פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
20/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 53
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"א באדר א' התשפ"ד (20 בפברואר 2024), שעה 15:04



סדר היום:
 << נושא >> עידוד יציאה מרצון של מסתננים ופעילות מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >> 


נכחו:
חבר הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר


מוזמנים: 
	תמר להבי
	–
	מנהלת תחום מינהל אסטרטגיה, משרד הרווחה

	גילי ויליאן
	–
	צוערת, מחלקת קשרי חוץ, משרד החוץ

	יוסי אדלשטיין
	–
	מנהל מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה

	איציק עמרני
	–
	סגן ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	אפרת לב ארי
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	שונית שחר 
	–
	עו"ד, יועמ"ש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	פנינה בראשי
	–
	מנהלת יחידת פיקדונות, רשות האוכלוסין וההגירה

	אליה בן ארבון
	–
	ממונה יחידת פיקדונות, רשות האוכלוסין וההגירה

	שירה עבו
	–
	דוברת, המוקד לפליטים ומהגרים

	גל פילק
	–
	מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו

	גלעד הלחמי
	–
	פעיל, החזית לשחרור דרום תל אביב

	דורון אברהמי
	–
	דרום תל אביב, החזית למען דרום תל אביב

	שפי פז
	–
	פעילה חברתית, החזית לשחרור דרום תל אביב

	מונים אהרון
	–
	מנהל תחום מדיניות ושותפויות, HIAS Israel - ארגון בין-לאומי המסייע לפליטים

	ברהנה הגוס
	–
	יושב ראש עמותת תקווה חדשה, המוקד לפליטים ומהגרים

	קיברום טוולדה
	–
	מנהל קו חם, המוקד לפליטים ומהגרים 




מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> עידוד יציאה מרצון של מסתננים ופעילות מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה << נושא >>


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

צוהריים טובים, ברוכים באים לנוכחים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא עידוד יציאה מרצון של מסתננים ופעילות מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה. אני אתחיל בשאלה שהעליתי לפני שעתיים, איך למען השם תומך משטר אינו בר הרחקה? אמנם קיבלתי התייחסות לכך. אני מבין את המאמץ הכנה שלכם להתייחס לשאלה שלי, ואני חוזר עליה שוב פעם לא כי לא הבנתי את התשובה, אלא היא תוצאה ישירה שחוזרת על עצמה כבר כמה פעמים. היא תוצאה ישירה של התסכול הרב שמלווה אותי בסוגיה הזאת. 

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

אדוני, כמו שהסברנו בדיון הקודם, מדיניות על ההרחקה לאריתריאה היא מדיניות שהיא קיימת, היא כללית, אין בה חריגים. אי אפשר להרחיק אדם זה או אחר בגלל שהוא משתייך לקבוצה מסוימת. זו ההחלטה שהתקבלה. טענה בדבר תמיכה פוליטית או השתייכות למפלגה מסוימת נבחנת אגב הטיפול בבקשה למקלט מדיני. זה אומר שאם באמת אנחנו תוך כדי ההליך מבררים ומתברר שאותו אדם הוא תומך משטר, אז זו יכולה להיות עילה לדחיית הבקשה שלו למקלט מדיני. בין זה לבין ההרחקה שלו יש מרחק רב. עדיין הבקשה שלו למקלט תידחה. הוא לא יוכר כפליט אבל עדיין הוא יהיה מוגן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

במה מורעים תנאיו של אותו מבקש מקלט שלא מוכר כפליט?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

הם לא מורעים. הוא נשאר עם הרישיון ס(2)(א)(5) כמו שהוא היה לפני זה.

 << אורח >> שונית שחר: << אורח >> 

הוא לא מקבל תושבות ארעית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה ההבדל בין מי שקיבל תושבות ארעית לבין מי שלא?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

במעמד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה זכאי?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

מתוקף זה שהוא הוכר הוא זכאי לקצבת ביטוח לאומי, לבריאות, כל הדברים כמו תושב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

והוא יכול גם לבחור לרשות המקומית?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כן, חיובי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לכנסת הוא לא יכול לבחור.

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הוא יכול להיבחר לרשות מקומית? כי בדרך כלל העיקרון של הזכות לבחור ולהיבחר היא בקנה אחד עומדת.

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כמדומני שלא אבל אני לא בקיא בפרטים. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

ניסיתי לבדוק את זה בכל החוקים והתקנות. באף מקום אין תשובה לזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אשאל את מר מונים. מה הסיבה שאתם לא מתכוונים לממש את הפוטנציאל הגלום בכמות שלכם כדי לשלוח נציגות אותנטית להיבחר למועצת עיר? אמנם אתם זוכים לשליחים מסורים ונאמנים שעובדים ימים ולילות כשליחים שלכם, אבל עדיין כמה שזה לא יהיה באמת מסור, זה עדיין לא כמו מישהו שמגיע מקרב הקהילה. מה הסיבה שאתם לא בוחנים אפשרות להיבחר, לא רק לבחור? 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

כמה דברים. קודם כל אני חושב שבעקבות הדיון שהיה קודם יש פה עניין רציני שמדינת ישראל, כולל אותך בתור נציגה של המדינה, שמבחינתך אין שייכות לקהילה ולאוכלוסייה שנמצאת פה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא הבנתי. מה זאת אומרת אין שייכות?

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אומרים פעם אחר פעם שאנחנו לא שייכים למקום הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זאת אומרת מבחינת? אם הובנתי ככה כתוצאה מרמז, אז אני מתנצל, כנראה שנכשלתי בדרך העברת האינפורמציה.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

לא, זה לא רמז, אמרת את זה באופן מאוד ברור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אה, כן. אתם גם לא תהיו שייכים אף פעם. מכיוון שהחוק כבר מאפשר לכם, מקנה לכם כל כך הרבה זכויות, למה אתם לא מממשים אותן לגמרי ולא פועלים להיבחר גם כן? 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אם תרשה לי אני גם אתייחס לנקודה הזאת של השייכות. התחלתי להשיב לך על השאלה הקודמת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אגב שייכות, זה גם בהגדרה. זה לא רק תחושה. זו הגדרה. על פי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל מי ששייך למדינה זה אך ורק מי שנולד כאן ו/או נולדו אבותיו, והוא בעל זכות השיבה, זאת אומרת שיש לו שורשים יהודיים מוכחים. לצערי בשנים האחרונות ההחלטה הזאת התקהתה מאז שהחילו את סעיף חוק הנכד, אז גם מי שהוא לא יהודי ואין לו זיקה יהודית אלא הוא רק נכד של מישהו שאבא שלו פעם, אימא שלו כנראה הייתה יהודה, אז זו סיבה מספיק טובה להעלות אותו לארץ באותה חסות, אבל ברמת העיקרון במדינת ישראל זה הרציונל. אמורים לחיות בה ואך רק מי שנולד פה או שהוא בעל זכות שיבה. אתם לא עונים על אף אחת מההגדרות האלה, ואני אדליף לך איזשהו סוד, לעולם לא תענו. במניפולציות שאתם מקיימים בחסות בג"ץ אתם כן מערימים ונמצאים פה, אבל זה עדיין לא אומר שאתם שייכים, בסדר?

