פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 19/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 58 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, י' באדר התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 9:31 סדר היום: << נושא >> הצורך הדחוף בהקמת מנהלת תקומה בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר ניסים ואטורי יסמין פרידמן יצחק קרויזר חברי הכנסת: משה טור פז יואב סגלוביץ' לימור סון הר מלך מטי צרפתי הרכבי אליהו רביבו אפרת רייטן מרום אלון שוסטר מוזמנים: איתמר בן ישראל – אגף פנים תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה אריאל גלבוע – רח"ט מרחב אזרחי במטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה רונן פרץ – המנהל הכללי, משרד הפנים גיל גלרון – אגף ההנדסה והבינוי, מגן הצפון, משרד הביטחון דוד סויסה – אופק צפוני, משרד הביטחון ידידיה גרינוולד – רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר ענבל בן אלי – סגנית ראש אגף בכיר פיתוח הגליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שלומית אבני וקנין – מנהלת אגף בכיר מחקר תכנון כלכלי, משרד הרווחה והביטחון החברתי אורן בלק – סא"ל במיל' סמנכ"ל תכנון ושליטה, מנהלת תקומה משה דוידוביץ – ראש המועצה האזורית מטה אשר, ויו"ר יישובי קו העימות, מועצות אזוריות ברוך לגזיאל – יו"ר ועד מושב אבן מנחם אהרון גמזו – נציג היישובים הלא מפונים יורם אזולאי – מנכ"ל אשכול גליל מזרחי, איגוד רשויות-אשכולות עמית יפרח – מנכ"ל תנועת המושבים, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל רפאל סלאב – ממייסדי לובי 1701, ארגוני חברה אזרחית משה קקון – מוביל לובי 1701, ארגוני חברה אזרחית שיר גור – מנהלת תחום מדיניות קרן רש"י מלי טופצ'יאשוילי – ראש מחלקת מדיניות, תנועה ישראלית דפנה כהן נוריאל – דוברת תנועת המושבים ד"ר אורית דגני דיניסמן – מומחית לקהילות ושלטון אזורי במרחב הכפרי דקל ליפשיץ – משפחות החטופים יזהר ליפשיץ – משפחות החטופים דני רון – בן הקורס של רון ארד נכחו באמצעים מקוונים: יוחאי וולפין – מנהל קהילה קיבוץ מנרה יפתח בנבנישתי – מנכ"ל מרכז משאבים-מרכזי חוסן צפון, מרכזי חוסן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצורך הדחוף בהקמת מנהלת תקומה בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בסוגייה דחופה ובוערת שקראנו לה הצורך הדחוף בהקמת מנהלת תקומה בצפון. באופן פרדוקסלי, ענן האי-ודאות והבעיות הנערמות בגבול הצפון בהיבטים האזרחיים הקהילתיים והכלכליים הולכים ומחמירים כאשר אין כלל אופק באשר לאפשרות שכלל תושבי גבול הצפון ישובו לביתם במהרה. זה פרדוקס כי את העבודה הביטחונית, עיקרה נעשית היום בעזה, אנחנו מטפלים בחמאס מרחיקים אותו ומקטינים את האיום עבור תושבי עוטף עזה ולכן באזור הקיץ נוכל להשיב קהילות, אבל בצפון יש לנו אי ודאות. הדבר השני שמתרחש הוא הרס היישובים. הרס שיטתי של חיזבאללה על ידי טילים במנרה, בשתולה, באדמית, בחניתה, ובמקומות אחרים. מאות בתים במטולה נהרסים, מושמדים. תשתיות של יישובים נפגעות, והדבר הזה כרגע ללא מענה. באופן פשוט קראנו לדיון הקמת מנהלת תקומה בצפון. ממשלה לא יכולה להקים שני דברים או לעבוד בצורות שונות מול אזרחים שמצבם דומה, ואנחנו נרצה תשובות מהממשלה מה קורה בצפון? מה מבצעים? מה התקציב? איך הוא יבוצע? האם זה פשוט? האם זה מורכב? אני רוצה לשמוע את ראשי הרשויות, את הגופים המרכזיים. אנחנו נראה בזה דיון ראשון ומצפים מכל הדוברים להיות תמציתיים כדי שנספיק ונאפשר לרבים מאיתנו להגיד את אשר על ליבם. אנחנו רוצים להתחיל לפני הדיון, נזכור כולנו שאנחנו 136 ימים למלחמה, 134 חטופים טרם שבו לביתם. ולפני כולם אנחנו תמיד רוצים שכל אחד מאיתנו יזכור את זה בכל יום ויעשה את כל מה שהוא יכול. ומה שהכנסת יכולה זה לעורר את המודעות ולשים את זה במרכז סדר היום של הכנסת. אנחנו מבקשים מדקל ליפשיץ שהוא הנכד של עודד שעדיין שבוי בעזה, לומר לנו כמה דברים. בבקשה דקל. << אורח >> דקל ליפשיץ: << אורח >> בוקר טוב, אני לא אגזול לכם יותר מידי מהזמן. על הפרק נושא מאוד חשוב, גם הנושא שלנו. מאחוריכם יש תמונות של נשים שעדיין בעזה, וגם מאחוריי. כל החדר הזה יכול להתמלא בתמונות של 134 אנשים שעדיין שם. יישוב הנגב זה נושא מדהים, אני חושב שהוא מאוד נחוץ וחשוב להבטחת הביטחון של המדינה. רק כשאנחנו מדברים על נושא החטופים זה מעבר לביטחונם האישי, זה מעבר למשפחות, זה הביטחון הכללי של המדינה הזאת, של כל אזרחיה במדינה עצמה, במוסד הזה, ביכולת שלו להוכיח את עצמו כרוצה בחיים, כמבטיח ביטחון לאזרחים, כמשהו שמאפשר לאזרחים לקום פה בבוקר בתחושת ביטחון. וכמו שאמרת, מרכז המאמצים נמצא בעזה, יש לנו גם בצפון, גם בנגב כמו שאמרת יש לנו איומים של סוחרי סמים כאלה ואחרים, ואנחנו לא נסכם את כל בעיות הביטחון שלנו במיטוט חמאס. ולכל החטופים אין זמן לחכות שנפתור את כל בעיות הביטחון של מדינת ישראל, הם פשוט לא יחזרו הביתה. לידי יושב חבר של רון ארד. לי אישית נותן דוגמה לכך מה קורה כשלא פועלים בזמן. אני אשמח שהוא ימשיך את דבריי מפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול תודה דקל, ונתפלל ונפעל שסבא עודד ישוב ביחד עם כלל החטופים. דני רון שהוא בן הקורס של רון ארד בקורס טיס, בבקשה דני. << אורח >> דני רון: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני בוגר מחזור 1987 ביחד עם רון ארד. רון לא נמצא איתנו לצערי ולכן אני אדבר בשמו. אני סגן אלוף רון ארד, נפלתי בשבי ארגון אמל השיעי ב-16 באוקטובר 1986. מאחור נשארו אשתי תמי, בתי יובל בת שנה וקצת וכל משפחתי וחבריי. הייתי בטוח שהמדינה תעשה את הכול כדי לשחרר אותי, אכן נידונה עסקת שבויים, ההזדמנות פוספסה ועקבותיי נעלמו לעד. סימן החיים האחרון ממני היה כשהייתי בערך בגיל 30, זה הגיל של אבינתן אור, שהוא שבוי בעזה מזה 136 ימים. הייתי יכול להזדקן באושר עם משפחתי ביחד עם אשתי תמי, להכיר את נכדיי הילדים של יובל ולהגיע לגיל 85 בבריאות, זה הגיל של שלמה מנצור, הוא בן 85, הכי מבוגר מבין החטופים. הזמן הוא מאוד חשוב והוא מרכיב קריטי, בטח כשמדובר על ארגון מחבלים ומרצחים ובתוך כדי מלחמה הגורל של אנשים יכול להיות לחזור בארונות או הרבה יותר גרוע מזה להיעלם לעד כמו שרון נעלם ואז סופנו מי שורנו. אסור לתת לזה לקרות, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה דני. אני חושב שכשאנחנו אומרים, לפחות כל המחנה הממלכתי ורבים אחרים בבית הזה שיהיו לנו עוד הרבה חודשים ושנים למאבק בחמאס וחיזבאללה, זה המצב האמיתי, נצטרך להיאבק בהם. איין לנו חודשים ושנים להשיב את החטופים. אין לנו. חס ושלום שנמצא את עצמנו עם חטופים עשרות שנים שלא נדע מה עלה בגורלם, שלא יחזור המקרה של רון ארד. תודה רבה לכם, ותמיד תמצאו בוועדה בית. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אפשר לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, מה שלומך. אתה כאילו מיוחד אתה לא מתאם. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אני צריך להספיק הרבה ועדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מוזמן, אני מכיר אותך. בבקשה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> קודם כול זה טוב להיכנס ולראות שכל הקירות מוצפים בחטופים, זה לא היה בוועדה הקודמת שהייתי, החדר היה ריק, גם לא היו סימנים על חולצות, ועל זה אני רוצה רק להגיד שאנחנו סופרים דקות ואנשים קצת התרגלו לזה שיש לנו חטופים בפנים. הפוליטיקה נכנסה לחיינו, הוויכוח איך להחזיר את החטופים כבר הרבה יותר זועק מהכאב שלנו על חטופים שעדיין בתוך הבורות, עדיין מזדהמים, עדיין חולים, מתים, נאנסים, עוברים התעללויות. ורק להגיד שרון ארד היה אחד אבל אני לא חושב שצריך להיות חכם מידי בעניינים כדי להבין שיהיו כאלה שנחפש אותם 20 שנים, בין אם הם נקברו, בין אם לא ידעו את מקומם, בין אם סינוואר מת וכבר אף אחד לא יכול להגיד לנו איפה הוא החביא אותם. וככל שהזמן יתארך אנחנו נבלה בסיפור הזה של ה-7 באוקטובר עשרות שנים, בין אם ללמוד אותו, בין אם לטפל בנפגעים שלו, ובין אם לחפש את האחרונים שלא הגיעו בעסקה שתבוא בעוד יומיים או בעוד שנתיים. אני חושב שההתעלמות מהצורך הדחוף להחזיר אותם בכל מחיר תסבך אותנו עמוק, תקטין את הניצחון המוחלט, תהפוך אותנו לכאלה שיחשבו איך לא הבאנו אותם כשעוד אפשר היה? וכולנו פה צריכים פשוט להתעורר, אנחנו לא ישנים אבל גם אתם צריכים לא לישון, כי אולי אין לכם חטוף אישי לכל אחד, אבל המדינה נחטפה וזה יהיה השיח קדימה כל הזמן וזה לא ייתן לנו זמן וקשב פשוט לתקן את הדרום. מדברים על יישוב הדרום ועדיין בתוך המרתפים, תוך כדי, תחשבו מה קורה לאותן ילדות, צפ"תיות, קיבלנו את העדויות, פצועות. פשוט לחץ להביא עסקה, ולפעמים היא לא תהיה טובה כמו שאנחנו רוצם ואולי גם תשפיל אותנו במונחים של צבא וכוח, אבל אין פה כבר ניצחון מה-7 באוקטובר, יש לגמור את האירוע הזה כדי שנוכל להתאושש, כדי שמשפחות יוכלו לקבור את מי שצריך לקבור או לנסות לשקם את מה שאפשר יהיה לשקם והאדישות פושעת בנו. הזמן, גם אותנו, זאת אומרת אני מגיע הנה עוד פעם. בשבוע הראשון זה היה מטורף, אחרי חודש זה לא הגיוני, ועכשיו אין ברירה, צריך לעבור עוד כמה ועדות ולספר לכם סיפורים כדי שזה לא ייפול מהכותרות. אבל זאת המציאות. האדישות של כולנו והרצון לחזור לשגרה אוטמת אותנו, אנחנו אומרים יש לנו קבינט שהוא יחליט ואנחנו נעזור לו. אף אחד לא קם בבוקר ועושה את כל מה שהוא יכול כדי להחזיר אותם או ללחוץ או לעשות. זהו, אנחנו הקורבנו. אבל כולנו הקורבנות של זה. כל המדינה חטופה והיא תהיה פה חטופה לעשרות שנים אם נמשיך את ההזנחה הזאת ונשאיר שם אנשים, ויחזרו אנשים שחשבו שהזניחו אותם ולא עשו את הכול, וכל המשפחות שלהם יחיו פה בתוך המדינה הזאת ויחנכו על זה שמדינת ישראל לא עשתה את הכול כדי להחזיר את החטופים. וזה יהיה האתוס בכל הדבר הזה, זה פשוט יהיה חורבן בנוסף ל-7 באוקטובר, חורבן רגשי ונפשי שיהיה קשה מאוד לתקן אותו. בין אם זה בצבא, בין אם זה בחברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. אני מסכים איתך בנקודה אחת שמדינת ישראל לא תוכל לשקם את עצמה או לרפא את עצמה מבלי שהשיבה את החטופים. הדבר הזה יישב על כולנו לעולמים, ולכן זה ראשון במעלה, ראשון בחשיבות לפעולה של ממשלה, הכנסת תגבה. אני יודע שהמנהיגים שמייצגים אותי בקבינט שמים את זה כראשון ושיעמוד להם הכוח להכריע, לקבל החלטה קשה, שאני מאמין שרוב הכנסת גם תתמוך בזמן ובמקום, על אף שאפילו מבחינת החוק אין דרישה כזאת להביא את זה לכנסת, אבל הם יצטרכו לקבל את הרוח הגבית של הכנסת להחלטה קשה. תודה רבה, אנחנו רוצים להתחיל את הדיון, הזמן קצר לצערי נאמר לי שיש לנו רק שעה, אז אם אנשים יאריכו זה חבל. להיות תמציתיים ומדויקים, זה יעזור לכולנו. אנחנו בפשטות שואלים את הממשלה אחד, למה אין מנהלת תקומה לצפון? בפשטות. הקמתם מנגנון, תקימו אותו לצפון. שתיים, מתי ואיך תקציבים והחלטות יהיו רלוונטיים וזמינים לרשויות ולקהילות בצפון? לקיבוצים, למושבים, לשלומי, למעלות, לקריית שמונה, לכל מקום שהוא משלם מחיר עכשיו? אנחנו הצענו הצעת חוק ביחד עם חבר הכנסת רביבו ורייטן, ועשרות חברי כנסת להקמת מנהלת, לא קראנו לה תקומה אבל מנהלת לצפון שהיא על פי העקרונות של החלטת הממשלה לדרום. אנחנו גם נשמח שהממשלה תיקח את החוק שלנו ותהפוך אותו לחוק ממשלתי ותמזג אותו. אני רוצה תשובות ממשרדי הממשלה, אחרי זה נעבור לרשויות ולגופים. ננסה כמה שיותר. אני לא מבטיח לכולם, תנסו להיות תמציתיים. מנכ"ל משרד הפנים – שהיה גם פעם משרד ראש הממשלה, שמבין דבר וחצי דבר בעבודת הממשלה – אנחנו צריכים להבין האם אתה אופטימי לגבי המנגנון שאתם בונים? והאם יש לך את הכלים, את התקציבים ואת הסמכויות לפעול? ובין הדברים גם קראתי שיש מאבקי שליטה על הכסף של משרד ההתיישבות, ואיפה הוא יופעל, ולכן הדבר הזה בולם. אני מבקש הבהרות גם על העניין הזה. בבקשה רונן. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> בוקר טוב ותודה רבה. אני חושב שהישיבה הזו היא חשובה בהמשך לישיבות אחרות שמתקיימות בנושא הצפון, ואנחנו כרגע נתמקד ברשותך בנושא הצפון כי זה מהות הדיון. תראו, מיד כשהתחילה המלחמה בימים הראשונים של אוקטובר אני התייצבתי ברשויות הצפון עוד לפני ההחלטה על הפינוי אגב וגם בעקבות ההחלטה על הפינוי, כדי לראות איפה אנחנו כממשלה בכלל וכמשרד הפנים בפרט יודעים לסייע ולעזור. וכשהגענו התפיסה שאני מנסה להביא אותה דרך משרד הפנים זה שיש אירועים או סוגי אירועים שהממשלה כממשלה צריכה לטפל בהם, אבל בסופו של דבר כשזה נוגע לתושבים עצמם, מי שנמצא בחזית הן הרשויות המקומיות. הדבר הראשון או המשימה הראשונה שאני ראיתי לנגד עיניי זה איך אני מחזק את הרשויות המקומיות כדי שיתמודדו עם המציאות העגומה שנכפתה עלינו? ואכן כמו שאמרתי הייתי שם החל מהלילה הראשון של הפינוי של התושבים והתחיל קשר רצוף עם ראשי רשויות לראות מה הכלים שנדרשים? בשלב הראשון, עוד לפני המחשבות על איך מסתכלים חודשים קדימה, ראינו את הכאן ועכשיו, איך מטפלים בסוגיות הבוערות שנמצאות על השולחן? ובמסגרת הזו משרד הפנים ביחד עם משרד האוצר התחיל לחזק קצת את הרשויות המקומיות בנושא התקציבי, ואני שמח שהצלחנו בשלושת החודשים הראשונים, מאוקטובר עד דצמבר למעשה, להעביר סכום חודשי לרשויות המקומיות לכסף לתקציב השוטף שלהם, על מנת שנוכל לסייע להם להתמודד עם הדברים הבוערים שנמצאים שם. הכסף הזה הגיע מידי חודש ואני מקווה שבימים הקרובים יגיע גם כסף גם עבור ינואר ופברואר. במקביל בשיח שוטף ורצוף שהיה עם ראשי הרשויות כולם, החלטנו שאנחנו מייסדים איזשהו צוות מנכ"לים שאני עומד בראשו, ביחד עם המנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים, החל מאוצר, חינוך, רווחה, כלכלה, אנרגיה, כל מי שיכול רק לסייע במסגרת משרדי הממשלה ועלינו לצפון. בצפון היו סוגיות שנגעו לבעיות כאן ועכשיו, אם לצורך העניין בקרית שמונה היה להם קושי להתמודד עם האבטחה של העיר, כי אבטחה של עיר שהיא נטושה היא גם משימה בפני עצמה אז ניסינו למצוא פתרונות. אם זה בסוגיות החינוך ואם זה בסוגיות אחרות, צוות המנכ"לים נפגש מספר פעמים כאשר בין המפגשים של צוותי המנכ"לים של המנכ"לים עצמם, עבודת השטח עם דרגי הביניים או הדרגים המקצועיים במשרדים נעשו באופן שוטף עם הרשויות המקומיות. אני חושב שהמנגנון הזה, בגדול, עבד ועדיין עובד בצורה די טובה, כדי לטפל בנושאים שהם כאן ועכשיו. נכון, זה לא מושלם, נכון עדיין יש פערים ותמיד יהיו פערים לצערי, אבל אנחנו מנסים תמיד לסגור את הפערים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רונן, אני מחזיק ממך איש מעשי וישר ופשוט ובלי הרבה מה שנקרא. למה שלא תהיה מנהלת תקומה לצפון? למה צריך להמציא דרכי עבודה שונות? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> זה עניין של תפיסה, שאגב גובשה גם על ידינו כמשרדי הממשלה כשאני מוביל צוות מנכ"לים וביחד עם הרשויות המקומיות עצמן, מתוך הבנה שבסופו של דבר משרדי הממשלה יודעים לעבוד ועובדים יפה ונותנים פתרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חלקם. משרד הפנים במלחמה כן עובד על הכיפאק. אני אומר שיש משרדים שעובדים וצריך להגיד את זה, ואחד מהם זה הפנים, נגב גליל, בריאות, הרבה משרדים עובדים, עבדו יפה, משרד הביטחון ודאי שעובד, יש גם אחרים שאנחנו יודעים, אנחנו לא נגיד את אלה שלא עובדים רק את אלו שעובדים, יש עוד שעובדים. אבל אני רוצה לשאול אותך נניח ובסדר, אנחנו נקדם את החוק שלנו של מנהלת תקומה לצפון – שם קוד, לא כתוב שם תקומה אבל זה הרעיון – אבל עד שזה יהיה, עומדים לרשותך כספים קטנים אם לא יאושר לך ב-2024 המון כסף וסמכות ומהירות החלטה על הכסף הזה, אז אני רוצה להבין איפה הדברים? כי אנחנו גם נעשה דיון מעקב אחרי שנשמע שהתקציב אושר, מה עומד לרשותך ובאיזה מהירות החלטות יכולות להתקבל? ובאיזה מנגנונים פשוטים? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אז אני רק אמשיך, אני חושב שביחד כן תקומה או לא תקומה או מנהלת או לא מנהלת, בסופו של דבר השאלה בעיניי הסנכרון של משרדי הממשלה. כי כמו שאמרתי, רובם ככולם יודים לעבוד השאלה איך מסנכרנים אותם. גם היום מנהלת תקומה עובדת ומתכללת את המשרדים עצמם. זאת אומרת כשמנהלת תקומה צריכה משהו ביחס למבנה הארגוני של הרשות המקומית אז היא מגיעה למשרד הפנים ויודעת להפעיל אותו לצורך העניין. אז אותו דבר אני חושב שתכנון נכון של משרדי ממשלה יכול לסייע. בקבינט המלחמה שהתקיים בצפון לפני כחודש ימים לדעתי, הנחה ראש הממשלה לקדם החלטת ממשלה ביחס לתוכנית הסיוע לצפון, ננקב סכום של 3.5 מיליארד. אני יכול להגיד שבדיוני התקציב מול משרד האוצר, כן נשמר כסף בסדר גודל דומה לתקציב 2024, כשמדובר על כמיליארד שקלים לטובת 2024 עצמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבהרה, המנהלת שהבנתי שהייתה כוללת את אוצר, פנים וביטחון כמובילים, נכון? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> לא, החלטה של ראש הממשלה הייתה שצוות של מנכ"ל הפנים, מנכ"ל האוצר, מנכ"ל משרד רוה"מ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הדבר הזה הוחלט בממשלה? יש מחליטים על הדבר הזה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> לא, הייתה החלטה של ראש הממשלה במסגרת קבינט המלחמה שהתקיים בצפון, שבה הוטל עלינו לגבש החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי תהיה החלטת ממשלה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איזו החלטת ממשלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של צוות מנכ"לים מוביל. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אז אני אענה אם אני אוכל להשלים את הדברים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל יש כבר טיוטת הצעת מחליטים של משרד הפנים, אני לא מבינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא היזם כן. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אם אני אשלים אולי הדברים יהיו ברורים. אפילו עוד לפני הנחיית ראש הממשלה ובוודאי אחרי הנחיית ראש הממשלה באמת ישבנו, המנכ"לים של המשרדים, ביחד עם המועצות האזוריות והרשויות המקומיות כי שוב, בעיניי זה המפתח, וגובשה הטיוטה של הצעת החלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי היא תאושר? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> הצעת ההחלטה כרגע עברה לשולחנו של מנכ"ל משרד רוה"מ, שאמור להביא אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה היית מנכ"ל רוה"מ, אתה יודע, יש לך ראייה בדבר. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו השני, אמרת בערך מיליארד לשנה. אתה יכול לשקם את הצפון עם מיליארד לשנה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל גם לאן זה הולך? לתשתיות? ליישובים? לביטחון? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אני אענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לענות. תאמין לי מנכ"ל משרד שבא להיות פה הבוקר, אנחנו כבר מעריכים. כי זה לא המקום הקל להיות בו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא תוקף, אנחנו שואלים כדי לדעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני גם מעריך את כל מה שהוא יגיד. וכל מה שהוא יגיד יקרה. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> הסיכום עם משרד האוצר שמדובר על מיליארד שקלים לשנת 2024, שהם לא כוללים את תקציב הביטחון של מנהלת מגן צפוני או מיגון הצפון והם לא כוללים את עלויות המפונים בבתי המלון. זאת אומרת התקציב הזה נועד בראש ובראשונה לתת פתרונות למפונים לכאן ועכשיו, לצרכים של רווחה, לצרכים של דיור, לצרכים של תעסוקה. כל הצרכים שנדרשים כרגע כאן ועכשיו לטובת המפונים, ועם הסתכלות קדימה על איך משקמים את האזור, כרגע כמו שאמרתי, החלטת ממשלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רונן שאלה אחרונה. עוד יפנו אליך שאלות, עוד הח"כים ידברו וישאלו ורונן איתנו. עד שתביא החלטת ממשלה בתקציב 2024, לך יש משאבים בצוות המשולש הזה בא אליך דוידוביץ' או מישהו אחר ואומר אני צריך 5 מיליון שקלים להסעות, לחינוך, לבעיות, לכביש או למשהו? כביש עוקף חיזבאללה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך יכולת לפעול, אבל עדיין מוגבלת בהיקף שלה? << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> היא מוגבלת בהיקף שלה בוודאי, כל תקציב מוגבל בהיקף שלו. אבל מאוקטובר כשהתחילה המלחמה ועד לינואר, בכל חודש הרשויות המפנות קיבלו תקציב לתקציב השוטף שלהן, ולא לפיתוח ולא לדברים אחרים, אלא תקציב חי ולשוטף, ובימים הקרובים יראו גם תקציבים עבור ינואר ופברואר בידי חודש עד שתובא החלטת הממשלה, וזה גם בסיכום התקציבי שלי מול משרד האוצר, הרשויות יקבלו תקציב. שוב, הוא לא יהיה תקציב שיאפשר להן עכשיו לפתור את כל בעיות המועצה, אבל אנחנו בהחלט נאפשר להם לתפקד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים אותך איתנו רונן, וגם הח"כים יקבלו הזדמנות לפנות אליך בשאלות. לפני שנעבור לח"כים, אני רואה פה הרבה נציגי ממשלה ואני חושב שכמתכלל רונן הציג את התפיסה. אני רוצה רק התייחסות אחת של דוד סוויסה, שיסביר לנו את הדרך שבה הוא פועל ממש בקצרה, ואיך אתה משולב בעבודה של הצוותים הללו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זה ביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן כן, אבל זה חשוב לא? הביטחון הוא חשוב, הוא דרמטי בגזרה הזאת. כן. בבקשה. << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> בכמה משפטים קצרים, לפני חודשיים משרד הביטחון הקים מנהלת שנקראת אופק צפוני, היא עוסקת בעיקר בנושאים הביטחוניים שכרגע חונים בגזרה. אני חלק מפורום שמרכז רונן במחוז הצפוני ביחד עם הממונה על המחוז שמציג את כל הצרכים הביטחוניים בפורום הזה שרונן מדבר עליו. תחומי העיסוק שלנו כרגע שמתוקצבים, אחד לתקן נזקים שקיימים כרגע בגזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך תקציב לזה? << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעולות נעשות? << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> משרד הביטחון שם תקציב שבו אני למעשה מטפל בתיקוני שבר שנמצאים כרגע בגזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ההיקף שעמד לרשותך, התקציב? << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> מיליונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיליונים בודדים? << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> בודדים אבל זו לא המגבלה. כלומר, בכל פעם אנחנו גורמים איזשהו תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מבצע וממשיך? << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היבטי ביטחון. << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> כל מה שנפגע מאויב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל בתוך היישובים עצמם או רק תשתיות צבאיות. << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> כן, כולל במנרה שזה ממש בפאתי גבול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לתקן במנרה בית עכשיו זה לא אקטואלי כי יהיו שם עוד טילים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הייעוד הוא ביטחון או הייעוד - - - זה שני דברים שונים. << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> מרכיבי ביטחון. אנחנו מתקנים דברים שאנחנו לא יכולים להשאיר, כולל איטום בתים, כולל תשתיות שהן תשתיות חשמל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם לא עושים דברים חדשים? זה בתכנון. << אורח >> דוד סויסה: << אורח >> לא, זה אחרי זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעיות חשמל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בתכנון. רק בעיות של ניתוק חשמל, לא שיפור. רק האוצר יגיד לנו מה הצהרת הכוונות לכספים להיבטים האזרחיים של שיקום הקהילות בצפון, מעבר לפינוי. לא לערבב לנו מפונים ובתי מלון ותקציבים אישיים, זה לא מעניין. מעניין אבל לא פה. אנחנו רוצים לדעת כמה כסף יעמוד לשלושת המנכ"לים האלה ב-2024? והאם אתם מתכוונים להגדיל את זה בהתאם לצרכים שהם יציגו לכם? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> ידידיה גרינוולד, אגף תקציבים באוצר. כמו שאמר פה רונן מנכ"ל משרד הפנים. אנחנו מקצים סכומים משמעותיים כל הזמן בהתאם לצרכים שעולים .לא קבענו איזושהי מסגרת כללית גם בכלל שזו תהיה כמובן תוכנית רב שנתית, אבל כל הצרכים המיידיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הצרכים יגדלו ב-2024, מאיפה ניקח? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אז אני אומר, גם במסגרת התקציב הנוכחית לכל משרדי הממשלה ניתנו מענים עבור מענים פרטניים בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל, הרי המצב בצפון יכול להחמיר או להירגע, ואם הוא יחמיר זו תהיה החמרה קיצונית של נזק קיצוני והיבטים של מלחמה כוללת. האם אתם משאירים בתקציב 2024? וכמה מיליארדים אתם משאירים עבור ההיבטים האזרחיים הכלכליים של הצפון? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כמו שאמרתי, במסגרת הנוכחית של התקציב כמו שאמר רונן, שמנו תקציבים מאוד משמעותיים לצפון, ככל שיידרשו יותר תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה? לא במילים. כמה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> המסגרת עוד לא נסגרה גם בגלל שהצרכים עוד לא נסגרו במלואם. כמו שאמרתי, כל משרדי הממשלה הקצנו להם מאות מיליוני שקלים עבור השנה הנוכחית בלבד. המסגרת, כמו שאמר יושב-הראש, היא עדיין לא ברורה. אנחנו עדיין לא יודעים איזה הצרכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתם מביאים לוועדת כספים עכשיו את תקציב 2024 מופיע משהו? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> זה לא מופיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופיע? תתקנו השבוע? מה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לא, לא מופיע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים לראות בדיוני התקציב שורות מדויקות עבור תושבי הצפון, האזרחים. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אז התשובה היא שבכל אחד ואחד ממשרדי הממשלה ישנם תקציבים לצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניה, אני רוצה להבהיר את השאלה. כשבאים למנהלת תקומה אומרים לאדרי מעבר לכל מה שיש למשרדים אנחנו שמים אצלך X מיליארדים, תתחיל לטפל בדרום עם ה-X מיליארדים. לא זוכר את המספר, כמה זה היה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הייתה הבטחה של 3.5 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון אז עכשיו ראש הממשלה הלך לצפון, הוא אמר תתחילו ב-3.5 מיליארד. אז האם יש שורה כזאת? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אבל גם הם לא מופיעים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל אדוני היו"ר זה הפוך, אני חושבת שלפני שאתה מתקצב אתה צריך להבין מה הצרכים ואז אתה יכול לתקצב. זאת אומרת אם הצרכים מדברים פה, כמו שאתם כתבתם היטב בניסוח המשותף שלכם עם הרשויות המקומיות, כשאנחנו מדברים על צמיחה ופיתוח אסטרטגי, ואנחנו מדברים על חיזוק החוסן והקהילה, עם תכנון וצמיחה ובינוי, זאת אומרת יש פה כל כך הרבה צרכים שהאם השורות האלה מקבלות ביטוי היום בתקציב? זאת השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש גם אי ודאות ולכן הממשלה הייתה נדיבה ומרחיבה בסך תקציבי עבור הדרום, ואני רוצה לדעת שהיא הייתה נדיבה ומרחיבה בסל תקציבי - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תוך כדי בלקחת את כלל הסעיפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - זמין או למנהלת כמו תקומה, או למנהלת. אבל לפני שנעבור לח"כים, אנחנו ניתן לדוידוביץ', פורום יישובי קו העימות, בבקשה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> בוקר טוב אדוני יושב-הראש. אתה יודע, בכל פעם שאני בא לפה איך כולם הולכים פה על ביצים. ובדרך לכאן לקח לי 3 שעות ו-40 דקות להגיע לכך. שמעתי את שר הביטחון מדבר על כך שתחנות עזה לא עונות וסינוואר מנותק קשר. אז אי אומר לך שתחנות ירושלים לא עונות כבר חמישה חודשים והממשלה מנותקת קשר לחלוטין מאיתנו, הרשויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עצוב מאוד. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> זה לא עצוב, זה כואב, זה ודאב, הלב שותת. ויושבים פה אנשים, וגם רונן פרץ חברי הטוב, מנכ"ל משרד הפנים הולך על ביצים כי הוא פקיד בכיר אבל הוא לא אומר לך מה קורה, הוא לא אומר פה אמת. לא, סליחה, הוא לא אומר את כל האמת כי הוא מנוע. אז אני אגיד לך מה קורה, אנחנו שוקדים על תוכנית ארבעה חודשים, ביחד עם משרד הפנים שמתכלל עבודה, בשם כל משרדי הממשלה. תוכנית טובה יותר, תוכנית טובה פחות. האוצר בתוך התמונה. הבוס של ידידיה מדבר איתי פעם בשבוע לפחות. אתה יודע מה הוא אומר לי? הוא אומר לי שה-3.5 מיליארד שקלים לא מספיקים לגליל. הבוס של ידידיה, מתן יגל, אומר לי הבעיה של מדינת ישראל היא לא הדרום, אני מצטט אותו גם אם הוא יכעס עליי, היא הצפון. אבל בספר התקציב לא מופיע כלום. אתה יודע למה לא מופיע כלום? כי ממשיכים לערבב אותנו, ממשיכים להתייחס אלינו כמו אזובי הקיר. ולמרות שסיכמנו תוכנית וראש הממשלה דפק על השולחן לפני 34 ימים במבואות חרמון ואמר לכל השרים תביאו לי בתוך עשרה ימים תוכנית לאישור הממשלה. כמה זמן עבר? עוד חודש. אתה יודע למה הם לא מביאים תוכנית? כי כולם משחקים בנדמה לי ובכיפופי ידיים על חשבון תושבי הצפון. אתמול הייתה כותרת בקריית שמונה על המפונים, אני לא קורא להם מפונים ולא עקורים אלא פליטים של קריית שמונה, שרשת ישרוטל מפנה אותם מבתי המלון. אני התקשרתי אליך לפני שלושה שבועות אמרתי לך מיכאל תעזור זה הקלף הראשון בתוך מגדל הקלפים. עשו לי את זה במצובה לפני שלושה שבועות, רשת ישרוטל הודיעה להם מהיום להיום אתם ב-1 במרץ לא פה. אמרתי לך מיכאל, זה רק מתחיל, הנה אז היום הכותרת של Ynet זה תושבי קריית שמונה נזרקים מבתי המלון. הם לא נזרקים ורשת ישרוטל לא אשמה. מי שאשם זו הממשלה ומי שאשם זה מי שאמור לתכלל את העבודה. כי אם בקבינט הבטחוני מופיע גם הרמטכ"ל וגם שר החינוך ואומרים לנו ליד ראש הממשלה אתם לא חוזרים הביתה לכל הפחות עד סוף שנת הלימודים, אז מה הבעיה לתת לכל בתי המלון ארכה עד סוף השנה? למה נותנים להם לחודש? כי מה? אתה יודע למה? כי אין תוכנית. כי אף אחד לא רוצה לתת תוכנית. כי אף אחד לא מתייחס אלינו. ככה מתייחסים לתושבי הצפון. האדם היחידי שמתייחס אלינו ברצינות בכל הצפון, היחידי, זה נסראללה. היחידי שכל מה שהוא אומר ומתכוון הוא עושה. הוא אומר עושה, אומר עושה. אמרתי לראש הממשלה, אנחנו חיים בממלכת אי-הוודאות, תנו לנו ודאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאפשר, בתקציב אפשר ודאות. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אז תקציב אפשר, אז ידידיה אומר לך בוא תקשיב נער הייתי וגם בגרתי, ראיתי עשרות תוכניות של הממשלה על הצפון, Ground zero, 6 מיליארד, 14 מיליארד, כל מספר פוגע. מה עשו האוצר? הם האנשים הכי חכמים במדינה, הכי חכמים במדינה, הם מכבסים את הכסף, מכבסים אותו. הם לוקחים את התחבורה, יוציאו את כל הכבישים שצריכים להיות בצפון, הנה 4 מיליארד, לוקחים את הכלכלה הנה הפתרונות בצפון הנה עוד 2 מיליארד. מה הם נותנים לנו? כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מחזור זה נקרא. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> כי הם חכמים. ואין מי שיעזור לנו. וכשרונן פרץ יושב פה הוא רצה ביחד עם שלומי הייזלר לעזור לנו, ביחד איתו גיבשו תוכנית, סיכמו. היא לא אור הגולה, היא לא מושלמת, אבל היא תוכנית שמתחילה לגלגל תהליך שבסופו של יום יסייע לאנשים האלה. והאנשים האלה אמיצים והאם גיבורים, חלקם, 70,000 תושבים מחוץ לבתיהם ולא יודעים מתי יחזרו והממשלה ממשיכה לערבב אותנו, הממשלה לא נותנת לנו תקווה. ואני אומר פה בצער רב וביגון, תעזוב אותי מכל המנהלות, באמת. ראיתי את המנהלת של טל בסכס מה קרה לה, וגם המנהלת של דוד סויסה הנחמדה. מה זה מיליונים בודדים? ביישוב אחד אצלי צריך עשרות מיליונים. מה זה מיליונים בודדים? כולם מערבבים פה. מה לא ברור? מערבבים אותנו במיקסר. אז די, תוציאו אותנו או שתעזבו אותנו לנפשנו אנחנו נסתדר בלעדיכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. משה דוידוביץ', אמרת דברים נוקבים ואתה זה ששם, ואני רואה את המציאות הזאת בכל שבועיים שאני נמצא שם, והמצב הזה חמור ולכן הדיון הזה דחוף ככה הגדרנו אותו. ועכשיו אנחנו נשמע, חברי הכנסת, תנסו להיות תמציתיים ממש שתי דקות ונעשה שילוביות בין חברי כנסת לבין דוברים אחרים שחשובים כאן. חבר הכנסת קרויזר, לפי קצב ההגעה אני נותן לכם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הוא מהיוזמים? אין בעיה, אנחנו נשמח על זה כשתגיע אליי בפעם הבאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רייטן, רגע אני רוצה להתייחס להערה שלך. הדיון פה הוא לא על חוק שיזמנו. הדיון הוא על מנהלת תקומה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בא אליי מנהל הוועדה שלך ואמר לי את בין היוזמים ונתן לי כאן את הנייר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי, את איתי. ואת מהראשונים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> דברי, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, בסדר, יש לי פנקס והוא רושם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה לדבר? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שתדבר, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> טוב שיש לי חברים בקואליציה, תודה קרויזר.. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו תמיד פה כשאתם מעוניינים להצטרף << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תביא הצעה רלוונטית שאתה מוציא את בן גביר ואני אשקול את זה בחיוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה אפרת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה אדוני היו"ר, תודה חברי קרויזר אני רוצה לומר משהו חד וחלק אין פה דברים נוספים חשובים לומר בהמשך למה שאמר פה ידידי משה. בואו, אני ביחד עם אלי רביבו, מהקואליציה, שהוא אחראי על הכספים בוועדת הכספים, הקמנו ביחד שדולה כדי לשקם את יישובי הצפון. למה אנחנו צריכים לעשות את זה? אנחנו לא אמורים לעשות את זה, אנחנו חברי כנסת, זה אמור להיות ברשות המבצעת בממשלה. חברי, חבר הכנסת מיכאל ביטון, עם היוזמה שלו להגיש את החוק וכמובן הצטרפנו אליה, שוב, יוזמה שמגיע מחברי הכנסת, זה לא אמור להיות ככה. זה אמור להגיע מכם. באים לכאן אנשים, באו לשדולה שלנו יותר מ-100 אנשים ועוד רצו לבוא אחרים ולא יכלו להגיע, וזעקו את זעקתם לאטימות שלכם. עכשיו בואו, אתם אנשים טובים אף אחד לא בא אליכם בטענות, זה לא פרסונלי וזה לא אישי, וכולם רוצים לעזור אבל יש פער מטורף בין הכוונות לבין היכולות או לבין יכולת הביצוע שלכם. ובינתיים הזמן חולף, הזמן עובר, ואנשים כולם, עשרות אלפי אנשים נשארים ללא מענה. ובסוף זה באחריות שלכם, אתם אחראיים על זה, אתם אלה שמקדמים, אתם שולטים על הקצב, אתם שולטים על הוויכוחים, אתם שולטים על המענים. זה אצלכם, זה לא אצלי. לצערי הרב. ואני חושבת שכרגע, מעל ארבעה חודשים שחלפו ועדיין אנחנו מדברים על איפה הטיוטה הזאת שעשיתם עבודה וקראתי אותה, לא יודעת אם היא כן מושלמת או לא מושלמת אבל בהחלטה היא מניעה פה תהליכים. היא באה ואומרת אוקיי, זה מה שאנחנו צריכים, הנה הרשימה, הנה הדברים, יושבים מנכ"לים, אנשי הביצוע וגם שאלתי מתי זה קרה ועוד לא קיבלתי תשובה אמיתית. ממתי זה? מלפני חודש? מלפני חודשיים? מלפני שבוע? ממתי זה? ולמה כל כך הרבה זמן זה תקוע ולא מתקדם? אז יש כאן בעיות אחרות. זה בעיות כספיות? תפתרו אותן, זה בעיות פוליטיות? תפתרו אותן. האנשים שלנו, האזרחים שלנו, לא צריכים להיפגע מכל מיני בעיות שאף אחד גם לא רוצה להגיד מה הן. תשימו את הפילים על השולחן, תבואו, אנחנו נעזור לכם, תגידו אין כסף, אנחנו צריכים כאלה דברים. בעיות פוליטיות שימו אותן על השולחן, אנחנו נעזור להוציא את כל הערמונים מהאש, אבל תגידו מה הבעיות. אבל להשאיר אותם ככה? והכול אנחנו עושים, אנחנו כותבים, אנחנו מתקדמים, זה מיליונים. מה זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מטפטפים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מרגישה שזה לא אינטליגנטי מצידכם, או שאתם מתייחסים אלינו כאל יצורים לא אינטליגנטים. אז אני לא מקבלת לא את זה ולא את זה. אדוני היו"ר אני פונה אליך, אתה יודע כמה כוח יש ליו"ר ועדה בכנסת. יש לך כאן חברי קואליציה ואופוזיציה. אם הם לא מצליחים בוא נעשה כמיטב יכולתנו ונזיז את הדברים בעצמנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול יש לנו חוק ואליהו רביבו עוד מעט ידבר ויוציא לנו פטור מהנחה ונביא אותו להצבעה במליאה ונריץ אותו כחוק מהיר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בבקשה, קדימה. כתבנו גם מכתב משותף לראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והכול כתוב שם, ונשפר אותו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ולא קיבלנו על זה שום תשובה חבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני חושש שאם לא יהיה תקציב 2024 זמין למנהלת כזאת בצפון, תקציב גמיש וגדול של כמה מיליארדים נהיה בבעיה, ואנחנו צריכים את הכסף הזה שם. אבל אני אגיד לך עוד משהו את יודעת, הממשלה יודעת לקבל החלטות במלחמה. קבינט מצומצם, קבינט גדול, כל יום החלטות. והיא אומרת העורף נותן לנו את אורך הנשימה של המלחמה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נורא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל משום מה בהחלטות על תקציב ואזרחים אין אפקטיביות. אם אנחנו יושבים פה ארבעה חודשים וחצי אחרי המלחמה ואנחנו רק מתחילים לנסח תפיסה על הצפון, של ביצוע וכלכלי ומנגנוני ביצוע אנחנו בבעיה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נראה לך הגיוני שתושבים צריכים לנסוע לארצות הברית ולעשות לובי לקבל תרומות מכל מיני קהילות יהודיות כדי שיוכלו לשקם את היישובים שלהם כי אין להם מדינה כאן? זו פשיטת רגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה אפרת, אנחנו ניתן לך רביבו, מיוזמי החוק והשדולה לשיקום הצפון, אבל ככה תהיה איתנו קצת, אתה לא ממהר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מוכן ומזומן וביחד עם זאת לא ממהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי, ניתן לקרויזר שעצרנו אותו ואז ניתן לך, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תהיו קצרים שתהיה הזדמנות לכולם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> משה, רונן, סויסה, ראשי הרשויות, תושבי הצפון היקרים. חברים, הצפון במלחמה ומי שלא הבין את הסיטואציה הזו או שיתעורר או שיתפטר, אחד מהשניים. יישובי צמודי הגדר, יישובי הפריפריה הם השכפ"ץ של מרכז הארץ. כרגע בצפון יש מעל 61,000 תושבים שמפונים. דה פקטו יש רצועת ביטחון פנימית בתוך שטח מדינת ישראל. אין שם התיישבות, אין חקלאות, אין תיירות אז גם אין ביטחון. את האמון שהלך לאיבוד צריך לקנות אותו בשקיפות ובוודאות. ולכן אדוני יושב-הראש, מהוועדה הזו, מהדיון הזה צריכות לצאת כמה אמירות מאוד ברורות. אחד, לגבי הוודאות – וזה מסר לצפון – את ארגון חיזבאללה צריך להשמיד. צריך להישיר מבט לאזרחים, להגיד את זה בצורה ברורה. את האיום הזה אסור להעביר לדור הבא. הדבר הזה, וזה לא משנה איך תקראו לזה, מנהלת, רשות, משרד, שר שייקח על עצמו את האחריות, מישהו צריך לקחת את האחריות על הצפון, ולא עוד מעט ולא אחרי החגים כמו שאוהבים להגיד את המשפט הזה, עכשיו, הוא גם ככה ארבעה חודשים מאוחר יותר מהאירוע הזה. המלחמה בצפון החלה ב-7 באוקטובר בדיוק כשהיא התפרצה ברצועת עזה. הדבר השלישי זה חיזוק עכשיו של החוסן הקהילתי, החוסן הנפשי. מדובר ביישובים של קהילות, זה לא מספרים. מדובר בבני אדם שמדינת ישראל חייבת לדאוג להם עכשיו כדי שיהיה אפשר גם להעלות אותם בחזרה הביתה צפונה לבתים שלהם, לקהילות, ליישובים לקיבוצים לערים. הדבר הרביעי זה לתת תקווה לחבל הארץ היפה הזה שגם אני מתגורר בו, וזה אומר לפתח תשתיות, את כביש 6, את הרכבת, חינוך, אוניברסיטה, בריאות, לחזק את בתי החולים, לתת עתיד למקום הזה, לייעד את הגליל. אלו הן סיסמאות שהתרגלנו, תושבי הצפון לשמוע כבר הרבה מאוד זמן, ואנחנו לא רואים אותם מתבצעות. דיברנו על חלוקת מגרשים לחיילים משוחררים, צריך לתת תמריצים לשלטון ולרשויות המקומיות, הן יודעות טוב מאוד לעבוד, הן יודעות טוב מאוד לבצע, צריך לתת להן את הכסף ולעשות מה שהן רואות לנכון כדי שנראה את חבל הארץ הזה חוזר לשגשג ולפרוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה חבר הכנסת קרויזר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קרויזר, לו רק היית בקואליציה << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר הכנסת אליהו רביבו מיוזמי החוק ומראשי השדולה לשיקום הצפון ואחריו עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב אדוני יושב הראש, תודה רבה לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני מבקש להודות שוב פעם לחברתי, חברת הכנסת אפרת רייטן על שותפות אמת. לא יכולתי לבחור פרטנרית טובה ומדהימה כמוך להוביל את המהלך החשוב הזה. אנחנו מבקשים, אדוני יושב-הראש לקדם בברכה גם את הגעתו המאומצת של ידידי מנכ"ל משרד הפנים, מר רונן פרץ, עודכנתי בדברים שנשאת. אני מבקש להבהיר כאן אדוני יושב-הראש, שאם המדינה עדיין לא הקימה מתן מענה כלשהו ומחכה לסיום המלחמה, זה אומר שהיא עדיין לא מבינה את האירוע. השדולה שלנו באה לבטא את הצורך בתיקון תהליכים והבניות שלהם במדינה שבדרך כלל מגיעים לידי ביטוי רק לאחר מעשה ולא יודעים לזהות את התהליכים קודם שהם קורים. עכשיו אנחנו כבר במעשה עשוי. היינו צריכים להתארגן לכך כבר ב-8 באוקטובר, לא עשינו את זה. מאוחר אבל לא מאוחר מידי. ידוע שהצעות מחליטים והקמות ועדות בין משרדיות הוקמו למכביר במדינה. אנחנו יודעים איזה אחוז קטן מהם התכנס וביצע פעולות הלכה למעשה עד היום, היסטורית. אנחנו לא באים להמציא את הגלגל מחדש ולעשות מישמש על כל מה שספגנו עד היום. לפיכך, אין מנוס להקמת מנהלת שגם תתוקצב באופן מוגדר והתקציב יהיה תוספתי, וגם תתוקנן בנפרד, כי לבוא ולשפוך תקציב שלא מוגדר מראש, וגם אם הוא מוגדר – אגב אני מבהיר כאן, גם כמרכז הקואליציה בוועדת כספים, וגם כמי שקיים פגישה בארבע עיניים עם שר האוצר בשבועיים האחרונים שהחלק הארי שלה נסוב סביב הסוגייה הזאת – יש כסף שנשמר ונצבע בתקציב 2024 לטובת שיקום הצפון. אבל שיקום הצפון הוא לא רק מבנים, הוא לא רק תשתיות, הוא רווחה והוא חינוך, והוא נפש, והוא חקלאות, והוא תיירות, והוא כל המעטפת. וכשהמדינה מחכה שתסתיים המלחמה בשביל להתכנס ולהחליט ולתכלל, אנחנו קוראים את החדשות של האתמול. לפיכך, אני מבקש להבהיר שוב פעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה פרדוקס שהיא ידעה לעשות את זה בדרום. אנחנו מבקשים גזור הדבר תתחילו לעבוד בצפון, לא להתחיל את הגלגל. עכשיו, אם היא לא רוצה מנהלות ועוד גופים אין לי בעיה, פנו למשרדי ממשלה כוח וסמכות וגמישות תקציבית לפתור בעיות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש לא קורה לי הרבה שבדיונים מקצועיים אני חולק על גישתך, כאן אני חולק על גישתך. כשמשרד מקבל תקציב אז פתרנו את עניין הכסף. נאמר שהוא צבוע והוא ייעודי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם סמכויות וגמישות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גם אם יהיו סמכויות, עדיין מדובר באותם תקנים, מדובר באותו כוח אדם, מדובר באותה בירוקרטיה, מדובר באותו סיאוב. מדובר באותו תהליך של ער ושוב בין המשרדים. אנחנו רואים איך פעולות קטנות ופשוטות שאמורות להיסגר בוועדות בין משרדיות נתקעות חודשים אם לא שנים. חודשים בכנסת הנוכחית. לפיכך אין מנוס מהקדשת כוח אדם ייעודי וכוח אדם יכול להתרכז רק תחת מנהלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מופיע בחוק שלנו. אנחנו חושבים שצריך להקים לצפון מנהלת. אבל מרוב דיונים מה יקום לא קורה כלום. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נכון וזה תפקידנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אומר בוא נתחיל לעבוד, בוא נקים מנהלת, אבל בואו נעבוד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין פה קואליציה ואופוזיציה. כולנו נציגי ציבור, כולנו שלוחי ציבור. כשאני מגיע ליישוב בצפון אני מעולם לא שאלתי את ראש המועצה מאיזו מפלגה הוא מגיע ומי הם קהל המצביעים שלו? זה לא עניין את חברי חבר הכנסת יואב סגלוביץ, זה לא עניין את אפרת ולא את יצחק וזה גם לא מעניין אותי. אנחנו שלוחי ציבור, אנחנו חייבים לו דין וחשבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נביא את החוק הזה מהר בפטור מהנחה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לפיכך אני מוכן לגייס את כל כוחותיי הלא בלתי מוגבלים בתור חבר קואליציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נדבר כולנו עם אופיר כץ ועם בן ארי, שזה יהיה ביחד, ונביא את החוק הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה החוק אומר? הקמת מנהלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנהלת כמו תקומה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה צריך חקיקה לזה? תסבירו לי למה צריך חקיקה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כי זאת הבעיה. בואי תגידי אין לך ממשלה שהחליטה את זה, אז אנחנו מכריחים אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צודקת . << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זו הזיה שצריך חקיקה לזה. ואם לא תספיקו להעביר את זה עד הפגרה? מה יהיה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מעדיפים לא לחוקק את מה שהממשלה עושה טוב. אנחנו מחוקקים רק איפה שיש פאקים. משפט סיום ידידי כן? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רק מבקש לסיום אדוני יושב-הראש, ואני מבקש מהנציגים המשרדיים, גם אם לא כל מה שקורה במנהלת תקומה קורה נכון ומהיר ויעיל מספיק ומוגדר מספיק זה לא אומר שבגלל זה אנחנו נרתע מהקמת עוד מנהלת. אנחנו נקים עוד מנהלת ואנחנו נטייב את התהליכים ונהדק אותם גם לעניין מנהלת תקומה דרומית. תודה רבה אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ואחר כך בזום יוחאי מנהל הקהילה במנרה. בבקשה עמית תנסו להיות קצרים, לא לחזור על מה שאחרים אמרו, כדי שניתן הזדמנות לרבים פה להגיד את הדברים. בבקשה. << אורח >> עמית יפרח: << אורח >> תודה רבה אדוני יושב-הראש על הדיון החשוב הזה. העובדה שב-7 באוקטובר לא חדרו מחבלים מגבול הצפון זה כמובן בגדר נס, והעובדה שאני כבר חודש אחרי ה-7 באוקטובר פניתי מתוך ההבנה וההיכרות שלי עם מושבי הצפון לראש הממשלה על מנת להקים מנהלת תקומה גם בצפון. הסיבה היא שיישובי הצפון – למי שמכיר אותם – גם מבחינת התשתית הפיזית שלהם, גם מבחינת הקהילה, גם מבחינת שירותי התרבות, שירותי הבריאות, הם נמצאים בפיגור אפילו ביחס למושבים בעוטף, והיה חייב להקים מנהלת תקומה על מנת להכניס את המושבים האלה לתוך תוכנית רב שנתית אסטרטגית על מנת לחזק אותם בכל האלמנטים האלה, ובעצם להעביר מסר אחד ברור, גם לאויבים שלנו, אבל בעיקר לתושבי הצפון ולחברי המושבים, שמדינת ישראל רואה בהם נכס אסטרטגי על מנת לחזק אותם ולהחזיר אותם בחזרה חזקים יותר ורבים יותר. לגבי השאלה של התקצוב, שמעתי ממנכ"ל משרד הפנים שאתם מתקצבים את האירוע הזה ב-3 מיליארד שקלים. במנהלת תקומה מדובר על תקציב של 18 מיליארד שקלים. ואני חוזר ואומר: המצב התשתיתי הפיזי התכנוני הקהילתי בצפון הוא הרבה יותר קשה מאשר ביישובים בעוטף עזה, ואני לא מדבר כמובן על היישובים שנהרסו ונחרבו. ולגבי השאלה של החוק, במדינת ישראל, אם לא יכניסו את שיקום הצפון לחוק וישאירו את השיקום לחסדי משרדים ותקציבים וממשלות שמתחלפות, הסיכוי שהדבר הזה יקרה הולך וקטן. ולכן הכניסו את ההתנתקות לחוק, ולכן התעקשנו שמנהלת תקומה תיכנס לחוק, מכיוון שמה שלא חוק במדינת ישראל, הסיכוי שהוא יקרה הולך וקטן. ולכן צריך להתעקש, אדוני יושב-הראש, לחוקק את החוק הזה, ולהביא את כל משרדי הממשלה ואת הכנסת ואת הממשלה לתמוך בחקיקה שתהיה שתהייה כזו שתחזיר ותייצר אופק אמיתי לצפון, ותעביר את המסר שאנחנו צריכים לתושבי הצפון שלמדינת ישראל איכפת גם מהתושבים, גם ברמה הקהילתית, גם ברמה החקלאית. ובעודנו מדברים פה בכל בוקר מגיעים חקלאים, מסכנים את חייהם, אוספים ביצים באישור הצבא בשעות מצומצמות. המשפחות שלהם נמצאות מפונות בצפון, והתסכול בקרב חברי המושבים ותושבי הצפון הולך וגדל מהיחס שמדינת ישראל נותנת להם בחודשים האחרונים, ולכן את המנהלת היה צריך להקים ממזמן. וכרגע צריך לדחוף כמה שיותר מהר את החקיקה הזאת ולקדם אותה ולקבע אותה לא בתקציבים שהם תקציבים שהם לא ראויים לשיקום הצפון, אלא בתקציבים ראויים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הנה