מכירים את חולשותיו וחזקותיו ובנוסף יש להם חוש שישי הקשור בקרבת הדם. במחלקות הסגורות ובמרפאות החוץ ממדרים את ההורים במעטה של חיסיון רפואי, זו הדרך של הרופאים לקבל שקט והם עושים עם המטופל ככל העולה על רוחם. בכל שמונת האשפוזים ובכל השנתיים וחצי מאז שהתפרץ האירוע אצל אמיר הוא לא קיבל טיפול בפוסט טראומה, אלא רק טיפול תרופתי. 

קצרה היריעה מלהכיל את כל מה שיש לי לומר בנושאים אלה ומפאת קוצר הזמן לא נגעתי בנושאים חשובים נוספים. את הנושאים שכן דיברתי עליהם אסכם בארבע נקודות. אחת, יש להקים ניידת להתערבות מיידית לצורך מניעת אשפוז כפוי, זה גם יחסוך תקציב וגם יציל נפשות. שתיים, המחלקות הסגורות הקיימות במערכת הבריאות נמצאות בשפל המדרגה, הלומי קרב זכאים לטיפול אחר, יש להקים מחלקה אחת ייעודית ארצית להלומי קרב בלבד ברמה של מלון חמישה כוכבים עם הרופאים והמטפלים מהשורה הראשונה. זוהי חובה מוסרית שהמדינה חייבת להם. שלוש, מרגע זיהוי הלום קרב יש לטפל במוקד הבעיה, התרופות לא פותרות את הבעיה. הטיפול הנפשי בפוסט טראומה צריך לקבל מענה כפרויקט בפני עצמו. ארבע ומסכם את הכול, אסור לנו לשכוח לרגע שהמדינה שולחת את הלוחמים שלנו לקרב בידיעה שחלק מהם יחזרו פגועים, יש לתקצב את משרד הביטחון כדי שיוכל לתת להלומי הקרב את הטיפול הטוב ביותר אשר אותו אין אפשרות לקבל במערכת הבריאות הציבורית. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 

אני רק אגיד לך שאנחנו כולנו משתתפים בצערך, אייל, ושאני מאוד מאוד מודה לך שבאת היום ושיתפת את כולם, רציתי שתדבר לפני כל חברי הכנסת כי הסיפור שלך זה הסיפור ולכן גם ביקשתי.

עכשיו אני מעבירה כמובן למיקי יו"ר הוועדה את המושכות ואני פה לצדו, להתמקד כולם, חברי הכנסת, משרד הביטחון, אגף נכי צה"ל בנושא של נפגעי פוסט טראומה. הדיון הזה מוקדש להם. 

(היו"ר מיקי לוי)

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה לך על הדברים המאוד מאוד חזקים, קשים, נאלמנו דום, קשה מאוד להמשיך בדיון לאחר מכן אבל ננסה לעשות את המרב ולנסות לסכם איזה שהן אבני דרך לפעולה, הן של משרד הביטחון, הן של משרד האוצר, הן של שאר משרדי הממשלה, כולנו יחד לא יכולים להתנער מהאחריות כולל הבית הזה. אנחנו נשתדל לעשות את המרב ואת המיטב. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

תודה היושב ראש, גם לך וגם למירב בן ארי על קיום הדיון. אייל ירדנאי, אנחנו הגינו את ניידת החירום הזאת כבר לפני שנה-שנתיים, כבר דרשתי שתהיה ניידת, וקיבלנו תשובות שהיא תופעל באזור פברואר וזה התעכב כי ספק לא ביצע. אני תוהה אם היינו מצליחים להציל אותו כשהוא פוגש ניידת ולא משטרה, פוגש מטפלים, כמו עוד עשרות הלומי קרב שפוגשים משטרה והדבר הזה מאיץ אצלם את התגובות ולא פוגשים אנשים מטפלים עם העדינות והרגישות והכרת המטופל והמצב. אבל אני גם מודה לך שלקחת את האובדן למקום של חשיבה סדורה מה ראוי לעשות למען אחרים כדי להציל נפשות. 

אנחנו פגשנו את הנושא של הלומי קרב כבר בשנים 2020-2019 במדינה שאין לה תקציב וגירדתי 100 מיליון לטפל בהלומי קרב וזה היה כלום, זה היה אבק, ואז הבאנו את ה-1.3 מיליארד ל'נפש אחת', מעוגן בתקציב. העובדה שאחרי שנתיים פלוס חד פעמי, מעל מיליארד שקל, שאחוז הביצוע שלו זה שליש, זה ביזיון לממשלה. כשאין תקציב ואין כלים עוד אפשר תירוצים, כשיש תקציב ויש שליש, זאת אומרת שמיליארד שקל עמדו למען הלומי קרב ונכים ויש תת ביצוע. 

לתת ביצוע יש הסברים, אין חוק ההטבות אז אי אפשר לשלם, האוצר מתווכח על תקנים לכן לא קלטנו עובדים, לא יודעים איך לתגמל, לא מאפשרים לנו. יש הרבה הסברים למה לא ביצעו 800-700 מיליון שקלים, הרבה הסברים, אין שום הסבר שמצדיק את זה בשנים של תקציב מדינה. בשנים שהיה תקציב היה צריך להיות 100% ביצוע. 

לכן עם פנים קדימה, דבר ראשון ב-2024 אנחנו צריכים 100% ביצוע תקציבי, בלי תירוצים. עכשיו מרץ, תראו לנו 100% ביצוע, תראו לנו 110% ביצוע, 120% ביצוע, כי הצטרפו אלפי נכים שאף אחד לא תכנן, אז זה צריך להיות יותר. חרבות ברזל הביאה אלפי הלומי קרב ואלפי נכים, זאת אומרת התקציב שאושר צריך להיות בחריגה. אני מצפה לקבל בתקציב הביטחון בקשה להגדלת תקציב ביולי או אוגוסט לנכי צה"ל, לפי כמות הנכים שאתם ציפיתם שתהיה. לא לקבל יותר 30% ביצוע על תקציב שעומד לנכי צה"ל והלומי קרב. 

ניידת החירום, אמרתם שזה יהיה באמצע מרץ פועלת, תגידו לנו מה המצב. היינו בחוות דני בסיור של השדולה להלומי קרב, צריכים להקים עשר חוות דני, צריכים להקים עשרה מקומות עם טבע וחדרים ושקט וסוסים וכלבים ואנשים רגישים ומתנדבים ומועדון שמאפשר להלומי קרב להרגיש בבית ולשבת לכוס קפה ולראשונה לא להתבייש ולהיות ביחד, ולשלם להם על זה, לשלם לחוות דני על מרכז יום. כל יום מסתובבים שם 30 הלומי קרב, מעבר לתוכניות הטיפול, פשוט לבוא להגיד שלום, להתנדב, להרגיש בבית. הם צריכים כסף על היותם מרכז יום, הם לא צריכים ללכת לתורמים. 

מספיק עם הדבר הזה, תורמים זה מעל 100% שיגייסו, אבל שהממשלה תבצע את הכסף כדי שיהיו מרכזים כאלה בנגב ובגליל. יכול להתפתח מצב שעיקר השירותים במרכז הארץ והלומי קרב יש בנגב ובגליל. תסתכלו שקמים דברים בנגב ובגליל, שזה לא קם רק במרכז הארץ. הכלבים, ראינו את הכלבים. הכלב עולה 100,000 שקל, אבל האדם שלקח כלב הפסיק לבקש תרופות והפסיק לקבל הטבות, הפסיק להשתמש בסמים, בחשיש. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הישיבה הבאה מתייחסת לכלבים. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

נכון, אבל אמרת הלומי קרב, זה מתוקצב כסעיף - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת, 20 נרשמו - - -

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני לקחתי יותר דקות, אני מתנצל, אבל אתם יודעים שהדבר הזה – 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הגיעו לכאן אנשים שרוצים לדבר. יש 20 ברשימה, אני מבקש שכל אחד יתרכז בשתי דקות. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני מסיים בשתי נקודות, אחת, היושב ראש, אני מבקש שביוני-יולי יהיה מעקב ביצוע תקציבי, תקנים ופעולות ועמידה ביעדי הרפורמה לפי שורות. יש לנו את השורות התקציביות. אני מבקש שזה יהיה אחד הסיכומים, יוני-יולי, דיווח ביצוע באחוזים ובתקנים. 

אני מבקש שייאמר פה לפרוטוקול מה תקוע בשל חקיקה, או היעדר החלטות ממשלה, או היעדר החלטות ממשלה מתוקנות או ויכוחים בין משרד הביטחון לאוצר. יש לכם עכשיו מעל מיליארד שקל לנכי צה"ל והלומי קרב, האם משהו תקוע עכשיו בגלל שהאוצר בולם או שהחוק לא קיים? או שאין החלטת ממשלה מתוקנת? אם יש דבר כזה תגידו לנו כדי שעכשיו נטפל בזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. לפי הסדר שניתן לי אני הולך. ארגון נכי צה"ל, עידן, ולאחר מכן חבר הכנסת מאיר כהן.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, תודה רבה. תודה למירב, יושבת ראש הוועדה וליושב ראש הוועדה עכשיו, מיקי. קודם כל אני מבקש לחזק מפה את משפחות החטופים, אין מילים ואנחנו בארגון נכי צה"ל מחבקים אתכם ועומדים לרשותכם בכל דבר ועניין. 

אני מבקש להודות ליושב ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה, על דבריו של חבר הכנסת ביטון, למרות שזה לא ממש הרשים את המאיים ולפני תשע דקות הוא שלח הודעה מאיימת נוספת, אבל לא נורא, זה בסדר, כנראה מישהו פה מהקבוצות האלה של המאיימים חושבים שזה משפיע על לוחם כמוני, אז כנראה הם לא מכירים אותי. הכול בסדר, זה ממש לא מרשים, לא הסגנון ולא הדברים ואף אחד לא ירפה את ידיי. וכמובן תנחומיי למשפחת ירדנאי ותודה על השיתוף הקשה והמלמד. 

(מצגת). הטיפול בנפגעי פוסט טראומה במשרד הביטחון ניתן כאמור על פי עקרונות ההתערבות בהפרעת דחק פוסט טראומטית כפי שנהוג בעולם המערבי. הדף הזה מלמד אותנו, כמו שיושבת ראש הוועדה אמרה, מתייחסים ללפני 7 באוקטובר, אלה המספרים שאנחנו קיבלנו ממשרד הביטחון. לי היה חשוב לשים את שתי הטבלאות האלה ביחד באותו שקף כדי להראות את הבעיה האמיתית בכל מה שקשור לנפגעי ראש נפש ו-PTSD בעניין של השמה בעבודה. היה חשוב לי להראות את היחס שלצד ההצלחה הגדולה בהשמה של נכי צה"ל בכלל, ואת הכישלון שלנו פה, ואני אומר שלנו, של כולנו, בהשמה של פוסט טראומטיים מכיוון שפה זה דורש בקצה, ותיכף תראו מה אנחנו למדנו מזה ומה אנחנו עושים. 

השקף הזה הוא מסר לכם, חברי הכנסת היקרים. כל הזמן אתם אומרים נכי צה"ל ופוסט טראומטיים או נכי צה"ל והלומי הקרב, אתם יכולים ללמוד שדווקא הרוב הוא משולב ומה שאנחנו בארגון נכי צה"ל מבקשים כל הזמן להראות זה שנכי הפוסט טראומה לא ויתרו על המעמד שלהם כנכי צה"ל. כשאתם אומרים נכי צה"ל ופוסט טראומטיים לכאורה אתם מוציאים את הפוסט טראומטיים מהמעמד של נכי צה"ל. 

כולנו אחים, כולנו היינו ביחד, והדבר שהכי חשוב לי שבסוף המסר של המצגת הזו, לאור ההשתלחויות ודברי הבלע שרוכזו בשבוע שעבר, לכל אחד תהיה תשובה פה ולכל אחד אנחנו נסתום את הפה על דברי הבלע פה, מה שהכי חשוב לי - - -

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

שנייה רגע, אני חייבת - - - 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

בסדר, גם לי מותר קצת להיפגע. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני ביקשתי בתחילת הדיון לפני שהיושב ראש הגיע לשמור על שפה מכובדת. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני אשמור על שפה מכובדת. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

גם אתה לא תגיד לאחרים, מה שהיה בשדולה נגמר. יש דיון בוועדה, עשינו את זה בשיתוף עם יושבי ראש השדולה וגם בהסכמה שלהם וגם לא לסתום את הפה. תתמקד בנתונים, הזמן קצר, יש הרבה דוברים. אמרתי את זה בתחילת הדברים, שימו את כל הוויכוחים שלכם - - -

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני אתמקד בנתונים, אבל כמו שאמרתי, לפני תשע דקות נכנס ווטסאפ. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני אעשה סדר, חברים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

סליחה שאני מתערב. אני נמצא פה מ-2012 ואני יושב בוועדות האלה ואני רואה השתלחויות חסרות תקדים והוא יושב כאן וחוטף את כל הרפש. אם מישהו רוצה טיפה, דקה, להגיד את מה שעל ליבו, אנחנו לא נמצאים בוועדה של זכוכית. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אין בעיה להגיד, לא צריך להגיד לסתום את הפה. סליחה, עם כל הכבוד. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

מותר לו להגיד. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הלך הרוח הציבורי אחרי ה-7 באוקטובר, קרה לנו משהו, בואו ננסה להוריד להבות ולמצות את הדיון לטובת הנושא. בבקשה, עידן. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני מקבל את ההערה, גברתי. לפעמים סערת הרגשות עולה על הממלכתיות, מה שחשוב לי בסוף המצגת הזאת שני דברים. האחד, שאתם תבינו - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

- - - ממשיך לשלוח לו - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בבקשה שקט בקהל. כולנו בסערת רגשות, בואו ננמיך את הלהבות. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

שני דברים אני מבקש. אחת, שבסוף המצגת הזאת יובן שאחד המסרים זה שארגון נכי צה"ל מאוד מאוד דואג לפוסט טראומטיים, מאוד מחבק אותם ומאוד אכפת לו. ושתיים, שהנהגת הארגון, ואני חושב שחבר הכנסת כהן מלווה אותנו הרבה שנים, אין תקדים למה שהשיגה הנהגת הארגון הנוכחית לטובת נכי הפוסט טראומה במדינת ישראל מקום המדינה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

חד משמעית. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

זו ההתפלגות לפי מצב משפחתי, זאת אומרת שהיה חשוב לי פה להריע למשפחות ולנשים של במיוחד ולשים אותם ברפורמת 'נפש אחת' בחזית. עד רפורמת 'נפש אחת' לא היה יחס בכלל למשפחות ותראו כמה חשובה התמיכה בילדים, בהורים, במשפחות, בנשים. 

אלה הדברים שארגון נכי צה"ל דרש ברפורמת 'נפש אחת' עבור נכי הפוסט טראומה, נפגעי הראש והנפש, שבזמן הרפורמה היוו 11% מחברי הארגון, 70% מתקציב רפורמת 'נפש אחת' מוקצה ל-11% מחברי הארגון ובצדק. אלה הדרישות שנדרשות, מה שביקשנו. אתם יכולים לראות, אלה הדברים שבוצעו. תיכף נגיע למה שחבר הכנסת ביטון שאל לגבי מה לא בוצע, אז אלה הדברים שבוצעו. אני לא אקריא את זה, מי שירצה את המצגת יוכל לראות. 

אפשר לעבור הלאה. אלה דברים מאוד מאוד משמעותיים. אין לי בעיה גם לקבל ביקורת שאומרת שזה לא מספיק, או שצריך עוד, כמובן הדרך והסגנון ותיכף נתייחס גם להערות. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה חנוכות לילדים? 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

חונכות לילדים. זה טעות סופר. אחד הדברים המהותיים ביותר שנוכל לראות פה את ביטול מבחן ההכנסה ותשלום תט"ר למשרה חלקית. אלה דברים שאפיינו באופן מהותי את הפוסט טראומטיים ומאוד מאוד הציקו להם שנים ואחד ההישגים ההיסטוריים בארגון נכי צה"ל, שכבר נשכח על ידי עיקר הלקוחות שלנו - - - 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תסביר מה זה תשלום תט"ר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

תט"ר זה ראשי תיבות של תגמול טיפול רפואי. בעבר משרד הביטחון היה נותן את זה ככסף משלים, זאת אומרת אדם שהיה עובד חצי משרה היה מקבל את זה ככסף משלים. אם הוא לא הצליח להשיג חצי משרה אז הוא לא היה מקבל כלום. 

תודות ללימור ולאמיר אשל, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון ברפורמת 'נפש אחת', הם הבינו שמדובר בסביבות 3,000 שקל, זה לא סכום שמפרנס אדם, אבל הוא כן יכול להציל ולכן זה הפך להיות לכסף ראשוני ולא כסף משלים וזה נכנס אוטומטית וזה מסיר במיוחד מנכה הפוסט טראומה את הלחץ הזה של למצוא את העוד חצי משרה הזאת ולעשות את זה בצורה מסודרת. למרות שעוד פעם אני אומר, אנחנו חייבים, ואנחנו נכנסים ב-2024 למשימה הזאת, לעזור לנכי הפוסט טראומה להיכנס לתעסוקה קבועה. 

