פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 72 ועדת הכספים 14/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 321 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ה' באדר התשפ"ד (14 בפברואר 2024), שעה 9:30 סדר-היום: << נושא >> 1. הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (תיקון מס' והוראת שעה מס') התשפ"ד– 2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו הבלו על הדלק (פטור והישבון) (תיקון מס'), התשפ"ד–2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >> << נושא >> 3. הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' והוראת שעה מס'), התשפ"ד– 2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אלון שוסטר מיכל שיר סגמן אושר שקלים חברי הכנסת: רון כץ מוזמנים: רז ברגר – רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר שירה מסיכה שלי – אגף תחבורה, המשרד להגנת הסביבה חאלד פארג' – מנהל אגף פיקוח ובטיחות, מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והתשתיות ישי פרלמן – עו"ד, ממונה חקיקה, מחלקה משפטית, רשות המסים יולי קומפורט – עו"ד, עוזרת ליועץ משפטי, רשות המסים דניאל שטיינברג – מתמחה, לשכה משפטית, רשות המסים אפרת שרעבי – מנהלת תחום דלק, רשות המסים רוית נעים – ממונה בלו, רשות המסים סימונה פריימוביץ – מנהלת תחום מהנדס כמיה, רשות המסים קובי בוזו – מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים מיכל אחיטוב – מנהלת תחום בכירה תכנון וכלכלה, רשות המסים אורי זיסקינד – מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים חן פקלק – ממונה אזורי מע"מ אשדוד, רשות המסים יואב אזולאי – ממונה אזורי מע"מ עכו, רשות המסים עומר סלע – מנהל תחום הרכב, איגוד לשכות המסחר אלכס מילר – חכ"ל, ס. יו"ר לשכת הקשר, ההסתדרות הכללית ברוך שניר – סמנכ"ל כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל מיה הרשקוביץ – מנהלת איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים בישראל כרמל פלדמן אבוטבול – סגנית מנהלת איגוד, התאחדות התעשיינים בישראל איריס וינברגר – עו"ד , שדלנית, הרצוג פוקס נאמן, התאחדות התעשיינים בישראל אלכס קנובסקי – שדלנית, נהלה, התאחדות התעשיינים בישראל דודי גיל – מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה בישראל אבי גולן – יו"ר, ארגון מורי נהיגה יוסי אריה – מנכ"ל, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה גלעד ויצמן שפירא – שדלן, המכון הישראלי לאנגריה ולסביבה נרי ברנר – שדלן, גלעד יחסי ממשל ולובינג גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים דוד כוכבא – מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים ניר נחאייסי – מנכ"ל, חטיבת הכימיקליים, גדות חיים ברגפרוינד – סמנכ"ל כספים, חברת נירלט צבעים בע"מ יוסף ענבר – יועץ סביבתי, י.כ. יהלום אמיר לנג – מבעלי IDE נעמה קאופמן – הנהלת IDE משה ברבי – שדלן, גורן אמיר שי ברנר – שדלן, גורן אמיר נרי ברנר – שדלן, גלעד יחסי ממשל ולובינג יובל הרלב – שדלן, גלעד יחסי ממשל ולובינג הגר שרן – שדלן, גלעד יחסי ממשל ולובינג ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (תיקון מס' והוראת שעה מס'), התשפ"ד–2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >> << נושא >> הצעת צו הבלו על הדלק (פטור והישבון) (תיקון מס'), התשפ"ד–2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >> << נושא >> הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' והוראת שעה מס'), התשפ"ד–2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ולדימיר, אמרת משהו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חצי דקה. קודם כול, בוקר טוב לכולם. יזמתי לפני כמה שבועות דיון בנושא העסקים שנפגעו בעקבות פרוץ הלחימה, שניהלו עסקים עם הסוחרים ברצועת עזה. והתקיים עוד דיון, ולמעט ההצהרה הכללית של מע"מ, שגם הם לא שינו שום דבר אבל לפחות הצהירו שהם לא יערימו קשיים בהכרה בחובות אבודים, לא התקדם שום דבר. לא התקדם. ברשות המסים הבטיחו, או לפחות הבטיחו להבטיח סוג של מתווה ולא חזרו אלינו. אשמח אם איכשהו נקדם את הנושא כי הבעיה נשארת בעינה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר לעכב להם עכשיו דברים אחרים כדי שייתנו פתרון. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני איתך בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדבר עם מירי סביון על זה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. מעבר לכך, החבר'ה של מע"מ הגיעו לדיון השני, לדיון ההמשך, ואמרו שהם אפילו לא שינו את הנוהל של ההכרה בחובות אבודים אבל הם אמרו שהם יכירו בנוהל הרגיל בלי להערים קשיים. זה כל מה שהם אמרו. ולגבי השקים, אז הסחורות נפגעו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מדבר על חובות אבודים? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר על חובות אבודים במע"מ. אבל מעבר לזה, היו נזקים שאף אחד לא מפצה עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה צודק, הם דיברו גם איתי, נכון. לא הבנתי שאתה מדבר על זה, אני אדבר איתה, אני אדבר עם מירי סביון על מה לעשות עם זה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על הצעת צו הבלו על הדלק (פטור והישבון), התשפ"ד – 2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק). כולם יחד, נכון? הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו), התשפ"ד–2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק); הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשפ"ד– 2024 (שמני סיכה, תכשירי סיכה ותחליפי דלק). מי מסביר את הצווים? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בוקר טוב, אני קובי בוזו, מרשות המסים. אנחנו מדברים על שלושה צווים שהם בהמשך למה שקראנו לו בינואר 2017 רפורמת הממיסים. גם אז העברנו שלושה צווים שממסים תחליפי דלק, ביניהם כל מיני חומרים, כמו ממיסים: טולואן הקסאן וכו'. מצד שני נתנו פטורים לתעשיות שמשתמשות בחומרים האלה כחומרי זינה בתהליך הייצור, חומרים שפטורים מבלו וממס קנייה. הרפורמה אושרה כאן בוועדה עם תאריך תחילה של 17 בינואר 2021. במהלך התקופה הזאת קיבלנו בקשות להרחבות של כל מיני תעשיות שבזמנו לא פנו אלינו ולא ביקשו פטורים על תחליפי הדלק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה רע לך? הרחבות לפטורים. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> בדיוק, קיבלנו הרחבות של הפטורים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא הרחבות של הצווים. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> גם, גם. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> גם להרחיב את הצווים, כי אנחנו קיבלנו בחיוב. זאת אומרת, כרגע הכנסנו את זה לצווים, את הבקשות שקיבלנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא את כל הבקשות שביקשנו. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא את כל הבקשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חשוב להדגיש את החלק. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן, חלק. קיבלנו הרבה בקשות, כל בקשה שהגישו לנו – בחנו אותה. למשל הגענו למפעל, בדקנו, ראינו שהמפעל עומד בתנאים שקבענו. אם אזכיר את התנאים אז אמרתי: תנאי אחד זה חומרי זינה, זאת אומרת שלוקחים את תחליף הדלק ומשתמשים בו כחומר זינה בתהליך הייצור. היה עוד סוג של פטורים, של שמני סיכה או תכשירי סיכה שבאים במגע בתהליך הייצור עם חומר הגלם. וגם על זה, עם כל מיני תנאים מסוימים, נתנו בכמה תעשיות פטורים. גם עם תנאים של מינימום 4,000 ליטרים צריכה בשנה. וכמו שאמרתי, התחילו להגיע אלינו פניות של מפעלים שאמרו גם אנחנו עושים בדיוק את אותו ייצור רק עם חומר אחר – תוסיפו גם אותנו. בחנו את המפעלים האלה והכנסנו אותם לצווים. זה בעצם שני סוגים של הרחבות שעשינו: סוג אחד זה הרחבת התעשיות כחומרי זינה; סוג שני זה הרחבת התעשיות של שמשתמשים בשמן סיכה או תכשירי סיכה שבאים במגע עם חומר הגלם, זה דבר נוסף. עוד בקשה שקיבלנו זה ממפעלים קטנים שאמרו באותם הסעיפים הספציפיים שקבעתם בהם 4,000 ליטרים מינימום צריכה בשנה, אנחנו נמצאים ב-3,800 ליטרים, ב-3,500 ליטרים. מפעלים קטנים. אמרנו שאנחנו מוכנים להפחית את זה גם ל-3,000 ליטרים. זאת אומרת, להכניס עוד עשרות מפעלים לעולם הפטורים ולתת גם להם להיכנס למעגל הפטור. בחנו אותם, ברגע שיאושרו הצווים אותם מפעלים שנמצאים בטווח שבין 3,000 ליטרים ל-4,000 ליטרים, בנוסף לכל ההרחבות שעשינו גם לסוגים אחרים של תעשיות, גם יוכלו לקנות ולקבל את הפטור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קורה איתם בלי הצו? כל עוד אין צו, מה המצב? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כל עוד אין צו – אם הוא מתחת ל-4,000 ליטרים אז הוא לא יכול לקבל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה הייתה ההשפעה של הצו הקודם על הכנסות המדינה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא מקבל פטור, הוא צריך לשלם. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> רגע, אסקור את הצפי. שאלת מה קרה – אמרתי שהוא לא יכול לקבל. ברגע שהצו יתפרסם, בתאריך התחילה שלו, באותו היום המפעל יוכל לפנות ולקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום הוא משלם. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> היום הוא משלם. הצווים לא יהיו רטרואקטיביים אלא יהיו מיום הפרסום שלהם ברשומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מקילים מאוד בצווים האלה עכשיו, במה אתם מחמירים? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אנחנו מחמירים בדבר אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> עדיין לא סקרתי את כל ההרחבות, אבל אם כבר קפצת לנקודה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, יש לך עוד פטורים? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן, יש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תגיד. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> מעבר לעקרונות של שני סוגי הפטורים, גם הכנסנו לצווים כאן כל מיני חומרים שיש בהם תחליפי דלק והם סווגו בפרטים חייבים במס קנייה או בבלו. כרגע אנחנו מוציאים אותם מעולם הבלו ושמים אותם בפרטים מיוחדים בפטור. למשל משחות סיכה, למשחות סיכה לא היה פרט מכס מיוחד ולכן הן סווגו בפרט החייב. עכשיו אנחנו קובעים פרט מכס מיוחד, משחות סיכה, ואנחנו שמים אותן בפטור. אמרו לנו שיש גם אמולסיות – שזה ערבוב של מים עם שמני סיכה – גם להן תיתנו פטור, אמרנו שאנחנו מוכנים גם לתת. הכנסנו כאן פרטי מכס. יש את כל העניין של התרסיסים, גם ביקשו מאיתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל מי שביקש מכם פטור – קיבל. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> הרבה קיבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך אתם מרוויחים כל כך הרבה כסף מהצו הזה? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לא כל מי שביקש, יש תעשיות שביקשו ולא קיבלו. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> הרבה, אמרתי שהרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא קיבלו? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי ביקש ולא קיבל? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> דברים שחזרו וחזרו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי ביקש ולא קיבל? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> שאלת מה יש בצווים – אמרתי מה יש בצווים. אתה רוצה שאגיד מה אין בצווים? << אורח >> חיים ברגפרוינד: << אורח >> תעשיית הצבעים לא קיבלה את מה שהיא ביקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> "נירלט" - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אלה הצווים, סקרתי את מה שתראו בצווים. שאלת לגבי המקום בו העלינו. מה שקרה זה שברפורמה של תחליפי הדלק מיסינו בסביבות 17-16 חומרים שעשויים להימהל עם סולר ולהוות חומר אנרגיה, איתם הלכו וזיהמו את הסולר במדינת ישראל, עם החומרים האלה. אחרי שהעברנו את הרפורמה הסתבר לנו שיש עוד חומר שקוראים לו תזקיק שעווני, שאותו לא מיסינו. מה שראינו זה שאחרי שהצווים כבר התפרסמו ויצאו לציבור, התחילו לייבא את החומר הזה בכמויות גדולות והכמויות התחילו לעלות ולעלות. הבנו בשיתוף עם מינהל הדלק, פתאום מינהל הדלק ראה ברפורמת הממיסים שיש הרבה תחנות דלק שנמצא בהן סולר מהול. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה תחנות דלק שיש בהן מיהול נתפסו? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לפני הרפורמה היו – אני מקווה שגם נמצא פה איש משרד האנרגיה, ממינהל הדלק, הוא יכול לתת את הסקירה – לפי מה שאני יודע היו כ-100 תחנות שנמהלו בהן דלקים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפני הרפורמה. אחרי הרפורמה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לפני הרפורמה. אחרי זה הם ראו ירידה, ואחרי זה הם עוד פעם ראו עלייה פתאום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> והם בדקו שזה מהול דווקא בתזקיק השעווני? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> את זה אתה יכול לשאול אותם, לפי מה שאני יודע – כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את מי אני יכול לשאול? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אמרתי, את משרד האנרגיה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משרד האנרגיה נמצא כאן? מי המפקח על הנושא? כמה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא במקרה שאלתי על ההשפעה על הכנסות המדינה, כי אני זוכר שישבתי פה לפני שנתיים וכשהבאתם את הצו דיברתם על מיליארד שקלים תוספת. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה יצא בפועל? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> זה נכון. מה שקרה הוא שגם אחרי שהפחתנו במהלך שנת 2022 את המס על הסולר, ראינו עלייה בכמויות של הסולר. גם אחרי ההפחתות האלה קיבלנו כמיליארד שקלים תוספת ההכנסות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל הרפורמה קיבלנו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בגלל הרפורמה הזאת? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן, בגלל הרפורמה הזאת, גם בשנת 2022 וגם בשנת 2023. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מחמירים בצווים האלה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אני חוזר להחמרה, ההחמרה היא שאנחנו מבקשים להעלות את המס על התזקיק השעווני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. כמה כסף זה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כרגע זה נאמד ב-240 מיליון שקלים תוספת הכנסות בגין התזקיק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בנוסף למיליארד השקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה בנוסף למיליארד השקלים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שההכנסות מהמס הזה היו מיליארד שקלים. הוא אומר שאם יביאו את ההרחבה על התזקיק השעווני זה יהיה מיליארד ו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התזקיק השעווני זה 230 מיליון שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, 248 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> זה 240 מיליון. בגלל שיש כאן הרחבות – כמו שאמרתי בהתחלה – על כל הפטורים, זה 10 מיליון שקלים פחות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה יהיה מיליארד ו-238 מיליון שקלים בסך הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. מי ביקש פטורים ולא קיבל? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, נשמע כמה תחנות דלק נקנסו, שאלתי שאלה. משרד האנרגיה, נשמע נתונים ממשרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האנרגיה. << אורח >> חאלד פארג': << אורח >> בוקר טוב. חאלד פארג', מנהל אגף הפיקוח במינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה. בשנת 2020, כשהתחילו המהילות, תפסנו 103 תחנות – מתוך 1,200 תחנות שיש בארץ – שיש להן מהילות בטווח זיקוק, לא בגופרית או במזהמים. בשנת 2021 זה ירד ל-89 תחנות ואחרי הרפורמה זה ירד ל-27 תחנות. בשנת 2023 תפסנו 27 תחנות בלבד, כשרובן זה באחוז גופרית גבוה ולא במהילות במיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הייתה ירידה? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> הייתה ירידה בגלל הבלו, אנחנו שומעים את זה בחקירות שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> הספקים האלה אומרים שהיום לא משתלם למהול בשמנים מסוימים כי הבלו עלה, זה אותו המחיר של הסולר, אפילו יותר. בקשר לתזקיק השעווני – לא מצאנו מהילה בתזקיק השעווני מסיבה אחת, התזקיק השעווני הוא רק המוצר שמכניסים לתוכו את השמן. מכניסים אותו לארץ ובארץ מחממים אותו ומפרידים את השמן האסור או החייב בבלו. לא תמצא שמן שעווני בתוך דלק כי זה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פארג', אני רק רוצה לשאול. אמרת שבהתחלה היו 89 תחנות. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> 103 תחנות, 89 עד 2021. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> וכשנכנסה הרפורמה, כמה תחנות מצאתם? 27, נכון? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> במשך שנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במשך שנה. כלומר, מאז שנכנס התזקיק השעווני לא הייתה עלייה מ-27 תחנות, כי 27 תחנות זה כבר ירידה אחרי הרפורמה, מ-89 תחנות ל-27 תחנות. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> אנחנו יודעים על התזקיק השעווני רק בחצי השנה האחרונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, על התזקיק השעווני בחצי השנה האחרונה - - - אגב, כשיותר משנה הם נמצאים בשוק לפי דברי קובי מהפעם האחרונה. זה אפילו שנה וחצי, אם אני לא טועה, שנה וארבעה חודשים. כלומר, מה שאתה רוצה להגיד: א. לא בטוח שהתזקיק השעווני זה הדבר שנמצא. וב. לא מצאתי יותר תחנות, כי אם זה באמת היה דבר שמשתלם אז הייתי אומר תזקיק שעווני מטייל בכל המקומות האלה, והייתי צריך לחזור לפחות ל- 89 תחנות, הייתי חוזר ל-30 תחנות, 40 תחנות, 50 תחנות. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> אתה צודק במספרים, אבל התהליך הזה של תפיסה וגילוי וחקירה לוקח יותר משלושה חודשים. רק לפני יומיים נמצאה מעבדה בדרום שיש בה תזקיק שעווני בצד ועוד חומרים דמויי סולר שיש בהם 70% - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו השאלה, התזקיק השעווני שאתה מדבר עליו, על החומרים האלה. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> החקירה ביחד עם המשטרה ועם רשות המסים ועם המשרד לאיכות הסביבה ומעבדה מוסמכת, לוקחת יותר מחצי שנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, במה שמצאתם עכשיו אתה אומר שיש את התמהיל בין התזקיק השעווני לסולר. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> לא, לתוך התזקיק השעווני מכניסים שמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שמן. מפרקים אותו משם והוא מפרק - - - << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> הוא נכנס לארץ בלי הבלו. הוא מגיע לארץ, מחממים אותו, מוציאים את הוויזלים לחוד, את השמן לחוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש בארץ מעבדה שבודקת בכמה זה נכנס? זו מעבדה שצריכה לעבוד בוואקום, לא? יש בארץ? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> יש את המעבדה שעובדת איתנו בבדיקות האלה, היא מעבדה מוסמכת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מעבדה מוסמכת. והיא בודקת והיא עדיין לא מצביעה לכם על הקשר, אתה אומר שזה עדיין בחקירה. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש קשר, אני המעבדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, יש מישהו שלא קיבל? << אורח >> חיים ברגפרוינד: << אורח >> גם חברת "נירלט צבעים" לא קיבלה, כל עולם הצבע לא קיבל. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> האורחים, קודם האורחים. << אורח >> חיים ברגפרוינד: << אורח >> חיים ברגפרוינד, אני סמנכ"ל כספים ב"נירלט צבעים". במהלך השנתיים האחרונות כבר פנינו פעמים רבות לרשות המסים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שדיברנו על זה בוועדה. << דובר_המשך >> חיים ברגפרוינד: << דובר_המשך >> נכון, דיברנו על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה פעמים, לא פעם אחת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דיברנו על זה בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> חיים ברגפרוינד: << דובר_המשך >> הוועדה נתנה הנחיות לרשות המסים ולצערי, מהישיבות הקודמות לא קרה שום דבר. הדבר היחיד שקרה זה שב-7 באוקטובר המפעל שלנו נשרף ואם היו לנו קצת אתגרים אז עכשיו יש לנו אתגרים מטורפים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול רק לומר בשני משפטים איפה אתם משתמשים בזה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מדללים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לאלה שלא מבינים. << דובר_המשך >> חיים ברגפרוינד: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו מפעל שיושב בניר עוז. אנחנו משתמשים בזה לשלוש מטרות: לצבע – שם באמת יש לנו פטור; למדללים – משתמשים בהם לדילול צבע, כי אי-אפשר לשים את זה מראש ואנחנו משתמשים בזה. זו המטרה השנייה; המטרה השלישית – אנחנו משתמשים בזה למדללים שאנחנו קוראים להם מעורבים. זאת אומרת, חומרים פטורים וחומרים חייבים, שגם אותם חייבים לשים בצבע לפי מזג האוויר, לפי כל מיני דברים, ולכן אי-אפשר לשים אותם מראש באולם הייצור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועל זה אתם לא מקבלים פטור. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא קשור לדלק. << דובר_המשך >> חיים ברגפרוינד: << דובר_המשך >> אנחנו לא קיבלנו שום התקדמות מאז הצו הראשון שנחקק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דיברנו על זה כבר. << דובר_המשך >> חיים ברגפרוינד: << דובר_המשך >> לצערי הרב, פנינו והבאנו ופתרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה רבה. למה הם לא קיבלו פטור? בגלל שהם בעוטף עזה? למה הם לא קיבלו פטור? כמה פעמים ביקשנו שהם יקבלו. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> עניין המדללים – בחנו את זה, גם ישבנו עם החברה וביקשנו מהם הצעות, לראות איזה סוגי מדללים יש, האם אפשר לעשות איזושהי הגדרה מסוימת, למשל של מדללים שלא יהיו בהם חומרים שנשרפים בקלות. ביקשנו מהם הצעה, בחנו את ההצעה אחרי שהם העבירו אותה וראינו שהמדללים האלה הם ממש חומרים שיכולים להישרף בקלות. אני מזכיר שהיו לנו הרבה מאוד פרשיות בעולם המדללים בעבר הרחוק, כשגם היה לנו פטור לנפטא לייצור מדללים וכו'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מתכוונים לתת להם פטור? כן או לא? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, על מדללים אנחנו לא מתכוונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מתכוונים לתת פטור? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אחרי שבחנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יהיה צו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם על הכמות של 20 ליטרים? 5 ליטרים שביקשו? אתם חוששים גם מזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה אומר שהיה בעבר הרחוק, עכשיו אין את זה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, אבל יש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. כל הצו הזה נולד בחטא. הוא נולד בחטא, אתם הכנסתם לפה את כל הדברים האלה שיפגעו בתעשייה והכול. את הנושא הזה ביקשנו בשעתו, הוועדה ביקשה, כולם היו בדעה שצריך לתת להם פטור. מי עוד? בבקשה. << אורח >> עומר סלע: << אורח >> אני עומר סלע, מנהל תחום הרכב באיגוד לשכות המסחר. שני דברים שחסרים. אנחנו לא רוצים לעכב את הצו עכשיו אבל מבקשים לסבב הבא של הדיונים. נושא אחד זה הנושא של שמנים הידראוליים שמשמשים לרכב, אבל לא רק לרכב, לצמ"ה, לשימושים רבים. הפרמטרים שנקבעו בצו, והתרענו על זה מעל שנתיים - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר על חמשת הפרמטרים? << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> - - לא תואמים לתכונות של השמנים ההידראוליים. התוצאה היא שנמכרים בשוק שמנים שעברו רה-פורמולציה, שמנים נחותים שמתאימים לצו אבל גורמים נזק. זה דבר שלא יעלה על הדעת. והשמנים האלה ממילא, מתכונותיהם, לא יכולים לשמש כדי - - - נבקש בסבב הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא מסכים שנעכב את הצו עד שייתנו לך את ה - - - << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה להפריע לצו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא להפריע. אני שואל אם אתה לא רוצה שהצו יתעכב, כן או לא? << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> כי יש לנו גם סוגיה של אירוסולים. בכלל, המס מלכתחילה נולד מטעות כי אירוסולים – לא לוקחים מתרסיס ומוציאים ממנו דלק. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא בטוח שהוא הבין את השאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מעדיף שהצו יעבור עם הנזק שנגרם לך. << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> אני אומר, יש פה הרבה שיקולים והרבה סוגיות. אנחנו לא רוצים לעכב את התעשיות באירוסולים, אבל מבקשים לסבב הבא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו יכולים להכניס עכשיו את השמנים ההידראוליים, זה לא קשור לצו. אם אנחנו רואים שזה נכון, נכניס את זה כאן, עכשיו, בוועדה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יגיעו איתך לאיזושהי הבנה ברשות המיסים כדי שתאפשר לנו. << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> יש בעיה ספציפית עם שמנים הידראוליים. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> במה זה קשור למנוע? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אומר שהם לא יכולים למהול בהם דלק. הם לא יכולים לגרום נזק אבל זה עוזר ל - - - << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> הם לא עוברים את הסף. השמנים האיכותיים לא עוברים את הפרמטרים והתוצאה היא שציוד יכול לגרום בסוף לתאונות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אופטימי שבסבב הבא. הבנתי, הוא אופטימי. << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> אלה שיקולים של הוועדה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא היה אופטימי גם שנה וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במשך כל התקופה הזאת פנו אליי אנשים וביקשו שאני אביא את הצו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו בעד להביא את הצו, אין בעיה. << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> ברשותך, אגיד בקצרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה הולך להגיד עכשיו? בקצרה. << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> הדבר השני, הנושא של אריזות עד 20 ליטרים. דיברנו על זה אין-ספור פעמים בוועדה. הדבר הזה שגוי, הוא שגוי סביבתית מעבר לכל - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון, זה מה שאמרתי כרגע. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמו המדללים, אם 1 ליטר מדלל - - - << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> יש חמישה פרמטרים כדי לתת פטור ממס לשמנים אוטומטיביים, ממיסים ודברים אחרים. אחד מהם זה פרמטר של אריזות עד 20 ליטרים, הפרמטר הזה בעייתי מאוד סביבתית והוא גורם להצפת המשק באריזות מעבר לעניינים של העלות. אנחנו מבקשים שהנושא של האירוסולים ייסגר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. האריזות, נתחיל בזה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפני זה, כי הוא אמר שהוא לא יכול להכניס את המדללים. אבל באמת, מדלל של 1 ליטר? של 5 ליטרים? זה בשביל הצבע, בשביל מישהו שהולך לצבוע את הבית שלו, בשביל צבעי שרוצה לצבוע. כמה יכולים לדלל עם זה דלק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> חיים ברגפרוינד: << אורח >> אני יכול כהערה להגיד שגם בנתונים של המכירות לא רואים שום שינוי. זאת אומרת, זה לא שפתאום אנשים - - - לפני זה אף אחד לא קנה מאיתנו – אנחנו יודעים את היחס של זה יחסית לדלק – וגם אחרי זה פתאום לא יוכלו לקנות מאיתנו שום דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור. תודה. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> עוד פעם, אני חוזר לעניין של המדללים. בחנו את זה אצלנו ברשות והגענו למסקנה שזה באמת עשוי לפרוץ את כל ההישגים של הרפורמה. אני לא אומר את זה עכשיו סתם – כשאמרנו תשובה שלילית זה נשמע כאילו ישבו איתנו ולא עשינו שום דבר – אלא בחנו את זה כמה פעמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כי אתם אנשים חרוצים, אבל אתם לא עושים את החשבון האמיתי של הצו הזה. אני הרי מסתובב עם הצו הזה הרבה זמן, אתה יודע את זה. יש פה דברים שהם באמת הקלות, שיש בהם פטורים. כל הצו הזה, אמרתי עכשיו מה שאני חושב עליו, אבל לא משנה נעזוב עכשיו את העניין הזה. צריך גם להפעיל הגיון. אני לא אביא את זה להצבעה, את הצו הזה. בסוף התהליך, אנחנו לא נצביע היום אבל נצביע בימים הקרובים, אני לא אביא את זה להצבעה אם אתם לא תהיו גמישים עם הפטור. תעשו את החשבון, אתם מקבלים פה 240 וכמה מיליון שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 238 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 238 מיליון שקלים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוריד את ה-10 מיליון שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הורדנו. מ-248 מיליון שקלים אתה מוריד 10 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם נותנים פטור ב-10 מיליון שקלים. הוועדה ביקשה בישיבות הקודמות, אני מבקש את זה גם עכשיו, תהיו גמישים יותר. פעם היו מדללים וכל הסיסמאות האלה, היום זה לא קורה, היום משגיחים על זה יותר, שמים על זה עין יותר. אני מבקש שלישיבה הבאה תביאו את הפטורים האלה, לפחות נוכל לצאת בהרגשה נורמלית, לא שאנחנו רק מטילים גזירות. התזקיק השעווני, אני לא מצליח לתפוס את המילה הרעה הזאת. כן, בבקשה. << אורח >> יוסי אריה: << אורח >> שמי יוסי אריה, ממכון האנרגיה. אני נמצא פה בשם איגוד חברות הדלק, תחנות הדלק. התופעה העבריינית של מהילת חומרים, שמנים וכו' שאינם חייבים במס, בסולר שחייב במס, מתרחבת בחצי השנה האחרונה. האוצר טוען שיש הפסד הכנסות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל שמענו דברים אחרים. שמענו דברים אחרים, שזה ירד ל-27. איך זה שאחד סותר את השני? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> לא, לא, זה גדל בהרבה. האוצר טוען שזה הפסד הכנסות של 230 מיליון שקלים, אני חושב שזה יותר. אני רוצה לומר לך שבשבוע האחרון – יש לנו גם מעבדה – דגמנו תשע דגימות ומתוכן בשבע מצאנו שמנים ובכל התשעה מצאנו חומרים שלא אמורים להיות בתוך הסולר. גם משרד האנרגיה יגיד לך שהיו שמנים בתוך הסולר. הסיפור הוא פשוט הימנעות מתשלום המס. מה ענייני בסיפור הזה? ענייני הוא שברגע שיש הימנעות מתשלום מס, יש מישהו שיכול למכור את הסולר – אם דרך תחנת דלק או גם בצורה עבריינית, כי יש גם הרבה שוק שחור – באופן הרבה יותר נמוך מאשר אנחנו שומרי החוק, אלה שעומדים בתקנות, מוכרים את הסולר. וכך נגרם לנו נזק עצום. יש עוד פגיעות. יש פגיעה בעובדה שזה פוגע בסביבה, אני לא אמור לייצג את הסביבה אבל זה פוגע בסביבה. זה משמן את העבריינות כי זה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בבדיקה שעשית בדקת שמה שמוביל את זה, זה התזקיק השעווני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, דקה. לכן, מה המסקנה שלך? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> שהתופעה של מהילת שמנים שאינם חייבים במס, בסולר חייב במס, גדלה בצורה חדה בחצי השנה האחרונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שואלים אותך שאלה, אתה בורח מהשאלה. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אני לא בורח, מי בורח? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, אני שואל אותך שאלה פשוטה כי לא אמרת. שאלתי שאלה, אמרתם שהגיע למעבדה – אגב, אתה מעבדה עצמאית? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אני מעבדה עצמאית, אני מעבדה מאושרת גם על ידי הרשות להסמכת מעבדות וגם על ידי משרד הכלכלה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתה יכול ליזום בעצמך? ללכת לעשות בדיקה בלי אישור של משרד האנרגיה? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> כשיבוא לקוח. גם אתה יכול לבוא אליי מחר בבוקר למשרד, משרד האנרגיה יכול לבוא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל משרד האנרגיה אומר שנתפסו 27 תחנות בשנת 2023, לעומת 100 תחנות שהיו בשנת 2020. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אני דוגם. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אומר לי שדגמת תשע תחנות ומצאת בשבע תחנות, שזה אומר שאתה מדבר על יותר מ-70%. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> בכל התשע מצאתי חומרים שלא אמורים להיות בתוך האצוות, בשבע מצאתי שמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר אריה, אתה אומר שצריך את הצו הזה בגלל שהוא מועיל? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אני אומר שהנושא של סגירת הלקונה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא לא עונה לי על השאלה. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> רגע. אני אומר שהנושא של סגירת הלקונה בנושא של שמנים שלא חייבים במס – חייבים לסגור. בנושא הפטורים, שייתנו פטורים לכל מי שמגיע. אין לי התנגדות, להיפך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד משפט אחד חשוב, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקצרה. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> שמן שעווני בייצור תעשייתי משמש רק בתהליך אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> בבית הזיקוק, לפצחן הקטליטי. יכול להיות שיש לו שימושים נוספים בנושא של בעירה וכו', אבל בתעשייה יש לו שימוש אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר בנושא החקלאות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתן לך, לאן אתה ממהר? אני יודע על מה אתה רוצה לדבר וחשוב שתדבר, אבל עוד לא נתתי לחברי הכנסת, אלה רק שאלות. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אדוני היושב ראש, זו בעיה גדולה בחודשיים-שלושה האחרונים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה השינוי בחודשיים-שלושה האחרונים? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> יש גידול חד, כמו שהאוצר אומר. יש גידול חד, אנחנו מרגישים, בסולר זול שכנראה לא שילמו עליו מיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ינון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שמעתי את מה שאתה אומר. אתה אומר שמצאתם בתוך הסולר תסנינים שהם שמנים. אני שואל שאלה פשוטה, יש לכם ודאות שזה הגיע מהתזקיק השעווני? << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לך. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> אדוני, אחת – כן, ושתיים – אם תרצה ומשרד האנרגיה יאשר, אני יכול להעביר לך את התוצאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בסדר. אם אתה אומר שיש לך וודאות, זה בסדר. אתה מעבדה עצמאית שמקבלת פניות מכל אדם וכמובן, ממשרד האנרגיה. כמה מעבדות כמוך יש בארץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתיים. << דובר_המשך >> יוסי אריה: << דובר_המשך >> לא. יש שתיים שעובדות בעיקר על דלק, אבל יש יותר מעבדות שיכולות לעשות את הבדיקות האלה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלה למשרד האנרגיה. תחנת דלק שנתפסה מוהלת את הדלק, מה העונש שלה? << אורח >> חאלד פארג': << אורח >> העונש הוא שורה ארוכה: סגירת התחנה מיידית - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לכמה זמן? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> עד החלפת החומר בחומר חדש. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה העונש הזה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כמה זמן זה לוקח? << אורח >> חאלד פארג: << אורח >> זה העונש שכתוב בחוק. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, כמה זמן זה לוקח. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> יומיים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני יושב-הראש, אם אנחנו באמת רוצים, כל תחנת שתיתפס – תיסגר אחת ולתמיד. ואני לא אראה תחנת דלק שתעיז לעשות את זה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> יומיים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> סוגרים ליומיים << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, מי מוהל את זה? תחנת הדלק עצמה או ש - - - << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> הבאנו תחנות דלק אחרי ארבע מהילות – השופט נתן להן סגירה של 90 יום, מקסימום. זה לא בידינו. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> תגיד את כל הסנקציות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד ענישה? מה עוד אתם נותנים להם חוץ מהליטוף הזה? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> קנסות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה הקנסות? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> זה תלוי בשופט, זה הגיע ל 600,000 שקלים, 200,000 שקלים ו-50,000 שקלים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בגדול, משתלם למהול דלק. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הבנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה המצב? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, בכל מקרה – גם אם אתה תעשה את זה עכשיו – לפי דבריך ישתלם לאנשים למהול. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> לא, לא. החקיקה ברורה בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני, היום במקום להטיל מיסים, אפשר פשוט לסדר את הקנסות. אנחנו מדברים על 100 וכמה מקרים שנתפסו – מיליונים יכולים להיות פה. תביאו חוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תביאו חוק שמי שנתפס במהילת סולר – תיתן לו קנס גדול. תן למי שמהל את הקנס הגדול, תאמין לי, זה יביא יותר. לפי דבריך זה יביא יותר. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> ותסגור אותו, סנקציה הרבה יותר חריפה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל כולם יתנהגו בסדר ולא יהיה כסף לאוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה לשאלה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רבותיי. בעצם, אתה אומר שאין ענישה. המשמעות של העניין היא שאם הייתה תחנה כזאת שעשתה דברים בניגוד לחוק, מה שאתה מקסימום עושה לה – אני לא מדבר אם זה מגיע לבית המשפט ואני לא יודע מה יהיה שם – מה שאתה נותן לה - - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל גם שם זה רק 600,000 שקלים, זה הכי הרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשמעות של העניין זה שאתה אומר לו: קח שעה, תוציא את מה שעירבת עכשיו ואתה ממשיך לעבוד רגיל. זה מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> זה נכון מבחינתנו, מבחינת משרד האנרגיה. כשאנחנו תופסים תחנה יש גם את המשטרה, גם את המשרד לאיכות הסביבה, גם את משרד העבודה וגם את כיבוי האש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אתם עושים בכוח הזה? מה אתה עושה? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> כל אחד מהם נותן העונשים שבסמכותו לתחנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה למשל? << דובר_המשך >> חאלד פארג: << דובר_המשך >> המשטרה יכולה לסגור את התחנה, לשלול לה את רישיון העסק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> והיא עושה את זה? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> היא עושה את זה. המשרד לאיכות הסביבה יכול לסגור את התחנה על זיהום קרקע ולתת קנסות. משרד העבודה אותו דבר, הוא יכול לתת קנסות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יכול לתת לנו דוגמה מתוך 27 התחנות בשנת 2023? כמה תחנות נסגרו? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> יש, אתן לך. שלוש בצפון ואחת בדרום. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ארבע תחנות נסגרו מתוך 27? למה לא נסגרו כל ה-27? למה איפה ואיפה? << דובר_המשך >> חאלד פארג': << דובר_המשך >> כדי לסגור אתה צריך צו שיפוטי. אתה הולך לבית משפט, אחרי שלושה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מבין כמה זמן זה לוקח? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מי קובע? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה משרד האנרגיה, אתה ממונה על הנושא של מהילות דלק. לכן מה שאנחנו מבקשים, ויושב-הראש גם אמר את זה, צריך להביא חוק. שתחנות הדלק באמת לא יעיזו לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך חוק, יש אפשרות בחקיקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל לא, הרב גפני, השאלה לקובי היא שאלה אחרת. בפעם שעברה ניסיתם משהו, ותוך דקה וחצי הגיע תזקיק שעווני ואמרתם שהוא לא טוב. עכשיו אתה ממסה תזקיק שעווני – יביאו לך משהו אחר. אף פעם לא תהיה לך שליטה על זה, בכל פעם אתה ממסה. מה יקרה? אתה צריך להביא חוק, בענישה, בקנסות, עם סמכויות למשרד האנרגיה שלא יצטרכו לעבור את כל התהליך של להגיע לבית משפט, צו בית משפט. להעביר חוק כזה, שאתם תמליצו עליו – משרד האוצר, רשות המיסים. אתה מביא דבר כזה, הוא יעבור פה, זה פותר את הבעיה אחת ולתמיד במקום בכל פעם לשים פלסטר. למה לעבוד תמיד בשיטת פלסטר ולא להביא פתרון לנושא הזה? הרי מה שאתה רוצה זה למנוע את ההון השחור ולתפוס את העבריינים. נטיל פעם אחת סנקציה על העבריינים – עונש כבד על אותם עבריינים – שתגרום שבאמת לא יהיה הון השחור, היא תגרור ענישה מחמירה. כשהם יוציאו כסף מהכיס שלהם תראה את כולם מתיישרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. המשרד להגנת הסביבה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> מה התגובה של משרד האנרגיה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא של האנרגיה, שאלתי אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא משנים? נשמע, המשרד להגנת הסביבה הוא שחקן בתוך העניין הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם תגידו מה עם זה, זה ירוק יותר, ירוק פחות – התזקיק השעווני – גם את זה חשוב שתגידו לנו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שאחראי על הפיקוח על הנושא זה משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל גם הם נמצאים בעניין, הוא גם הזכיר אותם. המשרד להגנת הסביבה, מה עושים? << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> נעים מאוד, אני שירה, מאגף התחבורה במשרד להגנת הסביבה. בהקשר של התזקיק השעווני ומהילת הדלקים, כמובן שככל שזה נכנס לרכבים זה גורם לזיהום, אם לא פחות אז כמו הסולר. לכן אנחנו חושבים שצריך להיות מיסוי גם על התזקיק השעווני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הענישה שלכם? הוא אומר שיש גם עוד משרדים, מה אתם עושים? << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> הענישה שלנו היא לא ספציפית. במשרד אנחנו לא מתעסקים ספציפית בענישה באיכות של הדלק, כי זה באמת בסמכויות שהם צריכים. בתחנות דלק אנחנו עוסקים בעיקר בכל מה שקשור בזיהום קרקע ומי תהום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת שאם תופסים מישהו שמהל וכל הדברים האלה, אתם לא נותנים ענישה. << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> זה לא בסמכות שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה המשרד קיים? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לבדוק את האדמה מסביב. << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> המשרד קיים לפקח על זה שתחנות הדלק לא גורמות לזיהום סביבתי במקום בו הן נמצאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל גם זה גורם לזיהום, זאת הייתה הטענה של הממשלה. << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> אני אומרת, בהקשר של איכות הדלק הסמכויות נמצאות – לנו אין סמכות כמשרד – בידי משרד האנרגיה, אנחנו תמיד עובדים בשיתוף פעולה כשהם מוצאים תחנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת שזה חוזר אליך העניין הזה, הם לא יכולים לעזור בנושא של הענישה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הרב גפני, אני מקווה שבגלל שמוקדם העבריינים לא רואים את הוועדה הזאת עכשיו כי הם יכולים לקבל רעיונות פה, משתלם יותר למהול דלק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הם יודעים את זה גם בלי שאתה תדון על זה. הישועה שלנו לא באה מהמשרד להגנת הסביבה. נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים, בבקשה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> הצו הזה לא מושלם. כמו שאמרת, כל המנגנון הזה נולד בחטא. אחרי שאמרנו את זה, כמו שקובי אמר יש פה הקלות חשובות. אני מזכיר לך את מה שאתה אמרת לי אחרי דיון הפיצויים, אנחנו לא יכולים להשיג את המושלם. אחרי דיון פיצויים היה לנו איזשהו דיון קצר, אמרתי לך שמנגנון הפיצויים הוא לא מספיק, אמרת לי זה מה שאני מצליח להעביר כרגע. אני חושב שזה נכון גם פה. אני חושב שכרגע הפטורים שקובי תיאר, ההקלות שהם תיארו, חשוב להעביר אותם ולהמשיך לדון. כמובן, גם בנושא המדללים ובעוד נושאים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה להמשיך לדון? הרי המדללים כבר הרבה זמן, למה לא התעקש על זה עכשיו? אני באמת שואל. המדללים הם חלק מהתעשייה וראינו מה קרה איתם, הם כבר שנתיים מתקשקשים על הדבר הזה ולא זזים במילימטר, הוא לא מוכן להזיז מילימטר. ליטר הוא לא מוכן לזוז, ליטר שאמרנו להוריד הוא לא מוכן, באמת. << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> אשמח שזה יעבור אתמול בבוקר. אני מזכיר לך שהיינו פה לפני שנה, גם אז היינו יכולים לקבל את ההקלות ולא קיבלנו אותן, אוקיי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, אבל אפשר לעשות את זה. הינה, אומר לך יושב-הראש שאנחנו יכולים לא להעביר את זה – בתנאי שגם המדללים ייכנסו בפנים. << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> אני רוצה הקלות של המדלים וגם חומרים נוספים, אבל כרגע - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר: מה שאתה אומר נכון אבל יש פה פטורים שחשובים לנו. הרי זה מה שהם מקשרים כל הזמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חד וחלק, אז לשלב את הדברים שלו עם הדברים שלך ואפשר ככה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רציתי שיפרידו. << אורח >> עומר סלע: << אורח >> לצערנו, אם זה לא יתוקן עכשיו זה לא יתוקן אף פעם, זה לא יתוקן אף פעם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא יתוקן, אני מסכים איתך. << אורח >> עומר סלע: << אורח >> אם עכשיו זה יעבור ולא יכניסו את זה בימים הקרובים זה לא יתוקן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא יתוקן, נגיד את האמת. << אורח >> עומר סלע: << אורח >> נשב פה בעוד שנתיים ויהיה אותו דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא יתוקן? << אורח >> עומר סלע: << אורח >> אם לא יכניסו את המדללים עכשיו – כבר שנתיים אנחנו שומעים את הסיפור הזה – זה לא יתוקן, זה פשוט לא יתוקן. יעברו עוד שנה, ועוד שנה, ועוד סיפורים ולא יזוז שום דבר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה לא להכניס את הכול עכשיו? להתעקש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבקש שיביאו את זה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא מצביעים היום, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם יכולים להביא את זה לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי את זה קודם. אמרתי שאני מבקש – אם רוצים שנביא את זה – שאת המדללים, את הפטורים, שהם יביאו את מה שאנשים ביקשו ולא קיבלו. עשיתי חשבון מסחרי, אם אנחנו לא נביא את זה הם מפסידים 238 מיליון שקלים. הם מפסידים את 240-230 מיליון השקלים, בשעה שכל הפטורים האלה הם בקושי 10 מיליון שקלים והם מועילים לאנשים וזה מועיל. בסדר, אז יכולה להיות פה נפילה. אבל אני מבקש לישיבה הבאה שתביאו את הפטורים האלה. אני רק מבקש, אל תבחנו אותי, בלאו הכי אכשל במבחן, אל תבחנו אותי. << אורח >> ניר נחאייסי: << אורח >> אבל זה בהנחה שהתזקיק השעווני הוא בכלל הבעיה, 240 מיליון השקלים זה מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי הדובר? << אורח >> ניר נחאייסי: << אורח >> אני מנכ"ל גדות כימיקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חכה רגע. גבי בן הרוש. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> סוף-סוף נותנים כבוד לצו הוותיק יותר. אני גבי בן הרוש, יושב-ראש איגוד המובילים. לפני חודשיים, אדוני היושב-ראש, התקיים פה דיון. העלינו את הטענה לגבי צו שקוים חלקית, הצו על הבלו על הסולר. אנחנו מייצגים את האוטובוסים, יש פה את המשאיות ולימוד הנהיגה והמשאיות הכבדות. רכב עבודה. המדינה הבטיחה לנו, אני מזכיר – גם לוועדה, אדוני – שהיא עשתה איתנו בשנת 2018 את ההסדר של 25 תחנות גז מסחריות שיוקמו בישראל, חלופה לסולר. להזכיר, הצו היה לשנה. אתה ביקשת בדיון מהאוצר וממשרד האנרגיה לקבל בכתב מה קורה. אני לא עקבתי אם קיבלת את המכתב, אבל אני פתאום מקבל בפרסום מילקוט הפרסומים שמשרד האנרגיה – זו פעם ראשונה שמסמך ממשלתי לכלל הציבור הוא מסמך שקרי, לדעתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה אתה מדבר? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> על תחנות תדלוק. << דובר_המשך >> גבי בן הרוש: << דובר_המשך >> כתוב כך, לאחר אישור בנוגע לשירותי תחנות גז טבעי: לאחר בדיקתי – ככה אומר המפקח, המנהל – קיימות בישראל 25 תחנות תדלוק בגז טבעי. תחנות אלה העבירו לידי את כל האישורים אשר לפי מיטב ידיעתי דרושים על פי דין. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש 25 תחנות גז לפיקניק, למכור בלוני גז לפיקניק. יש בסך הכול שתי תחנות, הן גם לא מסחריות, הן תחנות שבעצם צריכות לספק. אחת באשדוד, אחת באלון תבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא דוברים אמת, הממשלה לא דוברת אמת, אני יודע. ביקשתי את המכתב הזה, אבל זה לא נוגע לדיון. << אורח >> דודי גיל: << אורח >> אתה ביקשת במעמד הישיבה לקיים ישיבה שנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא מדברים בלי רשות. << אורח >> דודי גיל: << אורח >> ביקשת לאותו נושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. כן. << דובר_המשך >> גבי בן הרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה ביקשת ואמרת שלאחר שתקבל את המכתב תזמן את ועדת הכספים. אנחנו לא רוצים ללכת להליכים משפטיים ולכל מיני הליכים, אני סומך על ועדת הכספים ועליך, אדוני היושב-ראש, שכן יתקיים דיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> גבי בן הרוש: << דובר_המשך >> כי פה זה בניגוד לסיכום איתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. איפה המכתב? יש לך את המכתב הזה? בסדר, תוציאי את המכתב. בסדר, תודה רבה. מי זה שדיבר קודם? בבקשה. << אורח >> ניר נחאייסי: << אורח >> אני ניר נחאייסי, מנכ"ל גדות כימיקלים. כל השיחה כאן מתנהלת כאילו ברור ש-240 מיליון השקלים זה התזקיק השעווני – הוא בעייתי – למרות שנאמר פה בצורה ברורה שהתזקיק השעווני לא נמצא בשום בדיקה כתחליף סולר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> המחקר אמר שהוא מצא, ככה הוא טוען. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> הוא אומר שכן, אבל אתה יודע, להגיד. אשמח לראות את זה. נבדק על ידי משרד האנרגיה ולא ראו תזקיק שעווני כי תזקיק שעווני, העברנו מסמך עמדה שלנו שהוא בכלל משמש כתחליף מזוט, הוא הרבה יותר בריא, יש כאן היבט בטיחותי, היבט סביבתי. קודם כול, מבחינתנו התזקיק השעווני לא הוכח בכלל כתחליף סולר. מעבר לכך, אנחנו גם מראים בעמדה שלנו שהוא גם לא יכול לשמש כתחליף לסולר, בבדיקה. למה הוא משמש? כתחליף מזוט. תחליף מזוט זה חימום, וחימום לכל מיני שימושים בתעשייה. שם הוא דווקא החלק הטוב וטוב שמייבאים תזקיק שעווני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאן העברת את נייר העמדה? << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> סליחה, העברנו את נייר העמדה, אני יכול להעביר עוד פעם אבל יש לנו עמדה של גדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעביר עוד פעם. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> אעביר. עוד פעם, שם 240 מיליון השקלים, מיליארד השקלים, אלה מספרים יפים וגבוהים מאוד. אבל בפועל, אף אחד לא דיבר על תזקיק שעווני כפונקציה, שמצאו אותו כתחליף לסולר. ואנחנו גם אומרים, זה לא תחליף לסולר. זה לא. אלה הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> אגב, נושא אחד קטן, נושא 20 הליטרים, גם נושא חשוב ומשמעותי מאוד. מערך האוטומוטיב מפסיד הרבה מאוד, יש הרבה מאוד זיהום כי יורדים לגלונים קטנים. 20 הליטרים מיותר לחלוטין, שמני אוטומוטיב לא יכולים להפוך לסולר לתחבורה בצורה כלכלית גם בעוד 1,000 שנה. הם יקרים במקור, על זה אתה צריך להוסיף חומרים שיהפכו אותם לקלילים. איך עושים דבר כזה? אני אישית לא יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לפי דעתך האוצר מביא את זה? אם אתה אומר שזה לא - - - << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> למה האוצר מביא את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> זו אפשרות להביא סכומים. האוצר הביא 40 מיליון שקלים במאי ועכשיו הוא הפך את זה ל-240 מיליון שקלים. במאי אלה היו 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> עכשיו זה 240 מיליון שקלים, אני לא כל כך מבין איך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קובי, אני מבקש התייחסות שלך לעניין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש רשימה של מוסדות? מי ייפגע מהעלייה הזאת? אנחנו יודעים מי משתמש בזה? מי משתמש בחומר? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בחומרים ממיסים בכלל או בתזקיק השעווני? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בתזקיק השעווני. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בתזקיק השעווני? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מעניין אותי כי אני חושב שזה יהיה נישתי מאוד פה, בנושא הזה. אני חושב שכדאי שנכיר את זה לפניי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תתייחס. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אתייחס. התזקיק לא היה קיים בכלל בשוק עד רפורמת הממיסים, מי שייבא את התזקיק היו רק בתי הזיקוק. בדקתי אחורה וראיתי שאין ייבוא של תזקיק. זאת אומרת, לא השתמשו בזה לא כמזוט ולא כתחליף לסולר ולא כתחליף לכלום. מה שקרה זה שהתחילה רפורמת הממיסים בינואר 21, אחרי כמה חודשים התחלנו פתאום לראות ייבוא ראשוני של החומר הזה. ייבוא ראשוני, חברה אחת, חברה שנייה וכו'. הן התחילו לייבא את המוצר הזה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> כמה חברות בסך הכול? בכמה מדובר עכשיו? אמרת חברה אחת, חברה שנייה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> יש גם ייצור מקומי וגם ייבוא של המועצה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> כמה חברות? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אני מעדיף לא להיכנס לזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כי יש פה נתונים רגישים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הטענה שלי היא שאני חושב שבסופו של דבר: אחת – זה הרבה פחות ממה שאומרים, ושתיים – צריך להכיר, אם משתמשים בזה פחות - - - << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> מי אומר פחות? הוא אומר שפחות ממה שאנחנו אומרים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אכוון אותך לנקודה שלי. אני חושב שמשתמשים בזה בסופו של דבר לחמם מוסדות, כאלה שאנחנו תומכים בהם בתמיכה עקיפה. האוצר מצד אחד יעלה את זה פה – ואנחנו נצטרך לתת את זה שם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גנרטורים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, על הגנרטורים. מוסדות, הרבה מאוד דברים שהמדינה תומכת בהם. וצריך לדעת את זה, כי אם בסופו של דבר אנחנו נעלה פה מס ונצטרך בצורה עקיפה לממן את המוסדות האלה כי הם לא יוכלו לשלם על זה, אז צריך לדעת מי משתמש בזה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אני אומר, רגע. עד לרפורמת המיסים בכלל לא השתמשו בזה. אם אתה מדבר על מוסדות שהשתמשו, אז השתמשו בסולר תקני ולא במוצר שהוא תחליף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי שרוצה לזהם פחות משתמש בזה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, זה לא פחות מזהם. פחות מזהם? שישתמש בסולר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה פחות מזהם, הם לא רוצים להשתמש בסולר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איכות הסביבה, זה לא פחות מזהם? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> זה לא פחות מזהם מסולר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, זה לא נכון שזה פחות מזהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פחות מזהם ממזוט, בוודאות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, יש פה בעל מקצוע שאומר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להוכיח גם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה פחות מזהם? << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> מסולר? זה לא פחות מזהם. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מסולר זה לא פחות מזהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יכול להיות תחליף סולר. כהוכחה, אצלי. << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> בשביל זה אני רוצה לראות גם את חוות הדעת שלו, את העמדה שלהם. אשמח לפעם הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדרבא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צריך לקבל פה חומר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל גם פשוט תענה על השאלה שנשאלה כבר בהתחלה. אנחנו בעד לעשות את זה, לתפוס את כל העבריינים. בכל פעם אנחנו נשאל. עכשיו מיסינו תזקיק שעווני – הבאת מס בסך 238 מיליון שקלים, בניכוי. הבאת למדינה עוד 248 מיליון שקלים, בסדר גמור, אנחנו בעד הכול. מה אתה עושה עם השלב הבא, כשמביאים לך פתאום תזקיק אני לא יודע מה? עוד פעם תמסה אותו? אבל למה? למה לעבוד הפוך? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, זה לא הפוך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה הפוך. תן ענישה כמו שצריך, תאמין לי. אבל בענישה אתה לא תקבל את הסכומים האלה, אני לא יכול להתחייב לך על הסכומים האלה. תקבל ענישה, אנשים בפעם הראשונה - - - בפעם השנייה יהיו בכלא. תקבל קנסות, זה כן, אבל אני לא יודע אם תגיע לרמות כאלה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> רגע. אבל אתה מדבר רק על תחנות הדלק, מה קורה אם החומר הזה מגיע לכל מיני צוברים בשטח ולקבלנים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תיתן לאותו אחד. יש לך שתי חברות שעושות את זה? שלוש חברות? ארבע חברות? מי שמוהל - - - << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, הוא לא מוהל, גם יכול להיות שהוא לא מוהל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא יודע, אם הוא לא מוהל אז מה הבעיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, הוא היה באמצע תשובה. אני לא מבין עכשיו מכל הדיאלוג הזה, אתה יכול לענות לי על מה שעלה כאן? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תענה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> התחלתי להגיד שהעלייה התחילה כמה חודשים אחרי שהתחלנו את רפורמת הממיסים, פתאום זיהינו עלייה בתזקיק שעווני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מזהם? החומר הזה. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן. יש לך פה - - - הינה, היא בדיוק אמרה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא מזהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפוך, מזהם פחות. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> - - משרד הגנת הסביבה ומינהל הדלק התחילו פתאום לפנות אלינו ולהגיד לנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להפסיק לדבר בלי רשות? מספיק. מזהם או לא מזהם? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> מזהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אוקיי. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> היא תגיד. << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> אמרתי את זה, מזהם לא פחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מזהם. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> זה כן או לא? מזהם באותה מידה? << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> לא פחות מסולר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא אומרת, לא פחות מסולר. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לעניין הכמויות – בהתחלה ראינו יבוא בכמויות קטנות, בגלל זה גם כשהיינו פה ביוני 2023 שמנו כאן תוספת הכנסות של 50 מיליון שקלים, כי ראינו כמה יבוא יש למוצר הזה ואמדנו את זה ב-50 מיליון שקלים. מאז זה קפץ ל-240 מיליון שקלים, זאת אומרת שהתחילו לייבא את זה בכמויות משמעותיות הרבה יותר. וגם התחילו לייצר את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> למה? כי אין על זה מס, זה נשכח ברפורמה של הממיסים. אם קודם עשו את כל המהילות האלה וכל ההנעה של גנרטורים ודחפורים וכלים כבדים וממיסים ושמני סיכה, אז עכשיו הם עברו לתזקיק שעווני. ולכן אנחנו באים ואומרים שכשמיסינו את החומרים ההם באמת פתרנו בעיה במשק, ראינו את העלייה בהכנסות בסולר, אנשים חזרו לסולר התיקני. מה שהמשרד להגנת הסביבה רוצה ומה שמינהל הדלק רוצה, שישתמשו בסולר התיקני. ברגע ששכחנו פה פרט מכס אחד, תזקיק שעווני, פתאום נהייתה הסטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי הענישה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לגבי הענישה אני מסכים שאם משרד האנרגיה יגביר את הענישה שלו אז הוא יוכל לעשות את זה בתחנות הדלק. אבל עדיין אנחנו חייבים למסות את החומר הזה כדי שלא ישתמשו בו גם as is, בלי מהילה, בלי כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה רוצה לגבי החקלאות. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, כן. אירוע קטן של 3 מיליון שקלים אבל מעצבן כאילו זה 300 מיליון שקלים. שוו בנפשכם, הרי מה אומרים לי פה? אני מגיל צעיר מאוד – יש פה כמה חברים שיצאו בינתיים, שהם גם הזהירו אותי, כשאתה עולה על טרקטור אתה צריך לבדוק אותו בבוקר, את השמן תשים במקום הנכון. כלומר, מי זה הדביל שישים שמן במיכל הסולר? מה זה הדבר הזה בכלל? שמן גיר, שמן מנוע, שמן הידראולי. נכון, אמרו לי שזה 1,000 שקלים בממוצע לטרקטור, אבל המכונה. אתמול קיבלתי קליפ מרגש מאין כמוהו מאורים, אולי גם בניר עוז כבר אוספים את תפוחי האדמה שזרעו בסתיו. עולה על הדעת שהמכונות הללו בחקלאות, הטרקטורים, ימוסו בשמן שאסור לו להיכנס ולבעור או להפעיל את המנוע? הוא חייב להיכנס לתוך הפטור הזה, 3 מיליון שקלים. 10 מיליון לתעשייה, 3 מיליון לחקלאות ויבוא שלום ושקט, לפחות בגזרה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, מה החקלאות? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר שכמו שפטרו את השמנים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר על השמנים ההידראוליים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השמנים ההידראוליים או שמני המנוע, בתעשייה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא זוכר מי אמר שלא צריך את זה עכשיו, אנחנו טוענים שכן צריך את זה עכשיו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך לפתור. לא, צריך לפתור, סליחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסכים איתך, צריך לפתור את זה עכשיו. אני לא יודע למה הוא אומר שלא צריך את זה עכשיו, שלא דחוף. יש לך בעיה עם רשות המסים? קיבלת משהו ששילמו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חלילה, לא אמרתי שזה לא דחוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. מה המצב עכשיו, לפי הצו הזה, בחקלאות? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לפי הצו הזה? משלמים. משלמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואתה טוען שזה לא מועיל בשום דבר, זה סתם לקחת כסף מהחקלאים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. אם המטרה היא לקחת כסף – מיסוי ישיר, אני לא יודע על מה, על הרווחים של החקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אתם אומרים? קובי? << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> קובי, נמסר לי שגם הגעתם להבנות עם החקלאים ומשום מה זה לא נכנס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם החקלאות? מה אתם אומרים לגבי החקלאות? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לעניין השימון – זה לא רק בענף החקלאות. עניין השימון עלה גם בוועדות הקודמות שהיו, אנחנו לא נתנו על שמני סיכה פטור. עניין השימון עלה גם בוועדות הקודמות ומה שעשינו בסוף בעניין השימון הוא שיצרנו פטור על שמן שקראנו לו שמן מתוסף, שמן שיכול לשמש כשמן מנוע לכלי רכב אבל יש בו קריטריונים מסוימים שקבענו. חמישה פרמטרים, מה ששמעת כאן על הפרמטרים, אחד מהם זה העניין של 20 הליטרים, יש כאן כמה פרמטרים כימיים. ככל שהחקלאים ישתמשו בשמן הזה, אין בעיה, הם יכולים להשתמש בשמן המתוסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהרסו להם המכונות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תיכנס איתם לפרטים, תראה על מה מדובר. שמן הידראולי, שמן גיר, שמן מנוע – צריך להיות פטור. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> מה שלא נכנס לשמן המתוסף באמת חייב. הסברנו כאן למה אנחנו לא מוכנים לתת לשימון בכלל. שימון יכול להיות לא רק בחקלאים, זה יכול להיות למנופים, למלגזות, למכונות בתעשייה וכו'. לכן לתת לשמן, לשימון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה כסף מדובר? << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 3 מיליון שקלים, זה כלום. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> הם פנו אלינו וכתבו שזה 3 מיליון שקלים. אבל ההשלכות של זה, כל המשק משתמש בשמני סיכה. אם אני נותן לשימון אז אני בכלל פורץ את הרפורמה, כי אחרי זה אני כבר לא יכול לבקר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך הצעה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. עוד פעם השמנים שמשמשים בתעשייה ובחקלאות – אני קובל על כך שהחקלאות מוחרגת מהתעשייה, מה ההבדל? הקטפת או האוסף או הטרקטור, במה הוא שונה - - - << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> היא לא מוחרגת, כי שימון לא ניתן לא לחקלאות ולא לתעשייה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה לא ניתן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמן הידראולי ממוסה, נקודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ממוסה בהכול, אצל כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הורג את התעשייה הישראלית, מכפיל את המחירים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממה שאני יודע, זה לא מדויק - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> השאלה האם אפשר להחריג את זה רק לחקלאות, לא לכל השמנים. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - ואני לא מצליח להבין מה ההיגיון. אם הבנתי נכון, ההיגיון שמוביל אותכם זה למנוע דילול סולר, דלקים, כדי למנוע שחיתויות ופגיעה ולא יודע מה. זה לא המצב פה. אתם רוצים לקחת כסף מהחקלאים? להכביד עוד קצת את המגף? תעשו את זה. אבל מה פתאום בדרכים לא הוגנות ולא מקצועיות? זאת בדיחה, הרי ברור שזה לא מדלל דלק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שהשמן ההידראולי הולך לכל השימון במכונות. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כל הרפורמה נעשתה בשביל למנוע את המהילה של שמן הסיכה בסולר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> החקלאי האומלל אשם בזה שמישהו אמר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד שנצביע אתה צריך למצוא פתרון לעניין הזה בגלל שזה לא עניין של החקלאים, אם היה אפשר לבודד את החקלאים ולתת להם פטור הייתי תומך בזה לגמרי. הוא טוען שאין דבר כזה, אתה לא יכול לעשות על שמן לחקלאים. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יודע מה הפתרון? אם עושים מיסוי, אני לא יודע, בנמל - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם חוזרים כל הזמן - - - לעבריינים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> עומר סלע: << אורח >> סליחה, אפשר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> שתי נקודות בקצרה. עומר סלע, איגוד לשכות המסחר. אחת – לגבי הנושא של השמנים ההידראוליים, במסגרת הזאת אני מבקש שאם עושים מהלך כולל אז כן לטפל גם בנושא הזה. שתיים – נאמרו פה דברים שבלשכת המסחר חזרנו והתרענו עליהם והזכרנו אותם. יש דבר שנקרא צו הפעלת רכב מנועי בנזין, יש דבר שנקרא צו הפעלת רכב מנועי סולר. יש למדינה את הכלים החוקיים, אני בעברי עובד מינהל הדלק ואני מכיר את זה. יש למדינה, למשרד להגנת הסביבה, למשרד האנרגיה, לרשות המסים, למשטרה, לכולם, יש להם צווים. הם יכולים להעניש מי שמוהל, מי שמתדלק, מי שמאחסן, מי שמעביר מי שעושה מה שלא יהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן? << דובר_המשך >> עומר סלע: << דובר_המשך >> ולכן אני מחזק את הנקודה שאומרת שבסופו של דבר אם נטפל בכל פעם בפריצה פה, פריצה פה – הבעיה היא בעיה של אכיפה, צריך להשתמש בצווים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, גפני, רק לסכם. אני מקבל את הצעתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אתה לא הולך, עוד מעט. כן. << אורח >> יוסף ענבר: << אורח >> שמי יוסי ענבר, אני יועץ לחברה שמייבאת את התזקיק השעווני, לשעבר עבדתי במשרד להגנת הסביבה. הנושא הסביבתי של התזקיק הוא הפוך ממה שנאמר פה, התזקיק הזה הוא חומר נקי מאוד. הוא אלפית, למשל בתחמוצות הגופרית וכל הפרמטרים האחרים, מאשר מזוט או אפילו סולר שמשמש היום לגנרטורים. ולכן מה שאני מציע שמי שמייבא ומי שמייצר יעבוד מול המשרד להגנת הסביבה, להראות לו שהחומר הזה משפר את איכות הסביבה ולא מזיק לסביבה. אני לא מדבר על מיהול בדלקים, זה משהו אחר. אבל החומר הזה הוא נקי מאוד ולכן צריך לחזק אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. סתם אנחנו יושבים על משהו נקי והופכים אותו לבעיה. המשרד להגנת הסביבה, ישבתם על העניין הזה? << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> ישבנו אצלנו על הדבר הזה. לא פגשתי את יוסי ענבר, נשמח לשבת איתו ולראות עוד דברים. עוד פעם, כמו שיוסי ציין - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> עשיתם בדיקה שלכם? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשיתם בדיקה של החומר? אנחנו מדברים על בדיקה של החומר, לא אם ישבתם. << אורח >> שירה מסיכה שלי: << אורח >> עשינו. וכמו שיוסי אמר, אם תשימו לב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יושבים על זה כבר ישיבה שלישית או רביעית. << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> רגע. כבודו, הוא לא דיבר על הבעיה במהילת הדלקים, ששם יש בעיה קשה מאוד עם החומר הזה. הוא התייחס לחומר באופן כללי, לשימוש במקומות שהוא נכון ואפשר להשתמש בהם בתעשייה. << דובר_המשך >> יוסף ענבר: << דובר_המשך >> לחימום ומזוט. << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> לא בדלקים ובמהילת דלקים. << אורח >> יוסף ענבר: << אורח >> נכון, נכון, לא בדלקים ובמהילת דלקים. << דובר_המשך >> שירה מסיכה שלי: << דובר_המשך >> יוסי, שם יש בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו יושבים כאן ודנים בדבר מיותר לגמרי, כל נושא הצו הזה הוא מיותר אם נעבוד נכון. הרי אנחנו מחריגים את הדבר הזה ומשאירים את הדבר הזה. כאן כוועדה אנחנו באים ושומעים שכל מטרת הצו הזה היא מהילת דלק. כשאתה שומע את משרד האנרגיה אומר לך תפסנו 23 תחנות דלק והיו 100, ומתוך 23 תחנות דלק ארבעה תחנות דלק נסגרו ולשאר לא עשו כלום – אם היינו מוותרים על כל הצו הזה והולכים על החמרת הענישה, שמי שנתפס יבין שתחנת הדלק שלו נסגרת אחת ולתמיד, תאמין לי, אף אחד לא ימהל את הדלק ואף אחד לא יעז למהול את הדלק. לכן במקום שנחפש להחריג את החומר הזה ולהכניס את החומר הזה ולהחריג את המפעל הזה ולתת למפעל, ללכת על הדבר הישר והנכון וזה לבוא ולהגיד בנושא הזה יש מהילת דלק. אני זוכר שכשהיינו במשרד האוצר הוא הציג לנו שזה הרבה יותר בשטחים ובשביל זה אנחנו מביאים את מהילת הדלק, עכשיו אני שומע שזה יותר בארץ. אני לא מצליח להבין למה בדיוק אנחנו צריכים להביא את הצו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. חנוך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אנחנו פה בוועדת הכספים. כל הדברים הללו בסדר, אבל כשמדברים על הפטורים והרחבת פטורים ודברים כאלה, לדעתי, חשוב שמי שמדבר על הרחבת פטור יביא מקור תקציבי לדבר הזה. כי אני רוצה להזכיר לכולם שמי שעבר וקרא את הדוח של מודי'ס, השמירה על מסגרת התקציב המוצע היא קריטית. אומרים את זה פעם אחרי פעם אחרי פעם – נכון בליאק? – ולכן אם אנחנו באים ומדברים על הרחבת פטורים, מי שרוצה להרחיב פטורים צריך לבוא ולהציע מקור תקציבי חלופי. כי רק לבוא ולהגיד להוסיף, להוסיף, עכשיו בזמן הזה בו אנחנו נמצאים זה קצת חוסר אחריות. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חנוך, על הצו הזה שמתגלגל פה כבר דיברנו מזמן. לפי דברי האוצר מדובר על סכום גדול, כאשר יש פטורים שהתועלת שלהם לאותו סקטור שעוסק בעניין הזה, שמשתמש בזה – מבחינה כספית אין לזה משמעות גדולה בגלל שכל הפטורים, כולם יחד, זה 10 מיליון שקלים. אם מוסיפים את אלה שביקשו על המדללים וכו', זה לא פוגע בעניין עצמו. תאמין לי שאם זה מה שיהיה, האוצר חוזר הביתה עם הרבה כסף. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי הרבה ביקורת, הרבה מאוד ביקורת על התקציב. אני חושב שצריך לעשות בו שינויים משמעותיים, אבל את המסגרת צריך לשמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא אמרתי שצריך לפרוץ. להפך, לשמור. אני מבקש להקריא את הצו. << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >> אפשר להתייחס רק לעניין של המדללים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אדוני? << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >> אורי זיסקינד, רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורי זיסקינד: << דובר_המשך >> אני רק רוצה הבהרה לגבי המדללים ושאר הפטורים. העלות שלהם היא באמת נמוכה מאוד כפטור, החשש שלנו הוא לא מעוד 3 מיליון שקלים, עוד 5 מיליון שקלים למדללים. החשש שלנו הוא שברגע שאנחנו נותנים את הפטור הזה, אין אפשרות נאותה לאכוף את הרפורמה, תהיה פריצה והעלות תהיה מאות מיליונים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם בכמויות הקטנות? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה דבר שאתם חוזרים ואומרים אותו לאורך שנים, אבל מנגד הוועדה אומרת שבסוף הבאתם צו שכולל הרבה מאוד דברים ומקיף מאוד. אבל צריך להבין שגם בשוליים יש לזה השלכות, באו לכאן ואמרו, על הרבה מאוד תעשיות. << דובר_המשך >> אורי זיסקינד: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים ובגלל זה הצו הזה כל כך קשה גם לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם עושים חשבון שתבואו לכאן לוועדה כמו שאתם רוצים לבוא, תבואו ותבהילו אותנו ותגידו שזה יפרוץ את המסגרת. המסגרת, כשלא היה את הצו הזה, נפרצה באופן דרמטי? אני רק רואה שהיו ירידות. למה אתה מבהיל אותנו? אם אתם תתנו את המדללים אז השוק ייפרץ? << דובר_המשך >> אורי זיסקינד: << דובר_המשך >> כן, זה החשש שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אם היית עוזב היום את העבודה שלך במשרד האוצר, ברשות המסים, והיית עובר לחברת המדללים היית אומר את ההפך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שום בעיה לבקר את זה, אפשר להוציא דיווחים על מכירות שלנו גם בעתיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני לא צריך את העזרה. להקריא בבקשה. אני לא אצביע היום, אצביע מתי שנצביע ועד אז ארצה את מה שאתם אומרים על הנושא הזה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> גפני, רק לפני הסיכום, אתה יכול להורות להם לדבר עם "ברית פיקוח" בעניין החקלאים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מורה להם מה לעשות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כסיכום, להציע להם, אם הם רוצים שאנחנו נתמוך בסיפור החקלאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שישבו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שישבו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא תשבו עם החקלאים אל תבואו לפה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גמרנו. הייתי "עם ברית פיקוח", תמצאו את הפתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הרי איש טוב, אני מבקש שתשב איתם. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תתחילו מצו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון מס'), התשפ"ד–2024. זה בעצם הצו שקובע את התעשיות שיהיו פטורות מבלו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני ישי פרלמן, רשות המיסים. הסיפור של ההעלאה של התזקיק השעווני נמצא בצווים אחרים ולא בצו הזה, פה זה רק הרחבה של הפטורים. זה צו שאנחנו מתחילים איתו כי הוא בעצם דורש את אישור הוועדה מראש ולא בדיעבד. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מראש ולא בדיעבד. למרות שגם את יתר הצווים – זאת אומרת, את שני הצווים האחרים – אתם מביאים למרות שחל עליהם התהליך לפי חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), שבעצם קובע שהם יפורסמו ברשומות ויובאו במהלך חודשיים שלאחר הפרסום. הם בעצם מקבלים את התוקף שלהם עם הפרסום ברשומות, מובאים לאישור הוועדה ומונחים במליאה. גם ביחס אליהם הבאתם את הטיוטה מראש? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן, כדי שהוועדה תראה את כל התמונה, את כל המהלך. בעצם, זה חלק ממהלך אחד מבחינתנו. "צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון מס'), התשפ"ד–2024. בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה–2005 (להלן – הצו העיקרי) – (1) בהגדרה "מפעל פטור לעניין תחליף דלק" – (1) אחרי "שמן סיכה", יבוא ", תכשיר סיכה";" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> ההגדרה של מפעל פטור לעניין תחליף דלק, הוא בעצם מגדיר שהם יכולים לרכוש תחליף דלק ולהיות פטורים. מוסיפים פה שגם שמן סיכה, אם הם רוכשים אותו ומשתמשים בו - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בעצם, מפעל פטור לעניין תחליף דלק הוא מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור, אשר צורך שמן סיכה. אתם מבקשים להוסיף פה גם תכשיר סיכה או תחליף דלק כחומר זינה, לצורך ייצור מוצרים באחת או יותר מהתעשיות המפורטות להלן, ביניהן גומי, דבקים, דטרגנטים וכו'. תכף אתם תוסיפו גם עוד רשימה של תעשיות שפטורות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. "(ב) בסופה יבוא:" עכשיו יש רשימה של מפעלים של כל הפטורים הנוספים שאנחנו מבקשים להוסיף בצו: "(15) עיסת כיור שסיווגן בפרט 34.07 לתעריף המכס;" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה הן עיסות כיור? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> פלסטלינה. מפעל שמייצר פלסטלינה וצריך תחליפי דלק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(16) תוספי מזון, תוספי תזונה וחומרי טעם וריח המשמשים בתעשיית המזון;" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> פה לא צריך לציין את פרטי המכס? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כאן מדובר בהרבה פרטי מכס, לא כתבנו כאן סיווגים כדי לא להגביל את זה למספר מצומצם של פרטי מכס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כשזה משהו ספציפי מאוד – ציינו את פרט המכס, כשזה משהו רחב יותר – לא ציינו את זה. "(17) חומרי הברקה, מירוק ותכשירים דומים שסיווגם בפרט 34.05 לתעריף המכס;" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אלא בעצם חומרי הברקה ומשחות שמשמשות לריהוט, רצפה, רכב, זכוכיות, כל - - - << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, בדיוק. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אוקיי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(18) שמן סיכה, מתוסף כהגדרתו בכלל 1(ח1) לכללים נוספים (ישראליים) לפרק 27 לתעריף המכס ותכשיר מתוסף כהגדרתו בכלל 2 לכללים נוספים (ישראליים) לפרק 34 לתעריף המכס;" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה פטור שאנחנו נותנים לשמני סיכה כדי לייצר את השמן המתוסף. השמן המתוסף הוא פטור, ומי שירצה לייצר עם שמני סיכה שמן מתוסף יוכל לפנות אלינו ולקבל על זה פטור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(19) תרסיסים הנתונים במיכל ריסוס בלחץ (אירוסול), שקיבולו אינו עולה על 1,000 סמ"ק המכיל גז, המסווגים בפרטים 27.10, 34.03 ו-38.14 לתעריף המכס;" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> 27.10 מתייחס בעצם מתייחס לשמני נפט, 34 מתייחס לתכשירי סיכה ו-38 מתייחס לממיסים ומדללים. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> תערובות. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אלה בעצם פרטים חדשים שאנחנו נראה אותם אחר כך, בהמשך, בצווים הנוספים. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, בצו תעריף. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה קיבולו אינו עולה על 1,000 סמ"ק? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> הבנו שהפופולרי זה 750 סמ"ק, ופה הגדלנו את זה גם ל 1,000 סמ"ק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(20) תחליב יציב המכיל מים (אמולסיה) בשיעור שלא יפחת מ-90%, המסווגים בפרט 34.03.196000 לתעריף המכס;" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה גם פרט חדש. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה גם פרט חדש, של אמולסיות. אנחנו נפטור אותן ממס קנייה ומבלו וניתן את תחליף הדלק לייצר את האמולסיות בפטור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(21) תכשירים על בסיס MTBE(methyl tertiary butyl ether)שסיווגם בפרט 38.11.190000 לתעריף המכס, אשר כמות תחליפי הדלק שבהם אינה עולה על 4%;" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה הפרט הזה? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> הפרט הזה הוא פרט שפטור היום ממכס, זה נקרא MTBE. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הוספתם את זה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> הוספנו פטור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הוספתם את זה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כי קודם לא היה לזה פטור. זאת אומרת, המפעל בא אלינו ואמר אני רוצה לקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בגלל בקשת המפעל. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן. אמרתי, פנו אלינו הרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לישיבה הבאה יש גם בקשה שלי, אני מבקש להוסיף גם את הפטורים, המדללים. תראה שאחרת לא אצביע, בלי נדר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> קובי, התחלת להסביר מה אומר הפרט הזה. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אני אומר שהפרט הזה היום זה איזשהו תוסף לדלק שפטור ממס קנייה ומבלו. ביקשו מאיתנו תחליף דלק כדי לייצר את החומר הזה, הכנסנו את זה כאן לרשימה של הפטורים. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה 4%? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> אמרו לנו שיש מקסימום 4% של תחליף דלק בתוך המוצר הזה, כבר הכנסנו את זה לכאן. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אוקיי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סתם שאלה. אם מחר יבוא מישהו ויגיד לכם שזה 6%, אתם תעלו אותו? זאת אומרת, יש לכם סמכות להעלות אוטומטית או שעוד פעם אתם צריכים להביא? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בגלל שזו תהיה הפחתה הם בעצם לא יצטרכו לעבור דרך הוועדה. לא, זה בעצם צריך אישור. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> צו הפטור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הם צריכים את האישור כי זה צו. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אתם תצטרכו. כן, תצטרכו להגיע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, גם אם מחר זה יהיה 2% או 3% – מישהו יבוא, יתעורר לזה – אתם - - - << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן, זה היה פחות מ-4% ואנחנו לקחנו 4%. דרך אגב, גם פרסמנו את זה להערות הציבור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לך חשש שאם תתיר יותר מ-4% – סתם נגיד שהיית עושה 10% – יש לך איזשהו חשש? למה לא לקחת מקדם גדול יותר? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לקחנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שזה המקסימום שאמרו לך, 4%. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה המקסימום שאמרו לך? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> זה היה 2%-3%, אם אני זוכר, ואמרנו 4%. עוד פעם, אני אומר שפרסמנו את זה גם להערות הציבור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לחלק קיבלנו הערות ולחלק לא קיבלנו הערות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(22) משחות סיכה שסיווגן בפרטים 27.10.197100 ו-34.03.195000 לתעריף המכס;" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אלה גם פרטים חדשים שאנחנו מוסיפים כמשחות פטורות. את שמן הסיכה לייצור המשחה ניתן בפטור למי שיפנה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(23) תוספים מעובדים לצמנט, לחומרי טיח או לבטון שסיווגם בפרט 38.24.400000";" << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה זמן לוקח לו לקבל את הפטור מאז שהוא מבקש את זה? לשמן סיכה, קובי, מפעל שמבקש. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> הוא צריך לבוא לתחנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה תהליך של חצי שנה או תהליך של שבועיים? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, כמה ימים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כלומר, הוא לא צריך עכשיו לחכות שלושה חודשים עד ההחלטה שלכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התעשיינים, אתם מכירים את התהליך הזה? זה בסדר? נתנאל? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> הוא עובד. הוא לא מושלם, יש בו הרבה מה לשפר, אבל הוא עובד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שיש מה לשפר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל הוא עובד, לא שמעת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שואף ליותר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בסדר, אנחנו בשיח איתם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זו בעצם הרשימה של הפרטים. "(2) אחרי ההגדרה "רישיון רכב" יבוא: "שמן סיכה משומש" – שמן סיכה או תכשיר סיכה, שנפגם כתוצאה משימוש שנעשה בו"." נראה את זה בהמשך, יש איזשהו פטור נוסף למחזור של שמנים. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בעצם זה ישמש לפסקה (16א) שבסעיף 3. קובי, אולי תסביר כבר עכשיו? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אמרתי שיש שמנים שאנחנו נותנים למפעלים בפטור, למשל כל אלה שבאים במגע, אחרי שהם משתמשים בשמנים הם רוצים להיפטר מהם. כעיקרון הם קיבלו על זה פטור למטרה מסוימת, אבל כדי להעביר את זה אחרי זה למפעלי מחזור אנחנו צריכים שיהיה רשום בצו שיש להם את האפשרות להעביר את השמן המשומש למפעל שאחרי זה, למשל עושה בזה מחזור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קובי, היה מפעל שאני לא זוכר את שמו – אם תזכור זה יהיה טוב יותר – במודיעין, משהו של תרופות, שאחד מהשמנים כן פגע בו. מפעל כזה שמגיש לכם בקשה ואני מאמין שהוא גם הגיש, השאלה היא אם הם קיבלו פטור. אתה זוכר את זה? אם לא, אדאג לשם של המפעל כדי שתבדוק את זה. זכור לך שם של מפעל תרופות? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> של תרופות? שלא קיבל? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שלא קיבל כי הוא היה בתוך הצו. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כי כבר יש לנו בצו את מוצרי הפארמה, את זה כבר יש לנו. אם הוא ענה על הקריטריונים שלנו - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבדוק. מקסימום תבדוק את זה, אם הוא לא ביקש או לא קיבל, צריך לבדוק את זה. בסדר? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תודה. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> ביו-לב בעטרות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יכול להיות. את מכירה את זה? הם הגישו? קיבלו? << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> כרמל פלדמן, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הכימיה. המפעל שאתה מדבר עליו, חבר הכנסת ינון, זה מפעל ביו-לב, הם מייצרים ריאגנטים למחקר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ביו-לב, נכון. << דובר_המשך >> כרמל פלדמן אבוטבול: << דובר_המשך >> בסופו של דבר בגלל שהלקוחות שלהם הם מכוני מחקר ולא חל עליהם הצו, הם נאלצו לשלם וחלק מהלקוחות שלהם פשוט משלמים הרבה יותר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קובי? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה לא משמש כחומר זינה לפי מה שאני מבין. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אבל אם זה מחקר אז ברור לחלוטין שאין להם את הדילול הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> צריך למצוא אפשרות להחריג כזה דבר. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> להחריג מה? מה שאנחנו מקריאים פה עכשיו - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמו שהחרגת את הפארם, תחריג מחקר. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> מחקר, כי ברור לך שבמחקר הוא לא יעשה דילול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תחריג את האוניברסיטאות, תחריג את מה שבנושא מחקר. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> הם התרופות העתידיות. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> מה שאנחנו מחריגים כאן, עוד פעם, זה לפי העיקרון שזה חומר זינה שמשמש לייצור מוצרים פטורים ממס. אין פה עכשיו עניין בו סתם לוקחים את החומר הזה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל זה לא סתם, זה מחקר שמביא לך תרופה, זו התרופה הבאה. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אם הוא שם את זה בתרופה - - - << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> הוא לא שם בתרופה, באמצעות זה הוא מגלה את הסרטן שלו הוא צריך למצוא את התרופה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה הבעיה להחריג את המחקר? לא הבנתי. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, כי אין פטור שאנחנו לא יכולים לבקר אותו. אני חושב שכאן אני יכול לבוא ולדעת, אם נגיד מייצרים מוצר וצריך עכשיו כמות של 40% מהמוצר הזה תחליף דלק, אני יודע שהוא ייצר 100 מוצרים ויש לו 40% מזה תחליף דלק. אם הוא צריך את זה כמשהו שאני לא יודע - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר לך, למחקר. מה זה לא יודע? << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> המענה שביקשנו פה זה באמת להגביל בגודל, אפשר עד 20 ליטרים כמו המדללים, יכול להיות אותו פתרון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא אומרת: תגביל בכמות. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה חוזר על אותו דבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, זה חוזר לאותו מקום. כמו המדללים, בכמות, זה רק מראה לכם שההגבלה שלא נתתם בכמות, כלומר שנתתם את זה בכל כמות, זו בעיה. הרי לא יוכלו לקנות לך את הכמויות הקטנות בשביל לדלל לך את הדלק, אבל יש דברים, לצורך מחקרים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מחקר נראה לי חשוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא חושב שנכון לא להחריג, אתה יכול כמו שהחרגת פארם תחריג מזה גם מחקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, הסברתי, אני לא יכול להחריג מחקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי? כל מה שנבקש תגיד שהסברת? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אנחנו רוצים את זה. הלאה. אני מבקש תשובות, אני עוד בבלי נדר שלי. באמת, לא נאשר את הצו הזה. הם מבקשים ממני לאשר את זה ובאמת בצדק, הם אומרים שזה חלק מהתקציב והכול. בסדר, את הדברים הקטנים אנחנו לא יכולים לקבל? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אבל הבעיה שזה לא דברים קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה אנחנו יושבים פה? עד לרגע הזה אני לא מבין למה אנחנו יושבים פה. הלאה. אני מבקש תשובות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תיקון סעיף 3 2. בסעיף 3 לצו העיקרי –" סעיף 3 זו בעצם רשימה של דלקים פטורים. כל מה שנוסיף פה יהיה פטור. "(1) בסעיף קטן (א) - (1) אחרי פסקת משנה (10) יבוא: "(10א) סולר המשמש כחומר זינה לייצור אנ-פו כהגדרתו בתקנות חומרי נפץ(מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד–1994, במפעל המחזיק בהיתר לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954";" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> סולר שמשמש לייצור של חומרי נפץ, ניתן גם בפטור. גם חומר זינה לייצר חומר נפץ. "(ב) אחרי פסקת משנה (16) יבוא: "(16א) שמן סיכה משומש המשמש לייצור שמן ממוחזר במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק של טיפול בפסולת חומרים מסוכנים לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים";" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה מה שאמרתי, ההעברה של השמן המשומש למפעלים למחזור, למשל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(ג) במקום פסקת משנה (18) יבוא: "(18) שמן סיכה המשמש בתהליך ייצור בתעשיות חומרי בניין, נייר, קרטון, וטקסטיל ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור באחת מהתעשיות האמורות אשר צורך 3,000 ליטרים לפחות שמן סיכה בשנת מס לצורך הייצור";" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כאן יש הרחבה לפי העיקרון של שמנים שבאים במגע. אמרתי קודם, נתנו לתעשיות כמו עיבוד שבבי ומאפיות וחומרי בניין. כאן אנחנו מרחיבים את זה לעוד תעשיות כמו נייר, קרטון וטקסטיל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, כל העיבוד השבבי נמצא בפנים? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, עיבוד שבבי, תכף נראה עוד הרחבה שעשינו שם. ועוד הרחבה נוספת זה העניין של להוריד את - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כי אני זוכר שזה עלה בפעם שעברה, כמה פעמים, עיבוד שבבי. לא רק המתכות, אמרנו שעיבוד שבבי זו הבעיה העיקרית. אתה אומר שפתרתם את הבעיה? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אני אומר שכן, הרחבנו כאן. גם הורדנו את ה-4,000 ל-3,000 – הוספנו עוד מפעלים. תכף, כשנגיע לעיבוד שבבי, תראה שהרחבנו את זה גם למתכות, לא רק עיבוד שבבי אלא בכלל בענף המתכות. אם זה בא במגע, נתנו גם לעוד מפעלים. << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> אבל זה לא מדויק. ברוך שניר, אני סמנכ"ל כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה. אצלנו, כשאנחנו בודקים את היקף הצריכה של מפעלי עיבוד השבבים הקטנים, זה עומד על 600 ליטרים בשנה, 700 ליטרים בשנה. זה אומר שכולם מתחת לסף הפטור. אם אני מתרגם את זה במונחים של מיסים, זה סדר גודל של 3-2 מיליון שקלים, כל העלות של הפטור על כל המפעלים האלה. ה-3,000 לא יספיק כאן, צריך הרבה מתחת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עכשיו אני נזכר שאז שאלנו כמה מפעלים נכנסים בתוך זה ולא הייתה לכם תשובה. התשובה שלהם הייתה, אני זוכר, שהיו בתוך זה בודדים, אולי אפילו כמה עשרות. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה כמה עשרות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זהו. אבל פה הוא מדבר על מאות מפעלים אחרים שלא נכנסים בזה, כאילו שאנחנו עושים פה איזשהו תיקון שלא בטוח שהוא מועיל. לא שאני אומר לך תעלה אותו בחזרה. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא. קודם כול, זה מוסיף כמה עשרות, זה כן מועיל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל לקטנים זה לא מועיל. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לקטנים – מי שהוא אומר 300 ליטרים – שזה 900 שקלים בשנה, זה פחות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא אומר לך שיותר. << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> אמרתי 600 ליטרים. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> 1,800 שקלים בשנה. << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> שוב, זה מאות מפעלים. אם הטרייד אוף פה הוא לא להתעסק איתם מבחינה רגולטורית, עם מסמכים וכו', זה המחיר לוויתור האלטרנטיבי. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> צריך לשים איזשהו גבול של איזשהו סף מסוים שממנו אנחנו לא מתעסקים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה החיסכון לשנה של אחד שיש לו 700 ליטרים? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> 2,100 שקלים. << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> בסדר, בסיכומו של דבר אלה מספרים קטנים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל מצד שני הוא צודק, אני לא אתחיל להתעסק. רק להגיש את הטופסולוגיה – אתה גם לא תגיש אותה. נגיד את האמת, בשביל 2,000 שקלים בשנה אתה אומר עזוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, זה לא שווה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> והם אלופים בלהביא טופסולוגיה. תבין, הם מביאים טופסולוגיה בשווי 2,000 שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(ד) בפסקת משנה (19)," זה מתעסק בפטור לשמן שמשמש כחלק מתהליך האפייה. "במקום "4,000 ליטרים" יבוא "3,000 ליטרים לפחות" ובמקום ייצור" יבוא "הייצור;" בעצם יש פה הפחתה של הגודל, זה הדיון עכשיו, זה בעצם מגדיל את כמויות המאפיות הפטורות. "(ה) במקום פסקת משנה (20) יבוא: "(20) תכשיר סיכה ושמן סיכה המשמשים בתהליך עיבוד מתכות ובאים במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך העיבוד, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות עיבוד מתכות אשר צורך 3,000 ליטרים לפחות מהדלקים המורים בשנת מס לצורך ייצור;" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כמו שאמרתי, הרחבה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בעצם, פה בעבר היה עיבוד שבבי, הרחבתם את זה לעיבוד מתכות. אתם קוראים את העיבוד השבבי כנכלל בתוך עיבוד מתכות? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(21)תכשיר סיכה המשמש בתהליך ייצור בתעשיית יציקות הפוליאוריתן ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור בתעשיית יציקות הפוליאוריתן אשר צורך 3,000 ליטרים לפחות מהדלק האמור בשנת מס לצורך היצור;" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לפי אותו עיקרון, של שמן שבא במגע עם חומר הגלם, אנחנו נותנים כאן לתעשייה שמייצרת יציקות פוליאוריתן. אנחנו גם שומרים על העיקרון שזה בא במגע וגם על זה שזה עדיין 3,000 ליטרים מינימום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(22) שמן סיכה המהווה חלק ממכונה חקלאית שסיווגה בפרטים 84.27, 84.32, 84.33 , 84.36 או 87.79 לתעריף המכס," << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אלה בעצם פרטים שמתייחסים למלגזות, למכונות חקלאיות, נכון? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, כשמייצאים אותם לחו"ל שמים בתוכן שמן, בתוך המיכל של השמן. אנחנו מוכנים, בגלל שיש פה פעולה של ייצוא של המכונות החקלאיות או מתקני ההרמה לחו"ל עם השמן, פה אנחנו אומרים שניתן פטור על השמן שנמצא בתוך המכונה. לכן יש פה כמה פרטי מכס של כל מיני מכונות שהם מייצרים, סוגים שונים שמסווגים בכמה פרטי מכס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הם מכונה "שיוצרה בישראל ויוצאה עם השמן בתוכה;". << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היימן, מה הבעיה? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ביקשנו שאם כבר מכניסים את המכונות החקלאיות, להכניס גם את האוטובוסים – בזמנו דיברנו – מי שמייצר את האוטובוסים. זה בעצם אותו היגיון, כשהוא מכניס את זה לתוך האוטובוס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה הבעיה? זה הרי אותו דבר. << אורח >> איריס וינברגר: << אורח >> וגם לאותו מפעל יש מן הסתם גם ייצוא - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אותו מפעל, אותו דבר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בסדר, אם הם ייצאו אוטובוסים, נכתוב אוטובוסים של ייצוא. אבל הם לא מייצאים אוטובוסים. << אורח >> איריס וינברגר: << אורח >> אבל למה לא לייצור המקומי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה נפקא מינה? הרי אם אתה מייצא אתה רוצה לתת להם את ההנחה, ואם אתה במקומי - - - << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, אמרתי, אמרתי שאני רוצה לתת לייצוא. העניין הוא שפה, זה היה הסוף, נתנו את זה לייצוא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה לא למקומי? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> למקומי? כי הסברתי שאנחנו לא נותנים לשימון. כמו שהסברתי לו שאנחנו לא נותנים למכונות - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסביר לך, זה לא לשימון. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> זה לשימון. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אבל מה קורה? בעצם מייצרים את האוטובוס ומעבירים אותו למכירה בלי השמנים בתוכו? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, הוא יכול להעביר עם. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> השאלה היא אם זה באמת צריך להיות אותו דבר. האם יש הבדל בין הפעם הראשונה שאתה מוציא אותו לשוק לבין השימוש השוטף? האם צריך להיות הבדל? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> מה ההבדל? אין הבדל. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה לייצוא אתה מוציא את זה? << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לייצוא, כי זה מיוצא לחו"ל. בכלל כל הייצוא של דלקים, למשל לחו"ל, אין על זה מס קנייה או בלו. ברגע שמייצרים פה דלק מסוים ומייצאים את זה לחו"ל, אין על זה, לא בלו ולא מס קנייה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה היה צריך לציין את זה במפורש אם ממילא אין את זה? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> פה? כי כאן הוא לא מייצא את הדלק עצמו, זה נמצא בתוך המכונה. מה שקורה זה שהוא מייצא את המכונה לחו"ל - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> השאלה היא אם אפשר לראות את זה כאיזושהי פעולה ראשונית, זאת אומרת שהיא עוד לפני המכירה. כשאתה מביא משהו אתה מביא אותו למכירה שלם, מלא, עם כל השמנים שהוא צריך בתוכו. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> בפעם הבאה שהוא יחליף שמן הוא יצטרך לשלם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. אם אתה מוכר את המוצר - - - זה לא מובן. << אורח >> איריס וינברגר: << אורח >> אם מדובר על מפעל יצרני שיש לו מכונות שהוא מוכר בארץ ומכונות שהוא מייצא, אז עכשיו דורשים מהמפעל היצרני הזה לעשות את ההפרדה בין מה שהוא מוכר והארץ לבין מה שהוא מייצא. וגם הנושא הזה, אם ניקח את הסיפור של מרכבים כדוגמה או משהו כזה, בסופו של דבר הרי הם מקבלים שמן בפטור לצרכים מסוימים וכאילו יש איזה נישה שתחייב אותם באותו מפעל. השאלה אם אי-אפשר לייחד את אותם המפעלים. << אורח >> כרמל פלדמן אבוטבול: << אורח >> עכשיו מרכבים יהיו פטורים בעקבות הרחבת התכולה של הצו על מתכות. כל העיבוד של המרכבים, של האוטובוס, יהיו פטורים חוץ מהשמן שהם מכניסים לתוך המנוע. זה כאילו הכי מעוות. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בסדר. נכון, זה מה שקורה במפעלים. למשל קח מפעל לעיבוד שבבי שיש לו מכונות שהוא צריך לשמן מצד אחד, ומצד שני בקו הייצור יש לו שמנים שעכשיו באים במגע. על כל השמנים שבאים במגע הוא מדווח ומקבל עליהם פטור, ועל מה שהוא משמן את המכונה הוא משלם בלו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא רואה שבאותו מפעל אתה עושה חלוקה בין מה שאתה מוציא למה ש - - - שמן בפנים, אתה לא מוכר את השמן. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אני יכול, כי אחד ניתן לבקרה ואחד לא ניתן לבקרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מייצר את האוטובוס, אתה לא יודע מי מייצר אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא יודע, זה נשמע כאילו שהולכים להחביא לו בתא המטען שמן. מה שיש בפנים, לא הולכים לקחת שמן בתא המטען. כמה שמן שמת שם? אותו אתה ממסה, ואתה עושה הבדלה בין מה שאתה מייצא למה שאתה עושה באותו מפעל. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן, כי כל הרפורמה הזו בנויה על בקרות. הרי אנחנו לא רוצים לחזור אחורה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני עוזר לכם כי אתם לא תצליחו לעשות את כל הבקרות האלה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> תעשה ענישה יותר חריפה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה מראש להפוך אותם לעבריינים? אתם לא תצאו ראש. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> זה לא עניין של להפוך אותם. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> קח את העבריינים, תעניש אותם, תכניס אותם לכלא. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא עניין של עבריינים. אנחנו לא אומרים שהאנשים עבריינים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל זה דבר שהוא סתם. זו באמת בירוקרטיה, את זה כן ואת זה לא. אתה כבר נמצא באותו מפעל, אתה עושה את הכול, הגיוני יותר - - - << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> נכון, אבל כרגע גם הסברתי לך שבאותו מפעל על קו הייצור עובר שמן שפטור, ואת כל המכונות משמנים והן חייבות במס קנייה ובלו. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> האנלוגיה הזו לא דומה כל כך. עוד פעם, כי פה אתה מייצר משהו וחלקים ממנו - - - השאלה אם בייצור ראשוני, כשאתה מייצר, אתה נותן לו את הפטור בפעם הראשונה ומוציא אותו אחר כך? אחר כך בכל פעם שמחליפים בו את השמנים זה כבר ממוסה, אבל כאילו בייצור שלו לתת לו לצאת בצורה- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מרוויחים שום דבר בהקפדה הזאת, זה לא מועיל שום דבר לכלום, זה רק לעצבן. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה לא רק לעצבן, זה עניין של שימון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר זה גם לעצבן. זה לא רק לעצבן, זה גם לעצבן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. הלאה. תחשבו על זה גם. אני מבקש שתתנהלו עם זה אחרת, אני לא מבין מי נותן הוראות שם ברשות המסים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע. יש שם מישהו שכנראה נותן הוראות לעשות הקפדה על כל דבר כזה. בגלל ההקפדות האלה עד עכשיו לא היה צו, לא הבאתי אותו לדיון. אתם יודעים את זה, ביקשתם ולא הבאתי. לא מרוויחים שום דבר בהתנהלות הזו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בלי נדר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(23) תחליף דלק או שמן סיכה המשמשים כחומר זינה לייצור תחליף דלק";" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כאן אנחנו נותנים פטור למוצרים שחייבים עדיין בבלו ובמס קנייה. זאת אומרת, צריך חומר גלם שחייב מס קנייה, לוקחים אותו, מייצרים מוצר שגם הוא חייב מס קנייה ואחרי זה מוכרים את זה. למשל למפעלי לפטור. מה שקורה הוא שבמכירה הראשונית על חומר הגלם של תחליף הדלק יש תשלום בלו כי אין את הסעיף הזה, אחרי זה הוא לא יכול לקזז את זה מהפטור שהוא לא גלגל. כאן אנחנו אומרים, המכירה הראשונה הזאת של חומר הגלם תהיה פטורה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא כבר תהיה פטורה והוא לא יצטרך לגלגל. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> הוא לא יצטרך לגלגל, זה יהיה פטור אם כל המפעל פטור. << אורח >> איריס וינברגר: << אורח >> אם אפשר לבקש בקשה, בעניין הזה. קודם כול, אנחנו מברכים מאוד על התיקון הזה כי הוא באמת יקל מאוד על מפעלי התעשייה, גם של השמנים וגם כמו "נירלט" וכו'. אבל חייבת להיות לזה השלמה וזה, אמרת קובי, מס קנייה. חייבת להיות לזה השלמה גם בצו תעריף המכס. זאת אומרת, שאותו מפעל שקונה לפעמים מייצור מקומי ולפעמים מייבוא, יוכל לצמצם תהליכים וזה יהיה אותו תהליך. זאת אומרת שכשהוא קונה לא יהיה חיוב במס, והחיובים במס יהיו רק כשזה יוצא מהמפעל. אם זה לפטור זה יהיה פטור ואם זה לחייב זה יהיה חייב. חייבת להיות לזה השפעה גם בייבוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כאן היא מעלה משהו אחר. ניסינו לפתור בעיה מסוימת, פתרנו אותה כאן. עכשיו היא אומרת יופי, זה באמת עוזר גם לבעיות אחרות ובהמשך לזה בוא תנסה לעשות גם עוד כמה תיקונים בייבוא. << אורח >> איריס וינברגר: << אורח >> לא, לעשות השלמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> היא דיברה איתי על זה ואמרתי לה שאני מוכן לחשוב על זה עוד פעם, אני לא מבטיח כי יכול להיות שיש לזה השלכות רוחב. רק אתמול הם העלו את הנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדוק ותגיד לנו. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אבדוק את זה, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(2) לפני סעיף קטן (ב) יבוא –" פה יש טעות במספור, זה צריך להיות (א7). "תחליף דלק משומש או שמן סיכה משומש יהיה פטור מבלו אם הוא מועבר לתחנת מעבר לצורך אחסון ביניים, מיון, עירוב או אריזה מחדש והוא מיועד לאחד השימושים המפורטים בפסקאות". << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> רגע. למה (א7)? זאת אומרת, יש (א1), (א2), (א3), שלושתם נמחקו, פקעו. אני לא רואה עוד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי הוספנו עכשיו את הוראת השעה של חברת חשמל, במלחמה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אוקיי. אבל זה עדיין במסגרת סעיף קטן (א). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. "תחליף דלק משומש או שמן סיכה משומש יהיה פטור מבלו אם הוא מועבר לתחנת מעבר לצורך אחסון ביניים, מיון, עירוב או אריזה מחדש והוא מיועד לאחד השימושים המפורטים בפסקאות (16), (16א) או (17) לסעיף קטן (א) או לייצוא (להלן בפסקה זו – יעד סופי), ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(2); לעניין פסקה זו, "תחנת מעבר" – עסק המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק של תחנת מעבר לפי סעיף 3 לחוק החומרים המסוכנים והמשמש לאחסון ביניים של פסולת חומרים מסוכנים, שבו מתבצעת אחת או יותר מהפעולות הבאות שאושרו בהיתר רעלים שבו מחזיק העסק, ובתנאי שהפסולת תנותב מתחנת המעבר ליעד סופי: (1) מיון ואריזה מחדש של פסולת מסוכנת; (2) מיון ואיחוד פסולת מסוכנת";" << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כאן אנחנו גם רוצים להסדיר. כמו שדיברתי קודם על ההעברה של השמן המשומש או תחליף הדלק המשומש למפעלי מחזור, בדרך לתחנת מחזור יש מעין תחנת מעבר. מגיעים לשם השמנים – ממיינים אותם, מסדרים אותם, מפרידים את החומרים השונים, בין אם זה מים ובין אם זה תחליפי דלק אחרים וכו'; אחרי זה מעבירים אותם או לסילוק או למחזור וכו'. פה אנחנו מבהירים שגם ההעברה הזו לתחנת המעבר תיחשב כפטורה ולמעשה, לא נחייב אותה במס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(3) בסעיף קטן (ב) - (1) ברישה, אחרי "התנאים האלה" יבוא "ובסייגים המפורטים לצדם";" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> איזה סייגים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם מה שאנחנו מקריאים עכשיו, בפסקה (ב). << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אבל למה צריך לציין את זה? למה צריך לסייגים? סעיף קטן (ב) אומר, פטור לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 2 יינתן בכפוף לקיום תנאים אלה, נקודתיים. למה צריך את הסייגים המפורטים לצידם? זה לא ברור. הם לא מפורטים לצידם, הם חלק מפסקה (1). פסקה (1), שאתה עכשיו תקריא אותה, מדברת על דלק שנרכש במישרין ממי שהוא יצרן כהגדרתו בחוק. אתם מבקשים להוסיף "למעט לעניין פסקאות (16), (16א) ו-(17) לסעיף קטן (א)". זה לא סייגים שמפורטים לצד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה עניין של נסחות, חשבנו שנכון יותר להגיד שזה סייג לתנאי. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה חלק מהתנאי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש תנאי ויש סייג. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה חלק מהתנאי, אנחנו לא באיזו תוספת עם פרט שיש לו סייג שמפורט לצדו. אני הייתי משמיטה את התיקון הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נראה לי שבסדר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> טוב. נוריד את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(ב) בפסקה (1) בסופה יבוא " – למעט לעניין פסקאות (16), (16א) ו-(17) לסעיף קטן (א)". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשנו את תחילתו של הצו. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> רגע, רק תסביר את סעיף קטן (ב) שבעצם יהפוך להיות - - - << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה אומר שכאן בגלל שלמשל יצרן הדלק שממחזר יכול לקלוט גם מהמפעלים שהשתמשו בחומר הזה כחומר זינה והם לא יצרן דלק, אנחנו אומרים כאן למעט ובסעיפים האלה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בעצם, הדלק לא נרכש מהיצרן הוא נרכש ממי שהוא בעל פטור ולכן - - << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, בדיוק. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> - - צריך לציין את זה. אוקיי. תחילה, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תחילה 3. תחילתו של צו זה ביום" אני חושב ש-8 כבר עבר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> 8 בפברואר כבר עבר, אין לכם כוונה להחיל את זה רטרואקטיבית. אגב, למה לגבי הפטורים ולא לגבי התזקיק השעווני? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל הצו הזה, זה רק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע מה קרה ל-8 בפברואר, אבל כ"ט שבט עבר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> נכון, נשנה כאן את התאריך. כמובן, אחרי שזה יאושר כאן בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> ונפרסם את זה אחר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> שוב, כשהכוונה שלכם שזה יחול, באופן מיידי? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> מיום הפרסום. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לא צריך פה איזושהי היערכות? 1 במרץ? שוב, למה לגבי ההטבות לא צריך רטרואקטיבית? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כבר היינו במפעלים, כל אלה שביקשו. באמת, כמו שגם אמרו כאן, הם מחכים לצו הזה בשביל להתחיל לקבל את הפטורים. אנחנו מוכנים במיידי. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה לא רטרואקטיבית? לגבי ההטבות, לגבי ההקלות. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, אנחנו לא עושים צווים רטרואקטיבית. יש לנו כל הזמן צווים בהם אנחנו מפחיתים מכסים, צווי קנייה. צווים הם תמיד מיום הפרסום שלהם ברשומות. יש לזה השלכות, זה עניין של תקציב, זה עניין של - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על מה שאתה מדבר – לא משנה, על פטורים, על דברים אחרים – אם יש היערכות אז אתם כן נותנים זמן מסוים. אם יש היערכות לצו, להחיל את זה, לעדכן, להכין טופסולוגיה, אתם כן נותנים. אתה כן נותן היערכות לזמן. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> פה אני אעשה מאמץ כדי שהוא יפנה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבנתי, אבל אני שואל סתם, בגדול. בדרך כלל כשמגיע צו, אם אתה צריך להיערך בטופסולוגיה או בכל דבר אחר, אז אתה לא עושה את זה במיידי אתה יכול לתת לו החלה לשבועיים, לחודש, לפי הזמן שצריך. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בסדר. אם היינו חושבים שאנחנו צריכים היערכות, הייתי כותב 1 במרץ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבנתי, פה אתה אומר שאתה לא חושב. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אבל פה אנחנו באמת מוכנים שיפנו אלינו ביום למוחרת ויקבלו את הפטורים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אפשר למחוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> צריך לראות שגם הם ערוכים לזה, כלומר שיש להם את הכול. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נראה לי שאפשר למחוק את התקנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לגבי התזקיק? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא בצו הזה זה בצו אחר, נכון? התזקיק זה בצו הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לעבור לצו הבא? בבקשה, אם אפשר רק להזדרז. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> "צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון מס' והוראת שעה מס'), התשפ"ד–2024." זה בעצם הצו שמטיל בלו בייצור המקומי, נכון? זה התזקיק השעווני. תתחיל ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958, אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד–2004 (להלן – הצו העיקרי) - (1) אחרי ההגדרה "שמן סיכה" יבוא: "תזקיק שעווני" – תזקיק פחמימני נוזל שנקודת רתיחתו הסופית עולה על 370 מעלות צלזיוס, ושלא יותר משלושים למאה מנפחו מתאייד בטמפרטורה של 357 מעלות צלזיוס, אשר סיווגו בפרט 27.10.192000 לתעריף המכס";". זאת בעצם ההגדרה של תזקיק שעווני, שדיברנו עליה קודם. "(2) בהגדרה "תעריף המכס", במקום "התשע"ב–2012" יבוא "התשע"ז–2017;" זה תיקון נסחות, אין לו משמעות אופרטיבית. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה תיקון טכני מכיוון שהצו האחרון הוא מ-2017, נכון? ומה שהיה מוזכר זה הצו שקדם לו מ-2012. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "(3) בהגדרה "תערובת דלק", אחרי "שמן סיכה", יבוא "תזקיק שעווני,". << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> תערובת דלק היא סוגים של תזקיקים שחייבים בבלו, שניתן למהול אותם עם כל מיני חומרים אחרים. גם פה אנחנו אומרים שאחרי שימוסה התזקיק השעווני כל מהילה שתהיה איתו, למשל עם חומרים פטורים, תיחשב לתערובת דלק ותהיה חייבת בבלו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תיקון התוספת 2. בתוספת לצו העיקרי, אחרי פרט 12 יבוא: תיאור שיעור הבלו "12א. תזקיק שעווני 4,349.31 שקלים חדשים לכל טונה"." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה בעצם כמו המס של כל תחליפי הדלק. הוא מעודכן? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, הוא מעודכן. זה מתעדכן בכל ארבעה חודשים בהתאם למדד המחירים לצרכן. ישי, מס על מלאי לא מופיע בצו וצריך להוסיף את זה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> נשמט לכם כשהגשתם. בעצם כשהגשתם בפעם הקודמת הגשתם פה גם עם סעיף של מס על מלאי, אני מבינה שזה נשמט לכם בנוסח. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בטעות, כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, נשמט בטעות. יש אותו גם בצו המקביל של התעריף, הוא קיים. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> הוא קיים גם בצו השני, של התעריף. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אקריא אותו, בכל מקרה יהיה עוד דיון על הנושא הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה נשמט להם? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אם מסתכלים על הנוסח של צו תעריף המכס, בסעיף 3 כתוב מס על מלאי, זה סעיף שמתייחס למס על מלאי. הוא הופיע גם בצו הבלו על דלק (הטלת בלו) שהוגש בפעם הקודמת לוועדה. הם בעצם אומרים שהוא נשמט להם פה מהנוסח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא הוטל אז על המלאי? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך על מלאי? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> מס על מלאי? ברגע שיש מס שמתחיל לחול, ההנחה היא שביום למחרת המחיר כולל את המס. לכן אנחנו באים וגובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל את המלאי זה הוא כבר קנה, הוא שילם. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, זה מוטל רק על סוחרים שסוחרים במוצר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הוא קנה. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, סוחר שקנה זה אומר שהוא הולך למכור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לצורך העניין, יש ליבואן עכשיו מלאי, הוא קיבל את המלאי. הוא משלם על זה או רק החלק השני, כלומר הקונה? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, היבואן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היבואן משלם על מלאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם יש לו מלאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב גפני, השאלה שלי היא למה אצלו הוא כן ישלם? הרי כשהוא הביא את זה, הוא הביא את זה במחיר מסוים. זה בייבוא, נכון? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> גם ייבוא וגם ייצור מקומי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ייצור מקומי, ייבוא, לא משנה. בתוך זה הוא כבר תיכנן וידע בכמה הוא אמור למכור את זה, הוא חישב את זה והתחייב למכור את זה בסכום X. אתה בעצם עושה פה משהו שמשנה לו את כללי המשחק תוך כדי המשחק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, זה היה גם בסוכר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון, אני שואל על זה. גם אז שאלתי אותו דבר. אני תמיד שואל על המלאים, אגב, זה היה גם בחד-פעמי. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה היה בחד-פעמי, זה היה בסוכר, זה היה בממיסים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה סתם, זה אף פעם לא מובן לי. חד-פעמי, סוכר, לא משנה, מלח, מה שאתה מביא. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, כדי לא לצבור מלאים, העניין הוא לא לצבור מלאים. זה אומר שמרגע שנכנס הצו הזה לתוקף למוחרת המחיר כבר עולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. הלאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, על המלאי, מאז שעובר החוק מאותו רגע גם המחיר עולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאז הפרסום ברשומות. גם פה התאריך הוא מהפרסום ברשומות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פה אתם לא צריכים להתארגן? והצד השני, הוא גם לא צריך להתארגן? בדקתם את שני הצדדים, אתם ואת אלה שאתם ממסים אותם? הם מאורגנים? גם אתם וגם הם? כי קודם אמרת לי שאם אתם מאורגנים אתה בודק שגם המפעלים מאורגנים וגם אתם מאורגנים. אני שואל אם גם פה עשיתם את הבדיקה עם המפעלים שמתעסקים עם זה, וגם אתם, שאתם מאורגנים להטיל את המס והכול בסדר. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אנחנו מאורגנים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ואת הצד השני גם בדקתם? שאר המפעלים, אני לא יודע כמה מפעלים. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא בדקתי עם הצד השני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קודם אמרת שעל פניו נראה שגם המפעלים. כלומר, כשאתה נותן פטור אתה אומר אני בודק איתם שהם מאורגנים, שהכול בסדר. << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה. וכשאתה נותן מס, אתה אומר אני לא צריך לבדוק. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר רק להבין מה ההבדל? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה אתה לא רוצה שהם יתארגנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא רוצה שהם יתארגנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אתה לא רוצה שעכשיו הם יתחילו לרכוש, היום. << אורח >> ניר נחאייסי: << אורח >> סליחה, אפשר לשאול משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> זה באמת כמו שאמר חבר הכנסת ינון, אם זה קורה, בעצם זה סוג של רטרואקטיבי. יכול להיות שיש סחורה במלאי וכמו שאמר חבר הכנסת ינון, לקחו את זה בחשבון בקנייה מסוימת, במכירה מסוימת. עכשיו בעצם אומרים, אתה נתקע עם זה או שאתה מוכר את זה בהפסד. זה בעצם רטרואקטיבי, למה לעשות את זה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ניר, הטענה שלהם, הם לא מדברים עליך ספציפית - - - << אורח >> ניר נחאייסי: << אורח >> על העבריינים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם מדברים על אותם גורמים שנמצאים בשוק, אותם גורמים שאם אני נותן להם את ההתארגנות הזאת, באותו הזמן הם הולכים ומשוקים את זה, גומרים את המלאי. זו הבעיה שלנו, אותם אלה שעושים את מעשי העבריינות האלה. אנחנו לא רוצים שיעשו את זה, זו הטענה ולכן היה חשוב שהם גם יגידו את זה לפרוטוקול, שזו הטענה שלהם. בסדר. << דובר_המשך >> ניר נחאייסי: << דובר_המשך >> את הטענה אני מבין, אבל את הפגיעה אני גם מבין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תמשיך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "מס על מלאי 3. (א) על תזקיק שעווני הנמצא ביום תחילתו של צו זה בידי סוחר כמלאי לצורך עסקו, יוטל מס בסכום של 4,349.31 שקלים חדשים לכל טונה; מס לפי סעיף זה לא יחול על סוחר שסך כל המס האמור, החל על תזקיק שעווני המצוי בידו ביום תחילתו של צו זה כמלאי לצורך עסקו, אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים." זה בעצם בדיוק אותו שיעור, כמו שאמרנו קודם, ויש פה איזושהי הקלה לגבי עסקים קטנים, סוחרים קטנים. "תחילה " כמו קודם, אפשר לבטל את סעיף התחילה, כמו שהרב אמר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אני לא יודעת אם נבטל, אבל נחשוב מה עושים עם זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה צריך להיות מיום הפרסום, לצורך העניין. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> על התחילה נחשוב מה נכון לעשות, לתת כמה ימים של התארגנות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "הוראת שעה 4. על אף האמור בסעיף 2(ג) לצו העיקרי, יראו לעניין תיאום הסכום האמור בסעיף 2 לצו זה ביום כ"ג בניסן התשפ"ד (1 במאי 2024), כאילו המדד היסודי הוא המדד שפורסם בחודש דצמבר 2023." זה פשוט. בעצם הסכומים נקבעו בהתאם לסכומים קיימים וכדי לוודא שתהיה אחידות בין הסכומים יש הוראת שעה שמבהירה את אופן המדידה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, יש צו שלישי, כבר לא נספיק לקרוא אותו, יש עכשיו מליאה. אני מבקש, תבואו עם תשובות על מה שהעלינו ונקריא גם את הצו השלישי, ונצביע אם התשובות תהיינה חיוביות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אפשר, רק בחצי מילה, להגיד גם למשרד האנרגיה וגם לרשות המסיים ולמשרד האוצר. אנחנו בעד למגר את כל הסיפור של ההון השחור, הגיע הזמן שתביאו חוק שבאמת דיברנו עליו. משרד האנרגיה אולי אתם תובילו אותו? נגמר, לא נצטרך בכל פעם לבוא סביב עוד איזה משהו, עוד איזה טלאי, עוד איזה פלסטר, למסות עוד משהו, למסות עוד משהו. ברגע שתיתן לעבריינים עונש כבד, מאסר, קנס, הכול, סגירת המקומות שלהם – אני חושב שזה יהיה פתרון לכל הדברים האלה שנמצאים פה. כי אנחנו גם בעד למסות ולעשות כמה שיותר. לא למסות, להילחם יותר בהון השחור, זה הפתרון האמיתי. שישבו כמה שנים בכלא, הכול בסדר. אותם עבריינים, שישבו, אין בעיה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו עובדים על צעדים להון השחור שאני מקווה שנביא אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תביא חוק. אם יש לך בעיה בחקיקה, תביא לי את מה שאתה רוצה אני אעביר אותו בחוק. תאמין לי שיש הסכמה סביב, כולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. רבותיי, אני רוצה את התשובות לישיבה הבאה לפני שאנחנו מצביעים. אין לנו את הצו על הסיגריות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא מחכה לחתימה של השר, ברגע שהשר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא אוכל להשאיר אותו בסדר-היום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לי זה ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור ומה? תבואו ברגע האחרון ותגידו התקציב צריך להיות מאושר? אני לא אאשר, אני לא מבין איזו התנהלות זאת. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:22. << סיום >>