בעודנו אזעקות בצפון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אזעקות בצפון. הם פשוט מחליטים על העוצמה, על המינון ועל העיתוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום עמית. << אורח >> עמית יפרח: << אורח >> משפט סיום. המסר שאתם תעבירו בדרך שבה מדינת ישראל תטפל במשבר הזה, זה בעצם יהיה העתיד של הצפון. ברגע שתשדרו את המסר שהצפון הוא נכס ותשקיעו את המשאבים הנדרשים, וצריך הרבה משאבים לשקם את הצפון, כך תבטיחו את הצמיחה הדמוגרפית, ולא את הצניחה הדמוגרפית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני צריך לעבוד עם מאיר יפרח על איך הוא גידל אותך להגיד משפט ואמרת נאום, אבל על זה נדבר עם אבא עליך. << אורח >> עמית יפרח: << אורח >> נושא חשוב שמצריך נאום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אדבר איתו עליך. אני מבקש עכשיו מיוחאי, מנהל הקהילה במנרה, ואחריו חבר הכנסת אלון שוסטר. << אורח >> יוחאי וולפין: << אורח >> תודה רבה אדוני יושב-הראש על ההזדמנות להשמיע את הקול של תושבי מנרה, ואני מרגיש פה גם שאני משמיע את קולם של שאר יישובי גבול הצפון, וזו גם הזדמנות לעשות זום אין ולראות מה המשמעות של כל הדיבור ששמענו עכשיו, הדיבור המאוד חשוב איך זה נראה בסוף גם בשטח. אז קהילת מנרה היא קהילה קטנה שהייתה עד ה-7 באוקטובר בצמיחה ובתנופה, אחרי 10 שנים מאתגרות אבל האופק היה נראה טוב וחיובי. והפינוי שלנו, כמו כל שאר תושבי הצפון קרה לא ב-7-8 באוקטובר, הוא קרה פורמלית ב-16 באוקטובר, אבל אנחנו, מההבנה שמסוכן להיות כרגע במנרה, פינינו את כל התושבים. והמשמעות של זה, שכשכבר קראנו לכולם להסדר המלונאי ב-16 באוקטובר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוחאי איפה אתה עכשיו? << אורח >> יוחאי וולפין: << אורח >> כרגע אני נמצא בקיבוץ כפר הנשיא, שבעצם הפך להיות סוג של החזית, כי רצועת הביטחון בעצם מדרום העמק ועד הגבול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שם אתה עם המשפחה? << אורח >> יוחאי וולפין: << אורח >> כן. אני עם המשפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי היית בפעם האחרונה במנרה ממש? << אורח >> יוחאי וולפין: << אורח >> בפעם האחרונה במנרה ממש לפני כחודשיים. מכיוון שכל קהילת מנרה, למעט כיתת הכוננות, מפונה ממנרה, אז אני נמצא איפה שהקהילה נמצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה תמונת המצב ביישוב מבחינת נזק בתים ותשתיות לפי המידע שלך? << אורח >> יוחאי וולפין: << אורח >> מתוך 155 דירות במנרה, סדר גודל של 100-105 דירות שנפגעו. יש כ-12 פגיעות ישירות של נ"ט, כל השאר פגיעות הדף. אבל גם הפגיעות הקלות, נגיד רק חלונות שהתנפצו, אז עם הגשם שנכנס לתוך הבתים, אני לא רוצה לחשוב על הרכוש שבפנים. בשורה התחתונה ייקח הרבה מאוד זמן לתקן את מנרה ואת שאר היישובים שניזוקו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אני יכול למקד אותך, יוחאי. הרי את מנרה לא ישקמו עד שנביא ביטחון לצפון או שקט. ועד אז מה אתה כמנהל קהילה דורש מהממשלה כרגע מיידית בצרכים המיידיים של הקהילה שלך? שים את האצבע על המרכיבים. << אורח >> יוחאי וולפין: << אורח >> אני אגיד את זה מאוד מדויק. קהילת מנרה זקוקה לפתרון זמני, לבית זמני, עד שנוכל לחזור הביתה. והבית הזמני, אני יכול לקדם אותו, אני חייב את המדינה ביחד איתי כדי לייצר פתרון שייתן למנרה לפחות שהות של שנה, יש האומרים אפילו שנתיים, עד שנוכל לחזור הביתה. זו השורה התחתונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לחברי יושב-הראש. אני לא אגע בתכנים, בצרכים, נראה לי בזבוז זמן. כולנו מבינים היטב שהמציאות בצפון היא שונה לחלוטין מבדרום. היא קשה מאוד ובעיקר אין לה אלגוריתם מתגלגל, אבני דרך, לחזרה הביתה. מה זו תקומה? תקומה זה מנגנון לקביעת תוכנית. אין בצפון, חברי יושב-הראש, אני מחדד מהן הנקודות שחסרות, אין לנו מנגנון לקביעת תוכנית ויישומה. אין הקצאה תקציבית, יש דיבורים באוויר, אין הקצאה תקציבית. ומה שנאמר פה בין השורות, תקומה זה מקום שבו ויתרו הפוליטיקאים, הדרג המדיני, על אגו פוליטי. אני שם בצד את האגו המקצועי. אלו שלוש הנקודות שצריכות להשתנות כאשר ברורה לנו מהי המשימה. משרד ראש הממשלה וראש הממשלה, במציאות שבה יחידות המשנה קרי המשרדים, אינם מסוגלים להגיע למבנה ארגוני, לא מסוגלים מסיבות שונות לתקצב, ולא מסוגלים לוותר על פרספקטיבה פוליטית, זה המקום שבו משרד ראש הממשלה דופק על השולחן, וראש הממשלה, אין מישהו אחר, צריך לתפקד. איך הוא אוהב להגיד, להיכנס לאירוע? להיכנס לאירוע. ולסדר את העניין הפשוט הזה שכל ראש רשות, כל הורה, יודע מה צריך לעשות בו. שני נושאים צריך לבצע, וזאת אחריות ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה, לוותר על אגו ארגוני של משרדים, ולוותר על אינטרסים פוליטיים של הדרג המדיני של השרים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. אם זה לא הולך אז הערוץ החקיקתי ידחוף אותם לכיוון הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אלון ברוך לגזיאל, מושב אבן מנחם. מנהל הקהילה או יושב-ראש ועד היישוב? << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> יושב-ראש הוועד, תודה מיכאל היקר. עצוב שאנחנו צריכים להגיע לפה בכלל. אבל שייקחו דוגמה אישית ממך, שאתה בא פעם בשבועיים עולה על אפוד ונשק ושומר בחניתה, ולפעמים באבן מנחם, כדי שלא יהיו מנותקים מהמצב האמיתית. אני כתבתי פה נאום אבל זה שלוש דפים ואתה קוטל את הזמן בתוך 20 שניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתישהו מגיע העניין משפט סיום אז אתה יודע, תתכונן. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> אל תקטע אותי מהר, אבל מדברים פה על השקעות ועניינים אבל כרגע לא נותנים לנו לחיות. אני במילואים מה-7 באוקטובר, היום באפטר שלי באתי לפה. דוידוביץ' לא שיקר שהוא נסע שלוש שעות וארבעים כדי להגיע לפה. כי כביש 6 הוא כבר לא כביש 6. הם צריכים לשלם לנו שניסע בו. דיבר פה חבר כנסת להאריך את כביש 6 עד הצפון כי אולי בעתיד יבואו צעירים לגור כי הדרך תתקצר, אז זה באמת חלום אוטופי, אנחנו רחוקים ממנו. אבל ברשותך, חייב להקים מנהלת כי מנהלת תזרז את השרים, את חברי הכנסת להיפטר מהאגו שלהם, ויזרזו אותם כן מה צריך לעשות. כל משרד יודע מה הוא צריך לעשות זה בטוח. אבל כשאני נעלב פה, נעלבתי מהבוקר כשאמרת שהדרום מקבל 18 ואני מקבל רק 3, זה מראה שאני שישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם את זה אתה לא מקבל, זה כתוב על הקרח. אין סעיף תקציבי כזה בתקציב 2024. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> זה מראה שאם אנחנו שישית מהדרום, אז אנחנו אפילו לא אלפית ממדינת תל אביב. אתם פשוט לא רואים את הצפון, אתם לא מבינים את הבעיה שיש בצפון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אין מה להשוות לתל אביב, תשווה לדרום. למה הכנסת את תל אביב פה עכשיו? << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> כי את מתל אביב לא? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> א' אני מיפו. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> יפו זה יותר יקר מתל אביב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כשאני קניתי את זה, זה היה בגרוש, חילקו לי בחינם. אבל עזוב אותך. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> את ההורים שלנו שפכו שם עם מים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אמרת נכון, זה 3 מיליארד וזה בסך הכול 18 על הדרום. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> אבל אפרת ברשותך, צריך לדרוש חקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנה זה הגיע משפט סיום. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> אתה חייב לתת לי עוד דקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> אני חייב שאתה תדרוש את זה, ותהפוך אותנו למיקוד לאומי. זה לא הגיוני שאנחנו צריכים להתחנן, בטח לא דוידוביץ'. אתה יודע מה עצוב? הפסיקו לבוא ראשי הערים וראשי המועצות מהצפון כי הם כבר לא מאמינים בכלום. נציג אחד, דוידוביץ' שהוא הלוחם היחידי שלנו, ועמית יפרח שהוא הנציג שלנו של כל המגזר היישובי שנלחמים, אבל אני מרגיש שהוא עם טורבו אבל הוא בניוטרל כי אין לו על מה לדחוף, אין כביש, אין טרמינל שהוא יכול לעגון בו ולהגיד חבר'ה אני צריך א' ב' ג'. מיכאל ברשותך, ובזה אני אסיים, אני לא מבקש ממך את העתיד, אני רוצה את ההווה עכשיו. אנחנו מפונים, אנחנו בכיתת הכוננות, זקנים קשישים שלא יכולים לאסוף ביצים, אנחנו אוספים במקומם. יש מתנדבים מקסימים מגוש שגב, מחיפה, ואני אתן לך דוגמה, ישוב כמו עצמון שעולים אנשים בחתך גילאים, לא יאמן, של 70, מתנדבים ואוספים ביצים תחת אש. ומנגד הממשלה משרד החקלאות, השירותים הווטרינרים תקועים באיזושהי היסטוריה אחורה של רפורמה שתוקעת אנשים מלגדל כרגע ביצים. הקיימות של הביצים יותר חשובה מהקיימות של הבן אדם. הגיע הזמן שהממשלה תצא מהחלום שהיא נמצאת, תתחבר לשטח. שלחתי לך את כל הסיכום לוואטסאפ האישי שלך, תתייחס אליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוך תודה. אתה יודע, המבחן של אותה מנהלת שאנחנו רוצים בחוק, או בינתיים מה שאתם מקימים שלושה משרדים, זה להקשיב לבעיה בחקלאות ולפתור אותה. לגעת בכל משרד, שתהיה מהירות ביצוע, מהירות החלטות. ניסים ואטורי, בבקשה חבר הכנסת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רגע לספר משהו לניסים ולכל החברים. אני מקבל באופן תכוף שיחות מאינדונזיה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתמול הם עברו לטלפון שלי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם עברו לשלך, וכאילו אתה חייגת אליי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זה לא אני הייתי, בטח לא אמרתי מה שהם כתבו שם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן, ודיברת באינדונזית. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> - - - הממשלה וכל מיני אז לא אני איימתי עליכם אלא הפוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה ואטורי. זו מתקפת סייבר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כול אני חושב שאם הכול היה מושלם אז לא היה צריך את החוק הזה, אני גם חלק מהחוק הזה, הצטרפתי למיכאל מיד. אני לא חושב שיש פה עניין פוליטי, גם אני, גם קרויזר, גם אלי חברי היקר, וחברי קואליציה, אופוזיציה, זה לא משנה, אנחנו כתושבי הצפון בפרט צריכים לדאוג לזה. אני חושב שזה חמור מאוד שאין סעיף בתקציב, וכן ראש הממשלה דיבר על 3-3.5 מיליארד שקלים, זה צריך להיות כבר בתקציב, לא ייתכן שזה לא נמצא. אולי צריך לזמן את שר האוצר שיגיד איפה זה נמצא. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאני שמעתי שוויכוחים פוליטיים שרוצים שמרד מסוים יקבל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין פה עניין של ויכוחים פוליטים אני אומר את זה חד משמעית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמעתי דברים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניכם צודקים. הוא אומר פוליטי זה לא בין הליכוד למחנה הממלכתי, זה בתוך אגו של משרדים וגופים. זה לא פוליטי, זה אגו בין טריטוריות מקצועיות, זה הסיפור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ככה זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תכף את אומרת את כל הנאום שלך, עוד רגע. אבל זה היה הפתיח. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מקווה שאתה לא רומז אליי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואטורי אני אתן לך להשלים. כשמגיע לפה מנכ"ל משרד ממשלתי רציני ויושב פה מההתחלה ועד הסוף אני תמיד זוכר את מה שהמורה אומרת לאלה שהגיעו בזמן לכיתה, איפה המאחרים? הם ננזפים. הוא פה, הוא איתנו. הוא יעשה כל מה שהוא יכול. היינו רוצים את כל המנכ"לים פה באותה רצינות אבל אני שמח שאתה פה, גם כשאתה שומע דברים קשים זה טוב. אתה ראית דברים מספיק מורכבים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני שמח שמנכ"ל משרד הפנים נמצא פה, רונן פרץ אני מכיר אותו לא מהיום אבל אני חושב שהוא לא הבעיה שלנו. אני יודע את הרצון שלו ואת המוטיבציה שלו לפעול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד כמו שאמרת למיקרופון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא הבעיה, הוא הפתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה ואטורי תמשיך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תגידו לי כשכולכם דיברתם הייתי כמו סליחה, עשיתי תנועות בשפתיים ולא דיברתי, ממש התאמצתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תגיד כל מה שאתה רוצה ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בקיצור, מה שאני חושב זה שאי אפשר להתעלם מהמציאות. מה שקורה בצפון היום, אנחנו לפני הפתיחה בכלל, עוד לא חיסלנו את חיזבאללה, לא הרחקנו אותם מהגבול, אנחנו עוד לפני האסון הגדול של הצפון, ובכלל אנחנו לא נסכים לחזור למצב הקודם שהיה כאן. מה שהיה לפני שקרה האסון בדרום זה לא המצב שאנחנו צריכים עכשיו. אף אחד לא חוזר לדרום גם כן עכשיו. שימו לב, צה"ל נמצא תכף ברפיח, נושק ברפיח, כמו שהיום חיזבאללה נדחוק אותו לביירות, זה לא קורה עדיין. ולכן אנחנו לא נוכל לחזור למצב הקודם אזרחים לא יחזרו לאזורים האלה אחרי ההלם של מה שקרה בדרום. כדי להחזיר את האזרחים אנחנו צריכים לעשות מספר דברים, החוק שלי שעד דונם לחיילי צה"ל, צריך להחזיר אותו על השולחן, לתת להם מגרשים ושיבנו, כמו שנותנים למיעוטים כך צריך לתת גם ליהודים, הם לא צריכים להיות מופלים לרעה. זה אחד. לגבי הרכבת שחברי יצחק קרויזר אמר, חבר הכנסת, יש את הרכבת שאמורה להגיע למחניים וכן הלאה, להביא אותה עד לדוידוביץ' שם, לא לחשוש, ככה אנחנו מפתחים את הצפון. אנחנו לא נוותר על מיגונים לצפון, לא נחזור למצב הקודם שהכול בסדר, יהיה בסדר, ואנחנו יושבים בבתים בכפרים ובמושבים בבתים שאם אתה יורה עליו כדור הבית קורס כולו. צריכים לפתח את הצפון, הפעם לא נוותר על תוכנית לצפון שהייתה בעבר וכל התוכניות האלה להחזיר אותן לשולחן, מדובר במיליארדים. צריך להתכונן לזה בתקציב, אני לא מבין איך האוצר – ואני לא מאשים אותך באופן אישי כי זה צריך לבוא יותר מלמעלה – לא מבין איך האוצר מתכונן לתקציב כזה ולא לוקח בחשבון את הצפון. הרי זה בור תקציבי שיגיע אליכם מתישהו וזה ישפיע על כל המערכת. יכול להיות שצריך לקזז ממשרדים, לא יודע מאיפה. האוצר צריך למצוא את המקור התקציבי כדי להשקיע בצפון, וזה יצטרך לקרות. לא יקרה כך, אנחנו נגיש את החוק שלנו, אנחנו נמשיך הלאה ונקים את המנהלת לצפון באותה מידה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן ואחריה רון גמזו נציג היישובים הלא מפונים. השתדלו להיות קצרים, אנשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואטורי באופן מטורף אני מסכימה איתך עם כל מילה. חלום שלי שבישיבת סיעה היום כל מה שאמרת, כל מה שחברי הקואליציה שלכם אמרו, תגידו לראש הממשלה שאמור להחליט על כל זה ולא לבוא להתלונן פה, זה אחד. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כמו שאת מכירה אותי, אני לא חושש לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מהמם, תעדכן אותי איך הלך לך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש הדלפות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, מה לעשות. דבר שני מיכאל, עם כמה שאתם רוצים לעשות העתק הדבק לדרום, הממשלה הזאת מזניחה גם את הדרום וגם את הצפון, כי עם כל הכבוד לתוכניות התקומה לדרום, ברגע שמקצצים 15% מהתקציב של המגזר הערבי, כל הדרום הלך לאכול אותה בגלל זה, כולנו נסבול. אז עם כל הכבוד לתקומה של הדרום, זה לא אותו דבר. עוד דבר זה שאני מבינה אותך שאתה דורש חקיקה, אבל זה לא תקין שרק בזכות חקיקה הדברים מתנהלים פה. אתם לא צריכים לדרוש חקיקה. לא הגיוני שארבעה חודשים מאז שנפתחה המלחמה ועדיין אין מנהלת תקומה לצפון, שאפשר להעביר אותה רק בחקיקה. עכשיו, עם כל הכבוד החקיקה רק הוגשה. אתה יודע כמה זמן לוקח להעביר תהליך חקיקה. ולפני פסח הכנסת הזאת יוצאת לפגרה אז מה? אז נחכה לחקיקה עד שתהיה מנהלת תקומה? איפה נשמע דבר כזה? כמי שמעבר לבני אדם, מעניין אותה, מה לעשות, גם בעלי חיים. בוא תספר לי אתה כמה עופות הושמדו בצפון? יש תוכנית למשרד החקלאות? אנשים שוכחים שהצפון הוא האסם של המדינה, אסם המזון של המדינה. ולמשרד החקלאות – לפחות מכמה שאני יודעת, תקן אותי אם אני טועה – אין שום תוכניות, לא להווה, לא לעתיד, לא לתקציבים, לכלום, שום משרד לא הציג תוכניות קדימה. אולי משרד הפנים אבל באמת שאני לא יודעת, אני לא רוצה לדבר סתם. פשוט אני מאוד מעריכה את השר, אני מניחה שדווקא שם יש כן תוכניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אפשר משפטי סיום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דבר אחרון משפט סיום, כשאומרים לי שיש תקציב – ובשבוע שעבר עברתי מדיון לדיון – אה לא יש תקציב להציל את תנועות הנוער, יש תקציב לזה יש תקציב, אבל אף אחד לא מראה לנו סעיף תקציבי מאיפה הכסף הזה נלקח? ולכן עד שאני לא רואה סעיף תקציבי ומבינה מאיפה הכסף הזה נלקח, מבחינתי זה באוויר. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אהרון גמזו, קצר ולעניין. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> חלקכם כבר מכירים אותי, אני אהרון גמזו מכפר סאלד, פליט במדינה, כי תנו לי לעדכן אתכם אין מלחמה בצפון, 3.5 קילומטרים מהגבול אין מלחמה, אנחנו חיים רגיל כמו בראשון, כמו בכל מקום אחר עם טיפה הגבלות. איך המדינה ענתה לבג"ץ? קושי בקיום שגרה, ככה אנחנו נחשבים. ילדים נוסעים בהסעות עם כיתות כוננות. ילדים א' ב' ג' ד' לומדים ביחד עם מורה אחד. נ"טים כשיש נפילה ואז יש אזעקה כי הולך להגיע עוד נ"ט. קריית שמונה אמרו לנו אל תתקרבו לשם, אז מה אנחנו אמורים לעשות? רציתי לספר לך כבוד יושב-הראש שאני כבר סיימתי סיבוב שלם, זאת הייתה הוועדה הראשונה שלי כאן, ואתה הבנת את המצב של אלה שלא פונו או נעקרו, והפנית אותנו לוועדת חוץ וביטחון, וזו הפעם הראשונה שישבנו עם משרדי הממשלה. אז ישב משרד האוצר וסיפר על מה העצמאים מקבלים, לא קשור לאירוע. ישב משרד ראש הממשלה ומה אמר? מה המפונים מקבלים, עוד פעם לא קשור לאירוע. ישב הצבא ואמר תקשיבו אנחנו פינינו עד 3.5 קילומטרים כי זה מה שהיה צריך מבצעית, עוד פעם לא קשור לאירוע. ואנחנו נשארנו שם, ואז הפנו את זה אליך מנכ"ל משרד הפנים, ומה עוד נאמר? אם זה לא יתקדם אז אנחנו נקיים עוד דיון דחוף. אז לא התקדם, אפילו הלכנו אחורה. למקרה מי שיודע בחודשיים האחרונים המצב נהיה מאוד גרוע בצפון. ומה מבקשים מאיתנו? אני שואל אותכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהרון, אתה תתכנן את משפטי הסיום שלך, אבל אני אומר, רונן, יש שם את הסיפור של גליל עליון ומקומות אחרים, שראש מועצה, לא בפזיזות, באחריות, אמר אני בוחר לפנות עוד כמה יישובים, אני לוקח אחריות כי אני דואג, וצריך לגבות את ראשי הרשויות הללו. אנחנו לא יכולים להגיד אתם הכי חשובים לנו, אתם לבנת הייסוד של החוסן הלאומי, וכן הוא קיבל החלטה לפנות עוד שני יישובים וזה עולה לו כמה מיליונים, הוא צריך להביא תרומות לדבר הזה? צריך לגבות את גיורא זלץ, להשלים מה שצריך, זה לא הרבה כסף, זה גרושים במונחים של כמה המלחמה הזאת תעלה לנו. ואני אומר לך שאני אמרתי גם בתקשורת, רונן, שאומרים לי שהממשלה עובדת, אני אומר תספרו את זה לראשי הערים. כשיש נאום רמטכ"ל, ראש ממשלה וואו איזה חוסן לאומי יש, איזה קהילות, איזה עמידות בחוסן, איזה רוח גבית הם נותנים לצבא לעשות את תפקידו, אז אני אומר בוא נשאל ראשי רשויות, אתם מרוצים מההתייחסות ומהפתרונות שאתם מקבלים? במקרה הטוב הם שותקים, במקרה הרע הם אומרים דברים קשים מאוד על היחס ועל הפתרונות שהם מקבלים. אותו קצב של ניהול מלחמה צריך להיות קצב של ניהול אזרחים, והאזרחים פה הם המלחמה. מי שלא הבין את זה לא יכול לנהל מלחמה. הרי מה הצבא מנסה לעשות? להביא ביטחון לקו העימות, להביא ביטחון לעוטף עזה. אז הוא לא יתייחס עכשיו כל יום למה שקורה עם האזרחים באותו קצב שיש לנו תוכנית מבצעית בעזה? זה לא אותו קצב. כבר כבשנו את עזה אבל לא שמנו מיליארדים זמינים, ואני צריך לשמוע ראשי רשויות שיבואו לכנסת ויגידו, כן ראשי רשויות באו ואמרו, נגב גליל באו ונתן לנו כסף מהר ובזמן, זה משרד קטן. אנחנו צריכים משרדים אסטרטגיים. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אני יכול להתייחס רגע בקצה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן בוודאי, אתה גם תקבל בסוף את האפשרות. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> לנקודה הספציפית הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן אתה יכול. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> כמו שאמרתי בתחילת המלחמה, מאוקטובר עד ה-31 בדצמבר, משרד הפנים העביר לרשויות המפונות למעלה מ-130 מיליון שקלים לשוטף. בנוסף, לא קשור לשיפוי ארנונה ולא קשור לשום דבר אחר, בעקבות צרכי המלחמה למעלה מ-100 מיליון שקלים. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> לאזרחים זה לא הגיע. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אני לא עובד מול אזרחים, אני עובד מול רשויות מקומיות. למעלה מ-100 מיליון שקלים לכל צורך שהם צריכים. אני לא שאלתי אותם כרגולטור, לא שאלתי אותם מה אתם עושים עם הכסף או לאן הוא הולך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעבדו מה שנקרא. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> וזה לא מעט כסף, כולם משווים פה לדרום לתקומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה מבורך. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> לדעתי זה יותר מתקומה אפילו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל רונן, לפעולה הזאת אנחנו מצדיעים. אבל לך מוגבל הכסף ואתה עולה לצפון ואתה רואה שהסיפור גדול יותר מה-100 מיליון שלרשותך, ואתה צריך 4 מיליארד בכיס באותה אפקטיביות. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> אז בוא גם את זה נדייק. אתה שואל אותי עכשיו כמנכ"ל משרד הפנים ברמה המקצועית לצורך התנהלות הרשות בזמן המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק רשות כי זה גם קהילות. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> הרשות - - - העלות בזמן המלחמה. את הכסף שהם קיבלו הוא מספיק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הבעיה היא לא רק רשות, היא כל יישוב, היא תשתיות, היא חינוך. לא רק דברים של הפנים. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> לא, זה סיפור אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אני לוקח את האנלוגיה שלך, באותה מהירות שבאת לצפון ואמרת לראש רשות קח 100 מיליון תטפל בבעיות, הממשלה הייתה צריכה להגיד קח לחינוך, קח לרפואה, קח לטיפולים נפשיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין, יש שם קהילות מרוסקות, גם בדרום וגם בצפון. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> שאלת אותי אם אני מרגיש בנוח, אז אני מרגיש בנוח מאוד מביקורות, אין לי בעיה לקבל ביקורות מי שמכיר אותי, אבל במשפט הבא אני לא ארגיש בנוח. למה? כי אני מוצא את עצמי כאן, כמנכ"ל משרד הפנים, שאני צריך להחמיא למשרד האוצר גם כן, וזו לא תחושה קלה. אבל אני אומר לך את האמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה זה אירוע חד פעמי, לא לתעד את זה. << אורח >> רונן פרץ: << אורח >> כשאני הייתי צריך עבור תושבי הצפון והרשויות במקום לא קיבלתי ממשרד האוצר, לא היה אירוע כזה. אם זה במפונים, בואו, המפונים היום חווים סבל קשה, אבל מי שמשלם את זה, זה מיליארדים. מישהו היום משלם את מוסדות החינוך? אני הייתי אישית בחנוכה של בתי ספר של קריית שמונה בין באילת, בין בטבריה ובין במקומות אחרים. האם הוא מספיק? אף פעם הוא לא מספיק. אבל לבוא ולהגיד חברים המדינה לא נעלמה או לא קיימת זה לא נכון, זו אמירה שהיא לא נכונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא חושב שזה נאמר, אבל אני חושב שיש פה מין הסכמות וויכוח מיותר. מה שהמדינה עשתה בתוך כמה שבועות להגיב מהר, היא הגיבה. אבל עברו ארבעה חודשים וחצי ויהיו עוד ארבעה חודשים. ועכשיו זה אירוע של שמונה חודשים של משבר ביישובים וקהילות. ושם אתה מסכים איתי שהמענה הראשוני הוא לא המענה ארוך הטווח, ועבורו אין תקציב ברור ואין דרכי פעולה מהירות. הסמכות שלך כמנכ"ל פנים לתת 100 מיליון גמיש לא קיימת היום בממשלה ללכת לרשויות להיבטים אחרים. לא של החוסן הכלכלי של הרשות, ולבעיות מיוחדות. אבל אנחנו הפרענו לך, משפטי סיום גמזו. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> דבר ראשון ה-100 מיליון האלה חולקו בין כל הרשויות שפונו אצלנו. למשל קריית שמונה שיש לה מספר גדול של תושבים לקחה חלק מאוד גדול מזה. אלינו לאזרחים לא הגיע כלום. אז מה 100 המיליון האלה עוזרים למשפחה שיש לה כבר 60,000 שקל חובות כי היא לא יכולה לחיות ביישוב שלה? מה זה עוזר? אני לא מבין את התשובה הזאת. אנחנו שומעים את הדברים, את ה-100 מיליון האלה כבר ישיבה שלישית, מה אנחנו אמורים לעשות? רונן אתה מוזמן לבוא אלינו, ילדים נוסעים עם כיתת כוננות עם רובים לבית הספר, נשארים שם, אין מיגון בבית הספר, אין מיגון. לומדים א' ב' ג' ביד עם מורה אחת. אין בכלל חינוך, אין תעסוקה באזור, אין שם כלום, וכל זה למה? כי זה 3.5 קילומטר וטיפה, ואין מלחמה בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המבחן זה המקרים המיוחדים, הבעיות המיוחדות, הדברים שראשי רשויות מציפים שלא כוסו בתקצוב הגורף ובקריטריונים הממשלתיים. אבל חבר'ה אני יש לי 10 דקות לסיים. אתה אחרון ואחר כך הוא ואחר כך אני, אבל לפני זה סגלוביץ חבר הכנסת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נאמר מקודם, אני לא יודע אם לצחוק או לצחוק, זה לא פוליטי. מה זאת אומרת לא פוליטי? פוליטי באבוהה פוליטי. יש תקציב מדינה למדינת ישראל, תוכנית שיקום לצפון לא קיימת. נקודה. אין תוכנית לאומית, אין בעל הבית על האירוע, אין שר, כאילו חסרים שרים מישהו שיתנדב וייקח את העניין הזה. ולכן אני אומר שזה סיפור פוליטי זה לא סיפור לא פוליטי, צריך להתייחס אליו פוליטי. ואני פונה לחבריי בקואליציה, אנחנו גם נהיה איתכם שם. הולך לעבור תקציב, אני ראיתי אותכם עושים עבודה מאוד יפה לדברים מאוד הזויים. תעשו עבודה יפה שהתחייבת בפועל לדברים, תגידו סטופ, תעצרו את הכול, אל תתנו לשום דבר לזוז. אני כמובן מצטרף לכל הצעת חוק, אבל אם רוצים שיקרה משהו באמת צריך תוכנית לאומית, מישהו או מישהי שייקח ויגיד זו העבודה שלי, על זה אני קם בבוקר מחר, על זה אני נוסע כל הזמן, על זה אני מדבר, ואני יודע מה אני עושה, וזה לא עניין של כסף, לפני הכסף צריך קשב וצריך שכל. אין קשב אין שכל. ערלי לב, אין לי מילה אחרת, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלוואי וכולם היו חדים ותמציתיים כמוך סגלוביץ, תודה רבה לך. חברת הכנסת לימור סון הר מלך בבקשה, תודה שאת איתנו. אנחנו עכשיו שואלים מי ממשרדי הממשלה שלא קיבל זכות דיבור מאוד רוצה להגיד משהו? כל אחד ממש תמציתי להציג את עצמו בבקשה. הסבר מה כבר עשינו לא מעניין, מה הולך להיות ומהר? זה נשמע טוב. בבקשה. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> בוקר טוב אדוני יושב-הראש, בוקר טוב לכולם. גיל מנהלת מגן לצפון משרד הביטחון. את מה שעשיו אני לא אגיד אבל יש תוכנית כרגע בשיתוף עם משרד האוצר על 1.46 מיליארד שקלים למיגון הצפון. כשאני אומר מיגון הצפון אני מדבר על כ-6,500 ממ"דים ביישובים של 0-2 קילומטרים בשלב הזה. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> בוא תגור 2-4 ותשכנע אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוך אני צריך דקה מכל נציג אני לא יכול עכשיו. כן תמשיך. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> כ-6,500 ממ"דים ומוסדות חינוך בטווח של 0-9 קילומטר כולל מיגון שלהם. כפי שציינו פה אין מיגון בבתי הספר אז יש את זה בתוכנית. שיקום של מקלטים אנחנו כבר עובדים, עשינו למעלה מ-700 מקלטים בשיקום במהלך חצי השנה האחרונה. התחלנו לפני המלחמה בקריית שמונה ובמהלך המלחמה שיקמנו את מעלות, את נהריה, את אשקלון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלומי, קריית שמונה. << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> קריית שמונה עשינו 237 מקלטים, בשלומי יש תוכנית לכ-700-800 ממ"דים בשלב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה גיל, מי עוד רוצה לדבר? בבקשה קצר לפי הסדר. דקה כל אחד. נראה אתכם, להציג את עצמכם דקה לפגוע בול בנושא שלכם. << אורח >> משה קקון: << אורח >> משה קקון, לובי 1701 אני מקריית שמונה. היום לפני 42 שנים נולדתי, ארבה חודשים אחר כך הייתה מלחמת שלום הגליל, אבא שלי שכל את אח שלו שם. מאז אני כנער עברתי מבצעים ענבי זעם, דין וחשבון. בשנת 2000 הייתי בי"ב כשצה"ל יצא מלבנון, בשנת 2006 נולדה לי הבת במלחמת לבנון השנייה, והיום אני עם הילדים שלי מפונה כבר ארבעה חודשים במלון כמו פליט במדינה שלי. הלובי שהקמנו היה בעניין בטחוני אבל ביטחון זה לא רק צה"ל ומיגון ודברים שאנחנו דורשים, זה גם חוסן וודאות. וזה שהיום אומרים כמו שאמרת דוידוביץ' על מה שקרה בישרוטל, אנשים לא יודעים מה קורה איתם בשבוע הבא, אנשים שכרו דירות, אנשים נמצאים במלונות, לא יודעים מה קורה איתם בשבוע הבא, אין ודאות. אני חלק מקהילה שהביאה הגירה חיובית לקריית שמונה אחרי הרבה מאוד שנים, והקהילה הזאת מפוזרת בכל המדינה, ורוצים ודאות, רוצים שהמדינה תשנה את הדיסקט. 75 שנים המדינה חושבת מהמרכז לגבולות, תהפכו את זה, תחשבו מהגבולות למרכז. תשנו את זה. מחר י"א באדר, לא יהיה טקס של הממשלה, האריה השואג הוא יהיה שומם לגמרי. איפה האמירה של טרומפלדור? 100 שנה מהדהדת לנו קדימה. מה המדינה היום יודעת לתת 100 שנים קדימה לדורות הבאים לילדים שלי? זאת השאלה שצריך לשאול אתכם, מתווכחים פה איך יעשו חוק לא חוק, תדפקו על השולחן ותקדמו את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, הזמן שלכם משמעותי ואנחנו ניתן להרבה פה בכנסת. יפתח בנבנישתי בזום, מנכ"ל מרכז משאבים מרכזי חוסן צפון. << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> אנחנו מפעילים את מרכזי החוסן בצפון שפועלים וקיימים בזכות העבודה של ראשי הרשויות והוועדה הזו, ואנחנו מטפלים בעשרות אלפי אנשי הצפון מפונים ולא מפונים. ואני רוצה להגיד דבר אחד מאוד חשוב כי אין זמן. בסוף לחוסן יש מרכיבים, אני יודע שכולם משתמשים במילה חוסן, אבל לחוסן אנחנו פיתחנו מדד שהוא מודד, יש לו מרכיבים, ורוב המרכיבים האלה נפגעו באופן חריף ביותר בעקבות המלחמה הזאת והצפון באמת פגוע מאוד והקמה של מנהלת משמעה אמירה של הממשלה, של המנהיגות, אנחנו איתכם, אנחנו חושבים אתכם קדימה. ויוחאי וולפין חברי שאומר אני פה צריך שתעזרו לי לחשוב על העתיד, לפחות על ביניים וקדימה לבצע של הקהילה שלי, אומר בעצם כרגע אני לבד. ואותו תושב קם היום והוא לבד והמשפחה לבד, והמשפחות מתפרקות כי אין אף אחד שנותן להם תחושה שהוא אוסף אותם בעתיד, ביניים שלהם, ועתידי. ואנחנו מאוד תומכים במה שנעשה פה ובאמירה שנאמרת פה, כי הקהילות מתפרקות, ואם אין מנהיגות ואין אמון ואין תחושה שמישהו מחזיק ביחד איתנו, תושבי הצפון, את העתיד שלנו, אז אנחנו נתפרק. והתוצאה היא הגירה שלילית ועזיבה של כוחות הצפון, ובאמת נחזור עשרות שנים אחורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה יפתח, ואני מקווה שיהיו גם תקציבים מוגדלים למרכזי החוסן, כי הצרכים שם עלו במאות אחוזים. הלאה, סבב, דקה כל אחד. << אורח >> ענבל בן אלי: << אורח >> ענבל בן אלי, אני מאגף גליל במשרד נגב גליל והחוסן הלאומי. אני כן רוצה להגיד כמה דברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך דקה, תנצלי. << אורח >> ענבל בן אלי: << אורח >> אנחנו משרד שיודע לעבוד מהר. אמרתם את זה, אנחנו קטנים, זריזים. היינו הראשונים להגיב, גם לרשויות מפונות, גם לרשויות קולטות וגם להצטיידות בחירום לרשויות שהם 0-9 קילומטר, וגם ממש בימים הקרובים, לדעתי בשבוע הבא אפילו ייצא עוד קול קורא נוסף לרשויות 0-9 קילומטר. אנחנו משרד שיודע, שרואה את השטח, אנחנו שומעים את ראשי הרשויות, ואנחנו כמובן נמשיך לתת מענים אם זה במסגרת מנהלת ואם זה במסגרת החלטת ממשלה של משרד הפנים לטובת שיקום של הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד נגב גליל היה מאוים מתוך הממשלה על קיומו ותקציביו, אבל קיבל מכתב של מעל 100 ראשי רשויות בנגב ובגליל שאומרים המשרד הזה טיפל בנו היטב ושימו את הכסף שם כי אנחנו מרוצים. על הסטנדרט הזה צריך לשמור. << אורח >> ענבל בן אלי: << אורח >> בסוף זו שאלה של תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נמשיך בבקשה. << אורח >> שלומית אבני וקנין: << אורח >> שלום, שלומית אבני ממשרד הרווחה. אני רוצה להגיד שצרכי רווחה גדלו כמובן משמעותית מאוד בצפון. אנחנו מדברים על מצבים רגשיים מורכבים, הלחץ על כל הסיפור של התא המשפחתי, בוודאי בחשיפה של המפונים במלונות. תפקוד של אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים שיורד בעקבות היציאה מהבית והעקירות. הנושא של צעירים ומצבי סיכון כמו התמכרות, אלימות ופגיעות מיניות. אין ספק שאנחנו זקוקים לעשות הרבה יותר עבור הצפון. אני אגיד ארבעה דגשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא הזכרתי את המשרד שלך, אבל מרגי עושה עבודה מעולה, שלא נתבלבל. זה אחד המשרדים שעובד במלחמה כמו שצריך, ומי שעובד טוב נגיד עליו מילה טובה, ומי שפחות לא נגיד. << אורח >> שלומית אבני וקנין: << אורח >> ונרצה להמשיך לעבוד ולהרחיב. גם בתחום מרכזי החוסן שהוזכרו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להמשיך, בדיוק. לשים שם כסף בתקציב 2024, להגדיל את התקציבים של מרכזי החוסן במאות אחוזים, שיהיו כלים לרשויות לטפל באנשים, גם במקום של מפונים וגם בשיבה שלהם. תודה רבה שלומית וקנין, זה יותר טוב מאבני, זה השם של אמא שלי. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, שמי מלי טופצ'יאשוילי, אני מנהלת מחלקת מדיניות בתנועה ישראלית. תנועה ישראלית היא תנועה שבאה לשנות את שיטת הממשל ולפעול לקידום ביזור סמכויות והקמת רובד אזורי במדינת ישראל. אנחנו גם תנועת שטח. אנחנו פועלים ב-20 ערים במדינת ישראל, יש לנו 35 ועדי שכונות, אנחנו מאוד מחוברים לשטח. הנתון שאני רוצה לדבר עליו שאמור לזעזע את ממשלת ישראל זה ש-40% מתושבי הצפון לא מתכוונים לחזור לבתיהם, זה נתון שממשלת ישראל פשוט מתעלמת ממנו כאילו הוא לא קיים. אני רוצה לשבח דווקא את משרד הפנים, אני חושבת שמשרד הפנים הוא המשרד היחידי שיודע לתקשר עם ראשי הרשויות. יש לנו שר מצטיין, באמת. אבל אני חושבת שיש פה בעיה הרבה יותר עמוקה שמדינת ישראל סוחבת הרבה שנים, שזה ריכוז הסמכויות. שר האוצר לפני משהו כמו חודשיים-שלושה ישב עם יו"ר השלטון המקומי ודיבר על ביזור סמכויות לרשויות המקומיות. באמת מדהים, כל הכבוד. אני לא ראיתי בתקציב המדינה, באף חקיקה, באף שום דבר שקרה בשנה האחרונה – ותאמינו לי שאני עוקבת – שום דבר שקשור לביזור סמכויות או ביזור תקציבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום כי את התהליך של אזוריות לא נפתור היום, וגם האזוריות הקיימת עוד לא מטופלת. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> אז אני חושבת אדוני, שכדי להציל את הצפון, שזה לא רשות אחת, והצפון הוא לא רק רשות אחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש להם אשכולות, הקימו. אבל יש המון עבודה על אזוריות. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> אני לא אכנס לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת שאם היו בכנסת 20 ח"כים לפי חוק מהגליל ו-20 ח"כים מהנגב היה הרבה יותר כסף לנגב והגליל. מדינת ישראל, הבחירות שלה הארציות אין אזוריות. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> רובד אזורי זה לא קשור לבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הייתה ייצוגיות אזורית בישראל, חלקית. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> אז אולי לא היה כל כך הרבה פוליטיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היה ייצוג לנגב ולגליל פוליטי עוצמתי. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> ככה צריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובואי תראי חבר קונגרס או סנאט שלא משרת את מדינתו וקהילתו, שנבחר בקהילה ובמדינה שלו. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> אני רק אגיד משפט אחד קצר. אני חושבת שהשר דרעי ב-2020 לפני כל מערכות הבחירות, חמש מערכות הבחירות שטרפו את הקלפים, באמת קידם תוכנית לקידום רובד אזורי במדינת ישראל. היה צוות שישב ודיבר על זה, והחשיבות היא מדהימה. כל ראשי האשכולות גם היו שם, אבל לא ניכנס לזה, אבל אני חושבת שצריך לאמץ את המסקנות האלה ולקדם את הצפון ואת הדרום כאזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חברים, קצר. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> קצר מאוד, רפאל מלובי 1701 תושב קריית שמונה. אני רוצה להגיד א' קודם כול שאנחנו השקופים החדשים, דיברנו על זה גם בוועדות הקודמות. אנחנו השקופים החדשים צריך להגיד את זה. אני לא רוצה להגיד אזרחים סוג ב', אני לא רוצה להרגיש סוג ב', אני אומר שקופים חדשים כי אף אחד לא רואה אותנו. אני אומר שהמדינה משקיעה מיליארדים, אני חושב שהפינוי של קריית שמונה לבד זה באזור הרבע מיליארד שקלים בחודש, זה המון כסף ועדיין אני חושב שאם תושב מרגיש שלא רואים אותו אז אנחנו בבעיה, זה דבר ראשון. דבר שני, אחרי כל הדיבורים פה ודיבורים חשובים ויפים, הדבר שצריך לעשות זה ללכת ולתקוע יתד בגליל, שיהיה לנו לארן לחזור. נאמר פה שיש 40% לא רוצים לחזור. חלק בטוח חלק לא בטוח לא משנה. יתד בגליל זה אומר כאן בונים רכבת, כאן תקום תחנת רכבת שלט, כאן תקום אוניברסיטה, שלט. זה דבר שצריך לעשות היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תקנה את השלט, תקנה את עבודות העפר. אני ראיתי שלטים שהמתכת נמסה ועד היום מחפשים את הטרקטור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה לא רוצה להסתפק בזה, ראינו הרבה שלטים שנשארו יתומים. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> ראיתי גם עבודות עפר, אבל דיבורים של 30 שנים אנחנו חווים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה צודק. 1701 זו יוזמה יפה, היא באה מלמטה, אנחנו ניתן לה גב ונשמיע אותה תמיד. עוד חבר'ה? שנספיק, שלא נקפח אף אחד היום, קדימה. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> יורם אזולאי, מנכ"ל אשכול רשויות גליל מזרחי. אני חושב שהאזוריות והאשכולות הם הפתרון העתידי. אבל אם אני מסתכל על מנהלת וזה הדיון, אני חושב שלא נקרא לה מנהלת תקומה, כי תקומה באה אחרי משהו ואני רוצה להסתכל בראייה של מנהלת עוטף צפוני שמשלבת גם את גליל מזרחי, גם את גליל מערבי, גם את קו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם את הגולן. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> ברור גליל גולן. וזה בדיוק השם שצריך להיות העוטף הצפוני. דבר אחד אני רוצה להעביר, אין קהילה, הקהילה לא קיימת. קריית שמונה במעל 200 בתי מלון, אין קהילות. אני רוצה להביא לכם סיפור, אני יליד קריית שמונה גדלתי מתחת למיטה 50 שנים. שאלתי את אבא שלי בן 79 שישן בטבריה, אתמול, אבא מה שלומך? הוא אמר לי אני כמו בהמה. אני אוכל והולך לחדר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מזעזע. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אני רוצה שכשאבא שלי יחזור לקריית שמונה, והאחים שלי שלא ראיתי אותם כבר הרבה מאוד זמן כי אני במילואים, הם יוכלו לחזור למקום פורח עם חזון ותקווה. ולכן אני רוצה להגיד לך תודה, כי לפני חמישה חודשים היית בגולן, ואם לא היית דואג למרכזי החוסן לתקציב היינו נכנסים למערכה הזאת במצב משברי, ואתה היית הראשון לזהות את מרכזי החוסן. על 5 מיליון שקלים שהצילו אותנו ביציאה לדרך. ולכן קהילה, נשים את הקהילה במרכז, וכלכלה. כי היום בתי הספר שהוקמו בביג עפולה לומדים שעה אנגלית בשבוע, שעה מדעים בשבוע. שלוש שעות. אתם יודעים איך ההורים קוראים לזה? בייביסיטר. אני אומר לכם, המנהלת חייבת לקום, היא יכולה לקום גם במשרד הפנים. הסיבה שמשרד הפנים כי הוא היחיד שרואה את הרשויות, יש לו הסתכלות שלמה, כי כשרשות מתקשה היא פונה למשרד הפנים, כשרשות איתנה היא מוכרת למשרד הפנים. לאן הגענו? יש משרד שזה התפקיד שלו, רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום יורם. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אורית דניסמן, חברה שלי 30 שנים או לא יודע, בערך. קדימה אורית. מנהלת התכנון האסטרטגי של ולנסי. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> כבר לא, לשעבר. ד"ר אורית דגני דיניסמן, אני מומחית לקהילות ושלטון אזורי במרחב הכפרי. ואני רוצה לברך על היוזמה הזאת להקמת מנהלת, אני חושבת שמנהלת זה דבר חשוב בעיקר בהיבט של התכלול של המשרדים. כל משרד עובד באופן נפרד אבל יש חשיבות לראות את ראיית העל. בעיקר חשוב שהמנהלת הזאת תעבוד עם השטח, שתהיה מחוברת לצרכים של השטח. וחשוב מאוד שהיא תהיה נטולת בירוקרטיות, מסלול ירוק לפתרון בעיות מיידיות, גם למפוני וגם ללא מפונים. כל צעד שנעשה היום ישפיע על המחר. חסרה תוכנית כפי שנאמר פה, תוכנית ארוכת טווח לשיקום הצפון, לא צריך להמציא את הגלגל, יש הרבה תוכניות על המדף צריך רק להוריד אותם, לנער, ולהתאים אותם לעכשיו. כי כל צעד שנעשה, כולל פירוק קהילות וכל מיני תהליכים שנעשים בלי כוונה יכולים להשפיע על מחר. ולכן חשוב ממש לקדם, גם אם התוכנית ארוכת הטווח וגם פתרונות מיידים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, ונאחל לך בהצלחה בעוד שבוע. דוידוביץ' בבקשה. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> עוד שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה אין עדיין, אז יש לך הרבה עבודה. בגלל זה את פה היום. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה מבחינתי לסיים את הישיבה הזאת בנימה אופטימית. אי אפשר כל הזמן רק להתלונן ולבכות על מר גורלנו. קודם כול אני רוצה להודות לך על מה שאתה עושה, עשית ותעשה למען הצפון. דיבר פה החבר מהאשכול על מרכז חוסן ואת התהליך הראשון להניע את הממ"דים הראשונים בצפון זה היה עוד פעם כשמישהו פעם החביא כסף ואתה חילצת אותו כשהיית שר במשרד הביטחון. אבל אני רוצה להסתכל עליכם, עם חברי הכנסת, ולהישיר אליכם מבט. כתוב במקורות בישעיהו "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". כך כתוב. אז אני מסתכל עליכם, אל תדברו בבקשה. תעשו. בלי צפון אין מדינה. תזכרו את היום הזה מה אני אומר לכם. אל תערבבו אותנו, עזבו אותנו מי לוקח איך לוקח כמה לוקח? תביאו תוכנית כי הצפון חזק, המדינה חזקה, הצפון חלש, אין מדינה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה דוידוביץ', אגב אנחנו נכלול את זה בסיכום, אבל יהיה מעקב מפורט על מה שהממשלה התחייבה לעשות ממש בשבועות הקרובים. מנכ"ל משרד הפנים אני רוצה להודות לך על זה שהיית בכל הדיון, שבאת, שמעת דברים נוקבים, אבל אנחנו יודעים כמה אתה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רק מילה אחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, כי אמרת לי שלא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אבל פתאום אני שומעת, סליחה. רק אני רוצה להגיד מילה טובה כי אני עוקבת. נכון יש הרבה מה לעשות, ובוודאי כולנו מסכימים על הקמת המנהלת שהייתה צריכה כבר לקרות ממזמן ולא היום, ואני כן רוצה לומר שמה שאני עוקבת בצפון אחרי העשייה של השר וסרלאוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן דיברנו עליו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא עושה באמת מול ראשי הרשויות עבודה, הוא באמת מאפשר להם וסומך עליהם ונותן להם באמת את כל האפשרויות ואנחנו רואים את הפעילות שלו. וגם אני אומרת לצד מה שעוד צריך לתקן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון ,עין טובה. מה שמגיע מגיע. רק אם היה לו מיליארדים. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> אבל חבר הכנסת ביטון, איפה התקשורת? למה לא באה לסקר את כל הוועדות על הצפון? זה לא רק היום, גם בוועדה הקודמת התקשורת לא קיימת. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> ממש שני מילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגזיאל, אתה מנצל את הקשר שלך אליי? בבקשה תדבר, נראה אותך משפט. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> לא את הקשר שלי אליך, אני רוצה לכסות את הדלק, באמת. לנציג משרד הביטחון סליחה שאני לא יודע את השם שלך, באמת אל תתבדחו עלינו. אנחנו 102 בתים, 75 בלי ממ"דים. מר אזולאי אמר פה שהוא גדל מתחת למיטה, וזו לא סיסמה או משהו מטאפורי פיוטי כזה שייראה מצחיק או מפחיד. למה שהילדים שלי ימשיכו לגדול ככה? שני הילדים שלי משוחררים עכשיו הוא אומר אבא למה לחזור? יש לי משק חקלאי, אני לא מצליח ללכת לזמור את הכרמים, לא להכין את השנה הקרובה שלי. זו לא בעיה שלי, אני אומר לך עליי, זו בעיית רוחב לכל קו הגבול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגזיאל משפט. << אורח >> ברוך לגזיאל: << אורח >> אנחנו מטווחים מכל כיוון, אנחנו רק 2.46 אז אנחנו לא 2 אז אתה אומר לי שלא יהיו ממ"דים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממ"דים צריכים להיות בשבעה ותשעה קילומטרים. תודה לגזיאל, מנכ"ל משרד הפנים בבקשה. אתה רוצה? אז אני רוצה לסכם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה אחת רק את האוצר, איפה ה-3.5 מיליארד? התקציב רץ פה בוועדה בקומה למעלה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול לגזיאל אולי תגלה קרבת משפחה. יש פה את קים לגזיאל מהתקשורת עוקבת אחרי הדיון, מי ששאל איפה התקשורת. יש פה את נועה שפיגל מהארץ, ודוד ורסקי, ויאיר קראוס. יש כמה כתבים שעוד חושבים על היבטים כלכליים ואזרחיים שזה החיים עצמם. אז תודה שאתם מסקרים את הדברים. אני רוצה לסכם, אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הפנים על ההגעה, על המעשים שלו, על המאמץ לתכלל את העשייה הממשלתית, לא רק במשרד שלו, עם כל הקשיים. להודות לך על ההגעה. אני רוצה להודות לכלל משרדי הממשלה והח"כים שהגיעו לכאן. כמה נקודות חשובות להמשך שנעשה עליהם מעקב. יש ענן של אי-ודאות על גורלם של תושבי הצפון והזמן שבו הם ישובו לביתם. זה כבר עבר את הארבע חודשים וחצי וזה יכול לקחת עוד חודשים רבים. ככל שהזמן עובר המצב מחמיר. ככל שהזמן עובר נדרשים פתרונות. ככל שהמשבר ארוך לא תספיק הפעולה הראשונית שהממשלה עשתה והיו פעולות יפות וראשוניות. אלא מה? גם בפעולות הללו יש נופלים בין הכיסאות. בין יישוב שפונה ולידו יישוב עם 300 מטרים מחוץ לקו והוא לא יכול בכלל ללכת לבית ספר כי רוב היישובים שם פונו והוא נשאר לבד, אלו מצבים מיוחדים. ראשי רשויות שקיבלו החלטה אמיצה לפנות קצת יותר ממה שהמדינה הסמיכה אותם, אני סומך עליהם, הם לא עושים את זה כפופוליזם, הם דואגים לגורלם של התושבים שלהם. המלחמה מתנהלת כראוי, אני סומך על הקבינט המצומצם ועל ההחלטות שהוא מקבל. הייתי רוצה שבכל יום שהוא מקבל החלטה על פעולה צבאית, תתקבל החלטה אזרחית, כלכלית, באותו קצב, באותה מהירות ביצוע, באותה נחישות. יש פער גדול מידי בין ניהול ענייני המלחמה וההחלטות האפקטיביות לבין ניהול העניינים האזרחיים והכלכליים. לגופו של עניין אנחנו מחכים להצעת המחליטים שהוצגה כאן כטיוטה, שתתקבל מהר ותגובה בתקציבים לאותה מנהלת. בין אם היא המנהלת שנביא בחוק שלנו, או מנהלת שהממשלה תחליט, ובלבד שיש שם תקציב, גורם מוביל, החלטות, פשטות ביצוע, מהירות ביצוע, ושנשמע ראשי רשויות באים לפה ואומרים הממשלה עובדת איתנו ומהר, ופותרת בעיות. זה מה שאנחנו רוצים לשמוע, זה הדבר שאנחנו מחכים לשמוע. אנחנו רוצים לדעת מה התקציב שיישמר לצפון, לשיקום הצפון במיידי ובטווח הבינוני והארוך. אנחנו רוצים לראות את זה כבר בוועדת כספים. אנחנו נעשה מעקב בעוד חודש, במקביל נאיץ את החוק שלנו למנהלת שיקום לצפון. אנחנו מבקשים מאופיר כץ ומירב בן ארי, כראשי הקואליציה והאופוזיציה, לפטור את החוק הזה מהנחה ולהביא אותו בהסכמה מהירה. אם הם רוצים לצרף אליו חוק ממשלתי, אהלן וסהלן, העיקר שהמנהלת הזאת קום תקום. אנחנו נקיים פה דיון מעקב מיד לאחר אישור תקציב המדינה כדי לראות שדברים מתקדמים. אני מודה למשרדי ממשלה שעובדים טוב, מצפה ממשרדים אחרים לעבוד כמוהם. זה לא מספיק שכל משרד יעשה לעצמו את השבת ואת החמין שלו. זה קונצרט של ממשלה, צריך מנהיגות של ראש הממשלה, אוצר, פנים כמתכלל רשויות שיוכלו לתכלל את העשייה של המשרדים. משרד קטן לא יציל את הצפון. תודה רבה פנינה וסיימנו עד 11:15, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:17. << סיום >>