זה מה שאמרת, גברתי, בראי חרבות ברזל, מאוד מאוד חשוב, כי הכול בסוף קשור להכול. אלה המספרים שניתנו לנו, אנחנו מתעדכנים במשרד הביטחון, זה כבר קרוב ל-6,000. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

6,500. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

זה המספר האחרון שאנחנו התעדכנו. הצפי כאמור על פי משרד הביטחון הוא בין 12,000 ל-16,000 נכי פוסט טראומה בלבד, לא משולבים. אנחנו נערכים לקליטת הפצועים חדשים ואופן קבלתם בתשתיות ובסל שירותים בדגש כאמור על נפגעי הפוסט טראומה. 

אדוני, תסתכלו על מה ארגון נכי צה"ל נדרש. כל הדברים האלה, תיכף תראו, אלה דברים שאתה, חבר הכנסת ביטון, שאלת לגבי מה המדינה אמורה לעשות ולא עושה, אז אנחנו לא מחכים, אנחנו מבינים, כבר קרוב ל-1,000 פצועי חרבות ברזל מתאמנים בבתי הלוחם, מתוכם לא מעט חבר'ה שסובלים מפוסט טראומה. 

אני חייב לומר שכל הפצועים הפיזיים, זו אמירה, חבר הכנסת ביטון, שמאוד חשוב לי שתכניס אותה לוועדה שלך, כל הפצועים הפיזיים סובלים מפוסט טראומה והיום אני נתקל בזה ביתר שאת אצל הפצועים של חרבות ברזל. הם כולם גם בפציעות מאוד מאוד קשות, לחיל הרפואה יש הישגים אדירים, מה שמוביל לפציעות קשות מאוד של אנשים שבעבר לא היו שורדים, רוב החבר'ה האלה גם נפצעו, הם עברו את הקיבוצים, הם ראו את המראות הקשים שלא נחזור עליהם כרגע. שאלתי אחד מפצועי הפוסט טראומה למה אתה ככה בעצימות הזאת? הוא אמר לי: השנאה שחווינו ב-7 באוקטובר היא חלק מהטראומה, לא רק הפציעה בשדה הקרב, אלא גם מה שהם ראו בדרך לשדה הקרב. פה חשוב מאוד שניקח את זה בחשבון. 

כל הדברים האלה, התאמת מבנה ארגוני, שיפוץ של מבנים, הגדלות תקינה, אתם תראו את זה בהמשך, התאמה והרחבה, אלה הכול דברים שנעשו כבר מה-8 באוקטובר. 

ככה אנחנו תופסים בארגון נכי צה"ל את הפצוע. אני מתחיל מ-3, קודם כל הוא בן אדם, רק אחר כך הוא פצוע צה"ל. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

עידן, קצת להזדרז בבקשה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

חבל, זה דברים חשובים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אם נצטרך נקדיש דיון נוסף, אנחנו נעשה דיון משלים גם ביוני. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

נעבור הלאה. ברשותכם, כל הדברים האלה נעשו על ידי הארגון. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אולי תדבר על איפה הבעיות, כי מה שקפה מאפה, חניכה, הכול בסדר, תתקדם לאיפה הבעיות. בוא נראה איפה החוסרים ומה חברי הכנסת יכולים לעזור. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

נעבור להיצמדות לעובדות כפתרון לבעיות, מזה גם אפשר ללמוד את הבעיות להמשך. דיברנו על שפה שיוצרת מציאות. אני מדבר על היצמדות, חברי הכנסת ביטון וקרויזר, אליכם אני פונה במיוחד, ההיצמדות לעובדות היא מה שיאפשר לנו לפתור את הבעיות. אם אנחנו נתעסק בכל מיני דמיונות או דברים שהם לא נכונים אז אנחנו באמת לא נביא את הפתרון ולכן זה נורא חשוב לי. 

אני שם את העובדות, בשקף הבא זה יהיה הבעיות להמשך. יש לנו את הסיפור הזה שכמו שאמרתי, שחייבים להצמיד את כולם לכולם. הרכבים הרפואיים, אל תסתכלו על המספר 5,000, כל פעם עולה הסיפור הזה. אני יכול להגיד, במיוחד כי זה עלה אצלכם בשדולה, 7,623 נכי פוסט טראומה וראש ונפש שמהווים 49.1% מהרכבים הרפואיים במדינה הם לאותם נכים. 

זה היה חשוב לי להגיד לי, גברתי, כי אמרתם, משמעות ההחלטה 4088, היא משליכה על הכול. לצערי הרב, הייתי מתייחס פה להכול, במיוחד לסיוע המשפטי. אני אתייחס בשקף הבא והאחרון למה שביקשתם להיצמד. אלה למעשה הדברים שאנחנו עומדים מולם. שאלתם לגבי כסף, אז כן, בסופו של דבר - - - 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

שאלנו לגבי מה האתגרים. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

האתגרים. קודם כל התכלול בטיפול בנכי צה"ל דורש תמיכה והתערבות של מספר משרדי ממשלה. אין שיתוף פעולה ואין רצון טוב ולכן פה אני אומר לכם, גם השדולה, גם הוועדה הזאת ועוד ועדות, בסופו של דבר אם לא תהיה התערבות של משרד ראש הממשלה, של ראש הממשלה עצמו, הצונמי הזה שבדרך יבוא ואנחנו לא מוכנים אליו.

כשאני אומר לא מוכנים זה אומר ככה, מחסור בכוח אדם. יש פשיטת רגל בכל מה שקשור לאגף הרפואי, היחס הרצוי הוא 1 ל-1,500, נכון להיום הוא 1 ל-3,450 והוא צפוי לגדול ל-1 ל-4,500. מי שחושב שרופא אחד יכול לטפל במה שנקרא אצטדיון כדורסל שלם, ב-4,500 איש, מתוכם מה שאמרנו הפצועים החדשים שמגיעים של חרבות ברזל - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אבל דנו בנושא הרופאים בפעם הקודמת. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אין שום שיפור, שום שינוי. הנציג שהיה פה, אני חייב לומר, בוא נגיד בממלכתיות כמו שהתבקשתי, לא היה מדויק בדבריו. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הייתה כאן התחייבות להעלות את השכר, להביא עוד רופאים כדי להקל עליכם. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אנחנו נמצאים ב-21 תקנים שלא כולם מאוישים, היחס צריך להיות במקום 21 תקנים 42 תקנים, זה מה שצריך להיות, זה גם מה שהובטח לנו ברפורמת 'נפש אחת'. הדרישה הראשונה של ארגון נכי צה"ל לא הייתה לשום דבר לכיסם של הנכים, היא הייתה לתקנים, היא לא קוימה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

 עידן, סוכם כאן שאנחנו לא הולכים לפי המפתחות הקיימים, אלא משרד הביטחון מוציא כדי לאפשר גיוס רופאים. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אדוני, לא קוים. הם לא יכולים לגייס רופאים, משרד הביטחון לא יכול לגייס רופאים מכיוון שרופא בקופות החולים מקבל יותר מפי שניים מרופא במשרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אבל סיכמנו את זה, פתרתי את הקשר הזה בוועדה, קיבלתי התחייבות שזה יהיה אותו דבר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא נפתר. לא עמדו בה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אם אני אצטרך אני אביא את הרופא הראשי של משרד הביטחון פעם נוספת. הוא התחייב. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

כמו כן הובטחו 250 תקנים לטובת עובדים סוציאליים, עובדי שיקום ורווחה. לא קוים. זה לא משרד הביטחון, זה נציבות שירות המדינה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

ממש ביקשנו להתמקד בנושא. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

זה הנושא הכי אקוטי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, בשביל זה ביקשנו את הדיון. גם פצוע פיזית, ברור לי שתהיה לו התמודדות נפש, אבל אני ציפיתי באתגרים שאתה תגיד לי למה אין צוות התערבות מיוחד רק לפגועי נפש. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני בא לומר את זה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני ביקשתי במחלקות סגורות, אתמול שמעתי את הסיפור - - -

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

שימי לב לשורה השנייה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה לא עכשיו הרופאים, מה ארגון נכי צה"ל עושה למען פגועי הנפש בלבד? נכון שיש גם נכים פיזית. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

מה הארגון עושה? את ביקשת שאני אקפוץ הלאה, היו לי 20 שקפים של מה הארגון עושה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל אני מקשיבה לו מהרגע שהוא התחיל לדבר, אבל אם מתמודד נפש פצוע צה"ל מוצא את עצמו במחלקה סגורה. אני מצפה שלוחם צה"ל כזה יהיה במחלקה נפרדת, רק של הלומי קרב. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא הבנתי, את מצפה שארגון נכי צה"ל יקים מחלקה? 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חברים, אתם לא מכירים כנראה אותי, אני לא מאפשר פינג פונג. אדוני, אני מכבד אותך, אין אצלי פינג פונג, אחרת אני לא גומר דיונים. אני אשתדל לתת לכל אחד לדבר. עידן, שני משפטים. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

יש תשובה למה שחברת הכנסת שאלה. אנחנו בארגון נכי צה"ל מזרזים עכשיו את ההקמה של בית הלוחם אשדוד בדרום ובית קיי בצפון, מחזירים אותו להשמשה, להקים בשני המקומות האלה, בבית הלוחם באשדוד 1,200 מטר רבוע בניין A לטיפול בפוסט טראומה ביחד עם תל השומר, עם שיבא, בשת"פ שלנו, ולקחת את בית קיי בנהריה, שהוא סגור היום, יש בו 94 חדרי הארחה, אנחנו צופים בהיקף של 50 מיליון שקל שאותם אנחנו מגייסים מתורמים מחו"ל, לא מקבלים תמיכה בארץ לזה, להקים אותו לכפר מאזן. יש אפילו פה שקף, אם תלכי אחורה, יש תמונות, אילוסטרציה של מה שכבר בנינו. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

ראינו, עידן. משפט, עידן, אני לא אצליח לתת לאנשים לדבר והם באו מרחוק. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני חושב שהשורה התחתונה שאתם רואים פה, ואמרתי לך אותה והבטחתם שזה יטופל וזה לא טופל, 4088, זה כל הדברים שנאמרו פה, בצדק, על ידי מבקר המדינה. זה לא שיש אי הסכמות בין ארגון נכי צה"ל למשרד הביטחון, זה שמשרד המשפטים ומשרד האוצר ונציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ועוד מספר גורמים כאלה מפריעים לנו להביא לסיום של החקיקה. 

מכיוון שחבר הכנסת אייכלר הודיע לנו באופן ברור שתהליך החקיקה ייקח מעל שנה, לעשות חוקים, כתבו לי פה אתמול, זה שישה שבועות, לנו זה ייקח מעל שנה. אנחנו ביקשנו את החלטת הממשלה משנת 2012 ששמו את נכי צה"ל כבני ערובה, היא אמרה שאנחנו לא משנים שום זכות עד שתלכו לחקיקה. לממשלת ישראל בשנת 2012 ניתנו 60 יום לעשות את זה, עברו 12 שנה מאז, היועצים המשפטיים אומרים שזה לא void, שצריך לעשות שינוי ושהיועצת המשפטית לממשלה תמנע את זה. לכן אני אומר לכם, הדבר הכי חשוב, אם אתם רוצים לעזור להלומי הקרב - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

עידן, אנחנו לא נפתור את זה כרגע. אני מבקש ממשרד מבקר המדינה לעשות בדיקה רק לנושא הזה, 12 שנים, הדעת אינה סובלת. איזה מדינה אנחנו? איזה אחריות יש לנו כחברי כנסת? 12 שנים זה מתגלגל. אני מבקש רק את הקטע הזה להעביר למשרד מבקר המדינה, רק לנושא הזה, אני מבקש דוח קצר של מספר עמודים, זה הכול. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

משפט אחרון שאני חייב לטובת הלומי הקרב. חברים, הסיוע המשפטי חינם, העובדה שהיום פצועים, במיוחד החבר'ה הפוסט טראומטיים שנמצאים בבתים, צריכים להתמודד לבד מול המערכת, אני אומר לכם, ברפורמת 'נפש אחת' תוקצב מעל 60 מיליון שקלים לטובת הדבר הזה, זה לא בוצע שלוש שנים, לא עשו עם זה כלום. אני במגעים עם משרד המשפטים נאמר לי שזה לא יבוצע ושצריך חקיקה חדשה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

נרשם. מבקר המדינה יבדוק ויביא את זה לוועדה ונביא את האנשים הנוגעים בדבר, כולל משרד ראש הממשלה לתת תשובות לכנסת. 

אני רוצה לתת למשרד הביטחון ואני מבקש ממשרד הביטחון שייתנו לי גם תשובה, בדיון הקודם סיכמנו שההשוואה של שכר הרופאים שיהיו במשרד הביטחון יושוו לקופת חולים כי אי אפשר לגייס רופאים, יש חוסר של 100%. זה לא 50, אם יש להם 21 והתקן הוא 42 זה חוסר של 100%. אני כבר נותן לך, אחרי חבר הכנסת מאיר כהן משרד הביטחון. בבקשה, חבר הכנסת כהן. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני כבר עשר שנים אומר בפתיחת הדברים שאלה דיונים חשובים. אני מנסה למקד את הבעיה, מיכאל, אתה חש את זה, אני לא חושב שמשרדי הממשלה וגם משרד הביטחון מבינים שהם צריכים לעבוד במצב של חירום. אנשים נפצעים, אנשים עם פוסט טראומה, משפחות נהרסות, מגיעות למי שצריך לתת את הטיפול ושם זה נתקע, כי במקום אחד מרגישים שכאן ועכשיו זה החיים שלנו, אנחנו במצב של חירום, במקום השני מרגישים שאנחנו חלק ממערכת מאוד גדולה ואנחנו צריכים לקבל אישור מכאן ואישור מכאן וזאת ההתנגשות שקורית כל הזמן כבר עשרות שנים. 

עכשיו אני חושב שנפתח פתח של תקווה, גם לימור, שאני מכיר אותה מהיותי שר הרווחה ואני יודע שהיא יכולה להפוך מצבים לכאן ועכשיו ולטפל בהם, וגם אתה, כיושב ראש הארגון. אני מציע, ועל זה צריך לעקוב, שדוח המבקר יהפוך לתוכנית העבודה שלכם, כי אם דוח המבקר יהפוך להמלצות אנחנו נחזור ונראה עוד פעם את הדוחות האלה מככבים. הדוח הזה הוא תוכנית העבודה שלכם. 

לימור, אתם צריכים לעבוד כמצב של חירום. המדינה במצב של חירום, יש לחימה, נהרגו אנשים, אתם במצב של חירום. אי אפשר להבין את זה שאתם לא מצליחים לגייס רופאים. כשאני הרגשתי בדימונה כמנהל בית ספר שאני רוצה שהחבר'ה יעברו במתמטיקה ובאנגלית, מה עשיתי? רצתי, ישבתי במשרד החינוך שבוע שלם וביקשתי מהם חוזים אישיים ותוך חודש השגנו מורים שקיבלו פי שניים משאר המורים. 

אני לא מבין, אדוני היושב ראש, איך אנחנו יושבים כאן פעם אחר פעם ואנחנו שומעים שלא מצליחים לגייס רופאים בגלל שכר. לכו, אתה עם האנשים שלך, קח את כל נכי צה"ל תשבות ליד נציבות שירות המדינה. אם אתם לא תפעלו בערכים של חירום שום דבר לא יקרה. אתם חייבים להתעסק אך ורק עם מצבים של חירום ואתם צריכים לגזור את כל ההתנהגות שלכם מזה. הרי זה מביש. ישב כאן הרופא ואמר שהוא לא מצליח להשיג רופאים כי בקופת חולים משלמים פי שניים. כסף יש. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

המשרד מוכן לשלם, הנציבות לא - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

חבר'ה, אנחנו נלך איתך, הח"כים - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אבל אמרנו שלא מעניין אותנו משרד המשפטים, הוועדה הזו אמרה שהמשרד יוציא מכרז, אנחנו ניתן את הגב. תעזבו אותנו מזה, חסרים 22 רופאים, אני לא מבין את זה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אי אפשר להמשיך כך, זה פוגע במשפחות, זה פוגע באנשים, זה פוגע גם בכם, כי אני מכיר אתכם, אני יודע שאתם עושים כמיטב יכולתכם, אבל בסוף הכול קורס כי גם אתם כל פעם מגיעים לכאן ואומרים: זה לא – צאו למלחמה. שום פקיד בנציבות שירות המדינה לא יפריע לכם לעבוד. לכו לשם, אנחנו נלך איתכם, חברי הכנסת, יושב ראש הוועדה, אנחנו יודעים להרעיש, אבל אתם תדליקו את המדורה הזאת, כי זה כבר מביש, כבר אי אפשר לשמוע את זה עשר שנים, שאין לנו תקנים לרופאים ואין לנו תקנים לרכבים. עכשיו יש כסף, שמו 1.2 מיליארד בממשלה הקודמת, יש מספיק כסף, מה שאתם צריכים לעשות זה באמת להתחיל לפעול בצורה של חירום. 