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אני אוכל להשיב?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ודאי.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אוקיי. אני אתייחס קודם לשאלה הראשונה. מספר אנשים שהם מוגדרים כתושבים ויש להם זכות הצבעה הם מעטים מאוד מקרב האוכלוסייה הכללית של הפליטים, סודנים ואריתראים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה יש? 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

בערך 4,000 מתוך 24.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה המדד הקובע למנדט? 4,000 לא מכניס מנדט?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תלוי באיזה עיר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יש לך מינימום במפתח. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בתל אביב אי אפשר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא נושא הדיון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זכותי להחליט אם אני שואל שאלות שהן גם לא בנושאי הדיון המוצהרים. 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

שנית, לא כל האנשים האלה נמצאים באזור אחד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי, תודה רבה, ענית לי.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אוקיי, אז אני אתייחס לשאלה השנייה של שאלת השייכות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא שאלתי.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

דיברת על שאלת השייכות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה מבקש להשיב להתייחסות שלי אבל לא שאלתי. מרשה לך.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

מבחינת ההגדרה, בתור תושב של מדינת ישראל אני מוגדר לפי חוק כשייך למקום הזה מתוקף התושבות שאני מחזיק בה. אני מתייחס מבחינה תחושתית. אני ורוב הקהילה חיה פה מעל 15 שנה. חלק מהכמות הגדולה הם לא יצאו מישראל אפילו לדקה אחת מאז שנכנסו למדינת ישראל. החיים האלה, ה-15 שנים האלה שאנשים נמצאים פה מרצון או לא מרצון, מתפתחת תחושת שייכות למקום שבו אנשים חיים למשך כל כך הרבה שנים. 

שנית, וזה מחזיר אותי ל-7 באוקטובר. אחרי התקפת הטרור הנוראית שכולם עברו, אני ב-8 באוקטובר בתור אחד הנציגים של הקהילה קיבלתי עשרות של שיחות טלפון מאנשים מהקהילה שמתחננים לעזור להם להתגייס לצה"ל כדי להגן על המקום הזה שהם נמצאים בו. אני באופן אישי איבדתי חברים ישראלים. הייתי בעשרות הלוויות בדרום של אנשים שהכרתי, או למדנו יחד או עבדנו יחד או הכרנו בדרך כזאת או אחרת. אם זאת לא תחושת שייכות למקום הזה, ואכפתיות לאנשים שחיים בתוכה ולמדינה שאנחנו חיים בתוכה כל כך הרבה שנים, למרות הכול התחושה הזאת קיימת ואני רוצה להגיד שאף אחד לא יכול לקחת את זה כולל אנשים שעזבו את ישראל והגיעו לקנדה. היום חלק גדול מהם נמצאים בחזית ראשונה להגנה על מדינת ישראל, שם בקנדה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני יכול להעריך את זה מאוד. אני חייב להתוודות שאם אני הייתי מבין הקהילה שלך הייתי נוהג כמות אלה שהתקשרו אליך וביקשו להתנדב. הייתי עושה לפחות את אותו דבר, אני מודה. אם אתה שם על המאזניים את אותה הקרבה ואת אותו מאמץ עם הניסיון של המדינה לתת לך כדי לבטא את השייכות והזיקה, ועל ידי זה אתה חוגג פה 15 שנה, מה רע? אחלה דיל, חייב להגיד. ה-15 שנה הם לבושתנו כמדינת ישראל. זה 15 שנה מיותרות. זה 15 שנה יותר מידי. אני מחפש את הטרמינולוגיה שבאמצעותה אני אבטא את אמונתי וגישתי, ועדיין היא תישאר מכובדת ואנושית. 

אני חלילה לא רוצה לכם רע, חלילה וחס. הנה אני מבהיר את זה חזור ואמור. אני רוצה לכם רק טוב, רק לא פה. זה פשוט. אני לא רוצה לכבס את זה במילים, מצד אחד. מצד שני, אני לא רוצה חלילה לדבר באופן לא מנומס ולא אנושי ולא תרבותי. אני מדבר דיירקט. אתה 15 שנה פה. זה 15 שנה בעורמה, מיותרות. כל שנייה היא יותר מידי, אתה וכל מי שהגיע בנסיבות האלה. לא שום דבר אחר. הנה אני אומר את זה הכי ברור בעולם. נרדפתם בסודן, עצרתם במצרים. שם לא נרדפתם. תישארו במצרים. מה אתם רוצים מאיתנו? 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד שזה לא מדויק. האירועים שגרמו לפליטים סודנים ואריתראים להגיע לישראל זה בגלל האירוע שקרה ב-2006 שבו כוחות הביטחון המצרים רצחו 27 פליטים סודנים. חלקם הוחזרו לסודן ששם הם הוחזקו בכלא למשך שנים וחלקם אף נרצחו. זאת הסיבה שבגללה אנשים הגיעו לישראל כמדינה דמוקרטית ומכבדת את זכויות האדם.

אני רוצה להגיד עוד משהו. הסודנים שהגיעו לישראל הם לא רק בגלל שנרדפו במצרים ועברו רצח עם בסודן. הקהילה היהודית כולל יד ושם בישראל היו הקהילה הראשונה בעולם שעמדה לצד קורבנות רצח העם בדארפור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

את מידת האנושיות והחמלה שלנו אני לא צריך להוכיח לך. 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אני רק שואל איפה החמלה והאנושיות לאנשים שנמצאים פה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני רק עונה. את מידת האנושיות והחמלה שלי אני לא צריך להוכיח לך. אני אומר לך, האנושיות שלי באה לידי ביטוי בכך שאני מוכן לעשות הכול כדי שיהיה לך טוב לא פה. פשוט. הנה, אני לא מכבס מילים ולא מהנדס ולא נעליים. הצעתי לך מתווה. נפגשנו פגישות בארבע עיניים והצעתי לכם הצעות מפתות מאוד. 

