פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 27 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 19/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 142 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, י' באדר התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיוע משרד התרבות והספורט לאמנים, ספורטאים ומאמנים עולים חדשים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר דן אילוז זאב אלקין ולדימיר בליאק טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: סימון דוידסון משתתפים: שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר כפיר כהן – מנכ"ל, משרד התרבות והספורט ילנה פרלמן – רמ"ט תרבות לשכת שר, משרד התרבות והספורט מריה יריב – מנהלת אגף אמנויות, משרד התרבות והספורט קלאודיה כץ – מנהלת אגף א תעסוקה, משרד העלייה והקליטה רונית ראובן – אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה גיא דגן – מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך יואל ליפובצקי – מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה אילנית מנדל – יועמ"שית, רשות האוכלוסין וההגירה תמי אזרזר – מנהלת מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה מלי דודיאן – קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה אסיה ציירסקי – ממונה תעסוקה, הסוכנות היהודית לאוניד פדרול – חבר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, חבר איגוד המוזיאונים ואקו"ם ישראל אלינה פדרול-קביטקובסקי – במאית, איגוד הבמאים והתסריטאים אנה משה – הנהלה, איגוד לשכות המסחר שרלי אופלגר – ס' יו"ר, איגוד הסיוף בישראל זיו ישראלי – מנכ"ל, התאחדות הספורט לבתי הספר אליסה יפימוב – מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון טטיאנה קיסילבסקי – מפיקה ובימאית קולנוע וטלוויזיה איליה קודריאשוב – הורה של ספורטאית עולה איתי סיגל – מטה משפחות החטופים גיל דיקמן – מטה משפחות החטופים חנה כהן – מטה משפחות החטופים מרב סבירסקי – מטה משפחות החטופים ג'וחא אנגל – מטה משפחות החטופים גיל רומן – מטה משפחות החטופים שמעון אור – פורום התקווה צביקה מור – פורום התקווה משתתפים באמצעים מקוונים: יאיר נגיד מעוז טל – – ראש מינהל תרבות ע. ב"ש ומנהל היכל התרבות סגן יו"ר, התאחדות "אילת" גלעד לוסטיג – מנכ"ל, הוועד האולימפי לימור גולדברג – מנהלת תחום צעירים, הוועד הפראולימפי הישראלי עמי ברן – יושב ראש, איגוד האתלטיקה בישראל דניאל גריסרו – יועץ לאיגודים ואגודות ספורט מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיוע משרד התרבות והספורט לאמנים, ספורטאים ומאמנים עולים חדשים << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. נושא הדיון הוא סיוע משרד התרבות והספורט לאמנים, ספורטאים ומאמנים עולים חדשים. הדיון יתקיים בהשתתפות השר מכלוף מיקי זוהר ומנכ"ל משרדו. לצערי, זה עוד בוקר של "הותר לפרסום" עם חייל שנהרג בקרבות שברצועת עזה ועדיין, אחרי כל כך הרבה ימים, 134 חטופות וחטופים נמצאים במרתפי החמאס, בתנאים לא תנאים, אנחנו אפילו לא יודעים היכן. אנחנו נפתח עם כמה מילים של נציגי המשפחות. ראשון הדוברים גיל דיקמן. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> שלום, תודה רבה. ממש כמו שנאמר, 136 ימים, 134 חטופים. מספר הימים לצערי עולה ומספר החטופים החיים לצערי יורד. כרמל גת, בת דודה שלי, שם, בעזה, חטופה, ואתה עוד 133 חטופים. כבר נמאס לנו להגיע לכאן אבל כדי שלא נצטרך להגיע לכאן שוב אנחנו דואגים להשאיר את הנושא על סדר-היום ויש לנו דרך מאוד פשוטה לעשות את זה, זה נקרא מניין הימים ואתם מוזמנים להצטרף אלינו. זה הולך כך: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29, 30, 31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40, 41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51, 52, 53, 54, 55, 56, 57, 58, 59, 60, 61, 62, 63, 64, 65, 66, 67, 68, 69, 70, 71, 72, 73, 74, 75, 76, 77, 78, 79, 80, 81, 82, 83, 84, 85, 86, 87, 88, 89, 90, 91, 92, 93, 94, 95, 96, 97, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 104, 105, 106, 107, 108, 109, 110, 111, 112, 113, 114, 115, 116, 117, 118, 119, 120, 121, 122, 123, 124, 125, 126, 127, 128, 129, 130, 131, 132, 133, 134, 135, 136. 136 ימים, 134 חטופים וחטופות, חיים ומתים. בבקשה, אל תגרמו לנו לבוא לכאן גם בשבוע הבא ולספור 143, 150, 500 ו-5,000 ימים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, גיל. חנה, בבקשה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> תודה על רשות הדיבור. שמי חנה ואני הדודה של ענבר הימן שהשתתפה במסיבה בנובה. איך שהתחילו המחבלים, הנאצים, לגדוש את האזור ענבר ברחה לכיוון בארי, שם היא חשבה שהיא תמצא מקלט בין היהודים הטובים. אבל לצערנו הרב המקום היה שוקק מחבלים, מחבלי חמאס, נאצים, שגדשו את המקום, שהרגו, שבזזו, שרצחו, שאנסו. הם חטפו את ענבר על אופנוע ולקחו אותה לתוך עזה. היא נכנסה לעזה כשהיא על הרגליים, בריאה ושלמה. למחרת יצא סרטון מחמאס בטלגרם בו מראים את ענבר כשהיא מובלת, ידיים ורגליים, ראש שמוט לאחור וכל גופה מלא בירי. בשלב הזה עדיין לא קבעו מוות. הוועדה שהתכנסה לא קבעה מוות. כך 70 יום חיינו באשליה שיתכן שענבר בין החיים, יתכן שהם מטפלים בה, זה ראש של יהודי. אחרי 70 ימים דפקו לנו בדלת והודיעו לנו שיש מידע מודיעיני שענבר לא בין החיים. מאז עברו יותר מארבעה חודשים, אנחנו לא יודעים איפה ענבר נמצאת, כמו שאנחנו לא יודעים איפה נמצאים כל החטופים החיים שבמנהרות. אנחנו לא יודעים מה נשאר מענבר, אולי עצם, אולי צלע. מענבר כבר לא נוכל להיפרד כי לא נשאר להיפרד. מה שאנחנו מבקשים היום זה להביא אותה לקבורה בארץ ישראל, ארץ הקודש, ארץ אבותינו, ולא לשכוח, לא לשכוח את החיים ואת המתים, 136 במספר, שהיו צריכים לחזור הביתה לא מחר, לא מחרתיים, אלא כבר אתמול. אין לנו יותר כוח. ההורים של ענבר ממוטטים, בגלל זה אני הגעתי לפה לדבר. גם לי אין כוח, כמו שאתם רואים, אבל אני עושה הכול, ואני אעשה הכול, אני אגיע לכל מקום בשביל להדהד באוזני כולם שיש 134 חטופים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, חנה. איתי סיגל, בבקשה. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> קוראים לי איתי סיגל, אני אחיין של קית' סיגל. קית' נחטף ביחד עם אשתו אביבה, אני בטוח שרובכם מכירים את אביבה, היא לא מתביישת לספר את סיפורה ואת סיפורם של האחרים שנמצאים בשבי. היא לא מפחדת לדבר על זה. אני חושב שאנחנו קצת פוחדים לדבר על זה ומחביאים את זה ביחד עם כל הכביסה המלוכלכת. אני חושב שחשוב לדבר על הדברים האלו. חשוב שאנחנו נדע את האמת. אני חושב שזה בושה שנכנסים יותר כתבים זרים ויותר אזרחים זרים לאזור הטבח מאשר אזרחי מדינת ישראל. אנחנו צריכים לדעת מה קורה. דוד שלי עלה מארצות הברית. אנחנו נמצאים בוועדת העלייה והקליטה. אני חושב שזו אחת הוועדות שבאמת לקחה את הנושא מהיום הראשון קצת יותר ברצינות. יש פה רשימה של חטופים, חלקם נרצחו והם עדיין פה, וזה חשוב לזכרם. יש לי בקשה אחת ואני אשמח שכולם ישתפו איתי פעולה. אנחנו נמצאים בקומה הכי תחתונה במשכן הכנסת, במקלט. אני חושב שלמקום הזה יש הרבה יותר כוח והרבה יותר אפשרויות להשפיע על העולם ולהשפיע על הממשלה, אבל אני לא שומע את הכנסת. אז אני אשמח אם כל מי שפה יצטרף. מי שמכיר, יכיר, ומי שלא מכיר, יצטרף לנגלה השנייה. את כולם! עכשיו! את כולם! עכשיו! את כולם! מקווה ששמעו אותנו גם בקומה השלישית כי אין דבר יותר חשוב מלהחזיר אותם עכשיו. לדוד שלי נגמר הזמן. אני לא יודע איזה מין דוד יחזור לי כשהוא יחזור כי הוא כבר 136 ימים בשבי החמאס. אז אני דורש מכולם, מכל חברי הכנסת ומכל השרים, לעשות הכול, לבוא לעצרות, ללכת לחו"ל, לחשוב על כל הפתרונות שיכולים לעזור להחזיר אותם ולפתור את המשבר שבו אנחנו נמצאים עכשיו, כי זו פשוט בושה שאנחנו נמצאים ביום ה-136 ודוד שלי וכל השאר עדיין שם. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מרב סבירסקי, בבקשה. << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> שלום, שמי מירב סבירסקי, אחות של איתי. ספרנו כאן קודם 136 ימים ואני אסביר לכם מה זה 136 ימים. במספר 99 איתי נרצח. כל יום שעובר יכול להיות גזר דין מוות עבור אחד החטופים. הלוואי ולא אבל יכול להיות. מי שאחראי בישראל אלו נבחרי הציבור שנמצאים כאן בכנסת. ה-7 באוקטובר – אחריותכם. יום ה-99, מותו של איתי – אם הוא לא יצא משם, והוא לא יצא משם, אולי הוא ייצא כגופה, לא בחיים – אחריותכם. וכל אחד שלא יצא משם בחיים – אחריותכם. עכשיו הגיע הזמן שתעשו משהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> ג'וחא אנגל: << אורח >> שלום, שמי ג'וחא, אני הסבא של אופיר אנגל שחזר אחרי 54 ימים מהגיהינום. אופיר נחטף בבארי כשהיה בביתו של יוסי שרעבי עם חברתו יובל. הם נחטפו ב-7 לחודש יחד עם אחיו של יוסי, שאשתו ושתי בנותיו נרצחו. אופיר חזר, ויוסי, אחרי 102 יום, שמענו שהוא מת. לא יודעים אם על ידי הצבא או שהוא נרצח על ידי החמאס. ישבנו שבעה על יוסי בלי קבר. אנחנו נמצאים במצב הזוי. ההרגשה שלי אישית, כמשפחה, היא שזה לא מעניין אף אחד. הייתי פה לפני שלושה חודשים, תמונה אחת של החטופים לא הייתה. צעקתי אצל יושב-ראש הכנסת ואצל אופיר כץ ולאט לאט אני רואה שיש תמונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לצערי, פה זה מהיום הראשון שהכנסת התכנסה. << דובר_המשך >> ג'וחא אנגל: << דובר_המשך >> פה לא הייתי, לא אמרו לי שיש, הלכתי וחיפשתי עם מצלמה. אני מכיר קצת את הבניין הזה מעברי. ב-14 באוקטובר, כשהיינו מבולבלים לגמרי, מישהו הציע לנו להוציא לאופיר אזרחות הולנדית. ב-19 לחודש ממשלת הולנד הכריזה שיש חטוף הולנדי בעזה. ראש ממשלת הולנד, השרים, השגרירה, כל הזמן אתנו היו בקשר, כמעט כל יום. ראש ממשלת הולנד סימס לי כל פעם: הוא נוסע לקטאר, הוא דיבר עם סיסי, כך וכך. רבותיי, עד היום, 136 ימים, אפס קשר עם מישהו מהמדינה הזאת. אפס קשר. לא מהממשלה, לא מהכנסת, לא מכלום. אפס קשר. לא הגיוני. אין דבר כזה. רבותיי, במקום לדון פה בכל מיני עניינים, תדונו בלהביא אותם הביתה עכשיו כי הם לא יחזרו, הם לא יחזרו חיים. המשוואה של ביבי, מצד אחד לנצח את החמאס ומצד שני להחזיר את החטופים, היא משוואה לא נכונה. אמרנו את זה בשבוע הראשון, אנחנו אומרים את זה אחרי ארבעה חודשים, היא לא נכונה וכל יום שעובר יהיו פחות חיים להחזיר. חבל על הזמן. דבר נוסף, לא שמעתי מאף חבר כנסת, מאף גוף תקשורת ומאף הסברה ישראלית בחוץ על התרופות שנמצאו בעזה ולא ניתנו לחטופים שלנו. מה עושים עם זה? למה זה לא צעקה באו"ם? מה קרה? אנחנו שותקים, לא אומרים כלום, נכנעים לחמאס. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. שמעון אור, בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> בוקר טוב, אני דוד של אבינתן אור, אחיו התאום של ירון אור, האב, אני גם מייצג אותו פה בגלל הקושי שיש לו לעמוד במסע הזה, הקושי הפיזי והנפשי. אבינתן נחטף יחד עם נועה ארגמני ב-7 באוקטובר מהמסיבה בנובה. היא נחטפה על אופנוע והוא היה אזוק לידה, עמד לידה. זאת תמונה שאני חושב שפורסמה ראשונה. אנחנו לא יודעים עד היום מה קורה אתו. אנחנו יודעים שהם הופרדו. אותה ראינו בתמונות, בסרטון ולא מעבר לכך. קודם כל אני רוצה להגיד שכולנו, משפחות החטופים, באותה סירה, באותו מקום איום ונורא, למרות שיש בינינו תפיסות שונות לגבי איך צריך לנהוג. אני מביא פה את התפיסה וההבנה שלי, גם של פורום "תקווה" בעניין הזה וגם של הרבה ממשפחות החטופים באופן כללי, לא כולן, אני לא מייצג אף אחד. אני רוצה לומר שאנחנו חייבים במהלך שאנחנו עושים כדי להביא את החטופים להביא לעסקה הטובה ביותר שבה אנחנו מביאים את כל החטופים ביחד. ההבנה שלי היא שהדרך הטובה ביותר לעשות את הדבר הזה מול המחבלים הללו – שכל מה שהם רוצים זה להוריד את מדינת ישראל לברכיים – היא ללחוץ אותם וללחוץ אותם עד שאנחנו נגיע לעסקה הטובה ביותר, ושם העסקה חייבת לכולל את כל החטופים ביחד, לא בפעימות כי כל פעימה תשאיר את שאר החטופים מאחור. ברגע שיינתן להם זמן קצר להתארגן אנחנו לא נקבל אותם חיים. זאת נקודה אחת. נקודה שנייה שחשוב לי לומר. אני מבקש מאוד – וגם אני מבקש ממך, חבר הכנסת פורר, שאתה נמצא בתוך המערכת הפוליטית חזק – כל עוד אנחנו נמצאים במלחמה, כל עוד החטופים לא נמצאים אתנו, אני ממש מתחנן, תשאירו את המאבק לגבי השלטון אחרי המלחמה ואחרי שהחטופים יחזרו. בעיקר אחרי שהחטופים יחזרו. ברגע שחמאס רואה שאנחנו מתקוטטים או אוכלים אחד את השני לגבי מי יהיה בשלטון, מה יהיה בשלטון, ואנחנו לא מתאפקים, הם מחכים שאנחנו נאכל אחד את השני כדי שהם יוכלו לדרוש דרישות שלא נוכל לעמוד בהן. אני מתחנן בפניכם ואני מבקש ממך באופן אישי, חבר הכנסת פורר, תעשו הכול להתאפק, להביא את החטופים בחזרה ואחרי כן תעשו מה שאתם רוצים. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אבל בשלב הזה לגרום לכך שהחטופים יגיעו, שהחמאס יתמוטט ונגיע לעסקה הטובה ביותר. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמן. צביקה מור, בבקשה. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> שלום וברכה, שלום, כבוד השר. שמי צביקה, אבא של איתן מור, שהיה מאבטח בנובה ונחטף בשעה שלוש בצהריים בערך, לאחר שהתעכב ועסק בהטמנה של שתי גופות של בנות שמצא בדרך, קילומטרים דרומית מאזור המסיבה. אני רוצה לדבר על שלושה דברים שמפריעים להשבת החטופים ביום הזה. היום מתקיימת הצבעה על הדחתו של עופר כסיף, שתמך באלו שרצחו אותנו, אנסו, טבחו, שרפו לנו תינוקות וחטפו את יקירינו, ולא יכול להיות שבכנסת ישראל היום יישב אדם כזה. אני קורא לכולם לתמוך בהדחתו. הדבר השני זה הסיוע ההומניטרי. אנחנו המדינה היחידה בעולם שנותנת סיוע לאויב שלה. האויב זה האוכלוסייה הפלסטינית כולה שבחרה בחמאס ובחרה שלא לצאת מרצועת עזה ב-16 שנות השלטון של חמאס ברצועה וגם הצטרפה לביזה, לאונס ולטבח בשמחת תורה. הסיוע ההומניטרי צריך לעזור, יש לנו אינטרס לגרום שם למשבר הומניטרי כדי שהאוכלוסייה הפלסטינית תקום על חמאס ותדרוש מחמאס לשחרר את החטופים כדי שיהיה להם את המזון והתרופות שלהם, מה שהם צריכים. הדבר השלישי, קרוב לוודאי שמה שהיה כאן בשנה הקודמת היה זרז להתקפה של חמאס, כאשר היו כאן קולות מאוד מאוד קשים של שסע. לכן ביום הזה במיוחד, קודם כל אנחנו, כל משפחות החטופים ביחד, עם מטרה משותפת, וגם אני קורא לכל הציבור, לנהוג באחריות של אחדות כי האחדות שלנו מנצחת. זה מאוד מאוד כואב לראות ארגונים שבתקופה הזאת עסוקים בדברים אחרים שלא קשורים למאמץ המלחמתי. אני קורא לכולם להיות במאמץ המלחמתי ובעיקר השבת החטופים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, גילי רומן. << אורח >> גיל רומן: << אורח >> תודה רבה. תודה, השר, שאתה אתנו. היינו פה בקריאת מניין הימים, זו חוויה שהיא לא פשוטה לנו בכלל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לשתף באיזושהי פרספקטיבה שלא יצא לי עוד בגלל שאנחנו כאן עם שר הספורט וחברי הכנסת שעוסקים בנושא. אחותי ירדן נחטפה מבארי יחד עם בעלה אלון והבת שלהם גפן. הם נלקחו מהבית של ההורים של אלון, אשל וכנרת. כנרת נרצחה מחוץ לביתה וכרמל, אחות של אלון, עדיין חטופה. ירדן ואלון הוכנסו לתוך רכב יחד עם האחיינית שלי בת השלוש והוסעו לכיוון עזה וממש לפני שהם חצו את הגבול המחבלים יצאו מהרכב בגלל שהם ראו איזה איום של טנק, ותוך כדי הנסיעה לכיוון עזה עם הנהג שנשאר ירדן ואלון החליטו לקפוץ מהרכב ולברוח. הם היו צריכים לרוץ. יש הבדל קטן בין ירדן ואלון וזה סוג הספורט שהם בחרו לעסוק בו. אלון רץ למרחקים, ירדן משחקת טניס. ירדן קפצה מהרכב כשגפן, אחיינית שלי, הייתה על הידיים שלה והם התחילו לרוץ כמה מאות מטרים לכיוון מוצב של צה"ל שהם חשבו שהם יכולים להסתתר בו. הוא היה נטוש. הם חשבו שהוא ממולכד. הם החליטו שהם צריכים להמשיך לרוץ. באותה נקודה לירדן הייתה את הדילמה הכי נוראית שאנחנו יכולים לתאר, האם להישאר עם הבת שלה או לתת אותה לאלון בגלל שהיא הבינה משהו שאני חושב שאנחנו לא אמורים להתמודד עם הבנות מסוג זה, שהיא מסוגלת לרוץ למרחקים קצרים ואלון מסוגל לרוץ מהר ורחוק יותר. אז אם היא רוצה להציל את הבת שלה היא חייבת לתת אותה לאלון בגלל שהוא בחר מה שאנחנו קוראים בבית ב"ספורט הנכון", בספורט במדינת ישראל שיכול להציל את החיים שלך ואת החיים של הבת שלך. בנקודה הזאת ירדן העבירה לו את גפן וביקשה שהוא ירוץ מהר. היא עצרה, הגנה על הגוף שלה עם הידיים על הראש מאחורי עץ, אלון הצליח באמת לרוץ מהר מספיק להתחבא שמונה וחצי שעות בלי אוכל ובלי מים בשקט מוחלט עם גפן. תוך כדי הלילה הם הגיעו חזרה לבארי וירדן הייתה שבויה 54 ימים עד שהיא חזרה בעסקה. אני חושב שאנחנו הגענו בתקופה הזאת למחוזות הזוועה והאבסורד ותחת הממשלה הזו, צר לי להגיד את זה, להכרעות, דילמות, שלא דמיינו בכלל, כמו הדילמה הזאת. זו באמת הפכה להיות בדיחה במשפחה שלנו. כל אחד צריך להגיד איזה ספורט הוא בוחר ואנחנו נבדוק אם זה הספורט הכי טוב להצלת חיים. אני לא חושב שזה צריך להיות כך. אני חושב שזאת האחריות שלכם כממשלה להחזיר אותם. הצלחתם לעשות את זה עם אחותי, אחותי בבית, התאחדה עם הבת שלה ועם בעלה, היא אתנו. אני חושב שהגיע הזמן שגם כרמל תחזור, שכל החטופים יחזרו. זאת האחריות שלכם ואנחנו מצפים לזה מכם. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמן ואמן. תודה לכולם, אני רוצה כמובן להצטרף לדברים שנאמרו כאן, אני חושב שזאת תפילה משותפת של כולנו לראות את כל החטופות והחטופים חזרה ואת מדינת ישראל מסירה את האיומים מעליה, בכך אנחנו מאוחדים. גם את המחלוקות הפוליטיות – אני אומר את זה למי שהעלה את זה פה קודם – שמנו בצד. אני חושב שהכנסת הזאת משתדלת באמת יחסית להתנהל בצורה שכל כולה מוקדשת לעניינים שנובעים מהמלחמה. הדיון שאנחנו מקיימים היום נקבע לפתיחת כנס החורף, אוקטובר 23', והוא נדחה בגלל המלחמה, מטבע הדברים. אבל בתוך כך אנחנו רואים בחודשים האחרונים עדיין את האמנים ואת הספורטאים שמייצגים את מדינת ישראל מביאים הרבה מאוד כבוד למדינת ישראל. אגב, השר זוהר, גם בהעלאת הנושא בעולם. הרבה מאוד ספורטאים ואמנים נרתמו לטובת קידום המסר הזה, כולל המסר ששמענו פה בחצי שעה הראשונה של הדיון לגבי המציאות האבסורדית שבה מדינת ישראל מתמודדת עם 134 חטופות וחטופים שנמצאים בעזה. אבל בתוך כך ישנן כמה בעיות שעלו בהקשר של סיוע לאמנים ולספורטאים עולים. במבחני התמיכות של המשרד אצלכם בעיקרון לא קיימת בכלל התייחסות פרטנית לעולים. בעבר משרד העלייה והקליטה היה נותן את המענה, תכף אנחנו נשמע גם את התייחסותו. אני חייב לומר שפה יש לי הרבה מאוד טענות כי גם הסיוע שנתן משרד העלייה והקליטה הופסק. אז האמנים העולים והספורטאים נשארו עירומים משני הצדדים באירוע הזה, כי מצד אחד אומרים להם: תפנו למשרד העלייה והקליטה, מצד שני משרד העלייה והקליטה הפסיק את הסיוע לתחום הזה. קרן הסיוע לאמנים עולים שפעלה במשרד נסגרה ומבחני התמיכה של המשרד לא נותנים שום מענה לתמיכה בעולים. אנחנו הצענו שתהיה פלטפורמה לשיתופי פעולה יחד עם הרשויות המקומיות ובפעילות עם הרשויות המקומיות כדי לסייע לאמנים העולים. לצערי, ממשרד העלייה והקליטה אנחנו לא מקבלים תשובות. קיימנו גם ישיבה בנושא שילובם וקליטתם של ספורטאים ומאמנים מצטיינים. חלק מהבעיה שעלתה שם זה היעדר הנגשה לעולים החדשים שלא יודעים למצות את הזכויות שלהם, ויש לא מעט כאלה במשרד הספורט. לפי הנתונים שהציגו לנו: כ-65 ספורטאים ומאמנים מקצועיים בגילאי העבודה, מתוכם 13 מאמנים מקצועיים, קיבלו הכרה ממנהל הספורט. יחד עם זאת, ברור לנו שיש הרבה יותר. רק כדי שתבינו את מספרי העולים בשנתיים האחרונות: ב-2023 הגיעו לכאן 45 אלף עולים, בשנה לפני כן 73 אלף עולים, זה מספרים שלא ראינו כאן למעלה מ-20 שנה. ביקשנו מהסוכנות היהודית להתחיל לאתר כבר בראיונות שלהם ובפתיחת תיקי העלייה את ההשתייכות שלהם לספורט, ולא שהם יגיעו לכאן ויעשו את הניסיון שלהם להשתלב. סוגיה נוספת שעלתה היא הקשיים – ופה נמצאים גם נציגים של רשות האוכלוסין – שחווים הספורטאים והאמנים העולים שצריכים לצאת מהארץ לטובת הופעות, לטובת השתתפות בתחרויות ספורט. נוכח הביטול של הממשלה של חוק הדרכונים הם מוצאים את עצמם בלי דרכון, בלי יכולת להירשם לתחרויות. היינו צריכים לטפל פה באופן ספציפי בעולה כדי שיהיה לה דרכון כשהיא נמצאת בין תחרויות בחו"ל כי היא לא יכולה להירשם בלי דרכון ישראלי אבל פה לא נותנים לה דרכון ישראלי בגלל שהיא מסתובבת בחו"ל כשהיא מייצגת את מדינת ישראל בתהליך הזה. הקריטריונים לצערי לא נותנים מענה. אלה בגדול הסוגיות שעלו עד עכשיו. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> קודם כל אני חייב להתייחס כמובן לסוגיית החטופים, בראש ובראשונה לדבר גם על הנושא הכי חשוב אולי היום בחברה הישראלית, מצב החטופים ומתי הם שבים הביתה. אני חושב שכל מדינת ישראל כמהה כבר לבשורה הזאת שכולם שבים לביתם ולמשפחותיהם ולי זה ברור כמה זה חשוב. אני חושב שעוד רבים מבינים את זה. אני חושב שבכלל כל עם ישראל מבין את זה. אני חושב שיש שיח ער בעניין הזה, וטוב שכך, כי אלו אנשים שנלקחו מבתיהם על לא עוול בכפם והפכו להיות בני ערובה בידי ארגון הטרור חמאס. אני חושב שאנחנו מתקרבים לצומת קריטי ומכריע בסוגיית החטופים. אני חושב שעניין רפיח הוא עניין שכולנו שמים לב שמעורר עניין לא רק אצל החמאס, גם אצל המצרים ואצל גורמים אחרים בעולם. אני חושב שעניין רפיח הוא עניין קריטי להכרעת הסוגיה. אני אמרתי את זה גם למשפחות החטופים בפגישות הרבות שהיו לי איתן. אנחנו צריכים לחתור להכרעה שבאמצעותה נשיב את החטופים הביתה והכרעה זה אומר להכריע גם את סוגיית רפיח. לעניות דעתי, מהרגע שאנחנו נתחיל תהליך של כניסה לרפיח לצורך כיבוש רפיח והשמדת חמאס בתוך רפיח, אני חושב שאז תהיה פריצת דרך ממשית לעסקה הגיונית שבה ישובו כולם הביתה, או לפחות רובם הגדול, ואני מקווה מאוד שהדברים יקרו ממש בקרוב. אני מאוד מאוד ער לדברים שקורים, אני גם מתעניין, שואל, עוסק בנושא, לא רק בפגישות עם משפחות החטופים אלא גם בשיח ישיר מול חברי הקבינט ומול ראש הממשלה, ואני מקווה שבקרוב מאוד נשמע בשורה טובה בסוגיה הזאת. ברור לכולנו שאם חלילה לא יחזרו החטופים הביתה אין שום אפשרות להמשיך לשמור על האמון מול אזרחי ישראל ומול חיילי צה"ל, שאנחנו בעצם מבטיחים להם דבר מרכזי – שכל מי שחלילה נמצא בסיטואציה מן הסוג הזה, אנחנו חייבים לפתור את הבעיה ולהשיבו הביתה. זו המחויבות שלנו, א', לחברה הישראלית, וב', לחיילים והחיילות שלנו. לכן לכולם ברורה החשיבות. מתי זה יקרה ואיך זה יקרה, אני מקווה שבהקדם האפשרי. אני חושב שכרגע, כמו שאמרתי, הכרעה צבאית היא זו שיכולה להביא את פריצת הדרך ואני מקווה שזה יקרה ממש ממש בקרוב. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> כבוד השר, אם אתה בקשר עם ראש הממשלה, האם הכניסה לרפיח תסכן חיים של חטופים? << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> התשובה היא כן. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> וכמה חיים של חטופים אתה מוכן לסכן כדי להיכנס לרפיח? << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אין מספר דמיוני כזה שאני יכול להגות או לומר. ברור שאנחנו לא רוצים לסכן אף חטוף או חטופה אבל התשובה היא כן, כניסה לרפיח מסכנת את החטופים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שגם היא אי כניסה לרפיח באותה מידה גם מסכנת את החטופים . << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> ייתכן מאוד . לכן זו דילמה קשה, כמו שאמרתי, שאף אחד לא רוצה להיות בתוכה, אבל אם אנחנו רוצים להביא פריצת דרך מול ארגון טרור שלא מתנהל בצורה רציונלית אלא בצורה כוחנית ורצחנית, הדרך להכריע אותו, או להביא אותו למצב שהוא רוצה לעשות עסקה, זה רק כשהחרב מונחת על צווארו, כי כשהוא מרגיש חופשי ומאושר והכל בסדר, השיח אתו הוא שונה, ההתנהלות שלהם היא שונה. לא מדובר באנשים – אי אפשר לקרוא להם בני אדם, סליחה על הביטוי אפילו – לא מדובר בארגון או במישהו שאתה יכול לנהל אתו שיח רציונלי. כוח הזרוע, הזרוע הצבאית, יכולה להוביל להכרעה. אנחנו מקווים שזה יקרה באמת בזמן הקרוב ואני אומר את זה באמת מכל הלב. אין אחד, אין אחד בממשלה הזו, וגם לא בכנסת הזו, שלא רוצה את כולם בבית. יש כאלה שאולי סדרי העדיפויות שלהם טיפה שונים, אבל אני חושב שמבחינת ראש הממשלה, ולפחות אני יכול גם להעיד בשם עצמי, זה בראש סדר עדיפויות להשיב אותם הביתה. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> שמחים לשמוע. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> מקווה שזה יקרה בקרוב מאוד. << דובר_המשך >> גיל דיקמן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> עכשיו לגבי הסוגיות שאנחנו מתכנסים לגביהן בוועדה. סוריאליסטי, כן. במדינה שנמצאת במלחמה יש גם דברים דיומא, עניינים שצריך לטפל בהם גם באופן שוטף, ומה לעשות, אלו הם חיינו, אנחנו בסיטואציה לא פשוטה אבל עדיין צריכים להתמודד ולעסוק בסוגיות היומיומיות, כי ישראל היא מדינה שממשיכה להיות חזקה ואיתנה למרות הקושי הגדול הזה והצער הנורא שכולנו חווים פה. זה מה שמיוחד במדינת ישראל, שאנחנו לא נכנעים לטרור ואנחנו ממשיכים בכל הכוח ובכל העוצמה להמשיך להתקדם ולשגשג. בסוגיית המאמנים. ראשית כל, יש מלגות עולים למאמנים וספורטאים, הם ניתנים עד 10 שנים מיום העלייה לארץ למשך 6 שנים ב-72 תשלומים. אנחנו מקפידים על זה ונמשיך להקפיד על זה. אני הרי יודע שבכל העלייה ארצה יש מרכיב מאוד מאוד משמעותי בעולם הספורט. הרבה מאוד עולים חדשים – אגב, גם מהקהילה מברית המועצות וגם מקהילת אתיופיה – ספורטאים וספורטאיות נכנסים למעגל הספורט וגם מביאים הישגים. הם מגיעים עם המון-המון ידע וניסיון מהיכן שהם חיו או לפחות עם הכישורים הטבעיים להצליח בעולם הספורט. אני חושב שאנחנו רואים בהרבה מאוד מקרים הישגים רבים שמגיעים דווקא מעולים חדשים, שמתאמנים וגדלים פה בארץ אחרי שהם עולים לכאן והם מגיעים להישגים גדולים. לנו מאוד חשוב, במשרד התרבות והספורט, להשקיע בזה עוד ועוד ועוד. יש פרויקטים רבים שאנחנו עושים במשרד לטובת עולים חדשים ואנחנו נלך ונרחיב את זה ככל שרק ניתן. אמת גדולה במה שאמרת, אדוני היושב ראש, בקושי של המשרד לאתר את אותו פוטנציאל של עולים חדשים שיכול להצליח בעולמות הספורט. הקושי לאתר נובע כנראה מהבעיה אולי היותר מרכזית וזה כוח האדם שאינו מספיק במשרד התרבות והספורט שיכול ללכת ולאתר את אותו פוטנציאל להצלחה. אנחנו צריכים אולי להדק את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. זה יכול להיות פתרון טוב, שהם אולי יכולים לאתר ולתת לנו את הנתונים כדי להתמודד. אולי בהידוק הקשר עם הרשויות המקומיות נצליח לאתר יותר אנשים עם פוטנציאל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני, אגב, חושב שזאת צריכה להיות משימה של הסוכנות היהודית בהיבט הזה. היא זאת שפוגשת ונמצאת בירידי העלייה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> כן, הסוכנות היהודית זה רעיון טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם זאת הייתה בקשה בוועדה, משרד העלייה והקליטה, בפתיחת תיקי העלייה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אז חשוב אולי לייצר שיח גם מטעם המשרד. הסוכנות היהודית מקבלת את העולים החדשים, יכולה לקחת מהם את הרקע שלהם, לדעת במה הם עסקו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא פותחת להם תיק עלייה. המפגש הראשון של העולה מול מדינת ישראל הוא במשרדי הסוכנות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> זה רעיון מצוין שהסוכנות היהודית יעבירו לנו את האינפורמציה ואנחנו נטפל בה. יש למשרד הזה את הכלים לקדם ולדחוף הלאה. הרי יש לנו קשר ישיר עם כל האיגודים, עם כל ההתאחדויות, אנחנו גם מדברים עם מרכזי הספורט על בסיס קבוע, גם רשויות מקומיות כמובן. יש לנו את היכולת לעזור לספורטאי או ספורטאית עם פוטנציאל להתקדם בענף שבו הם היו טובים בארץ מולדתם ואני חושב שזה דבר שהוא חד-משמעית חשוב ואנחנו גם נעשה אותו. אני רוצה לעדכן שבינואר 24 עמדו בקריטריונים 37 ספורטאים ומאמנים, מתוכם 15 ספורטאים ומאמנות. גילאי 17-18 קיבלו מענק של 2,000 שקלים, 18 פלוס קיבלו מענק של 5,000 שקלים. התקיים דיון של המשרד עם מנכ"ל הקליטה ומנהלת הספורט ההישגי ואנחנו כן פועלים בסוגיות. כמובן שיש עוד מה לעשות ואנחנו גם נעשה את זה. צריך גם לומר את האמת, גם המקורות התקציביים כרגע חסרים. הקיצוץ שהמשרד עבר, 8% רוחבי, לא סייע להגשמת המטרות. אבל אני אומר פה ואני מצהיר בפני הוועדה, אם אנחנו נראה שיש פוטנציאל לייצר שיתופי פעולה גם עם משרד הקליטה ועם גופים אחרים, אנחנו נביא את המקורות התקציביים. צריך לזכור, הרצון שלנו כמשרד התרבות והספורט לקדם עולים ועולות בתחום הספורט הוא גדול מאוד ואני גם מוכן להביא את המשאבים התקציביים. אבל אם אני אשים תקציב שבסוף לא יתממש ויהפוך לעודף מחויב בסוף השנה כי אין לי עם מי לעבוד ואין לי אינטראקציה עם משרדים אחרים שיכולים לעזור לי להביא גם את הנתונים, גם את האינפורמציה, אין טעם לשים את המשאב. אז אני אומר חד-משמעית, אני רוצה לתת את המשאב, אני מוכן לשיתופי פעולה, אני מבקש שהמשרדים האחרים שיכולים לעזור לנו גם באיתור וגם בסיוע יעשו את הפעולות הנדרשות ותמצאו אותנו פרטנרים מאוד מאוד טובים לעניין ספורטאים. אם תרצו לעשות עוד נושאים שקשורים לספורט אני אשמח לשמוע ולהשיב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו ננוע פה בין הספורט לאמנות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני חושב שכדאי להפריד, נתחיל בספורט ואז נעבור לאמנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז בואו נתחיל מהספורט. נמצא פה אתנו איליה, אבא של ספורטאית אולימפית. בבקשה. << אורח >> איליה קודריאשוב: << אורח >> (אמר דברים בשפה הרוסית. להלן תרגומם על ידי אנה משה:) קוראים לי איליה, אני אבא ומאמן של ספורטאית עולה, אנה קודריאשוב. אנה עוסקת בספורט שהוא אקזוטי לישראל, סקי אלפיני, אבל עכשיו ישראל הגיעה למקום השישי באולימפיאדת החורף האחרונה בעזרתה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> איפה היא מתאמנת? בחרמון? << אורח >> איליה קודריאשוב: << אורח >> לא, בחרמון אי אפשר, זו עונה מאוד קצרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי עליתם לישראל? << אורח >> איליה קודריאשוב: << אורח >> באנו לישראל לפני שנתיים. כל הזמן הזה אנחנו נאבקים כדי להמשיך את הקריירה המקצועית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הן הבעיות? שתיים-שלוש בעיות מרכזיות שישנן. << דובר_המשך >> איליה קודריאשוב: << דובר_המשך >> לבעיה יש פלוס ומינוס. יש לנו תמיכה ממשרד הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברגע שזה ספורטאי שעבר רף אולימפי התמיכה היא תמיכה מספקת בעניין הזה, חשוב להגיד. << דובר_המשך >> איליה קודריאשוב: << דובר_המשך >> זה מספיק כדי לתמוך בחצי מהאימונים בישראל, אבל האימונים באוסטריה, באלפים, דורשים משאבים אחרים. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אין פה איגוד. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> כן, אין התאחדות. זה ספורט שהוא פחות פופולרי בישראל אבל הוא מביא הישגים בעולם וזה דבר חשוב. אני גם מבין את הבעיה. גם העלויות מאוד גבוהות כי כל האימונים מתקיימים בחו"ל, קשה מאוד להתאמן בישראל אז מן הסתם העלויות מוכפלות פי כמה וכמה. זו סוגיה פרטנית שצריך לטפל בה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לאנה דרכון? << אורח >> איליה קודריאשוב: << אורח >> כן. יש לה אפילו מדליה מהמכביאדה. יש לה דרכון ישראלי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בזכות יעל ארד שעזרה לה להארכת הדרכון. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אגב, ליעל ארד היא הגיעה דרך קשרים ודרכי. כלומר, אין מסלול ישיר, קשה מאוד. לכל השכנות שלנו, שגם שם יש אתגר אקלימי, יש נציגים וכן יש מתחרים בתחום הזה. לענפי הספורט הספציפיים האלה צריך לסייע פשוט ספציפית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, במקרה הזה זה תפקיד גם של משרד הקליטה לתווך את האירוע הזה. דניאל גריסרו, בבקשה. << אורח >> דניאל גריסרו: << אורח >> שלום לשר, שלום לכולם. אני מטפל בספורטאים מזה חמש שנים. אני מסייע להעלות ספורטאים, אם זה בענף האולימפי ואם זה בענפים של "אילת". לפני שבועיים נפגשנו אצלכם עם ארבע ספורטאים ובמזל, במזל, ארבע שחייניות שלנו יגיעו לאולימפיאדה, למרות הקושי של אחת מהן להנפיק דרכון בזמן. הן מגיעות לאולימפיאדה בפריז בעקבות התוצאה שהן הצליחו לייצר בטוקיו. אני רוצה להגיד תודה לרשות האוכלוסין וההגירה שכן פעלו בצורה חיובית בשבועיים האלה, לשגרירה ולקונסול בתאילנד ולקונסול בשיקגו. סייעו לנו לקבל דרכונים ואני מקווה שהדרכונים יהיו בדרך והכל יהיה בסדר בקטע הזה. יש לנו את הנושא של העולים החדשים שמגיעים אחרי שנה לארץ והם לא שוהים 75% מהזמן בארץ. יש בעיה להשיג להם דרכון. יש בלגן, כמו שכתבתי לבכירים במשרד הספורט ומשרד הפנים, אל תהפכו אותי לפינג-פונג. אני לא רוצה להיות פינג-פונג. אני לא רוצה לרוץ בין 20 אנשים שונים, שאחד מעביר את התיק לשני ובסוף כן מצליחים, אחרי שבועיים או שלושה, בסיוע של הוועדה. צריך לעצור את זה. יש את הנושא של הספורטאים שמגיעים כעולים חדשים ונכון להיום לא יכולים לקבל דרכון, חייבים לשנות את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נושא אחר חוץ מהדרכונים? << דובר_המשך >> דניאל גריסרו: << דובר_המשך >> בנושא העלייה צריך שמשרד הספורט יסייע ויפתור בעיות, אם זה בנושא של חוק השבות – כשיש בן זוג של עולה חדשה והוא הספורטאי יש פה בעיה וצריך שמשרד הספורט יסייע בנושא הזה – ואם זה תחום האשרות. יש ספורטאים זרים שרוצים לקבל את הזכות לעלות לישראל ולהיות שותפים וצריך לשנות את האשרה שלהם כדי שהם יעברו תהליך של גיור למשל. אנחנו לא מקבלים שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רשות האוכלוסין וההגירה, יואל, אני רוצה איזושהי התייחסות לסוגיה של הדרכונים. את עמדתי על חוק הדרכונים אתם מכירים, אבל בתוך החוק הזה ששונה, מדוע לא לייצר איזשהו נוהל שיחסוך לדעתי גם לשר הספורט ומשרד הספורט את ההתעסקות מול שר הפנים, שיהיה לכם פטורים, למי שעוסק באמנות, עוסק בספורט ומייצג את ישראל בעולם? << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> יש כרגע המון שיח ביני לבין שר הפנים בנושא הזה, עוד לא הגענו להסכמות, הוא הקים עכשיו ועדה שמייצרת איזשהו מנגנון שבאמצעותו קובעים את עניין האזרחות, כי הרי צריך לזכור שדרכונים זה לא בסמכות משרד התרבות והספורט, אנחנו רק גורם ממליץ ואנחנו גם ממליצים על מי שצריך ומי שמגיע לו למשרד הפנים. לצערי, במשרד הפנים כרגע זה עובד יותר קשה. הם עושים כל מיני פעולות, הם יצרו איזשהו מנגנון, כמו שאמרתי, של איזושהי ועדה שקבעה קריטריונים לקבלת דרכון. אני מקווה שזה יעבוד. ניתן לזה הזדמנות. אני מקווה שזה ייתן את המענה. אם לא, נצטרך לחשוב על פתרונות אחרים. רשות האוכלוסין מפה יכולה להציג את התוכנית החדשה של השר יחד עם החלטות הוועדה. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> בוקר טוב, השר ויושב-ראש הוועדה. קודם כל, אין ועדה לדרכונים, יש חוק והחלטות ממשלה שהתקבלו פה בכנסת הזו. הם מאוד ברורים ואנחנו עובדים בדיוק לפי החלטות הממשלה וחוק הדרכונים. אני לא כל כך מסכים עם מה שאתם אומרים כי על תרומה מיוחדת בספורט למשל שר הספורט מן הסתם הוא זה שיכול להמליץ, להגיד על מישהו שהוא ספורטאי ביו-לאומי או אחרת. זה בדיוק אחד התפקידים של המשרד הזה להמליץ, כמו שרים אחרים שממליצים על תרומה מיוחדת של כל מיני אנשים בעולם למדינת ישראל. במקרה הזה שר הספורט ממליץ, שר הפנים מעביר אלינו, זה לוקח בין שבוע לשבועיים לקבל את האישור אחרי שאנחנו מקבלים גם אישור משטרה. להגיד שבין שבוע לשבועיים לקבל דרכון זו בירוקרטיה נוראית זה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה צריך אישור משטרה? << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> כי יכול להיות שלאותו אדם בחו"ל היו כל מיני דברים. אני מזכיר שזה עולה שלא השתקע. הרי חוק השבות אומר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא אזרח ישראלי. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> נכון, אזרח ישראלי שעלה עכשיו ולא חי פה בכלל ולכן אנחנו רוצים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא אומר שהוא לא חי פה בכלל, זה אומר שהוא בין היתר נוסע לתחרויות וכדו'. זה לא אומר שהוא לא חי פה בכלל. << דובר_המשך >> יואל ליפובצקי: << דובר_המשך >> בהחלטת הממשלה רשום שלפני ששר הפנים נותן את האישור לדרכון אנחנו צריכים לבדוק עם המשטרה. אתה יכול לקרוא את החלטת הממשלה, זה רשום שם בפירוש. כפי שאמרתי, אנחנו עושים מה שכתוב שם. עדיין, עם כל מה שאתם מתארים, תוך שבוע לשבועיים לקבל דרכון ישראלי זה נראה לי הליך מאוד מאוד מהיר. אם אתם רוצים לדבר עם המשטרה שיתנו לנו תשובה תוך יום אז אני מבטיח שנקצר גם את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל זה לא בין שבוע לשבועיים לקבל דרכון, זה בין שבוע לשבועיים לקבל אישור לקבלת דרכון. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> אנחנו נותנים להם מיד תור ומיד מנפיקים להם, הרבה יותר מהר מלאזרח רגיל. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אין בעיה עם העניין הזה עם רשות האוכלוסין בעניין הבירוקרטיה, אני לא חושב שיש בעיה. אני חושב שהבעיה בעיקר זה המגבלות שיש, גם אצל היועצים המשפטיים לפעמים שלא מאשרים, או אצלכם לפעמים, המלצות שתמיד מגיעות קצת שונה מהמציאות. לפעמים אתם באים ואומרים "אי אפשר כי" ואז אנחנו באים ומציגים שזה לא בדיוק נכון. היו הרבה מאוד מקרים שהבעיה לא הייתה מבחינת לוחות הזמנים שלכם אלא מבחינת אי הסכמה בין המשרד שלנו, משרד התרבות והספורט, למשרד הפנים ואנשיו לגבי הצורך בהענקת דרכון או לא, ואני יכול לתת דוגמאות אם תרצה. היו הרבה מאוד מקרים שהספורט הישראלי היה יכול להרוויח ספורטאים או ספורטאיות שיכולות לתרום לספורט הישראלי ולקדם את הספורט הישראלי ובסוף משרד הפנים פשוט בחר להגיד לא. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> כבוד השר, אני חושב שאתה קצת מערבב בין שני דברים. יש את הדרכון, שזה מי שקיבל אזרחות ישראלית, חוק השבות חל עליו, עלה לישראל והוא ספורטאי טוב. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> זה משהו אחר. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> זה מה שמדובר פה על הדרכון. מה שאתה מדבר עליו זה כנראה כל הספורטאים שאין להם זכות לקבל פה מעמד. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> ברור, על זה אני מדבר. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> זה משהו אחר כי יו"ר הוועדה דיבר על העניין של הדרכון. פה זה כבר עניין של אזרחות ישראלית, זה כבר הרבה יותר כבד, זה כבר משהו אחר. זה אנשים שלא זכאים לקבל מעמד בישראל ולפעמים משרד הספורט רוצה לתת להם אזרחות כדי שייצגו. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> על זה דיברתי. << אורח >> יואל ליפובצקי: << אורח >> זה משהו אחר, על זה אכן יש ועדה ועל זה אנחנו יושבים עם החבר'ה שלכם, על חלק אנחנו מסכימים, על חלק לא, בסוף זה מגיע להכרעת השרים. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> מקווה שתסכימו יותר, זה עוזר לספורט הישראלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דווקא בגלל ההבדל הזה שציינת אני חוזר ואומר – ואני אומר את זה גם לשר, גם אם צריך לשנות את החלטת הממשלה – זה אזרחים ישראלים, הם עלו לכאן. אגב, אותו אזרח אם הוא ינחת כאן והוא בגיל גיוס הוא חייב גיוס. יגייסו אותו לצה"ל. הוא צריך את הדרכון – זה נכון גם לגבי אמנים שמופיעים בחו"ל וגם לגבי ספורטאים – זה חלק מכלי העבודה שלו. גם מתחילים לספור לו את הימים בארץ אבל הוא משתתף בתחרויות בין-לאומיות, הוא בכלל מתאמן בחו"ל, אז הוא לא יכול להיות פה את מלוא מניין הימים. חייבים לייצר נתיב שהוא פחות בירוקרטי להליך הזה בתחומים שזה ברור לחלוטין, גם שהם מייצגים את מדינת ישראל. אנחנו מתחילים למצוא את עצמנו מטפלים בפניות של איגודי ספורט. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני מציע שהוועדה תעביר לנו המלצה לאיזשהו תיקון בהחלטת ממשלה. אנחנו נעשה בחינה אצלנו במשרד, נעשה גם בחינה מול משרד הפנים וננסה לייצר איזשהו נוסח הגיוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סוגיה אחרת שרצינו להעלות היא לגבי קריטריונים לסיוע לספורטאים עולים. במשרד העלייה והקליטה קיימת מגבלת גיל סיוע – עולים שעלו מגיל 12 ומעלה בלבד. למה? למה לא אם מגיע ספורטאי בגיל 11? המגבלה הזו היא ממשרד העלייה והקליטה או ממשרד הספורט? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אתה מדבר על המלגה לאולימפיים שבשיתוף עם משרד הספורט אנחנו היום מממנים 42 מתעמלים וגם מאמנים אולימפיים שמקווים מאוד שייצגו אותנו בצורה מאוד מאוד מכובדת - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה לא קשור, זה לילדים, זה מעל גיל 12. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> בחלק מהתחומים, בחשיבה קדימה, יש סיוע שש שנים. כשהיית מנכ"ל משרד הקליטה אישרת את ההחרגה הזאת. היא חריגה מאוד כי בסיוע לתעסוקה זה אחרי גיל 18. הלוגיקה הייתה שמאחר שיש תקופה מקסימלית של שש שנים לקבל את המלגה ובהתעמלות – זה בעיקר בהתעמלות קרקע, התעמלות אומנותית, התעמלות מכשירים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם על שחמטאים מדובר, גם שחמטאים אולימפיים. << דובר_המשך >> קלאודיה כץ: << דובר_המשך >> כן, אבל זה התחיל מהתעמלות כי שם אפשר להופיע בגילאים יותר צעירים וזה מה שקיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז למה לא לקחת לשחמטאים ולהוריד את הגיל? << דובר_המשך >> קלאודיה כץ: << דובר_המשך >> בשחמטאים אתה לא מופיע לפני גיל 18 בתחרויות, זה הרי מה שקובע. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש אולימפיאדת נוער היום. << דובר_המשך >> קלאודיה כץ: << דובר_המשך >> אבל אנחנו אגף תעסוקה, זה לא נוער, מדובר כאן על סיוע בתעסוקה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני רוצה לחדד את הסוגיה בעניין הזה. אני חושב שנכון להיום לאיגודים ולהתאחדויות יש אפשרות לאתר טאלנטים, אנשים עם פוטנציאל מגיל מאוד מאוד צעיר. הם יכולים לזהות נגיד מגיל 8, 9, 10, טאלנטים עם פוטנציאל. אם הם עולים חדשים והאיגוד או ההתאחדות גילו בהם פוטנציאל משמעותי והיא מעבירה לכם את האינפורמציה, למה למנוע את האפשרות לסייע לאותו ילד להתקדם ולהצליח בענף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בטניס זה יכול רלוונטי, גם בשחייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, כעבור 6 שנים, אם אין סיוע ממשרד העלייה והקליטה, כנראה שאחרי 7-8 שנים פה שבהן הוא מקבל סיוע בספורט כבר יהיה לו יותר קל לקבל סיוע אחר, בין אם זה להשיג ספונסרים ובין אם זה לקבל סיוע מהמשרד. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> סיוע אחר הוא סיוע מקביל שלנו יחד עם משרד הספורט. זו ועדה משותפת ועבודה משותפת. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אגב, יש גם להניח שאין כל כך הרבה. מבחינה תקציבית זה משהו שהוא גם ריאלי. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> לגבי האיתור, מדובר בפניה לסוכנות. ביקשנו מהסוכנות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, לא על זה דיברנו. הוא מדבר על איתור פה, האיגודים יודעים פה אם מישהו משחק, נמצא בבית ספר, באיזשהו תהליך. אולי ניתן למשרד החינוך. גיא דגן, ממונה חינוך גופני. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> שלום לכולם, אני הולך להציג כמה דברים קצת שונים, אני אלך קצת אחורה כי בסוף הספורטאי לא תמיד נולד ספורטאי, הוא לא עלה לארץ כבר כספורטאי ידוע ומוכר. כבר מהשלב הראשון, האדם הראשון שהוא פוגש בתחום הזה זה בעצם המורה או המורה לחינוך גופני בתוך בתי הספר שמזהים את הפוטנציאל ומפנים אותם אותו או אותה לפעילות אחר הצהריים או פעילות במסגרת מועדוני הספורט הבית-ספריים בתוך המערכת. אנחנו מאתרים באותה מידה גם תלמידים ותלמידות לכיתות הספורט בתוך מערכת החינוך ולמועדוני הספורט הבית-ספריים, שזה המועדונים שהתאחדות הספורט לבתי הספר מובילה ומקיימת את התחרויות ביניהם. כלומר, השלב הראשון של איתור וקיום ימי חשיפה כדי לאתר את בעלי הפוטנציאל להיות ספורטאי ולהפנות אותם לפעילות אחר הצהריים, או בתוך בית הספר או בתוך מערכת החינוך, מתקיימת במשך כל התקופה ולאורך כל הזמן. בנוסף, יש גם את תכנית נעל"ה שיש בתוכה מעל 2,000 תלמידים שמשתלבים ב-25 בתי ספר פנימייתיים וגם ביניהם יש לא מעט ספורטאים. יש הרבה מאוד תכניות איתור ואנחנו מאתרים את הספורטאים. זה לגבי התלמידים עצמם. לגבי מאמנים ומורים לחינוך גופני שהם מורים עולים, הוועדה שמכירה בתעודת המאמן שלהם זו ועדה של מינהל הספורט, הוועדה שמכירה בתואר האקדמי ובתעודת ההוראה זה ועדה בתוך משרד החינוך. אנחנו מגדירים מקצועות השלמה לגבי הנושאים שהמאמן, המורה, לא למד במסגרת השכלתו, והוא יכול להתחיל מיד ללמד. ברגע שיש לו תעודת מגיש עזרה ראשונה ועבר מבחן בטיחות הוא יכול כבר להיות מורה לחינוך גופני ומאמן בתוך מערכת החינוך. המשרד נותן מצ'ינג של עד 8 שעות ועד 10 שנים מיום כניסת המורה או המאמן למדינת ישראל כעולה חדש ועד 6 שנים מיום קליטתו להוראה. כלומר, במשך 6 שנים - - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה בסיוע שלנו. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> הקליטה אבל באמצעות משרד החינוך. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אבל זה מימון שלנו. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> נכון. כשיש, דרך אגב, קבוצה של 15 מורים ומעלה ביחד, בשיתוף עם משרד הקליטה אנחנו גם מקיימים להם את כל מקצועות ההשלמה בצורה מסודרת. בכל מחוז יש תקן של מפקח שממונה על המורים העולים, שתומך בהם ומנחה אותם לאורך כל הדרך. זה בפן של המורים/מאמנים. בפן של התלמידים עצמם – חשיפה ואיתור לענפי ספורט ותחילת טיפוח בתוך מערכת החינוך או הפניה לפעילות במסגרת אגודות אחר הצהריים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התייחסות נוספת בנושא ספורטאים עולים לפני שנעבור לנושא האמנים? קלאודיה, בבקשה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> קודם כל, צריך להגיד שבסיוע שלנו נמצאים כמובן מאמנים, וגם אם אין סיוע ישיר לעולה שהוא צעיר או ילד של עולים, זה גם עניין של הזכאויות של העולים לסיוע וזה מוסדר בחקיקה או בתקנות. אז אנחנו מממנים את המאמנים, את הכוריאוגרפים – כולנו היינו גאים בדריה אטמנוב, שהוכרה כמתעמלת הטובה ביותר בעולם, וזה באימון של מאמנות עולות בשיתוף פעולה ארוך שנים. גם הקריטריונים של הכניסה למלגה הם קריטריונים של הוועד האולימפי ושל משרד הספורט. אנחנו כאן באים עם הסיוע, כמובן גם למורים עולים. לא פשוט אבל גם למורים עולים אנחנו מממנים תהליך עבודה של שנה במערכת החינוך על מנת שירכשו רישיון עבודה – לא תעודת הוראה, אלא רישיון הוראה – ויוכלו באמת להתברג בצורה טובה במערכת החינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אנה משה, בבקשה. << אורח >> אנה משה: << אורח >> אני מתעסקת עם זה, כמו שאתה יודע, כבוד יושב-הראש, כבר יותר משנה. הבעיה האמיתית היא שאין דאטה בייס רציני ואין אבא לדאטה בייס. אם משרד הספורט אומר: אני רוצה דאטה בייס ולהתייחס לאוכלוסייה הזו באופן ספציפי, צריך לחלק את האוכלוסייה הזאת לשתיים: אחת, אלה שכבר עלו – ואת כל הנתונים האלה אפשר לקחת מבתי הספר, מספיק וואטסאפ אחד ברוסית מהרשות המקומית לעולים החדשים, ויש חתך כזה, אגב, למשרד העלייה, שאומר האם יש לך ילדים או האם יש בבית מאמנים, ספורטאים, אמנים, לא משנה. העירייה מקבלת את הנתונים ומעבירה למשרד הספורט. קל מאוד לעשות את זה. ואז, כשיש דאטה בייס, צריך לחלק את זה שוב לשתיים כדי להבין. יש את אלה כמו אנה, שהיא כבר עם הישגים ומדליות, ובשנייה שהרמתי טלפון ליעל היא אמרה: תעבירי לי, ובדקה וחצי היה ברור שיש לה פוטנציאל וזה מדהים ורק היה צריך לשים אותם במשבצת הנכונה. ויש את אלה שהיו לקראת, או בגיל 11. אגב, דריה עלתה לפני המון המון שנים, אני מכירה את דריה, זה לא אותו דבר, ואסמולוב בנתה פה את הספורט, זה לא אותו דבר. יש את אלה שהיו על סף פריצה אבל בדיוק נכנסו לקטע של מעבר וההורים לא יודעים איפה לשים אותם. ישבתי עם כנרת מהפועל, היא גם לא יודעת למפות את זה. האגודות לא יודעות למסור, וגם לא יודעות לאן למסור, את הנתונים. לכן, אם זה מעניין, אני מוכנה לשבת עם מי שרוצה לבנות את הבסיס לדאטה בייס הזה, לעבוד ביחד אתכם כדי להוציא את הנתונים לאוויר. זו ההתחלה של הכול. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. שרלי, בבקשה. << אורח >> שרלי אופלגר: << אורח >> אני נתבקשתי לפני הדיון לשלוח את הנושאים ושלחתי אותם אז אני פשוט אעבור עליהם. יש שני מענקים שעולים מקבלים, מענק קליטה חד-פעמי ואותה מלגה חודשית. עולים שקיבלו את הטופס ממשרד התרבות והספורט וניגשו למשרד הקליטה לאחרונה קיבלו הודעה שזה הופסק. אז אני עדיין לא מבין אם זה קיים או לא קיים בסופו של דבר, אותו מענק קליטה חד-פעמי של 2,000 שקל. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> המענק החד-פעמי הופסק השנה לצערי הרב, הן בספורטאים והן באמנים. זה קשור להימצאות שלנו בזמן המלחמה, בקיצוצים רוחביים ובבעיות תקציב שיש למשרד. נעשתה עבודה של הנהלת המשרד, נקבעו סדרי עדיפויות בדברי חירום, כרגע זה לא קיים. זה הופסק מ-1 בינואר, עודכנו נהלים ואתר. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> בכמה אנשים מדובר ובאיזה סכום מדובר? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מדובר ב-2,000 שקל, 1,800 עד 2,000 שקל. במשרד מקבלים כ-200 איש. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> זאת אומרת שזה כ-400,0000 שקל? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כן. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> ואין לכם את ה-400 במשרד? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אין לנו את ה-400 במשרד ועוד הרבה מאוד 400 אחרים. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אז אנחנו נעזור בזה. משרד התרבות והספורט יעזור בהעברה בין גגות. תחזירו את זה, בסדר? אז אני כבר מנחה את המנכ"ל, תעשו העברה בין גגות, נעשה שיח עם השר, הוא יאגם קצת, אנחנו נאגם קצת ונחזיר את זה כי זה פרויקט חשוב לתת את הסיוע הזה וחבל להרוס את זה. << אורח >> שרלי אופלגר: << אורח >> הנושא השני זה אותה מלגה חודשית של 5,000 שקל. אני יודע שכבר כמה חודשים העולים לא מקבלים אותה. הם גם לא קיבלו עדיין את אותו מסמך שאתו אמורים לגשת למשרד הקליטה כדי להיקלט. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה קיים. זה קיים, זה אושר, קיבלנו תקציב אתמול. הוראת השעה אושרה היום. רונית אחראית על זה, היא חוזרת למשרד ושולחת מכתבים. תשלחו אותם להירשם במשרד, אין בעיה. << אורח >> שרלי אופלגר: << אורח >> אני רק ציינתי שהסכום הוא 5,000 שקל, שאם אני זוכר נכון גם לפני 20 שנה זה היה אותו סכום, האינפלציה עלתה - - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה היה 2,000 שקל. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> מה שקרה ב-7 באוקטובר גם משנה קצת את המשוואות הכלכליות, נסתפק בזה בינתיים עד שנתאושש קצת. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה היה 2,000 שקל ובאופן עקבי העלנו את זה לאורך השנים. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> בואו ניתן מענה לחוסר הזה של ה-400 ביחד, ניתן להם פתרון כי זה באמת חשוב לעולים. << אורח >> שרלי אופלגר: << אורח >> המלגה הזאת מיועדת למספר מצומצם של מאמנים ברמה האולימפית שמאושרים על ידי היחידה לספורט הישגי. בעבר הרחוק יותר זה היה גם למאמנים ברמה פחותה יותר, מאמנים שעובדים באגודות, סיוע של 20,000 ש"ח בשנה באמצעות הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות יכלו לקלוט את אותם מאמנים כי אותו מאמן – אני אולי אשתמש בביטוי שאני אצטער עליו – שבשלב הראשון הוא מעין פרזיט בשטח כי הוא לא נותן תגובה, הוא צריך להיות צמוד לבייביסיטר שינחה אותו ויחזיק אותו ביד עד שהוא יתחיל להבין קצת את השפה ולתקשר עם הילדים, ועכשיו, כשהוא בא, הוא יושב בצד ואין לאותה אגודה, או לאותה קבוצה, או לאותה רשות מקומית, את המשאבים להחזיק עוד אחד על אותה משבצת. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה קיים, זה לא 20,000 ש"ח ולא דרך הרשויות, אלא מאמנים עולים, בכניסה ראשונה לעבודה באגודה מקצועית, ברשות מקומית, אצל מעסיק כלשהו, זכאים לסיוע שנקרא "קידום העסקה" בגובה מחצית משכר מינימום למשך שישה חודשים. אם מדובר בגוף ציבורי, במשך 12 חודשים. לכן זה הסכום של סדר הגודל שאתה מדבר, אבל זה כנגד מצ'ינג של המעסיק וכנגד התחייבות המעסיק להעסיק את העולה לתקופה נוספת בהתאם לתקופת העסקה. קיים. << אורח >> שרלי אופלגר: << אורח >> דבר אחרון. כשמאמן מגיע ורוצים לבנות לו עוד קבוצה על יד, הייתה בעבר גישה באמצעות הסוכנות היהודית שהייתה מסייעת לרכוש את הציוד הראשוני לפתיחת מועדון חדש, אין יותר מענה מהסוכנות היהודית בתחום הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסוכנות היהודית לא טרחו להגיע לדיון, אני אנהל אחר כך שיחה עם השר על המוסדות הלאומיים. << אורח >> מעוז טל: << אורח >> שלום, אני רוצה לברך על הדיון. בהמשך לדיון שהתקיים לפני שבועיים, בהמלצת שר הספורט – ואני מודה על כך, מיקי זוהר – ובסיוע של דניאל, שנמצא כאן, ספורטאית שלנו מסקי מים קיבלה דרכון בשגרירות תאילנד לפני מספר ימים, אבל הדרכון הוא לשנה בלבד, מה שאומר שלמעשה בעוד חצי שנה היא כבר לא יכולה לעלות אפילו על טיסה כי הדרכון כבר לא יהיה בתוקף. אז צריך כבר להתחיל את התהליך על מנת לחדש לה את הדרכון ולאפשר לספורטאים כאלו שמייצגים את המדינה עם הישגים מוכחים לקבל דרכון לפחות לשלוש שנים, חמש שנים, כדי שלא נצטרך להתמודד כל שנה מחדש עם חידוש דרכון לספורטאים. תודה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני חושב שהיושב-הראש התבלבל, הוא היה צריך להזמין לדיון את משרד הפנים, הוא הזמין את משרד התרבות והספורט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הזמנו, הזמנו, אבל בסדר. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אבל אנחנו נמשיך לעזור ולסייע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עמי ברן, איגוד האתלטיקה, בבקשה. << אורח >> עמי ברן: << אורח >> אותו דבר לגבי מה שמעוז דיבר. אני מציע כדי לקצר את העניין, אנחנו נצטרך להכין איזשהו מסמך כדי שנוכל להסביר באיזושהי ועדה יותר קצרה וקטנה שתוכל באמת לטפל בנושא הזה שמעוז דיבר עליו, שדניאל גריסרו עובד עליו. אני חושב שיש המון, במיוחד בימים אלה, ספורטאים בעולם, בעיקר בארצות הברית אגב, שחקניות שהן ציוניות ורוצות לייצג את מדינת ישראל. צריך להכין את המסמך הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לעניין הספורט, אנחנו נמליץ כמובן על שינוי מדיניות הנפקת הדרכונים ואנחנו נכין את זה. אני שמח על ההתחייבות של השר כאן לעשות מצ'ינג של 400,000 שקל כדי לעשות את העבודה של משרד הקליטה. אני חייב לומר, אחד, משרד העלייה והקליטה לא נתן שום הודעה לספורטאים, ההודעה הזאת התקבלה אצלנו בהפתעה. אני חושב שזה פשוט ניצול לא נכון של התקציב. אני מכיר טוב את התקציב של משרד העלייה והקליטה ואני חושב שלקצץ דווקא בדבר הזה, שבאמת נמצא באיזושהי נישה קטנה, דווקא את זה לקחת ולהוריד משם, זה פשוט לא נכון ולא ראוי בעיניי. אני מודה לשר הספורט שלקח את זה על עצמו, וגם את התקציב שאושר אתמול, ה-5,000 שקלים. אני רוצה לעבור לנושא האמנים העולים, תחום התרבות. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> קודם כל, אנחנו מאוד מאוד ערים להיקף העולים החדשים שמתוכם רבים באמת עוסקים בנושא האמנות. לפי מחקר שעשינו, כ-15% מהעולים החדשים הם אמנים, ממש בהוויה שלהם, בעיסוקים שהם גם עשו עוד בהיותם בארץ מולדתם, ואנחנו שמים על כך דגש מאוד מאוד גדול במשרד התרבות והספורט. אנחנו ממש ממש מתמקדים בנושא הזה, מנסים לאתר כמה שיותר אמנים, לתת להם מענה, לחבר אותם למוסדות התרבות והאומנות שאנחנו אמונים עליהם ומתקצבים אותם ועוזרים להם להשתלב מבחינת היכולת שלהם להגשים את האמנות שלהם פה בארץ ישראל, שמבחינתם זה היה חלום של שנים רבות. עוד כשהם היו בארץ מולדתם הם חלמו תמיד לעלות ארצה ולעשות את הדברים האלו. נמצאת פה גם ראש מטה התרבות שלנו, ילנה פרלמן, במקרה או שלא במקרה היא גם עולה, ותיקה כבר אפשר לומר, אז היא גם מכירה את העולמות האלו ויש להם קשר הדוק. אנחנו תכף נראה לכם שדווקא בנושאים האלו יש למשרד הרבה מאוד דברים להציע ואנחנו גם עושים את הדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד לפני שהנוכחים יעלו את הנושאים אני אגיד לך רק את הדברים שעלו בדיונים הקודמים, ופה אני חושב שיכולה להיות עזרה שלך גם אם היא לאו דווקא בהיבט התקציבי, אלא גם בהיבט של לתת את המטריה האדמיניסטרטיבית אל מול הרשויות המקומיות. בסופו של יום, רוב הפעילות של העולים החדשים, בטח בתחום של תרבות ואמנות, היא מול הרשויות המקומיות ומה שהם צריכים זה מתקנים, זה מקומות לעשות בהם אם זה קבוצת תאטרון, אם זה מתקנים לקונצרטים, ואם זה לריקוד או לכל דבר אחר. פה חייבים לרתום את הרשויות המקומיות. למשרד יש אמירה בנושא הזה, אפילו בחלק מהקריטריונים, לציין את זה כניקוד נוסף לרשות שמשקיעה ומאפשרת לקבוצות האלה לפרוח. אני אגיד לך שבעלייה החדשה שהגיעה לכאן בשנתיים-שלוש אחרונות הגיעו אמנים בקנה מידה מאוד מאוד משמעותי בחו"ל, בין-לאומי, רבים מהם עדיין עושים הופעות בין-לאומיות ודווקא עולם התרבות והאמנות הישראלית מפסיד אותם ולא נהנה מהם בגלל שאין להם את המקומות האלה. זה אפילו לא כרוך כמעט בתקציב בהיבט הזה אלא באמת לפתוח את הדלת לאותם אמנים. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> יש לנו במשרד מישהי מקסימה, מריה, היא פה, היא גם במקרה, או שלא במקרה, עולה ותיקה ומכירה את העולמות האלו היטב. אנחנו רוצים להגיד דבר אחד, יש לנו דלת פתוחה לכל מי שרוצה להגשים את עצמו באמנות. עולה חדש או עולה חדשה שרוצים להגשים את עצמם באמנות, כל מה שהם צריכים לעשות זה פשוט להגיע אלינו, אם זה למריה או אם זה ללנה, והם יקבלו מענה. הם יקבלו מענה, אני אומר את זה בהתחייבות. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אנחנו הבנו שלפעמים לעולים החדשים אין את מקורות הידע והם לא יודעים למי לפנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין להם את הנטוורקינג, זה הדבר הכי בסיסי במדינה הזאת. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אנחנו קבענו ב-20 במרס כנס מיוחד אליו נזמין את כל הארגונים, נשתדל להפיץ כמה שיותר את המידע כדי שנוכל לחשוף בפני האנשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מציע בהיבט הזה שאם אתם עושים כנס אז תודיעו לנו, לוועדה, שגם אנחנו נוכל להפיץ לארגונים שאנחנו מזמינים אותם לכל הדיונים שיכירו. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> מצוין. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אגב, אני רוצה לחזור לרגע אחד לנושא הספורט כי רואים אותנו בטלוויזיה – יש שניים אצלנו שאפשר לפנות אליהם: חמוטל זוזוט צדקה, שהיא ראש מנהל ספורט, וחן אביטן, ראש מטה ספורט. המשרד שלנו באמת רוצה לשמוע מהשטח את הדברים שעולים, אם זה בתרבות ואם זה בספורט. יש לנו אנשים מאוד מאוד קשובים. אתם מוזמנים פשוט להעביר אלינו את האינפורמציה, את הבעיות, ואנחנו נטפל בהן. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> מנהל התרבות מוכן אפילו לתרגם למנהל הספורט אם יש צורך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> כן, מנהל התרבות יתרגם למנהל הספורט אם יש חוסר תקשורת. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> לפני שנה מאוד שמחתי שהייתה פה ועדה בנושא אמנים עולים, ולצערנו כל מה שקרה במשך השנה הזו לא נתן לנו להתקדם. אני מאוד שמחה לשמוע מכבוד שר התרבות שאתם כן עושים משהו בעניין הזה. אני בימאית ומפיקת קולנוע וטלוויזיה, אני גם משתתפת בוועדות קולנוע וטלוויזיה במשרד הקליטה. מה שהיו"ר עודד פורר אמר קורע לב, מה שקורה עם אמנים עולים שהגיעו ארצה, אמנים ברמה מאוד מאוד גבוהה. אני גם נורא מצטערת על זה ששר הקליטה אמר שהעדיפות של המשרד שלו היא לעליות מארצות הברית, מצרפת ושכחו את דוברי הרוסית, יוצאי ברית המועצות. זה שהפסיקו לתת לאמנים עולים מענק – אני רואה בכל מיני חברות בטלגרם ובפייסבוק שכותבים: בשביל מה אנחנו צריכים את הוועדה אם אפילו דבר כזה, כמו 2,500 שקל, אנחנו לא יכולים לקבל? מי שעשה את הוועדה, מי שקיבל שם ציון, היה מקבל מענק חד-פעמי, לצלמים למשל כדי לקנות ציוד מסוים וכדו'. אין כלום. אין להם אפשרות גם ללמוד עברית. יש אנשים שיותר משנה עוד לא רשומים לאולפנים ללימוד עברית. מצד שני, אני באמת מאוד שמחה שמשרד התרבות הולך לקראת האמנים כי אני אשמח מאוד לשתף פעולה עם זה. אני מכירה אישית המון עולים שהם ממש שליחים שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה המרכזית, אדוני השר, זה שנוצרה פה לקונה. משרד העלייה והקליטה יצא לחלוטין מהתמיכה בתחומים האלה. תכף נשמע את המשרד. במשרד התרבות והספורט לאורך השנים לא היו מבחני תמיכה כאלה כי משרד העלייה והקליטה נתן, אבל מרגע שמשרד העלייה והקליטה נסוג כמעט לגמרי - - - << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> השנה הוא נסוג? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה תהליך שקרה כבר כמה שנים שהחל מביטול ועדת הארבעה, שזה היה אחד הכלים הכי משמעותיים שחיבר את העולים גם לפעילות ברשויות המקומיות. גם הקרן לאמנים נסגרה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אני רק אגיד, לטובת השר, שמדובר במרכז לקליטת אמנים עולים שהוקם בשנות ה-90' יחד עם משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, ולגוונים המשרד שינה את הרכבו. היה מימון חצי-חצי. ב-2006 משרד התרבות יצא מהמרכז ומשרד הקליטה – היה מדובר אז על 10 מיליון שקל לשנה – כל פעם תוקצב פחות ופחות ופחות, כל שנה פחות מיליון, עד שזה נמחק לגמרי והתקציב הזה לא קיים במשרד כבר הרבה מאוד שנים. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני מוכן לקיים דיון. מבחינתי, אני אומר חד-משמעית, למשרד התרבות והספורט יש עניין גדול בקידום אמנים עולים מכמה סיבות: אחת, אני רוצה שישראל תמיד תהיה מוקד לעליית העולים, שלא יחששו לעלות ארצה מתוך תחושה שלא יוכלו לממש את הרצון שלהם או את הכישרון שלהם בישראל. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> הם כבר מדברים על לעזוב כי אין להם תמיכה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> דבר שני, אנחנו גם יודעים שדה-פקטו, מנתונים שהוצגו בפנינו, הרבה מאוד מהעולים החדשים הם אמנים בהוויה שלהם. הדבר השלישי, זה גם נותן מענה אמיתי לציבור העולים בישראל לאומנות שהם רוצים לראות עוד מארץ מולדתם, שהרי רבים מהעולים שגם מגיעים ארצה רוצים לראות משהו שהם היו רגילים לראות בארץ המוצא שלהם שקשה להם למצוא בישראל, ואם לאמנים שעלו לכאן יש את האפשרות להציג בפניהם את כל הנושאים התרבותיים שהם טובים בהם – אם זה אופרה וכדו'. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> תעזרו, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אז אמרתי חד-משמעית, יש שר חדש במשרד התרבות והספורט, שנה אולי, אני כבר לא יודע אם זה נחשב לחדש, והגישה שלו היא שונה. אני אומר שאפשר לעשות שיח בין המשרדים, לאגם משאבים ואנחנו נביא מקור תקציבי כדי להחזיר עטרה ליושנה. אני בעד לחזק את זה, נקודה. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> שאלו פה עולים שהגיעו לפני שנה, עולים חדשים אמנים, "מה אתם צריכים?" הם אמרו: תנו לנו מפתח, תנו לנו מקום. יש ערים שיש שם בתי עולה שיכולים לעשות שם משהו אבל ברוב הערים אין. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> צהריים טובים לכולם, אני ממש מתרגשת להיות פה, חיכיתי הרבה זמן לישיבה הזו. לצערי, חשבתי שאנחנו נהיה במצב שבו פרויקט שהתחלנו לעבוד עליו בתחילת הקדנציה כבר יעבור. פה אני רוצה לפרוט בכמה משפטים את מה שהשר אמר לגבי החשיבות שהוא מקדיש לנושא של אמנים עולים – מתחילת הקדנציה, איך שנכנסנו למשרד, השר תקצב שני מיליון שקלים לסדנאות הכרה עם עולם האומנות והתרבות בארץ לעולים חדשים. זה היה גם שיא גל הקליטה לפני כשנה. אנחנו הגענו כבר למצב שהפרויקט מוכן ואמור היה לצאת לדרך. גם דיברנו עם משרד העלייה והקליטה וגם כשהבנו שכנראה יש לכם פחות אפשרות להשתתף כלכלית אמרנו: אין דבר, זה באמת חשוב לנו, אנחנו נלך על זה. לצערנו הרב, המלחמה טרפה את הקלפים והסכום שהיה אמור לצאת לפרויקט הלך לצרכי מלחמה. הפרויקט מוכן, ברגע שהאוצר ייתן לנו את האפשרות אנחנו מוכנים לצאת לדרך. מדובר בחממות שמביאות את האמנים האלה, מסבירות להם, מלוות אותם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על איזה סכום מדובר? << דובר_המשך >> ילנה פרלמן: << דובר_המשך >> מתקציב המשרד השר הקציב שני מיליון שקל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לשאול פה את משרד העלייה והקליטה. הגיעו בשנתיים האחרונות סדר גודל של קרוב ל-100,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. אני מסתכל למשל על תקציב עידוד העלייה מצרפת, חתכתם את התקציב של עידוד עלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיצצתם אותו ב-50%, אם לא יותר, והכפלתם את התקציב לעידוד עלייה בצרפת פי 13-14. אני מאלה שהובילו את תוכנית "צרפת תחילה" לעידוד עלייה מצרפת לישראל, אני יותר מאשמח לראות כאן עלייה צרפתית מאסיבית. אבל כשאנחנו מדברים על מספרים של כמה מאות עולים שהולכים לקבל פה סכומי עתק במובנים האלה, כשמשאירים בהפקרות עלייה בסדרי גודל משמעותיים – שאגב, אותו תקציב שעליו מדברת ילנה הוא נכון גם לגבי העולים מצרפת שהגיעו לכאן. גם העולים מצרפת שהגיעו לכאן, גם הם רוצים לעסוק בתרבות ואומנות ואני בטוח שגם בהם יש מהתחום הזה ויש גם חשיבות לתקציב הקליטה הזה. לכן זו איזושהי חלוקת משאבים לא ברורה. אם יש משאבים עודפים זה בסדר, כשאומרים ניתן עוד, אבל לבוא ולחתוך את תוכניות הקליטה של ספורטאים, של אמנים, של מלגות – זה לא סביר בעיניי. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אני אמסור את זה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, לא ציפיתי לתשובה אחרת. אין לי טענות בהיבט הזה. << אורח >> אלינה פדרול-קביטקובסקי: << אורח >> אדוני השר ואדוני יושב-הראש, כמו שאומרים, יש זמן לאסוף אבנים, יש זמן לפזר אבנים, יש זמן לאהוב, יש זמן לשנוא, כנראה יהיה זמן להבין מה זה תרבות, על מה אנחנו נאבקים. אנחנו לא מחלקים את הכסף, אנחנו רק צריכים להבין מה זה תרבות ישראלית ובזה צריך להשקיע. לפי דעתי, תרבות ישראלית – מה שחשוב זה לתת אור. בואו נחשוב מה זה לתת אור, זוהר, תרבות ישראלית חדשה, מה זה כולל ובמה אנחנו תומכים ולא רק איך מחלקים את הכסף. דבר שני, לפי דעתי זה לא נכון להעדיף את הספורט. זה לא נכון לדבר בהתחלה על ספורט ואחר כך על תרבות. זה לא נכון כי התרבות יותר חשובה מכל דבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא היה לפי סדר חשיבות, זה היה בסך הכול לפי סדר הא'-ב'. << דובר_המשך >> אלינה פדרול-קביטקובסקי: << דובר_המשך >> כאמנים אנחנו מרגישים חלק מהחברה אבל אנחנו גם מרגישים שאנחנו אחורה-אחורה מבחינת ההתייחסות לתרבות שלנו וסדרי העדיפויות. אנחנו הגענו מאוקראינה, תרמנו 30 שנה לתרבות, עשינו הרבה פעולות ובעלי יספר מה התוצאה של זה. יש פה עניין שצריך להבין מהשורש. יש באמת בעיה לעולים חדשים להצטרף לחברה כי יש תקרת זכוכית שהגיע הזמן לשבור אותה ואי אפשר להמשיך כך. 10 שנים משרד הקליטה לא נותן כסף לפרויקטים, או שמציבים תנאים כאלה שאי אפשר לבצע אותם, אי אפשר לתמוך באמן, והאמן נשאר לבד עם האמנות שלו, עם רצון לתרום לתרבות, ליצור משהו חדש. אנחנו כמשפחה עכשיו הלכנו לשלושה כיוונים חדשים בתרבות: בקולנוע זה סרט פוליפוני, דבר מדהים, חדש לגמרי, שאין בעולם כמותו, כיוון חדש באומנות זה "אורביטליזם", וכיוון חדש "פוטומנר" (Fotomanere), שמשלב צילום, פיסול וציור. מי יודע על זה? מי תומך בזה? אף אחד. זה אמנות אקספרימנטלית. יש תקרת זכוכית. בתמיכה של משרד הקליטה הלכנו 10 שנים, אחר כך אנחנו כבר לא שייכים למשרד הקליטה, אנחנו שייכים כבר למשרד התרבות, שהוא חייב לתת עזרה ולפתח את האמנות שלנו, ועם מה אנחנו נשארים? אחרי שתומכים, תומכים, משקיעים כסף באמנות, מייצגים את המדינה, אנחנו לא מקבלים כלום, שום תמיכה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני חייב לומר משפט אחד בהקשר הזה. משרד התרבות והספורט חד-משמעית לוקח אחריות מלאה על עולים אמנים. זה מאוד מאוד חשוב לי. זה מאוד חשוב לי אז זה צריך להיות חשוב גם למשרד. עולים אמנים מבחינתי הם אבן שואבת לעולם התרבות בישראל, כי אני חושב שרבים מהעולים החדשים שמגיעים גם כאמנים, מגיעים כאמנים מוכשרים. אנחנו ראינו את זה וזיהינו את זה. הם באמת טובים במה שהם עושים וזה יכול לסייע מאוד לעולם התרבות בישראל. אבל אני אומר באותה נשימה, אנחנו נצטרך שיתוף פעולה ממשרד הקליטה והעלייה, הרי לא נוכל לעשות את זה לבד. מבחינתי אני אומר, יש למשרד הקליטה והעלייה פרטנר, משרד שהוא באמת פרטנר לקדם את העולים החדשים שרוצים להמשיך להצטיין באמנות ובתרבות בהתאם למה שהם עשו גם בארץ מולדתם. אגב, גם בתרבות וגם בספורט. לכן אני אומר, כל מה שנוכל לייצר בו שיתופי פעולה ואינטראקציה, כולל הקצאת משאבים מתקציבי המשרד, אנחנו נעשה. << אורח >> אלינה פדרול-קביטקובסקי: << אורח >> אני לא דיברתי על עולים חדשים, על עולים ותיקים. דבר שני, יש בעיות מרכזיות שמפריעות להשתלבות בתרבות גם לעולים ותיקים. קודם כל, בהסתדרות אין דבר כזה מקצוע אמן, משפטית הוא לא מוגן. צריך להחליט ולראות מה זה שאין מקצוע אמן, איך זה יכול להיות ואיך אין הגנה למקצוע הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. לאוניד פדרול, בבקשה. << אורח >> לאוניד פדרול: << אורח >> תודה. אני רוצה להעלות את נושא השוויון בגיור. אחרי 30 שנה של תרומה לתרבות הישראלית מצאתי את עצמי חסר בית. עמדתי בראש מחלקת צילום במוזיאון ארץ ישראל במשך 22 שנה ולאחר מכן קיבלתי פנסיה של 2,500 שקל. המצב האבסורדי נובע מכך שבשנות ה-90', בתקופת העלייה הגדולה, לא הוסדרו חוקי עבודה לעולים חדשים. 