זה מביש לשמוע את אייל. אייל, אני הייתי במחלקות כאלה, לצערי הגדול, זה מביש. ולא להבין שאתם צריכים, אחד הדברים, תוכנית העבודה שלכם עכשיו זה לצאת מכאן ואת דואגת שמישהו יתחיל לטפל בהקמת חדרי מיון כאלה שהם רק ללוחמים. תודה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מאיר, אנחנו בתקציב הביטחון הוספנו עשרות מיליארדים והייתה ועדת שרים שעושה רכש וראינו בירוקרטיה, הממשלה בהחלטת ממשלה אישרה לשר הביטחון לרוץ קדימה עם רכש, בסמכותו. למה אין החלטת ממשלה שגם לנכי צה"ל ירוץ קדימה? ששר הביטחון יקבל סמכות. מחכים עכשיו לחקיקה שתאפשר להם לתת הטבות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

לימור, אם זה לא יקרה ב – זה לא יקרה אף פעם. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

שיקבלו החלטת ממשלה על זה, רק על סמכויות, הוראת שעה לחצי שנה, שהשר מוסמך לתת את כל ההטבות עד לביסוס חקיקה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חבר הכנסת ביטון, תודה. לימור, בבקשה. גם התייחסות לנושא הרופאים. אחרי שסיכמתי את הרופאים אני שומע עוד פעם שאין רופאים, הדעת אינה סובלת, אלא אם כן יש לך בעניין הזה איזה שהיא תקווה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. בראשית דבריי, להצטרף למשפחות החטופים ובאופן אישי למשפחת ונקרט, ניבה היא עובדת משרד הביטחון, הבן שלה עומר חטוף וכל משרד הביטחון מרכין ראש ומצפה לו ולכל החטופים, ולמשפחת ירדנאי שאנחנו משתתפים בצערם. 

(מצגת). קודם כל אני רוצה לפתוח בפתח דבריי, אנחנו מודים על הדוח, אנחנו גם לומדים את כל פרטי הדוח, אני חושבת שבדוח יש ממצאים שמסייעים לנו וסייעו לנו גם במלחמה ואנחנו כבר יישמנו אותם בחרבות ברזל. 

לגבי רפורמת 'נפש אחת'. זה התחיל אצל שר הביטחון בני גנץ והמשיך לשר הנוכחי, גם השר וגם המנכ"ל אול-אין בתוך הרפורמה, זה משהו שהמשרד כולו מתעסק בו. והדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, חבר הכנסת כהן דיבר על מצב חירום. מלחמת חרבות ברזל, מה שהיה לנו מאוד קשה לקדם במהלך השנתיים חרבות ברזל אפשר לנו לקדם הרבה דברים שגם מופיעים בדוח ואתם תראו שתמונת המצב היום שונה מיוני 2023 שהדוח מתייחס אליו. 

ערב חרבות ברזל, 6 באוקטובר, היו לנו 60,000 נכי צה"ל שמטופלים באגף השיקום, מחציתם זה אנשים בגיל השלישי, לוחמי 73', 67' ו-82', ו-25% נפגעי נפש ראש PTSD. תראו מה קרה ערב חרבות ברזל, אחרי 'נפש אחת', יש לנו גידול של 120% בהיקף הפונים וכשמסתכלים על כמה אנשים שמתמודדים עם נפש ו-PTSD יש לנו גידול של 538%. אנחנו מברכים על זה כי אנחנו חושבים שאנשים ראו בנו יותר כתובת וכי אנשים הבינו במודעות, ואגב אנחנו מתמודדים היום עם אנשים שאומרים שנים לא ידעתי להגיד מה יש לי ועכשיו אני מבין והם פונים אלינו. יש לנו גידול של 280% בהיקף האנשים שנכנסים אלינו לאגף ועכשיו צריך לטפל בהם. 

בעודנו אומרים זאת בשיא הלחץ הגיע ה-7 באוקטובר ותראו מה קרה לנו ב-7 באוקטובר. הנתונים האלה היו נכונים לשלשום, אנחנו היום עם 6,745 בקשות להכרה, 97% מהן כבר מטופלות ונקלטו באגף. ממוצע של 1,280 בקשות מדי חודש, זה פי שלושה מכל היקף הפצועים שנכנסו בכל שנת 2022. רבותיי, אנחנו בעיצומו של אירוע שמדינת ישראל לא ידעה כמותו, אין אגף ואין מדינה שמתמודדים עם אירוע בסדר גודל כזה וצריך להבין שזה מה שאגף השיקום וכל העובדים מתמודדים איתו, ואני רוצה להגיד תודה למנהלים שנמצאים פה ושמובילים את הספינה הזאת. 

שאלה אותי חברת הכנסת בן ארי, מ-6,700 הפצועים שנכנסו 49% זה אנשים – 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

6,500 או 6,700? כי נוספו לי 200 בחמש דקות.

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

נכון. אגב אנחנו כל יום מקבלים 60 פצועים חדשים. 6,745. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אין בעיה, אבל היום בבוקר אמרת 6,500. אם בשעה הקרובה עלו ב-200 אז אני - - - 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

לא, חברת הכנסת בן ארי, כשאני אמרתי לך התייחסתי למה שיש במצגת. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אז כמה פצועים? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

6,745, המצגת הוכנה לפני יומיים. 70% מהם הם מתחת לגיל 30, זה אומר שאם לפני כן אמרתי שמחצית מנכי צה"ל זה אנשים בגיל השלישי בעצם נכנסת אוכלוסייה של חבר'ה צעירים ואני אתייחס לאתגרים שיש לנו. 49% זה אנשים עם פגיעות בגפיים, פציעות ירי, קטיעות, פציעות מהסוג הזה, 21% מהם זה אנשים שהפגיעה העיקרית שלהם זו פגיעה נפשית, אנחנו עדיין לא מדברים על PTSD כי עוד הרבה פעמים מוקדם לאבחן את זה, ויש לנו פגיעות ראש, פגיעות פנימיות וכיוצא בזה. 

ה-7 באוקטובר, הבנו שאנחנו לא יכולים לעשות את מה שעשינו עד היום רק יותר מהר ועם יותר אנשים, אלא אנחנו צריכים לעשות את הדברים אחרת ובאמת בדקנו מה היה ב-2014, בדקנו את כל מה שלמדנו ב'נפש אחת', הקשבנו למה רוצים הפצועים החדשים ופשוט עשינו דברים אחרת, ואני אראה את זה, הרבה מהדברים זה חלק מהמלצות מבקר המדינה.

ארבעה עקרונות הובילו אותנו במלחמה הזאת. אם במלחמות קודמות היינו מחכים שיגישו בקשות ואנחנו נתייחס, הפעם ב-7 באוקטובר בכל בתי החולים היו נציגי אגף השיקום, כל בן אדם שמגיע אנחנו ניגשים אליו באופן יזום, לא מחכים שהם יבואו אלינו. שתיים, אין ועדות רפואיות שנה, אין בירוקרטיות. איך אמרה לי אחת האימהות? אנחנו רוצים חמצן כאן ועכשיו, אנחנו לא עומדים בזה. ובאמת מה שעשינו, בנינו חבילות סיוע כלכליות, גם לפצועים, גם לבני המשפחה שלהם, הכול ניתן בדחיפה, בלי קבלות, בלי בירוקרטיות, בלי ועדות רפואיות. 

המשפחה היא חלק ממערך התמיכה ולכן בני המשפחה של כל פצוע מקבלים טיפולים נפשיים וליווי מאיתנו כחלק ממערך התמיכה בהם. והדבר הנוסף, מדברים פה על שיתופי פעולה, הבנו שחייב להיות שיתוף פעולה גם עם צה"ל, גם ארגון נכי צה"ל, ואני אגיד בהמשך גם למשרד הבריאות ומשרדים נוספים. 

כמו שאמרנו, אנחנו כבר פרוסים בכל בתי החולים, פונים לחולים באופן יזום, נותנים לכולם טיפולים נפשיים גם אם הם פצועים פיזית ואין להם עדיין תגובה נפשית. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

איך את נותנת טיפול נפשי אם הוא פצוע פיזית? איך את מגיעה אליו? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אפילו נוגע מיון. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא לא הגיע למיון. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

רוב הפצועים מגיעים אפילו לנוגעי מיון לבדיקה בבתי החולים. כל הפצועים האלה - - -

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

את יודעת שאני מאוד מעריכה אותך, אבל מי שפגוע נפש הרבה פעמים הולך הביתה, לא רואים את הפציעה שלו. איך הולכים אליו? אני יכולה להגיד לך, לפחות ממה שאני מכירה מהבית שלי, כשהם הגיעו כל הפלוגה, המ"פ כינס אותם במקום אחר, אז בואי תתמקדי מזה, כי אני אגיד לזכותכם, זה משהו חדש. הלום קרב זו פציעה שלא מגיעה לבית חולים, הוא לא מגיע אליכם, צריך אליו ריצ'ינג אאוט. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני אסביר כי אני חושבת שבעניין הזה שיתוף הפעולה בין צה"ל למשרד הביטחון הוא מצוין. איך זה עובד היום בשונה מ'צוק איתן'? בכל היחידות, בכל הפלוגות יש קו ראשון של הקב"נים שנמצאים ומזהים מי זקוק לסיוע, זה קו ראשון. 

קו שני, מי שמרגישים שקשה לו, מזהים שאי אפשר בפלוגה ובשטח לטפל בו, הוא עובר למה שנקרא צלת"ק, זה יחידות רפואיות נפשיות שנמצאות בשטח. הייתי באוגדה בעזה ראיתי בעיניי. שם 70%, יומיים-שלושה, מתארגנים, מקבלים סוג של תמיכה, 70% חוזרים ללחימה, כי אגב אחד הדברים שלמדנו שהדבר הכי נכון זה לחזור ולהיות חלק מהצוות ופחות נכון להיות בבית. ה-30% שלא מצליחים להתאושש עוברים מלש"ה, מלש"ה זה כבר בעורף, מקבלים מענה שיכול לנוע בין חודש ליותר וכל מי שבמלש"ה מגיע לאגף השיקום בהתאם לצורך. זאת אומרת מרגע שהוא נמצא בפלוגה, וזה שיתוף הפעולה עם צה"ל, ואני חייבת להגיד מילה טובה לקרפ"ר ולאכ"א, בעצם משלב הקב"ן עד לאגף השיקום הוא נמצא. 

אני אגיד עוד משהו ואת זה הבנו שאנחנו צריכים לפתח, לא כולם יפתחו נכות. יש אנשים שכל הרעיון הוא לא לטפל בבעיה אלא למנוע אותה ולכן מה שאנחנו סיכמנו עם צה"ל, יש לנו מאות אלפי מגויסים, האחריות של כל מפקד אחרי חודש של הלחימה להרים טלפון לחיילים שלו, לראות מה קורה. מי שאנחנו מזהים שמצבו מחייב התערבות אנחנו מקימים מערך באגף לחיילים משוחררים של תמיכת מניעה וזה כשלא דיברנו עוד שכל חייל שמשתחרר יש לו סוג של עיבוד חוויות הלחימה בצה"ל. זאת אומרת שאנחנו אומרים, לפני שאתה מגיע לאגף שיקום, בוא רגע יש את האגף לחיילים משוחררים שייתן טיפולים מונעים. בעניין הזה אני חושבת שמדינת ישראל עשתה קפיצה משמעותית משלב הלחימה עצמו ועד לאגף שיקום, את כל הרצף. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אז המפקד מציעים טיפול לחייליו? 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא מתקשר אליהם ובודק. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

כן, אחריות של כל מפקד להרים טלפון אחרי שיצאנו, אחרי עיבוד החוויות, מה שלומכם? הכול בסדר? אם אנחנו מזהים שיש איזה שהיא בעיה הם מפנים להמשך טיפול. 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

אבל מתוך 70% שחזרו ללחימה 50% עתידית עדיין יפתחו פוסט טראומה. אף אחד לא בקשב אליהם.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

גברתי, אצלי אין פינג פונג, אם יגיע תורך את תשאלי. אחרת אני לא יכול לנהל את הדיון, תודה לך. לימור, סיימת? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אם תרצו אנחנו נתייחס לממצאי הדוח בדגש למענים לפוסט טראומה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

קצר ולעניין ותני לי בבקשה תשובה, היה כאן נציג משרד האוצר, הצלחתי לסחוט ממנו שאין להם התנגדות להשוות את השכר של רופאי משרד הביטחון עם קופות החולים, נרשם בפרוטוקול, אז תגידו לי איפה זה עומד, מי כרגע מפריע לי לעשות את זה? זה היה עיקר הדיון הקודם, להביא רופאים למשרד הביטחון. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

וגם את ה-PTSD, מה המענה? 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

והניידת, מה איתה? והייעוץ המשפטי? מה מונע ממך לבצע מיליארד שקל? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אם אפשר להתקדם. אלה שמונת הנושאים, אני אתייחס לאחת עד ארבע, ברשותכם, זה העיקר. לגבי מימוש הרפורמה, אנחנו היום ב-60% מימוש לא כולל פצועי חרבות ברזל, חבר הכנסת ביטון, מבחינתי זה טייס אוטומטי. שואלים אותי למה שיעורי מימוש של 60%, קודם כל אני אגיד, אתם מכירים את המדינה טוב ממני, רפורמה בסדר הגודל הזה יש צורך במכרזים, בגיוסים, זה זמן הפעלה. 

ואני אגיד עוד דבר, כשיצאו לדרך העריכו 245 מיליון שקלים עבור טיפולים נפשיים לילדי פוסט טראומה, אבל בפועל לא כל המשפחות רוצות שהילדים יילכו לפסיכולוג, אז את הכסף הזה לקחנו למקומות שבתחילת הדרך לא חשבנו עליהם, למשל בית בטוח, למשל בית מאזן, למשל בתי הפוגה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל עדיין זה רק 60%, לימור. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

ואני אתייחס. וכשאתה מסתכל איפה ה-40% הנוספים, אז חלק מזה, אם מדברים על סיוע משפטי, חברים, משרד המשפטים שיגיד גם הוא, זה 60 מיליון שקל, החקיקה שנותרו לנו - - -

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

למה את צריכה את משרד המשפטים? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

כי משרד המשפטים מוביל את הסיוע המשפטי. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אבל תעשי משל עצמך. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אבל זו ההחלטה של הממשלה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

או איתו או בלעדיו. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא, אסור לך, זה ניגוד עניינים, אני לא מוכן שהם יהיו שם. אבל מה שלא שמו לב, שהם הורידו את זה מ-60 מיליון ל-40 מיליון ואף אחד לא נותן תשובה למה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

סוגיית מיצוי הזכויות. אמר מבקר המדינה ואני אומרת לכם, זה האתגר הכי גדול. שאלת אותנו, חברת הכנסת בן ארי, מה האתגר שלנו לגבי הפוסט טראומה, כשהתחילה הרפורמה פתחנו את השירותים, פתחנו ופתחנו, אנשים לא מספיק יודעים את הזכויות שלהם וזה אתגר עבורנו. אני שמה לכם את זה על השולחן, זה אתגר עבורנו. 

אני ביושר אומרת שאני מסכימה עם מבקר המדינה, זו ביקורת מוצדקת, אנחנו ב-6 באפריל מתחילים עם קמפיין תקשורתי להעלאת המודעות. כמו שציין המבקר, אנחנו משמעותית שיפרנו את אתר האינטרנט שלנו עם ההסברה והאזור האישי. ואני אגיד משהו שקשור לחקיקה, אנשים לא רוצים שיספרו להם מה הזכויות שלהם, הם רוצים שייתנו להם, ולכן בחקיקה צריך כמה שיותר מענים בדחיפה, לא עכשיו שהוא ישאל אותי מה הזכויות שלו וזה, מה שאפשר לתת בדחיפה כן ייטב. 