אני עכשיו אענה לך בהמשך למה שסקרתי קודם, שאני מגיע מעת לעת לדרום תל אביב, אז מי שמכיר את דרך ההתנהלות של הוועדה, אני מגיע בכמה כובעים לצרכני השירות שמגיעים לפה לוועדה. אם זה בסיעוד, אז פעם אני מגיע כנכד של איזו קשישה בבית חולים סיעודי, ואם זה חקלאות אז אני מגיע פעם אחת כמבקש עבודה בחקלאות, וכן הלאה. אתה יודע לכמה עשרות רבות של מסתננים מאריתריאה וסודן פניתי כמתחזה אבל גם כחבר כנסת בבקשה להשתלב בעבודה? אבל זה לא לרמתם, אבל זה לא מספיק. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אני הצעתי הצעה. ישבתי עם שר החקלאות דיכטר. הוא לא רוצה לקיים את התנאים בגלל שהם מבקשי מקלט.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זה התנאים, לא הבנתי.

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

הוא לא יכול לעשות להם ביטוח בחקלאות כי הם מבקשי מקלט. יש הרבה דברים. כבוד היושב-ראש, לפני מה שקורה צריך לחקור מה נעשה. אנחנו ישבנו עם הקהילה. 1,500 אנשים רוצים ללכת לחקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה מדבר על מי שקיבל הכרה או על מי שלא?

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

לא. כל מבקשי המקלט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני שואל רגע שאלה את מינהל האכיפה. מהגר עבודה שהוכר כפליט וקיבל מעמד, יש מניעה להעסיק אותו בחקלאות?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

קודם כל אין מניעה להעסיק גם אחד שלא הוכר כפליט. כל נתין שנמצא פה בארץ, במיוחד נתיני סודן ואריתריאה שמחזיקים ברישיון ס(2)(א)(5), הם רשאים לעבוד בכל עבודה כולל בניין וחקלאות. כל מעסיק במדינת ישראל שמעסיק נתין זר, גם אם הוא מחזיק ברישיון שהייה וגם אם לא, הוא מחויב לעשות לו ביטוח לאומי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איפה ה-1,500?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני לא מכיר את הסיפור הזה. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

צריך לשאול את חברך, חבר הכנסת דיכטר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז הנה אני נתתי לך מענה. הוא לא נותן את כל המענים. אני נותן מענה.

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אין מקום בשבילם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תביא. הנה, אני נותן לך מקום היום. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אין תנאים שיכולים להחזיק אותם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

היום אני נותן לך.

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אבל משרד החקלאות לא מאפשר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני נותן לך. 

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, איך זה מסתדר בדיוק? מצד אחד אומרים, אתם לא שייכים, אתם לא רצויים פה, ומצד שני - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתם לא רצויים.

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאמרתי לך בחוץ קודם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

 אבל כל זמן שאתם עדיין פה אנחנו מציעים לכם, בואו תעבדו. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, 15–16 שנה אותו משפט אומרים. לזיכרוני זה אותו ראש הממשלה שלך, אדון ביבי שנמצא. היה הסכם עם האו"ם כמו שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עזוב, בינתיים אתה פה, בוא תעבוד.

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אני עובד. אני עובד ביותר חשוב ממה שאתה חושב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

במה, אגב?

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אני עובד ביותר חשוב ממה אתה חושב. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

במשרד הביטחון.

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אני לא אגיד לך איפה אני עובד. יש הרבה דברים שהקהילה שלי עושה. אנחנו גייסנו כמעט 150 אנשים בעולם לדוברות מה-7 באוקטובר עד עכשיו. עושים למען ישראל הרבה דברים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוי ואבוי. אם לשם הגענו, אז אנחנו בבעיה יותר גדולה ממה שכולם יודעים מה-7 באוקטובר. זאת עוצמתה וגודלה וחוסנה של מדינת ישראל. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

באמת אני מתבייש שכבוד היושב-ראש משווה אותנו ל-7 באוקטובר. מאוד מתבייש. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

הוא לא אמר את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא משנה. זה מה שאתה רוצה לתרגם? תתרגם. זה לא מה שאמרתי. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אמרת, אוי ואבוי שאנחנו נגיע ל-7 באוקטובר בגלל שאנחנו פה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה לא מה שאמרתי. מישהו מכם הבין את זה שזה מה שאמרתי?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז אני רגוע. בואו נעבור הלאה.

אני פונה לרשות האוכלוסין וההגירה. בשנים האחרונות עזבו פקחי הגירה לתפקידים אחרים. אני מבקש לדעת מה הוא מצב כוח האדם כיום של מינהל האכיפה בכלל ובדרום תל אביב בפרט, אם יש חלוקה אזורית? כמה תקנים מאוישים היום וכמה לדעתכם צריכים להיות? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אוקיי, אני אומר לאדוני ככה, אנחנו נמצאים היום בסך הכול בתוך המינהל עם 271 עובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה אנשי מטה, כמה אנשי שטח? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

תיכף אני אגע בזה. מתוך ה-271 יש היום בשטח 13 צוותי אכיפה כאשר כל צוות אכיפה מונה ארבעה אנשים, זאת אומרת בסביבות 50 איש זה מה שיש בפריסה בשטח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מתוך כמה?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

מתוך 271. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה קורה עם עוד 120?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

יש עוד יחידות נלוות. ישנם חוקרים וממוני ביקורת גבולות שהם נותנים את התמיכה לכל המעצרים ולכל התהליכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה שנקרא תומכי לחימה. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

זה תומכי לחימה, נכון. ברגע שהצוות עיכב מישהו בשטח, הוא עושה לו בדיקה ראשונית בשטח ואז הוא מביא אותו ליחידה. ביחידה יושבים חוקרים שהם עושים את השימוע ומקבלים את ההחלטה. זה החלק של תומכי לחימה שיש לנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה כאלה יש?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

יש כ-140 תומכי לחימה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

הבעיה היא תקציבים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מנסה רגע להבין. יש 170 ומשהו בפועל. 50 קומנדו. נשאר 120. איך יש 140? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

עוד פעם אני אומר. יש גם את היחידה למבקשי מקלט. יש לנו את המתקן באלבר שמספקת רישיונות השהייה למסתננים מבקשי המקלט. יש לנו את מתקן יהלום ויש לנו את מתקן גבעון שזה הכלא שמחזיק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כלא גבעון ברמלה, איפה שהיינו.