24 שנות הניסיון שלי באוקראינה לא התקבלו בישראל, בהסתדרות. זה גרם לכך שקיבלתי פנסיה של 2,500 שקל. זו בעיה חמורה שכבר אלינה דיברה עליה, על ההסתדרות. גם נפגשתי בהסתדרות בתל אביב אנשי "כוח לעובדים" והם אמרו: אין לנו את המילה "אמן" אז אתה טכנאי פשוט. לא יכול להיות דבר כזה. דבר שני, אמנות ניסיונית, כמו שאלינה סיפרה על כך, צריכה להיות בראש סדר העדיפויות ויש לתמוך במימון הקמת מעבדת ניסוי במסגרת איגוד המפיקים, קולנוע וטלוויזיה. המימון להקמת מעבדה לאמנות ניסיונית יבטיח שאנשי תרבות מוכשרים, אמנים, עולים חדשים וותיקים ישתלבו בתרבות הישראלית, כמו שעשינו פסטיבל בסיוע משרד הקליטה לפני כמה שנים, הפסטיבל נערך 10 שנים. תודה על כך לוולדי כץ ולרונית ראובן. ברצוני לציין גם כן את איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה והמנכ"ל צביקה גוטליב, שהוא הארגון היחיד שמעניק לי סיוע מקצועי וייעוץ משפטי מזה שבע שנים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ילנה פרלמן: << אורח >> לסיכום, אני מציעה שנהיה פרקטיים כדי שהדיון הזה לא יישאר בגדר דיון תיאורטי ומכיוון שלכולנו יש רצון מאוד גדול לראות תוצאות. אני, קודם כל, מזמינה את נציגי משרד העלייה והקליטה לכנס שאנחנו עושים ביחד – אגב, עם נציגי ההסתדרות, עם פורום העצמאיים של ההסתדרות. זאת הייתה מלכתחילה פנייה שלהם אלינו ואנחנו רצינו לתת לזה מענה. נשמח לראותכם שם. מכיוון שבאמת מדובר בתקופה שבה המשאבים של כל המשרדים יחסית מוגבלים אנחנו חייבים לשתף פעולה ואני בטוחה שאחרי הכנס הזה, אחרי שאנחנו גם נכיר את השטח, נצא לדרך חדשה. הכנס הוא ב-20 במרס, אנחנו אחרי זה נעביר את הפרטים. יש למי לפנות ואנחנו פה בשבילכם ואני בטוחה שאנחנו נוכל לנסות אפילו להתחיל איזושהי דרך משותפת ביחד כדי שבפעם הבאה שנתכנס פה בוועדה לא יהיה אף אמן שירגיש שלא רואים אותו או לא שומעים אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> במשך כל הדיון, לפחות בחלק של התרבות, אני חושב על שיר אחד שנכתב על ידי ארז ביטון, אני לא יודע אם אתם מכירים אותו, השיר על זוהרה אלפסיה. זוהרה אלפסיה הייתה זמרת ענקית במרוקו, זמרת של המלך – אבל לא כמו כל המרוקאים שאומרים שהם של המלך, היא באמת הייתה זמרת של המלך – ואחר כך היא עלתה לארץ. ארז ביטון, לפני שהוא היה משורר הוא היה עובד סוציאלי, פגש אותה דווקא כעובד סוציאלי באשקלון כשהוא הלך לשם כחלק מעבודתו ברווחה. הוא כתב שיר עליה, אני לא אקריא את השיר עכשיו כי זה פחות רלוונטי אבל אני כן חושב שזה דפוס שחזר על עצמו בהיסטוריה של מדינת ישראל. כבוד השר, אני קודם כל רוצה להגיד לך תודה על כך שבאת לפה עם פתיחות מאוד גדולה כן לסייע. אני כן רוצה לדייק משהו שאמרת, אמרת שהאמנים העולים הם חשובים גם כי הם מביאים הרבה טוב לקהילה של העולים, אני חושב שהם מביאים הרבה טוב לכל מדינת ישראל ולעושר התרבותי שיש כאן במדינת ישראל, כי אחד הדברים היפים שיש לנו בתרבות הישראלית זה שיש קולות כל כך שונים שבאים מכל העולם והגיעו כקיבוץ גלויות, ודווקא האמנים העולים הם אלו שמביאים את המטען הזה איתם לארץ. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אמרתי את זה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אז אני מצטרף לדבריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני, אני אתחיל מדברים טובים למרות שהכול רע בחיים האלו בזמן האחרון, אבל אני ממש נרגש אחרי הבוקר שהיה. אתה זוכר את הסיפור של התאחדות בתי הספר? השר סגר את האירוע הזה. אני רוצה לברך אותך על פתיחות, על הקשבה, על קשב, על רצון לעשות טוב לילדים של מדינת ישראל. אני, כאוהב ספורט וכאיש ספורט, התרגשתי מהאירוע, ואני רוצה גם להודות על העזרה למלגות לנושא הספורטאים העולים. יש הרבה מאוד ספורטאים עולים שלא קיבלו הרבה מאוד זמן את המלגות שלהם וזה פשוט תוקע אותם במהלך החיים וצריך לציין שאתם פתרתם את הנושא הזה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> היה ברור לי שכל דיון בכנסת יעלה תקציבית אבל אנחנו פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מניסיונו הוא השאיר תקציב במשרד לדיונים בכנסת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לכם סיפור קצר על ספורטאי שהגיע לארץ לפני חצי שנה, בן 17, מרוסיה. הוא שחיין, באליפות העולם לנוער האחרונה, בווינגייט, הגיע למקום רביעי, ונשאר בארץ בגלל ובזכות התנאים שנותנים לו כדי לחיות במדינת ישראל, כי בהרבה מקומות בעולם אין את זה. אנחנו טובים מאוד מאוד מאוד במדינה הזאת בלתת תנאים מעולים לספורטאים שנמצאים ברמה הגבוהה אבל אנחנו לא יודעים לטפל בצעירים. זה לא משהו של חודש אחרון, שנה אחרונה, שנתיים, זה במשך הרבה מאוד שנים, ולא משנה איזו ממשלה. אני שמח שהשר נמצא פה כי אני אמרתי את זה כמה פעמים היום, ועודד יודע את הדעה שלי, הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שספורט זה לא רק המדליה, ספורט זה החינוך, ספורט זה חלק גם מהתרבות של המדינה. כשאתמול שחיינית של מדינת ישראל, אדוני השר, זכתה במדליית כסף באליפות העולם והדגל שלנו התנוסס בדוחה, קטאר, ואלפים שם שרקו בוז לאותה שחיינית, היא ייצגה את מדינת ישראל, ומה שהיא עשתה אתמול, אנחנו לא יכולים להשיג בשום מקום. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> הישג מדהים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ההישג זה שמדינת ישראל חיה, בועטת, רואים אותנו בכל מקום ובקטאר. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> ובעולם השחייה, שאתה כל כך אוהב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, ובשחייה. זו היסטוריה, זו פעם ראשונה. צריך להבין דבר אחד, התקציב של הספורט – אני מדבר עכשיו על הספורט אבל אני בטוח שגם התרבות – חייב להיות לפחות מוכפל. לפחות מוכפל. המדינה צריכה להבין את המשמעות של הספורט, את הכוח שיש לו, זה יגע גם במתקנים, גם במאמנים וגם באגודות, ובסופו של דבר זו המדינה שלנו ואנחנו צריכים להיות חזקים גם בספורט. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. השר, בבקשה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני באמת חושב שיש חשיבות מאוד מאוד גדולה לדיונים בכנסת בנוכחות שרים. זה לא דבר שהרבה שרים עושים לצערי, וזה המקום לומר שחשוב ששרים יגיעו לכנסת לדיונים שלמים מתחילתם ועד סופם וישמעו את הדברים שעולים מהשטח כי הכנסת משקפת דברים שעולים מהשטח. אני שמונה שנים בכנסת, שנה כשר, וכבר הייתי בכמה וכמה דיונים בכנסת מתחילתם ועד סופם כנוכח בדיון וכמשתתף בדיון, ואני חושב שהרבה מאוד דברים באו לכדי פתרון. לכן מומלץ בהזדמנות הזאת, ואני אומר את זה פעם אחרי פעם, ששרים יגיעו לדיונים בכנסת, ישמעו את הבעיות וייתנו מענה. שתיים, תודה ליו"ר הוועדה על הדיון החשוב. אני חושב שהבאנו כמה בשורות במהלך הדיון וכמה דברים משמעותיים שכן יוסיפו ויועילו לעולים החדשים בישראל. מה דבר יותר מושלם וטוב מזה שהיה דיון בכנסת שבסופו גם יש פתרונות אופרטיביים לצורך שעולה מהשטח על ידי עולים חדשים? זה דבר נהדר וצריך שזה יקרה עוד ועוד. אנחנו נמשיך את שיתוף הפעולה בשמחה גדולה. לחברי הוועדה שהגיעו, כל הכבוד לכם על היוזמה ועל הדחיפה. אנחנו נמשיך לשתף פעולה עם הכנסת. אני מאוד מאמין בעבודה משותפת בין הממשלה לבין הכנסת, יש לזה יתרון עצום וזה גם מביא להרבה מאוד הישגים בעולמות שאנחנו אמונים עליהם, במקרה שלי תרבות וספורט. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. ראשית אני רוצה להגיד תודה לשר, על ההגעה שלך לוועדה והנוכחות לאורך כל הדיון, כולל לשמוע את הדוברים ואת הפניות שמגיעות מהשטח. אני חושב שחלק מהעובדה שעבדת בכנסת הרבה מאוד זמן, לא רק כיהנת בכנסת, עבדת גם בתפקידים שעשית, ראית עד כמה הוועדות הן חשובות, אני חושב גם לשר. בסוף, המידע שאתה מקבל פה מגיע באופן בלתי אמצעי וחושף הרבה מאוד דברים, ואכן גם יש כמה בשורות, אז אני רוצה להודות לך על ההירתמות. אני אשמח אם תצליח לרתום גם את שר עלייה והקליטה לטובת נושא תרבות ואמנות של עולים. תרבות ואמנות של עולים זה לא nice to have, זה ברמת must, ברמת must לחברה הישראלית. הכוח והחוסן של החברה הישראלית הוא המגוון התרבותי שלה. העובדה שמדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה – פעם ביקרתי בלוד אצל ראש העיר, הוא אומר לי שבבית ספר מדברים 47 שפות, אחד הגיע מפה, אחד מפה ואחד מפה, מכל העולם – זה באמת משהו חסר תקדים. זה היתרון הגדול שלנו. כולם מדברים על ישראל כ"סטארט-אפ ניישן", היא "סטארט-אפ ניישן" בגלל השילוב התרבותי הזה. אנחנו יודעים לעבוד מול כל העולם עם הבנה תרבותית של עבודה מול כל העולם. צריך להבין כשאתה עובד מול מדינות אחרות את ההבנה התרבותית. לצערי, אנחנו לא משתמשים בזה מספיק היום והמעמד של העלייה באופן כללי לא נותן את הביטוי לכוח הזה ולעובדה שאנחנו יכולים להיעזר בה בכל התחומים, ביחסי החוץ בוודאי אבל גם בנושא של תרבות ואמנות. זאת שפה בינלאומית וזו גאווה גדולה כשאנחנו רואים ספורטאי או ספורטאית מייצגים את ישראל בעולם, זאת גאווה גדולה כשאנחנו רואים אמן או אמנית נמצאים על הבמות ברחבי העולם ומביאים לנו כבוד. זה לא יקרה בלי שנתמוך באמת בדור הצעיר. אני חושב ששם צריך להשקיע. פה אני קורא למשרד העלייה והקליטה: ראשית, הנתונים אצלכם, אתם מכירים את החבר'ה, ההשקעה בדור הצעיר היא המפתח. אני אחזור רק על הסיכום שהיה בנושא של הספורט, על המלצה לשינוי מדיניות הנפקת דרכונים לספורטאים מצטיינים. אנחנו נעביר איזשהו נוסח שאנחנו חושבים שהוא נכון, הדברים שאנחנו חושבים שצריך לתקן בהחלטת הממשלה. אני מודה לשר על המצ'ינג שהוא התחייב לטובת פיצוי על מה שהפסיק משרד הקליטה לשלם לכל ספורטאי החל מינואר 24 ועל אישור תקציב שיאפשר לכל ספורטאי את המענק של 5,000 שקל שאושר על ידי משרד הקליטה אתמול. לעניין קידום אמנים עולים, אני רוצה לברך גם על היוזמה לקיום הכנס ב-20 במרס. אנחנו נסייע למשרד התרבות להפיץ את זה לקהל רחב יותר, ואני חושב שצריך להיות פה שיתוף פעולה הדוק עם משרד העלייה והקליטה כדי להפיץ את זה דרך כל רכזי הקליטה ברשויות המקומיות. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני גם אדבר עם השר על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שר התרבות אמר פה שני מיליון שקלים סיוע לטובת אמנים עולים, הוא מוכן לעשות את המצ'ינג הזה מול משרד העלייה והקליטה אבל משרד העלייה והקליטה גם צריך להכניס את היד לכיס. אני תמיד אומר שעלייה וקליטה זה לא הביזנס הפרטי רק של משרד העלייה והקליטה והמשרדים האחרים צריכים להיות שותפים, אבל הינה, יש פה משרד שמוכן להיות שותף. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> לא מוכן – רוצה להיות שותף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני מצפה ממשרד העלייה והקליטה להרים את הכפפה הזו. חבל על העובדה הזו. אני מברך על היוזמה של השר לקיום שיח עם שר הקליטה כדי לייצר תמיכה ועזרה לעולים חדשים ולאיגום משאבים. אני כן אציין לגבי הסוכנות היהודית – אני מבקש ואני אומר את זה בסיכום הדיון, וכבר אמרנו את זה בדיונים קודמים וזה לצערי לא קרה – בפתיחת תיקי עלייה, וזו צריכה להיות דרישה של משרד הקליטה מהסוכנות היהודית, צריך להיות מצוין האם יש רקע של ספורט או רקע של תרבות ואמנות בקרב אותו עולה, גם בקרב הילדים. לא רק על המקצוע של ההורים. כל הזמן עסוקים במקצוע של ההורים. אבל אם עולה לפה מישהו שהילד שלו בגיל 9 מתעמל ברמה גבוהה, אם לא ידעו את זה כדי לקלוט אותו, כדי לשדך לו איגוד, הרבה פעמים זה גם לגבי בחירת עיר המגורים כי אם עיר המגורים היא לא מתאימה הפסדנו, הפסדנו אמן או ספורטאי וחבל. לכן הסוכנות היהודית חייבת להכניס את זה לתוך תיקי העלייה. סיימנו את הדיון, אני רוצה להודות לשר. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>