מימוש זכויות תהליכים בירוקרטיים. שיטת העבודה היום שנדרשת מאיתנו, של קבלות, תביא קבלה, תחזיר קבלה, אם זה קשה לנו אדם שמתמודד עם פוסט טראומה פי אלף יותר קשה לו עם הבירוקרטיה. אני שמה על השולחן, הדרישה של החשבות לבדוק כל קבלה וקבלה, הם פשוט עברו לעבוד אצלנו עם על הבירוקרטיה הזאת. צריך להפסיק עם זה. אנחנו מקבלים את הדוח בעניין הזה, יש לנו אי הסכמות. כדי למנוע את זה אנחנו נערכים לסוג של ארנק דיגיטלי שאנחנו נכניס לפצועי צה"ל את הכסף מראש והם יוכלו להשתמש, אם זה לקנאביס, אם בעתיד לטיפולים של פסיכולוגים שהם רוצים ללכת באופן עצמאי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

משפט לסיכום. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

לגבי מתמודדים עם פוסט טראומה, לגבי השירותים, תסתכלו מה קרה ברפורמת 'נפש אחת'. דיבר אדון ירדנאי על הצורך במחלקות ואני מדברת רגע לפני, הרעיון למנוע אשפוז, לא לטפל רק באשפוז. קו 'נפש אחת' פתוח 24/7, כל הטיפולים הנפשיים והקבוצתיים ללא מגבלת זמן, בית בטוח שעלה, 100 פוסט טראומטיים, בית מאזן. בית מעבר, זה אנשים שבעבר אמרו לנו שהם הולכים לישון ביער כי: אני לא יכול כבר להישאר בבית ואני מפחד שאני חלילה אעשה משהו לילדים, פתחנו בית מעבר. כלבי שירות, טיפולים אלטרנטיביים, טיפולים לבני משפחה וחונכות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה עם מחלקה סגורה ייעודית? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

תיכף אני אתייחס לזה. רק בחמישה חודשים, דיבר חבר הכנסת ביטון על חוות שיקומיות, אין אחת, יש שש, בחמישה חודשים. צוותי משבר, התבקשנו לתת דיווח, אני מקבלת את זה, זה התעכב, היינו צריכים מכרז. מחר זה מתחיל לפעול, תבדקו אותנו. במרכז מתחילים תוך שבוע, זה בארבעה מוקדים בפריסה ארצית, מחר מה שאנחנו קוראים לו מד"א נפשי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

חוות שיקום זה לא מחלקה סגורה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני אתייחס למחלקה סגורה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תגידי לנו איך אמיר ירדנאי ז"ל מצא את עצמו במזור בעכו. אני הייתי במזור בעכו, זה לא מקום להלום קרב. מזל שהייתי, ביקרתי, כולל כל המחלקות הסגורות, נכנסתי בעצמי לראות. כשהוא סיפר על מזור, אני מודה, אני התחלחלתי. חלילה לא לפגוע, באמת הם עושים שם עבודת קודש, באמת, אבל הלום קרב לא מתאים לשם בכלל, אז תסבירי לי איך הוא מצא – הבן שלו התאבד לפני חודש, זה אומר שמתי לקחו אותו למזור בעכו? 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הוא היה שמונה פעמים שם. 

 << אורח >> אייל ירדנאי: << אורח >> 

חמש פעמים בחצי שנה האחרונה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תסבירי לי איך הלום קרב מוצא את עצמו שם. ואני לא רוצה לפגוע במזור בעכו. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני ברשותכם לא אתייחס למשפחת ירדנאי מפאת צנעת הפרט. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, רק תסבירי לי איך הלום קרב נמצא במחלקה סגורה עם מתמודדי נפש ולא במחלקה סגורה של הלומי קרב. זה הרבה יותר חשוב מכלבי שירות וחווה שיקומית. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני לא מסכימה איתך שזה הרבה יותר חשוב. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אז אני חושבת שכן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא חשוב, בואו נשאיר את זה לבעלי מקצוע, תני לנו תשובה על מחלקה סגורה ייעודית. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, כי זה מציל את החיים שלו. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני חושבת שגם מניעה מצילה חיים. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

גם מניעה וגם איכות. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

מחלקות אשפוז. בואו נשים את הדברים על דיוקם, מי שאחראי על מחלקות אשפוז זה משרד הבריאות. זה אחת. שתיים, לא חיכינו לוועדה, אנחנו כבר נפגשנו עם מנכ"ל משרד הבריאות, עם ברסי, ואנחנו סיכמנו שכן הם יעזרו לנו בלייעד מחלקה לפצועי מלחמה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לוח זמנים. אני אביא אתכם לכאן כל שבוע, חבל. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

בסדר גמור. אנחנו בעניין הזה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

כבוד היושב ראש, סליחה שאני מתפרץ, מתוך 3,500 מיטות יש מחסור מאוד גדול, מאיפה מנכ"ל משרד הבריאות הולך להקצות לכם מיטות? 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

צריך לעשות את המחלקה במסגרת של משרד הביטחון אחרת זה לא יילך. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני רוצה לגיד, בסוף מדובר במטפלים נפשיים שמשרד הבריאות אחראי מקצועית על בריאות הנפש. אנחנו נממן את המיטות ואת זה אנחנו יודעים, אבל בסוף האינסטנציה המקצועית לבריאות הנפש היא משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני אגיד לך למה אני חלוק עליכם וכדאי שתבחנו את זה. משהו קרה במלחמה הזאת, להטיל את זה גם על משרד הבריאות שגם ככה הוא בפשיטת רגל, גם תקציבית וגם מבחינת חוסר במיטות, זה יהיה פשוט בכי לדורות. לכן אני אומר קחו את זה אליכם כמו שאתם לוקחים את הדברים האחרים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה חובתם, זה אחריותם על אנשי המילואים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לבוא עכשיו למשרד הבריאות זה רע מאוד. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

קודם כל התקציב לא הייתה שאלה, זה תקציב משרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אין בעיה של תקציב. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אז למה לא לקחת נגיד בית מאזן כזה, לעשות אותו מחלקה סגורה, עם רופאים ופסיכיאטרים שיהיה של משרד הביטחון. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה עניין של תפיסה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אומרים משרד הבריאות, בסוף גם לצה"ל יש רופאים ויש פסיכיאטרים ויש לכם את אנשי הצוות. אני לא רוצה להתערב, אבל מתוך כל התקציב המדהים הזה לקחת מקום אחד שהוא סגור להלומי קרב. אז פחות טיפול אלטרנטיבי, או פחות כלבים, שהם חשובים, עידן, אבל מחלקה סגורה מצילה חיים. היא מונעת התאבדות, כולם יודעים את זה. 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

גם תעסוקה מונעת התאבדות ואף אחד לא נגע בזה, חוץ מעידן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בדברי הסיכום אני אתייחס לזה, זה לא ייסגר כך. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

לעניין בריאות הנפש, בסוף ה-7 באוקטובר, הצטרפו אלפי אזרחים שהתמודדו עם קושי נפשי בעקבות ואלפי חיילי צה"ל. אני אומרת פה ביושר, אנחנו הולכים להיכנס לאירוע מבחינת היקף המטפלים שיהיה במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אין ויכוח. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אגף השיקום, 400 מטפלים חדשים גייס בתעריפים שביקשנו להגדיל, ואני אומרת לכם, אנחנו שילשנו את התעריף של הפסיכיאטרים ועדיין לא קיבלנו מועמד אחד שרצה לעבוד איתנו. אני אומרת לכם את זה, זה אירוע. זה לא שאנחנו לא מוכנים לשלם, זה לא שאנחנו לא מנסים, זה לא שלא יצאנו בקול קורא, אין מספיק פסיכיאטרים במדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לימור, תפרידו, עם כל הכבוד לאזרחים הלוחמים צריכים טיפול נפרד. אל תשיתו את הטיפול בלוחמים על משרד הבריאות, זו תהיה טעות. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני חייב להגיד לך משהו שהיא לא יכולה להגיד, גם חוות החוסן הם לא של משרד הביטחון. דיברתם על כסף, ארגון נכי צה"ל משלם מכיסו, מכיס החברים, 1.4 מיליון שקל בשנה הקרובה כי בתוך משרד הביטחון, לא באגף שיקום, באגף אחר, לא היו מוכנים לתקצב את זה במחיר שחוות החוסן דרשו. כלומר כשאתם מדברים על לבקש ממנה להקים מחלקה סגורה, אני אומר לך שאפילו חוות החוסן שתמחרו את הסכום שלהם ארגון נכי צה"ל לקח על עצמו לשלם מהכיס שלו כדי לעשות מניעה שאת מדברת עליה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

כמו שבתל השומר ב'חוזרים לחיים' כל הקומה השנייה, אני הייתי שם לפני שנה, ביקרתי את דודה שלי בת ה-50 שנפלה, היא הייתה שם, והיום באגף השיקום כולו שתי קומות פלוס הווילות, שאני קוראת להם, כי אני שם די הרבה, הכול מוכשר ללוחמים. אני חושבת, בשביל שניכם, שאני לא במקום הזה אבל אני יודעת עם מה אתם מתמודדים, הייתי לוקחת אגף אחד וסוגרת אותו רק להלומי קרב במצב פסיכיאטרי. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

זו הכוונה, אבל בשביל זה אני צריכה את ברסי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אז את יודעת מה, איך אנחנו מונעים שהלום הקרב הבא לא יפונה עם חמישה שוטרים למקום של מתמודדי נפש. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אישור מקצועי, זה מה שהיא רוצה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אבל זה מה שניסיתי להגיד לך, שאין שיתוף פעולה ולא עובדים מהר כמו שאנחנו מבקשים. 
 
 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אנחנו נבלבל לך את המוח, אני אצטרך להתקשר אלייך ולשאול מתי מחלקה שלמה נסגרת, ואם אני צריך להביא את מנכ"ל משרד הבריאות לכאן כדי שיסגור את הקצוות המקצועיים, שזה מה שאת מחכה כרגע, נצטרך להביא אותו. זה דחוף כי זה בנפשנו, כי כל יום יש לנו חדשים ואני לא רוצה התאבדויות חדשות. זה מכווץ את הנשמה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני רוצה בעניין הזה להגיד שני דברים. אחת, קודם כל אנחנו זוכים לשיתוף פעולה ממשרד הבריאות, זה לא חלילה שיש פה ביקורת. שתיים, העניין של למנוע אשפוז, אני רוצה להסביר מה זה הבית הבטוח ואני רוצה לתת גם קרדיט לגל. בית בטוח זה בגין אותם מקרים, זה מחלקה, זה בית בתוך תל השומר עם ארבע מיטות שזה עלה מתוך זה שהרבה מהלומי הקרב: אני מחשש להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית לא מגיע בכלל לבית החולים כי אני לא רוצה להתאשפז עם אנשים שמתמודדים עם בעיות אחרות. עשינו שיתוף פעולה עם שיבא תל השומר והקמנו בתוך שיבא, הם מגיעים למיון ואם הם רואים שאפשר להימנע - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

בגלל זה הם לא באים. בגלל הקובייה הם לא באים. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אבל זו החלטה של בית חולים מקצועית לא לאשפז. אין פה את הנתון, 85% מהאנשים שנכנסו לבית הבטוח מנענו אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

חד משמעית. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה היה מציל את בנו של אייל. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

זה לא משהו שאגף השיקום לא נתן עליו את הדעת. לכן אני מציעה ללמוד את המענים שיש באגף השיקום. מה שהיה בכוחנו אנחנו עושים. בשביל מה שאת אומרת, חברת הכנסת בן ארי, להגיד לתל השומר עכשיו: קחו את המחלקה של 'חוזרים לחיים', לא משנה, ותקצו לנו נפרד, אני צריכה את משרד הבריאות איתנו ולכן זה לא משהו שמשרד הביטחון עכשיו יכול להקים בכוחות עצמו. ככה זה עובד. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני מבקש שתוך שבועיים-שלושה, אני רושם בפרוטוקול, או שתשלחו לנו מייל מה קרה עם הסיפור של משרד הבריאות. אם נצטרך אני אשב בארבע עיניים בשולחן עגול כדי לנסות ולשפר. משפט לסיום, אם אפשר. רק תני לי תשובה על הרופאים. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שאני רואה את הדברים אחרת בנושא הרפואה במדינת ישראל ובאגף השיקום. בשנים האחרונות יש אנומליה. פצוע צה"ל מטופל בקופת חולים על ידי רופא המשפחה שלו, על כל הגוף, אבל כשזה היד שנפצעה בצה"ל הוא מטופל במקום אחר, דהיינו באגף השיקום. אני חושבת שטיפולית זה לא נכון. אנחנו בתוכנית האסטרטגית שלנו מנסים ומובילים את זה, יחד עם ארגון נכי צה"ל, הפתרון צריך להיות רופאים שיקומיים באגף השיקום, אבל הטיפול בפצועי צה"ל צריך להיות הוליסטי עם תו הזהב לפצועים, אבל וון סטופ שופ. היום אומרים לו לא, זה משרד הביטחון, לא, זה קופת חולים. זה לא נכון לעבוד ככה. צריך לרכז את הטיפול במקום אחד ולדאוג שפצועי צה"ל יקבלו את ה-VIP. זו העמדה שלי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

עזבי, יש 22 תקנים פנויים. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

22 תקנים לא יעזרו לנו לעמוד באתגר פה. זה לא הפתרון. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אבל הייתה טענה שאי אפשר להשוות את המחיר שמקבל רופא בקופת חולים, הוועדה הזו הביאה את האוצר והאוצר התחייב שהוא לא מתנגד, תשלימו. אני לא מדבר איתך עכשיו אם זה נכון או לא, אינני בעל מקצועי, קטונתי, יש חוסר, פתרנו את הבעיה, הוועדה פתרה את הבעיה, תוציאו את המכרז עם אותו סכום שמגיע לרופאי קופת חולים וזהו, אחר כך תפתרו את הבעיה המקצועית. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני אבדוק משפטית את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

ואם יש בעיה משפטית תגידי לי, כי נציג משרד האוצר אמר שאין להם התנגדות. קפצתי על המציאה, עידן היה פה, אמרנו תתחילו לגייס רופאים. התחייב הרופא הראשי של משרד הביטחון לגייס רופאים. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

ברשותך, אדוני, שתי הערות. אחת, אין הסכמה בין ארגון נכי צה"ל לאגף שיקום על התפיסה הזאת. שתיים, אתמול נפגשתי אישית עם יו"ר הסתדרות הרופאים בישראל והוא אמר לי שהטעו את יושב ראש הוועדה, אין שום הסכמות שם עדיין.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אז אני אביא עוד פעם את משרד האוצר שיגיד. זה היה לפרוטוקול, עידן. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני מצטט בפניך מה אמר לי - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני רוצה ממך, אחר כך תבוא אליי בארבע בעיניים תגיד לי מי, מי כרגע שם מקלות בגלגלים לגיוס 22 רופאים. זה הכול. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רוצה שנעבור על שורות התקציב ביוני-יולי ונראה אחוזי ביצוע. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

כתבתי לדברי הסיכום. יוני-יולי, דיון נוסף בנושא מיצוי התקציב להלומי קרב. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

והחסמים של החקיקה וכו'. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חברת הכנסת שרון, בבקשה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני אעשה את זה ממש בקצרה, אדוני, תודה. קודם כל תודה על היוזמה לך ולחברת הכנסת בן ארי וגם כמובן למיכאל ביטון שעוסק בנושא הזה. אני חושבת שאנחנו עדיין דנים בנושא הזה בקצב של ה-6 באוקטובר, אנחנו דנים על הדוח שנעשה לפני המלחמה ואנחנו דנים על המענים שניתנו לפני המלחמה. אנחנו לא מסתכלים בכלל על הצונמי שעומד בפתח. אמנם אנחנו מרגישים שמשהו לא טוב הולך לקרות, אבל מה שהולך לקרות פה זה רעשים טקטוניים ככל שמדובר ב-12,000 נכי צה"ל פוסט טראומטיים שעתידים לפקוד את דלתות אגף השיקום במשרד הביטחון בעוד כמה חודשים. ואת יודעת מה? זה בעוד כמה חודשים וגם צופה חמש שנים קדימה. 

לכן אני חושבת שאין מנוס אלא להיכנס לתוכנית חירום שלוקחת את כל הפערים שהוצגו כאן, כי כבר הכול ממופה, יודעים מה הפערים בנושא ארבעת הפרקים של החקיקה, יודעים מה הפערים בנושא ה-PTSD מבחינת הגדרות PTSD, אנחנו כבר מבינים איזה מענים צריכים להינתן. דובר פה בהרחבה על ידי רבים בנושא מחלקה סגורה וכל התנאים המיטיבים עם נכי פוסט טראומה. לכן ככל שמדובר בלהפגיש בין הפערים האלה לתוכנית חירום הדבר הוא בדמנו. 

זה מה שאני חושבת, אדוני, ואני חושבת שאנחנו חייבים לעשות דיון נוסף, חייבים לייצר פה צוות בין-משרדי שעובד על הדבר הזה, גם משרד הבריאות וגם משרד הביטחון, כי לא יעזור, שילוב ידיים, החברה משתחררים ממילואים, אדוני, בסוף הם חוזרים לחברה הישראלית, הם חוזרים לשגרת חייהם וזה יתפרץ כשהם באזרחות. לכן ברור לחלוטין שזה יפגוש את הרפואה בקהילה, לא רק את משרד הביטחון, זה משהו שצריך בסוף צוות בין-משרדי כי זה ידפוק בהרבה מאוד בתים בחברה הישראלית. וכמו שכולנו מבינים שההדף הזה יפקוד את כולנו בסוף אנחנו צריכים לתת לזה מענה ומענה שהוא חירומי בהקשר הזה כי הצונמי בדרך. תודה רבה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. מוחמד, נכה צה"ל, בבקשה. 