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז זה שירות בתי הסוהר. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

שירות בתי הסוהר נותן לי את שירות האכסניה. מי שמנהל את העצורים זה העובדים שלי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה אנשים?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

תלוי לפי העומסים, אבל אנחנו מחזיקים שם איזה 12 עובדים שהם מביאים אותם בפני בתי דין. הם מממשים את ההחלטות, הם מחליטים מי טס, מי לא טס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מודה שלא הבנתי את הכול אבל 176 תקנים מאוישים. מתוך כמה? מה אחוז המימוש?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

יש לנו היום פיזית 271 עובדים. יכול להיות ויכוח, מה שנקרא, אם היינו 340 או היינו 170.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מצטער, סליחה. הלכתי קצת לאיבוד. כמה תקנים יש במינהל האכיפה? כמה תקנים קיימים לא מאוישים?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני חוזר, אדוני. יש ויכוח האם התקן הוא 340 עובדים או שהתקן הוא 376 עובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה הוויכוח?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

זה מה שנקרא ויכוח פנימי בתוך הרשות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חלק עובדים שסונפו לפה או לא לפה. הבנתי. בוא נלך לכולי עלמא, 307. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

340 זה מה שנקרא התקן לכאורה, ויש 271, זאת אומרת חסרים 70 עובדים. מעבר ל-70 עובדים שחסרים, אדוני, אני רוצה להעלות סוגיה שהעליתי אותה גם בבית. האנשים שעובדים במינהל הם אנשים שהתחילו, מה שנקרא, לפני שנים והם התבגרו. יש לנו היום בערך 50 עובדים שהם מעל גיל 45, שאתה מבין שהם לא כל כך בנויים כבר לאכיפה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

וואלה, תוציא אותי לאכיפה, אני לא מעט יותר מ-45. תבדוק אותי. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

זה בסדר. עוד דבר, כמו במשטרה יש קושי לגייס עובדים כי רמת השכר היא מאוד נמוכה. אנחנו נמצאים כבר עשר שנים במשא ומתן להסכם קיבוצי. עשר שנים, אדוני, שמתקיים משא ומתן בין האוצר להסתדרות והמדינה על הסכם קיבוצי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני רוצה להיות טיפה אופטימי ולספר לך שהנושא הזה נמצא בטיפול מואץ. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כן, כן, אז אני מקווה שהשנה באמת זה יגיע לפרקו ואנחנו נוכל להציע הצעות עבודה לעובדים שיבואו וייקלטו, כי היום מה שקורה זה שהבן אדם מגיש מועמדות, יושב בוועדה, שומע את השכר, קם באמצע הוועדה והולך. יש לנו מה שנקרא את כל הדילמות מסביב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי, עכשיו אני ברשותך אשמח שתלמד אותי על סדר היום של 13 הצוותים. מגיעים בבוקר למטה, מתפזרים לצוותים קבועים, למקומות קבועים, למשימות ייעודיות מוכתבות מראש או לחיפוש ספורדי? איך זה עובד?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

ברמת העיקרון אנחנו משתדלים לנצל באופן מיטבי את המשאב.

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

הם לובשים מדים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

סליחה, אתה לא ברשות דיבור. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אני רוצה לזהות אותם. אני מעולם לא ראיתי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה אני אעשה שאני זה שמנהל את הדיון פה. תמתין, תן לו את הקצב שלו. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אנחנו משתדלים לנצל באופן מיטבי את המשאב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ברור. אני עדיין שאלתי הלכה למעשה. ספר לי את סדר יום העבודה שלהם. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אנחנו מוכוונים משימות. הצוות יודע לאיפה הוא הולך. אנחנו עובדים על בסיס מידע מודיעיני, מנתחים את המידע שמתקבל על מקומות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מי המזינים של המודיעין?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

המזינים הם מכל קצוות הקשת, גם תלונות של אזרחים, גם מידע שאנחנו אוספים. יש לנו קו טלפון ומייל שבו אנחנו מקבלים פניות. אנחנו מנתחים את כל הפניות האלה ועל פי זה בונים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בקרב אותה אוכלוסייה אתם מפעילים גם סוכנים כחלק ממערך המודיעין?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כרגע אסור לנו להפעיל סוכנים. אנחנו מקבלים מידע באופן חופשי מאזרחים, ממעסיקים. אנחנו מתכננים את יום העבודה בצורה עניינית ומקצועית על מנת שהצוות יגיע למקום שלכאורה יש מידע ששוהים בו שוהים בלתי חוקיים. או שזה בבית ואז אנחנו הולכים לשופט להוציא צו כניסה לבית, או שזה מקום עבודה ואז אנחנו רשאים להיכנס למקום העבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

או שזה ברחוב.

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

או שזה ברחוב, נכון. ברגע שהצוות הזה מגיע למקום שאמור להיות בו שוהה בלתי חוקי או מועסק בלתי חוקי, הוא מעכב, עושה את הבדיקה הראשונית האם הוא באמת חוקי או לא חוקי, ולאחר שהתברר שהוא לא חוקי, הוא מביא אותו ליחידה. ביחידה מבוצע כבר הליך עמוק יותר של שימוע שבו מבררים את פרטי הזר ואת סיבת השהייה הבלתי חוקית שלו. לאחר שהשתכנעו שהוא שוהה בלתי חוקי, כמובן שכל זה נעשה עם מתורגמן שזה אופרציה בפני עצמה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הם יודעים עברית מדהים. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כשהוא מגיע ולא היה מתורגמן, אז הוא אומר שהוא לא הבין מה שאמרת לו. אנחנו חיים את החיים האלה ביום-יום. לאחר שהתקבלה החלטה הוא מועבר - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני עדיין מדבר על יום העבודה. 

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

דווקא מהפרוטוקולים עולה שמישהו שיודע עברית אומר שהוא יודע עברית. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

אני ראיתי בעיניים שלי את הבלוף הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי. האם חלק מהעבודה מתבצעת שלא כתוצאה ממידע מודיעיני אלא סיבוב?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

כן, יש גם אירועים כאלה של פיקוח באזורים שהם רווי פוטנציאל לשהייה בלתי חוקית. אנחנו עושים גם את זה. זה תלוי באזור.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יש שעות עבודה מוגדרות לצוותים?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

בדרך כלל אנחנו עובדים על פי מידע מודיעיני ולכן אנחנו יכולים לעבוד בבוקר, בלילה, באמצע הלילה. זה מוכוון מודיעין בדרך כלל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. אנחנו נמצאים בחודש פברואר. חודש ינואר, מה היה ההספק של 13 הצוותים?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

בחודש ינואר כמעט ולא התבצעה פעילות בגלל אירועי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מהיום בבוקר עד עכשיו כמה אנשים נתפסו על ידי 13 כלי הרכב שלך?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד לך מהיום בבוקר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תגיד לי על אתמול. יוצאים 40 ומשהו איש עם סוואנות. קמים בבוקר, יוצאים לעבודה. כמה פירות הם הביאו איתם?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אנחנו חזרנו לפעילות בערך ב-15 בינואר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני שואל על אתמול, מר אדלשטיין.

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד לך על אתמול. אתה רוצה, אני יכול לבדוק לך מאתמול, אבל נכון להיום מתחילת השנה, ממתי שחזרנו לפעילות נעצרו 96 שוהים בלתי חוקיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה מתוכם בארץ מולדתם?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

שאלה שאין לי נתון כרגע. אני יכול לבדוק את הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הבנתי. מתי פעם אחרונה אחד או חלק מהצוותים שלך הגיעו לדרום תל אביב? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

לא בזמן האחרון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

למה?


 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני אסביר לך למה. כמו שציינתי, כמות הצוותים היא מצומצמת. זה 13 בכל הארץ, אדוני. בדרום תל אביב יש ריכוז גדול של נתינים שהם אינם ברי אכיפה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מר אדלשטיין, אני הסתובבתי איתך ביוני בדרום תל אביב. סתם עמדנו בקיוסק וראינו כמה כאלה שעוברים. חלק לא קטן מהם היו אזרחים זרים לא חוקיים. אני מניח שאם מגיע רכב שלך סמוי עם עובדים שהם לא מוסגרים כאנשי אכיפה, בכלום מאמץ הרכב צריך לעשות כמה נגלות ביום. זו התחושה שלי. אני מזמין אתכם לאתגר אותי ולהזמין אותי מייד כשאנחנו מסיימים את התקציב בעזרת השם, לאיזה יומיים עבודה אתכם, פיזית. אני רוצה להיות אתכם ברכב. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אין שום בעיה, אדוני. אתמול היה צוות בדרום תל אביב. עיכבו שם שמונה או תשעה אנשים. יש פעילויות כל הזמן בכל המרחבים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בעקבות מידע מודיעיני?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תוכל בבקשה לרשום לך לעדכן אותי מה קורה עם השמונה האלה, חתך, מאיפה הם, כמה זמן הם בארץ ואיך הסתיים הטיפול בעניינם?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אדוני יקבל עדכון, אין שום בעיה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מודה לך, אדוני. 

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

אפשר לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן.

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

אני רוצה לשאול שאלה את מר אדלשטיין. רשות האוכלוסין הודיעה שלא תתבצע אכיפה על העסקה של שוהים שלא כדין בתחומים ספציפיים במלונות וגם במוסדות סיעודיים, אם אני לא טועה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

נשאלת השאלה למה בעצם - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אמנם הצגת את עצמך קודם - - - 

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

שירה עבו, המוקד לפליטים ולמהגרים. ברגע שבן אדם באמת עובד במקום כזה במקום לעשות את זה מתחת לשולחן, למה שלא ניתן לו רישיון?

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

למה שכן?

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

זאת הסיבה שאין אכיפה, כי מדינת ישראל זקוקה לעובדים האלה, אז למה במקום להסתכל לצד השני - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אם מונים הנכבד והנעים לשיחה קיבל כבר תושבות, למה לא נאפשר לו גם להיבחר לכנסת או להציע את מועמדותו לרשות הממשלה? אם כבר, אז כבר. מה שנקרא, חרבו דרבו. 

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

הפוך. במקום שמשהו יהיה לא חוקי, אבל אנחנו לא מסתכלים - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אז בואו נעשה אותו חוקי עד הסוף. 

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

רישיון זמני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל אם אין אכיפה, זאת אומרת שלא נוגעים בו, אז למה אנחנו מוטרדים בעניינו?

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

ברגע שהוא יוצא מהמוסד הגריאטרי שהוא עובד בו כי אנחנו צריכים שהוא יעבוד בו, הוא יכול להיתקל בפקחים. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

גם אם נתקל בפקחים והוא אומר שהוא עובד במוסד גריאטרי, אנחנו יודעים לבדוק את זה. אנחנו יודעים לתת לזה את תשומת הלב הראויה, ולא על כל אכיפה נותנים אשרה. 

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

אין אינטרס של המדינה דווקא שהדברים יהיו על השולחן?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני ממש מעריך, גברת עבו, את הרצון שלך להקל על הצוות של מר אדלשטיין שלא יעבדו קשה וילכו לבדוק אם באמת הוא עובד באותו מוסד גריאטרי או לא. תני להם, זה בסדר. הם נמרצים, הם מעוניינים, חדורי מוטיבציה. עצרו מישהו, עיכבו אותו, בודקים. אם באמת הוא עובד במוסד או בעיסוק שמדינת ישראל החליטה שהיא לא אוכפת ולא מממשת לגביו, משחררים אותו אחר כבוד באותו רגע. 

 << אורח >> שירה עבו: << אורח >> 

נראה לי אינטרס של כולנו שהדברים יהיו על השולחן, על הנייר, לא שאנחנו מסתכלים לצד השני ותעבוד בינתיים במוסד. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

האינטרס היחידי הוא שלה, שיהיה לה מקום עבודה שתוכל לממן אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא מקבל את ההשתלחויות האלה. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אבל זה אמיתי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני רוצה להתחייב בפניך, לפחות זאת התחושה שאני מאוד משוכנע בה, שכל מי שמגיע לעסוק בתחום כמו שגברת עבו עוסקת, עושה את זה מתוך שליחות, והשכר הוא הנושא המשני שעומד נגד עיניה. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

בסוף השכר שלה זה על חשבון הילדים שלי ועל מקום המגורים שלי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה יכול להגיד את זה גם כן על עורכי דין שמייצגים אנסים.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

עדיין הם לא עושים את הכול בדרום תל אביב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה צודק. אנחנו פה בשביל לטפל בזה. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אני כבר עשור רץ כדי לטפל בנושא הזה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לאמיר שבאמת הקימו שם צוות. זה האור בקצה המנהרה ותודה לך על מה שאתה עושה. 

אני רוצה להגיד כמה דברים שקורים בדרום תל אביב לילדים שלי. הילדים שלי לא יכולים לצאת מהבית. הילדים שלי הולכים לשחק כדורגל, הם מקבלים מכות במגרש כדורגל בקריית שלום. לא תגיד בשפירא, לא תגיד בנווה שאנן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בשפירא ונווה שאנן זה כן בסדר? 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

הם מגיעים גם לשכונות שהם לא גרים שם. הם פשוט מסלקים אותם במכות. כשאני מגיע לשם הם מזמינים לי משטרה. אריתראים מזמינים משטרה ותוך שתי דקות המשטרה מגיעה ואני נעצר. 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

זה אולי כי אתה רודף את הילדים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גם הילדים שלו רודפים ילדים במגרש משחקים?

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אתה מבין את החוצפה שיש להם? 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

השאלה אם יש נתונים על מה שהוא אומר. 