 << אורח >> מוחמד מזאריב: << אורח >> 

הפתיעו אותי לכן אני אקצר. לא ביקשתי לדבר, ביקשתי להשתתף. אני משתתף מדי פעם בדיונים של נכי צה"ל, אני מגיע מהצפון, אני נכה צה"ל בשיעור 68%, שירתי ביחידות מיוחדות. אני כן יכול לראות את האור בקצה המנהרה בשיתוף הפעולה עם משרד הביטחון, במענה שאני מקבל בשעות לא שעות, גם של לימור. אפילו שאני לא מקבל מענה במחוז שממנו אני מגיע, בשיחת ווטסאפ אני כן מקבל את המענה. אז כן אפשר להגיד שאפשר לראות את האור בקצה המנהרה. כבן מיעוטים ואזרח ישראלי, אנחנו ישראלים כתף אל כתף. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה על הדברים. אני יכול להגיד גם כן, אין מקום כזה כמו משרד הביטחון בעולם, אבל יש מקום לשיפור. אני יודע להעריך את משרד הביטחון, יש לי קשר אישי ישיר. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

התחלתם את הדיון בזה שביקשתם מכולם להתמקד בנושא הפוסט טראומה ופתחנו עם משפחות של החטופים שמרגישות נטושות והן אמרו שהן איבדו את האמון בממשלה. עצוב לי להגיד שכל מה שהם עשו זה להצטרף אלינו כי אנחנו איבדנו את האמון במדינה הזאת כבר לפני הרבה שנים. 

אנחנו שומעים פה הרבה על פצועי חרבות ברזל, אנחנו שוכחים שכל הדבר הזה התחיל הרבה הרבה לפני חרבות ברזל ויש פה תשובות שמחכות עוד לפני המלחמה. 

אפשר לחזור גם למצגת של לימור, השקף היפה עם כל הריבועים הקטנים האלה שם מסביב, אבל כמו שלימור אמרה, גם כשכבר הקשיבו לנו ועשו לנו בית חם, כדי להגיע לבית החם צריך לעבור דרך מיון פסיכיאטרי, 70% מהאנשים לא יילכו לשם, להיכנס לקובייה, הם לא יילכו. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מדבר על ארבע המיטות האלה בתל השומר? 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

כן, בדיוק. גם לשם, גם אני ברמה האישית לא אשרוד את שלוש השעות המתנה במיון פסיכיאטרי כדי להגיע לאותו בית. 

בסוף היום, גם עידן ציין את העניין שיש פה נכים משולבים וגם אני נכה משולב, גם פיזי וגם נפש, אבל פה נכנס הפרמטר של חישוב האחוזים ומה לעשות, כששמים לך סעיף ראשון נפש 50% אז אחרי כל הפציעות הפיזיות שלי, עמוד שדרה, ידיים, רגליים, כל מה שאני מוכר, בסך הכול משתקלל ל-14%. אז אנחנו לא יכולים לבוא מהצד הפיזי כשאנחנו מוכרים 50% נפש, אבל בפועל, וזו הסיבה העיקרית שבאתי לדבר פה, אם אנחנו רוצים לדבר על טיפול בהלומי קרב הוא מתחלק לשלוש, לדיור, לטיפול ולתעסוקה.

בנושא הדיור היה הסכם בין אגף השיקום לבין חברי הכנסת, ופה השאלה שלי אליכם, אתם הסרתם הסתייגות בחודש יולי 2023 כדי שיעברו שני הפרקים הראשונים של הרפורמה כנגד הבטחה של אגף השיקום שב-15 באוגוסט 2023 תהיה ועדת דיור להלומי קרב. אנחנו באפריל, אין עדיין ועדת דיור להלומי קרב. זה שהאריכו את הסיוע בשכר דירה לא מוריד לי את שעון החול מקורת הגג של הילדה שלי. 

נעבור לילדים. הנושא שהגדילו את חברות וב-1 במרץ שחררו מכרז, עשר חברות כוח אדם חדשות לחונכות. לחברות כוח האדם עדיין אין עובדים. אומרים לי: תתקשר לדנאל, תראה אם יש שם מישהו שיכול לבוא. דנאל סיעוד ורווחה זה לא חברה של חונכות לילדים של הלומי קרב, זה חברה של סיעוד ורווחה לקשישים שמחליפים חיתולים ועושים מקלחות. אני מדבר פה על חונכות, סטודנטים לפסיכיאטריה, לעבודה סוציאלית, שזה גם היה ההסכם שאלה יהיו החומר האנושי שיבואו כחונכים לילדים, וזה לא קיים גם במכרז החדש. 

הדבר האחרון זה תעסוקה, ודווקא פה כל ההתייחסות לחרבות ברזל הביאה הזדמנות, תחזירו אותנו לשירות הצבאי. זה מוכח גם בדוחות שלכם, מי שנפצע בחרבות ברזל מחזירים ללחימה. אז אני מאלה שהתנדבו, עשיתי מעל 80 יום מילואים ועד שהגעתי לקו, הגעתי לתפקיד לחימה, קיבלתי SMS בזמן נהיגה על האמר: ביטלנו לך את הביטוח על ההאמר, אתה מתבקש לרדת מהמוצב. כי אין לי פרופיל רפואי, אין לי פרופיל רפואי כבר 20 ומשהו שנה, נזכרו כשאני כבר על האמר בצפון.

אז גם כשאתה כבר מקבל משהו, אתה נוגע רגע במקום שהצליחו לתקן אותי לשנייה אחת, באמת לשבת במוצב, לא הסתכלתי על קנאביס, לא הסתכלתי על כדורים פסיכיאטריים, הייתי בקשר טלפוני עם כל הצוות הרפואי שלי, המנהלת המחוזית של המרפאה במחוז דן אמרה בעצמה ללימור: הדבר הכי טוב שקרה לגל רויטשטיין שהוא הלך למילואים, נכון או לא? וגם את זה לקחו לי. 

אז אני יושב פה היום, אין לי פתרון עתידי לדיור לילדה שלי, אין לי חונכת לילדים שלי, אין לי פתרון לתעסוקה, ואני מאלה שנלחמים לעבוד. ברגע שהעבירו את ביטול מבחן הכנסה אני מאלה שנלחמים לעבוד. ועידן, עם כל הכבוד, אני לא קשור לאלה שמאיימים. אמרת פה הרבה דברים נכונים והטענות שלי הן לא כלפיך, כי כמו שאמרת פה, עשיתם שש שכבות, אבל זה אתם עשיתם, זה לא אגף השיקום. אנחנו לא צריכים להיתמך על ידי עמותות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא נכון, זה לא מה שנאמר.

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

מי שמשלם על זה זה ארגון נכי צה"ל מכספי תרומות, אנחנו נתמכים בעמותות וארגונים. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

זה ממש לא נכון. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

שורה תחתונה, דיור, תעסוקה וטיפולים. זה שלושה הדברים שאיתם תצילו את הלומי הקרב עוד לפני חרבות ברזל. יש פה הבטחות שהובטחו לכם, חברי הכנסת, שאתם תמורת ההבטחות האלה הסרתם הסתייגות והעברתם את שני הפרקים הראשונים של הרפורמה. בואו תדרשו היום שיעמדו בהבטחות האלה עוד לפני שמדברים על ארבעה הפרקים הבאים. אני היום לא יודע איזה דירה אני יכול לחפש כי מה שאני זכאי לו במענק דיור זה 250,000 שקל. תגיד לי אתה, כבוד היושב ראש, מה אתה יכול לקנות ב-250,000 שקל למשפחה שלך. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. משרד הביטחון, תתייחסו אחר כך לנושא התעסוקה ולנושא הדיור. זה שני נושאים שחברי הכנסת התחייבו אליהם והורדנו את ההסתייגות כדי להעביר את הרפורמה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

היה פה בחור הלום קרב שהיה מגיע הרבה לוועדות, לא משנה, מי שמכיר מכיר, היום בבוקר שמעתי שהוא גויס למילואים בחרבות ברזל, הוא רואה חשבון במקצוע שלו, אז הוא עושה להם את כל החישובים לאנשי המילואים. הבנתי שהוא מדהים. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

גם שם עושים לו את אותו תהליך שעשו לי ומנסים להוציא אותו. 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

אני חייבת להגיד משהו, יש המלצה מ'נפש אחת' בעניין הזה שלא התממשה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש גם הלום קרב שמוצא לקורס קצינים במילואים, חבר אישי שלי, כל הכבוד לו. אפרופו מה שאמרת. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

החזרה לפעילות בהחלט עוזרת. 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

אני אשתדל להיות קונקרטית ולהציג את הפערים האמיתיים כי חלק מהדברים שהוצגו כאן, שהיה כתוב יש מענים להכול, זה ממש לא נוגע בהכול. ראש האגף הציגה מאז חרבות ברזל הם הבינו שצריך לעבוד אחרת, אבל זה צריך להיות לא רק כלפי חרבות ברזל ובטח לא על חשבון הלומי הקרב והרפורמה כי הלומי הקרב הם אלה שיסללו את הדרך למענים לאלה הבאים בתור וכולם הסכימו שיהיו כאלה. 

אני לא אחזור על הדברים שחברת הכנסת שרון ניר אמרה, שצריך להשלים את היישום של הרפורמה אבל באיזה שהוא מבצע חירום שמותאם למלחמה, כי כל הנתונים שהוצגו כאן כאילו היו מנותקים, בעיקר תוכנית לשילוב בתעסוקה נתמכת, ופה אני רוצה לתת שני נתונים. אחת, מתוך הנכים 100% פלוס, שני שליש מתוכם היום עובדים, מתוך הלומי הקרב 50% בכל דרגות הנכות לא עובדים. 

צריך להסיק כאן את המסקנה הנדרשת וזה ההבדל העיקרי שעדיין לא עשו כל הגורמים שמטפלים בנו, שהנכות שלנו היא בעיקר תפקודית. זאת אומרת הרפואי הוא התפקודי והשילוב בתעסוקה. כמו הדוגמאות שנתנו כאן על השילוב בצה"ל, הייתה המלצה ב'נפש אחת' שלא יושמה ולא התקבלה כהמלצה אופרטיבית, של פיתוח מודל לתעסוקה שיקומית בצה"ל שתהווה עבור הפצועים שיקום אופטימלי ואת כל התועלות אני לא צריכה להרחיב. אני חושבת שמודל כזה חייב להיות מתוכנן ומבוצע בצה"ל תחילה, כי אחרת אין סיבה שאף חברה במשק תשקיע את האנרגיות והמשאבים הנדרשים כדי לשלב אותנו כאוכלוסייה ייחודית. 

אני שנה וחודשיים נלחמתי לחזור לעבוד כשכל גורמי הטיפול קראו לי בלתי ניתנת לשיקום. אני לא בלתי ניתנת לשיקום, זה המערכת שלא יודעת לשקם אותי והנה אני באה ואומרת לה עכשיו מה צריך לעשות. אז זה לא רק התעסוקה, כל המודל הזה של האשפוז שנגע מר ירדנאי, זה לא רק מחלקה סגורה, יש עוד שלבים בדרך, שיקום יום במקום אשפוז יום פסיכיאטרי, גם הוא צריך לקרות. מודל כמו של סדנת גל, אבל לא לבלתי ניתנים לשיקום אלא כצעד בדרך לשיקום וכצעד בדרך לאשפוז. 

ומעבר לזה גם להבין, חברת הכנסת בן ארי, שלמנוע התאבדויות מאדם שכבר רוצה להתאבד זה הניתוח הצליח והחולה מת. ולכן יש שרשרת של שאלות וגם ראשת האגף נגעה בעניין המניעה, אבל באמצע יש את כל שלב התעסוקה. הפציעה הזאת היא פציעה פרוגרסיבית ומאוד קשה אחרי שהגעת לשלב מסוים לחזור חזרה אחורה ליכולות התפקוד שאיבדת. לכן כל השלבים האלה צריכים להתקבל במקביל, גם המניעה וגם השילוב בתעסוקה וגם מסגרות השיקום לאלה שכבר לא משולבים וגם חלופות האשפוז. הלומי קרב מתאבדים כי אין להם סיבה לקום בבוקר, תנו לנו את הסיבה לקום בבוקר וזה פותר הרבה מאוד מהבעיות בהקשר הזה. 

ובכלל אני אגיד שכל הדיון הזה נגע בפרטים מאוד טכניים במקום לדון באופן ישיר בפער בטיפול והמענה לאנשים, לשיקום שלנו, הלומי הקרב. אחת התובנות שאני הגעתי במצב שאני הגעתי אליו השנה זה שהשיקום שלי הוא לכל החיים, הוא לא ייגמר. זה לא ללמוד ללכת על פרוטזה, אני אצטרך את הפרוטזה החיצונית כל החיים שלי ואני צריכה שכל מי שיושב כאן בחדר יעזור לי לעשות את זה ושיקשיבו לנו יותר ושיקראו לנו לפורומים וישאלו אותנו מה אנחנו צריכים. 

ודרך אגב, חוות דני או חוות החוסן הן פרויקט מדהים עם פוטנציאל אדיר, אבל הוא נותן מענה רק למבקשי הכרה ובכך הוא מפספס את אוכלוסיית המטרה כי כל אלה שעם הזמן מגלים על עצמם או השתחררו ממילואים ופשוט מרגישים שמשהו עובר עליהם ולא יודעים למי לפנות, הם לא ימהרו לפנות לאגף שיקום להגיש הכרה רק כדי להיכנס לחוות חוסן. אז השקיעו לא יודעת כמה עשרות מיליונים בפרויקט הזה ורוב אוכלוסיית המטרה בכלל לא מקבלת מענה והיא זאת שתצטרף במעלה השנים לאגף. ואם לא יתעסקו בזה ולא יורידו את המגבלה הבירוקרטית הזאת, זה חבל כי זה פשוט יכול למנוע הוצאה עתידית של לדעתי עשרות מיליונים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

ההערה שלך נרשמה בנושא הזה, נראה מה אנחנו יכולים לעשות. 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

משפט אחרון, ברשותך, אדוני היושב ראש. ועדת תורג'מן שקמה בעקבות הדיון הראשון של השדולה נגנזה. אני הצגתי בוועדה הזאת את כל השלבים שגם הצגתי עכשיו והוועדה הזאת צריכה לקום מחדש ולהתעסק לא במניעת התאבדויות אלא במניעת אובדן תפקוד ושילוב בתעסוקה ובחלופות אשפוז ולמעשה בכל מה שדיברנו כאן. קמה ועדה כזאת, בראשה אלוף שהיה מפקד האוגדה שאותי שלח לקרב ב'צוק איתן', ואני הסתכלתי לו בעיניים ואני שאלתי אותו: אדוני, אתה יודע כמה פצועים יש לך היום במרחק עשר שנים אחרי? והוא לא ידע. אז הגיע הזמן שגם המפקדים יידעו. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. קשה אחרי כל דובר כזה להמשיך, אבל אין לנו ברירה אלא לנסות לשפר. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, אני יושבת ובולעת את הדמעות כששמעתי אותך, שמעתי את אייל ירדנאי ומה שעבר בנו לפני שקיבל את ההחלטה הקשה. אני שמעתי בעיון את מה שסיפרה לימור לוריא ממשרד הביטחון וחיכיתי עד שתתחילי לספר מה מענים בפועל, על החוות, על הבית הבטוח ובאתי לדבר כאן על הבית הבטוח כי לא מזמן ביקרתי שם ואני מתפלאת שיש לפי הדוח שאנחנו ראינו תקציב שלא מומש ויש לנו רק ארבע מיטות ובית בטוח. למה? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

כי הן לא מלאות. אפילו לא הצלחנו למלא. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

כי אנשים לא יודעים שזה קיים. אם בנו של אייל היה מכיר שקיים פתרון כזה - - -

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

כי אנחנו לא מוכנים לעבור במיון פסיכיאטרי כדי להגיע לארבע המיטות האלה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אז לא דרך המיון הפסיכיאטרי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

נראה לי שאין לי פתרון למה שאמרת, ממש. אני לא יכול לתת פתרונות רפואיים כי אינני פסיכיאטר ואינני רופא. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

כולם צריכים לדעת שקיימת אופציה כזאת. ארבע מיטות לא מלאות בגלל שלא מכירים את הדבר הזה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מכירים, מכירים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

מכירים, טטיאנה. יש בעיה, הם לא רוצים לעבור דרך הפסיכיאטריה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מקווה מאוד שמהדיון הזה אפשר לפתור את הבעיה של מודעות ולשנות את המסלול, לא רק דרך המיון הפסיכיאטרי. כשבן אדם נמצא במשבר לא צריך לחכות שהוא יגיע למצב פסיכוטי, צריך לפני להפנות אותו, לא למחלקה סגורה, אפילו לא למחלקה של אשפוז, לווילה כזאת. זה לא ממש וילה, לא ממש מעוצבת, אבל מקום רגוע שהוא יכול להירגע, להיות עם מטפלים שנותנים לו תשומת לב. זה מה שהוא צריך. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני מזמינה אותך לבקר גם בבית המאזן שלנו וגם בבית להפוגה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו מכירים את מושב סִתְרִיַה שהקימו מתחם טיפולי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

החווה של דני, אנחנו הקמנו אותה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

צריך להרבות ולהשקיע, ואם יש תקציב לא ממומש תפנו אותו לשם. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר, בבקשה קצר וקולע.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

קודם כל בראש ובראשונה אני רוצה להודות לכם, יושב ראש הוועדה ולחברת הכנסת מירב בן ארי, על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. אני גם רוצה להודות לך, לימור, ולעידן, וגם לחזק אותך במתקפה המאוד מכוערת שאתה כרגע עובר שהיא לא במקום, המטרה היא אותה מטרה והדרך לא פחות חשובה כדי להגיע אליה. ולכל שאר יושבי ראש הארגונים שנמצאים כאן ופועלים מזמנם וממרצם כדי לסייע למתמודדי הפוסט טראומה. 