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

יש תיעודים, לא רק נתונים.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אנחנו מכירים את הפעילות שלו באזור כי הוא מפרסם את הכול. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

מעבר לזה, ב-7 באוקטובר הופתענו. מי מבטיח לי שמחר-מוחרתיים הם לא יפתיעו אותי? מעבר לזה, מה שלא מספרים לכם על הסודנים, שהם שולטים היום בכל שוק הסמים בדרום תל אביב. הבדואים שמעבירים כמויות של סמים מטורפות לתוך דרום תל אביב, והסודנים שמשווקים אותם החוצה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לשווק זה לא שולט.

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אין בעיה, הוא מפיץ.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מפיץ, כן. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אף אחד לא מפיץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מפיצים. ראיתי.

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אף אחד לא מחזיק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לגישתך, את מי שתפסנו כבר עוסק בתחום המהולל, הוא בר הרחקה או לא? 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

מי שעובר עבירה, הוא צריך לטפל כמו שחוק צריך לטפל בו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, אני שואל אותך שאלה. נתין זר שמכר סמים, הוא בר הרחקה או לא?

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

לשאלתך, אתה והממשלה הבאתם שגריר של דיקטטור בארץ - - - . לא עושים שום דבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני שאלתי שאלה, תענה עליה תשובה.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אני יכול לענות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן.

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

כמו שברהנה אמר, כל פושע, צריך לטפל בו לפי החוק. אני באופן אישי לא קובע את המדיניות של המדינה. המדינה צריכה להחליט איך תטפל בפושעים. אנחנו כקהילה נגד פשע. אמיר שכח לציין שאנחנו, הפעילים בקהילה השותפים הכי אקטיביים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מתנדבים במשמר האזרחי.

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

השותפים הכי אקטיביים של משטרת ישראל לפחות בתל אביב למנוע פשע, כולל ההסברה. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

אולי קודם תחנכו את הילדים שלכם לא לסחור בסמים. לא עדיף?

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

הילדים שלנו לא סוחרים סמים. הילדים שלי לא סוחרים סמים. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

הילדים שלכם סוחרים בסמים. אנחנו רואים אותם, אנחנו מתעדים אותם. הם סוחרים בסמים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שפי פז, תודה. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

מעבר לזה שלא רק סמים, גם פעם אחרי פעם הצגתי נתונים למשטרה על אמל"ח, ויש להם. ראינו בפרעות האחרונים שיש להם אמצעי לחימה. לא סכינים, אמצעי לחימה חמים. אני אומר עוד פעם, הופתענו ב-7 באוקטובר. מי מבטיח לנו שהם לא יפתיעו אותנו יום אחד גם בדרום תל אביב? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

דורון אברהמי, אני ממש מוחה פעם נוספת. יש לנו פה שירותי ביטחון ומודיעין. אנחנו צריכים לסמוך עליהם שהם יידעו. 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אני שייך לחלק מכוחות הביטחון והמודיעין והמילואים וכל השאר, ועדיין מפתיעים אותנו כל פעם מחדש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אז אנחנו צריכים להיות אופטימיים. זה לא אומר שאם גופי המודיעין כשלו ב-7 באוקטובר, אז הם יפספסו עוד אירועים.

<< אורח >> שפי פז: << אורח >> 

אבל הם כשלו גם ב-2 בספטמבר ובנובמבר. כל המהומות שלהם הם כושלים, נכון? אני ראיתי מהבית את המהומות האלה.

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

אני רוצה להגיד משהו. אני נגד ה"יהיה בסדר". אצלי אין "יהיה בסדר". אני נלחם על הבית שלי כדי שיהיה בסדר. אני לא אומר את הסיסמה הזאת, יהיה בסדר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני חייב להתוודות שאם אני הייתי במקומך, הייתי פועל לפחות כמוך. 

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

אגב, האלימות הייתה של מתנגדי המשטר, לא של תומכי המשטר. זה גם שכחנו לציין פה, כי דיברו על להעיף את תומכי המשטר. מי שהתחיל את האלימות היה מתנגדי המשטר. הרי איך התחילו המהומות? היה כנס של תומכי משטר. מי שבא לפוצץ את הכנס באלימות היה מתנגדי המשטר, זאת אומרת שאלו אלימים ואלו אלימים. אנחנו לא צריכים לא את זה ולא את זה.

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

המחאה יצאה משליטה.

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

בהולנד, בשבדיה, באנגליה, בנורבגיה, בכל המדינות האלה יוצאת משליטה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה.

כידוע, אני רואה ביציאה מרצון קרן אור קטנה מאוד אבל עדיין קרן אור בולטת בתוך העולם המתסכל של השוהים הבלתי חוקיים ושל מהגרי העבודה. אני מבקש לדעת מה כולל הליך היציאה מרצון, בקצרה, כי כולנו כבר מכירים אבל עדיין צריך לזה התייחסות, ולקבל סקירה כמה מסתננים יצאו בשנת 2023 מרצון. האם יוצאים כעת פחות מסתננים בשנה משנים קודמות? מה הצפי לשנת 2024? מה הם האתגרים? האם מכובדי צפה בעלייה בגרף של בקשת היציאה מרצון החל מה-7 באוקטובר? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אוקיי, אז בשנת 2023 יצאו מהארץ 3,459 איש. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד לאתר עוד יעדים שיהיו מוכנים לקבל את האוכלוסייה הזאת אליהם, כולל הגברת האפשרות להוציא לקנדה. אנחנו כרגע נמצאים גם בקשר עם ארצות הברית שיפתחו לנו איזה חלון, ויש לנו מדינות נוספות למרות שהמדינות באירופה די צמצמו - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הם התעוררו. אמנם מאוחר מידי אבל התעוררו. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

נכון, אז הם בסך הכול די צמצמו את זה. בכל מקרה סתם ככה בשביל לסבר את האוזן, יש לנו אמנם לא כמויות גדולות, אבל יש גם כאלה שחוזרים לאריתריאה, לאסמרה, למדינת המקור שלהם. בינואר-פברואר יצאו 29 איש לאסמרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה ביקשת מקום שיסכים לקבל אותך, דמוקרטי, להכיר בזכויות שלך כפליט. מצאתי לך. אתה אמרת וזה גם מצולם. מצאנו. 

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אני רוצה שהדיון יהיה ענייני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאוד ענייני. מה אמרת לי? אם תימצא מדינה דמוקרטית, נאורה שתסכים לקבל אותי כפליט על כל הזכויות שלי כפליט, אני רוצה ללכת. אני אמרתי לך, מצאתי לך. זה בחינם. אתה מקבל כסף, אתה מקבל כרטיס טיסה, אתה מקבל אשרת עבודה. 

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אני כבר אמרתי שאני לא באתי לחפש איכות חיים פה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל אני רוצה לשפר לך אותה. 

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אנחנו פליטים, אנחנו מבקשי מקלט כאן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בוא לא נעשה פרסה. אתה בחור רציני.

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אני לא עושה פרסה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני קלטתי שאתה בחור רציני.

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אני עניתי לאדוני שהקהילה שלי, אין לה שום עניין להישאר פה בישראל. אם תמצא מדינה בטוחה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מצאתי. 

 << אורח >> קיברום טוולדה: << אורח >> 

אבל אדוני כרגע מדבר איתי ומצביע עליי. אני מדבר על כמה אלפים שנמצאים פה מקהילה שלי. אם מדינת ישראל לא מוכנה לכבד את אמנת הפליטים ותמצא מדינה שהיא תבטיח את הביטחון שלנו כקהילה, כאנשים שבחרנו מסכנת חיים, לא אני, לא אחד, אנחנו נביא עוד עשרות אלפים. 

 << אורח >> ברהנה הגוס: << אורח >> 

אדוני, לשאלך. האם מדינת ישראל מוכנה לוותר על חתימה על אמנת פליטים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה, אני בראיון אצלך? לא הבנתי. אני שאלתי אתכם שאלה. עניתם לי. אני לוקח ברצינות את מה שאתם אומרים לי. אני מתייחס לזה בכובד ראש, ונתתי לך מענה. 

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

אולי לפני שדואגים לביטחון שלהם, שאני לא יודעת למה הם עזבו, ידאגו קצת לביטחון שלנו? לנו אין זכויות, אין זכות לביטחון? מה החוצפה הזאת שרצה פה? 

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

איפה הילדים שלי גדלים? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אל תפתחו לי פה בבקשה נושאים משניים. 

יש לי שאלה. אתה אמרת שכמה עשרות יצאו השנה מרצון? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

עד היום הוצאנו מעל 300 איש שיצאו מרצון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מתוכם כמה עשרות לאריתריאה. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

29 איש יצאו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה מהם נרצחו כשהם נחתו?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אף אחד לא נרצח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה מהם נכלאו?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אף אחד לא נכלא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כמה מהם ביקשו מקלט פה?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני לא יודע. יכול להיות שהם ביקשו והם סגרו את הבקשה שלהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתה תוכל בבקשה להוציא לי, מכובדי, נתון? כל אותם נתינים זרים שב-2023 ו-2024 יצאו מישראל לאריתריאה, כמה מהם ביקשו הכרה כפליט? כמה מהם קיבלו הכרה כפליט? 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני מניח לא היו כאלה שקיבלו הגנה כפליט אבל אני אבדוק לך כמה מהם, היה להם בקשות מקלט פתוחות ולאור היציאה מרצון הם סגרו את הבקשה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאוד חשוב לי לדעת. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אין שום בעיה, אני אעדכן אותך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה. אם תוכל בבקשה לומר לי כמה מהם נרצחו או נכלאו.

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אף אחד. אנחנו, אדוני היושב-ראש, מנהלים מעקב שוטף אחרי כל אלה שיוצאים גם למדינה השלישית וגם למדינות המקור. אנחנו מתקשרים אליהם כשמגיעים ושואלים לשלומם. אנחנו מנהלים שיחות עם כל מי שיצא ואנחנו מוודאים את שלומו, גם למדינות המקור וגם למדינות השלישיות. זה לגבי מצבם ושלומם.

אנחנו עושים מאמצים להגדיל את כמות היוצאים מרצון, רק אני רוצה לציין לאדוני שלפי כמות התקציב ששמו לי השנה, זה פחות מחצי משנה שעברה, אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאם זה התקציב שיישאר, אז המספרים יהיו בהתאמה. שנה שעברה באמת עשינו מאמץ. כפי שאדוני יודע, קיבלנו מהשר לנגב והגליל - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אשמח אם תיגע במספרים. 30 מיליון שקל קיצוץ תקציב שהוא מהווה כ-50% מהתקציב הכולל של המינהל, החלטה שאני לא מצליח להבין אותה. צריך לתת לזה ביטוי כאן. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

אני שם את הנקודה הזאת על השולחן כי היא אבן בוחן ליכולות שלנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אגב, חשוב רגע שנבהיר שבאותה נשימה שקיבלו את ההחלטה לקצץ 50% מהתקציב שמראש היה נמוך, מבינים שהולכים להגיע לפה עשרות אלפי עובדים זרים, משמע צריכים ביצוע אכיפה מוגבר יותר, אז במקום שה-30 יעלה ל-40 שזה בערך החוסר שהיה, ומ-40 ל-80 כי הכמות הולכת להיות מוכפלת, אז מקצצים את זה ב-30.

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

זו בדיוק הסכנה. ראית כמה פקחים הוא אומר לך שיש. הרשות הזאת לא עובדת כבר שנים. אין פקחי הגירה ואנחנו מפחדים ממצב שממילא יש לך כבר את ה-100,000 הלא חוקיים היום.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גלעד, זה פשוט לא הוגן. אתה מבטל לי עכשיו את כל הסקרנות שלי לקראת ימי העבודה שאני מתלווה לצוותים. תן לי לחוות את זה.

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

כי כבר יש לנו את ההיסטוריה ואנחנו מפחדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תן לי לחוות את זה. אני הזמנתי את עצמי וקיבלתי אישור חריג. תן לי לחוות את זה בעצמי.

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

אתה רואה את המספרים. המספרים לא יכולים לטפל - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תן לי לחוות את זה בעצמי. אולי אני אסייע להם לטייב תהליכים?

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

אנחנו מפחדים שיהיה פה עוד יותר קטסטרופה.

 << אורח >> שפי פז: << אורח >> 

בסופו של דבר לא אכפת לנו אם אריתראים או הודים או סרילנקים או מה שלא יהיה. אנחנו דיברנו על זה. אם לא יהיה פיקוח הדוק בטירוף על העובדים הזרים שאתם מביאים, אז זה לא משנה, כי באמת לנו לא משנה אם מדובר בגיאורגים, אריתראים או בהודים. הם משתקעים אצלנו, הם מקימים משפחות, הם משתלטים לנו על כל המשאבים והם מביאים איתם גם את הפשיעה. אין לך סוף לזה.

 << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> 

ועוד לא נתקלת באוקראינים שעושים את גביית החובות והם משתייכים לכל המאפיות ועושים לך פרוטקשן. 