חשוב לי גם להגיד לכם, חברים, תודה שהגעתם, אתם לא שקופים. הפציעה שלכם היא אמנם שקופה, אבל רואים אתכם. אני אמנם חדש בכנסת, אבל אני רואה שמיום ליום ומדיון לדיון ומוועדה לוועדה הנושא שלכם חוזר, הוא נשאר, הוא נמצא על השולחן ויש יותר ויותר גופים וחברי כנסת שמצטרפים כדי לקדם את הנושאים המדויקים עבורכם וזה חשוב שאתם תדעו, וזאת ההרגשה שחשוב שתצאו מפה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אנחנו בידיים שלכם, הסבירו את זה עידן ולימור. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יש פה הרבה דברים שנעשים, מי כמוכם מכיר את הגופים שנמצאים פה בעשור האחרון ורואה איזה שיפור אדיר הם עברו. ונכון, תמיד יש עוד מה לעשות, לצערנו גם אחרי חרבות ברזל המערכת שינתה את הכיוון שלה ושיפרה והיא גם תשתפר. 

אבל יש נקודות שאני רוצה להעלות אותן, שמעתי אותן גם פה וגם את המענים, גם ממך, עידן, וגם ממך, לימור, אבל אני חושב שחשוב לחזור עליהם. אחת, הנושא של הניידת שדיברנו עליה. גם העבודה מול משטרת ישראל כדי לשלוח את האנשים המותאמים לקריאות של מתמודדי פוסט טראומה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

לא יהיה משטרה בכלל, רק אנשי טיפול. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נכון, אבל הקריאה מגיעה קודם למשטרה ולכן הממשק - - -

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

היא מגיעה אלינו, זה בדיוק העניין, לקו 'נפש אחת' ישירות.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אמרנו שלא יהיה יותר משטרה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

קו 'נפש אחת' יפסיק לשלוח ניידות? 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

כן, זה הרעיון. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

שלא ישלחו את משטרת ישראל בטעות. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

ממחר זה יתחיל רק במרכז ואז – 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל חשוב שיבינו עד עכשיו שהנוהל היה בקו 'נפש אחת' לשלוח ניידת.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

נכון, וזו בשורה שהיא אדירה למתמודדי הפוסט טראומה וזה חשוב מאוד. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כי לא היה להם את מה לשלוח. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

זוהי טעות ויש כאן תשובה, תישלח ניידת לא של משטרה אלא ניידת טיפולית. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הדבר השני, אני יודע שכבר יש מהלכים כאלה, אבל החתירה אל הלוחמים, אל אנשי השטח, אנשים שלכם לשטח כדי להתמודד עם תגובת הקרב במקום בשטח, וכמובן אחר כך המיפוי של אותם מתמודדים, דיברנו על זה שכשאתה מגיע למג"ד אתה שואל אותו כמה יש נופלים יש בגדוד, הוא מיד שולף את המספר, פצועים הוא כבר מתחיל טיפה לחרוק שיניים, ומתמודדי פוסט טראומה, המידע כמעט שלא קיים. אחר כך הנושא של העברה להנגשת המידע בין משרדי הממשלה, הבריאות, משרד הביטחון, אגף שיקום, ארגון נכי צה"ל ועוד הארגונים שמטפלים. 

הנושא הבא זה הגברת קצב של הוועדות למתן כלים. אני חושב שבדיון הבא הנושא הוא הכלבים, דיברנו על כל הכלים שיש בשירות והיוצא מזה זה השילוב של אותם מתמודדים. שמענו, כמובן מי שזה עושה לו טוב, החזרה למילואים, החזרה לתוך השירות, וכמובן לא פחות חשוב מזה זה השילוב בתעסוקה למקצועות ייעודיים, זה בתוך מערכת הביטחון, שזה הרבה יותר קל, אבל גם תמרוצים לעסקים וחברות אזרחיות שכן ייקחו על עצמם את השילוב הזה. 

הנושא הבא, מודעות ציבורית. אני חושב שזה דבר שהוא חשוב מאוד שאגף השיקום או משרד הביטחון ייצא בקמפיין תקשורתי לציבור. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

יוצאים.

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

ביום שלישי הבא. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מעולה, זה טוב לשמוע. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

היא דיברה על זה לפני שבאת. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אוקיי, אז אני מתנצל מהתיזוז לוועדות אחרות. מעולה. יש גם את המדבקות שאני יודע שחבר'ה מתמודדים הוציאו להבין שהם מסתובבים עם כלב שהוא כלב שירות, שבעלי חנויות, קניונים, מאבטחים, יכירו ויבינו מה קורה למתמודד שנכנס לאזור של קהל ומקבל את ההתקף. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

ההסדר עם הכלב צריך להיות בדיוק כמו הסדר עם עיוורים, אנחנו נדון בזה בדיון הבא, כלב נחייה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני יודע, לכן קיצרתי, מעולה. הנושא הבא זה הנגשת המידע, גם למתמודדים, גם כמובן כיוצא מזה לציבור. המעטפת, המעגל השני והשלישי זה המשפחה, בני ובנות זוג, ילדים, גם בפן הבירוקרטי של אחריות, אם יש מתמודד שעכשיו נוסע לו לכנרת ויורד מתקשורת וצריך את החתימה שלו לכל מיני נושאים משותפים של ילדים, לייצר פה איזה מנגנון מהיר של להתגבר על בירוקרטיה. 

דיברנו על דיור. על תו נכה, שאני יודע שיש פה איזה פינג פונג ביניכם למשרד התחבורה על אחוזי הנכות כדי לקבל תו נכה, דבר שיכול מאוד לסייע. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

הוסדר בחרבות ברזל. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני לא קיבלתי את התשובה הזאת ממשרד התחבורה אז אני שמח שאת מעדכנת אותי עכשיו. 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

לי דחו השבוע בטענה שהתנועה ללא רכב בדרכים אינה מחמירה את מצבי הרפואי. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש תמיכה מצד מירי רגב - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

סליחה, תראו מה קורה, כל אחד התחיל פינג פונג. לא אצלי. עם כל הכבוד, אי אפשר לקיים דיון כך. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני אשמח לתשובה מסודרת כי אני, לימור, קיבלתי תשובה ממשרד התחבורה. הקבלה של תו נכה, תו חניה למתמודד פוסט טראומה, הוא בהגדרה של אחוזי הנכות שלו וזה דבר שהוא לא מקביל בין אחוז הנכות שהוא מקבל בתביעה לבין הזכות לקבל תו נכה ממשרד התחבורה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני לא רוצה להתעסק עם זה. יש מצב שכרגע יש כל כך הרבה נכים שאלה שבאמת אין להם רגליים, גפיים, וצריכים את זה מגיעים והנקודות תפוסות. אני אומר לך מתפקידי הקודם, נתתי לזה קדימויות במתן קנסות. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מעולה, אתה צודק, אז יכול להיות שצריך פה גם להגדיל קנסות וגם לעשות איזה שהוא רענון בתוך המערכת בזכויות. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אתה חייב לתת לזה מענה רוחבי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

עזוב, עידן, אני בצד הזה שאומר קודם כל הצד הפיזי. אין לנו ברירה פשוט.

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

לא נכון. אני לא יוצאת מהבית. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

גברתי, אני נותן לך את הכבוד, אני אומר את הדעה שלי, את אמרת את הדעה שלך. זה שאין לו רגליים, זה שצריך עם כיסא הגלגלים שלו, הוא צריך ראשון לקבל את מקום החניה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, התיקון צריך להיות רוחבי. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

את באמת מוגבלת? 

 << אורח >> מיתר סלע: << אורח >> 

אני לא אמרתי יותר, אני לא משווה, אתה כל הזמן אומר לא להשוות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

גברתי, אני נותן לך את הכבוד, באמת, אל תקלקלי. אני חושב שזה רוחבי, כמו שאומרים חבר הכנסת קרויזר ועידן, שאם לא יהיו הכפלה או שילוש של מקומות החניה במדינת ישראל אז זה כנראה יישאר במצב הזה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אז המענה צריך להיות רוחבי, גם הכפלה של הנקודות וגם החמרת הענישה ובוודאי לעשות בדיקה בסדרי העדיפויות שהמערכת תחליט. אני חושב שזה משהו שצריך לתת לו העדפה ובדיקה. 

המעבר והפיתוח של מרכזי הטיפול בפריפריה. יש הרבה יותר במרכז, אנחנו רואים גם במספרים בפריפריה, יש הרבה מאוד סובלים ומתמודדים עם פוסט טראומה ונקודות הטיפול, לא משנה אם זה החווה או בתים מאזנים או מחלקות, הם בחוסר בפריפריה. 

שמחתי לשמוע שאמרת שעוברים לטיפול אקטיבי, ללקיחת יוזמה להגיע לאותם מתמודדים וזהו, ונמשיך לעקוב ולפקח גם דרך הוועדה שלכם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה על הדברים החשובים. לפני שאני אעביר למשרד האוצר והבריאות, הממ"מ דקה וחצי על מקומות העבודה.

 << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> 

על התעסוקה. אני רק אגיד, אומרים את זה כזה כלאחר יד, בשנות ה-50, איך שבן גוריון הניח את חוק הנכים, דיברו על תעסוקה וזה עוגן בתקנות שהן היום בבחינת אות מתה, היה על כל 20 עובדים חובה להעסיק נכה מלחמה, כך קראו לזה אז. אנחנו באמצע בדיקה, לפחות כמו שיש בסעיף ייצוג הולם שיש לערבים ולחרדים ולעולי אתיופיה, אולי לתת התייחסות לנושא הזה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אנחנו נתייחס.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני מודה לך. חברת הכנסת בן ארי, אולי תיקחי את זה לטיפול? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

יש פגישה עם נציב שירות המדינה בנושא הזה, אפרופו מה שנאמר. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

לגבי אזרחיה הערביים של מדינת ישראל, אזרחיה האתיופים של מדינת ישראל, העבירו חוק בכנסת, מדוע לא להעביר חוק גם בנושא הזה? על פי הכישורים, אם מחפשים רואה חשבון, שתהיה עדיפות לרואה חשבון שהוא נכה צה"ל.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אבל זה לא השיטה, כי הבעיה - - -

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

לא, זה תיקון, אספירין לחולה לב. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא, דווקא בדיון על פוסט טראומטיים, שאתם מאוד עומדים על זה וזה חשוב להגיד, אחד הדברים שאנחנו למדנו, ואנחנו ב-2024 הולכים לשים על זה דגש, זה השת"פ שלנו עם בנק הפועלים שיצא עכשיו, זה שהקצה במעסיק, אם המעסיק לא יודע איך להתמודד עם בחור שהוא פוסט טראומטי הוא לא יידע להעסיק אותו. אם הוא מבין שהשורה התחתונה היא מה שחשובה ולא חשוב מתי הוא הגיע או אם הוא צריך לצאת באמצע היום להתרעננות וכל מיני דברים כאלה, זה מה שחשוב. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

משרד האוצר, תן לנו תקווה. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אני הגעתי הרגע, אז אני אשמח רגע ל – 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בסדר. אנחנו רוצים שתגיד לנו מה עם התקציבים, יש בעיות תקציב, על מה עומד העסק, האם יש חוסרים. לימור, אני מקשר אתכם עוד פעם, בפעם הקודמת עלה נושא הרופאים, אמרת אין בעיה, משרד האוצר איננו מתנגד להוצאת מכרז שישווה את השכר של הרופאים שיועסקו על ידי משרד הביטחון לאותם רופאים שמועסקים בקופות החולים, אמת? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

יכול להיות שהיה איזה בלבול כאן, היה פה נציג כנראה מאגף שכר. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אל תגיד כלום, אל תקלקל לי, זה נאמר לפרוטוקול. הייתה התחייבות של האוצר, אם אתם לא תעמדו מאחורי ההתחייבות יגיע לכאן שר האוצר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

היה נציג מהממונה על השכר באוצר. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

זה עוד יותר טוב, הממונה על השכר יותר חשוב. יש לי את ההצהרה, אל תקלקל לי, אל תגיד כלום. אני מגן עליך פשוט. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

רציתי להגיד שרשמתי לעצמי לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא צריך, אל תבדוק, הוועדה לא ביקשה ממך. רשום אצלי בפרוטוקול, זה נגמר, תוציאו מכרז, שלום על ישראל. הוועדה עומדת מאחורי הנציג של הממונה על השכר במשרד האוצר. מכיוון שאני הייתי שם כסגן שר האוצר אני יודע מה המשמעות. לא צריך, אנחנו נסתדר. זה לא אליך, זה נבדק כבר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

תותח אתה, מיקי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

משרד הבריאות, בבקשה. אני אגיד לכם מה אני הולך לעשות, לימור. בדברי הסיכום שלי, אני מקדים, אני הולך לקיים ישיבה עם משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד הביטחון, בלי כל הנציגים, אתם תבואו אליי ואנחנו ננסה בשולחן עגול לקשור. יכול להיות שאני אקח יועצים מאחוריי, עידן כזה, שאני מכיר אותו הרבה זמן שילחש לאוזני או כל מישהו אחר. אני מעוניין לפתור את הבעיה, לא לעשות עוד דיונים של הוצאת כל מיני משקעים, אני רוצה לפתור את העניינים כי זה בנפשנו ואני הולך לעשות ישיבה כזאת. יסלחו לי האחרים שלא יוזמנו, אבל כל מה שאמרתם ייכנס לתוך הישיבה הזאת. 

 << אורח >> קובי אטיאס: << אורח >> 

אני רוצה משפט אחד. אנחנו יושבים פה שלושתנו מלבנון הראשונה, הלומי קרב קשים ופיזיים, אני רוצה לקראת סיום, חבר'ה, הצעירים לא יודעים והיום הם לא פה, הרבה דברים נעשים טוב. תנו לאגף השיקום ולארגון נכי צה"ל להמשיך לעבוד. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אמרנו את זה. 

 << אורח >> קובי אטיאס: << אורח >> 

לא, חשוב שיידעו, שגם ישמעו מהצד שלנו. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני מכיר גם מהצד האישי. 

 << אורח >> קובי אטיאס: << אורח >> 

אני יודע, אתה גם מכיר אותי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני גם מכיר אותך ואני מכיר את המשרד, אין דבר כזה בעולם, אבל יש מקום לשיפור. תמיד אמרתי. 

 << אורח >> קובי אטיאס: << אורח >> 

נכון, לכן תמשיכו לעבוד. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני מעריך את העבודה שלהם, עבודת קודש, שליחות, לא מספיקה, מה לעשות? כמו בכל דבר אחר. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

זה ועדה לביקורת המדינה, זה לא להקת מעודדות כאן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חבר הכנסת לוי, בבקשה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

בסופו של דבר אתה סיכמת לפני שסיכמת את הדברים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא סיכמתי עוד כלום, רק הדגשתי את זה. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, נגעת בנקודה שאני רוצה להצטרף אליה, נתת דגש מאוד חשוב, שצריך להיות כאן איזה שהוא תכלול בין-משרדי. אם אנחנו ניקח לצורך העניין ומשרד הביטחון יגיע להבנה עם הפסיכיאטרים או רופאים שהוא יקלוט אותם בשכר גבוה, צריך להבין שזה בא על חשבון משהו. יש לנו כמות מוגבלת של פסיכיאטרים, 1,420 פסיכיאטרים, 7,877 פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. מאיפה שאנחנו לא ניקח, אם לא נעשה זום-אאוט ונסתכל על בריאות הנפש כמכלול במדינת ישראל, בעיקר אחרי ה-7 באוקטובר, לא נפתור דבר. 

אני עברתי על המצגת ועל דוח מבקר המדינה, יש סך הכול מגעים עם 6,264 הלומי קרב ובני המשפחה. תעשו את החשבון אחרי זה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

יש לנו 8,500 אנשים שמאובחנים עם PTSD.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

לפי המצגת, שקללתי את הכול, יש 6,000, יכול להיות שיש גידול. אני חושב שאלה לא מספרים, עוד פעם העבודה שנעשית היא עבודה יוצאת מן הכלל ואני חושב שבסופו של דבר הבית הזה הוא הגורם שמקשה עליכם ולא אתם, על הלומי הקרב, אבל אם אנחנו לא נגדיל את כמות – לצורך העניין הרופאים שנותנים מרשם לקנאביס, כמה רופאים יש במדינת ישראל היום? 62, כמה מטופלים יש? 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אתה לא יכול לפתור את זה כאן, זה דיון אחר. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה הדיון. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא, זה לא הדיון, חבר הכנסת לוי. אם תרצה אני אעשה דיון אחר לנושא קנאביס. אני מטפל כרגע בהלומי קרב של משרד הביטחון, נכי צה"ל. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

יש לך 16,000 הלומי קרב ופוסט טראומטיים שמקבלים מרשם וצריכים להמתין בתור. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

5,000 איש. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

וכשאני צריך עכשיו לפגוש הלום קרב, כמה פסיכיאטרים יש למשרד הביטחון לצורך העניין? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

יש רופא אמון לקנאביס, שמונה רופאים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

בואי נסכם, כי אנחנו מוגבלים בזמן, שיש מחסור ו-850 הלומי קרב לפסיכיאטר אחד זה לא מספיק. אז אם לא נפתור את כל הדברים האלה יהיה עוד הרבה כסף לרפורמה, אבל בפועל אתם לא יכולים לעשות את זה כי בתים מאזנים יש כמה עשרות בודדות. 

אם מטפלים ב-200 או 300 הלומי קרב זה לא הפתרון, הפתרון הוא להבין, כמו שהיושב ראש אמר, גורם מתכלל אחד בין-משרדי שיפתור את המצב ולהכניס פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים לשירות הציבורי. זה הדבר היחיד שיפתור את כל הבעיה הזאת. יש הרבה פתרונות ויש הרבה רעיונות, גם הניידת שאתם מדברים עליה למגע, אבל אם לא יהיו פסיכיאטרים ופסיכולוגים, אנשי מקצוע, אז תהיה ניידת, יהיה כסף, לא יהיו אנשים שיוכלו לתת את המענה המקצועי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. אם תרצה נעשה דיון על קנאביס בנפרד. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא, אבל הקנאביס לא משפיע. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

יובל דר. יצא, נכה צה"ל הלום קרב. שפרה, בבקשה.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

קודם כל תודה על הדיון ואני מתחברת מאוד למשפט שאמרה מירב ממש לפני כמה דקות, שזה דיון בוועדה לביקורת המדינה ולא בלהקת מעודדות ולכן התכנסנו כדי לדבר על הכשלים, לא על כל מה שטוב. 

אני לפחות שש שנים מלווה, דרך אגב תחום שנכנסנו אליו, לפחות בעמותה שלי, בעל כורחנו, כי אחרי 'צוק איתן' ראינו הרבה מאוד הלומי קרב שלא הייתה להם דרך לממן עורך דין ולכן נתנו להם עורך דין פרו בונו, זאת אומרת דרך העמותה שלי, אף עורך דין לא קיבל שקל מאף נכה צה"ל, שיהיה ברור.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

עורך דין כדי לתבוע את ההכרה? 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

כן, עצם העובדה שבמדינת ישראל צריכים לקחת עורך דין, לוחם בצה"ל לא יכול לצלוח את המערכת ללא עורך דין שמתמחה בנושא, זה בכלל הזיה שאנחנו צריכים לבדוק אותה, אולי זה לא הנושא של היום. 

אבל כשליוויתי הרבה מאוד, יחד עם עורך הדין, ליוויתי אותם בוועדות ושומו שמים, אני תפסתי את השערות שלי ולא האמנתי שאלה ההשפלות שהם צריכים לעבור בוועדות. אני רוצה להסביר שעדיין אנשים עוברים את הוויה דולורוזה הזאת וזה עדיין חונה בתוך אגף השיקום. 

גם עם הרבה דברים שאגף השיקום עשה והרבה דברים טובים שצה"ל עשה במלחמה הזאת, שאנחנו מקווים שימנעו את הפוסט טראומטיים הבאים, אנחנו מאוד מקווים, אני יודעת שלוחמים, אחד מהם זה הבן שלי, 136 יום, ראה דברים נוראיים, אנחנו מקווים שבאמת הגענו לעידן שבעתיד נמנע את זה, אבל בסופו של דבר צריך להגיד את האמת, גנץ הכריז על רפורמת 'נפש אחת', אם אני לא טועה, לפני שלוש שנים, הוקמו ישר ועדות ייעודיות, אני זוכרת שזומנתי לאחת מהן בתל אביב, ישבתי שם אולי ארבע שעות, שאלו אותי הרבה שאלות ושום דבר מזה לא התקיים עדיין, עד היום. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני לא מסכים איתך, אבל בסדר. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אני חושבת שגם המבקר לא מסכים. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

התנהלו אין ספור דיונים בוועדת הרווחה שעסקו ברפורמת 'נפש אחת' - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני אחזור פעם נוספת, אין מקום בעולם כמו אגף השיקום, הוא לא מושלם, הם ממש בעבודת שליחות, אנחנו רבים איתם, מתווכחים איתם, אבל לבוא ולהגיד לא קוּדם, בואנה, קטונת. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

יש מחסור ברופאים המון זמן, אז למה לא פותרים את זה המון זמן? יש מחסור ברופאים, יש גם רופאים שיושבים בוועדות שלדעתי הם לא ראויים לשבת בוועדות כי הם מתייחסים להלומי קרב ולנכי צה"ל בצורה משפילה. ואני אומרת את זה כצופה מן הצד, כזבוב על הקיר, כאחת שיושבת בוועדות ולא יכולה לדבר. אני פשוט נפגעתי בשביל האנשים שאני יודעת שהם לחמו ונשלחו - - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אבל באמת אני רוצה להגן על האגף ולהגיד, יכול להיות שיש אירוע נקודתי כזה, אירוע נקודתי אחר, לתכלל את זה זה פשוט עושה עוול לאנשים שרואים בעבודתם שליחות. לא מקום העבודה, קודם כל שליחות. 

 << אורח >> קובי אטיאס: << אורח >> 

24 שעות הם עובדים, אגף השיקום, אני יכול להעיד באופן אישי, 24 שעות, שבתות וחגים. זה לא פייר, היא לא יכולה לתקוף בלי סוף. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

נראה לך שאני לא יכול להגן עליהם? 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

זה לא מתקפה נגדם, זה הגנה - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

שפרה, בבקשה, דקה לסיום. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

חצי דקה, אני אקל עליך. בסופו של דבר, בואו נדבר ברמת התוצאות, יש לנו גם 25 מתאבדים הלומי קרב מאז איציק סעידיאן. אלה הנתונים, אני לא המצאתי אותם, ואפילו אחד זה יותר מדי, תסכימו איתי, אז בוודאי ובוודאי 25 עולמות שאנחנו פספסנו ואנחנו טעינו. אנחנו זה המדינה, אני לא הממסד והאחריות היא לא עליי, אבל אנחנו כחברה וכמדינה פספסנו. דבר שני, יש לנו גם את דוח מבקר המדינה ספציפית שאנחנו רואים שמתוך הכספים האדירים שהוקצו מעט מאוד השתמשו בהם. אנחנו התכנסנו פה לא לדבר על הדברים המצוינים שיש. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני זאת שחושבת שזו הוועדה לביקורת המדינה, אבל כשזורקים נתון של 25 מתאבדים, ואני הראשונה שפתחה כאן את הדיון שאנחנו מבקשים לגבות את זה או בשמות או בנתונים, כי אני הלכתי ובדקתי את הנתון ואין נתון כזה. אז אם יש נתון כזה אני רוצה לדעת. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

משפט לסיום.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה מעצבן אותי, כל פעם זורקים את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הנה היא תגיד לך. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

מי השמות ומי הם החיילים. ברגע שאמרו לי על אמיר, ישר אמרתי שהוא פותח את הדיון כאן, שזה ייכנס לכולם ללב, אבל אם יש כזה, אני לא אקבל נתון בלי שיש לי שמות. אני לא מוכנה לזה, זה מבזה גם את הוועדה וגם את חיילי צה"ל.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

את תקבלי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

וכל אחד, וכל אב או אם שכולה שיגיעו לפה, הם יפתחו את הדיון. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

בסופו של דבר אנחנו גם רוצים למנוע את הלומי הקרב העתידיים מחרבות ברזל שלא יעברו את הוויה דולורוזה הזאת וגם לפתור סוף סוף. דיברו אנשים, לא נמצא כאן אבי, אבא של נכה צה"ל שזועק כבר שלוש שנים שהוא לא מקבל מענק דיור כמו נכה בגוף. הוא הראה איך הבן שלו נראה לפני ואיך הוא נראה אחרי, אני מתארת לעצמי שגם אתם ראיתם את התמונות. הבן שלו לא מסוגל לעבוד, לא מסוגל כלום, ואין לו שום דרך לפתור את הדבר הזה. היו דיונים בוועדה של אייכלר שעות וימים ולא פתרו את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו מודעים גם לנושא התעסוקה וגם לנושא הדיור, רשום אצלם, אבל אין תשובה כרגע. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

אין תשובה מאוגוסט, אנחנו במרץ. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

גל, אני יודעת. תני לנו תשובה כי אנחנו הורדנו את ההסתייגות על החוק להעביר את שני הפרקים כי היה אמור להיות באוגוסט או במרץ, אז איפה זה? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

תעסוקה, דיור וטיפול. דיור, החוק, כל מה שעבר, משלוש שנים לשש שנים שכר דירה והגדלת הסכומים ואפשרות לתת קרוון, כל הדברים האלה עברו, עובדים, מטופל. התחייבנו להקמת ועדה ייעודית לדיור שתכלול פסיכולוג בוועדת ל', לפנים משורת הדין. זה נמצא אצל היועצת המשפטית לממשלה, היא צריכה רק לאשר את הסיפור של לשנות את ההרכב שיהיה פסיכולוג. יש את הכול, עבר. משפטית היינו חייבים את האישור. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

זה שבעה חודשים לשמוע את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חברים, היא אומרת שזה אצל היועצת המשפטית. אין לי כרגע תשובה, אנחנו נבדוק, נעזור להם. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

זה כל הזמן מה שאני אומר לכם, אנחנו לא מכוונים אליהם, יש משרדים מסביב שיש להם אחריות ולא עומדים באחריות שלהם. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חברים, אני לא רוצה להוציא אתכם, זה לא ראוי, לא מתאים ולא מכבד את הוועדה. שמענו ואנחנו נביא גם את משרד המשפטים לדיון המרובע, הוא יהיה המחומש. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

מעולה. ואני כן אגיד שבלי שום קשר יש ועדות מחוזיות לדיור שעובדות. לנושא התעסוקה, קודם כל מבחינת נתונים. בעוד שבקרב כלל נכי צה"ל שיעור המועסקים הוא 67%, בקרב נכי צה"ל המתמודדים עם PTSD אנחנו מדברים על 50% העסקה. זה אתגר, ההעסקה לאנשים שמתמודדים. מה שאנחנו רואים בנתונים, אנחנו רואים שהם נכנסים למקום העבודה והחלק הקשה הוא להישאר לאורך זמן בגלל רכבת ההרים שאנחנו מתמודדים. 

בצה"ל, לאור מה שאמר גל, יש את הפרויקט שנקרא 'ממשיכים בחיים' שצה"ל התחיל את הפיילוט. אני לא יודעת להגיד את פרטי הפרטים, אני מוכנה לבדוק אותם, יש פרויקט באמת להכניס את פצועי צה"ל לשירות בצה"ל. זה פרויקט אחד שעובד, הוא נקרא 'ממשיכים בחיים'. פרויקט שני, שזה משהו שעלה דווקא מהלומי הקרב שלנו. דיברנו על ניידת שירות, הרבה פעמים לצרף איתנו אדם שהוא בעצמו מתמודד עם פוסט טראומה זה פי אלף יותר טוב, סליחה, יהרגו אותי כולם, מכל מטפל. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תסתכלי בהוסטלים של מכורים, להבדיל, המטפלים זה מדריכים מכורים לשעבר. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אנחנו נכבד כל פעולה שלכם בנושא הניידות. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

יש פרויקט שעכשיו התחלנו, אפרופו חרבות ברזל, שנקרא 'גשר', שאנחנו מכשירים אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה כדי שהם יהיו בניידות, בבית המאזן, בחוות, והם יעזרו לנו. אני חייבת להגיד לכם משהו קטן, כשהתחילה המלחמה הלכנו לכל 500 האנשים שהיו בכיתות הכוננות ולקחנו איתנו בן אדם שמתמודד בעצמו עם פוסט טראומה. איך שהוא הצליח לנגוע בהם לנו לא היה סיכוי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. יש גם תשובות, אלה דברים שרק התעוררו לאחרונה, אני ממש מעריך את העבודה שלכם. 

המשטרה והמשרד לביטחון פנים, אם יש מישהו. אנחנו רוצים, אני לא יודע איך עושים את זה, שניידת שמגיעה במקרה לאדם כזה, כבר היו אירועים קשים בבת ים, שתדע, שתבדוק. אני לא יודע איך עושים את זה, יש בעיה של לתת רשימות, יש בעיה של סודיות רפואית. 

 << אורח >> עדי גרנות: << אורח >> 

אני יכולה להגיד שאני באופן אישי מקבלת שיחות בכל שעה מעובדים של לימור, מאגף השיקום, מהמחוזות השונים, כאשר נתקלים במצב כזה ואז אנחנו מסייעים ככל יכולתנו. יש לנו קציני רווחה פרוסים בכל הארץ ואנחנו עושים מאמץ לעזור בזה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

ואז שולחים ניידת ועוצרים את הבחור. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

חברים, אני יכול להגיד לכם שכשניידת מגיעה אותו שוטר לא אמור לדעת כלום. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מה זה לא אמור? 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא, אין ויכוח, אל תתווכח איתי, כי הוא לא אמור, הוא יושב בניידת, הוא לא מכיר את זה. אני מכיר את העבודה הזאת. אני כרגע לא יודע את הדרך איך למצב את זה שהוא כן יידע. לא יודע, יש בעיות של סודיות, יש בעיות של רשימות. יש בעיה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

ברגע שמציגים לו תעודה הוא יכול להתחיל להתנהל בהתאם ובטח לא להכניס הלום קרב לתא מעצר עם שב"חים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אין ויכוח. ההערה שלך נרשמה, ברגע שמציגים תעודה, ראוי, אני מבקש שזה יועבר לראש אג"מ שיציג את זה בספ"כ משטרת ישראל. יבחן המנכ"ל האם להוציא את זה כהוראה כתובה שברגע שנכה צה"ל באשר הוא, כי לא כתוב פגוע נפש או נכה - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא רשום פגוע נפש, מיקי צודק. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הוא יזכה ליחס אחר. כל החברים האלה שנפגעו והפכו לנכים ראויים שהחברה תתייחס אליהם אחרת והמשטרה היא החברה. 

 << אורח >> עדי גרנות: << אורח >> 

רשמתי בפניי. אני רק רוצה להגיד דבר קטן, שיש לנו שיתוף פעולה מצוין עם אגף השיקום, אני שומעת את כל הטענות והלוואי והמענים באמת יתפתחו ויתקדמו גם לטובת השוטרים שלנו, בייחוד מה-7.10. השוטרים שלנו מה-7.10 מקבלים טיפול מצוין מאגף השיקום, אנחנו עשינו הליך עבודה שאפילו ללא הכרה, רק על ידי פנייה שאנחנו מפנים הם מקבלים טיפול נפשי ללא הגבלה, להם ולחלקם גם לבני המשפחות, ואני מודה להם על זה, זו הייתה תמיכה מאוד גדולה במשטרה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. אני רק מבקש שתעבירו את זה. בתוך עמי אני חי, אני מכיר את שני הצדדים, מגיע חבר כנסת אומרים לו: לא, התעודה שלך לא שווה כלום. אני מכיר גם את זה, למרות שכתוב מאחורה שחובה עליכם להגיש לו עזרה, סיוע, רק למקומות סודיים אסור לו להיכנס. אבל שזה יגיע לאחרון השוטרים, חברי הכנסת פחות חשובים בעניין הזה. הנפגעים, נפגעי הנפש, נכי צה"ל, ראוי שנתייחס אליהם אחרת כחברה, לא כמשטרה. כחברה, רק אחר כך כמשטרה. אני מבקש להביא את זה לראש אג"מ שיציג את זה בספ"כ משטרת ישראל, אני מכיר את שני הצדדים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

תשימו דגש על זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

מי אדוני שרוצה כל כך? דקה. 

 << אורח >> יצחק שושן: << אורח >> 

לנושא הזה אני אומר, בכל עיר יש ניידת של שיטור עירוני. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הבעיה שהיא לא יודעת לאן היא נוסעת. 

 << אורח >> יצחק שושן: << אורח >> 

אבל יכולה להיות רשימה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

לא יקרה, יש סודיות רפואית. תעודה, כמו שנאמר כאן ובזה זה נגמר. 

 << אורח >> יצחק שושן: << אורח >> 

דבר נוסף, זו ועדה לביקורת המדינה ואתם רודים בנו, בארגון נכי צה"ל ובאגף השיקום, אני חושב שכל החסמים איפה שיש במשרדים ממשלתיים, במשרד הבריאות - - -

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו רודים בכם? 