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

אתם יוצרים בעיה הפוכה, אני אגיד לך למה, כי היום פיליפיני שמבין שהוא יכול לעזוב את המעסיק שלו, את הזקן שהוא בא לסעוד כי יותר שווה לו לעבוד בפיצוציה, אבל משרד הפנים לא יאכוף ואף אחד לא יאכוף עליו, אז הפיליפיני הבא והתאילנדי הבא שתביא גם יעזוב את העיסוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גלעד, אתה צודק. אתה נכנס לדלת פתוחה. אני נמצא בטיפול מתמיד בסוגיה. אני שמח לעדכן אתכם שקבעתי פגישה עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ועם ראש מינהל עובדים זרים החדש. אני שוב פעם מבקש לאחל לו הצלחה. כל מטרת הפגישה היא למצוא דרכים יצירתיות איך מתקפים מצד אחד, ומצד שני קובעים החלטות ותקנות חדשות שיצרו את צעדיהם של כל אותם 'כוכבים'. 

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

לשאלת אדוני. אדוני שאל לגבי הפעילות היזומה שהתקיימה אתמול בדרום תל אביב, אז הצוות עצר אתמול שבעה איש, ארבעה גיאורגיים, שני נתינים פיליפינים ונתין גינאי אחד. זה בפעילות יזומה בדרם תל אביב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יישר כוח. 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אפשר להתייחס לנושא היציאה מרצון?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

תודה אדוני היושב-ראש. לגבי הנושא רציתי לשאול את יוסי אדלשטיין שאלה, האם יש מבקשי מקלט שחזרו לסודן בשנה הזאת?

 << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> 

יש בשנה הזאת גם אנשים שחזרו לסודן. דיברנו איתם בטלפון. הם פגשו את המשפחות שלהם והם חיים ושלמים.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

בשנה הזאת. 

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

אגב, תדעו שיש שחוזרים וחוזרים עוד פעם לפה. לקחו כסף, הלכו וחזרו לפה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

פגשנו כאלה. את לא זוכרת בחנות מכולת שנכנסתי? 

 << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> 

לקחו את הכסף, הלכו וחזרו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

קודם כל זה לא בקטע של בעורמה. יוצאים כתיירים. יוצאים, נופשים, מתחתנים. 

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

אפשר להתייחס לנושא הדיון של יציאה מרצון?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן.

 << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> 

תודה. אני רק רוצה להגיד שלפי הנתונים האחרונים מסודן, כ-30 מיליון אנשים נמצאים תחת סכנת רעב. יותר מ-10 מיליון פליטים והמדינה בקריסה טוטאלית. אני ממש מופתע מזה, כי יש רק שדה תעופה אחד שהוא אפילו לא בין-לאומי, שהוא פועל במדינה כאשר הכול יצאו משירות בגלל הלחימה שקורית שם. יותר מ-6 מיליון פליטים מסודן יצאו בחודשים האחרונים למדינות השכנות כפליטים, אז ממש מופתע מהנתון הזה.

לגבי היציאה מרצון, אני חושב ששוחחנו אז על התוכנית ואני חושב גם היו לי שיחות מאוד ארוכות עם עדן על התוכנית שלך, על ההכשרות לצורך יציאה מרצון. עדן כמובן וגם הלשכה שלך לא קיבלה את ההערות, ואני רוצה לחזור עליהן פה שוב. לפי הנתונים האלה כ-3,000 אנשים יוצאים כל שנה למדינות מערביות, כלומר הרוב המוחלט של הפליטים שיוצאים מישראל הם כן הולכים למדינות מערביות כמו קנדה וארצות הברית, ואנחנו רואים גם את הנתונים האלה בקרב הקהילה שאנשים רוצים לצאת. מה החסמים והמכשולים שעומדים מולם? חלק מהתוכניות שלפיהן הם יוצאים לקנדה בעיקר, זה חוסר הכשרות ושפה. אם המדינה יכולה לאפשר תנאים טובים יותר לאנשים שנמצאים פה מבחינת לקבל הכשרות מקצועיות בתחומים רבים, התחומים המבוקשים במדינות מערביות, יכולת לרכוש שפה, היכולת בעצם תגביר גם את היכולת של האנשים האלה להתחבר עם המערכות שבמדינות מערביות ובעקבות זה אנשים יוכלו לצאת. 

אנחנו רואים שמה שקורה זה ההיפך בעצם. המדינה מרעה את התנאים לאנשים האלה, מקשה יותר ויותר וזה דוחף את האנשים לעוני ולא מאפשר להם לקבל הכשרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

על פי תקנון הכנסת אני חייב לסיים את הדיון. אני שומר חוק. אני שומע את מה שאתה אומר. אנחנו נמשיך את הנושא מחוץ לאולם הדיונים. עדן יעמוד איתך בקשר. אני מדבריך מבין שאם אנחנו כמדינה נדאג להכשרת שפה והקניית מקצוע נדרש, אזי נוכל לעודד עזיבה מרצון באופן מוגבר. אני שמח ואופטימי. 

אני מבקש ממר אדלשטיין היקר להצטרף ליומיים עבודה שיתואמו מראש כדי לראות בשטח את עבודת פקחי האכיפה, ללמוד אחר האתגרים שעומדים בפניהם ולנסות לטייב את התהליכים ככל ונצליח. אני מבקש מרשות האוכלוסין מידע על שבעה האנשים שנעצרו אתמול בדרום תל אביב כמקרה בוחן, מה קורה איתם, איך מסתיים הטיפול, מאיפה הם, אופן הטיפול וההחלטות לגביהם.

הוועדה מבקשת נתונים על השנים 2023–2024 של נתינים זרים שחזרו לאריתריאה ולסודן, כמה ביקשו הכרה כפליט וכמה קיבלו. אני רוצה לדעת אם היו כאלה שקיבלו, כמה בקשות מקלט פתוחות וכמה סגורות, וכמה כאלה שסגרו את בקשתם באופן יזום לאחר היציאה מרצון. אגב, אני מניח שזה אקוויוולנטי כי כל מי שייצא כבר סוגר את הבקשה.

הוועדה תמשיך לעקוב אחר יציאה מרצון, מספר הפקחים והתקציב למינהל האכיפה. אני כאמור אפגש עם מנכ"ל רשות האוכלוסין, עם ראש מינהל העובדים הזרים ועם ראש מינהל האכיפה כדי לעזור ולקדם את הנושא. 

אני מודה לכם על הקשב, על התובנה ועל הנתונים החדשים שסיפקתם לי. כתוב שאין בית מדרש שאין בו חידוש, אז אין דיון שגם אם אני מכיר את הנושאים, שאני מסיים אותו מבלי שלמדתי עוד נתונים חדשים. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:03. << סיום >>