 << אורח >> יצחק שושן: << אורח >> 

אתם מכירים אותנו, אבל זה לא נכון, יש חסמים במשרד הבריאות, במשרד האוצר, שאתם אמורים לפתור את כל החסמים האלה. אומר מאיר כהן שאנחנו צריכים לצאת לרחובות על מנת לקבל סעד רפואי. אנחנו חוזרים משדה הקרב, לא אנחנו צריכים להילחם, אתם צריכים להילחם בשבילנו לקבל סעד רפואי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. נראה לי שיושב ראש הארגון זוכה פה ליחס סוּפֶּר, סוּפֶּר. הוא אמר שאנחנו רודים בכם, זה לא יעלה על דעתי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

מיקי, מגיע לו, בכבוד. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בוודאי ובוודאי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

יש כאן דיון ענייני שמעלה - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מירב, אני מתנצל בשמו, הוא לא התכוון 'רודים'. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בסדר, התקבל. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לפני דקה אמרו לי על מתאבדים, ביקשתי שמות. אנחנו מנהלים כאן דיון ענייני. במה שצריך לטפל נטפל. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

עוד פעם אני שואל, יש כאן מישהו ממשרד הבריאות? 

 << דובר >> נציגת משרד הבריאות: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

גברתי, שמעת מה אמרתי על הישיבה המשולשת, המחומשת עכשיו, משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד האוצר, אתם ומשרד הביטחון, אנחנו נעשה ישיבה אצלי, אני אארגן אתכם לשולחן עגול כדי לפתור את כל הבעיות שלו כאן. אני לא בטוח שאני אבוא לבד, מירב בטוח תבוא איתי.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אבוא. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

ואולי עוד מישהו כדי שיעזור לי, אני לא מתיימר להבין בכול, ממש לא. אני מבקש שתעבירי את זה למנכ"ל משרד הבריאות כי הועלה כאן ממשרד הביטחון הנושא של המחלקות הסגורות. לא שהם לא זכו לאוזן קשבת, אני רוצה את זה משהו כמו פול-ספיד, אין לנו זמן. אז תעבירי את זה, תבואו עם תשובות לדיון הזה שאני אקבע, אני אשתדל כמה שיותר מהר. 

 << דובר >> נציגת משרד הבריאות: << דובר >> 

אני אעדכן. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

יש עוד מישהו בעוונותיי כי רבים שמאוד רוצה להגיד משהו לא קיבל רשות דיבור? 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד משהו אחד קצר. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

רגע, עידן, יש כאן מישהו. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

אמרו הרבה פה, המרכז, מה שהוא עושה, אנחנו לוקחים כל החלטת ממשלה ובודקים כל סעיף מה בוצע ומה לא בוצע. אנחנו בקשר עם כלל משרדי הממשלה. אני אגיד דבר אחד כי אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו, הרבה מאוד נופל בגלל המנגנון, זאת אומרת שגורם מתכלל, בעל בית אחד, יו"ר הוועדה, שאתם צריכים לרכז, זה יהיה המענה לסיפור. אני חושב שנציבות שירות המדינה צריכה להיות גם בצוות שאתה מקים. נושא התקנים זה נושא שבולם משמעותית את היכולת של אגף השיקום ושל משרדים נוספים לתת מענה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אבל נציב שירות המדינה לא הוא אשר נותן את התקנים, לצערי. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

לא, נציבות שירות המדינה היא חלק מהמנגנון שצריך להיות שם. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

מי שנותן את התקנים זה אוצר כי זה כסף. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

יש עניין של מכרזים, של תנאי סף, יש פה הרבה משמעויות שאני חושב שהנציבות צריכים להיות שם. 

כמה נקודות שלא עלו בדיון והיו סעיפים ברפורמה. נושא אחד זה הכרה במחלות שונות של פוסט טראומטיים שהיה ברפורמת 'נפש אחת'. היה פאנל מומחים שלפני שנתיים היה אמור להיות מוקם, עדיין לא התפרסמו מסקנות. זה נושא סופר קריטי שצריך להיות. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

הנה, רשמה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

יש ועדה בראשותה של השופטת בדימוס מיה הלר, הוועדה ביקשה לעשות סוג של סקירת ספרות והיא קיבלה תקציב של 1.7 מיליון. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה היה בנובמבר - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אתה רוצה לדעת כמה החלטות ממשלה לא מתממשות? מעל 20,000 מאז קום המדינה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל אנשים בינתיים סובלים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בסדר, אנחנו משתדלים, עושים כמיטב יכולתנו. אני לפחות מיינדד לעניין יחד עם חברותיי וחבריי. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

אני ממשיך. הקמת נציבות תלונות לנכי צה"ל בלתי תלויה במשרד הביטחון. זה חלק מסעיף שנקבע ברפורמת 'נפש אחת'. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

מנכ"ל משרד הביטחון לא אימץ את ההמלצה הזאת. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

זכותו, אני לא יכול להכריח אותו. הנה תשובה קצרה, מה לעשות? אני לא יכול להכריח אותו, זו המלצה. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

הקמת יחידת מחקר. אני חושב שבקביעת מדיניות צריך לחקור וצריך להיות מבוססי נתונים. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

שבוע הבא יש מנהל יחידת מחקר. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

אני ממשיך. נושא של הסדרת חקיקה לסיוע משפטי, עלה פה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

יבואו אליי משרד המשפטים. 

 << אורח >> עידו פיק: << אורח >> 

מעולה. זהו, תודה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

עידן, משפט. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

משפט אחרון קצר, כי זה עלה על ידי חברת הכנסת מירב בן ארי וגם מיתר העלתה את זה, ובצדק, המניעה, המניעה, המניעה. הבחור הזה שדיברת עליו שיושב בסלון בבית, אין לו מענה מניעתי מוסמך. אני אסביר. הם יכולים לטפל רק במי שהגיש תביעה. מה שהיא אמרה, ובצדק, האנשים שיושבים בבית, אלה שהשתחררו ממילואים ומגיעים הביתה ומרגישים לא טוב ורוצים להגיע לחוות שלנו הם חייבים לתבוע והם לא רוצים, הם רוצים רק להגיע לקבל את הטיפול וללכת הביתה. 

אני ניסיתי לדבר על זה ולא הצלחתי לפתור את הבעיה הזאת. אמרתי להם, אם אתם לא תפתחו את הצינור הזה, וזה לא אגף שיקום, זה צריך להיות צה"ל, אם אתם לא תפתחו את הצינור הזה אלינו מה שלא תיתנו לנו אתם תקבלו אצלם בריבית דריבית. 

העצה הראשונה שלי אליך באותה ועדה שאתה רוצה לכנס זה לבקש את נציג צה"ל אליך ולשאול אותו איך הוא דואג מעבר למרכזי השליטה שהיא דיברה עליהם, איך לתת את האפשרות לאותו מילואימניק שחוזר הביתה ומרגיש שהוא לא מאוזן להגיע לחוות חוסן האלה בלי שהוא צריך לתבוע אף אחד, בלי שהוא צריך למלא שום טפסים, לבוא לכמה פעמים לאיפוס, ואולי הצלנו נפשות. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

המשפחות של הנרצחים בנובה, לדוגמה, הולכים לסתריה, למקום שמחבק אותם ומטפל בהם בלי טפסים ובלי מיונים, כי הילדים שלהם נרצחו בנובה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה. פרופ' אייל פרוכטר. בבקשה, אדוני. 

 << אורח >> אייל פרוכטר: << אורח >> 

קודם כל תודה רבה על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה שבאמת מכיל את כל הגורמים הרלוונטיים ואני מסכים מאוד, חבר הכנסת לוי, עם הצורך לעשות דיון שקט שיכיל בדיוק את המשרדים שציינת עם הנציגים הבכירים כדי לדבר על תכלס. יש הרבה פערים בין מה שהוצג פה כפתרונות, כמו למשל אשפוז במחלקה או פתיחת מחלקה ספציפית עבור הלומי הקרב, לבין יכולת ההיתכנות של הדבר הזה, וגם יש מחירים מאוד כבדים להעתקה של 22 פסיכיאטרים מהשירות הציבורי למשרד הביטחון, האגף לשיקום נכים. 

ויחד עם זאת אני רוצה להדגיש שרפורמת 'נפש אחת', שהתחילה קצת לפני האירוע הנורא של סעידיאן, היא תפסה תאוצה בעקבות האירוע הקשה ועכשיו היא תופסת תאוצה כפליים, הרפורמה הזאת איגדה את ארגון נכי צה"ל ביחד עם האגף לשיקום נכים, ביחד עם משרד הבריאות, ביחד עם כל משרד הביטחון וכולנו עובדים באמת שכם אל שכם כדי לשפר את המצב של הלומי הקרב. אני שמחתי לראות שאני כבר מכיר את רוב האנשים שדיברו מקרב הלומי הקרב כי זה סימן שאנחנו באמת שומעים אותם ומכירים אותם כבר ואנחנו ננסה לעשות כמובן הכי טוב שאפשר ביחד. 

ואם הוועדה לענייני ביקורת המדינה תוכל לתרום ולרכז את המאמץ הזה ולעשות אותו בצורה באמת מרוכזת ולא פופוליסטית, אלא אקטיבית מאוד, אז זה ייטב לכולנו כי אנחנו עומדים לפני צונמי גדול של צורך. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. פרופ' פרוכטר, אני לא יודע אם שמעת אבל הנציגה של משרדך שמעה, אני אקיים דיון רק בין אנשי המקצוע, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד הרווחה, אוצר כדי לנסות ולקשור קצוות. שמענו את הבעיות עכשיו, זה היה דיון מקדים, נצטרך לקשור אותו בין בעלי המקצוע ומקבלי ההחלטות בעיקר. אז תודה רבה על דבריך. 

 << אורח >> אייל פרוכטר: << אורח >> 

בדיוק לזה התייחסתי ואני מודה לך על האיסוף של החבר'ה האלה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

תודה רבה. את רוצה להגיד משהו? 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. אני רוצה להגיד בקצרה, כי נגמר הזמן וגם יש כאן עוד דיון שקשור לנכי צה"ל. אני חושבת שהיתרון שלך, לימור, שהגעת מהביטוח הלאומי ואת נמצאת בעולם של הרווחה, אבל זה עדיין לא מספיק, אחרי אירוע כזה ובכלל אחרי שאתם צוברים כל כך הרבה ניסיון, אפשר להבין שהלומי הקרב נעים במחוזות בריאות ונעים גם במחוזות הרווחה. אני ישר אמרתי לו, ואנחנו נעשה פורום מצומצם, כדי לסגור את העניין של איך משרד הבריאות, רווחה וביטחון יושבים ביחד להקים את אותו מרכז שכיום אין מענה.

אייל פתח את הדיון, אבל כמוהו יש עוד. לצערי את בנו הוא כבר איבד, אבל אנחנו חייבים למנוע את הלוחם הבא שיתאבד חלילה רק בגלל שאין לו מסגרת. כל מה שאתם עושים זה עבודה נכונה, גם ציינתי בעצמי חבר טוב שלי, מג"ד, שיצא וסיפר לי על העבודה של הקב"נים בפנים, הוא היה מג"ד מ-7 באוקטובר בעזה, אבל עדיין יש כאלה שיושבים בבית, וגם עידן דיבר עליהם, צריך שתהיה אפשרות שהם יכולים לבוא למקום פתוח בלי שמיינו ושאלו, אלא פשוט כמו בסתריה. הייתי עם ההורים של הניצולים, הייתי גם בחוות רונית, זה כבר עבר לרשפון, צריך איזה שהיא מסגרת הוליסטית שהם יכולים לבוא בלי טפסים. אבל מעבר למסגרות ולהוליסטי וזה שהוא קם בבוקר, עולה לאוטו, נוסע וחוזר, יש כאלה שבכלל לא שם, הם חייבים מסגרת סגורה, רק שלהם, עם מים רותחים לקפה, כמו שאמרת, אייל, ועם פסיליטיז ותנאים שמתאימים להלומי קרב. 

אני אמרתי ליו"ר הוועדה, ואני מודה לך על הדיון הזה, אנחנו צריכים לקחת את זה כפרויקט, ואת תעדכני אותנו, אנחנו חייבים למנוע עוד אירוע כזה כמו של אמיר. לא יכול לקרות שהלום קרב יישלח למחלקה סגורה בלי חלונות עם עוד תשעה מתמודדי נפש. צריך לנתק אותם מהאירוע, לתת להם מסגרת שלהם ולטפל בהם ולהוציא אותם, וכן, להביא יותר פוסטים לשעבר. ברווחה זה קיים, חגי נמצא פה, הוא לא דיבר, שנים הסתובבנו במקומות כאלה, אין לדעתי קהילה טיפולית שלא הייתי בה, מכפר איזון, רטורנו, כולם שם מכורים לשעבר. את מכירה את זה, את מכירה את העולם הזה, זה לא כזה מפתיע. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אנחנו גם עם רטורנו, חווה טיפולית. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

יפה. רטורנו או כפר איזון הם מקומות שמתאימים להלומי קרב, לא למזור בעכו. ושוב, אני נזהרת בכבודם. 

ומילה אחרונה לסיום, כל פעם שהתפזרנו רציתי חזרה למקד, ברור לי שבתוך הפגועים פיזית יש גם הלומי קרב, אבל ברור לי שגם יש הלומי קרב שהפגיעה שלהם שקופה ואלה אנשים שצריכים תהליך של ריצ'ינג אאוט מהעולם הזה, תהליך של בואו, תבואו אתם, בלי טפסים, בלי עורכי דין, רק לבוא ולפתור את זה. 

אני חושבת שבחרבות ברזל יהיה שינוי, אבל אני גם לא אשכח לעולם בדיון של אלי אלאלוף, בכנסת ה-20, שישב מולי לוחם של מלחמת יום כיפור, שהוא נראה לגמרי רגיל, וסיפר את הסיפור הקשה שלו. הלוחמים השקופים האלה חייבים לקבל מענה, אחת, בריאותי, שתיים, רווחה, ושלוש, כל הדברים של תעסוקה ודיור. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

אני אשתדל לא לחזור על הדברים שאמרה חברת הכנסת בן ארי, הנושא של מחלקה סגורה, אנחנו נדון בזה, מיועדת רק להלומי קרב של צה"ל ולא יחד עם כל האחרים. ראוי, החברה הישראלית נדרשת לכך. הניידת, להוציא את זה לפועל. אני מבין שזה רעיון של כבר שנה. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

מחר זה פועל. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 

בהצלחה. אנחנו נחכה לראות, גם נשאל אותך בפעם הבאה על הנושא הזה. שילוב, זה לא רעיונות שלי, אלה רעיונות שעלו כאן, גם שלך, שילוב הלום קרב כמטפל כמו בנושא סמים, מבורך, ראוי. נושא הדיור ונושא התעסוקה, נצטרך לעסוק בזה ביתר שאת בפעם הבאה. 

אני לא חוזר על כל הדברים שאמרו כאן האנשים היקרים מסביב לשולחן. יש בעיות ויש בעיות קשות, וזה לא שדברים לא נעשים, אני אומר עוד הפעם, אני מסיר את הכובע בפני משרד הביטחון, אגף השיקום, אין דבר כזה בשום מקום בעולם, יש מקום לשיפור, אף אחד מאיתנו לא מושלם, אני בוודאי ובוודאי שלא. זו הייתה ישיבה סוערת בסך הכול שפחות או יותר שמרנו אותה בגבולות הטעם. אני אקיים ישיבה, משרד המשפטים, בבקשה לזמן לדיון, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הביטחון, משרד האוצר, בנושא הלומי הקרב, פתרונות. 

אם אתם רוצים, עידן, לימור או האחרים, כל אחד, להעלות נושאים שנצטרך לדון בזה, אז תעבירו את זה בבקשה לוועדה ואני אכניס את זה לסדר היום כדי להכין את אותם אנשים שמגיעים. אין טעם שהם יבואו ויגידו: רגע, אני אבדוק את זה. לא, אנחנו ניתן להם כדי שהם יכינו שיעורי בית ואני פה אנסה לתפור את הגשר בין משרדי הממשלה שברור לי שהוא כרגע לא מתבצע בצורה מושלמת. 

משטרת ישראל, ביקשתי להעביר לראש אגם, להעביר לתחנות המשטרה בספ"כ משטרת ישראל, ברגע שנכה צה"ל שולף תעודה ראוי שנתייחס אליו בצורה אחרת, מנומסת, כפי שהוא ראוי. הוא שילם רבות על העניין הזה. 

תם ולא נשלם. ביוני-יולי נעשה דיון נוסף על מיצוי התקציב כפי שזה עלה כאן. לפני כן אנחנו נקיים את הדיון, כפי שאמרתי, בין חמשת משרדי הממשלה פה, באולם הישיבה. אני מבקש מכל הנציגים של אותם המשרדים, ואני אינני מזלזל בשום פקיד, לשלוח מישהו בכיר כדי שיידע לתת תשובות. מי שרוצה שנושאים שייכנסו לדיון הזה יועלו אז בבקשה להעביר למזכירות הוועדה. 

תודה רבה לחברתי מירב בן ארי שניהלה את הוועדה. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>